ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.24 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 5273 3007547 3002609 2026-04-22T23:00:55Z OpenLawBot 8112 [3007491] פקעה הוראת השעה 3007547 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000198}} '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}, {{ח:תיבה|35|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317297.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208000.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 160|תיקון (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_211775.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_207998.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 40|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 8|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207995.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 130|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_203791.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207994.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211699.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209577.pdf}}. ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 293|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 221|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209572.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517966.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209571.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311005.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 113|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209570.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 60|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209569.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317487.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 98|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 60|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 110|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 104|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317777.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 135|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209562.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 86|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}. ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}. ''תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום):'' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2607|תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2057.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209855.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 34|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209854.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209850.pdf}}. '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311007.pdf}}, {{ח:תיבה|154|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317299.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317300.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207993.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317301.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207992.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 128|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 78|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203735.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203736.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 126|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207988.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207987.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207986.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317302.pdf}}, {{ח:תיבה|212, 221|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207985.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 4 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 74|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 102|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207983.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 7|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209686.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317783.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207980.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207978.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207977.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317303.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 88|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207976.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207975.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207974.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211855.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207973.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 116|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207968.pdf}}, {{ח:תיבה|141, 142|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 44|תיקון מס׳ 6 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207969.pdf}}, {{ח:תיבה|125|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207967.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207966.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 98|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207970.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207965.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207964.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 7|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207962.pdf}}, {{ח:תיבה|36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207961.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207960.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 82|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207958.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207956.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207955.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}, {{ח:תיבה|274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 59|תיקון מס׳ 56 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208794.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209746.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210113.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210136.pdf}}, {{ח:תיבה|48|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf}}, {{ח:תיבה|56א|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210158.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317440.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968), התשמ״ד–1984|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 28|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210250.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210415.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 13 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210441.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 16 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210452.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210459.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210464.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210487.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210478.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210468.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317304.pdf}}, {{ח:תיבה|184|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317305.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210467.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317306.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317828.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210552.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 54|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210717.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210675.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 9 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 105|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210829.pdf}}, {{ח:תיבה|106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf}}, {{ח:תיבה|125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211727.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 44|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210912.pdf}}, {{ח:תיבה|148|חוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 22|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210957.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210991.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211029.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210948.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211110.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211660.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211347.pdf}}, {{ח:תיבה|257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211348.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210958.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211088.pdf}}, {{ח:תיבה|98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211102.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211169.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203774.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 127|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211318.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211319.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211314.pdf}}, {{ח:תיבה|181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211307.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203779.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211392.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211406.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211407.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211411.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211412.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211641.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211488.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211489.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211520.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211536.pdf}}, {{ח:תיבה|378|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 30|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211658.pdf}}, {{ח:תיבה|66|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317307.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211602.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211612.pdf}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211613.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|256|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300618.pdf}}, {{ח:תיבה|66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300205.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300252.pdf}}, {{ח:תיבה|269|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2|תיקון מס׳ 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300376.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300388.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300410.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 101|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300452.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300555.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300524.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300537.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 55 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300539.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300596.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300597.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1889.pdf}}, {{ח:תיבה|458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299915.pdf}}, {{ח:תיבה|576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299837.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299822.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299646.pdf}}, {{ח:תיבה|397|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299652.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299624.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299671.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 95|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299661.pdf}}, {{ח:תיבה|189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299900.pdf}}, {{ח:תיבה|809, 814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 24|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299914.pdf}}, {{ח:תיבה|226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2053.pdf}}, {{ח:תיבה|306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300142.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300147.pdf}}, {{ח:תיבה|386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300030.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299961.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300650.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299665.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300125.pdf}}, {{ח:תיבה|361|תיקון מס׳ 38 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300773.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300765.pdf}}, {{ח:תיבה|443|תיקון מס׳ 39 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 23|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300781.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300040.pdf}}, {{ח:תיבה|119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300836.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300860.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300066.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}, {{ח:תיבה|513|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300901.pdf}}, {{ח:תיבה|671|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300789.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300678.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 85|תיקון מס׳ 112|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300813.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300893.pdf}}, {{ח:תיבה|211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301090.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301101.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301149.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301130.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300966.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301155.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 46 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}, {{ח:תיבה|601|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301231.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 16|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301309.pdf}}, {{ח:תיבה|363|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301128.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 39|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301399.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 3 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301263.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301407.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301373.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301432.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301375.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301431.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 49 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301408.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301207.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301390.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}, {{ח:תיבה|755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 112|תיקון מס׳ 144|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301528.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 147 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 149|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301618.pdf}}, {{ח:תיבה|266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301628.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301610.pdf}}, {{ח:תיבה|288|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301611.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303804.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303820.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 156|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303821.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303822.pdf}}, {{ח:תיבה|602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|659|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 162|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314977.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 169|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321790.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323697.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 172|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323700.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 173|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323702.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 174|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323972.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 175|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323969.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 176 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323971.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 177|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324295.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 179|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344457.pdf}}, {{ח:תיבה|967|תיקון מס׳ 180|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346555.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 46 לחוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347852.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 183|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364214.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364564.pdf}}, {{ח:תיבה|220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 190|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367828.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 191|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368985.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 192|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|תיקון מס׳ 196|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390350.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 24|תיקון מס׳ 198|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_10520787.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 199|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457592.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 200|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|681|תיקון מס׳ 60 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון מס׳ 207|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502445.pdf}}, {{ח:תיבה|823|תיקון מס׳ 208|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504187.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 3390/16|בג״ץ 3390/16 עדאלה נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/900/033/O42&amp;fileName{{=}}16033900_O42.pdf&amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 151|תיקון מס׳ 209|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528246.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 210|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528249.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 212|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528390.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 20|תיקון מס׳ 213 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570696.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8551.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|210|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf}}, {{ח:תיבה|298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_584184.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_586145.pdf}}, {{ח:תיבה|89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_589930.pdf}}, {{ח:תיבה|260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593950.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593951.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 222|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 223 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594660.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598125.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 224 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598472.pdf}}, {{ח:תיבה|354, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|754, 754|תיקון מס׳ 229 (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622104.pdf}}, {{ח:תיבה|755|תיקון מס׳ 230|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622114.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|858|תיקון מס׳ 231|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_626567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514340.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|200, 201|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3569808.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150240.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|610|תיקון מס׳ 244 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227557.pdf}}, {{ח:תיבה|915, 915|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618943.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 247|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|תיקון מס׳ 248|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4736918.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 68|תיקון מס׳ 250|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 251|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199023.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482787.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 253 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5527869.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 254|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5574055.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 255|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5865214.pdf}}, {{ח:תיבה|395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 257|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 258|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350030.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 283 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9913658.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 67 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}. ''שינוי לוחות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 350|שינוי לוח י״א|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1258|שינוי לוח י׳|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1214|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 764|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|700|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6858.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א׳ לפרק י״ג2 לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12129.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995. נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991. הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995). {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|סמכויות השר להתקין תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238}} הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 400|סעיף 400}} כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הענקות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות|אחר=[פרק א׳]}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־5, תש״ס־4, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־8, תשס״ט־3, תש״ע־9, תשע״ב־14, תשע״ג־3, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־3, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[1, 198א]}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה“ – {{ח:תתת|(1)}} לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|חלק א׳ בלוח א׳1}}, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 55|סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הענקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} וגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} או מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 51|סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מעטים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האימוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העמותות“ – {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות התעסוקה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמול לחייל“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)}}; {{ח:תתת}} ואלה הגמלאות: {{ח:תתתת|(א)}} מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ בפרק ג׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימנים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ בפרק ה׳}}; {{ח:תתתת|(ג)}} דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; {{ח:תתתת|(ד)}} קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} {{ח:הערה|(בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מענק ליתום המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א}}; {{ח:תתתת|(ו)}} תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מענק פטירה המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״ד}}; {{ח:תתתת|(ח)}} גמלאות המשתלמות מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|ההסכם בדבר גמלת ניידות}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}}, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, או תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} – 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)}}; {{ח:תת}} הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת – {{ח:תתתת|(א)}} לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ שבפרק י״א}} – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003); {{ח:תתתת|(ב)}} לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 37|סעיפים 37(ג)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 38|ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; {{ח:תתת|(3)}} לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024); {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020); {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%; {{ח:תתתת|(ב)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע; {{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע; {{ח:תתת|(3)}} הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}}; {{ח:תת}} לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ״ה–1985}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הנזיקין“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|בסעיף 61 לאותה פקודה}} שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|אותו סעיף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 58א|סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר); {{ח:תתת|(2)}} תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון; {{ח:תת}} לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש״ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה. {{ח:סעיף|2|פריסת תשלומים חריגים|תיקון: תשנ״ט־6|אחר=[1א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן; {{ח:תתת|(2)}} השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|2א|מי שאינו תושב לענין החוק|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים. {{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}}; {{ח:תתת|(2)}} מי שבידו היתר כאמור {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|(3)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 בתקנות הכניסה}}; {{ח:תתת|(3א)}} מי שבידו אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5א|תקנה 5א לתקנות הכניסה}}; {{ח:תתת|(4)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) בתקנות הכניסה}} – בתקופות שלהלן, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים; {{ח:תתת|(5)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה}}, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון. {{ח:סעיף|3|אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[2]}} {{ח:ת}} לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. {{ח:סעיף|3א|קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו. {{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. {{ח:סעיף|3ב|שינוי סיווגו של קיבוץ|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:ת}} אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג. {{ח:סעיף|4|חבורת עובדים|אחר=[3]}} {{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. {{ח:סעיף|5|מי שחדל להיות עובד עצמאי|אחר=[4]}} {{ח:ת}} עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה. {{ח:סעיף|6|סמכות לסווג מבוטחים|תיקון: תש״ף|אחר=[4א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען. {{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם. {{ח:תת|(ג)}} כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:סעיף|6א|מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים. {{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) ו־(ג)}} יחולו על צו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד; {{ח:תתת|(2)}} המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|6ב|מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. {{ח:סעיף|7|המדינה כמעביד|אחר=[4ב]}} {{ח:ת}} דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי|אחר=[פרק י׳]}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|8|יסודות|אחר=[199]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. {{ח:תת|(ב)}} הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה. {{ח:תת|(ג)}} המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|9|הטבות סוציאליות|תיקון: תש״ף|אחר=[200]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה}} (לא פורסם).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם בדבר גימלת ניידות}} (י״פ תשל״ז, 1813).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע}} (י״פ תשמ״א, 1967).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה}} (י״פ תשמ״ב, 1729).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע}} (י״פ תשמ״ה, 168).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות}} (י״פ תשמ״ט, 1778).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה}} (י״פ תשנ״ב, 299).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת}} (י״פ תשנ״ג, 1336).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים}} (י״פ תשנ״ד, 4536).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר}} (י״פ תש״ס, 1932).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}} (י״פ תשס״ב, 3575).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} (י״פ תשע״ה, 7092).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית}} (י״פ תשע״ז, 5003).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים}} (י״פ תשע״ז, 8080).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} (י״פ תשפ״ד, 614).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 866).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 1528).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 5833).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 6172).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם}} (י״פ תשפ״ד, 7084).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 11094).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 2358).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 6022).}} {{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[200א]}} {{ח:ת}} קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}} {{ח:סעיף|11|הרכב המועצה וכהונתה|אחר=[201]}} {{ח:תת|(א)}} הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי״ח–1958}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים. {{ח:סעיף|12|תפקידי המועצה|תיקון: תש״ס־4|אחר=[202]}} {{ח:ת}} המועצה – {{ח:תת|(1)}} תפקח על פעולות המוסד והנהלתו; {{ח:תת|(2)}} תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|וסעיף 17א}}; {{ח:תת|(3)}} רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות; {{ח:תת|(4)}} תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה. {{ח:סעיף|13|ועדות המועצה|אחר=[203]}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף. {{ח:סעיף|14|יו״ר המועצה וסגנו|אחר=[204]}} {{ח:ת}} השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש. {{ח:סעיף|15|הועדה לביטוח אבטלה|אחר=[204א]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה. {{ח:תתת|(3)}} נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ב)}} נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת – {{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה; {{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה; {{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה; {{ח:תתת|(4)}} לפקח על פעולות ביטוח האבטלה; {{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שיטיל עליה השר. {{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת|(ו)}} הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|16|הועדה לענין שירות מילואים|אחר=[204ב]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים. {{ח:תתת|(3)}} נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים {{ח:פנימי|פרק יב|שבפרק י״ב}} – {{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות; {{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות; {{ח:תתת|(3)}} לפקח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|הפרק}}; {{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר. {{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת|(ו)}} הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|17|נוהל|אחר=[205]}} {{ח:ת}} המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|17א|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תש״ס־4}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001}}.}} {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}} לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה. {{ח:סעיף|18|המינהלה|תיקון: תשס״ג־5|אחר=[206]}} {{ח:תת|(א)}} חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה. {{ח:סעיף|19|קיום סמכויות|אחר=[207]}} {{ח:ת}} קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}} {{ח:סעיף|20|המנהל, המשנה והסגנים|אחר=[208]}} {{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים. {{ח:סעיף|21|מנהלים של ענפי ביטוח|אחר=[209]}} {{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה. {{ח:סעיף|22|עובדים אחרים|אחר=[210]}} {{ח:תת|(א)}} במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לסעיף 24}}, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23}}. {{ח:תת|(ב)}} מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה. {{ח:סעיף|23|סניפים|אחר=[211]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל״ג–1973}}.}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:סעיף|23א|החשב|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:ת}} על אף הוראות חוק זה – {{ח:תת|(1)}} חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; {{ח:תת|(2)}} הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד; {{ח:תת|(3)}} המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}} {{ח:סעיף|24|האקטואר|תיקון: תשס״ט־4|אחר=[223]}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה. {{ח:תת|(ב)}} נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לסעיף 31(א)}}, יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים. {{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא). {{ח:תת|(ג)}} בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}} {{ח:סעיף|25|הצעת תקציב|אחר=[212]}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב). {{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|26|אישור התקציב|אחר=[213]}} {{ח:ת}} השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר. {{ח:סעיף|27|אחריות להנהלת חשבונות|אחר=[214]}} {{ח:ת}} המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד. {{ח:סעיף|28|חשבונות ענפי הביטוח|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[215]}} {{ח:תת|(א)}} כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים. {{ח:תת|(ב)}} לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד)}} ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר. {{ח:סעיף|28א|הוראה מיוחדת|תיקון: תשנ״ט־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994). {{ח:סעיף|28ב|הוראת שעה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־3}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה – {{ח:תת|(1)}} ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש; {{ח:תת|(2)}} עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין; {{ח:תת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}, המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה. {{ח:סעיף|29|חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה|אחר=[215א]}} {{ח:ת}} הענקת אבטלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|30|שיפוי הוצאות שירות התעסוקה|אחר=[215ב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}. {{ח:תת|(ב)}} כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ג)}} סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה. {{ח:סעיף|31|מאזן ודו״ח כספי|אחר=[216]}} {{ח:תת|(א)}} תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד. {{ח:תת|(ב)}} המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר. {{ח:תת|(ג)}} שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה. {{ח:סעיף|32|הקצבות אוצר המדינה למוסד|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ב־12, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשע״א־3, תשע״ב־10, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7|אחר=[217]}} {{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן {{ח:הערה|(מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; <s>מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%</s>; <s>בשנת 2019, 53.57%</s>; <s>החל מיום 1.3.2018</s> <s>החל משנת 2018</s> החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן)}} מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה; {{ח:תתת|(1)}} בשנת 2018 – 57.16 אחוזים; {{ח:תתת|(2)}} בשנת 2019 – 55.96 אחוזים; {{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – 55.74 אחוזים; {{ח:תתת|(4)}} בשנת 2021 – 57.26 אחוזים; {{ח:תתת|(5)}} בשנת 2022 – 53.89 אחוזים; {{ח:תתת|(6)}} בשנת 2023 – 58.88 אחוזים; {{ח:תתת|(7)}} בשנת 2024 – 59.81 אחוזים; {{ח:תתת|(8)}} בשנת 2025 – 47.07 אחוזים; {{ח:תתת|(9)}} בשנת 2026 – 44.57 אחוזים; {{ח:תתת|(10)}} בשנת 2027 – 55.40 אחוזים; {{ח:תתת|(11)}} בשנת 2028 – 56.47 אחוזים; {{ח:תתת|(12)}} בשנת 2029 ואילך – 56.52 אחוזים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום; {{ח:תתת}} הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}. {{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ג2)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|לוח ב1|לוח ב׳1}}. {{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר. {{ח:תת|(ז)|(1)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה למכפלת שני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת. {{ח:תתת|(2)}} סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ח)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיפים 74ב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 74ג|ו־74ג(א)}}. {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[217א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34|השקעות|אחר=[218]}} {{ח:ת}} כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה. {{ח:סעיף|35|הלוואות|אחר=[219]}} {{ח:ת}} המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה. {{ח:סעיף|36|הענקות|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3|אחר=[220]}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי. {{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}. {{ח:סעיף|37|נכסים|אחר=[221]}} {{ח:ת}} על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו. {{ח:סעיף|38|פטור ממסים|אחר=[222]}} {{ח:ת}} לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות|אחר=[פרק ד׳]}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־12|אחר=[91]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|40|מבוטחת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח|אחר=[92]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית. {{ח:סעיף|41|גמלה למי שאינה מבוטחת|אחר=[93]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי – {{ח:תת|(1)}} לתת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים; {{ח:תת|(2)}} לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|42|הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11|אחר=[94]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית – {{ח:תתת|(1)}} למענק אשפוז; {{ח:תתת|(2)}} למענק לידה; {{ח:תתת|(3)}} לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. {{ח:תת|(ב)}} אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות. {{ח:תתת|(2)}} תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות. {{ח:תתת|(3)}} המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו. {{ח:סעיף|43|מענק אשפוז|תיקון: תשנ״ז|אחר=[94א]}} {{ח:תת|(א)}} השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}. {{ח:תת|(ב)}} מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת. {{ח:סעיף|44|מענק לידה|תיקון: תשנ״ח־6, תשס״א, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד־7, תשע״ד־7|אחר=[94ב]}} {{ח:תת|(א)}} נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה – {{ח:תתת|(1)}} בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תתת|(1א)}} בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תתת|(2)}} בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תת}} לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ב)}} נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45|קצבת לידה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־11|אחר=[94ג]}} {{ח:תת|(א)}} נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(3)}} בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה. {{ח:תת|(ג)}} הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה. {{ח:סעיף|46||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[94ד]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|47|הסעת יולדת|אחר=[95]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}} {{ח:סעיף|48|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2|אחר=[96]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. {{ח:סעיף|49|הזכות לדמי לידה|תיקון: תשנ״ז־7, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשס״ז־12, תשע״ו־22, תשע״ז־13, תשע״ח־12|אחר=[97]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר; {{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1) או (1א) {{ח:הערה|לחוק עבודת נשים}}}}, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}} – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}}; {{ח:תתת|(3)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. {{ח:תת|(ד)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד1)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות; {{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע. {{ח:תת|(ה)|(1)}} עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים}}, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתתת|(ב)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר; {{ח:תתתת|(ג)}} בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. {{ח:תתת|(3)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(4)}} דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה. {{ח:תתת|(5)}} רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. {{ח:סעיף|49א|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}: {{ח:תתת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}; {{ח:תתת|(2)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} משום שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48}}; {{ח:תתת|(3)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021). {{ח:סעיף|49ב|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה: {{ח:תת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}; {{ח:תת|(2)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ לפרק ז׳}}; {{ח:תת|(3)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}, ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}. {{ח:סעיף|50|תנאי הזכאות|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־2, תשס״ז־6, תשע״ז־4, תשע״ז־13|אחר=[98]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה – {{ח:תתת|(1)}} בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; {{ח:תתת|(2)}} בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 100%; {{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}; {{ח:תתת|(3)}} שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; {{ח:תתת|(4)}} תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}}, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; {{ח:תתת|(5)}} תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע. {{ח:סעיף|51|דמי לידה נוספים|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־10, תשס״ה־4, תשס״ז־6, תש״ע־7, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22, תשפ״ו־3|אחר=[98א]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותם סעיפים קטנים}}, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על – {{ח:תתת|(1)}} 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}. {{ח:תת|(א1)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על – {{ח:תתת|(1)}} 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}. {{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.4.2026):}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים}} – בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים}}, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} עד שהילד יעזוב את בית החולים. {{ח:תת|(ג)}} מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}. {{ח:סעיף|52|תקופת דמי לידה|אחר=[99]}} {{ח:תת|(א)}} התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. {{ח:סעיף|53|שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[100א, 101א, 101ב]}} {{ח:תת|(א)}} דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ בלוח י׳}}. {{ח:סעיף|54|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11|אחר=[101]}} {{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ – {{ח:תתת|(1)}} בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; {{ח:תתת|(2)}} בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה; {{ח:תתת|(3)}} במבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|55|תקנות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז|אחר=[102]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}; {{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת; {{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}; {{ח:תת|(4)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}; {{ח:תת|(5)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}; {{ח:תת|(6)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ולענין חישוב הכנסתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ב)}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:סעיף|56|שלילת הזכות|אחר=[103]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה; {{ח:תת|(2)}} בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם; {{ח:תת|(3)}} המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־7}} {{ח:סעיף|57|גמלאות להורה מאמץ|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשע״א־2|אחר=[95א, 103א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}}, מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}}, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}; {{ח:תתת|(2)}} שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. {{ח:תת|(ב)}} לענין חישוב מענק הלידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}. {{ח:תת|(ה)}} אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה – {{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ; {{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים. {{ח:סעיף|57א|גימלאות להורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}. {{ח:תת}} לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:סעיף|57ב|גמלאות להורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־10}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה: {{ח:תתת|(1)}} אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה; {{ח:תתת|(2)}} אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}. {{ח:תת|(ד)}} התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה – {{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד; {{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה|תיקון: תשפ״א־8}} {{ח:סעיף*|57א|זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8|עוגן=סעיף 57ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1}} וסעיף 57א יופיעו אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} ולא אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}}).}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}} לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. {{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021). {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}} {{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ומתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; {{ח:תתת|(2)}} סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה. {{ח:סעיף|59|גמלה לשמירת הריון|אחר=[103ד]}} {{ח:ת}} מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:סעיף|60|שיעור הגמלה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תש״ס־3, תשס״ג־11|אחר=[103ה]}} {{ח:ת}} גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון. {{ח:סעיף|61|תשלומי כפל|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ו]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בשל זכאותה לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים}}, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}} {{ח:סעיף|62|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה|תיקון: תשע״ד־9|אחר=[103ב]}} {{ח:ת}} אשה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|62א|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה|תיקון: תשע״ד־9}} {{ח:ת}} אישה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ה)(3)}}, ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה; {{ח:ת}} בסעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רפואי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}. {{ח:סעיף|63|בדיקת מי־<wbr>שפיר|אחר=[103ב1]}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות הבדיקה). {{ח:תת|(ב)}} נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|בתקנות הבדיקה}}, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז|אחר=[103ז]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים|אחר=[פרק ה׳]}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|65|פרשנות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4|אחר=[104]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – {{ח:תתתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}; {{ח:תתתת|(2)}} יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – {{ח:תתתת|(1)}} ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; {{ח:תתתת|(2)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, {{ח:תתת}} ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש״ך–1960}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}} {{ח:סעיף|66|זכות לקצבת ילדים|תיקון: תשע״ג־3|אחר=[105]}} {{ח:ת}} הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|67|מנין ילדים|אחר=[106]}} {{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד. {{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא. {{ח:סעיף|68|סכום הקצבה|תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־9, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ד־6, תשס״ו־7, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשע״ו־3|אחר=[109]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.24; {{ח:תתת|(3)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.36. {{ח:תת|(ג)}} הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69|מקבל הקצבה|אחר=[110, 111]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור. {{ח:תת|(ג)}} לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}. {{ח:סעיף|69א|מנין ילדים ממספר נשים|תיקון: תשס״א, תשס״ט־3}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל מקום אחר {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}}, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד; {{ח:תת|(2)}} לא היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם. {{ח:סעיף|70|הורה הנעדר מן הארץ|אחר=[112]}} {{ח:ת}} הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל. {{ח:סעיף|71|הורה שמת או חדל להיות מבוטח|אחר=[113]}} {{ח:ת}} מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני. {{ח:סעיף|72|תקופת הקצבה|אחר=[114]}} {{ח:תת|(א)}} נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים. {{ח:תת|(ג)}} נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר. {{ח:סעיף|73|פטור הקצבה ממסים|אחר=[116]}} {{ח:ת}} קצבת ילדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}} לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים|תיקון: תשנ״ח־9}} {{ח:סעיף|74|מענק לימודים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2, תשנ״ח־9, תשנ״ט־3, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ז־3, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21, תשפ״ה־10|אחר=[115]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ –”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי ”מקשר הנישואין“ יבוא ”לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ – תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 2|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתתת|(א)}} הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו; {{ח:תתתת|(ב)}} הורה שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה}}, בעד כל אחד מילדיו; {{ח:תתתת|(ג)}} מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד; {{ח:תתתת|(ד)}} מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, בעד אותו ילד; {{ח:תתתת|(ה)}} מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד. {{ח:תתת|(2)}} מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב1)}} המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית. {{ח:תת|(ב2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(3)}} קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|או ד׳ לפרק י״א}}. {{ח:תת|(ג)}} מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:סעיף|74א|מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ד)}} מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}} {{ח:סעיף|74ב|זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14}} {{ח:תת|(א)|(1)}} המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח)}} לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ה|סעיף 74ה(א)}}; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 3; {{ח:תתתת|(ב)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12. {{ח:תתת|(2)}} הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע״ו–2016}}, סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.}} {{ח:תתת|(2א)}} הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור. {{ח:תת|(ב)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}. {{ח:תת|(ג)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. {{ח:תת|(ד)|(1)}} סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. {{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק. {{ח:תתת|(2)}} על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תתת|(3)}} ניתן פטור ממכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז. {{ח:תת|(ה)}} המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}. {{ח:תת|(ו)}} לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}. {{ח:תת|(ז)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי. {{ח:תת|(ח)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד). {{ח:סעיף|74ג|גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 21. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}} יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|74ד|משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74ג|בסעיף 74ג(א)}}, ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208(ב)}} אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}. {{ח:תת|(ב)}} התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}}, והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל. {{ח:סעיף|74ה|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳}}|תיקון: תשע״ו־3, תשפ״ה־3}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ג|סעיף 74ג(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}}; {{ח:תת|(3)}} סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו; {{ח:תת|(4)}} האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:סעיף|74ו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיף 74ב(ד)}}, ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה|אחר=[פרק ג׳]}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}} {{ח:סעיף|75|מבוטחים|תיקון: תשס״ז־12, תשע״ב־13|אחר=[31]}} {{ח:תת|(א)}} אלה המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}: {{ח:תתת|(1)}} עובד, למעט שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות; {{ח:תתת|(4)}} אדם הנבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה}}, והוא בשעת הבחינה בלבד; {{ח:תתת|(5)}} מי שמתאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}; {{ח:תתת|(6)}} אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר; {{ח:תתת|(7)}} חוסה במעון או במעון נעול על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור; {{ח:תתת|(8)}} מי ששכרו נקבע על פי חוק. {{ח:תת|(ב)}} לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו. {{ח:סעיף|76|עובד בחוץ לארץ|אחר=[32]}} {{ח:תת|(א)}} העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים. {{ח:סעיף|77|חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה|אחר=[33]}} {{ח:תת|(א)}} לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. {{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד. {{ח:סעיף|78|הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים|אחר=[34]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק טו|ופרק ט״ו}}, בקשר לביטוחם של – {{ח:תת|(1)}} עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה; {{ח:תת|(2)}} עובד בכלי שיט; {{ח:תת|(3)}} עובד בכלי טיס; {{ח:תת|(4)}} מבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}; {{ח:תת|(5)}} עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תת|(6)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי״ז–1957}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}} {{ח:סעיף|79|הגדרות|אחר=[35]}} {{ח:ת}} בחוק זה, במבוטח – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו. {{ח:סעיף|80|חזקת תאונת עבודה|אחר=[36]}} {{ח:ת}} רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – {{ח:תת|(1)}} אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; {{ח:תת|(2)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; {{ח:תת|(3)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; {{ח:תת|(4)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; {{ח:תת|(5)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; {{ח:תת|(6)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; {{ח:תת|(7)}} אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(4)}} או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. {{ח:סעיף|81|הפסקה וסטיה|אחר=[37]}} {{ח:תת|(א)}} תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80}} אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין {{ח:פנימי|סעיף 80|פסקה (1) האמורה}}, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. {{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקה (1) של סעיף 80}} לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם; {{ח:תתת|(2)}} כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. {{ח:סעיף|82|רשלנות|אחר=[38]}} {{ח:ת}} אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור. {{ח:סעיף|83|חזקת סיבתיות|אחר=[39]}} {{ח:ת}} תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. {{ח:סעיף|84|בקע מפשעתי|אחר=[40]}} {{ח:ת}} אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; {{ח:תת|(2)}} עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; {{ח:תת|(3)}} הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור. {{ח:סעיף|84א|ליקוי שמיעה|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – רעש מזיק); {{ח:תתת|(2)}} כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; {{ח:תתת|(3)}} הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – רשומה רפואית); {{ח:תתתת|(ב)}} היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. {{ח:תת|(ב)}} רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה; {{ח:תתת|(2)}} הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; {{ח:תתת|(3)}} הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית. {{ח:סעיף|85|מחלות מקצוע|אחר=[41]}} {{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך. {{ח:תת|(ג)}} אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}} {{ח:סעיף|86|זכות לגמלאות בעין|תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13|אחר=[42]}} {{ח:תת|(א)}} פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}. {{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}. {{ח:תתת|(2)}} הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם. {{ח:סעיף|87|ריפוי|אחר=[43]}} {{ח:תת|(א)}} ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר. {{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|88|החלמה ושיקום|אחר=[44]}} {{ח:ת}} החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968}}.}} {{ח:סעיף|89|דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי|אחר=[45]}} {{ח:תת|(א)}} ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן: {{ח:תתת|(1)}} באמצעות שירותי הבריאות של המדינה; {{ח:תתת|(2)}} מאת המוסד באישור הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע – {{ח:תתת|(1)}} תנאים להסמכת שירות רפואי; {{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך. {{ח:תת|(ג)}} בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד; {{ח:תתת|(2)}} אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה. {{ח:סעיף|90|דרכים למתן שיקום מקצועי|אחר=[46]}} {{ח:ת}} שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך. {{ח:סעיף|91|יחסי המוסד עם נותן הגמלאות|אחר=[47]}} {{ח:ת}} היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}} {{ח:סעיף|92|הזכות ותחומיה|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[48]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה. {{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות. {{ח:סעיף|93|שלושה ימים ראשונים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3|אחר=[49]}} {{ח:תת|(א)}} בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום. {{ח:תת|(ב)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה. {{ח:סעיף|94|תקופת הזכאות הראשונה|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־3, תשס״ה־3|אחר=[50]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה הנפגע עובד – {{ח:תתתת|(א)}} המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה; {{ח:תתתתת|(2)}} המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו; {{ח:תתתת|(ג)}} מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד; {{ח:תתתת|(ד)}} דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}} והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ה)}} החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}}; {{ח:תתתת|(ו)}} השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן; {{ח:תתת|(2)}} היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. {{ח:סעיף|95|המקבל תמורת דמי פגיעה|אחר=[51]}} {{ח:ת}} מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו. {{ח:סעיף|96|אסיר ועציר|אחר=[52]}} {{ח:ת}} לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לא ישולמו דמי פגיעה. {{ח:סעיף|97|שיעור דמי פגיעה|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3|אחר=[53]}} {{ח:תת|(א)}} דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}}; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור. {{ח:סעיף|98|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12|אחר=[54]}} {{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ – {{ח:תתת|(1)}} במבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(1)}} – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח; {{ח:תתת|(2)}} במבוטח אחר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|99|מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי|אחר=[55]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(ב)(2)}} לגביו כשהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:סעיף|100|תקנות|אחר=[56]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}}; {{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח; {{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956}}.}} {{ח:סעיף|101||תיקון: תשס״ב־2|אחר=[57]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|102|דמי פגיעה מופחתים|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2|אחר=[58]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר. {{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}} {{ח:סעיף|103|הגדרות|אחר=[59, 62, 69]}} {{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה. {{ח:סעיף|104|זכות לקצבה או למענק|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה־3|אחר=[60, 62, 66<wbr>(א), 69]}} {{ח:תת|(א)}} נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דרגה יציבה של 20% ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה. {{ח:תת|(ג)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%. {{ח:סעיף|105|חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־11, תשע״ו־14|אחר=[67]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי). {{ח:תת|(ב)}} חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות. {{ח:סעיף|106|קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־<wbr>100%|אחר=[68]}} {{ח:ת}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}} שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה. {{ח:סעיף|107|מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־<wbr>20%|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ה־3|אחר=[66]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ג)}} ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)}}, ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה. {{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה. {{ח:סעיף|108||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[67א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|109||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[68א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|110|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ב]}} {{ח:ת}} קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|111||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ג]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|112|גמלאות מיוחדות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[69]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת – {{ח:תתת|(1)}} לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו. {{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, או הועדה הרפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, כדין קביעת דרגת נכות. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|113|מענק במקום קצבה|אחר=[70]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק. {{ח:סעיף|114|עליה בנכות המזכה לקצבה|אחר=[71]}} {{ח:ת}} עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}} היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק. {{ח:סעיף|115|הגדלת קצבה לבני 18 ו־<wbr>21|אחר=[72]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע. {{ח:סעיף|116|ניכוי הוצאות כלכלה|אחר=[73]}} {{ח:ת}} היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם. {{ח:סעיף|117|הגדלת קצבת הנכות|תיקון: תשס״ג־6|אחר=[73א]}} {{ח:ת}} קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} כפול שלושים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}} {{ח:סעיף|118|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע|אחר=[61]}} {{ח:תת|(א)}} רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; {{ח:תתת|(2)}} את דרגת הנכות לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}}, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(א1)}} קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות. {{ח:תת|(ב)}} אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה; {{ח:תתת|(2)}} רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו; {{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות. {{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011}}.}} {{ח:סעיף|119|דרגת נכות שאינה יציבה|אחר=[62]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע. {{ח:סעיף|120|סייג לקביעת דרגת נכות|אחר=[63]}} {{ח:תת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:סעיף|121|התחשבות בנכות קודמת|אחר=[63א]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳}}, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה. {{ח:סעיף|122|ערר|תיקון: תש״ע|אחר=[64]}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים. {{ח:תת|(ב)}} אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור. {{ח:סעיף|123|ערעור|אחר=[64א]}} {{ח:ת}} החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:סעיף|124|קביעת דרגה – תנאי לתובענה|אחר=[65]}} {{ח:ת}} קביעת דרגת הנכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118 עד 122}}, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה. {{ח:סעיף|125|קביעת הוצאות מחיה ולינה|אחר=[73ב]}} {{ח:ת}} המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}} {{ח:סעיף|126|סמל ותעודה לנכי עבודה|אחר=[83]}} {{ח:ת}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ״ז–1967}}.}} {{ח:סעיף|127|הצורה ודרכי השימוש|אחר=[84]}} {{ח:ת}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|128|עונשין|אחר=[85]}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים: {{ח:תתת|(1)}} ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו; {{ח:תתת|(2)}} ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות. {{ח:תת|(ב)}} אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר. {{ח:סעיף|129|פטור|אחר=[86]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128(א)(2)}} לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}} {{ח:סעיף|130|פרשנות|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[74]}} {{ח:תת|(א)}} אלה בגדר תלויים במבוטח לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}: {{ח:תתת|(1)}} אשתו בשעת מותו; {{ח:תתת|(2)}} ילדו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ג1)}}; {{ח:תתת|(3)}} הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג; {{ח:תתת|(4)}} סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם; {{ח:תתת|(5)}} מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור {{ח:פנימי|לוח ט|בלוח ט׳}} (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}} או התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}}; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים {{ח:פנימי|לוח ט|שבלוח ט׳}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|בסימן זה}} להלן – {{ח:תתת|(1)}} דין אלמן כדין אלמנה; {{ח:תתת|(2)}} ”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} ”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}. {{ח:סעיף|131|זכות לקצבה או מענק|אחר=[75]}} {{ח:ת}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}. {{ח:סעיף|132|שיעורי קצבת תלויים|אחר=[76]}} {{ח:ת}} המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%; {{ח:תת|(2)}} לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%; {{ח:תת|(3)}} לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; {{ח:תת|(4)}} לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; {{ח:תת|(5)}} לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים – {{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 20%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 30%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים ויותר – 40%; {{ח:תת|(6)}} לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) – {{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 60%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 80%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים – 90%; {{ח:תתת|(ד)}} לארבעה ילדים ויותר – 100%; {{ח:תת|(7)}} לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה – {{ח:תתת|(א)}} לתלוי אחד – 50%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני תלויים – 75%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה תלויים – 90%; {{ח:תתת|(ד)}} לארבעה תלויים – 100%. {{ח:סעיף|133|מענק לאלמנה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[77]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1)}} כפול שלושים ושש. {{ח:תת|(ב)}} אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; {{ח:תתת|(2)}} אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה: {{ח:תתתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}}; {{ח:תתתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}. {{ח:סעיף|134|קצבה למפרע לבן זוג תלוי|אחר=[77א]}} {{ח:ת}} נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג. {{ח:סעיף|135|אלמנה שחזרה ונישאה|אחר=[78]}} {{ח:תת|(א)}} חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(1)}} (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; {{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה; {{ח:תת}} ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סעיף|136|קצבה כשיש גם תלויים אחרים|אחר=[79]}} {{ח:ת}} הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(5) או (6)}} היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה. {{ח:סעיף|137|תלויים חלקיים|אחר=[80]}} {{ח:ת}} תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(3)}}, תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}} באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד. {{ח:סעיף|138|תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם|אחר=[81]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(6) או (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. {{ח:סעיף|139|גבול קצבאות|אחר=[82]}} {{ח:תת|(א)}} בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} על קצבת הנכות המלאה. {{ח:תת|(ב)}} היו תובעים קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם. {{ח:סעיף|140|הגדלת קצבת התלויים|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82א]}} {{ח:ת}} קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, כפול שלושים. {{ח:סעיף|141|הצמדת קצבת תלויים למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ב]}} {{ח:ת}} קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|142||תיקון: תשס״ג־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|143|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ד]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|144|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; {{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(2)}}, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}} {{ח:סעיף|145|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[87]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם התובע גמלה – {{ח:תת|(1)}} הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו; {{ח:תת|(2)}} נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן; {{ח:תת|(3)}} הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי. {{ח:סעיף|146|ביקורת|אחר=[88]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה. {{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים}}|אחר=[89]}} {{ח:ת}} הוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}} – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}}. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.}} {{ח:סעיף|148|ארגון יציג ודמי חברות|תיקון: תשע״א־4|אחר=[89א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי {{ח:פנימי|סעיף 381|סעיף 381}}, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח; {{ח:תתת|(2)}} בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|149|מימון פעולות בטיחות בעבודה|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[89ב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:סעיף|149א|דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תאונת עבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיפים 79}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(2) עד (6)}}; {{ח:תתת|(2)}} מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 84א|או 84א}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec230-2023|החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023)}} לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; {{ח:תתת|(2)}} המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; {{ח:תתת|(3)}} נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; {{ח:תתת|(4)}} שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}. {{ח:תת|(ג)}} דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023}} {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; {{ח:תתת|(2)}} דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027). {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות|אחר=[פרק ג׳2]}} {{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשס״ד|אחר=[90ב]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981}}, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.}} {{ח:סעיף|151|הזכות ותחומיה|אחר=[90ג]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי. {{ח:תת|(ב)}} הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה. {{ח:סעיף|152|דמי תאונה|אחר=[90ד]}} {{ח:ת}} דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים. {{ח:סעיף|153|סייג|אחר=[90ה]}} {{ח:תת|(א)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה. {{ח:תת|(ב)}} בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה. {{ח:סעיף|154|שיעור דמי תאונה|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[90ו]}} {{ח:ת}} דמי תאונה ליום הם – {{ח:תת|(1)}} לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי. {{ח:סעיף|155|כפל גמלאות|אחר=[90ז]}} {{ח:ת}} מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור. {{ח:סעיף|156|פרקי זמן שאין משלמים בעדם|תיקון: תשנ״ז|אחר=[90ח]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(א)}} וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח – {{ח:תת|(1)}} במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה; {{ח:תת|(2)}} בשירות בצבא הגנה לישראל; {{ח:תת|(3)}} במאסר. {{ח:סעיף|157|מועד להגשת התביעה|אחר=[90ט]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} תוגש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה|אחר=[פרק ו׳1]}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}} {{ח:סעיף|158|הגדרות|תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127א]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – {{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; {{ח:תתת|(2)}} חייל ששירת שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל); {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 16|סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון}}, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – מועד פתיחת העסק) – {{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תתת|(2)}} נרשם כעצמאי במוסד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)}}, בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת. {{ח:סעיף|159|תקנות|אחר=[127ב]}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתנאים שקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997}}.}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}} {{ח:סעיף|160|זכאי לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ג]}} {{ח:תת|(א)}} דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} ומלאו לו 20 שנים ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים. {{ח:תת|(ג)}} מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ו)}} מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) – {{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 61|סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תתת|(2)}} נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}; {{ח:תת}} בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו; {{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים. {{ח:סעיף|161|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ח־8, תשנ״ט־5, תשס״ב־6, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ב־13, תשפ״ב־7|אחר=[127ד]}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח – {{ח:תתת|(1)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל); {{ח:תתת|(2)}} ימי שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה. {{ח:תת|(ו)}} תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|סעיף 174א}} לא תיחשב כתקופת אכשרה. {{ח:סעיף|162|תקופות נוספות|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשע״ב־13, תשע״ח|אחר=[127ה]}} {{ח:תת|(א)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים; {{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – שישה חודשים; {{ח:תתת|(3)}} היעדרות מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת נשים}} – לפי מספר חודשי ההיעדרות; {{ח:תתת|(4)}} היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד; {{ח:תתת|(5)}} העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:סעיף|163|מובטל|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ו]}} {{ח:תת|(א)}} רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל. {{ח:תת|(ג)}} מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תתת|(2)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תתת|(3)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות. {{ח:סעיף|164||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|165|עבודה מתאימה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ז|אחר=[127ז]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}} רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם; {{ח:תתת|(3)}} העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ד)}} רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}: {{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע; {{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע; {{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע. {{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה. {{ח:תת|(ו)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות. {{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים. {{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) – {{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות; {{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; {{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. {{ח:סעיף|166|סייגים לזכאות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7|אחר=[127ח]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#סעיף 37ב|בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 171|וסעיף 171(א1)}} לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}} {{ח:סעיף|167|חישוב דמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ז, תשפ״ב־7|אחר=[127י]}} {{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח ז׳}} בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173}}, לפי הענין; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על – {{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה; {{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע. {{ח:סעיף|168|חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש|אחר=[127יא]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(ב)(2)}}, לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}. {{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[127יב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|170|השכר היומי הממוצע|תיקון: תשנ״ז־5, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3, תשע״ב־13|אחר=[127יג]}} {{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע. {{ח:תת|(ב)|(1)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב1)}} השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל. {{ח:תת|(ד)}} אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי. {{ח:תת|(ה)}} מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים}}, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע. {{ח:תת|(ו)}} בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום}}, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ז)}} השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|171|תקופה מרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7|אחר=[127יד]}} {{ח:תת|(א)}} לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש: {{ח:תתת|(1)}} 175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}; {{ח:תתת|(1א)}} 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}; {{ח:תתת|(1ב)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים; {{ח:תתת|(1ג)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים; {{ח:תתת|(2)}} 70 – אם הוא מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקאות (2) או (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה; {{ח:תתת|(2א)}} 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים; {{ח:תתת|(2ב)}} 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים; {{ח:תתת|(3)}} 100 – בכל מקרה אחר. {{ח:תת|(א1)}} מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(ד)}}, יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם. {{ח:סעיף|171א|הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה. {{ח:תת|(ב)}} כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת – {{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית; {{ח:תתת|(2)}} לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 168|או 168}}, לפי הענין; {{ח:תת|(ג)}} כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה. {{ח:תת|(ד)}} התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996). {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים. {{ח:סעיף|172|תחילת תשלום דמי אבטלה|אחר=[127טו]}} {{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. {{ח:סעיף|173|דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשפ״ב־11|אחר=[127טז]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. {{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(3)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167 עד 172}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}} לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר; {{ח:תתת|(2)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים; {{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}. {{ח:סעיף|173א||תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|174|מענק למי שעבד בעבודה מועדפת|תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ט־5, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ו־4, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״ב־7, תשפ״א־6|אחר=[127טז1]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170(ב)(2)}} אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168}}, ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}}, יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בטור א׳ של לוח ז׳}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): {{ח:תתת|(1)}} אילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(א)}} הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ג)}} המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}. {{ח:תת|(ו)|(1)}} מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}. {{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור {{ח:פנימי|לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח׳}}, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. {{ח:סעיף|174א|מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש|תיקון: תשנ״ט־5, תשע״ז־5}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}}. {{ח:סעיף|175|דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־9|אחר=[127טז2]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עבודה; {{ח:תתת|(2)}} שירות בצבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} שירות במשטרת ישראל; {{ח:תתת|(4)}} שירות בשירות בתי הסוהר. {{ח:סעיף|176|דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד|תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2, תשפ״ה־12, תשפ״ו־6|אחר=[127טז3]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כב|בסעיף 179כב}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. {{ח:סעיף|176א|מענק למובטל שעובד בשכר נמוך|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ט־4|אחר=[ה״ש 3א; 127טז4]}} {{ח:תת|(א)}} מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}, אם נתמלאו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(ד)}} שהציע לו שירות התעסוקה; {{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100. {{ח:תת|(ג)}} הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}. {{ח:תת|(ה)}} השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ״ה–1994}}.}} {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך. {{ח:תת|(ז)}} על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ב)(2)}}. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}} {{ח:סעיף|177|ניכוי מס הכנסה|אחר=[127יז]}} {{ח:ת}} מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה. {{ח:סעיף|177א|תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת); {{ח:תת|(2)}} הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת. {{ח:סעיף|177ב|אי־<wbr>התחשבות בימי האבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|ו־<wbr>ו׳}} במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}: {{ח:תתת|(1)}} ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171א|בסעיף 171א}}; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}; {{ח:תתת|(3)}} ימי האבטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}“ – הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}} כנוסחן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020}}, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021). {{ח:סעיף|177ג|הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} הוצעה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א)}}, כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע. {{ח:סעיף|178|הענקת אבטלה|אחר=[127יח<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים. {{ח:סעיף|179|תנאי להענקה|אחר=[127יח<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:סעיף|179א||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ב||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ג||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ד||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ה||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ו||תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ז||תיקון: תש״ף־5, תשפ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ח||תיקון: תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ט||תיקון: תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:סעיף|179י||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יא||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יב||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יג||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יד||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179טו||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:סעיף|179טז||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יז||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יח||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יט||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כ||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כא||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):}} {{ח:סעיף|179כב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳}}|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד; {{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, אולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} בשינויים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} במקום ”30“ יבוא ”12“; {{ח:תתתת|(ב)}} בסופה יבוא ”לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך הדיגיטל הלאומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025). {{ח:סעיף|179כג|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; {{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}}, כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה: {{ח:תתת|(1)}} נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; {{ח:תתת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה; {{ח:תתת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה. {{ח:תת|(ד)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“. {{ח:סעיף|179כד|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179כה|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec950-2023|החלטת הממשלה מס׳ 950 מיום כ״ז בתשרי התשפ״ד (12 באוקטובר 2023)}}, {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec975-2023|החלטת הממשלה מס׳ 975 מיום ג׳ בחשוון התשפ״ד (18 באוקטובר 2023)}} או {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec988-2023|החלטת הממשלה מס׳ 988 מיום ח׳ בחשוון התשפ״ד (23 באוקטובר 2023)}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה: {{ח:תת|(1)}} נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; {{ח:תת|(2)}} הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות; {{ח:תת|(3)}} לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות. {{ח:סעיף|179כו|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“. {{ח:סעיף|179כז|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} {{ח:סעיף|179כח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳}}|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד; {{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, ואולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} כך שאחרי ”ביוזמת המעסיק“ יבוא ”או ביוזמת העובד“ ובמקום ”30“ יבוא ”10“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ״ז בניסן התשפ״ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179לד|סעיף 179לד}}. {{ח:סעיף|179כט|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; {{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”משרת מילואים“ – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הקובע. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פצוע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הנכים}}, אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה}} בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). {{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות. {{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פונה מביתו“ – מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 6 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}. {{ח:תת|(ז)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“. {{ח:סעיף|179ל|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לא|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}} וגם במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לב|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“. {{ח:סעיף|179לג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לד|הארכת התקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ״ז באייר התשפ״ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026). {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[פרק ו׳3]}} {{ח:סעיף|180|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127נג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הגנת השכר}}, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}} או מכוח הסכם קיבוצי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר}}. {{ח:סעיף|181|מבוטחים|אחר=[127נד]}} {{ח:ת}} המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הם עובד וקופת גמל. {{ח:סעיף|182|הזכות לגמלה|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נה]}} {{ח:ת}} מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תת|(1)}} לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}; {{ח:תת|(1א)}} לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; {{ח:תת|(2)}} לפירוק אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}} (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(4)}} צו לפירוק אגודה שיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}; {{ח:תת|(5)}} צו לפירוק עמותה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 49|סעיף 49(4) לחוק העמותות}}; {{ח:תת|(6)}} צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|סעיף 257(4) לפקודת החברות}}. {{ח:סעיף|183|שיעור הגמלה לעובד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־11, תשס״ט־4, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נו]}} {{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}}, לפי המוקדם מביניהם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ד|פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח – {{ח:תתת|(1)}} לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; {{ח:תתת|(2)}} סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה; {{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|184|שיעור הגמלה לקופת גמל|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ג־11|אחר=[127נז]}} {{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה. {{ח:סעיף|185|גמלה לחבר קיבוץ שיתופי|תיקון: תשס״ג־11, תשע״ז־5, תשע״ח־5|אחר=[127נז1]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)(1)}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה, שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|185א|גמלה לחבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344א|סעיף 344א}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, והתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|186|פרסום הסכומים המרביים|אחר=[127נח]}} {{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}. {{ח:סעיף|187|זקיפת חובות|אחר=[127נט]}} {{ח:תת|(א)}} עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}}, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים. {{ח:תת|(ב)}} עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}}, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא: {{ח:תתת|(1)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי; {{ח:תתת|(2)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר; {{ח:תתת|(3)}} ביטוח בריאות; {{ח:תתת|(4)}} קופת תגמולים; {{ח:תתת|(5)}} כל מטרה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה. {{ח:תת|(ד)}} היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות. {{ח:סעיף|188|הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה|אחר=[127ס]}} {{ח:ת}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין. {{ח:סעיף|189|הגשת תביעה לגמלה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127סא]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יגיש תביעתו למוסד. {{ח:תת|(ב)}} הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה. {{ח:סעיף|190|תשלום הגמלה|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ג)}}; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. {{ח:סעיף|191|עובד שנפטר|אחר=[127סג]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}, אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, תשולם הגמלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת השכר}}, ולשאירים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, יהיו זכאים לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}, עד לסכום המרבי הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}} ובכפוף ליתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:סעיף|192|תביעות המוסד כלפי המפרק|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ד־3|אחר=[127סה]}} {{ח:תת|(א)}} שילם המוסד גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|193|שיפוט|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סו]}} {{ח:ת}} הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}. {{ח:סעיף|194|תקנות|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סד]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות|אחר=[פרק ו׳2]}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ח־10}} {{ח:סעיף|195|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[127כא]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ליקוי חמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, הכל למעט קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ולמעט הענקות מכוח {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975}}, לעניין הגדרת ”הכנסה“.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר; {{ח:תתת|(3)}} אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע; {{ח:תת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד; {{ח:תתת|(2)}} היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד; {{ח:תתת|(3)}} היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}} {{ח:סעיף|196|הזכאות לגמלת נכות|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ו־14, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127כב<wbr>(א), <wbr>(ד)]}} {{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. {{ח:תת|(ב)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}} (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} גמלת ילד נכה; {{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1). {{ח:סעיף|197|הוראות מיוחדות לענין עולים|תיקון: תשנ״ח־11, תשנ״ט־2, תשס״ו־4|אחר=[127כב1<wbr>(א), <wbr>(ב)]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(א)}}, עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו על כל עולה בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207(א)}}, ולא לגרוע מהן; {{ח:תתת|(2)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(ב)}}, ולא לגרוע מהן; {{ח:תתת|(3)}} לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה {{ח:פנימי|סעיף 195|שבסעיף 195}}, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}; {{ח:תתת|(2)}} בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. {{ח:סעיף|198|הוראות מיוחדות לענין עקרת בית|אחר=[127כג]}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}} {{ח:סעיף|199|סוגי גמלאות נכות|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127כה<wbr>(א)<wbr>(1)–<wbr>(3)]}} {{ח:ת}} נכה זכאי לגמלאות אלו: {{ח:תת|(1)}} קצבה חודשית – לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200 עד 202}}; {{ח:תת|(2)}} שיקום מקצועי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיפים 203 עד 205}}; {{ח:תת|(3)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}}; {{ח:תת|(4)}} גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206א|סעיף 206א}}. {{ח:סעיף|200|קצבה מלאה ושיעורה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3|אחר=[127לו, 127לז]}} {{ח:תת|(א)}} נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה): {{ח:תתת|(1)}} 107%; {{ח:תתת|(2)}} 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו; {{ח:תתת|(3)}} 21.40%; {{ח:תתת|(4)|(א)}} 17%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו; {{ח:תתתת|(ב)}} 4.62%, לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו. {{ח:תת|(ב)}} שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה). {{ח:תת|(ג)}} היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 שבלוח ט׳}} – 12.5% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}. {{ח:תת|(ד)}} תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%. {{ח:סעיף|200א||תיקון: תשס״ב־11, תשס״ח־10, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|201|קצבה חלקית|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127לח]}} {{ח:תת|(א)}} נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד)}}, לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג) ו־(ד)}}. {{ח:סעיף|202|ניכוי הכנסות מקצבה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ב, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5|אחר=[127לט, 127כב1<wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} נכה שהיתה לו הכנסה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; {{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א) ו־(ב)}}, ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א)}} בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} וסעיף זה; {{ח:תתת|(3)}} היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע. {{ח:סעיף|203|שיקום מקצועי – תנאים|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[127מ]}} {{ח:ת}} מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה: {{ח:תת|(1)}} נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}; {{ח:תת|(2)}} אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת; {{ח:תת|(3)}} הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי; {{ח:תת|(4)}} הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|204|שיקום מקצועי – כללים|אחר=[127מא]}} {{ח:ת}} שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יחולו לגבי מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת. {{ח:סעיף|205|שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[127מב]}} {{ח:ת}} מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור. {{ח:סעיף|206|שירותים מיוחדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד|אחר=[127כה]}} {{ח:תת|(א)}} שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. {{ח:תת|(ב)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} בשיעור של 75% לפחות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}.}} {{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור. {{ח:סעיף|206א|גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה|תיקון: תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(1א)}} 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(2)}} 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(3)}} 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה. {{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}} {{ח:סעיף|207|תחילת הבירור|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[127כב<wbr>(ב), <wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע. {{ח:תת|(ב)}} לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו. {{ח:סעיף|208|אחוזי נכות רפואית|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[127כז]}} {{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות. {{ח:תת|(ב)}} רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}, שבצדם נקוב אחוז נכות. {{ח:סעיף|209|דרגת אי־<wbr>כושר להשתכר|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127כח]}} {{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}} יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר. {{ח:תת|(א1)}} דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום. {{ח:תת|(ד)|(1)}} תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת. {{ח:תתת|(2)}} קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום. {{ח:סעיף|210|דרגה זמנית של אי־<wbr>כושר להשתכר|אחר=[127לב]}} {{ח:ת}} פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים. {{ח:סעיף|211|ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות|אחר=[127כט, 127ל]}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים. {{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים. {{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים. {{ח:סעיף|212|מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן|תיקון: תש״ע|אחר=[127לא]}} {{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן. {{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}} יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|213|ערעור|אחר=[127לד]}} {{ח:ת}} החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:סעיף|214|בדיקה מחדש של דרגת אי־<wbr>כושר להשתכר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ד־3, תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127לה]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ב)}} החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס״א–2000}}.}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}} {{ח:סעיף|215|הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה|תיקון: תשס״ד|אחר=[127מז<wbr>(א)<wbr>(1)]}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:סעיף|216||תיקון: תשס״א־5|אחר=[127מז<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|217|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[127כד]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות. {{ח:סעיף|218|הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות|אחר=[127נב]}} {{ח:ת}} סמכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} יהיו לו גם לענין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:סעיף|219|חובת אדם למסור מידע|אחר=[127נ]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם. {{ח:סעיף|220|מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127נב1]}} {{ח:תת|(א)}} בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:סעיף|220א|שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}} או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}}, תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת). {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|220ב|הגדלת שיעור הקצבאות|תיקון: תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} {{ח:פנימי|סעיף 251|וסעיף 251}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}} {{ח:סעיף|221|הגדרת ילד נכה|אחר=[127מט]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|222|גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[127מז<wbr>(א)<wbr>(2), <wbr>(3), 127מח, 127מט1, 127מט2]}} {{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית; {{ח:תתת|(2)}} עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן. {{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיפים 212}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213}} יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|222א|מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ד־3}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|הסעיף האמור}} לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו. {{ח:סעיף|222ב|גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים|תיקון: תש״ס־5, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8}} {{ח:תת|(א)}} היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}. {{ח:תת|(ב)}} היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תתת|(2)}} למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}. {{ח:סעיף|222ב1|הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר|תיקון: תשע״ח־14}} {{ח:ת}} מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)(1)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:סעיף|222ג||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:סעיף|222ד||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד|אחר=[פרק ו׳5]}} {{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|223|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־8, תשע״ט־2|אחר=[127פג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית מקצועית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}, בהיקף כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת יחיד מלאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה. {{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}} {{ח:סעיף|223א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שהותלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}. {{ח:סעיף|224|גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״א־8, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־8, תשע״ט|אחר=[127פד]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 225|וסעיף 225}}, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה: {{ח:תתתת|(א)}} 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 2|בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2}}, בלבד; {{ח:תתתת|(ב)}} 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 225א|225א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ו־225ב(ב)}} לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(5)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(6)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א}} תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3. {{ח:תת|(ג)|(1)}} את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין. {{ח:תתת|(3)}} השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}} (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון – {{ח:תתתת|(א)}} קצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות}}; {{ח:תתתת|(ב)}} קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002; {{ח:תתתת|(ג)}} קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק ההטבות}}. {{ח:תת|(ה)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות. {{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|לוח ח2|לוח ח׳2}}. {{ח:סעיף|224א|ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}}, בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף האמור}}, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|אותו סעיף}}, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}} {{ח:תתת|(2)}} המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, בתקופת הניסיון יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקה (2) שבסעיף האמור}} בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“. {{ח:סעיף|225|תשלום גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־8, תשע״ט, תשע״ט־2|אחר=[127פה]}} {{ח:תת|(א)}} זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה. {{ח:תת|(א1)}} קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|ו־306}}, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי. {{ח:תת|(ג)}} גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו. {{ח:תת|(ד)}} זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ב)}} ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) עד (6)}} רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה. {{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן. {{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב(ב)}} יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו. {{ח:תת|(ז)}} קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 225ה|בסעיף 225ה}}. {{ח:סעיף|225א|תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי|תיקון: תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(ב) ו־(ג)}}, גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}}; {{ח:תתת|(2)}} ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}} או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו. {{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ובסעיפים 225ב}} {{ח:פנימי|סעיף 225ג|ו־225ג}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד; {{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 324ב|בסעיף 324ב}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ב|קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|הסעיף האמור}} לקבל גם שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ב)}}, כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(א1)}}, למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר. {{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל גמלה בכסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}} וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התוספות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ג|ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8, תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה: {{ח:תתתת|(1)}} 12%; {{ח:תתתת|(2)}} האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12: {{ח:תתתת|(1)}} המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; {{ח:תתתת|(2)}} המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב); {{ח:תתתת|(3)}} טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:תת|(ב)}} זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי. {{ח:תת|(ג)}} קבלת שירותי סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב}} קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים}} שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש. {{ח:תת|(ה)}} העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים}}, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון. {{ח:תת|(ה1)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}}, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ד|הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיפים 225א עד 225ג}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 225|ו־225(ה)}} על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023. {{ח:סעיף|225ה|מתאם טיפול|תיקון: תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו: {{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשירות של מתאם טיפול; {{ח:תתת|(2)}} הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי; {{ח:תתת|(3)}} אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול; {{ח:תתת|(4)}} אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול; {{ח:תתת|(5)}} הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(6)}} דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול; {{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד. {{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|226|תקופת אכשרה|אחר=[127פו]}} {{ח:ת}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|227|סייג לזכאות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז־10|אחר=[127פז]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בסעיף 307(א)}} לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים. {{ח:סעיף|228|מניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127פח]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}}, הברירה בידו לבחור באחת מהן. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|229|תחילת הזכאות|תיקון: תשע״ו־15|אחר=[127פט]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|230|בדיקה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־6, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־8|אחר=[127צ]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק – {{ח:תתת|(1)}} אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}} בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד. {{ח:סעיף|230א|הגבלת תקופת הזכאות|תיקון: תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב. {{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש״ס–2000}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}} לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|230ב||תיקון: תשס״ו, תש״ע־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|231||תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צא]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|232||תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2|אחר=[127צב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|233|השגה על קביעת שירותי סיעוד|תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צג]}} {{ח:ת}} על קביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א(ד)}} ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים. {{ח:סעיף|234|הרחבת סוגי זכאים וגמלאות|תיקון: תשס״ד|אחר=[127צד]}} {{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי – {{ח:תת|(1)}} להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה; {{ח:תת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן. {{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}} {{ח:סעיף|235|ועדה ארצית לעניני סיעוד|אחר=[127צה]}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10). {{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי הועדה הארצית: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של משרד הבריאות; {{ח:תתת|(3)}} נציג של משרד האוצר; {{ח:תתת|(4)}} נציג של משרד הפנים; {{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של מרכז השלטון המקומי; {{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של המוסד; {{ח:תתת|(7)}} שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל; {{ח:תתת|(8)}} נציג של כל קופות החולים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} קופת חולים מכבי; {{ח:תתתת|(ב)}} קופת חולים לעובדים לאומיים; {{ח:תתתת|(ג)}} קופת חולים מאוחדת; {{ח:תתת|(9)}} שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות; {{ח:תתת|(10)}} מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות; {{ח:תתת|(11)}} נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל; {{ח:תתת|(12)}} נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל; {{ח:תתת|(13)}} שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה. {{ח:סעיף|236|תפקידי הועדה הארצית|אחר=[127צו]}} {{ח:ת}} הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(א)}} (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה – {{ח:תת|(1)}} תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן; {{ח:תת|(2)}} תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח; {{ח:תת|(3)}} תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח. {{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}} {{ח:סעיף|237|פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־8, תש״ס, תשס״ג־7, תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127צז]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) – {{ח:תתתת|(א)}} המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתתת|(ב)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתתת|(ג)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תתת|(3)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת. {{ח:תת|(ג)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995). {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[פרק ב׳]}} {{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|238|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־7, תשס״ו־8, תש״ע־8, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[5]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא – {{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; {{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}, להוציא – {{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה; {{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; {{ח:תת}} בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא מלאו להם 18 שנים; {{ח:תתת|(2)}} לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית; {{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:תתתתת|(2)}} בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יוצא צבא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}; {{ח:תתתתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי; {{ח:תתתת|(ג)}} לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב לימודיהם כאמור; {{ח:תתת|(4)}} לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|וסימן ח׳ לפרק ה׳}} ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1) עד (5)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מבוטח“, ”עובדת מבוטחת“ – מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:סעיף|239|תחילת תקופת התשלום|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[6]}} {{ח:תת|(א)}} נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}} {{ח:סעיף|240|מבוטח|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[7]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}, ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}}, תהיה מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד. {{ח:סעיף|241||תיקון: תשנ״ו|אחר=[8]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|242||תיקון: תשנ״ו|אחר=[9]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|243|סוגים מיוחדים|אחר=[10]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}} לא יהיו מבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים|תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:סעיף|244|קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ז־12|אחר=[11]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד בן הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) או (3)}} – 8.7% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 245|וסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 250|ו־250}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} אף אם לא היה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳}} ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק. {{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בלבד. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל. {{ח:סעיף|245|גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־7, תשנ״ח־10, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[12]}} {{ח:תת|(א)}} הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא – {{ח:תתת|(1)}} בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה; {{ח:תתת|(2)}} באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה; {{ח:תתתת|(א)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; {{ח:תתתת|(ב)}} היא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; {{ח:תתתת|(ג)}} קיבלה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א) ו־(ב)}} בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א)}}; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971}}.}} {{ח:תת|(ב1)}} לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור {{ח:פנימי|לוח ט1|בלוח ט׳1}} בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה: {{ח:תתתת|(1)}} ההכנסות החודשיות שחושבו לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} באותה שנת מס; {{ח:תתתת|(2)}} ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס. {{ח:סעיף|246|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[15]}} {{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק; {{ח:תתת|(2)}} 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; {{ח:תתת|(3)}} לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת. {{ח:תת|(ב)}} אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא גרושה, אלמנה או עגונה; {{ח:תתת|(2)}} היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ה|בחלק ה׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(3)}} בן זוגה אינו מבוטח; {{ח:תתת|(4)}} שולמה לה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|247|תלויים|תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד|אחר=[17]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל: {{ח:תת|(1)}} אשתו שנתמלאו בה כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; {{ח:תתת|(ב)}} היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; {{ח:תתת|(ג)}} אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}} – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}; {{ח:תת|(2)}} ילדו; {{ח:תת|(3)}} מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 70 שנים; {{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 ללוח ט׳}} או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|247א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}} {{ח:ת}} מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(א)}}. {{ח:סעיף|248|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־7|אחר=[18]}} {{ח:ת}} מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 247א|בסעיף 247א}}, ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%. {{ח:סעיף|249|תוספת דחיית קצבה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[19]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}} לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:סעיף|250|מבוטח שחדל להיות זכאי|אחר=[20]}} {{ח:ת}} היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 245|לסעיף 245}}, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}. {{ח:סעיף|251|קצבת אזרח ותיק לנכה|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[20א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}} וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיפים 244(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג)}}; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; ואם לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה: {{ח:תתת|(1)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); {{ח:תתת|(2)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) – {{ח:תתתת|(א)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); {{ח:תתתת|(ב)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך; {{ח:תתת|(2)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201}} לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%. {{ח:סעיף|251א|שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251(ב) עד (ד)}}, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}} {{ח:סעיף|252|גמלת שאירים|תיקון: תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18|אחר=[21]}} {{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} 17.7% מהסכום הבסיסי – {{ח:תתתת|(א)}} לאלמנה שעמה ילדים; {{ח:תתתת|(ב)}} לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו; {{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב). {{ח:תת|(ב)}} אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך: {{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד; {{ח:תתת|(2)}} אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה); {{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(5)}} מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין; {{ח:תתת|(6)}} ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26ב|או 26ב לחוק שירות ביטחון}}; {{ח:תתת|(7)}} מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תתת|(8)}} מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}. {{ח:תת|(ג2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1). {{ח:תת|(ד)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 253|וסעיפים 253}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253}} אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). {{ח:סעיף|252א|גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית|תיקון: תשנ״ט־4, תש״ס־4}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}}, אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(ב)}} ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(א)}}, יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע); {{ח:תתת|(2)}} מלאו לה 65 לפני היום הקובע. {{ח:סעיף|253|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו|אחר=[22]}} {{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה: {{ח:תתת|(1)}} 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; {{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה; {{ח:תתת|(3)}} תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}}; {{ח:תתת|(4)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים; {{ח:תתת|(3)}} גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; {{ח:תתת|(5)}} מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד. {{ח:סעיף|254|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[22א]}} {{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255|תשלום מענק|אחר=[23]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} כפול שלושים ושש. {{ח:תת|(ב)}} חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; {{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה. {{ח:תת|(ג)}} אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה. {{ח:סעיף|256|אלמנה שהיה עמה ילד|אחר=[23א]}} {{ח:ת}} אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים. {{ח:סעיף|256א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}} {{ח:ת}} אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)}}. {{ח:סעיף|257|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ח־7|אחר=[24]}} {{ח:ת}} היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252}} {{ח:פנימי|סעיף 256א|ו־256א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%. {{ח:סעיף|258|גמלה ליותר מאלמנה אחת|אחר=[25]}} {{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} כאילו היא אלמנה יחידה. {{ח:סעיף|259|קצבה לילדים מנישואין קודמים|אחר=[25א]}} {{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}. {{ח:סעיף|260|חידוש זכות לקצבה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[26]}} {{ח:ת}} אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – {{ח:תת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; {{ח:תת|(2)}} אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם: {{ח:תתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}}; {{ח:תתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}. {{ח:סעיף|261|זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12|אחר=[26ב, לוח ד׳1]}} {{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת. {{ח:תת|(ב)}} זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|הסימן האמור}} בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן. {{ח:תת|(ג)}} קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 366|סעיף 366}}. {{ח:סעיף|262|אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו|אחר=[27]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה הזכאית למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים; {{ח:תתת|(2)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה; {{ח:תתת|(3)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות; {{ח:תתת|(4)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין. {{ח:סעיף|263|תשלום הקצבה לילדים|אחר=[28]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ב) ו־(ג)}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|264|סייג לתחולה|אחר=[30]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252 עד 263}} לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. {{ח:סעיף|265|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}} {{ח:סעיף|266|דמי קבורה בארץ|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[29<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:סעיף|267|דמי קבורה בחוץ לארץ|אחר=[29<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל. {{ח:סעיף|268|סייג לאגרות קבורה|אחר=[29<wbr>(ג)]}} {{ח:ת}} כל גוף המורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת}}, בנוסף לדמי קבורה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}}, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}}. {{ח:סעיף|269|סייג לתחולה|אחר=[30]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}} לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:סעיף|269א|מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 269ב|ובסעיף 269ב}} – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה; {{ח:תתת|(2)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע); {{ח:תתת|(4)}} היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966; {{ח:תתת|(5)}} לא שולמו לה דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ב)}} והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|הסעיף האמור}}; {{ח:תתת|(6)}} היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(7)}} היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף. {{ח:תת|(ב)}} שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך: {{ח:תתת|(1)}} מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(5)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין. {{ח:תת|(ד)}} הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} או לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)(1) סיפה}}, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור. {{ח:סעיף|269ב|פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}, למי שאינה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|269ג|שיפוי|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}. {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים|אחר=[פרק ו׳4]}} {{ח:סעיף|270|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ג־13, תשס״ד־9, תשס״ח־8, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ה־4, תשפ״ו־2|אחר=[127סז]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חד־יומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|271|הזכות לתגמול|תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־13, תשס״ח־8|אחר=[127סח]}} {{ח:תת|(א)}} מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}} בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור: {{ח:תתת|(1)}} לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים; {{ח:תתת|(2)}} היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4. {{ח:תת|(ב)}} שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986}}.}} {{ח:סעיף|272|שיעור התגמול|אחר=[127ע]}} {{ח:תת|(א)}} שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה – {{ח:תתת|(1)}} עובד – שכר העבודה הרגיל; {{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת; {{ח:תתת|(3)}} לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי. {{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. {{ח:תת|(ג)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים. {{ח:סעיף|273|שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת|תיקון: תשס״ד־9, תשס״ח־8|אחר=[127עא]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:תתת|(2)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול. {{ח:סעיף|274|חישוב התגמול במקרים מיוחדים|אחר=[127עב]}} {{ח:תת|(א)}} לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי. {{ח:סעיף|274א|חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה|תיקון: תשס״ח־3}} {{ח:ת}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:סעיף|274ב|חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום|תיקון: תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת חירום“ – תקופה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה־1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ־90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה – שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1). {{ח:תתת|(3)}} חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים. {{ח:תתת|(4)}} סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב־90. {{ח:תת|(ג)}} עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}}, על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה – עלייה בהכנסה) הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול; {{ח:תתת|(2)}} עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים. {{ח:תת|(ד)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש. {{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}}, בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(ג)}} לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד. {{ח:סעיף|274ג|תגמול למשוחרר משירות קבע|תיקון: תשפ״ה־6}} {{ח:ת}} אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, ”שחרור משירות קבע“ – סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף|275|תקנות נוספות ומשלימות|אחר=[127עג]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977}}.}} {{ח:סעיף|276|תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עד]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תתת|(2)}} התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תתת|(3)}} דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה. {{ח:תת|(ב)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול. {{ח:תת|(ג)}} בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג; {{ח:תתת|(2)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר; {{ח:תתת|(3)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה; {{ח:תתת|(4)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; {{ח:תתת|(5)}} ימים אחרים שקבע השר. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|277|קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול|אחר=[127עה]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו. {{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|278|תשלום מקדמה ע״י צה״ל|אחר=[127עו]}} {{ח:תת|(א)}} הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} – {{ח:תתת|(1)}} ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון; {{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם. {{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13132.pdf|תשפ״ה, 3078}}).}} {{ח:סעיף|279|תגמול בשירות נוסף במילואים|תיקון: תשפ״ה־4|אחר=[127עז]}} {{ח:תת|(א)}} אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 274ב|בסעיף 274ב}} (בסעיף קטן זה – תקופת החירום). {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}} על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות {{ח:פנימי|סעיף 274ב|סעיף 274ב}}. {{ח:סעיף|280|העברת תגמול באמצעות מעביד|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עח]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276(א)}}, את סכום התגמול המגיע לעובד. {{ח:תת|(ב)}} המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276(א)}}, למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו. {{ח:תת|(ג)}} דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|281|ניכוי חוב|אחר=[127עט]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}}, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד. {{ח:סעיף|282|הענקות|אחר=[127פ]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ובאישור השר, ליתן הענקות – {{ח:תתת|(1)}} לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(2)}} לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:תת|(ב)}} סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.}} {{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות|אחר=[127פא]}} {{ח:ת}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:סעיף|284|מימון|אחר=[127פא1]}} {{ח:תת|(א)}} תגמולים והענקות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות החזרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}} (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}. {{ח:סעיף|285|דיווח|אחר=[127פא2]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור. {{ח:תת|(ב)}} הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:סעיף|286|שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת|תיקון: תשס״ד־12|אחר=[127פב]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יחול לגבי – {{ח:תתת|(1)}} שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}; {{ח:תתת|(2)}} סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}; {{ח:תתת|(3)}} איש משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ב)}} שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}. {{ח:סעיף|286א||תיקון: תשפ״ד־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים|אחר=[פרק ט׳2]}} {{ח:סעיף|287|מתנדב|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־10, תשס״ז־11, תשס״ט־5, תש״ע־2, תשע״ב־14, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[198ה]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, ”מתנדב“ – אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}} {{ח:תת|(2)}} מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}; {{ח:תת|(3)}} מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין; {{ח:תת|(4)}} מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימנים ב׳1}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין}}; {{ח:תת|(5)}} מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991}} (ק״ת תשנ״א, 784);}} {{ח:תת|(6)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל; {{ח:תת|(7)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976}}, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}} (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}} {{ח:תת|(8)}} מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שגויס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק האמור}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תת|(10)}} מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}; {{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי; {{ח:תת|(12)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. {{ח:סעיף|288|הגדרות|אחר=[198ה]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח. {{ח:סעיף|289|הזכאות לגמלאות|אחר=[198ו]}} {{ח:ת}} מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}}, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}}. {{ח:סעיף|290|דרכי חישוב הגמלאות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[198ז]}} {{ח:תת|(א)}} היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:תת|(ג)}} נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים. {{ח:סעיף|290א|גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת|תיקון: תשפ״א־7}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289}} – {{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות; {{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:פנימי|סעיף 321|ו־321}}, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים; {{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287(5)}}. {{ח:סעיף|291|מימון|אחר=[198ח]}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}. {{ח:סעיף|292|העברת כספים, לאוצר המדינה|אחר=[198ט]}} {{ח:ת}} זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה. {{ח:סעיף|293|ארגונים מאושרים|אחר=[תשל״ו 37<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} הארגונים המנויים {{ח:פנימי|לוח יד|בלוח י״ד}} ייחשבו כארגונים מאושרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287(7)}}. {{ח:סעיף|294|זכאים ישנים|אחר=[תשל״ו 37<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|לוח טו|בלוח ט״ו}} היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם. {{ח:סעיף|295|פיצויים בשל פגיעת מתנדב|אחר=[תשל״ו 38]}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:קטע2|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:סעיף|295א|הזכאות לגמלאות|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים}}, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים 296 עד 298}}, {{ח:פנימי|סעיף 301|301 עד 304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|306}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308 עד 312}}, {{ח:פנימי|סעיף 315|315 עד 318}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320 עד 322}}, {{ח:פנימי|סעיף 324|324}}, {{ח:פנימי|סעיף 325|325 עד 333}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}} {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}} יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}, וכן על חייל בשירות קבע ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ה׳}} ודמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן ד׳ לאותו פרק}} לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1)}}, ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה. {{ח:תת|(ד)}} לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}. {{ח:תת|(ה)}} סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור. {{ח:תת|(ו)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד. {{ח:תת|(ז)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק משפחות חיילים}}, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנכים}} על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|בסעיף 32א לאותו חוק}}. {{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום. {{ח:סעיף|295ב|מסירת מידע לשם החלטה בתביעה|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16}} {{ח:תת|(א)}} גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך. {{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה. {{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ד)}} המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ולא יעבירו לאחר. {{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} או מהוראות כל דין אחר. {{ח:סעיף|295ג|מימון|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} לא תחול לגביהם. {{ח:קטע2|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור}}, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|באותו חוק}}, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו; {{ח:תתת|(2)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו. {{ח:סעיף|295ה|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הגנת השכר}}. {{ח:סעיף|295ו|תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:סעיף|295ז|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}. {{ח:סעיף|295ח|השבת תשלומים|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם. {{ח:סעיף|295ט|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיפים 295ה}} {{ח:פנימי|סעיף 295ו|ו־295ו}} לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:סעיף|295י|הוראות שונות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיפים 295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|ו־295ז}}, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}} לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295י1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט״ו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן א׳}}, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295י6|סעיף 295י6}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1}}, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295יב|סעיף 295יב(ב)}}, אם נקבע. {{ח:סעיף|295י2|הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ({{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}. {{ח:סעיף|295י3|סכום התגמול המיוחד|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו: {{ח:תתת|(1)}} עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(2)}} עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(4)}} הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה; {{ח:תתת|(5)}} לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי. {{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. {{ח:תת|(ג)}} חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד. {{ח:סעיף|295י4|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או מכוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|295י5|הוראות מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה: {{ח:תתת|(1)}} חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; {{ח:תתת|(2)}} לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ג)}} לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}, ולא יראו אותו כהכנסה. {{ח:סעיף|295י6|עדכון התגמול המזערי|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בהגדרה ”התגמול המזערי“}} יעודכנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הנכים}}. {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295יא|שיפוי המוסד|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}} ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|295יב|תוקף – {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק״ת תשפ״ו, 390).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} ושל תקופת הזכאות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בסעיף 295י1}} בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת. {{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות|אחר=[פרק ז׳]}} {{ח:קטע3|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}} {{ח:סעיף|296|מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ז־3, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־13|אחר=[128]}} {{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|או 255(א)}} – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה; {{ח:תתת|(3)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|ו־255(ב) ו־(ג)}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין; {{ח:תתת|(4)}} במענק ליתום לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 254|או 254}} – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת; {{ח:תתת|(5)}} במענק פטירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה; {{ח:תתת|(6)}} בתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים. {{ח:סעיף|297|הגשת תביעות|אחר=[129]}} {{ח:ת}} השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|297א|גמלה בתוספת הפרשי הצמדה|תיקון: תשנ״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתתת|(1)}} בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה; {{ח:תתתת|(2)}} במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; {{ח:תתתת|(3)}} בגמלה המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה. {{ח:תת|(ב)}} גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה. {{ח:סעיף|297ב|ניכוי מקדמה או תשלום אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־14}} {{ח:ת}} משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה. {{ח:סעיף|298|החלטת המוסד בתביעות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[130]}} {{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן. {{ח:תת|(א1)}} השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו. {{ח:סעיף|299|ועדת תביעות|אחר=[131]}} {{ח:ת}} ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע. {{ח:סעיף|300|הרכב ועדת התביעות|אחר=[133]}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות. {{ח:תת|(ב)}} ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה. {{ח:תת|(ג)}} מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות. {{ח:סעיף|301|בדיקות רפואיות|אחר=[134]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד. {{ח:סעיף|302|תשלום מקדמות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[134א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות – {{ח:תתת|(1)}} לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו; {{ח:תתת|(2)}} לזכאי לגמלה; {{ח:תתת|(3)}} לתובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}} {{ח:סעיף|303|מניעת העברת זכות לגמלה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־12, תשפ״ב־12|אחר=[135]}} {{ח:תת|(א)}} זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. {{ח:תת|(ג)}} זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה. {{ח:סעיף|304|מינוי מקבל גמלה|אחר=[136]}} {{ח:תת|(א)}} נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה; {{ח:תתת|(2)}} האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי. {{ח:תת|(ג)}} שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי. {{ח:סעיף|305|תשלום לבן זוג|אחר=[136א]}} {{ח:ת}} זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש. {{ח:סעיף|306|תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[136ב]}} {{ח:תת|(א)}} היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם. {{ח:סעיף|306א|תשלום לאומן|תיקון: תשפ״ד־8}} {{ח:תת|(א)}} השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|אותו סימן}} תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, תביעה לגמלת ילד נכה. {{ח:תתת|(2)}} הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה. {{ח:תת|(ג)}} תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן. {{ח:תת|(ד)}} היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}. {{ח:סעיף|307|חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[137]}} {{ח:תת|(א)}} נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב)}}. {{ח:סעיף|308|חוב של גמלה|אחר=[137א]}} {{ח:ת}} הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק י״א}}, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}. {{ח:סעיף|309|תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים|אחר=[137ב]}} {{ח:ת}} זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה. {{ח:סעיף|310|מענק במקרה פטירה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ד־15, תשס״ח־10, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8|אחר=[137ג]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, או הענקה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}} הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. {{ח:תתת|(2)}} מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} למנוח אין ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}. {{ח:תת|(א1)}} נפטר ילד נכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 306א|סעיף 306א}}, גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} נפטר מקבל קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם: {{ח:תתת|(1)}} בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה; {{ח:תתת|(2)}} הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה; {{ח:תתת|(3)}} הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע. {{ח:תת|(ד)}} המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ב)(3)}}, כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה; {{ח:תתת|(2)}} בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ה)}} הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 15|סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה}}, בידו הברירה לקבל אחד מהם. {{ח:סעיף|311|פושט רגל|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[138]}} {{ח:ת}} זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|312|קיזוז|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־5, תשס״ח־8, תשע״ו־3|אחר=[139]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ – {{ח:תתת|(1)}} לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368}} אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|סעיף 241}} כשהיא זכאית למענק לידה; {{ח:תתת|(2)}} למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם. {{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לקזז – {{ח:תתת|(1)}} כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד: {{ח:תתתת|(א)}} דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר; {{ח:תתתת|(ג)}} סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 281|ובסעיף 281}}, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול. {{ח:תת|(ו)}} המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}. {{ח:סעיף|313|עיכוב תשלום קצבת ילדים|אחר=[139א]}} {{ח:ת}} לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו. {{ח:סעיף|314|ערעור|תיקון: תשנ״ז־2|אחר=[139ב]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 391|סעיף 391}}, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}} בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|315|החזרת גמלאות|אחר=[140]}} {{ח:ת}} שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; {{ח:תת|(2)}} המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; {{ח:תת|(3)}} המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; {{ח:תת|(4)}} סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:סעיף|315א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} או {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}}, שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם הניידות), לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} קצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ד|בסעיף 315ד(א)(2)(ב)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}; {{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(5)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, או הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}} {{ח:פנימי|סעיף 210|ו־210}}; {{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}; {{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(5)}} רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע: {{ח:תתת|(1)}} חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}; {{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש״ח)}}, מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ט|סעיף 315ט(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – תביעה לגמלה. {{ח:סעיף|315ב|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיפים 315ה עד 315ז}}: <table> <tr><th colspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיפול</th><th colspan="2" width="30%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום</th><th colspan="2" width="30%">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך</th></tr> <tr><td rowspan="3">(1)</td><td>טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) –</td><td colspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>(א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 14 אחוזים</td><td>10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td rowspan="3">(2)</td><td>טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) –</td><td colspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>(א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>15 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>15 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 17 אחוזים</td><td>14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>17 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2)</td><td>24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>25.5 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>25.5 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2)</td><td>12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>13.5 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>13.5 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} {{ח:פנימי|סעיף 205|או 205}}, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(3)}} התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} או ביוזמת רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי; {{ח:תתת|(4)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה; {{ח:תתת|(5)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יעלה על דמי פתיחת תיק; {{ח:תתת|(6)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(7)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק. {{ח:תת|(ג)}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. {{ח:סעיף|315ג|מהו טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} טיפול בתביעה הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ייצוג אדם לפני המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 386|סעיף 386}}, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}} {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(2)}} סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה. {{ח:תת|(ב)}} מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה; {{ח:תתת|(2)}} נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת; {{ח:תתת|(3)}} נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה. {{ח:תת|(ג)}} מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, אלא אם כן מתקיימים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת; {{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3). {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – לרבות אלה: {{ח:תתתת|(1)|(א)}} בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ב)}} שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו; {{ח:תתתתת|(ד)}} מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ה)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתת|(2)}} מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור; {{ח:תתתת|(3)}} מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו; {{ח:תתתת|(4)}} לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם: {{ח:תתתתתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה; {{ח:תתתתתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית; {{ח:תתתתתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו; {{ח:תתתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי; {{ח:תתתתתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם; {{ח:תתתתתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו; {{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין; {{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות; {{ח:תתתתת|(ד)}} אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף|315ד|חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים. {{ח:תתת|(2)}} במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם – {{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}}, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} או של דרגת אי־כושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210}}, קביעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או החלטה לזמן מוגבל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 220ב|סעיף 220ב}}, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור. {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ובשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022); {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור. {{ח:תת|(ב)|(1)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}} יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים. {{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 10|ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} יהיה סכום המענק. {{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן: {{ח:תתתת|(א)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}} או לפי בחירת התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ד)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור; {{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:פנימי|סעיף 315|או 315}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(3)}} היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}} או קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים; {{ח:תתת|(4)}} הלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה; {{ח:תתת|(5)}} שולמו דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית. {{ח:סעיף|315ה|הגבלה על מועדי גביית התשלומים|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך; {{ח:תתת|(2)}} שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם; {{ח:תתת|(3)}} יתרת התשלום המגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(א)}} בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)}} ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|באותו סעיף}} תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(ב)(6)}} שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ו)|(1)}} חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ונותר חייב בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות. {{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}. {{ח:סעיף|315ו|מהי תביעה אחת|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – {{ח:תתת|(1)}} יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת; {{ח:תתת|(2)}} יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת; {{ח:תתת|(3)}} לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ד|סעיף 315ד(ג)(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה; {{ח:תתת|(5)}} יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו; {{ח:תתת|(6)}} יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה; {{ח:תתת|(7)}} לא יראו תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} כחלק מהתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|הסימן האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן. {{ח:סעיף|315ז|התקשרות לעניין טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע: {{ח:תתת|(1)}} פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; {{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיף 315ה(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 397|סעיף 397}}; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ג)}} המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות. {{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו. {{ח:תת|(ה)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף. {{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן. {{ח:תת|(ח)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם. {{ח:סעיף|315ח|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה: {{ח:תתת|(1)}} תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות); {{ח:תתת|(2)}} ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, שלא נובעת מנסיבות טכניות; {{ח:תתת|(3)}} ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)(3)}}, אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור. {{ח:סעיף|315ט|מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} על הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב}} ייווסף מס ערך מוסף {{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015). {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד. {{ח:סעיף|315י|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}} {{ח:סעיף|316|אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשס״ג־11|אחר=[141]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|317|אופן תשלומן של גמלאות|תיקון: תשע״ט־4|אחר=[142]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם – {{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן; {{ח:תתת|(2)}} פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים. {{ח:סעיף|318|תחילת זכות|אחר=[142א]}} {{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם. {{ח:סעיף|319|שמירת זכויות|אחר=[142ב]}} {{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}}, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח. {{ח:סעיף|320|גמלאות כפל|תיקון: תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־8, תשס״ה־2, תש״ע־8, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[143, 127כ]}} {{ח:תת|(א)}} לא תשולם תוספת קצבה – {{ח:תתת|(1)}} בזכותו של אדם המקבל קצבה; {{ח:תתת|(2)}} לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1). {{ח:תת|(ב1)}} נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת – {{ח:תתת|(1)}} קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד; {{ח:תתת|(2)}} גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או בקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}} במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור. {{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} קצבת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} דמי קבורה; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח המקבל קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%; {{ח:תתת|(4)}} קצבת לידה; {{ח:תתת|(5)}} תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}; {{ח:תתת|(6)}} גמלת סיעוד; {{ח:תתת|(7)}} חיסכון ארוך טווח לילד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}. {{ח:תת|(ז)}} לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; {{ח:תתת|(2)}} דמי פגיעה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:תתת|(3)}} תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; {{ח:תתת|(4)}} דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}} או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו; {{ח:תתת|(4א)}} דמי הסתגלות מיוחדים; {{ח:תתת|(4ב)}} לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם; {{ח:תתת|(5)}} כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ״א–1981}}, לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי־מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.}} {{ח:תת|(ח)}} מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן. {{ח:תת|(ט)}} קיבל זכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}}, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה׳ לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט׳), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סעיף|321|ניכוי מקצבה|תיקון: תשע״ז־4|אחר=[143ב]}} {{ח:תת|(א)}} נעשה אדם זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סעיף|322|סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים|אחר=[144]}} {{ח:תת|(א)}} היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והאחד לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר. {{ח:תת|(ב)}} מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם. {{ח:סעיף|323|גמלאות בחירה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[145]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק יג|או י״ג}} ולתגמול או למענק או להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תתת|(2)}} תגמול המשולם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|סעיף 20א(א) לחוק הנכים}} לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תת|(ג)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:תת|(ו)}} הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ודרגת נכותו הקבועה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים. {{ח:סעיף|324|הנמצא בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ה־7, תשנ״ז־3, תשס״ג־5, תשס״ט־4|אחר=[146]}} {{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו. {{ח:תת|(ב)}} נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247}} ובעד ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ב)}}, הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד. {{ח:סעיף|324א|תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס״ה–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למבוטח כמשמעותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}}; {{ח:תתת|(3)}} מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים. {{ח:סעיף|324ב|שלילת גמלה משוהה שלא כדין|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}} (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין. {{ח:סעיף|325|אסיר|תיקון: תשע״ו־2, בג״ץ 3390/16, תשפ״ה־2|אחר=[147]}} {{ח:תת|(א)}} הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 326|בסעיף 326(ג)}}, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר – {{ח:תתתת|(א)}} גמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|ו־252(ב)}}, וכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}. {{ח:תתת|(2)}} במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף|326|שלילת גמלה בגלל פשע|תיקון: תשס״ב־8, תשס״ז־7, תש״ע־3, תשע״ב־11, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־9|אחר=[148]}} {{ח:תת|(א)}} חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|או ה׳ בפרק י״א}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)}}, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|בסימן זה}} – עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ו־ג׳ עד ה׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימנים א׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|ו־ט׳ לפרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳ עד ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|וסימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|ו־ה׳ עד ו׳ לפרק י״א}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}, ויחולו הוראות אלו: {{ח:תתת|(1)}} לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳ לפרק י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}; {{ח:תתת|(4)}} לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222 עד 222ב}} שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן. {{ח:תת|(ו)|(1)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. {{ח:תתת|(2)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות. {{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו־(4)(ב) להגדרה ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 326א|סעיף 326א(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי־תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או בעבירה של ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“, ”חוק המאבק בטרור“, ”עבירת טרור ביטחונית“ ו”צו בדבר הוראות ביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 326א|בסעיף 326א(ז)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת בגידה או ריגול חמור“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ב), לחוק העונשין}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“ – עבירה לפי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין}}; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין}} לעניין ארגון טרור; {{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}} – אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; {{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיף 300 לחוק העונשין}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}} – אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; {{ח:תתתת|(5)}} עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור. {{ח:סעיף|326א|שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור: {{ח:תתת|(1)}} עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתת|(2)}} עבירת טרור ביטחונית – בבית משפט צבאי. {{ח:תת|(ב)}} נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו. {{ח:תת|(ג)}} הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה. {{ח:תת|(ד)}} טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה – נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות. {{ח:תת|(ה)}} הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שירות בתי הסוהר – מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית; {{ח:תתת|(2)}} משרד הביטחון – מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}. {{ח:תת|(ו)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח. {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור ביטחונית“ – עבירה כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237ב|237ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 246|ו־246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון}}; {{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242א|סעיפים 242א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242ב|242ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 249א|ו־249א לצו בדבר הוראות ביטחון}} לגבי העבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לאותו צו}} למעט עבירות לפי הוראות אלה: {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 253|253}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254(א)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 257|257}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|ותקנות 139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}}; {{ח:תתתת|(3)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 222|222}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 232|232}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 233|233(ג)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 259|259}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 261|261}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 317|317}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 318|318}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 319|ו־319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|תקנות 59(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הורא{{ח:הערה|ו}}ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}, כתוקפו מעת לעת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כתוקפן באזור. {{ח:סעיף|327|מסירת מידע מטעה|תיקון: תשס״ה־3|אחר=[149]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה – {{ח:תתתת|(א)}} לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה; {{ח:תתת|(2)}} נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה. {{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}} {{ח:סעיף|328|זכות לתביעה|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ו־7, תשפ״ב־2|אחר=[150]}} {{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|אותו סעיף}} רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. {{ח:תת|(א1)|(1)}} מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}. {{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה. {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית. {{ח:תת|(א2)|(1)}} היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור. {{ח:תתת|(2)}} העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום. {{ח:תתת|(3)}} המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה. {{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה. {{ח:תתת|(2)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 7|בסעיף 7 לפקודת הנזיקין}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת {{ח:פנימי|לוח טז|שבלוח ט״ז}}, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}} יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}}. {{ח:סעיף|328א|העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים|תיקון: תשע״ח־10, תשפ״ב, תשפ״ד־16}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי}}, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}. {{ח:תת|(ב)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}} ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המוסד לא יגיש תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א)}} או דרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א2)}} נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א1)}}; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם: {{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%; {{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%. {{ח:תת|(ד)}} סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ה)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם. {{ח:תת|(ו)}} מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה. {{ח:תת|(ז)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף|329|זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה|אחר=[151]}} {{ח:ת}} זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 330|סעיף 330}}. {{ח:סעיף|330|חלוקת פיצויים מצד שלישי|אחר=[152]}} {{ח:תת|(א)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}} ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף. {{ח:תת|(ג)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה. {{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה. {{ח:סעיף|331|אין המעביד חב לצד שלישי|אחר=[153]}} {{ח:ת}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה האמורה}}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|332|גמלה לענין פיצויי נזיקין|אחר=[154]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה. {{ח:סעיף|333|היוון|אחר=[155]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח|אחר=[פרק ח׳]}} {{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|334|פרשנות|תיקון: תשפ״ה־7|אחר=[156]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרגת גבייה מופחתת“ – סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב־1 בינואר של כל שנה כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} בשנים 2026 עד 2028 – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת; {{ח:תתתת|(2)}} משנת 2029 ואילך – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב־1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו. {{ח:סעיף|335|הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־8, תשע״ז־12, תשע״ח־5|אחר=[157]}} {{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)(1)}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות. {{ח:תת|(ה)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|פסקה (1) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ו)}} עובד המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. {{ח:תת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות. {{ח:תת|(ח)}} מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד. {{ח:תת|(ט)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ובין שאינו מבוטח לפיו. {{ח:תת|(י)}} אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו. {{ח:סעיף|336|תחומה של תקופת תשלום|אחר=[158]}} {{ח:ת}} כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים. {{ח:סעיף|337|שיעור דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ח־7, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12, תשע״ח־5|אחר=[159]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין עובד הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו החודשית. {{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}}. {{ח:סעיף|338||תיקון: תשס״ב־6|אחר=[159א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|339||תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ב־6|אחר=[159ב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|340|דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6, תשפ״ה־3|אחר=[160]}} {{ח:תת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם – {{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 1|בפרט 1 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.53%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}. {{ח:תת|(ה)}} לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.13%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}. {{ח:סעיף|340א|דמי ביטוח לעובד במשק בית|תיקון: תשפ״ה־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}}, דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לתקופה של רבעון כהגדרתו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, יהיו בשיעור של 6.25% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 7.85%)}} מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום. {{ח:תתת|(2)}} מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 1.8%)}} מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(ב) או (ד)}}, יהיו 2% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 3.6%)}} מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשק בית“ – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|341|שיעורים מופחתים|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־6, תשפ״ה־7|אחר=[160א]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}} רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:סעיף|342|החייבים בתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשפ״ה־7|אחר=[161]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח. {{ח:תת|(ב)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ג)|(1)}} היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)}}, ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תתת|(2)}} המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}} או סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 ללוח י׳}}; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת. {{ח:תת|(ד)}} היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים; {{ח:תתת|(2)}} היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף; {{ח:תתת|(2)}} תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים; {{ח:תתת|(3)}} חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי {{ח:פנימי|לוח י|טור ה׳ בלוח י׳}}, על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף; {{ח:תתת|(4)}} אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳}}, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תת|(ה1)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}, ונוסף על כך הוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודת מס הכנסה}}, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה – שיעור מופחת). {{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה האמורה}}, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, לבין מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:תתת|(3)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|343|דמי ביטוח מופחתים|אחר=[162]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340}} כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; {{ח:תת|(2)}} הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה). {{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}} {{ח:סעיף|344|חישוב הכנסתו החודשית של עובד|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[163]}} {{ח:תת|(א)}} יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודת מס הכנסה}} או לנקודות קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לאותה פקודה}}, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או בסכומים פטורים מדמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור; {{ח:תתתת|(ד)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה. {{ח:סעיף|344א|חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיף 337(א)(1)}}, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בלוח י׳}}. {{ח:תת|(ב)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 3|או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}, ויחולו על הכנסה זו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}. {{ח:תת|(ה)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי. {{ח:תת|(ו)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיפים 310(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 387|ו־387}}, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ז)}} על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348}}. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 60א|בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה. {{ח:סעיף|345|חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר|תיקון: תשפ״ג־7|אחר=[164]}} {{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בפסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 האמור}}, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 87ב|בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום שהותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת. {{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}} {{ח:פנימי|סעיף 357|ו־357 עד 359}}, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיפים 357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}} כמקדמות. {{ח:תתת|(3)}} השר יקבע – {{ח:תתתת|(א)}} תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית; {{ח:תתתת|(ב)}} נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית. {{ח:תת|(ג)|(1)}} נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח. {{ח:תתת|(2)}} השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח. {{ח:תתת|(3)}} לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 362|וסעיף 362(א)(3)}} יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית. {{ח:תת|(ה)}} מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 357|לסעיף 357}}, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן. {{ח:תת|(ו)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי – {{ח:תתת|(1)}} מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה}}, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוראות פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}} חלות עליו או עשויות לחול עליו; {{ח:תת}} תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:סעיף|345א|הקצאת מניות|תיקון: תשס״ב־13, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה, שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}} רואים אותה כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|פסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ב)}} הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}} יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)}}, הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 352|סעיפים 352}} {{ח:פנימי|סעיף 353|ו־353}}. {{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|345ב|הכנסה מפנסיה מוקדמת|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשפ״ה־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(א)(2)}}, כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור. {{ח:תתת|(2)}} פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח. {{ח:תת|(ד)}} מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}}. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת). {{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) בפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|346|חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות|אחר=[165]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות. {{ח:סעיף|347|סמכות קביעה|אחר=[166]}} {{ח:ת}} מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות. {{ח:סעיף|348|סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ו־8, תשס״ז־11, תשס״ח־5, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[167, 167ב]}} {{ח:תת|(א)}} לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(א1)}} לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}}, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:סעיף|349|שינוי {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12|אחר=[167א]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}. {{ח:סעיף|350|הכנסות פטורות מדמי ביטוח|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ה־7, תשנ״ו־6, תשנ״ז־3, תשס״ג־4, תשס״ג־8, תשס״ד־16, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־12, תשס״ח־5, תשע״ב־13, תשע״ז־17, תשע״ח־2|אחר=[168]}} {{ח:תת|(א)}} לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה – {{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למעט דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולמעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} או {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תתת|(3)}} תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ב–1962}} לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל״ח–1978}} לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.}} {{ח:תתת|(4)}} תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}; {{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}; {{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}; {{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(5)}} תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(6)}} הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(7)}} הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודת מס הכנסה}}, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|סעיף 122א לפקודת מס הכנסה}} והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}}, ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; {{ח:תתת|(8)}} סיוע הניתן לניצול השואה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 4|הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}}; {{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש״ך–1960}} לפיו {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} נקבעה כחוק תגמולים.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ג–1963}} לפיו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}} נקבע כחוק תגמולים.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ״א–1991}} לפיו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.}} {{ח:סעיף|350א|פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש|תיקון: תשפ״ו־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}} {{ח:תת|(א)}} תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}}, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, ”עולה חדש“ – מי שעלה ממדינה המנויה {{ח:פנימי|לוח טז1|בלוח ט״ז1}} וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(ד)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|לוח טז1|לוח ט״ז1}}, אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה. {{ח:תת|(ה)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב־1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}} של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל. {{ח:סעיף|351|פטור מתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־10, תשס״ג־8, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16|אחר=[169]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97(ד)}}, לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}}. {{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים; {{ח:תתת|(2)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3)}} שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק. {{ח:תת|(ז)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה. {{ח:תת|(ח)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ד)}}. {{ח:תת|(ט)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ז)}}. {{ח:תת|(י)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ח)}}. {{ח:תת|(יא)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}} לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא – {{ח:תתת|(1)}} מקבל גמלה או תגמול האמורים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף 350}}, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}}; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין; {{ח:תתת|(2א)}} תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238}}, ושירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי בהתנדבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס); {{ח:תתת|(2ג)|(א)}} מי שסיים שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; {{ח:תתתת|(ג)}} משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב); {{ח:תתת|(3)}} פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור. {{ח:סעיף|352|תקנות בדבר הכנסות מסויימות|אחר=[170]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות; {{ח:תת|(2)}} הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344}}, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}} {{ח:סעיף|353|מועד התשלום|תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף|אחר=[171]}} {{ח:תת|(א)}} מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|354|זקיפת תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[172]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(ג)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(1)}} החל על חוב דמי הביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(2)}}, החל על חוב דמי הביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו. {{ח:תת|(ב)|(1)}} כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר); {{ח:תתת|(2)}} שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר; {{ח:תתתת|(ב)}} לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר; {{ח:תתתת|(ג)}} לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר. {{ח:סעיף|355|חובת דיווח וייחוס תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[173]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו; {{ח:תתת|(2)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח; {{ח:תתת|(3)}} חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור; {{ח:תתת|(4)}} התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ג)}}. {{ח:תת}} תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) ו־(2)}}, ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי״ח–1957}}.}} {{ח:תת|(א1)|(1)}} מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}}, במועדים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה; {{ח:תתתת|(ג)}} עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודת מס הכנסה}}, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם. {{ח:תתת|(1א)}} נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; {{ח:תתתתת|(3)}} לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה; {{ח:תתתתת|(2)}} מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה. {{ח:תתת|(2)}} פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך. {{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}} כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. {{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353(ב)}} יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון. {{ח:סעיף|355א|חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיפים 355(א1) ו־(ב)}} יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|355ב|חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי|תיקון: תשפ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א1)(1א)(א)}}, מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב)}}, יחולו בשינויים המחויבים: {{ח:תתת|(1)}} עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; {{ח:תתת|(2)}} יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 398|בסעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית. {{ח:סעיף|356|קנס על אי־<wbr>הגשת דו״ח|תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשפ״ו־5|אחר=[173א]}} {{ח:תת|(א)}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; {{ח:תתת|(2)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 364|364}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}, דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355ב|סעיף 355ב}}, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|357|קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשע״ז־5|אחר=[174]}} {{ח:ת}} היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 342|בסעיפים 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 355|355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355א|ו־355א}} ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. {{ח:סעיף|358|קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח|אחר=[175]}} {{ח:ת}} היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. {{ח:סעיף|359|השגה על קביעת דמי ביטוח|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[176]}} {{ח:תת|(א)}} קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום. {{ח:תת|(ב)}} השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות). {{ח:תת|(ד)}} המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות. {{ח:תת|(ה)}} השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה. {{ח:תת|(ו)}} פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה. {{ח:תת|(ז)}} פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו. {{ח:תת|(ח)}} פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים. {{ח:תת|(ט)}} התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם. {{ח:תת|(י)}} נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום. {{ח:תת|(יא)}} המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה. {{ח:סעיף|360|שיטת גביה|אחר=[177]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח. {{ח:סעיף|361|סמכות למתן הנחה|אחר=[177א]}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים. {{ח:סעיף|362|החזרת תשלומי יתר|תיקון: תשע״ב־8|אחר=[178]}} {{ח:תת|(א)}} שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר; {{ח:תתת|(2)}} לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה; {{ח:תתת|(3)}} שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ״ו–1966}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. {{ח:סעיף|363|מחיקת חוב דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד־5|אחר=[178א]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה. {{ח:סעיף|363א|דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים|תיקון: תשע״ד־13}} {{ח:תת|(א)}} בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 364|בסעיף 364(ב)}}, ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} חלה חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355}} או חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בסעיף 380(ב)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}}, לפי המוקדם; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה. {{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}} {{ח:סעיף|364|תשלומי פיגורים|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[179]}} {{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח – {{ח:תתת|(1)}} קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985}}, לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.}} {{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ג)}} דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367 עד 367ג}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}. {{ח:סעיף|365|שמירת זכות לגמלה|אחר=[180]}} {{ח:ת}} היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו. {{ח:סעיף|366|הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור|אחר=[181]}} {{ח:תת|(א)}} קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך: {{ח:תתת|(1)}} בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע; {{ח:תתת|(2)}} בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי; {{ח:תתת|(3)}} בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}; {{ח:תתת|(3)}} על גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה; {{ח:תתת|(4)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}}; {{ח:תתת|(5)}} הענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}. {{ח:תת|(ג)}} היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים. {{ח:תת|(ד)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|367|הקלות בגביית דמי ביטוח|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[183]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|367א||תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|367ב|עיקול רכב|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 367|סעיף 367(א)}}, רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; {{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}}; {{ח:תתת|(ב)}} פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב; {{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. {{ח:סעיף|367ג||תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|368|הסכם תשלומים|אחר=[184]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 312|לסעיף 312(ב)}} ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם. {{ח:תת|(ב)}} כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.}} {{ח:תת|(ג)}} לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} יחולו על דמי הביטוח שבפיגור. {{ח:סעיף|369|אי־<wbr>רישום ואי־<wbr>תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד|תיקון: תשע״ז־6, תשפ״ד־3|אחר=[185]}} {{ח:תת|(א)}} לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור ב׳ ללוח י״א1}} בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור א׳ ללוח האמור}}. {{ח:תת|(א1)}} היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}} לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|הסעיף האמור}}, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}. {{ח:תת|(א2)}} היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(ג)}} קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. {{ח:תת|(ג1)}} פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור. {{ח:תת|(ג2)}} החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב. {{ח:תת|(ג3)}} לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. {{ח:תת|(ג4)}} מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה. {{ח:תת|(ה)}} על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|370|ויתור|תיקון: תשס״ח־9|אחר=[185א]}} {{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, על קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356}}, על קנס ותוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} ועל ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} החייב בתשלום נפטר; {{ח:תתת|(2)}} עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד; {{ח:תתת|(4)}} החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתת|(5)}} אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו; {{ח:תתת|(6)}} מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה. {{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}} {{ח:סעיף|371|הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ח־5, תשפ״ב־13|אחר=[186]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345ב|סעיף 345ב}}, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים: {{ח:תתת|(1)|(א)}} עובד חלקי; {{ח:תתתת|(ב)}} עובד לשעה; {{ח:תתתת|(ג)}} עובד אצל מעבידים שונים; {{ח:תתתת|(ד)}} עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא; {{ח:תתתת|(ה)}} עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן; {{ח:תתתת|(ו)}} עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים; {{ח:תתתת|(ז)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל; {{ח:תתתת|(ח)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ט)}} עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו; {{ח:תתתת|(י)}} עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו; {{ח:תתתת|(יא)}} עובד במשק בית; {{ח:תתתת|(יב)}} עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי; {{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות; {{ח:תתת|(5)|(א)}} מבוטח ששירותי סעד תומכים בו; {{ח:תתתת|(ב)}} מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר; {{ח:תתתת|(ג)}} מבוטח השוהה בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ד)}} מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה; {{ח:תתתת|(ה)}} מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ו)}} מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בלבד; {{ח:תתתת|(ח)}} מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם; {{ח:תתתת|(ט)}} מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו; {{ח:תתתת|(י)}} מבוטח שסווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתתת|(יא)}} מבוטח שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. {{ח:סעיף|371א|תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־10}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בסעיף 371(א)}} ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 371|סעיף 371(א)}}, יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א}}. {{ח:סעיף|371ב||תיקון: תשפ״א־10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|371ג||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|372||תיקון: תשע״ז־6|אחר=[187]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|373|ניכוי מתשלומים אחרים|אחר=[188<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} סכום קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה. {{ח:סעיף|373א|מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח|תיקון: תשס״ח־5}} {{ח:ת}} הפיקה חברה מהחברות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה}}, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור. {{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: שונות|אחר=[פרק ט׳]}} {{ח:סעיף|374|ביצוע אמנות|אחר=[190]}} {{ח:תת|(א)}} נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:תת|(ב)}} אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. {{ח:סעיף|375|הדדיות בביטוח אזרחי חוץ|אחר=[191]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. {{ח:סעיף|376|הוראות מיוחדות לשעת חירום|אחר=[191א]}} {{ח:ת}} הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל)|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|377|ביטוח חיילים|אחר=[192]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|377א|הודעה לחייל משוחרר|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|378|סוגים מיוחדים של מבוטחים|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־6, תשס״ג־5, תשס״ו־3|אחר=[192א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים; {{ח:תתתת|(2)}} הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994). {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל באזור; {{ח:תתת|(3)}} תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל הגר מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(5)}} תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(6)}} מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור; {{ח:תתת|(7)}} תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור; {{ח:תתת|(8)}} תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל״ד–1974}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה – {{ח:תתת|(1)}} לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|378א|ביטוח עובד זר המועסק באזור|תיקון: תשס״ה־5}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. {{ח:תת|(ב)}} בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(1)}} לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} תאונת העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(1)}} אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; {{ח:תתתת|(ב)}} תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 1|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}. {{ח:סעיף|379|רישום|אחר=[193]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (רישום)|תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|380|מבוטח שלא נרשם|אחר=[194]}} {{ח:תת|(א)}} לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|ו־253}}, אלא מיום שנרשם. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום. {{ח:סעיף|381|עיגול סכומים|אחר=[195]}} {{ח:ת}} השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ״ו–1985}}.}} {{ח:סעיף|382|זקיפת תשלומים בחיובים אחדים|אחר=[195א]}} {{ח:תת|(א)}} סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:פנימי|סעיף 328|328}}, {{ח:פנימי|סעיף 329|329}}, {{ח:פנימי|סעיף 330|330}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}}. {{ח:תת|(ב)}} הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}. {{ח:סעיף|383|פיקוח|אחר=[196]}} {{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום. {{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}. {{ח:סעיף|383א|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה. {{ח:סעיף|384|סמכות לדרוש ידיעות רשמיות|תיקון: תשס״ד־2|אחר=[196א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} וקרן חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}}. {{ח:סעיף|384א|קבלת מידע מרשות המסים בישראל|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח י״ז}} ובהתאם לסוג המידע המפורט {{ח:פנימי|לוח יז|בטור ג׳ באותו לוח}}, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות {{ח:פנימי|לוח יז|בטור א׳ בלוח האמור}}, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|ו־64א לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל. {{ח:תת|(א1)}} המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש. {{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח. {{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור. {{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו: {{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל. {{ח:סעיף|384ב||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|385|חישובי מועדים|אחר=[197]}} {{ח:תת|(א)}} לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו. {{ח:תת|(ב)}} לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו. {{ח:סעיף|386|ייצוג בפני המוסד|תיקון: תשע״ו־11|אחר=[198]}} {{ח:ת}} לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|386א|הקצאת שוטרים בתשלום|תיקון: תשע״ו־20}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ז|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006}} (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102א|בסעיף 102א לחוק האמור}}, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ו|סעיף 102ו לחוק המשטרה}}. {{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הענקות|אחר=[פרק ט׳1]}} {{ח:סעיף|387|מתן הענקה|אחר=[198אא]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} אי־הזדקקות לאשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; {{ח:תת|(2)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 366|או 366}}; {{ח:תת|(3)}} אי־מילוי חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}; {{ח:תת|(4)}} אי־השלמת תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975}}.}} {{ח:סעיף|388|מימון|אחר=[198ב]}} {{ח:ת}} ההענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה). {{ח:סעיף|389|שינוי שיעור ההפרשה|אחר=[198ג]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה. {{ח:סעיף|390|התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה|אחר=[198ד]}} {{ח:ת}} השר, בהתקינו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה. {{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה|אחר=[פרק י״א]}} {{ח:סעיף|391|סמכות בית דין אזורי|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[230]}} {{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – {{ח:תתת|(1)}} של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם {{ח:פנימי|פרק יד סימן א|לסימן א׳ של פרק י״ד}}; {{ח:תתת|(2)|(א)}} של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין; {{ח:תתת|(3)}} של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}; {{ח:תתת|(5)}} שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}; {{ח:תתת|(6)}} של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך; {{ח:תתת|(7)}} של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}; {{ח:תתת|(8)}} של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}; {{ח:תתת|(9)}} של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך {{ח:פנימי|סעיף 385|סעיף 385}} בתחום מתח גילים שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}. {{ח:סעיף|392|בעלי הדין|תיקון: תשס״ט־3|אחר=[231]}} {{ח:תת|(א)}} בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות – {{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה; {{ח:תתת|(2)}} המוסד; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח; {{ח:תתת|(4)}} מעביד; {{ח:תתת|(5)}} שירות רפואי מוסמך; {{ח:תתת|(6)}} אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 391|בסעיף 391(א)(6) או (7)}}; {{ח:תתת|(7)}} שירות התעסוקה. {{ח:תת|(ב)}} כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(י)}} יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה. {{ח:סעיף|393|תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד|אחר=[231א]}} {{ח:ת}} עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר. {{ח:סעיף|394|מניעת טיעון|אחר=[231ב]}} {{ח:ת}} לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לא. {{ח:סעיף|395|השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה|אחר=[232]}} {{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד. {{ח:סעיף|396|קביעת מועדים|אחר=[233]}} {{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז–1977}}.}} {{ח:סעיף|397|סיוע משפטי|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[234]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(א1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 315א|בסעיף 315א}} בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 3|ו־3 לחוק האמור}} לא יחולו. {{ח:תת|(ג)}} המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה. {{ח:תת|(ד)}} בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי. {{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע|אחר=[פרק י״ב]}} {{ח:סעיף|398|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[239]}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת: {{ח:תתת|(1)}} גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו; {{ח:תתת|(2)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה; {{ח:תתת|(3)}} קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה. {{ח:תת|(א1)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(א2)|(1)}} קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 383א|סעיף 383א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|לוח יח חלק ג|בחלק ג׳ שבלוח י״ח}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית. {{ח:תתת|(3)}} נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. {{ח:תתת|(4)}} הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות. {{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2)}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד. {{ח:תת|(ג)}} מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור. {{ח:תת|(ד)}} מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס. {{ח:תת|(ד1)}} מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)}} בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; {{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ו)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר. {{ח:סעיף|399|בית המשפט המוסמך|אחר=[241]}} {{ח:ת}} בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398}}. {{ח:סעיף|400|ביצוע|אחר=[242]}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|401|העברת סמכויות|אחר=[243]}} {{ח:ת}} השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}. {{ח:סעיף|402|תחילה|אחר=[244]}} {{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995). {{ח:סעיף|403|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91]}} {{ח:תת|(א)}} לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} – {{ח:תתתת|(א)}} כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“; {{ח:תתתת|(ב)}} כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350(א)(1)}} כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}“ לא קיימות; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(א)}} כאילו המלים ”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ד)}}“ לא קיימות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 170|הסיפה של סעיף 170(ו)}} המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995). {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173(א)(2)}} לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994). {{ח:תת|(ד)}} לענין חישוב גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור. {{ח:תת|(ה)}} מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ של לוח א׳1}}. {{ח:סעיף|404|הוראות מתמצות|אחר=[73א<wbr>(ב), 188<wbr>(ב)–<wbr>(ד)]}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}. {{ח:תת|(ב)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:תת|(ג)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:תת|(ד)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(ב)}}, ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:סעיף|405|הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:ת}} על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003). {{ח:סעיף|406|הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ו־4, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ה, תשפ״ה־5}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם): {{ח:תתת|(1)}} נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה; {{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(3)}} המשך זכאות להטבות שלפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות|ההסכם בדבר גמלת הניידות}}, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות#פרק ה|בפרק ה׳ באותו הסכם}}, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} – {{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(5)}} נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}} זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. {{ח:תת|(ב)}} מענקים שישולמו לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020}} למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|באותו הסכם}}, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ה)}} תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף האמור}}, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”נפגע“ בחוק נפגעי פעולות איבה}}. {{ח:סעיף|407|דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־9}} {{ח:תת|(א)}} לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם – {{ח:תתת|(1)}} יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה; {{ח:תתת|(2)}} יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:פנימי|סעיף 257|ו־257}} יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד. {{ח:קטע2|לוח א|לוח א׳|אחר=[לוח א׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“}})}}}} {{ח:קטע4||הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס. {{ח:קטע2|לוח א1|לוח א׳1|תיקון: תשס״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158|158}}, {{ח:פנימי|סעיף 160|160}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע3|לוח א1 חלק א|חלק א׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(1)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||גיל הפרישה לגבר}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 ואילך</td><td>67</td></tr> </table> {{ח:קטע4||גיל הפרישה לאישה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־8, תשע״ב־3, תשע״ז־8, תשע״ז־19}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1944</td><td>60</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1944</td><td>60 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1944 עד אפריל 1945</td><td>60 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1945</td><td>61</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1946</td><td>61 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1946 עד אפריל 1947</td><td>61 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1947 עד דצמבר 1955</td><td>62</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158|סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(2) ו־(3)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 ואילך</td><td>67</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ג|חלק ג׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(ב)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||מי שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילו}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1944</td><td>60</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1944</td><td>60 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1944 עד אפריל 1945</td><td>60 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1945</td><td>61</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1946</td><td>61 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1946 עד אפריל 1947</td><td>61 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1947 ואילך</td><td>62</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ד|חלק ד׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(א)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן|תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 עד דצמבר 1944</td><td>67</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1945</td><td>67 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1945 עד אפריל 1946</td><td>67 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1946</td><td>68</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1947</td><td>68 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1947 עד אפריל 1948</td><td>68 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1948</td><td>69</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1949</td><td>69 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1949 עד אפריל 1950</td><td>69 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1950 ואילך</td><td>70</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ה|חלק ה׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)(2)}})}}}} {{ח:קטע4||אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־8}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1949</td><td>55</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1949</td><td>55 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1949 עד אפריל 1950</td><td>55 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1950</td><td>56</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1951</td><td>56 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1951 עד אפריל 1952</td><td>56 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1952 עד יולי 1955</td><td>57</td></tr> <tr><td>אוגוסט 1955 עד מרס 1956</td><td>57 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>אפריל 1956 עד נובמבר 1956</td><td>57 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>דצמבר 1956 עד יולי 1957</td><td>58</td></tr> <tr><td>אוגוסט 1957 עד מרס 1958</td><td>58 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>אפריל 1958 עד נובמבר 1958</td><td>58 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>דצמבר 1958 ואילך</td><td>59</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ב|לוח ב׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[לוח י״ד]}} {{ח:קטע2|לוח ב1|לוח ב׳1|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|לוח ב1|לוח זה}} פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־2, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014)}} כשהוא מעודכן לפי {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|סעיף (4) בלוח זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי. {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש״ח)}} בתוספת 174,754 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש״ח)}} בעד כל פג שנולד באותה לידה. {{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו. {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=לוח ב1 פרט 3}} {{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|בסעיף {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}}}, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה: {{ח:ת}} <span dir="ltr">M₁ = M₀ (1 + ST)</span> {{ח:ת}} כאשר – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M₁“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M₀“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון). {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=לוח ב1 פרט 4}} {{ח:ת}} המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים. {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשס״ט־4|עוגן=לוח ב1 פרט 5}} {{ח:ת}} בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה: {{ח:תת|(1)}} כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם; {{ח:תת|(2)}} אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה; {{ח:תת|(3)}} אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים; {{ח:תת|(4)}} אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת; {{ח:תת|(5)}} אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה; {{ח:תת|(6)}} זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא; {{ח:תת|(7)}} בדיקות סינון שמיעה ליילוד. {{ח:קטע2|לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[לוח ז׳]}} {{ח:קטע2|לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ו־7}} {{ח:קטע2|לוח ה|לוח ה׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ג־11|אחר=[לוח ה׳]}} {{ח:קטע2|לוח ו|לוח ו׳|אחר=[לוח ה׳1]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}})}}}} {{ח:קטע3||הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 400px; table-layout: fixed;"> <tr><th>שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)</th><th>שיעור ההגדלה</th><th>שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)</th><th>שיעור ההגדלה</th></tr> <tr><td>1954/55</td><td>48%</td><td>1960/61</td><td>24%</td></tr> <tr><td>1955/56</td><td>44%</td><td>1961/62</td><td>20%</td></tr> <tr><td>1956/57</td><td>40%</td><td>1962/63</td><td>16%</td></tr> <tr><td>1957/58</td><td>36%</td><td>1963/64</td><td>12%</td></tr> <tr><td>1958/59</td><td>32%</td><td>1964/65</td><td>8%</td></tr> <tr><td>1959/60</td><td>28%</td><td>1965/66</td><td>4%</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ז|לוח ז׳|אחר=[לוח ט׳1]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}})}}}} {{ח:קטע3||חישוב דמי אבטלה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ז}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width=50%">&nbsp;</th><th width="25%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים)</th><th width="25%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)</th></tr> <tr id="לוח ז פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי </td><td>80</td><td>60</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי </td><td>50</td><td>40</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו </td><td>45</td><td>35</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 4"><td> {{ח:תת|4.}} על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי </td><td>30</td><td>25</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ח|לוח ח׳|תיקון: תשס״א־3|אחר=[לוח ט׳2]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א) ו־(ו)}})}}}} {{ח:קטע3||עבודה מועדפת ועבודה נדרשת}} {{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תשס״ג־2, תשס״ג־5|עוגן=לוח ח פרט א}} {{ח:ת}} עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק; {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=לוח ח פרט ב}} {{ח:ת}} בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=לוח ח פרט ג}} {{ח:ת}} בבתי מלון: {{ח:תת|(1)}} מלצרות; {{ח:תת|(2)}} טבחות; {{ח:תת|(3)}} חדרנות; {{ח:תת|(4)}} עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=לוח ח פרט ד}} {{ח:ת}} באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשס״ב־12, תשס״ג־6, תשס״ג־14, תשס״ג־15, תשס״ד־11|עוגן=לוח ח פרט ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע);}} {{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=לוח ח פרט ו}} {{ח:ת}} במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: {{ח:תת|(1)}} עבודות מתכת – {{ח:תתת|(א)}} מסגרות וריתוך; {{ח:תתת|(ב)}} חרטות וכרסום; {{ח:תתת|(ג)}} חשמלאות; {{ח:תתת|(ד)}} מכונאות; {{ח:תתת|(ה)}} מכשירנות; {{ח:תתת|(ו)}} משחיזנות; {{ח:תת|(2)}} הלבשה – {{ח:תתת|(א)}} חייטות ותפירה; {{ח:תתת|(ב)}} גזרנות; {{ח:תתת|(ג)}} תפירת עור; {{ח:תת|(3)}} עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=לוח ח פרט ז}} {{ח:תת|(1)}} טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תתת|(ב)}} ילד נכה הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳}}; {{ח:תתת|(ג)}} מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}; {{ח:תתת|(ד)}} נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון; {{ח:תת|(2)}} טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד; {{ח:תתת|(ב)}} מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ג)}} מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}; {{ח:תתת|(ד)}} מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, שקיבלו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|אותו חוק}}; {{ח:תתת|(ה)}} מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:ת}} בפרט זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} או בהשגחה, למעט עבודות משק בית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה. {{ח:קטע2|לוח ח1|לוח ח׳1|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}})}}}} {{ח:קטע3||שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="300px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלקי ההכנסה</th><th width="100px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים</th></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע</td><td>0</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע</td><td>30</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע</td><td>40</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע</td><td>60</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ח1א|לוח ח׳1א {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:קטע2|לוח ח2|לוח ח׳2|תיקון: תשע״ו־19}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־8, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שירותי הסיעוד</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שווי ביחידות שירות</th></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 1"><td> {{ח:תת|(1)}} שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו; </td><td> {{ח:תת|(א)}} בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת; {{ח:תת|(ב)}} בשעות הלילה – יחידה וחצי; {{ח:תת|(ג)}} בימי מנוחה – 2 יחידות; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 2"><td> {{ח:תת|(2)}} 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1) עד (3)}} – 2 יחידות; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(4) עד (6)}} – 2.75 יחידות; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 3"><td> {{ח:תת|(3)}} מוצרי ספיגה; </td><td> {{ח:ת}} מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב: {{ח:תת|(א)}} עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש; {{ח:תת|(ב)}} שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 4"><td> {{ח:תת|(4)}} מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}}; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 4א"><td> {{ח:תת|(4א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):}} {{ח:תת}} שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה – גורם מפעיל): {{ח:תתת|(א)}} ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך; {{ח:תתת|(ב)}} תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות; {{ח:תתת|(ג)}} לעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש; {{ח:תתת|(ד)}} שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה; </td><td>0.5 יחידות בשבוע</td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 5"><td> {{ח:תת|(5)}} מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}}; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 6"><td> {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 2.5.2025):}} שירות כביסה של עד 5 ק״ג; </td><td>יחידה אחת;</td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 7"><td> {{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקע).}} </td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ט|לוח ט׳|אחר=[לוח ב׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג) ו־(3)(ב)}})}}|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־7}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים|תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">מספר התלויים</th><th width="200px">הכנסה חודשית</th></tr> <tr id="לוח ט פרט 1"><td>1.</td><td>ללא תלויים</td><td>סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr id="לוח ט פרט 2"><td>2.</td><td>1</td><td>סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr id="לוח ט פרט 3"><td>3.</td><td>בעד כל תלוי נוסף</td><td>סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ט1|לוח ט׳1|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ג)}})}}}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">מספר תלויים</th><th width="200px">הכנסה חודשית</th></tr> <tr><td>1</td><td>ללא תלויים</td><td>סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr><td>2</td><td>1</td><td>סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr><td>3</td><td>בעד כל תלוי נוסף</td><td>סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח י|לוח י׳|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ג־10, תשס״ה־3, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ו־5|אחר=[לוח י׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337 עד 342}})}}}} {{ח:קטע3||שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך|תיקון: תשס״ט־4}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשע״ח־5, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנים 2025–2026):}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th width="50px">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th colspan="6">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr> <tr><th rowspan="3">פרט</th><th rowspan="3">ענף ביטוח</th><th colspan="6">אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}</th><th colspan="2">הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים</th><th rowspan="3">הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}</th></tr> <tr><th colspan="3">על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th colspan="3">על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע</th><th rowspan="2">על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th></tr> <tr><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th></tr> <tr id="לוח י פרט 1"><td>1.</td><td>אימהות</td><td>1.40</td><td>0.94</td><td>–</td><td>0.24</td><td>0.37</td><td>–</td><td>0.87</td><td>0.10</td><td>0.09</td></tr> <tr id="לוח י פרט 2"><td>2.</td><td>אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr id="לוח י פרט 3"><td>3.</td><td>ילדים</td><td>2.08</td><td>2.74</td><td>1.67</td><td>1.68</td><td>0.92</td><td>1.65</td><td>–</td><td>–</td><td>0.08</td></tr> <tr id="לוח י פרט 4"><td>4.</td><td>נפגעי עבודה</td><td>1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}</td><td>0.78</td><td>–</td><td>0.60</td><td>0.26</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.03</td></tr> <tr id="לוח י פרט 5"><td>5.</td><td>נפגעי תאונות</td><td>0.13</td><td>0.09</td><td>0.07</td><td>0.04</td><td>0.05</td><td>0.06</td><td>0.07</td><td>0.03</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 6"><td>6.</td><td>אבטלה</td><td>0.33</td><td>–</td><td>–</td><td>0.06</td><td>–</td><td>–</td><td>0.21</td><td>0.02</td><td>0.06</td></tr> <tr id="לוח י פרט 7"><td>7.</td><td>זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.01</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 8"><td>8.</td><td>נכות</td><td>2.28</td><td>2.12</td><td>1.31</td><td>0.62</td><td>0.73</td><td>1.31</td><td>1.86</td><td>0.29</td><td>0.10</td></tr> <tr id="לוח י פרט 9"><td>9.</td><td>סיעוד</td><td>0.28</td><td>0.21</td><td>0.14</td><td>0.08</td><td>0.08</td><td>0.14</td><td>0.14</td><td>0.03</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 10"><td>10.</td><td>אזרחים ותיקים ושאירים</td><td>5.89</td><td>5.95</td><td>3.65</td><td>2.22</td><td>2.06</td><td>3.60</td><td>1.52</td><td>0.57</td><td>0.25</td></tr> <tr><th>&nbsp;</th><th>סך הכל</th><th>14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}</th><th>12.83</th><th>7.00</th><th>5.55</th><th>4.47</th><th>6.92</th><th>7.00</th><th>1.04</th><th>0.67</th></tr> </table> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th width="50px">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th colspan="6">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr> <tr><th rowspan="3">פרט</th><th rowspan="3">ענף ביטוח</th><th colspan="6">אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}</th><th colspan="2">הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים</th><th rowspan="3">הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}</th></tr> <tr><th colspan="3">על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th colspan="3">על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th></tr> <tr><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th></tr> <tr id="לוח י פרט 1"><td>1.</td><td>אימהות</td><td>1.40</td><td>0.94</td><td>–</td><td>0.16</td><td>0.24</td><td>–</td><td>0.87</td><td>0.04</td><td>0.09</td></tr> <tr id="לוח י פרט 2"><td>2.</td><td>אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>0.11</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr id="לוח י פרט 3"><td>3.</td><td>ילדים</td><td>2.08</td><td>2.74</td><td>1.67</td><td>1.47</td><td>0.59</td><td>1.10</td><td>–</td><td>–</td><td>0.08</td></tr> <tr id="לוח י פרט 4"><td>4.</td><td>נפגעי עבודה</td><td>1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}</td><td>0.78</td><td>–</td><td>0.37 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47)}}</td><td>0.17</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.03</td></tr> <tr id="לוח י פרט 5"><td>5.</td><td>נפגעי תאונות</td><td>0.13</td><td>0.09</td><td>0.07</td><td>0.02</td><td>0.03</td><td>0.04</td><td>0.07</td><td>0.01</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 6"><td>6.</td><td>אבטלה</td><td>0.33</td><td>–</td><td>–</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.21</td><td>0.01</td><td>0.06</td></tr> <tr id="לוח י פרט 7"><td>7.</td><td>זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.01</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 8"><td>8.</td><td>נכות</td><td>2.28</td><td>2.12</td><td>1.31</td><td>0.37</td><td>0.47</td><td>0.87</td><td>1.86</td><td>0.11</td><td>0.10</td></tr> <tr id="לוח י פרט 9"><td>9.</td><td>סיעוד</td><td>0.28</td><td>0.21</td><td>0.14</td><td>0.05</td><td>0.05</td><td>0.09</td><td>0.14</td><td>0.01</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 10"><td>10.</td><td>אזרחים ותיקים ושאירים</td><td>5.89</td><td>5.95</td><td>3.65</td><td>1.67</td><td>1.32</td><td>2.40</td><td>1.52</td><td>0.22</td><td>0.25</td></tr> <tr><th>&nbsp;</th><th>סך הכל</th><th>14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}</th><th>12.83</th><th>7.00</th><th>3.85 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95)}}</th><th>2.87</th><th>4.61</th><th>7.00</th><th>0.40</th><th>0.67</th></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יא|לוח י״א|אחר=[לוח י״א]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}}, {{ח:פנימי|סעיף 349|ו־349}})}}}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־6, תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>פרט</th><th>בעד</th><th width="40%">הכנסה מרבית</th><th width="40%">הכנסה מזערית</th></tr> <tr id="לוח יא פרט 1"><td rowspan="3">1.</td><td rowspan="3">עובד</td><td>לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5;</td><td>לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;</td></tr> <tr><td>לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3;</td><td>לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס.</td><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 2"><td rowspan="2">2.</td><td rowspan="2">עובד עצמאי</td><td>לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3;</td><td>לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס.</td><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 3"><td rowspan="2">3.</td><td rowspan="2">מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בסעיף 348(ד) ו־(ה)}}</td><td rowspan="2">לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|בפרט 1}}, לפי הענין.</td><td>לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 4"><td rowspan="2">4.</td><td rowspan="2">מבוטח אחר</td><td rowspan="2">לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 2|בפרט 2}}, לפי הענין.</td><td>לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח זה}}, {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} לגבי עובד פלוני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) שבהגדרה {{ח:הערה|”ה}}סכום {{ח:הערה|ה}}בסיסי{{ח:הערה|“}} שבסעיף 1}}. {{ח:קטע2|לוח יא1|לוח י״א1|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layou: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="50px">פרט</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת ההפרה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב</th></tr> <tr><td>1.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים</td><td>עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> <tr><td>2.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים</td><td>עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> <tr><td>3.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים</td><td>עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יב|לוח י״ב|אחר=[לוח י״ב]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף 404}})}}}} {{ח:קטע3||הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">הפחתה</th><th width="200px">שיעור</th></tr> <tr><td>1.</td><td>מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ב)}}</td><td>1.8%</td></tr> <tr><td>2.</td><td>מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}</td><td>1.5%</td></tr> <tr><td>3.</td><td>מתשלומי העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}</td><td>1.0%</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יג|לוח י״ג {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:קטע2|לוח יד|לוח י״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|סעיף 293}})}}}} {{ח:קטע3||ארגונים מאושרים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יד פרט 1}} {{ח:ת}} כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח יד פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יד פרט 3}} {{ח:ת}} ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים. {{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יד פרט 4}} {{ח:ת}} אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל. {{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יד פרט 5}} {{ח:ת}} האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון. {{ח:קטע2|לוח טו|לוח ט״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 294|סעיף 294}})}}}} {{ח:קטע3||חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח טו פרט 1}} {{ח:ת}} חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח טו פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות#סעיף 26|סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח טו פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}. {{ח:קטע2|לוח טז|לוח ט״ז|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(ד)}})}}}} {{ח:קטע3||הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} <table style="width: 400px; table-layout: fixed;"> <tr><td>2008</td><td>110</td></tr> <tr><td>2009</td><td>130</td></tr> <tr><td>2010</td><td>150</td></tr> <tr><td>2011</td><td>155</td></tr> <tr><td>2012 עד 2021</td><td>165</td></tr> <tr><td>2022 ואילך –</td><td>174</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח טז1|לוח ט״ז1|תיקון: תשפ״ו־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 350א|סעיף 350א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}} {{ח:ת}} ארצות הברית. {{ח:קטע2|לוח יז|לוח י״ז|תיקון: תשס״ט־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ומידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)}}, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12, תשע״ח־5}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; tabl-layout: fixed;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגמלה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור חוקי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוגי המידע</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} מענק אשפוז </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} מענק לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} קצבת לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} דמי לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} דמי לידה נוספים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} דמי לידה לגבר </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} גמלה להורה מאמץ </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8.}} גמלה לשמירת הריון </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9.}} תשלום מיוחד ליתומים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|10.}} קצבת ילדים רגילה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|11.}} תוספת לקצבת הילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|12.}} מענק לימודים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|13.}} דמי פגיעה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|14.}} גמלה לנכה עבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|15.}} ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|16.}} גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|17.}} צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע{{ח:הערה|י}} עבודה), התשט״ז–1956}} (להלן – תקנות נפגע{{ח:הערה|י}} עבודה)</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|18.}} סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|19.}} גמלה לנכה נזקק </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|20.}} הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|21.}} גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|22.}} גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|23.}} גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|24.}} גמלת תלויים לילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|25.}} גמלת תלויים להורים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|26.}} מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|27.}} הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|28.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|29.}} דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|30.}} דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|31.}} דמי אבטלה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160 לחוק}}</td><td>1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד<br>2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|32.}} מענק למי שעבד בעבודה מועדפת </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|33.}} דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}} לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|34.}} דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|35.}} מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176א|סעיף 176א לחוק}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|36.}} הענקת אבטלה לקטין </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|37.}} גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182 לחוק}}</td><td>1. מידע על הכנסות מעבודה<br>2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|38.}} קצבה חודשית לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|39.}} קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|40.}} שיקום מקצועי לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(2) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|41.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|42.}} גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|43.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|44.}} גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|45.}} גמלת ילד נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|46.}} גמלת סיעוד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה)#סעיף 3|ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|47.}} קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|48.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|49.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(2) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|50.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|51.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|52.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|53.}} קצבת שאירים לאלמנה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|54.}} קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|55.}} קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|56.}} גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|57.}} מענק ליתום שהגיע למצוות </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|58.}} הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|59.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|60.}} דמי קבורה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|61.}} תגמול למשרתים במילואים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|62.}} הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|63.}} דמי פגיעה למתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|64.}} גמלה לנכה עבודה מתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|65.}} גמלה לתלויים במתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|66.}} גמלה להבטחת הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|67.}} דמי מזונות </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|68.}} תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|69.}} תגמול לחסיד אומות עולם </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|70.}} ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|71.}} תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|72.}} גמלה לנכה איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|73.}} גמלה לנכה איבה נצרך </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|74.}} תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|75.}} תגמול לבני משפחה של נפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|76.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|77.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|78.}} פיצוי נפגעי גזזת </td><td>{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|79.}} פיצוי חולי איידס </td><td>{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|80.}} נכה פוליו </td><td>{{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|81.}} אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|82.}} אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|83.}} תגמול לתלוי בהרוג מלכות </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 15|סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|84.}} תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|85.}} מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 17ו|סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|86.}} קצבת ניידות </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977}} (להלן – הסכם הניידות)</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|87.}} הלוואה עומדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 5|סעיף 5 להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|88.}} סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21א|סעיף 21א להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|89.}} הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ה|סעיף 21ה להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|90.}} החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ח|סעיף 21ח להסכם הניידות}}</td><td>-</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|91.}} גמלת אזרח ותיק מיוחדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|92.}} גמלת שאירים מיוחדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 4|סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|93.}} השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|94.}} מימון הובלת נפטר </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|95.}} מימון מצבה לנפטר גלמוד </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|96.}} תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|97.}} מימון איסוף קרבנות אסון </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|98.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|99.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יח|לוח י״ח|תיקון: תשע״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}})}}}} {{ח:קטע3|לוח יח חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח זה}}, {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}. {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יח פרט 1}} {{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|2||עוגן=לוח יח פרט 2}} {{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור. {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יח פרט 3}} {{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יח פרט 4}} {{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יח פרט 5}} {{ח:ת}} כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל. {{ח:סעיף*|6||עוגן=לוח יח פרט 6}} {{ח:ת}} היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור. {{ח:סעיף*|7||עוגן=לוח יח פרט 7}} {{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל. {{ח:סעיף*|8||עוגן=לוח יח פרט 8}} {{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ; {{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה; {{ח:תת|(3)}} מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב; {{ח:תת|(4)}} מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו. {{ח:סעיף*|9||עוגן=לוח יח פרט 9}} {{ח:ת}} קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור. {{ח:סעיף*|10||עוגן=לוח יח פרט 10}} {{ח:ת}} קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד. {{ח:קטע3|לוח יח חלק ב|חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:ת}} <table> <tr><th rowspan="2">סוג הגמלה</th><th colspan="10">מספר הפרט {{ח:פנימי|לוח יח חלק א|בחלק א׳}}</th></tr> <tr><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרט 1}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 2|פרט 2}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 3|פרט 3}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 4|פרט 4}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח חלק א פרט 5|פרט 5}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 6|פרט 6}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 7|פרט 7}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 9|פרט 9}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 10|פרט 10}}</th></tr> <tr><td>אמהות</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>ילדים</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td rowspan="2">נפגעי עבודה ומתנדבים*</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td colspan="10">{{מוקטן|* {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}</td></tr> <tr><td>אבטלה</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>נכות כללית</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>סיעוד</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td rowspan="2">אזרח ותיק ושאירים<span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span> <span style="letter-spacing: -0.167em;">*** </span></td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td colspan="10">{{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">** </span> {{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרטים 1 עד 4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">*** </span> {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח יח חלק ג|חלק ג׳: אזהרה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף. {{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוחות השוואה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>פרק א׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}</td><td>פרק ו׳4</td><td>{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}</td></tr> <tr><td>פרק ב׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}</td><td>פרק ו׳5</td><td>{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}</td><td>פרק ז׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}</td><td>פרק ח׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}</td><td>פרק ט׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}}</td></tr> <tr><td>פרק ד׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}</td><td>פרק ט׳1</td><td>{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}}</td></tr> <tr><td>פרק ה׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}</td><td>פרק ט׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳1</td><td>{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}</td><td>פרק י׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}</td><td>פרק י״א</td><td>{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳3</td><td>{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}</td><td>פרק י״ב</td><td>{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט}}</td></tr> </table> <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}</td><td>127מ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}</td></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}</td><td>127מא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}</td><td>127מב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}</td><td>127מז(א)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}</td><td>127מז(א)(2–3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(א)}}</td></tr> <tr><td>4א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}</td><td>127מז(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}</td></tr> <tr><td>4ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}</td><td>127מח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ב)}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}</td><td>127מט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}</td><td>127מט1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ג)}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}</td><td>127מט2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ד)}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}</td><td>127נ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}</td><td>127נב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}</td><td>127נב1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}</td><td>127נג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}</td><td>127נד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}</td></tr> <tr><td>15</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}</td><td>127נה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}</td></tr> <tr><td>17</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}</td><td>127נו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}</td></tr> <tr><td>18</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}</td><td>127נז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}</td></tr> <tr><td>19</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}</td><td>127נז1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}</td></tr> <tr><td>20</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}</td><td>127נח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}</td></tr> <tr><td>20א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}</td><td>127נט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}</td></tr> <tr><td>21</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}</td><td>127ס</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}</td></tr> <tr><td>22</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}</td><td>127סא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}</td></tr> <tr><td>22א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}</td><td>127סב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}</td></tr> <tr><td>23</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}</td><td>127סג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}</td></tr> <tr><td>23א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}</td><td>127סד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}</td></tr> <tr><td>24</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}</td><td>127סה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}</td></tr> <tr><td>25</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}</td><td>127סו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}</td></tr> <tr><td>25א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}</td><td>127סז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}</td></tr> <tr><td>26</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}</td><td>127סח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}</td></tr> <tr><td>26ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}</td><td>127ע</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}</td></tr> <tr><td>27(א־ב,ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}</td><td>127עא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}</td></tr> <tr><td>27(ג)</td><td>הושמט</td><td>127עב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}</td></tr> <tr><td>28</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}</td><td>127עג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}</td></tr> <tr><td>29(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}</td><td>127עד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}</td></tr> <tr><td>29(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}</td><td>127עה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}</td></tr> <tr><td>29(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}</td><td>127עו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}</td></tr> <tr><td>30</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 264|264}}</td><td>127עז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}</td></tr> <tr><td>31</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}</td><td>127עח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}</td></tr> <tr><td>32</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}</td><td>127עט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}</td></tr> <tr><td>33</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}</td><td>127פ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}</td></tr> <tr><td>34</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}</td><td>127פא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}</td></tr> <tr><td>35</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}</td><td>127פא1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}</td></tr> <tr><td>36</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}</td><td>127פא2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}</td></tr> <tr><td>37</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}</td><td>127פב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}</td></tr> <tr><td>38</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}</td><td>127פג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}</td></tr> <tr><td>39</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}</td><td>127פד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}</td></tr> <tr><td>40</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}</td><td>127פה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}</td></tr> <tr><td>41</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}</td><td>127פו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}</td></tr> <tr><td>42</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}</td><td>127פז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}</td></tr> <tr><td>43</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}</td><td>127פח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}</td></tr> <tr><td>44</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}</td><td>127פט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}</td></tr> <tr><td>45</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}</td><td>127צ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}</td></tr> <tr><td>46</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}</td><td>127צא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}</td></tr> <tr><td>47</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}</td><td>127צב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}</td></tr> <tr><td>48</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}</td><td>127צג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}</td></tr> <tr><td>49</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}</td><td>127צד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}</td></tr> <tr><td>50</td><td>94</td><td>127צה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}</td></tr> <tr><td>51</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}</td><td>127צו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}</td></tr> <tr><td>52</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}</td><td>127צז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}</td></tr> <tr><td>53</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}</td><td>127צח</td><td>הושמט</td></tr> <tr><td>54</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}</td><td>128</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}</td></tr> <tr><td>55</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}</td><td>129</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}</td></tr> <tr><td>56</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}</td><td>130</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}</td></tr> <tr><td>57</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}</td><td>131</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}</td></tr> <tr><td>58</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}</td><td>133</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}</td></tr> <tr><td>59</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}</td><td>134</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}</td></tr> <tr><td>60</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}</td><td>134א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}</td></tr> <tr><td>61</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}</td><td>135</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}</td></tr> <tr><td>62</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}}</td><td>136</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}</td></tr> <tr><td>63</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}</td><td>136א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}</td></tr> <tr><td>63א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}</td><td>136ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}</td></tr> <tr><td>64</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}</td><td>137</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}</td></tr> <tr><td>64א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}</td><td>137א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}</td></tr> <tr><td>65</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}</td><td>137ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}</td></tr> <tr><td>66</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}</td><td>137ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}</td></tr> <tr><td>67</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}</td><td>138</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}</td></tr> <tr><td>67א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}</td><td>139</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}</td></tr> <tr><td>68</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}</td><td>139א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}</td></tr> <tr><td>68א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}</td><td>139ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}</td></tr> <tr><td>68ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}</td><td>140</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}</td></tr> <tr><td>68ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}</td><td>141</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}</td></tr> <tr><td>69</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}</td><td>142</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}</td></tr> <tr><td>70</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}</td><td>142א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}</td></tr> <tr><td>71</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}</td><td>142ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}</td></tr> <tr><td>72</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}</td><td>143</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}</td></tr> <tr><td>73</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}</td><td>143ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}</td></tr> <tr><td>73א(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}</td><td>144</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}</td></tr> <tr><td>73א(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 404|404(א)}}</td><td>145</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}</td></tr> <tr><td>73ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}</td><td>146</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}</td></tr> <tr><td>74</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}</td><td>147</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}</td></tr> <tr><td>75</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}</td><td>148</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}</td></tr> <tr><td>76</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}</td><td>149</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}</td></tr> <tr><td>77</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}</td><td>150</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}</td></tr> <tr><td>77א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}</td><td>151</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}</td></tr> <tr><td>78(א–ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}</td><td>152</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}</td></tr> <tr><td>78(ג)</td><td>הושמט</td><td>153</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}</td></tr> <tr><td>79</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}</td><td>154</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}</td></tr> <tr><td>80</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}</td><td>155</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}</td></tr> <tr><td>81</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}</td><td>156</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}</td></tr> <tr><td>82</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}</td><td>157</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 335|335}}</td></tr> <tr><td>82א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}</td><td>158</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 336|336}}</td></tr> <tr><td>82ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}</td><td>159</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}</td></tr> <tr><td>82ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}</td><td>159א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}</td></tr> <tr><td>82ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}</td><td>159ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}</td></tr> <tr><td>83</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}</td><td>160</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}</td></tr> <tr><td>84</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}</td><td>160א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}</td></tr> <tr><td>85</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}</td><td>161</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}</td></tr> <tr><td>86</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}</td><td>162</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}</td></tr> <tr><td>87</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}</td><td>163</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}</td></tr> <tr><td>88</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}</td><td>164</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 345|345}}</td></tr> <tr><td>89</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}</td><td>165</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 346|346}}</td></tr> <tr><td>89א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}</td><td>166</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 347|347}}</td></tr> <tr><td>89ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}</td><td>167</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 348|348}}</td></tr> <tr><td>90</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(ב)}}</td><td>167א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 349|349}}</td></tr> <tr><td>90א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(א)}}</td><td>167ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 348|348(א)}}</td></tr> <tr><td>90ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}</td><td>168</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 350|350}}</td></tr> <tr><td>90ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}</td><td>168א(5)</td><td>הושמט</td></tr> <tr><td>90ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}</td><td>169</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 351|351}}</td></tr> <tr><td>90ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}</td><td>170</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 352|352}}</td></tr> <tr><td>90ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}</td><td>171</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 353|353}}</td></tr> <tr><td>90ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}</td><td>172</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}</td></tr> <tr><td>90ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}</td><td>173</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 355|355}}</td></tr> <tr><td>90ט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}</td><td>173א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 356|356}}</td></tr> <tr><td>91</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}</td><td>174</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 357|357}}</td></tr> <tr><td>92</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}</td><td>175</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 358|358}}</td></tr> <tr><td>93</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}</td><td>176</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 359|359}}</td></tr> <tr><td>94</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}</td><td>177</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 360|360}}</td></tr> <tr><td>94א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}</td><td>177א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}</td></tr> <tr><td>94ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}</td><td>178</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}</td></tr> <tr><td>94ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}</td><td>178א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}</td></tr> <tr><td>94ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}</td><td>179</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}</td></tr> <tr><td>95</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}</td><td>180</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}</td></tr> <tr><td>95א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57(א–ב)}}</td><td>181</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}</td></tr> <tr><td>96</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}</td><td>183</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}</td></tr> <tr><td>97</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}</td><td>184</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}</td></tr> <tr><td>98</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}</td><td>185</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}</td></tr> <tr><td>98א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}</td><td>185א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}</td></tr> <tr><td>99</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}</td><td>186</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}</td></tr> <tr><td>100</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א–ב)}}</td><td>187</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}</td></tr> <tr><td>101</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}</td><td>188(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}</td></tr> <tr><td>101א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}</td><td>188(ב–ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 404|404(ב–ד)}}</td></tr> <tr><td>101ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}</td><td>190</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}</td></tr> <tr><td>102</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}</td><td>191</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}</td></tr> <tr><td>103</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}</td><td>191א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}</td></tr> <tr><td>103א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}</td><td>192</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}</td></tr> <tr><td>103ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}</td><td>192א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}</td></tr> <tr><td>103ב1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}</td><td>193</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}</td></tr> <tr><td>103ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}</td><td>194</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}</td></tr> <tr><td>103ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}</td><td>195</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}</td></tr> <tr><td>103ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}</td><td>195א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 382|382}}</td></tr> <tr><td>103ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}</td><td>196</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 383|383}}</td></tr> <tr><td>103ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}</td><td>196א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}</td></tr> <tr><td>104</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}</td><td>197</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}</td></tr> <tr><td>105</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}</td><td>198</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}</td></tr> <tr><td>106</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}</td><td>198א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} השכר הממוצע</td></tr> <tr><td>109</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|לוח ד|לוח ד׳}}</td><td>198אא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}</td></tr> <tr><td>110(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}}</td><td>198ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}</td></tr> <tr><td>110(ב)</td><td>הושמט</td><td>198ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}</td></tr> <tr><td>111</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב–ד)}}</td><td>198ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}</td></tr> <tr><td>112</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}</td><td>198ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288}}</td></tr> <tr><td>113</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}</td><td>198ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}</td></tr> <tr><td>114</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}</td><td>198ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}</td></tr> <tr><td>115</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}</td><td>198ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}</td></tr> <tr><td>116</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}</td><td>198ט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}</td></tr> <tr><td>127א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}</td><td>199</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}</td></tr> <tr><td>127ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}</td><td>200</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}</td></tr> <tr><td>127ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}</td><td>200א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}</td></tr> <tr><td>127ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}</td><td>201</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}</td></tr> <tr><td>127ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}</td><td>202</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}</td></tr> <tr><td>127ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}</td><td>203</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}</td></tr> <tr><td>127ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}</td><td>204</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}</td></tr> <tr><td>127ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}</td><td>204א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}</td></tr> <tr><td>127י</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}</td><td>204ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}</td></tr> <tr><td>127יא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}</td><td>205</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}</td></tr> <tr><td>127יב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}</td><td>206</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}</td></tr> <tr><td>127יג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}</td><td>207</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}</td></tr> <tr><td>127יד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}</td><td>208</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}</td></tr> <tr><td>127טו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}</td><td>209</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}</td></tr> <tr><td>127טז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}</td><td>210</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}</td></tr> <tr><td>127טז1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}</td><td>211</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}</td></tr> <tr><td>127טז2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}</td><td>212</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}</td></tr> <tr><td>127טז3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}</td><td>213</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}</td></tr> <tr><td>127יז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}</td><td>214</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}</td></tr> <tr><td>127יח(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}</td><td>215</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}</td></tr> <tr><td>127יח(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}</td><td>215א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}</td></tr> <tr><td>127כ</td><td>לפי הענין</td><td>215ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}</td></tr> <tr><td>127כא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}</td><td>216</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}</td></tr> <tr><td>127כב(א,ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}</td><td>217</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}</td></tr> <tr><td>127כב(ב–ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}</td><td>217א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}</td></tr> <tr><td>127כב1(א–ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}</td><td>218</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}</td></tr> <tr><td>127כב1(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 202|202(ב)}}</td><td>219</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}</td></tr> <tr><td>127כג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}</td><td>220</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}</td></tr> <tr><td>127כד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}</td><td>221</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}</td></tr> <tr><td>127כה(א)(1–3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}</td><td>222</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}</td></tr> <tr><td>127כה(א)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 206|206(א–ב)}}</td><td>223</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}</td></tr> <tr><td>127כה(ב–ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 206|206(ג–ד)}}</td><td>230</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}</td></tr> <tr><td>127כז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}</td><td>231</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}</td></tr> <tr><td>127כח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}</td><td>231א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}</td></tr> <tr><td>127כט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}</td><td>231ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}</td></tr> <tr><td>127ל</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב–ג)}}</td><td>232</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}</td></tr> <tr><td>127לא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}</td><td>233</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}</td></tr> <tr><td>127לב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}</td><td>234</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}</td></tr> <tr><td>127לד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}</td><td>239</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}</td></tr> <tr><td>127לה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}</td><td>241</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}</td></tr> <tr><td>127לו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}</td><td>242</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}</td></tr> <tr><td>127לז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 200|200(ב–ג)}}</td><td>243</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}</td></tr> <tr><td>127לח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}</td><td>244</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 402|402}}</td></tr> <tr><td>127לט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 202|202(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>לוח א׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח א|לוח א׳}}</td><td>לוח ט׳1</td><td>{{ח:פנימי|לוח ז|לוח ז׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ב׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ט|לוח ט׳}}</td><td>לוח ט׳2</td><td>{{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ד׳1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 261|261(א)}}</td><td>לוח י׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ה׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ה|לוח ה׳}}</td><td>לוח י״א</td><td>{{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}</td></tr> <tr><td>לוח ה׳1</td><td>{{ח:פנימי|לוח ו|לוח ו׳}}</td><td>לוח י״ב</td><td>{{ח:פנימי|לוח יב|לוח י״ב}}</td></tr> <tr><td>לוח ז׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ג|לוח ג׳}}</td><td>לוח י״ד</td><td>{{ח:פנימי|לוח ב|לוח ב׳}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(א)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|לוח יד|לוח י״ד}}</td><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|38}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(ב)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}, {{ח:פנימי|לוח טו|לוח ט״ו}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}</td><td>3א</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 3}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 1}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג}} ({{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)(1)}})</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 2}}</td><td>5</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח יג 4}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|5}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 24|24(ב)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|7(ג)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|2}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).}} * '''דוד ליבאי'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4ja2gjz4stgucntxnzz1cpkkxwtt8w1 0 6606 3007508 2705257 2026-04-22T20:13:56Z טואיטו 44888 תיקנתי מקור משובש 3007508 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{מסילת ישרים}}</noinclude> <noinclude><blockquote style="border: 1px solid black; padding: 2em;"> <center> '''פרק א' – בביאור כלל חובת האדם בעולמו'''. </center> </blockquote style></noinclude> '''י'''סוד '''ה'''חסידות '''ו'''שרש '''ה'''עבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה, הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה: {{צפ|העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא|משנה אבות ד טז}}. והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה {{צתב|היום לעשותם ומחר לקבל שכרם|ערובין|כב|א}}. וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר {{צמ|ואני קרבת אלקים לי טוב|תהלים עג כח|מסילת ישרים א}}. ואומר {{צמ|אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו'|תהלים כז ד|מסילת ישרים א}}, כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות. והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה {{צמ|פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי וכו'|משלי ל ט}}. השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו. ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך, והוא כענין מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בענין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים וזה לשונם {{צתב|כיון שראה אור שגנזו לצדיקים, שמח|חגיגה|יב|א}}, שנאמר {{צמ|אור צדיקים ישמח|משלי יג ט|מסילת ישרים א}}. ובענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו {{צתב|אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת, עלי יניח צדיק ראשו|חולין|צא|ב}}. והנה על העיקר הזה העירונו זכרונם לברכה במדרש קהלת, שאמרו, זה לשונם: {{צפ|ראה את מעשה האלהים וגו' ([[קהלת פרק ז |קהלת ז יג]]), בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי|קהלת רבה ז}}. כללו של דבר, האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא, אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו. על כן תמצא מאמרי חכמינו ז"ל רבים כולם בסגנון אחד מדמים העולם הזה למקום וזמן ההכנה, והעולם הבא למקום המנוחה ואכילת המוכן כבר, והוא מה שאמרו, העולם הזה דומה לפרוזדור, כמו שאמרו ז"ל {{צתב|היום לעשותם ומחר לקבל שכרם|עבודה זרה|ב|ב}}. מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. העולם הזה דומה ליבשה, והעולם הבא לים וכו' (מדרש משלי ו ב). וכאלה רבים על זה הדרך. ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושליו ממש בעולם הזה. {{צמ|ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואון|תהלים צ י|מסילת ישרים א}}, בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות, ואחר כל זאת, המות. אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית. וגם הוא, אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם. ולא עוד אלא שאם תכלית בריאת האדם היה לצורך העולם הזה, לא היה צריך מפני זה שתנופח בו נשמה כל כך חשובה ועליונה שתהיה גדולה יותר מן המלאכים עצמם, כל שכן שהיא אינה מוצאה שום נחת רוח בכל עינוגי זה העולם. והוא מה שלמדונו זכרונם לברכה במדרש קהלת, זו לשונם {{צפ|וגם הנפש לא תמלא, משל למה הדבר דומה, לעירוני שנשא בת מלך, אם יביא לה כל מה שבעולם, אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום לה, למה שהיא מן העליונים|קהלת רבה ו ו}}. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צפ|על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד|משנה אבות ד כב}}. כי אין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל אלא אדרבא מואסת בו. אם כן ודאי לא היה בורא הבורא יתברך בריאה לתכלית שהוא נגד חוקה ונמאס ממנה. אלא בריאתו של האדם, למצבו בעולם הבא היא. ועל כן ניתנה בו נשמה זאת, כי לה ראוי לעבוד, ובה יוכל האדם לקבל השכר במקומו וזמנו, שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו בעולם הזה, אלא אדרבא נאהב ונחמד ממנה, וזה פשוט. והנה אחר שידענו זה, נבין מיד חומר המצוות אשר עלינו ויקר העבודה אשר בידינו, כי הנה אלה הם האמצעים המביאים אותנו אל השלמות האמיתי, אשר בלעדם לא יושג כלל, ואולם ידוע כי אין התכלית מגיע אלא מכח קיבוץ כל האמצעים אשר נמצאו ואשר שימשו להגיעו. וכפי כח האמצעים ושימושם, כן יהיה התכלית הנולד מהם. וכל הפרש קטן שימצא באמצעים, תבחן תולדתו בבירור ודאי בהגיע זמן התכלית הנולד מקיבוץ כולם, כמו שכתבתי, וזה ברור. מעתה ודאי הוא, שהדקדוק שידקדק על ענין המצות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדתם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו. נמצינו למדים, כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיון, והנאות העולם אין ראוי שיהיו לו אלא לעזר ולסיוע בלבד לשיהיה לו נחת רוח וישוב דעת למען יוכל לפנות לבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו. ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך, ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל עניני החומריות והתלוי בהם, עד שימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש, וכענין שנאמר {{צמ|דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך|תהלים סג ט|מסילת ישרים א}}, כיון שביאתו לעולם אינה אלא לתכלית הזה, דהיינו, להשיג את הקירבה הזאת במלטו נפשו מכל מונעיה ומפסידיה. והנה אחר שידענו והתברר אצלנו אמיתת הכלל הזה, יש לנו לחקור על פרטיו לפי מדרגותיהם מתחלת הדבר ועד סופו, כמו שסדרם רבי פינחס בן יאיר במאמר שלו שהבאנו כבר בהקדמתנו, והם: הזהירות, הזריזות, הנקיות, הפרישות, הטהרה, החסידות, הענוה, יראת החטא, והקדושה. ועתה נבארם אחד אחד בסיעתא דשמיא. <noinclude>{{קישור לביאור}}</noinclude> <noinclude>{{מסילת ישרים}}</noinclude> <noinclude> [[קטגוריה:העולם הבא]] </noinclude> g60ls0arsykisxpqw3v0r7w7tevx72a 3007509 3007508 2026-04-22T20:17:52Z טואיטו 44888 שני שיבושים קלים, אחד בציון מקור, ואחד במשמעות 3007509 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{מסילת ישרים}}</noinclude> <noinclude><blockquote style="border: 1px solid black; padding: 2em;"> <center> '''פרק א' – בביאור כלל חובת האדם בעולמו'''. </center> </blockquote style></noinclude> '''י'''סוד '''ה'''חסידות '''ו'''שרש '''ה'''עבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו, ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה, הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה: {{צפ|העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא|משנה אבות ד טז}}. והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה {{צתב|היום לעשותם ומחר לקבל שכרם|ערובין|כב|א}}. וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר {{צמ|ואני קרבת אלקים לי טוב|תהלים עג כח|מסילת ישרים א}}. ואומר {{צמ|אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו'|תהלים כז ד|מסילת ישרים א}}, כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות. והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה {{צמ|פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי וכו'|משלי ל ט}}. השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו. ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך, והוא כענין מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בענין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים וזה לשונם {{צתב|כיון שראה אור שגנזו לצדיקים, שמח|חגיגה|יב|א}}, שנאמר {{צמ|אור צדיקים ישמח|משלי יג ט|מסילת ישרים א}}. ובענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו {{צתב|אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת, עלי יניח צדיק ראשו|חולין|צא|ב}}. והנה על העיקר הזה העירונו זכרונם לברכה במדרש קהלת, שאמרו, זה לשונם: {{צפ|ראה את מעשה האלהים וגו' ([[קהלת פרק ז |קהלת ז יג]]), בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי|קהלת רבה ז}}. כללו של דבר, האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא, אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו. על כן תמצא מאמרי חכמינו ז"ל רבים כולם בסגנון אחד מדמים העולם הזה למקום וזמן ההכנה, והעולם הבא למקום המנוחה ואכילת המוכן כבר, והוא מה שאמרו, העולם הזה דומה לפרוזדור, כמו שאמרו ז"ל {{צתב|היום לעשותם ומחר לקבל שכרם|עבודה זרה|ב|ב}}. מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. העולם הזה דומה ליבשה, והעולם הבא לים וכו' (מדרש משלי ו ו). וכאלה רבים על זה הדרך. ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושליו ממש בעולם הזה. {{צמ|ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואון|תהלים צ י|מסילת ישרים א}}, בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות, ואחר כל זאת, המות. אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית. וגם הוא, אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם. ולא עוד אלא שאם תכלית בריאת האדם היה לצורך העולם הזה, לא היה צריך מפני זה שתנופח בו נשמה כל כך חשובה ועליונה שתהיה גדולה יותר מן המלאכים עצמם, כל שכן שהיא אינה מוצאה שום נחת רוח בכל עינוגי זה העולם. והוא מה שלמדונו זכרונם לברכה במדרש קהלת, זו לשונם {{צפ|וגם הנפש לא תמלא, משל למה הדבר דומה, לעירוני שנשא בת מלך, אם יביא לה כל מה שבעולם, אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום לה, למה שהיא מן העליונים|קהלת רבה ו ו}}. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה {{צפ|על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד|משנה אבות ד כב}}. כי אין הנשמה אוהבת העולם הזה כלל אלא אדרבא מואסת בו. אם כן ודאי לא היה בורא הבורא יתברך בריאה לתכלית שהוא נגד חוקה ונמאס ממנה. אלא בריאתו של האדם, למצבו בעולם הבא היא. ועל כן ניתנה בו נשמה זאת, כי לה ראוי לעבוד, ובה יוכל האדם לקבל השכר במקומו וזמנו, שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו כעולם הזה, אלא אדרבא נאהב ונחמד ממנה, וזה פשוט. והנה אחר שידענו זה, נבין מיד חומר המצוות אשר עלינו ויקר העבודה אשר בידינו, כי הנה אלה הם האמצעים המביאים אותנו אל השלמות האמיתי, אשר בלעדם לא יושג כלל, ואולם ידוע כי אין התכלית מגיע אלא מכח קיבוץ כל האמצעים אשר נמצאו ואשר שימשו להגיעו. וכפי כח האמצעים ושימושם, כן יהיה התכלית הנולד מהם. וכל הפרש קטן שימצא באמצעים, תבחן תולדתו בבירור ודאי בהגיע זמן התכלית הנולד מקיבוץ כולם, כמו שכתבתי, וזה ברור. מעתה ודאי הוא, שהדקדוק שידקדק על ענין המצות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדתם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו. נמצינו למדים, כי עיקר מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד בנסיון, והנאות העולם אין ראוי שיהיו לו אלא לעזר ולסיוע בלבד לשיהיה לו נחת רוח וישוב דעת למען יוכל לפנות לבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו. ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך, ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל עניני החומריות והתלוי בהם, עד שימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש, וכענין שנאמר {{צמ|דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך|תהלים סג ט|מסילת ישרים א}}, כיון שביאתו לעולם אינה אלא לתכלית הזה, דהיינו, להשיג את הקירבה הזאת במלטו נפשו מכל מונעיה ומפסידיה. והנה אחר שידענו והתברר אצלנו אמיתת הכלל הזה, יש לנו לחקור על פרטיו לפי מדרגותיהם מתחלת הדבר ועד סופו, כמו שסדרם רבי פינחס בן יאיר במאמר שלו שהבאנו כבר בהקדמתנו, והם: הזהירות, הזריזות, הנקיות, הפרישות, הטהרה, החסידות, הענוה, יראת החטא, והקדושה. ועתה נבארם אחד אחד בסיעתא דשמיא. <noinclude>{{קישור לביאור}}</noinclude> <noinclude>{{מסילת ישרים}}</noinclude> <noinclude> [[קטגוריה:העולם הבא]] </noinclude> 0lokei2725vmqkcuztykhw8dumczhlx 14 32227 3007501 2947461 2026-04-22T19:51:41Z Nahum 68 3007501 wikitext text/x-wiki {{דף של פסוק|ויקרא|כו|ב|ויקרא כו א|ויקרא כו ג|46|26|2|03|26|3|ויקרא}} 13ftsc465kg4mt6olshjvzkz7qt0ue7 3007504 3007501 2026-04-22T20:01:36Z Nahum 68 הפעיל הגנה על הדף "[[קטגוריה:ויקרא כו ב]]" ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן)) 3007501 wikitext text/x-wiki {{דף של פסוק|ויקרא|כו|ב|ויקרא כו א|ויקרא כו ג|46|26|2|03|26|3|ויקרא}} 13ftsc465kg4mt6olshjvzkz7qt0ue7 106 66526 3007390 3007305 2026-04-22T13:20:25Z Ilan Sendowski 4009 כבוד אב 3007390 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|הבהרה=כן|ציטוט= וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.}} * מדוע חשבה בת לוט שאין יותר אנשים בארץ? הרי בוודאי ידעה שאברהם לא מת, ושישנם אנשים בצוער! ==תשובות== ===1: היא חשבה שכל העולם נחרב=== בת לוט נחרדה כל כך מפני האש והגופרית שנפלו מן השמים, ולכן סברה שכל העולם נחרב גם הוא. היא לא ידעה שמדובר באסון מקומי, וכוונתה היתה טובה: ליישב מחדש את העולם. ראו את ה[[ביאור:בראשית יט ל|דיון בפסוק הקודם]] שבו נתבאר כי אפשר שבאמת לא נשארו אנשים בצוער. {{קטן|(יפעת)}}. אולם פרוש כזה אינו אפשרי הן הם ראו גברים בצוער, וגם לוט נשאר עשיר עם צאנו ורועיו שסיפקו לו אוכל ויין במערה. ===2: רגשי נחיתות=== בנות לוט לא חשבו שאין בארץ אנשים כלל, אלא שאין בארץ אנשים שיסכימו לשאת אותן לנשים. כזכור, כשאנשי סדום התגודדו סביב בית לוט הוא הציע להם לקחת את בנותיו, ואילו אנשי סדום רצו לדעת דווקא את האורחים. עובדה זו גרמה לבנות לוט לרגשי נחיתות עזים. הן חשבו: 'יש בעיר הזו כל כך הרבה גברים, ואף לא אחד רוצה בנו! אנחנו בוודאי מכוערות מאוד, אין לנו שום סיכוי למצוא חתן'; ולכן הן אמרו: '''ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ''' {{קטן|(אראל)}}. ===3: אנשי צוער הפכו לנציבי מלח=== לפי סדר ההתרחשויות בבראשית י"ט: * לאחר יציאתם מסדום, נאמר ללוט: "המלט על נפשך! '''אל תביט אחריך''', ואל תעמוד בכל הכיכר; ההרה המלט, פן תספה" ([[בראשית יט יז|פסוק יז]]). * לוט מקבל אישור לברוח למצער/צוער (פסוקים כא, כב). * לוט מגיע לצוער (פסוק כג). * ה' ממטיר אש וגופרית והופך את ערי הכיכר (פסוקים כד, כה). * "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח" ([[בראשית יט כז|פסוק כז]]). :בשלב הזה סביר להניח שכל תושבי צוער שלא קיבלו את ההוראה: "אל תביט אחריך", מפנים פניהם לכיוון המחזה בסדום ועמורה (מתוך סקרנות וכתגובה טבעית), והופכים לנציבי מלח, כאשת לוט; אלא שהכתוב אינו "טורח" לפרט בעיניינם, בדיוק כפי שאיננו מאריך בתיאור מותם של שאר תושבי הכיכר. ההבטחה ללוט נשמרת: ה' אינו הופך את מצער, אך מאידך, גם אינו חס על תושביה. :לוט רואה את המוות סביבו, מפחד לשבת בצוער, ועובר עם שתי בנותיו להר ([[בראשית יט ל|פסוק ל']]), כציווי הראשון של המלאכים; וכנראה זה מה שמביא את בנות לוט לחשוב "ואיש אין בארץ" ('''פסוק לא''') {{קטן|(אהוד)}}. === 4: הבנות חששו שאביהן ימסרן לבני בליעל === <small>(אילן סנדובסקי)</small><br /> "'''וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''" - אין ספק שהם ראו גברים נוספים, הרי הם חיו במערה והיה להם אוכל ויין, ככתוב: "לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינו יַּיִן" ([[ביאור:בראשית יט לב]]). כאשר הם יצאו מסדום נאמר: "ויַַּחֲזִיקו הָּאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ ובְּיַד אִשְׁתּוֹ ובְּיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; ויַֹּצִאֻהוּ ויַַּנִּחֻהו,ּ מִחוץּ לָעִיר" ([[ביאור:בראשית יט טז]]), ולבטח הם לא לקחו איתם יין והרבה אוכל. מכאן שמישהו הביא להם אוכל. "'''אִישׁ'''" * [[חוקי חמורבי|'''בחוקי חמורבי''']] איש פונה לאדם מכובד, אציל, פקיד של המלך, שופט, קצין. אדם שאינו איש הוא עבד או איש-חופשי. סביר שהבנות ראו גברים, אולם אלה היו רועים ואנשי בניה שחפרו להם בית מפואר בהר (ראו: [[W:פטרה|'''פטרה''']]). "'''אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ'''" * כפי שראינו לוט לא היה כל כך זקן, והוא זכה בשני בנים ([[ביאור:בראשית יט לז]]), אז לא יכול להיות שהם יחשבו שהוא אינו מסוגל להביא ילדים, הן זאת היתה תוכניתן. אולם כדי להצליח בתוכנית לקבל בן מכובד ביותר למשפחת תרח כפי שאלוהים הבטיח ללוט ירושה ונחלה בעבר הירדן המזרחי, היה עליהן למהר לפני שלוט יהיה זקן ולא מסוגל להביא ילדים. * סביר שהכוונה שהוא כבר נחלש, ואיבד רצון להתאמץ ולשוב לעיר. הוא וויתר מלהיות שופט בשער העיר כפי שהיה בסדום, ככתוב: "וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם" ([[ביאור:בראשית יט א]]). וכיוון שהוא לא יוצא ואנשים נכבדים לא באים אליו, לבנות אין סכוי למצוא בעל הגון ומכובד. * כפי שאמר יצחק: "הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי" ([[ביאור:בראשית כז ב]]). אדם לא יודע את יום מותו, והבנות לא רצו להשאר יתומות ללא אב ואם, וללא בעל שיגן עליהן. הן היו בלחץ למצוא בעל לפני שלוט ימות, ואחד העבדים יקח את רכושו, כפי שאמר אברם: "מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי, וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר" ([[ביאור:בראשית טו ב]]). * מתוך כבוד אב. במידה והוא יחתן אותן והן תעבורנה לבית בעליהן, הוא ישאר עריר בזקנותו ללא משפחה אוהבת, והן עלולות להגיע לעיר רשעה אחרת שאלוהים ישמיד. * סביר שהבנות היו בלחץ ולכן עשו דבר שלא היה מקובל. נוסף על כך, הן חששו שיוולדו להן רק בנות, כפי שללוט כבר היו לפחות ארבע בנות ללא בן יורש. עם זאת, סביר שהן ידעו שאלוהים הבטיח ללוט יורש כדי שיעזוב את כנען לאברהם, ולכן העזו לקחת את הסיכון. "'''כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''" * לפני מותו יהושע אמר: "וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם, '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''" ([[יהושע כג יד]]), וגם דוד אמר: "אָנֹכִי הֹלֵךְ '''בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ" ([[מלכים א ב ב]]) - והכוונה היא לדרך הטבע, כנהוג. * אולם הבנות אמרו "'''<big><big>כְּ</big></big>דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''" - 'כמו', ולא "'''<big><big>בְּ</big></big>דֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''" - 'בדיוק'. כאן "וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינו '''כְּּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ'''", מתכוון לכנהוג: '''בכבוד, בחופה וקידושין; כדרך וכמנהג הארץ, ולא כחיית השדה'''. עכשיו, בהיותן במערה, רחוקות מיישוב, ללא דלת מגן כבביתן בסדום, אביהן עלול ומסוגל להציע אותן בשנית – כבתולות – לאנשי בלייעל כדי להציל את נפשו (כפי שעשה בסדום [[בראשית יט ח]]). בשל חששן זה, נאלצו הבנות להיחלץ מהיותן בתולות ולא נשואות בהקדם האפשרי. היחיד שהתאים לתפקיד הזה היה לוט עצמו. לאחר המעשה, לוט לא יכול היה לטעון עוד שהן בתולות בלי לשקר ביודעין; כמו כן הוא לא יוכל להרוג את בנותיו על שנכנסו להריון מאדם זר (ראו מה יהודה רצה לעשות לתמר, [[בראשית לח כד]]), שכן הוא עצמו נעשה הגואל לעצמו, בעל לבנותיו ואב לילדיהן.<br /> לאחר שהבת הבכירה גמרה את מעשיה, נותרה הצעירה חשופה לבדה לסכנה; ולכן, מחוסר ברירה, חזרה גם היא על המעשה למען עצמה. === 5: מצוות ייבום === סגנון הצהרת הבכירה הוא: "'''לָבוֹא עָלֵינוּ'''", כאשר מקובל ברוב המקרים להגיד 'לבוא אל' ולא 'לבוא על'. הסגנון הזה מופיע רק פעם אחת נוספת בתנ"ך בהקשר של ייבום, ככתוב: "'''יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ'''" ([[דברים כה ה]]). כלומר הבת רומזת שהיא עומדה לבצע ייבום עבור אביה, כדי שהבטחת אלוהים: שתמורת עזיבתו של לוט את כנען לאברהם, אלוהים יתן ללוט זרע ונחלה לירושה ([[ביאור:דברים ב ט]]), ([[ביאור:דברים ב יט]]). לאחר שהבכירה קיימה את הייבום, הצעירה גם היא רצתה לקבל ירושה ונחלה לבניה, והיא עשתה כאחותה. '''כך אלוהים העניק יורש ללוט ונחלה בעבר הירדן המזרחית, בתמורה לנכונותו של לוט לעזוב את כנען לאברהם ובניו.''' * הערה. דוד מלך ישראל הוא צאצא של רות המואביה שפיתתה את בועז, שהיה מהמיוחסות שבמשפחות יהודה, לשאת אותה, הגיורת הנוכריה (ראו [[רות פרק ג]]); בועז הוא צאצא של תמר שפיתתה את יהודה, אבי בעלה ([[בראשית לח]]); ומואב, אביה הקדמון של רות, הוא צאצא של לוט ובתו הבכירה. שלושת הנשים: בתו של לוט, תמר ורות, זכו בכבוד ההורות למלכות בית דוד כתוצאה של מעשי עורמה שיש בהם משום גילוי עריות,{{הערה|<small>לפחות במקרים של בת לוט ותמר; גם במקרה של רות, קובעת מסורת של חז"ל כי שלמון, אביו של בועז, היה אחיו של אלימלך, אבי בעלה של רות, וגם אחי אביה של נעמי, אם בעלה של רות</small>}} אולם פעלו בהתאם לחוק כדי לקיים את חוק הגאולה: שמירת שם המשפחה, רכושה וזרעה. זו נקודה מעניינת שלבטח אינה צירוף מקרים. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מקורות|מקורות= 1-3. על-פי מאמר שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-19-31.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-01-15. מתוך: [[ביאור:דיון - בראשית יט|דיון על בראשית יט]]. 4. חלק ממאמר: "מדוע שכבו בנות לוט עם אביהם?". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (04/08/2010) * תוספת מקורות והרחבות בידי צוות ויקיטקסט }} <noinclude> {{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?|ביאור:למה בת לוט חשבה שאין יותר אנשים בארץ?}}}} {{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-19-31}} </noinclude> {{סיכום על פסוק|בראשית|יט|יט ל|לא|יט לב|קטגוריה=1}} l0xmeapptyl065y182y8rfu458hi3te 0 90046 3007538 2858338 2026-04-22T22:36:27Z Yack67 27395 /* הנוסחים משולבים: */ 3007538 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הוראה למתפללים|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} יום השישי. {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הוראה למתפללים|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{סוף}}}} {{הוראה למתפללים|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הוראה למתפללים|בשבת שובה:}} הַמֶּלֶךְ)}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הוראה למתפללים|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> 3ba2nq70b2tkyu5ko1o0sxvkbrqdzy5 3007539 3007538 2026-04-22T22:39:12Z Yack67 27395 3007539 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הוראה למתפללים|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} יום השישי. {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הוראה למתפללים|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}}} {{הוראה למתפללים|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הוראה למתפללים|בשבת שובה:}} הַמֶּלֶךְ)}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הוראה למתפללים|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> 1mtvwmzaoct6dnv3d03w8vb5pwgxjpn 3007540 3007539 2026-04-22T22:39:52Z Yack67 27395 3007540 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הוראה למתפללים|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} יום השישי. {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הוראה למתפללים|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}}} {{הוראה למתפללים|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הוראה למתפללים|בשבת שובה:}} הַמֶּלֶךְ)}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הוראה למתפללים|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> k0e955fqwkrhw8dz6wtur8iptpzftss 3007542 3007540 2026-04-22T22:47:05Z Yack67 27395 3007542 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הוראה למתפללים|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} יום השישי. {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הוראה למתפללים|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{ש}}{{הוראה למתפללים|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}}} {{הוראה למתפללים|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הוראה למתפללים|בשבת שובה:}} הַמֶּלֶךְ)}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הוראה למתפללים|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> tw2o3ih9cexbkuspfbvee1lp8at175d 0 165053 3007523 2834389 2026-04-22T21:09:55Z ידידיה צ' צבאן 2420 מקורות המובאות; הגהה בהתאם למאמר המקורי; פיסוק 3007523 wikitext text/x-wiki <big>'''[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]'''</big> <big><big>'''בפטירת הד"ר בנימין זאב הרצל ז"ל,'''</big></big> <big>כ' תמוז תרס"ד</big> (סיני כרך מ"ז) ===שני משיחים=== {{פסוק|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגדון|זכריה|יב|יא}}. חז"ל אמרו שיונתן בן עוזיאל תרגם נביאים ונזדעזעה ארץ ישראל ד"מ פרסה על ת"פ. משום דאית מילי דלא מפרשן, והיינו האי קרא, דאמר רב יוסף דאלמלא תרגומי' לא ידע מאי הוא, ואמרו שעמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני שגליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא שלא תרבה מחלוקת בישראל. וצריך להבין מהו גודל ההסתר שיש בפסוק זה, שגילה תרגומו {{צ|כמספד אחאב דקטל יתיה הדדרמון, וכמספד יאשיהו דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו}}, ולמה היה זה סייג שלא ירבה מחלוקת בישראל, ומה יחש הוא לענין הסתרים המיוחסים לשם יתברך. והנה חז"ל אמרו שהספד זה יהיה על משיח בן יוסף שנהרג. וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. אמנם כשם שיצר השם יתברך באדם הגוף והנשמה, ולעומתם הכוחות הנוטים להחזיק קיום הגוף על מכונו לשכללו ולפתחו וכן הכוחות המחזיקים כוח הנשמה הרוחנית ומעדנים ומשכללים אותה – ותכלית השלמות הוא שיהיה הגוף חזק ואמיץ ומפותח כראוי והנשמה בריאה וחזקה ומשוכללת, מושכת אחריה בכוחה האדיר את כל כוחות הגוף האמיצים והחזקים לתכלית השכל הטוב והטהור, חפץ העליון ברוך הוא בעולמו – כן הכין בישראל ביחוד שני אלה הכוחות; הכוח המקביל לערך הגוף האנושי השוקק לטובת האומה במעמדה ושכלולה החומרי, שהוא הבסיס הנכון לכל התכניות הגדולות והקדושות שישראל מצויינים בהן, להיות עם קדוש לד' אלקי ישראל ולהיות גוי אחד בארץ לאור הגויים, והצד השני עצם הכוח לשכלול הרוחניות בעצמה. וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות כאשר האדם שוה בכוח החיים שבו לאחד הבעלי חיים, והצד השני הוא העניין המתייחד לישראל עצמם שעל זה נאמר {{צ|ד' בדד ינחנו ובגויים לא יתחשב}} {{מקור|במדבר רבה כ יט}} מצד תורת ד' והקדושה העליונה המיוחדת לישראל עם קדוש. ===יוסף ויהודה=== והנה מתחילה הוכנו ב' הכוחות הכלליות בשני השבטים שהוכנו למלוך בישראל: אפרים ויהודה, שהוא כלל יוסף ויהודה. וכמו בתחילה מעשי אבות סימן לבנים יוסף היה המשביר, ששלח אותו אלקים לפליטה גדולה להחיות עם רב, והחיה את יעקב ובניו בחיי החומר, לחם לפי הטף בעת שגם כן כל הארץ באו למצרים לשבור, והיה נבלע בין האומות וידע שבעים לשון, שהוא מורה על הצדדים שיש יחש שיווי בין ישראל לעמים כולם, ומכל מקום ידע כוח קדושתו. ודוקא על ידי זה היתרון, אין עשו נופל כי אם ביד בניה של רחל, כענין מיניה וביה אבא ניזיל ביה נרגא. ויהודה מיוחד לכוח ישראל המיוחד {{פסוק|היתה יהודה לקדשו|תהילים|קיד|ב}} ועל אוהל יוסף נאמר {{פסוק|אוהל שיכן באדם|תהילים|עח|ס}}. והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכוחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כי אם עוד עוזרים זה לזה. ואמרו ז"ל במדרש שנאמר בדוד {{פסוק|אדמוני|שמואל א|טז|יב}} כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו {{פסוק|יפה עינים}} {{שם|שם=שמואל א טז יב}} ומדעת סנהדרין הורג. קיבוץ הגבורה החומרית וכל התלוי בה, לתוקף עם וממלכה גדולה ואדירה רבתי בגוים, עם העילוי הרוחני היותר מרום וקדוש. ולולא שגרמו עוונות וישראל מאסו במלכות בית דוד עד שנחלקה האומה, עשרת השבטים שאפרים שהוא כוח יוסף בפ"ע, ויהודה בפ"ע, היה הכל מאוחד בכוח אחד על ידי עץ יהודה שהיה כולל גם כן כוחו של יוסף, {{פסוק|ידבר עמים תחתינו ולאומים תחת רגלינו יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה|תהלים|מז|ד}}. ועל ידי קיבוץ ב' הכוחות יחדיו היו שניהם מתעלים; הכוח החומרי היה מתעדן ומתקדש מצד קרבתו אל הקדושה המיוחדת לישראל, והכוח הרוחני היה מתחזק ומתאמץ בכוח חיים מלא ואדיר כדי לגלות הודו ותפארתו על ישראל, עד שקרני הודו היו מאירים גם כן על העולם כולו, וכמו שיהיה לעתיד לבוא {{פסוק|והיה שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד|ישעיהו|יא|י}}. לא מלחמה בין שני כוחות מתנגדים כי אם מנוחה שלמה, שהוא הכבוד היותר עליון ונישא. אמנם עוונותינו הטו אלה, שנתחלקה מלכות בית דוד וכל אחד מן הכוחות השונים, שהיו ראויים להתאחד דווקא, התחיל להתפתח בפ"ע, כאילו דבר אין לו עם משנהו, ומזה יצא מה שיצא להפסד כללי לשני העניינים בעונותינו הרבים. ===חילוק הממלכה=== אפרים, שנוסד ע"י ירבעם שהופקד מתחילה על סבל בית יוסף מפני כשרונו המעשי, {{פסוק|וירא שלמה את הנער כי עושה מלאכה הוא ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף|מלכים א|יא|כח}}, פנה לגמרי מהקדושה העליונה המיוחדת לישראל, {{פסוק|ואותי השלכת אחרי גוך}} {{שם|מלכים א|יד|ט}}. ומזה יצא הסילון הממאיר, חטא עבודה זרה שגרם להתפתחות הנטיה של השווי שיש בישראל לעמים לצד הרע והגרעון, עד מידת {{פסוק|אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עוגה בלי הפוכה|הושע|ז|ח}}. ויהודה, בחסור לו הצד המעודדו בחומריותו, היה צריך להשלמה רוחנית גדולה ואדירה שתספיק להמציא גם כן את הצד החסר החומרי, וכיון שלא עלה למעלה זו נתבזבז הכוח הרוחני גם כן עד שלא החזיק מעמד ו{{פסוק|כשל גם יהודה עמם|הושע|ה|ה}} ו{{פסוק|לשונם ומעלליהם אל ד' למרות עני כבודו|ישעיהו|ג|ח}}. והנה גם אחרי הפירוד, אם היו על כל פנים מתאחדים לדעת שכל אחד יסגל לו את נטייתו הפרטית אבל באופן שיקבלו זה מזה את הצדדים הטובים – ויהודה יקבל מאפרים את הדרכים והנטיות המוכשרות בו לשכלול האומה בתוקף חומריותה ואנושיותה הכללית, ואפרים יקבל מיהודה את הכוח העליון המיוחד לישראל בדרכי קדושה, מתורה ומִדות קדושות והכשרה לנבואה ורוח־הקודש למיוחדים לזה – היה המחץ הולך ומתרפא. אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה, ועל־ידי ההשפעה המאחדת הלא הדבר מחוייב שהצד הגובר יהיה לו המצב העליון הרוחני המיוחד לישראל, שהיא הנשמה המאחדת ומחיה את הגוף, וזה לא רצה ירבעם, על־כן היתה התכנית הפנימית של ציור אפשרות ההתאחדות עם המניעה מצד חפץ ההתנשאות שלא במשפט: מה שאמרו חז"ל שתפסו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו "חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן־עדן" {{הפניה-גמ1|סנהדרין|קב|א}}, יחדיו תשכללו את האומה הישראלית להביאה לתכליתה להיות לעם לד' א־להי ישראל, להיות גם־כן ראויה להיות לאור גויים, שהצדדים השווים לכל האדם אשר על פני האדמה גם־כן ראויים להיכנס בבניין. אמנם על שאלת "מי בראש" מוכרחת התשובה לבֹא "בן ישי בראש", כי מבלעדי הכרת השליטה העליונה של הצד הרוחני, {{פסוק|כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו|דברים|לב|ט}}, אז אפסה כל תעודה לישראל, חלילה, והנם המעט מכל העמים, וראויים יותר מכולם להרס וכליון, חלילה, אבל שרירות הלב גרמה שאמר "א"ה לא בעינא" <small>([[סנהדרין קב א|סנהדרין שם]])</small>, ומזה נמשכה השלשלת של צרותיהן של ישראל ופיזורם, ותכלית מרוק הגלות עד עת קץ. על־כן עומד בכל משך זמן הגלות המצב הכללי של האומה בדרך ניגודי של אלה שני הכוחות. שלפעמים מתגלה נטיה לחוזק הלאומי החמרי ויתר הצרכים האנושיים הכוללים, שנובע בעיקרו מיסוד הנטיה המיוחדת ליוסף ואפרים, ולפעמים מתנערת הנטיה הרוחנית לקיומה של תורה והפרחת הצד הרוחני המיוחד לישראל, להרים קרן ביראת ד', באהבתו, ובאהבתה של תורה ודרכיה. ===חבלי משיח=== ובאשר ש{{פסוק|כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול|תהלים|קמא|ז}}, והכוח המאחד המקיף את פועלי הנטיות ליסוד אחד, להיות משפיעים ומושפעים ביחד כל אחד לפי ערכו, ולאחד ההנהגה בהגברת הצד הרוחני, באופן שהוא יהיה המחזק והנותן חיים לכל יתר החלקים, ככוח חיי הנשמה המחיה את הגוף לכל חלקיו; ובאשר אי אפשר לאומתנו שתבוא לתעודתה הרוממה לשאת בגאון עז שם ד' הנקרא עליה כי־אם בהשתלמה בתכלית ההכשר בשני חלקיה, הכללי, חלק יוסף, והפרטי, חלק יהודה, מלכות בית דוד, שמחוזק כֹחו הפרטי כולל הוא גם־כן את הצד הכללי, {{פסוק|אדמוני עם יפה עינים|שמואל א|טז|יב}} – הנה מתנערים באומה כֹחות לכל צד. וכמו שהכֹחות המגבירות את הרוחניות הם מכשירים למידת משיח בן דוד, שהתעודה התכליתית היא עיקרו ויסודו – כי באמת מרכז החיים הוא ההתעלות הרוחנית, אלא שאי־אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקניינים החומריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכללת – כן ההתנערות לבקש חוזק לאומי חמרי ויתר מכשירי החיים הכלליים, הם הכשרת משיח בן יוסף. וכשהם משמשים בערבוביא מצרת הגלות ומקוצר הדעות ופיזור הכוחות, הם חבלי משיח, הכוללים חבלי שני משיחים, {{פסוק|אשר חרפו אויביך ד', אשר חרפו עקבות משיחך|תהלים|פט|נב}}, שתי העקבות של תרין משיחין. והנה, פעולת משיח בן יוסף, שתהיה ההכשרה הכוללת – אף על פי שודאי תהיה עם זה ממולאת בדעת ויראת ד' שנמצאת הרבה גם־כן – לתכלית הכשרת כלל האנושיות, מכל־מקום כיון שהיסוד העיקרי המרובה באיכותו, שהוא התיחדות הצורה הפרטית הישראלית בהתגברה אינו בולט בו כל־כך – אי־אפשר לו להתקיים, על־כן עתיד משיח בן יוסף להיות נהרג. אמנם כשיהרג יכירו הכל העיוות, שאמנם לא היה הדור ראוי להכיר הערך של הנטיה לתגבורת כוללת, איך לקבל ממנה רק הטוב, ואת הטוב באמת לקבל, ולשעבדה לתוקף הצד העליון שבתעודת ישראל, למשיחות בן דוד, {{פסוק|וספדו עליו כמספד על היחיד, והמר עליו כהמר על הבכור|זכריה|יב|י}}. המספד הוא ההתרגשות לשעתה ממחזה מדאיב, המכניס קודר ויאוש בלב דומה כמספד על היחיד שאין תקוה נשקפת להבנות עוד, כמו הורים זקנים שאבדו את בנם יחידם, ל"ע. אמנם המרירות היא באה כבר בסיוע השכל המתבונן את ערך המצב, השכל ישכיל, כי אמנם כוח האומה בכללה מוציא מכללה נשמת המשיחין, ע"כ אמנם במרירות אבידת הבכור, המזדמן לרוב אצל הורים צעירים שלא חונכו בדעת גידול בנים, ומחסרון הכרה לא שמרום כראוי ממחלה, וע"כ מתו, כן האומה מתבוננת כי לא הכירה את ערך הנטיה של ההשתלמות הכללית איך להשתמש בה בתור דבר גדול, המצטרף ומסתעף ליסוד התכלית העליון, שעמו היתה התעודה הלאומית מתמלאת, וממילא היתה זוכה לקיום והצלחה של הפרחה. והנה כ"ז שמתדמה, מפני הפירוד השורר בגלות, שב' הכוחות הם באמת נפרדים זה מזה, עד שמי שנחלץ והגביר את הצד הכללי באומה נעשה בעונותינו הרבים צר ואויב לתורה ולקיום המצוות, וכל דרכי הקדושה המיוחדים לסגולת ישראל הפרטית; וכן מי ששם מגמתו ליסוד ההתיחדות הישראלית נעשה ע"י זה עצמו מנגד ומפריע לכל תיקון חומרי כללי – שעי"ז מעבר מזה נעשה פרצים, ומעבר מזה מתגלה חולשה ועצבות ודכאות לב – אמנם אחרי הנסיון האחרון של סיבת מניעת הקיום של משיח בן יוסף יתבוננו הכל שבאמת אין כאן כֹחות מתנגדות, ושראוי להכניס הכל בחוברת אחת, ולסדר דרכי האומה באופן שכל שכלול כללי יהיה בסיס לשכלול הישראלי המיוחד, ותהיה ההכרה בחסרון ההצטרפות משני הצדדים – בין מן הנוטים אחרי החומריות והכלליות, בין מהנוטים אחרי הרוחניות והפרטיות. על כן יהיה המספד גדול מב' הצדדים, שיכירו שיש טעות ביסוד הנטיות שהן בנויות להיות מתאחדים, וכל־כך גרמו קלקולים בנטותם לפירוד, לחבל איש מעשה רעהו. והנה התכונה של החִבה הלאומית נתגלתה באחאב שחִבב מאד את ישראל, ואחז מעשה אבותיו עמרי שהוסיף עיר אחת בארץ־ישראל <small>([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])</small>, ו"דורשי רשומות אמרו כולם באים לחיי העולם‏־הבא, 'לי גלעד', זה אחאב שנפל בגלעד" <small>([[סנהדרין קד ב|שם קד:]])</small>, שהיה מעמיד פנים במלחמה, גם אחר שנחתו בו החצים, כדי שלא להבעית את ישראל <small>([[מועד קטן כח ב|מועד קטן כח:]])</small>. אומץ רוח כזה בא מאהבה יתירה ונפלאה, גם כיבד את התורה <small>([[סנהדרין קב ב|סנהדרין קב:]])</small> מפני שעכ"פ שמר את כבוד האומה כלפי חוץ, לפני בן הדד, ועכ"ז לא הכיר ערכה של תורה וקדושת השי"ת המיוחדת שבה כל יתרונם של ישראל. ע"כ הלך בדרכי איזבל ובחוקות התועבות של גויי הארץ לפי המידה שהיתה שולטת אז ברוח הזמן. לעומת זה יאשיהו הגביר את הצד הרוחני עד אין דומה בכל המלכים כעדות הכתוב, {{פסוק|וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו|מלכים ב|כג|כה}}, עד שלא רצה כלל להיות יחס ישראל עם אומות העולם, ובזה ויתר ע"ד ירמיהו הנביא שצוה מפי ד' להניח לעבור בארץ ישראל את חיל מצרים. ע"כ באחאב ויאשיהו התכנסו ב' הנקודות, של יוסף ושל יהודה, כח משיח בן יוסף ובן דוד. ע"כ בהסרת העיוות הבא מחסרון הכנת האומה, שלא תשתמש בכוחותיה המתגלים ביחידי הסגולה לטובה כראוי, לעת קץ הכיר כי היה אפשר לאחד ב' הכוחות יחד בהיות ההכרה שלמה, א"כ יגדל ההספד בצירוף ב' הנטיות. כפי תכלית רחוקן בפועל, כן תהיה קרבתן והכרת זיקוקן זה לזה, ויכפל כמספד אחאב ויאשיהו גם יחד, לתן לקח להבא לאחד את הכוחות, להשכיל להעמידם במערכה הגונה המביאה לטובה כללית. והנה באמת כ"ז הפירוד, שהאומה אינה מוכשרת לאחד הכוחות, וכ"א מחליש את חברו, ההנהגה הולכת שאין כל נפש מסוגלת לקבל כי אם נטיה אחת, ע"כ לפעמים יבוא הפסד מוסרי או מדעי אם נעמול להכניס ב' הנטיות בבת אחת. אבל ההתפרדות העמוקה, הלא היא שורש המחלוקת בישראל, ע"כ אע"פ שהנביא דיבר ברמז, מ"מ תרגם יונתן בן עוזיאל וגילה הדבר יותר, ועי"ז נזדעזעה ארץ ישראל ת"פ על ת' פרסה, כי כ"ז שלא הוכשר הדור להשוות הנטיות ולכוללם, כ"א נכוה מחברו. ומ"מ התחזק יונתן בן עוזיאל ואמר "גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד ב"א עשיתי כ"א שלא ירבה מחלוקת בישראל", והפתח השכלי יכשיר הדעות לבקש עצות איך ללכת בעקבות שתי ההכנות, ששתיהן נחוצות. ===איחוד הכוחות=== והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף, נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים, להשכיל מעבר מזה איך שההכשר הכללי לישראל אינו כ"א בסיס ליסודו המיוחד, וע"כ צריך שתהיה ההנהגה מכוונת לתכלית ההתעלות המיוחדת, ולהיות מושפעת הרבה מהסגולה של יחידי הדור צדיקים וחכמי תורה, ולעומת זה ההכרה שהחפץ לחזקם של ישראל והתנערותם בתור אומה חיה, עם כל צרכיה החומריים, שהוא דבר נכון כשמצטרף לכל התכונה הראויה, גרמה עד כה שלא הצליחה במעשיה, עד שחסרון ההצלחה גרם לסכסוכי דעות וריב אחים, שהלכו בדרך מסוכנה כזאת עד ש{{ב|המנהיג הראשי|רומז להרצל}} נפל חלל מעוצר רעה ויגון. ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה, לשמוח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע"פ דרכו, וכשאינו מתנהל למטרת ההכנעה לצד הרוחני והשאיפה אליו, הלא ערכו נחשב כערך מלכות אפרים שנעשו "עוגה בלי הפוכה", מפני שעזבו "מקור מים חיים"! ו"מצרים קראו אשור הלכו". ע"כ תהיה תועלת המרירות שראוי ג"כ למי שנוכל לחשבו בתור עקבא למשיח בן יוסף, מצד השפעתו על החפץ הגדול הכללי של תחית האומה במובן החומרי והכללי, מ"מ אם לא היה כח זה נעזב, לא מצד התגברות ההפקרות ושנאת התורה בעונותינו הרבים, עד שמתגרשים יראי ד' וחושבי שמו מנחלת התנועה, ולעומת זה מחסרון אומץ הלב לבקש שכל כח שהוא מצד עצמו טוב יתחזק, ואם חסר לו השלמתו הרוחנית, עלינו להשתדל על התרבות אור הדעת ויראת ד' במעלה רמה, עד שיוכל לכבוש ביותר כח חיים אדיר ולהבנות ממנו. אז יתקים בנו מקרא שכתוב "ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי" כי הכנת התשובה הלא צריכה להיות מצדנו, ואין התשובה מתקימת באמת כ"א כשהכוחות המצויות באומה ושאפשר להם להיות נמצאים, יהיו בכל תקפם, ועם עז החיים יהיו מוסבים אל הטוב, ואז נהיה מוכשרים לחפץ העליון להיות "והיית עטרת תפארת ביד ד' וצניף מלוכה בכף אלקיך". ורב יוסף עצמו, שאמר שעמד על מקרא זה ע"י תרגומו, קבל ע"ע לראות בחבלי משיח, תחת אשר אחרים מחכמי ישראל אמרו "ייתי ולא אחמיניה" בתגבורת החבלים הרוחניים, שבהכרח יבואו בתגבורת התביעות לבצר את החומריות שנעזבה הרבה במשך הגלות, שעיקרו בא לחזק ולהציל את הרוחניות, "לכלא הפשע ולהתם חטאות" ע"כ אמר "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה". "חמריה" הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג"כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג, את ההתעלות הרוחנית. אמנם אם לא היתה הנטיה יוצאת בזעף גדול, עד כדי להתפשט בנטיה חומרית יתירה ובלתי הגונה כלל לישראל, היה נח לקבלה, ואם לא הנטיה הקיצונה, לא היה רוח התורה מעיק לה, ולא היתה יוצאת התנגדות חצפנית על יסודה של תורה, לבקש לסמות עינו של עולם. אבל הכופתא, הנטיות הגסות שהן חרפת האדם גם באומות העולם, הם גורמות לעשות טולא להחשיך את המאורות הצחות השכליות הנובעים ממקורה של תורה. אמנם התחזק ר"י שסוף כל אלה הוא להכנע מאורה של תורה ודעת אלקים, ע"כ ייתיב בטולא דכופתא דחמריה, ובעצם חושך הצל, השית כליל צילו בתוך צהרים, ידליק הוא נר מצוה ואור תורה, ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג"כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע"כ אמרו בזוהר בראשית ד"רב מתיבתא אשר בהיכלא דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא", כי יסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל. <references/> <center>{{תוכן עניינים שטוח}}</center> [[קטגוריה:מאמרי הראי"ה|המספד בירושלים]] [[קטגוריה:נאומים בישראל]] [[קטגוריה:ציונות]] boh6165p47oc4752ykzrcjzqt7qc049 0 186905 3007585 279548 2026-04-23T07:38:31Z ~2026-24789-84 45364 /* הלכה ב */תיקון שגיאה עד במקום ער 3007585 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר טהרה|הלכות שאר אבות הטומאות|פרק תשיעי|הלכות שאר אבות הטומאות ח|הלכות שאר אבות הטומאות י|a509|10|60|9|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>הבא ראשו ורובו במים שאובין או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין הרי הוא כשני לטומאה עד שיטבול ואם נגע באוכלין עשאן שלישי ואם נגע במשקין טמאים עשאן תחילה לטמא אוכלים ומשקין אחרים אבל לא לטמא כלים ומפני מה גזרו טומאה על אדם זה מפני שהיו טבולי יום טובלין במערות שמימיהן רעים ואח"כ היו רוחצין במים שאובים יפים דרך נקיות ופשט המנהג כך עד שהיו רוב העם מדמים שמים שאובים שרוחצין בהן באחרונה הן שמטהרין לא הטבילה שבמי מקוה והיו טובלין בזלזול בלא כוונה ולפיכך גזרו שכל שבא ראשו ורובו במים שאובים או שנפלו על ראשו ורובו נטמא ונעשה כשני לטומאה אפילו טהור שאינו טבול יום אם נפלו על ראשו ורובו שלשת לוגין מים שאובין או שבא ראשו ורובו במים שאובין ה"ז כשני לטומאה עד שיטבול טבל אינו צריך הערב שמש מפני שעיקר טומאה זו מדבריהן וכן האוכל אוכלין טמאים והשותה משקין טמאין וטבל אינו צריך הערב שמש וכן כלים שנטמאו במשקין כיון שמטבילן טהרו ואין צריכין הערב שמש מפני שטומאות אלו עיקרן מדבריהן:<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>מי שנפלו עליו ג' לוגין מים שאובין משני כלים או משלשה אם התחיל השני עד שלא פסק הראשון מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין נפלו מארבעה כלים אין מצטרפים ואף על פי שהתחיל זה עד שלא פסק זה ה"ז טהור נפלו על ראשו אבל לא על רובו או שנפלו על רובו ולא על ראשו או שנפלו על ראשו בלבד מלמעלה ועל רובו נפלו מן הצד או מלמטה ה"ז טהור עד שיפלו על ראשו ועל רובו הסמוך לראשו כדרכו וכן אם בא ראשו במים שאובין ולא בא רובו או בא רובו ולא בא ראשו או שבא ראשו בלבד ובא משאר גופו ורובו במים שאובין מלמטה או מן הצד ה"ז טהור עד האט שיבא ראשו ורובו הסמוך לראשו כדרכו:<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>הבא מראשו ורובו החצי במים שאובין ונפלו על החצי האחר מים שאובין הואיל וחציו בנפילה וחציו בביאה טהור:<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>היו שלשת הלוגין שנפלו עליו או שבא בהן מקצתן שאובין ומקצתן אינן שאובין או שנתערב בהן יין דבש וחלב ה"ז טהור עד שיהיו השלשה כולן מים שאובין שלשת לוגין אלו שנפלו על הטהור או שבא בהן וטמאוהו כיון שנעשה כשני לטומאה הרי המים האלו טמאין שהרי נגעו בשני והרי אלו המים אומרין לזה הטהור טמאנו אותו וטימאנו:<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>בראשונה היו מניחין ככרות של תרומה בצד הספרים ואומרים זה קודש וזה קודש ובאין העכברים וקורעין את הספרים לפיכך גזרו שכל תרומה שתגע באחד מכתבי הקדש נטמאת והרי היא כשלישי לטומאה כאלו נגעו בשני ונמצאו כל כתבי הקדש פוסלין את התרומה כשני ולא עוד אלא מי שהיו ידיו טהורות ונגע באחד מכתבי הקדש נעשו ידיו שניות ומטמאין את התרומה ואת המשקין ואע"פ שאין הידים מתטמאות אלא מראשון לטומאה כמו שביארנו הן מתטמאות מן הספר:<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>רצועות תפילין עם התפילין וגיליון שבספר שלמעלה ושלמטה שבתחלה ושבסוף כשהן מחוברין לספר וספר שנמחק ונשתייר בו שמנים וחמש אותיות ומגילה שכתוב בה מן התורה שמנים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון הרי אלו מטמאין את הידים ולא דברי תורה בלבד אלא כל כתבי הקדש אפילו שיר השירים וקהלת שהן דברי חכמה מטמאין את הידים:<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>תרגום שבעזרא ושבדניאל הרי הוא מכלל כתבי הקדש אבל תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום או שכתב כתבי הקדש בכתב עברי אינן מטמאין את הידים עד שיהיו כתובים אשורית על העור ובדיו:<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>הכותב הלל ושמע לתינוק להתלמד בו אף על פי שאינו רשאי הרי אלו מטמאין את הידים:<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>המשיחות והרצועות שתפרן לספר אע"פ שאינו רשאי לקיימן כל זמן שהן מחוברין לספר מטמאין את הידים:<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>תיק של ספר ומטפחות ספרים בזמן שהן תפורות מטמאין את הידים אבל הברכות אף על פי שיש בהן מאותיות של שם ומעניינים הרבה של תורה אינן מטמאין את הידים:<קטע סוף=י דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט יא|הלכה יא]]=== <קטע התחלה=יא דפוס/>ספרי המינים אינן מטמאין את הידים פרשת סוטה הואיל ולמחיקה עומדת אינה מטמאה את הידים:<קטע סוף=יא דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|טהרה|הלכות שאר אבות הטומאות|פרק תשיעי|הלכות שאר אבות הטומאות ח|הלכות שאר אבות הטומאות י|a509|10|60|9}} s03qsr2tojoax881avh2lsdjm97s4zd 3007587 3007585 2026-04-23T07:39:50Z ~2026-24789-84 45364 /* הלכה ב */ 3007587 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר טהרה|הלכות שאר אבות הטומאות|פרק תשיעי|הלכות שאר אבות הטומאות ח|הלכות שאר אבות הטומאות י|a509|10|60|9|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>הבא ראשו ורובו במים שאובין או שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין הרי הוא כשני לטומאה עד שיטבול ואם נגע באוכלין עשאן שלישי ואם נגע במשקין טמאים עשאן תחילה לטמא אוכלים ומשקין אחרים אבל לא לטמא כלים ומפני מה גזרו טומאה על אדם זה מפני שהיו טבולי יום טובלין במערות שמימיהן רעים ואח"כ היו רוחצין במים שאובים יפים דרך נקיות ופשט המנהג כך עד שהיו רוב העם מדמים שמים שאובים שרוחצין בהן באחרונה הן שמטהרין לא הטבילה שבמי מקוה והיו טובלין בזלזול בלא כוונה ולפיכך גזרו שכל שבא ראשו ורובו במים שאובים או שנפלו על ראשו ורובו נטמא ונעשה כשני לטומאה אפילו טהור שאינו טבול יום אם נפלו על ראשו ורובו שלשת לוגין מים שאובין או שבא ראשו ורובו במים שאובין ה"ז כשני לטומאה עד שיטבול טבל אינו צריך הערב שמש מפני שעיקר טומאה זו מדבריהן וכן האוכל אוכלין טמאים והשותה משקין טמאין וטבל אינו צריך הערב שמש וכן כלים שנטמאו במשקין כיון שמטבילן טהרו ואין צריכין הערב שמש מפני שטומאות אלו עיקרן מדבריהן:<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>מי שנפלו עליו ג' לוגין מים שאובין משני כלים או משלשה אם התחיל השני עד שלא פסק הראשון מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין נפלו מארבעה כלים אין מצטרפים ואף על פי שהתחיל זה עד שלא פסק זה ה"ז טהור נפלו על ראשו אבל לא על רובו או שנפלו על רובו ולא על ראשו או שנפלו על ראשו בלבד מלמעלה ועל רובו נפלו מן הצד או מלמטה ה"ז טהור עד שיפלו על ראשו ועל רובו הסמוך לראשו כדרכו וכן אם בא ראשו במים שאובין ולא בא רובו או בא רובו ולא בא ראשו או שבא ראשו בלבד ובא משאר גופו ורובו במים שאובין מלמטה או מן הצד ה"ז טהור עד שיבא ראשו ורובו הסמוך לראשו כדרכו:<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>הבא מראשו ורובו החצי במים שאובין ונפלו על החצי האחר מים שאובין הואיל וחציו בנפילה וחציו בביאה טהור:<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>היו שלשת הלוגין שנפלו עליו או שבא בהן מקצתן שאובין ומקצתן אינן שאובין או שנתערב בהן יין דבש וחלב ה"ז טהור עד שיהיו השלשה כולן מים שאובין שלשת לוגין אלו שנפלו על הטהור או שבא בהן וטמאוהו כיון שנעשה כשני לטומאה הרי המים האלו טמאין שהרי נגעו בשני והרי אלו המים אומרין לזה הטהור טמאנו אותו וטימאנו:<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>בראשונה היו מניחין ככרות של תרומה בצד הספרים ואומרים זה קודש וזה קודש ובאין העכברים וקורעין את הספרים לפיכך גזרו שכל תרומה שתגע באחד מכתבי הקדש נטמאת והרי היא כשלישי לטומאה כאלו נגעו בשני ונמצאו כל כתבי הקדש פוסלין את התרומה כשני ולא עוד אלא מי שהיו ידיו טהורות ונגע באחד מכתבי הקדש נעשו ידיו שניות ומטמאין את התרומה ואת המשקין ואע"פ שאין הידים מתטמאות אלא מראשון לטומאה כמו שביארנו הן מתטמאות מן הספר:<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>רצועות תפילין עם התפילין וגיליון שבספר שלמעלה ושלמטה שבתחלה ושבסוף כשהן מחוברין לספר וספר שנמחק ונשתייר בו שמנים וחמש אותיות ומגילה שכתוב בה מן התורה שמנים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון הרי אלו מטמאין את הידים ולא דברי תורה בלבד אלא כל כתבי הקדש אפילו שיר השירים וקהלת שהן דברי חכמה מטמאין את הידים:<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>תרגום שבעזרא ושבדניאל הרי הוא מכלל כתבי הקדש אבל תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום או שכתב כתבי הקדש בכתב עברי אינן מטמאין את הידים עד שיהיו כתובים אשורית על העור ובדיו:<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>הכותב הלל ושמע לתינוק להתלמד בו אף על פי שאינו רשאי הרי אלו מטמאין את הידים:<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>המשיחות והרצועות שתפרן לספר אע"פ שאינו רשאי לקיימן כל זמן שהן מחוברין לספר מטמאין את הידים:<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>תיק של ספר ומטפחות ספרים בזמן שהן תפורות מטמאין את הידים אבל הברכות אף על פי שיש בהן מאותיות של שם ומעניינים הרבה של תורה אינן מטמאין את הידים:<קטע סוף=י דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאות ט יא|הלכה יא]]=== <קטע התחלה=יא דפוס/>ספרי המינים אינן מטמאין את הידים פרשת סוטה הואיל ולמחיקה עומדת אינה מטמאה את הידים:<קטע סוף=יא דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|טהרה|הלכות שאר אבות הטומאות|פרק תשיעי|הלכות שאר אבות הטומאות ח|הלכות שאר אבות הטומאות י|a509|10|60|9}} 1qd2cafx97zi75k95aord5w96hqvoi3 0 193498 3007447 2972537 2026-04-22T16:34:57Z מו יו הו 37729 3007447 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט הנאמר בקהילות אשכנז בקריאת התורה של (יו"ט ראשון של) חג השבועות. במנהג אשכנז המערבי אומרים אותו אחר קריאת הפסוק הראשון של קריאת התורה, ובמנהג אשכנז המזרחי הונהג על פי הט"ז לאמרו קודם תחילת הקריאה.}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''' כפול, '''מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן חזק ואמץ'''}} <poem> {{סי|אַ}}קְדָמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא {{סי|אַ}}וְלָא שָׁקִילְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא {{סי|בְּ}}בָבֵי תְּרֵי וּתְלַת דְּאֶפְתַּח בְּנַקְשׁוּתָא {{סי|בְּ}}בָרֵי דְבָרֵי וְטָרֵי עֲדֵי לְקַשִּׁישׁוּתָא {{סי|גְּ}}בוּרָן עָלְמִין לֵהּ וְלָא סִפֵּק פְּרִישׁוּתָא {{סי|גְּ}}וִיל אִלּוּ רְקִיעֵי קְנֵי כָּל חֻרְשָׁתָא {{סי|דְּ}}יוֹ אִלּוּ יַמֵּי וְכָל מֵי כְּנִישׁוּתָא {{סי|דַּ}}יְרֵי אַרְעָא סַפְרֵי וְרַשְׁמֵי רַשְׁוָתָא {{סי|הֲ}}דַר מָרֵי שְׁמַיָּא וְשַׁלִיט בְּיַבֶּשְׁתָּא {{סי|הָ}}קֵם עָלְמָא יְחִידָאֵי וְכַבְּשֵׁהּ בְּכַבְּשׁוּתָא {{סי|וּ}}בְלָא לֵאוּ שַׁכְלְלֵהּ וּבְלָא תְשָׁשׁוּתָא {{סי|וּ}}בְאָתָא קַלִּילָא דְּלֵית בָּהּ מְשָׁשׁוּתָא {{סי|זַ}}מִּין כָּל עֲבִידְתֵּהּ בְּהַךְ יוֹמֵי שִׁתָּא {{סי|זֵ}}הוֹר יְקָרֵיה עֲלִי עֲלֵי כּוּרְסֵהּ דֶּאֱשָׁתָא {{סי|חֲ}}יָל אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא לְשַׁמְשׁוּתָא {{סי|חַ}}דְתִּין נְבוֹט לְצַפְרִין סַגִּיאָה טְרָשׁוּתָא {{סי|טְ}}פֵי יְקִידִין שְׂרָפִין כְּלוּל גַּפֵּי שִׁתָּא {{סי|טְ}}עֵם עַד יִתְיְהֵב לְהוֹן שְׁתִּיקִין בְּאַדִּשְׁתָּא {{סי|יְ}}קַבְּלוּן דֵּין מִן דֵּין שָׁוֵי דְלָא בְּשַׁשְׁתָּא {{סי|יְ}}קַר מְלֵי כָל אַרְעָא לִתְלוֹתֵי קְדֻשְׁתָּא {{סי|כְּ}}קָל מִן קֳדָם שַׁדַּי כְּקָל מֵי נְפִישׁוּתָא {{סי|כְּ}}רוּבִין קֳבֵל גַּלְגַּלִּין מְרוֹמְמִין בְּאַוְשָׁתָא {{סי|לְ}}מֶחֱזֵי בְּאַנְפָּא עֵין כְּוַת גִּירֵי קַשְׁתָּא {{סי|לְ}}כָל אֲתַר דְמִשְׁתַּלְּחִין זְרִיזִין בְּאַשְׁוָתָא {{סי|מְ}}בָרְכִין בְּרִיךְ יְקָרֵהּ בְּכָל לְשָׁן לְחִישׁוּתָא {{סי|מֵ}}אֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ דְלָא צָרִיךְ חִישׁוּתָא {{סי|נְ}}הִים כָּל חֵיל מְרוֹמָא מְקַלְּסִין בַּחֲשַׁשְׁתָּא {{סי|נְ}}הִירָא מַלְכוּתֵהּ לְדָר וְדָר לְאַפְרַשְׁתָּא {{סי|סְ}}דִירָא בְּהוֹן קְדוּשְׁתָּא וְכַד חַלְפָא שַׁעְתָּא {{סי|סִ}}יוּמָא דִלְעָלַם וְאוּף לָא לִשְׁבוּעֲתָא {{סי|עֲ}}דַב יְקַר אַחֲסַנְתֵּהּ חֲבִיבִין דְּבִקְבַעְתָּא {{סי|עֲ}}בִידִין לֵיהּ חֲטִיבָא בִּדְנַח וּשְׁקַעְתָּא {{סי|פְּ}}רִישָׁן לְמָנָתֵהּ לְמֶעְבַּד לֵיהּ רְעוּתָא {{סי|פְּ}}רִישׁוּתֵהּ שְׁבָחֵהּ יְחַוּוּן בְּשָׁעוּתָא {{סי|צְ}}בִי וְחָמִיד וְרָגִיג דְּיִלְאוּן בְּלָעוּתָא {{סי|צְ}}לוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל וְהַנְיָא בָּעוּתָא {{סי|קְ}}טִירָא לְחֵי עָלְמָא בְּתָגָא בִּשְׁבוּעֲתָא {{סי|קֳ}}בֵל יְקַר טוֹטֶפְתָּא יְתִיבָא בִקְבִיעוּתָא {{סי|רְ}}שִׁימָא הִיא גוּפָא בְּחָכְמְתָא וּבְדַעְתָּא {{סי|רְ}}בוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאֵי בִשְׁמַעְתָּא {{סי|שְׁ}}בַח רִבּוֹן עַלְמָא אֲמִירָא דַכְוָתָא {{סי|שְׁ}}פַר עֲלֵיהּ לְחַווּיֵהּ בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא {{סי|תָּ}}אִין וּמִתְכַּנְשִׁין כְּחֵיזוּ אַדְוָתָא {{סי|תְּ}}מֵהִין וְשַׁיְילִין לֵיהּ בְּעֵסֶק אַתְוָתָא {{סי|מְ}}נָן וּמָאן הוּא רְחִימָךְ שַׁפִּירָא בְּרֵיוָתָא {{סי|אֲ}}רוּם בְּגִינֵהּ סָפִית מְדוֹר אַרְיְוָתָא {{סי|יְ}}קָרָא וְיָאָה אַתְּ אִין תַּעַרְבִי לְמַרְוָתָא {{סי|רְ}}עוּתֵךְ נַעֲבֵיד לִיךְ בְּכָל אַתְרְוָתָא {{סי|בְּ}}חָכְמְתָא מְתִיבָתָא לְהוֹן קְצַת לְהוֹדָעוּתָא {{סי|יְ}}דַעְתּוּן חַכְּמִין לֵיהּ בְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּתָא {{סי|רְ}}בוּתְכוֹן מָה חֲשִׁיבָא, קֳבֵל הַהִיא שְׁבַחְתָּא {{סי|רְ}}בוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא {{סי|בְּ}}מֵיתֵי לִי נְהוֹרָא, וְתַחֲפֵי לְכוֹן בַּהֲתָא {{סי|יְ}}קָרֵהּ כַּד אִתְגְלֵי, בְּתוּקְפָא וּבִגְבוּרְתָּא {{סי|יְ}}שַׁלֵם גְמוּלַיָּא, לְסַנְאֵי וְנַגְוָתָא {{סי|צִ}}דְקָתָא לְעַם חָבִיב, וְסַגְיָא זַכְוָתָא {{סי|חֲ}}דוּ שְׁלֵמָא בְּמֵיתֵי, וּמָנָא דַכְוָתָא {{סי|קִ}}רְיְתָא דִירוּשְׁלֵם, כַּד יְכַנֵּשׁ גַלְוָתָא {{סי|יְ}}קָרֵהּ מָטִיל עֲלֵהּ, בְּיוֹמֵי וְלֵילְוָתָא {{סי|גְ}}נוּנֵהּ לְמֶעְבַּד בָּהּ, בְּתֻשְׁבְּחָן כְּלִילָתָא {{סי|דְּ}}זֵהוֹר עֲנָנַיָּא, לְמִשְׁפַּר כִּילָתָא {{סי|לְ}}פוּמֵיהּ דַּעֲבִידְתָּא, עֲבִידָן מְטַלַּלְתָּא {{סי|בְּ}}תַכְתַּקֵּי דְהַב פִּיזָא, וּשְׁבַע מַעֲלָתָא {{סי|תְּ}}חִימִין צַדִּיקֵי, קָדָם רַב פָּעֳלָתָא {{סי|וְ}}רֵיוֵיהוֹן דָּמֵי, לְשָׂבְעָא חֶדְוָתָא {{סי|רְ}}קִיעָא בְּזֵיהוֹרֵהּ, וְכוֹכְבֵי זִיוָתָא {{סי|הֲ}}דָרָא דְּלָא אֶפְשַׁר, לְמִפְרַט בִּשִׂפְוָתָא {{סי|וְ}}לָא אִשְׁתְּמַע וְחָמֵי, נְבִיאָן חֶזְוָתָא {{סי|בְּ}}לָא שָׁלְטָא בֵהּ עֵין, בְּגוֹ עֵדֶן גִּנְּתָא {{סי|מְ}}טַיְּלֵי בֵהּ חִנְגָּא, לְבַהֲדֵי דִשְׁכִינְתָּא {{סי|עֲ}}לֵהּ רַמְזֵי דֵין הוּא, בְּרַם בְּאֶמְתָנוּתָא {{סי|שַׂ}}בַּרְנָא לֵיהּ בְּשִׁבְיָן, תְּקוֹף הֵמָנוּתָא {{סי|יַ}}דְבֵּר לָן עָלְמִין, עֲלֵמִין מְדַמּוּתָא {{סי|מְ}}נָת דִּילָן דְּמִלְּקַדְמִין, פָּרֵשׁ בַּאֲרָמוּתָא {{סי|טְ}}לוּלָא דְלִוְיָתָן, וְתוֹר טוּר רָמוּתָא {{סי|וְ}}חַד בְּחַד כִּי סָבִיךְ, וְעָבִיד קְרָבוּתָא {{סי|בְּ}}קַרְנוֹהִי מְנַגַּח בְּהֵמוֹת, בְּרַבְרְבוּתָא {{סי|יְ}}קַרְטַע נוּן לְקִבְלֵהּ, בְּצִיצוֹי בִּגְבוּרְתָּא {{סי|מְ}}קָרֵב לֵיה בָּרְיֵהּ, בְּחַרְבֵּהּ בְּרַבְרְבוּתָא {{סי|אֲ}}רִיסְטוֹן לְצַדִּיקֵי יְתַקֵן, וְשֵׁרוּתָא {{סי|מְ}}סַחֲרִין עֲלֵי תַכֵּי, דְכַדְכֹּד וְגוּמַרְתָּא {{סי|נְ}}גִידִין קָמֵיהוֹן, אֲפַרְסְמוֹן נַהֲרָתָא {{סי|וּ}}מִתְפַּנְּקִין וְרַוֵּי, בְּכַסֵּי רְוָיָתָא {{סי|חֲ}}מַר מְרַת דְּמִבְּרֵאשִׁית, נְטִיר בֵּי נַעֲוָתָא {{סי|זַ}}כָּאִין כַּד שְׁמַעְתּוּן, שְׁבַח דָּא שִׁירָתָא {{סי|קְ}}בִיעִין כֵּן תֶּהֱווּן, בְּהַנְהוּ חֲבוּרָתָא {{סי|וְ}}תִזְכּוּן דִּי תֵיתְבוּן, בְּעֵלָּא דָרָתָא {{סי|אֲ}}רֵי תְצִיתוּן לְמִלַּי, דְּנָפְקִין בְּהַדְרָתָא {{סי|מְ}}רוֹמָם הוּא אֱלָהִין, בְּקַדְמָא וּבַתְרָיְתָא {{סי|צְ}}בִי וְאִתְרְעִי בָן, וּמְסַר לָן אוֹרָיְתָא. </poem><noinclude> {{ראה-W}} [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]] [[קטגוריה:ארמית]] [[קטגוריה:רבי מאיר ש"ץ]] [[קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]] </noinclude> 15lari9grypu732f5o59cbup0l1pwgt 0 238302 3007416 2988166 2026-04-22T15:52:52Z Dovi 1 בפסוק א', הוספת סימן הווריקה בתיבות "הִֽשְׁﬞחִ֗יתוּ", "הִֽתְﬞעִ֥יבוּ" כמו בשאר המקרים של חטף חיריק בכתר. 3007416 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|יד}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יד/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|יד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל {{מ:דחי|בְּ֭לִבּוֹ|בְּ֭לִבּ֭וֹ}}{{ר0}}אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים{{ר1}}{{נוסח|הִֽשְׁﬞחִ֗יתוּ|2=א=הִֽשְִׁחִ֗יתוּ (חטף חיריק){{ש}}לגבי פיסוק הטעמים (רביע בתוך תחום שלטונו של רביע, שניהם בשמאלו של אתנחתא), ראו בהערת הנוסח על הפסוק המקביל (תהלים נג,ב).}} {{נוסח|הִֽתְﬞעִ֥יבוּ|2=א=הִֽתְִעִ֥יבוּ (חטף חיריק)}} עֲלִילָ֗ה{{ר2}}אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|יד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>יְֽהֹוָ֗ה {{מ:צינור|מִשָּׁמַיִם֮|מִשָּׁמַ֮יִם֮}}{{ר0}}הִשְׁקִ֢יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם{{ר1}}{{מ:דחי|לִ֭רְאוֹת|לִ֭רְא֭וֹת}} הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל{{ר2}}דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|יד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֢ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ{{ר1}}אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב{{ר2}}אֵ֗֝ין גַּם־אֶחָֽד׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כׇּל־פֹּ֢עֲלֵ֫י אָ֥וֶן{{ר1}}אֹכְלֵ֣י {{מ:דחי|עַ֭מִּי|עַ֭מִּ֭י}} אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם{{ר2}}יְ֝הֹוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|יד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>שָׁ֤ם{{מ:לגרמיה-2}} פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד{{ר1}}כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ{{ר1}}כִּ֖י יְהֹוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|יד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>מִ֥י{{מ:מקף אפור}}יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮{{ר0}}יְשׁוּעַ֢ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל{{ר1}}בְּשׁ֣וּב {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ{{ר1}}יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ז/><קטע סוף=פרק יד/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים יד]] fcm4bkohm92px4qmc89som8q5yswi93 0 261521 3007503 3007353 2026-04-22T19:54:47Z Roxette5 5159 /* [המשך האדרא רבא] */ 3007503 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא! תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}} ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: "שניין"}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. ===[תיקונים דזעיר אנפין]=== השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}} היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}} דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{ש}} {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. <קטע סוף=דף קלה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=דף קלה ב/>ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. {{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: "דיוקנא"}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}} וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. ===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]=== תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא, וסליק ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}} בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}} מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}} בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא * חיוור בגוויה, * דכליל כלהו חיוורי. אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}} {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}} {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלו א/>ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} * '''מחללא חד''' מתבקע חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא. * '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. * '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. * '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. * '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. * '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו. ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}} וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}} ובהאי תלין תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. '''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. <קטע סוף=דף קלו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=דף קלו ב/>ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש"א|טו|כט}}{{ש}} האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}} אתחזי ואתגלייא האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}} שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}} [<small>ספרים אחרים:</small> ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז א/>הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}} '''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}} '''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}} וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. <קטע סוף=דף קלז א/>‏‏{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>ותאנא: דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}} ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}} כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' {{ש}} תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקין מחוטמוי. ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}} ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף וארבע מאה דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}} אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}} אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. <קטע סוף=דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלח א/>תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש"א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}} וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}} והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}} ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}} ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. <קטע סוף=דף קלח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=דף קלח ב/>ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}} בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו"ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}} {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}} {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}} {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]=== תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}} מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא. ---------------------- {{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)}}{{ש}} {{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}} {{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}} {{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} ----------------------- ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}} אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. '''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. * '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. * '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. * '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. * '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. * '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. * '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. * '''תקונא תשיעאה''' - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''" <קטע סוף=דף קלט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}} אמר: "''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''". ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! * '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. * '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}} ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. {{צ|אדם}} תלת דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}} מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}} אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} ובתרי גווני אתי האי חושבנא. * חד - כדקאמרן. * תרין - ** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. ** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. ** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. ** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. ** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. ** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. ** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}} {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]=== תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! * תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, * וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}} בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}} ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. <קטע סוף=דף קמ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון: "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''" קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. '''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}}; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא. {{ש}} ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: "''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''" '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}} תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}} כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}} ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. ===[המשך האדרא רבא]=== תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. <קטע סוף=דף קמא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>כהאי דיוקנא לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן אתפשטן רחמי, ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}} ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}} תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}} תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}} ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/> כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}} והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו"ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו"ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}} וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}} חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ"א (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}} תאנא כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו. {{ש}} עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}} מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}} {{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}} {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}} {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}} כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. <קטע סוף=דף קמב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמב ב/>דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}} תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}} היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. --------------------- {{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }} -------------------- בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש"ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע"ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג א/>כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}} (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה. {{ש}} תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא. זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}} זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא! אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}} עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין. {{ש}} בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}} וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}} {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. {{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע"ה:]])'''}} {{ש}} ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}. משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}} {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}} ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}} ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}} ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}} ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. ===[סיום האדרא רבא]=== עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. {{ש}} זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה, בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא. הדר ואמר הדרי בי, דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא ולא ליקרא דבית אבא ולא ליקרא דחברייא אלין, אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי. תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא, מיתו ר' יוסי בר' יעקב, ור' חזקיה ור' ייסא. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. צווח ואמר שמא ח"ו גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו. שמע קלא זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא. <קטע סוף=דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}, וכ"ש דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו. זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו. (דלא הוה כן לאינון דהוו קמייהו. אמאי מיתו?). תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין (דאינון רתיכין) וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין, דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד (נ"א ועוד) דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא ונטלין להו מלאכי עלאי. וסלקין לון לעילא. ואמאי אלין? משום דעאלן ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון, כמה זכאה חולקהון דהני תלתא וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא. נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}}. קמו ואזלו. בכל אתר דהוו מסתכלי סליק ריחין. אמר ר' שמעון שמע מנה דעלמא מתברך בגינן. והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. אמר ר' שמעון: מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון, והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין לא משתכחין תמן אלא אינון. והוה קארי להו רבי שמעון שבעה אנן עיני יי' דכתיב שבעה אלה עיני יי' ועלן אתמר. א"ר אבא אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה אנת הוא שביעאה דכלא דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה. דכלא תלי בשביעאה. רבי יהודה קארי ליה שבת דכלהו שיתא מניה מתברכין דכתיב שבת ליי' קדש ליי'. מה שבת ליי' קדש אוף ר' שמעון שבת ליי' קדש. אמר ר' שמעון תווהנא על ההוא חגיר חרצן מאריה דשערי אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין. אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. א"ל ר' שמעון מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא (ס"א בקרטמא). גליפא דמאריה ביומא דהלולא. א"ל. חייך רבי שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון. ובעינא לאשתכחא זמין קשיר בכתפוי (ס"א) ואנא הוה ובעינא קמיה לאשתכחא זמין תמן וכדין קטיר בכתפוי) ולא יכילנא דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין לרב המנונא סבא וחברוי דאתמסרו בארמונא (ס" בקרוניא) דמלכא וארחישנא להו בנסא דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי ורמינא (נ"א ואוליכנא) לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי. זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך. כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי. כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו. ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין לרבי פנחס בן יאיר חמוך ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן (ס"א ואנא הא חזינא דהא בריר וכו') א"ל קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין. א"ל ואף כל אינון דלבר דכתיב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'. אי אלין אתיין כ"ש צדיקייא. מדי חדש בחדשו. למה משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. ומדי שבת בשבתו. דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין דכתיב ויברך אלהים את יום השביעי וגו'. ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא. ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי. וכתיב וקראת לשבת ענש לקדוש יי' מכובד מאן הוא קדוש יי' דא ר' שמעון בן יוחאי דאקרי מכובד בעלמא דין ובעלמא דאתי: '''עד כאן האדרא קדישא רבא''': ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> 75a6kv1n50qufjxvljo5r24cogw0kaw 3007512 3007503 2026-04-22T20:28:07Z Roxette5 5159 /* [סיום האדרא רבא] */ לרפואת רות בת איילה 3007512 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא! תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}} ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: "שניין"}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. ===[תיקונים דזעיר אנפין]=== השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}} היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}} דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{ש}} {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. <קטע סוף=דף קלה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=דף קלה ב/>ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. {{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: "דיוקנא"}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}} וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. ===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]=== תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא, וסליק ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}} בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}} מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}} בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא * חיוור בגוויה, * דכליל כלהו חיוורי. אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}} {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}} {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלו א/>ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} * '''מחללא חד''' מתבקע חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא. * '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. * '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. * '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. * '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. * '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו. ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}} וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}} ובהאי תלין תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. '''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. <קטע סוף=דף קלו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=דף קלו ב/>ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש"א|טו|כט}}{{ש}} האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}} אתחזי ואתגלייא האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}} שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}} [<small>ספרים אחרים:</small> ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז א/>הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}} '''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}} '''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}} וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. <קטע סוף=דף קלז א/>‏‏{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>ותאנא: דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}} ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}} כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' {{ש}} תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקין מחוטמוי. ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}} ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף וארבע מאה דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}} אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}} אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. <קטע סוף=דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלח א/>תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש"א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}} וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}} והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}} ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}} ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. <קטע סוף=דף קלח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=דף קלח ב/>ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}} בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו"ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}} {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}} {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}} {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]=== תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}} מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא. ---------------------- {{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)}}{{ש}} {{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}} {{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}} {{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} ----------------------- ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}} אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. '''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. * '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. * '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. * '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. * '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. * '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. * '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. * '''תקונא תשיעאה''' - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''" <קטע סוף=דף קלט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}} אמר: "''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''". ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! * '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. * '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}} ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. {{צ|אדם}} תלת דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}} מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}} אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} ובתרי גווני אתי האי חושבנא. * חד - כדקאמרן. * תרין - ** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. ** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. ** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. ** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. ** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. ** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. ** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}} {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]=== תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! * תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, * וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}} בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}} ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. <קטע סוף=דף קמ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון: "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''" קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. '''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}}; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא. {{ש}} ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: "''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''" '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}} תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}} כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}} ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. ===[המשך האדרא רבא]=== תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. <קטע סוף=דף קמא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>כהאי דיוקנא לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן אתפשטן רחמי, ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}} ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}} תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}} תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}} ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/> כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}} והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו"ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו"ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}} וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}} חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ"א (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}} תאנא כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו. {{ש}} עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}} מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}} {{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}} {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}} {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}} כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. <קטע סוף=דף קמב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמב ב/>דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}} תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}} היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. --------------------- {{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }} -------------------- בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש"ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע"ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג א/>כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}} (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה. {{ש}} תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא. זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}} זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא! אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}} עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין. {{ש}} בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}} וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}} {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. {{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע"ה:]])'''}} {{ש}} ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}. משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}} {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}} ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}} ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}} ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}} ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. ===[סיום האדרא רבא]=== עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}} דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: "''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''" {{ש}} הדר ואמר: "''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''" תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}} צווח ואמר: "''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''" שמע קלא: "''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''" <קטע סוף=דף קמד א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>"''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''" תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}} ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון: "''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''" נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} קמו ואזלו. {{ש}} בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}} אמר ר' שמעון: "''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''" {{ש}} והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}} והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}} יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}} אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}} נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}} וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}} והוה קארי להו רבי שמעון "''שבעה אנן עיני יהוה!''" - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. אמר רבי אבא: "''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''" רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! אמר ר' שמעון: "''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''" {{ש}} אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}} אמר ליה ר' שמעון: "''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''" אמר ליה: "''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''" "''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''" {{ש}} "''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''" <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>אמר ליה: "''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''" אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}} {{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}} {{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}} ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}} ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''עד כאן האדרא קדישא רבא''' ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. כמה גדולה היראה לפני הקב"ה שבכלל היראה ענוה ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא שנו בכלן ומי שאינו ירא שמים אין בו לא ענוה ולא חסידות: תאנא מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה ענוה עדיף ונכלל בכלהו הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}} - כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה זוכה לחסידות וכל מי שיש בו יראת שמים זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}. לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. תאנא כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה' צבאות<קטע סוף=דף קמה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=דף קמה ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. מפני מה זכה כהן להקרא מלאך יי' צבאות. אמר ר' יהודה מה מלאך יי' זה מיכ"אל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יי' צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> cr2vf54e7as9ibr57fs3yxyd7eqtcaw 3007515 3007512 2026-04-22T20:39:00Z Roxette5 5159 /* המשך זהר פרשת נשא */ 3007515 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא! תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}} ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: "שניין"}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. ===[תיקונים דזעיר אנפין]=== השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}} היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}} דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{ש}} {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. <קטע סוף=דף קלה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=דף קלה ב/>ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. {{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: "דיוקנא"}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}} וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. ===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]=== תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא, וסליק ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}} בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}} מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}} בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא * חיוור בגוויה, * דכליל כלהו חיוורי. אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}} {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}} {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלו א/>ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} * '''מחללא חד''' מתבקע חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא. * '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. * '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. * '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. * '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. * '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו. ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}} וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}} ובהאי תלין תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. '''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. <קטע סוף=דף קלו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=דף קלו ב/>ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש"א|טו|כט}}{{ש}} האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}} אתחזי ואתגלייא האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}} שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}} [<small>ספרים אחרים:</small> ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז א/>הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}} '''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}} '''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}} וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. <קטע סוף=דף קלז א/>‏‏{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>ותאנא: דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}} ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}} כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' {{ש}} תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקין מחוטמוי. ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}} ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף וארבע מאה דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}} אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}} אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. <קטע סוף=דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלח א/>תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש"א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}} וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}} והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}} ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}} ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. <קטע סוף=דף קלח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=דף קלח ב/>ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}} בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו"ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}} {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}} {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}} {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]=== תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}} מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא. ---------------------- {{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)}}{{ש}} {{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}} {{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}} {{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} ----------------------- ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}} אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. '''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. * '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. * '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. * '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. * '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. * '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. * '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. * '''תקונא תשיעאה''' - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''" <קטע סוף=דף קלט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}} אמר: "''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''". ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! * '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. * '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}} ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. {{צ|אדם}} תלת דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}} מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}} אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} ובתרי גווני אתי האי חושבנא. * חד - כדקאמרן. * תרין - ** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. ** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. ** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. ** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. ** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. ** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. ** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}} {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]=== תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! * תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, * וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}} בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}} ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. <קטע סוף=דף קמ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון: "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''" קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. '''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}}; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא. {{ש}} ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: "''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''" '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}} תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}} כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}} ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. ===[המשך האדרא רבא]=== תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. <קטע סוף=דף קמא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>כהאי דיוקנא לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן אתפשטן רחמי, ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}} ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}} תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}} תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}} ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/> כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}} והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו"ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו"ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}} וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}} חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ"א (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}} תאנא כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו. {{ש}} עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}} מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}} {{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}} {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}} {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}} כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. <קטע סוף=דף קמב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמב ב/>דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}} תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}} היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. --------------------- {{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }} -------------------- בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש"ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע"ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג א/>כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}} (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה. {{ש}} תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא. זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}} זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא! אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}} עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין. {{ש}} בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}} וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}} {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. {{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע"ה:]])'''}} {{ש}} ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}. משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}} {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}} ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}} ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}} ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}} ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. ===[סיום האדרא רבא]=== עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}} דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: "''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''" {{ש}} הדר ואמר: "''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''" תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}} צווח ואמר: "''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''" שמע קלא: "''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''" <קטע סוף=דף קמד א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>"''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''" תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}} ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון: "''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''" נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} קמו ואזלו. {{ש}} בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}} אמר ר' שמעון: "''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''" {{ש}} והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}} והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}} יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}} אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}} נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}} וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}} והוה קארי להו רבי שמעון "''שבעה אנן עיני יהוה!''" - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. אמר רבי אבא: "''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''" רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! אמר ר' שמעון: "''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''" {{ש}} אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}} אמר ליה ר' שמעון: "''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''" אמר ליה: "''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''" "''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''" {{ש}} "''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''" <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>אמר ליה: "''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''" אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}} {{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}} {{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}} ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}} ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''עד כאן האדרא קדישא רבא''' ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}} כמה גדולה היראה לפני הקב"ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות. תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. <קטע סוף=דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמה ב/>תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}? אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי מלאך יהוה צבאות משום דאתי מסטרא דחסד מהו חסד רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. עולם ועולם מהו? אמר רבי יצחק כמה דאתתקן באדרא קדישא עולם חד ועולם תרי. א"ר חייא אי הכי מן העולם ועד העולם מבעי ליה. א"ל תרי עלמי נינהו, ואתהדרו לחד א"ר אלעזר לר' יצחק עד מתי תסתום דבריך. מן העולם ועד העולם כללא דרזא עלאה אדם דלעילא ואדם דלתתא והיינו עולם ועולם. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. על יראיו דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי אדם. אימתי. א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות כללא דכלא. אמר רבי יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא א"ל ודאי הכי הוא בכללא דאדם דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי אדם וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי אדם כללא דכלא וכיון דאקרי אדם שרייא ביה חסד דכתיב אמרתי עולם חסד יבנה וגו'. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. יראיו כללא דאדם. ד"א {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא. {{צ|על יראיו}} כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} לאתכללא בכללא דאדם. {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה אי הכי מהו וצדקתו וחסדו מבעי ליה. אמר רבי אלעזר היינו רזא דתנינן {{צ|בזאת כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - וזאת אתכלילת באיש דהיינו חסד. וזאת נוקבא חסד דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי חסד. {{צ|וזאת}} אתקרי צדק דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? צדקתו דחסד בת זוגו דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}}. אמר ר' יצחק משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא שריא בהו חסד ואקרון חסידים ובעיין לברכא עמא הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}} וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא ובגין כך כתיב {{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}. מאי טעמא? משום דאקרון חסידם(?) וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם כה תברכו}} בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}}. תאנא האי צד"ק אתקרי כ"ה דכל דינין מתערין מכ"ה (נ"א מינה) והיינו דאמר ר' אלעזר מהו מכה (ס"א דכה) רבה כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב (שם) {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}} וכלא חד וכתיב <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}} <קטע התחלה=דף קמו א/>{{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי כ"ה מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם כ"ה הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי כה אשתכחת בדינין תבסמון לה ותברכון לה דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד לכ"ה ותבסמון לה לקבלייהו דישראל בגין דלא ישתכחון בה דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. ד"א {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו להם לא זכו אמור סתם. ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> htsz5o8dv9x4ptnbndj3m54gzsfxk94 4 265100 3007412 3003869 2026-04-22T15:44:36Z Dovi 1 /* חטפים באותיות לא גרוניות */ 3007412 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}} ==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו== '''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|"תיקון קוראים"]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.''' לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים. ==בין כתר לתיקון קוראים== '''א. האם מהדורת מקרא "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה" חייבת להיצמד אליו בכל פרט?''' '''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה"?''' בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר. ===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר=== במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}} יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ"ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות: *'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי "קרי וכתיב":''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה"כתיב" בנוסף ל"קרי" בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה"קרי" יש סטייה משיטת המסורה. *'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה"פשטא" בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה"פשטא" בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי"ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר "אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית". נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}} *'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין "אתנח" הפוך ל"גלגל"]] בטעמי אמ"ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה"עולה" בטעם ה"עולה ויורד"]] בטעמי אמ"ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים). שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה"עולה ויורד" בספרי אמ"ת. '''"עולה ויורד" מול "רביע מוגרש":''' לגבי הטעם "עולה ויורד", חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב"מקראות גדולות הכתר": כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם "רביע מוגרש". כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה"רביע" בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא. אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי "רביע מוגרש" יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: "בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו"י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה..." (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי "עולה ויורד" לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש"בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל"עולה"], והוא אם אין בין מלך זה [העו"י] ובין משרתו נקודות..." (ייבין, מט.1 עמ' 330). אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי "רביע מוגרש" ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי "עולה ויורד" ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה"עולה" בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים", ולכן נסמן בעקביות את ה"עולה" לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג"ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה "אינו זקוק לו", אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ"ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ"ת|להלן]].}} {{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם "זקף קטון" וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי"ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא "בניגוד לנהוג היום בדפוסים", כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר. '''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי"ה|ניקוד חולם בשם הוי"ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה"רפה"]]; השמטת [[#נקודה בוי"ו עיצורית|הנקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה"רביע" בטעם ה"רביע מוגרש"]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו. ===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל"תיקון קוראים"=== מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ"ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של "תיקון קוראים" ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים. '''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.''' ==קרי וכתיב ושם הוי"ה== ===ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה"כתיב" בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה"קרי"; ואילו אותיות ה"קרי" נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, "מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של "קרי וכתיב" למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: "נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר."}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב"קרי" בשוליים. על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי "מקראות גדולות"). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה"כתיב" בפנים הטקסט בניקודו של ה"קרי". בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את "כתיב" (וניקדו רק את ה"קרי" בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה"כתיב" המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים? לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה"קרי" בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה"קרי" הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה"קרי" בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה"רפה"; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים. בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה"כתיב" ולא את ה"קרי" הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך. לכן שיטת קורן בענייני "קרי וכתיב" היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ"ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה"כתיב" שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב"קרי" יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב"כתיב", במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה"קרי" נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב"קרי" אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה"קרי" אחרי ה"כתיב" מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה"כתיב": לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי"ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב"קרי" בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה"כתיב"), אע"פ שבכתי"ל מנוקד כמובן ה"כתיב" ולא ה"קרי", ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי"ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה"כתיב" וה"קרי" כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה"כתיב" באותיותיו בלבד וה"קרי" בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}} ===סדר הופעתם של ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה"כתיב" ואת ה"קרי" ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה"קרי" וגם ה"כתיב" נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה"כתיב" באותיותיו בלבד, ואחר כך ה"קרי" בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על "ניווט וסימני ניווט"]].}} כדי להבחין עוד בין ה"כתיב" ל"קרי" מופיע ה"כתיב" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.''' '''אך במקרה שתיבת ה"קרי" מחוברת לתיבה שלפניה ע"י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.''' שיטה זו להצגתם של ה"כתיב" וה"קרי" בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ"ך היפה שיצא לאור בשיטת "סימנים" (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים: #לא הקטנו את תיבת ה"קרי" (כך עשו במהדורת "סימנים"). #הוספנו סוגריים במקרה של "כתיב ולא קרי" או "קרי ולא כתיב" ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|המשך]]). #במספר מקומות יש "קרי וכתיב" בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של "היהודיים עתודים" ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של "קרי וכתיב" ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל"ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה"א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת "סימנים" הביאו את שתי התיבות של ה"כתיב", ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי", כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת "קרי" '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי"ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה"כתיב" ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי" ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}} ===שתי התבניות העיקריות ל"קרי וכתיב"=== '''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן "קרי וכתיב". שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה"כתיב" וה"קרי":''' #'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם "קרי וכתיב", הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו"ק]] (="כתיב וקרי").''' תבנית זו מציגה את ה"כתיב" בצבע אפור מיד לפני ה"קרי" המנוקד. #'''במקומות שה"קרי" בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו"כ]] (="קרי וכתיב").''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה"קרי" תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה"כתיב". השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת "איכה"]], שבה יש שלושה מקרים של "קרי וכתיב" כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה"קרי" '''לפני''' ה"כתיב" במהדורתנו. '''"קרי וכתיב" בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של "קרי וכתיב" המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''. '''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של "קרי וכתיב", ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של "קרי וכתיב" בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת "קרי וכתיב" במהדורה נגזרת למי שירצה בכך. ==="קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"=== '''במספר מקומות במקרא יש תופעות של "קרי ולא כתיב" או "כתיב ולא קרי". במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה"כתיב" על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה"קרי" על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:''' *'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|"כתיב ולא קרי"]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן "כתיב ולא קרי" בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע "כתיב ולא קרי" בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל"ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}} *'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|"קרי ולא כתיב"]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות "כתיב ולא קרי" ו"קרי ולא כתיב" ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]]. ==="כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"=== ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין", כלומר: "כתיב" שהוא מילה אחת אבל ה"קרי" שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה"קרי" בעצם זהה ל"כתיב", רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה"כתיב" לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב "בָּ֣גָ֑ד" ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; "בָּ֣א גָ֑ד" קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה. במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. #'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. ==="כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה"=== ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה", כלומר: "כתיב" שהוא שתי מילים אבל ה"קרי" שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה ("וחלופיהון"), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] ("מִן בַּת־" כתיב בתיבה אחת, "מִבַּת־" קרי בשתי תיבות). במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). *'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. ===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים=== בשלושה פסוקים במקרא יש הערת "קרי" המייחסת שתי מילים של "קרי" למילה אחת של "כתיב". לא מדובר על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" (ראו [[#"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה"כתיב" לשתי המילים של ה"קרי" אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה"קרי" הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת "כתיב" לגמרי (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה"כתיב" ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום). במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|"קרי ולא כתיב"]] לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי). #'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי) ==="קרי וכתיב" של אֵם קריאה=== במהדורת וסטמינסטר סימנו "קרי וכתיב" על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון "בריחָו/בריחָיו" ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון "בעירוֹ/בעירֹה" בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב"מקראות גדולות הכתר" בכל המקומות שמופיע ציון של "קרי וכתיב" בכתר ארם צובה. אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל "קרי וכתיב" במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו "קרי וכתיב" בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: "ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו". שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא. אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע"י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון "אשר לא/לוֹ יעדה" ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין "קרי וכתיב" אך ורק במקומות שיש ב"קרי" חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב"כתיב", ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה"כתיב" רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה"קרי" ל"כתיב" מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין "קרי וכתיב" ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי"ל כתיב "נְבִיָּ֔אה" וקרי "נְבִיָּ֔א". במהדורת קורן ציינו כאן "קרי וכתיב", ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם "נְבִיָּ֔אה" בפנים. במהדורתנו ציינו "קרי וכתיב" במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי"ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי"ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין "קרי וכתיב" או "יתיר" במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ"ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן "קרי וכתיב" במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה"ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: "עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה"קרי".}} '''כתיב "הִוא" וקרי "הִיא":''' לא ציינו כתיב וקרי של "הִוא" ו"הִיא" בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של "קרי" בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה"קרי" לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג"ה, סימנים).{{הערה|כתי"ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ"ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של "הִוא" וקרי מפורש של "הִיא" בשלושה פסוקים בנ"ך ע"פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]]. '''האותיות בתוך ה"קרי":''' במקומות ש"קרי וכתיב" מופיע במהדורתנו, והערת ה"קרי" שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה"קרי" לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה: #קרי "וְשׁ֥וּבוּ" ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא "וְשֻׁ֥בוּ"" כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר; #קרי "שָׁלִישִׁ֑ים" ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא "שָׁלִשִׁ֑ים" כמו שנדפס במהדורות ברויאר. יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי "וּגְדֻלָּתְךָ֥" ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא "וּגְדוּלָּתְךָ֥" כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC] וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. ===יתיר=== השתמשנו בתבניות של "קרי וכתיב" גם במקומות שצויין "יתיר" (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: "ל=יתיר ו'." ===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה=== מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי"א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי"ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי"ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב. '''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי"ל. אז ציינו "קרי" לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי"ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן: #כתיב "צביים" וקרי "צְבוֹיִם" ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב "בגיים" והקרי "בַּגּוֹיִם" בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]). #כתיב "לך" וקרי "לְכָה" ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה"ב כה,יז]]). לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה. ===תיעוד ניקודו של הכתיב=== דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה"קרי" בתוך האותיות של ה"כתיב" יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה"כתיב". דרכו של כתי"ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה"כתיב" לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה"קרי". אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: "בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו".{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}} מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לא ניקדנו את תיבת ה"כתיב".{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה"כתיב" בכתר ארם צובה. ===שם הוי"ה=== שם הוי"ה הוא ה"קרי וכתיב" הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה"כתיב" הזה בתוך הפסוק (בניקוד של "לְעוֹלָם" בשביל הקרי "אֲ־דֹנָי"), אבל לא לציין את ה"קרי" שלו בשוליים. כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים "יְה־וָה" (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה"א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי"ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי"ל בתחילת מזמור ט"ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי"ה ושם אדנו"ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי"ה. לדעתו של ייבין מדובר על "נוהג, שסיבתו אינה ברורה". ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי"ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי"ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי"ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי"א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ"א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ"ת). ואילו המסרן סמך על ה"סילוק" ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי"ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע"פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג"ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל"סוף פסוק" חסר בכתי"ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי"ל, ו"מקראות גדולות הכתר" לגבי כתי"א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת "מכון ממרא"), מנקדים את שֵׁם הוי"ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו"ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי"א ("אֲדנָי") חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו"ת בנקודת חולם ("אֲדֹנָי") למרות ש'''אין''' נקודה בכתי"א, לעומת שם הוי"ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}} לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של "קרי וכתיב", הם לא ניקדו כלל את שם הוי"ה כשהוא בא בניקוד של "לְעוֹלָם".{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה"קרי" מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי"ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים. מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי"ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי"ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של "לְעוֹלָם" (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי "אֲ־דֹנָי". לכן החלטנו לנקד את שם הוי"ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם. בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי"ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי"ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"|נספח על מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"]].}} '''שם הוי"ה בניקוד "אֱ־לֹהִים":''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי"ה בניקוד של "אֱ־לֹהִים" (בביטוי "אֲ־דֹנָי יה־וה"), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד "יֱהֹ־וִה" בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא "אֱ־לֹהִים". אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד "יְהֹ־וִה" (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו"ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של "יְה־וָה"), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד "יְה־וִה" במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך ("יְהֹ־וִה") גם במקראות גדולות הכתר.}} ==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו== בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו. ===טעם כפול בהברה המוטעמת=== לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס"ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/33|ט"ו ע"א]]: "הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא." וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, "ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי"ז-תקצ"ב", '''המעין''' כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ"ד). להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו: *'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}} *'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע"י השימוש בתווי היוניקוד ל"זרקא" (בסוף התיבה) ו"צנור" (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}} *'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩. '''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]]. '''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת|להלן]].''' ===קמץ קטן=== בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת "קמץ גדול" לבין תנועת "קמץ חטוף": :"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: "אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת." ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע"י סימנים נוספים: "בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: "חטף", ואילו צורה שבה געיה: "געי" או "גרש"... "געי" פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, "חטף" פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש"חטף", ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; "געי" מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. "גרש", המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל"געי"." והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}} אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע"י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד. אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה"א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב: :אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה "קדשים" והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}} ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון "יָֽעֳמַד־" ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); "מָעֳמָ֛ד" ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל"א כב,לה]]); "מָעֳמָ֑ד" ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה "כָּל" בספרי אמ"ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}} אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב"תיקון קוראים" הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}} '''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:''' #'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. #'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות "קֳדָשִׁים" בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ קטן)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל", למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}} '''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}} '''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן. ===חולם בוי"ו עיצורית=== נקודת חולם בוי"ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו. סימן מיוחד (משמאל לאות וי"ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון "מִצְוֺתֶיךָ". הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו. ===פסק ולגרמיה=== '''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): "הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות." ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): "פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה."}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא "פָּסֵק". קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק "מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו." וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): "המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה." והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש"לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע"א]]).}} אבל אם הקו בא לאחר הטעם "מונח" בכ"א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל"מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ", כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם "מונח לגרמיה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}} יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של "לגרמיה" לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של "פסק" בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו "לג[רמיה]" ו"פס[ק]" בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): "ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס"ק '''ל''' מעירים "ל֗ג֗ר֗" בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים "פ֗ס֗ק֗."}} '''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי"ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי"ל וכתי"ק וכתי"ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}} '''ג. את ההבחנה בין "לגרמיה" ל"פסק" בכ"א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי"ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין "לגרמיה" ל"פסק": #'''"מונח לגרמיה" בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: "לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]])."{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות "לגרמיה" בשוליים בכתבי־היד.}} #'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] ("הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה"). העדות המפורשת של המסורה קובעת: "ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע"ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי"ל] יש עליו ציון מפורש "פ֗ס֗ק֗"; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה "ב֗" שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי"ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי"ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של "לגרמיה".{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא "רשימה מוסמכת למדי" לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ"א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ"ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל"א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל"ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה"א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה"ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל"ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה"ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}} #'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה: ##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל"ד ע"א]): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל])." ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל"ג ע"א]): "'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]])." ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי"א מקומות במקרא, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"א-ע"ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ"א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ"א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ"ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל"ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה"ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}} ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]]. ##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]): "ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר." לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): "וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''" (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: "הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק."{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב"וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין" מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה ""וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀"; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב "ודאי שיבוש הוא",{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: "ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם."{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט"ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי"ש בתיבה "וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀" נוטה במקצת לצד שמאל בכתי"ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&page=19 כתי"ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: "ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו."}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] "מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א"; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] "וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א"), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של "לגרמיה" בכתי"ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו. ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל"א ע"ב]): "בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק." דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב"ביאור הפסק", המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו "להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים", כתב: :אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום... :בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים… ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}} :ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה"ט ז, ע"ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש"יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות."}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ"ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}} יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק. '''ד. דרך הסימון של "פָּסֵק" ושל "לְגַרְמֵיהּ" במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל "פָּסֵק" ובשביל "לְגַרְמֵיהּ" כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה: #'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של "לגרמיה" לאחר רווח מיוחד קצר (<code>&amp;thinsp;</code>),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק ("לגרמיה"). #'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (<code>&amp;thinsp;</code>) לפניו ולאחריו (&thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות. '''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ"ת:''' בספרי אמ"ת יש שני טעמים של לגרמיה: "אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ" ו"מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ".{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ"ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ"א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ"ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}} ההבחנה בין "פסק" ו"לגרמיה" בספרי אמ"ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל"עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖" אלא ל"בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה"); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}} '''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק "שלשלת" (בכ"א הספרים) ומקבילו "שלשלת גדולה" (בספרי אמ"ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: "אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ"ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ"ת. משם הועבר הקו גם אל כ"א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק."{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}} ===הניקוד בתיבת "ירושלם"=== בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת "ירושלם" יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ"ד, ביחד עם החיריק של אות יו"ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו"ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת. '''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]]. בצורה החריגה והנדירה "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל"א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל"ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]). ===חטפים באותיות לא גרוניות=== לעתים קרובות אנחנו מוצאים בכתבי־היד ובדפוסים חטף באות לא גרונית, במקום שווא פשוט, כאשר החטף נכתב כדי להורות על הנעת השווא. החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה"מנחת שי",{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: "ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה." דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: "המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה". אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב "כולם בשוא" בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את כל החטפים באותיות לא גרוניות שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על שווא במקום חטף פתח באות לא גרונית. לפעמים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות "נוסח כתב היד" שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה "וִיבֹקֲק֖וּ" ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין "חטף" לבין "שווא". על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל"מקראות גדולות הכתר", בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע"פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: "וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י" ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג"ה "וּֽתְבֻקְשִׁ֗י"); "כָּלֲל֖וּ" ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג"ה "כָּלְל֖וּ"); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ"ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח"כ בשוא: "כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ" בפסוק ג' בחטף, לעומת "כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ" בשוא בפסוק י"א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}} לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על "חובה" במסגרת המסורה: :בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין "פתיחת" אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}} אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל"מקראות גדולות הכתר" כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר). מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת "קרי וכתיב" או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר".{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: "אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם..." (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של "הרחבה" ו"שכלול" המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}} '''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול"מקראות גדולות הכתר" כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים" (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים.{{הערה|שם=חטף קמץ|1=יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת "o" קצרה במקום קמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) וכמו כן "שׇׁרָשָׁיו", וגם בשם "מׇרְדֳּכַי" במגילת אסתר. אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}} לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי לסמן שיש להניע את השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות (שלא יחשוב הקורא שמדובר על שווא נח). הנה דוגמה ויזואלית של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}} מעל האות "ר" בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא "וריקה" (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור "שווא נע".}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''. ===מתיגת הזקף=== מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את "שיטת-א" כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר"); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח. ===נקודה בוי"ו עיצורית=== בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: "וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ" ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי"ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: "כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש."{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) בתיעוד הנוסח. יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע"פ כתי"ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי "מקראות גדולות הכתר" על כך שהוא היה נאמן לכתי"ל. ===מרכא בתיבת תביר=== במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי"ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי"ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}} '''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי"א ובכתי"ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה"ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]]. ===עקביות במקפים=== "המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה."{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף "וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ" ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ"ז.}} במהדורתנו המיועדת להיות "תיקון קוראים" נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח. לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] יופיע "לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ" במקום "לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ" ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות "סימנים" ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ"א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ"ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ). אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: "וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙" ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ"א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ"ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: "כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי" ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו"כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ" ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת "כִּי" הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה "כִּי" ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת "כִּי" מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה "חָ֥פֵֽץ", לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם "חָ֥פֵֽץ" ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&manuscript=G&panX=0.277050760812639&panY=0.5551366584378234&zoom=3.4314471375443367&fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&manuscript=G&panX=0.6999221067291568&panY=0.644316116311837&zoom=4.933285037306152&fullscreen=true כאן] התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ"א הספרים. אך בספרי אמ"ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}} ===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת=== בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}} #בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]* #ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]* #מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל"ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]* #יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]* #צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]* תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: "היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}} שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): "הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם."}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי"ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה). במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי"ק מל"ב יז,יג <שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ>.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי"ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}} במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות "תיקון קוראים". לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת. ===סימן הרפה=== בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי"ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה"א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה"רפה"). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת "סימנים" החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}} אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו: #'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: "כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒" (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ"ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם "לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח" ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי"ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן "לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף" ו"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב". #'''במקומות שצפוי מפיק באות ה"א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: "וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ"; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: "וְרַחְמָ֖הֿ"; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ". #'''במקומות שהאות אל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: "יְר֧אֿוּ"; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד]]: "יְר֣אֿוּ"; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "וַיֹּר֨אֿוּ"; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: "וְנִרְפּ֥אֿוּ"; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: "יְר֣אֿוּ"; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: "מֽאֿוּם"; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: "מאֿוּם֩" (לגבי שני האחרונים השוו "מ֔וּם", [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות "הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי" בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל"ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "הַמּוֹרִ֤אֿים"; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: "רִפִּ֤אֿנוּ"; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: "דִכִּ֣אֿתָ" (השוו "דִּכִּֽיתָ", [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו"וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי" [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת "קרי" מפורשת. #'''במקומות שאותיות בג"ד כפ"ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם".{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי"ל.}} יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות "תיקון קוראים". להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר "מקראות גדולות על התורה" שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב"רפה" שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=0&s=0&t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&inorder=1&en=0&notes=0&tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}} *'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג "וַתַּחְמְרָ֥הֿ"]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח "הִוָּסְדָ֖הֿ"]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב "מוֹקְדָ֨הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד "טׇהֳרָ֑הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה "טׇהֳרָֽהֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז "וְטָהֲרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד "וּשְׂעָרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ "חֻפְשָׁ֖הֿ"]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז "לְרִבְעָ֣הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד "הׇשַּׁמָּ֔הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה "הׇשַּׁמָּ֖הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח "בְּחֶטְאָ֥הֿ"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא "עֲוֺנָ֥הֿ"]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז "הָראֿוּבֵנִ֑י"]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב "לָ֦הֿ"]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד "הָראֿוּבֵנִי֙"]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב "לָרֽאֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז "וְלָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג "לָרֽאֿוּבֵנִ֑י"]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז "מְעֹנָהֿ֙"]]. *'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב "וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו "לָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח "הָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד "יְר֧אֿוּ"]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ"א א,ט "אׇכְלָ֥הֿ"]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד "יְר֣אֿוּ"]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ"א כ,כ "צִדָּ֣הֿ"]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד "וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים"]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל"א יד,יב "בְּבֹאָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו "עָזְבָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג "וְהָראֿוּבֵנִ֖י"]]. *'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה "נִצָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב "כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ"]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז "לְאֶתְנַנָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז "מַשָּׂאָ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב "מֽוּסָדָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו "וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח "גִּילָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו "עֵצָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז "וְרַחְמָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט "רִפִּ֤אֿנוּ"]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד "כְּאִמָּ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז "לְמׇרְטָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו "חֶלְאָתָ֣הֿ"]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ "לְרִכְבָּֽהֿ׃"]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז "הֲמוֹנָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח "וְנִרְפּ֥אֿוּ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י "לְמִינָהֿ֙"]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י "כְּבִכּוּרָ֤הֿ"]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא "שְׁמָ֥רָהֿ"]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד "אַרְזָ֖הֿ"]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז "הָרֹאשָׁ֔הֿ"]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ"]]. *'''ספרי אמ"ת:''' [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י "יְר֣אֿוּ"]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד "לְֽחֵילָ֗הֿ"]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם"]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא "דִכִּ֣אֿתָ"]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח "נְתִיבָ֣הֿ"]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב "מִבְטֶחָֽהֿ׃"]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז "מֽאֿוּם"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִקָּנָ֥הֿ"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִשִּׁכְמָ֣הֿ"]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה "עֶרְכָ֥הֿ"]]. *'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד "וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ"]]. *'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד "מאֿוּם֩"]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב "דִּכְרוֹנָֽהֿ׃"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו "לָרֽאֿוּבֵנִֽי"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב "הָראֿוּבֵנִ֗י", "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח "מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב "עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י"]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]. ===הטעמים הנדירים בכ"א הספרים=== רוב רובם של טעמי המקרא בכ"א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל: #'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]]. #'''"מרכא כפולה" או "תרי טעמי" או "תרין חוטרין" (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל"א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה"ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]]. #'''"קרני פרה" או "פזר גדול" (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו "ירח בן יומו" או "גלגל" מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: "פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ"ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5)." טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין "גלגל" בטעמי אמ"ת (הזהה לו) ולבין "אתנח הפוך" בטעמי אמ"ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע "ירח בן יומו" מתויגים ע"י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ"ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ"ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל"ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה"א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה"ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]]. לגבי ניגונה של "מרכא כפולה" כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} "בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר." ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר. אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע"פ צורתו הכתובה של הטעם או ע"פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא "קרני פרה" בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך. ===תווים עתידיים=== אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה. ==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה== במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את "הטעם התחתון" ואת "הטעם העליון" ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''. <קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> {| class="wikitable" |+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב"מקרא על פי המסורה" |- align=center | ! הדף הראשי של עשרת הדברות ! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית ! דף בסיס טכני לעשרת הדברות ! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים ! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון |- align=center ! עשרת הדברות בספר שמות | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']] |- align=center ! עשרת הדברות בספר דברים | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']] |}<קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> '''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''. ==עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו== ===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת=== '''הצורך:''' בטעמי אמ"ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] ("י֘וֹצִ֤יא"). וראו עוד להלן, [[#צינורית|"צינורית"]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ"ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ"א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע"י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג"ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: "אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת..." (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ"ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת"י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת"י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי"ן קמוצה והתי"ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }} לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת זהה לכ"א הספרים. '''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ"ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ"ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ"א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ"ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים תש"ע), שבה יש סימון כפול בכ"א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע"י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ"ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] ("בָטַחְתִּי֮" ולא "בָטַֽחְתִּי֮"). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ"ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין "צינורית".}} מלבד תנ"ך סימנים, מאז שנת תש"ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ"ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים "סימנים"''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס"ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס"ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע"ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים "סימנים"''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ"א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ"ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע"ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע"ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע"ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}} '''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ"ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט"ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: "לַֽ֭יהֹוָֽה" (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), "תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮" (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ" ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ" ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ", "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ". ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''. באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש"לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים", ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא: :ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי"ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי"ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע"ד), מבוא, עמ' 10-11.}} אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ"ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא. '''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה. אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד. בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב"מקרא על פי המסורה". ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל א|פסוק א]] ("הַגֶּבֶר") אל טעם הטרחא באותו פסוק ("לְאִ֖יתִיאֵ֣ל"): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית. '''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של "עולה ויורד" והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן. מכיוון שהצינור גם דומה ל"זרקא" בכ"א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ"א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך. '''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ"ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ"ת מטעם הזרקא בכ"א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה. '''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ"א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ"ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ"ת. '''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ"ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל"דחי" ו"צינור" בפסוקי אמ"ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת בדפי העריכה, בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע (ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]). ===עולה ויורד=== '''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ"ת. אמנם רוב פסוקי אמ"ת נחלקים ע"י אתנחתא, כמו בכ"א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ"ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע"י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא. "עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם."{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה"עולה", וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה"יורד".{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. "מסימונו של ה"עולה" בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה"עולה", ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה"עולה" היה ככוח געיה. סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית."}} ה"עולה" מסומן קודם ל"יורד" מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה"יורד" מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה"עולה" משתנה לפי הנסיבות: "בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם."{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על "עולה ויורד" מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה קלה הוא "כאילו היה טעם־משנה".{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת "טעם־משנה" (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה"עולה": [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה"עולה" אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו"סימנים".}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה"עולה" בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה"יורד" באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה"עולה" מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי"ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה"עולה" באות יו"ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה"א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה"עולה" באות ה"א בשם הוי"ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי"ה מוטעם ב"עולה ויורד" במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] ("עולה" מסומן באות ה"א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו"ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה"א).}} לעתים מסומן ה"עולה" בהברה שלפני ה"יורד" כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה"יורד", כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה"עולה" בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה"יורד" בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא "אתנח הפוך", אחד מהמשרתים הנפוצים של "עולה ויורד").{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע"י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: "הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל".) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו. אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה"יורד" ומשמיטים את ה"עולה" לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה"עולה" ב-11 פסוקי אמ"ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה"עולה" למעלה באות של ה"יורד": לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה"עולה". ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של "עולה ויורד" נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה"עולה" בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה"עולה" בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על "עולה ויורד". דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה"עולה" בשביל הקורא והלומד.}} בכל המקומות שה"עולה" מסומן בתיבה שלפני תיבת ה"יורד", ואין טעם עצמאי בתיבת ה"העולה", שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע"י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה"עולה" לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי"ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י). {{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב "עולה ויורד" בדרכים הבאות:'''}} '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר "עולה" ו"יורד" ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא "תיקון קוראים" מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה"עולה" במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי "עולה ויורד", אף בפסוקים שבהם ה"עולה" מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות "תיקון קוראים".{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה"עולה" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה"עולה" וה"יורד" (ראו "ב." בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}} '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' שני סימנים "עולה" ו"יורד" הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} '''ג. מקום סימון ה"עולה" בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה"יורד" פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה"עולה".{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה"עולה" תמיד בהברה שלפני ה"יורד", ואילו במג"ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג"ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה"עולה" לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה"יורד" (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה ("כאילו היה טעם משנה") ע"י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה"עולה" ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה"עולה" אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה"עולה" יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע"פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי"ה, נסמן בו את ה"עולה" באופן עקבי באות יו"ד (ראו לעיל). '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "עולה ויורד", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===צינורית=== הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]). אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל"עולה"), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: "כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא" ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]). בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|"עולה"]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה"עולה"). בשם הוי"ה מסמנים אותה באות יו"ד (גם כן כמו ה"עולה"); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה"א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו"ד של שם הוי"ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה"גלגל", והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ"א הספרים ("ירח בן יומו" המשרת ל"קרני פרה"). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA ("֪"). משרת ה"עולה ויורד" הוא טעם אחר, צורתו כ"אתנח הפוך" בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ"א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ"ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה"עולה ויורד" הוא ה"גלגל" דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 ("֢"). במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר. שלושת התבניות שנשתמש בהן: #[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ"א הספרים|הטעם הנדיר בכ"א הספרים]], הזהה בצורתו ל"גלגל" בספרי אמ"ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ"ת, הזהה ל"ירח בן יומו" בכ"א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של "עולה ויורד" בספרי אמ"ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של "ירח בן יומו" ו"גלגל" אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2. על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל"דפים המקושרים לכאן"; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם. ===רביע מוגרש=== '''"רביע מוגרש":''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה"רביע" בטעם "רביע מוגרש" בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע"פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "רביע מוגרש", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== בתיבות רבות בספרי אמ"ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת. מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ"ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו. להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע. ====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה==== הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 "נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)"], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ"ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}} :...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ"ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה. :'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים: :א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}} :ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה "נמלטה מן ההקפה" – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות "את", "כל", מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]). :ניקוד זה של תיבות "את", "כל" היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת "כל" זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות."}} ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על "סדר פיסוק הטעמים" בספרי אמ"ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}} התופעה די דומה לשתי תיבות של "עולה" ו"יורד": כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה"עולה" מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד", כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות. ====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים==== '''סה"כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:''' #כאמור, תיבת ה"עולה" כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]); #צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}} #מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: "מִ֤י", "אֶ֥ת", "פֶּ֥ן", "כׇּ‍֥ל" וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה"כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. "אֶ֥ת" במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. "פֶּ֥ן" במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. "כׇּ‍֥ל" במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}} #מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון "אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ",{{הערה|בכתי"ל התיבות מוקפות בפועל ("אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי"ש ("אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ" או "אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ"), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא ("אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). והשוו גם את הדוגמה "מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀" ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} "הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀"{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו "הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}" במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי "הַלְלוּ־יָהּ" כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): "המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה."{{ש}}'''הדפסת תיבת "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: "הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀" בטעמי המקרא, או "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה ("הַלְלוּיָהּ") או כשתי תיבות בלי מקף ("הַלְלוּ יָהּ"). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה ("הַ֥לְלוּ") הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. ("נסיגת טעם לראש תיבה"); ו-ג. ("הקפה"), עמ' 284.}} #לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב"וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}" ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש"וְהִנֵּ֨ה" נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}} #לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: "חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו"י בא משרת (מרכא)". בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש"לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…" (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי"ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ"ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי"ש. אך לדעת מג"ה הקו השני באות רי"ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}} הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר. ====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות==== '''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות "ראויות להיות מוקפות" (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}} {{מ:טעמי המקרא|14}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף''' |- |align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג''' |align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק''' |align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט''' |align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:''' |- |align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮ |align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה |align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]) |align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא |align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ |align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}} |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ |align=center colspan=15 width=25%|" |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת==== '''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש"נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם."{{הערה|ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231).}} {{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף); #[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל; #[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף); #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל; #[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף); #[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל; #[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל; #[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל; #[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל; #[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל; #[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף); #[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל; #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; #[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל; #[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל. '''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}} #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; '''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}} #[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}} #[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}} #[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו"ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}} #[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}} '''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: "ומקף זה איננו מובן."}} #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}} #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל="מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" או "מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל; #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}} #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל; #[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף). '''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:''' לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ). בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו): #[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל; #[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל. תופעה אחרת של טעם בראש תיבה: #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|"ע֤וּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע ("ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל"). השוו: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}} ====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו==== '''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ"ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י"ב (שבט תש"ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י"ג (תש"ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת). *'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' "קִ֥רֲבַ֥ת" ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום "קִרְבַת", "נִ֥דֲר֣וּ" ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום "נִדְרוּ", "תִּ֥לֲעַ֣ג" ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום "תִּלְעַג". היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]). *'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|"1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא"]].}} בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם. '''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג"ד כפ"ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים: *שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). *שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, כגון "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של "יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: "יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת" ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג"ד כפ"ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה ("קִרְבַת") על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני. '''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה" חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]). בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל ("יִרְאַת", "קִרְבַת"), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא. וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן ("כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}", "כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}").}} ==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות== לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט: *[[תבנית:פפ]] מציגה "פרשה פתוחה" בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב. *[[תבנית:סס]] מציגה "פרשה סתומה" בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}} שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות "כתר ירושלים", אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב"כתר ירושלים" כתב הרב ברויאר: :פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה. לעומת הטורים הצרים ב"כתר ירושלים" (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד). לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב"ם של רווח "כשיעור תשע אותיות". פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת "כתר ירושלים" וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה). אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים "כשיעור תשע אותיות" בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך. '''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע"י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש "מעין צורת השיר" על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ"א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב"פסקא באמצע פסוק" של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת "כתר ירושלים" סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של "פסקא באמצע פסוק" ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}} '''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:''' *'''ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|ראו להלן בפרק הזה]]. *'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע"פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע"פ הספר "קסת הסופר". הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה. *'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד "מעין צורת השיר" בביצוע מלא ע"י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ"ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]]. *'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ"ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא"ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא"ב, בכתי"ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי"ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע"י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע"י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]). *'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים "מעין צורת השיר" במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את "מעין צורת השיר" ע"י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של "מעין צורת השיר" ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]]. למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]] ==צורת השיר בכ"א הספרים== ===מבוא לצורת השיר בכ"א הספרים=== בכ"א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו: '''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים). '''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ"א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|הכתיבה השירית בספרי אמ"ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל"ז), עמ' 149-189.}} #'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות. #'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ"ת|צורת השיר בספרי אמ"ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או "שיר של תמיד") בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה"נכון" בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ"א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ"ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה"נכון", ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ"ת ל"מובהקת" בכ"א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ"ת בכתר "טושטש במידה מסויימת" לעומת כתי"ק (עמ' 177). וכך היא "נראית כשירה לכל דבר", אמנם "אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…" אלא "שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ"ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות" (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה ("אין ביניהן אלא רוחב השורות") נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ"א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת "האזינו" ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק "נראית כשירה לכל דבר", אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ"ת.}} '''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו "מעין צורת השיר" ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}} ===צורת השיר במהדורתנו=== במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה "צורת השיר" המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של "מעין צורת השיר" שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות: *לגבי "צורת השיר" המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל"צורת השיר" בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו. *למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד. לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו"האזינו") לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע"י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע"פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה: ===רשימת הדפים לצורת השיר=== {| class="wikitable" |+ דפי "צורת השיר" במקרא על פי המסורה |- align=center ! שם השיר<br>וקישור למידע עליו ! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות) ! דף בסיס טכני לצורת השיר ! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים) ! דפי מקרא: צורת השיר ! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים) |- align=center ! [[:W:שירת הים|שירת הים]] | '''[[שירת הים/טעמים]]''' | [[שירת הים/צורת השיר]] | [[שירת הים/צורות נוספות]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט"ו]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט"ו]] |- align=center ! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]] | '''[[שירת האזינו/טעמים]]''' | [[שירת האזינו/צורת השיר]] | [[שירת האזינו/צורות נוספות]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל"ב]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל"ב]] |- align=center ! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]] | '''[[מלכי כנען/טעמים]]''' | [[מלכי כנען/צורת השיר]] | [[מלכי כנען/צורות נוספות]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] |- align=center ! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]] | '''[[שירת דבורה/טעמים]]''' | [[שירת דבורה/צורת השיר]] | [[שירת דבורה/צורות נוספות]] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']] |- align=center ! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]] | '''[[שירת דוד/טעמים]]''' | [[שירת דוד/צורת השיר]] | [[שירת דוד/צורות נוספות]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ"ב פרק כ"ב]] |- align=center ! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]] | '''[[שירת העתים/טעמים]]''' | [[שירת העתים/צורת השיר]] | [[שירת העתים/צורות נוספות]] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']] |- align=center ! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]] | '''[[עשרת בני המן/טעמים]]''' | [[עשרת בני המן/צורת השיר]] | [[עשרת בני המן/צורות נוספות]] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']] |- align=center ! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]] | '''[[שירת אסף/טעמים]]''' | [[שירת אסף/צורת השיר]] | [[שירת אסף/צורות נוספות]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה"א פרק ט"ז]] |} ===מעין צורת השיר (לא מובהק)=== במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות: *'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ"א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד-לט]]. *'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל"א ד,ב-יט]]. *'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]]. *'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה"א י"א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ"ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ"ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע"י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת "כתר ירושלים"; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ"ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה"א א]], [[דברי הימים א יב|י"ב]], [[דברי הימים א טו|ט"ו]], [[דברי הימים א כג|כ"ג]], [[דברי הימים א כה|כ"ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ"ז]].}} צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ"ב כ"ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע"י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע"י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]]. לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב"בני פרעֹש" פותחת בכתר (ע"פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי"ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ"בני פרעֹש" בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ"ג ועד המספר הכולל בפסוק נ"ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי"ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע"י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי"ל. ===יישור משני הצדדים=== כדי לעצב נכון את השירים בכ"א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות: *'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}} *'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה "מאות" תהיה בסוף השורה). התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת "forced justification" בהגדרה של "distribution" (כלומר יישור של "פיזור" במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב"מקרא על פי המסורה". לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}} ==צורת השיר בספרי אמ"ת== ===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים=== '''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ"א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ"א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ"א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו). הטורים בספרי אמ"ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי. אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ"ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ"א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: "עולה ויורד" ו"אתנח"), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש. לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ"ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ"ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח"כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח"כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ"ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}} לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו. '''ספרי אמ"ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ"ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ"ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ"ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ"ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ"א ספרי המקרא. ב"מנחת שי" אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים): :אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: "בפתיחות".}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר"י ב"השותפים" דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר. הנימוק בדברי "מנחת שי" הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ"ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה"מנחת שי", שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ"ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ"ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה. ===מהדורות שיצאו בדור האחרון=== '''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע"י מוסד הרב קוק, תשמ"ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ"ח) העיצוב של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר. מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת מתחלקים בטבעיות (ע"פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע"פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד. '''מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר":''' בשנת תש"ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר ("כתר ירושלים"), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ"ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס"ג יצאו לאור שני כרכי "תהלים" בסדרת "מקראות גדולות הכתר", ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי לזו של "כתר ירושלים". דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג"ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה: :בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר. :רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים. מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ"ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד. '''תהלים מהדורת "סימנים":''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת "סימנים" (פלדהיים, תשס"ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את "העימוד המקורי": :ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י"ג]]: '''"אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי".''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ"ך כתר "ארם צובה" התואמים להפליא את המסורות המדויקות. :'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''"כלי"''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''"פיסוק הטעמים"''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק. :ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ"ך "ארם צובה" למטרת הפיסוק הנכון... במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או "עולה ויורד" דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר. מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר. '''תנ"ך מהדורת "סימנים":''' גם בתנ"ך השלם שיצא לאור אחר כך ע"י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס"ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" ו"תהלים סימנים", גם בתנ"ך הזה נדפסו ספרי אמ"ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד. פסוק אמ"ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר", את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ"ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב"כתר ירושלים" ומג"ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם "עולה ויורד" וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע"פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים. מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ"ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים. לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ"ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ"ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא. אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב"מנחת שי" לפני מאות שנים: "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: הנימוקים=== התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם. לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ"ת, חייב לבחור בין שתי אופציות: #הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ"ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ"ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ"ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ"ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}} #הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ"ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ"ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד. במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות "תיקון קוראים". שהרי פסוקי אמ"ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק. אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ"ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה"מנחת שי": "שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...". בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של "מקראות גדולות הכתר" שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ"ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ"ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא. נראה אם כן ש"יישום מלא" בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ"ת "לא נתנו חכמים שיעור", ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של "לבלר מוהבק" שהוא "מרצף" את ספרי אמ"ת ב"פתיחות" לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות "כתר ירושלים" של ברויאר ומג"ה: "אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''". אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש"פתיחות" אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של "לפתוח מחדש" לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו "פתיחות באתנחייתא" במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה"פתיחות" יהיו גם ב"סופי פסוקי" למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו "לבלר מובהק". ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ"ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים. בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה"מנחת שי": "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם "הידור מצוָה" של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות. לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב"תיקון קוראים" בלבד. רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ"ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ"ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ"ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ"ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט"ו) "מוהגים לפי המסורה עפ"י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו". בדברי הפתיחה שם כתוב: "פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ"י כה"י של בן אשר...". ב"אחת ההוצאות הקיימות" הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ"ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ"ך לעם''' (תשל"ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת. השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי. ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ"ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים "בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)", כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו "בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)", ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה. אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו. ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ"ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא. גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ"ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: היישום בפועל=== במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה: #בלי הזחה, #הזחה, #והזחה כפולה. ע"י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ"ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום. '''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק "אתנח".{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]): {{מ:טעמי המקרא}} כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע"י "רביע" במקום "אתנח".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}} אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ולפעמים מקום החלוקה ב"אתנח" שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו "פזר". כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ"ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב"עולה ויורד", ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב"אתנח". ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי "רביע גדול" ו"אתנח" (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח").{{הערה|לדוגמאות וכללים של "עולה ויורד" ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום "אתנח" המתחלק על ידי "רביע גדול" ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): "אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות."}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ"ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב"עולה ויורד" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"עולה ויורד"): {{מ:טעמי המקרא}} שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב"רביע גדול" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח"): {{מ:טעמי המקרא}} שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]): {{מ:טעמי המקרא}} וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של "א-א-ב-ב" או "א-ב-א-ב") יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]): {{מ:טעמי המקרא}} דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע"פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח): {{מ:טעמי המקרא}} וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]): {{מ:טעמי המקרא}} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]): {{מ:טעמי המקרא}} מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים "מלכים" לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים. בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של "מפסיקים במקום משרתים": "יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ"ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר."{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו. ===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ"ת=== כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע"י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות: *[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה), *[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה), *[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק), *ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ"ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות <nowiki><poem>[...]</poem></nowiki> כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר "ציטוט" של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ"ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}} פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע"י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות "כתר ירושלים" ומג"ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ"ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש: #חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת "סימנים"), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת. #כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם). #הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים. ===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב=== בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; "מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה") ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה. יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ"ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]). תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי"ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי"ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה. מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן). אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו: #אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. #בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}} #וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה. נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד). ===כותרות במזמורי תהלים=== כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ"ת ע"פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ"ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}} במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ"ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים. גם ב"כתר ירושלים" ו"במקראות גדולות הכתר" (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ"ת (שהוא רשות). גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ"ת]] ע"י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה. ==סדרם של ספרי המקרא== סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם. אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי נביאים אחרונים=== לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא: :"סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''". סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע"פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי כתובים=== '''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ"ך: :'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.''' סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע"פ חז"ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה). '''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים: #ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם. #הסדר הפנימי של ספרי אמ"ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב). #הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור). {{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}} {| |- | |'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים''' |'''כתבי־היד הטברנים והספרדים''' |'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים''' |- |'''מקום דברי הימים''' |בסוף |בהתחלה |בסוף |- |'''הסדר הפנימי בספרי אמ"ת''' |תהלים, איוב, משלי |תהלים, איוב, משלי |תהלים, משלי, איוב |- |'''הסדר הפנימי בחמש מגילות''' |המגילות אינן צמודות<br>(אמנם הסדר כרונולוגי) |רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר<br>(סדר כרונולוגי) |שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר<br>(סדר ליטורגי) |} מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ"ך ע"פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ"ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ"ח, כתר ירושלים תש"ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך "חמש מגילות" של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}} ===הצגת סדר הספרים במהדורתנו=== '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים "נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf "על מקור הכינוי נביאים ראשונים"], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ"ת, לחמש מגילות, ול"כתובים אחרונים".{{הערה|הכינוי "כתובים אחרונים" לקוח מהכרך האחרון של תנ"ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}} ==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים== '''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה. '''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים. '''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים). ===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים=== חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]). מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|צורת השיר בכ"א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גליון הנתונים בגוגל דוקס], הניווט נמצא בעמודות A-B (ציון מספרי הפרקים והפסוקים), ובעמודה D נמצאת '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' ביחד עם כל המרכיבים של הניווט, כמו שהם מופיעים בפועל במהדורה: שם הספר, מספר פרק, מספר פסוק, מספר סדר (אם יש), עלייה (אם יש). יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט: #אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי). #בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה. ===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים=== יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ"ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ"ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים). בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו: {| class="wikitable" |+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות |- align=center !width=20%| הפרק והנושא !width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] !width=20%| במהדורות אחרות !width=20%| המהדורות האחרות !width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו |- align=center ! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל"ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים | בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג''' | בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב''' | היידנהיים, קורן | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב''' | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ"ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2) | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט''' | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ"א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג''' | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה''' | גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב"X". באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}} | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה"כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ"א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים "טעות הוא ואינם ראויים להיות". ב"על התורה" התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}} |- align=center ! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ"א פרק כ"ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''שמ"א כג,כט'''{{ש}}שמ"א כד,א-'''כב''' | '''שמ"א כד,א'''{{ש}}שמ"א כד,ב-'''כג''' | ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ"ד!}}, בה"ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל"א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט''' | '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ''' | בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בה"ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב''' | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג''' | ליסֶר, בה"ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}} | בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא. |} ===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)=== בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ"ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים. '''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:''' *[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים) *[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע) '''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין "מפה" פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|"שער נביאים"]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|"שער כתובים"]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]] 1yq9nyj9y1v0lfjvgc7e8amt4b2xau5 3007414 3007412 2026-04-22T15:49:01Z Dovi 1 /* חטפים באותיות לא גרוניות */ 3007414 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}} ==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו== '''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|"תיקון קוראים"]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.''' לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים. ==בין כתר לתיקון קוראים== '''א. האם מהדורת מקרא "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה" חייבת להיצמד אליו בכל פרט?''' '''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה"?''' בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר. ===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר=== במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}} יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ"ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות: *'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי "קרי וכתיב":''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה"כתיב" בנוסף ל"קרי" בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה"קרי" יש סטייה משיטת המסורה. *'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה"פשטא" בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה"פשטא" בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי"ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר "אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית". נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}} *'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין "אתנח" הפוך ל"גלגל"]] בטעמי אמ"ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה"עולה" בטעם ה"עולה ויורד"]] בטעמי אמ"ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים). שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה"עולה ויורד" בספרי אמ"ת. '''"עולה ויורד" מול "רביע מוגרש":''' לגבי הטעם "עולה ויורד", חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב"מקראות גדולות הכתר": כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם "רביע מוגרש". כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה"רביע" בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא. אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי "רביע מוגרש" יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: "בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו"י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה..." (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי "עולה ויורד" לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש"בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל"עולה"], והוא אם אין בין מלך זה [העו"י] ובין משרתו נקודות..." (ייבין, מט.1 עמ' 330). אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי "רביע מוגרש" ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי "עולה ויורד" ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה"עולה" בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים", ולכן נסמן בעקביות את ה"עולה" לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג"ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה "אינו זקוק לו", אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ"ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ"ת|להלן]].}} {{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם "זקף קטון" וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי"ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא "בניגוד לנהוג היום בדפוסים", כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר. '''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי"ה|ניקוד חולם בשם הוי"ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה"רפה"]]; השמטת [[#נקודה בוי"ו עיצורית|הנקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה"רביע" בטעם ה"רביע מוגרש"]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו. ===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל"תיקון קוראים"=== מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ"ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של "תיקון קוראים" ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים. '''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.''' ==קרי וכתיב ושם הוי"ה== ===ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה"כתיב" בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה"קרי"; ואילו אותיות ה"קרי" נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, "מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של "קרי וכתיב" למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: "נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר."}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב"קרי" בשוליים. על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי "מקראות גדולות"). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה"כתיב" בפנים הטקסט בניקודו של ה"קרי". בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את "כתיב" (וניקדו רק את ה"קרי" בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה"כתיב" המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים? לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה"קרי" בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה"קרי" הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה"קרי" בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה"רפה"; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים. בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה"כתיב" ולא את ה"קרי" הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך. לכן שיטת קורן בענייני "קרי וכתיב" היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ"ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה"כתיב" שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב"קרי" יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב"כתיב", במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה"קרי" נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב"קרי" אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה"קרי" אחרי ה"כתיב" מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה"כתיב": לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי"ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב"קרי" בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה"כתיב"), אע"פ שבכתי"ל מנוקד כמובן ה"כתיב" ולא ה"קרי", ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי"ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה"כתיב" וה"קרי" כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה"כתיב" באותיותיו בלבד וה"קרי" בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}} ===סדר הופעתם של ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה"כתיב" ואת ה"קרי" ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה"קרי" וגם ה"כתיב" נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה"כתיב" באותיותיו בלבד, ואחר כך ה"קרי" בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על "ניווט וסימני ניווט"]].}} כדי להבחין עוד בין ה"כתיב" ל"קרי" מופיע ה"כתיב" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.''' '''אך במקרה שתיבת ה"קרי" מחוברת לתיבה שלפניה ע"י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.''' שיטה זו להצגתם של ה"כתיב" וה"קרי" בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ"ך היפה שיצא לאור בשיטת "סימנים" (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים: #לא הקטנו את תיבת ה"קרי" (כך עשו במהדורת "סימנים"). #הוספנו סוגריים במקרה של "כתיב ולא קרי" או "קרי ולא כתיב" ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|המשך]]). #במספר מקומות יש "קרי וכתיב" בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של "היהודיים עתודים" ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של "קרי וכתיב" ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל"ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה"א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת "סימנים" הביאו את שתי התיבות של ה"כתיב", ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי", כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת "קרי" '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי"ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה"כתיב" ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי" ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}} ===שתי התבניות העיקריות ל"קרי וכתיב"=== '''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן "קרי וכתיב". שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה"כתיב" וה"קרי":''' #'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם "קרי וכתיב", הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו"ק]] (="כתיב וקרי").''' תבנית זו מציגה את ה"כתיב" בצבע אפור מיד לפני ה"קרי" המנוקד. #'''במקומות שה"קרי" בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו"כ]] (="קרי וכתיב").''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה"קרי" תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה"כתיב". השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת "איכה"]], שבה יש שלושה מקרים של "קרי וכתיב" כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה"קרי" '''לפני''' ה"כתיב" במהדורתנו. '''"קרי וכתיב" בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של "קרי וכתיב" המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''. '''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של "קרי וכתיב", ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של "קרי וכתיב" בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת "קרי וכתיב" במהדורה נגזרת למי שירצה בכך. ==="קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"=== '''במספר מקומות במקרא יש תופעות של "קרי ולא כתיב" או "כתיב ולא קרי". במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה"כתיב" על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה"קרי" על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:''' *'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|"כתיב ולא קרי"]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן "כתיב ולא קרי" בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע "כתיב ולא קרי" בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל"ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}} *'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|"קרי ולא כתיב"]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות "כתיב ולא קרי" ו"קרי ולא כתיב" ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]]. ==="כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"=== ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין", כלומר: "כתיב" שהוא מילה אחת אבל ה"קרי" שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה"קרי" בעצם זהה ל"כתיב", רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה"כתיב" לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב "בָּ֣גָ֑ד" ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; "בָּ֣א גָ֑ד" קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה. במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. #'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. ==="כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה"=== ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה", כלומר: "כתיב" שהוא שתי מילים אבל ה"קרי" שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה ("וחלופיהון"), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] ("מִן בַּת־" כתיב בתיבה אחת, "מִבַּת־" קרי בשתי תיבות). במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). *'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. ===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים=== בשלושה פסוקים במקרא יש הערת "קרי" המייחסת שתי מילים של "קרי" למילה אחת של "כתיב". לא מדובר על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" (ראו [[#"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה"כתיב" לשתי המילים של ה"קרי" אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה"קרי" הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת "כתיב" לגמרי (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה"כתיב" ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום). במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|"קרי ולא כתיב"]] לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי). #'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי) ==="קרי וכתיב" של אֵם קריאה=== במהדורת וסטמינסטר סימנו "קרי וכתיב" על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון "בריחָו/בריחָיו" ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון "בעירוֹ/בעירֹה" בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב"מקראות גדולות הכתר" בכל המקומות שמופיע ציון של "קרי וכתיב" בכתר ארם צובה. אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל "קרי וכתיב" במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו "קרי וכתיב" בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: "ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו". שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא. אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע"י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון "אשר לא/לוֹ יעדה" ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין "קרי וכתיב" אך ורק במקומות שיש ב"קרי" חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב"כתיב", ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה"כתיב" רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה"קרי" ל"כתיב" מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין "קרי וכתיב" ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי"ל כתיב "נְבִיָּ֔אה" וקרי "נְבִיָּ֔א". במהדורת קורן ציינו כאן "קרי וכתיב", ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם "נְבִיָּ֔אה" בפנים. במהדורתנו ציינו "קרי וכתיב" במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי"ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי"ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין "קרי וכתיב" או "יתיר" במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ"ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן "קרי וכתיב" במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה"ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: "עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה"קרי".}} '''כתיב "הִוא" וקרי "הִיא":''' לא ציינו כתיב וקרי של "הִוא" ו"הִיא" בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של "קרי" בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה"קרי" לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג"ה, סימנים).{{הערה|כתי"ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ"ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של "הִוא" וקרי מפורש של "הִיא" בשלושה פסוקים בנ"ך ע"פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]]. '''האותיות בתוך ה"קרי":''' במקומות ש"קרי וכתיב" מופיע במהדורתנו, והערת ה"קרי" שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה"קרי" לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה: #קרי "וְשׁ֥וּבוּ" ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא "וְשֻׁ֥בוּ"" כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר; #קרי "שָׁלִישִׁ֑ים" ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא "שָׁלִשִׁ֑ים" כמו שנדפס במהדורות ברויאר. יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי "וּגְדֻלָּתְךָ֥" ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא "וּגְדוּלָּתְךָ֥" כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC] וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. ===יתיר=== השתמשנו בתבניות של "קרי וכתיב" גם במקומות שצויין "יתיר" (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: "ל=יתיר ו'." ===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה=== מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי"א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי"ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי"ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב. '''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי"ל. אז ציינו "קרי" לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי"ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן: #כתיב "צביים" וקרי "צְבוֹיִם" ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב "בגיים" והקרי "בַּגּוֹיִם" בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]). #כתיב "לך" וקרי "לְכָה" ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה"ב כה,יז]]). לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה. ===תיעוד ניקודו של הכתיב=== דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה"קרי" בתוך האותיות של ה"כתיב" יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה"כתיב". דרכו של כתי"ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה"כתיב" לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה"קרי". אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: "בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו".{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}} מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לא ניקדנו את תיבת ה"כתיב".{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה"כתיב" בכתר ארם צובה. ===שם הוי"ה=== שם הוי"ה הוא ה"קרי וכתיב" הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה"כתיב" הזה בתוך הפסוק (בניקוד של "לְעוֹלָם" בשביל הקרי "אֲ־דֹנָי"), אבל לא לציין את ה"קרי" שלו בשוליים. כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים "יְה־וָה" (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה"א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי"ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי"ל בתחילת מזמור ט"ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי"ה ושם אדנו"ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי"ה. לדעתו של ייבין מדובר על "נוהג, שסיבתו אינה ברורה". ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי"ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי"ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי"ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי"א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ"א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ"ת). ואילו המסרן סמך על ה"סילוק" ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי"ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע"פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג"ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל"סוף פסוק" חסר בכתי"ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי"ל, ו"מקראות גדולות הכתר" לגבי כתי"א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת "מכון ממרא"), מנקדים את שֵׁם הוי"ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו"ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי"א ("אֲדנָי") חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו"ת בנקודת חולם ("אֲדֹנָי") למרות ש'''אין''' נקודה בכתי"א, לעומת שם הוי"ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}} לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של "קרי וכתיב", הם לא ניקדו כלל את שם הוי"ה כשהוא בא בניקוד של "לְעוֹלָם".{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה"קרי" מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי"ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים. מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי"ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי"ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של "לְעוֹלָם" (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי "אֲ־דֹנָי". לכן החלטנו לנקד את שם הוי"ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם. בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי"ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי"ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"|נספח על מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"]].}} '''שם הוי"ה בניקוד "אֱ־לֹהִים":''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי"ה בניקוד של "אֱ־לֹהִים" (בביטוי "אֲ־דֹנָי יה־וה"), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד "יֱהֹ־וִה" בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא "אֱ־לֹהִים". אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד "יְהֹ־וִה" (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו"ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של "יְה־וָה"), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד "יְה־וִה" במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך ("יְהֹ־וִה") גם במקראות גדולות הכתר.}} ==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו== בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו. ===טעם כפול בהברה המוטעמת=== לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס"ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/33|ט"ו ע"א]]: "הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא." וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, "ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי"ז-תקצ"ב", '''המעין''' כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ"ד). להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו: *'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}} *'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע"י השימוש בתווי היוניקוד ל"זרקא" (בסוף התיבה) ו"צנור" (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}} *'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩. '''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]]. '''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת|להלן]].''' ===קמץ קטן=== בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת "קמץ גדול" לבין תנועת "קמץ חטוף": :"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: "אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת." ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע"י סימנים נוספים: "בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: "חטף", ואילו צורה שבה געיה: "געי" או "גרש"... "געי" פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, "חטף" פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש"חטף", ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; "געי" מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. "גרש", המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל"געי"." והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}} אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע"י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד. אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה"א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב: :אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה "קדשים" והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}} ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון "יָֽעֳמַד־" ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); "מָעֳמָ֛ד" ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל"א כב,לה]]); "מָעֳמָ֑ד" ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה "כָּל" בספרי אמ"ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}} אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב"תיקון קוראים" הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}} '''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:''' #'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. #'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות "קֳדָשִׁים" בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ קטן)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל", למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}} '''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}} '''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן. ===חולם בוי"ו עיצורית=== נקודת חולם בוי"ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו. סימן מיוחד (משמאל לאות וי"ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון "מִצְוֺתֶיךָ". הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו. ===פסק ולגרמיה=== '''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): "הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות." ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): "פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה."}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא "פָּסֵק". קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק "מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו." וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): "המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה." והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש"לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע"א]]).}} אבל אם הקו בא לאחר הטעם "מונח" בכ"א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל"מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ", כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם "מונח לגרמיה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}} יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של "לגרמיה" לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של "פסק" בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו "לג[רמיה]" ו"פס[ק]" בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): "ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס"ק '''ל''' מעירים "ל֗ג֗ר֗" בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים "פ֗ס֗ק֗."}} '''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי"ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי"ל וכתי"ק וכתי"ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}} '''ג. את ההבחנה בין "לגרמיה" ל"פסק" בכ"א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי"ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין "לגרמיה" ל"פסק": #'''"מונח לגרמיה" בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: "לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]])."{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות "לגרמיה" בשוליים בכתבי־היד.}} #'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] ("הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה"). העדות המפורשת של המסורה קובעת: "ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע"ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי"ל] יש עליו ציון מפורש "פ֗ס֗ק֗"; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה "ב֗" שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי"ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי"ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של "לגרמיה".{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא "רשימה מוסמכת למדי" לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ"א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ"ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל"א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל"ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה"א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה"ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל"ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה"ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}} #'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה: ##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל"ד ע"א]): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל])." ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל"ג ע"א]): "'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]])." ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי"א מקומות במקרא, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"א-ע"ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ"א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ"א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ"ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל"ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה"ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}} ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]]. ##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]): "ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר." לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): "וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''" (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: "הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק."{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב"וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין" מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה ""וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀"; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב "ודאי שיבוש הוא",{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: "ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם."{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט"ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי"ש בתיבה "וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀" נוטה במקצת לצד שמאל בכתי"ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&page=19 כתי"ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: "ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו."}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] "מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א"; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] "וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א"), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של "לגרמיה" בכתי"ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו. ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל"א ע"ב]): "בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק." דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב"ביאור הפסק", המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו "להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים", כתב: :אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום... :בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים… ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}} :ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה"ט ז, ע"ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש"יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות."}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ"ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}} יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק. '''ד. דרך הסימון של "פָּסֵק" ושל "לְגַרְמֵיהּ" במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל "פָּסֵק" ובשביל "לְגַרְמֵיהּ" כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה: #'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של "לגרמיה" לאחר רווח מיוחד קצר (<code>&amp;thinsp;</code>),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק ("לגרמיה"). #'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (<code>&amp;thinsp;</code>) לפניו ולאחריו (&thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות. '''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ"ת:''' בספרי אמ"ת יש שני טעמים של לגרמיה: "אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ" ו"מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ".{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ"ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ"א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ"ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}} ההבחנה בין "פסק" ו"לגרמיה" בספרי אמ"ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל"עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖" אלא ל"בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה"); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}} '''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק "שלשלת" (בכ"א הספרים) ומקבילו "שלשלת גדולה" (בספרי אמ"ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: "אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ"ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ"ת. משם הועבר הקו גם אל כ"א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק."{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}} ===הניקוד בתיבת "ירושלם"=== בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת "ירושלם" יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ"ד, ביחד עם החיריק של אות יו"ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו"ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת. '''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]]. בצורה החריגה והנדירה "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל"א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל"ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]). ===חטפים באותיות לא גרוניות=== לעתים קרובות אנחנו מוצאים בכתבי־היד ובדפוסים חטף באות לא גרונית, במקום שווא פשוט, כאשר החטף נכתב כדי להורות על הנעת השווא. החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה"מנחת שי",{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: "ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה." דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: "המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה". אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב "כולם בשוא" בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את כל החטפים באותיות לא גרוניות שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על שווא במקום חטף פתח באות לא גרונית. לפעמים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות "נוסח כתב היד" שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה "וִיבֹקֲק֖וּ" ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין "חטף" לבין "שווא". על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל"מקראות גדולות הכתר", בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע"פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: "וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י" ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג"ה "וּֽתְבֻקְשִׁ֗י"); "כָּלֲל֖וּ" ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג"ה "כָּלְל֖וּ"); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ"ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח"כ בשוא: "כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ" בפסוק ג' בחטף, לעומת "כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ" בשוא בפסוק י"א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}} לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על "חובה" במסגרת המסורה: :בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין "פתיחת" אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}} אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל"מקראות גדולות הכתר" כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר). מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת "קרי וכתיב" או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר".{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: "אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם..." (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של "הרחבה" ו"שכלול" המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}} '''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול"מקראות גדולות הכתר" כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים" (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים. יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת "o" קצרה בדומה לקמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) ובאופן דומה "שׇׁרָשָׁיו", וכמו כן בשם "מׇרְדֳּכַי" במגילת אסתר.{{הערה|1=אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}} לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי להורות על הנעת השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות. הנה דוגמה ויזואלית אחת של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}} מעל האות "ר" בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא "וריקה" (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור "שווא נע".}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''. ===מתיגת הזקף=== מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את "שיטת-א" כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר"); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח. ===נקודה בוי"ו עיצורית=== בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: "וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ" ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי"ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: "כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש."{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) בתיעוד הנוסח. יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע"פ כתי"ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי "מקראות גדולות הכתר" על כך שהוא היה נאמן לכתי"ל. ===מרכא בתיבת תביר=== במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי"ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי"ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}} '''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי"א ובכתי"ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה"ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]]. ===עקביות במקפים=== "המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה."{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף "וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ" ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ"ז.}} במהדורתנו המיועדת להיות "תיקון קוראים" נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח. לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] יופיע "לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ" במקום "לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ" ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות "סימנים" ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ"א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ"ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ). אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: "וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙" ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ"א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ"ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: "כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי" ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו"כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ" ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת "כִּי" הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה "כִּי" ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת "כִּי" מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה "חָ֥פֵֽץ", לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם "חָ֥פֵֽץ" ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&manuscript=G&panX=0.277050760812639&panY=0.5551366584378234&zoom=3.4314471375443367&fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&manuscript=G&panX=0.6999221067291568&panY=0.644316116311837&zoom=4.933285037306152&fullscreen=true כאן] התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ"א הספרים. אך בספרי אמ"ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}} ===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת=== בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}} #בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]* #ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]* #מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל"ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]* #יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]* #צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]* תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: "היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}} שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): "הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם."}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי"ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה). במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי"ק מל"ב יז,יג <שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ>.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי"ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}} במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות "תיקון קוראים". לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת. ===סימן הרפה=== בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי"ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה"א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה"רפה"). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת "סימנים" החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}} אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו: #'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: "כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒" (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ"ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם "לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח" ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי"ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן "לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף" ו"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב". #'''במקומות שצפוי מפיק באות ה"א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: "וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ"; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: "וְרַחְמָ֖הֿ"; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ". #'''במקומות שהאות אל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: "יְר֧אֿוּ"; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד]]: "יְר֣אֿוּ"; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "וַיֹּר֨אֿוּ"; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: "וְנִרְפּ֥אֿוּ"; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: "יְר֣אֿוּ"; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: "מֽאֿוּם"; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: "מאֿוּם֩" (לגבי שני האחרונים השוו "מ֔וּם", [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות "הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי" בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל"ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "הַמּוֹרִ֤אֿים"; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: "רִפִּ֤אֿנוּ"; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: "דִכִּ֣אֿתָ" (השוו "דִּכִּֽיתָ", [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו"וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי" [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת "קרי" מפורשת. #'''במקומות שאותיות בג"ד כפ"ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם".{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי"ל.}} יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות "תיקון קוראים". להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר "מקראות גדולות על התורה" שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב"רפה" שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=0&s=0&t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&inorder=1&en=0&notes=0&tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}} *'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג "וַתַּחְמְרָ֥הֿ"]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח "הִוָּסְדָ֖הֿ"]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב "מוֹקְדָ֨הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד "טׇהֳרָ֑הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה "טׇהֳרָֽהֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז "וְטָהֲרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד "וּשְׂעָרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ "חֻפְשָׁ֖הֿ"]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז "לְרִבְעָ֣הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד "הׇשַּׁמָּ֔הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה "הׇשַּׁמָּ֖הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח "בְּחֶטְאָ֥הֿ"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא "עֲוֺנָ֥הֿ"]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז "הָראֿוּבֵנִ֑י"]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב "לָ֦הֿ"]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד "הָראֿוּבֵנִי֙"]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב "לָרֽאֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז "וְלָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג "לָרֽאֿוּבֵנִ֑י"]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז "מְעֹנָהֿ֙"]]. *'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב "וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו "לָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח "הָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד "יְר֧אֿוּ"]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ"א א,ט "אׇכְלָ֥הֿ"]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד "יְר֣אֿוּ"]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ"א כ,כ "צִדָּ֣הֿ"]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד "וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים"]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל"א יד,יב "בְּבֹאָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו "עָזְבָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג "וְהָראֿוּבֵנִ֖י"]]. *'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה "נִצָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב "כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ"]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז "לְאֶתְנַנָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז "מַשָּׂאָ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב "מֽוּסָדָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו "וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח "גִּילָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו "עֵצָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז "וְרַחְמָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט "רִפִּ֤אֿנוּ"]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד "כְּאִמָּ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז "לְמׇרְטָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו "חֶלְאָתָ֣הֿ"]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ "לְרִכְבָּֽהֿ׃"]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז "הֲמוֹנָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח "וְנִרְפּ֥אֿוּ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י "לְמִינָהֿ֙"]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י "כְּבִכּוּרָ֤הֿ"]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא "שְׁמָ֥רָהֿ"]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד "אַרְזָ֖הֿ"]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז "הָרֹאשָׁ֔הֿ"]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ"]]. *'''ספרי אמ"ת:''' [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י "יְר֣אֿוּ"]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד "לְֽחֵילָ֗הֿ"]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם"]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא "דִכִּ֣אֿתָ"]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח "נְתִיבָ֣הֿ"]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב "מִבְטֶחָֽהֿ׃"]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז "מֽאֿוּם"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִקָּנָ֥הֿ"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִשִּׁכְמָ֣הֿ"]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה "עֶרְכָ֥הֿ"]]. *'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד "וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ"]]. *'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד "מאֿוּם֩"]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב "דִּכְרוֹנָֽהֿ׃"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו "לָרֽאֿוּבֵנִֽי"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב "הָראֿוּבֵנִ֗י", "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח "מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב "עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י"]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]. ===הטעמים הנדירים בכ"א הספרים=== רוב רובם של טעמי המקרא בכ"א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל: #'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]]. #'''"מרכא כפולה" או "תרי טעמי" או "תרין חוטרין" (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל"א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה"ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]]. #'''"קרני פרה" או "פזר גדול" (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו "ירח בן יומו" או "גלגל" מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: "פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ"ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5)." טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין "גלגל" בטעמי אמ"ת (הזהה לו) ולבין "אתנח הפוך" בטעמי אמ"ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע "ירח בן יומו" מתויגים ע"י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ"ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ"ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל"ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה"א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה"ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]]. לגבי ניגונה של "מרכא כפולה" כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} "בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר." ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר. אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע"פ צורתו הכתובה של הטעם או ע"פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא "קרני פרה" בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך. ===תווים עתידיים=== אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה. ==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה== במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את "הטעם התחתון" ואת "הטעם העליון" ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''. <קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> {| class="wikitable" |+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב"מקרא על פי המסורה" |- align=center | ! הדף הראשי של עשרת הדברות ! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית ! דף בסיס טכני לעשרת הדברות ! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים ! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון |- align=center ! עשרת הדברות בספר שמות | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']] |- align=center ! עשרת הדברות בספר דברים | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']] |}<קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> '''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''. ==עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו== ===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת=== '''הצורך:''' בטעמי אמ"ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] ("י֘וֹצִ֤יא"). וראו עוד להלן, [[#צינורית|"צינורית"]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ"ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ"א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע"י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג"ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: "אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת..." (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ"ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת"י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת"י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי"ן קמוצה והתי"ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }} לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת זהה לכ"א הספרים. '''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ"ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ"ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ"א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ"ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים תש"ע), שבה יש סימון כפול בכ"א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע"י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ"ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] ("בָטַחְתִּי֮" ולא "בָטַֽחְתִּי֮"). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ"ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין "צינורית".}} מלבד תנ"ך סימנים, מאז שנת תש"ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ"ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים "סימנים"''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס"ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס"ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע"ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים "סימנים"''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ"א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ"ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע"ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע"ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע"ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}} '''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ"ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט"ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: "לַֽ֭יהֹוָֽה" (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), "תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮" (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ" ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ" ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ", "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ". ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''. באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש"לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים", ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא: :ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי"ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי"ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע"ד), מבוא, עמ' 10-11.}} אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ"ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא. '''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה. אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד. בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב"מקרא על פי המסורה". ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל א|פסוק א]] ("הַגֶּבֶר") אל טעם הטרחא באותו פסוק ("לְאִ֖יתִיאֵ֣ל"): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית. '''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של "עולה ויורד" והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן. מכיוון שהצינור גם דומה ל"זרקא" בכ"א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ"א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך. '''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ"ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ"ת מטעם הזרקא בכ"א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה. '''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ"א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ"ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ"ת. '''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ"ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל"דחי" ו"צינור" בפסוקי אמ"ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת בדפי העריכה, בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע (ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]). ===עולה ויורד=== '''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ"ת. אמנם רוב פסוקי אמ"ת נחלקים ע"י אתנחתא, כמו בכ"א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ"ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע"י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא. "עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם."{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה"עולה", וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה"יורד".{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. "מסימונו של ה"עולה" בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה"עולה", ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה"עולה" היה ככוח געיה. סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית."}} ה"עולה" מסומן קודם ל"יורד" מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה"יורד" מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה"עולה" משתנה לפי הנסיבות: "בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם."{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על "עולה ויורד" מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה קלה הוא "כאילו היה טעם־משנה".{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת "טעם־משנה" (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה"עולה": [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה"עולה" אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו"סימנים".}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה"עולה" בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה"יורד" באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה"עולה" מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי"ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה"עולה" באות יו"ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה"א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה"עולה" באות ה"א בשם הוי"ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי"ה מוטעם ב"עולה ויורד" במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] ("עולה" מסומן באות ה"א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו"ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה"א).}} לעתים מסומן ה"עולה" בהברה שלפני ה"יורד" כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה"יורד", כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה"עולה" בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה"יורד" בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא "אתנח הפוך", אחד מהמשרתים הנפוצים של "עולה ויורד").{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע"י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: "הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל".) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו. אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה"יורד" ומשמיטים את ה"עולה" לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה"עולה" ב-11 פסוקי אמ"ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה"עולה" למעלה באות של ה"יורד": לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה"עולה". ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של "עולה ויורד" נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה"עולה" בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה"עולה" בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על "עולה ויורד". דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה"עולה" בשביל הקורא והלומד.}} בכל המקומות שה"עולה" מסומן בתיבה שלפני תיבת ה"יורד", ואין טעם עצמאי בתיבת ה"העולה", שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע"י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה"עולה" לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי"ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י). {{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב "עולה ויורד" בדרכים הבאות:'''}} '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר "עולה" ו"יורד" ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא "תיקון קוראים" מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה"עולה" במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי "עולה ויורד", אף בפסוקים שבהם ה"עולה" מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות "תיקון קוראים".{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה"עולה" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה"עולה" וה"יורד" (ראו "ב." בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}} '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' שני סימנים "עולה" ו"יורד" הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} '''ג. מקום סימון ה"עולה" בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה"יורד" פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה"עולה".{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה"עולה" תמיד בהברה שלפני ה"יורד", ואילו במג"ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג"ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה"עולה" לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה"יורד" (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה ("כאילו היה טעם משנה") ע"י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה"עולה" ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה"עולה" אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה"עולה" יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע"פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי"ה, נסמן בו את ה"עולה" באופן עקבי באות יו"ד (ראו לעיל). '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "עולה ויורד", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===צינורית=== הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]). אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל"עולה"), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: "כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא" ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]). בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|"עולה"]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה"עולה"). בשם הוי"ה מסמנים אותה באות יו"ד (גם כן כמו ה"עולה"); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה"א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו"ד של שם הוי"ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה"גלגל", והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ"א הספרים ("ירח בן יומו" המשרת ל"קרני פרה"). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA ("֪"). משרת ה"עולה ויורד" הוא טעם אחר, צורתו כ"אתנח הפוך" בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ"א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ"ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה"עולה ויורד" הוא ה"גלגל" דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 ("֢"). במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר. שלושת התבניות שנשתמש בהן: #[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ"א הספרים|הטעם הנדיר בכ"א הספרים]], הזהה בצורתו ל"גלגל" בספרי אמ"ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ"ת, הזהה ל"ירח בן יומו" בכ"א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של "עולה ויורד" בספרי אמ"ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של "ירח בן יומו" ו"גלגל" אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2. על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל"דפים המקושרים לכאן"; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם. ===רביע מוגרש=== '''"רביע מוגרש":''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה"רביע" בטעם "רביע מוגרש" בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע"פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "רביע מוגרש", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== בתיבות רבות בספרי אמ"ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת. מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ"ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו. להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע. ====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה==== הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 "נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)"], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ"ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}} :...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ"ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה. :'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים: :א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}} :ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה "נמלטה מן ההקפה" – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות "את", "כל", מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]). :ניקוד זה של תיבות "את", "כל" היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת "כל" זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות."}} ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על "סדר פיסוק הטעמים" בספרי אמ"ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}} התופעה די דומה לשתי תיבות של "עולה" ו"יורד": כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה"עולה" מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד", כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות. ====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים==== '''סה"כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:''' #כאמור, תיבת ה"עולה" כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]); #צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}} #מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: "מִ֤י", "אֶ֥ת", "פֶּ֥ן", "כׇּ‍֥ל" וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה"כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. "אֶ֥ת" במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. "פֶּ֥ן" במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. "כׇּ‍֥ל" במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}} #מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון "אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ",{{הערה|בכתי"ל התיבות מוקפות בפועל ("אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי"ש ("אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ" או "אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ"), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא ("אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). והשוו גם את הדוגמה "מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀" ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} "הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀"{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו "הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}" במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי "הַלְלוּ־יָהּ" כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): "המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה."{{ש}}'''הדפסת תיבת "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: "הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀" בטעמי המקרא, או "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה ("הַלְלוּיָהּ") או כשתי תיבות בלי מקף ("הַלְלוּ יָהּ"). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה ("הַ֥לְלוּ") הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. ("נסיגת טעם לראש תיבה"); ו-ג. ("הקפה"), עמ' 284.}} #לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב"וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}" ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש"וְהִנֵּ֨ה" נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}} #לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: "חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו"י בא משרת (מרכא)". בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש"לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…" (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי"ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ"ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי"ש. אך לדעת מג"ה הקו השני באות רי"ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}} הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר. ====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות==== '''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות "ראויות להיות מוקפות" (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}} {{מ:טעמי המקרא|14}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף''' |- |align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג''' |align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק''' |align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט''' |align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:''' |- |align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮ |align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה |align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]) |align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא |align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ |align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}} |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ |align=center colspan=15 width=25%|" |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת==== '''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש"נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם."{{הערה|ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231).}} {{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף); #[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל; #[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף); #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל; #[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף); #[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל; #[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל; #[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל; #[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל; #[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל; #[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף); #[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל; #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; #[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל; #[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל. '''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}} #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; '''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}} #[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}} #[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}} #[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו"ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}} #[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}} '''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: "ומקף זה איננו מובן."}} #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}} #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל="מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" או "מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל; #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}} #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל; #[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף). '''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:''' לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ). בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו): #[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל; #[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל. תופעה אחרת של טעם בראש תיבה: #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|"ע֤וּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע ("ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל"). השוו: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}} ====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו==== '''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ"ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י"ב (שבט תש"ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י"ג (תש"ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת). *'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' "קִ֥רֲבַ֥ת" ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום "קִרְבַת", "נִ֥דֲר֣וּ" ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום "נִדְרוּ", "תִּ֥לֲעַ֣ג" ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום "תִּלְעַג". היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]). *'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|"1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא"]].}} בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם. '''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג"ד כפ"ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים: *שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). *שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, כגון "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של "יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: "יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת" ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג"ד כפ"ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה ("קִרְבַת") על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני. '''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה" חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]). בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל ("יִרְאַת", "קִרְבַת"), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא. וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן ("כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}", "כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}").}} ==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות== לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט: *[[תבנית:פפ]] מציגה "פרשה פתוחה" בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב. *[[תבנית:סס]] מציגה "פרשה סתומה" בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}} שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות "כתר ירושלים", אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב"כתר ירושלים" כתב הרב ברויאר: :פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה. לעומת הטורים הצרים ב"כתר ירושלים" (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד). לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב"ם של רווח "כשיעור תשע אותיות". פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת "כתר ירושלים" וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה). אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים "כשיעור תשע אותיות" בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך. '''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע"י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש "מעין צורת השיר" על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ"א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב"פסקא באמצע פסוק" של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת "כתר ירושלים" סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של "פסקא באמצע פסוק" ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}} '''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:''' *'''ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|ראו להלן בפרק הזה]]. *'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע"פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע"פ הספר "קסת הסופר". הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה. *'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד "מעין צורת השיר" בביצוע מלא ע"י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ"ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]]. *'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ"ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא"ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא"ב, בכתי"ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי"ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע"י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע"י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]). *'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים "מעין צורת השיר" במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את "מעין צורת השיר" ע"י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של "מעין צורת השיר" ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]]. למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]] ==צורת השיר בכ"א הספרים== ===מבוא לצורת השיר בכ"א הספרים=== בכ"א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו: '''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים). '''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ"א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|הכתיבה השירית בספרי אמ"ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל"ז), עמ' 149-189.}} #'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות. #'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ"ת|צורת השיר בספרי אמ"ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או "שיר של תמיד") בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה"נכון" בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ"א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ"ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה"נכון", ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ"ת ל"מובהקת" בכ"א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ"ת בכתר "טושטש במידה מסויימת" לעומת כתי"ק (עמ' 177). וכך היא "נראית כשירה לכל דבר", אמנם "אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…" אלא "שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ"ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות" (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה ("אין ביניהן אלא רוחב השורות") נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ"א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת "האזינו" ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק "נראית כשירה לכל דבר", אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ"ת.}} '''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו "מעין צורת השיר" ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}} ===צורת השיר במהדורתנו=== במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה "צורת השיר" המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של "מעין צורת השיר" שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות: *לגבי "צורת השיר" המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל"צורת השיר" בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו. *למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד. לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו"האזינו") לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע"י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע"פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה: ===רשימת הדפים לצורת השיר=== {| class="wikitable" |+ דפי "צורת השיר" במקרא על פי המסורה |- align=center ! שם השיר<br>וקישור למידע עליו ! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות) ! דף בסיס טכני לצורת השיר ! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים) ! דפי מקרא: צורת השיר ! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים) |- align=center ! [[:W:שירת הים|שירת הים]] | '''[[שירת הים/טעמים]]''' | [[שירת הים/צורת השיר]] | [[שירת הים/צורות נוספות]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט"ו]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט"ו]] |- align=center ! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]] | '''[[שירת האזינו/טעמים]]''' | [[שירת האזינו/צורת השיר]] | [[שירת האזינו/צורות נוספות]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל"ב]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל"ב]] |- align=center ! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]] | '''[[מלכי כנען/טעמים]]''' | [[מלכי כנען/צורת השיר]] | [[מלכי כנען/צורות נוספות]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] |- align=center ! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]] | '''[[שירת דבורה/טעמים]]''' | [[שירת דבורה/צורת השיר]] | [[שירת דבורה/צורות נוספות]] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']] |- align=center ! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]] | '''[[שירת דוד/טעמים]]''' | [[שירת דוד/צורת השיר]] | [[שירת דוד/צורות נוספות]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ"ב פרק כ"ב]] |- align=center ! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]] | '''[[שירת העתים/טעמים]]''' | [[שירת העתים/צורת השיר]] | [[שירת העתים/צורות נוספות]] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']] |- align=center ! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]] | '''[[עשרת בני המן/טעמים]]''' | [[עשרת בני המן/צורת השיר]] | [[עשרת בני המן/צורות נוספות]] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']] |- align=center ! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]] | '''[[שירת אסף/טעמים]]''' | [[שירת אסף/צורת השיר]] | [[שירת אסף/צורות נוספות]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה"א פרק ט"ז]] |} ===מעין צורת השיר (לא מובהק)=== במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות: *'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ"א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד-לט]]. *'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל"א ד,ב-יט]]. *'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]]. *'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה"א י"א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ"ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ"ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע"י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת "כתר ירושלים"; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ"ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה"א א]], [[דברי הימים א יב|י"ב]], [[דברי הימים א טו|ט"ו]], [[דברי הימים א כג|כ"ג]], [[דברי הימים א כה|כ"ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ"ז]].}} צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ"ב כ"ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע"י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע"י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]]. לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב"בני פרעֹש" פותחת בכתר (ע"פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי"ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ"בני פרעֹש" בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ"ג ועד המספר הכולל בפסוק נ"ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי"ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע"י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי"ל. ===יישור משני הצדדים=== כדי לעצב נכון את השירים בכ"א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות: *'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}} *'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה "מאות" תהיה בסוף השורה). התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת "forced justification" בהגדרה של "distribution" (כלומר יישור של "פיזור" במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב"מקרא על פי המסורה". לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}} ==צורת השיר בספרי אמ"ת== ===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים=== '''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ"א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ"א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ"א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו). הטורים בספרי אמ"ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי. אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ"ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ"א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: "עולה ויורד" ו"אתנח"), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש. לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ"ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ"ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח"כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח"כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ"ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}} לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו. '''ספרי אמ"ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ"ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ"ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ"ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ"ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ"א ספרי המקרא. ב"מנחת שי" אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים): :אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: "בפתיחות".}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר"י ב"השותפים" דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר. הנימוק בדברי "מנחת שי" הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ"ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה"מנחת שי", שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ"ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ"ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה. ===מהדורות שיצאו בדור האחרון=== '''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע"י מוסד הרב קוק, תשמ"ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ"ח) העיצוב של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר. מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת מתחלקים בטבעיות (ע"פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע"פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד. '''מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר":''' בשנת תש"ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר ("כתר ירושלים"), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ"ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס"ג יצאו לאור שני כרכי "תהלים" בסדרת "מקראות גדולות הכתר", ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי לזו של "כתר ירושלים". דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג"ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה: :בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר. :רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים. מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ"ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד. '''תהלים מהדורת "סימנים":''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת "סימנים" (פלדהיים, תשס"ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את "העימוד המקורי": :ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י"ג]]: '''"אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי".''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ"ך כתר "ארם צובה" התואמים להפליא את המסורות המדויקות. :'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''"כלי"''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''"פיסוק הטעמים"''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק. :ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ"ך "ארם צובה" למטרת הפיסוק הנכון... במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או "עולה ויורד" דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר. מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר. '''תנ"ך מהדורת "סימנים":''' גם בתנ"ך השלם שיצא לאור אחר כך ע"י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס"ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" ו"תהלים סימנים", גם בתנ"ך הזה נדפסו ספרי אמ"ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד. פסוק אמ"ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר", את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ"ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב"כתר ירושלים" ומג"ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם "עולה ויורד" וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע"פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים. מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ"ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים. לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ"ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ"ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא. אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב"מנחת שי" לפני מאות שנים: "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: הנימוקים=== התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם. לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ"ת, חייב לבחור בין שתי אופציות: #הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ"ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ"ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ"ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ"ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}} #הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ"ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ"ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד. במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות "תיקון קוראים". שהרי פסוקי אמ"ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק. אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ"ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה"מנחת שי": "שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...". בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של "מקראות גדולות הכתר" שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ"ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ"ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא. נראה אם כן ש"יישום מלא" בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ"ת "לא נתנו חכמים שיעור", ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של "לבלר מוהבק" שהוא "מרצף" את ספרי אמ"ת ב"פתיחות" לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות "כתר ירושלים" של ברויאר ומג"ה: "אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''". אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש"פתיחות" אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של "לפתוח מחדש" לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו "פתיחות באתנחייתא" במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה"פתיחות" יהיו גם ב"סופי פסוקי" למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו "לבלר מובהק". ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ"ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים. בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה"מנחת שי": "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם "הידור מצוָה" של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות. לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב"תיקון קוראים" בלבד. רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ"ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ"ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ"ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ"ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט"ו) "מוהגים לפי המסורה עפ"י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו". בדברי הפתיחה שם כתוב: "פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ"י כה"י של בן אשר...". ב"אחת ההוצאות הקיימות" הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ"ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ"ך לעם''' (תשל"ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת. השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי. ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ"ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים "בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)", כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו "בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)", ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה. אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו. ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ"ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא. גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ"ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: היישום בפועל=== במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה: #בלי הזחה, #הזחה, #והזחה כפולה. ע"י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ"ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום. '''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק "אתנח".{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]): {{מ:טעמי המקרא}} כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע"י "רביע" במקום "אתנח".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}} אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ולפעמים מקום החלוקה ב"אתנח" שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו "פזר". כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ"ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב"עולה ויורד", ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב"אתנח". ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי "רביע גדול" ו"אתנח" (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח").{{הערה|לדוגמאות וכללים של "עולה ויורד" ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום "אתנח" המתחלק על ידי "רביע גדול" ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): "אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות."}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ"ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב"עולה ויורד" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"עולה ויורד"): {{מ:טעמי המקרא}} שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב"רביע גדול" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח"): {{מ:טעמי המקרא}} שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]): {{מ:טעמי המקרא}} וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של "א-א-ב-ב" או "א-ב-א-ב") יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]): {{מ:טעמי המקרא}} דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע"פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח): {{מ:טעמי המקרא}} וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]): {{מ:טעמי המקרא}} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]): {{מ:טעמי המקרא}} מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים "מלכים" לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים. בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של "מפסיקים במקום משרתים": "יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ"ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר."{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו. ===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ"ת=== כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע"י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות: *[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה), *[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה), *[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק), *ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ"ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות <nowiki><poem>[...]</poem></nowiki> כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר "ציטוט" של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ"ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}} פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע"י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות "כתר ירושלים" ומג"ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ"ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש: #חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת "סימנים"), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת. #כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם). #הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים. ===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב=== בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; "מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה") ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה. יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ"ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]). תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי"ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי"ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה. מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן). אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו: #אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. #בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}} #וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה. נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד). ===כותרות במזמורי תהלים=== כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ"ת ע"פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ"ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}} במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ"ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים. גם ב"כתר ירושלים" ו"במקראות גדולות הכתר" (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ"ת (שהוא רשות). גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ"ת]] ע"י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה. ==סדרם של ספרי המקרא== סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם. אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי נביאים אחרונים=== לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא: :"סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''". סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע"פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי כתובים=== '''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ"ך: :'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.''' סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע"פ חז"ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה). '''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים: #ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם. #הסדר הפנימי של ספרי אמ"ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב). #הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור). {{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}} {| |- | |'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים''' |'''כתבי־היד הטברנים והספרדים''' |'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים''' |- |'''מקום דברי הימים''' |בסוף |בהתחלה |בסוף |- |'''הסדר הפנימי בספרי אמ"ת''' |תהלים, איוב, משלי |תהלים, איוב, משלי |תהלים, משלי, איוב |- |'''הסדר הפנימי בחמש מגילות''' |המגילות אינן צמודות<br>(אמנם הסדר כרונולוגי) |רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר<br>(סדר כרונולוגי) |שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר<br>(סדר ליטורגי) |} מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ"ך ע"פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ"ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ"ח, כתר ירושלים תש"ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך "חמש מגילות" של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}} ===הצגת סדר הספרים במהדורתנו=== '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים "נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf "על מקור הכינוי נביאים ראשונים"], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ"ת, לחמש מגילות, ול"כתובים אחרונים".{{הערה|הכינוי "כתובים אחרונים" לקוח מהכרך האחרון של תנ"ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}} ==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים== '''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה. '''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים. '''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים). ===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים=== חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]). מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|צורת השיר בכ"א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גליון הנתונים בגוגל דוקס], הניווט נמצא בעמודות A-B (ציון מספרי הפרקים והפסוקים), ובעמודה D נמצאת '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' ביחד עם כל המרכיבים של הניווט, כמו שהם מופיעים בפועל במהדורה: שם הספר, מספר פרק, מספר פסוק, מספר סדר (אם יש), עלייה (אם יש). יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט: #אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי). #בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה. ===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים=== יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ"ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ"ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים). בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו: {| class="wikitable" |+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות |- align=center !width=20%| הפרק והנושא !width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] !width=20%| במהדורות אחרות !width=20%| המהדורות האחרות !width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו |- align=center ! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל"ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים | בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג''' | בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב''' | היידנהיים, קורן | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב''' | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ"ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2) | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט''' | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ"א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג''' | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה''' | גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב"X". באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}} | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה"כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ"א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים "טעות הוא ואינם ראויים להיות". ב"על התורה" התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}} |- align=center ! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ"א פרק כ"ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''שמ"א כג,כט'''{{ש}}שמ"א כד,א-'''כב''' | '''שמ"א כד,א'''{{ש}}שמ"א כד,ב-'''כג''' | ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ"ד!}}, בה"ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל"א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט''' | '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ''' | בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בה"ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב''' | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג''' | ליסֶר, בה"ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}} | בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא. |} ===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)=== בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ"ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים. '''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:''' *[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים) *[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע) '''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין "מפה" פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|"שער נביאים"]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|"שער כתובים"]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]] 4y1rasqrftg58iy6dx12m5jsszaao0e 3007429 3007414 2026-04-22T16:10:52Z Dovi 1 /* חטפים באותיות לא גרוניות */ 3007429 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}} ==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו== '''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|"תיקון קוראים"]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.''' לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים. ==בין כתר לתיקון קוראים== '''א. האם מהדורת מקרא "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה" חייבת להיצמד אליו בכל פרט?''' '''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה"?''' בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר. ===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר=== במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}} יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ"ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות: *'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי "קרי וכתיב":''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה"כתיב" בנוסף ל"קרי" בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה"קרי" יש סטייה משיטת המסורה. *'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה"פשטא" בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה"פשטא" בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי"ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר "אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית". נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}} *'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין "אתנח" הפוך ל"גלגל"]] בטעמי אמ"ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה"עולה" בטעם ה"עולה ויורד"]] בטעמי אמ"ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים). שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה"עולה ויורד" בספרי אמ"ת. '''"עולה ויורד" מול "רביע מוגרש":''' לגבי הטעם "עולה ויורד", חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב"מקראות גדולות הכתר": כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם "רביע מוגרש". כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה"רביע" בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא. אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי "רביע מוגרש" יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: "בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו"י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה..." (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי "עולה ויורד" לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש"בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל"עולה"], והוא אם אין בין מלך זה [העו"י] ובין משרתו נקודות..." (ייבין, מט.1 עמ' 330). אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי "רביע מוגרש" ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי "עולה ויורד" ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה"עולה" בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים", ולכן נסמן בעקביות את ה"עולה" לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג"ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה "אינו זקוק לו", אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ"ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ"ת|להלן]].}} {{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם "זקף קטון" וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי"ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא "בניגוד לנהוג היום בדפוסים", כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר. '''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי"ה|ניקוד חולם בשם הוי"ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה"רפה"]]; השמטת [[#נקודה בוי"ו עיצורית|הנקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה"רביע" בטעם ה"רביע מוגרש"]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו. ===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל"תיקון קוראים"=== מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ"ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של "תיקון קוראים" ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים. '''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.''' ==קרי וכתיב ושם הוי"ה== ===ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה"כתיב" בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה"קרי"; ואילו אותיות ה"קרי" נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, "מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של "קרי וכתיב" למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: "נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר."}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב"קרי" בשוליים. על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי "מקראות גדולות"). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה"כתיב" בפנים הטקסט בניקודו של ה"קרי". בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את "כתיב" (וניקדו רק את ה"קרי" בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה"כתיב" המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים? לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה"קרי" בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה"קרי" הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה"קרי" בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה"רפה"; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים. בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה"כתיב" ולא את ה"קרי" הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך. לכן שיטת קורן בענייני "קרי וכתיב" היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ"ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה"כתיב" שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב"קרי" יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב"כתיב", במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה"קרי" נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב"קרי" אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה"קרי" אחרי ה"כתיב" מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה"כתיב": לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי"ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב"קרי" בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה"כתיב"), אע"פ שבכתי"ל מנוקד כמובן ה"כתיב" ולא ה"קרי", ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי"ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה"כתיב" וה"קרי" כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה"כתיב" באותיותיו בלבד וה"קרי" בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}} ===סדר הופעתם של ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה"כתיב" ואת ה"קרי" ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה"קרי" וגם ה"כתיב" נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה"כתיב" באותיותיו בלבד, ואחר כך ה"קרי" בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על "ניווט וסימני ניווט"]].}} כדי להבחין עוד בין ה"כתיב" ל"קרי" מופיע ה"כתיב" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.''' '''אך במקרה שתיבת ה"קרי" מחוברת לתיבה שלפניה ע"י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.''' שיטה זו להצגתם של ה"כתיב" וה"קרי" בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ"ך היפה שיצא לאור בשיטת "סימנים" (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים: #לא הקטנו את תיבת ה"קרי" (כך עשו במהדורת "סימנים"). #הוספנו סוגריים במקרה של "כתיב ולא קרי" או "קרי ולא כתיב" ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|המשך]]). #במספר מקומות יש "קרי וכתיב" בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של "היהודיים עתודים" ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של "קרי וכתיב" ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל"ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה"א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת "סימנים" הביאו את שתי התיבות של ה"כתיב", ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי", כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת "קרי" '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי"ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה"כתיב" ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי" ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}} ===שתי התבניות העיקריות ל"קרי וכתיב"=== '''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן "קרי וכתיב". שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה"כתיב" וה"קרי":''' #'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם "קרי וכתיב", הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו"ק]] (="כתיב וקרי").''' תבנית זו מציגה את ה"כתיב" בצבע אפור מיד לפני ה"קרי" המנוקד. #'''במקומות שה"קרי" בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו"כ]] (="קרי וכתיב").''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה"קרי" תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה"כתיב". השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת "איכה"]], שבה יש שלושה מקרים של "קרי וכתיב" כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה"קרי" '''לפני''' ה"כתיב" במהדורתנו. '''"קרי וכתיב" בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של "קרי וכתיב" המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''. '''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של "קרי וכתיב", ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של "קרי וכתיב" בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת "קרי וכתיב" במהדורה נגזרת למי שירצה בכך. ==="קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"=== '''במספר מקומות במקרא יש תופעות של "קרי ולא כתיב" או "כתיב ולא קרי". במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה"כתיב" על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה"קרי" על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:''' *'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|"כתיב ולא קרי"]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן "כתיב ולא קרי" בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע "כתיב ולא קרי" בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל"ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}} *'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|"קרי ולא כתיב"]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות "כתיב ולא קרי" ו"קרי ולא כתיב" ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]]. ==="כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"=== ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין", כלומר: "כתיב" שהוא מילה אחת אבל ה"קרי" שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה"קרי" בעצם זהה ל"כתיב", רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה"כתיב" לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב "בָּ֣גָ֑ד" ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; "בָּ֣א גָ֑ד" קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה. במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. #'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. ==="כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה"=== ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה", כלומר: "כתיב" שהוא שתי מילים אבל ה"קרי" שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה ("וחלופיהון"), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] ("מִן בַּת־" כתיב בתיבה אחת, "מִבַּת־" קרי בשתי תיבות). במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). *'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. ===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים=== בשלושה פסוקים במקרא יש הערת "קרי" המייחסת שתי מילים של "קרי" למילה אחת של "כתיב". לא מדובר על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" (ראו [[#"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה"כתיב" לשתי המילים של ה"קרי" אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה"קרי" הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת "כתיב" לגמרי (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה"כתיב" ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום). במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|"קרי ולא כתיב"]] לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי). #'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי) ==="קרי וכתיב" של אֵם קריאה=== במהדורת וסטמינסטר סימנו "קרי וכתיב" על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון "בריחָו/בריחָיו" ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון "בעירוֹ/בעירֹה" בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב"מקראות גדולות הכתר" בכל המקומות שמופיע ציון של "קרי וכתיב" בכתר ארם צובה. אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל "קרי וכתיב" במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו "קרי וכתיב" בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: "ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו". שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא. אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע"י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון "אשר לא/לוֹ יעדה" ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין "קרי וכתיב" אך ורק במקומות שיש ב"קרי" חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב"כתיב", ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה"כתיב" רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה"קרי" ל"כתיב" מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין "קרי וכתיב" ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי"ל כתיב "נְבִיָּ֔אה" וקרי "נְבִיָּ֔א". במהדורת קורן ציינו כאן "קרי וכתיב", ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם "נְבִיָּ֔אה" בפנים. במהדורתנו ציינו "קרי וכתיב" במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי"ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי"ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין "קרי וכתיב" או "יתיר" במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ"ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן "קרי וכתיב" במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה"ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: "עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה"קרי".}} '''כתיב "הִוא" וקרי "הִיא":''' לא ציינו כתיב וקרי של "הִוא" ו"הִיא" בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של "קרי" בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה"קרי" לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג"ה, סימנים).{{הערה|כתי"ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ"ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של "הִוא" וקרי מפורש של "הִיא" בשלושה פסוקים בנ"ך ע"פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]]. '''האותיות בתוך ה"קרי":''' במקומות ש"קרי וכתיב" מופיע במהדורתנו, והערת ה"קרי" שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה"קרי" לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה: #קרי "וְשׁ֥וּבוּ" ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא "וְשֻׁ֥בוּ"" כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר; #קרי "שָׁלִישִׁ֑ים" ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא "שָׁלִשִׁ֑ים" כמו שנדפס במהדורות ברויאר. יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי "וּגְדֻלָּתְךָ֥" ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא "וּגְדוּלָּתְךָ֥" כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC] וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. ===יתיר=== השתמשנו בתבניות של "קרי וכתיב" גם במקומות שצויין "יתיר" (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: "ל=יתיר ו'." ===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה=== מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי"א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי"ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי"ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב. '''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי"ל. אז ציינו "קרי" לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי"ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן: #כתיב "צביים" וקרי "צְבוֹיִם" ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב "בגיים" והקרי "בַּגּוֹיִם" בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]). #כתיב "לך" וקרי "לְכָה" ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה"ב כה,יז]]). לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה. ===תיעוד ניקודו של הכתיב=== דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה"קרי" בתוך האותיות של ה"כתיב" יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה"כתיב". דרכו של כתי"ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה"כתיב" לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה"קרי". אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: "בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו".{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}} מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לא ניקדנו את תיבת ה"כתיב".{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה"כתיב" בכתר ארם צובה. ===שם הוי"ה=== שם הוי"ה הוא ה"קרי וכתיב" הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה"כתיב" הזה בתוך הפסוק (בניקוד של "לְעוֹלָם" בשביל הקרי "אֲ־דֹנָי"), אבל לא לציין את ה"קרי" שלו בשוליים. כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים "יְה־וָה" (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה"א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי"ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי"ל בתחילת מזמור ט"ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי"ה ושם אדנו"ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי"ה. לדעתו של ייבין מדובר על "נוהג, שסיבתו אינה ברורה". ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי"ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי"ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי"ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי"א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ"א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ"ת). ואילו המסרן סמך על ה"סילוק" ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי"ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע"פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג"ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל"סוף פסוק" חסר בכתי"ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי"ל, ו"מקראות גדולות הכתר" לגבי כתי"א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת "מכון ממרא"), מנקדים את שֵׁם הוי"ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו"ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי"א ("אֲדנָי") חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו"ת בנקודת חולם ("אֲדֹנָי") למרות ש'''אין''' נקודה בכתי"א, לעומת שם הוי"ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}} לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של "קרי וכתיב", הם לא ניקדו כלל את שם הוי"ה כשהוא בא בניקוד של "לְעוֹלָם".{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה"קרי" מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי"ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים. מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי"ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי"ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של "לְעוֹלָם" (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי "אֲ־דֹנָי". לכן החלטנו לנקד את שם הוי"ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם. בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי"ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי"ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"|נספח על מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"]].}} '''שם הוי"ה בניקוד "אֱ־לֹהִים":''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי"ה בניקוד של "אֱ־לֹהִים" (בביטוי "אֲ־דֹנָי יה־וה"), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד "יֱהֹ־וִה" בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא "אֱ־לֹהִים". אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד "יְהֹ־וִה" (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו"ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של "יְה־וָה"), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד "יְה־וִה" במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך ("יְהֹ־וִה") גם במקראות גדולות הכתר.}} ==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו== בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו. ===טעם כפול בהברה המוטעמת=== לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס"ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/33|ט"ו ע"א]]: "הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא." וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, "ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי"ז-תקצ"ב", '''המעין''' כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ"ד). להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו: *'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}} *'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע"י השימוש בתווי היוניקוד ל"זרקא" (בסוף התיבה) ו"צנור" (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}} *'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩. '''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]]. '''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת|להלן]].''' ===קמץ קטן=== בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת "קמץ גדול" לבין תנועת "קמץ חטוף": :"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: "אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת." ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע"י סימנים נוספים: "בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: "חטף", ואילו צורה שבה געיה: "געי" או "גרש"... "געי" פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, "חטף" פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש"חטף", ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; "געי" מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. "גרש", המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל"געי"." והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}} אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע"י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד. אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה"א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב: :אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה "קדשים" והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}} ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון "יָֽעֳמַד־" ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); "מָעֳמָ֛ד" ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל"א כב,לה]]); "מָעֳמָ֑ד" ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה "כָּל" בספרי אמ"ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}} אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב"תיקון קוראים" הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}} '''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:''' #'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. #'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות "קֳדָשִׁים" בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ קטן)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל", למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}} '''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}} '''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן. ===חולם בוי"ו עיצורית=== נקודת חולם בוי"ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו. סימן מיוחד (משמאל לאות וי"ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון "מִצְוֺתֶיךָ". הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו. ===פסק ולגרמיה=== '''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): "הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות." ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): "פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה."}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא "פָּסֵק". קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק "מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו." וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): "המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה." והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש"לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע"א]]).}} אבל אם הקו בא לאחר הטעם "מונח" בכ"א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל"מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ", כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם "מונח לגרמיה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}} יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של "לגרמיה" לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של "פסק" בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו "לג[רמיה]" ו"פס[ק]" בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): "ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס"ק '''ל''' מעירים "ל֗ג֗ר֗" בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים "פ֗ס֗ק֗."}} '''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי"ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי"ל וכתי"ק וכתי"ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}} '''ג. את ההבחנה בין "לגרמיה" ל"פסק" בכ"א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי"ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין "לגרמיה" ל"פסק": #'''"מונח לגרמיה" בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: "לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]])."{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות "לגרמיה" בשוליים בכתבי־היד.}} #'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] ("הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה"). העדות המפורשת של המסורה קובעת: "ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע"ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי"ל] יש עליו ציון מפורש "פ֗ס֗ק֗"; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה "ב֗" שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי"ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי"ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של "לגרמיה".{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא "רשימה מוסמכת למדי" לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ"א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ"ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל"א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל"ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה"א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה"ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל"ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה"ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}} #'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה: ##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל"ד ע"א]): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל])." ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל"ג ע"א]): "'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]])." ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי"א מקומות במקרא, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"א-ע"ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ"א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ"א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ"ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל"ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה"ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}} ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]]. ##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]): "ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר." לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): "וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''" (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: "הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק."{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב"וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין" מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה ""וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀"; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב "ודאי שיבוש הוא",{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: "ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם."{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט"ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי"ש בתיבה "וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀" נוטה במקצת לצד שמאל בכתי"ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&page=19 כתי"ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: "ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו."}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] "מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א"; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] "וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א"), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של "לגרמיה" בכתי"ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו. ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל"א ע"ב]): "בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק." דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב"ביאור הפסק", המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו "להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים", כתב: :אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום... :בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים… ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}} :ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה"ט ז, ע"ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש"יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות."}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ"ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}} יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק. '''ד. דרך הסימון של "פָּסֵק" ושל "לְגַרְמֵיהּ" במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל "פָּסֵק" ובשביל "לְגַרְמֵיהּ" כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה: #'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של "לגרמיה" לאחר רווח מיוחד קצר (<code>&amp;thinsp;</code>),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק ("לגרמיה"). #'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (<code>&amp;thinsp;</code>) לפניו ולאחריו (&thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות. '''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ"ת:''' בספרי אמ"ת יש שני טעמים של לגרמיה: "אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ" ו"מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ".{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ"ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ"א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ"ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}} ההבחנה בין "פסק" ו"לגרמיה" בספרי אמ"ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל"עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖" אלא ל"בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה"); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}} '''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק "שלשלת" (בכ"א הספרים) ומקבילו "שלשלת גדולה" (בספרי אמ"ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: "אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ"ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ"ת. משם הועבר הקו גם אל כ"א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק."{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}} ===הניקוד בתיבת "ירושלם"=== בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת "ירושלם" יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ"ד, ביחד עם החיריק של אות יו"ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו"ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת. '''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]]. בצורה החריגה והנדירה "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל"א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל"ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]). ===חטפים באותיות לא גרוניות=== לעתים קרובות אנחנו מוצאים בכתבי־היד ובדפוסים חטף באות לא גרונית, במקום שווא פשוט, כאשר החטף נכתב כדי להורות על הנעת השווא. החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה"מנחת שי",{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: "ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה." דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: "המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה". אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב "כולם בשוא" בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את החטפים האלה שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על חטף פתח באות לא גרונית, שהרב ברויאר הפך אותו לשווא במהדורותיו. לעתים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות "נוסח כתב היד" שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה "וִיבֹקֲק֖וּ" ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין "חטף" לבין "שווא". על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל"מקראות גדולות הכתר", בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע"פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: "וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י" ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג"ה "וּֽתְבֻקְשִׁ֗י"); "כָּלֲל֖וּ" ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג"ה "כָּלְל֖וּ"); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ"ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח"כ בשוא: "כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ" בפסוק ג' בחטף, לעומת "כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ" בשוא בפסוק י"א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}} לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על "חובה" במסגרת המסורה: :בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין "פתיחת" אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}} אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל"מקראות גדולות הכתר" כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר). מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת "קרי וכתיב" או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר".{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: "אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם..." (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של "הרחבה" ו"שכלול" המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}} '''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול"מקראות גדולות הכתר" כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים" (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים. יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת "o" קצרה בדומה לקמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) ובאופן דומה "שׇׁרָשָׁיו", וכמו כן בשם "מׇרְדֳּכַי" במגילת אסתר.{{הערה|1=אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}} לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי להורות על הנעת השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות. הנה דוגמה ויזואלית אחת של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}} מעל האות "ר" בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא "וריקה" (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור "שווא נע".}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''. ===מתיגת הזקף=== מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את "שיטת-א" כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר"); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח. ===נקודה בוי"ו עיצורית=== בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: "וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ" ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי"ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: "כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש."{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) בתיעוד הנוסח. יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע"פ כתי"ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי "מקראות גדולות הכתר" על כך שהוא היה נאמן לכתי"ל. ===מרכא בתיבת תביר=== במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי"ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי"ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}} '''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי"א ובכתי"ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה"ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]]. ===עקביות במקפים=== "המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה."{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף "וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ" ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ"ז.}} במהדורתנו המיועדת להיות "תיקון קוראים" נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח. לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] יופיע "לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ" במקום "לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ" ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות "סימנים" ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ"א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ"ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ). אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: "וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙" ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ"א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ"ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: "כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי" ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו"כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ" ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת "כִּי" הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה "כִּי" ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת "כִּי" מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה "חָ֥פֵֽץ", לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם "חָ֥פֵֽץ" ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&manuscript=G&panX=0.277050760812639&panY=0.5551366584378234&zoom=3.4314471375443367&fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&manuscript=G&panX=0.6999221067291568&panY=0.644316116311837&zoom=4.933285037306152&fullscreen=true כאן] התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ"א הספרים. אך בספרי אמ"ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}} ===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת=== בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}} #בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]* #ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]* #מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל"ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]* #יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]* #צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]* תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: "היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}} שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): "הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם."}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי"ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה). במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי"ק מל"ב יז,יג <שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ>.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי"ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}} במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות "תיקון קוראים". לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת. ===סימן הרפה=== בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי"ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה"א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה"רפה"). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת "סימנים" החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}} אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו: #'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: "כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒" (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ"ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם "לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח" ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי"ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן "לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף" ו"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב". #'''במקומות שצפוי מפיק באות ה"א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: "וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ"; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: "וְרַחְמָ֖הֿ"; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ". #'''במקומות שהאות אל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: "יְר֧אֿוּ"; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד]]: "יְר֣אֿוּ"; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "וַיֹּר֨אֿוּ"; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: "וְנִרְפּ֥אֿוּ"; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: "יְר֣אֿוּ"; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: "מֽאֿוּם"; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: "מאֿוּם֩" (לגבי שני האחרונים השוו "מ֔וּם", [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות "הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי" בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל"ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "הַמּוֹרִ֤אֿים"; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: "רִפִּ֤אֿנוּ"; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: "דִכִּ֣אֿתָ" (השוו "דִּכִּֽיתָ", [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו"וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי" [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת "קרי" מפורשת. #'''במקומות שאותיות בג"ד כפ"ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם".{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי"ל.}} יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות "תיקון קוראים". להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר "מקראות גדולות על התורה" שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב"רפה" שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=0&s=0&t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&inorder=1&en=0&notes=0&tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}} *'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג "וַתַּחְמְרָ֥הֿ"]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח "הִוָּסְדָ֖הֿ"]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב "מוֹקְדָ֨הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד "טׇהֳרָ֑הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה "טׇהֳרָֽהֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז "וְטָהֲרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד "וּשְׂעָרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ "חֻפְשָׁ֖הֿ"]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז "לְרִבְעָ֣הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד "הׇשַּׁמָּ֔הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה "הׇשַּׁמָּ֖הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח "בְּחֶטְאָ֥הֿ"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא "עֲוֺנָ֥הֿ"]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז "הָראֿוּבֵנִ֑י"]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב "לָ֦הֿ"]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד "הָראֿוּבֵנִי֙"]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב "לָרֽאֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז "וְלָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג "לָרֽאֿוּבֵנִ֑י"]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז "מְעֹנָהֿ֙"]]. *'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב "וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו "לָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח "הָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד "יְר֧אֿוּ"]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ"א א,ט "אׇכְלָ֥הֿ"]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד "יְר֣אֿוּ"]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ"א כ,כ "צִדָּ֣הֿ"]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד "וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים"]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל"א יד,יב "בְּבֹאָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו "עָזְבָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג "וְהָראֿוּבֵנִ֖י"]]. *'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה "נִצָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב "כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ"]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז "לְאֶתְנַנָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז "מַשָּׂאָ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב "מֽוּסָדָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו "וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח "גִּילָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו "עֵצָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז "וְרַחְמָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט "רִפִּ֤אֿנוּ"]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד "כְּאִמָּ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז "לְמׇרְטָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו "חֶלְאָתָ֣הֿ"]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ "לְרִכְבָּֽהֿ׃"]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז "הֲמוֹנָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח "וְנִרְפּ֥אֿוּ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י "לְמִינָהֿ֙"]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י "כְּבִכּוּרָ֤הֿ"]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא "שְׁמָ֥רָהֿ"]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד "אַרְזָ֖הֿ"]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז "הָרֹאשָׁ֔הֿ"]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ"]]. *'''ספרי אמ"ת:''' [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י "יְר֣אֿוּ"]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד "לְֽחֵילָ֗הֿ"]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם"]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא "דִכִּ֣אֿתָ"]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח "נְתִיבָ֣הֿ"]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב "מִבְטֶחָֽהֿ׃"]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז "מֽאֿוּם"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִקָּנָ֥הֿ"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִשִּׁכְמָ֣הֿ"]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה "עֶרְכָ֥הֿ"]]. *'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד "וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ"]]. *'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד "מאֿוּם֩"]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב "דִּכְרוֹנָֽהֿ׃"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו "לָרֽאֿוּבֵנִֽי"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב "הָראֿוּבֵנִ֗י", "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח "מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב "עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י"]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]. ===הטעמים הנדירים בכ"א הספרים=== רוב רובם של טעמי המקרא בכ"א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל: #'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]]. #'''"מרכא כפולה" או "תרי טעמי" או "תרין חוטרין" (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל"א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה"ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]]. #'''"קרני פרה" או "פזר גדול" (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו "ירח בן יומו" או "גלגל" מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: "פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ"ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5)." טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין "גלגל" בטעמי אמ"ת (הזהה לו) ולבין "אתנח הפוך" בטעמי אמ"ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע "ירח בן יומו" מתויגים ע"י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ"ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ"ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל"ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה"א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה"ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]]. לגבי ניגונה של "מרכא כפולה" כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} "בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר." ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר. אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע"פ צורתו הכתובה של הטעם או ע"פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא "קרני פרה" בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך. ===תווים עתידיים=== אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה. ==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה== במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את "הטעם התחתון" ואת "הטעם העליון" ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''. <קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> {| class="wikitable" |+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב"מקרא על פי המסורה" |- align=center | ! הדף הראשי של עשרת הדברות ! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית ! דף בסיס טכני לעשרת הדברות ! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים ! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון |- align=center ! עשרת הדברות בספר שמות | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']] |- align=center ! עשרת הדברות בספר דברים | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']] |}<קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> '''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''. ==עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו== ===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת=== '''הצורך:''' בטעמי אמ"ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] ("י֘וֹצִ֤יא"). וראו עוד להלן, [[#צינורית|"צינורית"]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ"ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ"א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע"י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג"ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: "אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת..." (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ"ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת"י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת"י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי"ן קמוצה והתי"ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }} לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת זהה לכ"א הספרים. '''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ"ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ"ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ"א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ"ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים תש"ע), שבה יש סימון כפול בכ"א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע"י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ"ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] ("בָטַחְתִּי֮" ולא "בָטַֽחְתִּי֮"). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ"ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין "צינורית".}} מלבד תנ"ך סימנים, מאז שנת תש"ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ"ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים "סימנים"''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס"ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס"ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע"ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים "סימנים"''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ"א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ"ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע"ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע"ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע"ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}} '''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ"ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט"ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: "לַֽ֭יהֹוָֽה" (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), "תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮" (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ" ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ" ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ", "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ". ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''. באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש"לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים", ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא: :ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי"ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי"ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע"ד), מבוא, עמ' 10-11.}} אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ"ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא. '''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה. אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד. בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב"מקרא על פי המסורה". ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל א|פסוק א]] ("הַגֶּבֶר") אל טעם הטרחא באותו פסוק ("לְאִ֖יתִיאֵ֣ל"): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית. '''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של "עולה ויורד" והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן. מכיוון שהצינור גם דומה ל"זרקא" בכ"א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ"א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך. '''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ"ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ"ת מטעם הזרקא בכ"א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה. '''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ"א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ"ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ"ת. '''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ"ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל"דחי" ו"צינור" בפסוקי אמ"ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת בדפי העריכה, בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע (ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]). ===עולה ויורד=== '''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ"ת. אמנם רוב פסוקי אמ"ת נחלקים ע"י אתנחתא, כמו בכ"א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ"ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע"י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא. "עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם."{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה"עולה", וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה"יורד".{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. "מסימונו של ה"עולה" בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה"עולה", ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה"עולה" היה ככוח געיה. סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית."}} ה"עולה" מסומן קודם ל"יורד" מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה"יורד" מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה"עולה" משתנה לפי הנסיבות: "בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם."{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על "עולה ויורד" מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה קלה הוא "כאילו היה טעם־משנה".{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת "טעם־משנה" (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה"עולה": [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה"עולה" אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו"סימנים".}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה"עולה" בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה"יורד" באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה"עולה" מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי"ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה"עולה" באות יו"ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה"א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה"עולה" באות ה"א בשם הוי"ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי"ה מוטעם ב"עולה ויורד" במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] ("עולה" מסומן באות ה"א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו"ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה"א).}} לעתים מסומן ה"עולה" בהברה שלפני ה"יורד" כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה"יורד", כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה"עולה" בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה"יורד" בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא "אתנח הפוך", אחד מהמשרתים הנפוצים של "עולה ויורד").{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע"י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: "הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל".) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו. אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה"יורד" ומשמיטים את ה"עולה" לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה"עולה" ב-11 פסוקי אמ"ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה"עולה" למעלה באות של ה"יורד": לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה"עולה". ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של "עולה ויורד" נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה"עולה" בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה"עולה" בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על "עולה ויורד". דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה"עולה" בשביל הקורא והלומד.}} בכל המקומות שה"עולה" מסומן בתיבה שלפני תיבת ה"יורד", ואין טעם עצמאי בתיבת ה"העולה", שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע"י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה"עולה" לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי"ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י). {{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב "עולה ויורד" בדרכים הבאות:'''}} '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר "עולה" ו"יורד" ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא "תיקון קוראים" מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה"עולה" במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי "עולה ויורד", אף בפסוקים שבהם ה"עולה" מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות "תיקון קוראים".{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה"עולה" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה"עולה" וה"יורד" (ראו "ב." בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}} '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' שני סימנים "עולה" ו"יורד" הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} '''ג. מקום סימון ה"עולה" בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה"יורד" פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה"עולה".{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה"עולה" תמיד בהברה שלפני ה"יורד", ואילו במג"ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג"ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה"עולה" לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה"יורד" (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה ("כאילו היה טעם משנה") ע"י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה"עולה" ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה"עולה" אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה"עולה" יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע"פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי"ה, נסמן בו את ה"עולה" באופן עקבי באות יו"ד (ראו לעיל). '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "עולה ויורד", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===צינורית=== הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]). אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל"עולה"), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: "כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא" ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]). בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|"עולה"]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה"עולה"). בשם הוי"ה מסמנים אותה באות יו"ד (גם כן כמו ה"עולה"); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה"א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו"ד של שם הוי"ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה"גלגל", והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ"א הספרים ("ירח בן יומו" המשרת ל"קרני פרה"). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA ("֪"). משרת ה"עולה ויורד" הוא טעם אחר, צורתו כ"אתנח הפוך" בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ"א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ"ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה"עולה ויורד" הוא ה"גלגל" דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 ("֢"). במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר. שלושת התבניות שנשתמש בהן: #[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ"א הספרים|הטעם הנדיר בכ"א הספרים]], הזהה בצורתו ל"גלגל" בספרי אמ"ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ"ת, הזהה ל"ירח בן יומו" בכ"א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של "עולה ויורד" בספרי אמ"ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של "ירח בן יומו" ו"גלגל" אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2. על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל"דפים המקושרים לכאן"; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם. ===רביע מוגרש=== '''"רביע מוגרש":''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה"רביע" בטעם "רביע מוגרש" בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע"פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "רביע מוגרש", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== בתיבות רבות בספרי אמ"ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת. מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ"ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו. להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע. ====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה==== הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 "נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)"], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ"ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}} :...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ"ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה. :'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים: :א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}} :ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה "נמלטה מן ההקפה" – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות "את", "כל", מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]). :ניקוד זה של תיבות "את", "כל" היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת "כל" זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות."}} ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על "סדר פיסוק הטעמים" בספרי אמ"ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}} התופעה די דומה לשתי תיבות של "עולה" ו"יורד": כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה"עולה" מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד", כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות. ====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים==== '''סה"כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:''' #כאמור, תיבת ה"עולה" כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]); #צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}} #מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: "מִ֤י", "אֶ֥ת", "פֶּ֥ן", "כׇּ‍֥ל" וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה"כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. "אֶ֥ת" במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. "פֶּ֥ן" במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. "כׇּ‍֥ל" במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}} #מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון "אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ",{{הערה|בכתי"ל התיבות מוקפות בפועל ("אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי"ש ("אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ" או "אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ"), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא ("אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). והשוו גם את הדוגמה "מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀" ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} "הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀"{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו "הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}" במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי "הַלְלוּ־יָהּ" כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): "המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה."{{ש}}'''הדפסת תיבת "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: "הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀" בטעמי המקרא, או "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה ("הַלְלוּיָהּ") או כשתי תיבות בלי מקף ("הַלְלוּ יָהּ"). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה ("הַ֥לְלוּ") הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. ("נסיגת טעם לראש תיבה"); ו-ג. ("הקפה"), עמ' 284.}} #לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב"וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}" ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש"וְהִנֵּ֨ה" נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}} #לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: "חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו"י בא משרת (מרכא)". בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש"לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…" (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי"ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ"ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי"ש. אך לדעת מג"ה הקו השני באות רי"ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}} הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר. ====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות==== '''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות "ראויות להיות מוקפות" (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}} {{מ:טעמי המקרא|14}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף''' |- |align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג''' |align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק''' |align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט''' |align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:''' |- |align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮ |align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה |align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]) |align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא |align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ |align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}} |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ |align=center colspan=15 width=25%|" |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת==== '''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש"נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם."{{הערה|ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231).}} {{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף); #[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל; #[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף); #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל; #[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף); #[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל; #[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל; #[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל; #[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל; #[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל; #[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף); #[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל; #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; #[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל; #[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל. '''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}} #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; '''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}} #[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}} #[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}} #[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו"ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}} #[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}} '''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: "ומקף זה איננו מובן."}} #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}} #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל="מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" או "מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל; #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}} #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל; #[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף). '''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:''' לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ). בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו): #[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל; #[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל. תופעה אחרת של טעם בראש תיבה: #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|"ע֤וּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע ("ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל"). השוו: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}} ====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו==== '''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ"ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י"ב (שבט תש"ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י"ג (תש"ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת). *'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' "קִ֥רֲבַ֥ת" ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום "קִרְבַת", "נִ֥דֲר֣וּ" ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום "נִדְרוּ", "תִּ֥לֲעַ֣ג" ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום "תִּלְעַג". היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]). *'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|"1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא"]].}} בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם. '''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג"ד כפ"ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים: *שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). *שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, כגון "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של "יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: "יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת" ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג"ד כפ"ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה ("קִרְבַת") על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני. '''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה" חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]). בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל ("יִרְאַת", "קִרְבַת"), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא. וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן ("כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}", "כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}").}} ==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות== לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט: *[[תבנית:פפ]] מציגה "פרשה פתוחה" בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב. *[[תבנית:סס]] מציגה "פרשה סתומה" בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}} שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות "כתר ירושלים", אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב"כתר ירושלים" כתב הרב ברויאר: :פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה. לעומת הטורים הצרים ב"כתר ירושלים" (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד). לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב"ם של רווח "כשיעור תשע אותיות". פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת "כתר ירושלים" וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה). אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים "כשיעור תשע אותיות" בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך. '''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע"י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש "מעין צורת השיר" על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ"א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב"פסקא באמצע פסוק" של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת "כתר ירושלים" סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של "פסקא באמצע פסוק" ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}} '''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:''' *'''ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|ראו להלן בפרק הזה]]. *'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע"פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע"פ הספר "קסת הסופר". הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה. *'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד "מעין צורת השיר" בביצוע מלא ע"י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ"ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]]. *'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ"ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא"ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא"ב, בכתי"ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי"ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע"י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע"י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]). *'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים "מעין צורת השיר" במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את "מעין צורת השיר" ע"י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של "מעין צורת השיר" ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]]. למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]] ==צורת השיר בכ"א הספרים== ===מבוא לצורת השיר בכ"א הספרים=== בכ"א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו: '''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים). '''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ"א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|הכתיבה השירית בספרי אמ"ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל"ז), עמ' 149-189.}} #'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות. #'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ"ת|צורת השיר בספרי אמ"ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או "שיר של תמיד") בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה"נכון" בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ"א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ"ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה"נכון", ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ"ת ל"מובהקת" בכ"א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ"ת בכתר "טושטש במידה מסויימת" לעומת כתי"ק (עמ' 177). וכך היא "נראית כשירה לכל דבר", אמנם "אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…" אלא "שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ"ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות" (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה ("אין ביניהן אלא רוחב השורות") נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ"א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת "האזינו" ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק "נראית כשירה לכל דבר", אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ"ת.}} '''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו "מעין צורת השיר" ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}} ===צורת השיר במהדורתנו=== במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה "צורת השיר" המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של "מעין צורת השיר" שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות: *לגבי "צורת השיר" המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל"צורת השיר" בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו. *למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד. לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו"האזינו") לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע"י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע"פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה: ===רשימת הדפים לצורת השיר=== {| class="wikitable" |+ דפי "צורת השיר" במקרא על פי המסורה |- align=center ! שם השיר<br>וקישור למידע עליו ! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות) ! דף בסיס טכני לצורת השיר ! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים) ! דפי מקרא: צורת השיר ! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים) |- align=center ! [[:W:שירת הים|שירת הים]] | '''[[שירת הים/טעמים]]''' | [[שירת הים/צורת השיר]] | [[שירת הים/צורות נוספות]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט"ו]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט"ו]] |- align=center ! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]] | '''[[שירת האזינו/טעמים]]''' | [[שירת האזינו/צורת השיר]] | [[שירת האזינו/צורות נוספות]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל"ב]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל"ב]] |- align=center ! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]] | '''[[מלכי כנען/טעמים]]''' | [[מלכי כנען/צורת השיר]] | [[מלכי כנען/צורות נוספות]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] |- align=center ! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]] | '''[[שירת דבורה/טעמים]]''' | [[שירת דבורה/צורת השיר]] | [[שירת דבורה/צורות נוספות]] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']] |- align=center ! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]] | '''[[שירת דוד/טעמים]]''' | [[שירת דוד/צורת השיר]] | [[שירת דוד/צורות נוספות]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ"ב פרק כ"ב]] |- align=center ! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]] | '''[[שירת העתים/טעמים]]''' | [[שירת העתים/צורת השיר]] | [[שירת העתים/צורות נוספות]] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']] |- align=center ! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]] | '''[[עשרת בני המן/טעמים]]''' | [[עשרת בני המן/צורת השיר]] | [[עשרת בני המן/צורות נוספות]] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']] |- align=center ! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]] | '''[[שירת אסף/טעמים]]''' | [[שירת אסף/צורת השיר]] | [[שירת אסף/צורות נוספות]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה"א פרק ט"ז]] |} ===מעין צורת השיר (לא מובהק)=== במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות: *'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ"א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד-לט]]. *'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל"א ד,ב-יט]]. *'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]]. *'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה"א י"א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ"ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ"ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע"י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת "כתר ירושלים"; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ"ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה"א א]], [[דברי הימים א יב|י"ב]], [[דברי הימים א טו|ט"ו]], [[דברי הימים א כג|כ"ג]], [[דברי הימים א כה|כ"ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ"ז]].}} צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ"ב כ"ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע"י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע"י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]]. לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב"בני פרעֹש" פותחת בכתר (ע"פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי"ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ"בני פרעֹש" בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ"ג ועד המספר הכולל בפסוק נ"ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי"ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע"י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי"ל. ===יישור משני הצדדים=== כדי לעצב נכון את השירים בכ"א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות: *'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}} *'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה "מאות" תהיה בסוף השורה). התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת "forced justification" בהגדרה של "distribution" (כלומר יישור של "פיזור" במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב"מקרא על פי המסורה". לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}} ==צורת השיר בספרי אמ"ת== ===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים=== '''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ"א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ"א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ"א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו). הטורים בספרי אמ"ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי. אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ"ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ"א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: "עולה ויורד" ו"אתנח"), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש. לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ"ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ"ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח"כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח"כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ"ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}} לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו. '''ספרי אמ"ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ"ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ"ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ"ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ"ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ"א ספרי המקרא. ב"מנחת שי" אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים): :אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: "בפתיחות".}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר"י ב"השותפים" דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר. הנימוק בדברי "מנחת שי" הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ"ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה"מנחת שי", שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ"ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ"ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה. ===מהדורות שיצאו בדור האחרון=== '''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע"י מוסד הרב קוק, תשמ"ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ"ח) העיצוב של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר. מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת מתחלקים בטבעיות (ע"פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע"פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד. '''מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר":''' בשנת תש"ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר ("כתר ירושלים"), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ"ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס"ג יצאו לאור שני כרכי "תהלים" בסדרת "מקראות גדולות הכתר", ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי לזו של "כתר ירושלים". דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג"ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה: :בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר. :רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים. מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ"ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד. '''תהלים מהדורת "סימנים":''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת "סימנים" (פלדהיים, תשס"ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את "העימוד המקורי": :ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י"ג]]: '''"אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי".''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ"ך כתר "ארם צובה" התואמים להפליא את המסורות המדויקות. :'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''"כלי"''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''"פיסוק הטעמים"''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק. :ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ"ך "ארם צובה" למטרת הפיסוק הנכון... במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או "עולה ויורד" דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר. מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר. '''תנ"ך מהדורת "סימנים":''' גם בתנ"ך השלם שיצא לאור אחר כך ע"י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס"ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" ו"תהלים סימנים", גם בתנ"ך הזה נדפסו ספרי אמ"ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד. פסוק אמ"ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר", את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ"ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב"כתר ירושלים" ומג"ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם "עולה ויורד" וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע"פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים. מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ"ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים. לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ"ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ"ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא. אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב"מנחת שי" לפני מאות שנים: "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: הנימוקים=== התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם. לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ"ת, חייב לבחור בין שתי אופציות: #הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ"ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ"ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ"ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ"ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}} #הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ"ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ"ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד. במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות "תיקון קוראים". שהרי פסוקי אמ"ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק. אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ"ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה"מנחת שי": "שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...". בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של "מקראות גדולות הכתר" שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ"ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ"ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא. נראה אם כן ש"יישום מלא" בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ"ת "לא נתנו חכמים שיעור", ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של "לבלר מוהבק" שהוא "מרצף" את ספרי אמ"ת ב"פתיחות" לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות "כתר ירושלים" של ברויאר ומג"ה: "אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''". אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש"פתיחות" אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של "לפתוח מחדש" לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו "פתיחות באתנחייתא" במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה"פתיחות" יהיו גם ב"סופי פסוקי" למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו "לבלר מובהק". ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ"ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים. בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה"מנחת שי": "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם "הידור מצוָה" של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות. לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב"תיקון קוראים" בלבד. רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ"ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ"ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ"ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ"ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט"ו) "מוהגים לפי המסורה עפ"י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו". בדברי הפתיחה שם כתוב: "פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ"י כה"י של בן אשר...". ב"אחת ההוצאות הקיימות" הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ"ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ"ך לעם''' (תשל"ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת. השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי. ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ"ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים "בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)", כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו "בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)", ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה. אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו. ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ"ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא. גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ"ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: היישום בפועל=== במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה: #בלי הזחה, #הזחה, #והזחה כפולה. ע"י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ"ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום. '''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק "אתנח".{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]): {{מ:טעמי המקרא}} כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע"י "רביע" במקום "אתנח".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}} אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ולפעמים מקום החלוקה ב"אתנח" שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו "פזר". כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ"ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב"עולה ויורד", ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב"אתנח". ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי "רביע גדול" ו"אתנח" (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח").{{הערה|לדוגמאות וכללים של "עולה ויורד" ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום "אתנח" המתחלק על ידי "רביע גדול" ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): "אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות."}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ"ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב"עולה ויורד" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"עולה ויורד"): {{מ:טעמי המקרא}} שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב"רביע גדול" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח"): {{מ:טעמי המקרא}} שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]): {{מ:טעמי המקרא}} וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של "א-א-ב-ב" או "א-ב-א-ב") יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]): {{מ:טעמי המקרא}} דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע"פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח): {{מ:טעמי המקרא}} וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]): {{מ:טעמי המקרא}} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]): {{מ:טעמי המקרא}} מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים "מלכים" לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים. בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של "מפסיקים במקום משרתים": "יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ"ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר."{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו. ===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ"ת=== כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע"י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות: *[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה), *[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה), *[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק), *ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ"ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות <nowiki><poem>[...]</poem></nowiki> כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר "ציטוט" של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ"ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}} פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע"י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות "כתר ירושלים" ומג"ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ"ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש: #חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת "סימנים"), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת. #כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם). #הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים. ===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב=== בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; "מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה") ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה. יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ"ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]). תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי"ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי"ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה. מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן). אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו: #אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. #בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}} #וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה. נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד). ===כותרות במזמורי תהלים=== כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ"ת ע"פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ"ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}} במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ"ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים. גם ב"כתר ירושלים" ו"במקראות גדולות הכתר" (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ"ת (שהוא רשות). גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ"ת]] ע"י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה. ==סדרם של ספרי המקרא== סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם. אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי נביאים אחרונים=== לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא: :"סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''". סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע"פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי כתובים=== '''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ"ך: :'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.''' סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע"פ חז"ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה). '''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים: #ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם. #הסדר הפנימי של ספרי אמ"ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב). #הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור). {{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}} {| |- | |'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים''' |'''כתבי־היד הטברנים והספרדים''' |'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים''' |- |'''מקום דברי הימים''' |בסוף |בהתחלה |בסוף |- |'''הסדר הפנימי בספרי אמ"ת''' |תהלים, איוב, משלי |תהלים, איוב, משלי |תהלים, משלי, איוב |- |'''הסדר הפנימי בחמש מגילות''' |המגילות אינן צמודות<br>(אמנם הסדר כרונולוגי) |רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר<br>(סדר כרונולוגי) |שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר<br>(סדר ליטורגי) |} מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ"ך ע"פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ"ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ"ח, כתר ירושלים תש"ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך "חמש מגילות" של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}} ===הצגת סדר הספרים במהדורתנו=== '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים "נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf "על מקור הכינוי נביאים ראשונים"], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ"ת, לחמש מגילות, ול"כתובים אחרונים".{{הערה|הכינוי "כתובים אחרונים" לקוח מהכרך האחרון של תנ"ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}} ==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים== '''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה. '''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים. '''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים). ===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים=== חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]). מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|צורת השיר בכ"א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גליון הנתונים בגוגל דוקס], הניווט נמצא בעמודות A-B (ציון מספרי הפרקים והפסוקים), ובעמודה D נמצאת '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' ביחד עם כל המרכיבים של הניווט, כמו שהם מופיעים בפועל במהדורה: שם הספר, מספר פרק, מספר פסוק, מספר סדר (אם יש), עלייה (אם יש). יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט: #אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי). #בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה. ===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים=== יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ"ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ"ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים). בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו: {| class="wikitable" |+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות |- align=center !width=20%| הפרק והנושא !width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] !width=20%| במהדורות אחרות !width=20%| המהדורות האחרות !width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו |- align=center ! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל"ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים | בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג''' | בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב''' | היידנהיים, קורן | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב''' | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ"ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2) | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט''' | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ"א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג''' | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה''' | גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב"X". באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}} | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה"כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ"א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים "טעות הוא ואינם ראויים להיות". ב"על התורה" התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}} |- align=center ! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ"א פרק כ"ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''שמ"א כג,כט'''{{ש}}שמ"א כד,א-'''כב''' | '''שמ"א כד,א'''{{ש}}שמ"א כד,ב-'''כג''' | ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ"ד!}}, בה"ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל"א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט''' | '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ''' | בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בה"ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב''' | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג''' | ליסֶר, בה"ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}} | בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא. |} ===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)=== בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ"ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים. '''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:''' *[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים) *[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע) '''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין "מפה" פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|"שער נביאים"]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|"שער כתובים"]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]] mxsqiqayz7at04erou9dre59nsuse2f 3007466 3007429 2026-04-22T17:36:17Z Dovi 1 /* חטפים באותיות לא גרוניות */ 3007466 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}} ==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו== '''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|"תיקון קוראים"]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.''' לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים. ==בין כתר לתיקון קוראים== '''א. האם מהדורת מקרא "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה" חייבת להיצמד אליו בכל פרט?''' '''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה"?''' בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר. ===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר=== במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}} יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ"ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות: *'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי "קרי וכתיב":''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה"כתיב" בנוסף ל"קרי" בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה"קרי" יש סטייה משיטת המסורה. *'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה"פשטא" בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה"פשטא" בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי"ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר "אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית". נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}} *'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין "אתנח" הפוך ל"גלגל"]] בטעמי אמ"ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה"עולה" בטעם ה"עולה ויורד"]] בטעמי אמ"ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים). שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה"עולה ויורד" בספרי אמ"ת. '''"עולה ויורד" מול "רביע מוגרש":''' לגבי הטעם "עולה ויורד", חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב"מקראות גדולות הכתר": כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם "רביע מוגרש". כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה"רביע" בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא. אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי "רביע מוגרש" יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: "בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו"י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה..." (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי "עולה ויורד" לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש"בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל"עולה"], והוא אם אין בין מלך זה [העו"י] ובין משרתו נקודות..." (ייבין, מט.1 עמ' 330). אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי "רביע מוגרש" ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי "עולה ויורד" ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה"עולה" בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים", ולכן נסמן בעקביות את ה"עולה" לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג"ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה "אינו זקוק לו", אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ"ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ"ת|להלן]].}} {{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם "זקף קטון" וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי"ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא "בניגוד לנהוג היום בדפוסים", כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר. '''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי"ה|ניקוד חולם בשם הוי"ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה"רפה"]]; השמטת [[#נקודה בוי"ו עיצורית|הנקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה"רביע" בטעם ה"רביע מוגרש"]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו. ===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל"תיקון קוראים"=== מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ"ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של "תיקון קוראים" ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים. '''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.''' ==קרי וכתיב ושם הוי"ה== ===ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה"כתיב" בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה"קרי"; ואילו אותיות ה"קרי" נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, "מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של "קרי וכתיב" למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: "נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר."}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב"קרי" בשוליים. על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי "מקראות גדולות"). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה"כתיב" בפנים הטקסט בניקודו של ה"קרי". בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את "כתיב" (וניקדו רק את ה"קרי" בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה"כתיב" המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים? לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה"קרי" בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה"קרי" הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה"קרי" בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה"רפה"; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים. בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה"כתיב" ולא את ה"קרי" הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך. לכן שיטת קורן בענייני "קרי וכתיב" היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ"ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה"כתיב" שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב"קרי" יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב"כתיב", במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה"קרי" נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב"קרי" אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה"קרי" אחרי ה"כתיב" מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה"כתיב": לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי"ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב"קרי" בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה"כתיב"), אע"פ שבכתי"ל מנוקד כמובן ה"כתיב" ולא ה"קרי", ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי"ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה"כתיב" וה"קרי" כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה"כתיב" באותיותיו בלבד וה"קרי" בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}} ===סדר הופעתם של ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה"כתיב" ואת ה"קרי" ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה"קרי" וגם ה"כתיב" נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה"כתיב" באותיותיו בלבד, ואחר כך ה"קרי" בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על "ניווט וסימני ניווט"]].}} כדי להבחין עוד בין ה"כתיב" ל"קרי" מופיע ה"כתיב" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.''' '''אך במקרה שתיבת ה"קרי" מחוברת לתיבה שלפניה ע"י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.''' שיטה זו להצגתם של ה"כתיב" וה"קרי" בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ"ך היפה שיצא לאור בשיטת "סימנים" (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים: #לא הקטנו את תיבת ה"קרי" (כך עשו במהדורת "סימנים"). #הוספנו סוגריים במקרה של "כתיב ולא קרי" או "קרי ולא כתיב" ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|המשך]]). #במספר מקומות יש "קרי וכתיב" בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של "היהודיים עתודים" ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של "קרי וכתיב" ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל"ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה"א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת "סימנים" הביאו את שתי התיבות של ה"כתיב", ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי", כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת "קרי" '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי"ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה"כתיב" ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי" ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}} ===שתי התבניות העיקריות ל"קרי וכתיב"=== '''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן "קרי וכתיב". שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה"כתיב" וה"קרי":''' #'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם "קרי וכתיב", הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו"ק]] (="כתיב וקרי").''' תבנית זו מציגה את ה"כתיב" בצבע אפור מיד לפני ה"קרי" המנוקד. #'''במקומות שה"קרי" בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו"כ]] (="קרי וכתיב").''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה"קרי" תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה"כתיב". השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת "איכה"]], שבה יש שלושה מקרים של "קרי וכתיב" כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה"קרי" '''לפני''' ה"כתיב" במהדורתנו. '''"קרי וכתיב" בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של "קרי וכתיב" המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''. '''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של "קרי וכתיב", ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של "קרי וכתיב" בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת "קרי וכתיב" במהדורה נגזרת למי שירצה בכך. ==="קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"=== '''במספר מקומות במקרא יש תופעות של "קרי ולא כתיב" או "כתיב ולא קרי". במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה"כתיב" על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה"קרי" על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:''' *'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|"כתיב ולא קרי"]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן "כתיב ולא קרי" בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע "כתיב ולא קרי" בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל"ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}} *'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|"קרי ולא כתיב"]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות "כתיב ולא קרי" ו"קרי ולא כתיב" ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]]. ==="כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"=== ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין", כלומר: "כתיב" שהוא מילה אחת אבל ה"קרי" שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה"קרי" בעצם זהה ל"כתיב", רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה"כתיב" לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב "בָּ֣גָ֑ד" ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; "בָּ֣א גָ֑ד" קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה. במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. #'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. ==="כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה"=== ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה", כלומר: "כתיב" שהוא שתי מילים אבל ה"קרי" שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה ("וחלופיהון"), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] ("מִן בַּת־" כתיב בתיבה אחת, "מִבַּת־" קרי בשתי תיבות). במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). *'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. ===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים=== בשלושה פסוקים במקרא יש הערת "קרי" המייחסת שתי מילים של "קרי" למילה אחת של "כתיב". לא מדובר על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" (ראו [[#"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה"כתיב" לשתי המילים של ה"קרי" אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה"קרי" הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת "כתיב" לגמרי (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה"כתיב" ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום). במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|"קרי ולא כתיב"]] לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי). #'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי) ==="קרי וכתיב" של אֵם קריאה=== במהדורת וסטמינסטר סימנו "קרי וכתיב" על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון "בריחָו/בריחָיו" ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון "בעירוֹ/בעירֹה" בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב"מקראות גדולות הכתר" בכל המקומות שמופיע ציון של "קרי וכתיב" בכתר ארם צובה. אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל "קרי וכתיב" במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו "קרי וכתיב" בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: "ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו". שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא. אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע"י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון "אשר לא/לוֹ יעדה" ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין "קרי וכתיב" אך ורק במקומות שיש ב"קרי" חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב"כתיב", ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה"כתיב" רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה"קרי" ל"כתיב" מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין "קרי וכתיב" ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי"ל כתיב "נְבִיָּ֔אה" וקרי "נְבִיָּ֔א". במהדורת קורן ציינו כאן "קרי וכתיב", ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם "נְבִיָּ֔אה" בפנים. במהדורתנו ציינו "קרי וכתיב" במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי"ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי"ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין "קרי וכתיב" או "יתיר" במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ"ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן "קרי וכתיב" במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה"ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: "עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה"קרי".}} '''כתיב "הִוא" וקרי "הִיא":''' לא ציינו כתיב וקרי של "הִוא" ו"הִיא" בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של "קרי" בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה"קרי" לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג"ה, סימנים).{{הערה|כתי"ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ"ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של "הִוא" וקרי מפורש של "הִיא" בשלושה פסוקים בנ"ך ע"פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]]. '''האותיות בתוך ה"קרי":''' במקומות ש"קרי וכתיב" מופיע במהדורתנו, והערת ה"קרי" שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה"קרי" לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה: #קרי "וְשׁ֥וּבוּ" ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא "וְשֻׁ֥בוּ"" כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר; #קרי "שָׁלִישִׁ֑ים" ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא "שָׁלִשִׁ֑ים" כמו שנדפס במהדורות ברויאר. יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי "וּגְדֻלָּתְךָ֥" ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא "וּגְדוּלָּתְךָ֥" כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC] וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. ===יתיר=== השתמשנו בתבניות של "קרי וכתיב" גם במקומות שצויין "יתיר" (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: "ל=יתיר ו'." ===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה=== מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי"א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי"ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי"ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב. '''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי"ל. אז ציינו "קרי" לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי"ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן: #כתיב "צביים" וקרי "צְבוֹיִם" ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב "בגיים" והקרי "בַּגּוֹיִם" בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]). #כתיב "לך" וקרי "לְכָה" ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה"ב כה,יז]]). לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה. ===תיעוד ניקודו של הכתיב=== דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה"קרי" בתוך האותיות של ה"כתיב" יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה"כתיב". דרכו של כתי"ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה"כתיב" לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה"קרי". אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: "בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו".{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}} מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לא ניקדנו את תיבת ה"כתיב".{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה"כתיב" בכתר ארם צובה. ===שם הוי"ה=== שם הוי"ה הוא ה"קרי וכתיב" הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה"כתיב" הזה בתוך הפסוק (בניקוד של "לְעוֹלָם" בשביל הקרי "אֲ־דֹנָי"), אבל לא לציין את ה"קרי" שלו בשוליים. כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים "יְה־וָה" (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה"א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי"ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי"ל בתחילת מזמור ט"ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי"ה ושם אדנו"ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי"ה. לדעתו של ייבין מדובר על "נוהג, שסיבתו אינה ברורה". ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי"ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי"ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי"ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי"א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ"א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ"ת). ואילו המסרן סמך על ה"סילוק" ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי"ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע"פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג"ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינטסר אכן יש הערה מיוחדת ל"סוף פסוק" חסר בכתי"ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי"ל, ו"מקראות גדולות הכתר" לגבי כתי"א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת "מכון ממרא"), מנקדים את שֵׁם הוי"ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו"ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי"א ("אֲדנָי") חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו"ת בנקודת חולם ("אֲדֹנָי") למרות ש'''אין''' נקודה בכתי"א, לעומת שם הוי"ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}} לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של "קרי וכתיב", הם לא ניקדו כלל את שם הוי"ה כשהוא בא בניקוד של "לְעוֹלָם".{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה"קרי" מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי"ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים. מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי"ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי"ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של "לְעוֹלָם" (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי "אֲ־דֹנָי". לכן החלטנו לנקד את שם הוי"ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם. בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי"ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי"ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"|נספח על מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"]].}} '''שם הוי"ה בניקוד "אֱ־לֹהִים":''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי"ה בניקוד של "אֱ־לֹהִים" (בביטוי "אֲ־דֹנָי יה־וה"), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד "יֱהֹ־וִה" בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא "אֱ־לֹהִים". אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד "יְהֹ־וִה" (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו"ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של "יְה־וָה"), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד "יְה־וִה" במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך ("יְהֹ־וִה") גם במקראות גדולות הכתר.}} ==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו== בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו. ===טעם כפול בהברה המוטעמת=== לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס"ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/33|ט"ו ע"א]]: "הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא." וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, "ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי"ז-תקצ"ב", '''המעין''' כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ"ד). להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו: *'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}} *'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע"י השימוש בתווי היוניקוד ל"זרקא" (בסוף התיבה) ו"צנור" (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}} *'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩. '''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]]. '''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת|להלן]].''' ===קמץ קטן=== בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת "קמץ גדול" לבין תנועת "קמץ חטוף": :"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: "אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת." ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע"י סימנים נוספים: "בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: "חטף", ואילו צורה שבה געיה: "געי" או "גרש"... "געי" פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, "חטף" פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש"חטף", ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; "געי" מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. "גרש", המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל"געי"." והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}} אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע"י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד. אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה"א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב: :אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה "קדשים" והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}} ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון "יָֽעֳמַד־" ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); "מָעֳמָ֛ד" ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל"א כב,לה]]); "מָעֳמָ֑ד" ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה "כָּל" בספרי אמ"ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}} אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב"תיקון קוראים" הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}} '''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:''' #'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. #'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות "קֳדָשִׁים" בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ קטן)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל", למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}} '''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}} '''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן. ===חולם בוי"ו עיצורית=== נקודת חולם בוי"ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו. סימן מיוחד (משמאל לאות וי"ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון "מִצְוֺתֶיךָ". הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו. ===פסק ולגרמיה=== '''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): "הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות." ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): "פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה."}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא "פָּסֵק". קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק "מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו." וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): "המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה." והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש"לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע"א]]).}} אבל אם הקו בא לאחר הטעם "מונח" בכ"א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל"מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ", כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם "מונח לגרמיה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}} יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של "לגרמיה" לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של "פסק" בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו "לג[רמיה]" ו"פס[ק]" בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): "ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס"ק '''ל''' מעירים "ל֗ג֗ר֗" בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים "פ֗ס֗ק֗."}} '''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי"ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי"ל וכתי"ק וכתי"ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}} '''ג. את ההבחנה בין "לגרמיה" ל"פסק" בכ"א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי"ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין "לגרמיה" ל"פסק": #'''"מונח לגרמיה" בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: "לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]])."{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות "לגרמיה" בשוליים בכתבי־היד.}} #'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] ("הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה"). העדות המפורשת של המסורה קובעת: "ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע"ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי"ל] יש עליו ציון מפורש "פ֗ס֗ק֗"; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה "ב֗" שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי"ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי"ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של "לגרמיה".{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא "רשימה מוסמכת למדי" לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ"א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ"ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל"א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל"ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה"א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה"ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל"ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה"ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}} #'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה: ##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל"ד ע"א]): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל])." ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל"ג ע"א]): "'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]])." ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי"א מקומות במקרא, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"א-ע"ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ"א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ"א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ"ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל"ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה"ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}} ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]]. ##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]): "ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר." לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): "וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''" (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: "הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק."{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב"וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין" מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה ""וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀"; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב "ודאי שיבוש הוא",{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: "ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם."{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט"ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי"ש בתיבה "וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀" נוטה במקצת לצד שמאל בכתי"ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&page=19 כתי"ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: "ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו."}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] "מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א"; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] "וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א"), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של "לגרמיה" בכתי"ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו. ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל"א ע"ב]): "בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק." דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב"ביאור הפסק", המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו "להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים", כתב: :אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום... :בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים… ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}} :ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה"ט ז, ע"ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש"יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות."}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ"ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}} יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק. '''ד. דרך הסימון של "פָּסֵק" ושל "לְגַרְמֵיהּ" במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל "פָּסֵק" ובשביל "לְגַרְמֵיהּ" כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה: #'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של "לגרמיה" לאחר רווח מיוחד קצר (<code>&amp;thinsp;</code>),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק ("לגרמיה"). #'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (<code>&amp;thinsp;</code>) לפניו ולאחריו (&thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות. '''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ"ת:''' בספרי אמ"ת יש שני טעמים של לגרמיה: "אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ" ו"מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ".{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ"ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ"א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ"ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}} ההבחנה בין "פסק" ו"לגרמיה" בספרי אמ"ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל"עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖" אלא ל"בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה"); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}} '''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק "שלשלת" (בכ"א הספרים) ומקבילו "שלשלת גדולה" (בספרי אמ"ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: "אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ"ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ"ת. משם הועבר הקו גם אל כ"א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק."{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}} ===הניקוד בתיבת "ירושלם"=== בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת "ירושלם" יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ"ד, ביחד עם החיריק של אות יו"ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו"ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת. '''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]]. בצורה החריגה והנדירה "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל"א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל"ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]). ===חטפים באותיות לא גרוניות=== בחלק מכתבי־היד והדפוסים, אנחנו מוצאים לעתים קרובות חטף באות לא גרונית, הבא במקום שווא פשוט, ואילו החטף נכתב כדי להורות על הנעת השווא בלבד. החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה"מנחת שי",{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: "ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה." דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: "המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה". אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב "כולם בשוא" בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את החטפים האלה שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על חטף פתח באות לא גרונית, שהרב ברויאר הפך אותו לשווא במהדורותיו. לעתים מדובר על שווא במקום חטף קמץ (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. לעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום חטף חיריק (!) בחמישה מקומות בכתר ([[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים); עליהן נציין במקומן בתיעוד הנוסח, ולהסבר של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). בנוסף חשוב לציין שכלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות "נוסח כתב היד" שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה ראו את התיבה "וִיבֹקֲק֖וּ" ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין "חטף" לבין "שווא". על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל"מקראות גדולות הכתר", בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע"פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: "וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י" ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג"ה "וּֽתְבֻקְשִׁ֗י"); "כָּלֲל֖וּ" ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג"ה "כָּלְל֖וּ"); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ"ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח"כ בשוא: "כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ" בפסוק ג' בחטף, לעומת "כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ" בשוא בפסוק י"א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}} לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על "חובה" במסגרת המסורה: :בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין "פתיחת" אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}} אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל"מקראות גדולות הכתר" כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר). מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת "קרי וכתיב" או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר".{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: "אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם..." (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של "הרחבה" ו"שכלול" המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}} '''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול"מקראות גדולות הכתר" כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים" (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים. יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת "o" קצרה בדומה לקמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) ובאופן דומה "שׇׁרָשָׁיו", וכמו כן בשם "מׇרְדֳּכַי" במגילת אסתר.{{הערה|1=אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}} לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי להורות על הנעת השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות. הנה דוגמה ויזואלית אחת של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}} מעל האות "ר" בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא "וריקה" (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור "שווא נע".}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''. ===מתיגת הזקף=== מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את "שיטת-א" כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר"); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח. ===נקודה בוי"ו עיצורית=== בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: "וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ" ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי"ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: "כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש."{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) בתיעוד הנוסח. יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע"פ כתי"ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי "מקראות גדולות הכתר" על כך שהוא היה נאמן לכתי"ל. ===מרכא בתיבת תביר=== במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי"ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי"ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}} '''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי"א ובכתי"ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה"ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]]. ===עקביות במקפים=== "המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה."{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף "וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ" ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ"ז.}} במהדורתנו המיועדת להיות "תיקון קוראים" נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח. לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] יופיע "לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ" במקום "לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ" ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות "סימנים" ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ"א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ"ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ). אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: "וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙" ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ"א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ"ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: "כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי" ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו"כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ" ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת "כִּי" הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה "כִּי" ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת "כִּי" מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה "חָ֥פֵֽץ", לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם "חָ֥פֵֽץ" ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&manuscript=G&panX=0.277050760812639&panY=0.5551366584378234&zoom=3.4314471375443367&fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&manuscript=G&panX=0.6999221067291568&panY=0.644316116311837&zoom=4.933285037306152&fullscreen=true כאן] התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ"א הספרים. אך בספרי אמ"ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}} ===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת=== בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}} #בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]* #ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]* #מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל"ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]* #יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]* #צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]* תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: "היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}} שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): "הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם."}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי"ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה). במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי"ק מל"ב יז,יג <שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ>.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי"ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}} במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות "תיקון קוראים". לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת. ===סימן הרפה=== בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי"ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה"א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה"רפה"). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת "סימנים" החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}} אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו: #'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: "כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒" (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ"ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם "לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח" ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי"ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן "לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף" ו"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב". #'''במקומות שצפוי מפיק באות ה"א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: "וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ"; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: "וְרַחְמָ֖הֿ"; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ". #'''במקומות שהאות אל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: "יְר֧אֿוּ"; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד]]: "יְר֣אֿוּ"; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "וַיֹּר֨אֿוּ"; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: "וְנִרְפּ֥אֿוּ"; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: "יְר֣אֿוּ"; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: "מֽאֿוּם"; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: "מאֿוּם֩" (לגבי שני האחרונים השוו "מ֔וּם", [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות "הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי" בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל"ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "הַמּוֹרִ֤אֿים"; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: "רִפִּ֤אֿנוּ"; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: "דִכִּ֣אֿתָ" (השוו "דִּכִּֽיתָ", [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו"וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי" [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת "קרי" מפורשת. #'''במקומות שאותיות בג"ד כפ"ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם".{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי"ל.}} יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות "תיקון קוראים". להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר "מקראות גדולות על התורה" שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב"רפה" שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=0&s=0&t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&inorder=1&en=0&notes=0&tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}} *'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג "וַתַּחְמְרָ֥הֿ"]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח "הִוָּסְדָ֖הֿ"]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב "מוֹקְדָ֨הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד "טׇהֳרָ֑הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה "טׇהֳרָֽהֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז "וְטָהֲרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד "וּשְׂעָרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ "חֻפְשָׁ֖הֿ"]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז "לְרִבְעָ֣הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד "הׇשַּׁמָּ֔הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה "הׇשַּׁמָּ֖הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח "בְּחֶטְאָ֥הֿ"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא "עֲוֺנָ֥הֿ"]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז "הָראֿוּבֵנִ֑י"]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב "לָ֦הֿ"]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד "הָראֿוּבֵנִי֙"]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב "לָרֽאֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז "וְלָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג "לָרֽאֿוּבֵנִ֑י"]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז "מְעֹנָהֿ֙"]]. *'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב "וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו "לָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח "הָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד "יְר֧אֿוּ"]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ"א א,ט "אׇכְלָ֥הֿ"]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד "יְר֣אֿוּ"]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ"א כ,כ "צִדָּ֣הֿ"]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד "וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים"]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל"א יד,יב "בְּבֹאָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו "עָזְבָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג "וְהָראֿוּבֵנִ֖י"]]. *'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה "נִצָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב "כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ"]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז "לְאֶתְנַנָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז "מַשָּׂאָ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב "מֽוּסָדָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו "וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח "גִּילָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו "עֵצָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז "וְרַחְמָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט "רִפִּ֤אֿנוּ"]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד "כְּאִמָּ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז "לְמׇרְטָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו "חֶלְאָתָ֣הֿ"]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ "לְרִכְבָּֽהֿ׃"]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז "הֲמוֹנָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח "וְנִרְפּ֥אֿוּ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י "לְמִינָהֿ֙"]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י "כְּבִכּוּרָ֤הֿ"]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא "שְׁמָ֥רָהֿ"]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד "אַרְזָ֖הֿ"]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז "הָרֹאשָׁ֔הֿ"]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ"]]. *'''ספרי אמ"ת:''' [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י "יְר֣אֿוּ"]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד "לְֽחֵילָ֗הֿ"]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם"]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא "דִכִּ֣אֿתָ"]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח "נְתִיבָ֣הֿ"]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב "מִבְטֶחָֽהֿ׃"]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז "מֽאֿוּם"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִקָּנָ֥הֿ"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִשִּׁכְמָ֣הֿ"]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה "עֶרְכָ֥הֿ"]]. *'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד "וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ"]]. *'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד "מאֿוּם֩"]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב "דִּכְרוֹנָֽהֿ׃"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו "לָרֽאֿוּבֵנִֽי"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב "הָראֿוּבֵנִ֗י", "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח "מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב "עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י"]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]. ===הטעמים הנדירים בכ"א הספרים=== רוב רובם של טעמי המקרא בכ"א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל: #'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]]. #'''"מרכא כפולה" או "תרי טעמי" או "תרין חוטרין" (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל"א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה"ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]]. #'''"קרני פרה" או "פזר גדול" (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו "ירח בן יומו" או "גלגל" מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: "פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ"ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5)." טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין "גלגל" בטעמי אמ"ת (הזהה לו) ולבין "אתנח הפוך" בטעמי אמ"ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע "ירח בן יומו" מתויגים ע"י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ"ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ"ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל"ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה"א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה"ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]]. לגבי ניגונה של "מרכא כפולה" כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} "בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר." ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר. אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע"פ צורתו הכתובה של הטעם או ע"פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא "קרני פרה" בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך. ===תווים עתידיים=== אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה. ==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה== במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את "הטעם התחתון" ואת "הטעם העליון" ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''. <קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> {| class="wikitable" |+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב"מקרא על פי המסורה" |- align=center | ! הדף הראשי של עשרת הדברות ! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית ! דף בסיס טכני לעשרת הדברות ! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים ! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון |- align=center ! עשרת הדברות בספר שמות | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']] |- align=center ! עשרת הדברות בספר דברים | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']] |}<קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> '''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''. ==עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו== ===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת=== '''הצורך:''' בטעמי אמ"ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] ("י֘וֹצִ֤יא"). וראו עוד להלן, [[#צינורית|"צינורית"]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ"ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ"א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע"י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג"ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: "אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת..." (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ"ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת"י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת"י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי"ן קמוצה והתי"ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }} לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת זהה לכ"א הספרים. '''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ"ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ"ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ"א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ"ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים תש"ע), שבה יש סימון כפול בכ"א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע"י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ"ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] ("בָטַחְתִּי֮" ולא "בָטַֽחְתִּי֮"). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ"ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין "צינורית".}} מלבד תנ"ך סימנים, מאז שנת תש"ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ"ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים "סימנים"''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס"ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס"ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע"ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים "סימנים"''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ"א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ"ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע"ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע"ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע"ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}} '''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ"ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט"ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: "לַֽ֭יהֹוָֽה" (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), "תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮" (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ" ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ" ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ", "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ". ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''. באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש"לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים", ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא: :ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי"ן|במקור נכתב בטעות: תחת העי"ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע"ד), מבוא, עמ' 10-11.}} אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ"ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא. '''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה. אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד. בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב"מקרא על פי המסורה". ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל א|פסוק א]] ("הַגֶּבֶר") אל טעם הטרחא באותו פסוק ("לְאִ֖יתִיאֵ֣ל"): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית. '''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של "עולה ויורד" והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן. מכיוון שהצינור גם דומה ל"זרקא" בכ"א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ"א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך. '''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ"ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ"ת מטעם הזרקא בכ"א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה. '''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ"א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ"ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ"ת. '''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ"ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל"דחי" ו"צינור" בפסוקי אמ"ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת בדפי העריכה, בתוך [[תבנית:מ:דחי]]. לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע (ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]). ===עולה ויורד=== '''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ"ת. אמנם רוב פסוקי אמ"ת נחלקים ע"י אתנחתא, כמו בכ"א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ"ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע"י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא. "עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם."{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה"עולה", וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה"יורד".{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. "מסימונו של ה"עולה" בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה"עולה", ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה"עולה" היה ככוח געיה. סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית."}} ה"עולה" מסומן קודם ל"יורד" מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה"יורד" מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה"עולה" משתנה לפי הנסיבות: "בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם."{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על "עולה ויורד" מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה קלה הוא "כאילו היה טעם־משנה".{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת "טעם־משנה" (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה"עולה": [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה"עולה" אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו"סימנים".}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה"עולה" בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה"יורד" באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה"עולה" מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי"ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה"עולה" באות יו"ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה"א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה"עולה" באות ה"א בשם הוי"ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי"ה מוטעם ב"עולה ויורד" במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] ("עולה" מסומן באות ה"א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו"ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה"א).}} לעתים מסומן ה"עולה" בהברה שלפני ה"יורד" כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה"יורד", כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה"עולה" בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה"יורד" בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא "אתנח הפוך", אחד מהמשרתים הנפוצים של "עולה ויורד").{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע"י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: "הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל".) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו. אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה"יורד" ומשמיטים את ה"עולה" לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה"עולה" ב-11 פסוקי אמ"ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה"עולה" למעלה באות של ה"יורד": לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה"עולה". ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של "עולה ויורד" נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה"עולה" בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה"עולה" בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על "עולה ויורד". דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה"עולה" בשביל הקורא והלומד.}} בכל המקומות שה"עולה" מסומן בתיבה שלפני תיבת ה"יורד", ואין טעם עצמאי בתיבת ה"העולה", שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע"י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה"עולה" לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי"ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י). {{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב "עולה ויורד" בדרכים הבאות:'''}} '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר "עולה" ו"יורד" ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא "תיקון קוראים" מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה"עולה" במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי "עולה ויורד", אף בפסוקים שבהם ה"עולה" מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות "תיקון קוראים".{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה"עולה" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה"עולה" וה"יורד" (ראו "ב." בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}} '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' שני סימנים "עולה" ו"יורד" הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} '''ג. מקום סימון ה"עולה" בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה"יורד" פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה"עולה".{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה"עולה" תמיד בהברה שלפני ה"יורד", ואילו במג"ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג"ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה"עולה" לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה"יורד" (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה ("כאילו היה טעם משנה") ע"י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה"עולה" ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה"עולה" אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה"עולה" יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע"פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי"ה, נסמן בו את ה"עולה" באופן עקבי באות יו"ד (ראו לעיל). '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "עולה ויורד", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===צינורית=== הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]). אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל"עולה"), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: "כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא" ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]). בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|"עולה"]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה"עולה"). בשם הוי"ה מסמנים אותה באות יו"ד (גם כן כמו ה"עולה"); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה"א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו"ד של שם הוי"ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה"גלגל", והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ"א הספרים ("ירח בן יומו" המשרת ל"קרני פרה"). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA ("֪"). משרת ה"עולה ויורד" הוא טעם אחר, צורתו כ"אתנח הפוך" בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ"א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ"ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה"עולה ויורד" הוא ה"גלגל" דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 ("֢"). במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר. שלושת התבניות שנשתמש בהן: #[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ"א הספרים|הטעם הנדיר בכ"א הספרים]], הזהה בצורתו ל"גלגל" בספרי אמ"ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ"ת, הזהה ל"ירח בן יומו" בכ"א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של "עולה ויורד" בספרי אמ"ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של "ירח בן יומו" ו"גלגל" אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2. על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל"דפים המקושרים לכאן"; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם. ===רביע מוגרש=== '''"רביע מוגרש":''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה"רביע" בטעם "רביע מוגרש" בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע"פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "רביע מוגרש", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== בתיבות רבות בספרי אמ"ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת. מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ"ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו. להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע. ====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה==== הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 "נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)"], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ"ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}} :...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ"ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה. :'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים: :א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}} :ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה "נמלטה מן ההקפה" – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות "את", "כל", מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]). :ניקוד זה של תיבות "את", "כל" היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת "כל" זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות."}} ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על "סדר פיסוק הטעמים" בספרי אמ"ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}} התופעה די דומה לשתי תיבות של "עולה" ו"יורד": כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה"עולה" מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד", כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות. ====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים==== '''סה"כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:''' #כאמור, תיבת ה"עולה" כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]); #צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}} #מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: "מִ֤י", "אֶ֥ת", "פֶּ֥ן", "כׇּ‍֥ל" וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה"כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. "אֶ֥ת" במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. "פֶּ֥ן" במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. "כׇּ‍֥ל" במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}} #מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון "אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ",{{הערה|בכתי"ל התיבות מוקפות בפועל ("אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי"ש ("אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ" או "אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ"), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא ("אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). והשוו גם את הדוגמה "מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀" ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} "הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀"{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו "הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}" במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי "הַלְלוּ־יָהּ" כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): "המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה."{{ש}}'''הדפסת תיבת "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: "הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀" בטעמי המקרא, או "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה ("הַלְלוּיָהּ") או כשתי תיבות בלי מקף ("הַלְלוּ יָהּ"). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה ("הַ֥לְלוּ") הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. ("נסיגת טעם לראש תיבה"); ו-ג. ("הקפה"), עמ' 284.}} #לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב"וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}" ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש"וְהִנֵּ֨ה" נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}} #לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: "חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו"י בא משרת (מרכא)". בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש"לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…" (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי"ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ"ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי"ש. אך לדעת מג"ה הקו השני באות רי"ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}} הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר. ====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות==== '''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות "ראויות להיות מוקפות" (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}} {{מ:טעמי המקרא|14}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף''' |- |align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג''' |align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק''' |align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט''' |align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:''' |- |align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮ |align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה |align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]) |align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא |align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ |align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}} |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ |align=center colspan=15 width=25%|" |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת==== '''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש"נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם."{{הערה|ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231).}} {{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף); #[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל; #[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף); #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל; #[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף); #[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל; #[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל; #[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל; #[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל; #[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל; #[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף); #[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל; #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; #[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל; #[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל. '''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}} #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; '''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}} #[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}} #[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}} #[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו"ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}} #[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}} '''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: "ומקף זה איננו מובן."}} #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}} #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל="מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" או "מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל; #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}} #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל; #[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף). '''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:''' לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ). בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו): #[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל; #[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל. תופעה אחרת של טעם בראש תיבה: #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|"ע֤וּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע ("ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל"). השוו: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}} ====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו==== '''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ"ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י"ב (שבט תש"ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י"ג (תש"ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת). *'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' "קִ֥רֲבַ֥ת" ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום "קִרְבַת", "נִ֥דֲר֣וּ" ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום "נִדְרוּ", "תִּ֥לֲעַ֣ג" ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום "תִּלְעַג". היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]). *'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|"1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא"]].}} בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם. '''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג"ד כפ"ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים: *שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). *שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, כגון "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של "יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: "יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת" ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג"ד כפ"ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה ("קִרְבַת") על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני. '''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה" חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]). בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל ("יִרְאַת", "קִרְבַת"), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא. וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן ("כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}", "כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}").}} ==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות== לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט: *[[תבנית:פפ]] מציגה "פרשה פתוחה" בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב. *[[תבנית:סס]] מציגה "פרשה סתומה" בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}} שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות "כתר ירושלים", אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב"כתר ירושלים" כתב הרב ברויאר: :פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה. לעומת הטורים הצרים ב"כתר ירושלים" (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד). לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב"ם של רווח "כשיעור תשע אותיות". פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת "כתר ירושלים" וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה). אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים "כשיעור תשע אותיות" בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך. '''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע"י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש "מעין צורת השיר" על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ"א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב"פסקא באמצע פסוק" של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת "כתר ירושלים" סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של "פסקא באמצע פסוק" ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}} '''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:''' *'''ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|ראו להלן בפרק הזה]]. *'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע"פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע"פ הספר "קסת הסופר". הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה. *'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד "מעין צורת השיר" בביצוע מלא ע"י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ"ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]]. *'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ"ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא"ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא"ב, בכתי"ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי"ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע"י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע"י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]). *'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים "מעין צורת השיר" במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את "מעין צורת השיר" ע"י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של "מעין צורת השיר" ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]]. למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]] ==צורת השיר בכ"א הספרים== ===מבוא לצורת השיר בכ"א הספרים=== בכ"א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו: '''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים). '''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ"א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|הכתיבה השירית בספרי אמ"ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל"ז), עמ' 149-189.}} #'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות. #'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ"ת|צורת השיר בספרי אמ"ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או "שיר של תמיד") בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה"נכון" בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ"א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ"ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה"נכון", ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ"ת ל"מובהקת" בכ"א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ"ת בכתר "טושטש במידה מסויימת" לעומת כתי"ק (עמ' 177). וכך היא "נראית כשירה לכל דבר", אמנם "אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…" אלא "שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ"ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות" (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה ("אין ביניהן אלא רוחב השורות") נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ"א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת "האזינו" ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק "נראית כשירה לכל דבר", אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ"ת.}} '''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו "מעין צורת השיר" ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}} ===צורת השיר במהדורתנו=== במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה "צורת השיר" המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של "מעין צורת השיר" שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות: *לגבי "צורת השיר" המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל"צורת השיר" בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו. *למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד. לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו"האזינו") לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע"י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע"פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה: ===רשימת הדפים לצורת השיר=== {| class="wikitable" |+ דפי "צורת השיר" במקרא על פי המסורה |- align=center ! שם השיר<br>וקישור למידע עליו ! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות) ! דף בסיס טכני לצורת השיר ! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים) ! דפי מקרא: צורת השיר ! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים) |- align=center ! [[:W:שירת הים|שירת הים]] | '''[[שירת הים/טעמים]]''' | [[שירת הים/צורת השיר]] | [[שירת הים/צורות נוספות]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט"ו]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט"ו]] |- align=center ! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]] | '''[[שירת האזינו/טעמים]]''' | [[שירת האזינו/צורת השיר]] | [[שירת האזינו/צורות נוספות]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל"ב]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל"ב]] |- align=center ! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]] | '''[[מלכי כנען/טעמים]]''' | [[מלכי כנען/צורת השיר]] | [[מלכי כנען/צורות נוספות]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] |- align=center ! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]] | '''[[שירת דבורה/טעמים]]''' | [[שירת דבורה/צורת השיר]] | [[שירת דבורה/צורות נוספות]] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']] |- align=center ! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]] | '''[[שירת דוד/טעמים]]''' | [[שירת דוד/צורת השיר]] | [[שירת דוד/צורות נוספות]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ"ב פרק כ"ב]] |- align=center ! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]] | '''[[שירת העתים/טעמים]]''' | [[שירת העתים/צורת השיר]] | [[שירת העתים/צורות נוספות]] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']] |- align=center ! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]] | '''[[עשרת בני המן/טעמים]]''' | [[עשרת בני המן/צורת השיר]] | [[עשרת בני המן/צורות נוספות]] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']] |- align=center ! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]] | '''[[שירת אסף/טעמים]]''' | [[שירת אסף/צורת השיר]] | [[שירת אסף/צורות נוספות]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה"א פרק ט"ז]] |} ===מעין צורת השיר (לא מובהק)=== במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות: *'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ"א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד-לט]]. *'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל"א ד,ב-יט]]. *'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]]. *'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה"א י"א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ"ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ"ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע"י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת "כתר ירושלים"; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ"ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה"א א]], [[דברי הימים א יב|י"ב]], [[דברי הימים א טו|ט"ו]], [[דברי הימים א כג|כ"ג]], [[דברי הימים א כה|כ"ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ"ז]].}} צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ"ב כ"ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע"י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע"י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]]. לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב"בני פרעֹש" פותחת בכתר (ע"פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי"ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ"בני פרעֹש" בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ"ג ועד המספר הכולל בפסוק נ"ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי"ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע"י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי"ל. ===יישור משני הצדדים=== כדי לעצב נכון את השירים בכ"א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות: *'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}} *'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה "מאות" תהיה בסוף השורה). התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת "forced justification" בהגדרה של "distribution" (כלומר יישור של "פיזור" במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב"מקרא על פי המסורה". לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}} ==צורת השיר בספרי אמ"ת== ===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים=== '''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ"א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ"א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ"א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו). הטורים בספרי אמ"ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי. אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ"ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ"א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: "עולה ויורד" ו"אתנח"), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש. לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ"ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ"ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח"כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח"כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ"ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}} לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו. '''ספרי אמ"ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ"ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ"ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ"ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ"ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ"א ספרי המקרא. ב"מנחת שי" אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים): :אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: "בפתיחות".}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר"י ב"השותפים" דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר. הנימוק בדברי "מנחת שי" הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ"ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה"מנחת שי", שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ"ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ"ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה. ===מהדורות שיצאו בדור האחרון=== '''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע"י מוסד הרב קוק, תשמ"ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ"ח) העיצוב של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר. מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת מתחלקים בטבעיות (ע"פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע"פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד. '''מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר":''' בשנת תש"ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר ("כתר ירושלים"), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ"ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס"ג יצאו לאור שני כרכי "תהלים" בסדרת "מקראות גדולות הכתר", ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי לזו של "כתר ירושלים". דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג"ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה: :בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר. :רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים. מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ"ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד. '''תהלים מהדורת "סימנים":''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת "סימנים" (פלדהיים, תשס"ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את "העימוד המקורי": :ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י"ג]]: '''"אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי".''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ"ך כתר "ארם צובה" התואמים להפליא את המסורות המדויקות. :'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''"כלי"''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''"פיסוק הטעמים"''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק. :ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ"ך "ארם צובה" למטרת הפיסוק הנכון... במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או "עולה ויורד" דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר. מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר. '''תנ"ך מהדורת "סימנים":''' גם בתנ"ך השלם שיצא לאור אחר כך ע"י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס"ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" ו"תהלים סימנים", גם בתנ"ך הזה נדפסו ספרי אמ"ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד. פסוק אמ"ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר", את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ"ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב"כתר ירושלים" ומג"ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם "עולה ויורד" וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע"פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים. מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ"ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים. לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ"ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ"ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא. אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב"מנחת שי" לפני מאות שנים: "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: הנימוקים=== התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם. לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ"ת, חייב לבחור בין שתי אופציות: #הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ"ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ"ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ"ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ"ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}} #הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ"ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ"ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד. במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות "תיקון קוראים". שהרי פסוקי אמ"ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק. אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ"ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה"מנחת שי": "שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...". בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של "מקראות גדולות הכתר" שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ"ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ"ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא. נראה אם כן ש"יישום מלא" בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ"ת "לא נתנו חכמים שיעור", ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של "לבלר מוהבק" שהוא "מרצף" את ספרי אמ"ת ב"פתיחות" לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות "כתר ירושלים" של ברויאר ומג"ה: "אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''". אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש"פתיחות" אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של "לפתוח מחדש" לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו "פתיחות באתנחייתא" במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה"פתיחות" יהיו גם ב"סופי פסוקי" למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו "לבלר מובהק". ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ"ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים. בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה"מנחת שי": "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם "הידור מצוָה" של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות. לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב"תיקון קוראים" בלבד. רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ"ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ"ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ"ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ"ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט"ו) "מוהגים לפי המסורה עפ"י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו". בדברי הפתיחה שם כתוב: "פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ"י כה"י של בן אשר...". ב"אחת ההוצאות הקיימות" הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ"ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ"ך לעם''' (תשל"ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת. השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי. ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ"ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים "בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)", כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו "בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)", ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה. אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו. ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ"ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא. גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ"ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: היישום בפועל=== במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה: #בלי הזחה, #הזחה, #והזחה כפולה. ע"י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ"ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום. '''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק "אתנח".{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]): {{מ:טעמי המקרא}} כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע"י "רביע" במקום "אתנח".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}} אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ולפעמים מקום החלוקה ב"אתנח" שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו "פזר". כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ"ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב"עולה ויורד", ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב"אתנח". ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי "רביע גדול" ו"אתנח" (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח").{{הערה|לדוגמאות וכללים של "עולה ויורד" ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום "אתנח" המתחלק על ידי "רביע גדול" ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): "אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות."}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ"ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב"עולה ויורד" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"עולה ויורד"): {{מ:טעמי המקרא}} שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב"רביע גדול" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח"): {{מ:טעמי המקרא}} שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]): {{מ:טעמי המקרא}} וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של "א-א-ב-ב" או "א-ב-א-ב") יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]): {{מ:טעמי המקרא}} דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה}}בַּשָּׁמַיִם֮{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י צ֥וּר|א=עֲלֵ֫י־צ֥וּר (במקף)}}{{ר3}}דֶּֽרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע"פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח): {{מ:טעמי המקרא}} וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|=א (מקום העולה באות הראויה לגעיה)|דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]): {{מ:טעמי המקרא}} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]): {{מ:טעמי המקרא}} מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים "מלכים" לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים. בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של "מפסיקים במקום משרתים": "יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ"ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר."{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו. ===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ"ת=== כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע"י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות: *[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה), *[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה), *[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק), *ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ"ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות <nowiki><poem>[...]</poem></nowiki> כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר "ציטוט" של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ"ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}} פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע"י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות "כתר ירושלים" ומג"ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ"ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש: #חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת "סימנים"), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת. #כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם). #הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים. ===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב=== בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; "מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה") ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה. יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ"ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]). תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי"ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי"ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה. מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן). אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו: #אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. #בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}} #וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה. נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד). ===כותרות במזמורי תהלים=== כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ"ת ע"פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ"ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}} במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ"ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים. גם ב"כתר ירושלים" ו"במקראות גדולות הכתר" (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ"ת (שהוא רשות). גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ"ת]] ע"י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה. ==סדרם של ספרי המקרא== סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם. אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי נביאים אחרונים=== לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא: :"סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''". סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע"פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי כתובים=== '''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ"ך: :'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.''' סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע"פ חז"ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה). '''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים: #ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם. #הסדר הפנימי של ספרי אמ"ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב). #הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור). {{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}} {| |- | |'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים''' |'''כתבי־היד הטברנים והספרדים''' |'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים''' |- |'''מקום דברי הימים''' |בסוף |בהתחלה |בסוף |- |'''הסדר הפנימי בספרי אמ"ת''' |תהלים, איוב, משלי |תהלים, איוב, משלי |תהלים, משלי, איוב |- |'''הסדר הפנימי בחמש מגילות''' |המגילות אינן צמודות<br>(אמנם הסדר כרונולוגי) |רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר<br>(סדר כרונולוגי) |שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר<br>(סדר ליטורגי) |} מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ"ך ע"פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ"ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ"ח, כתר ירושלים תש"ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך "חמש מגילות" של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}} ===הצגת סדר הספרים במהדורתנו=== '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים "נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf "על מקור הכינוי נביאים ראשונים"], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ"ת, לחמש מגילות, ול"כתובים אחרונים".{{הערה|הכינוי "כתובים אחרונים" לקוח מהכרך האחרון של תנ"ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}} ==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים== '''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה. '''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים. '''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים). ===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים=== חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]). מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|צורת השיר בכ"א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גליון הנתונים בגוגל דוקס], הניווט נמצא בעמודות A-B (ציון מספרי הפרקים והפסוקים), ובעמודה D נמצאת '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' ביחד עם כל המרכיבים של הניווט, כמו שהם מופיעים בפועל במהדורה: שם הספר, מספר פרק, מספר פסוק, מספר סדר (אם יש), עלייה (אם יש). יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט: #אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי). #בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה. ===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים=== יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ"ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ"ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים). בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו: {| class="wikitable" |+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות |- align=center !width=20%| הפרק והנושא !width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] !width=20%| במהדורות אחרות !width=20%| המהדורות האחרות !width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו |- align=center ! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל"ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים | בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג''' | בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב''' | היידנהיים, קורן | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב''' | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ"ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2) | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט''' | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ"א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג''' | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה''' | גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב"X". באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}} | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה"כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ"א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים "טעות הוא ואינם ראויים להיות". ב"על התורה" התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}} |- align=center ! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ"א פרק כ"ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''שמ"א כג,כט'''{{ש}}שמ"א כד,א-'''כב''' | '''שמ"א כד,א'''{{ש}}שמ"א כד,ב-'''כג''' | ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ"ד!}}, בה"ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל"א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט''' | '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ''' | בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בה"ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב''' | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג''' | ליסֶר, בה"ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}} | בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא. |} ===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)=== בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ"ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים. '''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:''' *[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים) *[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע) '''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין "מפה" פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|"שער נביאים"]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|"שער כתובים"]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]] ndpp8qgvzl98dau7tk9pal5bhinhala 108 272165 3007497 520512 2026-04-22T19:46:49Z Nahum 68 3007497 wikitext text/x-wiki {{דף של מחבר |תואר=הרב |שם פרטי=יוסף |שם משפחה=ענגיל |ויקיטקסט=יוסף ענגיל |ויקיפדיה=יוסף ענגיל |ויקיציטוט= |ויקישיתוף= |שפה=עברית |שפה שניה=יידיש |תמונה= |יום לידה עברי=ב' |חודש לידה עברי=טבת |שנת לידה עברית=5619 |יום לידה לועזי=9 |חודש לידה לועזי=דצמבר |שנת לידה לועזית=1858 |ארץ לידה=פולין |עיר לידה=טרנוב |תקופה=אחרונים |יום פטירה עברי=א' |חודש פטירה עברי=חשון |שנת פטירה עברית=5680 |יום פטירה לועזי=25 |חודש פטירה לועזי=אוקטובר |שנת פטירה לועזית=1920 |ארץ פטירה=אוסטריה |עיר פטירה=וינה |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|רב העיר קראקא ומחבר ספרי קודש רבים}}} |תיאור בדף מחבר=תלמיד חכם ומחבר ספרות תורנית-למדנית, ראש ישיבה ורבה של העיר קרקוב שבפולין. היה בעל שיטת לימוד ייחודית, תלמיד חכם פורה וחריף הנחשב אחד מראשוני מפרשי התלמוד בדרך ההיגיון הנושקת לפילוסופיה. מיעוט מספריו שרד. }} tea74ift8nt4b3vxb4me82xufi6iy12 4 273657 3007492 3003615 2026-04-22T19:29:01Z ~2026-16312-58 45018 /* קטגוריה:ויקרא כו ב */ דיווח חדש 3007492 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == {{מצב|חדש}} שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) == [[:עיקר תוי"ט על ברכות ט]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:עיקר תוי"ט על ברכות ט|1674378389968}} == [[:רבינו שמשון על שביעית י]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}} == [[:משנה ברכות ט ד]] == {{מצב|ממתין לטיפול}} {{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}} == [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}} == [[:דרשת הרמב"ן קהלת]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:דרשת הרמב"ן קהלת|1709020711998}} == [[:ירמיהו כתיב מסומן]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}} == [[:ש"ך על חושן משפט עד]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ש"ך על חושן משפט עד|1710973640054}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}} == [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}} == [[:חוק בית הדין לעבודה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}} == [[:משנה שבת ג]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}} == [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] == בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים) בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ"ל 471 (לפי הרשומות). [https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות] {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}} == [[:שבע ברכות]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}} == [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}} == [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}} == [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}} == [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}} == [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] == {{מצב|חדש}} במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-30668-68|&#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST) == [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:30, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:תבנית:רא"ש]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא"ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:10, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}} == [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] == {{מצב|חדש}} כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-21538-72|&#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT) == [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] == {{מצב|חדש}} מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16312-58|&#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT) 7xk8gx802uk5z4vgaaziam3bgnc5ntx 3007500 3007492 2026-04-22T19:50:02Z Nahum 68 /* קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש */ 3007500 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == {{מצב|חדש}} שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) == [[:עיקר תוי"ט על ברכות ט]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:עיקר תוי"ט על ברכות ט|1674378389968}} == [[:רבינו שמשון על שביעית י]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}} == [[:משנה ברכות ט ד]] == {{מצב|ממתין לטיפול}} {{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}} == [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}} == [[:דרשת הרמב"ן קהלת]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:דרשת הרמב"ן קהלת|1709020711998}} == [[:ירמיהו כתיב מסומן]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}} == [[:ש"ך על חושן משפט עד]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ש"ך על חושן משפט עד|1710973640054}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}} == [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}} == [[:חוק בית הדין לעבודה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}} == [[:משנה שבת ג]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}} == [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] == בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים) בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ"ל 471 (לפי הרשומות). [https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות] {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}} == [[:שבע ברכות]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}} == [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}} == [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}} == [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}} == [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}} == [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] == {{מצב|חדש}} במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-30668-68|&#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST) == [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:30, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:תבנית:רא"ש]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא"ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:10, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}} == [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] == {{מצב|טופל}} כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-21538-72|&#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT) == [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] == {{מצב|חדש}} מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16312-58|&#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT) 1mmsvmgwczxn07mpi6saxh7p9wzlwo0 3007502 3007500 2026-04-22T19:52:27Z Nahum 68 /* קטגוריה:ויקרא כו ב */ 3007502 wikitext text/x-wiki {{/פתיח}} == [[:ביאור:תורת המלכים - פתיחה]] == {{מצב|חדש}} שלום לכם רבותי, בהתקף שטות חיפשתי שמי ברשת ומצאתי שכבר יש שם גירסא קדמונית של ספרי תורת המלכים. אשמח לשגרו לכם ולהרשות לכם לפרסם אשר תרצו מתוכו. עכשיו הוא אמנם מוכן לצרכן, אך אף על פי כן לדעתי אי אפשר לשימו במרשתת כמו שהוא, מפני שהוא כולל בתוכו הרבה חומר מובא (רובו בתרגום שלי ממקורות בלעז) ממקורות שיש עליהם זכויות לגורמים זרים. כעת אני מדפיס ומחלק בחינם לחברים ולמי שאני מקוה שיקראו את הספר, באופן שבעלי הזכויות לא ימצאו עילה לתבוע אותי. אם יימצא מו"ל מסחרי הוא גם יחליט מה מהחומר הזר הכלול בספר הוא רוצה ושוה לו לטרוח בהשגת רשות. לי אישית זה יהיה שוה רק אחרי שאשיג הסכמה מאחד האנשים שדעתם נחשבת אצל אחב"י החרדים להכשיר ספרים ומחברים. לפי מגמתי בחיבור הספר עיקר התועלת ממנו תושג אם יהיה נפוץ ונקרא בציבור של הנזקקים להכשרים והסכמות לפני שנותנים דעתם למה שכתוב בפנים, והם הם הציבור היותר זקוק לתרגום המובאות הארוכות כי אין לו גישה נוחה לספרים כגון המובאים ועוד בלעז. אבל אם יש לכם סבלנות לללקט הצימוקים התורניים כגון פרשת מינוי שרי הצבא ולפרסמם, חזקו ואמצו ותבורכו! עדיף להעתיק לשוני כמו שהיא בספר. נסיון הפראפרזה נוטה לסלף את הכוונה. אז תנו לי כתובת ואשל לכם גם PDF שתראו איך זה נראה וגם ODT שיהיה נוח להעתיק מתוכו מלל. מי שרוצה לשכפל ולהדפיס ולחלק את הספר כמוני בחוג החברים ורק בחינם - מוזמן ויבורך. השגות וקטילות (מנומקות בלבד) נא לשלוח אלי. בברכה דוד ויסקוט ruthwi1@013.net דווח על ידי: דוד ויסקוט ruthwi1@013.net [[מיוחד:תרומות/2001:67C:2628:647:12:0:0:177|2001:67C:2628:647:12:0:0:177]] 16:55, 9 במרץ 2021 (IST) :מתייג [[משתמש:Erel Segal]]--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:54, 9 במרץ 2021 (IST) :למישהו אחר יש זמן ורצון לטפל בזה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:52, 27 במאי 2022 (IDT) == [[:עיקר תוי"ט על ברכות ט]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:עיקר תוי"ט על ברכות ט|1674378389968}} == [[:רבינו שמשון על שביעית י]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:רבינו שמשון על שביעית י|1677369135733}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1678042746686}} == [[:משנה ברכות ט ד]] == {{מצב|ממתין לטיפול}} {{#lst:שיחה:משנה ברכות ט ד|1680997804732}} == [[:נפש החיים/שער א/פרק כב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:נפש החיים/שער א/פרק כב|1687718588837}} == [[:דרשת הרמב"ן קהלת]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:דרשת הרמב"ן קהלת|1709020711998}} == [[:ירמיהו כתיב מסומן]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ירמיהו כתיב מסומן|1709583418604}} == [[:ש"ך על חושן משפט עד]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:ש"ך על חושן משפט עד|1710973640054}} == [[:חוק המאבק בטרור]] == {{מצב|תוקן}} {{#lst:שיחה:חוק המאבק בטרור|1714859125873}} == [[:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מצוה:לא להתחתן בעובד אלילים|1724378286533}} == [[:חוק בית הדין לעבודה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:חוק בית הדין לעבודה|1725441730621}} == [[:משנה שבת ג]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה שבת ג|1735508814883}} == [[:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)]] == בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים) בתוספת 2 - לוח ב' במינוי לעניינים אישיים בלבד, במקום 4715 צ"ל 471 (לפי הרשומות). [https://free-justice.openapi.gov.il/free/moj/portal/rest/searchpredefinedapi/v1/SearchPredefinedApi/Documents/NmWtSK+sszfjxpYDBFPDjIc~jyeYZllNfpG+u5soRZU= קישור לרשומות] {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים)|1736770684444}} == [[:שבע ברכות]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:שבע ברכות|1739229706455}} == [[:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מנורת המאור (אבוהב)/הנר השלישי|1741838594200}} == [[:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מאמרי הראיה/חירות וביעור חמץ|1744216819958}} == [[:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:מעשה רב הלכות פסוקי דזמרה וקריאת שמע ותפילה|1745193868383}} == [[:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר דברים/פרשת שופטים|1760897224060}} == [[:קטגוריה:בראשית יד טו]] == {{מצב|חדש}} במצב הכהה אי אפשר לקרוא את כל הפירושים וגם כל הממשק נראה נורא דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2025-30668-68|&#126;2025-30668-68]] • [[שיחת משתמש:&#126;2025-30668-68|שיחה]] 21:55, 30 באוקטובר 2025 (IST) == [[:תבנית:עבודת הקודש (גבאי)]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 16:30, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:תבנית:רא"ש]] == {{מצב|חדש}} התבנית צריכה להיות קיימת... כרגע מופיע קישור שבור ב-157 דפים. {{ש}}אולי עדיף להחליף את השם ל[[תבנית:רא"ש על התורה]], ואריץ בוט להחלפה בערכים. תודה! דווח על ידי: [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 22:10, 8 במרץ 2026 (IST) == [[:משנה ברורה על אורח חיים תעב]] == {{מצב|חדש}} {{#lst:שיחה:משנה ברורה על אורח חיים תעב|1773610570562}} == [[:קטגוריה:מחברים שכתבו באידיש]] == {{מצב|טופל}} כותבים יידיש לא אידיש. דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-21538-72|&#126;2026-21538-72]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-21538-72|שיחה]] 18:47, 7 באפריל 2026 (IDT) == [[:קטגוריה:ויקרא כו ב]] == {{מצב|טופל}} מובא הפסוק והמפרשים הלא נכונים דווח על ידי: [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-16312-58|&#126;2026-16312-58]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-16312-58|שיחה]] 22:29, 22 באפריל 2026 (IDT) omg2lu1pwa1ld756i9uq2uc5dge8thn 14 274007 3007499 521024 2026-04-22T19:49:10Z Nahum 68 הפניה לדף [[קטגוריה:מחברים שכתבו ביידיש]] 3007499 wikitext text/x-wiki #הפניה [[קטגוריה:מחברים שכתבו ביידיש]] av586iwxi4mj1da6ug7vliau3cqds3a 108 274329 3007498 2849764 2026-04-22T19:47:24Z Nahum 68 3007498 wikitext text/x-wiki *דף זה עוסק באדמו"ר '''השביעי''' של חב"ד. לאדמו"ר '''השלישי''' של חב"ד בשם זה, ראה: '''[[מחבר:מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)]]''' {{דף של מחבר |שם פרטי=מנחם מנדל |שם משפחה=שניאורסון |ויקיטקסט=מנחם מנדל שניאורסון |ויקיפדיה=מנחם מנדל שניאורסון |ויקיציטוט=מנחם מנדל שניאורסון |ויקישיתוף=מנחם מנדל שניאורסון |שפה=עברית |שפה שניה=יידיש |תמונה=Rabbi Menachem Mendel Schneerson2.jpg |יום לידה עברי=י"א |חודש לידה עברי=ניסן |שנת לידה עברית=5662 |יום לידה לועזי= 5 |חודש לידה לועזי=אפריל |שנת לידה לועזית=1902 |ארץ לידה=אוקראינה |עיר לידה=ניקולייב |יום פטירה עברי=ג' |חודש פטירה עברי=תמוז |שנת פטירה עברית=5754 |יום פטירה לועזי=12 |חודש פטירה לועזי=יוני |שנת פטירה לועזית=1994 |ארץ פטירה=ארצות הברית |עיר פטירה=ניו יורק |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|האדמו"ר והנשיא השביעי של חסידות חב"ד}}} |תיאור בדף מחבר=האדמו"ר והנשיא השביעי של חסידות חב"ד. [[קטגוריה:אדמו"רי חב"ד]] }} 7sykcsve0sn9x01mbn1czjutcraosna 116 283836 3007491 3002599 2026-04-22T19:20:35Z ~2026-23710-99 45312 פקעה הוראת השעה 3007491 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 <מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' <!-- 2000196 --> ((ס"ח תשי"ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת"ט|ec:2:317296)); ((תשט"ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט"ז, 46|ת"ט|ec:3:317297)), ((46|ת"ט|ec:3:317744)); ((תשי"ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי"ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש"ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ"ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ"ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ"ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ"ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת"ט|ec:5:317298)); ((תשכ"ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' <!-- 2000913 --> ((ע"ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע"ר תש"ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס"ח תשי"ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' <!-- 2001407 --> ((ס"ח תשי"ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי"ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי"ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת"ט|ec:2:517966)); ((תשי"ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' <!-- 2001408 --> ((ס"ח תשי"ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת"ט|ec:3:517979)); ((תש"ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ"ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת"ט|ec:5:517986)); ((תשכ"ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת"ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ"ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש"ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל"ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל"ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל"ה, 124|ת"ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל"ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל"ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' <!-- 2000608 --> ((ס"ח תשכ"ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ"ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל"ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' <!-- 2155459 --> ((ק"ת תשכ"ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס"ח תשכ"ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ"ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ"ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש"ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל"ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל"ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל"ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' <!-- 2000197 --> ((ס"ח תשכ"ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת"ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ"ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת"ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש"ל, 16|ת"ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל"א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל"ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל"ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת"ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל"ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל"ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל"ו, 7|ת"ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת"ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת"ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת"ט|i:1976)); ((תשל"ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל"ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל"ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש"ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ"א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ"ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ"ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ"ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת"ט|ec:10:317440)); ((ק"ת תשמ"ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968), התשמ"ד-1984|4690)); ((ס"ח תשמ"ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ"ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת"ט|ec:11:317304)), ((184|ת"ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ"ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת"ט|ec:11:317306)), ((18|ת"ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ"ח, 10|ת"ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ"ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש"ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ"א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ"ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ"ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ"ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ"ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)). '''נוסח חדש:''' ((ס"ח תשנ"ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ"ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת"ט|ec:14:317847)); ((תשנ"ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ"ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ"ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת"ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס"א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת"ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס"ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת"ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס"ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת"ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס"ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת"ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס"ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס"ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת"ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס"ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס"ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס"ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש"ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע"א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע"ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע"ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע"ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע"ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע"ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע"ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע"ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג"ץ 3390/16|בג"ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע"ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק"ת תש"ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס"ח תש"ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק"ת תש"ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס"ח תש"ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ"א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ"ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ"ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ"ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)). <!-- עדכון אחרון: תשפ״ו–7 --> ''שינוי לוחות:'' ((ק"ת תשנ"ט, 350|שינוי לוח י"א|5951)); ((תשס"ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ"א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ"ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ"א] (תיקון)|11657)); ((תשפ"ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|הוראת שעה|12183)). ''שינוי תארים:'' ((ק"ת תשס"ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס"ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע"ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק"ת תש"ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת"ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ"ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י"ג2 לחוק|12129)). <מבוא> אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ"ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ"א-1991. הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט"ו באייר התשנ"ה (15 במאי 1995). ---- ((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ"ל (י"פ תשע"ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י"פ תשס"ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה <!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --> שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק"ת תשע"ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה <!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --> או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים <!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --> שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי <!-- בלי שינוי בתואר השר --> (י"פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).)) __TOC__ == פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] == @ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ"ז-5, תש"ס-4, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ד, תשס"ה-2, תשס"ו-8, תשס"ט-3, תש"ע-9, תשע"ב-14, תשע"ג-3, תשע"ד-6, תשע"ד-12, תשע"ו-3, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-12, תשע"ז-16, תשע"ז-19, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשפ"ב-3, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ״ה–3, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : בחוק זה - :- "בעל שליטה" - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]]; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה; :- "המועצה" - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]]; :- "המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]]; :- "השר" - שר העבודה והרווחה; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "בית הדין לעבודה" - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]]; :- "אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו; :- ”גיל הפרישה” – :: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]]; :: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004]]; :- "גמול פרישה" - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י"ב]] או [[פרק י"ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]]; :- "גמלת אזרח ותיק מיוחדת" - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]]; :- "דמי הסתגלות מיוחדים" - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות" - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]]; :- "חבר קיבוץ מתחדש" - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]]; :- "חברת מעטים" - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]]; :- "חוק ביטוח בריאות" - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק בית הדין לעבודה" - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]]; :- "חוק הבטחת הכנסה" - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]]; :- "חוק האימוץ" - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]]; :- "חוק הגנת השכר" - [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]]; :- "חוק המשטרה" - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981]]; :- "חוק הנוער" - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]]; :- "חוק הנכים" - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק העמותות" - [[חוק העמותות, התש"ם-1980]]; :- "חוק השבות" - [[חוק השבות, התש"י-1950]]; :- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "חוק חופשה שנתית" - [[חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951]]; :- "חוק חיילים משוחררים" - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]]; :- "חוק יישום תכנית ההתנתקות" - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005]]; :- "חוק הכניסה לישראל" - [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]; :- "חוק משפחות חיילים" - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]]; :- "חוק נכי המלחמה בנאצים" - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק נכי רדיפות הנאצים" - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957]]; :- "חוק נפגעי פעולות איבה" - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]; :- "חוק עבודת נשים" - [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק פיצויי פיטורים" - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]]; :- "חוק שירות אזרחי" - [[חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017]]; :- "חוק שירות בטחון" - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :- "חוק שירות בתי הסוהר" - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981]]; :- "חוק שירות המדינה" - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]]; :- "חוק שירות התעסוקה" - [[חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]]; :- "חוק שירותי הכבאות" - (((נמחקה);)) :- "חוק שכר מינימום" - [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]]; :- "חוק תגמול לחייל" - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה-1965]]; :- "ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מעביד", "מעסיק" - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה; :- "משרת בשירות לאומי–אזרחי" - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד-2014]]; :- "מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית" - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]]; :- "הסכום הבסיסי" - :: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח))); ::: ואלה הגמלאות: ::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']]; ::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']]; ::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']]; ::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח))); ::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י"א]]; ::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י"ג]]; ::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י"ד]]; ::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]]; :: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן: ::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח))); ::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח))); ::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח))); :: (2א) (((נמחקה);)) :: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח))); :: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן: :: (1) ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת - ::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י"א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003); ::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002]]; :: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; :: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024); :: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה: ::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו - ::::- "השכר הממוצע לשנת 2020" - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020); ::::- "השכר הממוצע המתוקן" - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%; ::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א); :- "עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה; :- "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; :- "עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר; :- "עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע; :: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע; :: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']]; :: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']]; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ"ה-1985]].)) :- "פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר; :- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]]; :- "פקודת הנזיקין" - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]; :- "פקודת השותפויות" - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]; :- "פקודת פשיטת הרגל" - (((נמחקה);)) :- "קיבוץ מתחדש" - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]]; :- "קיבוץ שיתופי" - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]]; :- "קצבת התאמה" - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי; :- "שירות לאומי", "התנדבות קהילתית" ו"שירות אזרחי" - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]]; :- "השכר הממוצע" - הצירוף של שניים אלה: :: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר); :: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון; :: לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות; <!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]].)) --> :: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש"ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.)) :- "שנת מס" - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]]; :- "תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה. @ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ"ט-6) : (א) בסעיף זה - ::- "שכר מדוד" - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש"ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.)) ::- "חודש שכר חריג" - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים; ::- "שכר מדוד מתוקן" - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם. : (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה: :: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן; :: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור; :: (3) (((פקעה).)) @ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס"ג-5, תשע"ו-13, תשע"ח-3) : (א) בסעיף זה - ::- "תקנות הכניסה" - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]; ::- "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים. : (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה: :: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]]; :: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968]]; :: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]]; :: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]]; :: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין: ::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה; ::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים; :: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]]. : (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין: :: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה; :: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון. @ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע"ז-5) : לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. @ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו. : (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. @ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע"ז-5) : אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג. @ 4. חבורת עובדים [3] : בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. @ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4] : עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה. @ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש"ף) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען. : (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם. : (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972]].)) @ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ט-7) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים. : (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין. : (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה. : (ד) בסעיף זה - :: (1) "חברים בתאגיד", שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד; :: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה. @ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס"ג-8) : הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. @ 7. המדינה כמעביד [4ב] : דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר. == פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 8. יסודות [199] : (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. : (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה. : (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש. : (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]]. @ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש"ף) : (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. : (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א). : ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י"פ תשל"ז, 1813).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י"פ תשמ"א, 1967).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י"פ תשמ"ב, 645).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י"פ תשמ"ב, 1729).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י"פ תשמ"ה, 168).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י"פ תשמ"ז, 1933).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י"פ תשמ"ט, 1778).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י"פ תשנ"ב, 299).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י"פ תשנ"ג, 1336).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י"פ תשנ"ד, 4536).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י"פ תש"ס, 1932).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י"פ תשס"ב, 3575).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י"פ תשס"ח, 1766).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י"פ תשע"ה, 7092).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י"פ תשע"ז, 5003).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י"פ תשע"ז, 8080).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י"פ תשפ"ד, 614).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 866).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 1528).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 5833).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 6172).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י"פ תשפ"ד, 7084).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 11094).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ה, 2358).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ה, 6022).)) @ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ"ח-8) : קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י"ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. === סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה === @ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201] : (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי"ח-1958]].)) : (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים. @ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש"ס-4) : המועצה - : (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו; : (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]]; : (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות; : (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה. @ 13. ועדות המועצה [203] : (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. : (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף. @ 14. יו"ר המועצה וסגנו [204] : השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש. @ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א] : (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. :: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה. :: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה. : (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים. : (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת - :: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה; :: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה; :: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה; :: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה; :: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר. : (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]]. : (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב] : (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. :: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים. :: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים. : (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים. : (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י"ב]] - :: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות; :: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות; :: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]]; :: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר. : (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]]. : (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 17. נוהל [205] : המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות. @ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש"ס-4) : (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות. : (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות. : (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס"ב-2001]].)) : (ד) בסעיף זה - ::- "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::- "ועדה" - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה. @ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס"ג-5) : (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב. : (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה. : (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה. @ 19. קיום סמכויות [207] : קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו. === סימן ג': המנגנון === @ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208] : השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים. @ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209] : השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה. @ 22. עובדים אחרים [210] : (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]]. : (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה. @ 23. סניפים [211] : השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל"ג-1973]].)) === סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס"ג-5) === @ 23א. החשב (תיקון: תשס"ג-5) : על אף הוראות חוק זה - : (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]; : (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד; : (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין. === סימן ד': האקטואר === @ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס"ט-4) : (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה. : (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים. : (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא). : (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות. === סימן ה': כספים ומשק === @ 25. הצעת תקציב [212] : (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב). : (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה. @ 26. אישור התקציב [213] : השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר. @ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214] : המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד. @ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע"ו-4) : (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים. : (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר. : (ג) (((נמחק).)) : (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר. @ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ"ט-6) : על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, "ענף ביטוח שירות מילואים" - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כנוסחו ביום כ"ח בטבת התשנ"ה (31 בדצמבר 1994). @ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ח-3, תשס"ט-4, תשע"א-3) : על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה - : (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש; : (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין; : (3) לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגירעון" - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה. @ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א] : הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב] : (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']]. : (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה. : (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה. @ 31. מאזן ודו"ח כספי [216] : (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד. : (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר. : (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה. @ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס"ב-6, תשס"ב-12, תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ח-3, תשס"ח-5, תשע"א-3, תשע"ב-10, תשע"ב-15, תשע"ד-3, תשע"ו-4, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשע"ז-7, תשע"ז-12, תשע"ז-14, תשע"ז-15, תשע"ח-4, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-3, תש"ף-6, תשפ"א-10, תשפ"א-11, תשפ"א-12, תשפ"ב-3, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ד-9, תשפ״ה–3, תשפ"ה-7) : (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; <s>מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%</s>; <s>בשנת 2019, 53.57%</s>; <s>החל מיום 1.3.2018</s> <s>החל משנת 2018</s> החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה; :: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים; :: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים; :: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים; :: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים; :: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים; :: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים; :: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים; :: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים; :: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים; :: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים; :: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים; :: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה: ::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום; ::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום; ::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']]. :: (2) לענין סעיף קטן זה, "תקבולים" - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. : (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]]. : (ג3) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר. : (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: ::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה: :::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת; ::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה: :::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת. :: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. : (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]]. : (ט) (((פקע).)) : (י) (((פקע).)) : (יא) (((פקע).)) @ 33. [217א] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ב-6, תשע"ו-4) : (((בוטל).)) @ 34. השקעות [218] : כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה. @ 35. הלוואות [219] : המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה. @ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"א-4, תשפ"ב-3) : (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי. : (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) - :: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ה) בסעיף זה - ::- "התחייבויות" - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות; ::- "המוסד לבטיחות וגיהות" - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]]. @ 37. נכסים [221] : על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו. @ 38. פטור ממסים [222] : לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה. == פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע"ו-12) : [[בפרק זה]] - :- "לידה" - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון; :- "הכשרה מקצועית" - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח) : (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה: :: (1) מבוטחת לפי [[פרק י"א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל; :: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]]. : (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: :: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; :: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית. @ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93] : המוסד רשאי - : (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים; : (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת. === סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ"ז) === @ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ"ז, תשע"ז-11) : (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית - :: (1) למענק אשפוז; :: (2) למענק לידה; :: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. : (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין. : (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות. :: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות. :: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו. @ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ"ז) : (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]]. : (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת. @ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ"ח-6, תשס"א, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ד-7, תשע"ד-7) : (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה - :: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: לענין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]]. : (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה: :: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי. : (ג) (((בוטל).)) @ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ג-11) : (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה: :: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי; :: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי. : (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה. : (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה. @ 46. [94ד] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 47. הסעת יולדת [95] : המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה. === סימן ג': דמי לידה === @ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס"ה-2) : [[בסימן זה]] - :- "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון; :- "יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. @ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ"ז-7, תשס"א-6, תשס"ד-13, תשס"ז-9, תשס"ז-12, תשע"ו-22, תשע"ז-13, תשע"ח-12) : (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. : (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: :: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; :: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר; :: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין; :: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]]. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה: :: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]]; :: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]]; :: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. : (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים. : (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: :: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; :: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות; :: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע. : (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: ::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר; ::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]]; ::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה: ::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה; ::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. :: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים. :: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה. :: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. @ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ"א-8) : (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]: :: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]]; :: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה "היום הקובע" שבסעיף 48]]; :: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה. : (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. : (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021). @ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ"א-11, תשפ"א-13, תשפ"ו-6) : (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) : על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה: : (1) היא ילדה בתקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]]; : (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']]; : (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]]. @ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ"ח-7, תשס"ה-2, תשס"ז-6, תשע"ז-4, תשע"ז-13) : (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה - :: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; :: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. : (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: :: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י"ב]] או תגמול לפי [[פרקים י"ג]] [[או י"ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%; :: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]]; :: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; :: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; :: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע. @ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס"ג, תשס"ד-10, תשס"ה-4, תשס"ז-6, תש"ע-7, תשע"ב-9, תשע"ד, תשע"ו-22, תשפ"ו-3) : (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - :: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]]; :: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]]. : (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - :: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]]; :: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]]. : (א2) (((בוטל).)) : (א3) (((החל מיום 1.4.2026):)) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות. : (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים. : (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים. : (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]]. @ 52. תקופת דמי לידה [99] : (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. : (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. @ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ו-6, תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']]. @ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ה-2, תשע"ו-16, תשע"ז, תשפ"א-11) : (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה. : (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - :: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; :: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה; :: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס"ה-2, תשע"ז) : השר רשאי לקבוע - : (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]]; : (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת; : (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]]; : (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י"ד]]; : (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]]; : (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד-1954]].)) @ 56. שלילת הזכות [103] : המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: : (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה; : (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם; : (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה. === סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ"ו-4, תשע"א-7) === @ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ"ח-3, תשס"א-6, תשס"ד-13, תשס"ז-9, תשע"א-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י"א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד - :: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]]; :: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. : (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]]. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]]. : (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה - :: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ; :: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. @ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ"ו-4, תשנ"ח-8) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]]; ::- "אם מיועדת" - מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד. : (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]. :: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. @ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א-7, תשע"ו-10) : (א) בסעיף זה - ::- "מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; ::- "יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם. : (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה: :: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה; :: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. : (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]]. : (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה - :: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד; :: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. === סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ"א-8) === @ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש <עוגן 57ג> (תיקון: תשפ"א-8) : (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).)) : (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה. : (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. : (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021). === סימן ה': גמלה לשמירת הריון === @ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס"ז-12) : [[בסימן זה]] - :- "מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י"א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; :- "שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: :: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; :: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה. @ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד] : מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991]].)) @ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ו-6, תש"ס-3, תשס"ג-11) : גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון. @ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס"ז-12) : (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה. === סימן ו': תשלומים מיוחדים === @ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע"ד-9) : אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל"ג-1973]].)) @ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע"ד-9) : אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה; : בסעיף זה - :- "אישור רפואי" - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]]; :- "הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]]. @ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1] : (א) לענין סעיף זה, "מבוטחת" - מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש"ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה). : (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות. === סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ז) === @ 64. [103ז] (תיקון: תשנ"ז) : (((בוטל).)) == פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] == === סימן א': פרשנות === @ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ"ז, תשס"ט-4) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "מבוטח" - ::: (1) מבוטח לפי [[פרק י"א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]]; ::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י"א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]]; ::- "ילד" - ::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; ::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, ::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש"ך-1960]].)) : (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים. === סימן ב': קצבת ילדים === @ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע"ג-3) : הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]]. @ 67. מנין ילדים [106] : (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד. : (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא. @ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס"ב-4, תשס"ב-5, תשס"ב-6, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ג-9, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ד-3, תשס"ד-4, תשס"ד-6, תשס"ו-7, תשס"ט-3, תשע"ג-3, תשע"ו-3) : (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]] כשהוא מוכפל ב־2.24; :: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]] כשהוא מוכפל ב־2.36. : (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) (((בוטל).)) : (ח) (((בוטל).)) : (ט) (((בוטל).)) : (י) (((בוטל).)) : (יא) (((בוטל).)) @ 69. מקבל הקצבה [110, 111] : (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב. : (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור. : (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]]. : (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]]. @ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס"א, תשס"ט-3) : על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה: : (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד; : (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם. @ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112] : הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל. @ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113] : מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני. @ 72. תקופת הקצבה [114] : (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות. : (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים. : (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר. @ 73. פטור הקצבה ממסים [116] : קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. === סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ"ח-9) === @ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשנ"ח-2, תשנ"ח-9, תשנ"ט-3, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ז-3, תשע"ד-7, תשע"ו-9, תשע"ו-21, תשפ"ה-10) : (א) בסעיף זה - ::- ”הורה עצמאי” -"הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי "מקשר הנישואין" יבוא "לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי"; ::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה; ::- "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]. : (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין: ::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו; ::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו; ::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד; ::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד; ::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד. :: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי. : (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית. : (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה: :: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; :: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]]; :: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י"א]]. : (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך. === סימן ד': מימון (תיקון: תשס"ג-8) === @ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ה-3, תשס"ז, תשס"ח-3, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"ב-6, תשע"ד-2, תשפ"א-4, תשפ"ב-3) : (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). === סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע"ו-3) === : ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].)) @ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9, תשפ"ד-14) : (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש"ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן: ::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3; ::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12. :: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. ::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע"ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.)) :: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], "קופת גמל להשקעה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. :: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור. : (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]]. : (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. : (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. :: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק. :: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. :: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז. : (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]]. : (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]]. : (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי. : (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד). @ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9) : (א) (((בוטל).)) : (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21. : (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9) : (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]]. : (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל. @ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע"ו-3, תשפ״ה–3) : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה: : (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]]; : (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]]; : (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו; : (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024). : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ז-2016]].)) @ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ו-3) : לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף. == פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] == === סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח === @ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס"ז-12, תשע"ב-13) : (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]: :: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]]; :: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; :: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות; :: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד; :: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]; :: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר; :: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור; :: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק. : (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו. @ 76. עובד בחוץ לארץ [32] : (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים. @ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33] : (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. : (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד. @ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34] : השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט"ו]], בקשר לביטוחם של - : (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה; : (2) עובד בכלי שיט; : (3) עובד בכלי טיס; : (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]]; : (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; : (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971]].)) === סימן ב': פגיעות בעבודה === @ 79. הגדרות [35] : בחוק זה, במבוטח - :- "פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע; :- "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; :- "מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו. @ 80. חזקת תאונת עבודה [36] : רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - : (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; : (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; : (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; : (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; : (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; : (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; : (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. @ 81. הפסקה וסטיה [37] : (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. : (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה: :: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם; :: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. @ 82. רשלנות [38] : אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור. @ 83. חזקת סיבתיות [39] : תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. @ 84. בקע מפשעתי [40] : אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - : (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; : (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; : (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור. @ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס"ה-3) : (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - רעש מזיק); :: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; :: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: ::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית); ::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. : (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: :: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; :: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; :: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית. @ 85. מחלות מקצוע [41] : (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך. : (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור. === סימן ג': גמלאות בעין === @ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע"ו-5, תשפ"ד-13) : (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]]. : (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]. :: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1). : (ב) לענין [[סימן זה]], "ריפוי" - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם. @ 87. ריפוי [43] : (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות. : (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות. : (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר. : (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 88. החלמה ושיקום [44] : החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח-1968]].)) @ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45] : (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן: :: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה; :: (2) מאת המוסד באישור הממשלה; :: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות. : (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע - :: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי; :: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך. : (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה. : (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: :: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד; :: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה; :: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה. @ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46] : שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך. @ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47] : היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות. === סימן ד': דמי פגיעה === @ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס"ב-2) : (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה. : (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות. @ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ז-3) : (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום. : (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה. @ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ"ו-3, תשנ"ז-3, תשס"ה-3) : (א) בסעיף זה - ::- "שכר העבודה הרגיל" - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]]; ::- "מעביד" - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד; ::- "עובד" - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד; ::- "תקופת הזכאות הראשונה" - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה: :: (1) היה הנפגע עובד - ::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה; ::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה; :::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו; ::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד; ::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט"ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח; ::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י"ד]]; ::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן; :: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. @ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51] : מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו. @ 96. אסיר ועציר [52] : לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה. @ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ח-3) : (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור. @ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12) : (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. : (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - :: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח; :: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55] : (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי. : (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר. @ 100. תקנות [56] : השר רשאי לקבוע - : (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]]; : (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח; : (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956]].)) @ 101. [57] (תיקון: תשס"ב-2) : (((בוטל).)) @ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ב-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה. : (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר. : (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות. : (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים. === סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה === @ 103. הגדרות [59, 62, 69] : (א) לענין חוק זה - ::- "נכה עבודה" - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער; ::- "דרגה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית; ::- "דרגה שאינה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית. : (ב) לענין [[פרק זה]], "נכות" - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים "דרגת נכות" ו"קצבת נכות" יתפרשו לפי זה. @ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ה-3) : (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]]. : (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה: :: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה; :: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה. : (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%. @ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס"ב-2, תשס"ג-11, תשע"ו-14) : (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי). : (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו. : (ג) לענין סעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות. @ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68] : נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה. @ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ה-3) : (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה. : (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות. : (ג) בסעיף זה, "קצבה חודשית" - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה. @ 108. [67א] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 109. [68א] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : (((בוטל).)) @ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 111. [68ג] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת - :: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]]; :: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו. : (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות. : (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ"ה-1965]].)) @ 113. מענק במקום קצבה [70] : (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) : (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק. @ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71] : עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק. @ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72] : (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע. : (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע. @ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73] : היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם. @ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס"ג-6) : קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים. === סימן ו': קביעת דרגת נכות === @ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ"ח-2, תש"ע) : (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות - :: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; :: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות. : (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות. : (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה: :: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה; :: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו; :: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות. : (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע"א-2011]].)) @ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62] : על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע. @ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63] : (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) @ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א] : על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה. @ 122. ערר [64] (תיקון: תש"ע) : (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים. : (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים. : (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור. @ 123. ערעור [64א] : החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. @ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65] : קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה. @ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב] : המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. === סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה === @ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83] : נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ"ז-1967]].)) @ 127. הצורה ודרכי השימוש [84] : צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות. @ 128. עונשין [85] : (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים: :: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו; :: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות. : (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר. @ 129. פטור [86] : הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]]. === סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה === @ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]: :: (1) אשתו בשעת מותו; :: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]]; :: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג; :: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם; :: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]]. : (ב) [[בסימן זה]] להלן – :: (1) דין אלמן כדין אלמנה; :: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א); :: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]]. @ 131. זכות לקצבה או מענק [75] : מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]]. @ 132. שיעורי קצבת תלויים [76] : המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן: : (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%; : (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%; : (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; : (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; : (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים – :: (א) לילד אחד – 20%; :: (ב) לשני ילדים – 30%; :: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%; : (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) – :: (א) לילד אחד – 60%; :: (ב) לשני ילדים – 80%; :: (ג) לשלושה ילדים – 90%; :: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%; : (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה – :: (א) לתלוי אחד – 50%; :: (ב) לשני תלויים – 75%; :: (ג) לשלושה תלויים – 90%; :: (ד) לארבעה תלויים – 100%. @ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש. : (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – :: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; :: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה: ::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]]; ::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]]. @ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א] : נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג. @ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78] : (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: :: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; :: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה; :: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]]. : (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל"ז-1976]].)) @ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79] : הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה. @ 137. תלויים חלקיים [80] : תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד. @ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81] : השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. @ 139. גבול קצבאות [82] : (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה. : (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם. @ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים. @ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 142. (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר. : (ב) (((בוטל).)) @ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – :: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; :: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) : (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים. === סימן ט׳: שונות === @ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87] : המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה - : (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו; : (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן; : (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי. @ 146. ביקורת [88] : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה. : (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה. @ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89] : הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור. : ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.)) @ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע"א-4) : (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ"ו-1986]].)) : (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. :: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. : (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]]. :: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]]. : (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: :: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח; :: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח. : (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ"ח-1988]].)) : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. @ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע"ח-11, תשפ"ג-3) : (א) בסעיף זה, "תאונת עבודה" - כל אחת מאלה: :: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]]; :: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]]. : (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: :: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ"ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; :: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; :: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; :: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']]. : (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: :: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; :: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027). == פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] == @ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס"ד) : [[בפרק זה]] - :- "מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה; :- "תאונה" - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד; :- "אבדן כושר התפקוד" - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981]], לעניין הגדרת "אובדן כושר התפקוד".)) @ 151. הזכות ותחומיה [90ג] : (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי. : (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה. @ 152. דמי תאונה [90ד] : דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים. @ 153. סייג [90ה] : (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה. : (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה. @ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס"ג-11) : דמי תאונה ליום הם - : (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]]; : (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי. @ 155. כפל גמלאות [90ז] : מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור. @ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ"ז) : על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח - : (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה; : (2) בשירות בצבא הגנה לישראל; : (3) במאסר. @ 157. מועד להגשת התביעה [90ט] : על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה. == פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] == === סימן א': מבוטחים === @ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ"ח-5, תשנ"ט-5, תשס"ד, תשס"ו-8, תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-16, תשפ"ב-7, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : [[בפרק זה]] - :- "מבוטח" - :: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; :: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל); :: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; ::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; :- "מבוטח מיוחד" - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) - :: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]]; :- "לשכת שירות התעסוקה" ו"שירות התעסוקה" - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]]; :- "דמי אבטלה" - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]]; :- "עובד" - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]]; :- "תאריך קובע" - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת. @ 159. תקנות [127ב] : השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ"ח-1997]].)) === סימן ב': תנאי הזכאות === @ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ"ט-5, תשס"ד, תשס"ו-4, תשס"ו-8, תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים. : (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, "משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור. : (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים. :: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים. : (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) - :: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]]; :: בסעיף זה, "התקופה המיוחדת" - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה: :: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו; :: (2) 24 חודשים. @ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ"ח-8, תשנ"ט-5, תשס"ב-6, תשס"ו-4, תשס"ט-4, תשע"ב-13, תשפ"ב-7) : (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח - :: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל); :: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; :: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה. : (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה. @ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס"ב-6, תשס"ה-2, תשע"ב-13, תשע"ח) : (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה: :: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים; :: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים; :: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות; :: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד; :: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים. @ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. : (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל. : (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, "מחלה" - לרבות תאונה. : (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. :: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. :: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. : (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות. @ 164. (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8) : (((בוטל).)) @ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ז) : (א) (((בוטל).)) : (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה: :: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור; :: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם; :: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. : (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. : (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]: :: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע; :: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע; :: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע. : (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה. : (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות. : (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים. : (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) - :: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות; :: (2) "בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; :: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. @ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ד, תשפ"ב-7) : (א) (((בוטל).)) : (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים. === סימן ג': דמי אבטלה === @ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ז, תשפ"ב-7) : (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין. : (ב)(1) בסעיף קטן זה - :::- "יום תשלום" - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין; :::- "השכר היומי הממוצע במשק" - השכר הממוצע מחולק ב-25; :::- "התקופה הראשונה" - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע; :::- "התקופה השניה" - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על - ::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה; ::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע. @ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא] : על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]]. @ 169. [127יב] (תיקון: תשנ"ח-8) : (((בוטל).)) @ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ"ז-5, תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ח-3, תשע"ב-13) : (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע. : (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי. : (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א). : (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל. : (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי. : (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע. : (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י"א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]]. : (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה. @ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ז, תשס"ט-4, ק"ת תש"ע, ק"ת תש"ע-2, תשפ"ב-7) : (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש: :: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]]; :: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]]; :: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים; :: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים; :: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת (("))מבוטח((")) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה; :: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים; :: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים; :: (3) 100 - בכל מקרה אחר. : (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם. @ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2) : (א) בסעיף זה - ::- "יום קובע" - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה; ::- "תקופה קובעת" - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע; ::- "תקופת תשלום מרבית" - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]]; ::- "יתרת תקופה קובעת", לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה. : (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת - :: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית; :: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין; : (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה. : (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996). : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים. @ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו] : לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. @ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ג-6, תשס"ו-4, תשס"ח-11, תשפ"ב-11) : (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. :: (1א) (((נמחקה).)) <!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס"ט-2009]].)) --> :: (2) (((נמחקה).)) :: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו. <!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ"ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --> : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה. : (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, "זכאי מיוחד" - מי שהתקיימו בו כל אלה: :: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר; :: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים; :: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד. : (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]]. @ 173א. (תיקון: תשס"ג-5, תשס"ג-8) : (((בוטל).)) @ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ"ז-6, תשנ"ט-5, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ו-4, תשס"ז, תשס"ז-8, תשע"ב-7, תשפ"א-6) : (א) בסעיף זה - ::- "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]]; ::- "השיעור לחייל" - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']]. : (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]]; :: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :: (3) (((פקעה);)) :: (4) (((פקעה).)) : (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב). :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג-1983]].)) : (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]]. : (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה: ::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]]; ::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, "עבודה נדרשת" - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']]. :: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']]. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. @ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ"ט-5, תשע"ז-5) : הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]]. @ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה-2, תש"ע-9) : (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א). : (ד) בסעיף זה, "קצבת פרישה" - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: :: (1) עבודה; :: (2) שירות בצבא הגנה לישראל; :: (3) שירות במשטרת ישראל; :: (4) שירות בשירות בתי הסוהר. @ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס"ט-4, תשפ"ד-2, תשפ"ה-12, תשפ"ו-6) : (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כב]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. : (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. @ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה"ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ט-4) : (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה: :: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה; :: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך). : (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100. : (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]]. : (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]]. : (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ"ה-1994]].)) : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך. : (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]]. === סימן ד': שונות === @ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז] : מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה. @ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ"א-11) : לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה: : (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל"ת); : (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל"ת. @ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ"א-11) : (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]: :: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]]; :: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']]; :: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]]. : (ב) בסעיף זה, "הוראות [[סימן ה']]" - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021). @ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, "הכשרה מקצועית הולמת" - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת. : (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום "70%" יבוא "100%", אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע. @ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)] : קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים. @ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)] : הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו. === סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) === @ 179א. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ב. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ג. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ד. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ה. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ו. (תיקון: תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ז. (תיקון: תש"ף-5, תשפ"א) : (((פקע).)) @ 179ח. (תיקון: תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ט. (תיקון: תש"ף-5) : (((פקע).)) === סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-11) === @ 179י. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יא. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יב. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יג. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יד. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179טו. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) === סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ד-2) === @ 179טז. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יז. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יח. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יט. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179כ. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179כא. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) === סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה-12) === : (((הוראת שעה מיום 23.7.2025 עד יום 31.5.2026):)) @ 179כב. הגדרות - [[סימן ח']] (תיקון: תשפ"ה-12) : [[בסימן זה]] - :- "הפסקת העסקה", של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: :: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; :: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], אולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] בשינויים אלה: ::: (א) במקום "30" יבוא "12"; ::: (ב) בסופה יבוא "לעניין זה לא יראו עד שני ימי עבודה שבהם עבד העובד במהלך התקופה הקובעת, כהפסקה ברצף ימי החופשה ללא תשלום"; :- "מערך הדיגיטל הלאומי" - כהגדרתו [[בחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח-2018]]; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025) עד יום כ"ח בסיוון התשפ"ה (24 ביוני 2025). @ 179כג. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ"ה-12) : (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]]. : (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: :: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; :: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהתגורר ביישוב שפונה לפי [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023)]], כפי שתוקנה מזמן לזמן, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת חודשיים לפחות; לעניין זה, יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לעניין סעיף זה: :: (1) נכון למועד הפינוי של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; :: (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי מכוח החלטת הממשלה האמורה; :: (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח החלטת הממשלה האמורה. : (ד) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום "שישה" יקראו "שלושה". @ 179כד. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ"ה-12) : על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179כה. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון במסגרת מלחמת חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ה-12) : על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת והתגורר ביישוב שפונה או שתושביו הוצאו לריענון לפי [[dec950-2023|החלטת הממשלה מס' 950 מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023)]], [[dec975-2023|החלטת הממשלה מס' 975 מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023)]] או [[dec988-2023|החלטת הממשלה מס' 988 מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023)]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת; לעניין זה יראו מי שהתקיים בו אחד מאלה כמבוטח שהתגורר ביישוב שפונה לפי סעיף זה: : (1) נכון למועד הפינוי או ההוצאה לריענון של אותו יישוב הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב אותו יישוב; : (2) הוא היה זכאי למענק אכלוס עצמאי מכוח הסכם לפי [[סעיף 9]] בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי, מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות; : (3) לפי דיווח למוסד באמצעות מערך הדיגיטל הלאומי הוא פונה או הוצא לריענון לפי החלטת הממשלה, למקום לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה בתקופת הזכאות לפי ההסכם האמור בפסקה (2), מכוח אחת מהחלטות הממשלה האמורות. @ 179כו. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ"ה-12) : לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". @ 179כז. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ה-12) : הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. === סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ"ו-6) === : (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) @ 179כח. הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ"ו-6) : [[בסימן זה]] - :- "הפסקת העסקה", של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: :: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; :: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי "ביוזמת המעסיק" יבוא "או ביוזמת העובד" ובמקום "30" יבוא "10"; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ"ז בניסן התשפ"ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]]. @ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ"ו-6) : (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]]. : (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: :: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; :: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "משרת מילואים" - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע. : (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, "פצוע" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור; :: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). : (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות. : (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, "פונה מביתו" - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ"ו-2026]]. : (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום "שישה" יקראו "שלושה". @ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ"ו-6) : על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ו-6) : על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ"ו-6) : לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". @ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ו-6) : הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. @ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-6) : שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ"ז באייר התשפ"ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026). == פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע"ח-5) == @ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ"ט, תשע"ח-5) : [[בפרק זה]] - :- "עובד" - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']]; :- "מעביד של עובד" - לרבות מי שהיה מעבידו; :- "שכר עבודה" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י"ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור; :- "הסכם קיבוצי" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]]; :- "פיצויי פיטורים" - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי; :- "קופת גמל" - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים); :- "חוב שכר עבודה" - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו; :- "חוב לקופת גמל" - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]]. @ 181. מבוטחים [127נד] : המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל. @ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ"ז-5, תשע"ח-5, תשפ"ג-6) : מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: : (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]]; : (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; : (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; : (3) (((נמחקה);)) : (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]]; : (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]]; : (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]]. @ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ג-11, תשס"ט-4, תשע"ח-5, תשפ"ג-6) : (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח - :: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; :: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית; ::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א); ::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו; ::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה; :: לעניין סעיף זה, "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. : (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ"ט-3, תשס"ג-11) : (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]]. : (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה. @ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס"ג-11, תשע"ז-5, תשע"ח-5) : (א) בסעיף זה - ::- "חבר אגודה שיתופית" - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]]; ::- "הכנסה חודשית" - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה. : (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים. @ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5, תשע"ח-5) : (א) בסעיף זה - ::- "הכנסה חודשית" - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]]; ::- "חבר קיבוץ מתחדש" - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר. : (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. @ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח] : השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]]. @ 187. זקיפת חובות [127נט] : (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים. : (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא: :: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי; :: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר; :: (3) ביטוח בריאות; :: (4) קופת תגמולים; :: (5) כל מטרה אחרת. : (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה. : (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות. @ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס] : גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין. @ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ"ט, תשע"ח-5) : (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד. : (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה. @ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד. : (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. @ 191. עובד שנפטר [127סג] : (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין. : (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]]. @ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ"ז-5, תשע"ח-5, תשפ"ד-3) : (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם - :: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה; :: (2) (((נמחקה).)) : (ב) בסעיף זה, "דין קדימה" - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע"ח-5) : הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]]. @ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]]. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]]. == פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] == === סימן א': הגדרות (תיקון: תשס"ח-10) === @ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-3, תשס"ג-5, תשס"ד, תשס"ז-5, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5) : [[בפרק זה]] - :- "בעל ליקוי חמור" - (((נמחקה);)) :- "הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]]; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל"ו-1975]], לעניין הגדרת "הכנסה".)) :- "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]]; :- "זכאי במשך תקופה ממושכת" - (((נמחקה);)) :- "ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; :- "מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה; :- "נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר; :: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע; :: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד-1984]].)) :- "עובד קטין" - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]]; :- "עקרת בית" - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד; :: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד; :: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]]; :- "עקרת בית נכה" - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד); :- "התאריך הקובע" - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים. === סימן ב': תנאי הזכאות === @ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס"ב-11, תשע"ו-14, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. : (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]: ::: (א) (((נמחקה);)) ::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות; ::: (ג) (((נמחקה).)) :: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה: ::: (א) גמלת ילד נכה; ::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1). @ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ"ח-11, תשנ"ט-2, תשס"ו-4) : (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]]. : (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה: :: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן; :: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן; :: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל. : (ג) בסעיף זה, "עולה" - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]]; :: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. @ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג] : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ"ד-1984]].)) === סימן ג': גמלאות === @ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס"ב-11) : נכה זכאי לגמלאות אלו: : (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]]; : (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]]; : (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]]; : (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]]. @ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תש"ף-7, תשפ"ב-3) : (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה): :: (1) 107%; :: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו; :: (3) 21.40%; :: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו; ::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו. : (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה). : (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: :: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" - כהגדרתו [[בסעיף 238]]. : (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%. @ 200א. (תיקון: תשס"ב-11, תשס"ח-10, תשע"ד-4, תשע"ז-6, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ג-5, תשס"ח-10, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]]. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]]. @ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ב, תשס"ב-11, תשס"ג-5, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תשפ"ב-4, תשפ"ג-5) : (א) (((בוטל).)) : (ב) נכה שהיתה לו הכנסה - :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; ::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד; ::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה; :: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע. @ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס"ח-10) : מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה: : (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]]; : (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת; : (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי; : (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא] : שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת. @ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור. @ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד) : (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. : (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]].)) : (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור. @ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס"ב-11, תשס"ד, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה, "גמלה בסיסית" - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]]. : (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן: :: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה; :: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה; :: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה; :: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה. : (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור. === סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר === @ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע. : (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו. @ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס"ד-3) : (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות. : (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו. : (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם. : (ה) בסעיף זה, "ליקוי יחיד" - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות. @ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר. : (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%. : (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום. : (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת. :: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום. @ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב] : פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים. @ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל] : (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים. : (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים. : (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים. @ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש"ע) : (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן. : (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. : (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד-1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995]].)) @ 213. ערעור [127לד] : החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. @ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ב-11, תשס"ג-5, תשס"ד-3, תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. : (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו. : (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000]].)) === סימן ה': שונות === @ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס"ד) : השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) @ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס"א-5) : (((בוטל).)) @ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד] : המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות. @ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב] : סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]]. @ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ] : השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם. @ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. @ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת). : (ב) (((בוטל).)) @ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע"ח-4) : (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים. : (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א). : (ג) בסעיף זה - ::- "העלאת קצבאות הנכות" - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה "הסכום הבסיסי" ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. === סימן ו': ילד נכה === @ 221. הגדרת ילד נכה [127מט] : לענין [[סימן זה]], "ילד נכה" - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]].)) @ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ"ה-2, תשנ"ו-6, תשנ"ח-2) : (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר - :: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית; :: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן. : (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995]].)) @ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ"ז-4, תשס"ד-3) : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו. @ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש"ס-5, תשע"ו-10, תשפ"ב-3, תשפ"ד-8) : (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]]. : (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה: :: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; :: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]]. @ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע"ח-14) : מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים. === סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) === @ 222ג. (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (((בוטל).)) === סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) === @ 222ד. (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) : (((פקע).)) == פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] == === סימן א': הגדרות === @ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו-4, תשס"ט-4, תשע"ו-19, תשע"ז-12, תשע"ח-8, תשע"ט-2) : [[בפרק זה]] - :- "בדיקת תלות" - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה; :- "גמלת סיעוד" - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]]; :- "השגחה" - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים; :- "ועדה מקומית מקצועית" - (((נמחקה);)) :- "יחידות שירות" - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]]; :- "ימי מנוחה" - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו; :- "ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; :- "מבוטח" - אחד מאלה: :: (1) מבוטח לפי [[פרק י"א]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים; :- "מוסד סיעודי" - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים; :- "פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית; :- "קצבת יחיד מלאה" - (((נמחקה);)) :- "שווי בכסף של יחידת שירות", לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל; :- "שירותי סיעוד" - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]]; :- "שעות לילה" - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה. === סימן ב': גמלאות === @ 223א. הגדרות (תיקון: תשס"ט-4, תשע"ח-8) : [[בסימן זה]] - :- "היתר" - (((נמחקה);)) :- "הממונה" - (((נמחקה);)) :- "היתר שהותלה" - (((נמחקה);)) :- "חוק עובדים זרים" - [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]. @ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ז, תשס"ח-6, תשס"ט-4, תשע"א-8, תשע"ד-8, תשע"ו-19, תשע"ח-8, תשע"ט) : (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות: :: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה: ::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד; ::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו; :: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע; :: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע; :: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע; :: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע; :: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע. : (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3. : (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין. :: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת. :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "רופא מומחה" - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]; :::- "מוסד רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 328]]. : (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988]].)) :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון - ::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" שבחוק ההטבות]]; ::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002; ::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]]. : (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות. : (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]]. @ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע"ב-4, תשע"ג-2) : (א) בסעיף זה - ::- "בדיקת תלות" - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת; ::- "תכנית ניסיונית" - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית; ::- "תקופת הניסיון" - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע"ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))). : (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה: :: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע"ד-2013]].)) :: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור; :: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח. : (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים "ובלבד שלעניין". @ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס"ד, תשע"ח-8, תשע"ט, תשע"ט-2) : (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה. : (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי. : (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו. : (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. : (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה. :: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן. :: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. : (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו. : (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]]. : (ח) בסעיף זה, "גורם מקצועי" - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]]. @ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס"ז-4, תשס"ח, תשס"ט-4, תש"ע-5, תשע"א-5, תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ו-19, תשע"ט-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה: :: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]]; :: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות; :: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד. : (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]]. : (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו. : (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]]. : (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] - ::- "בן משפחה" - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם; ::- "מטפל" - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה: ::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד; ::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]]; ::- "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]. : (ו) (((בוטל).)) @ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ו-19, תשע"ט-2) : (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר. : (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה - ::- "גמלה מלאה" - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]]; ::- "התוספות" - (((נמחקה).)) : (ג) (((בוטל).)) @ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ח-8, תשע"ח-9) : (א) בסעיף זה - ::- "חשבון בנק", "פיקדון" - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]]; ::- "שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי" - השיעור הגבוה מבין אלה: ::: (1) 12%; ::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד; ::- "שיעור ההפרשה" - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12: ::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]]; ::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב); ::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]; ::- "קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. : (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי. : (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה. : (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש. : (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון. : (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד). : (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי. : (ז) (((בוטל).)) @ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ח-8) : (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין. : (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023. @ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע"ח-9) : (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו: :: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול; :: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי; :: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול; :: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול; :: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א); :: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול; :: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד. : (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה. @ 226. תקופת אכשרה [127פו] : תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה. @ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז-10) : (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, "בית חולים" - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד. : (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים. @ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס"ב-11) : (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן. : (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ"ח-1988]].)) @ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע"ו-15) : על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה. @ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש"ס-2, תשס"ח-6, תשע"ב-4, תשע"ג-2, תשע"ח-8) : (א) המוסד רשאי לבדוק - :: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין; :: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ"ח-1988]].)) : (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד. @ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש"ס-2) : (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב. : (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש"ס-2000]].)) : (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה. @ 230ב. (תיקון: תשס"ו, תש"ע-6) : (((פקע).)) @ 231. [127צא] (תיקון: תשע"ט-2) : (((בוטל).)) @ 232. [127צב] (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ט-2) : (((בוטל).)) @ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע"ט-2) : על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים. @ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס"ד) : השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - : (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה; : (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן. === סימן ג': ועדה ארצית === @ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה] : (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10). : (ב) ואלה חברי הועדה הארצית: :: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה; :: (2) שני נציגים של משרד הבריאות; :: (3) נציג של משרד האוצר; :: (4) נציג של משרד הפנים; :: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי; :: (6) שני נציגים של המוסד; :: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; :: (8) נציג של כל קופות החולים האלה: ::: (א) קופת חולים מכבי; ::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים; ::: (ג) קופת חולים מאוחדת; :: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות; :: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות; :: (11) נציג של "אש"ל" - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל; :: (12) נציג של "משען" - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; :: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים. : (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה. : (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה. @ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו] : הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה - : (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן; : (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח; : (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח. === סימן ד': מימון === @ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ"ו-3, תשנ"ח-8, תש"ס, תשס"ג-7, תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים. :: (2) על אף הוראות פסקה (1) - ::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; ::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; ::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. :: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת. : (ג)(1) (((נמחקה).)) :: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ"ה (1 ביולי 1995). == פרק י"א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע"ז-12) == === סימן א': הוראות כלליות === @ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-2, תשס"א-7, תשס"ו-8, תש"ע-8, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-16, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : [[בפרק זה]] - :- "אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - :: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; :: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]]; :- "אלמן" - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא - :: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה; :: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; :: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; :- "ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה: :: (1) לא מלאו להם 18 שנים; :: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל; :: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה: ::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; ::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית; ::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002]].)) :::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה: ::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]]; ::::: (ב) (((נמחקה);)) :::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי; ::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור; :: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ"ז-1997]].)) :: (5) (((נמחקה);)) :: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד; :- "הכנסה" - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל"ז-1976]].)) :- "עקרת בית" - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש; :- "אלמנה בת קצבה" - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]]; :- "עובד מבוטח", "עובדת מבוטחת" - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']]. @ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע"ז-12) : (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים. === סימן ב': מבוטחים === @ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה. : (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד. @ 241. [8] (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטל).)) @ 242. [9] (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטל).)) @ 243. סוגים מיוחדים [10] : השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל"ט-1979]].)) === סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע"ז-12) === @ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-11, תשס"ו-6, תשס"ח-7, תשס"ט-4, תשע"ז-12) : (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי. : (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: :: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי. : (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק. : (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד. : (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). : (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל. @ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-7, תשנ"ח-10, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא - :: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה; :: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה; ::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; ::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; ::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל"א-1971]].)) : (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה. : (ב2) (((בוטל).)) : (ג) לענין סעיף זה - ::- "הכנסה" - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ; ::- "הכנסה מרבית" - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה: ::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס; ::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס. @ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ב-11, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה: :: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק; :: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; :: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן: ::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל; ::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת. : (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה: :: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה; :: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]]; :: (3) בן זוגה אינו מבוטח; :: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה. : (ג) (((בוטל).)) @ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס"ג-5, תשס"ד) : לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל: : (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה: :: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; :: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; :: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']]; : (2) ילדו; : (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה: :: (א) מלאו לו 70 שנים; :: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-4) : מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]]. @ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח-7, תשע"ז-6, תשע"ז-12, תשע"ח-7) : מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%. @ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור. : (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]]. @ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20] : היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]]. @ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס"ב-11, תשע"ז-12, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה - ::- "קצבת נכות" - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]]; ::- "סכום קצבת אזרח ותיק" - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה; ::- "גמלה נוספת לנכה" - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. : (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה: :: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); :: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ואילך. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין: :: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) - ::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); ::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ואילך; :: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ועד יום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%. @ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה - ::- "גוף ציבורי" - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::- "גמלת הבטחת הכנסה" - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. : (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה. === סימן ד׳: ביטוח שאירים === @ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס"ג-11, תשס"ו-6, תשס"ח-7, תשס"ט-4, תשע"ד-10, תשע"ז-18) : (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה: :: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי – ::: (א) לאלמנה שעמה ילדים; ::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו; ::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה; :: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב). : (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי. : (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך: :: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד; :: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי. : (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה: :: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה); :: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין; :: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]]; :: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס"ח-2008]]. : (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1). : (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר. : (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). @ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ"ט-4, תש"ס-4) : (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]]. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד: :: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע); :: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע. @ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ"ו) : (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה: :: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; :: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה; :: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]]; :: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה: :: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; :: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים; :: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה; :: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; :: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד. @ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי. : (ב) (((בוטל).)) @ 255. תשלום מענק [23] : (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש. : (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: :: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; :: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה. : (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור. : (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה. @ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א] : אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים. @ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-4) : אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]]. @ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח-7, תשע"ז-6, תשע"ח-7) : היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%. @ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25] : מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה. @ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א] : מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]]. @ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע"ז-18) : אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – : (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; : (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם: :: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]]; :: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]]. @ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ"ו, תשע"ז-12) : (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת. : (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן. : (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]]. @ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27] : (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה: :: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים; :: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה; :: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות; :: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל"ז-1976]].)) : (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין. @ 263. תשלום הקצבה לילדים [28] : השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי"ט-1959]].)) @ 264. סייג לתחולה [30] : הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. @ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – :: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) :: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]]. : (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים. === סימן ה': דמי קבורה === @ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס"ג-11) : הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל"ו-1976]].)) @ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)] : נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל. @ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)] : כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]]. @ 269. סייג לתחולה [30] : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. === סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ"ב-7) === @ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן: :: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה; :: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]]; :: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע); :: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966; :: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]]; :: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף. : (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך: :: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים; :: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים; :: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים; :: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים. : (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין. : (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור. @ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון. : (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]]. @ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ"ב-7) : אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]]. == פרק י"ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] == @ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ"ט, תשנ"ט-3, תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ג-13, תשס"ד-9, תשס"ח-8, תשפ"ד, תשפ"ד-5, ק"ת תשפ"ד, תשפ"ה-4, תשפ"ו-2) : [[בפרק זה]] - :- "מילואים" - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :- "שירות חצי-יומי" - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; :- "שכר מינימום" - (((נמחקה);)) :- "שירות חד-יומי" - (((נמחקה);)) :- "התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים; :- "התגמול המזערי" - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים; :- "הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס"א-4, תשס"ג-13, תשס"ח-8) : (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור: :: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים; :: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4. : (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].)) @ 272. שיעור התגמול [127ע] : (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה - :: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל; :: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת; :: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי. : (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. : (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים. @ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס"ד-9, תשס"ח-8) : (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. :: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש. : (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול. @ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב] : (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין. : (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי. @ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס"ח-3) : מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. @ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) בסעיף זה, "תקופת חירום" - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור. : (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום. :: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1). :: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים. :: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90. : (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה: :: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול; :: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים. : (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש. : (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד. @ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ"ה-6) : אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, "שחרור משירות קבע" - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985]]. @ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג] : השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל"ח-1977]].)) @ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע"א-6) : (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. :: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. :: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה. : (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול. : (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה: :: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג; :: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר; :: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה; :: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; :: (5) ימים אחרים שקבע השר. : (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א). @ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה] : (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו. : (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 278. תשלום מקדמה ע"י צה"ל [127עו] : (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] - :: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון; :: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם. : (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות. : (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]]. : ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י"פ תשפ"ד, 7220 [12299]; תשפ"ה, 3078 [13132]).)) @ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם. : (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום). :: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]]. @ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע"א-6) : (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד. : (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, "יתרת התגמול" - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו. : (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א). @ 281. ניכוי חוב [127עט] : המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד. @ 282. הענקות [127פ] : (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות - :: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה; :: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך. :: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל"ז-1976]].)) : (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%. :: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע"ב-2011 (ק"ת תשע"ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.)) @ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא] : מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. @ 284. מימון [127פא1] : (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה. : (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]]. @ 285. דיווח [127פא2] : (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור. : (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת. @ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס"ד-12) : (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי - :: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]]; :: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]]; :: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]]. : (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]]. @ 286א. (תיקון: תשפ"ד-11) : (((פקע).)) == פרק י"ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] == @ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס"ד-5, תשס"ז-10, תשס"ז-11, תשס"ט-5, תש"ע-2, תשע"ב-14, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : לענין [[פרק זה]], "מתנדב" - אחד מאלה: : (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפניה" - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל"ח-1978]].)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ"ז-1987]].)) :: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].)) : (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]]; : (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין; : (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]]; : (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ"א-1991]] (ק"ת תשנ"א, 784);)) : (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל; : (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות; :: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל"ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות <!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, --> בדבר אישור הארגונים הבאים: <!-- <s>מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו</s> (י"פ תשי"ד, 1342; תשכ"ז, 1504); --> כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י"פ תשכ"ז, 725); <!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959]] (י"פ תשכ"ז, 1504); --> "מיחא" - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י"פ תש"ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע"ש ד"ר א' זסלני ז"ל (י"פ תשל"א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י"פ תשל"ו, 506).)) :: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].)) : (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]]; : (9) (((פקעה);)) : (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]]; : (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי; : (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. @ 288. הגדרות [198ה] : [[בפרק זה]] - :- "תלויים" - כמשמעותם [[בסעיף 130]]; :- "שכר" - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח. @ 289. הזכאות לגמלאות [198ו] : מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]]. @ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר. : (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים. @ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ"א-7) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] - : (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות; :: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1); : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים; : (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; : (ד) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות; ::- "מתנדב" - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]]. @ 291. מימון [198ח] : אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]]. @ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט] : זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י"ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה. @ 293. ארגונים מאושרים [תשל"ו 37(א)] : הארגונים המנויים [[בלוח י"ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]]. @ 294. זכאים ישנים [תשל"ו 37(ב)] : הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט"ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם. @ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל"ו 38] : שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, "עוולה" ו"תלויים" - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ"א-1980]].)) == פרק י"ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע"ז-4) == @ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע"ז-4) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין; ::- "חוקי השיקום" - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין; ::- "פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור. : (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה. : (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]]. : (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור. : (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, "החלטה חלוטה" - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד. : (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה: :: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין; :: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]]. : (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום. @ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע"ז-4, תשפ"ד-16) : (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך. : (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה. : (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]]. : (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר. : (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר. @ 295ג. מימון (תיקון: תשע"ז-4) : (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]]. : (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם. == פרק י"ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) == === סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : [[בסימן זה]] - :- "הכנסה" - כמשמעותה [[בסעיף 345]]; :- "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); :- "חטוף או נעדר" - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר; :- "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; :- "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023); :- "קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה; :- "שכר העבודה" - הגבוה מבין אלה: :: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו; :: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו. @ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ"ד-6) : (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. : (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. : (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]]. @ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ"ד-6) : חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. @ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ"ד-6) : בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, "עצמאי" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016]]. @ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ"ד-6) : שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם. @ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ד-6) : הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. @ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. : (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]]. === סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ"ד-15) : [[בסימן זה]] - :- "הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט"ו]]; :- "חטוף או נעדר" - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ"ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר; :- "התגמול המזערי" - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]]; :- "התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30; :- "תקופת הזכאות" - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ה בתשרי התשפ"ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע. @ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]]. @ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו: :: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90; :: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90; :: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90; :: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה; :: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי. : (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. : (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד. @ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ד-15) : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]. @ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה: :: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; :: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה - :::- "בנק הדואר" - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]]; :::- "תאגיד בנקאי" - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן: :: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; :: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1). : (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה. @ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ"ד-15) : הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה "התגמול המזערי"]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]]. === סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]]. @ 295יב. תוקף - [[פרק י"ג2]] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים. :: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק"ת תשפ"ו, 390).)) : (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת. == פרק י"ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] == === סימן א': תביעות === @ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ג-5, תשס"ז-3, תשע"ב-5, תשע"ז-12, תשע"ח-13) : (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. : (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים. : (ב1) (((בוטל).)) : (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה; :: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין; :: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת; :: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה; :: (6) בתגמול לפי [[פרק י"ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים. @ 297. הגשת תביעות [129] : השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998]].)) @ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ"ח-2) : (א) בסעיף זה - ::- "חודש לתשלום" - אחד מאלה, לפי הענין: ::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה; ::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; ::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד; ::- "מועד תשלום" - החודש שבו משולמת הגמלה. : (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום. : (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה. @ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד-14) : משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה. @ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס"ב-9) : (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן. : (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]]. : (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו. @ 299. ועדת תביעות [131] : ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע. @ 300. הרכב ועדת התביעות [133] : (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות. : (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה. : (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות. @ 301. בדיקות רפואיות [134] : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965]].)) : (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד. @ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס"ב-9) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות - :: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו; :: (2) לזכאי לגמלה; :: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל"ט-1979]].)) : (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו. === סימן ב': ייעוד הגמלה === @ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס"ד-2, תשע"ב-12, תשפ"ב-12) : (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. :: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. : (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה. @ 304. מינוי מקבל גמלה [136] : (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך. : (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן - :: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה; :: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי. : (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי. @ 305. תשלום לבן זוג [136א] : זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש. @ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע"ז-5) : (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם. @ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ"ד-8) : (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה. : (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה. :: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה. : (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן. : (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]]. : (ה) בסעיף זה - ::- "אומן", "המפקח הארצי על האומנה" ו"משפחת אומנה" - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; ::- "ילד נכה" - כהגדרתו [[בסעיף 221]]. @ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס"ג-5, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ"ד-1984]].)) : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]. : (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ"ד-1984]].)) : (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]]. @ 308. חוב של גמלה [137א] : הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י"א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]]. @ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב] : זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י"א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה. @ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס"א-5, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ד, תשס"ד-15, תשס"ח-10, תשע"ו-17, תשע"ז-4, תשע"ז-6, תשע"ז-12, תשפ"ד-8) : (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י"ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. :: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה: ::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1); ::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]]. : (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. : (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א). : (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם: :: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה; :: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה; :: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע. : (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן: :: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה; :: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1). : (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם. @ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע"ח-5) : זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ"ז-2, תשנ"ז-5, תשס"ח-8, תשע"ו-3) : (א) בסעיף זה, "דמי ביטוח" - :: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה; :: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם. : (ב) המוסד רשאי לקזז - :: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד: ::: (א) דמי ביטוח; ::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר; ::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; :: (2) (((נמחקה).)) : (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י"ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול. : (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']]. @ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א] : לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו. @ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ"ז-2) : על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים. @ 315. החזרת גמלאות [140] : שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: : (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; : (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; : (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; : (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום. === סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) === @ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-4, תשפ"ב-3) : [[בסימן זה]] - :- "גמלה" - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י"ג]] [[או י"ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "גמלה בסכום נמוך" - כל אחת מאלה: :: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש"ח))); :: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1); :: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה; :- "דמי פתיחת תיק" - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה; :- "החלטת הזכאות" - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה; :- "ועדת עררים" - כל אחת מאלה: :: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']]; :: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']]; :: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]]; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה: :: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]]; :: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]]; :: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]]; :: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "חוות דעת מקצועית" - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע: :: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, "חוות דעת מומחה" ו"תעודת רופא" - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר; :- "חוק לפיצוי נפגעי גזזת" - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק פיצוי לנפגעי פוליו" - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; :- "הסכום היסודי" - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש"ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]]; :- "תביעה" - תביעה לגמלה. @ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-4) : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]: {| ! colspan="2" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan="2" width="30%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan="2" width="30%" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך |- | rowspan="3" | (1) || טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan="4" | |- | (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה |- | (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה |- | rowspan="3" | (2) || טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan="4" | |- | (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] ||13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה |- | (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה |- | (3) || טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה |- | (4) || טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; :: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; :: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי; :: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה; :: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק; :: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי; :: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק. : (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. @ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה: :: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה. : (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה: :: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה; :: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת; :: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה. : (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה: :: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת; :: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3). : (ד) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; ::- "בעל זיקה" - לרבות אלה: ::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו; :::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; ::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור; ::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו; ::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה: :::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם: ::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה; ::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית; ::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו; ::::: (4) זכות למנות מנהל כללי; ::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם; ::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו; :::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין; :::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות; :::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור; ::- "שליטה" ו"שליטה מהותית" - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976]]. @ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים. :: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם - ::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה; ::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]]; ::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה. :: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה: ::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור. :: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה: ::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022); ::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור. : (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים. :: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק. : (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה: :: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן: ::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]]; ::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור; :: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים; :: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה; :: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית. @ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע"ה-2) : (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה: :: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך; :: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם; :: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם. : (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין. : (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). : (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות. : (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]]. @ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע"ה-2) : (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] - :: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת; :: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת; :: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]]; :: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה; :: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו; :: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה; :: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]]. : (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן. @ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע: :: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]]. : (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד. : (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות. : (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו. : (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]]. : (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף. : (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן. : (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם. @ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע"ה-2) : (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה: :: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות); :: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות; :: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים. : (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור. @ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע"ה-2) : (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף : (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות "גמלה בסכום נמוך" ו"הסכום היסודי" יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט"ז באב התשע"ה (1 באוגוסט 2015). : (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה "גמלה בסכום נמוך" ובהגדרה "הסכום היסודי", ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]]. : (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד. @ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח. : (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור. === סימן ג': תשלומי גמלה === @ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ"ו, תשס"א-5, תשס"ג-11) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י"א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י"א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה: :: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין; :: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה. @ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע"ט-4) : (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם - :: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן; :: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998]].)) : (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים. @ 318. תחילת זכות [142א] : מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם. @ 319. שמירת זכויות [142ב] : מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח. @ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ"ה-6, תשנ"ו-6, תשנ"ח-8, תשס"ה-2, תש"ע-8, תשע"ו-3, תשע"ז-12, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5) : (א) לא תשולם תוספת קצבה - :: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה; :: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד. : (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1). : (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים. : (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת - :: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד; :: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה. : (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור. : (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים. : (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי - :: (1) קצבת ילדים; :: (2) דמי קבורה; :: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%; :: (4) קצבת לידה; :: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]]; :: (6) גמלת סיעוד; :: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']]. : (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה: :: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]; :: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']]; :: (3) תגמול לפי [[פרק י"ב]]; :: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו; :: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים; :: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם; :: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו. ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ"א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.)) : (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן. : (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ"ד-1984]].)) @ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע"ז-4) : (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י"א]], [[י"ג]] [[או י"ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה. : (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל"ז-1976]].)) @ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144] : (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י"א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר. : (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם. @ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס"ח-2) : (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"א]] [[או י"ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם. :: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה. : (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י"ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם. : (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם: :: (1) [[חוק הנכים]]; :: (2) [[חוק המשטרה]]; :: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]]; :: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]]; :: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]]; :: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]]; :: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]]; :: (8) [[חוק תגמול לחייל]]. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג). : (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']]. : (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים. @ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ"ה-7, תשנ"ז-3, תשס"ג-5, תשס"ט-4) : (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו. : (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד. @ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס"ג-5) : (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס"ה-2004]].)) : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי - :: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]]; :: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י"ג]]; :: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]]. : (ג) בסעיף זה, "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים. @ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס"ג-5) : (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין. @ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע"ו-2, בג"ץ 3390/16, תשפ"ה-2) : (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר. : (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר - ::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']]; ::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]. :: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]. @ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס"ב-8, תשס"ז-7, תש"ע-3, תשע"ב-11, תשע"ד-11, תשע"ו-2, תשע"ו-18, תשע"ט-3, תשפ"ה-2, תשפ"ה-9) : (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י"א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י"א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י"א]], ויחולו הוראות אלו: :: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה; :: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]]; :: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י"א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י"א]]; :: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן. : (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. :: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות. :: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה "עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור". : (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור. : (ח) בסעיף זה - ::- "בית משפט צבאי", "חוק המאבק בטרור", "עבירת טרור ביטחונית" ו"צו בדבר הוראות ביטחון" - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]]; ::- "עבירת בגידה או ריגול חמור" - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]]; ::- "עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור" - עבירה לפי אחד מאלה: ::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]]; ::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור; ::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה: :::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]]; :::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; ::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה: :::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]]; :::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; ::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור. @ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור: :: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]]; :: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי. : (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו. : (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה. : (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות. : (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה: :: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית; :: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]]. : (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח. : (ז) בסעיף זה - ::- "אזור" ו"בית משפט צבאי" - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; ::- "חוק המאבק בטרור" - [[חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]]; ::- "עבירת טרור ביטחונית" - עבירה כלהלן: ::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]]; ::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]]; ::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ"ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]]; ::- "עבירת טרור חמורה" - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה "עבירת טרור חמורה" בחוק המאבק בטרור]]; ::- "צו בדבר הוראות ביטחון" - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]], כתוקפו מעת לעת; ::- "תקנות ההגנה" - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור. @ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס"ה-3) : (א) בסעיף זה - ::- "מידע מטעה" - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף; ::- "מסמך" ו"זיוף" - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה: :: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה - ::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים; ::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, "התקופה הקובעת" - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה; :: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור. : (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין. : (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה. : (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. === סימן ד': תביעות נגד צד שלישי === @ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ"ז-3, תשס"א-5, תשס"ה-3, תשס"ח-4, תשע"ג-3, תשע"ו-7, תשפ"ב-2) : (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. : (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]. :: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו. :: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה. :: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית. : (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור. :: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום. :: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה. :: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח. : (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. : (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה. :: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים. :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים. :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "טיפול רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; :::- "מוסד רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]]; :::- "עובד המדינה" - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]]; :::- "קופת חולים" - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :::- "תאונת דרכים" - (((נמחקה).)) : (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט"ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט"ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט"ז]]. @ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע"ח-10, תשפ"ב, תשפ"ד-16) : (א) בסעיף זה - ::- "דמי ביטוח" - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים; ::- "חוק הפיצויים" - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; ::- "עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]]; ::- "עלות אספקת השירותים" - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]]; ::- "עלות מימון הקרן" - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]]; ::- "פקודת ביטוח רכב מנועי" - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; ::- "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]]; ::- "תאונת דרכים" - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]]. : (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה: :: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]]; :: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) (((נמחקה).)) : (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם: :: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) - 10%; :: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%. : (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל. : (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם. : (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה. : (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, "מידע" - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151] : זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]]. @ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152] : (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה. : (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף. : (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה. : (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה. @ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153] : היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה. @ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154] : לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה. @ 333. היוון [155] : לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) == פרק ט"ו: דמי ביטוח [פרק ח'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ"ה-7) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "תקופת תשלום" - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח; ::- "מועד תשלום" - מועד לתשלום דמי ביטוח; ::- "מדרגת גבייה מופחתת" - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן: ::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת; ::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. : (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו. @ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-8, תשע"ז-12, תשע"ח-5) : (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות. : (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים. : (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה. : (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות. : (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת (("))מבוטח((")) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה. : (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. : (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות. : (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד. : (ט) מבוטח לפי [[פרק י"א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו. : (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו. @ 336. תחומה של תקופת תשלום [158] : כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים. @ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ"ח-7, תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-12, תשע"ח-5) : (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית. :: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות. : (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר. : (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]]. @ 338. [159א] (תיקון: תשס"ב-6) : (((בוטל).)) @ 339. [159ב] (תיקון: תשנ"ה-5, תשנ"ו-6, תשנ"ז, תשס"ב-6) : (((בוטל).)) @ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ה-6, תשפ״ה–3) : (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם - :: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]; :: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. : (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]]. : (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]]. @ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3) : (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום. :: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום. : (ג) לעניין סעיף זה – :- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד; :- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]. @ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ"ח-7, תשס"ה-6, תשפ"ה-7) : על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת. : ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].)) @ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ד, תשס"ה-6, תשע"ז-5, תשע"ז-12, תשפ"ה-7) : (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח. : (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. :: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, "קצבת אזרח ותיק" - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת. : (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה: :: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים; :: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים. : (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר - :: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף; :: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים; :: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף; :: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997]].)) : (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש. : (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת). :: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת. :: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה. @ 343. דמי ביטוח מופחתים [162] : השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: : (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; : (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה). === סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח === @ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע"ז-5) : (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם - :: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה: ::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו - ::::- "טובת הנאה" - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד; ::::- "שווי דיור" - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; ::::- "שווי שירותים" - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח; ::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, "פחת ציוד צרכני" - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד; ::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור; ::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור; :: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה. : (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. : (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה. @ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']]. : (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. : (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]]. : (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]]. : (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי. : (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י"א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]]. : (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]]. : (ח) בסעיף זה - ::- "טובת הנאה" - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ" - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת" - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה" - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת; ::- "תקציב חבר" - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו; ::- "תקציב חבר מגולם" - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה. @ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ"ג-7) : (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה. : (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה: ::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]]; ::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת. :: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות. :: (3) השר יקבע - ::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית; ::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית. : (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח. :: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח. :: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]]. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית. : (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן. : (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי - :: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור; :: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו; :: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986]].)) @ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס"ב-13, תשס"ג-4) : (א) בסעיף זה - ::- "הכנסה" - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]]; ::- "חייב בתשלום בעד עצמו" - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]]; ::- "מועד חיוב" - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]]. : (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]]. : (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה. : (ה) (((פקע).)) @ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס"ד-3, תשס"ה-6, תשפ"ה-7) : (א) בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי. : (ב) מבוטח לפי [[פרק י"א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]]. : (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י"א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור. :: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י"א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח. : (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]]. : (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת). :: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת. : (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה. @ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165] : על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות. @ 347. סמכות קביעה [166] : מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות. @ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ו-8, תשס"ז-11, תשס"ח-5, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י"א]]. : (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע. : (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור. : (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י"א]]. : (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י"א]]. : (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י"א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. :: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י"א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. @ 349. שינוי [[לוח י"א]] [167א] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-12) : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י"א]]. @ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ה-7, תשנ"ו-6, תשנ"ז-3, תשס"ג-4, תשס"ג-8, תשס"ד-16, תשס"ה, תשס"ו-2, תשס"ז-12, תשס"ח-5, תשע"ב-13, תשע"ז-17, תשע"ח-2) : (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה - :: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י"ב]]; :: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; :: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.)) ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל"ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.)) :: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה: ::: (א) [[חוק הנכים]]; ::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]]; ::: (ג) [[חוק המשטרה]]; ::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]]; ::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]]; ::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]]; ::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]]; ::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; ::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; :: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]]; :: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]]; :: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; :: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006]]; :: (9) (((פקעה).)) : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש"ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש"ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ"א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.)) @ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ"ו-4) : (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):)) : (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, "עולה חדש" - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט"ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש"י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח. : (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]]. : (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט"ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה. : (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל. @ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-3, תשנ"ח, תשס"ב-10, תשס"ג-8, תשס"ד, תשס"ו-4, תשס"ח-3, תשע"ב, תשע"ה, תשע"ז-12, תשע"ז-16) : (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין. : (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה. : (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]]. : (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה: :: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים; :: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק. : (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה. : (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]]. : (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]]. : (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]]. : (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י"א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא - :: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]]; :: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין; :: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה - :::- "הכשרה מקצועית" - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך; :::- "מכינה קדם-צבאית" - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008]]; :::- "מתנדב בשנת שירות" - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה "ילד" שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור; :::- "שירות לאומי בהתנדבות" - (((נמחקה);)) :: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י"א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס); :: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; ::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י"ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; ::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב); :: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור. @ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170] : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע - : (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות; : (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995]].)) === סימן ג': תשלומים ודוחו"ת === @ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ"ח-4, ק"ת תש"ף) : (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995]].)) : (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, "ימי מנוחה" - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], וכן חול המועד. : (ג) (((פקע).)) @ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ"ו-5) : (א) בסעיף זה - ::- "חוב דמי ביטוח" - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]]; ::- "קנס" - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח; ::- "תוספת" - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח; ::- "חוב כולל" - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו. : (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר); :: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן: ::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר; ::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר; ::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר. @ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ"ו-5, תשנ"ח-4, תשס"ד-3, תשע"ו-6, תשפ"א-3) : (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר - :: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו; :: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח; :: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור; :: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]]. :: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, "חוב כולל" - כהגדרתו [[בסעיף 354]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957]].)) : (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה: ::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה; ::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה; ::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם. :: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן: ::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה: :::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין; :::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; :::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; ::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן: :::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה; :::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה. :: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך. :: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו "עובד" הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. :: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע. : (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון. @ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. : (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. @ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ"ו-5) : (((החל מיום 1.1.2030):)) : (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים: :: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; :: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית. @ 356. קנס על אי-הגשת דו"ח [173א] (תיקון: תשנ"ח-4, תשע"ו-6, תשפ"ו-5) : (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס. :: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס. : (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד - :: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; ::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; :: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. ::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. : (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח. : (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו"ח [174] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח-4, תשע"ו-6, תשע"ז-5) : היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. @ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח [175] : היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. @ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום. : (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א). : (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות). : (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח: :: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות; :: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות. : (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה. : (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה. : (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו. : (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים. : (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם. : (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום. : (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה. @ 360. שיטת גביה [177] : השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח. @ 361. סמכות למתן הנחה [177א] : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים. @ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע"ב-8) : (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה: :: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר; :: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה; :: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ"ו-1966]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986]].)) : (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין. : (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה. : (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א). : (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. @ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע"ד-5) : (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה. @ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע"ד-13) : (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר. : (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) - :: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם; :: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה. === סימן ד': פיגורים === @ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח - :: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.)) :: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום. : (ב) לענין סעיף קטן (א), "דמי ביטוח" - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר. : (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]]. @ 365. שמירת זכות לגמלה [180] : היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו. @ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181] : (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך: :: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע; :: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי; :: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על - :: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]]; :: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]]; :: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה; :: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י"ב]] [[ו-י"ג]]; :: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]]. : (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים. : (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). : (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). @ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]]. : (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]]. : (ג) (((בוטל).)) @ 367א. (תיקון: תשע"ז-6) : (((פקע).)) @ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע"ז-6) : לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין: : (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; : (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה: :: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]]; :: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב; :: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. @ 367ג. (תיקון: תשע"ז-6) : (((פקע).)) @ 368. הסכם תשלומים [184] : (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם. : (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום. :: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס"ב-2002 (ק"ת תשס"ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.)) : (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור. @ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע"ז-6, תשפ"ד-3) : (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י"א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]]. : (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]]. : (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) : (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. : (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור. : (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב. : (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. : (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה. : (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס"ח-9) : (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) החייב בתשלום נפטר; :: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור; :: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, "בן משפחה" - בן-זוג, הורה או ילד; :: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, "מוסד" ו"סם" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]]; :: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו; :: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה. === סימן ה': הוראות מיוחדות === @ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ד-3, תשס"ח-5, תשפ"ב-13) : (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים: :: (1)(א) עובד חלקי; ::: (ב) עובד לשעה; ::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים; ::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא; ::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן; ::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים; ::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל; ::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; ::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו; ::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו; ::: (יא) עובד במשק בית; ::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה; :: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי; :: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו; :: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות; :: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו; ::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר; ::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ; ::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה; ::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ; ::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]]; ::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד; ::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם; ::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו; ::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]]; ::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971]].)) : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. @ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ"א-10) : על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י"א]]. @ 371ב. (תיקון: תשפ"א-10) : (((פקע).)) @ 371ג. (תיקון: תשפ"ד-2, תשפ"ד-4) : (((פקע).)) @ 372. [187] (תיקון: תשע"ז-6) : (((בוטל).)) @ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)] : סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה. @ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס"ח-5) : הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור. == פרק ט"ז: שונות [פרק ט'] == @ 374. ביצוע אמנות [190] : (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ"ג–1963]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ"ה–1965]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ"א-1991]].)) : (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. @ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191] : השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. @ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א] : הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024]].)) @ 377. ביטוח חיילים [192] : השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ"ה-1965]].)) @ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע"ג) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק קליטת חיילים משוחררים" - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]]; ::- "חייל משוחרר" - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה; ::- "שירות סדיר" - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]]. : (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה "השירות האזרחי–לאומי", לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר. : (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט-6, תשס"ג-5, תשס"ו-3) : (א) בסעיף זה - ::- "אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה; ::- "ההסכם" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996]]; ::- "היישובים" - כהגדרתם בסעיף XII להסכם; ::- "האתרים הצבאיים" - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם; ::- "תושב ישראל באזור" - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים; ::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל; ::- "יום התחילה" - י"ח בטבת התשנ"ה (21 בדצמבר 1994). : (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה: :: (1) מי שאינו תושב ישראל; :: (2) תושב ישראל באזור; :: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל; :: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל; :: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל; :: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור; :: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור; :: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל"ב-1972]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל"ד-1974]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ"ז-1987]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ"ז-1987]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ"ג-1993]].)) : (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה - :: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל; :: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב). @ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס"ה-5) : (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. : (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; :: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: ::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; ::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. : (ד) בסעיף זה - ::- "עובד זר" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; ::- "רכב מנועי" - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]]; ::- "יישובים", "אתרים צבאיים" ו-"תושב ישראל באזור" - כהגדרתם [[בסעיף 378]]. @ 379. רישום [193] : השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג-1963]].)) @ 380. מבוטח שלא נרשם [194] : (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם. : (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום. @ 381. עיגול סכומים [195] : השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ"ו-1985]].)) @ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א] : (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]]. : (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]]. @ 383. פיקוח [196] : (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום. : (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו. : (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]]. @ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע"א) : זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה. @ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס"ד-2) : (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954]]. : (ב) לענין סעיף זה, "גוף ציבורי" - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]]. @ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ט-4, תשע"ז-5) : (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י"ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח: :: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]]; :: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, "חברת בית" ו"חברה משפחתית" - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]]; :: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל. : (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש. : (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח. : (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור. : (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו: :: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין; :: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל. @ 384ב. (תיקון: תשס"ט-3, תשע"ג-3) : (((בוטל).)) @ 385. חישובי מועדים [197] : (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו. : (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו. @ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע"ו-11) : לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש"ל-1970]].)) @ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע"ו-20) : בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס"ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]]. == פרק י"ז: הענקות [פרק ט'1] == @ 387. מתן הענקה [198אא] : המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: : (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]]; : (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]]; : (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]]; : (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975]].)) @ 388. מימון [198ב] : ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה). @ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג] : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה. @ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד] : השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה. == פרק י"ח: בית הדין לעבודה [פרק י"א] == @ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ז-3, תשע"ה-2, תשע"ז-6) : (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] - :: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י"ד]]; :: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח; ::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין; :: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה; :: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]]; :: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]]; :: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך; :: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]]; :: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י"ד]]; :: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]]. : (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]]. @ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס"ט-3) : (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות - :: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה; :: (2) המוסד; :: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח; :: (4) מעביד; :: (5) שירות רפואי מוסמך; :: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]]; :: (7) שירות התעסוקה. : (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א). : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה. @ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א] : עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר. @ 394. מניעת טיעון [231ב] : לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא. @ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232] : המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד. @ 396. קביעת מועדים [233] : שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977]].)) @ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-6) : (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל"ח-1978]].)) : (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י"ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור. : (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו. : (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה. : (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי. == פרק י"ט: עונשין וביצוע [פרק י"ב] == @ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע"א, תשע"ו-6, תשפ"א-3) : (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת: :: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו; :: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה; :: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה. : (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. : (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י"ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. :: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י"ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י"ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית. :: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. :: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות. :: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]]. : (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, "חובה" - למעט חובת תשלום למוסד. : (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור. : (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס. : (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: :: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; :: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. : (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר. @ 399. בית המשפט המוסמך [241] : בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]]. @ 400. ביצוע [242] : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 401. העברת סמכויות [243] : השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]]. @ 402. תחילה [244] : תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995). @ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ"ז בחשון התשנ"ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה - :: (1) [[סעיף 53]] - ::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום "שכר העבודה הרגיל" נאמר "שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל"; ::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים; :: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים "למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]" לא קיימות; :: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים "בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]" לא קיימות. : (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים "ולא יפחת" לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ"ה (1 ביוני 1995). : (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ"ד (1 באפריל 1994). : (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י"א, כנוסחם לפני היום האמור. : (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]]. @ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)] : (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]]. : (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ"ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י"ב]]. : (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י"ב]]. : (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י"ב]]. @ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס"ג-5) : על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003). @ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס"ד, תשס"ו-4, תשע"ז-12, תשע"ז-19, תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5, תשפ"ד-2, תשפ"ד-7, תשפ"ד-10, תשפ"ה, תשפ"ה-5) : (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם): :: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה; :: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]; :: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]; :: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] - ::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]]; ::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]]; :: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. : (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין. : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((פקע).)) : (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). : (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה "נפגע" בחוק נפגעי פעולות איבה]]. @ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע-9) : (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם - :: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה; :: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]]. : (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד. : (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד. == לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 1, הגדרת "עובד עצמאי"]]))) ==== ==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ==== : לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, "רבעון" - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס. == לוח א'1 (תיקון: תשס"ד) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה")]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== === חלק א' <עוגן לוח א1 חלק א> === ==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה")]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== גיל הפרישה לגבר ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 ואילך || 67 |} ==== גיל הפרישה לאישה ==== @ (תיקון: תשס"ד-8, תשע"ב-3, תשע"ז-8, תשע"ז-19) : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1944 || 60 |- | יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1945 || 61 |- | ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים |- | מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62 |} === חלק ב' <עוגן לוח א1 חלק ב> === ==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה "מבוטח")]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 ואילך || 67 |} === חלק ג' <עוגן לוח א1 חלק ג> === ==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י"א]], מחמת גילו ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1944 || 60 |- | יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1945 || 61 |- | ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים |- | מאי 1947 ואילך || 62 |} === חלק ד' <עוגן לוח א1 חלק ד> === ==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע"ז-12) ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67 |- | ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1946 || 68 |- | ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1948 || 69 |- | ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים |- | מאי 1950 ואילך || 70 |} === חלק ה'<עוגן לוח א1 חלק ה> === ==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ==== ==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י"א]], מחמת גילה ==== @ (תיקון: תשע"ז-8) : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1949 || 55 |- | יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1950 || 56 |- | ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים |- | מאי 1952 עד יולי 1955 || 57 |- | אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים |- | אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים |- | דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58 |- | אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים |- | אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים |- | דצמבר 1958 ואילך || 59 |} == לוח ב' [לוח י"ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע"ו-4) __NOTOC__ == == לוח ב'1 (תיקון: תשנ"ז) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 43]]))) ==== @ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ"ד-1993.)) @ (1) (תיקון: תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ט-4, תשע"ב-2, תשע"ב-10) : [[בלוח זה]] - :- "פג" - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים; :- "שיעור עדכון" - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים; :- "מענק בסיסי" - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]]; :- "סכום שנתי בסיסי" - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי. @ (2) (תיקון: תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ט-4, תשע"ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש"ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש"ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה. : (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו. @ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה: : <span dir="ltr">M₁ = M₀ (1 + ST)</span> : כאשר - :- "M₁" - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת; :- "M₀" - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת; :- "ST" - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון). @ (4) (תיקון: תשס"ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים. @ (5) (תיקון: תשס"ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה: : (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם; : (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה; : (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים; : (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת; : (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה; : (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא; : (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד. == לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס"ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ == == לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ו-7) __NOTOC__ == == לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ג-11) __NOTOC__ == == לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ==== === הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] === : {| style="width: 400px; table-layout: fixed;" ! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה |- | 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24% |- | 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20% |- | 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16% |- | 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12% |- | 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8% |- | 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4% |} == לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 167]]))) ==== === חישוב דמי אבטלה === @ (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : [[בלוח זה]] - :- "הסכום היומי הבסיסי" - הסכום הבסיסי מחולק ב-25; :- "השכר" - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]]; :- "הסכום המרבי" - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י"א]]; :- "אחוזים" - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה. @ (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ז) : {| width="100%" ! width=50%" | !! width="25%" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width="25%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים) |- <עוגן פרט 1> | : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60 |- <עוגן פרט 2> | : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40 |- <עוגן פרט 3> | : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35 |- <עוגן פרט 4> | : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25 |} == לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס"א-3) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ==== === עבודה מועדפת ועבודה נדרשת === @ (א) (תיקון: תשס"ג-2, תשס"ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק; @ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית; @ (ג) : בבתי מלון: : (1) מלצרות; : (2) טבחות; : (3) חדרנות; : (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; @ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; @ (ה) (תיקון: תשס"ב-12, תשס"ג-6, תשס"ג-14, תשס"ג-15, תשס"ד-11) : (((פקע);)) @ (ו) (תיקון: תשס"ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: : (1) עבודות מתכת - :: (א) מסגרות וריתוך; :: (ב) חרטות וכרסום; :: (ג) חשמלאות; :: (ד) מכונאות; :: (ה) מכשירנות; :: (ו) משחיזנות; : (2) הלבשה - :: (א) חייטות ותפירה; :: (ב) גזרנות; :: (ג) תפירת עור; : (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית; @ (ז) (תיקון: תשס"ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; לעניין זה, "אדם עם מוגבלות" - כל אחד מאלה: :: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']]; :: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']]; :: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']]; :: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון; : (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה: :: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד; :: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]]; :: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000]]; :: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]]; :: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]]; : בפרט זה - :- "טיפול וסיוע אישי" - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית; :- "בן משפחה" - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה. == לוח ח'1 (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 202]]))) ==== === שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה === @ (תיקון: תשע"ח-4, תש"ף-7, תשפ"ב-3) : {| ! width="300px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width="100px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים |- | חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0 |- | חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30 |- | חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40 |- | חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60 |} == לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) __NOTOC__ == == לוח ח'2 (תיקון: תשע"ו-19) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 223]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ח-8, ק"ת תשפ"א, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות |- <עוגן פרט 1> | : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו; | : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת; : (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי; : (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות; |- <עוגן פרט 2> | : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום; | : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות; : (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות; |- <עוגן פרט 3> | : (3) מוצרי ספיגה; | : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב: : (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש; : (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3; |- <עוגן פרט 4> | : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה; | : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע; : (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]]; |- <עוגן פרט 4א> | : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):)) :: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל): :: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך; :: (ב) תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות; :: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש; :: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה; | 0.5 יחידות בשבוע |- <עוגן פרט 5> | : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב; | : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע; : (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]]; |- <עוגן פרט 6> | : (6) (((יבוטל ביום 2.5.2025):)) שירות כביסה של עד 5 ק"ג; || יחידה אחת; |- <עוגן פרט 7> | : (7) (((פקע).)) | |} == לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס"ד, תשפ"ב-7) ==== === הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע"ז-12, תשפ"ב-7) === : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | מספר התלויים !! width="200px" | הכנסה חודשית |- <עוגן פרט 1> | 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע |- <עוגן פרט 2> | 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע |- <עוגן פרט 3> | 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע |} == לוח ט'1 (תיקון: תשפ"ב-7) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ==== === הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק === @ (תיקון: תשפ"ב-8) : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | מספר תלויים !! width="200px" | הכנסה חודשית |- | 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע |- | 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע |- | 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע |} == לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב-6, תשס"ג-3, תשס"ג-10, תשס"ה-3, תשס"ה-6, תשס"ה-7, תשס"ו-5) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ==== === שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס"ט-4) === @ (תיקון: תשס"ט-4, תשע"א-3, תשע"ב-15, תשע"ד-3, תשע"ז-3, תשע"ז-12, תשע"ח-5, תשפ"ג-4, תשפ״ה–3, תשפ"ה-7, תשפ"ה-8) : (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):)) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! width="50px" | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan="6" | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan="2" | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} |- ! rowspan="3" | פרט !! rowspan="3" | ענף ביטוח !! colspan="6" | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan="2" | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan="3" | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]] |- ! colspan="3" | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan="3" | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan="2" | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] |- ! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי |- <עוגן פרט 1> | 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09 |- <עוגן פרט 2> | 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || - |- <עוגן פרט 3> | 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08 |- <עוגן פרט 4> | 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03 |- <עוגן פרט 5> | 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02 |- <עוגן פרט 6> | 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06 |- <עוגן פרט 7> | 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02 |- <עוגן פרט 8> | 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10 |- <עוגן פרט 9> | 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02 |- <עוגן פרט 10> | 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25 |- ! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67 |} : (((הנוסח הקבוע):)) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! width="50px" | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan="6" | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan="2" | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} |- ! rowspan="3" | פרט !! rowspan="3" | ענף ביטוח !! colspan="6" | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan="2" | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan="3" | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]] |- ! colspan="3" | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan="3" | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] |- ! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי |- <עוגן פרט 1> | 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09 |- <עוגן פרט 2> | 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || - |- <עוגן פרט 3> | 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08 |- <עוגן פרט 4> | 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03 |- <עוגן פרט 5> | 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02 |- <עוגן פרט 6> | 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06 |- <עוגן פרט 7> | 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02 |- <עוגן פרט 8> | 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10 |- <עוגן פרט 9> | 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02 |- <עוגן פרט 10> | 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25 |- ! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67 |} == לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ==== === הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12) === @ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש"ס–2, תשס״ב–7, תשס"ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2) : {| ! פרט !! בעד !! width="40%" | הכנסה מרבית !! width="40%" | הכנסה מזערית |- <עוגן פרט 1> | rowspan="3" | 1. || rowspan="3" | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון; |- | לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 2> | rowspan="2" | 2. || rowspan="2" | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 3> | rowspan="2" | 3. || rowspan="2" | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan="2" | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 4> | rowspan="2" | 4. || rowspan="2" | מבוטח אחר || rowspan="2" | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |} @ (תיקון: תשנ״ט) : [[בלוח זה]], :- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס; :- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני; :- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה (("ה))סכום ((ה))בסיסי((")) שבסעיף 1]]. == לוח י"א1 (תיקון: תשע"ז-6) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 369]]))) ==== : {| style="table-layou: fixed; width: 100%;" ! width="50px" | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב |- | 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |- | 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |- | 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |} == לוח י"ב [לוח י"ב] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 404]]))) ==== === הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים === : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | הפחתה !! width="200px" | שיעור |- | 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8% |- | 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5% |- | 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0% |} == לוח י"ג (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-8) __NOTOC__ == == לוח י"ד __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 293]]))) ==== === ארגונים מאושרים === @ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]]. @ 2. (תיקון: תשע"ב-14) : (((נמחק).)) @ 3. : "מיחא" - חיפה, שיקום ילדים חרשים. @ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע"ש ד"ר ע. זסלני ז"ל. @ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון. == לוח ט"ו __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 294]]))) ==== === חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י"ג]] === @ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ"ה-1965. @ 2. (תיקון: תשע"ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959]]. @ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974]]. == לוח ט"ז (תיקון: תשס"ח-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ==== === הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) === @ (תיקון: תשפ"ב-2) : {| style="width: 400px; table-layout: fixed;" | 2008 || 110 |- | 2009 || 130 |- | 2010 || 150 |- | 2011 || 155 |- | 2012 עד 2021 || 165 |- | 2022 ואילך - || 174 |} == לוח ט"ז1 (תיקון: תשפ"ו-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 350א]]))) ==== : (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):)) : ארצות הברית. == לוח י"ז (תיקון: תשס"ט-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 384א]]))) ==== @ : [[בלוח זה]] - :- "מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד" - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]]; :- "מידע על כל הכנסה" - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי; :- "מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]" - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]; :- "מידע על הכנסות עבודה" - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]]. @ (תיקון: תשע"ז-12, תשע"ח-5) : {| style="width: 100%; tabl-layout: fixed;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע |- | : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || - |- | : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || - |- | : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || - |- | : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || - |- | : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || - |- | : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || - |- | : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || - |- | : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || - |- | : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט"ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || - |- | : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה |- | : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה |- | : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || - |- | : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || - |- | : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד<br>2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה |- | : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה"ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר |- | : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה<br>2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]] |- | : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || - |- | : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || - |- | : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || - |- | : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || - |- | : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || - |- | : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || - |- | : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || - |- | : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה |- | : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995]] || - |- | : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]] || - |- | : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל"א-1971]] || מידע על כל הכנסה |- | : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]] |- | : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]] || - |- | : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ"ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]] || - |- | : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || - |- | : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || - |- | : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || - |- | : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || - |- | : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || - |- | : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||- |- | : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה |- | : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || - |- | : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || - |- | : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || - |- | : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]] |} == לוח י"ח (תיקון: תשע"א) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ==== === חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] <עוגן לוח יח חלק א> === @ : [[בלוח זה]], :- "הסכום הבסיסי" - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי"]]. @ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור. @ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל. @ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור. @ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל. @ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה: : (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ; : (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה; : (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב; : (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו. @ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור. @ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד. === חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות <עוגן לוח יח חלק ב> === @ (תיקון: תשע"ז-12) : {| ! rowspan="2" | סוג הגמלה !! colspan="10" | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']] |- ! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]] |- | אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | rowspan="2" | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | colspan="10" | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}} |- | אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | rowspan="2" | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | colspan="10" | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}} |- | [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש |} === חלק ג': אזהרה <עוגן לוח יח חלק ג> === : הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף. == לוחות השוואה <עוגן לוח השוואה> __NOTOC__ == @ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968: <לוח_השוואה> פרק א' | [[פרק א']] פרק ב' | [[פרק י"א]] פרק ג' | [[פרק ה']] פרק ג'1 | [[144]], [[265]] פרק ג'2 | [[פרק ו']] פרק ד' | [[פרק ג']] פרק ה' | [[פרק ד']] פרק ו'1 | [[פרק ז']] פרק ו'2 | [[פרק ט']] פרק ו'3 | [[פרק ח']] פרק ו'4 | [[פרק י"ב]] פרק ו'5 | [[פרק י']] פרק ז' | [[פרק י"ד]] פרק ח' | [[פרק ט"ו]] פרק ט' | [[פרק ט"ז]] פרק ט'1 | [[פרק י"ז]] פרק ט'2 | [[פרק י"ג]] פרק י' | [[פרק ב']] פרק י"א | [[פרק י"ח]] פרק י"ב | [[פרק י"ט]] </> <לוח_השוואה> 1 | [[1]] 1א | [[2]] 2 | [[3]] 3 | [[4]] 4 | [[5]] 4א | [[6]] 4ב | [[7]] 5 | [[238]] 6 | [[239]] 7 | [[240]] 8 | [[241]] 9 | [[242]] 10 | [[243]] 11 | [[244]] 12 | [[245]] 15 | [[246]] 17 | [[247]] 18 | [[248]] 19 | [[249]] 20 | [[250]] 20א | [[251]] 21 | [[252]] 22 | [[253]] 22א | [[254]] 23 | [[255]] 23א | [[256]] 24 | [[257]] 25 | [[258]] 25א | [[259]] 26 | [[260]] 26ב | [[261]] 27(א-ב,ד) | [[262]] 27(ג) | הושמט 28 | [[263]] 29(א) | [[266]] 29(ב) | [[267]] 29(ג) | [[268]] 30 | [[269]], [[264]] 31 | [[75]] 32 | [[76]] 33 | [[77]] 34 | [[78]] 35 | [[79]] 36 | [[80]] 37 | [[81]] 38 | [[82]] 39 | [[83]] 40 | [[84]] 41 | [[85]] 42 | [[86]] 43 | [[87]] 44 | [[88]] 45 | [[89]] 46 | [[90]] 47 | [[91]] 48 | [[92]] 49 | [[93]] 50 | 94 51 | [[95]] 52 | [[96]] 53 | [[97]] 54 | [[98]] 55 | [[99]] 56 | [[100]] 57 | [[101]] 58 | [[102]] 59 | [[103]] 60 | [[104]] 61 | [[118]] 62 | [[103]], [[104]], [[119]] 63 | [[120]] 63א | [[121]] 64 | [[122]] 64א | [[123]] 65 | [[124]] 66 | [[104(ג)]], [[107]] 67 | [[104(ב)]], [[105]] 67א | [[108]] 68 | [[104(ב)]], [[106]] 68א | [[109]] 68ב | [[110]] 68ג | [[111]] 69 | [[103]], [[104]], [[112]] 70 | [[113]] 71 | [[114]] 72 | [[115]] 73 | [[116]] 73א(א) | [[117]] 73א(ב) | [[404(א)]] 73ב | [[125]] 74 | [[130]] 75 | [[131]] 76 | [[132]] 77 | [[133]] 77א | [[134]] 78(א-ב) | [[135]] 78(ג) | הושמט 79 | [[136]] 80 | [[137]] 81 | [[138]] 82 | [[139]] 82א | [[140]] 82ב | [[141]] 82ג | [[142]] 82ד | [[143]] 83 | [[126]] 84 | [[127]] 85 | [[128]] 86 | [[129]] 87 | [[145]] 88 | [[146]] 89 | [[147]] 89א | [[148]] 89ב | [[149]] 90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]] 90א | [[144(א)]], [[265(א)]] 90ב | [[150]] 90ג | [[151]] 90ד | [[152]] 90ה | [[153]] 90ו | [[154]] 90ז | [[155]] 90ח | [[156]] 90ט | [[157]] 91 | [[39]] 92 | [[40]] 93 | [[41]] 94 | [[42]] 94א | [[43]] 94ב | [[44]] 94ג | [[45]] 94ד | [[46]] 95 | [[47]] 95א | [[57(א-ב)]] 96 | [[48]] 97 | [[49]] 98 | [[50]] 98א | [[51]] 99 | [[52]] 100 | [[53(א-ב)]] 101 | [[54]] 101א | [[53(ג)]] 101ב | [[53(ד)]] 102 | [[55]] 103 | [[56]] 103א | [[57(ג)]] 103ב | [[62]] 103ב1 | [[63]] 103ג | [[58]] 103ד | [[59]] 103ה | [[60]] 103ו | [[61]] 103ז | [[64]] 104 | [[65]] 105 | [[66]] 106 | [[67]] 109 | [[68]], [[לוח ד']] 110(א) | [[69(א)]] 110(ב) | הושמט 111 | [[69(ב-ד)]] 112 | [[70]] 113 | [[71]] 114 | [[72]] 115 | [[74]] 116 | [[73]] 127א | [[158]] 127ב | [[159]] 127ג | [[160]] 127ד | [[161]] 127ה | [[162]] 127ו | [[163]] 127ז | [[165]] 127ח | [[166]] 127י | [[167]] 127יא | [[168]] 127יב | [[169]] 127יג | [[170]] 127יד | [[171]] 127טו | [[172]] 127טז | [[173]] 127טז1 | [[174]] 127טז2 | [[175]] 127טז3 | [[176]] 127יז | [[177]] 127יח(א) | [[178]] 127יח(ב) | [[179]] 127כ | לפי הענין 127כא | [[195]] 127כב(א,ד) | [[196]] 127כב(ב-ג) | [[207]] 127כב1(א-ב) | [[197]] 127כב1(ג) | [[202(ב)]] 127כג | [[198]] 127כד | [[217]] 127כה(א)(1–3) | [[199]] 127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]] 127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]] 127כז | [[208]] 127כח | [[209]] 127כט | [[211(א)]] 127ל | [[211(ב-ג)]] 127לא | [[212]] 127לב | [[210]] 127לד | [[213]] 127לה | [[214]] 127לו | [[200(א)]] 127לז | [[200(ב-ג)]] 127לח | [[201]] 127לט | [[202(א)]] 127מ | [[203]] 127מא | [[204]] 127מב | [[205]] 127מז(א)(1) | [[215]] 127מז(א)(2–3) | [[222(א)]] 127מז(ב) | [[216]] 127מח | [[222(ב)]] 127מט | [[221]] 127מט1 | [[222(ג)]] 127מט2 | [[222(ד)]] 127נ | [[219]] 127נב | [[218]] 127נב1 | [[220]] 127נג | [[180]] 127נד | [[181]] 127נה | [[182]] 127נו | [[183]] 127נז | [[184]] 127נז1 | [[185]] 127נח | [[186]] 127נט | [[187]] 127ס | [[188]] 127סא | [[189]] 127סב | [[190]] 127סג | [[191]] 127סד | [[194]] 127סה | [[192]] 127סו | [[193]] 127סז | [[270]] 127סח | [[271]] 127ע | [[272]] 127עא | [[273]] 127עב | [[274]] 127עג | [[275]] 127עד | [[276]] 127עה | [[277]] 127עו | [[278]] 127עז | [[279]] 127עח | [[280]] 127עט | [[281]] 127פ | [[282]] 127פא | [[283]] 127פא1 | [[284]] 127פא2 | [[285]] 127פב | [[286]] 127פג | [[223]] 127פד | [[224]] 127פה | [[225]] 127פו | [[226]] 127פז | [[227]] 127פח | [[228]] 127פט | [[229]] 127צ | [[230]] 127צא | [[231]] 127צב | [[232]] 127צג | [[233]] 127צד | [[234]] 127צה | [[235]] 127צו | [[236]] 127צז | [[237]] 127צח | הושמט 128 | [[296]] 129 | [[297]] 130 | [[298]] 131 | [[299]] 133 | [[300]] 134 | [[301]] 134א | [[302]] 135 | [[303]] 136 | [[304]] 136א | [[305]] 136ב | [[306]] 137 | [[307]] 137א | [[308]] 137ב | [[309]] 137ג | [[310]] 138 | [[311]] 139 | [[312]] 139א | [[313]] 139ב | [[314]] 140 | [[315]] 141 | [[316]] 142 | [[317]] 142א | [[318]] 142ב | [[319]] 143 | [[320]] 143ב | [[321]] 144 | [[322]] 145 | [[323]] 146 | [[324]] 147 | [[325]] 148 | [[326]] 149 | [[327]] 150 | [[328]] 151 | [[329]] 152 | [[330]] 153 | [[331]] 154 | [[332]] 155 | [[333]] 156 | [[334]] 157 | [[335]] 158 | [[336]] 159 | [[337]] 159א | [[338]] 159ב | [[339]] 160 | [[340]] 160א | [[341]] 161 | [[342]] 162 | [[343]] 163 | [[344]] 164 | [[345]] 165 | [[346]] 166 | [[347]] 167 | [[348]] 167א | [[349]] 167ב | [[348(א)]] 168 | [[350]] 168א(5) | הושמט 169 | [[351]] 170 | [[352]] 171 | [[353]] 172 | [[354]] 173 | [[355]] 173א | [[356]] 174 | [[357]] 175 | [[358]] 176 | [[359]] 177 | [[360]] 177א | [[361]] 178 | [[362]] 178א | [[363]] 179 | [[364]] 180 | [[365]] 181 | [[366]] 183 | [[367]] 184 | [[368]] 185 | [[369]] 185א | [[370]] 186 | [[371]] 187 | [[372]] 188(א) | [[373]] 188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]] 190 | [[374]] 191 | [[375]] 191א | [[376]] 192 | [[377]] 192א | [[378]] 193 | [[379]] 194 | [[380]] 195 | [[381]] 195א | [[382]] 196 | [[383]] 196א | [[384]] 197 | [[385]] 198 | [[386]] 198א | [[1]] השכר הממוצע 198אא | [[387]] 198ב | [[388]] 198ג | [[389]] 198ד | [[390]] 198ה | [[287]], [[288]] 198ו | [[289]] 198ז | [[290]] 198ח | [[291]] 198ט | [[292]] 199 | [[8]] 200 | [[9]] 200א | [[10]] 201 | [[11]] 202 | [[12]] 203 | [[13]] 204 | [[14]] 204א | [[15]] 204ב | [[16]] 205 | [[17]] 206 | [[18]] 207 | [[19]] 208 | [[20]] 209 | [[21]] 210 | [[22]] 211 | [[23]] 212 | [[25]] 213 | [[26]] 214 | [[27]] 215 | [[28]] 215א | [[29]] 215ב | [[30]] 216 | [[31]] 217 | [[32]] 217א | [[33]] 218 | [[34]] 219 | [[35]] 220 | [[36]] 221 | [[37]] 222 | [[38]] 223 | [[24]] 230 | [[391]] 231 | [[392]] 231א | [[393]] 231ב | [[394]] 232 | [[395]] 233 | [[396]] 234 | [[397]] 239 | [[398]] 241 | [[399]] 242 | [[400]] 243 | [[401]] 244 | [[402]] </> <לוח_השוואה> לוח א' | [[לוח א']] לוח ב' | [[לוח ט']] לוח ד'1 | [[261(א)]] לוח ה' | [[לוח ה']] לוח ה'1 | [[לוח ו']] לוח ז' | [[לוח ג']] לוח ט'1 | [[לוח ז']] לוח ט'2 | [[לוח ח']] לוח י' | [[לוח י']] לוח י"א | [[לוח י"א]] לוח י"ב | [[לוח י"ב]] לוח י"ד | [[לוח ב']] </> @ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל"ו-1976]]: <לוח_השוואה> [[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י"ד]] [[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט"ו]] [[8:207979|38]] | [[295]] </> @ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ"א-1991: <לוח_השוואה> 1 | [[164]] 2 | [[לוח יג|לוח י"ג 1]] 3 | [[לוח יג|לוח י"ג 2]] 3א | [[לוח יג|לוח י"ג 3]] 4 | [[לוח י"ג]] ([[165(א)(1)]]) 5 | [[לוח יג|לוח יג 4]] </> @ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[13:211130|5]] | [[403(א)]] </> @ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]] </> @ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]] </> @ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ"ה-1995]]: <לוח_השוואה> [[13:211806|2]] | [[403(ב)]] </> <פרסום> נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ"ה (3 באפריל 1995). <חתימות> דוד ליבאי, שר המשפטים <ויקי>{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}</ויקי> 3vnim6zqn5uvpuhdwxvp3wu8vn44hjl 0 301334 3007630 2996411 2026-04-23T11:06:39Z Yack67 27395 3007630 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אוחזי בידם}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (והמנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת בסוכות.) {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:חג סוכות]] jue5kzsozje4qiduwvxpz5xbwxmrmvm 3007631 3007630 2026-04-23T11:08:31Z Yack67 27395 3007631 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אוחזי בידם}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (והמנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת בסוכות.) {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=סוכות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:חג סוכות]] swkurj6ezgeabvxchcgt8x093bh3ppl 3007639 3007631 2026-04-23T11:31:54Z Yack67 27395 3007639 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אוחזי בידם|יום=סוכות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (והמנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת בסוכות.) {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=סוכות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:חג סוכות]] mshuj9eh9pin2ya4f99tz0arkiwo81b 0 301336 3007419 3003228 2026-04-22T15:57:09Z Yack67 27395 3007419 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|בשבת, יש נוהגים לומר כאן {{צ|[[סידור/נוסח_אשכנז/קבלת_שבת#במה_מדליקין|במה מדליקין]]}}}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 7nv1tglx9hdxexos4i6bf7vfp1wh3po 3007549 3007419 2026-04-22T23:02:16Z Yack67 27395 3007549 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת||מוצ"ש=לא|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 4b40rpm6lywwkm7lrs4letr84us3jme 3007555 3007549 2026-04-22T23:33:24Z Yack67 27395 3007555 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת||מוצ"ש=לא|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] jgzananbze8xzw2bik4h8bsklqwf088 3007567 3007555 2026-04-23T07:08:32Z בן עדריאל 9444 כך במחזורי רעדלהיים (בפפד"מ ובקהילות ה'ותיקות' אמרו, בפיורדא ועוד לא אמרו ע"פ הרמ"א) 3007567 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים בהרבה קהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת||מוצ"ש=לא|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 2m2ir3n0tbdiwy4oc4m4ebtoy42aubb 3007570 3007567 2026-04-23T07:12:03Z Yack67 27395 להבנתי המיעוט לא אמרו. אבל הרוב נוהגים בזה כמהרי"ל 3007570 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב קהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת||מוצ"ש=לא|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] rpo8urgp2fck935uueygs8b9wwx9w29 3007573 3007570 2026-04-23T07:14:22Z בן עדריאל 9444 (דקדוק). הנוסח 'בהרבה' היה ע"פ ההואה במחזורי רעדלהיים, לא עקרוני לי. 3007573 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת||מוצ"ש=לא|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] f9d6908jm6zn2z17arkz7hhr827x1ez 0 301338 3007418 3003226 2026-04-22T15:56:03Z Yack67 27395 3007418 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|אעניד לך תפארה והלל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור2|בארץ ישראל נוהגים להוציא את ספרי התורה ולערוך כאן [[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/ערבית_שמחת_תורה#הקפות|סדר הקפות]] של ליל שמחת תורה (לסדר הקפות מורחב ראה [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]).}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] p6t9genccn9yvqvvg6xamyvjo851lw8 0 301339 3007600 3003222 2026-04-23T09:04:58Z Yack67 27395 /* הקפות */ 3007600 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|את יום השמיני בטוב יזמיני}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==הקפות== {{הור2|במנהג אשכנז המזרחי נוהגים להוציא את ספרי התורה ולערוך הקפות גם בערבית. ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אין עורכים כאן הקפות ואומרים תיכף הקידוש, ויש קהילות שהנהיגו לעשותן בסוף התפילה.}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|אתה הראית}} {{הור2|לסדר הקפות מורחב ראה '''[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]'''}} {{:אלהי הרוחות הושיעה נא}} ===קריאת התורה=== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|שמע|ויעזור}}|וְנוֹרָא|}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}} {{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לקרוא בתורה בליל שמחת תורה. המנהג הנפוץ הוא להעלות שלושה עולים ולקרוא בפרשת {{צ|[[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/קריאת_התורה_לשמחת_תורה#קריאת_התורה|וזאת הברכה]]}}, ויש נוהגים להעלות חמישה עולים כמו בשחרית.{{ש}} בקצת קהילות נוהגים לקרוא בפרשיות הברכות שבתורה, כל מקום לפי מנהגו.{{ש}} ויש נוהגים שלא לקרוא בתורה בברכה, אלא לגלול את שלושת הספרים שיקראו בהם בשחרית, ולקרוא מעט בכל ספר בלא ברכה, ויש שאין קוראים כלל אלא מכניסים מיד ספרי התורה.}} {{הור|יש אומרים כאן {{צ|[[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/קריאת_התורה_לשמחת_תורה#שישו_ושמחו|שישו ושמחו]]}} כמו בשחרית.}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] d1774vcf7ntgpq39c9sz6q82u6c0ojn 0 301340 3007643 3001801 2026-04-23T11:43:31Z Yack67 27395 3007643 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת, אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|חג אסיף תקופת השנה (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ויש מקומות שאין מקדשים בסוכות בבית הכנסת).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=סוכות|שבת=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] t5jay0p7svfaunv243xptah0r5vyqvz 3007647 3007643 2026-04-23T11:57:08Z Yack67 27395 3007647 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת, אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|חג אסיף תקופת השנה (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ויש מקומות שאין מקדשים בסוכות בבית הכנסת).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=סוכות|ראש השנה=לא|שבת=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 829ut1pcoupfbah97xqfg451crm0d1v 0 301344 3007645 3001803 2026-04-23T11:46:41Z Yack67 27395 {{א|בן עדריאל}} האמנם יש מקומות שלא נהגו כן? נראה לי שקראתי על מקומות באשכנז שלא רצו לוותר על הביכור, אבל למנהג המזרחי יש? 3007645 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]].}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] hphtwmj2nxl7txsi8sl7tarrl8kdvtf 3007646 3007645 2026-04-23T11:52:17Z Yack67 27395 3007646 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|אין נוהגים לומר בסוכות [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]].}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] prlpwun5cdv6uh2er4k5n73dtrhy1s9 0 301346 3007605 2996134 2026-04-23T09:43:40Z Yack67 27395 3007605 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] 0aowaskd622hpfnj2un2sqj1l80uxvf 3007612 3007605 2026-04-23T10:18:16Z Yack67 27395 3007612 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] 0shv30tf0r61myxxc2hc612aew9ey7v 3007618 3007612 2026-04-23T10:46:15Z Yack67 27395 3007618 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] 440y66c269amhc8gick1lv6y10v12jn 3007625 3007618 2026-04-23T10:56:00Z בן עדריאל 9444 3007625 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] btlligh7pq38zmcgnxj7x3si70k1ahm 3007628 3007625 2026-04-23T11:03:52Z Yack67 27395 כן הוא ברוב המקומות, וב'קהילות הוותיקות' באשכנז כן מקדשים 3007628 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (והמנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת בסוכות). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] so5z4mwj7pp3xuauj2bq6nujcrmk5mg 116 316906 3007514 2969717 2026-04-22T20:38:39Z ~2026-23710-99 45312 פקעה 3007514 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–1992 <מאגר 2000262 תיקון 2216225 תקן 174396 קוד a163Y00000DuHGaQAN> <מקור> ((ס"ח תשנ"ג, 10|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((46|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)|13:210978)); ((תשנ"ד, 256|תיקון מס׳ 2|13:210951)); ((תשנ"ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211272)); ((תשנ"ח, 67|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ"ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש"ס, 73|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)); ((תשס"ג, 386|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס"ד, 127|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס"ה, 368|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ו, 315|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס"ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תש"ע, 568|תיקון מס׳ 11|18:312215)); ((תשע"ג, 121|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|19:301574)); ((תשע"ד, 414|תיקון 136 לפקודת העיריות|19:301638)); ((תשע"ו, 612|חוק אומנה לילדים|20:323013)); ((תשע"ז, 1016|תיקון מס׳ 15|20:389373)), ((1118|תיקון מס׳ 16|20:390423)); ((תשע"ח, 850|תיקון מס' 17|20:504200)); ((תשפ"ד, 750|תיקון מס' 156 - הוראת שעה - החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024 לפקודת העיריות|25:4267700)), ((1090|תיקון מס' 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|25:4693413)); ((תשפ"ו, 28|תיקון מס' 20|25:9967832)). __TOC__ == פרק א׳: מטרת החוק == @ 1. מטרת החוק : חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטלם, לדחות תחילתם או להאריך את תקפם, ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר השגת יעדי התקציב ועמידה במגבלת הגרעון לשנת הכספים 1993 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית. == פרק ב׳: דיני תקציב == @ 2. <!-- תיקון מס' 13 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]].)) == פרק ג׳: ביטוח לאומי == @ 3. <!-- תיקון מס' 79 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968]].)) @ 4. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[12:211700|בחוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991]].)) @ 5. ביטול [[חוק יציבות המשק (הוראות שונות)]] : [[חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ״ז–1987]] – בטל. @ 6. תחילה ותחולה : (א) תחילתו של [[פרק זה]] ביום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) (להלן – יום התחילה). : (ב) [[פסקאות (1) ו־(3) בסעיף 3]] יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום התחילה או אחריו, [[ופסקה (5) בסעיף 3]] תחול לגבי דמי אבטלה המשולמים בעד תקופה שמיום התחילה ואילך. == פרק ד׳: רשויות מקומיות == @ 7. הגדרות (תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ג, תשע״ד) : [[בפרק זה]] ובתקנות לפיו – :- ”נכסים”, ”בנין”, ”אדמה חקלאית”, ”קרקע תפוסה”, ”אדמת בנין”, ”מחזיק” ו”דייר משנה” – כמשמעותם [[בסעיף 269 לפקודת העיריות]]; :- ”מועצה” – כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת העיריות]] וכן מועצה שנתכוננה לפי [[פקודת המועצות המקומיות]]; :- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- ”מדד השכר הציבורי” – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר, לפי מגזר, תת־מגזר וענף כלכלי ראשי בסך כל השירותים הציבוריים, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון שכר ותעסוקה (לוח ה/9), בעמודה ”סך כולל במחירים שוטפים”; :- ”שיעור העדכון” – עדכון בשיעור של הסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון המדד ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי; :- ”שיעור עדכון המדד” – שיעור השינוי במדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת המדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה; :- ”שיעור עדכון מדד השכר הציבורי” – שיעור השינוי במדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת מדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה; :- ”השרים” – שר האוצר ושר הפנים. @ 8. ארנונה כללית (תיקון: תשס״ד, תשע״ז–2) : (א) מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין: הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס. : (ב) השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1) לעניין אופן חישוב שטחו של נכס. : (ב1)(1) חישוב שטחו של נכס לעניין הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית שתוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע. :: (2) בחישוב שטחו של נכס לפי פסקה (1) יעוגל כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב; מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה. :: (3) על אף האמור בפסקה (2), חישבה רשות מקומית, ערב פרסומו של [[20:390423|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 16), התשע״ז–2017]] (((תיקון מס' 16 פורסם ביום 7.8.2017))) (בפסקה זו – תיקון מס׳ 16), את שטח הנכסים שבתחומה, כולם או חלקם, לעניין הטלת ארנונה כללית, כך שכל חלק של מטר רבוע חויב באופן יחסי לפי מספר הסנטימטרים או כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מטה (בפסקה זו – דרך חישוב שונה), תמשיך לחשב את שטח הנכסים שבתחומה באותה דרך, אולם אם קבעה מועצת הרשות המקומית בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי הרשות המקומית תחשב את שטח הנסכים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2); רשות מקומית שלא החליטה כאמור רשאית לחשב את שטחחם של נכסים שבתחומה בדרך החישוב השונה אף אם שטחם לא חושב כאמור ערב יום פרסומו של [[20:390423|תיקון מס׳ 16]], ואולם החל משנת הכספים 2022 יחושב שטחם של כל הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2) או בדרך החישוב השונה בלבד. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי [[חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב-1972]] (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות [[בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחויבים; בסעיף זה – ::- ”חוב ארנונה סופי” – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; ::- ”חברה פרטית” – כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ״ט–1999]]; ::- ”בעל שליטה” – כהגדרתו [[בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה]]. : (ד)(1) בסעיף קטן זה, "מצללה" - מבנה בלא קירות, המוקם בחצר, בגג, או במרפסת של בית מגורים, הנסמך על עמודים ובנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו; ואולם יכול שהמבנה יהיה נסמך באופן חלקי על לא יותר מאשר שני קירות של מבנה המגורים שאליו הוא צמוד. :: (2) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, לגבי רשות מקומית שערב פרסומו של [[20:504200|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס' 17), התשע"ח-2018]] (((תיקון מס' 17 פורסם ביום 25.7.2018))), לא נכלל לפי החלטתה בדבר הארנונה הכללית לפי סעיף קטן (א) שטח מצללה הצמודה לנכס המשמש למגורים בחישוב שטחו של אותו נכס לשם הטלת הארנונה, לא ייכלל שטח המצללה האמור בחישוב שטח הנכס לשם הטלת הארנונה אך ורק משום שהמצללה האמורה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובלבד שהשימוש שייעשה בשטח של המצללה הוא שימוש שניתן לעשות בחצר, בגג או במרפסת של בית המגורים שעליו הוקמה המצללה, למעט שימוש לצורכי חניה או אחסנה. @ 9. סכומי הארנונה הכללית (תיקון: תשנ״ח, תשנ"ט, תש״ס, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשפ"ד) : (א) השרים יקבעו בתקנות, סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, וכן רשאים הם לקבוע יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים; הסכומים המרביים והמזעריים יעודכנו לכל שנת כספים בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות. : (ב) סכום הארנונה הכללית בשל מטר רבוע שתטיל מועצה על כל אחד מסוגי הנכסים, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שהגיע כדין בשל מטר רבוע של אותו נכס בשנת הכספים הקודמת, בלא הנחה כלשהי אם ניתנה, בתוספת שיעור העדכון, ובלבד שהסכום שיוטל כאמור לא יפחת מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי שקבעו השרים בתקנות לפי סעיף קטן (א), ויהיה בכפוף לכל הוראה אחרת שנקבעה בתקנות כאמור ובכפוף לתקנות ולכללים לפי [[סעיף 8(ב)]]; בתקנות לפי סעיף קטן (א) ובתקנות ובכללים לפי [[סעיף 8(ב)]] יכול שייקבע כי – :: (1) רשות מקומית רשאית להעלות את סכומי הארנונה הכללית, דרך כלל או לסוג נכסים, בשיעור גבוה משיעור העדכון, ובלבד שהעלאת ארנונה בשל נכס שאינו מבנה מגורים תותנה בהעלאת ארנונה בשל נכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות; :: (2) רשות מקומית רשאית להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור ברישה, ובלבד שקיבלה לכך אישור השרים; ושלחה, בטרם פנייתה לקבלת אישור השרים, לכל מחזיק בנכס שבשלו בכוונתה להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור, ולענין נכס המצוי באזור חלוקת הכנסות כמשמעותו [[בסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות]] – גם לכל רשות מקומית המנויה בצו שניתן לפי הוראות [[הסעיף האמור]], הודעה על כוונתה לעשות כן; בהודעה יצוין כי מועצת הרשות המקומית החליטה על שינוי סיווג או תת־סיווג, על העלאה או הפחתה, של סכום הארנונה הכללית, לפי הענין, וכי בכוונתה לפנות לשרים בבקשה לאישור כאמור; אישור השרים לפי פסקה זו יינתן עד יום 15 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבשלה ניתן האישור, ולעניין החלטה שהתקבלה כאמור [[בסעיף 276(ב) לפקודת העיריות]] – עד תום שישה חודשים מיום שהתקבלה החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית כאמור [[באותו סעיף]]; תחילתו של אישור השרים בראשית שנת הכספים שבשלה הוא ניתן; שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך יודיע לוועדת הכספים של הכנסת על מתן האישור. : (ב1) השרים רשאים לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית (בסעיף קטן זה – כללי עדכון מיוחדים), שיחולו על אף ההוראות לפי סעיף קטן (ב); כללים כאמור ייקבעו. לא יאוחר מיום 30 במאי של שנת הכספים הקודמת לשנה שלגביה הם נקבעים; קבעו השרים כללי עדכון מיוחדים לגבי שנת כספים מסוימת, תקבע הרשות המקומית את סכומי הארנונה הכללית לאותה שנה בהתאם לכללים אלה ולכללים שנקבעו לפי [[סעיף 8(ב)]], ורשאית היא לפעול בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב), ככל שנקבעו, אלא אם כן נקבע אחרת בכללי העדכון המיוחדים. : (ג) השרים יקבעו בתקנות כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית על נכסים שהמחזיק בהם היא המדינה או תאגיד שהוקם בחוק, ויכול שעל פי כללים כאמור תוטל על סוגי נכסים מסויימים ארנונה כללית בסכום אפס. : (ג1) על אף האמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]] רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית בשל הנכסים המפורטים [[-#4|בסעיפים האמורים]]: בכללים כאמור ייקבע שיעור הארנונה שיוטל על סוגי הנכסים, כולם או חלקם, דרך כלל או לסוגי רשויות מקומיות, ויכול שעל פי אותם כללים תוטל ארנונה בסכום אפס. : (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת. : (ה) תחילתם של הכללים לפי סעיף קטן (ג1), בראשית שנת הכספים 2000, גם אם נקבעו במהלכה. @ 9א. סייג להעלאת ארנונה (תיקון: תשנ״ד) : (א) לא תשנה מועצה סיווג משנה של נכס שנעשה בו שיפוץ, באופן שיש בו העלאה של סכום הארנונה שהיה מוטל על אותו נכס לפי חוק זה אילולא השיפוץ. : (ב) נוסף לנכס שטח עקב שיפוץ שנעשה בו, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות חוק זה, להטיל ארנונה על השטח הנוסף לפי סיווג המשנה המתאים לאחר השיפוץ. @ 9ב. סייג להטלת ארנונה בשל נכס הנמצא בתחום ועד מקומי (תיקון: תשס״ה) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 9(ב)(2)]], ועד מקומי כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות]], לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך; הוראות [[סעיף 9(ב)(2) סיפה]] יחולו לענין אישור השרים לפי סעיף זה. @ 10. אי הטלת ארנונה (תיקון: תשס״ו) : לא הטילה מועצה ארנונה כללית לשנת כספים מסויימת, תשולם הארנונה לאותה שנה בתחום הרשות המקומית בסכומים ובמועדים אשר נקבעו בשנה הקודמת, כשהיא מעודכנת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9(ב) רישה]]. @ 11. תוספת ארנונה (תיקון: תשס״ו) : (א) שר הפנים רשאי להתיר לרשות מקומית שאושרה לה תכנית הבראה לפי [[סעיף 140ד(ב) לפקודת העיריות]] או לפי [[סעיף 35ד(ב) לפקודת המועצות המקומיות]], להטיל בתוך שנת הכספים שבה אושרה תכנית ההבראה כאמור, תוספת לארנונה בעד התקופה שמיום האישור ועד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; היתר שעל פיו מוטלים סכומי ארנונה שאינם בהתאם להוראות [[סעיף 9(ב)]], טעון גם הסכמת שר האוצר. : (ב) הרשות המקומית תודיע לכל מחזיק החייב בתשלום התוספת את סכומה ומועדי תשלומה. : (ג) הודעה בדבר אישור תוספת, סכומיה ומועדי תשלומה – תפורסם ברשומות. : (ד) לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין יראו, על אף האמור בסעיף קטן (ג), ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), שתי דירות המשמשות למגורים בלבד שאוחדו לדירה אחת, כדירה אחת המשמשת למגורים בלבד, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין. @ 12. הנחות בארנונה (תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ז, תש״ע, תשע״ז, תשפ"ד-2, תשפ"ו) : (א) השרים יקבעו בתקנות את שיעור ההנחה המרבי שיינתן למי שישלם ארנונה כללית בתשלום אחד בתחילת שנת הכספים. : (ב) שר הפנים יקבע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המרביים וכן רשאי הוא לקבוע את שיעורי ההנחה המזעריים. : (ג) מועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אם כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו. : (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין, בחישוב ההכנסה של מחזיק בנכס לא יובאו בחשבון קצבה המשולמת לפי [[+|פרקים ד׳]] [[ו־י״א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], או תשלומים לאומן לפי [[חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016]], ולא יראו בהם הכנסה, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין. : (ו)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בנכס המשמש למגורי נכה, יחול חיוב ארנונה למגורים שיופחת בשיעור ההנחה שאותו נכה היה זכאי לה כמחזיק בנכס לפי קביעת המועצה, לרבות תנאים שקבעה, גם אם המחזיק בנכס הוא אדם אחר בעבור הנכה; בסעיף קטן זה, ”נכס המשמש למגורי נכה” – כל אחד מאלה: ::: (א) נכס המשמש או הנועד לשמש, כולו או חלקו, למגורי אדם עם מוגבלות כהגדרתו [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998]], שאדם כאמור מתגורר בו בהתאם להפניה של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; ::: (ב) נכס שהוא מסוגי הדיור המפורטים [[בפרט ב(1) לתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000]], שמתמודד נפש זכאי להם בהתאם לתכנית שיקום לפי [[החוק האמור]]. :: (2) הוראות פסקה (1) יחולו הן על שטחים בנכס המשמשים למגורי נכה והן על שטחים אחרים באותו נכס המשמשים את הנכה או את מי ששוהה בנכס לשם טיפול בנכה או מתן שירות לנכה. :: (3) הופחת חיוב הארנונה לפי הוראות פסקה (1), לא יהיה הנכה זכאי להנחה בארנונה למגורים בעד נכס אחר שהוא מחזיק בו. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לעניין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית שנקבעה לפי כל דין, בנכס המשמש למגורים של בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של מחזיק בנכס, שמשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי, סכום ההנחה יחושב בעד כל אחד מהזכאים לגמלה אף אם הוא מעל גיל 18 ולא השתלמה בעדו גמלת ילד נכה, ובלבד ששיעורה הכולל לא יעלה על 90%. @ 13. <!-- תיקון מס' 47 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].)) @ 14. <!-- תיקון מס' 6 (תיקון) --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), התשנ״ב–1992]].)) @ 15. <!-- תיקון מס' 23 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963]].)) @ 16. <!-- תיקון מס' 11 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952]].)) @ 17. ביטול חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונת רכוש) : חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונת רכוש), התשל״ה–1975 – בטל. @ 18. <!-- תיקון מס' 18 --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת המועצות המקומיות]].)) @ 19. תחולה והוראת מעבר (תיקון: תשנ״ג) : (א) הוראות [[סעיף 9(ב) ו־(ג)]] יחולו החל בשנת הכספים 1994; יתר ההוראות הקודמות של [[פרק זה]] יחולו החל בשנת הכספים 1993. : (ב) כל מועצה תתקן את החלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 1993 ככל שיידרש להתאמתה לתקנות לפי [[פרק זה]]. @ 20. : (א) ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976]].)) : (ב) תחילתו של סעיף זה ביום ח' באדר התשנ"ג (1 במרס 1993). == פרק ה׳: חישוב עלות המים והתעריפים לדמי מים == @ 21. <!-- תיקון מס' 8 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק המים, התשי״ט–1959]].)) @ 22. <!-- תיקון מס' 7 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972]].)) == פרק ו׳: ענף הלול == @ 23. <!-- תיקון מס' 3 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הגליל, התשמ״ח–1988]].)) @ 24. <!-- תיקון מס' 2 (תיקון) --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הגליל, התשמ״ח–1988]].)) @ 25. <!-- תיקון מס' 8 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1964]].)) == פרק ז׳: תיקונים שונים == @ 26. <!-- תיקון מס' 8 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ״ב–1982]].)) @ 27. תיקון [[חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)]] : (א) ((הנוסח שולב [[בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש״ן–1990]].)) : (ב) ((הנוסח שולב [[12:211690|בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשנ"ב-1992]].)) : (ג) תחילתו של סעיף קטן (ב) ביום תחילתו של [[12:211690|תיקון מס' 2]]. @ 28. <!-- תיקון מס' 10 --> : ((הנוסח שולב [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985]].)) @ 29. תיקון [[חוק לעידוד השקעות הון]] : (א) ((הנוסח שולב [[בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959]].)) : (ב) ((הנוסח שולב [[12:210842|בחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 39), התשנ"א-1990]].)) @ 30. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989]].)) @ 31. <!-- תיקון מס' 20 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961]].)) @ 32. <!-- תיקון מס' 1 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1992]].)) <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992). <חתימות> * יצחק רבין, ראש הממשלה * אברהם (בייגה) שוחט, שר האוצר * חיים הרצוג, נשיא המדינה * שבח וייס, יושב ראש הכנסת 3czvfz12rxo5rmh672t2gzjzhu302dt 0 316907 3007545 2969718 2026-04-22T23:00:11Z OpenLawBot 8112 [3007514] פקעה 3007545 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000262}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ג, 10|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210978.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 256|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 23|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211272.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 67|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 91|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 73|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 386|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 127|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 368|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 315|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 568|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_312215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 121|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 414|תיקון 136 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1016|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389373.pdf}}, {{ח:תיבה|1118|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390423.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 850|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504200.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 750|תיקון מס׳ 156 – הוראת שעה – החלטה על הטלת ארנונה כללית לגבי שנת הכספים 2024 לפקודת העיריות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4267700.pdf}}, {{ח:תיבה|1090|תיקון מס׳ 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4693413.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 28|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9967832.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרת החוק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: דיני תקציב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח לאומי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: רשויות מקומיות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: חישוב עלות המים והתעריפים לדמי מים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ענף הלול}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תיקונים שונים}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרת החוק}} {{ח:סעיף|1|מטרת החוק}} {{ח:ת}} חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטלם, לדחות תחילתם או להאריך את תקפם, ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר השגת יעדי התקציב ועמידה במגבלת הגרעון לשנת הכספים 1993 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: דיני תקציב}} {{ח:סעיף|2|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח לאומי}} {{ח:סעיף|3|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}.}} {{ח:סעיף|4|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:סעיף|5|ביטול {{ח:חיצוני|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)}}}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ״ז–1987}} – בטל. {{ח:סעיף|6|תחילה ותחולה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ביום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (1) ו־(3) בסעיף 3}} יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום התחילה או אחריו, {{ח:פנימי|סעיף 3|ופסקה (5) בסעיף 3}} תחול לגבי דמי אבטלה המשולמים בעד תקופה שמיום התחילה ואילך. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: רשויות מקומיות}} {{ח:סעיף|7|הגדרות|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ג, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} ובתקנות לפיו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“, ”בנין“, ”אדמה חקלאית“, ”קרקע תפוסה“, ”אדמת בנין“, ”מחזיק“ ו”דייר משנה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת העיריות}} וכן מועצה שנתכוננה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר הציבורי“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר, לפי מגזר, תת־מגזר וענף כלכלי ראשי בסך כל השירותים הציבוריים, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון שכר ותעסוקה (לוח ה/9), בעמודה ”סך כולל במחירים שוטפים“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העדכון“ – עדכון בשיעור של הסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון המדד ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון המדד“ – שיעור השינוי במדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת המדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון מדד השכר הציבורי“ – שיעור השינוי במדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת מדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר האוצר ושר הפנים. {{ח:סעיף|8|ארנונה כללית|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־2}} {{ח:תת|(א)}} מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין: הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס. {{ח:תת|(ב)}} השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1) לעניין אופן חישוב שטחו של נכס. {{ח:תת|(ב1)|(1)}} חישוב שטחו של נכס לעניין הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית שתוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע. {{ח:תתת|(2)}} בחישוב שטחו של נכס לפי פסקה (1) יעוגל כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב; מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), חישבה רשות מקומית, ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390423.pdf|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 16), התשע״ז–2017}} {{ח:הערה|(תיקון מס׳ 16 פורסם ביום 7.8.2017)}} (בפסקה זו – תיקון מס׳ 16), את שטח הנכסים שבתחומה, כולם או חלקם, לעניין הטלת ארנונה כללית, כך שכל חלק של מטר רבוע חויב באופן יחסי לפי מספר הסנטימטרים או כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מטה (בפסקה זו – דרך חישוב שונה), תמשיך לחשב את שטח הנכסים שבתחומה באותה דרך, אולם אם קבעה מועצת הרשות המקומית בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי הרשות המקומית תחשב את שטח הנסכים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2); רשות מקומית שלא החליטה כאמור רשאית לחשב את שטחחם של נכסים שבתחומה בדרך החישוב השונה אף אם שטחם לא חושב כאמור ערב יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390423.pdf|תיקון מס׳ 16}}, ואולם החל משנת הכספים 2022 יחושב שטחם של כל הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2) או בדרך החישוב השונה בלבד. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119א|בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחויבים; בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב ארנונה סופי“ – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה פרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119א|בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”מצללה“ – מבנה בלא קירות, המוקם בחצר, בגג, או במרפסת של בית מגורים, הנסמך על עמודים ובנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו; ואולם יכול שהמבנה יהיה נסמך באופן חלקי על לא יותר מאשר שני קירות של מבנה המגורים שאליו הוא צמוד. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, לגבי רשות מקומית שערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504200.pdf|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 17), התשע״ח–2018}} {{ח:הערה|(תיקון מס׳ 17 פורסם ביום 25.7.2018)}}, לא נכלל לפי החלטתה בדבר הארנונה הכללית לפי סעיף קטן (א) שטח מצללה הצמודה לנכס המשמש למגורים בחישוב שטחו של אותו נכס לשם הטלת הארנונה, לא ייכלל שטח המצללה האמור בחישוב שטח הנכס לשם הטלת הארנונה אך ורק משום שהמצללה האמורה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובלבד שהשימוש שייעשה בשטח של המצללה הוא שימוש שניתן לעשות בחצר, בגג או במרפסת של בית המגורים שעליו הוקמה המצללה, למעט שימוש לצורכי חניה או אחסנה. {{ח:סעיף|9|סכומי הארנונה הכללית|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} השרים יקבעו בתקנות, סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, וכן רשאים הם לקבוע יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים; הסכומים המרביים והמזעריים יעודכנו לכל שנת כספים בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} סכום הארנונה הכללית בשל מטר רבוע שתטיל מועצה על כל אחד מסוגי הנכסים, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שהגיע כדין בשל מטר רבוע של אותו נכס בשנת הכספים הקודמת, בלא הנחה כלשהי אם ניתנה, בתוספת שיעור העדכון, ובלבד שהסכום שיוטל כאמור לא יפחת מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי שקבעו השרים בתקנות לפי סעיף קטן (א), ויהיה בכפוף לכל הוראה אחרת שנקבעה בתקנות כאמור ובכפוף לתקנות ולכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}; בתקנות לפי סעיף קטן (א) ובתקנות ובכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}} יכול שייקבע כי – {{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית להעלות את סכומי הארנונה הכללית, דרך כלל או לסוג נכסים, בשיעור גבוה משיעור העדכון, ובלבד שהעלאת ארנונה בשל נכס שאינו מבנה מגורים תותנה בהעלאת ארנונה בשל נכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות; {{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית רשאית להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור ברישה, ובלבד שקיבלה לכך אישור השרים; ושלחה, בטרם פנייתה לקבלת אישור השרים, לכל מחזיק בנכס שבשלו בכוונתה להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור, ולענין נכס המצוי באזור חלוקת הכנסות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|בסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות}} – גם לכל רשות מקומית המנויה בצו שניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|הסעיף האמור}}, הודעה על כוונתה לעשות כן; בהודעה יצוין כי מועצת הרשות המקומית החליטה על שינוי סיווג או תת־סיווג, על העלאה או הפחתה, של סכום הארנונה הכללית, לפי הענין, וכי בכוונתה לפנות לשרים בבקשה לאישור כאמור; אישור השרים לפי פסקה זו יינתן עד יום 15 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבשלה ניתן האישור, ולעניין החלטה שהתקבלה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 276|בסעיף 276(ב) לפקודת העיריות}} – עד תום שישה חודשים מיום שהתקבלה החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 276|באותו סעיף}}; תחילתו של אישור השרים בראשית שנת הכספים שבשלה הוא ניתן; שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך יודיע לוועדת הכספים של הכנסת על מתן האישור. {{ח:תת|(ב1)}} השרים רשאים לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית (בסעיף קטן זה – כללי עדכון מיוחדים), שיחולו על אף ההוראות לפי סעיף קטן (ב); כללים כאמור ייקבעו. לא יאוחר מיום 30 במאי של שנת הכספים הקודמת לשנה שלגביה הם נקבעים; קבעו השרים כללי עדכון מיוחדים לגבי שנת כספים מסוימת, תקבע הרשות המקומית את סכומי הארנונה הכללית לאותה שנה בהתאם לכללים אלה ולכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}, ורשאית היא לפעול בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב), ככל שנקבעו, אלא אם כן נקבע אחרת בכללי העדכון המיוחדים. {{ח:תת|(ג)}} השרים יקבעו בתקנות כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית על נכסים שהמחזיק בהם היא המדינה או תאגיד שהוקם בחוק, ויכול שעל פי כללים כאמור תוטל על סוגי נכסים מסויימים ארנונה כללית בסכום אפס. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}} רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית בשל הנכסים המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 4|בסעיפים האמורים}}: בכללים כאמור ייקבע שיעור הארנונה שיוטל על סוגי הנכסים, כולם או חלקם, דרך כלל או לסוגי רשויות מקומיות, ויכול שעל פי אותם כללים תוטל ארנונה בסכום אפס. {{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:תת|(ה)}} תחילתם של הכללים לפי סעיף קטן (ג1), בראשית שנת הכספים 2000, גם אם נקבעו במהלכה. {{ח:סעיף|9א|סייג להעלאת ארנונה|תיקון: תשנ״ד}} {{ח:תת|(א)}} לא תשנה מועצה סיווג משנה של נכס שנעשה בו שיפוץ, באופן שיש בו העלאה של סכום הארנונה שהיה מוטל על אותו נכס לפי חוק זה אילולא השיפוץ. {{ח:תת|(ב)}} נוסף לנכס שטח עקב שיפוץ שנעשה בו, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות חוק זה, להטיל ארנונה על השטח הנוסף לפי סיווג המשנה המתאים לאחר השיפוץ. {{ח:סעיף|9ב|סייג להטלת ארנונה בשל נכס הנמצא בתחום ועד מקומי|תיקון: תשס״ה}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)(2)}}, ועד מקומי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}}, לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)(2) סיפה}} יחולו לענין אישור השרים לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|10|אי הטלת ארנונה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} לא הטילה מועצה ארנונה כללית לשנת כספים מסויימת, תשולם הארנונה לאותה שנה בתחום הרשות המקומית בסכומים ובמועדים אשר נקבעו בשנה הקודמת, כשהיא מעודכנת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב) רישה}}. {{ח:סעיף|11|תוספת ארנונה|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להתיר לרשות מקומית שאושרה לה תכנית הבראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 140ד|סעיף 140ד(ב) לפקודת העיריות}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 35ד|סעיף 35ד(ב) לפקודת המועצות המקומיות}}, להטיל בתוך שנת הכספים שבה אושרה תכנית ההבראה כאמור, תוספת לארנונה בעד התקופה שמיום האישור ועד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; היתר שעל פיו מוטלים סכומי ארנונה שאינם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, טעון גם הסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית תודיע לכל מחזיק החייב בתשלום התוספת את סכומה ומועדי תשלומה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה בדבר אישור תוספת, סכומיה ומועדי תשלומה – תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין יראו, על אף האמור בסעיף קטן (ג), ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), שתי דירות המשמשות למגורים בלבד שאוחדו לדירה אחת, כדירה אחת המשמשת למגורים בלבד, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין. {{ח:סעיף|12|הנחות בארנונה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ז, תש״ע, תשע״ז, תשפ״ד־2, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} השרים יקבעו בתקנות את שיעור ההנחה המרבי שיינתן למי שישלם ארנונה כללית בתשלום אחד בתחילת שנת הכספים. {{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המרביים וכן רשאי הוא לקבוע את שיעורי ההנחה המזעריים. {{ח:תת|(ג)}} מועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אם כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין, בחישוב ההכנסה של מחזיק בנכס לא יובאו בחשבון קצבה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|ו־י״א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, או תשלומים לאומן לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, ולא יראו בהם הכנסה, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין. {{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בנכס המשמש למגורי נכה, יחול חיוב ארנונה למגורים שיופחת בשיעור ההנחה שאותו נכה היה זכאי לה כמחזיק בנכס לפי קביעת המועצה, לרבות תנאים שקבעה, גם אם המחזיק בנכס הוא אדם אחר בעבור הנכה; בסעיף קטן זה, ”נכס המשמש למגורי נכה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} נכס המשמש או הנועד לשמש, כולו או חלקו, למגורי אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, שאדם כאמור מתגורר בו בהתאם להפניה של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; {{ח:תתתת|(ב)}} נכס שהוא מסוגי הדיור המפורטים {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|בפרט ב(1) לתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}, שמתמודד נפש זכאי להם בהתאם לתכנית שיקום לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|החוק האמור}}. {{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו הן על שטחים בנכס המשמשים למגורי נכה והן על שטחים אחרים באותו נכס המשמשים את הנכה או את מי ששוהה בנכס לשם טיפול בנכה או מתן שירות לנכה. {{ח:תתת|(3)}} הופחת חיוב הארנונה לפי הוראות פסקה (1), לא יהיה הנכה זכאי להנחה בארנונה למגורים בעד נכס אחר שהוא מחזיק בו. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לעניין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית שנקבעה לפי כל דין, בנכס המשמש למגורים של בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של מחזיק בנכס, שמשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי, סכום ההנחה יחושב בעד כל אחד מהזכאים לגמלה אף אם הוא מעל גיל 18 ולא השתלמה בעדו גמלת ילד נכה, ובלבד ששיעורה הכולל לא יעלה על 90%. {{ח:סעיף|13|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}} {{ח:סעיף|14|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|15|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|16|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס קניה (טובין ושירותים)|בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}.}} {{ח:סעיף|17|ביטול חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונת רכוש)}} {{ח:ת}} חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונת רכוש), התשל״ה–1975 – בטל. {{ח:סעיף|18|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}} {{ח:סעיף|19|תחולה והוראת מעבר|תיקון: תשנ״ג}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב) ו־(ג)}} יחולו החל בשנת הכספים 1994; יתר ההוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו החל בשנת הכספים 1993. {{ח:תת|(ב)}} כל מועצה תתקן את החלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 1993 ככל שיידרש להתאמתה לתקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}. {{ח:סעיף|20|}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תחילתו של סעיף זה ביום ח׳ באדר התשנ״ג (1 במרס 1993). {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: חישוב עלות המים והתעריפים לדמי מים}} {{ח:סעיף|21|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|22|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|בחוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}.}} {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ענף הלול}} {{ח:סעיף|23|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגליל|בחוק הגליל, התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|24|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגליל|בחוק הגליל, התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|25|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1964}}.}} {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תיקונים שונים}} {{ח:סעיף|26|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק הבזק, התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף|27|תיקון {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)}}}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)|בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש״ן–1990}}.}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf|בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2), התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:תת|(ג)}} תחילתו של סעיף קטן (ב) ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf|תיקון מס׳ 2}}. {{ח:סעיף|28|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}.}} {{ח:סעיף|29|תיקון {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון}}}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}.}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210842.pdf|בחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ 39), התשנ״א–1990}}.}} {{ח:סעיף|30|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}}.}} {{ח:סעיף|31|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.}} {{ח:סעיף|32|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''אברהם (בייגה) שוחט'''<br>שר האוצר * '''חיים הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''שבח וייס'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0cgbvub4vc2din05edob9cr7p0d7z7p 0 317819 3007563 2999580 2026-04-23T06:48:47Z לויוני-YL 14687 /* מיני וחלוקות הקרבנות */רווח 3007563 wikitext text/x-wiki {{מר|[[פירוש המשנה לרמב"ם]]}} {{מר|[[רמב"ם על זבחים א|זבחים פרק א]]}} __TOC__ * ראו גם: '''[[הקדמת המתרגם לפירוש הרמב"ם על סדר קדשים]]''' ==מבוא== ראיתי לדבר דבר בחלקי הקרבנות ולכלול מיניהם קודם שאתחיל לפרש הסדר הזה. ואשר הביאני לכך עם היות חילוקיהן דבר מבואר, וכולן מפסוקי התורה, ואי אפשר לחדש בהן ולא לדקדק – היות העניין זה, רוצה לומר עניין הקרבנות, כבר אבד בעונותינו הרבים, ואין משגיחין בו אלא מעט מבני אדם, ואין זכרו מורגל אצל שום אדם ואפילו נשא ונתן בו. לפי שאין שם מעשה לקיים ההרגל, ואין שואל ואין דורש ואין מבקש על שום דבר מהן כל עיקר, עד שנשתוו בו החכם הגדול עם הסכל מן ההמון. ורוב התלמידים אינן יודעים מן הקרבנות אפילו מה שנאמר בהם פסוקים רבים. ==מיני וחלוקות הקרבנות== :והקרבנות שמביאין מבעלי חיים, מקריבין אותן מחמישה מיני בעלי חיים בלבד, והן: ::הצאן, והבקר, והעזים, וקטני בני יונה, וגדולי התורים. :ומיני הקרבנות הן ארבע: ::החטאת, והאשם, והעולה, והשלמים או הדומה לשלמים. ::ואין בתורתנו קרבן בשום פנים, לא קרבן יחיד ולא קרבן ציבור, זולתי אחד מאלה הארבעה מינין או כולן. ::*'''והעולה''' - היא נשרפת כולה, בין שהיא קרבן יחיד או קרבן ציבור. :::ואינה באה אלא מזכרי הצאן או הבקר או העזים. :::ותהיה מן בני היונה והתורים, ואין בשניהן הפרש בין זכר לנקבה. ::*'''והחטאת''' - שני חלקים: :::*הראשון שמקריבים ממנו האימורים, ויאכלו זכרי כהונה הנותר בעזרה. :::*והשני שורפין הנותר ממנו כמו שיתבאר. :::ותהיה מן הזכרים ומן הנקבות, ומחמשת המינים של בעלי חיים גם כן. ::*'''והאשם''' - מקריבים ממנו האימורים, ויאכלו זכרי כהונה הנותר בעזרה. :::ולא יהיה כי אם מזכרי הכבשים בלבד, פעמים מן הגדולים ופעמים מן הקטנים, ועוד נבאר זה. :::ואין בקרבנות ציבור אשם, ואינו אלא קרבן יחיד לעולם. ::*'''והשלמים''' - מקריבין מהן האימורין בלבד. :::ואם הן קרבן יחיד, נוטלים מהן הכהנים חזה ושוק, ויאכלו בעליהן הנותר בכל ירושלים, רוצה לומר בעליהן שהן מותרים לאכול לכל ישראל אנשים ונשים. :::ואם הם קרבן ציבור, יאכלו הכהנים הנותר בעזרה, וזכרי כהונה בלבד. :::ואינן באין מן העוף כל עיקר, רוצה לומר מן התורים ומן בני יונה. :::אבל מקריבין שלמים מכל שלושה מיני הבהמה, בין מן הגדולים בין מן הקטנים, בין מן הזכרים ומן הנקבות. :::וכן כל קרבנות ציבור אינם באין אלא משלושה המינים, לא מן התורים ולא מן בני היונה. :"והאימורים" אשר זכרנו תחילה, הוא שם נופל על הדברים ששורפין על גבי המזבח מן החטאת והאשם והשלמים. ואלו הדברים הם מה שאני אומר: ::*אם יהיה המין שמקריבין ממנו השלמים מן הבקר, שורפין מן הקרבן כל החלב אשר על הקרב מבפנים, ואת שתי הכליות עם חלביהן, ויותרת הכבד, והוא הקצה התחתון היוצא ממנו כמו הבוהן מן היד. ::*ואלו הדברים בעצמן הן ששורפין מהשלמים אם יהיו מן העזים. ::*אבל אם יהיו מן הצאן שורפין יותר על אלו הדברים, האליה כולה עם החוליות הסמוכות לה. והן החוליות אשר בין הירכים שקורין אותם הטבחים "שדרתא". :והדברים ששורפים מן השלמים כפי המין שהם ממנו כמו שביארנו, הן בעצמם ששורפין מן החטאת והאשם לא פחות ולא יותר. :וכל אלו נקראים "אימורים", רוצה לומר הדברים שצווה לשרוף אותן. :והנני אומר הקדמה, ואחר כך אתחיל לדבר בחילוק הקרבנות: ::*"כשב" או "כבש", או "כבשים" או "כשבים", הוא בן שנה מן הצאן. ::*ושם "שה", נופל על מין הצאן ומין העזים. ::*וכשהוא אומר "שה בן שנה", משמעותו קטני הצאן וקטני העזים. ::*ובכל מקום שהוא אומר "איל" או "אילים", הוא בן שתי שנים מזכרי הצאן. ::*ובכל מקום שהוא אומר "פר" או "פרים", הוא בן שלוש שנים מן הבקר. ::*וכשהוא אומר "עגל", הוא בן שנה. ::*ו"שעיר עזים", נקרא אחר שנה. :ועוד יתברר כל זה ב[[משנה פרה א|מסכת פרה]] מסדר טהרות. :ועוד אני אומר אחר זה, שהקרבנות מתחלקין מצד אחד אל ארבעה מינים: ::קרבן ציבור, או קרבן יחיד, וקרבן ציבור דומה לקרבן יחיד, וקרבן יחיד דומה לקרבן ציבור. ===קרבן ציבור=== אמנם המין הראשון והוא קרבן ציבור, הן הקרבנות שמקריבין בכל יום, וכל שבת, וכל ראש חודש, ובחגים. עליהם אין להוסיף ומהן אין לגרוע לדורי דורים. :*ומה שמקריבין בכל יום לעולה שני כבשים: ::*והן עולות אחד בבקר ואחד בין הערבים והן הנקראים "עולות התמיד" בשם מוחלט. ::*ומוסיפין עוד על זה בכל יום שבת שני כבשים. ::*והן עולות אחד תמיד של שחר וקודם תמיד של בין הערבים. :*ומה שמקריבין כל יום שבת הם ארבע עולות, לא פחות מזה. ::*והשנים המוסיפים הן הנקראים "מוסף שבת". :*ומקריבין בכל ראש חודש מוסף על השני תמידים: פרים שנים, ואיל אחד, וכבשים בני שנה שבעה, כולן עולות, ושעיר עזים לחטאת. ::*וכל אלו נקראים "מוסף ראש חודש", לפי שהוא מוסף על התמידים. ::*ומה שמקריבין כל ראש חודש הן שתים עשרה עולות, ושעיר חטאת, לא פחות מזה. ::*ואם חל ראש חודש להיות בשבת, יהיה מנין העולות ארבע עשרה: שני תמידין, ושני כבשים למוסף שבת, ועשר למוסף ראש חודש, ושעיר חטאת מכלל מוסף ראש חודש, נמצא הכל חמישה עשר. :*וקרבנות הרגלים הן כמו שאמרה תורה: ::*בימי חג המצות, כל שבעת הימים מקריבין בכל יום מוסף על השני תמידין, ועל מוסף שבת בשבת כמו מוסף ראש חודש. :::*והן: פרים שנים, ואיל אחד, כבשים שבעה, הרי כולן עשר עולות. ושעיר חטאת גם כן מקריבין בכל יום משבעת הימים. :::*ומוסיפין עליהן ביום השני של חג המצות, והוא יום הנפת העומר, כבש לעולה. ::*וביום עצרת, מקריבין מוסף על התמידים שני מינין מן הקרבנות: :::*האחד מהן, והוא מוסף היום כמו מוסף ראש חודש, שהוא פרים שנים, איל אחד, ושבעה כבשים, כולן עולות, ושעיר לחטאת. :::*והמין השני, מקריבין עם שתי הלחם, כמו שנאמר בתורה: פר אחד, אילים שנים, שבעה כבשים, כולן עולות, ושעיר לחטאת, ושני כבשים שלמים. :::*נמצא כל מה שמקריבין ביום עצרת: ארבעה עשר כבשים עולות, ושני כבשים שלמים, ושלושה פרים עולות, ושלושה אילים עולות גם כן, ושני שעירי עזים חטאת, נמצא הכל עשרים וארבעה. ::*וביום ראש השנה, מקריבין מוסף על התמידים ומוסף ראש חודש הנזכר: :::*פר, ואיל, ושבעה כבשים, כולן עולות, ושעיר עזים לחטאת. ::*וביום הכפורים: :::*מקריבין הצבור פר, ואיל, ושבעה כבשים, כולן עולות, ושעיר חטאת, כמו מוסף ראש השנה בשווה. :::*ומקריבין עוד שעיר חטאת אחד, שחברו שעיר המשתלח, וזה השעיר ישרף כמו שמבואר בתורה. :::*ואיל אחד לעולה, האמור באחרי מות. ::*וביום ראשון של חג הסוכות, מקריבין מוסף על התמידים: :::*פרים שלושה עשר, אילים שנים, כבשים ארבעה עשר, כולם עולות, ושעיר לחטאת. נמצא מנין הכל שלושים. ::וכן הוא קרבן כל יום משבעת ימי החג, רוצה לומר שני אלים, וארבעה עשר כבשים, ושעיר חטאת. ::*אבל הפרים הולכים ופוחתים מהן אחד בכל יום, עד שנמצאו ביום השביעי: פרים שבעה, אילים שנים, כבשים בני שנה ארבעה עשר, כולן עולות, ושעיר חטאת. נמצא הכל עשרים וארבעה. ::*וביום השמיני, מקריבין מוסף על התמידים: פר, ואיל, ושבעה כבשים, כולן עולות, ושעיר לחטאת. ואלו הקרבנות שזכרנו שהם נקראים באלו הימים "מוסף היום", לפי שהם קרבין באותו היום מוסף על שני תמידין של יום. אם חל אחד מהן להיות בשבת, מקריבין מוסף שבת ואחר כך מוסף היום. עד שאם חל ראש השנה בשבת, הן מקריבין תחילה תמיד של שחר, ואחריו מוסף שבת, ואחריו מוסף ראש חודש, ואחריו מוסף היום, ואחר כך תמיד של בין הערבים. ושמור העיקר הזה, ועוד יתבאר כל זה בעשירי ממסכת זבחים. ואלו הן קרבנות צבור מוחלטין, והן הנקרבים תמיד, עליהן אין להוסיף ומהן אין לגרוע, וכולן דוחין את השבת ואת הטומאה כמו שבארנו בפסחים. וכבר נתבאר לך שאין בקרבן צבור שלמים, אלא שני כבשי עצרת בלבד, ואין בהן אשם כלל. ויש בקרבנות הצבור שני מיני החטאת, רוצה לומר שאוכלין מותרה וששורפין מותרה, והוא שעיר של יום הכפורים לבדו. ===קרבן יחיד=== והמין השני, והוא קרבן יחיד, נחלק לחמישה חלקים: :*החלק האחד - שיהא היחיד חייב קרבן על מעשה שעשה או דבור דיבר. :*החלק השני - שיתחייב קרבן על עניין מן העניינים שיש בו בגופו. :*והחלק השלישי - שיתחייב בזה על שום עניין מהעניינים שיהיה בנכסיו. :*והחלק הרביעי - שיתחייב בזה בהגיע זמן ידוע. :*והחלק החמישי - שיתחייב בזה דרך נדבה. :*החלק הראשון, הוא כמו שאבאר, והוא: ::*שהכריתות הנזכרים בתורה הן שלושים וששה כפי מה שנמנו בתחילת כריתות. ::*יש מהן שלושה שלא יתחייב העובר עליהן בשוגג קרבן, והם מי שביטל מעשות הפסח בזמנו או ביטל מילה או מגדף, כמו שבארנו הטעם בזה בשני ממסכת הוריות, ועוד נבאר אותו גם כן בתחילת כריתות. ::*ושאר השלשה ושלושים כל העובר על אחד מהן בשוגג חייב קרבן חטאת. ואם נסתפק לו אם עשה אם לא עשה חייב אשם תלוי, זולתי מטמא מקדש וקדשיו שאינו חייב על לא הודע אשם תלוי, כמו שיתבאר בתחילת כריתות. ::*ומכלל אלו השלושים ושלוש כריתות שחייב על כל אחד מהן קרבן, כמו שזכרנו עבודה זרה ומטמא מקדש וקדשיו. :::*והקרבן שמקריבין על השגגה אשר תפול באחת מכל אלו המצות כמו שאבאר: ::::*והוא שאם היה יחיד ששגג בעבודה זרה, מקריב השוגג עז בת שנתה לחטאת, בין שהיה היחיד הזה מלך או הדיוט או כהן משיח. ::::*ואם שגג בטומאת מקדש וקדשיו מקריב כשבה או שעירת עזים. ::::*ואם אין ידו משגת לפי שהוא עני, מקריב שני בני יונה או שני תורים אחד עולה ואחד חטאת. ::::*ואם אין ידו משגת לכך, מקריב עשירית האיפה כמו שביאר הכתוב. ::::*וכן בזאת השגגה, אין הפרש אם היה השוגג מלך או הדיוט או כהן משיח. ::*ואם היתה השגגה באחת מאלה השלושים עבירות הנשארות, אז יהיה חלוק בין השוגגים: :::*אם השוגג באחת מהם היה יחיד משאר העם והוא שקראו הכתוב "מעם הארץ"{{ממ|ויקרא|ד|כז}}, חייב שעירת עזים או נקבה מן הצאן לחטאת. :::*ואם היה נשיא, והוא המלך שאין למעלה ממנו במעלה, מקריב שעיר עזים. :::*ואם היה השוגג כהן משיח, ועל פי התנאים אשר בארנו בשני מהוריות, מקריב פר בן בקר לחטאת, וזה הפר נשרף כמו שנתבאר בכתוב, והוא נקרא "פר הבא על כל המצות". ::*מקרבנות אדם היחיד גם כן: :::*שחייב בהם העובר אם בא על שפחה חרופה איזה שיהיה מבני אדם, בין שוגג בין מזיד, חייב איל אשם והוא הנקרא "אשם ודאי", ונקרא גם כן "אשם שפחה חרופה". :::*וכן מי שנהנה בשווה פרוטה מן הקדש מעל, וחייב איל אשם, והוא הנקרא "אשם מעילות", על מנת שיהיה שוגג. ::::*אבל אם היה מזיד אינו חייב קרבן מעילה, לפי שההקדש אינו מתחלל במזיד אלא עומד בקדושתו, כמו שבארנו בשני מקדושין. :::*וכן שבועת העדות ושבועת הפקדון חייב קרבן אם שקר, בין שיהיה שוגג או מזיד, כמו שנתבאר בשני מכריתות. ::::*והקרבן שחייב בו מי שמשקר בשבועת העדות, הוא כמו מטמא מקדש וקדשיו בשווה. ::::*והקרבן שחייב בשבועת הפקדון, והוא מי שכופר בפקדון ונשבע עליו ומשקר, הוא איל אשם. :::*וכן מי שגזל ונשבע ומשקר, הוא איל אשם. ::::*או יש לו נכסים משום אדם, בין משותפות, או אבדה שמצא לו או גזל שגזל או אונאה שהונה אותו במשא ומתן, וכפר באותן נכסים שחייב לפרעם מאחד מאלה העניינים ונשבע על זה, חייב איל אשם, וזהו נקרא "אשם גזילות". ::::*ואין הפרש שיהיה בכל זה שוגג או מזיד, חייב איל אשם, הואיל ונשבע, וכמו שזכרנו בתשיעי מקמא. :::*וכשעובר אדם על שבועת בטוי בשגגה, חייב קרבן כמו הקרבן שחייב מטמא מקדש וקדשיו. אלו הן כל הקרבנות שחייב בהן יחיד כשעובר עבירה בפועל או במבטא, כמו שחלקנו בזה החלק. ::*והחלק השני, שיתחייב קרבן על עניין מהעניינים שהם בו בעצמו והוא שיהיה זב או מצורע או נטמא במת אם הוא נזיר, ואין הפרש בין שנטמא בשוגג או במזיד. ומן החלק הזה גם כן נדה ויולדת. :::*והקרבן שחייב הזב והזבה כשנטהרה הוא שתי תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת. :::*וקרבן יולדת הוא כבש בן שנתו לעולה, ובן יונה או תור לחטאת. ::::*ואם היא ענייה מקרבת שתי תורים או שני בני יונה, אחד לעולה ואחד לחטאת. :::*אבל קרבן נזיר כשנטמא הוא שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת, וכבש בן שנתו לאשם. :::*וקרבן מצורע הוא שני כבשים, אחד לאשם והוא הנקרא "אשם מצורע", ואחד לעולה, וכבשה אחת לחטאת. ::::*ואם היה עני מקריב שתי תורים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה, וכבש לאשם. ::והגר, אינו נכנס לגמרי בדת להיות בכלל כישראל אלא בשלושה דברים, מילה וטבילה והרצאת קרבן. כמו שעשו ישראל גם כן כשנכנסו בדת הזאת, שמל אותם הנביא במצרים כשקבע להן תורת קרבן פסח וצווה שלא יאכל ממנו ערל, וטבלו במדבר קודם מתן תורה והקריבו עולות ושלמים שנאמר "וישלח את נערי בני ישראל, ויעלו עולות"{{ממ|שמות|כד|ה}} וגו', ואז ניתנה להן התורה. :::*והקרבן שמקריב הגר הוא שתי תורים או שני בני יונה, שניהן עולות. ::::*ורמז לזה מה שאמר רחמנא בפרשת שלח לך "וכי יגור אתכם גר, או אשר בתוככם לדורותיכם ועשה"{{ממ|במדבר|טו|יד}} וגו', וכתב בספרי "מה ישראל לא באו לברית אלא בשלושה דברים מילה וטבילה והרצאת קרבן, אף הגרים כיוצא בהן, אי מה ישראל בדם עולה וזבחים שלמים אף הגרים כן, תלמוד לומר "ועשה אשה", אמרת צא ולמד איזהו מן הדמים שכולה עולה לאישים ואין לך ממנו היתר, אי אתה מוצא אלא עולת העוף, רוצה לומר שאינך מוצא נכסים שיקחו בהן קרבן ואין נהנין בשום דבר מדמיהן אלא שורפין הכל על גבי המזבח זולתי עולת העוף בלבד, לפי שעולת הבהמה עורה לכהנים". וסוף המאמר "להביא פרידה אחת אי אפשר, שלא מצינו פרידה קרבה בכל התורה". מכאן אמרו "כל הקינין שבתורה חציין עולות, חוץ משל גר, שכולה כליל לאישים". ::::*ובתוספתא דכריתות נאמר "הביא עולת בהמה לכפורים יצא, מנחות ונסכים לא יצא, לא אמרו קן אלא להקל עליו". ::*והחלק השלישי, שיתחייב קרבן על איזה עניין שיהיה בנכסיו, וזהו הבכור ומעשר בהמה. :::*ושניהן דומין לשלמים, אלא שמעשר בהמה אוכלין אותו בעלים בירושלים כמו מעשר שני. :::*והבכור אם היה תמים, מקריבין אותו ואוכלים אותו הכהנים, כמו שיתבאר במסכת בכורות. :::*וכן אם יביא בכורים יקריב שלמים, כמו שנתבאר בפרק השני מבכורים. ::*והחלק הרביעי, שיתחייב בקרבן בהגיע זמן ידוע. :::*ואותו הזמן הוא שלש רגלים: ::::*שכל אחד ואחד מישראל חייב ברגל קרבן עולה והוא הנקרא "עולת ראייה". ::::*וקרבן שלמים והוא הנקרא "חגיגה", ועליו אמר הכתוב "תחוג לה' אלהיך"{{ממ|דברים|טז|טו}}. ::::*וקרבן שלמים שני מלבד החגיגה והוא הנקרא "שלמי שמחה", ועליו הוא אומר "ושמחת בחגך"{{ממ|דברים|טז|יד}}. :::*וכבר זכרנו דיני אלו השלשה קרבנות בריבוי ומיעוט, ומי החייב בהם ואיך יתחייב בהן וזמן הקרבתן, בראשון ובשני מחגיגה. והן כולן חובה, רוצה לומר הראייה והחגיגה והשמחה. :::*אמנם "חגיגת ארבעה עשר", והן השלמים שמקריב אותן היחיד גם כן יום ארבעה עשר בניסן עם הפסח, שנאמר עליהן "וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר"{{ממ|דברים|טז|ב}}, הם רשות כמו שביארנו בששי מפסחים. ואם התלמוד קרא לחגיגה קרבן צבור לפי שההמון כולן מקריבין אותו. אבל אני שמתי אותו בחלקי קרבן יחיד לפי שמקריבין אותו כל אחד בפני עצמו, ואינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה. ::*והחלק החמישי, שיחייב עצמו בזה דרך נדבה, וזהו שיחייב עצמו בנדבת נזירות לזמן ידוע, או ידור נדר, או יתנדב נדבה. :::*ואם יחייב עצמו בנזירות לזמן ידוע, כשיכלה הזמן מקריב קרבן טהרה, והוא כבש בן שנתו לעולה, וכבשה בת שנתה לחטאת, ואיל לשלמים. :::*והנדר הוא שיאמר הרי עלי עולה, או הרי עלי שלמים. :::*והנדבה הוא שיכוין בעל הנדר לנדבת בעלי החיים, ויניח ידו בו ויאמר "הרי זו עולה", או "הרי זו שלמים". ::::*וההפרש שבין הנדר לנדבה כבר זכרנו אותו פעמים רבות, שהנדרים חייב באחריותן והנדבות אינו חייב באחריותן. :::*והתודה שהוא אומר "הרי עלי תודה" הוא קרבן שלמים, ועמו מנחה וכמו שיתבאר במנחות. ::*וממה שאמרתי לך יתבאר שאין אדם רשאי לדור ולא להתנדב חטאת, ולא אשם. אבל מביא בנדר ונדבה עולה ושלמים בלבד, מן העוף ומן הבהמה. וכבר הודעתיך שאין שלמים באין מן העוף. :כן כל הקרבנות היחיד, והעניין הכולל את כולן שאינן דוחין לא את השבת, ולא את הטומאה. ===קרבן ציבור דומה לקרבן יחיד=== המין השלישי, הוא קרבן צבור דומה לקרבן יחיד. והוא שאם שגו בית דין הגדול, והתירו דבר שחייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת קבועה, ושגגו העם על פיהם ועברו, כמו שביארנו בהוריות חייבין חטאת. :*אם היתה שגגת עבודה זרה נתחייבו פר בן בקר לעולה, ושעיר עזים לחטאת. וזה הפר והשעיר חייבים בו כל שבט ושבט כמו שביארנו בהוריות. ואלו השעירים נשרפין, לפי שהן חטאת צבור, ורחמנא אמר על פר העלם שצוה לשורפו בפירוש "חטאת הקהל הוא"{{ממ|ויקרא|ד|כא}}, ואמר בספרא בנין אב לכל חטאת הקהל שישרפו. ואלו שעירי חטאת נקראים "שעירי עבודה זרה", לפי שבית דין מביאין אותן על שגגת עבודה זרה. :*ואם בית דין שגגו בשאר מצוות, כמו שביארנו בהוריות יהיה הקרבן שחייבין בו פר בן בקר לחטאת, וזהו הנקרא "פר העלם דבר של צבור", לפי שבתחילת הפרשה אמר "ונעלם דבר"{{ממ|ויקרא|ד|יג}}, וקורין אותו במקצת מקומות "פר הבא על כל המצות". והתורה אמרה עליו שישרף, וחייב בו גם כן כל שבט ושבט כמו שביארנו בתחילת הוריות. ועל כן שמנו המין הזה בקרבנות צבור לפי שנאמר בו "והקריבו הקהל"{{ממ|ויקרא|ד|יד}}, ונאמר "ועשו כל העדה, וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל"{{ממ|במדבר|טו|כד}}, ואמר "ונסלח לכל עדת בני ישראל"{{ממ|במדבר|טו|כו}}. והוא דומה לקרבן יחיד, לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה, כמו קרבן יחיד. ===קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור=== והמין הרביעי, קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור. :*והוא קרבן פסח ששוחט כל אחד ביום ארבעה עשר בניסן כמו שביארנו בתחילת פסחים. :*וכן פר חטאת ואיל העולה שמקריב כהן גדול ביום הכפורים, והוא שנאמר בו "בזאת יבא אהרן אל הקדש"{{ממ|ויקרא|טז|ג}}, וכבר נתבאר סדר כל זה ביומא, ובמה שכתוב בתורה בשרפת הפר הזה. דומה זה המין לקרבן צבור, לפי שהוא דוחה את השבת ואת הטומאה, מפני שעיקר הוא בידינו ([[תמורה יד א|תמורה יד.]]) שכל קרבן שקבוע לו זמן דוחה את השבת ואת הטומאה, וכל שאין לו זמן קבוע אינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה. ואל יטעה אותך עניין החגיגה שיש רשות להקריבה כל שבעת הימים, וכן עצרת יש לה תשלומים כל שבעה כמו שנתבאר בחגיגה, על כן אינו דוחה לא את השבת ולא את הטומאה. ===עיקרי הקרבנות=== וכשאתה מונה כל הקרבנות הנזכרים, תמצא: :*שאין בכל הקרבנות הצבור נקבה בשום פנים, אפילו במה שדומה מהן לקרבן יחיד. :*ואין מכל חטאות הצבור נשרפת אלא שעיר יום הכפורים, שחבירו שעיר המשתלח. :*ושעירי עבודה זרה, ופר העלם, ושאר החטאות, נאכלין לזכרי כהונה. :*וכן תמצא שכל חטאת יחיד נקבה, זולתי שלש חטאות שהן זכרים אף על פי שהן חטאת יחיד, והן: ::*השעיר שמקריב המלך, אם שגג בדבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת קבועה. ::*ופר הבא על כל המצות שמקריב אותו כהן משיח על שגגתו. ::*ופר יום הכפורים. :*וכן יתבאר לך, שאין שורפין מכל חטאות היחיד אלא פר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים, ושאר כולם יאכלו. :*וכן יתבאר לך שאין בכל קרבנות צבור חטאת ממין הצאן, ולא עולה ממין העזים. :*וכן אין בכל קרבנות היחיד חטאת ממין הבקר, זולתי פר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים, ושניהן נשרפין כליל כמו שביארנו. נמצא הדין העולה בידינו מאשר מנינו, שכל חטאת יחיד תאכל, והיא נקבה, ולא תהיה ממין הבקר, זולתי שעיר נשיא שהוא זכר, ופר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים שהם זכרים וממין הבקר ושניהם נשרפים. ולכן קראו אותו פר הבא על כל המצות, לפי שאמר בו הכתוב "נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה'"{{ממ|ויקרא|ד|ב}} וגו'. זהו כלל כל הקרבנות המקריבים מבעלי חיים שנוהגים בו לדורות כאשר צוונו ה', והם נקראים בשם אחד כולל אותן והוא '''זבחים'''. והדברים הכוללים אותם על פי שינוי מיניהם הוא: ::*שאין מקריבין אותן מבעלי מום, ועוד נזכיר בסדר הזה המומין. ::*ושאין מקריב מהן שום דבר על גבי המזבח אלא כהן כשר שלם מכל המומין בתכלית השלימות, ועוד יתבאר לך גם זה בסדר הזה. ::*ושאין מקריבין שום קרבן מהן אלא ביום, שנאמר "ביום צותו את בני ישראל"{{ממ|ויקרא|ז|לח}}, ואמר "ביום" ולא בלילה ([[זבחים צח ב|זבחים צח:]]). ::*ואין מקריבין שום קרבן מהם אלא במקדש, באיזה מקום שיהיה המקדש. והואיל והודיענו רחמנא בתורה שהמקום הרמוז אליו הוא הר המוריה, אין רשות להקריב בכל הארץ זולתי בירושלים, ובמקום הרמוז בהר המוריה בלבד מכל ירושלים, כמו שנבאר במסכת מידות. ולפי שיש הפרש בין קצתן לקצתן בדברים רבים המשתנים בעבודתם, ובפסולים הנולדים בכל מין ומין, חוקרין במסכתא הזאת שהוא מסכת זבחים על רובם, ובמקומות אחרים ממסכתות אחרות מזה הסדר. [[קטגוריה:הקדמות הרמב"ם]] [[קטגוריה:פירוש המשנה לרמב"ם]] [[קטגוריה:סדר קדשים]] ehpmfgty5efq0qje394cqllrxb88j8t 116 345124 3007493 3002449 2026-04-22T19:30:20Z ~2026-23710-99 45312 הוראת השעה פקעה 3007493 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993 <מאגר 2000553 תיקון 2210781 תקן 165296 קוד a163Y00000DuG8HQAV> <מקור> ((ס"ח תשנ"ג, 146|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|13:211651)), ((214|תיקון|13:211811)); ((תשנ"ד, 64|הוראת שעה|13:211035)), ((119|תיקון מס׳ 16 לחוק מימון מפלגות|13:211129)); ((תשנ"ו, 85|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה|13:211258)), ((227|הוראת שעה|13:211299)); ((תשנ"ח, 249|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות)|14:211517)), ((340|תיקון מס׳ 5|14:211558)); ((תשנ"ט, 71|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות והוראת שעה)|14:211606)); ((תשס"א, 136|הוראת שעה|15:300326)); ((תשס"ג, 372|בחירות ברשויות מסוימות (הוראת שעה)|16:299809)), ((494|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס"ד, 2|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה|16:300989)), ((28|הוראת שעה מס׳ 2|16:299960)); ((תשס״ה, 230|תיקון מס׳ 6|16:299933)), ((367|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ו, 4|הוראת שעה|16:300013)); ((תשס"ז, 31|תיקון מס׳ 7|17:300121)); ((תשס"ח, 140|הוראת שעה|17:300835)), ((594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((801|תיקון מס׳ 9 והוראת שעה|17:300870)); ((תשס"ט, 290|הוראת שעה|18:301017)); ((תשע"ב, 670|תיקון מס׳ 10|18:301337)); ((תשע"ג, 32|ת"ט|2386)); ((תשע"ד, 302|תיקון מס׳ 11|19:301626)), ((340|הוראת שעה|19:301631)), ((585|תיקון מס׳ 12|19:303813)); ((תשע"ז, 316|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)); ((תשע"ח, 718|תיקון מס' 14|20:502443)); ((תשע"ט, 224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש"ף, 2|תיקון מס' 52 - הוראת שעה לחוק יסודות התקציב|22:565313)), ((14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ"ג, 531|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|25:2900582)); ((תשפ"ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|25:3479003)); ((תשפ"ה, 474|תיקון מס' 19|25:6191032)); ((תשפ"ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)). @ 1. הגדרות (תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשס"ו, תשע״ד, תשע"ח, תשפ"ג, תשפ"ו) : בחוק זה – :- ”חוק הבחירות” – [[=חוק הבחירות|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]]; :- ”חוק הבחירה הישירה” – [[=חוק הבחירה הישירה|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975]]; :- ”חוק המועצות האזוריות” – [[=חוק המועצות האזוריות|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988]]; :- ”צו המועצות האזוריות” – [[=צו המועצות האזוריות|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958]]; :- ”הבחירות” – הבחירות לפי [[חוק הבחירות]] ולפי [[חוק הבחירה הישירה]] לכל מועצה של רשות מקומית ולראש הרשות, לרבות בחירות חדשות, בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש הרשות, וכן בחירות לראש מועצה אזורית, לרבות בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית, לפי [[חוק המועצות האזוריות]]; :- ”מועמד לראש מועצה אזורית” – מועמד לראש מועצה אזורית לפי [[חוק המועצות האזוריות]], לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית; :- ”סיעה” – סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור [[בסעיף 25(א) לחוק הבחירות]]; :- ”סיעת אם” – כל אחת מאלה: :: (1) סיעה מסיעות הכנסת; :: (2) מפלגה; :- ”מפלגה” – מפלגה כהגדרתה [[בסעיף 1 לחוק הבחירות]]; :- "נותן ערבות אחר" - בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו - ::- "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי" - מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; ::- "רישיון למתן אשראי" ו"רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- ”סיעת בת” – סיעה שמסרה עד 14 יום לאחר היום הקובע הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה; הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת; יכול שלסיעת אם תהיה יותר מסיעת בת אחת; :- ”רשימה” – רשימת מועמדים בבחירות למועצת עיריה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית, שאינה סיעה; :- ”רשימת בת” – רשימה המוגשת מטעם סיעת אם ברשות מקומית; :- ”תקופת בחירות” – התקופה מהיום הקובע עד יום הבחירות, ולגבי סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד לראש מועצה אזורית המשתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – עד יום הבחירות החוזרות; לעניין בחירות חדשות תכלול תקופת הבחירות גם את התקופה שמהיום שפסק הדין המורה על עריכת הבחירות החדשות היה לסופי עד יום הבחירות החדשות; :- ”בחירות חוזרות” – בחירות על פי [[+|סעיפים 9(ב)]] [[ו־9א(א) לחוק הבחירה הישירה]], או על פי [[סעיף 210 לצו המועצות האזוריות]]; :- ”בחירות חדשות” – בחירות לפי [[סעיף 73 לחוק הבחירות]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(ב) לחוק הבחירה הישירה]]; :- ”מועמד בבחירות חדשות” – (((פקעה);)) :- ”בחירות מיוחדות לראש רשות” – בחירות לראש רשות מקומית לפי [[סעיף 24א בחוק הבחירה הישירה]]; :- ”בחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית” – בחירות לראש מועצה אזורית לפי [[סעיף 6ו בחוק המועצות האזוריות]]; :- ”הוצאות” – הוצאות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה או לקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות כאלה; :- ”הוצאות הבחירות” – ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – של מועמד לראש מועצה אזורית ושל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או למען הבחירות ולרבות התחייבויות להוצאות כאמור; :- ”הוצאות שוטפות” – הוצאות של סיעה ושל רשימה שזכתה במנדט, למעט הוצאות הבחירות; :- ”היום הקובע” – כל אחד מאלה: :: (1) בבחירות לפי [[חוק הבחירות]] או לפי [[חוק הבחירה הישירה]] – היום ה-66 לפני יום הבחירות וברשות מקומית שבה אין מכהנת מועצה נבחרת – היום שבו מינה השר ועדת בחירות על פי [[סעיף 26 לחוק הבחירות]]; ואולם בבחירות מיוחדות לראש רשות יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות; :: (2) בבחירות לפי [[חוק המועצות האזוריות]] – היום השבעים שלפני יום הבחירות; ואולם בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות; :- ”השר” – שר הפנים; :- ”מדד” – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. @ 2. מימון הוצאות בחירות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : כל סיעה, כל רשימה, כל מועמד לראש מועצה אזורית וכל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה, על פי הוראות חוק זה. @ 3. יחידת החישוב (תיקון: תשס"ג, תשס"ג-2, תשס"ה-2, תשס"ח, תשע״ז) : יחידת החישוב תהיה 56 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017, בשנת 2024, 63 ש"ח))) לכל בעל זכות לבחור. : (((הסכום עודכן ל-74 ש"ח על ידי הועדה הציבורית לעניין בחירות פברואר 2024 לרשויות המקומיות).)) @ 4. עידכון יחידת החישוב (תיקון: תשס"ג, תשס"ג-2, תשס"ה-2, תשס"ח, תשע״ז) : (א) בסעיף זה – ::- ”המדד היסודי” – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ואם החליטה הוועדה הציבורית כאמור [[בסעיף 4א]] להגדיל את הסכום של יחידת החישוב לפי [[הסעיף האמור]] – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קבלת ההחלטה; ::- ”המדד החדש” – המדד שפורסם לאחרונה לפני היום הקובע. : (ב) עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי, תעודכן יחידת החישוב בהתאם לשיעור השינוי במדד. : (ג) יחידת החישוב המעודכנת כאמור בסעיף קטן (ב) תעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם. @ 4א. הגדלת יחידת החישוב (תיקון: תשנ״ד–2, תשס"ד, תשע״ז, תשפ"ד) : הועדה הציבורית האמורה [[בסעיף 1א לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]] (להלן – הועדה הציבורית), רשאית להגדיל את הסכום של יחידת החישוב; בלי לגרוע מכלליות הסמכות הנתונה לה כאמור, לקראת מועד עריכתן של בחירות כלליות כאמור [[בסעיף 4 לחוק הבחירות]] ולא יאוחר משנה לפני אותו מועד, תבחן הוועדה הציבורית ותחליט אם להגדיל את הסכום של יחידת החישוב ובכמה; החליטה הוועדה הציבורית להגדיל את סכום יחידת החישוב לפי סעיף זה, תפרסם הודעה ברשומות על סכום יחידת החישוב המוגדל. @ 5. המימון הכולל : בבחירות לכלל הרשויות המקומיות, המימון הכולל יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור בכלל הרשויות המקומיות שבהן יתקיימו הבחירות. @ 6. סכום המימון ברשות מקומית (תיקון: תשנ״ח–2, תשע״ד) : (א) סכום מימון הבחירות יחושב לגבי כל רשות מקומית בנפרד והוא יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית. : (ב) רשות מקומית אשר מספר בעלי הזכות לבחור בה אינו עולה על 2000, יווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן: :: (1) היה מספר בעלי הזכות לבחור בה עד 1000, יהא הסכום הנוסף 50% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א); :: (2) היה מספר בעלי הזכות לבחור בה מ־1001 עד 2000, יהא הסכום הנוסף 20% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א). : (ב1) רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות למועצה, ייווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן: :: (1) התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות שבעקבותיהן הוחלט על קיום בחירות חדשות (בסעיף זה – הבחירות הראשונות), יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי; בסעיף זה, ”סכום המימון החדש” – מכפלת יחידת החישוב כפי סכומה ביום שבו קבע השר את מועד הבחירות החדשות במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית בבחירות הראשונות; :: (2) התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי. : (ב2) רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות לראש הרשות בלבד, יהיה סכום המימון לגביה כלהלן: :: (1) התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי; :: (2) התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי. : (ג) לענין [[סעיפים 3]], [[5]] וסעיף זה, מספר בעלי הזכות לבחור ברשות מקומית הוא מספר הבוחרים הכלולים בפנקס הבוחרים באותה רשות מקומית. @ 7. סכום המימון לסיעה, לרשימה, למועמד בבחירות מיוחדות ולמועמד לראש מועצה אזורית (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשס"ו, תשע״ד, תשע״ד–3, תשע״ז, תשפ"ג) : (א) סכום מימון אשר כל סיעה או רשימה ברשות מקומית פלונית זכאית לקבל יהיה אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ואם היתה זכאית למימון כאמור ומועמד מטעמה הוא מועמד לראש הרשות בבחירות לפי [[סעיף 3 לחוק הבחירה הישירה]], תהיה זכאית לקבל גם סכום מימון שהוא אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (4) עד (6) שלהלן: :: (1) זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד לפחות – סכום המימון על פי [[סעיף 6]] מחולק במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות ומוכפל במספר נציגי הסיעה או הרשימה שנבחרו; :: (2) לא זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד אך זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]] – 60% מהמנה המתקבלת מחלוקת סכום המימון על פי [[סעיף 6]] במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות; :: (3) סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה בתום שבעה חודשים מיום הבחירות הם נשים – 115% מסכום המימון האמור בפסקה (1); :: (4) נבחר המועמד לראש הרשות – 9.5% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]], אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות, אך לא יותר מהסכום שהיתה זכאית לקבל אילו קיבל המועמד 80% מהקולות הכשרים; :: (5) זכה המועמד בלא פחות מ־25% מהקולות הכשרים של הבוחרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות; :: (6) מועמד יחיד – 9.5% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]]. : (א1) סכום המימון אשר כל מועמד לראש מועצה אזורית זכאי לקבל, יהיה אחד מאלה: :: (1) נבחר המועמד לראש המועצה האזורית – 60% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]], אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית; :: (2) זכה המועמד בלא פחות מ־20% מהקולות הכשרים של הבוחרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי [[סעיף 6]], הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית; :: (3) מועמד יחיד – 60% מסכום המימון על פי [[סעיף 6]]. : (א2) סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, זכאי לקבל, הוא כאמור בסעיף קטן (א1) בשינויים המחויבים. : (ב) סכום המימון המגיע לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי הענין, ישולם להם כלהלן: :: (1) סכום בשווי של 85% מן המגיע לפי סעיף קטן (א), למעט (א)(3), (א1) או (א2), לפי הענין, בניכוי המקדמה שניתנה לפי [[סעיף 10]], ישולם בתוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות כאמור [[בסעיף 71 לחוק הבחירות]] או [[בסעיף 218 לצו המועצות האזוריות]]; ואולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות לפי [[סעיף 72 לחוק הבחירות]] או לפי [[סעיף 222 לצו המועצות האזוריות]] ישולם הסכום האמור בתוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי בערעור הבחירות, ובלבד שבית המשפט לא ציווה על עריכת בחירות חדשות; :: (1א) על אף האמור בפסקה (1), אם הוגש ערעור על פסק דין בערעור בחירות כאמור באותה פסקה, רשאי בית המשפט שלערעור להורות, לבקשת סיעה, רשימה או מועמד, לפי העניין, כי הסכום האמור באותה פסקה, כולו או חלקו, ישולם עוד לפני שפסק הדין הפך לסופי; :: (2) בכפוף להוראות [[סעיף 23(ג) עד (ה)]], סכום בשווי של יתרת 15% מהסכום המגיע לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי העניין, ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי [[סעיף 23(א)]]; :: (3) עמדה סיעה או רשימה בתנאי הזכאות לפי סעיף קטן (א)(3) ישולם לה במועד האמור בפסקה (2) ההפרש שבין 85% מהסכום שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (א)(3) ובין הסכום ששולם לה לפי פסקה (1). : (ג) היו הוצאות הבחירות של סיעה, של רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, נמוכות מהסכומים המגיעים להם לפי חוק זה, תוחזר היתרה לאוצר המדינה. : (ד) התקיימו בחירות חדשות, יראו לעניין חוק זה את תוצאות הבחירות כתוצאות הבחירות החדשות בלבד. @ 8. רשימת מועמדים משותפת (תיקון: תשע״ב) : (א) הוגשה רשימת מועמדים אחת לפי [[סעיף 35(ז) לחוק הבחירות]] על ידי שניים או יותר מהגופים המפורטים [[באותו סעיף]] (בחוק זה – רשימה משותפת), יודיעו באי הכוח של הסיעות או של המפלגות הנוגעות בדבר (בסעיף זה [[ובסעיפים 8א]] [[ו־8ב]] – הסיעות) לשר במכתב משותף, בעת הגשת הרשימה, מי הן הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת, ואת יחס החלוקה ביניהן שלפיו יוחלו לעניין אותן סיעות הוראות חוק זה כמפורט [[בסעיף 8א]] (להלן – יחס החלוקה), לגבי כל עניין המפורט [[באותו סעיף]]; לא יהיה ניתן לשנות את יחס החלוקה לאחר ההודעה כאמור. : (ב) לעניין יחס החלוקה, הפרש האחוזים בין שיעור חלקה של סיעה מסוימת בסכום המימון ובין שיעור חלקה בסכום הוצאות הבחירות המותר לא יעלה על 40. : (ג) לא הודיעו הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת על יחס חלוקה כאמור בסעיף קטן (א), או שהודיעו על יחס חלוקה שאינו תואם את הוראות סעיף קטן (ב), יהיה יחס החלוקה לגבי כל עניין כמפורט [[בסעיף 8א]], בשיעור שווה לכל אחת מהסיעות. @ 8א. תחולת הוראות החוק על רשימה משותפת (תיקון: תשע״ב, תשע״ג) : הוגשה רשימה משותפת, יחולו הוראות חוק זה לגבי כל אחת מהסיעות המרכיבות את הרשימה בנפרד, בהתאם להסדרים החלים עליה, ובשינויים אלה: : (1) סכום המימון שהרשימה המשותפת זכאית לקבלו לפי [[סעיף 7]] [[או 9]], לפי העניין, יחולק בין הסיעות לפי יחס החלוקה לעניין זה; : (2) סכום הוצאות הבחירות המותר לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 15]] יחושב לגבי כל סיעה לפי יחס החלוקה לעניין זה, וכל אחת מהסיעות לא תוציא אלא סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר; הוראות פסקה זו לא יחולו אם כל הסיעות מרכיבות הרשימה המשותפת הן סיעות אם, ויחולו הוראות [[סעיף 26(ז)]]; : (3) זכאות למקדמה לפי [[סעיף 10]] תחושב בנפרד לעניין כל אחת מהסיעות כמפורט להלן: :: (א) לעניין סיעה שאינה סיעת אם – סכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 10(א)]]; :: (ב) לעניין סיעה שהיא סיעת אם – לפי בחירתה כאמור [[בסעיף 10(ג)]]; בחרה הסיעה במקדמה לפי [[סעיף 10(ג)(1)]], תהיה המקדמה בסכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי [[סעיף 10(א) או (ב)]], לפי העניין; : (4) ניכוי סכום המקדמה מהתשלום המגיע לפי [[סעיף 7]] [[או 9]], ואם התשלום קטן מסכום המקדמה – גביית הסכום החסר, ייעשו לגבי כל אחת מהסיעות בנפרד, לפי ההסדרים החלים עליה; : (5) החשבונות והדוח הכספי האמורים [[בסעיף 22(א)]] יוגשו בנפרד על ידי כל אחת מהסיעות ויתייחסו להכנסותיה ולהוצאותיה הן בתקופה שלפני הגשת הרשימה המשותפת והן בתקופה שלאחר הגשתה; : (6) סבר מבקר המדינה כי לא ניתן לייחס הוצאה הנוגעת לרשימה משותפת לאף אחת מהסיעות המרכיבות אותה, ייוחס לכל אחת מהסיעות בדוח שהוא נדרש למסור לפי [[סעיף 23]], סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר, לפי יחס החלוקה, אלא אם כן הודיעו הסיעות לשר במכתב כאמור [[בסעיף 8(א)]] על יחס חלוקה אחר לעניין זה. @ 8ב. איסור על העברת כספים (תיקון: תשע״ב) : סיעות המרכיבות רשימה משותפת לא יעבירו זו לזו כספים בכל דרך שהיא, למעט בדרך של העמדת הלוואה או ערבות שתוקפה לא יהיה מאוחר מחודשיים אחרי הבחירות; כספי הלוואה שניתנה או ערבות שמומשה יוחזרו במלואם לסיעה שהעמידה אותן לא יאוחר מתום חודשיים אחרי הבחירות; לא הוחזרו כספי ההלוואה או הערבות שמומשה עד אותו מועד, יראו אותם כהוצאה אסורה לגבי הסיעה שהעמידה את ההלוואה או הערבות, וכקבלת תרומה אסורה לגבי הסיעה שלה הועמדה. @ 9. מימון בחירות חוזרות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : (א) קויימו בחירות חוזרות לפי [[סעיף 9(ב) לחוק הבחירה הישירה]], ישולם לכל אחת מהסיעות או הרשימות שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה של 120% מהסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר. : (ב) קויימו בחירות חוזרות כאמור [[בסעיף 9א(א) לחוק הבחירה הישירה]], ישולם לסיעה או לרשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה מחצית הסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר. : (ב1) סכום המימון אשר מועמד לראש מועצה אזורית בבחירות חוזרות זכאי לו, הוא אחוז מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית השווה לאחוז הקולות הכשרים שקיבל המועמד מתוך כלל הקולות הכשרים שניתנו בבחירות החוזרות כאמור; ואולם מועמד יחיד בבחירות חוזרות יהיה זכאי לקבל 60% מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית; לענין זה, ”סכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית” – מחצית מסכום המימון על פי [[סעיף 6]]. : (ב2) סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות חוזרות, הוא כאמור בסעיף קטן (ב1), בשינויים המחויבים. : (ג) מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות החוזרות, ישולם לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, סכום בשווי של 85% מהסכום המגיע על פי סעיפים קטנים (א) עד (ב2). : (ד) בכפוף [[לסעיף 23(ג) עד (ה)]], סכום בשווי של יתרת 15% ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי [[סעיף 23(א)]]. @ 10. מקדמות (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשס"ו, תשע״ד, תשפ"ד) : (א) סיעה זכאית לקבל מאוצר המדינה, בתוך שבעה ימים לאחר שמסרה לשר הודעה כאמור [[בסעיף 11(א)]], מקדמה למימון בחירות בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)(1)]] אילו זכתה במספר המנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע, ולעניין בחירות חדשות – מקדמה בגובה 80% מהסכום האמור. : (ב) רשימה רשאית לקבל מקדמה בשיעור האמור בסעיף קטן (א), כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת. : (ג) סיעת אם רשאית לקבל מאוצר המדינה מקדמה שהיא אחת מאלה, לפי בחירתה: :: (1) מקדמה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); או :: (2) סכום בגובה של 60% מהסכום שיחסו לסכום המימון הכולל, כאמור [[בסעיף 5]], כיחס שבין מספר חברי סיעת האם ביום הקובע, למספר כלל חברי הכנסת, ולעניין בחירות חדשות – סכום בגובה 80% מהסכום האמור; :: ורשאית היא לבחור תחילה בחלופה אחת ואחרי כן בחלופה האחרת, לפי הסכום הגבוה יותר. : (ד) יושב־ראש הכנסת יודיע לשר על ההרכב הסיעתי של הכנסת ועל מספר חברי הכנסת של כל מפלגה, ביום הקובע. : (ה) מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי הענין, רשאי לקבל מאוצר המדינה, בתוך 7 ימים לאחר שמסר לשר הודעה כאמור [[בסעיף 12א]], מקדמה למימון בחירות בשיעור של 10% מסכום המימון הקבוע [[בסעיף 6]]. : (ו) (((פקע).)) @ 11. תנאים לתשלום לסיעה (תיקון: תשס"ו, תשס״ז, תשס״ח-3) : (א) תנאי מוקדם לתשלום סכומים על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]] הוא שבתוך התקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הסיעה לשר – :: (1) הודעה על מספר חבריה ליום הקובע, שמותיהם ושמות בא כוח הסיעה וממלא מקומו שנקבעו לפי [[סעיף 25(א) לחוק הבחירות]]; ההודעה תיחתם בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו והעתק ממנה יישלח גם לראש הרשות המקומית; :: (2) הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה לענין חוק זה (להלן – הנציגים); להודעה זו תצורף הסכמת הנציגים; אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הסיעה ועל אחד מהם לפחות יצהירו הסיעה והוא עצמו, שהוא בקי במשק הכספים של הסיעה; כמו כן יצויינו בהודעה הפרטים שיקבע השר; :: (3) את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמינתה לפי [[סעיף 17]] וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד; :: (4) תצהיר חתום בידי כל נציגיה, שהסיעה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיה והוצאותיה בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה; :: (5) את מספר חשבונה או חשבונותיה בבנק או בבנקים. : (ב) סיעה רשאית בכל עת להחליף את נציגיה או להוסיף עליהם ובלבד שהודיעה על כך לשר, והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(2); סיעה רשאית להחליף בכל עת את חשבונותיה בבנק או להוסיף עליהם, ובלבד שהודיעה על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, תמסור הסיעה למבקר המדינה. : (ג) לענין חוק זה יקבע השר, בהתאם לנתונים הנמצאים בידו, את מספר החברים בכל סיעה, אם הסיעה היא סיעת בת ומי היא סיעת האם; לענין מספר החברים לא יובא בחשבון כל שינוי שחל אחרי היום הקובע. : (ד) היו לסיעת אם יותר מסיעת בת אחת ברשות מקומית פלונית, רשאית סיעת האם להודיע לשר כי יראו את שתי סיעות הבת כסיעת בת אחת לענין חוק זה (להלן – סיעת בת מאוחדת); סיעת האם תקיים לגבי סיעת הבת המאוחדת את כל האמור [[בסעיף 26]]. @ 12. תנאים לתשלום לרשימה (תיקון: תשס״ז, תשס״ח-3) : (א) לא ישולמו סכומים לרשימה על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10(ב)]] אלא בהתקיים תנאים מוקדמים אלה: :: (1) בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הרשימה לשר הודעה כאמור [[בסעיף 11(א)(2), (3), (4) ו־(5)]], בשינויים המחוייבים; :: (2) את ההודעה האמורה בפסקה (1) ימסור מי שצויין או שיצויין כבא כוח הרשימה או ממלא מקומו לפי [[סעיף 38 לחוק הבחירות]]. : (ב) הוראות [[סעיף 11(ב)]] יחולו על רשימה בשינויים המחוייבים; את ההודעה ימסור האמור בסעיף קטן (א)(2). @ 12א. תנאים לתשלום למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשס"ו, תשס״ז, תשס״ח–3) : (א) לא ישולמו סכומים למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]], אלא אם כן מסר המועמד לשר, בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות – :: (1) הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשמו לענין חוק זה; על אחד מן הנציגים לפחות יצהירו המועמד והנציג עצמו, שהוא בקיא בעניניו הכספיים של המועמד; כן יצוינו בהודעה פרטים נוספים שיקבע השר; להודעה תצורף הסכמת הנציגים; :: (2) את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמונה לפי [[סעיף 17]], וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד; :: (3) תצהיר חתום בידי כל הנציגים האמורים בפסקה (1) שהמועמד עשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בקשר לבחירות, בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה; כמו כן יצהירו הנציגים שחשבונות הבנק האמורים בפסקה (4), בסעיף קטן (ב) [[ובסעיף 21(א)]] יוחדו למימון מערכת הבחירות של המועמד, לפי חוק זה; :: (4) את מספר חשבונו או חשבונותיו בבנק או בבנקים. : (ב) מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רשאי, בכל עת, להחליף את נציגיו או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(1); כן רשאי המועמד להחליף, בכל עת, את חשבונותיו בבנק או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, ימסור המועמד למבקר המדינה. @ 12ב. הארכת מועדים (תיקון: תשס״ח-3) : (א) על אף האמור [[בסעיפים 11]], [[12]] [[ו־12א]], השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד האמור למסירת הודעה בסעיפים אלה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי בקשתם, למועד שלא יאוחר מ־21 ימים אחרי יום הבחירות. : (ב) על אף האמור [[בסעיפים 7]] [[או 9]], האריך השר מועד כאמור בסעיף קטן (א), יהיו הסיעה, הרשימה או המועמד שלגביהם הוארך המועד, לפי העניין, זכאים לסכום מימון השווה ל־90% מסכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את הודעתם במועד (בסעיף זה – סכום מימון מופחת), ויראו את סכום המימון המופחת כסכום המימון לעניין אופן ומועד התשלום לפי חוק זה. : (ג) השר רשאי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א) של סיעה, רשימה או מועמד, להגדיל את סכום המימון המופחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יעלה על סכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את ההודעה במועד. @ 13. ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשע"ח, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) מקדמה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות תשולם אם מסרו לשר כתב ערבות בנקאית או כתב ערבות מנותן ערבות אחר שתקפו עד תום 11 חודשים אחרי הבחירות ובו התחייב הבנק או נותן הערבות האחר, לפי העניין, לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת השר. : (ב) סכום הערבות יהיה כסכום המקדמה שהסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, זכאים לקבל על פי [[סעיף 10]], בתוספת 10%; היה סכום הערבות קטן מהאמור, יוקטן סכום המקדמה בהתאם. @ 14. פרעון המקדמה (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשס"ו, תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) סכום המקדמה שקיבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ינוכה מן התשלום המגיע להם על פי [[סעיף 7(ב)(1)]], ואם התשלום האמור קטן מסכום המקדמה יגבה השר את החסר מן הבנק שנתן את כתב הערבות הבנקאית או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין, לפי [[סעיף 13(א)]] (בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות), וכן יעשה אם הסיעה או הרשימה לא זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]]. : (ב) לא הגישה סיעה או רשימה רשימת מועמדים כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה בתוספת 10% מיד אחרי המועד האחרון להגשת הרשימה. : (ג) לא השיגה רשימה 50% מהמודד לקבלת מנדט, לפי [[סעיף 67(3) לחוק הבחירות]], יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה בתוספת 10%. : (ד) לא הגיש מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש הרשות את מועמדותו כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה שקיבל אותו מועמד בתוספת 10% מיד לאחר המועד האחרון להגשת המועמדות. : (ה) לא קיבל מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפחות 20% מהקולות הכשרים של הבוחרים שניתנו בבחירות לראש המועצה או לראש הרשות, יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה שקיבל המועמד בתוספת 10%. : (ו) (((פקע).)) @ 15. הגבלת הוצאות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשס"ו) : (א) לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה: :: (1) סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)]] אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע; :: (2) סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי [[סעיף 7(א)]]; :: (3) סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי [[סעיף 7(א)]] אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים. : (ב) סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, רשאית להוציא בבחירות אלה סכום שלא יעלה על שליש מסכום המימון האמור [[בסעיף 6]] לגבי הרשות המקומית שבה המועמד משתתף בבחירות החוזרות. : (ג) לא יוציא מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, להוצאות הבחירות, סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לו לפי [[סעיף 7(א1) או (א2)]], לפי הענין; בבחירות חוזרות לא יוציא מועמד כאמור סכום העולה על שליש מסכום המימון האמור [[בסעיף 6]] לגבי המועצה האזורית שבה הוא מועמד. : (ד) לענין סעיף זה, אחת היא אם ההוצאה הוצאה בידי סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או בידי כל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם. @ 16. הגבלת הכנסות (תיקון: תשנ״ד–2, תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשע״ב, תשפ"ד, תשפ"ה) : (א) לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ. : (א1) (((בוטל).)) : (ב) לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, בין בחירות לבחירות, במישרין או בעקיפין – :: (1) כל תרומה שלא מתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), בסכום או בסכומים העולים על 5,000 שקלים חדשים, מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו; :: (2) כל תרומה מאת אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965]]; :: (3) כל תרומה שניתנה בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה או מטעמו – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם. : (ב1) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יפרסמו את שמות התורמים להם וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה. : (ב2) לענין סעיף זה, אחת היא אם התרומה ניתנה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם. : (ג) על הגבלת הכנסות של סיעת אם יחולו הוראות [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]]. : (ד) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1) או [[סעיף 8ב]], לעניין קבלת תרומה אסורה, דינו – קנס בשיעור האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]] (להלן – חוק העונשין), או קנס כאמור [[בסעיף 63 לחוק העונשין]], הכל לפי הגדול שבהם. @ 16א. איסור הוצאות לתמיכה במועמד אחר (תיקון: תשפ"ג) : (א) בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בחוק זה, לא תוציא סיעה, רשימה, סיעת בת או רשימת בת בבחירות חוזרות לראש רשות הוצאות למען מועמד ששמו אינו כלול ברשימת המועמדים שהגישה לפי [[סעיף 35 לחוק הבחירות]]. : (ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע כי הוצאה כאמור בסעיף זה היא הוצאה אסורה או תרומה אסורה לפי [[סעיף 15]] [[או 16]], לפי העניין. @ 17. מינוי רואה חשבון (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : (א) סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ימנו להם רואה חשבון לביקורת חשבונותיהם ומתן חוות דעת כאמור [[בסעיף 22(ב)]]. : (ב) רואה חשבון, שהודעה על מינויו נמסרה לפי [[סעיף 11(א)(3)]] או [[סעיף 12א(א)(2)]] ונתן הסכמתו לשמש בתפקידו, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו. : (ג) התפטר רואה חשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנו סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רואה חשבון אחר במקומו, תוך שבעה ימים מהיום שנודע להם על כך. @ 18. רואה חשבון ברשויות מקומיות קטנות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : (א) על אף האמור [[בסעיף 17]], ברשות מקומית שמספר בעלי זכות לבחור בה, אינו עולה על 5,000, ימנה מבקר המדינה רואה חשבון אחד שיבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות והרשימות באותה רשות שאינן סיעות בת או רשימות בת וכן יבקר את חשבונותיהם של כל המועמדים לראש מועצה אזורית באותה רשות ושל כל המועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות, באותה רשות, וייתן חוות דעת כאמור [[בסעיף 22(ב)]] לגבי כל סיעה, רשימה או מועמד, בנפרד. : (ב) שכר רואה חשבון שמונה על פי סעיף זה, ישולם מאוצר המדינה. : (ג) רואה חשבון שמונה לפי סעיף זה, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו. : (ד) לענין סעיף זה, ”רואה חשבון” – לרבות עובד משרד מבקר המדינה ועובד המשרד שיצא לקצבה, גם אם אינו רואה חשבון, ובלבד שיש לו, לדעת מבקר המדינה, הכישורים והנסיון למלא תפקיד זה, ולרבות עובד המדינה או עובד המדינה שיצא לקצבה, ובלבד שהוא כשיר לכהן כמבקר פנימי, לפי [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992]]. @ 19. סמכויות רואה חשבון (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : (א) רואה חשבון שמונה לפי [[סעיפים 17]] [[או 18]] רשאי לבקש, בכל עת, מנציגים של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שאת חשבונותיהם הוא מבקר שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי הביקורת. : (ב) מי שלא מילא אחר דרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]. @ 20. חוות דעת (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : סיעת אם או רואה חשבון של סיעה או רשימה שאינה סיעת בת או רשימת בת, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, רשאים בכל עת לבקש ממבקר המדינה חוות דעת אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות בחירות; המבקר ישיב לפנייה תוך 14 ימים, ורשאי הוא לתת לתשובתו פרסום בדרך שיקבע. @ 21. ניהול חשבונות (תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשס"ו, תשס״ח–2, תשע"ט, תש"ף-2) : (א) סיעה תחזיק את הכספים המיועדים להוצאותיה ולהוצאות הבחירות שלה בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלה; רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יחזיקו, החל ביום מסירת ההודעה לפי [[סעיפים 12]] [[או 12א]], את הכספים המיועדים להוצאות הבחירות שלהם בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלהם. : (ב) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יודיעו בכתב למבקר המדינה על פתיחת כל חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א) תוך שבעה ימים מיום פתיחתו וכן יודיעו בכתב למבקר המדינה על כל שינוי במספר החשבון. : (ג) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ינהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה וירשמו בה, לפי אותן הנחיות, את כל הכנסותיהם, הוצאותיהם או הוצאות הבחירות שלהם, לפי הענין; כן יירשמו הוצאות שהוצאו לפני יום מסירת ההודעה לפי [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]] בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות ובקשר עם מערכת הבחירות והתחייבויות בשל הוצאות בחירות. : (ד) מערכת החשבונות וחשבונות הבנק האמורים יעמדו לביקורת מבקר המדינה, ולענין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר [[חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד]] או [[חוק מבקר המדינה|בחוק]] או לפיו. :: ((פורסמו [[הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013]] (ק"ת תשע"ג, 1515).)) : (ד1) הוראות [[סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992]], יחולו על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. : (ה) מבקר המדינה רשאי בכל עת לדרוש מנציגיה של סיעת אם, סיעה, רשימה וכן מנציגיו של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופיה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסויימת; תצהיר כאמור יכול שיימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי לפי שיקול דעתו, לקבל תצהיר זה כראיה. @ 22. דוחות של סיעות, רשימות ומועמדים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשע"ח) : (א) לא יאוחר מתום חמישה חודשים אחרי הבחירות ימסרו הנציגים של סיעת אם, סיעה, רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דו״ח כספי לאותה תקופה; מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדו״ח האמורים גם אם הוגשו באיחור אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן. : (ב) החשבונות והדו״ח הכספי יימסרו למבקר המדינה בצירוף חוות דעת של רואה החשבון שנתמנה כאמור [[בסעיפים 17]] [[ו־18]], בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת החשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה. : (ג) סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא היו להם הכנסות והוצאות יגישו למבקר המדינה תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971]], על העובדות האמורות ותצהיר זה ייראה כדו״ח כספי לענין סעיף קטן (א). @ 23. דו״ח מבקר המדינה והשלכותיו (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה, תשע"ב, תשע"ח, תש"ף, תשפ"ג, תשפ"ו) : (א) לא יאוחר מתום עשרה חודשים אחרי הבחירות ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון בדבר החשבונות האמורים [[בסעיף 22(א)]], בהתייחס לחוות הדעת של רואה החשבון האמורה [[בסעיף 22(ב)]] ובהסתמך על בדיקות ובירורים משלימים שמצא לנכון לערוך, ובו יציין – :: (1) אם סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיותיו; :: (2) אם הוצאות הבחירות של סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות והכנסותיהם בתקופת הבחירות היו בהתאם לאמור [[בסעיפים 8ב]], [[15]], [[16]], [[16א]] [[ו־26(ז)]]. :: העתק מן הדין וחשבון יימסר לשר. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מסרו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את החשבונות והדוח הכספי האמורים [[בסעיף 22(א)]], בצירוף חוות דעת של רואה חשבון כאמור [[בסעיף 22(ב)]], בתוך שלושה חודשים מיום הבחירות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת את הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) לעניין אותה סיעה, רשימה או מועמד לא יאוחר מתום תשעה חודשים אחרי הבחירות; ואולם לעניין סיעה או רשימה שהיא חלק מרשימה משותפת, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק אם שאר הסיעות או הרשימות שהן חלק מהרשימה המשותפת הגישו אף הן את החשבונות והדוח הכספי האמורים במועד האמור. : (ב) ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאית להאריך, לבקשת מבקר המדינה, את מועד מסירת הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) או (א1). : (ג) לא היה הדין וחשבון חיובי, יורה השר כי היתרה בסך 15% כאמור [[בסעיפים 7(ב)(2)]] [[או 9(ד)]] לא תשולם. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניהלו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה אך ללא הקפדה מלאה עליהן, או שהחשבונות והדו״ח האמורים [[בסעיף 22(א)]] הוגשו למבקר המדינה בהסכמתו באיחור, רשאי מבקר המדינה להמליץ כי ישולם להם חלק מיתרת המימון, בסכום שיקבע מבקר המדינה, בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדו״ח ובהתחשב בנסיבות מקילות או מחמירות שימצא מבקר המדינה לחריגה או לאיחור. : (ה) מבקר המדינה רשאי להמליץ בפני השר כאמור בסעיף קטן (ד) גם במקרה של חריגה מההוראות בדבר הגבלת הוצאות והכנסות האמורות [[בסעיפים 15]], [[16]], [[16א]] [[ו־26(ז)]]. : (ו) השר יורה לשלם סכומים בהתאם להמלצת מבקר המדינה על פי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). : (ז)(1) סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או דין וחשבון כספי כאמור [[בסעיף 22]], יחזירו את כל הסכומים שקיבלו לפי חוק זה; :: (2) מבקר המדינה יודיע לשר מי הם הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה מקומית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או את הדוחות הכספיים שלהם, והשר ידרוש מהם, בכתב, להחזיר את כל הסכומים שקיבלו כאמור בפסקה (1). : (ח) כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1), יוחזר בתוספת הפרשי העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני תשלום המקדמה לפי [[סעיף 10]] למי שנדרש להחזיר את הסכום, עד המדד שפורסם סמוך לפני היום שהשר שלח דרישה להחזרת הסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2) (להלן – המדד האחרון). לא שולם הסכום בתוספת הפרשי העליה של המדד כאמור, תוך 30 יום מיום שנשלחה דרישת השר, יווספו לו הפרשים של עליית המדד מן המדד האחרון ועד המדד שפורסם סמוך לפני מועד תשלום הסכום. : (ט) כל סכום שהוספו לו הפרשי עליית המדד כאמור בסעיף קטן (ח), יעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם. : (י) כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(ח), יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות. עלה הסכום שיש להחזירו על סכום הערבות הבנקאית או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין, תחול על יתרת הסכום [[פקודת המסים (גביה)]] כאילו היתה מס ויראו כחייבים גם את הנציגים ואת באי כוח סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות. @ 24. הודעות, הצהרות ותצהירים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : הודעות, הצהרות ותצהירים של המנויים להלן לפי חוק זה יימסרו: : (1) לגבי סיעה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 11(א)(1)]]; : (2) לגבי רשימה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור [[בסעיף 12(א)(2)]]; : (3) לגבי מועמד לראש מועצה אזורית – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש המועצה כאמור [[בסעיף 157 לצו המועצות האזוריות]], או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור; : (4) לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש הרשות כאמור [[בסעיף 5(ג) לחוק הבחירה הישירה]], או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור. @ 25. מניעת שעבוד ועיקול (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : הסכומים המגיעים או שניתנו לסיעת אם, סיעה, רשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי חוק זה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול. @ 26. דין סיעת אם (תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו, תשנ״ח, תשע״ד, תשע"ח) : (א) הוראות [[סעיפים 11 עד 15]] [[ו־17 עד 23]] לא יחולו על סיעת בת או רשימת בת; הוראות חוק זה הנוגעות לסיעה ולחובותיה למעט [[סעיף 7(ג)]], יחולו על סיעת אם בכפוף לאמור בסעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין. : (ב) סיעת האם תהיה זכאית לסכומים המגיעים לסיעת בת או לרשימת בת על פי [[סעיפים 7]], [[9]] [[ו־10]]. : (ג) תנאי מוקדם לתשלום לסיעת אם הוא שהיא מילאה במועד האמור [[בסעיף 11]] את חובות הסיעה שנקבעו בו, בשינויים אלה: :: (1) אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הכנסת ועל אחד מהם לפחות תצהיר סיעת האם והוא בעצמו שהוא בקי במשק הכספים של סיעת האם; :: (2) היא תמסור הודעה על אופן תשלום המקדמה לפי [[סעיף 10(ג)(1) או (2)]]; :: (3) במקום הודעה לפי [[סעיף 11(א)(1)]], תמסור סיעת האם הודעה על סיעות הבת שלה ורשימות הבת שלה ברשויות המקומיות, מספר חבריהן ושמם של החברים. : (ד) הודעות מטעם סיעת אם יימסרו – :: (1) אם היא סיעה מסיעות הכנסת – בידי בא־כוחה על פי [[סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], או ממלא מקומו; :: (2) אם היא מפלגה – בידי בא־כוחה או ממלא מקומו שנקבעו כאמור [[בסעיף 36(ב) לחוק הבחירות]]. : (ה) השר רשאי לקבל מיושב ראש הכנסת אישור הנתונים הנוגעים לסיעת אם והדרושים לצורך ביצוע חוק זה. : (ו)(1) עלה סכום המקדמה על התשלום המגיע בהתאם [[לסעיף 7]], ינכה יושב ראש הכנסת, על פי בקשת השר, את הסכום החסר מן התשלומים המגיעים לסיעת האם או למפלגות המרכיבות אותה על פי [[חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]], ויעביר את כל הסכום שינוכה לאוצר המדינה; הניכוי האמור ייעשה בשיעורים שיקבע יושב ראש הכנסת; :: (2) זכתה סיעת בת או רשימת בת בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור [[בסעיף 67(3) לחוק הבחירות]] אך לא זכתה במנדט, תהיה זכאית לסכומים המגיעים לה לפי [[סעיף 10(א)]] כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת; :: (3) התפלגה סיעת אם על פי האמור [[בסעיף 25(ב1) ו־(ב2) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969]], ייעשה הניכוי האמור בפסקה (1) מן התשלומים המגיעים לסיעות החדשות, באופן יחסי למספר החברים בכל אחת מהסיעות החדשות. :: ((פורסמו [[כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות), התשס"ח-2008]].)) : (ז)(1) הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות ובבחירות חדשות – לא יעלה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם; :: (2) הוצאות הבחירות החוזרות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה לא יעלו על שליש הסכום המגיע לפי [[סעיף 6]] בכל הרשויות המקומיות שבהן סיעות בת או רשימות בת שלה משתתפות בבחירות החוזרות; :: (3) הוצאות הבחירות החדשות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה ברשות מקומית מסוימת – לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם לפי תוצאות הבחירות החדשות באותה רשות מקומית. : (ח) הוצאות הבחירות של סיעות הבת ושל רשימות הבת וכן הכנסותיהן ייראו כחלק מהוצאותיה והכנסותיה של סיעת האם לעניין חוק זה ויירשמו ביחד עם ההוצאות וההכנסות של סיעת האם עצמה במערכת החשבונות שתנהל סיעת האם בהתאם להנחיות מבקר המדינה. : (ט) חובת מינוי רואה חשבון תחול על סיעת האם, ובחוות דעתו יתייחס רואה החשבון במיוחד לשאלה אם ההוצאות וההכנסות של סיעות הבת ורשימות הבת הוצגו כראוי במערכת החשבונות של סיעת האם. : (י) [[סעיף 13]] לא יחול על סיעת אם. @ 27. החלת הוראות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : (א) הוראות חוק זה בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, ביקורת מבקר המדינה והגבלת הוצאות והכנסות, יחולו גם על סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא ביקשו מימון להוצאות הבחירות שלהם או שאינם זכאים למימון מחמת שלא מילאו במועד אחר התנאים של [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]]. : (ב) הגבלת ההוצאות של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, כאמור בסעיף קטן (א), תחושב לפי הוראות [[סעיף 15]] כאילו מילאו אחר התנאים של [[סעיפים 11]], [[12]] [[או 12א]]. : (ג) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]. @ 28. אחריות נציגים (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : נעברה עבירה לפי [[סעיפים 16]] [[או 19]], בידי סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ייאשם גם כל מי שהוא נציג של אחד הגופים האמורים, כאמור [[בסעיפים 11(א)(2)]] [[ו־12א(א)(1)]], אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה. @ 29. המצאת הודעות (תיקון: תשנ״ח–2, תשס״ה, תשס"ו, תשס״ז, תשס״ח–3) : השר ימציא במרוכז למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי יום הבחירות, העתקים מההודעות שקיבל לפי [[סעיפים 11(א)]], [[12(א)]], [[12א(א)]] [[או 26(ג)]], וכן רשימה מפורטת של סכומי המקדמות ששולמו לפי [[סעיפים 10]] [[או 26(ב)]] לסיעות אם, לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית ולמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות. @ 30. הנחיות וכללים של מבקר המדינה (תיקון: תשנ״ח–2, תשס"ד, תשס״ה) : (א) מבקר המדינה יקבע הנחיות לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות בדבר דרך הניהול של מערכת חשבונותיהם. :: ((פורסמו [[הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013]] (ק"ת תשע"ג, 1515).)) : (ב) מבקר המדינה רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי חשבון שנתמנו לפי חוק זה, בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות. :: ((פורסמו [[קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות), התשע״ג–2013]] (ק"ת תשע"ג, 1514).)) : (ג) מבקר המדינה רשאי לקבוע כללים בדבר – :: (1) דרכי המינוי וביטול של רואי חשבון של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי [[סעיף 18]] והתנאים והכשירות למינוי כאמור; :: (2) שכרו של רואה חשבון שנתמנה לפי [[סעיף 18]]. @ 31. הוראת שעה לענין מיסוי שכר עבודה לצרכי הבחירות (תיקון: תשנ״ד-2) : (א) בסעיף זה – ::- ”יום הבחירות” – יום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות לכלל הרשויות המקומיות, לרבות היום שלאחריו; ::- ”יום הבחירות החוזרות” – יום ב׳ בכסלו התשנ״ד (16 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות חוזרות לראשי רשויות מקומיות לפי [[חוק הבחירה הישירה]], לרבות היום שלאחריו; ::- ”תקופת בחירות” – התקופה המתחילה ביום הגשת רשימות המועמדים כאמור [[בסעיף 35(ח) לחוק הבחירות]] ומסתיימת ביום הבחירות; ::- ”תקופת הבחירות החוזרות” – התקופה המתחילה ביום כ׳ בחשון התשנ״ד (4 בנובמבר 1993) ומסתיימת ביום הבחירות החוזרות; ::- ”שכר עבודה בבחירות” – הכנסה כמשמעותה [[=הפקודה|בפקודת מס הכנסה]] (להלן – הפקודה), ששילמה סיעת אם, סיעה, רשימה או רשות ממונה על ביצוע הבחירות (להלן – המשלם) לאדם (להלן – המקבל), כתמורה בעד עבודה בשל הבחירות שנעשתה בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, וכן תשלום ששולם עבור הסעת נוסעים או הובלה, או לכיסוי הוצאות רכב שהוצאו בשל הבחירות בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, ובלבד שהסכום הכולל בעד עבודה ובעד הסעה והוצאות כאמור לא יעלה על סכום שקבעה הועדה הציבורית. : (ב) על אף האמור בכל דין – :: (1) לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לפי [[הפקודה]] בידי מקבל שהועסק על ידי המשלם רק בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות; :: (2) לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לענין [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968]], למעט לענין ביטוח נפגעי עבודה. : (ג)(1) המקבל שכר עבודה בבחירות יהיה חייב לגביו מס בשיעור של 25% (להלן – המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם; :: (2) המשלם שכר עבודה בבחירות, ינכה ממנו בשעת התשלום את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה במועד שנקבע לתשלום ניכוי מס הכנסה לפי [[תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנה 11 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980]], בצירוף רשימת המקבלים וסכומי הניכוי המגיעים מהם; ולגבי התשלום למוסד לביטוח לאומי יעביר המשלם את דמי הביטוח למוסד, בצירוף רשימות של המקבלים ושל הסכומים ששולמו עבורם למוסד. : (ד) הוראות [[הפקודה]] בדבר שומה, גביה ועונשין יחולו על המס המיוחד כאילו היה מס הכנסה. : (ה) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה, ולענין דמי ביטוח לאומי, יותקנו התקנות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה. @ 32. הוראת שעה לענין הוצאות בחירות : לענין הבחירות לכלל הרשויות המקומיות שיתקיימו ביום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) – : (1) הגדרת ”הוצאות בחירות” [[בסעיף 1]] לא תחול על סיעה ורשימה ותחול עליהן ההגדרה כלהלן: ::- ”הוצאות הבחירות” – ההוצאות בקשר למערכת הבחירות של סיעה או רשימה שהוצאו בתקופת הבחירות, בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות, לרבות התחייבויות להוצאות כאמור; : (2) נציגיה של סיעה או רשימה ימסרו למבקר המדינה בנוסף לחשבונות ולדו״ח הכספים האמורים [[בסעיף 22(א)]], גם פירוט הוצאות הבחירות של הסיעה או הרשימה לתקופת ששה החדשים שקדמו ליום הקובע. @ 33. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].)) @ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965]].)) @ 35. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959]].)) @ 36. : ((הנוסח שולב [[בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]].)) @ 37. תחילה : (א) תחילתו של חוק זה, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), ביום קבלתו בכנסת. : (ב) תחילתו של [[סעיף 4]] ביום שאחרי הבחירות הראשונות שייערכו לכלל הרשויות המקומיות אחרי תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – הבחירות הראשונות). : (ג) תחילתו של האיסור [[בסעיף 16(א)]] בדבר קבלת תרומות מתאגיד בחוץ לארץ ושל [[סעיף 16(ב)]], ביום שאחרי הבחירות הראשונות. : (ד) תחילתו של [[סעיף 21(א)]] ביום ה־66 שלפני הבחירות הראשונות. : (ה) תחילתו של [[סעיף 21(ב)]] ביום ה־51 שלפני הבחירות הראשונות. @ 38. ביצוע : שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי – : (1) ליתן הנחיות, ולקבוע טפסים להגשת הודעות והצהרות מאת סיעות אם, סיעות, רשימות ונציגיהן; : (2) לאצול מסמכויותיו למפקח הארצי על הבחירות, לפקיד בחירות או לאדם אחר. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשנ״ג (21 ביולי 1993). <חתימות> * יצחק רבין, ראש הממשלה * אריה דרעי, שר הפנים * עזר ויצמן, נשיא המדינה * שבח וייס, יושב ראש הכנסת <ויקי> {{חוקי בחירות}} </ויקי> pk3z1tyf2rl8sbkjapbm2af2vx9g046 0 345125 3007546 3002455 2026-04-22T23:00:19Z OpenLawBot 8112 [3007493] הוראת השעה פקעה 3007546 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000553}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ג, 146|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211651.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 64|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211035.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 16 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211129.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 85|תיקון מס׳ 3 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211258.pdf}}, {{ח:תיבה|227|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211299.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 249|חוק הרשויות המקומיות (תיקוני חקיקה) (הסדרי בחירות)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211517.pdf}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 71|חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211606.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 136|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 372|בחירות ברשויות מסוימות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299809.pdf}}, {{ח:תיבה|494|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 2|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300989.pdf}}, {{ח:תיבה|28|הוראת שעה מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299960.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 230|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299933.pdf}}, {{ח:תיבה|367|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 4|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300013.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 31|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 140|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300835.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}, {{ח:תיבה|801|תיקון מס׳ 9 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300870.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 290|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301017.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 670|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 32|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2386.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 302|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301626.pdf}}, {{ח:תיבה|340|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301631.pdf}}, {{ח:תיבה|585|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303813.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 316|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 718|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502443.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 224|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2|תיקון מס׳ 52 – הוראת שעה לחוק יסודות התקציב|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_565313.pdf}}, {{ח:תיבה|14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 531|חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2900582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 46|תיקון לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3479003.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 474|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 359|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירות“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבחירה הישירה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצות האזוריות“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ״ח–1988}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו המועצות האזוריות“ – {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבחירות“ – הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הבחירות}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה הישירה}} לכל מועצה של רשות מקומית ולראש הרשות, לרבות בחירות חדשות, בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש הרשות, וכן בחירות לראש מועצה אזורית, לרבות בחירות חוזרות ובחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית, לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד לראש מועצה אזורית“ – מועמד לראש מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות}}, לרבות מועמד בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעה“ – סיעה במועצת הרשות המקומית שבה ייערכו בחירות ואשר אושרה כסיעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|בסעיף 25(א) לחוק הבחירות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעת אם“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} סיעה מסיעות הכנסת; {{ח:תתת|(2)}} מפלגה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפלגה“ – מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הבחירות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיעת בת“ – סיעה שמסרה עד 14 יום לאחר היום הקובע הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה; הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת; יכול שלסיעת אם תהיה יותר מסיעת בת אחת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימה“ – רשימת מועמדים בבחירות למועצת עיריה או למועצה מקומית למעט למועצה אזורית, שאינה סיעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת בת“ – רשימה המוגשת מטעם סיעת אם ברשות מקומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות“ – התקופה מהיום הקובע עד יום הבחירות, ולגבי סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד לראש מועצה אזורית המשתתף בבחירות חוזרות, או לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – עד יום הבחירות החוזרות; לעניין בחירות חדשות תכלול תקופת הבחירות גם את התקופה שמהיום שפסק הדין המורה על עריכת הבחירות החדשות היה לסופי עד יום הבחירות החדשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות חוזרות“ – בחירות על פי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיפים 9(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9א|ו־9א(א) לחוק הבחירה הישירה}}, או על פי {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 210|סעיף 210 לצו המועצות האזוריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות חדשות“ – בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 73|סעיף 73 לחוק הבחירות}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 7|בסעיף 7(ב) לחוק הבחירה הישירה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועמד בבחירות חדשות“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מיוחדות לראש רשות“ – בחירות לראש רשות מקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 24א|סעיף 24א בחוק הבחירה הישירה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית“ – בחירות לראש מועצה אזורית לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)#סעיף 6ו|סעיף 6ו בחוק המועצות האזוריות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות“ – הוצאות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה או לקיום הקשר הארגוני והרעיוני עם הציבור, לרבות התחייבויות בשל הוצאות כאלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות הבחירות“ – ההוצאות המיוחדות של סיעה או רשימה – לרבות סיעת אם – של מועמד לראש מועצה אזורית ושל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שהוצאו במערכת הבחירות, בתקופת הבחירות או למען הבחירות ולרבות התחייבויות להוצאות כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות שוטפות“ – הוצאות של סיעה ושל רשימה שזכתה במנדט, למעט הוצאות הבחירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הבחירות}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה הישירה}} – היום ה־66 לפני יום הבחירות וברשות מקומית שבה אין מכהנת מועצה נבחרת – היום שבו מינה השר ועדת בחירות על פי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הבחירות}}; ואולם בבחירות מיוחדות לראש רשות יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות; {{ח:תתת|(2)}} בבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה)|חוק המועצות האזוריות}} – היום השבעים שלפני יום הבחירות; ואולם בבחירות מיוחדות לראש מועצה אזורית יהיה היום הקובע – היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות האמורות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הפנים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:סעיף|2|מימון הוצאות בחירות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:ת}} כל סיעה, כל רשימה, כל מועמד לראש מועצה אזורית וכל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאים למימון הוצאות הבחירות שלהם מאוצר המדינה, על פי הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|3|יחידת החישוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ה־2, תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:ת}} יחידת החישוב תהיה 56 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017, בשנת 2024, 63 ש״ח)}} לכל בעל זכות לבחור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכום עודכן ל־74 ש״ח על ידי הועדה הציבורית לעניין בחירות פברואר 2024 לרשויות המקומיות).}} {{ח:סעיף|4|עידכון יחידת החישוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ה־2, תשס״ח, תשע״ז}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), ואם החליטה הוועדה הציבורית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}} להגדיל את הסכום של יחידת החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|הסעיף האמור}} – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קבלת ההחלטה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני היום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי, תעודכן יחידת החישוב בהתאם לשיעור השינוי במדד. {{ח:תת|(ג)}} יחידת החישוב המעודכנת כאמור בסעיף קטן (ב) תעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם. {{ח:סעיף|4א|הגדלת יחידת החישוב|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ד, תשע״ז, תשפ״ד}} {{ח:ת}} הועדה הציבורית האמורה {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}} (להלן – הועדה הציבורית), רשאית להגדיל את הסכום של יחידת החישוב; בלי לגרוע מכלליות הסמכות הנתונה לה כאמור, לקראת מועד עריכתן של בחירות כלליות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הבחירות}} ולא יאוחר משנה לפני אותו מועד, תבחן הוועדה הציבורית ותחליט אם להגדיל את הסכום של יחידת החישוב ובכמה; החליטה הוועדה הציבורית להגדיל את סכום יחידת החישוב לפי סעיף זה, תפרסם הודעה ברשומות על סכום יחידת החישוב המוגדל. {{ח:סעיף|5|המימון הכולל}} {{ח:ת}} בבחירות לכלל הרשויות המקומיות, המימון הכולל יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור בכלל הרשויות המקומיות שבהן יתקיימו הבחירות. {{ח:סעיף|6|סכום המימון ברשות מקומית|תיקון: תשנ״ח־2, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} סכום מימון הבחירות יחושב לגבי כל רשות מקומית בנפרד והוא יהיה מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית. {{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית אשר מספר בעלי הזכות לבחור בה אינו עולה על 2000, יווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} היה מספר בעלי הזכות לבחור בה עד 1000, יהא הסכום הנוסף 50% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(2)}} היה מספר בעלי הזכות לבחור בה מ־1001 עד 2000, יהא הסכום הנוסף 20% מסכום המימון האמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ב1)}} רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות למועצה, ייווסף לסכום המימון לגביה סכום נוסף כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות שבעקבותיהן הוחלט על קיום בחירות חדשות (בסעיף זה – הבחירות הראשונות), יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי; בסעיף זה, ”סכום המימון החדש“ – מכפלת יחידת החישוב כפי סכומה ביום שבו קבע השר את מועד הבחירות החדשות במספר בעלי הזכות לבחור באותה רשות מקומית בבחירות הראשונות; {{ח:תתת|(2)}} התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא הסכום הנוסף סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי. {{ח:תת|(ב2)}} רשות מקומית שמתקיימות בה בחירות חדשות לראש הרשות בלבד, יהיה סכום המימון לגביה כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} התקיימו הבחירות החדשות בתוך שנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון 65% מסכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי; {{ח:תתת|(2)}} התקיימו הבחירות החדשות יותר משנה מיום הבחירות הראשונות, יהא סכום המימון סכום המימון החדש; התקיימו הבחירות החדשות באזור קלפי מסוים בלבד, יהא סכום המימון סכום המימון החדש לו התקיימו הבחירות הראשונות באותו אזור קלפי. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}} וסעיף זה, מספר בעלי הזכות לבחור ברשות מקומית הוא מספר הבוחרים הכלולים בפנקס הבוחרים באותה רשות מקומית. {{ח:סעיף|7|סכום המימון לסיעה, לרשימה, למועמד בבחירות מיוחדות ולמועמד לראש מועצה אזורית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ז, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} סכום מימון אשר כל סיעה או רשימה ברשות מקומית פלונית זכאית לקבל יהיה אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, ואם היתה זכאית למימון כאמור ומועמד מטעמה הוא מועמד לראש הרשות בבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הבחירה הישירה}}, תהיה זכאית לקבל גם סכום מימון שהוא אחד מסכומי המימון כמפורט בפסקאות (4) עד (6) שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד לפחות – סכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מחולק במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות ומוכפל במספר נציגי הסיעה או הרשימה שנבחרו; {{ח:תתת|(2)}} לא זכתה סיעה או רשימה במנדט אחד אך זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|בסעיף 67(3) לחוק הבחירות}} – 60% מהמנה המתקבלת מחלוקת סכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} במספר חברי המועצה שנבחרו באותה רשות; {{ח:תתת|(3)}} סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה בתום שבעה חודשים מיום הבחירות הם נשים – 115% מסכום המימון האמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(4)}} נבחר המועמד לראש הרשות – 9.5% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות, אך לא יותר מהסכום שהיתה זכאית לקבל אילו קיבל המועמד 80% מהקולות הכשרים; {{ח:תתת|(5)}} זכה המועמד בלא פחות מ־25% מהקולות הכשרים של הבוחרים – שישית מהסכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש הרשות; {{ח:תתת|(6)}} מועמד יחיד – 9.5% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:תת|(א1)}} סכום המימון אשר כל מועמד לראש מועצה אזורית זכאי לקבל, יהיה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} נבחר המועמד לראש המועצה האזורית – 60% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, אך אם קיבל המועמד שנבחר למעלה מ־60% מהקולות הכשרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית; {{ח:תתת|(2)}} זכה המועמד בלא פחות מ־20% מהקולות הכשרים של הבוחרים – סכום שיחסו לסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הוא כיחס שבין מספר הקולות הכשרים שקיבל המועמד למספר כלל הקולות הכשרים שניתנו למועמדים לראש המועצה האזורית; {{ח:תתת|(3)}} מועמד יחיד – 60% מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:תת|(א2)}} סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, זכאי לקבל, הוא כאמור בסעיף קטן (א1) בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} סכום המימון המגיע לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי הענין, ישולם להם כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} סכום בשווי של 85% מן המגיע לפי סעיף קטן (א), למעט (א)(3), (א1) או (א2), לפי הענין, בניכוי המקדמה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, ישולם בתוך 20 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק הבחירות}} או {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 218|בסעיף 218 לצו המועצות האזוריות}}; ואולם אם הוגש ערעור על תוצאות הבחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 72|סעיף 72 לחוק הבחירות}} או לפי {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 222|סעיף 222 לצו המועצות האזוריות}} ישולם הסכום האמור בתוך 20 ימים מיום מתן פסק הדין הסופי בערעור הבחירות, ובלבד שבית המשפט לא ציווה על עריכת בחירות חדשות; {{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1), אם הוגש ערעור על פסק דין בערעור בחירות כאמור באותה פסקה, רשאי בית המשפט שלערעור להורות, לבקשת סיעה, רשימה או מועמד, לפי העניין, כי הסכום האמור באותה פסקה, כולו או חלקו, ישולם עוד לפני שפסק הדין הפך לסופי; {{ח:תתת|(2)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ג) עד (ה)}}, סכום בשווי של יתרת 15% מהסכום המגיע לפי סעיף קטן (א), (א1) או (א2), לפי העניין, ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} עמדה סיעה או רשימה בתנאי הזכאות לפי סעיף קטן (א)(3) ישולם לה במועד האמור בפסקה (2) ההפרש שבין 85% מהסכום שהיא זכאית לו לפי סעיף קטן (א)(3) ובין הסכום ששולם לה לפי פסקה (1). {{ח:תת|(ג)}} היו הוצאות הבחירות של סיעה, של רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות או בבחירות חדשות לראש רשות בלבד, נמוכות מהסכומים המגיעים להם לפי חוק זה, תוחזר היתרה לאוצר המדינה. {{ח:תת|(ד)}} התקיימו בחירות חדשות, יראו לעניין חוק זה את תוצאות הבחירות כתוצאות הבחירות החדשות בלבד. {{ח:סעיף|8|רשימת מועמדים משותפת|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} הוגשה רשימת מועמדים אחת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35(ז) לחוק הבחירות}} על ידי שניים או יותר מהגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|באותו סעיף}} (בחוק זה – רשימה משותפת), יודיעו באי הכוח של הסיעות או של המפלגות הנוגעות בדבר (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 8א|ובסעיפים 8א}} {{ח:פנימי|סעיף 8ב|ו־8ב}} – הסיעות) לשר במכתב משותף, בעת הגשת הרשימה, מי הן הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת, ואת יחס החלוקה ביניהן שלפיו יוחלו לעניין אותן סיעות הוראות חוק זה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}} (להלן – יחס החלוקה), לגבי כל עניין המפורט {{ח:פנימי|סעיף 8א|באותו סעיף}}; לא יהיה ניתן לשנות את יחס החלוקה לאחר ההודעה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לעניין יחס החלוקה, הפרש האחוזים בין שיעור חלקה של סיעה מסוימת בסכום המימון ובין שיעור חלקה בסכום הוצאות הבחירות המותר לא יעלה על 40. {{ח:תת|(ג)}} לא הודיעו הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת על יחס חלוקה כאמור בסעיף קטן (א), או שהודיעו על יחס חלוקה שאינו תואם את הוראות סעיף קטן (ב), יהיה יחס החלוקה לגבי כל עניין כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}}, בשיעור שווה לכל אחת מהסיעות. {{ח:סעיף|8א|תחולת הוראות החוק על רשימה משותפת|תיקון: תשע״ב, תשע״ג}} {{ח:ת}} הוגשה רשימה משותפת, יחולו הוראות חוק זה לגבי כל אחת מהסיעות המרכיבות את הרשימה בנפרד, בהתאם להסדרים החלים עליה, ובשינויים אלה: {{ח:תת|(1)}} סכום המימון שהרשימה המשותפת זכאית לקבלו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, לפי העניין, יחולק בין הסיעות לפי יחס החלוקה לעניין זה; {{ח:תת|(2)}} סכום הוצאות הבחירות המותר לרשימה המשותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} יחושב לגבי כל סיעה לפי יחס החלוקה לעניין זה, וכל אחת מהסיעות לא תוציא אלא סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר; הוראות פסקה זו לא יחולו אם כל הסיעות מרכיבות הרשימה המשותפת הן סיעות אם, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ז)}}; {{ח:תת|(3)}} זכאות למקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} תחושב בנפרד לעניין כל אחת מהסיעות כמפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} לעניין סיעה שאינה סיעת אם – סכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}; {{ח:תתת|(ב)}} לעניין סיעה שהיא סיעת אם – לפי בחירתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(ג)}}; בחרה הסיעה במקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)(1)}}, תהיה המקדמה בסכום השווה לחלקה לעניין זה לפי יחס החלוקה מתוך המקדמה המגיעה לרשימה המשותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) או (ב)}}, לפי העניין; {{ח:תת|(4)}} ניכוי סכום המקדמה מהתשלום המגיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, ואם התשלום קטן מסכום המקדמה – גביית הסכום החסר, ייעשו לגבי כל אחת מהסיעות בנפרד, לפי ההסדרים החלים עליה; {{ח:תת|(5)}} החשבונות והדוח הכספי האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}} יוגשו בנפרד על ידי כל אחת מהסיעות ויתייחסו להכנסותיה ולהוצאותיה הן בתקופה שלפני הגשת הרשימה המשותפת והן בתקופה שלאחר הגשתה; {{ח:תת|(6)}} סבר מבקר המדינה כי לא ניתן לייחס הוצאה הנוגעת לרשימה משותפת לאף אחת מהסיעות המרכיבות אותה, ייוחס לכל אחת מהסיעות בדוח שהוא נדרש למסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, סכום השווה לשיעור חלקה בסכום ההוצאות המותר, לפי יחס החלוקה, אלא אם כן הודיעו הסיעות לשר במכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}} על יחס חלוקה אחר לעניין זה. {{ח:סעיף|8ב|איסור על העברת כספים|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} סיעות המרכיבות רשימה משותפת לא יעבירו זו לזו כספים בכל דרך שהיא, למעט בדרך של העמדת הלוואה או ערבות שתוקפה לא יהיה מאוחר מחודשיים אחרי הבחירות; כספי הלוואה שניתנה או ערבות שמומשה יוחזרו במלואם לסיעה שהעמידה אותן לא יאוחר מתום חודשיים אחרי הבחירות; לא הוחזרו כספי ההלוואה או הערבות שמומשה עד אותו מועד, יראו אותם כהוצאה אסורה לגבי הסיעה שהעמידה את ההלוואה או הערבות, וכקבלת תרומה אסורה לגבי הסיעה שלה הועמדה. {{ח:סעיף|9|מימון בחירות חוזרות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} קויימו בחירות חוזרות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק הבחירה הישירה}}, ישולם לכל אחת מהסיעות או הרשימות שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה של 120% מהסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר. {{ח:תת|(ב)}} קויימו בחירות חוזרות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 9א|בסעיף 9א(א) לחוק הבחירה הישירה}}, ישולם לסיעה או לרשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות אלה, סכום נוסף בגובה מחצית הסכום המגיע בשל חבר מועצה אחד שנבחר. {{ח:תת|(ב1)}} סכום המימון אשר מועמד לראש מועצה אזורית בבחירות חוזרות זכאי לו, הוא אחוז מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית השווה לאחוז הקולות הכשרים שקיבל המועמד מתוך כלל הקולות הכשרים שניתנו בבחירות החוזרות כאמור; ואולם מועמד יחיד בבחירות חוזרות יהיה זכאי לקבל 60% מסכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית; לענין זה, ”סכום המימון לבחירות חוזרות לראש מועצה אזורית“ – מחצית מסכום המימון על פי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}. {{ח:תת|(ב2)}} סכום המימון אשר מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לו בבחירות חוזרות, הוא כאמור בסעיף קטן (ב1), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות החוזרות, ישולם לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, סכום בשווי של 85% מהסכום המגיע על פי סעיפים קטנים (א) עד (ב2). {{ח:תת|(ד)}} בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23(ג) עד (ה)}}, סכום בשווי של יתרת 15% ישולם מיד אחרי שמבקר המדינה הגיש דין וחשבון חיובי לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}. {{ח:סעיף|10|מקדמות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} סיעה זכאית לקבל מאוצר המדינה, בתוך שבעה ימים לאחר שמסרה לשר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, מקדמה למימון בחירות בגובה של 60% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(1)}} אילו זכתה במספר המנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע, ולעניין בחירות חדשות – מקדמה בגובה 80% מהסכום האמור. {{ח:תת|(ב)}} רשימה רשאית לקבל מקדמה בשיעור האמור בסעיף קטן (א), כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת. {{ח:תת|(ג)}} סיעת אם רשאית לקבל מאוצר המדינה מקדמה שהיא אחת מאלה, לפי בחירתה: {{ח:תתת|(1)}} מקדמה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב); או {{ח:תתת|(2)}} סכום בגובה של 60% מהסכום שיחסו לסכום המימון הכולל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}, כיחס שבין מספר חברי סיעת האם ביום הקובע, למספר כלל חברי הכנסת, ולעניין בחירות חדשות – סכום בגובה 80% מהסכום האמור; {{ח:תת}} ורשאית היא לבחור תחילה בחלופה אחת ואחרי כן בחלופה האחרת, לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:תת|(ד)}} יושב־ראש הכנסת יודיע לשר על ההרכב הסיעתי של הכנסת ועל מספר חברי הכנסת של כל מפלגה, ביום הקובע. {{ח:תת|(ה)}} מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי הענין, רשאי לקבל מאוצר המדינה, בתוך 7 ימים לאחר שמסר לשר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א}}, מקדמה למימון בחירות בשיעור של 10% מסכום המימון הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|11|תנאים לתשלום לסיעה|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} תנאי מוקדם לתשלום סכומים על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} הוא שבתוך התקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הסיעה לשר – {{ח:תתת|(1)}} הודעה על מספר חבריה ליום הקובע, שמותיהם ושמות בא כוח הסיעה וממלא מקומו שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 25|סעיף 25(א) לחוק הבחירות}}; ההודעה תיחתם בידי בא כוח הסיעה או ממלא מקומו והעתק ממנה יישלח גם לראש הרשות המקומית; {{ח:תתת|(2)}} הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשם הסיעה לענין חוק זה (להלן – הנציגים); להודעה זו תצורף הסכמת הנציגים; אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הסיעה ועל אחד מהם לפחות יצהירו הסיעה והוא עצמו, שהוא בקי במשק הכספים של הסיעה; כמו כן יצויינו בהודעה הפרטים שיקבע השר; {{ח:תתת|(3)}} את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמינתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד; {{ח:תתת|(4)}} תצהיר חתום בידי כל נציגיה, שהסיעה עשתה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיה והוצאותיה בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה; {{ח:תתת|(5)}} את מספר חשבונה או חשבונותיה בבנק או בבנקים. {{ח:תת|(ב)}} סיעה רשאית בכל עת להחליף את נציגיה או להוסיף עליהם ובלבד שהודיעה על כך לשר, והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(2); סיעה רשאית להחליף בכל עת את חשבונותיה בבנק או להוסיף עליהם, ובלבד שהודיעה על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, תמסור הסיעה למבקר המדינה. {{ח:תת|(ג)}} לענין חוק זה יקבע השר, בהתאם לנתונים הנמצאים בידו, את מספר החברים בכל סיעה, אם הסיעה היא סיעת בת ומי היא סיעת האם; לענין מספר החברים לא יובא בחשבון כל שינוי שחל אחרי היום הקובע. {{ח:תת|(ד)}} היו לסיעת אם יותר מסיעת בת אחת ברשות מקומית פלונית, רשאית סיעת האם להודיע לשר כי יראו את שתי סיעות הבת כסיעת בת אחת לענין חוק זה (להלן – סיעת בת מאוחדת); סיעת האם תקיים לגבי סיעת הבת המאוחדת את כל האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}. {{ח:סעיף|12|תנאים לתשלום לרשימה|תיקון: תשס״ז, תשס״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ישולמו סכומים לרשימה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10(ב)}} אלא בהתקיים תנאים מוקדמים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות, מסרה הרשימה לשר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(2), (3), (4) ו־(5)}}, בשינויים המחוייבים; {{ח:תתת|(2)}} את ההודעה האמורה בפסקה (1) ימסור מי שצויין או שיצויין כבא כוח הרשימה או ממלא מקומו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 38|סעיף 38 לחוק הבחירות}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} יחולו על רשימה בשינויים המחוייבים; את ההודעה ימסור האמור בסעיף קטן (א)(2). {{ח:סעיף|12א|תנאים לתשלום למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} לא ישולמו סכומים למועמד לראש מועצה אזורית ולמועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, אלא אם כן מסר המועמד לשר, בתקופה שמהיום השביעי אחרי היום הקובע ועד היום החמישי לפני יום הבחירות – {{ח:תתת|(1)}} הודעה על שמותיהם של לא פחות משניים ולא יותר משמונה נציגים שיהיו מוסמכים לפעול בשמו לענין חוק זה; על אחד מן הנציגים לפחות יצהירו המועמד והנציג עצמו, שהוא בקיא בעניניו הכספיים של המועמד; כן יצוינו בהודעה פרטים נוספים שיקבע השר; להודעה תצורף הסכמת הנציגים; {{ח:תתת|(2)}} את שמו, מענו ופרטים נוספים שיקבע השר, של רואה החשבון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, וכתב הסכמתו של רואה החשבון לשמש בתפקיד; {{ח:תתת|(3)}} תצהיר חתום בידי כל הנציגים האמורים בפסקה (1) שהמועמד עשה את כל הדרוש כדי להבטיח ניהול נאות של חשבון הכנסותיו והוצאותיו בקשר לבחירות, בתקופת הבחירות, בהתאם להנחיות מבקר המדינה לענין זה; כמו כן יצהירו הנציגים שחשבונות הבנק האמורים בפסקה (4), בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21(א)}} יוחדו למימון מערכת הבחירות של המועמד, לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} את מספר חשבונו או חשבונותיו בבנק או בבנקים. {{ח:תת|(ב)}} מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רשאי, בכל עת, להחליף את נציגיו או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר והתקיימו הוראות סעיף קטן (א)(1); כן רשאי המועמד להחליף, בכל עת, את חשבונותיו בבנק או להוסיף עליהם ובלבד שהודיע על כך לשר; העתק מההודעות האמורות בסעיף קטן זה, ימסור המועמד למבקר המדינה. {{ח:סעיף|12ב|הארכת מועדים|תיקון: תשס״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|ו־12א}}, השר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד האמור למסירת הודעה בסעיפים אלה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי בקשתם, למועד שלא יאוחר מ־21 ימים אחרי יום הבחירות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, האריך השר מועד כאמור בסעיף קטן (א), יהיו הסיעה, הרשימה או המועמד שלגביהם הוארך המועד, לפי העניין, זכאים לסכום מימון השווה ל־90% מסכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את הודעתם במועד (בסעיף זה – סכום מימון מופחת), ויראו את סכום המימון המופחת כסכום המימון לעניין אופן ומועד התשלום לפי חוק זה. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, לפי בקשה כאמור בסעיף קטן (א) של סיעה, רשימה או מועמד, להגדיל את סכום המימון המופחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יעלה על סכום המימון שלו היו זכאים אילו היו מגישים את ההודעה במועד. {{ח:סעיף|13|ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ח, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מקדמה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות תשולם אם מסרו לשר כתב ערבות בנקאית או כתב ערבות מנותן ערבות אחר שתקפו עד תום 11 חודשים אחרי הבחירות ובו התחייב הבנק או נותן הערבות האחר, לפי העניין, לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת השר. {{ח:תת|(ב)}} סכום הערבות יהיה כסכום המקדמה שהסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, זכאים לקבל על פי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, בתוספת 10%; היה סכום הערבות קטן מהאמור, יוקטן סכום המקדמה בהתאם. {{ח:סעיף|14|פרעון המקדמה|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} סכום המקדמה שקיבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ינוכה מן התשלום המגיע להם על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)(1)}}, ואם התשלום האמור קטן מסכום המקדמה יגבה השר את החסר מן הבנק שנתן את כתב הערבות הבנקאית או מנותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)}} (בחוק זה – הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות), וכן יעשה אם הסיעה או הרשימה לא זכתה בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|בסעיף 67(3) לחוק הבחירות}}. {{ח:תת|(ב)}} לא הגישה סיעה או רשימה רשימת מועמדים כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה בתוספת 10% מיד אחרי המועד האחרון להגשת הרשימה. {{ח:תת|(ג)}} לא השיגה רשימה 50% מהמודד לקבלת מנדט, לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|סעיף 67(3) לחוק הבחירות}}, יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה בתוספת 10%. {{ח:תת|(ד)}} לא הגיש מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש הרשות את מועמדותו כדין ובמועד, יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה שקיבל אותו מועמד בתוספת 10% מיד לאחר המועד האחרון להגשת המועמדות. {{ח:תת|(ה)}} לא קיבל מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפחות 20% מהקולות הכשרים של הבוחרים שניתנו בבחירות לראש המועצה או לראש הרשות, יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות את סכום המקדמה שקיבל המועמד בתוספת 10%. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|15|הגבלת הוצאות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא תוציא סיעה או רשימה להוצאות הבחירות סכום העולה על הסכום הגדול מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} סכום העולה על 200% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} אילו זכתה הסיעה במספר מנדטים השווה למספר חבריה במועצה היוצאת ביום הקובע; {{ח:תתת|(2)}} סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעה או לרשימה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}; {{ח:תתת|(3)}} סכום העולה על 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}} אילו זכתה הסיעה או הרשימה בבחירות בשלושה מנדטים. {{ח:תת|(ב)}} סיעה או רשימה שמועמד מטעמן משתתף בבחירות חוזרות, רשאית להוציא בבחירות אלה סכום שלא יעלה על שליש מסכום המימון האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} לגבי הרשות המקומית שבה המועמד משתתף בבחירות החוזרות. {{ח:תת|(ג)}} לא יוציא מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, להוצאות הבחירות, סכום העולה על 200% מסכום המימון המגיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א1) או (א2)}}, לפי הענין; בבחירות חוזרות לא יוציא מועמד כאמור סכום העולה על שליש מסכום המימון האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} לגבי המועצה האזורית שבה הוא מועמד. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, אחת היא אם ההוצאה הוצאה בידי סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או בידי כל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם. {{ח:סעיף|16|הגבלת הכנסות|תיקון: תשנ״ד־2, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ב, תשפ״ד, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, במישרין או בעקיפין, כל תרומה מתאגיד בארץ או בחוץ לארץ. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} לא יקבלו סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, בין בחירות לבחירות, במישרין או בעקיפין – {{ח:תתת|(1)}} כל תרומה שלא מתאגיד כאמור בסעיף קטן (א), בסכום או בסכומים העולים על 5,000 שקלים חדשים, מאת אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו; {{ח:תתת|(2)}} כל תרומה מאת אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(3)}} כל תרומה שניתנה בעילום שם; לענין זה, תרומה שניתנה ממי שזהותו ומענו לא נבדקו ולא אומתו בידי מקבל התרומה או מטעמו – כמוה כתרומה שניתנה בעילום שם. {{ח:תת|(ב1)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יפרסמו את שמות התורמים להם וסכומי התרומות, כפי שיורה מבקר המדינה. {{ח:תת|(ב2)}} לענין סעיף זה, אחת היא אם התרומה ניתנה לסיעה, לרשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, או לכל אדם אחר הפועל למענם ובזיקה אליהם. {{ח:תת|(ג)}} על הגבלת הכנסות של סיעת אם יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}. {{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ב1) או {{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיף 8ב}}, לעניין קבלת תרומה אסורה, דינו – קנס בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק העונשין}}, הכל לפי הגדול שבהם. {{ח:סעיף|16א|איסור הוצאות לתמיכה במועמד אחר|תיקון: תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מכל הוראה אחרת בחוק זה, לא תוציא סיעה, רשימה, סיעת בת או רשימת בת בבחירות חוזרות לראש רשות הוצאות למען מועמד ששמו אינו כלול ברשימת המועמדים שהגישה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הבחירות}}. {{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה רשאי לקבוע כי הוצאה כאמור בסעיף זה היא הוצאה אסורה או תרומה אסורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|17|מינוי רואה חשבון|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ימנו להם רואה חשבון לביקורת חשבונותיהם ומתן חוות דעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} רואה חשבון, שהודעה על מינויו נמסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(3)}} או {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(א)(2)}} ונתן הסכמתו לשמש בתפקידו, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו. {{ח:תת|(ג)}} התפטר רואה חשבון או נבצר ממנו למלא את תפקידו, ימנו סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות רואה חשבון אחר במקומו, תוך שבעה ימים מהיום שנודע להם על כך. {{ח:סעיף|18|רואה חשבון ברשויות מקומיות קטנות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, ברשות מקומית שמספר בעלי זכות לבחור בה, אינו עולה על 5,000, ימנה מבקר המדינה רואה חשבון אחד שיבקר את חשבונותיהן של כל הסיעות והרשימות באותה רשות שאינן סיעות בת או רשימות בת וכן יבקר את חשבונותיהם של כל המועמדים לראש מועצה אזורית באותה רשות ושל כל המועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות, באותה רשות, וייתן חוות דעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}} לגבי כל סיעה, רשימה או מועמד, בנפרד. {{ח:תת|(ב)}} שכר רואה חשבון שמונה על פי סעיף זה, ישולם מאוצר המדינה. {{ח:תת|(ג)}} רואה חשבון שמונה לפי סעיף זה, ימשיך לכהן כל עוד לא מונה אחר במקומו. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”רואה חשבון“ – לרבות עובד משרד מבקר המדינה ועובד המשרד שיצא לקצבה, גם אם אינו רואה חשבון, ובלבד שיש לו, לדעת מבקר המדינה, הכישורים והנסיון למלא תפקיד זה, ולרבות עובד המדינה או עובד המדינה שיצא לקצבה, ובלבד שהוא כשיר לכהן כמבקר פנימי, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}. {{ח:סעיף|19|סמכויות רואה חשבון|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} רואה חשבון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}} רשאי לבקש, בכל עת, מנציגים של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, שאת חשבונותיהם הוא מבקר שימציאו לו ידיעות, מסמכים, הסברים וכל חומר אחר הדרושים לו לצורכי הביקורת. {{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא אחר דרישה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|20|חוות דעת|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:ת}} סיעת אם או רואה חשבון של סיעה או רשימה שאינה סיעת בת או רשימת בת, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, רשאים בכל עת לבקש ממבקר המדינה חוות דעת אם הוצאה מסויימת או סוג מסויים של הוצאות מהווים הוצאות בחירות; המבקר ישיב לפנייה תוך 14 ימים, ורשאי הוא לתת לתשובתו פרסום בדרך שיקבע. {{ח:סעיף|21|ניהול חשבונות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח־2, תשע״ט, תש״ף־2}} {{ח:תת|(א)}} סיעה תחזיק את הכספים המיועדים להוצאותיה ולהוצאות הבחירות שלה בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלה; רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יחזיקו, החל ביום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}, את הכספים המיועדים להוצאות הבחירות שלהם בחשבונות הבנק שיוחדו למערכת הבחירות שלהם. {{ח:תת|(ב)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות יודיעו בכתב למבקר המדינה על פתיחת כל חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א) תוך שבעה ימים מיום פתיחתו וכן יודיעו בכתב למבקר המדינה על כל שינוי במספר החשבון. {{ח:תת|(ג)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ינהלו מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה וירשמו בה, לפי אותן הנחיות, את כל הכנסותיהם, הוצאותיהם או הוצאות הבחירות שלהם, לפי הענין; כן יירשמו הוצאות שהוצאו לפני יום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}} בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות ובקשר עם מערכת הבחירות והתחייבויות בשל הוצאות בחירות. {{ח:תת|(ד)}} מערכת החשבונות וחשבונות הבנק האמורים יעמדו לביקורת מבקר המדינה, ולענין זה יהיו למבקר המדינה כל הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מבקר המדינה|בחוק־יסוד}} או {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק}} או לפיו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות)|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013}} (ק״ת תשע״ג, 1515).}} {{ח:תת|(ד1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כג|סעיף 28כג(ד) לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, יחולו על תרומה באמצעי תשלום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, שניתנה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} מבקר המדינה רשאי בכל עת לדרוש מנציגיה של סיעת אם, סיעה, רשימה וכן מנציגיו של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בדבר שלמותם או נכונותם של הרישומים במערכת החשבונות או בדבר אופיה או מהותה של הכנסה או הוצאה מסויימת; תצהיר כאמור יכול שיימסר לפי ידיעתם של המצהירים או לפי מיטב ידיעתם, והמבקר רשאי לפי שיקול דעתו, לקבל תצהיר זה כראיה. {{ח:סעיף|22|דוחות של סיעות, רשימות ומועמדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מתום חמישה חודשים אחרי הבחירות ימסרו הנציגים של סיעת אם, סיעה, רשימה, של מועמד לראש מועצה אזורית או של מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את חשבונותיהם לתקופת הבחירות וכן דו״ח כספי לאותה תקופה; מבקר המדינה רשאי לקבל את החשבונות והדו״ח האמורים גם אם הוגשו באיחור אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} החשבונות והדו״ח הכספי יימסרו למבקר המדינה בצירוף חוות דעת של רואה החשבון שנתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיפים 17}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, בדבר תקינותם ושלמותם ובדבר ניהול מערכת החשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה. {{ח:תת|(ג)}} סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא היו להם הכנסות והוצאות יגישו למבקר המדינה תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, על העובדות האמורות ותצהיר זה ייראה כדו״ח כספי לענין סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|23|דו״ח מבקר המדינה והשלכותיו|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ח, תש״ף, תשפ״ג, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מתום עשרה חודשים אחרי הבחירות ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת דין וחשבון בדבר החשבונות האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, בהתייחס לחוות הדעת של רואה החשבון האמורה {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}} ובהסתמך על בדיקות ובירורים משלימים שמצא לנכון לערוך, ובו יציין – {{ח:תתת|(1)}} אם סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות ניהלו מערכת חשבונות לפי הנחיותיו; {{ח:תתת|(2)}} אם הוצאות הבחירות של סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות והכנסותיהם בתקופת הבחירות היו בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8ב|בסעיפים 8ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26(ז)}}. {{ח:תת}} העתק מן הדין וחשבון יימסר לשר. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מסרו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות למבקר המדינה את החשבונות והדוח הכספי האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, בצירוף חוות דעת של רואה חשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}}, בתוך שלושה חודשים מיום הבחירות, ימסור מבקר המדינה ליושב ראש הכנסת את הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) לעניין אותה סיעה, רשימה או מועמד לא יאוחר מתום תשעה חודשים אחרי הבחירות; ואולם לעניין סיעה או רשימה שהיא חלק מרשימה משותפת, יחולו הוראות סעיף קטן זה רק אם שאר הסיעות או הרשימות שהן חלק מהרשימה המשותפת הגישו אף הן את החשבונות והדוח הכספי האמורים במועד האמור. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת רשאית להאריך, לבקשת מבקר המדינה, את מועד מסירת הדין וחשבון האמור בסעיף קטן (א) או (א1). {{ח:תת|(ג)}} לא היה הדין וחשבון חיובי, יורה השר כי היתרה בסך 15% כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9(ד)}} לא תשולם. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), ניהלו סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מערכת חשבונות לפי הנחיות מבקר המדינה אך ללא הקפדה מלאה עליהן, או שהחשבונות והדו״ח האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}} הוגשו למבקר המדינה בהסכמתו באיחור, רשאי מבקר המדינה להמליץ כי ישולם להם חלק מיתרת המימון, בסכום שיקבע מבקר המדינה, בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדו״ח ובהתחשב בנסיבות מקילות או מחמירות שימצא מבקר המדינה לחריגה או לאיחור. {{ח:תת|(ה)}} מבקר המדינה רשאי להמליץ בפני השר כאמור בסעיף קטן (ד) גם במקרה של חריגה מההוראות בדבר הגבלת הוצאות והכנסות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26(ז)}}. {{ח:תת|(ו)}} השר יורה לשלם סכומים בהתאם להמלצת מבקר המדינה על פי סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ז)|(1)}} סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או דין וחשבון כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}}, יחזירו את כל הסכומים שקיבלו לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} מבקר המדינה יודיע לשר מי הם הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה מקומית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא הגישו את חשבונותיהם או את הדוחות הכספיים שלהם, והשר ידרוש מהם, בכתב, להחזיר את כל הסכומים שקיבלו כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ח)}} כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1), יוחזר בתוספת הפרשי העליה של המדד, מן המדד שפורסם סמוך לפני תשלום המקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} למי שנדרש להחזיר את הסכום, עד המדד שפורסם סמוך לפני היום שהשר שלח דרישה להחזרת הסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2) (להלן – המדד האחרון). לא שולם הסכום בתוספת הפרשי העליה של המדד כאמור, תוך 30 יום מיום שנשלחה דרישת השר, יווספו לו הפרשים של עליית המדד מן המדד האחרון ועד המדד שפורסם סמוך לפני מועד תשלום הסכום. {{ח:תת|(ט)}} כל סכום שהוספו לו הפרשי עליית המדד כאמור בסעיף קטן (ח), יעוגל לסכום של השקל החדש הקרוב השלם. {{ח:תת|(י)}} כל סכום שיש להחזירו לאוצר המדינה לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(ח), יגבה השר מן הבנק הערב או נותן הערבות האחר שנתן את כתב הערבות. עלה הסכום שיש להחזירו על סכום הערבות הבנקאית או על סכום הערבות מנותן הערבות האחר, לפי העניין, תחול על יתרת הסכום {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} כאילו היתה מס ויראו כחייבים גם את הנציגים ואת באי כוח סיעת האם, הסיעה, הרשימה, המועמד לראש מועצה אזורית או המועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות. {{ח:סעיף|24|הודעות, הצהרות ותצהירים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:ת}} הודעות, הצהרות ותצהירים של המנויים להלן לפי חוק זה יימסרו: {{ח:תת|(1)}} לגבי סיעה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(1)}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי רשימה – על ידי בא כוחה או ממלא מקומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2)}}; {{ח:תת|(3)}} לגבי מועמד לראש מועצה אזורית – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש המועצה כאמור {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 157|בסעיף 157 לצו המועצות האזוריות}}, או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור; {{ח:תת|(4)}} לגבי מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות – יכול שיימסרו על ידו וגם על ידי בא כוחם של מי שהציעו את מועמדותו לראש הרשות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק הבחירה הישירה}}, או בידי ממלא מקומו של בא הכוח האמור. {{ח:סעיף|25|מניעת שעבוד ועיקול|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:ת}} הסכומים המגיעים או שניתנו לסיעת אם, סיעה, רשימה, למועמד לראש מועצה אזורית או למועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות לפי חוק זה אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול. {{ח:סעיף|26|דין סיעת אם|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ו, תשנ״ח, תשע״ד, תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11 עד 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17 עד 23}} לא יחולו על סיעת בת או רשימת בת; הוראות חוק זה הנוגעות לסיעה ולחובותיה למעט {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}}, יחולו על סיעת אם בכפוף לאמור בסעיף זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} סיעת האם תהיה זכאית לסכומים המגיעים לסיעת בת או לרשימת בת על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}. {{ח:תת|(ג)}} תנאי מוקדם לתשלום לסיעת אם הוא שהיא מילאה במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} את חובות הסיעה שנקבעו בו, בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} אחד לפחות מן הנציגים יהיה חבר הכנסת ועל אחד מהם לפחות תצהיר סיעת האם והוא בעצמו שהוא בקי במשק הכספים של סיעת האם; {{ח:תתת|(2)}} היא תמסור הודעה על אופן תשלום המקדמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)(1) או (2)}}; {{ח:תתת|(3)}} במקום הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(1)}}, תמסור סיעת האם הודעה על סיעות הבת שלה ורשימות הבת שלה ברשויות המקומיות, מספר חבריהן ושמם של החברים. {{ח:תת|(ד)}} הודעות מטעם סיעת אם יימסרו – {{ח:תתת|(1)}} אם היא סיעה מסיעות הכנסת – בידי בא־כוחה על פי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, או ממלא מקומו; {{ח:תתת|(2)}} אם היא מפלגה – בידי בא־כוחה או ממלא מקומו שנקבעו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 36|בסעיף 36(ב) לחוק הבחירות}}. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבל מיושב ראש הכנסת אישור הנתונים הנוגעים לסיעת אם והדרושים לצורך ביצוע חוק זה. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עלה סכום המקדמה על התשלום המגיע בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7}}, ינכה יושב ראש הכנסת, על פי בקשת השר, את הסכום החסר מן התשלומים המגיעים לסיעת האם או למפלגות המרכיבות אותה על פי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, ויעביר את כל הסכום שינוכה לאוצר המדינה; הניכוי האמור ייעשה בשיעורים שיקבע יושב ראש הכנסת; {{ח:תתת|(2)}} זכתה סיעת בת או רשימת בת בלמעלה מ־50% מהמודד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 67|בסעיף 67(3) לחוק הבחירות}} אך לא זכתה במנדט, תהיה זכאית לסכומים המגיעים לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} כאילו היתה סיעה בעלת מנדט אחד במועצה היוצאת; {{ח:תתת|(3)}} התפלגה סיעת אם על פי האמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 25|בסעיף 25(ב1) ו־(ב2) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, ייעשה הניכוי האמור בפסקה (1) מן התשלומים המגיעים לסיעות החדשות, באופן יחסי למספר החברים בכל אחת מהסיעות החדשות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות)|כללי הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (פריסת חובות), התשס״ח–2008}}.}} {{ח:תת|(ז)|(1)}} הוצאות הבחירות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה למעט הוצאות בבחירות חוזרות ובבחירות חדשות – לא יעלה על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם; {{ח:תתת|(2)}} הוצאות הבחירות החוזרות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה לא יעלו על שליש הסכום המגיע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} בכל הרשויות המקומיות שבהן סיעות בת או רשימות בת שלה משתתפות בבחירות החוזרות; {{ח:תתת|(3)}} הוצאות הבחירות החדשות של סיעת האם ושל כל סיעות הבת ורשימות הבת שלה ברשות מקומית מסוימת – לא יעלו על 200% מסכום המימון המגיע לסיעת האם לפי תוצאות הבחירות החדשות באותה רשות מקומית. {{ח:תת|(ח)}} הוצאות הבחירות של סיעות הבת ושל רשימות הבת וכן הכנסותיהן ייראו כחלק מהוצאותיה והכנסותיה של סיעת האם לעניין חוק זה ויירשמו ביחד עם ההוצאות וההכנסות של סיעת האם עצמה במערכת החשבונות שתנהל סיעת האם בהתאם להנחיות מבקר המדינה. {{ח:תת|(ט)}} חובת מינוי רואה חשבון תחול על סיעת האם, ובחוות דעתו יתייחס רואה החשבון במיוחד לשאלה אם ההוצאות וההכנסות של סיעות הבת ורשימות הבת הוצגו כראוי במערכת החשבונות של סיעת האם. {{ח:תת|(י)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לא יחול על סיעת אם. {{ח:סעיף|27|החלת הוראות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה בדבר ניהול חשבונות, ביקורת חשבונות, ביקורת מבקר המדינה והגבלת הוצאות והכנסות, יחולו גם על סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות שלא ביקשו מימון להוצאות הבחירות שלהם או שאינם זכאים למימון מחמת שלא מילאו במועד אחר התנאים של {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}. {{ח:תת|(ב)}} הגבלת ההוצאות של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, כאמור בסעיף קטן (א), תחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כאילו מילאו אחר התנאים של {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|או 12א}}. {{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|28|אחריות נציגים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19}}, בידי סיעת אם, סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, ייאשם גם כל מי שהוא נציג של אחד הגופים האמורים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 12א|ו־12א(א)(1)}}, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה. {{ח:סעיף|29|המצאת הודעות|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח־3}} {{ח:ת}} השר ימציא במרוכז למבקר המדינה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי יום הבחירות, העתקים מההודעות שקיבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26(ג)}}, וכן רשימה מפורטת של סכומי המקדמות ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26(ב)}} לסיעות אם, לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית ולמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות. {{ח:סעיף|30|הנחיות וכללים של מבקר המדינה|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד, תשס״ה}} {{ח:תת|(א)}} מבקר המדינה יקבע הנחיות לסיעות, לרשימות, למועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות בדבר דרך הניהול של מערכת חשבונותיהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות)|הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע״ג–2013}} (ק״ת תשע״ג, 1515).}} {{ח:תת|(ב)}} מבקר המדינה רשאי לקבוע קווים מנחים לרואי חשבון שנתמנו לפי חוק זה, בדבר דרכים ונהלים לבדיקת החשבונות של הסיעות, הרשימות, המועמדים לראש מועצה אזורית והמועמדים בבחירות מיוחדות לראש רשות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות)|קווים מנחים לרואה חשבון (מימון הבחירות ברשויות המקומיות), התשע״ג–2013}} (ק״ת תשע״ג, 1514).}} {{ח:תת|(ג)}} מבקר המדינה רשאי לקבוע כללים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} דרכי המינוי וביטול של רואי חשבון של סיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית, או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} והתנאים והכשירות למינוי כאמור; {{ח:תתת|(2)}} שכרו של רואה חשבון שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}. {{ח:סעיף|31|הוראת שעה לענין מיסוי שכר עבודה לצרכי הבחירות|תיקון: תשנ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום הבחירות“ – יום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות לכלל הרשויות המקומיות, לרבות היום שלאחריו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום הבחירות החוזרות“ – יום ב׳ בכסלו התשנ״ד (16 בנובמבר 1993) שנועד לבחירות חוזרות לראשי רשויות מקומיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|חוק הבחירה הישירה}}, לרבות היום שלאחריו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת בחירות“ – התקופה המתחילה ביום הגשת רשימות המועמדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 35|בסעיף 35(ח) לחוק הבחירות}} ומסתיימת ביום הבחירות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הבחירות החוזרות“ – התקופה המתחילה ביום כ׳ בחשון התשנ״ד (4 בנובמבר 1993) ומסתיימת ביום הבחירות החוזרות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה בבחירות“ – הכנסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה), ששילמה סיעת אם, סיעה, רשימה או רשות ממונה על ביצוע הבחירות (להלן – המשלם) לאדם (להלן – המקבל), כתמורה בעד עבודה בשל הבחירות שנעשתה בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, וכן תשלום ששולם עבור הסעת נוסעים או הובלה, או לכיסוי הוצאות רכב שהוצאו בשל הבחירות בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות, ובלבד שהסכום הכולל בעד עבודה ובעד הסעה והוצאות כאמור לא יעלה על סכום שקבעה הועדה הציבורית. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין – {{ח:תתת|(1)}} לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} בידי מקבל שהועסק על ידי המשלם רק בתקופת הבחירות או בתקופת הבחירות החוזרות; {{ח:תתת|(2)}} לא יראו שכר עבודה בבחירות כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}, למעט לענין ביטוח נפגעי עבודה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} המקבל שכר עבודה בבחירות יהיה חייב לגביו מס בשיעור של 25% (להלן – המס המיוחד), ללא זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם; {{ח:תתת|(2)}} המשלם שכר עבודה בבחירות, ינכה ממנו בשעת התשלום את המס המיוחד וישלמו לפקיד השומה במועד שנקבע לתשלום ניכוי מס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)#סעיף 11|תקנה 11 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980}}, בצירוף רשימת המקבלים וסכומי הניכוי המגיעים מהם; ולגבי התשלום למוסד לביטוח לאומי יעביר המשלם את דמי הביטוח למוסד, בצירוף רשימות של המקבלים ושל הסכומים ששולמו עבורם למוסד. {{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} בדבר שומה, גביה ועונשין יחולו על המס המיוחד כאילו היה מס הכנסה. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו של סעיף זה, ולענין דמי ביטוח לאומי, יותקנו התקנות בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|32|הוראת שעה לענין הוצאות בחירות}} {{ח:ת}} לענין הבחירות לכלל הרשויות המקומיות שיתקיימו ביום י״ח בחשון התשנ״ד (2 בנובמבר 1993) – {{ח:תת|(1)}} הגדרת ”הוצאות בחירות“ {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} לא תחול על סיעה ורשימה ותחול עליהן ההגדרה כלהלן: {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות הבחירות“ – ההוצאות בקשר למערכת הבחירות של סיעה או רשימה שהוצאו בתקופת הבחירות, בעד שירותים וטובין שנתקבלו בתקופת הבחירות, לרבות התחייבויות להוצאות כאמור; {{ח:תת|(2)}} נציגיה של סיעה או רשימה ימסרו למבקר המדינה בנוסף לחשבונות ולדו״ח הכספים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, גם פירוט הוצאות הבחירות של הסיעה או הרשימה לתקופת ששה החדשים שקדמו ליום הקובע. {{ח:סעיף|33|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}} {{ח:סעיף|34|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|35|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|36|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|37|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), ביום קבלתו בכנסת. {{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ביום שאחרי הבחירות הראשונות שייערכו לכלל הרשויות המקומיות אחרי תחילתו של חוק זה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – הבחירות הראשונות). {{ח:תת|(ג)}} תחילתו של האיסור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(א)}} בדבר קבלת תרומות מתאגיד בחוץ לארץ ושל {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}}, ביום שאחרי הבחירות הראשונות. {{ח:תת|(ד)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)}} ביום ה־66 שלפני הבחירות הראשונות. {{ח:תת|(ה)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} ביום ה־51 שלפני הבחירות הראשונות. {{ח:סעיף|38|ביצוע}} {{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי – {{ח:תת|(1)}} ליתן הנחיות, ולקבוע טפסים להגשת הודעות והצהרות מאת סיעות אם, סיעות, רשימות ונציגיהן; {{ח:תת|(2)}} לאצול מסמכויותיו למפקח הארצי על הבחירות, לפקיד בחירות או לאדם אחר. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ג׳ באב התשנ״ג (21 ביולי 1993).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''אריה דרעי'''<br>שר הפנים * '''עזר ויצמן'''<br>נשיא המדינה * '''שבח וייס'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי בחירות}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7hq4rihv6s908r6dnydxrrczl87ics6 0 362642 3007393 3003533 2026-04-22T14:03:05Z Yack67 27395 3007393 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= ויאהב אומן יתומת הגן | תמונה = [[קובץ:ויאהב אומן מתוך מחזור ליפסיא 46ב.jpg|ממוזער|224px|תחילת הקרובה {{צ|ויאהב אומן}}, מקושטת ומאוירת, מתוך [[W:מחזור ליפסיא|מחזור ליפסיא]], כתב יד מן המאה ה-14.]] | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:קרובות (פיוט)|קרובה]] (ידועה כ{{צ|[[W:קרובה#מקור המונח|קרובץ]]}}) | תת-סוג = [[:קטגוריה:קרובות י"ח|קרובת י"ח]] | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי פורים|פורים]] | מחבר = [[מחבר:אלעזר הקליר| ר' אלעזר הקליר]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אלעזר בירבי קיליר חזק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ו-197|ו-197]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז בחזרת הש"ץ לשחרית של פורים. }} דף זה מכיל את הקרובה "ויאהב אומן" לבדה. לדפי מחזור, המכילים תפילת שחרית לפורים שמשולבת בה הקרובה: *כאשר התפילה עצמה בנוסח אשכנז ראו [[סידור/נוסח אשכנז/פורים/שחרית]] *כאשר התפילה עצמה בנוסח ספרד ראו [[סידור/נוסח ספרד/פורים/שחרית]] {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> === א === <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן [[אסתר ב יז]], '''א"ב''' (מחומש), [[אסתר ח טו]], '''אלעזר בירבי קיליר חזק'''}} {{סי|וַיֶּאֱהַב|10}} {{סי|אֹ}}מֵן יְתוֹמַת הֶגֶן{{ש}} {{סי|אֲ}}מָנָה שִּׁבְעִים וְחָמֵשׁ בַּעֲדָהּ לְהָגֵן{{ש}} {{סי|אָ}}ז מֵאָז כְּחָז יוֹדֵעַ נַגֵּן{{ש}} {{סי|אַ}}רְיֵה בֶן זְאֵב לְיֶשַׁע הוֹגֵן{{ש}} {{סי|אָ}}ץ לְהַזְכִּיר אוֹתוֹ מְנַגֵּן{{ש}} {{סי|וּמָרְדְּכַי|20}} {{סי|אֻ|3}}מַּץ בְּאֶלֶף הַמָּגֵן.{{ש}}<קטע סוף=א/> {{הור|מגן}} === ב === <קטע התחלה=ב/>{{סי|הַמֶּלֶךְ|10}} {{סי|בְּ}}כֵס יָהּ חַק לְזֶרַע כֹּה יִהְיֶה{{ש}} {{סי|בַּ}}קָּמִים כָּל נֶשֶׁם לֹא תְחַיֶּה{{ש}} {{סי|בֶּ}}ן בְּכוֹרַת חָל דְּבַר אֶהְיֶה{{ש}} {{סי|בְּ}}קוֹץ אֲשֶׁר נִכְמַר וַיְחַיֶה{{ש}} {{סי|בְּ}}כֵן צִפְעוֹ צָץ לִצִדִּים שֶׁיִהְיֶה{{ש}} {{סי|יָצָא|20}} {{סי|לְ|3}}מָרְרוֹ מוֹר בִּגְשָׁמִים מְחַיֶּה.{{ש}}<קטע סוף=ב/> {{הור|מחיה}} === ג === <קטע התחלה=ג/>{{סי|אֶת־אֶסְתֵּר|10}} {{סי|גַּ}}ל מִמַּסְתִּיר לְגוֹאֵל{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי כְּנוֹאַשׁ מִלְּהִגָּאֵל{{ש}} {{סי|גּ}}וֹזֵר אִם אֵין לָאִישׁ גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|גָּ}}לַף מִיָּשְׁפֵה תַּבְנִית הַגּוֹאֵל{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁ כְּאָח לְצָרָה לְצַחֲצֵחַ הַגּוֹאֵל{{ש}} {{סי|מִלִּפְנֵי|20}} {{סי|עִ|3}}יר וְקַדִּישׁ לְהַקְדִּישׁ אָאֵל.{{ש}}<קטע סוף=ג/> {{הור|האל הקדוש}} === ד === <קטע התחלה=ד/>{{סי|מִכָּל|10}} {{סי|דּ}}וֹרוֹ פָּן לְהִתְבּוֹנֵן{{ש}} {{סי|דַּ}}עַת מֵאֵיזֶה חֵטְא צָג צָר שׁוֹנֵן{{ש}} {{סי|דִּ}}בְרַת אָב כְּזָכַר אוֹנֵן{{ש}} {{סי|דַּ}}לְתֵי צוּר כְּנֵסָה דָּפַק וְחִנֵּן{{ש}} {{סי|דְּ}}גָלִים לְשַׁלֵּשׁ תַּעַן וּלְחַנֵּן{{ש}} {{סי|הַמֶּלֶךְ|20}} {{סי|זַ|3}}עֲקָם בָּן דֵּעָה חוֹנֵן.{{ש}}<קטע סוף=ד/> {{הור|חונן}} === ה === <קטע התחלה=ה/>{{סי|הַנָּשִׁים|10}} {{סי|הַ}}הֲגוּנוֹת לְכֵס יְשִׁיבָה{{ש}} {{סי|הֻ}}כְעָרוּ, וּסְעָרָה בָם נָשָׁבָה{{ש}} {{סי|הֲ}}דַסָּה זֹאת כְּגָע לָהּ תּוֹר וּמַחֲשָׁבָה{{ש}} {{סי|הֻ}}לְּלָה לְכָל רוֹאֶיהָ וְעֵזֶר לוֹ שִׁוָּהּ{{ש}} {{סי|הֻ}}דַּר יְמִינִי לְשׁוֹבֵב שׁוֹבֵבָה{{ש}} {{סי|בִּלְבוּשׁ|20}} {{סי|רַ|3}}צּוֹת רוֹצֶה תְשׁוּבָה.{{ש}}<קטע סוף=ה/> {{הור|הרוצה}} === ו === <קטע התחלה=ו/>{{סי|וַתִּשָּׂא|10}} {{סי|וַ}}תָּבֹא בֵּאלוֹהַּ{{ש}} {{סי|וְ}}לֹא יָדְעָה כִּי זֹאת עָשְׂתָה יַד אֱלוֹהַּ{{ש}} {{סי|וַ}}יִּבְעַר חָנֵף בְּכָל גְּבוּל לִשְׁלוֹחַ{{ש}} {{סי|וּ}}בְהַגִּיעַ תּוֹר בִּנְיָן לִצְלוֹחַ{{ש}} {{סי|וּ}}בַת אֲבִיחַיִל לָבְשָׁה צָלוֹחַ{{ש}} {{סי|מַלְכוּת|20}} {{סי|בָּ|3}}הּ רִבָּה מַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.{{ש}}<קטע סוף=ו/> {{הור|חנון המרבה}} === ז === <קטע התחלה=ז/>{{סי|חֵן|10}} {{סי|זֻ}}בָּדָה מֵהַרְרֵי אֵל,{{ש}} {{סי|זְ}}כוּתָהּ עִמְעַם בְּיַד בֶּן אֲבִיאֵל,{{ש}} {{סי|זֹ}}את בְּבוֹאָהּ הֲלוֹם נָשְׂאָה עַיִן לָאֵל,{{ש}} {{סי|זָ}}כְרָה נָּא לִי צִדְקַת הַרְרֵי אֵל,{{ש}} {{סי|זֶ}}ה הֱכִינָהּ לְאוֹת לְתִקּוּן אֲרִיאֵל,{{ש}} {{סי|תְּכֵלֶת|20}} {{סי|יָ|3}}דָהּ עֲשׂוֹת לִגְאוּלֵי אֵל.{{ש}}<קטע סוף=ז/> {{הור|גואל}} === ח === <קטע התחלה=ח/>{{סי|וָחֶסֶד|10}} {{סי|חִ}}סְּדָהּ חָסִיד הַמְּחוֹלֲלִי{{ש}} {{סי|ח}}וּר וְכַרְפַּס וָכֶתֶם וָחֳלִי{{ש}} {{סי|חִ}}יְּלָהּ רוֹץ רֹאשׁ פֶּתֶן מְגַחֲלִי{{ש}} {{סי|חָ}}רוֹן בּוֹ לְשַׁלֵּחַ עוֹד מִלְּאַכְּלִי{{ש}} {{סי|חִ}}לָּת פְּנֵי אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי{{ש}} {{סי|וָחוּר|20}} {{סי|רַ|3}}ב חִתְּלִי רוֹפֵא חֹֽלִי.{{ש}}<קטע סוף=ח/> {{הור|רופא}} === ט === <קטע התחלה=ט/>{{סי|לְפָנָיו|10}} {{סי|טָ}}בַע הוֹד אַבְרֵךְ{{ש}} {{סי|טָ}}בוּעַ הָיָה וּמוּכָן לְהַאֲרֵךְ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְּנָה וְסֻתְּרָה מִפְּרוֹעַ יָרֵךְ{{ש}} {{סי|טָ}}מֵא כְּהָגְרַל גַּפְנָהּ לְהַבְרֵךְ{{ש}} {{סי|ט}}וֹב פָּץ לָהּ קֽוּמִי אֽוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ש}} {{סי|וַעֲטֶרֶת|20}} {{סי|בִּ|3}}שְׁנַת טוֹבָתֵךְ בְּגֶשֶׁם אֲבָרֵךְ.{{ש}}<קטע סוף=ט/> {{הור|מברך}} === י === <קטע התחלה=י/>{{סי|מִכָּל|10}} {{סי|י}}וֹדְעֵי דָת שְׁפַתֵּי מַרְבֵּץ{{ש}} {{סי|יִ}}קַּר יְמִינִי בְּדָת יְמִין רוֹבֵץ{{ש}} {{סי|יְ}}פִי עֲדִי עֲדָיִים מַשְׁבֵּץ{{ש}} {{סי|יָ}}צָא מְלֻבָּשׁ עַל יַד קוֹבֵץ{{ש}} {{סי|יָ}}רַשׁ מַתַּן שְׁאֵלוֹת יַעְבֵּץ{{ש}} {{סי|זָהָב|20}} {{סי|יִ|3}}מֵּן לֶאֱסוֹף נִדָּחִים מְקַבֵּץ.{{ש}}<קטע סוף=י/> {{הור|מקבץ}} === יא === <קטע התחלה=יא/>{{סי|הַבְּתוּלוֹת|10}} בְּהִקָּבֵץ שֵׁנִית בְּמַאֲהֵב{{ש}} {{סי|כְּ}}בוּדָּה בַת מֶלֶךְ הִשְׁלִיכָה יָהֵב{{ש}} {{סי|כִּ}}י צַדִּיק יְיָ צְדָקוֹת אָהֵב{{ש}} {{סי|כָּ}}מַס דּוֹב רִשְׁפֵּי לַהַב מַלְהִיב לְלַהֵב{{ש}} {{סי|כָּ}}רָה שׁוּחַ לָעַד לְחוּמוֹ לְהַבְהֵב{{ש}} {{סי|גְּדוֹלָה|20}} {{סי|קָ|3}}פַץ בְּדִין מִשְׁפָּט אָהֵב{{ש}}<קטע סוף=יא/> {{הור|מלך אוהב}} === יב === <קטע התחלה=יב/>{{סי|וַיָּשֶׂם|10}} {{סי|לַ}}יְלָה וּתְנוּמָה הִמְנִיעַ{{ש}} {{סי|לֵ}}יל אֲשֶׁר תַּנִּין וְיָרֵב הֵנִיעַ{{ש}} {{סי|לַ}}דּוֹרוֹת אוֹתוֹ הִצְנִיעַ{{ש}} {{סי|לִ}}הְיוֹת לְפִלְאוֹ צָנוּעַ{{ש}} {{סי|לָ}}כַד זֵד יָהִיר וּבְאַשְׁמוּרוֹ הִכְנִיעַ{{ש}} {{סי|וְתַכְרִיךְ|20}} {{סי|יְ|3}}חוּמָיו שַׁח זֵדִים מַכְנִיעַ.{{ש}}<קטע סוף=יב/> === הרחבות === {{עוגן|הרחבות}} ====סדרה א'==== ===== אזרח בט חוץ ===== <קטע התחלה=הרחבות-א/>{{הור|סימן '''א"ב'''}}{{ש}} {{סי|אֶ}}זְרָח בָּט חוּץ{{ש}} בְּכֶסֶל גָּהוּץ{{ש}} בִּנְתִיב נָחוּץ{{ש}} סָכַת צֵאת חוּץ{{ש}} {{סי|בַּ}}מָּה אֵדַע{{ש}} פִּתּוּל יִדַּע{{ש}} וּפִלּוּלוֹ נוֹדַע{{ש}} בְּיָדוֹעַ תֵּדַע{{ש}} {{סי|גְּ}}מוּלָיו חִבַּל{{ש}} בְּעֹל הַמְסֻבָּל{{ש}} וְעֻנּוּ בִּסְבַל{{ש}} קוֹדֵי נִסְבָּל{{ש}} {{סי|דָּ}}לְיָו בְּלוּד דְּאוֹת{{ש}} אַרְבַּע מֵאוֹת{{ש}} בְּלִבְנַת יָוֵן לְאוֹת{{ש}} עַד יוּחַשׁ אוֹת{{ש}} {{סי|הָ}}רִים צַח דִּלֵּג{{ש}} וּגְבָעוֹת בִּלֵּג{{ש}} וַעֲנָם מִלֵּג{{ש}} בְּצַלְמוֹן מַשְׁלֵג{{ש}} {{סי|וְ}}תַנִּין כְּזָמַם{{ש}} בּוֹ בַּיָּם זֻמַּם{{ש}} בְּנִיחוֹ עֻמַּם{{ש}} בְּאֶצְבָּע הֻמָּם{{ש}} {{סי|זֹ}}רוּ לוֹעֲזִים{{ש}} מֵצַח מְעִזִּים{{ש}} וְקָפְאוּ בְעַזִּים{{ש}} כְּנֶבֶל רְעוּזִים{{ש}} {{סי|חֵ}}יל צְבָא פַרְעֹה{{ש}} בְּסַאְסְּאָה פְּרָעוֹ{{ש}} וּבָט בְּנָס וּקְרָעוֹ{{ש}} מוּל אָב וְזַרעוֹ{{ש}} {{סי|טְ}}בוּעִים אָז כְּשָׁרוּ{{ש}} תּוֹפֵפוֹת בְּכֵן שָׁרוּ{{ש}} וּפָז בַּסּוּף אֻשָּׁרוּ{{ש}} וְאֶל שׁוּר נוֹשָׁרוּ{{ש}} {{סי|יָ}}קְשׁוּ אֲמָרִים{{ש}} שׁוּב לְגֵיא חֲמוֹרִים{{ש}} וּמֵי חֲשׁוּבִים מוֹרִים{{ש}} נִתְמְרוּ לְמָרִים{{ש}} {{סי|כִּ}}שֵּׁר צִיר תַּחַן{{ש}} לוּט בְּאוּשֵׁי צַחַן{{ש}} לְהַמְתִּיק מַר לְמַחַן{{ש}} לְבַל לָקוּט בְּבֹחַן{{ש}} {{סי|לִ}}וּוּ לְאֵילִם{{ש}} וְאַף לַהַט הֶאֱלִים{{ש}} וְנֻקְּבוּ אֵלִים{{ש}} בְּצֶדֶק בְּנֵי אֵלִים{{ש}} {{סי|מִ}}הֲרוּ לְאָלוּשׁ{{ש}} וְכָל בָּצֵק מִלּוּשׁ{{ש}} וְרָגְנוּ בְּפִלּוּשׁ{{ש}} עֲדֵי דֹק חָלוּשׁ{{ש}} {{סי|נֻ}}סּוּ פַעֲמַיִם{{ש}} בְּתִקּוּן יוֹמַיִם{{ש}} בִּדְגַן שָׁמַיִם{{ש}} וּבְצִיַּת מָיִם{{ש}} {{סי|סָ}}עוּ לִרְפִידִים{{ש}} בְּרִפְיוֹן לַפִּידִים{{ש}} וְעוֹדָם שָׁם רְפוּדִים{{ש}} חָלוּ בְּצַר קְפוּדִים{{ש}} {{סי|עַ}}ד הִנָּם בְּחָם{{ש}} אָץ לְהַאֲלִיחָם{{ש}} וּבְסוּף הֶאֱחָם{{ש}} וּפֹה בְּחֶשֶׂף נִלְחָם{{ש}} {{סי|פָּ}}סַע פַּרְסָאוֹת{{ש}} אַרְבַּע מֵאוֹת{{ש}} לְזַנֵּב צְבָאוֹת{{ש}} נִצֵּי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צָ}}ג בַּמִּלְחָמוֹת{{ש}} רֵאשִׁית עֲלָמוֹת{{ש}} וּפָן בְּמַהֲלֻמּוֹת{{ש}} וְהוּשַׁת לִכְלִמּוֹת{{ש}} {{סי|קִ}}צֵּץ אֲשָׁלִים{{ש}} בְּחֵיק נֶחֱשָׁלִים{{ש}} וְקִלֵּס מוֹשְׁלִים{{ש}} בְּחֵטְא נִשּׁוּלִים{{ש}} {{סי|רָ}}דַף שְׁלֹשָׁה{{ש}} וּבָשְׁתּוֹ שֻׁלָּשָׁה{{ש}} וַעֲדָתוֹ חֻלָּשָׁה{{ש}} בְּיַד אִזֵּן חֲלוּשָׁה{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי חַק בְּכֵס{{ש}} קְרָבוֹ לְרַכֵּס{{ש}} זִכְרוֹ לְכַרְכֵּס{{ש}} מֵהֲדוֹם וּמִכֵּס{{ש}} {{סי|תְּ}}חוֹר עִם אֵיבָה{{ש}} בְּמָשׁוּל הָבָה{{ש}} וְשֻׁמְּרָה לוֹ אֵיבָה{{ש}} בְּבוּז וּבְגַאֲוָה <noinclude> ===== תמימים כרשו ארץ ===== </noinclude> {{הור|סימן '''תשר"ק'''}}{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים כְּרָשׁוּ אֶרֶץ{{ש}} וְהִקְצִינוּ שַׂר בְּעֶרֶץ{{ש}} פֻּקַּד לָרוּץ בְּמֶרֶץ{{ש}} לְכַלּוֹתוֹ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן עַד{{ש}} צַו לְלוֹעֵט עַד{{ש}} אַחֲרָיו לִצְעַד{{ש}} לְטַאטְאוֹ עֲדֵי עַד{{ש}} {{סי|רַ}}חַן עִמְעַם{{ש}} וְאַכְזָר רִעַם{{ש}} וּמֵאָז זֻעַם{{ש}} מִמְּלוֹךְ עֲלֵי עָם{{ש}} {{סי|קָ}}צִין מֻכְמָר{{ש}} נִין צוּף כָּמַר{{ש}} וַיְשֻׁסַּף וַיְשֻׁמַּר{{ש}} וּלְאַרְבָּעָה זֻמָּר{{ש}} {{סי|צֶ}}פַע מֶנּוּ חָשׁ{{ש}} מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ{{ש}} בְּגִיחוֹ כִּחַשׁ{{ש}} לְחוֹץ עָם נִחָשׁ{{ש}} {{סי|פִּ}}יו שָׁלַח בְּרָע{{ש}} כְּלִילַת יֹפִי לִגְרָע{{ש}} בְּבָבַת עַיִן הֵרָע{{ש}} גְּמוּל אָב לִפְרָע{{ש}} {{סי|עָ}}ץ בְּתַרְמִית תַּעַר{{ש}} לְהַשְׁגִּיא אִישׁ בַּעַר{{ש}} וְרִפָּא יְדֵי נַעַר{{ש}} מִמְּלֶאכֶת יָעַר{{ש}} {{סי|שִׂ}}טְנָה חָרַת{{ש}} לְעַרְעַר יִקְרַת{{ש}} וַיָּעַר עֲרַת{{ש}} מִגֶּזַע בְּכוֹרַת{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא כְּדֹב וּזְאֵב{{ש}} וְנֻסָּה בְּבֶן זְאֵב{{ש}} וּבוֹ נֶעְכַּר כְּאֵב{{ש}} כְּעוֹרֵב וְכִזְאֵב{{ש}} {{סי|מַ}}סֵּכָה נַעֲשָׂה{{ש}} לְעָבְדוֹ כֹּל עִסָּה{{ש}} וְכָאֵפֶר עֻשָּׂה{{ש}} בְּיַד מַאֲמָר עֹשָׂה{{ש}} {{סי|לַ}}עֲנָה וָרוֹשׁ{{ש}} נוֹעַץ לִפְרוֹשׁ{{ש}} לִסְמוֹךְ לִבְרוֹשׁ{{ש}} בְּשֵׁם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ{{ש}} {{סי|כִּ}}חֵשׁ סִלּוּפִים{{ש}} וְהִתְעָה אַלּוּפִים{{ש}} לְהַכְחִיד עֲלוּפִים{{ש}} בְּפֶלֶס אֲלָפִים{{ש}} {{סי|יִ}}קְרְאוּ סוֹפְרִים{{ש}} וְכָתְבוּ סְפָרִים{{ש}} וְשֻׁלְּחוּ צִירִים{{ש}} בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ מְהִירִים{{ש}} {{סי|טָ}}שִׂים בַּהֲלִיכָה{{ש}} לְעֵין כָּל מַמְלָכָה{{ש}} וְהַדָּת נִמְלָכָה{{ש}} וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה{{ש}} {{סי|חֲ}}לוֹם יְהוּדִי חָלַם{{ש}} וְהֵבִין כִּסְלָם{{ש}} מַדָּיו קָרַע לְהַכְשִׁילָם{{ש}} וְנִפְרַע לָמוֹ גְּמוּלָם{{ש}} {{סי|זָ}}עַק בְּמַר נֶפֶשׁ{{ש}} בָּאֵפֶר לְהִתְכַּפֵּשׁ{{ש}} בְּצוֹם וּבְטִיט וָרֶפֶשׁ{{ש}} יָשַׁב בַּעֲצַת טִפֵּשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מַתְלִיל שְׁפָלוֹת{{ש}} כְּחָז עֲבוֹדוֹת כְּפוּלוֹת{{ש}} הִקְשִׁיב תְּפִלּוֹת{{ש}} וְהִגִּיהַּ אֲפֵלוֹת{{ש}} {{סי|הִ}}סְכִּית שַׁוְעָה{{ש}} מֵאֲמוּלַת שִׁבְעָה{{ש}} וְאָז אֵל שָׁעָה{{ש}} וְאִיֵּל יְשׁוּעָה{{ש}} {{סי|דֳּ}}פִי בֶן קִישׁ{{ש}} הֵכִין נִין קִישׁ{{ש}} וְתַחַן הִלְקִישׁ{{ש}} עַד לַדֹּק הִקִּישׁ{{ש}} {{סי|גַּ}}ל לְאַיֶּלֶת אַהַב{{ש}} לָבוֹא אֶל רַהַב{{ש}} לְהַדְעִיךְ יְקוֹד לַהַב{{ש}} מִגָּזֵי רַהַב{{ש}} {{סי|בְּ}}בִינָה עָשְׂתָה{{ש}} בְּגוֹחָהּ חָסְתָה{{ש}} שִׁלּוּשׁ צוֹם פָּצְתָה{{ש}} וְצָר פֶּלֶץ כִּסְּתָה{{ש}} {{סי|אֵ}}רְחָה שׂוֹנֵא{{ש}} כְּדָת ﭏֵ עוֹנֶה{{ש}} בְּלִי מְצוֹא מַעֲנֶה{{ש}} מַה יַּעֲנֶה <noinclude> ===== אותו מבהלת ===== </noinclude> {{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}{{ש}} {{סי|א}}וֹתוֹ מְבַהֶלֶת{{ש}} חֲתוֹת לוֹ גַּחֶלֶת{{ש}} בְּמָנוֹת תּוֹחֶלֶת{{ש}} מֶנּוּ מַתְחָלֶת{{ש}} {{סי|לְ}}אוֹגְדָיו הִבְאִיר{{ש}} אֵת אֲשֶׁר הִתְאִיר{{ש}} וְלַעַב בֶּן יָאִיר{{ש}} מְחוּגוֹ הִכְאִיר{{ש}} {{סי|עֶ}}בְרָה נִמְלָא{{ש}} וְצָרָה הָמְלָא{{ש}} וּבוֹרְכָיו כַּשִּׂמְלָה{{ש}} זִמּוּהוּ מִלָּה{{ש}} {{סי|זָ}}ם וְהֵכִין עֵץ{{ש}} תְּקוֹעַ הָג דָּת עֵץ{{ש}} תַּרְעֵלוֹת כְּהִוָּעֵץ{{ש}} וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ{{ש}} {{סי|רֵ}}ק כְּנֶחְשַּׁב כֹּמֶר{{ש}} וְהוּשַׁב לוֹ כְּיַמֵּר{{ש}} וְאֶל מֵנִיף עֹמֶר{{ש}} שָׁב וְחִנֵּן אֹמֶר{{ש}} {{סי|בֶּ}}ן שִׁמְעִי בִּשַּׂר{{ש}} וְרֶכֶב לוֹ אָסַר{{ש}} כִּי הִכְרִיעַ אִסָּר{{ש}} מֵהוֹן מְעֻשָּׂר{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בֹּהַל שֵׁנִית{{ש}} לְסַעַד תָּכְנִית{{ש}} וְעָלְתָה תַעֲנִית{{ש}} וַתְּקַצֵּץ חֲנִית{{ש}} {{סי|רַ}}עַל מֹר הִמְרִירוֹ{{ש}} וְחַרְבוֹן הֶאֱרִירוֹ{{ש}} וַהֲדַס הֶעֱרִירוֹ{{ש}} וְלַשַּׁחַת גְּרָרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוֹשׁ נֹעַר{{ש}} נַעֲצוּץ נִנְעַר{{ש}} וְכָל מְתָיו עִרְעַר{{ש}} וּפָן לְשֶׁוַע עַרְעָר{{ש}} {{סי|יְ}}חוּמִים מֵאָה{{ש}} אֲשֶׁר יֶחֱמֶה טְמֵאָה{{ש}} סֹעֲרוּ לְקִמְעָה{{ש}} סְפוֹת רָוָה וּצְמֵאָה{{ש}} {{סי|ק}}וֹעוּ וְנִשְׁחָתוּ{{ש}} וְעִם יוֹלְדָיו נֶאֱחָתוּ{{ש}} וּבְאָע חַד נוֹחָתוּ{{ש}} וְכָל מְצֵרִים חַתּוּ{{ש}} {{סי|לְ}}רָם נִגְּנוּ זוּ{{ש}} בַּאֲשֶׁר חָזוּ{{ש}} וְעָלְצוּ וְעָלְזוּ{{ש}} וּבֹז לֹא בֹזּוּ{{ש}} {{סי|יַ}}עַן בְּמִיר סְפָרִים{{ש}} דָּצוּ עֳפָרִים{{ש}} בְּפִלְכֵי כְפָרִים{{ש}} בִּמְשׂוֹשׂ פּוּרִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}נֶן וּגְאֻלָּה{{ש}} רֶוַח וְהַצָּלָה{{ש}} רִנֲנָה סְגֻלָּה{{ש}} בִּקְרִיאַת מְגִלָּה{{ש}} <קטע סוף=הרחבות-א/> ====סדרה ב'==== ===== אספרה אל חוק ===== <קטע התחלה=הרחבות-ב/> {{הור|סימן '''א"ב'''}}{{ש}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק{{ש}} פְּלָאוֹת לָחוֹק{{ש}} אֶשָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק{{ש}} בְּבוֹא צָר לִדְחוֹק{{ש}} {{סי|בְּ}}קוּם עָלַי צֶפַע{{ש}} מִשֹּׁרֶשׁ אָפַע{{ש}} הוֹן פִּלֵּס בְּשֶׁפַע{{ש}} וְהוֹקַע בְּעֵץ מְשֻׁפָּע{{ש}} {{סי|גָּ}}שׁ וְהִפִּיל פּוּר{{ש}} מִיּוֹם לְיוֹם סָפוּר{{ש}} וַיֵּצֵא חָפוּר{{ש}} בְּהַבִּיעוֹ סִפּוּר{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשׁ יְמֵי שָׁבוּעַ{{ש}} לָשׁוּט יוֹם קָבוּעַ{{ש}} בְּאֵי־זֶה חֹדֶשׁ טָבוּעַ{{ש}} קוֹב סְפָר רָבוּעַ{{ש}} {{סי|הֵ}}ן יוֹם רִאשׁוֹן{{ש}} הֵנִיב לַחֲשׁוֹן{{ש}} וּמִי זֶה בָּא לִלְשׁוֹן{{ש}} נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן{{ש}} {{סי|וְ}}גֵיא וָדֹק בִּי נִבְרָאוּ{{ש}} וְעַל שְׁמָם נִקְרָאוּ{{ש}} וְאִם יִמַּדּוּ וְיֵחָקֵרוּ{{ש}} אָז אֵלֶּה יֵעָקֵרוּ{{ש}} {{סי|זָ}}ע יוֹם שֵׁנִי{{ש}} לְהַצְדִּיק שְׂפַת שָׁנִי{{ש}} וְאִלֵּם מְלָשְׁנִי{{ש}} מִלְּהַלְשִׁינִי{{ש}} {{סי|חַ}}י בִּי הִרְקִיעַ{{ש}} וְהִבְדִּיל רָקִיעַ{{ש}} וּמִי זֶה בָּא לְהַשְׁקִיעַ{{ש}} זֹהַר הָרָקִיע{{ש}} {{סי|טָ}}שׂ יוֹם שְׁלִישִׁי{{ש}} וְהֵטִיל חֶלְשִׁי{{ש}} בְּמָעוֹז פִּלְּשִׁי{{ש}} וְחִיְּלִי וְשִׁלְּשִׁי{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר עֵץ וְדָגָן{{ש}} בִּי נֻטְּעוּ בַּגָּן{{ש}} וְאִם כְּדִבְרֵי נִרְגָּן{{ש}} לָמָּה נִבְרֵאתָ, גָּן{{ש}} {{סי|כְּ}}הִפִּיל מְרֵעִי{{ש}} פּוּר עֲלֵי רְבִיעִי{{ש}} מוּל פְּנֵי רוֹעִי{{ש}} אֻמְּצָה זְרוֹעִי{{ש}} {{סי|לְ}}מַזָּלוֹת דִּמָּם{{ש}} בְּכוֹר שׁוֹר בִּשְׁמָם{{ש}} וְצָר מַה זָּמַם{{ש}} לְאַבְּדָם וּלְהֻמָּם{{ש}} {{סי|מִ}}הֵר חֲמִישִׁי{{ש}} בְּפוּרוֹ לְהַמְשִׁי{{ש}} וְהִגִּיהַּ אִמְשִׁי{{ש}} כְּהֶעֱרִיב שִׁמְשִׁי{{ש}} {{סי|נ}}וֹצָה זִיז וְנֶשֶׁר{{ש}} בִּי עֻפְּפוּ בְּיֹשֶׁר{{ש}} מִי יוֹבִיל תֶּשֶׁר{{ש}} אִם עָפוּ נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} {{סי|סִ}}בֵּר לְרוֹשֲׁשִׁי{{ש}} צָר בְּפוּר שִׁשִּׁי{{ש}} וְעָלָה וְאִשֲׁשִׁי{{ש}} בְּהִצְהִיר עֲשָׁשִׁי{{ש}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּהֵמוֹת{{ש}} מוּכָן לְנֶחָמוֹת{{ש}} שָׁאַג בַּעֲדִי הוֹמוֹת{{ש}} וְשִׁכֵּךְ חֵמוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר שִׁיר שַׁבָּת{{ש}} חַל פְּנֵי מְשִׁיבַת{{ש}} וְאִם זוּ תֻּשְׁבַּת{{ש}} מִי בִּי יִשְׁבַּת{{ש}} {{סי|צָ}}פָה עֲלֵי חֳדָשִׁים{{ש}} וְהֵטִיל חֲלָשִׁים{{ש}} וּמַזָּלוֹת הִרְשִׁים{{ש}} לְהַכְחִיד קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|קִ}}דֵּם וְעָלָה{{ש}} רֹאשׁ חֳדָשִׁים לְמַעְלָה{{ש}} טְלֵה חָלָב הֶעֱלָה{{ש}} פָּסוֹחַ בְּמִי זֹאת עֹלָה{{ש}} {{סי|רָ}}ץ שֵׁנִי כְּאָמָּן{{ש}} וּבְיָדוֹ זְכוּת מָן{{ש}} וְרָץ אֶל שׁוֹר מְזֻמָּן{{ש}} וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן{{ש}} {{סי|שְׁ}}לִישִׁי שָׁמַר{{ש}} מַתַּן דָּת בְּמִשְׁמַר{{ש}} וְכִתְאוֹמֵי תָמָר{{ש}} הֲדַס וּמֹר תֻּמָּר{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּז חָן לַשָּׁמַיִם{{ש}} בְּלִי קוּם צָרָה פַעֲמַיִם{{ש}} וְסַרְטָן גָּדֵל בַּמַּיִם{{ש}} הֵעִיד צֶדֶק מָשׁוּי מִמָּיִם <noinclude> ===== אמל ורבך ===== </noinclude> {{הור|סימן '''אלעזר בירבי קליר'''}}{{ש}} {{סי|אָ}}מָל וְרָבָךְ{{ש}} חֲמִישִׁי כְּהֻנְבַךְ{{ש}} דַּי בִּי סוּבָךְ{{ש}} אַרְיֵה מִסֹּבָךְ{{ש}} {{סי|לְ}}עִשּׂוּר בְּהֵמָה{{ש}} שִׁשִּׁי הָמָה{{ש}} וּמִבְּתוּלָה הוֹמָה{{ש}} שִׁכֵּךְ חֵמָה{{ש}} {{סי|עָ}}לְצוּ עֲלוֹת בַּסֶּגֶל{{ש}} רֵעַ וְכִפּוּר וָרֶגֶל{{ש}} וְנוֹסַף מְנוֹחַ רֶגֶל{{ש}} לִמְרֻבְּעֵי דָגֶל{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת סָר מֵרַע{{ש}} בְּמֹאזְנֵי צֶדֶק הָכְרַע{{ש}} וְהָזְכַּר לְהִפָּרַע{{ש}} מֵהָמָן הָרָע{{ש}} {{סי|רָ}}אָה בְּיֶרַח בּוּל{{ש}} כִּי בוֹ רָד מַבּוּל{{ש}} וְלֹא יָדַע כִּי קֵץ זְבוּל{{ש}} בְּאִבּוֹ סָבוּל{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ תָר לִקְרָב{{ש}} לְעוֹרֵר בְּיוֹם קְרָב{{ש}} וְיוֹשֵׁב עַל עַקְרָב{{ש}} עֲקָצוֹ כְּעַקְרָב{{ש}} {{סי|יִ}}סּוּד הֵיכַל קֹדֶשׁ{{ש}} חִנּוּךְ מְנוֹרַת קֹדֶשׁ{{ש}} תְּשִׁיעִי הַחֹדֶשׁ.{{ש}} הָזְכַּר לְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|רָ}}ע פֵּרַשׂ רִשְׁתּוֹ{{ש}} וְנִהְיְתָה לְבָשְׁתּוֹ{{ש}} כִּי בְאֵיתָן קַשְׁתּוֹ{{ש}} נִשְׁבְּרָה קַשְׁיוּתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}חֹדֶשׁ אֲשֶׁר בֵּל סָמַךְ{{ש}} תָּר הֱיוֹת מֻסְמָךְ{{ש}} וּבְשֵׁבֶט הָרֶשַׁע תָּמַךְ{{ש}} וּבְעֵץ חֲמִשִּׁים נִסְמָךְ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר עוֹרוֹת גְּדָיִם{{ש}} וְזִילַת מֵי דְלָיִם{{ש}} יִדְּעוּ פְלָאִים{{ש}} בְּיֶרַח דּוּדָאִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹץ וְדַרְדַּר{{ש}} יָזַם לְפוּר אֲדָר{{ש}} בִּגְבוּלוֹ הוּא דָר{{ש}} כִּי לֹא נִמְצָא בוֹ הָדָר{{ש}} {{סי|לֶ}}אֱחוֹז לַנִּדְגִּים{{ש}} קָרָא לְדַיָּגִים{{ש}} וּבְסִיר דּוּגִים{{ש}} נִבְלַע כְּדָגִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|י}}וֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר{{ש}} דְּרוֹשׁ קַל וָחֹמֶר{{ש}} וּבִקְצִירַת הָעֹמֶר{{ש}} חִלּוּ לְיוֹצֵר חֹמֶר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רָ}}אשֵׁי קָמוֹתָיו לִקְצוֹר{{ש}} וְאַשְׁכְּלוֹתָיו לִבְצוֹר{{ש}} יוֹמוֹ לָעַד לַעֲצוֹר{{ש}} מִיּוֹם לְיוֹם לִנְצוֹר<קטע סוף=הרחבות-ב/> {{רקע אפור}} כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת׃{{ממס|תהלים|יט|ג}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וְכָל־קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃{{ממס|תהלים עה יא}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו׃{{ממס|משלי יא ח}} {{סוף}} {{הור|שובר אויבים ומכניע זדים}} === יג === <קטע התחלה=יג/>{{סי|כֶּתֶר|10}} {{סי|מְ}}לוּכָה מֵאָז הָיָה מֻבְטָח{{ש}} {{סי|מֵ}}אֵלָיו הָיָה לְהִנָּתֵן לְבַת הָבְטַח{{ש}} {{סי|מְ}}לָכוֹת כְּשָׁרוּהָ מַרְאָם הוּטַח{{ש}} {{סי|מִ}}זִיו הוֹד כֵּס אַשֶׁר הוּבְטַח{{ש}} {{סי|מֵ}}רֹאשׁ עַד עֵקֶב לִבָּהּ בָּטַח{{ש}} {{סי|בּוּץ|20}} {{סי|לְ|3}}הַאֲמִירָהּ, בְּמָעוֹז וּמִבְטָח.{{ש}}<קטע סוף=יג/> {{הור|משען ומבטח}} === יד === <קטע התחלה=יד/>{{סי|מַלְכוּת|10}} {{סי|נֶ}}חְפָּזָה כְחָזוּ רְבִיד{{ש}} {{סי|נָ}}בָל נָתוּן עַל יְדִיד מִיַּד מַעֲבִיד{{ש}} {{סי|נִ}}שְׂאוֹ מֵעַל כֹּל וְטָרְחוֹ הִכְבִּיד{{ש}} {{סי|נִ}}ינָיו כְּתִרְזוֹ לְהַאֲבִיד{{ש}} {{סי|נְ}}שׂוּאֵי רַחַם זֶבֶד טוֹב הִזְבִּיד{{ש}} {{סי|וְאַרְגָּמָן|20}} {{סי|יִ|3}}מְּנָם לְכוֹנֵן עִיר דָּוִד.{{ש}}<קטע סוף=יד/> {{הור|בונה}} === טו === <קטע התחלה=טו/>{{סי|בְּרֹאשָׁהּ|10}} {{סי|סֻ}}יַּם זֵר אֲשֶׁר הוּפְלָא{{ש}} {{סי|ס}}וּגַת שׁוֹשָׁן עֲלוֹת מִשִּׁפְלָה{{ש}} {{סי|שִׂ}}יחַת רְדוּמִים עֲלוֹת מִמַּכְפֵּלָה{{ש}} {{סי|שֵׂ}}עִיר וּשְׂרִידָיו לְשַׁחַת הִפִּילָה{{ש}} {{סי|סְ}}גוּרֵי כֶלֶא הֵֽפֶן מֵאֲפֵלָה{{ש}} {{סי|וְהָעִיר|20}} {{סי|ר|3}}וֹן כָּפְלָה לְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.{{ש}}<קטע סוף=טו/> {{הור|שומע}} === טז === <קטע התחלה=טז/>{{סי|וַיַּמְלִיכֶהָ|10}} {{סי|עֲ}}זוֹר לְאוֹם מוֹרָאָה{{ש}} {{סי|עֲ}}צוּרָה הָיְתָה לָכֵן מֵעֵת נִבְרָאָה{{ש}} {{סי|עֲ}}מִיתָהּ הִפְגִּיעַ בַּעֲדָהּ קְרִיאָה{{ש}} {{סי|עַ}}ד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אֲשֶׁר רָאָה{{ש}} {{סי|עֱ}}נוּתָם לַחוֹזִים שַׁדַּי הֶרְאָה{{ש}} {{סי|שׁוּשָׁן|20}} {{סי|ח|3}}וֹחִים לְעָבְדוֹ בְיִרְאָה{{ש}}<קטע סוף=טז/> {{הור|המחזיר (שאותך)}} === יז === <קטע התחלה=יז/>{{סי|תַּחַת|10}} {{סי|פִּ}}לְפּוּל יְגִיעַ לֶקַח טוֹב{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלַת צַדִּיק פָּעֳלָם לַטּוֹב{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר אֹמֶר אֲשֶׁר הוּא טוֹב{{ש}} {{סי|פּ}}וּר הָפַךְ לְמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב{{ש}} {{סי|פְּ}}דוּת כֵּן תָּחִישׁ לְהָהָר הַטּוֹב{{ש}} {{סי|צָהֲלָה|20}} {{סי|זִ|3}}מְרָה לְהוֹדוֹת לְאֵל טוֹב.{{ש}}<קטע סוף=יז/> {{הור|הטוב}} === יח === <קטע התחלה=יח/>{{סי|וַשְׁתִּי|10}} {{סי|צ}}וֹאָנָה לְמַעֲרָכוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}צִינוּת כְּהֻכְתָּרָה מִמְּלָכוֹת{{ש}} {{סי|רַ}}גְלֵי אַיֶּלֶת בָּמוֹת דּוֹרְכוֹת{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְעִים יְמֵי צָר עֲלוֹת לָהּ אֲרוּכוֹת{{ש}} {{סי|תָּ}}קְפָה עִם דּוֹד לְעֵינֶיהָ בְרֵכוֹת{{ש}} {{סי|וְשָׂמֵחָה|20}} {{סי|ק|3}}וֹל נִשְׁמַע מֵחֲרַכּוֹת{{ש}} וְדוֹבֵר שָׁלוֹם מִמְּעוֹן הַבְּרָכוֹת.{{ש}}<קטע סוף=יח/><noinclude> {{הור|המברך}} {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ויאהב אומן}} ==הערות== [[קטגוריה:קרובות י"ח]] [[קטגוריה:פיוטי פורים]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על פסוקים]] </noinclude> 4z8j9l1i3qmafe864na4bah945cdxzt 0 362884 3007638 3003588 2026-04-23T11:29:58Z Yack67 27395 3007638 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|ליל שמורים אותו אל חצה|זולת=פסח אכלו פחוזים|ביכור=אזכרה שנות עולמים|שבת=כן}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: {{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים [[ברכת מעין שבע]].}}{{סוף}} ==הלל== {{הור|בק"ק אומרים כאן הלל שלם, וכן מנהג רוב הקהילות בארץ ישראל (ויש שאומרים בלי הברכות).}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|שלם}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|(אין מקדשים על היין בבית הכנסת בליל פסח)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]] 1u7eyyj6g0cwuuww6a13nqd19ldrgtn 0 362996 3007614 3001790 2026-04-23T10:24:46Z Yack67 27395 3007614 wikitext text/x-wiki *'''ערב פסח:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/בדיקת חמץ|בדיקת חמץ]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ביעור חמץ|ביעור חמץ]] • [[סידור/נוסח אשכנז/עירובין|עירוב חצרות]] • [[סידור/נוסח אשכנז/עירוב תבשילין|עירוב תבשילין]] • [[סדר הקרבת קרבן פסח לאמירה בערב פסח|אמירת קרבן פסח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] *'''יום טוב ראשון:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל א|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|הגדה של פסח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום א|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף יום א|מוסף]] *'''יום טוב שני:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ב|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/הגדה|הגדה של פסח]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ב|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] *'''שבת חול המועד:''' [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית לשבת חול המועד|ערבית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית שבת חול המועד|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] *'''שביעי של פסח:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/פסח|ערבית ליל ז (מערבי)|ערבית ליל ז (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/תיקון ליל שביעי של פסח|תיקון ליל שש"פ]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ז|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] *'''יו"ט אחרון:''' ערבית {{מעמז|סידור/נוסח אשכנז/פסח|ערבית ליל ח (מערבי)|ערבית ליל ח (מזרחי)}} • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/שחרית יום ח|שחרית]] • [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/מוסף|מוסף]] mro6yuktm218c0t21gq2bqaam3c5uie 0 363121 3007602 2956686 2026-04-23T09:40:03Z Yack67 27395 3007602 wikitext text/x-wiki <קטע התחלה=א/> === ברכו === <קטע סוף=א/><noinclude>{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחול:}}{{ש}}</noinclude><קטע התחלה=ברכו ב/>וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}<קטע סוף=ברכו ב/><noinclude>{{סוף}}</noinclude><קטע התחלה=ב/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברכו}}<קטע סוף=ב/><קטע התחלה=ג/><קטע התחלה=כותרת מעריב/> ===המעריב ערבים=== <קטע סוף=כותרת מעריב/><קטע התחלה=מעריב/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. וּמַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ. אֵל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. <קטע סוף=מעריב/><קטע התחלה=המעריב/><קטע סוף=ג/><קטע התחלה=ד/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.<קטע סוף=המעריב/><קטע התחלה=כותרת אהבת/> ===אהבת עולם=== <קטע סוף=כותרת אהבת/><קטע התחלה=אהבת/>אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ, וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים. <קטע סוף=אהבת/><קטע התחלה=אוהב/><קטע סוף=ד/><קטע התחלה=ה/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=אוהב/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ק"ש}}<קטע התחלה=כותרת אמת/> ===אמת ואמונה=== <קטע סוף=כותרת אמת/><קטע התחלה=אמת/>אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת וְקַיָּם עָלֵינוּ.{{ש}} כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ, וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.{{ש}} הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים, מַלְכֵּנוּ הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. {{ש}} הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ.{{ש}} הָעֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר, וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר.{{ממס|לפני=ע"פ|איוב ט י}}{{ש}} הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים, וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ׃{{ממס|תהלים סו ט}}{{ש}} הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ, וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ.{{ש}} הָעֹשֶׂה לָּנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם.{{ש}} הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם, וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם.{{ש}} הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף, אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע.{{ש}} וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. {{ש}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה<קטע סוף=אמת/><קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=ו/><קטע התחלה=בשמחה/>בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְאָמְרוּ כֻלָּם: {{ש}}'''מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃'''{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}מַלְכוּתְךָ רָאוּ בָנֶיךָ, בּוֹקֵעַ יָם לִפְנֵי מֹשֶׁה,<קטע סוף=בשמחה/><קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=ז/><קטע התחלה=זה/>זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ: {{ש}}'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}וְנֶאֱמַר: כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}}<קטע סוף=זה/><קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=גאל/><קטע התחלה=ח/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ גָּאַל יִשְׂרָאֵל. <קטע סוף=גאל/><קטע סוף=ח/><קטע התחלה=ט/><קטע התחלה=כותרת השכיבנו/> ===השכיבנו=== <קטע סוף=כותרת השכיבנו/><קטע התחלה=השכיבנו/>הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים. וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. <קטע סוף=השכיבנו/><קטע סוף=ט/> {| |- |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|בחול:}}{{ש}} <קטע התחלה=שומר/><קטע התחלה=י/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד.<קטע סוף=שומר/><קטע סוף=י/>{{סוף}}||{{ססס}}||{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}}<קטע התחלה=יא/><קטע התחלה=ופרוש/>וּפְרֹשֹ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. <קטע סוף=ופרוש/><קטע סוף=יא/><קטע התחלה=פורש/><קטע התחלה=יב/>בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַפּוֹרֵשֹ<noinclude>{{הערה|נ"א: '''פּוֹרֵשֹ'''}}</noinclude> סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלָיִם. <קטע סוף=יב/><קטע סוף=פורש/>{{סוף}} |} <קטע התחלה=יג/><קטע התחלה=ברוך ה' לעולם/> {{רקע אפור}} ===ברוך ה' לעולם=== {{הור|בחו"ל אומרים<noinclude> ביום חול</noinclude>:}}{{ש}} {{ק|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ׃ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים עב#עב יח|תהלים עב יח-יט}}{{ש}}יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} כִּי לֹא יִטּשׁ יְיָ אֶת עַמּו בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם׃{{ממס|ש"א יב כב}}{{ש}}וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ממס|מ"א יח לט}}{{ש}}וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{ש}}יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג#לג כ|תהלים לג כ-כא}}{{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} {{ש}}כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃ כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו#פו ט|תהלים פו ט-י}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדוֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים עט יג}}{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה, בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ.{{ש}}כִּי בְיָדְךָ נַפְשׁוֹת הַחַיִּים וְהַמֵּתִים.{{ש}}אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשָׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי יְיָ אֵל אֱמֶת׃{{ממס|תהלים לא ו}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יַחֵד שִׁמְךָ וְקַיֵּם מַלְכוּתְךָ תָּמִיד וּמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.}}{{ש}}יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ וְתָגֵל נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, בֶּאֱמֹר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד׃ כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוֹד, כִּי אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְעַל כָּל מַעֲשָׂיו.{{סוף}}<קטע סוף=יג/><קטע סוף=ברוך ה' לעולם/> {{ש}} {{רקע אפור}}<קטע התחלה=יד/>{{הור|ע"פ דעת הגר"א אין לומר את הפסוקים דלהלן, כדי שלא להפסיק בין גאולה לתפילה.}}{{ש}} <קטע סוף=יד/> {{הור|בשבת:}} <קטע התחלה=טו/>וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם׃ בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ׃{{ממס|שמות לא#לא טז|שמות לא טז-יז}}<קטע סוף=טו/> {{הור|ביום טוב של ג' רגלים:}} <קטע התחלה=טז/>וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְיָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ויקרא כג מד}}<קטע סוף=טז/> {{הור|בראש השנה:}} <קטע התחלה=יז/>תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}<קטע סוף=יז/> {{הור|ביום כיפור:}} <קטע התחלה=יח/>כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ:{{ממס|ויקרא טז ל}}<קטע סוף=יח/>{{סוף}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> 449rp4tg8zlhrll7daeynui60nb47i9 0 363122 3007603 2996402 2026-04-23T09:40:44Z Yack67 27395 3007603 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}} ===קדושת היום=== {{קדושת היום|שבת|נוסח=אשכנז|תפילה=ערבית}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח א}} <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחנוכה{{סוף}}<div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|על הנסים|בימי מתתיהו}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}<div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בפורים{{סוף}}<div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|על הנסים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בימי מרדכי}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}} ==מעין שבע== <קטע התחלה=מעין7/>{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}} {{הור|חזן:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{הור|חזן וקהל:}}{{ש}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל<קטע סוף=מעין7/> {{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}}<קטע התחלה=מעין7/> הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{הור|חזן:}}{{ש}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=מעין7/> ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} {{מגירה|ספירת העומר| ==ספירת העומר== {{:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר}}}} ===עלינו לשבח=== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ====קדיש יתום==== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים {{צ|לדוד}}| ===לדוד=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ====קדיש יתום==== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}} ===אדון עולם=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 3uuqcv4wgu7rgovjp3legnvbyxqzh39 0 363134 3007398 3003323 2026-04-22T15:19:37Z Yack67 27395 3007398 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}} ===אנא בכח=== {{:אנא בכח}} ===לכה דודי=== {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==במה מדליקין== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}} תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}} ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> jln1epqgwesiqdz97o6vksfekjbvho5 3007428 3007398 2026-04-22T16:06:14Z Yack67 27395 3007428 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===אנא בכח=== {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===לכה דודי=== {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/><קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==במה מדליקין== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}} תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}} ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 782oxufwfpye6g1u6qp9qgzsnayvjl5 3007479 3007428 2026-04-22T18:05:43Z Yack67 27395 3007479 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===אנא בכח=== {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===לכה דודי=== {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/><קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי/> ==במה מדליקין== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=יום טוב מערבי/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}} <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי/> ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> r0qubxmfr6p16nrrxc0z4kmkcz0l6va 3007544 3007479 2026-04-22T23:00:09Z Yack67 27395 3007544 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===אנא בכח=== {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===לכה דודי=== {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/><קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי/> ==במה מדליקין== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}} <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי/>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי/> ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> faqi73c3f19tugpcx3fub5w1hltplcb 3007548 3007544 2026-04-22T23:01:10Z Yack67 27395 3007548 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===אנא בכח=== {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=יום טוב מערבי/> ===לכה דודי=== {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/><קטע סוף=יום טוב מערבי/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי/> ==במה מדליקין== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי/> ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> cvz74388vjr13xl1ubuhrv0ah485tdo 3007558 3007548 2026-04-23T06:33:21Z Yack67 27395 3007558 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> buuwmzmzjilt0x9fvjunxiseezlmlml 3007568 3007558 2026-04-23T07:08:52Z Yack67 27395 3007568 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושתי הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על בית {{צ|התנערי}} ורק כשחל ערב שבת ביום טוב. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> eiow11085abuyvte9qfaap07p8c3oj2 3007575 3007568 2026-04-23T07:22:01Z Yack67 27395 /* לכה דודי */ 3007575 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על בית {{צ|התנערי}} ורק כשחל ערב שבת ביום טוב. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 6d5c7ci032uhx3i5qbkj3de73wq5j3c 3007586 3007575 2026-04-23T07:38:34Z בן עדריאל 9444 בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון) 3007586 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 58m7m0fazysjxppxkul2hstzggmz3c0 3007588 3007586 2026-04-23T07:54:13Z Yack67 27395 3007588 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} <noinclude>{{הור2|אין אומרים במה מדליקין כשערב שבת היה ביו"ט, ולא בליל יו"כ. ויש שאין אומרים אותו גם בליל יו"ט משום לא פלוג וכן מנהג אשכנז המזרחי. ובשבת חנוכה המנהג הפשוט לאמרו.}}</noinclude> {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 9wdx4nk11xi941n6z1jn75uxpz47g8a 3007589 3007588 2026-04-23T07:55:57Z Yack67 27395 /* במה מדליקין */ 3007589 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} <noinclude>{{הור2|אין אומרים במה מדליקין כשערב שבת היה ביו"ט, ולא בליל יו"כ. ויש שאין אומרים אותו גם בליל יו"ט ובליל שבת חול המועד משום לא פלוג וכן מנהג אשכנז המזרחי. ובשבת חנוכה המנהג הפשוט לאמרו.}}</noinclude> {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 9qhnxs0xhv0hhcdcml4j3pklne6z1ou 3007590 3007589 2026-04-23T07:58:32Z Yack67 27395 /* במה מדליקין */ 3007590 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} <noinclude>{{הור2|אין אומרים במה מדליקין כשערב שבת היה יום טוב, ולא בליל יום כפור. ויש שאין אומרים אותו גם בליל יו"ט ובליל שבת חול המועד משום לא פלוג, וכן מנהג אשכנז המזרחי. ובשבת חנוכה המנהג הפשוט לאמרו.}}</noinclude> {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 9qm5veuelqdykchagb0pyod5ny7utom 3007591 3007590 2026-04-23T07:59:05Z Yack67 27395 /* במה מדליקין */ 3007591 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}}<קטע סוף=מזמורי שבת/> ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} <noinclude>{{הור2|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} כשערב שבת היה יום טוב, ולא בליל יום כפור. ויש שאין אומרים אותו גם בליל יו"ט ובליל שבת חול המועד משום לא פלוג, וכן מנהג אשכנז המזרחי. ובשבת חנוכה המנהג הפשוט לאמרו.}}</noinclude> {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 9yo8qs208s5k95xr445brtyfbpa2t68 3007622 3007591 2026-04-23T10:54:41Z בן עדריאל 9444 3007622 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מזמורי שבת/><קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== {{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} <noinclude>{{הור2|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} כשערב שבת היה יום טוב, ולא בליל יום כפור. ויש שאין אומרים אותו גם בליל יו"ט ובליל שבת חול המועד משום לא פלוג, וכן מנהג אשכנז המזרחי. ובשבת חנוכה המנהג הפשוט לאמרו.}}</noinclude> {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> qw78ylvaam0lhvuvl25xzocgwfmkmba 0 365200 3007433 3007299 2026-04-22T16:18:44Z יוסי סרי 24557 3007433 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ב|ג|ד}} ===[[משנה מעשרות ג א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|המעביר תאנים וכו'}} פירש רש"י ז"ל המעביר וכו' השוטח תאנים בחצרו ע"כ וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואין פירוש זה נכון דאי הכי ליתני המביא תאנים לחצרו כיון דשוטח אותם שם בחצר ועוד דבירושלמי דייק הא שלא לקצות חייב ומתניתין רבי ומימרא דרבי הכי תנינן לה הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלם בראש גגו רבי מחייב ורבי יוסי בר יהודה פוטר ומתניתין משום דלקצות אינהו מצי אכלי בחצר אלא הכי פירושו המעביר תאנים הרבה בחצרו דאית בהו גרן והעבירן בחצר דרך העברה לעשותן קציעות במקום המיוחד לו בראש גגו והיינו מוקצה ותנן דבניו אוכלין סתם ואפילו בחצר וכל שכן בגג דהיינו במקומו לכולי עלמא ובחצר בניו וכו' אליבא דרבי פטורין מלעשר דאין חצר קובעת בראיית פנים אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אבל הוא לא וכן מצאתי שפירש ר"י עכ"ל ז"ל. ובערוך פירש לקצות ליבש פ"א לקצות לעשות מהן קציעות שקציעתן זו היא גמר מלאכתן והואיל ועדיין לא עשאן קציעות אוכלין מהם עראי ופטורין. ופירות שלא נגמרה מלאכתן קרי מוקצה כדתנן עומד אדם על המוקצה וכו' ע"כ: {{דה מפרש|בני ביתו}} אשתו ובירושלמי פריך כיון דיש לה עליו מזונות הא דמיא לסיפא דפועלים דקתני בהו הרי אלו לא יאכלו ומשני מיתוקמא כמאן דאמר אין מזונות לאשה מדברי תורה וקשה מכאן לתוספות דפרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה) שהקשו שם לרש"י ז"ל דלא אשכחן אשתו דקרו בני ביתו. ושם ביום טוב דף ל"ה נמי מייתי לה ותני עלה ר' יעקב [הגה"ה עיין לעיל בירושלמי] מחייב ור' יוסי בר יהודה פוטר: בפירוש ר"ע ז"ל אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו אמת וצריך עיון בירושלמי ע"כ. וכתב עוד בזמן שאין להם עליו מזונות ס"א והפועלים שעמו בזמן שיש להם עליו מזונות וכו' ואם אין להם עליו וכו' ע"כ ומלות אוכלין ופטורין דבמתניתין דהכא מחקן מן המשנה: {{דה מפרש|אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו}} פירש הרמב"ם ז"ל דטעמא הוי משום דאין פורעין חוב מן הטבל וקשיא דאכתי לא נגמרה מלאכתם הם וקתני סיפא דדבר שלא נגמרה מלאכתו דאוכלין אחת אחת ונראה לפרש לשיטת הרמב"ם ז"ל דלעולם לדידהו חצר דידהו חשיבא דמכח בעל הבית הוא דאתו וכיון דקצץ להם מזונות ונותן להם מן התאנים הוה ליה כאילו חילק התאנים הללו לקצות והללו לאכול עתה ולא חייל בהני דאכלי השתא שמא דלקצות ונגמרה מלאכתן נינהו וחצר של אדם קובעת לו בדבר שנגמרה מלאכתו ושם טבל חל בהן הילכך אפילו אחת אחת לא יאכלו דהא אית גרן מראיית פנים ובחצר לא מצו אכלי כלל דומיא דידי'. הר"ש שירילי"ו ז"ל. והוא ז"ל גם כן דחה דחייה גמורה בראיה ברורה פירוש רבינו שמשון שהעתיק ר"ע ז"ל משום דלגבי לוקח חשיב כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו ע"כ וכתב עליו דמשמע מכמה דוכתי דלאו בתר לוקח אזלינן אלא בתר רוב בני המקום וכיון דרוב בני המקום עושין קציעות חשיב לא נגמרה מלאכתו ע"כ. ועוד נתן הוא ז"ל טעם אחר למה לא יאכלו. ירושלמי ר' יוחנן בשם ר"ש בן יוחי אמר היו לו שתי חצרות אחת במגדלא ואחת בטבריא העבירן בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטבריא מכיון שהעבירן דרך היתר מותרין אתיא דרשב"י כר' יוסי בר' יהודה ועדיפא מיניה דמה דאמר ר' יוסי בר' יהודה בעומד במקום פיטור פירוש כגון שרוצה לאכלן על הגג ועתיד לעמוד במקום פיטור ואשמועינן דכיון דסוף מגמתו על פיטורא אף על גב דעבר על מקום חיובא פטור ומה דאר"ש באומד בדעתו לאכלן במקום חיוב ועתיד לעמוד שם במקום חיובא ומכיון שהעבירן דרך היתר מותר ודר' אליעזר עדיפא מן דתרויהון דתנן לעיל בפ"ח דתרומות היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר ר' אליעזר אומר יגמור ומפרש התם בירושלמי טעמא דר"א משום דכיון שהתחיל בהן דרך היתר שהתחיל לאכול מהן עראי בשדה בשעומדין לאכילה. ואם לקצות שהתחיל בגגו אפילו הכניסן לחצר ואכלן בחצר שרי דסבר דחצר לא קבעא אפילו להנהו כיון דהתחיל בהיתר ולענין הלכה קיימא לן כרבי מחבירו הילכך בעל הבית שהעביר תאנים בחצרו לאכלן בראש גגו וכן בניו בני דעה ואשתו וכל שכן פועלים שהכניסום במזיד ולאכלן שם אסור לאכול מהם עראי והיינו מתניתין דקתני בה תנאה דמעביר הא הכנסה ושלא לקצות כולהו מיחייבי. העבירום לקצות פועלים דפסקו להם מזונות אסורין ולא יאכלו אפילו אחת דחצר חשיבא כדידהו והיינו מתניתין דהפועלים. העבירום בניו ואשתו לקצות בגג הם מותרין לאכול מהן עראי דנחית עלייהו שמא דלקצות והוי דבר שלא נגמרה מלאכתו. בעל הבית עצמו שהעבירן בחצר לקצותן בגג ובא בעל הבית לאכול מהן בחצר עראי פלוגתא דרבי ורבנן בירושלמי ורב סבר כרבי ור' אלעזר סבר כרבנן וקיימא לן כרב ואסור לאכול מהם עראי עד הגג ואין מכל זה בהלכות הרמב"ם ז"ל כלום. הר"ש שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ג ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|המוציא פועליו לשדה וכו' אוכלין ופטורין}} מידי דהוה אעובר בשוק דפירקין דלעיל דאמרינן מתנה אינה כמכר: {{דה מפרש|ואם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת}} דלא הוי קבע כר' יהודה דלעיל בפרק שני אי נמי אפילו כר"מ דעד כאן לא אסר ר"מ התם אלא לפי שהקדים לו את האיסר. הר"ש ז"ל: {{דה מפרש|אבל לא מן הסל}} פירוש כי כבר נצטרפו שם בסל והמקח קובע עם הצרוף. ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|ולא מן המוקצה}} בירושלמי פריך דהא לא נגמרה מלאכתו ומאי מהני ההוא גרן אדרבה המוקצה מוכיח דלא נגמרה מלאכתן ומשני מוקצה עשו אותו כמצורף וטעמא דכיון דקצץ להם מזונות ואכיל מן המוקצה חשיב כאילו ייחד לו מה שהוא אוכל והוי נגמרה מלאכתו וגרן: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ג ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים וכו'}} פירש ר"ע ז"ל לעדור ולקשקש תחת הזיתים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל בירושלמי אינו מפרש כן אלא מיירי ששכרו לנכש בזיתים דומיא דסיפא דבצלים ואפילו הכי סברא מתניתין דאוכל אחת אחת עכ"ל ז"ל. עוד כתב אוכל אחת אחת ופטור ס"א אחד אחד ע"כ: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} ירושלמי תני דבי רבי אוכל כדרכו ופטור ואפילו בצרוף ובקצץ ופליג אמתניתין ומוקי התם פלוגתייהו בששכרו לנכש עמו בזיתים דהיינו להקל מעל האילן הזיתים הרעים שלא יכחישו היפים והשתא הוי דומיא דסיפא לנכש בבצלים וכו': {{דה מפרש|לנכש בבצלים}} יש מפרשים לעקור הבצלים הרעים מבין היפים ולשון ניכוש מורה יותר דהיינו לתלוש העשבים הרעים כדפירש ר"ע ז"ל: {{דה מפרש|ניכוש}} הוא חפירה סביב האילן הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואם צֵירַף חייב}} תניא בתוספתא לא יאחוז קלח בידו ויאכל אבל מקרטם עלה עלה ואוכל וצירף דקתני הכא היינו שתלש הקלח שיש בו שנים שלשה עלין. הר"ש שירילי"ו ז"ל: קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ג ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|מצא קציצות}} תאנים שקוצצין אותם באזמל ומוהל שלהן זב ושוטחן בשדה לייבשן הר"ש שירילי"ו ז"ל ומתניתין מייתי לה במציעא ראש פרק אלו מציאות דכ"א ושם הגירסא קציעות [הגהה אכן ה"ר יהוסף ז"ל כתב בכל הספרים מצאתי קציצות בשני צדי:] בעי"ן ומשם העתיק הר"ש שירילי"ו ז"ל פירושו של רש"י ז"ל. ובתוספות יום טוב כתוב שנקראו קציעות על שם המקצועות שהן המחצלאות ואני נראה לעניות דעתי דאדרבה לא נקראו אותן המחצלאות מקצועות אלא בעבור הקציעות שמייבשין עליהם והן נקראו על שם שקוצעין אותן במוקצה וכמה דאת אמר המקצע מכולם טפח על טפח טמא שהוא לשון חתוך בפרק כ"ז דכלים וכן תנן בכמה דוכתי: {{דה מפרש|אפילו בצד שדה קציצות}} בשב"א תחת השי"ן וציר"י תחת הדלי"ת שהוא סמוך. פירוש אפילו מצאן אצל שדה שיש בה קציעות: {{דה מפרש|שהיא נוטה לדרך}} מפרש בירושלמי דוקא לדרך משום דידע דעוברי דרכים יטלום מה שאין כן כשנוטה לשדה חבירו: {{דה מפרש|מותרות משום גָזַל}} יש גורסין אין בהן משום גזל וכן הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל. וטעמא דקציצות אגב דחשיבי ממשמש בהו וידע מיד ותאנה נמי מידע ידיע דנתרא ועם נפילתה נמאסת ומפקר לה משום דלא ידיע מאיזה אילן היא אי מאילו שהן תחתיהן אי מעלמא ואיכא מאן דמפרש דכיון שהיא נופלת מתלכלכת ונמאסת בעיניו ומפקירה: {{דה מפרש|בזיתים ובחרובין}} ה"ר יהוסף ז"ל הגירסה הזיתים והחרובין: {{דה מפרש|ואם לאו פטור}} דלפעמים שהרגל דורסה והיא אינה דרוסה ונראית כדרוסה ע"כ עם פירוש הרש"ש ז"ל. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל פירוש גרוגרות היינו תאנים יבשים שנדרסו בחבית ונתפרדו אחר כך ואלה הגרוגרות דמתניתין אינם נכרים אם נדרסו ברגל אדם ובעבור זה הם נראין כגרוגרות או אם נדרסו בחבית ונתפרדו והרי הן גרוגרות ממש וכבר נתחייבו דתנן הגרוגרות משידוש ע"כ. עוד כתב בכל הספרים מצאתי אם דרסו רוב אדם ואין שם מלת בני: {{דה מפרש|מצא פלחי דבילה}} בירושלמי מפרש לה במקום שאין רוב דורסין בבתים דאי רוב דורסין בבתים לא בעינן טעמא דדבר גמור דתיפוק לי דראו פני הבית וגם אין רוב דורסין בשדות הילכך הני פלחים כיון דאית בהו דבר גמור וספק ראיית פני הבית נטבלו אבל במקום שרוב דורסין בשדות אותם המיעוט העתידין לדרוס בבתים בטלין ואינו חייב לעשר: {{דה מפרש|עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהם לבהמה}} לשון המשנה נקט הרמב"ם ז"ל שם פ"ג ונראה לעניות דעתי שרוצה לומר עד שלא גמר לכונסן ולהעמידן ערימה מוריד מהן לבהמה וכו' ומכל מקום קשה לעניות דעתי דהוה ליה למיתני בראש הגג בבי"ת: {{דה מפרש|מוריד מהם לבהמה}} פירש רבינו שמשון ז"ל ולפיכך הוא מאכיל אותן לבהמתו דלאחר שיבשו כל צרכן אין להאכילן לבהמתו פירוש אין רגילות להאכילן לבהמתו ואיכא מאן דמפרש דמוריד מהן לבהמה לאו דוקא דהוא הדין לאדם והא דנקט בהמה כדמפרש בירושלמי לפי שאין דרך ושבח לתלמיד חכם לאכול בשוק ע"כ. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל פירוש שלא עשה מהם ערימה דהיינו גרנן למעשרות ע"כ. עוד כתב בירושלמי מפרש דלר' הוי הדין הזה דוקא בחרובין שאינן אוכל אדם ע"כ. עוד כתב מפני שהוא מחזיר את המותר פירוש כי הפירות שלא נגמרה מלאכתן לא הוקבעו ומי שרוצה לאכול מאותן הפירות שלא נגמרה מלאכתן כשהוא נוטלם בידו הוא גמר מלאכה שלהן שהרי הוא רוצה לאכלם ולא יש להם מלאכה אחרת עוד שהרי עתה יאכל אותם אך כשהוא מחזיר את המותר אף על פי שנטלן מן המוקצה לאכלם עדיין לא נגמרה מלאכתן שהרי יש בהן שעתידין לחזור למקומן והרי באותם לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו שהוא נוטלם מן המוקצה וכיון שאותן לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו גם האחרים שהוא רוצה לאכול עדיין לא נגמרה מלאכתן עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ג ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|איזו היא חצר וכו'}} כתב ה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל אמסכת תרומות קאי דתנן בפ"ח היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר וכו' ר' יהושע אומר לא יגמור משמע דחצר מחייבא לנו והשתא מפרש איזו היא חצר וכו' כך מצאתי ע"כ. ואיתה בתוספות פרק הפועלים דף פ"ח והעלו שם דלר' ינאי דאמר התם אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מודה הוא דחצר קובעת מדרבנן וכן כתב ר"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל. ואיתה בגמ' נדה פרק יוצא דופן (נדה דף מ"ז) ושם פירש רש"י ז"ל בוהלכה כדברי כולן להחמיר שני פירושים וזה לשונו כדברי כולן להחמיר דאם יש בה אחד מכל אלו חייבת אם יש שם שומר חייבת כר' ישמעאל אף על גב דאחד פותח ואחד נועל פירוש שאין השומר קבוע לפתוח ולנעול אלא זה פותח וזה נועל ואי ליכא פותח ונועל חייבת כר' עקיבא ואף על גב דליכא שומר ואם אומר לו מה אתה מבקש חייבת ואף על גב דלית בה חד מכל הני לישנא אחרינא הלכה כדברי כולן להחמיר כיון שאין אדם בוש לאכול בתוכה חייבת פירוש דקובעת למעשר ואין אוכלין מפירות הנכנסין לה עד שיתעשרו ומכל מקום להפריש מהן על טבל אחר אסור עד שיהיה לה שומר קבוע ע"כ. ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דמתניתין קאי אריש פירקין דקתני המעביר תאנים בחצרו לקצות פטורין הא שלא לקצות חייבין דחצר קובעתן. ובירושלמי תני ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל בשני שותפין לא בשני דיורין והתם מפרש מה בין שותפין לדיורין עיין בה"ר שמשון ז"ל: {{דה מפרש|כל שאין אדם בוש וכו'}} לעיל בפרק שני סימן ב' כתבינן דסבירא ליה לר' נחמיה כר' יהודה דהתם: {{דה מפרש|ר' יהודה אומר שתי חצרות וכו'}} ירושלמי ר' בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא מה בא ר' יהודה להוסיף על דברי ר' עקיבא רבו א"ל ולא כלום ודבריו ממש הן דברי ר' עקיבא. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' יהודה לא קאי אלעיל ולא פליג אלעיל אלא מילתא באפי נפשה קאמר ע"כ: עוד כתב שתי חצרות פירוש שתי חצרות שיש להם בתים סביבות כל חצר וחצר ע"כ. <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ג ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|הגגות פטורין וכו'}} ודוקא בגג שיש בו ארבע אמות דכמו שאין הבית טובל אלא אם כן יש בו ארבע אמות על ארבע אמות אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע אמות על ארבע אמות. ובירושלמי גרסינן תו אפילו בגג מבוצר פירוש שכל סביבותיו חצר פטרא מתניתין ופרכינן בשלמא אי מיירי בכל גגין דעלמא מצינן למימר שהעלן לגג מאחורי הבית או נפלו לו בזריקה שם אבל השתא דמיירי נמי בגג מבוצר אי אפשר שבאו הפירות לגג אלא שדרך חצר הכניסן וכיון דחצר חייבת הא נטבלו ומאי טעמא דמתניתין ומשני מתניתין מיתוקמא כר' יוסי ב"ר יהודה בפשיטות דאמר לעיל בריש פירקין בברייתא הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלן בראש גגו רבי מחייב ור' יוסי ב"ר יהודה פוטר אבל לרבי לא מיתוקמא מתניתין אלא כשהיה בדעתו לעשותן מוקצה ולא נטבלו בחצר ואחר כך נמלך לאכלן כשהעלן בראש גגו: בפירוש ר"ע ז"ל והעלה הפירות לגג דרך חצר וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו דלרבי החצר טובלת ואף על פי ששנינו למעלה המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין היינו דוקא כשהעלן לקציעות שלא נגמרה מלאכתן אבל המעביר תאנים לאכול בגג בודאי חייב ומה שפירש הוא דעת ר' יוסי ב"ר יהודה אלא המשנה מדברת שהעלה אותן לגג שבחצר דרך חצרו לקצות ואחר כך נמלך לאכלן פטור כי החצר לא קבעא בדבר שלא נגמרה מלאכתו ועיין בירושלמי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשרות ג ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|הצריפין וכו'}} ובירושלמי מפרש דהבורגנין טובלין לבעלי הבורגנין דלדידהו חשיב קבע וכדתניא בית ספר ובית תלמוד טובלין לסופר וְלַמַשְנֶה אבל לאחרים לא: {{דה מפרש|והחיצונה פטורה}} ואף על גב דתנן ברישא בית שער אכסדרא אם חייבת חייבין והכא תהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותטבול למעשר בסוכה פ"ק פריך לה גבי ענין מזוזה ומשני משום דלא קביעא כלומר לא זו ולא זו דבר קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער והכי נמי נימא לגבי מעשר. כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים דלא הוי בית בלאו הכי ובפ"ק דיומא דף י' פריך והא כתיב והכתי בית החורף על בית הקיץ ומשני בית קיץ ובית חורף איקרו בית סתמא לא איקרו: {{דה מפרש|כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים}} וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א כל שאינה דירת החמה או דירת הגשמים וס"א כל שאינה לא דירת החמה ולא דירת הגשמים וכו': {{דה מפרש|סוכת החג בחג}} ירושלמי תניא (צריך לע"ד עיון) רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות ר"ש אומר ארבע דפנות אף על פי שאין ארבע אמות ר' יהודה אומר ארע אמות וארבע דפנות תניא וכן היה ר' יהודה מחייבה במזוזה ובעירוב מסתברא ר' יהודה יודה לאילין רבנן דאי לית בה ארבע אמות וארבע דפנות לא טבלא ורבנין אילין לא יודון לר' יהודה אף על פי שיש ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת למעשרות וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ואף על גב דאמרינן פרקא קמא דסוכה דר"ש ורבי ורבי יהודה כולהו סבירא ליה סוכה דירת קבע בעינן שיטה הוא דהויא אבל אין כל דבריהם שוין וכן כתבו הגאונים ז"ל הלכך אף על גב דבעי מר ארבע דפנות ומר ארבע אמות לא סברי דהוו בית לחיובי במזוזה ולאטבולי למעשרות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשרות ג ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר וכו'}} פירוש בחצר החייבת כדלעיל: {{דה מפרש|אוכל אחת אחת}} אבל שתים לא דהוי גרן וראיית פני חצר בבת אחת ובהא מודה ר' טרפון: {{דה מפרש|ממלא חיקו}} שולי בגדיו: {{דה מפרש|ואוכל}} שם שאין אויר החצר קובע למעשר ומיירי שאין גובה כותלי החצר עולה עד כנגד נופה של תאנה הר"ש שירילי"ו ז"ל. אכן בלשון הרמב"ם ז"ל אין שם רק שאין אויר החצר קובע למעשר ע"כ. ובירושלמי תניא ר"א בר"ש אומר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו ר"א בר"ש ע"י שהיה אכלן הוי משער בגרמי'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' שמעון חולק על כל מקום שיש דין זה של אוכל אחת אחת ופטור ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשרות ג ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|גפן שהיא נטועה בחצר}} החייבת דאי נעדרת ונזרעת הרי היא כגנה ואוכל בתוכה עראי. הר"ש ז"ל מן הירושלמי: {{דה מפרש|נוטל את כל האשכול}} ירושלמי א"ר זעירא א"ר חייא בר ווא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר דהיה אוכל באשכול או דר' טרפון עביד עקיצת האשכול כתחילתו דכיון דשריא התחלה שרי נמי למיגמר ר' אילא ר' ייסא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר או דר' טרפון עבד אכילה שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת הלכך כל האשכול וכל האבטיח וכל הרמון כתאנה אף על גב דאית בהו כמה אכילות ומ"ט דר' אליעזר משום שהתחיל בו בהיתר תניא א"ר נתן וכו' כדלעיל פ"ח דתרומות סי' ג': {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר מגרגר באשכול}} לעיל פרק היה עובר גבי מקח תנן הכי ומודה התם ר' טרפון ה"ר שמשון ז"ל אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב ויש לומר דתני פלוגתא גבי חצר וכל שכן גבי מקח דחצר רמוז בתורה דכתיב בשעריך אי נמי סתמא דההיא כרבי דאמר דָמִים חשיבי מחצר ע"כ: {{דה מפרש|מקרטם}} ס"א מקרסם וכן ברמב"ם ספ"ד: {{דה מפרש|אם היו נשמרין חייבין}} נשמרין לאדם דהני חישב עליהן לאדם הוו לאדם חישב עליהן לבהמה הוו לבהמה ובירושלמי ראש פרק הפיגם משמע דנשמרין דקתני דחייבין היינו דוקא בחצר אבל בגנה אפילו נשמרין נמי פטורין ובנדה פרק בא סימן (נדה דף נ"א) מייתי לה ופריך היכי דמי אילימא דזרעינהו מתחילה לאדם צריכא למימר אלא לאו דזרעינהו מתחלה לבהמה וקתני אם חזר ושמרן לאדם חייבין ומסיק רב אשי שעלו מאליהן בחצר עסיקינן וסתמא לאדם והכי קאמר אם החצר משמרת פירותיה חייבין ואם לאו פטורין מאי טעמא דמחשבת חבור לאו שמה מחשבה וכתבו התוספות ז"ל הא דנקט שבחצר לפי מאי דמסיק שעלו מאליהן אתי שפיר משום דבחצר אין דרך לזרוע אלא בגנה ועוד דבחצר סתמו לאדם לפי שרואה ויודע מתי ללקטן עד שלא יתקשו ע"כ. אכן הרמב"ם ז"ל פירש שבחצר דרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשרות ג י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לַגַנָה אוכל כדרכו ופטור עומדת בַגַנָה}} כך מצאתי מנוקד הגימל בפת"ח ודג"ש: {{דה מפרש|אוכל כדרכו ופטור}} מפרש בירושלמי אותו הנוף הנוטה לגנה אוכל כדרכו כשעומד בגנה: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} בעומד בחצר: {{דה מפרש|עומדת בארץ ונוטה לחוץ לארץ או בחוץ לארץ ונוטה לארץ}} כך הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל וכתב ס"א חוצה: {{דה מפרש|ובבתי ערי חומה}} מכר אילן בבתי ערי חומה י"ס דגרסי בהו בבא דובירושלם הלך אחר הנוף קודם בבא דבערי מקלט הלך אחר הנוף וגם לא גרסינן מלת הכל בהני תרי באבי רק הלך אחר וכו': בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה ואינו דעת המשנה וצריך עיון במסכת מכות פרק שני ע"כ: עוד בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבנופו לא מצי פריק וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל לקמן במסכת מעשר שני פרק שלישי לא אמרינן כן וגם שם לא פירש כן וכן נראה לי לפרש כאן הכל הולך אחר הנוף כלומר אף אחר הנוף שאם היה הנוף בפנים אף על פי שהעיקר בחוץ דין הנוף כלפנים והוא הדין נמי להפך שאם העיקר בפנים והנוף בחוץ דין הנוף כחוץ עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ובירושלים הלך אחר הנוף}} לענין מעשר שני ובכורים שטעונים מחיצה ומפרש בפרק אלו הן הגולין דהך מתניתין ר' יהודה היא דסבירא ליה באילן הלך אחר נופו ולחומרא וכו' כדמפרש ר"ע ז"ל ובהאי פירושא מיתרצא מתניתין דפ"ג דמסכת מעשר שני המתחלת אילן דלא פליגא אמתניתין דההיא רבנן היא וכתב ה"ר שמשון ועוד יש לומר דרב אשי דמכות קאי לשנויי דלא תיקשי מתניתין דמעשר שני וה"ק ובירושלם הלך אחר הנוף דבין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולפנים כלפנים ואוכלין שם מעשר שני ולא פודין. מכנגד החומה ולחוץ בין נוף בין עיקר כלחוץ ופודין מעשר שני ואין אוכלין ע"כ וזה הפירוש תפס ה"ר עובדיה ז"ל שם לעיקר ובירושלמי משמע דסבירא ליה דובירושלם הלך אחר הנוף היינו בין לקולא בין לחומרא דגרסינן התם עלה דמתניתין ובירושלם הלך אחר הנוף א"ר חיננא והוא שעלה דרך הנוף אז בתר נוף שדינן לי' ואי נוף לחוץ חוץ הוא אבל אם עלה דרך העיקר שהוא בפנים והוציאו לחוץ כבר קלטו העיקר ואין פודין אותו ומתניתין בית שמאי היא דתנינן תמן פ"ג דמסכת מעשר שני בית שמאי אומרים הכל כלפנים גבי בתי הבדים ואילן והכי נמי אם עלה דרך העיקר הכל כלפנים. תני החזיר את הנוף מבפנים הכל כלפנים: <קטע סוף=מלא"ש י/> <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ג]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ג]]</noinclude> dz5avxoh4a3a6pcpaol69jolohpwz34 3007611 3007433 2026-04-23T10:16:16Z יוסי סרי 24557 3007611 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ב|ג|ד}} ===[[משנה מעשרות ג א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|המעביר תאנים וכו'}} פירש רש"י ז"ל המעביר וכו' השוטח תאנים בחצרו ע"כ. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואין פירוש זה נכון, דאי הכי ליתני המביא תאנים לחצרו כיון דשוטח אותם שם בחצר, ועוד דבירושלמי דייק הא שלא לקצות חייב ומתניתין רבי ומימרא דרבי הכי תנינן לה הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלם בראש גגו רבי מחייב ורבי יוסי בר יהודה פוטר ומתניתין משום דלקצות אינהו מצי אכלי בחצר, אלא הכי פירושו המעביר תאנים הרבה בחצרו דאית בהו גרן והעבירן בחצר דרך העברה לעשותן קציעות במקום המיוחד לו בראש גגו והיינו מוקצה, ותנן דבניו אוכלין סתם ואפילו בחצר וכל שכן בגג דהיינו במקומו לכולי עלמא, ובחצר בניו וכו' אליבא דרבי פטורין מלעשר דאין חצר קובעת בראיית פנים אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אבל הוא לא, וכן מצאתי שפירש ר"י עכ"ל ז"ל. ובערוך פירש לקצות ליבש, פירוש אחר לקצות לעשות מהן קציעות שקציעתן זו היא גמר מלאכתן והואיל ועדיין לא עשאן קציעות אוכלין מהם עראי ופטורין, ופירות שלא נגמרה מלאכתן קרי מוקצה כדתנן עומד אדם על המוקצה וכו' ע"כ: {{דה מפרש|בני ביתו}} אשתו ובירושלמי פריך כיון דיש לה עליו מזונות הא דמיא לסיפא דפועלים דקתני בהו הרי אלו לא יאכלו ומשני מיתוקמא כמאן דאמר אין מזונות לאשה מדברי תורה וקשה מכאן לתוספות דפרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה) שהקשו שם לרש"י ז"ל דלא אשכחן אשתו דקרו בני ביתו. ושם ביום טוב דף ל"ה נמי מייתי לה ותני עלה ר' יעקב [הגה"ה עיין לעיל בירושלמי] מחייב ור' יוסי בר יהודה פוטר: בפירוש ר"ע ז"ל אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו אמת וצריך עיון בירושלמי ע"כ. וכתב עוד בזמן שאין להם עליו מזונות ס"א והפועלים שעמו בזמן שיש להם עליו מזונות וכו' ואם אין להם עליו וכו' ע"כ ומלות אוכלין ופטורין דבמתניתין דהכא מחקן מן המשנה: {{דה מפרש|אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו}} פירש הרמב"ם ז"ל דטעמא הוי משום דאין פורעין חוב מן הטבל וקשיא דאכתי לא נגמרה מלאכתם הם וקתני סיפא דדבר שלא נגמרה מלאכתו דאוכלין אחת אחת ונראה לפרש לשיטת הרמב"ם ז"ל דלעולם לדידהו חצר דידהו חשיבא דמכח בעל הבית הוא דאתו וכיון דקצץ להם מזונות ונותן להם מן התאנים הוה ליה כאילו חילק התאנים הללו לקצות והללו לאכול עתה ולא חייל בהני דאכלי השתא שמא דלקצות ונגמרה מלאכתן נינהו וחצר של אדם קובעת לו בדבר שנגמרה מלאכתו ושם טבל חל בהן הילכך אפילו אחת אחת לא יאכלו דהא אית גרן מראיית פנים ובחצר לא מצו אכלי כלל דומיא דידי'. הר"ש שירילי"ו ז"ל. והוא ז"ל גם כן דחה דחייה גמורה בראיה ברורה פירוש רבינו שמשון שהעתיק ר"ע ז"ל משום דלגבי לוקח חשיב כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו ע"כ וכתב עליו דמשמע מכמה דוכתי דלאו בתר לוקח אזלינן אלא בתר רוב בני המקום וכיון דרוב בני המקום עושין קציעות חשיב לא נגמרה מלאכתו ע"כ. ועוד נתן הוא ז"ל טעם אחר למה לא יאכלו. ירושלמי ר' יוחנן בשם ר"ש בן יוחי אמר היו לו שתי חצרות אחת במגדלא ואחת בטבריא העבירן בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטבריא מכיון שהעבירן דרך היתר מותרין אתיא דרשב"י כר' יוסי בר' יהודה ועדיפא מיניה דמה דאמר ר' יוסי בר' יהודה בעומד במקום פיטור פירוש כגון שרוצה לאכלן על הגג ועתיד לעמוד במקום פיטור ואשמועינן דכיון דסוף מגמתו על פיטורא אף על גב דעבר על מקום חיובא פטור ומה דאר"ש באומד בדעתו לאכלן במקום חיוב ועתיד לעמוד שם במקום חיובא ומכיון שהעבירן דרך היתר מותר ודר' אליעזר עדיפא מן דתרויהון דתנן לעיל בפ"ח דתרומות היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר ר' אליעזר אומר יגמור ומפרש התם בירושלמי טעמא דר"א משום דכיון שהתחיל בהן דרך היתר שהתחיל לאכול מהן עראי בשדה בשעומדין לאכילה. ואם לקצות שהתחיל בגגו אפילו הכניסן לחצר ואכלן בחצר שרי דסבר דחצר לא קבעא אפילו להנהו כיון דהתחיל בהיתר ולענין הלכה קיימא לן כרבי מחבירו הילכך בעל הבית שהעביר תאנים בחצרו לאכלן בראש גגו וכן בניו בני דעה ואשתו וכל שכן פועלים שהכניסום במזיד ולאכלן שם אסור לאכול מהם עראי והיינו מתניתין דקתני בה תנאה דמעביר הא הכנסה ושלא לקצות כולהו מיחייבי. העבירום לקצות פועלים דפסקו להם מזונות אסורין ולא יאכלו אפילו אחת דחצר חשיבא כדידהו והיינו מתניתין דהפועלים. העבירום בניו ואשתו לקצות בגג הם מותרין לאכול מהן עראי דנחית עלייהו שמא דלקצות והוי דבר שלא נגמרה מלאכתו. בעל הבית עצמו שהעבירן בחצר לקצותן בגג ובא בעל הבית לאכול מהן בחצר עראי פלוגתא דרבי ורבנן בירושלמי ורב סבר כרבי ור' אלעזר סבר כרבנן וקיימא לן כרב ואסור לאכול מהם עראי עד הגג ואין מכל זה בהלכות הרמב"ם ז"ל כלום. הר"ש שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ג ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|המוציא פועליו לשדה וכו' אוכלין ופטורין}} מידי דהוה אעובר בשוק דפירקין דלעיל דאמרינן מתנה אינה כמכר: {{דה מפרש|ואם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת}} דלא הוי קבע כר' יהודה דלעיל בפרק שני אי נמי אפילו כר"מ דעד כאן לא אסר ר"מ התם אלא לפי שהקדים לו את האיסר. הר"ש ז"ל: {{דה מפרש|אבל לא מן הסל}} פירוש כי כבר נצטרפו שם בסל והמקח קובע עם הצרוף. ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|ולא מן המוקצה}} בירושלמי פריך דהא לא נגמרה מלאכתו ומאי מהני ההוא גרן אדרבה המוקצה מוכיח דלא נגמרה מלאכתן ומשני מוקצה עשו אותו כמצורף וטעמא דכיון דקצץ להם מזונות ואכיל מן המוקצה חשיב כאילו ייחד לו מה שהוא אוכל והוי נגמרה מלאכתו וגרן: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ג ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים וכו'}} פירש ר"ע ז"ל לעדור ולקשקש תחת הזיתים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל בירושלמי אינו מפרש כן אלא מיירי ששכרו לנכש בזיתים דומיא דסיפא דבצלים ואפילו הכי סברא מתניתין דאוכל אחת אחת עכ"ל ז"ל. עוד כתב אוכל אחת אחת ופטור ס"א אחד אחד ע"כ: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} ירושלמי תני דבי רבי אוכל כדרכו ופטור ואפילו בצרוף ובקצץ ופליג אמתניתין ומוקי התם פלוגתייהו בששכרו לנכש עמו בזיתים דהיינו להקל מעל האילן הזיתים הרעים שלא יכחישו היפים והשתא הוי דומיא דסיפא לנכש בבצלים וכו': {{דה מפרש|לנכש בבצלים}} יש מפרשים לעקור הבצלים הרעים מבין היפים ולשון ניכוש מורה יותר דהיינו לתלוש העשבים הרעים כדפירש ר"ע ז"ל: {{דה מפרש|ניכוש}} הוא חפירה סביב האילן הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואם צֵירַף חייב}} תניא בתוספתא לא יאחוז קלח בידו ויאכל אבל מקרטם עלה עלה ואוכל וצירף דקתני הכא היינו שתלש הקלח שיש בו שנים שלשה עלין. הר"ש שירילי"ו ז"ל: קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ג ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|מצא קציצות}} תאנים שקוצצין אותם באזמל ומוהל שלהן זב ושוטחן בשדה לייבשן הר"ש שירילי"ו ז"ל ומתניתין מייתי לה במציעא ראש פרק אלו מציאות דכ"א ושם הגירסא קציעות [הגהה אכן ה"ר יהוסף ז"ל כתב בכל הספרים מצאתי קציצות בשני צדי:] בעי"ן ומשם העתיק הר"ש שירילי"ו ז"ל פירושו של רש"י ז"ל. ובתוספות יום טוב כתוב שנקראו קציעות על שם המקצועות שהן המחצלאות ואני נראה לעניות דעתי דאדרבה לא נקראו אותן המחצלאות מקצועות אלא בעבור הקציעות שמייבשין עליהם והן נקראו על שם שקוצעין אותן במוקצה וכמה דאת אמר המקצע מכולם טפח על טפח טמא שהוא לשון חתוך בפרק כ"ז דכלים וכן תנן בכמה דוכתי: {{דה מפרש|אפילו בצד שדה קציצות}} בשב"א תחת השי"ן וציר"י תחת הדלי"ת שהוא סמוך. פירוש אפילו מצאן אצל שדה שיש בה קציעות: {{דה מפרש|שהיא נוטה לדרך}} מפרש בירושלמי דוקא לדרך משום דידע דעוברי דרכים יטלום מה שאין כן כשנוטה לשדה חבירו: {{דה מפרש|מותרות משום גָזַל}} יש גורסין אין בהן משום גזל וכן הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל. וטעמא דקציצות אגב דחשיבי ממשמש בהו וידע מיד ותאנה נמי מידע ידיע דנתרא ועם נפילתה נמאסת ומפקר לה משום דלא ידיע מאיזה אילן היא אי מאילו שהן תחתיהן אי מעלמא ואיכא מאן דמפרש דכיון שהיא נופלת מתלכלכת ונמאסת בעיניו ומפקירה: {{דה מפרש|בזיתים ובחרובין}} ה"ר יהוסף ז"ל הגירסה הזיתים והחרובין: {{דה מפרש|ואם לאו פטור}} דלפעמים שהרגל דורסה והיא אינה דרוסה ונראית כדרוסה ע"כ עם פירוש הרש"ש ז"ל. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל פירוש גרוגרות היינו תאנים יבשים שנדרסו בחבית ונתפרדו אחר כך ואלה הגרוגרות דמתניתין אינם נכרים אם נדרסו ברגל אדם ובעבור זה הם נראין כגרוגרות או אם נדרסו בחבית ונתפרדו והרי הן גרוגרות ממש וכבר נתחייבו דתנן הגרוגרות משידוש ע"כ. עוד כתב בכל הספרים מצאתי אם דרסו רוב אדם ואין שם מלת בני: {{דה מפרש|מצא פלחי דבילה}} בירושלמי מפרש לה במקום שאין רוב דורסין בבתים דאי רוב דורסין בבתים לא בעינן טעמא דדבר גמור דתיפוק לי דראו פני הבית וגם אין רוב דורסין בשדות הילכך הני פלחים כיון דאית בהו דבר גמור וספק ראיית פני הבית נטבלו אבל במקום שרוב דורסין בשדות אותם המיעוט העתידין לדרוס בבתים בטלין ואינו חייב לעשר: {{דה מפרש|עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהם לבהמה}} לשון המשנה נקט הרמב"ם ז"ל שם פ"ג ונראה לעניות דעתי שרוצה לומר עד שלא גמר לכונסן ולהעמידן ערימה מוריד מהן לבהמה וכו' ומכל מקום קשה לעניות דעתי דהוה ליה למיתני בראש הגג בבי"ת: {{דה מפרש|מוריד מהם לבהמה}} פירש רבינו שמשון ז"ל ולפיכך הוא מאכיל אותן לבהמתו דלאחר שיבשו כל צרכן אין להאכילן לבהמתו פירוש אין רגילות להאכילן לבהמתו ואיכא מאן דמפרש דמוריד מהן לבהמה לאו דוקא דהוא הדין לאדם והא דנקט בהמה כדמפרש בירושלמי לפי שאין דרך ושבח לתלמיד חכם לאכול בשוק ע"כ. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל פירוש שלא עשה מהם ערימה דהיינו גרנן למעשרות ע"כ. עוד כתב בירושלמי מפרש דלר' הוי הדין הזה דוקא בחרובין שאינן אוכל אדם ע"כ. עוד כתב מפני שהוא מחזיר את המותר פירוש כי הפירות שלא נגמרה מלאכתן לא הוקבעו ומי שרוצה לאכול מאותן הפירות שלא נגמרה מלאכתן כשהוא נוטלם בידו הוא גמר מלאכה שלהן שהרי הוא רוצה לאכלם ולא יש להם מלאכה אחרת עוד שהרי עתה יאכל אותם אך כשהוא מחזיר את המותר אף על פי שנטלן מן המוקצה לאכלם עדיין לא נגמרה מלאכתן שהרי יש בהן שעתידין לחזור למקומן והרי באותם לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו שהוא נוטלם מן המוקצה וכיון שאותן לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו גם האחרים שהוא רוצה לאכול עדיין לא נגמרה מלאכתן עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ג ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|איזו היא חצר וכו'}} כתב ה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל אמסכת תרומות קאי דתנן בפ"ח היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר וכו' ר' יהושע אומר לא יגמור משמע דחצר מחייבא לנו והשתא מפרש איזו היא חצר וכו' כך מצאתי ע"כ. ואיתה בתוספות פרק הפועלים דף פ"ח והעלו שם דלר' ינאי דאמר התם אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מודה הוא דחצר קובעת מדרבנן וכן כתב ר"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל. ואיתה בגמ' נדה פרק יוצא דופן (נדה דף מ"ז) ושם פירש רש"י ז"ל בוהלכה כדברי כולן להחמיר שני פירושים וזה לשונו כדברי כולן להחמיר דאם יש בה אחד מכל אלו חייבת אם יש שם שומר חייבת כר' ישמעאל אף על גב דאחד פותח ואחד נועל פירוש שאין השומר קבוע לפתוח ולנעול אלא זה פותח וזה נועל ואי ליכא פותח ונועל חייבת כר' עקיבא ואף על גב דליכא שומר ואם אומר לו מה אתה מבקש חייבת ואף על גב דלית בה חד מכל הני לישנא אחרינא הלכה כדברי כולן להחמיר כיון שאין אדם בוש לאכול בתוכה חייבת פירוש דקובעת למעשר ואין אוכלין מפירות הנכנסין לה עד שיתעשרו ומכל מקום להפריש מהן על טבל אחר אסור עד שיהיה לה שומר קבוע ע"כ. ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דמתניתין קאי אריש פירקין דקתני המעביר תאנים בחצרו לקצות פטורין הא שלא לקצות חייבין דחצר קובעתן. ובירושלמי תני ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל בשני שותפין לא בשני דיורין והתם מפרש מה בין שותפין לדיורין עיין בה"ר שמשון ז"ל: {{דה מפרש|כל שאין אדם בוש וכו'}} לעיל בפרק שני סימן ב' כתבינן דסבירא ליה לר' נחמיה כר' יהודה דהתם: {{דה מפרש|ר' יהודה אומר שתי חצרות וכו'}} ירושלמי ר' בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא מה בא ר' יהודה להוסיף על דברי ר' עקיבא רבו א"ל ולא כלום ודבריו ממש הן דברי ר' עקיבא. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' יהודה לא קאי אלעיל ולא פליג אלעיל אלא מילתא באפי נפשה קאמר ע"כ: עוד כתב שתי חצרות פירוש שתי חצרות שיש להם בתים סביבות כל חצר וחצר ע"כ. <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ג ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|הגגות פטורין וכו'}} ודוקא בגג שיש בו ארבע אמות דכמו שאין הבית טובל אלא אם כן יש בו ארבע אמות על ארבע אמות אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע אמות על ארבע אמות. ובירושלמי גרסינן תו אפילו בגג מבוצר פירוש שכל סביבותיו חצר פטרא מתניתין ופרכינן בשלמא אי מיירי בכל גגין דעלמא מצינן למימר שהעלן לגג מאחורי הבית או נפלו לו בזריקה שם אבל השתא דמיירי נמי בגג מבוצר אי אפשר שבאו הפירות לגג אלא שדרך חצר הכניסן וכיון דחצר חייבת הא נטבלו ומאי טעמא דמתניתין ומשני מתניתין מיתוקמא כר' יוסי ב"ר יהודה בפשיטות דאמר לעיל בריש פירקין בברייתא הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלן בראש גגו רבי מחייב ור' יוסי ב"ר יהודה פוטר אבל לרבי לא מיתוקמא מתניתין אלא כשהיה בדעתו לעשותן מוקצה ולא נטבלו בחצר ואחר כך נמלך לאכלן כשהעלן בראש גגו: בפירוש ר"ע ז"ל והעלה הפירות לגג דרך חצר וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו דלרבי החצר טובלת ואף על פי ששנינו למעלה המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין היינו דוקא כשהעלן לקציעות שלא נגמרה מלאכתן אבל המעביר תאנים לאכול בגג בודאי חייב ומה שפירש הוא דעת ר' יוסי ב"ר יהודה אלא המשנה מדברת שהעלה אותן לגג שבחצר דרך חצרו לקצות ואחר כך נמלך לאכלן פטור כי החצר לא קבעא בדבר שלא נגמרה מלאכתו ועיין בירושלמי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשרות ג ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|הצריפין וכו'}} ובירושלמי מפרש דהבורגנין טובלין לבעלי הבורגנין דלדידהו חשיב קבע וכדתניא בית ספר ובית תלמוד טובלין לסופר וְלַמַשְנֶה אבל לאחרים לא: {{דה מפרש|והחיצונה פטורה}} ואף על גב דתנן ברישא בית שער אכסדרא אם חייבת חייבין והכא תהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותטבול למעשר בסוכה פ"ק פריך לה גבי ענין מזוזה ומשני משום דלא קביעא כלומר לא זו ולא זו דבר קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער והכי נמי נימא לגבי מעשר. כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים דלא הוי בית בלאו הכי ובפ"ק דיומא דף י' פריך והא כתיב והכתי בית החורף על בית הקיץ ומשני בית קיץ ובית חורף איקרו בית סתמא לא איקרו: {{דה מפרש|כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים}} וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א כל שאינה דירת החמה או דירת הגשמים וס"א כל שאינה לא דירת החמה ולא דירת הגשמים וכו': {{דה מפרש|סוכת החג בחג}} ירושלמי תניא (צריך לע"ד עיון) רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות ר"ש אומר ארבע דפנות אף על פי שאין ארבע אמות ר' יהודה אומר ארע אמות וארבע דפנות תניא וכן היה ר' יהודה מחייבה במזוזה ובעירוב מסתברא ר' יהודה יודה לאילין רבנן דאי לית בה ארבע אמות וארבע דפנות לא טבלא ורבנין אילין לא יודון לר' יהודה אף על פי שיש ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת למעשרות וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ואף על גב דאמרינן פרקא קמא דסוכה דר"ש ורבי ורבי יהודה כולהו סבירא ליה סוכה דירת קבע בעינן שיטה הוא דהויא אבל אין כל דבריהם שוין וכן כתבו הגאונים ז"ל הלכך אף על גב דבעי מר ארבע דפנות ומר ארבע אמות לא סברי דהוו בית לחיובי במזוזה ולאטבולי למעשרות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשרות ג ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר וכו'}} פירוש בחצר החייבת כדלעיל: {{דה מפרש|אוכל אחת אחת}} אבל שתים לא דהוי גרן וראיית פני חצר בבת אחת ובהא מודה ר' טרפון: {{דה מפרש|ממלא חיקו}} שולי בגדיו: {{דה מפרש|ואוכל}} שם שאין אויר החצר קובע למעשר ומיירי שאין גובה כותלי החצר עולה עד כנגד נופה של תאנה הר"ש שירילי"ו ז"ל. אכן בלשון הרמב"ם ז"ל אין שם רק שאין אויר החצר קובע למעשר ע"כ. ובירושלמי תניא ר"א בר"ש אומר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו ר"א בר"ש ע"י שהיה אכלן הוי משער בגרמי'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' שמעון חולק על כל מקום שיש דין זה של אוכל אחת אחת ופטור ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשרות ג ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|גפן שהיא נטועה בחצר}} החייבת דאי נעדרת ונזרעת הרי היא כגנה ואוכל בתוכה עראי. הר"ש ז"ל מן הירושלמי: {{דה מפרש|נוטל את כל האשכול}} ירושלמי א"ר זעירא א"ר חייא בר ווא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר דהיה אוכל באשכול או דר' טרפון עביד עקיצת האשכול כתחילתו דכיון דשריא התחלה שרי נמי למיגמר ר' אילא ר' ייסא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר או דר' טרפון עבד אכילה שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת הלכך כל האשכול וכל האבטיח וכל הרמון כתאנה אף על גב דאית בהו כמה אכילות ומ"ט דר' אליעזר משום שהתחיל בו בהיתר תניא א"ר נתן וכו' כדלעיל פ"ח דתרומות סי' ג': {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר מגרגר באשכול}} לעיל פרק היה עובר גבי מקח תנן הכי ומודה התם ר' טרפון ה"ר שמשון ז"ל אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב ויש לומר דתני פלוגתא גבי חצר וכל שכן גבי מקח דחצר רמוז בתורה דכתיב בשעריך אי נמי סתמא דההיא כרבי דאמר דָמִים חשיבי מחצר ע"כ: {{דה מפרש|מקרטם}} ס"א מקרסם וכן ברמב"ם ספ"ד: {{דה מפרש|אם היו נשמרין חייבין}} נשמרין לאדם דהני חישב עליהן לאדם הוו לאדם חישב עליהן לבהמה הוו לבהמה ובירושלמי ראש פרק הפיגם משמע דנשמרין דקתני דחייבין היינו דוקא בחצר אבל בגנה אפילו נשמרין נמי פטורין ובנדה פרק בא סימן (נדה דף נ"א) מייתי לה ופריך היכי דמי אילימא דזרעינהו מתחילה לאדם צריכא למימר אלא לאו דזרעינהו מתחלה לבהמה וקתני אם חזר ושמרן לאדם חייבין ומסיק רב אשי שעלו מאליהן בחצר עסיקינן וסתמא לאדם והכי קאמר אם החצר משמרת פירותיה חייבין ואם לאו פטורין מאי טעמא דמחשבת חבור לאו שמה מחשבה וכתבו התוספות ז"ל הא דנקט שבחצר לפי מאי דמסיק שעלו מאליהן אתי שפיר משום דבחצר אין דרך לזרוע אלא בגנה ועוד דבחצר סתמו לאדם לפי שרואה ויודע מתי ללקטן עד שלא יתקשו ע"כ. אכן הרמב"ם ז"ל פירש שבחצר דרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשרות ג י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לַגַנָה אוכל כדרכו ופטור עומדת בַגַנָה}} כך מצאתי מנוקד הגימל בפת"ח ודג"ש: {{דה מפרש|אוכל כדרכו ופטור}} מפרש בירושלמי אותו הנוף הנוטה לגנה אוכל כדרכו כשעומד בגנה: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} בעומד בחצר: {{דה מפרש|עומדת בארץ ונוטה לחוץ לארץ או בחוץ לארץ ונוטה לארץ}} כך הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל וכתב ס"א חוצה: {{דה מפרש|ובבתי ערי חומה}} מכר אילן בבתי ערי חומה י"ס דגרסי בהו בבא דובירושלם הלך אחר הנוף קודם בבא דבערי מקלט הלך אחר הנוף וגם לא גרסינן מלת הכל בהני תרי באבי רק הלך אחר וכו': בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה ואינו דעת המשנה וצריך עיון במסכת מכות פרק שני ע"כ: עוד בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבנופו לא מצי פריק וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל לקמן במסכת מעשר שני פרק שלישי לא אמרינן כן וגם שם לא פירש כן וכן נראה לי לפרש כאן הכל הולך אחר הנוף כלומר אף אחר הנוף שאם היה הנוף בפנים אף על פי שהעיקר בחוץ דין הנוף כלפנים והוא הדין נמי להפך שאם העיקר בפנים והנוף בחוץ דין הנוף כחוץ עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ובירושלים הלך אחר הנוף}} לענין מעשר שני ובכורים שטעונים מחיצה ומפרש בפרק אלו הן הגולין דהך מתניתין ר' יהודה היא דסבירא ליה באילן הלך אחר נופו ולחומרא וכו' כדמפרש ר"ע ז"ל ובהאי פירושא מיתרצא מתניתין דפ"ג דמסכת מעשר שני המתחלת אילן דלא פליגא אמתניתין דההיא רבנן היא וכתב ה"ר שמשון ועוד יש לומר דרב אשי דמכות קאי לשנויי דלא תיקשי מתניתין דמעשר שני וה"ק ובירושלם הלך אחר הנוף דבין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולפנים כלפנים ואוכלין שם מעשר שני ולא פודין. מכנגד החומה ולחוץ בין נוף בין עיקר כלחוץ ופודין מעשר שני ואין אוכלין ע"כ וזה הפירוש תפס ה"ר עובדיה ז"ל שם לעיקר ובירושלמי משמע דסבירא ליה דובירושלם הלך אחר הנוף היינו בין לקולא בין לחומרא דגרסינן התם עלה דמתניתין ובירושלם הלך אחר הנוף א"ר חיננא והוא שעלה דרך הנוף אז בתר נוף שדינן לי' ואי נוף לחוץ חוץ הוא אבל אם עלה דרך העיקר שהוא בפנים והוציאו לחוץ כבר קלטו העיקר ואין פודין אותו ומתניתין בית שמאי היא דתנינן תמן פ"ג דמסכת מעשר שני בית שמאי אומרים הכל כלפנים גבי בתי הבדים ואילן והכי נמי אם עלה דרך העיקר הכל כלפנים. תני החזיר את הנוף מבפנים הכל כלפנים: <קטע סוף=מלא"ש י/> <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ג]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ג]]</noinclude> pu9jxpay7mwnp9jt8vhvr5qn7677d6y 3007637 3007611 2026-04-23T11:29:25Z יוסי סרי 24557 3007637 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ב|ג|ד}} ===[[משנה מעשרות ג א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|המעביר תאנים וכו'}} פירש רש"י ז"ל המעביר וכו' השוטח תאנים בחצרו ע"כ. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואין פירוש זה נכון, דאי הכי ליתני המביא תאנים לחצרו כיון דשוטח אותם שם בחצר, ועוד דבירושלמי דייק הא שלא לקצות חייב ומתניתין רבי ומימרא דרבי הכי תנינן לה הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלם בראש גגו רבי מחייב ורבי יוסי בר יהודה פוטר ומתניתין משום דלקצות אינהו מצי אכלי בחצר, אלא הכי פירושו המעביר תאנים הרבה בחצרו דאית בהו גרן והעבירן בחצר דרך העברה לעשותן קציעות במקום המיוחד לו בראש גגו והיינו מוקצה, ותנן דבניו אוכלין סתם ואפילו בחצר וכל שכן בגג דהיינו במקומו לכולי עלמא, ובחצר בניו וכו' אליבא דרבי פטורין מלעשר דאין חצר קובעת בראיית פנים אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אבל הוא לא, וכן מצאתי שפירש ר"י עכ"ל ז"ל. ובערוך פירש לקצות ליבש, פירוש אחר לקצות לעשות מהן קציעות שקציעתן זו היא גמר מלאכתן והואיל ועדיין לא עשאן קציעות אוכלין מהם עראי ופטורין, ופירות שלא נגמרה מלאכתן קרי מוקצה כדתנן עומד אדם על המוקצה וכו' ע"כ: {{דה מפרש|בני ביתו}} אשתו, ובירושלמי פריך כיון דיש לה עליו מזונות הא דמיא לסיפא דפועלים דקתני בהו הרי אלו לא יאכלו, ומשני מיתוקמא כמאן דאמר אין מזונות לאשה מדברי תורה. וקשה מכאן לתוספות דפרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה) שהקשו שם לרש"י ז"ל דלא אשכחן אשתו דקרו בני ביתו. ושם ביום טוב דף ל"ה נמי מייתי לה ותני עלה ר' יעקב {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} מחייב ור' יוסי בר יהודה פוטר: בפירוש ר"ע ז"ל אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו אמת, וצריך עיון בירושלמי ע"כ. וכתב עוד בזמן שאין להם עליו מזונות, ספרים אחרים והפועלים שעמו בזמן שיש להם עליו מזונות וכו' ואם אין להם עליו וכו' ע"כ, ומלות אוכלין ופטורין דבמתניתין דהכא מחקן מן המשנה: {{דה מפרש|אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו}} פירש הרמב"ם ז"ל דטעמא הוי משום דאין פורעין חוב מן הטבל, וקשיא דאכתי לא נגמרה מלאכתם הם וקתני סיפא דדבר שלא נגמרה מלאכתו דאוכלין אחת אחת, ונראה לפרש לשיטת הרמב"ם ז"ל דלעולם לדידהו חצר דידהו חשיבא דמכח בעל הבית הוא דאתו וכיון דקצץ להם מזונות ונותן להם מן התאנים הוה ליה כאילו חילק התאנים הללו לקצות והללו לאכול עתה, ולא חייל בהני דאכלי השתא שמא דלקצות ונגמרה מלאכתן נינהו וחצר של אדם קובעת לו בדבר שנגמרה מלאכתו ושם טבל חל בהן הילכך אפילו אחת אחת לא יאכלו דהא אית גרן מראיית פנים ובחצר לא מצו אכלי כלל דומיא דידיה, הר"ש שירילי"ו ז"ל. והוא ז"ל גם כן דחה דחייה גמורה בראיה ברורה פירוש רבינו שמשון שהעתיק ר"ע ז"ל משום דלגבי לוקח חשיב כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו ע"כ, וכתב עליו דמשמע מכמה דוכתי דלאו בתר לוקח אזלינן אלא בתר רוב בני המקום וכיון דרוב בני המקום עושין קציעות חשיב לא נגמרה מלאכתו ע"כ. ועוד נתן הוא ז"ל טעם אחר למה לא יאכלו, ירושלמי ר' יוחנן בשם ר"ש בן יוחי אמר היו לו שתי חצרות אחת במגדלא ואחת בטבריא העבירן בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטבריא מכיון שהעבירן דרך היתר מותרין, אתיא דרשב"י כר' יוסי בר' יהודה ועדיפא מיניה דמה דאמר ר' יוסי בר' יהודה בעומד במקום פיטור פירוש כגון שרוצה לאכלן על הגג ועתיד לעמוד במקום פיטור ואשמועינן דכיון דסוף מגמתו על פיטורא אף על גב דעבר על מקום חיובא פטור, ומה דאמר ר"ש באומד בדעתו לאכלן במקום חיוב ועתיד לעמוד שם במקום חיובא ומכיון שהעבירן דרך היתר מותר, ודר' אליעזר עדיפא מן דתרויהון דתנן לעיל בפ"ח דתרומות היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר ר' אליעזר אומר יגמור, ומפרש התם בירושלמי טעמא דר"א משום דכיון שהתחיל בהן דרך היתר שהתחיל לאכול מהן עראי בשדה בשעומדין לאכילה, ואם לקצות שהתחיל בגגו אפילו הכניסן לחצר ואכלן בחצר שרי דסבר דחצר לא קבעא אפילו להנהו כיון דהתחיל בהיתר, ולענין הלכה קיימא לן כרבי מחבירו הילכך בעל הבית שהעביר תאנים בחצרו לאכלן בראש גגו וכן בניו בני דעה ואשתו וכל שכן פועלים שהכניסום במזיד ולאכלן שם אסור לאכול מהם עראי, והיינו מתניתין דקתני בה תנאה דמעביר הא הכנסה ושלא לקצות כולהו מיחייבי, העבירום לקצות פועלים דפסקו להם מזונות אסורין ולא יאכלו אפילו אחת דחצר חשיבא כדידהו והיינו מתניתין דהפועלים, העבירום בניו ואשתו לקצות בגג הם מותרין לאכול מהן עראי דנחית עלייהו שמא דלקצות והוי דבר שלא נגמרה מלאכתו, בעל הבית עצמו שהעבירן בחצר לקצותן בגג ובא בעל הבית לאכול מהן בחצר עראי פלוגתא דרבי ורבנן בירושלמי ורב סבר כרבי ור' אלעזר סבר כרבנן וקיימא לן כרב ואסור לאכול מהם עראי עד הגג, ואין מכל זה בהלכות הרמב"ם ז"ל כלום, הר"ש שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ג ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|המוציא פועליו לשדה וכו' אוכלין ופטורין}} מידי דהוה אעובר בשוק דפירקין דלעיל דאמרינן מתנה אינה כמכר: {{דה מפרש|ואם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת}} דלא הוי קבע כר' יהודה דלעיל בפרק שני, אי נמי אפילו כר"מ דעד כאן לא אסר ר"מ התם אלא לפי שהקדים לו את האיסר, הר"ש ז"ל: {{דה מפרש|אבל לא מן הסל}} פירוש כי כבר נצטרפו שם בסל והמקח קובע עם הצרוף, ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|ולא מן המוקצה}} בירושלמי פריך דהא לא נגמרה מלאכתו ומאי מהני ההוא גרן אדרבה המוקצה מוכיח דלא נגמרה מלאכתן, ומשני מוקצה עשו אותו כמצורף וטעמא דכיון דקצץ להם מזונות ואכיל מן המוקצה חשיב כאילו ייחד לו מה שהוא אוכל והוי נגמרה מלאכתו וגרן: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ג ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים וכו'}} פירש ר"ע ז"ל לעדור ולקשקש תחת הזיתים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל בירושלמי אינו מפרש כן, אלא מיירי ששכרו לנכש בזיתים דומיא דסיפא דבצלים ואפילו הכי סברא מתניתין דאוכל אחת אחת עכ"ל ז"ל. עוד כתב אוכל אחת אחת ופטור, ספרים אחרים אחד אחד ע"כ: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} ירושלמי תני דבי רבי אוכל כדרכו ופטור ואפילו בצרוף ובקצץ ופליג אמתניתין, ומוקי התם פלוגתייהו בששכרו לנכש עמו בזיתים דהיינו להקל מעל האילן הזיתים הרעים שלא יכחישו היפים והשתא הוי דומיא דסיפא לנכש בבצלים וכו': {{דה מפרש|לנכש בבצלים}} יש מפרשים לעקור הבצלים הרעים מבין היפים, ולשון ניכוש מורה יותר דהיינו לתלוש העשבים הרעים כדפירש ר"ע ז"ל: {{דה מפרש|ניכוש}} הוא חפירה סביב האילן הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואם צֵירַף חייב}} תניא בתוספתא לא יאחוז קלח בידו ויאכל אבל מקרטם עלה עלה ואוכל, וצירף דקתני הכא היינו שתלש הקלח שיש בו שנים שלשה עלין, הר"ש שירילי"ו ז"ל: קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ג ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|מצא קציצות}} תאנים שקוצצין אותם באזמל ומוהל שלהן זב ושוטחן בשדה לייבשן הר"ש שירילי"ו ז"ל ומתניתין מייתי לה במציעא ראש פרק אלו מציאות דכ"א ושם הגירסא קציעות [הגהה אכן ה"ר יהוסף ז"ל כתב בכל הספרים מצאתי קציצות בשני צדי:] בעי"ן ומשם העתיק הר"ש שירילי"ו ז"ל פירושו של רש"י ז"ל. ובתוספות יום טוב כתוב שנקראו קציעות על שם המקצועות שהן המחצלאות ואני נראה לעניות דעתי דאדרבה לא נקראו אותן המחצלאות מקצועות אלא בעבור הקציעות שמייבשין עליהם והן נקראו על שם שקוצעין אותן במוקצה וכמה דאת אמר המקצע מכולם טפח על טפח טמא שהוא לשון חתוך בפרק כ"ז דכלים וכן תנן בכמה דוכתי: {{דה מפרש|אפילו בצד שדה קציצות}} בשב"א תחת השי"ן וציר"י תחת הדלי"ת שהוא סמוך. פירוש אפילו מצאן אצל שדה שיש בה קציעות: {{דה מפרש|שהיא נוטה לדרך}} מפרש בירושלמי דוקא לדרך משום דידע דעוברי דרכים יטלום מה שאין כן כשנוטה לשדה חבירו: {{דה מפרש|מותרות משום גָזַל}} יש גורסין אין בהן משום גזל וכן הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל. וטעמא דקציצות אגב דחשיבי ממשמש בהו וידע מיד ותאנה נמי מידע ידיע דנתרא ועם נפילתה נמאסת ומפקר לה משום דלא ידיע מאיזה אילן היא אי מאילו שהן תחתיהן אי מעלמא ואיכא מאן דמפרש דכיון שהיא נופלת מתלכלכת ונמאסת בעיניו ומפקירה: {{דה מפרש|בזיתים ובחרובין}} ה"ר יהוסף ז"ל הגירסה הזיתים והחרובין: {{דה מפרש|ואם לאו פטור}} דלפעמים שהרגל דורסה והיא אינה דרוסה ונראית כדרוסה ע"כ עם פירוש הרש"ש ז"ל. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל פירוש גרוגרות היינו תאנים יבשים שנדרסו בחבית ונתפרדו אחר כך ואלה הגרוגרות דמתניתין אינם נכרים אם נדרסו ברגל אדם ובעבור זה הם נראין כגרוגרות או אם נדרסו בחבית ונתפרדו והרי הן גרוגרות ממש וכבר נתחייבו דתנן הגרוגרות משידוש ע"כ. עוד כתב בכל הספרים מצאתי אם דרסו רוב אדם ואין שם מלת בני: {{דה מפרש|מצא פלחי דבילה}} בירושלמי מפרש לה במקום שאין רוב דורסין בבתים דאי רוב דורסין בבתים לא בעינן טעמא דדבר גמור דתיפוק לי דראו פני הבית וגם אין רוב דורסין בשדות הילכך הני פלחים כיון דאית בהו דבר גמור וספק ראיית פני הבית נטבלו אבל במקום שרוב דורסין בשדות אותם המיעוט העתידין לדרוס בבתים בטלין ואינו חייב לעשר: {{דה מפרש|עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהם לבהמה}} לשון המשנה נקט הרמב"ם ז"ל שם פ"ג ונראה לעניות דעתי שרוצה לומר עד שלא גמר לכונסן ולהעמידן ערימה מוריד מהן לבהמה וכו' ומכל מקום קשה לעניות דעתי דהוה ליה למיתני בראש הגג בבי"ת: {{דה מפרש|מוריד מהם לבהמה}} פירש רבינו שמשון ז"ל ולפיכך הוא מאכיל אותן לבהמתו דלאחר שיבשו כל צרכן אין להאכילן לבהמתו פירוש אין רגילות להאכילן לבהמתו ואיכא מאן דמפרש דמוריד מהן לבהמה לאו דוקא דהוא הדין לאדם והא דנקט בהמה כדמפרש בירושלמי לפי שאין דרך ושבח לתלמיד חכם לאכול בשוק ע"כ. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל פירוש שלא עשה מהם ערימה דהיינו גרנן למעשרות ע"כ. עוד כתב בירושלמי מפרש דלר' הוי הדין הזה דוקא בחרובין שאינן אוכל אדם ע"כ. עוד כתב מפני שהוא מחזיר את המותר פירוש כי הפירות שלא נגמרה מלאכתן לא הוקבעו ומי שרוצה לאכול מאותן הפירות שלא נגמרה מלאכתן כשהוא נוטלם בידו הוא גמר מלאכה שלהן שהרי הוא רוצה לאכלם ולא יש להם מלאכה אחרת עוד שהרי עתה יאכל אותם אך כשהוא מחזיר את המותר אף על פי שנטלן מן המוקצה לאכלם עדיין לא נגמרה מלאכתן שהרי יש בהן שעתידין לחזור למקומן והרי באותם לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו שהוא נוטלם מן המוקצה וכיון שאותן לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו גם האחרים שהוא רוצה לאכול עדיין לא נגמרה מלאכתן עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ג ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|איזו היא חצר וכו'}} כתב ה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל אמסכת תרומות קאי דתנן בפ"ח היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר וכו' ר' יהושע אומר לא יגמור משמע דחצר מחייבא לנו והשתא מפרש איזו היא חצר וכו' כך מצאתי ע"כ. ואיתה בתוספות פרק הפועלים דף פ"ח והעלו שם דלר' ינאי דאמר התם אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מודה הוא דחצר קובעת מדרבנן וכן כתב ר"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל. ואיתה בגמ' נדה פרק יוצא דופן (נדה דף מ"ז) ושם פירש רש"י ז"ל בוהלכה כדברי כולן להחמיר שני פירושים וזה לשונו כדברי כולן להחמיר דאם יש בה אחד מכל אלו חייבת אם יש שם שומר חייבת כר' ישמעאל אף על גב דאחד פותח ואחד נועל פירוש שאין השומר קבוע לפתוח ולנעול אלא זה פותח וזה נועל ואי ליכא פותח ונועל חייבת כר' עקיבא ואף על גב דליכא שומר ואם אומר לו מה אתה מבקש חייבת ואף על גב דלית בה חד מכל הני לישנא אחרינא הלכה כדברי כולן להחמיר כיון שאין אדם בוש לאכול בתוכה חייבת פירוש דקובעת למעשר ואין אוכלין מפירות הנכנסין לה עד שיתעשרו ומכל מקום להפריש מהן על טבל אחר אסור עד שיהיה לה שומר קבוע ע"כ. ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דמתניתין קאי אריש פירקין דקתני המעביר תאנים בחצרו לקצות פטורין הא שלא לקצות חייבין דחצר קובעתן. ובירושלמי תני ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל בשני שותפין לא בשני דיורין והתם מפרש מה בין שותפין לדיורין עיין בה"ר שמשון ז"ל: {{דה מפרש|כל שאין אדם בוש וכו'}} לעיל בפרק שני סימן ב' כתבינן דסבירא ליה לר' נחמיה כר' יהודה דהתם: {{דה מפרש|ר' יהודה אומר שתי חצרות וכו'}} ירושלמי ר' בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא מה בא ר' יהודה להוסיף על דברי ר' עקיבא רבו א"ל ולא כלום ודבריו ממש הן דברי ר' עקיבא. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' יהודה לא קאי אלעיל ולא פליג אלעיל אלא מילתא באפי נפשה קאמר ע"כ: עוד כתב שתי חצרות פירוש שתי חצרות שיש להם בתים סביבות כל חצר וחצר ע"כ. <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ג ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|הגגות פטורין וכו'}} ודוקא בגג שיש בו ארבע אמות דכמו שאין הבית טובל אלא אם כן יש בו ארבע אמות על ארבע אמות אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע אמות על ארבע אמות. ובירושלמי גרסינן תו אפילו בגג מבוצר פירוש שכל סביבותיו חצר פטרא מתניתין ופרכינן בשלמא אי מיירי בכל גגין דעלמא מצינן למימר שהעלן לגג מאחורי הבית או נפלו לו בזריקה שם אבל השתא דמיירי נמי בגג מבוצר אי אפשר שבאו הפירות לגג אלא שדרך חצר הכניסן וכיון דחצר חייבת הא נטבלו ומאי טעמא דמתניתין ומשני מתניתין מיתוקמא כר' יוסי ב"ר יהודה בפשיטות דאמר לעיל בריש פירקין בברייתא הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלן בראש גגו רבי מחייב ור' יוסי ב"ר יהודה פוטר אבל לרבי לא מיתוקמא מתניתין אלא כשהיה בדעתו לעשותן מוקצה ולא נטבלו בחצר ואחר כך נמלך לאכלן כשהעלן בראש גגו: בפירוש ר"ע ז"ל והעלה הפירות לגג דרך חצר וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו דלרבי החצר טובלת ואף על פי ששנינו למעלה המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין היינו דוקא כשהעלן לקציעות שלא נגמרה מלאכתן אבל המעביר תאנים לאכול בגג בודאי חייב ומה שפירש הוא דעת ר' יוסי ב"ר יהודה אלא המשנה מדברת שהעלה אותן לגג שבחצר דרך חצרו לקצות ואחר כך נמלך לאכלן פטור כי החצר לא קבעא בדבר שלא נגמרה מלאכתו ועיין בירושלמי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשרות ג ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|הצריפין וכו'}} ובירושלמי מפרש דהבורגנין טובלין לבעלי הבורגנין דלדידהו חשיב קבע וכדתניא בית ספר ובית תלמוד טובלין לסופר וְלַמַשְנֶה אבל לאחרים לא: {{דה מפרש|והחיצונה פטורה}} ואף על גב דתנן ברישא בית שער אכסדרא אם חייבת חייבין והכא תהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותטבול למעשר בסוכה פ"ק פריך לה גבי ענין מזוזה ומשני משום דלא קביעא כלומר לא זו ולא זו דבר קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער והכי נמי נימא לגבי מעשר. כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים דלא הוי בית בלאו הכי ובפ"ק דיומא דף י' פריך והא כתיב והכתי בית החורף על בית הקיץ ומשני בית קיץ ובית חורף איקרו בית סתמא לא איקרו: {{דה מפרש|כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים}} וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א כל שאינה דירת החמה או דירת הגשמים וס"א כל שאינה לא דירת החמה ולא דירת הגשמים וכו': {{דה מפרש|סוכת החג בחג}} ירושלמי תניא (צריך לע"ד עיון) רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות ר"ש אומר ארבע דפנות אף על פי שאין ארבע אמות ר' יהודה אומר ארע אמות וארבע דפנות תניא וכן היה ר' יהודה מחייבה במזוזה ובעירוב מסתברא ר' יהודה יודה לאילין רבנן דאי לית בה ארבע אמות וארבע דפנות לא טבלא ורבנין אילין לא יודון לר' יהודה אף על פי שיש ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת למעשרות וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ואף על גב דאמרינן פרקא קמא דסוכה דר"ש ורבי ורבי יהודה כולהו סבירא ליה סוכה דירת קבע בעינן שיטה הוא דהויא אבל אין כל דבריהם שוין וכן כתבו הגאונים ז"ל הלכך אף על גב דבעי מר ארבע דפנות ומר ארבע אמות לא סברי דהוו בית לחיובי במזוזה ולאטבולי למעשרות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשרות ג ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר וכו'}} פירוש בחצר החייבת כדלעיל: {{דה מפרש|אוכל אחת אחת}} אבל שתים לא דהוי גרן וראיית פני חצר בבת אחת ובהא מודה ר' טרפון: {{דה מפרש|ממלא חיקו}} שולי בגדיו: {{דה מפרש|ואוכל}} שם שאין אויר החצר קובע למעשר ומיירי שאין גובה כותלי החצר עולה עד כנגד נופה של תאנה הר"ש שירילי"ו ז"ל. אכן בלשון הרמב"ם ז"ל אין שם רק שאין אויר החצר קובע למעשר ע"כ. ובירושלמי תניא ר"א בר"ש אומר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו ר"א בר"ש ע"י שהיה אכלן הוי משער בגרמי'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' שמעון חולק על כל מקום שיש דין זה של אוכל אחת אחת ופטור ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשרות ג ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|גפן שהיא נטועה בחצר}} החייבת דאי נעדרת ונזרעת הרי היא כגנה ואוכל בתוכה עראי. הר"ש ז"ל מן הירושלמי: {{דה מפרש|נוטל את כל האשכול}} ירושלמי א"ר זעירא א"ר חייא בר ווא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר דהיה אוכל באשכול או דר' טרפון עביד עקיצת האשכול כתחילתו דכיון דשריא התחלה שרי נמי למיגמר ר' אילא ר' ייסא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר או דר' טרפון עבד אכילה שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת הלכך כל האשכול וכל האבטיח וכל הרמון כתאנה אף על גב דאית בהו כמה אכילות ומ"ט דר' אליעזר משום שהתחיל בו בהיתר תניא א"ר נתן וכו' כדלעיל פ"ח דתרומות סי' ג': {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר מגרגר באשכול}} לעיל פרק היה עובר גבי מקח תנן הכי ומודה התם ר' טרפון ה"ר שמשון ז"ל אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב ויש לומר דתני פלוגתא גבי חצר וכל שכן גבי מקח דחצר רמוז בתורה דכתיב בשעריך אי נמי סתמא דההיא כרבי דאמר דָמִים חשיבי מחצר ע"כ: {{דה מפרש|מקרטם}} ס"א מקרסם וכן ברמב"ם ספ"ד: {{דה מפרש|אם היו נשמרין חייבין}} נשמרין לאדם דהני חישב עליהן לאדם הוו לאדם חישב עליהן לבהמה הוו לבהמה ובירושלמי ראש פרק הפיגם משמע דנשמרין דקתני דחייבין היינו דוקא בחצר אבל בגנה אפילו נשמרין נמי פטורין ובנדה פרק בא סימן (נדה דף נ"א) מייתי לה ופריך היכי דמי אילימא דזרעינהו מתחילה לאדם צריכא למימר אלא לאו דזרעינהו מתחלה לבהמה וקתני אם חזר ושמרן לאדם חייבין ומסיק רב אשי שעלו מאליהן בחצר עסיקינן וסתמא לאדם והכי קאמר אם החצר משמרת פירותיה חייבין ואם לאו פטורין מאי טעמא דמחשבת חבור לאו שמה מחשבה וכתבו התוספות ז"ל הא דנקט שבחצר לפי מאי דמסיק שעלו מאליהן אתי שפיר משום דבחצר אין דרך לזרוע אלא בגנה ועוד דבחצר סתמו לאדם לפי שרואה ויודע מתי ללקטן עד שלא יתקשו ע"כ. אכן הרמב"ם ז"ל פירש שבחצר דרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשרות ג י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לַגַנָה אוכל כדרכו ופטור עומדת בַגַנָה}} כך מצאתי מנוקד הגימל בפת"ח ודג"ש: {{דה מפרש|אוכל כדרכו ופטור}} מפרש בירושלמי אותו הנוף הנוטה לגנה אוכל כדרכו כשעומד בגנה: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} בעומד בחצר: {{דה מפרש|עומדת בארץ ונוטה לחוץ לארץ או בחוץ לארץ ונוטה לארץ}} כך הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל וכתב ס"א חוצה: {{דה מפרש|ובבתי ערי חומה}} מכר אילן בבתי ערי חומה י"ס דגרסי בהו בבא דובירושלם הלך אחר הנוף קודם בבא דבערי מקלט הלך אחר הנוף וגם לא גרסינן מלת הכל בהני תרי באבי רק הלך אחר וכו': בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה ואינו דעת המשנה וצריך עיון במסכת מכות פרק שני ע"כ: עוד בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבנופו לא מצי פריק וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל לקמן במסכת מעשר שני פרק שלישי לא אמרינן כן וגם שם לא פירש כן וכן נראה לי לפרש כאן הכל הולך אחר הנוף כלומר אף אחר הנוף שאם היה הנוף בפנים אף על פי שהעיקר בחוץ דין הנוף כלפנים והוא הדין נמי להפך שאם העיקר בפנים והנוף בחוץ דין הנוף כחוץ עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ובירושלים הלך אחר הנוף}} לענין מעשר שני ובכורים שטעונים מחיצה ומפרש בפרק אלו הן הגולין דהך מתניתין ר' יהודה היא דסבירא ליה באילן הלך אחר נופו ולחומרא וכו' כדמפרש ר"ע ז"ל ובהאי פירושא מיתרצא מתניתין דפ"ג דמסכת מעשר שני המתחלת אילן דלא פליגא אמתניתין דההיא רבנן היא וכתב ה"ר שמשון ועוד יש לומר דרב אשי דמכות קאי לשנויי דלא תיקשי מתניתין דמעשר שני וה"ק ובירושלם הלך אחר הנוף דבין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולפנים כלפנים ואוכלין שם מעשר שני ולא פודין. מכנגד החומה ולחוץ בין נוף בין עיקר כלחוץ ופודין מעשר שני ואין אוכלין ע"כ וזה הפירוש תפס ה"ר עובדיה ז"ל שם לעיקר ובירושלמי משמע דסבירא ליה דובירושלם הלך אחר הנוף היינו בין לקולא בין לחומרא דגרסינן התם עלה דמתניתין ובירושלם הלך אחר הנוף א"ר חיננא והוא שעלה דרך הנוף אז בתר נוף שדינן לי' ואי נוף לחוץ חוץ הוא אבל אם עלה דרך העיקר שהוא בפנים והוציאו לחוץ כבר קלטו העיקר ואין פודין אותו ומתניתין בית שמאי היא דתנינן תמן פ"ג דמסכת מעשר שני בית שמאי אומרים הכל כלפנים גבי בתי הבדים ואילן והכי נמי אם עלה דרך העיקר הכל כלפנים. תני החזיר את הנוף מבפנים הכל כלפנים: <קטע סוף=מלא"ש י/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה"ה: עיין לעיל בירושלמי.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ג]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ג]]</noinclude> m6fud0imebl6k4nqoysd2mixrtsua2o 0 468039 3007426 2904942 2026-04-22T16:02:14Z מו יו הו 37729 החלפת הדף בתוכן "{{יוצרות|שבת=כן|נוסח=מזרחי|מאורה= {{:אשר יצר אור וצר}}}}" 3007426 wikitext text/x-wiki {{יוצרות|שבת=כן|נוסח=מזרחי|מאורה= {{:אשר יצר אור וצר}}}} jj62s1srk9mc42bgj1aw5386rxy848w 108 810163 3007496 1793504 2026-04-22T19:46:16Z Nahum 68 3007496 wikitext text/x-wiki {{דף של מחבר |תואר= |שם פרטי=אורי צבי |שם משפחה=גרינברג |יום לידה עברי=ט"ו |חודש לידה עברי=תשרי |שנת לידה עברית=5657 |יום לידה לועזי=22 |חודש לידה לועזי=ספטמבר |שנת לידה לועזית=1896 |ארץ לידה=האימפריה האוסטרו-הונגרית |עיר לידה=בילקמין |יום פטירה עברי=ה' |חודש פטירה עברי=אייר |שנת פטירה עברית=5741 |יום פטירה לועזי=8 |חודש פטירה לועזי=מאי |שנת פטירה לועזית=1981 |ארץ פטירה=ארץ ישראל |עיר פטירה=רעננה |תיאור בדף מחבר={{סופר | שם = אצ"ג, אורי צבי טור מלכא | שם לידה = אורי צבי גרינברג | תמונה = Uri Zvi Grinberg 1956.jpg | תאריך לידה = 22 בספטמבר 1896 | תאריך פטירה = 8 במאי 1981 | תאריך לידה עברי = ט"ו בתשרי ה'תרנ"ז | תאריך פטירה עברי = ה' באייר ה'תשמ"א | לאום = יהודי | תחום כתיבה = [[שירה]], [[תרגום]] }} משורר עברי יליד האימפריה האוסטרו-הונגרית, מגדולי המשוררים באידיש ובעברית בתקופת התחייה בראשית המאה ה־20. [[קטגוריה:מחברים שפעלו בישראל]] [[קטגוריה:מחברים שפעלו באימפריה האוסטרו-הונגרית]] [[קטגוריה:מחברים ציוניים]] |ויקיטקסט=אצ"ג |ויקיפדיה={{PAGENAME}} |ויקיציטוט={{PAGENAME}} |ויקישיתוף={{PAGENAME}} |שפה=עברית |שפה שניה=יידיש |תקופה= |תיאור ברשימת מחברים={{{תיאור|}}} }} lyo110uzw5gwnff1clf9dmcf8vxm8n2 0 1701666 3007537 2996407 2026-04-22T22:26:32Z Yack67 27395 3007537 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|ויושע ה' אום למושעות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}} הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר (נ"א לָעֹמֶר).{{ש}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הוספות}}|פלונית|יְסוֹד שֶׁבְּחֶסֶד}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] 4a7ezifewpilic1swsaqsppsuxwc4ix 0 1702274 3007553 2996431 2026-04-22T23:24:13Z Yack67 27395 3007553 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|שהחיינו= לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר (נ"א בָּעֹמֶר).{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] ppgmdxs0nau0g65bqnswqy3upmr7kyf 3007554 3007553 2026-04-22T23:29:38Z Yack67 27395 3007554 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר (נ"א בָּעֹמֶר).{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] p9co8ix6tnlnz74c5qc7kfn3vg6vtk6 3007569 3007554 2026-04-23T07:09:47Z בן עדריאל 9444 3007569 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים בהרבה קהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר (נ"א בָּעֹמֶר).{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] khnxzkp9lvaaleebmt5p9228qen38hk 3007572 3007569 2026-04-23T07:13:20Z Yack67 27395 3007572 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב קהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר (נ"א בָּעֹמֶר).{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] mczf4c2n4q3tqyslwxfgkj7dl15o1ug 3007574 3007572 2026-04-23T07:14:39Z בן עדריאל 9444 3007574 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר (נ"א בָּעֹמֶר).{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 6d124r4sckd82m30083kczt5u4ag5k5 106 1709802 3007635 3000943 2026-04-23T11:27:22Z Michaelkimmel2 44530 3007635 wikitext text/x-wiki ==פרק יב== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|פתיחה למכילתא:]] אותן הדרשות בסדר שונה. שם מופיע הסבר נוסף לתופעה של נבואה בחו"ל: בזכות אבות או בזכות ישראל, כלומר כשאין ברירה וצריך להציל את ישראל.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת כְּשֵׁרוֹת לְדִבּוּר עַד שֶׁלֹּא נִתְקַדְּשָׁה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מִשֶּׁנִּתְקַדְּשָׁה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה דִּבּוּר עִם הַנְּבִיאִים בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא עַל הַמַּיִם. שֶׁנֶּאֱמַר: "הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר" {{ממ|יחזקאל|א|ג}}, וְאוֹמֵר: "וַאֲנִי הָיִיתִי עַל אוּבַל אוּלָי" {{ממ|דניאל|ח|ב}}, וְאוֹמֵר: "וַאֲנִי הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדָּקֶל" {{ממ|דניאל|י|ד}}. וְכֵן יוֹנָה, לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא עַל הַמַּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף כַּתְּחִלָּה לֹא הָיָה דִּבֵּר עִם הַנְּבִיאִים אֶלָּא עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "הָיֹה הָיָה". רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כַּתְּחִלָּה הָיָה דִּבֵּר עִם הַנְּבִיאִים בְּכָל מָקוֹם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל"? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּדִירָה עָלָיו. '''"בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' – יָכוֹל בַּכְּרַךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּאֶרֶץ"''': {{ב|בַּשָּׂדֶה|יש לתקן "בכרך"}} לֹא הָיָה מִדַּבֵּר עִמּוֹ, מִדַּבֵּר הָיָה עִמּוֹ מִחוּץ לַכְּרַךְ. וְכֵן מֹשֶׁה אוֹמֵר לְפַרְעֹה: "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" {{ממ|שמות|ט|כט}}. וּמַה תְּפִלָּה קַלָּה, לֹא נִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ – דִּבּוּר חָמוּר לֹא כָּל שֶׁכֵּן? וּמִפְּנֵי מָה לֹא דִּבֵּר עִמּוֹ בְּתוֹךְ הַכְּרַךְ? מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלֵאָה גִּלּוּלִים! וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: דִּבֵּר הָיָה עִם מֹשֶׁה חוּץ לַכְּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר עִם אַהֲרֹן – לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ חוּץ לַכְּרַךְ! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"'''. מַקִּישׁ דִּבְּרוֹת אַהֲרֹן לְדִבְּרוֹת מֹשֶׁה: מַה מֹשֶׁה חוּץ לַכְּרַךְ – אַף אַהֲרֹן חוּץ לַכְּרַךְ. מַה מֹשֶׁה בְּ"כֹּה אָמַר", אַף אַהֲרֹן בְּ"כֹּה..."; מַה מֹשֶׁה, אֱלֹהִים לְפַרְעֹה: אָמַר דָּבָר וְלֹא יָרֵא – אַף אַהֲרֹן, אֱלֹהִים לְפַרְעֹה: אָמַר דָּבָר וְלֹא יָרֵא. {{הע-שמאל|משה ואהרון היו גזברים, כלומר בעלי רשות להוציא כספי ציבור כדי לאפשר את עבודת המקדש, וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק ב|ספרי זוטא יט ב,]] "גזבר על הפרה" [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|במכילתא דר"י שם]] נוספה הערה המבדילה בין משה לאהרון: "למשה היה הדיבר ולא לאהרון!", אבל כאן הדגש הוא על הדמיון ביניהם ולא על ההבדלים.}} מַה מֹשֶׁה, גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה וְעַל הַמָּאוֹר וְעַל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְעַל קְטֹרֶת הַסַּמִּים – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה וְעַל הַמָּאוֹר וְעַל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְעַל קְטֹרֶת הַסַּמִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', מַקִּישׁ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִגְדֻלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. '''"לֵאמֹר"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּסֵדֶר דִּבְּרוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר כָּךְ הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם? אֵין צָרִיךְ, דִּין הוּא! נֶאֱמַר כָּאן 'דַּבְּרוּ' וְנֶאֱמַר 'דַּבְּרוּ' בַּמִּדְבָּר {{ממ|ויקרא|יא|א}}; {{הע-שמאל|אהרון קודם לבניו – ראו [[ויקרא יז ב]]. לעניין הבנים שקודמים לזקנים ראו [[שמות כד א]]. הדרשות מניחות שסדר מניית הדמויות מלמד על חשיבותם, בניגוד למכילתא דר"י כאן. ההיררכיה היא משה - אהרון - בני אהרון - זקנים - ישראל. הדרגות של בני אהרון ושל הזקנים אינן מופיעות כאן אלא ב[[שמות כד א]]. הדרשה מנסה להסיק מגזירה שוה "דברו" שההיררכיה נשמרה, אבל הדרשות הללו נדחות ובמקומן מובאות דרשות אחרות.}} מַה 'דִּבֵּר' הָאָמוּר בַּמִּדְבָּר, אַהֲרֹן שָׁמַע תְּחִלָּה וְשָׁנָה תְּחִלָּה – אַף 'דִּבֵּר' הָאָמוּר כָּאן, אַהֲרֹן שָׁמַע תְּחִלָּה וְשָׁנָה תְּחִלָּה! מַה לִּי קָדַם אַהֲרֹן אֶת {{ב|הַבָּנִים|בניו}} בַּמִּדְבָּר, שֶׁכֵּן נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה – יִקְדֹּם אַהֲרֹן אֶת הַבָּנִים כָּאן, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', מְלַמֵּד שֶׁאַהֲרֹן קָדַם אֶת הַבָּנִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַבָּנִים קוֹדְמִין אֶת הַזְּקֵנִים? אֵין צָרִיךְ, דִּין הוּא: נֶאֱמַר כָּאן 'דִּבֵּר' וְנֶאֱמַר 'דִּבֵּר' בַּמִּדְבָּר; מַה 'דִּבֵּר' הָאָמוּר בַּמִּדְבָּר, בָּנִים קָדְמוּ אֶת הַזְּקֵנִים – אַף 'דִּבֵּר' הָאָמוּר כָּאן, בָּנִים קָדְמוּ אֶת הַזְּקֵנִים! מַה לִּי בָּנִים קָדְמוּ אֶת הַזְּקֵנִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁכֵּן קָדְמוּ לַעֲלוֹת בָּהָר – יִקְדְּמוּ בָּנִים אֶת הַזְּקֵנִים כָּאן, שֶׁהֲרֵי לֹא קָדְמוּ לַעֲלוֹת בָּהָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאֶל בָּנָיו דַּבֵּר", מְלַמֵּד שֶׁהַבָּנִים קוֹדְמִין לַזְּקֵנִים! וּמִנַּיִן שֶׁהַזְּקֵנִים קוֹדְמִין אֶת יִשְׂרָאֵל? אֵין צָרִיךְ, דִּין הוּא: נֶאֱמַר כָּאן 'דִּבֵּר' וְנֶאֱמַר בַּמִּדְבָּר 'דִּבֵּר'; מַה 'דִּבֵּר' הָאָמוּר בַּמִּדְבָּר, זְקֵנִים קוֹדְמִין אֶת יִשְׂרָאֵל – אַף 'דִּבֵּר' הָאָמוּר כָּאן, זְקֵנִים קוֹדְמִין אֶת יִשְׂרָאֵל. מַה לִּי קָדְמוּ זְקֵנִים אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁכֵּן נִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ – יִקְדְּמוּ זְקֵנִים אֶת יִשְׂרָאֵל כָּאן, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|יב|כא}}, מְלַמֵּד שֶׁהַזְּקֵנִים קוֹדְמִין אֶת יִשְׂרָאֵל! '''"לֵאמֹר"''' – לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה א|מכילתא פסחא א,]] "שלושה דברים... והראה לו המקום באצבע".}} "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּאֶצְבַּע דְּמוּת לְבָנָה וְאָמַר: כָּזֶה רְאֵה – וְקַדֵּשׁ לָכֶם רָאשֵׁי חֳדָשִׁים! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה א|מכילתא פסחא פרשה א-ב]] לפנינו מפורש ההגיון של ההצעה "ולא לגויים". הגויים מכונים כאן "באי בראשית". וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק א|ראש השנה א א,]] לעניין ראש השנה.}} '''"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם"''' – לֹא מָנוּ בּוֹ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים! יָכוֹל לֹא מָנוּ בּוֹ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה בִּימֵיהֶם; אֲבָל מִשֶּׁנִּתְּנָה תּוֹרָה וְאֵילָךְ יִהְיוּ בָּאֵי בְּרֵאשִׁית מוֹנִין בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לָכֶם"''': אַתֶּם מוֹנִין בּוֹ וְאֵין בָּאֵי בְּרֵאשִׁית מוֹנִין בּוֹ! '''"רֹאשׁ"''', יָכוֹל רֹאשׁ לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבְלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"רֹאשׁ חֳדָשִׁים"''', לַחֳדָשִׁים הוּא רֹאשׁ, וְאֵינוֹ רֹאשׁ לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִטִּים וְלֹא לַיּוֹבְלוֹת! '''"רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם"''' – וְלֹא לְמַעֲשַׂר בְּהֵמָה וְלֹא לְפֵרוֹת! לְמָה הוּא רִאשׁוֹן? לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים לִתְרוּמַת שְׁקָלִים וּלְשָׂכָר בָּתִּים! '''"רִאשׁוֹן הוּא"''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" {{ממ|דברים|טז|א}} הֵיאַךְ אַתָּה מְשַׁמְּרוֹ? הוֹסֵף לוֹ יָמִים! יָכוֹל אִם הָיְתָה שָׁנָה חֲסֵרָה עֲשָׂרָה יָמִים אוֹ עֶשְׂרִים יוֹם, יְעַבֵּר כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"חֹדֶשׁ"''', אֵין פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ! יָכוֹל אִם הָיְתָה שָׁנָה חֲסֵרָה אַרְבָּעִים יוֹם אוֹ חֲמִשִּׁים יוֹם, יְעַבֵּר כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"חֹדֶשׁ"''', אֵין יָתֵר עַל חֹדֶשׁ! יָכוֹל יְעַבֵּר נִיסָן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם"''': נִיסָן אֶחָד אַתָּה עוֹשֶׂה, {{ב|וְאִי אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁנֵי נִיסָן!|כמו שעשה חזקיה המלך}} יָכוֹל יְעַבֵּר תִּשְׁרֵי? תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁמֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" שְׁמוֹר אֶת הַחֹדֶשׁ הַסָּמוּךְ לָאָבִיב! וְאֵיזֶה? זֶה אֲדָר! יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה שָׁנָה אֲפִילָה יוֹסִיף לָהּ יָמִים, כָּךְ אִם הָיְתָה שָׁנָה בְּכִירָה {{ב|יִבְצֹר|יפחית}} מִמֶּנָּה יָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה" {{ממ|שמות|יג|י}}, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוואות בין פסח מצרים, פסח דורות ופסח שני; וראו גם [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ה|פסחים ט ה,]] "מה בין פסח מצרים לפסח דורות". הכלל 'אין מקח לקטן' אינו קשור לפסח דווקא. החבורה בפסח מצרים היתה דווקא חבורה של משפחה או של שכנים, ואילו בפסח דורות אין לחבורה כמעט שום הגבלות. התוספת בסוף הדרשה היא על פי קטע גניזה. היא מרחיבה את המונח "בית" וכוללת בו גם את הקטנים ואת העבדים שבבית.}} '''"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מְלַמֵּד שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּהַקְהֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל כָּל עֲשֵׂה הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. '''"בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם"''', מְלַמֵּד שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם מִקָּחוֹ מִבֶּעָשֹׂר. יָכוֹל אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת יְהֵא מִקָּחוֹ מִבֶּעָשֹׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַזֶּה"''' – פֶּסַח מִצְרַיִם מִקָּחוֹ מִבֶּעָשֹׂר, וְאֵין פֶּסַח דּוֹרוֹת מִקָּחוֹ מִבֶּעָשֹׂר. אוֹצִיא פֶּסַח רִאשׁוֹן וְלֹא אוֹצִיא פֶּסַח שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה" {{ממ|שמות|יב|ו}} – {{ב|פֶּסַח רִאשׁוֹן|של מצרים}} מִקָּחוֹ מִבֶּעָשֹׂר, וְאֵין פֶּסַח שֵׁנִי מִקָּחוֹ מִבֶּעָשֹׂר. '''"וְיִקְחוּ"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ. '''"וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ"''' – מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין מֶקַח לְקָטָן. '''"שֶׂה לְבֵית אָבוֹת"''', יָכוֹל לֹא יְהֵא פֶּסַח מִצְרַיִם נִשְׁחָט אֶלָּא לְבָתֵּי אָבוֹת? וּמִנַּיִן אַף לְמִשְׁפָּחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם" {{ממ|שמות|יב|כא}}. מִנַּיִן אַף לְבָתִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שֶׂה לַבָּיִת"'''. ["מִיכָּן אָמְרוּ: שׁוֹחֵט אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתוֹ הַקְטָנִים וְעַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחַתוֹ הַכְּנַענִים בֵּין מִדַּעְתָּן בֵּין שֶׁלֹא מִדַּעְתָּן."] }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ניתן לפרוש מחבורה, אבל אין לאחרון שנותר בה לפרוש גם הוא. ר' יוסי מתיר לו לפרוש אם נוספו בינתיים אחרים וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ג|פסחים ח ג]] "ומושכים ידיהם ממנו...". מעט מכדי אכילה – שאינם יכולים לאכול את כל הפסח. מעט מכדי מקח – יכול קונה הפסח למנות נוספים לחבורה בתשלום, והמעות ששילמו לו בני החבורה האחרים הן חולין, למרות שהן מאפשרות לאכול מהבשר, כי קונה הפסח שילם על כולו.}} '''"וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת"''' – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין, וּבִלְבַד שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר שָׁם אֶחָד מֵחֲבוּרָה רִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין מֵחֲבוּרָה רִאשׁוֹנָה וּבֵין מֵחֲבוּרָה אַחֲרוֹנָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָנִיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא! '''"מִהְיוֹת מִשֶּׂה"''' – מִכְּדֵי אֲכִילָה וְלֹא מִכְּדֵי מֶקַח. רַבִּי אוֹמֵר: אַף מִכְּדֵי מֶקַח, שֶׁאִם אֵין לוֹ – מַמְנֶה אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ; וּמָעוֹת – חֻלִּין, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא לְקָחוֹ אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן. '''"וְלָקַח הוּא"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה לוֹקַחַת לְעַצְמָהּ. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין שׁוֹחֲטִין פֶּסַח לְכַתְּחִלָּה עַל הַיָּחִיד, ([[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ז|פסחים ח ז.]]) שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאֶחָד" {{ממ|דברים|טז|ה}}, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פְּעָמִים שֶׁהוּא אֶחָד וְשׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עָלָיו, פְּעָמִים שֶׁהֵן עֲשָׂרָה וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עֲלֵיהֶן! הָא כְּאֵיזֶה צַד? אֶחָד וְיָכוֹל לְאָכְלוֹ – שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עָלָיו; עֲשָׂרָה וְאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ – אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עֲלֵיהֶן, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת הַפֶּסַח לִידֵי פְּסוּל! '''"וּשְׁכֵנוֹ"''' – בֶּן בַּגְבַּג אוֹמֵר: שׁוֹמֵעַ אֲנִי שְׁכֵנוֹ שֶׁבַּשָּׂדוֹת, שְׁכֵנוֹ שֶׁבַּגַּגּוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ"''' – פֶּתַח אֶל פֶּתַח. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ: "שְׁכֵנוֹ" – זֶה שְׁכֵנוֹ שֶׁבַּשָּׂדוֹת, '''"וּשְׁכֵנוֹ"''' – זֶה שְׁכֵנוֹ שֶׁבַּגַּגּוֹת, '''"הַקָּרֹב"''' – זֶה הַקָּרוֹב אֶל בֵּיתוֹ סָמוּךְ לַפֶּתַח. {{הע-שמאל|למעשה, כאמור לעיל, אין איסור להמנות על פסח דורות את מי שרוצים, אבל רשב"י נותן עדיפות לשכן משום דרכי שלום. וראו גם מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ג|במכילתא פסחא ג,]]}} פֶּסַח מִצְרַיִם '''"שְׁכֵנוֹ"''' קָרוֹב לְבֵיתוֹ, וְאֵין פֶּסַח דּוֹרוֹת שְׁכֵנוֹ קָרוֹב לְבֵיתוֹ! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף פֶּסַח דּוֹרוֹת '''"שְׁכֵנוֹ"''' – קָרוֹב לְבֵיתוֹ! וְכָל כָּךְ לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם מַנִּיחַ אֲהוּבוֹ וּשְׁכֵנָיו, מַכִּירָיו וּמְיֻדָּעָיו וְאֶחָד מִבְּנֵי עִירוֹ – וְהוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה פֶּסַח אֵצֶל אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" {{ממ|משלי|כז|י}}. '''"בְּמִכְסַת"''' – אֵין '''"בְּמִכְסַת"''' אֶלָּא {{ב|בְּמִנְיָן,|במניין המנויים}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וּמִכְסָם לַה' שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ" {{ממ|במדבר|לא|מ}}. יָכוֹל מִצְוָה לְשָׁחֲטוֹ לִמְנוּיָיו, וְאִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו עָבַר עַל מִצְוָה וְהוּא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִכְסַת... תָּכֹסּוּ"''' – שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לִפְסֹל! לְתוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר '''"אִישׁ"''' אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"אִישׁ"'''? מָה '''"אִישׁ"''', שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת – אַף קָטָן, שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב:]] ר' יהודה חולק על ת"ק ואינו מבחין בין קטן לגדול, אלא אם הקטן אינו מזהה את הבשר כאכל.}} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה '''"אִישׁ"''', שֶׁיּוֹדֵעַ הֶפְרֵשׁ אֲכִילָה – אַף קָטָן, הַיּוֹדֵעַ הֶפְרֵשׁ אֲכִילָה! אֵיזוֹ הִיא הַפְרָשַׁת אֲכִילָה? כֹּל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ אֶבֶן וְזוֹרְקוֹ, אֱגוֹז וְנוֹטְלוֹ! '''"בְּמִכְסַת... תָּכֹסּוּ"''', מְלַמֵּד שֶׁנִּמְנִין וּמְמַנִּין. מִכָּאן אָמְרוּ: בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהִמְנוּ אֲחֵרִים עַל חֶלְקָם – הָרְשׁוּת בְּיָדָם; רָצוּ לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהַמְנוֹת אֲחֵרִים עַל חֶלְקָם – הָרְשׁוּת בְּיָדָם! אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהִמְנָה אַחֵר עַל חֶלְקוֹ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ; רָצָה לְהִמָּשֵׁךְ וּלְהַמְנוֹת אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ! '''"לְפִי אָכְלוֹ"''' – פְּרָט לְחוֹלֶה וּלְעָרֵל וּלְטָמֵא, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְאָכְלוֹ. '''"עַל הַשֶּׂה"''' – בֶּן בַּגְבַּג אוֹמֵר: שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׂה חַי. אוֹ שֶׂה שָׁחוּט? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן "שֶׂה" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שֶׂה", מַה "שֶׂה" הָאָמוּר לְהַלָּן – שֶׂה חַי וְלֹא שֶׂה שָׁחוּט, אַף "שֶׂה" הָאָמוּר כָּאן – שֶׂה חַי וְלֹא שֶׂה שָׁחוּט. מִכָּאן אָמְרוּ ([[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ג|פסחים ח ג]]): לְעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ – עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השה של הפסח צריך להיות בשנת חייו הראשונה, ואין לשחוט אותו אם מלאה לו שנה בזמן זריקת הדם או אם הוא בעל מום או אם הוא בן כלאים של כבש ועז, או אם אינו כבש או עז. פסח מצרים היה צריך להקנות לכל המאוחר בי"ג ניסן; וראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|במכילתא פסחא ד.]]}} '''"שֶׂה"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תָּמִים"'''? רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה תַּמּוּת אֶלָּא עַכְשָׁיו. שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'שֶׂה' תּוֹפֵס תְּמִימִין וּבַעֲלֵי מוּמִין; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תָּמִים"''': תָּם, וְלֹא בַּעַל מוּם. בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'שֶׂה' תּוֹפֵס גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בֶּן שָׁנָה"'''. אֵין לֹא אֶלָּא בִּשְׁעַת שְׁחִיטָתוֹ, שֶׁיְּהֵא תָּם וּבֶן שָׁנָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יִהְיֶה לָכֶם"''': כָּל זְמַן שֶׁהוּא לָכֶם – יְהֵא תָּם וּבֶן שָׁנָה! '''"מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים"''' – פְּרָט לְכִלְאַיִם. כְּבָשִׂים וְעִזִּים – גְּזֵרַת מֶלֶךְ. '''"מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים"''' – לְהוֹצִיא אֶת הֶחָלוּק שֶׁבְּבֶן הַבָּקָר, וּלְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע. אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים הָאֲמוּרִים כָּאן בִּלְבַד; '''"תִּקָּחוּ"''' – לְהָבִיא אֶת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְמִקָּח. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה עֲשִׂירִי, שֶׁאֵין כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, כָּשֵׁר לְמִקָּח – אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁכָּשֵׁר בִּשְׁחִיטָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא כָּשֵׁר בְּמִקָּח? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תִּקָּחוּ"''', לְהָבִיא אֶת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְמִקָּח! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בדרשה הראשונה מרבה ומרחיב ר' עקיבא את החובה להכין את הבהמה שלושה ימים מראש - גם לקרבן התמיד. הדרשה השניה הופכת את המגמה וממעטת ופוטרת מהכנה מראש את הפסח השני. וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ה|פסחים ט ה,]] שגם פסח דורות אין מיקחו מבעשור! – וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה,]] על "והיה לכם למשמרת", שם מנומקת המשמרת בצבירת זכויות לגאולה או בהתנתקות מעבודה זרה. לדרשה על 'קהל עדה וישראל' ראו גם [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ה|פסחים ה ה.]] זמן שחיטת הפסח הוא מהצהרים של יום יד בניסן ("משש שעות ולמעלה") עד לפני החשכה, לדעת בית הלל; בית שמאי קובעים אותו לערב וחנניה בן חכינאי משתמש בלשונם של בית שמאי, "משפנה יום", ומפרש אותה – משעה שהשמש התחילה לנטות למערב. לפי דבריו אין מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל.}} '''"וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת"'''. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִירָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁמִירָה {{ממ|במדבר|כח|ב}}; מַה שְּׁמִירָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּאן – שֶׁיִּהְיוּ מְבֻקָּרִין וְעוֹמְדִין קֹדֶם שְׁחִיטָה {{ב|שְׁלֹשָׁה יָמִים|במכילתא מופיע 'ארבעה ימים', וניתן ליישב שמדובר על שלושה ימים שלמים ועוד יום השחיטה.}}, אַף שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שֶׁיִּהְיוּ מְבֻקָּרִין וְעוֹמְדִין קֹדֶם שְׁחִיטָה שְׁלֹשָׁה יָמִים. מִכָּאן אָמְרוּ ([[ביאור:משנה ערכין פרק ב#משנה ה|ערכין ב ה]]): אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְּבֻקָּרִין בְּלִשְׁכַּת טְלָאִים, כְּדֵי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. '''"עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה"'''. זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ: פֶּסַח שֵׁנִי – אֵין מִקָּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר. '''"וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ"''' – שֶׁלֹּא יִשְׁחֹט עִמּוֹ חֻלִּין, וְשֶׁלֹּא יִשְׁחֹט עִמּוֹ חֲגִיגָה. '''"כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל"''' – מְלַמֵּד שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם נִשְׁחַט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת: בְּקָהָל, וְעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל. '''"בֵּין הָעַרְבָּיִם"''', יָכוֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יוֹם"'''. אוֹ '''"יוֹם"''', יָכוֹל מִשְּׁתֵּי שָׁעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בֵּין הָעַרְבָּיִם"'''. הֲכְאֵיזֶה צַד? מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין "בָּעֶרֶב" אֶלָּא מִשֶּׁפָּנָה יוֹם. חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: '''"בֵּין הָעַרְבָּיִם"''' – בֵּין שְׁתֵּי הָעֲרָבִים: בֵּין אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר לְאוֹר חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְיוֹם וְלַיְלָה בָּאֶמְצַע. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"יוֹם"''' – כְּבָר יָצָא לַיְלָה; יָכוֹל שַׁחֲרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בֵּין הָעַרְבָּיִם"'''. מַה '''"בֵּין הָעַרְבָּיִם"''', מִשֶּׁנִּפְנָה יוֹם – אַף כְּשֶׁאָמַר '''"יוֹם"''', מִשֶּׁפָּנָה יוֹם, מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב" {{ממ|ירמיה|ו|ד}}. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|'דם הנפש' הוא הדם היוצא בזמן השחיטה. 'דם הבשר' הוא הדם היוצא מהבשר לאחר מכן, 'דם העור' הוא היוצא מפציעת הקרבן שאינה ממיתה אותו, ו'דם התמצית' הוא הדם הנוזל מהקרבן לאחר השחיטה. גם במקדש היו זורקים על המזבח את דם הנפש ולא דם אחר, וראו [[ביאור:תוספתא/זבחים/ח#ו|תוספתא זבחים ח ו.]] הזאת הדם היתה על המשקוף והמזוזות של הדלתות ולא של החלונות. המזוזות והמשקוף שימשו במצרים כמזבח. אם היציאה היא דרך כמה דלתות – החבורה צריכה להזות דם על כל אחת מהן, כדי לפרסם את הנס או כדי להגן על כל הכניסות לבית. רשאית חבורה לאכול בכמה מקומות בבית, אבל אוכל הפסח צריך לאכלו במקום אחד.}} '''"וְלָקְחוּ מִן הַדָּם"''' – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם כְּדֵי לְקִיחָה. '''"מִן הַדָּם"''' – מִדַּם הַנֶּפֶשׁ, וְלֹא מִדַּם הַבָּשָׂר וְלֹא מִדַּם הָעוֹר וְלֹא מִדַּם הַתַּמְצִית. '''"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף"''' – יָכוֹל יִתֵּן עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁלְּחַלּוֹנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עַל הַבָּתִּים"'''. עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁלְּבָתִּים הוּא נוֹתֵן, וְאֵינוֹ נוֹתֵן עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁלְּחַלּוֹנוֹת! יָכוֹל עֲשָׂרָה בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, לִפְנִים מִזֶּה, וַחֲבוּרָה אוֹכֶלֶת בַּפְּנִימִי, יָכוֹל יְהֵא צָרִיךְ לִיתֵּן עַל כּוּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר חֲבוּרָה אוֹכֶלֶת בְּבַיִת אֶחָד וְלוֹ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים – צָרִיךְ לִיתֵּן מִדָּם עַל כָּל מַשְׁקוֹף וּמַשְׁקוֹף, מִדָּם עַל כָּל מְזוּזָה וּמְזוּזָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף"''': מִדָּם עַל כָּל מַשְׁקוֹף וּמַשְׁקוֹף וּמִדָּם עַל כָּל מְזוּזָה וּמְזוּזָה! מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד וְלוֹ חֲמִשָּׁה פְּתָחִים – שֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִין לִיתֵּן מִכָּל דָּם וָדָם עַל כָּל מַשְׁקוֹף וּמַשְׁקוֹף וּמִכָּל דָּם וָדָם עַל כָּל מְזוּזָה וּמְזוּזָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף"''': מִכָּל דָּם וָדָם עַל הַמַּשְׁקוֹף וּמִכָּל דָּם וָדָם עַל הַמְּזוּזָה! '''"עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אוֹתוֹ בָּהֶם"''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל" {{ממ|שמות|יב|מו}} – מְלַמֵּד שֶׁאֵין פֶּסַח מִצְרַיִם נֶאֱכָל אֶלָּא בְּבַיִת אֶחָד. מִנַּיִן אַף בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אוֹתוֹ בָּהֶם"''', הָא לָמַדְתָּ שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי מְקוֹמוֹת, אֲבָל הָאוֹכְלוֹ – אֵין אוֹכְלוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד! '''"יֹאכְלוּ אוֹתוֹ"''' – שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עִמּוֹ חֻלִּין וְשֶׁלֹּא יֹאכְלוּ עִמּוֹ חֲגִיגָה. '''"בָּהֶם"''' – בְּגוּפוֹ שֶׁלַּפֶּסַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין אכילת הפסח ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה י|פסחים ז י-יא.]] לעניין דרכי הצליה של הבשר ראו מקבילה [[ביאור:משנה פסחים פרק ז|בפסחים ז א-ב.]] ר' יהודה מתיר לצלות את הפסח בשפוד ממתכת, וחבריו חולקים עליו ומתירים רק בשפוד מעץ, שאינו מוליך חום כמו המתכת. לעניין המרורים ראו מקבילה [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ו|בפסחים ב ו.]] לעניין הלל הזקן ואכילת הפסח עם המצה והמרור ראו מקבילה[[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#כב|בתוספתא פסחים ב כב.]]}} '''"וְאָכְלוּ"''' – אֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת. '''"אֶת הַבָּשָׂר"''' – וְלֹא מִן הָעֲצָמוֹת וְלֹא מִן הַגִּידִים וְלֹא מִן הַקַּרְנַיִם וְלֹא מִן הַטְּלָפַיִם. אֶלָּא כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל; מַה הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל? רָאשֵׁי כְּנָפַיִם וְהַסְּחוּסִין – אַף כָּאן רָאשֵׁי כְּנָפַיִם וְהַסְּחוּסִין. '''"בַּלַּיְלָה הַזֶּה"''' – שֶׁיָּכוֹל יְהֵא נֶאֱכָל כְּקָדָשִׁים, בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בַּלַּיְלָה הַזֶּה"'''. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: נֶאֱמַר כָּאן '''"בַּלַּיְלָה הַזֶּה"''', וְנֶאֱמַר לְמַטָּה "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה" (פס' יב). מַה 'לַיְלָה הַזֶּה' הַנֶּאֱמָר לְמַטָּה – עַד חֲצוֹת, אַף 'לַיְלָה הַזֶּה' הַנֶּאֱמָר כָּאן – עַד חֲצוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן" (פס' יא) – בִּשְׁעַת חִפָּזוֹן! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בַּלַּיְלָה הַזֶּה"'''? שֶׁיָּכוֹל יְהֵא נֶאֱכָל כְּקָדָשִׁים, בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בַּלַּיְלָה הַזֶּה"''': בַּלַּיְלָה הוּא נֶאֱכָל, וְאֵין נֶאֱכָל כְּקָדָשִׁים, בַּיּוֹם! '''"צְלִי אֵשׁ"''' – וְלֹא צְלִי שַׁפּוּד, וְלֹא צְלִי אַסְכָּלָה, וְלֹא צְלִי דָּבָר אַחֵר! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁשֶּׁל עֵץ אֵין נִשְׂרָף – שֶׁל מַתֶּכֶת אֵין מַרְתִּיחַ! אָמְרוּ לוֹ: אֵין דּוֹמֶה! שֶׁל עֵץ, חַם מִקְצָתוֹ – לֹא חַם כֻּלּוֹ; וְשֶׁל מַתֶּכֶת, חַם מִקְצָתוֹ – חַם כֻּלּוֹ! '''"צְלִי אֵשׁ"''' – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ" – מִצְוָה לִצְלוֹתוֹ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד. מִנַּיִן רָצָה – מְנַתְּחוֹ וּמַטִּילוֹ אֵיבָר אֵיבָר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"צְלִי אֵשׁ"''' – מִכָּל מָקוֹם. "עַל מַצּוֹת '''וּמְרֹרִים'''" – רִבָּה מְרֹרִים הַרְבֵּה: הַחֲזֶרֶת וְהָעֻלְשִׁין וְהַתְּמָכָה וְהַחַרְחֲבִינָה וְהַמָּרוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חֻרְוָלִין וַחֲזֶרֶת גַּלִּין. רַבִּי אֶלְעָאִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַף הָעַרְקַבָּלִין, וְחִזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר וְלֹא מָצָאתִי. "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים '''יֹאכְלֻהוּ'''" – מִצְוָה לֶאֱכֹל כֻּלָּן כְּאַחַת. הִלֵּל הַזָּקֵן הָיָה כּוֹרְכָן זֶה בָּזֶה וְאוֹכְלָן. יָכוֹל יִהְיוּ מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יֹאכְלֻהוּ"''', אֲפִילּוּ אֶחָד מֵהֶן. }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הפסח יש לצלות עד שיתרכך לגמרי, ואין לבשל אותו במים – אף לא באופן חלקי. לפנינו סתירה בין "יכול ... אכל ממנו עד שלא חשכה" להמשך "מבעוד יום מניין?"; מלמד מוחק את הביטוי האחרון, על פי [[פסחים מא ב]]. אבל ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ו|מכילתא פסחא ו,]] שאוסרת לאכול פסח נא גם מבעוד יום. למחלוקת ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי ראו מקבילה [[ביאור:משנה פסחים פרק ז|בפסחים ז א.]]}} '''"אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא"''' – אֵין נָא אֶלָּא שֶׁלֹּא בֻּשַּׁל כָּל צָרְכּוֹ! יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ חַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צְלִי אֵשׁ"''' – צָלִי מֻתָּר לְךָ, וּשְׁאָר הַכֹּל אָסוּר לְךָ! יֹאמַר: "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ... כִּי אִם צְלִי אֵשׁ"! אִילּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר, יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ נָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא"'''. הָא אִם אָכַל מִמֶּנּוּ נָא – הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ נָא, כָּךְ אִם בֻּשַּׁל כָּל צָרְכּוֹ יְהֵא אָסוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בַּמָּיִם"'''. '''"בַּמָּיִם"''' אָסוּר לְךָ, הָא אִם בֻּשַּׁל כָּל צָרְכּוֹ – אֵינוֹ אָסוּר לְךָ. בִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ, צְלָאוֹ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ – אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם"'''. יָכוֹל אִם אָכַל מִמֶּנּוּ נָא עַד שֶׁלֹּא חָשֵׁכָה יְהֵא חַיָּב? דִּין הוּא! וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בְּ"עֲמֹד אֱכֹל צָלִי", הֲרֵי הוּא בְּ"בַל תֹּאכַל נָא"; בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּ"עֲמֹד אֱכֹל צָלִי", אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא בְּ"בַל תֹּאכַל נָא"? מִבְּעוֹד יוֹם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל..."''' – לְחַיֵּב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם! '''"כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו..."''' – הָיָה נוֹתֵן אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת כְּרָעָיו וְאֶת בְּנֵי מֵעָיו לְתוֹכוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אַף הֵן הַנִּחְמָרִין הַמִּתְבַּשְּׁלִין בְּתוֹכוֹ! אֶלָּא תּוֹלָן חוּצָה לוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵא אוֹתוֹ "גְּדִי מְקֻלָּס". רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵא אוֹתוֹ "תּוֹכְבָּר", שֶׁתּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את הפטור ממלקות בכך שלפנינו "לאו הניתק לעשה"; ר' יעקב מסביר את ההלכה הנ"ל בטענה שלפנינו "לאו שאין בו מעשה". שני המונחים מופשטים למדי. את שריפת הנותר יש לבצע בפסח דורות בחול המועד, לא ביו"ט ולא בשבת; וראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ו|במכילתא פסחא ו.]]}} '''"וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"''', יָכוֹל אִם הוֹתִיר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר יְהֵא לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ"'''. בָּא כָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה עַל לֹא תַעֲשֶׂה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יַעֲקֹב: לֹא מִפְּנֵי כָךְ, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָשָׂה זֶה כְּלוּם! '''"וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ"'''. יָכוֹל יְהֵא שׂוֹרְפוֹ בְּיוֹם טוֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"'''. שְׁנֵי בְּקָרִים כָּן: בֹּקֶר חֲמִשָּׁה עָשָׂר וּבֹקֶר שִׁשָּׁה עָשָׂר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׂרִיפַת קָדָשִׁים דּוֹחָה אֶת יוֹם טוֹב, וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר אֶת הַשַּׁבָּת. }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יוסי הגלילי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|במכילתא פסחא ז.]] קיבול וזריקת הדם במצרים היו גם הם בחיפזון, אבל בפסח דורות, במצה ובמרור אין להיחפז, וראו גם לעיל פס' ט. וראו במכילתא שם שבגאולה העתידה לא יהיה חפזון, כלומר החיפזון אינו רצוי.}} '''"וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ... וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן"''' – בִּבְהִילוּת יוֹצְאֵי דְרָכִים. אֵין לִי אֶלָּא אֲכִילָתוֹ, שֶׁהִיא בְּחִפָּזוֹן; מִנַּיִן לְרַבּוֹת קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכָכָה"'''. 'כָּכָה', יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר 'כָּכָה' '''"וְכָכָה"'''! '''"אֹתוֹ"''' – אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, וְאֵין פֶּסַח דּוֹרוֹת בְּחִפָּזוֹן. דָּבָר אַחֵר: אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, וְאֵין מַצּוֹת וּמְרָרִים בְּחִפָּזוֹן. '''"פֶּסַח"''' – שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם פֶּסַח! '''"הוּא"''' – פְּרָט לְשֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ! '''"לַה'"''' – לַשֵּׁם הַמְּיֻחָד! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדרשת ר' אלעזר בר' עזריה ראו לעיל פס' ח. לשאר הדרשה ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז:]] במקום הדרשה "עברתי – בעברה" הובאה כאן דרשה שעבירת הקב"ה היא מגפה.}} '''"וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' – כְּמֶלֶךְ שֶׁעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. דָּבָר אַחֵר: נֶאֶמְרָה כָּן עֲבִירָה, וְנֶאֱמַר לְמַטָּה "וְעָבַר ה' לִנְגֹּף" (פס' כ"ג); מָה עֲבִירָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגֵּפָה, אַף עֲבִירָה הָאֲמוּרָה כָּן – מַגֵּפָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד כִּי אֶעֱבֹר בְּקִרְבֵּךְ" {{ממ|עמוס|ה|יז}}. '''"בַּלַּיְלָה הַזֶּה"''' – זֶה שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: נֶאֱמַר כָּן '''"בַּלַּיְלָה הַזֶּה"''' וְנֶאֱמַר לְמַעְלָה "בַּלַּיְלָה הַזֶּה" (פס' ח); מָה 'בַּלַּיְלָה הַזֶּה' הָאָמוּר כָּן – עַד חֲצוֹת, אַף 'בַּלַּיְלָה הַזֶּה' הָאָמוּר לְמַעְלָה – עַד חֲצוֹת! '''"וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר"''' אֵין לִי אֶלָּא בְּכוֹר מִצְרַיִם שֶׁבְּמִצְרַיִם; בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁבְּמִצְרַיִם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל בְּכוֹר"'''. בְּכוֹרוֹת מִצְרַיִם שֶׁבְּמָקוֹם אַחֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל בְּכוֹר"'''. בְּכוֹרוֹת חָם וְכוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנַעַן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל בְּכוֹר"'''. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" – אֵין לִי אֶלָּא בְּכוֹרוֹת בְּהֵמָה שֶׁלָּקוּ; בְּכוֹרוֹת חַיָּה מִנַּיִן? {{הע-שמאל|הדרשה משקפת את אמונת המצרים, שבמפלה של כל עם כרוכה גם מפלה של אלוהיו. לכן פוגע הקב"ה לא רק בבכורות אלא גם באלוהי המצרים. כמו הבכורות דלעיל, שהדרשה הרחיבה את הפגיעה בהם היא מרחיבה כאן גם את "בכל אלוהי מצרים".}} תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה"''': אֵן לְךָ אָדָם שֶׁלּוֹקֶה, שֶׁאֵין שַׁמָּשָׁיו לוֹקִין עִמּוֹ! '''"וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם"''' אֵין לִי אֶלָּא אֱלֹהֵי מִצְרַיִם שֶׁבְּמִצְרַיִם; אֱלֹהֵי אֲחֵרִים שֶׁבְּמִצְרַיִם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּבְכָל אֱלֹהֵי"'''. אֱלֹהֵי מִצְרַיִם שֶׁבִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּבְכָל אֱלֹהֵי"'''. אֱלֹהֵי חָם וְכוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנַעַן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּבְכָל אֱלֹהֵי"''', וְאוֹמֵר "נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם" וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מג|ג}}. '''"אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים"''' מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה: שֶׁלָּעֵץ – נִמּוֹק, וְשֶׁלָּאֶבֶן – נִשְׂרָף, שֶׁלַּמַּתֶּכֶת – הִרְקִיב! '''"אֲנִי ה'"''' – אֲנִי שֶׁפָּרַעְתִּי מִדּוֹר הַמַּבּוּל, וּמֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַפַּלָּגָה וּמֵאַנְשֵׁי סְדוֹם; וַאֲנִי עָתִיד לִפָּרַע מִגּוֹג וּמָגוֹג וּמֵ{{ב|אֲגַפָּיו|חייליו (הלשון כאן על פי יחזקאל לח,ט)}}! וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לַבָּא – הַאֲמִינוּ לְשֶׁעָבַר. {{הע-שמאל|הסיומת "אני ה'" משמשת כאן כניגוד לשפטים הנעשים באלוהי המצרים. אלוהי המצרים מומתים עם עובדיהם. הטענה הזאת צריכה להתפרש כהמתת האלילים בעיני המצרים, שהרי האלילים לא היו חיים מעולם!}} דָּבָר אַחֵר '''"אֲנִי ה'"''' – מַלְכוּת! כָּל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר {{ב|גְּנָיָאהּ|הגנאי}} שֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה – שָׁם הוּא מַזְכִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כֶּסֶף מְרֻקָּע מִתַּרְשִׁישׁ יוּבָא...", וּמַהוּא אוֹמֵר בַּסּוֹף? "כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם"... וְאוֹמֵר "וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת... עֹשֵׂה אֶרֶץ בְּכֹחוֹ..." {{הפניה לפסוקים|ירמיה|י|ט|יא}}. וְאוֹמֵר "פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ..." וְאוֹמֵר "וֵאלֹקֵינוּ בַשָּׁמָיִם... {{הפניה לפסוקים|תהלים|קטו|ה|ג}}. "וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם" אֵין לְךָ כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה שֶׁלּוֹקָה, {{ב|אֶלָּא|בלי}} שֶׁאֱלֹהֵי שֶׁלָּהּ לוֹקִים עִמָּהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "הוֹבִישׁ בֵּל חַת מְרֹדָךְ"... {{ממ|ירמיה|נ|ב}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל..." {{ממ|ישעיה|כא|ט}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּאֲבֹתֵינוּ "וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם..." {{ממ|ויקרא|כו|ל}}, וְאַחַר כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּשֶׁיֹּאבְדוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם – יֹאבְדוּ אֱלֹהֵיהֶם עִמָּהֶם! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" {{ממ|ישעיה|ב|יח}}! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין 'לא עשאוהו חבורות' ראו מקבילה [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ז|בפסחים ח ז.]] לענין 'מקום הנראה לכל עובר' ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ו|במכילתא פסחא ו,]] מחלוקת ר' ישמעאל ור' יצחק היכן בדיוק יש לתת את הדם בפתח. לשאר הדרשה ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|שם פרשה ז.]]}} '''"וְהָיָה הַדָּם לָכֶם"''', לָכֶם וְלֹא לְגֵרִים, לָכֶם וְלֹא לְנָשִׁים! מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עֲשָׂאוּהוּ חֲבוּרוֹת בְּמִצְרַיִם. '''"לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם"''', יָכוֹל יִתֵּן עַל מְקוֹם לִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם"! יָכוֹל לֹא יִתֵּן אֶלָּא עַל מְקוֹם אֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם"'''! יָכוֹל יִתֵּן כָּן וְכָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לְאֹת"''', וְלֹא לְאוֹתֹת! אֱמוֹר מֵעַתָּה: מְקוֹם אֲכִילָה – שָׁם הָיְתָה לִינָה. '''"וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי"''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ 'וְרָאִיתִי', וַהֲלֹא הַכֹּל גָּלוּי לְפָנָיו! אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתֵּן, אֶלָּא עַל מְקוֹם הַנִּרְאֶה לְכָל עוֹבֵר. '''"וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם"''' – לוּלֵי דָּבָר כָּתוּב לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ, '''"וּפָסַחְתִּי"''' – כְּאָב שֶׁמֵּבִיא לַבֵּן, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּמֶלֶךְ שֶׁדּוֹחֵק פְּסִיעוֹתָיו בְּרַגְלָיו. '''"וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף"''' – מְלַמֵּד שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיְתָה מַגֵּפָה! '''"לְמַשְׁחִית"''' – מְלַמֵּד שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיְתָה הַשְׁחָתָה! '''"בְּהַכֹּתִי"''' – מְלַמֵּד שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיְתָה מַכָּה! מְלַמֵּד שֶׁלָּקוּ מִצְרַיִם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת: בְּמַגֵּפָה וּבְהַשְׁחָתָה וּבְמַכָּה! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז]] מנסים ללמוד בגזירה שווה מציווי איסור חמץ, ואילו פה מציווי זבח הפסח. בשניהם העמימות הכרונולוגית נפתרת מרישומי בני ישראל במדבר.}} '''"וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ"''', יוֹם שֶׁהָיָה לָכֶם לְזִכָּרוֹן אַתָּה חוֹגֵג. וְאֵי זֶה? זֶה "מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם" {{ממ|דברים|טז|ו}}. {{ב|וַעֲדַ אִין|ועדיין}} דָּבָר תָּלוּי {{ב|בִּדְלָא תָּלֵי|בדבר שאינו ברור}}! תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח..." {{ממ|במדבר|לג|ג}}, אֵימָתַי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח? בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב; וְאַף לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב. {{הע-שמאל|היתה שמחה וחגיגה גם במתן תורה, למרות שלא נזכרה שם המילה "חגיגה", וראו [[שמות כד ה]]: "ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים".}} '''"וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ"''', נֶאֶמְרָה כָּאן חֲגִיגָה וְנֶאֶמְרָה חֲגִיגָה בַּמִּדְבָּר. מַה חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה בַּמִּדְבָּר טְעוּנָה עוֹלָה וּשְׁלָמִים – אַף חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה כָּאן טְעוּנָה עוֹלָה וּשְׁלָמִים. מַה לַחֲגִיגָה הָאֲמוּרָה בַּמִּדְבָּר טְעוּנָה עֹלָה וּשְׁלָמִים, שֶׁכֵּן הִיא טְעוּנָה פָּרִים, תִּטָּעֵן חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה כָּאן עֹלָה וּשְׁלָמִים, שֶׁכֵּן אֵינָהּ טְעוּנָה פָּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לַשֵּׁם" "לַשֵּׁם", {{ממ|שמות|כד|ה}} לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה "לַשֵּׁם" הָאָמוּר בַּמִּדְבָּר טְעוּנָה עוֹלָה וּשְׁלָמִים – אַף "לַשֵּׁם" הָאָמוּר כָּאן טְעוּנָה עוֹלָה וּשְׁלָמִים. {{הע-שמאל|שלוש דרשות על "אותו": אין חובה להביא חגיגה בכל ביקור במקדש, אלא רק פעם אחת (נראה כניגוד למכילתא שם); אין להביא חגיגה אחרי שביעי של פסח; אכילת החזה והשוק של החגיגה ע"י הכהנים אינה מחייבת את הבעלים להמתין בירושלים, אלא מרגע שנשחט הקרבן ונזרק דמו – הבעלים אוכל את חלקו ורשאי לחזור לביתו.}} יָכוֹל תִּטָּעֵן חֲגִיגָה כָּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתוֹ"''', יוֹם אֶחָד בִּלְבַד! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "שִׁבְעַת יָמִים"? {{ב|תַּשְׁלוּמִין|אם לא הביא חגיגה ביום הראשון}} כָּל שִׁבְעָה. מִנַּיִן לֹא חָג כָּל שִׁשָּׁה {{ב|יָחֹג כָּל שִׁבְעָה|יביא קרבן חגיגה ביום השביעי}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ" {{ממ|ויקרא|כג|מא}}. יָכוֹל לֹא חָג בָּרֶגֶל, יָחֹג אַחַר הָרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתוֹ"''': '''"אֹתוֹ"''' אַתָּה חוֹגֵג, וְאִי אַתָּה חוֹגֵג חוּץ הָרֶגֶל. יָכוֹל יְהֵא מְעֻכָּב עַד אֲכִילַת בָּשָׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתוֹ"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וְהִזָּה אֹתוֹ" {{ממ|ויקרא|טז|טו}}. מַה "אֹתוֹ" הָאָמוּר לְהַלָּן, דָּם וְלֹא בָּשָׂר – אַף '''"אֹתוֹ"''' הָאָמוּר כָּאן, דָּם וְלֹא בָּשָׂר. '''"לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם"''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה י|מכילתא פסחא י,]] שם אסר ר' ישמעאל להשתמש בחלות תודה וברקיקי נזיר כמצות בדרשה מ"בכל מושבותיכם" (פס' כ)! וראו דברי ר' יוסי הגלילי לקמן פס' כ, [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה:]] המשנה כדעת חכמים המתירים לכהנים להכין מצה מביכורים. לדרשה על דרך ההשבתה ראו דברי ר' יוסה ור' יהודה בן בתירא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|במכילתא פסחא ח.]] לעניין הכפילות "כל אוכל חמץ"-"כל מחמצת לא תאכלו" (פס' כ) השוו שם, שטוענים שכאן העונש ושם האזהרה.}} '''"שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ"''' – מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁבְעָה, אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. יָצְאוּ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, {{ב|שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין כָּל שִׁבְעָה|שזמן אכילתם מוגבל}}. '''"תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם"''', יָכוֹל יְהֵא שׂוֹרְפוֹ בְּיוֹם טוֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אַךְ"''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּשַּׁבָּת. '''"תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר"''' – מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אוֹ יָכוֹל בְּיוֹם טוֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם" וַהֲלֹא שְׂרֵפָה מֵעֵין מְלָאכָה הָיְתָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם"'''? מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם בִּשְׂרֵפָה. הִגִּיעָה שְׁעַת בִּעוּר וְלֹא נִתְמַנָּה לוֹ הָאוּר שֶׁיִּשְׂרְפֶנּוּ – מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם לַדָּגִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַיִּשּׁוּב – וְיִשְׂרְפֶנּוּ! שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מִצְוַת הַשְׁבָּתָתוֹ אֶלָּא שְׂרֵפָה. וַהֲרֵי דִּין: וּמַה נּוֹתָר, שֶׁאֵין כָּתוּב עָלָיו בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא, טָעוּן שְׂרֵפָה; חָמֵץ, שֶׁכָּתוּב עָלָיו בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא – אֵין דִּין שֶׁיִּטָּעֵן שְׂרֵפָה? אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: כָּל דִּין שֶׁאַתָּה דָּן תְּחִלָּתוֹ לְהַחְמִיר וְסוֹפוֹ לְהָקֵל – אֵינוֹ דִּין. הֲרֵי מִי שֶׁלֹּא נִתְמַנָּה לוֹ אוּר לְשׂוֹרְפוֹ – יְהֵא יוֹשֵׁב וּמְשַׁמְּרוֹ וְיִהְיֶה עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה '''"תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם"''', מַשְׁבִּיתוֹ אַתָּה בְּכָל דָּבָר! הָיָה רַבִּי יְהוּדָה דָּנוֹ דִּין אַחֵר: נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה; מַה נּוֹתָר טָעוּן שְׂרֵפָה – אַף חָמֵץ טָעוּן שְׂרֵפָה! אָמְרוּ לוֹ: נְבֵלָה תּוֹכִיחַ, שֶׁאֲסוּרָה בַּאֲכִילָה וְאֵינָהּ טְעוּנָה שְׂרֵפָה! אָמַר לָהֶם הֶפְרֵשׁ: נוֹתָר אָסוּר בַּהֲנָיָה וְחָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָיָה, וְאַל תּוֹכִיחַ נְבֵלָה, שֶׁמֻּתֶּרֶת בַּהֲנָיָה! אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאָסוּר בַּהֲנָיָה וְאֵינוֹ טָעוּן שְׂרֵפָה! אָמַר לָהֶם הֶפְרֵשׁ: נוֹתָר חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְחָמֵץ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת; וְאַל יוֹכִיחַ שׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת! אָמְרוּ לוֹ: חֵלֶב שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת וְאֵין טָעוּן שְׂרֵפָה! אָמַר לָהֶם הֶפְרֵשׁ: נוֹתָר חַיָּבִין עָלָיו בְּבַל תּוֹתִיר וְחָמֵץ חַיָּבִין עָלָיו בְּבַל תּוֹתִיר; וְאַל יוֹכִיחַ חֵלֶב שׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלָיו בְּבַל תּוֹתִיר! אָמְרוּ לוֹ: אָשָׁם תָּלוּי כִּדְבָרֶיךָ יוֹכִיחַ, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תּוֹתִר וְאֵין טָעוּן שְׂרֵפָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה '''"תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם"''', מַשְׁבִּיתוֹ אַתָּה בְּכָל דָּבָר! '''"כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ"''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת" (פס' יט) אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו. שֶׁנִּתְחַמֵּץ מִידֵי אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ"'''. '''"וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ"''' – וְלֹא הַצִּבּוּר. '''"הַהִוא"''' – לֹא אָנוּס וְלֹא שׁוֹגֵג וְלֹא מֻטְעֶה. '''"מִיִּשְׂרָאֵל"''' – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם! '''"מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי"''' – יָכוֹל אֵין יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי בִּכְלָל, כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְצֹרָע "מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו" {{ממ|ויקרא|יג|יב}} וְאֵין הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם בִּכְלָל? תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב" (פס' יח). רַבִּי אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ מֻכְרָע! {{ב|'''"מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי"'''|מהמילה "יום"}}. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יונתן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|במכילתא פסחא ט,]] מהדרשה נראה כאילו ימי חול המועד אסורים במלאכה לפחות כמו ביו"ט, ומותר לעשות רק מלאכת אוכל נפש.}} "'''בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ'''" – בַּמֶּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ? קַדְּשֵׁהוּ בְּמַאֲכָל, קַדְּשֵׁהוּ בְּמִשְׁתֶּה, קַדְּשֵׁהוּ בִּכְסוּת נְקִיָּה. "'''וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ'''" – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה; חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: וּמַה יּוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, שֶׁאֵין לִפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶן מְקֻדָּשִׁין – אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה; חֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד, שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶן מְקֻדָּשִׁין – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה? הֲרֵי שֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית יוֹכִיחוּ, שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְאַחֲרֵיהֶן מְקֻדָּשִׁין, וְאֵינָן אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁאֵין עִמָּהֶן קָרְבַּן מוּסָף – תֹּאמַר בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן קָרְבַּן מוּסָף? הֲרֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים יוֹכִיחוּ, שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן קָרְבַּן מוּסָף וְאֵינָן אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שֶׁאֵין קְרוּיִן 'מִקְרָא קֹדֶשׁ', תֹּאמַר בְּאֵלּוּ, שֶׁקְּרוּיִן מִקְרָא קֹדֶשׁ? הוֹאִיל וּקְרוּיִן 'מִקְרָא קֹדֶשׁ' דִּין הוּא שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה, "'''כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם'''" (פס' טז). יָכוֹל לֹא יְקַנֵּב אֶת הַיָּרָק, וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים, וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת? הֲרֵי אַתָּה דָּן: {{הע-שמאל|חמש דרשות על "'''כל''' מלאכה": אין לעשות אפילו חלק של מלאכה, ואפילו אם מדובר במלאכת קודש כגון תפילין, ואפילו איסורים שאין עליהם או על דומיהן חיוב חטאת! (המכונות "שבות", ראו [[ביאור:משנה ביצה פרק ה#משנה ב|ביצה ה ב]]). והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט]], שם 'מקצת מלאכת קודש' היא סמיכה במקדש, המותרת אפילו בשבת.}} נֶאֱמַר כָּן 'מְלָאכָה', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'מְלָאכָה' בַּמִּשְׁכָּן; מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ {{ב|שְׁאוּבָה|מחשבה, תכנון מראש}}, אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה כָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁאוּבָה. אוֹ: מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן, מְלָאכָה גְּמוּרָה – אַף אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה גְּמוּרָה: שֶׁלֹּא יִכְתֹּב כָּל הַסֵּפֶר, וְשֶׁלֹּא יֶאֱרֹג כָּל הַבֶּגֶד, וְשֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כָּל הַנָּפָה. וּמִנַּיִן לֹא יִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתוֹת, וְלֹא יֶאֱרֹג שְׁנֵי חוּטִין, וְלֹא יַעֲשֶׂה שְׁנֵי בָּתֵּי נִירִין בַּסַּלִּים וּבַסּוֹגִין בַּנָּפָה וּבַכְּבָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "מְלָאכָה"–"'''כָּל מְלָאכָה'''"! אֵין לִי אֶלָּא בִּרְשׁוּת, בְּמִצְוָה מִנַּיִן? לֹא יִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתוֹת בַּסְּפָרִים וּבַתְּפִלִּים וּבַמְּזוּזוֹת, וְלֹא יֶאֱרֹג שְׁנֵי חוּטִין בַּכֻּתֹּנֶת בַּמִּכְנָסַיִם וּבַמְּעִיל? תַּלְמוּד לוֹמַר "מְלָאכָה"–"'''כָּל מְלָאכָה'''". אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת; מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חַטָּאת מִנַּיִן? לֹא יִכְתֹּב אוֹת אַחַת, וְלֹא יֶאֱרֹג חוּט אֶחָד, וְלֹא יַעֲשֶׂה בַּיִת אֶחָד בַּסַּלִּין וּבַסּוֹגִין בַּנָּפָה וּבַכְּבָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "מְלָאכָה"–"'''כָּל מְלָאכָה'''"! אֵין לִי אֶלָּא בִּרְשׁוּת; בְּמִצְוָה מִנַּיִן? לֹא יִכְתֹּב אוֹת אַחַת בַּתְּפִלִּין וּבַמְּזוּזוֹת וְלֹא יֶאֱרֹג חוּט אֶחָד בַּכֻּתֹּנֶת וּבַמִּכְנָסַיִם וּבַמְּעִיל? תַּלְ' לוֹמַר "מְלָאכָה"–"'''כָּל מְלָאכָה'''". אֵין לִי אֶלָּא מְלָאכָה שֶׁחַיָּבִין עַל מִינָהּ חַטָּאת. מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּבִין עַל מִינָהּ חַטָּאת מִנַּיִן – לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, לֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לֹא מְסַפְּקִין, לֹא מְרַקְּדִין וְלֹא מְטַפְּחִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''כָּל מְלָאכָה'''". אֵין לִי אֶלָּא בִּרְשׁוּת, בְּמִצְוָה מִנַּיִן? אֵין מַקְדִּישִׁין, אֵין מַעֲרִיכִין, וְאֵין מַגְבִּיהִין, וְאֵין מַתְרִימִין תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ" {{ממ|שמות|טז|כג}}. {{הע-שמאל|הדרשות של ר' יוסי הגלילי טוענות שההסתייגויות ("אך" או "רק") היא יוצא מן הכלל, ויש לראות אותן כמופרדות מהכלל. בעניין הענקים חולק עליו ר' עקיבא וטוען שהענקים נעלמו בדרך הטבע, שנכנסה בהם מאירה.}} אִלּוּ אָמַר 'לֹא יֵעָשֶׂה בָּהֶם אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ' – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶת שֶׁהוּא אֹכֶל נֶפֶשׁ לֹא יֵעָשֶׂה בָּהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ יֵעָשֶׂה בָּהֶם! תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אַךְ'''", הִפְסִיק הָעִנְיָן; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים" {{ממ|מלכים א|ח|ט}} יָכוֹל שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק", הִפְסִיק הָעִנְיָן; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם ה'" {{ממ|מלכים א|כב|טז}}; יָכוֹל שֶׁאָמַר לוֹ אַל תְּדַבֵּר לִי אֱמֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק", הִפְסִיק הָעִנְיָן; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי" {{ממ|מלכים א|טו|ה}}, יָכוֹל "בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי" לֹא סָר, אֲבָל סָר בִּדְבָרִים אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק", הִפְסִיק הָעִנְיָן; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה..." {{ממ|יהושע|יא|כב}}; יָכוֹל בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד לֹא נוֹתַר, אֲבָל נוֹתַר בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "רַק", הִפְסִיק הָעִנְיָן; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נוֹתְרוּ! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּכְנְסָה בָּהֶם מְאֵרָה וְהָיוּ מִתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין. אִלּוּ אוֹמֵר 'לֹא יֵעָשֶׂה בָּהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ' – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶת שֶׁהוּא אֹכֶל נֶפֶשׁ יֵעָשֶׂה בָּהֶם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ – לֹא יֵעָשֶׂה בָּהֶם! תַּלְמוּד לוֹמַר "'''לְבַדּוֹ'''", שֶׁאֵין בּוֹרְרִין וְאֵין טוֹחֲנִין וְאֵין מַרְקִידִין. {{הע-שמאל|ההיתרים למלאכה במועד (לפי ההקשר חלים האיסורים על מלאכות אחרות אפילו בחוה"מ) מוגבלים כאן לחימום מים לצורך המועד עצמו, ראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה ביצה פרק ב#משנה ה|בביצה ב ה.]] וראו דעת ר' ישמעאל במכילתא סוף פרשה ט שם, ודעת ר' עקיבא שם, המתיר לעשות מלאכה עבור בעלי חיים אבל לא עבור גויים, כמו דעתו כאן.}} מִנַּיִן לְעוֹשֶׂה מְדוּרָה וּמִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּהּ, וּמַחֲמִין לוֹ חַמִּין וּמַרְחִיץ בָּהֶם פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וּמַרְחִיץ בָּהֶם אֶת הַתִּינוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''לָכֶם'''" – לְכֹל שֶׁהוּא צָרְכְּכֶם! יָכוֹל יַעֲשֶׂה מִן הַיּוֹם לְמָחָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ... יֵעָשֶׂה לָכֶם'''" – אֶת שֶׁנֶּאֱכָל בָּהֶם – יֵעָשֶׂה, וְאֶת שֶׁאֵין יֵאָכֵל בָּהֶם – לֹא יֵעָשֶׂה! "'''אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ'''" – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה, שֶׁהִיא קְרוּיָה נֶפֶשׁ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וּמַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה" {{ממ|ויקרא|כד|יח}} יָכוֹל יְהוּ מְלַקְּטִין תֻּרְמְסִין לַתַּרְנְגוֹלִים וְעוֹשִׂין לִימוּדִים לַכְּלָבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''לָכֶם'''": 'לָכֶם' – וְלֹא לַגּוֹיִם, 'לָכֶם' – וְלֹא לַכְּלָבִים. {{הע-שמאל|המעשה מדגים את העיקרון "לכם ולא לגויים". כנראה לא היתה סכנת חיים לבני העיר, וראו גם [[ביאור:תוספתא/ביצה/ב#ו|תוספתא ביצה ב ו.]]}} מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי שֶׁלֹּא בָּא בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב לְבֵית הַמִּדְרָשׁ; לְשַׁחֲרִית מְצָאוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּאתָ אֶמֶשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ? אָמַר לוֹ: מִצְוָה אַחַת אֵרַע לְיָדִי, וַעֲשִׂיתִיהָ: [בֹּלֶשֶׁת] שֶׁל גּוֹיִם נִכְנְסוּ לָעִיר, וְהָיִינוּ מִתְיָרְאִין שֶׁמָּא {{ב|יַצְהִיבוּ|יריבו, יענו}} אֶת בְּנֵי הָעִיר; שָׁחַטְנוּ לָהֶם עֵגֶל אֶחָד, וְהֶאֱכַלְנוּם וְהִשְׁקִינוּם וְסַכְנוּם, שֶׁלֹּא יַצְהִיבוּ אֶת בְּנֵי הָעִיר. אָמַר לוֹ: תָּמֵהַּ אֲנִי עָלֶיךָ {{ב|שֶׁלֹּא|אם לא}} יָצָא שְׂכָרְךָ בְּהֶפְסֵדְךָ; שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: "אֵין עוֹשִׂין בְּיוֹם טוֹב לֹא לַאֲכִילַת גּוֹיִם וְלֹא לַאֲכִילַת כְּלָבִים"! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: "'''אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ'''" – לְהָבִיא אֶת נַפְשׁוֹת בְּהֵמָה בְּמַשְׁמָע. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת וְאֶת נַפְשׁוֹת {{ב|אֲחֵרִים|גויים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''לָכֶם'''"! מָה רָאִיתָ {{ב|לַחֲלֹק?|להתיר מלאכה עבור בעלי חיים אבל לא עבור גויים}} שֶׁאַתָּה מֻזְהָר עַל הַבְּהֵמָה וְאֵין אַתָּה מֻזְהָר עַל אֲחֵרִים! {{הע-שמאל|הדרשה "לכם ולא לגבוה" היא של בית שמאי, וראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב#י|תוספתא חגיגה ב י.]]}} "'''לָכֶם'''" – לָכֶם וְלֹא לְגָבוֹהַּ. הָיָה אַבָּא שָׁאוּל דָּנוֹ דִּין אֶחָד: וּמָה אִם בְּשָׁעָה {{ב|שֶׁלֹּא נִפְתְּחוּ כִּירֵי הֶדְיוֹט – נִפְתְּחוּ כִּירֵי שָׁמַיִם,|בשבת אסור לבשל, אבל מקריבים תמידים ומוספים}} {{ב|בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְתְּחוּ כִּירֵי הֶדְיוֹט – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפָּתְחוּ כִּירֵי שָׁמַיִם?|ביום טוב, שמותר לבשל - מותר להביא קרבן חגיגה}} }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ג#משנה ד|פסחים ג ד.]] ר' עקיבא מסתייג ולדעתו יש לוודא שהנשים שאינן אופות ליטשו את הבצק במים. לעניין חלוט ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#כ|תוספתא פסחים ב כ.]] לעניין צבאות ישראל וצבאות ה' השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט]] – שם לא מזהים את צבאות המקום עם ישראל אלא עם מלאכים. לעניין הבדיקה והנר ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/א|בתחילת תוספתא פסחים.]]}} '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת"''' – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנוּ בְּדִקְדּוּקֵי מִצְווֹת! מְלַמֵּד שֶׁשָּׁלֹשׁ נָשִׁים לָשׁוֹת בְּשָׁלֹשׁ עֲרֵבוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ נָשִׁים עֲסִיקוֹת בַּבָּצֵק; אַחַת לָשָׁה, וְאַחַת עוֹרֶכֶת, וְאַחַת אוֹפָה. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: לֹא כָּל הַנָּשִׁים, וְלֹא כָּל הָעֵצִים, וְלֹא כָּל הַתַּנּוּרִים שָׁוִין! זֶה הַכְּלָל: תָּפוּחַ וּתְלַטֵּשׁ בְּצוֹנֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת"''' – מַצָּה הָרְאוּיָה לְהִשְׁתַּמֵּר! יָצָא חָלוּט, שֶׁאֵין רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּר. '''"כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם"''' – מְלַמֵּד שֶׁצִּבְאוֹת מָקוֹם – צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל, וְצִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל – צִבְאוֹת מָקוֹם. '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה"''' – שָׁמְרֵהוּ מִלְּפָנָיו; מִכָּאן אָמְרוּ: אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, וְאֵין בּוֹדְקִין לֹא לְאוֹר חַמָּה וְלֹא לְאוֹר לְבָנָה וְלֹא לְאוֹר הָאֲבוּקָה, אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: "בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּנֵּרוֹת" {{ממ|צפניה|א|יב}}. '''"לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם"''' – שֶׁיִּנְהֹג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לדרשה לפס' ו; הפעם מדובר על זמן ביעור החמץ ולא על זמן שחיטת הפסח. שתי המצוות חלות מיום יד בניסן בצהרי היום (משש שעות ומעלה). לפי הפשט עוסק הפסוק במצוות אכילת המצה, אבל הדרשן מיסב אותו לביעור החמץ, כי את המצה יש לאכול עם בשר הפסח, כשחשך יום יד והתחיל ליל הסדר. מצוות אכילת המצה מורחבת גם לזמנים ומקומות שאינם בירושלים ואינה תלויה באכילת הפסח: דרשות המשקפות את הזמן שבו אין מקדש ואין עליה לרגל. לביטוי "קבעו הכתוב חובה" ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה י|מכילתא פסחא י.]]}} '''"בָּרִאשׁוֹן"''', יָכוֹל בְּכֻלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר"'''. אוֹ '''"בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר"''', יָכוֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹם"'''. אוֹ '''"יוֹם"''', יָכוֹל מִשְּׁתֵּי שָׁעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בָּעֶרֶב"'''. מַה '''"בָּעֶרֶב"''' – מִשֶּׁפָּנָה הַיּוֹם, אַף כְּשֶׁאָמוּר '''"יוֹם"''' – מִשֶּׁפָּנָה יוֹם: מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה. יָכוֹל אַתְּ חַיָּב מַצָּה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלָיו" {{ממ|דברים|טז|ג}}. "עָלָיו" אַתָּה חַיָּב מַצָּה, וְאֵין אַתָּה חַיָּב מַצָּה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילַת מַצָּה – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְבִעוּר חָמֵץ! '''"עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב"''', יָכוֹל אַתְּ חַיָּב בְּמַצָּה כָּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "עָלָיו". "עָלָיו" אַתָּה חַיָּב בְּמַצָּה, וְאִי אַתָּה חַיָּב מַצָּה כָּל שִׁבְעָה! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב"'''? שֶׁיָּכוֹל: אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ פֶּסַח; בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ פֶּסַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תֹּאכְלוּ מַצֹּת"''', קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה! אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם; בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת"'''. אֵין לִי אֶלָּא בָּאָרֶץ; בְּחוּצָה לָאָרֶץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת". אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת "עָלָיו תֹּאכְלוּ מַצּוֹת", "בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשֶׁלְּפָנָיו – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשֶׁלְּאַחֲרָיו. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה י|מכילתא פסחא י.]] גבולות האיסור כוללים גם חמץ של גוי ששכר דירה מישראל, שהרי הגוי מותר בחמץ, ולכן אם מכר את החמץ לגוי מותר להשאיר אותו (היתר המכירה).}} '''"שִׁבְעַת יָמִים"'''. אֵין לִי אֶלָּא יָמִים; לֵילוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים..." '''"שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם"''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר" {{ממ|שמות|יג|ז}}, יָכוֹל {{ב|יַטְמִין|יסתיר אותו שלא יראה לעין}} {{ב|וִיקַבֵּל פִּקָּדוֹן|שהשאור אינו שלו אלא של אדם אחר}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם"'''. אוֹ '''"לֹא יִמָּצֵא"''', יָכוֹל אִי אַתָּה רוֹאֶה {{ב|לַאֲחֵרִים|חמץ של גויים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְךָ": לְךָ אִי אַתְּ רוֹאֶה, רוֹאֶה אַתָּה לַאֲחֵרִים! יָכוֹל לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא בְּגוֹי שֶׁלֹּא כְּבַשְׁתּוֹ, אֲבָל גּוֹי שֶׁכְּבַשְׁתּוֹ וְהִשְׂכַּרְתָּ לוֹ בֵּיתְךָ וְשָׁרוּי עִמְּךָ בַּחָצֵר שֶׁלְּךָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם"'''. {{הע-שמאל|החזרה של איסור היראות השאור כאן ולקמן יג ז משווה את איסורי החמץ בבית ובשדות ("בכל גבולך"), הן לחומרא הן לקולא.}} וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: שֶׁבַּבַּיִת אָסוּר בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא; וְשֶׁל אֲחֵרִים מֻתָּר! שֶׁבַּשָּׂדוֹת מֻתָּר לְהַטְמִין, וּלְקַבֵּל פִּקָּדוֹן, וְשֶׁל אֲחֵרִים יְהֵא אָסוּר! תַּלְמוּד לוֹמַר 'שְׂאֹר' 'שְׂאֹר' {{ממ|שמות|יג|ז}} לִגְזֵרָה שָׁוָה. מַה שְּׂאֹר הָאָמוּר לְהַלָּן, 'לְךָ' וְלֹא לַאֲחֵרִים – אַף שְׂאֹר הָאָמוּר כָּאן, לְךָ וְלֹא לַאֲחֵרִים! וּמַה שְּׂאֹר הָאָמוּר לְהַלָּן, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא – אַף שְׂאֹר הָאָמוּר כֵּן, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ג|פסחים ב ג]] [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#יא|ותוספתא פסחים ב יא.]]}} רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וַהֲלֹא בִּכְלַל בַּל יֵרָאֶה – בַּל יִמָּצֵא הָיָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לֹא יִמָּצֵא"'''? אֶת שֶׁמָּצוּי לְךָ אַתְּ זָקוּק לְבַעֲרוֹ, אֶת שֶׁאֵין מָצוּי לְךָ אֵין אַתָּה זָקוּק לְבַעֲרוֹ! מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, אוֹ שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר אוֹ לְתוֹךְ הַדּוֹת אוֹ לְתוֹךְ הַפִּיטוֹס, אִם יְכוֹלִין כְּלָבִים וַחֲזִירִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו וּלְהוֹצִיאוֹ – אַתָּה חַיָּב וְזָקוּק לְבַעֵר אוֹתוֹ; וְאִם לָאו – אִי אַתָּה זָקוּק לְבַעֲרוֹ! נָכְרִי שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְחָמֵץ בְּיָדוֹ – אֵין זָקוּק לוֹ. הִפְקִידוֹ לוֹ – חַיָּב לְבַעֲרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר". יִחֵד לוֹ בַּיִת וּנְתָנוֹ בְּתוֹכוֹ – אֵין זָקוּק לוֹ. {{הע-שמאל|דרשות נוספות על הכפילות בין הפסוק כאן לבין [[שמות יג ז]]: איסור חמץ הוא רק לחמישה מיני דגן; עבירה על איסור שאור – ענשה כרת; בצק שהחמיץ נחשב חמץ גם אם החמיץ מאליו, בלי שאור.}} יָכוֹל תְּאֵנִים וּתְמָרִים שֶׁנִּתְחַמְּצוּ מֵאֲלֵיהֶן יְהֵא חַיָּב עֲלֵיהֶן? דִּין הוּא! אוֹ מָה אִם זֶה, שֶׁחִמּוּצוֹ מֵאֲחֵרִים, חַיָּבִין עָלָיו; אֵלּוּ, שֶׁהֶחֱמִיצוּ מֵאֲלֵיהֶן, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עֲלֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "חָמֵץ" {{ממ|שמות|יג|ז}}. מַה חָמֵץ מְיֻחָד, שֶׁהוּא מִין דָּגָן – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן מִין דָּגָן! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לַשְּׂאוֹר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר" (שם). מַה "לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ", חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת – אַף "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר", חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. '''"כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת"''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ" (פס' טו), אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַמֵּץ מֵאֲחֵרִין; נִתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ראו גם לעיל בסוף הדרשה לפס' טו. נראה שבסוף הדרשה קובעים שאין להפקיר שאור, וצריך עיון.}} תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ"''' – וְלֹא הַצִּבּוּר; '''"הַהִוא"''' – וְלֹא אָנוּס וְלֹא שׁוֹגֵג וְלֹא מֻטְעֶה. '''"מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל"''' – יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם. '''"בַּגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר. '''"וּבָאֶזְרָח"''' – זֶה אֶזְרָח. '''"הָאָרֶץ"''' – לְרַבּוֹת שְׁאָר הַפְקֵר! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סוגי המשקאות המנויים כאן אסורים בפסח, אבל אין חייבים עליהם כרת. לפי ת"ק רק מחמשת מיני דגן מכינים "לחם", ולפי 'דבר אחר' המצה צריכה להיות דווקא מאחד המינים העלולים להתחמץ, כלומר מחמשת מיני דגן.}} '''"כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ"''' – לְרַבּוֹת כּוּתָח הַבַּבְלִי, וְשֵׁכָר הַמָּדִי, וְחֹמֶץ הָאֲדוֹמִי, וְ{{ב|זֵיתֹס|zýthos - בירת שעורה}} הַמִּצְרִי. יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עֲלֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "חָמֵץ". מַה חָמֵץ מְיֻחָד, שֶׁהוּא מִין גָּמוּר – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן מִין גָּמוּר. לָמָּה בָּאוּ? לִתֵּן עֲלֵיהֶן {{ב|לֹא תֵּעָס|לא תעשה}}. יָכוֹל יְהֵא אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּעִיסַת אֹרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶחֶם" {{ממ|דברים|טז|ג}}. מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן {{ממ|במדבר|טו|יט}} – מֵחֲמֵשֶׁת מִינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – מֵחֲמֵשֶׁת מִינִין. דָּבָר אַחֵר: "עוּגוֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ" (פס' לט) – מַצָּה הַבָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחִמּוּץ; יָצְאת עִיסַת אֹרֶז, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לִידֵי מַצָּה וְחִמּוּץ. {{הע-שמאל|לדעת ר' יוסי הגלילי אין להכין מצה מקמח של ביכורים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה י|מכילתא פסחא סוף י,]] שם מובאת הדרשה הזאת בשם ר' ישמעאל. ר' עקיבא (ושם: חכמים) חולק על האיסור ומתיר לכהן האוכל את הביכורים להכין מהם מצה ולצאת בה ידי חובה, כי הביכורים כוללים גם חטה ושעורה, הראויים למצה – בניגוד למרורים; ואילו היו מחמשת מיני דגן היה אפשר גם לאפות מהם מצות. אבל מתבואה האסורה באכילה מסיבות שאינן בגופה – אין לאפות מצות מצווה, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|פסחים ב ה.]]}} יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּבִכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת"''', יָצְאוּ בִּכּוּרִים, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין 'בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם', דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" {{ממ|במדבר|ט|יא}}; מַה מְּרוֹרִים, שֶׁאֵין בְּמִינָן בִּכּוּרִים – אַף מַצָּה, שֶׁאֵין בְּמִינָהּ בִּכּוּרִים. אוֹ: מַה מְּרוֹרִים, שֶׁאֵין בָּאִים בִּכּוּרִים – אַף מַצָּה, שֶׁאֵין בָּאָה בִּכּוּרִים! יָכוֹל יְהֵא אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּטֶבֶל שֶׁלֹּא נִתְקַן, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִתְרַם, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "חָמֵץ": מַה חָמֵץ מְיֻחָד, שֶׁאִסּוּרוֹ מֵאֵלָיו – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאִסּוּרָן מִידֵי דָּבָר אַחֵר. {{הע-שמאל|ר' יוסי הגלילי אוסר לאפות מצות גם ממעשר שני בירושלים, והיה יכול לנמק גם איסור זה בדרשה הקודמת, שנאמר "בכל מושבותיכם" – ואכילת מע"ש היא רק בירושלים; אבל הוא בוחר לפסול את המע"ש בגלל עניין השמחה: לדעתו המצה מזכירה את השעבוד ("לחם עוני") ולא את יציאת מצרים, ואכילתה מחייבת אווירת עצבות. חכמים מפרשים את הביטוי "לחם עוני" במובן שהלחם עצמו עני ואינו מתובל ביין שמן או דבש. וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#כ|תוספתא פסחים ב כ.]]}} וּמִנַּיִן שֶׁהַכֹּהֲנִים יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּתְרוּמָה בַּגְּבוּלִין, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מַצּוֹת... מַצּוֹת", רִבָּה הַכָּתוּב! רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶחֶם עֹנִי"; יָצָא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵין נֶאֱכָל אֶלָּא בְּשִׂמְחָה! וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "מַצּוֹת... מַצּוֹת", רִבָּה הַכָּתוּב! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "לֶחֶם עֹנִי"? פְּרָט לְמַצָּה שֶׁלָּשָׁהּ בְּיַיִן, בְּשֶׁמֶן וּבִדְבַשׁ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יאשיה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|במכילתא פסחא יא:]] משה כיבד את הזקנים וקרא להם אליו; אבל את הנבואה של ההתראה להכין את קרבן הפסח אמר בעצמו ישירות לכל ישראל! לעניין 'הזקנים קודמים...' ראו לעיל בסוף הדרשה לפסוק א.}} '''"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' מְלַמֵּד שֶׁנָּהַג מֹשֶׁה כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. מְלַמֵּד שֶׁהַזְּקֵנִים קוֹדְמִין לְכָל יִשְׂרָאֵל. מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה בַּזְּקֵנִים שֶׁבְּדוֹרוֹ. {{הע-שמאל|השוו [[ויקרא רבה יא ח]] "אמר ר' יוסי בר חלפתא גדולה זקנה. אם זקנים הם - חביבין הם; אם נערים הם - נטפלה להן ילדות!" כלומר הזקנה מרחיקה את הזקן מהילדות המסוכנת. הכפילות "משכו וקחו" נדרשת ע"י ר' אליעזר (במכילתא שם הדברים מיוחסים לר' יוסי הגלילי) כרמז לע"ז. ר' עקיבא מפרש את הכפילות כפניה לשני חלקים של הציבור, ובהתאם ללשון חז"ל הוא מניח ש"קחו" מסמן קניה בשוק. לעניין משמעות המילה "צאן" ראו לעיל פס' ה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|ומכילתא פסחא ד.]]}} רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה זִקְנָה. אִם... גְּדוֹלִים הֵם – גְּדוֹלָה זִקְנָה, שֶׁכָּךְ חִבְּבָהּ הַכָּתוּב! אִם יְלָדִים הֵם – גְּדוֹלָה זִקְנָה, שֶׁכָּךְ נִטְפְּלָה יַלְדוּת! '''"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם"''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בָּהֶם מִשָּׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶן '''"מִשְׁכוּ"'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן '''"מִשְׁכוּ"''' יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה! כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו... וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי..." {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|כ|ז|ט}} רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: '''"מִשְׁכוּ"''' – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, '''"וּקְחוּ"''' – מִי שֶׁאֵין לוֹ; '''"לָכֶם"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַנּוֹתֵן מַתָּנָה! '''"צֹאן"''' – בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'צֹאן' תּוֹפֵס כְּבָשִׂים וְעִזִּים. {{הע-שמאל|ל'דבר אחר' ראו דברי ר' יצחק [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|במכילתא פסחא יא.]] ר' ישמעאל מדייק מדרשת ר' עקיבא שיכול אדם להביא את הפסח מהדיר שלו, אבל נראה שבדרך כלל היו קונים אותו בירושלים. שחיטת הפסח אמנם יכולה להתבצע בכל מקום בעזרה, אבל עדיין היא המצווה העיקרית, ואם נשפך הדם ולא נזרק על המזבח הקרבן כשר, שנאמר "ושחטו הפסח", וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ח|פסחים ה ח.]]}} דָּבָר אַחֵר: '''"מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם"''', נִמְצֵינוּ לְמֵדִין לִבְהֵמָה דַּקָּה שֶׁנִּקְנֵית בִּמְשִׁיכָה! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָכוֹל לֹא יְהֵא פֶּסַח דּוֹרוֹת כָּשֵׁר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָקוּחַ? אַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי תּוֹדָה כְּשֵׁרָה לָהָבִיא מִן הַנִּלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וְלֹא כְּשֵׁרָה לָהָבִיא מִן הַמַּעֲשֵׂר! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִשְׁכוּ"''' – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ, '''"וּקְחוּ"''' – מִי שֶׁאֵין לוֹ. '''"וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח"''' – אֵין מִצְוָתוֹ אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה! שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עוֹלָה, שֶׁלֹּא קָבַע לָהּ זְמַן שְׁחִיטָה, אֵין מִצְוָתָהּ אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה; פֶּסַח, שֶׁקָּבַע לוֹ זְמַן שְׁחִיטָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְוָתוֹ אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּעוֹלָה, שֶׁקָּבַע לָהּ מְקוֹם שְׁחִיטָה – תֹּאמַר בְּפֶסַח, שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ מְקוֹם שְׁחִיטָה? הוֹאִיל וְלֹא קָבַע לוֹ מְקוֹם שְׁחִיטָה – לֹא תְּהֵא מִצְוָתוֹ בִּשְׁחִיטָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח"''', אֵין מִצְוָתוֹ אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בשאר המקומות שיש "לקחת" לא נזכרה המילה "אגודה", וכאן בלבד נאמר "אגודת איזוב". ר' יהודה מסיק שבכל הלקיחות צריך אגידה (כלומר קשירה של כמה עלי אזוב יחד), ואילו חכמים טוענים שבשאר הלקיחות אין צורך באגודה דווקא. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|מכילתא פסחא יא,]] שם לא מופיעה דעת חכמים. לעניין סוג האיזוב ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יא#ז|פרה יא ז.]]}} '''"וּלְקַחְתֶּם"''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה כָּאן לְקִיחָה, וְנֶאֶמְרָה לְקִיחָה בְּפָרָה {{ממ|במדבר|יט|ו}} וְנֶאֶמְרָה לְקִיחָה בְּלוּלָב {{ממ|ויקרא|כג|מ}}, וְנֶאֶמְרָה לְקִיחָה בִּמְצֹרָע {{ממ|ויקרא|יד|ד}}; מַה לְּקִיחָה הָאֲמוּרָה כָּאן – אֲגֻדָּה, אַף לְקִיחָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – אֲגֻדָּה! וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה, אִם אֵין אָגוּד – פָּסוּל; וְהַלָּז, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָגוּד – כָּשֵׁר! '''"אֵזוֹב"''' – לֹא אֵזוֹבְיוֹן, לֹא אֵזוֹב רוֹמִי, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחֲלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִית, וְלֹא כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַאי! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יא|מכילתא פסחא סוף יא,]] שם רק הוזכרה דעת ר' עקיבא לעניין "סף" ולא פותחה. כאן דעת ת"ק היא שההזאה מתבצעת דווקא מכלי ולא ממפתן הבית, ודעת ר' עקיבא היא שמזים גם ממפתן הבית וגם מהכלי.}} '''"וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם"''' – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם כְּדֵי טְבִילָה! '''"אֲשֶׁר בַּסַּף"''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי: בְּסַף כְּלִי, אוֹ בְּסַף מְזוּזָה? מִפְּנֵי שֶׁהַכְּלִי קָרוּי סַף וּמְזוּזָה קְרוּיָה סַף! וּמִנַּיִן שֶׁהַכְּלִי קָרוּי סַף? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת" {{ממ|מלכים א|ז|נ}}, וּמִנַּיִן שֶׁהַמְּזוּזָה קְרוּיָה סַף? שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי" {{ממ|יחזקאל|מג|ח}}, תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת"''' – בְּסַף שֶׁיָּכוֹל לִיגַּע! אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּסַף כְּלִי וְלֹא בְּסַף מְזוּזָה! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וּשְׁנֵי כְּתוּבִים קַיָּמִין – יְהֵא נוֹתֵן בְּסַף כְּלִי וּבְסַף מְזוּזָה! שִׁירֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד הָאִסְקֻפָּה. '''"אַתֶּם"''' – אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ..."''' }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יב, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|ובמכילתא פרשות ז ויא.]] בבית שאין לו משקוף ומזוזות לא נתנו את הדם על הפתח. ישראל הוזהרו שלא לעמוד בפתח הבית בזמן מכת בכורות. לפי הדרשה שלפנינו מכת בכורות נעשתה בידי "המשחית" ולא ע"י הקב"ה בעצמו. המשחית הזה עלול לפגוע גם בישראל אלא אם קידשו את בתיהם בדם הפסח.}} '''"וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם..."''' – נֶאֶמְרָה כָּאן עֲבָרָה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן עֲבָרָה; מָה עֲבָרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגֵּפָה, אַף עֲבָרָה הָאֲמוּרָה כָּאן – מַגֵּפָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּבְכָל כְּרָמִים מִסְפֵּד כִּי אֶעֱבֹר בְּקִרְבֵּךְ..." {{ממ|עמוס|ה|יז}}. '''"וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת"''' – פְּרָט לְבַיִת שֶׁאֵין לוֹ שֶׁקֶף וְאֵין לוֹ מְזוּזָה. '''"וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח"''' – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה. '''"וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף"''' – מְלַמֵּד שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַשְּׁלוּחִין לְחַבֵּל, סוֹפָן לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן, אֲבָל אֵין חוֹזְרִין לִמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ. }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המילה "הזה" מלמדת שיש רק מצווה אחת הנוהגת לדורות, ולא חמש (פסח, אגודת אזוב משקוף ושתי מזוזות)}} '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה"''' – שְׁמוֹר מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן. יָכוֹל אַף אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּמַשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם"''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ב[[בראשית טו יט]]-כא נזכרו עשרה עמים בא"י. בספר דברים רק שבעה, והדרשה רואה את כיבוש שאר שלושת העמים כנבואה לשלב השני של כיבוש הארץ, בימי המשיח, ראו [[בראשית רבה מד כג]]. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|מכילתא פסחא יז.]] וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסד|ספרי דברים קסד,]] שם נראה שא"י המערבית מכונה נחלת שבעה וא"י המזרחית מכונה נחלת שלושה.}} '''"וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ"''' – זוֹ אֶרֶץ שִׁבְעָה; '''"אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם"''' – זוֹ אֶרֶץ שְׁלֹשָׁה. '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת"''' – גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ {{ב|עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת אֶת הַפֶּסַח|מיד}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח..." {{ממ|יהושע|ה|י}}. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יז|מכילתא פסחא יז,]] וכן בהגדה של פסח. הבן הרשע, בניגוד לחכם, התם ושאינו יודע לשאול, אינו מאופיין ברמת חכמתו אלא במוטיבציה שלו שלא לקיים מצוות. נראה שמדובר בבן נוצרי, וההתיחסות השלילית אליו היא במסגרת המאבק של חז"ל בנוצרים הראשונים.}} '''"וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם"''' – עֲתִידִין לוֹמַר לָכֶם: '''"מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם"''' – זֶה בֵּן רָשָׁע, שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. אַף אַתָּה הוֹצִיאוֹ מִן הַכְּלָל, וֶאֱמֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי" {{ממ|שמות|יג|ח}} – לִי עָשָׂה, וְלֹא לְךָ עָשָׂה! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פס' יא: קרבן הפסח חייב להשחט לשם פסח, בניגוד לקרבנות אחרים – ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק א|זבחים א א.]]}} '''"וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח"''' – שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם זֶבַח. '''"פֶּסַח"''' – שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשָׂיו לְשׁוּם פֶּסַח. '''"הוּא"''' – פְּרָט לְשֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. {{הע-שמאל|שלוש הפעמים שבהן מוזכרת הפסיחה מוודאות שבכל מקרה הקב"ה מציל את ישראל, אפילו אם הם מעורבים בגויים ואפילו אם הם עימם באותה מיטה. הדרשה מניחה שהמצרים היו מחזיקים בישראל כבבני ערובה, אבל ישראל ניצלו וזכו להגנת ה' אפילו אם נאלצו שלא לסמן את הפתח בדם, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]] מפרש "פסח" – הציל.}} '''"לַה'"''' – לַשֵּׁם הַמְּיֻחָד. '''"אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם"''' – שָׁלוֹשׁ פְּסִיחוֹת נֶאֶמְרוּ בַּפָּרָשָׁה: '''"אֲשֶׁר פָּסַח"''', "וּפָסַח ה'", "וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם". מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, חָצֵר שֶׁכֻּלָּהּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיְתָה פְּסִיחָה אֶלָּא עַל הַבָּתִּים? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. מִצְרִי וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִם בְּחָצֵר – לֹא הָיְתָה פְּסִיחָה אֶלָּא עַל הַפְּתָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח" (לעיל פס' כג). מִצְרִי וְיִשְׂרָאֵל נְתוּנִין בַּמִּטָּה – לֹא הָיְתָה פְּסִיחָה אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם" (פס' יג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יֵרֵד ה'... עַל הַר צִיּוֹן... כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת... גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסוֹחַ וְהִמְלִיט" {{ממ|ישעיה|לא|ה}}. אִלְמָלֵא דָּבָר כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ: כְּחַיָּה שֶׁשּׁוֹחָה עַל בְּנָהּ וּמְנִיקָתוֹ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ..." {{ממ|דברים|א|לא}}, וְאוֹמֵר: "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף... אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ" {{ממ|תהלים|צא|ז}}, וְאוֹמֵר: "ה' שֹׁמְרֶךָ... מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" {{הפניה לפסוקים|תהלים|קכא|ה|ח}}. '''"אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם"''' – אֵין לִי אֶלָּא בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל; בָּתֵּי {{ב|גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים|של ישראל}} מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר לוֹ: '''"וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל"''', '''"וַיִּקֹּד {{ב|הָעָם"|ביטוי רחב הכולל גם נשים וכו'}}'''. '''"וַיִּשְׁתַּחֲווּ"''' – מְלַמֵּד שֶׁשָּׂמְחוּ עַל הַבְּשׂוֹרָה כְּמַעֲשֶׂה! }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השמחה היתה כבר על הבשורה, והשכר ניתן לעם כבר על ההליכה לקניית הקרבנות! וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא, סוף פרשה יב.]] דרשה בזכות ישראל.}} '''"וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לִיתֵּן לָהֶן שְׂכַר הֲלִיכָה כִּשְׂכַר עֲשִׂיָּה. '''"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"''' – לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁפָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה, וּשְׁנִיָּה, וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל – וְשָׂמְחוּ! וּמִנַּיִן שֶׁאַף שְׁתֵּיהֶן שָׁמַע מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָזַר וְשָׁנָאן לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"''', אֵין לִי אֶלָּא מֹשֶׁה שֶׁהַפָּרָשָׁה תְּלוּיָה בּוֹ; מִנַּיִן שֶׁאַף אַהֲרֹן הָיָה עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן"'''. יָכוֹל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין בַּמִּצְוָה, לֹא הָיָה לָהֶם פֶּסַח? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כֵּן עָשׂוּ"'''. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לָהֶן – עֲתִידִין הָיוּ, וּמְעוּתָּדִין הָיוּ, זְרִיזִין הָיוּ וּמְזוֹרָזִין הָיוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כֵּן עָשׂוּ"''' – כֵּן עָשׂוּ וְכֵן הָיָה בְּלִבָּם לַעֲשׂוֹת! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אילו היה משה נוקב בדבריו לישראל בשעה המדויקת של מכת הבכורות, היה עלול חישוב מוטעה של ישראל לגרום להם להתלונן שהגיע הזמן ולא נגאלו – דרשה בגנות ישראל, ובמיוחד למחשבי בקיצין שבהם, שהיו נפוצים כבר בתקופת המדרש; אבל באזהרתו לפרעה נקב בזמן "כחצות הלילה", והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב,]] שם ההבחנה היא בין דברי משה לפרעה לבין האמת: הקב"ה מדייק יותר מפרעה ועבדיו.}} '''"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה"''' – מֹשֶׁה אָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה" (פס' יב), וְלֹא קָבַע לָהֶן זְמַן; שֶׁלֹּא יְהוּ יוֹשְׁבִין וּמְהַרְהֲרִין הִרְהוּרִין רָעִים, וְאוֹמְרִים: כְּבָר הִגִּיעָה שָׁעָה וְלֹא נִגְאַלְנוּ! אֲבָל כְּשֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְפַרְעֹה, מַה הוּא אוֹמֵר? "כֹּה אָמַר ה' כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה..." {{ממ|שמות|יא|ד}}. אָמַר לוֹ: הַדָּבָר שָׁקוּל, לִכְשֶׁיֶחֱצֶה הַלַּיְלָה – אִם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וּלְמַעְלָה, אִם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה וּלְמַטָּה; יוֹשֵׁב עַל {{ב|אֶבֶן שָׁעוֹת|שעון שמש (וכאן, כדימוי לשעון השמיימי האלוהי)}} וּמְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה. {{הע-שמאל|נפילת המלכויות וחלופי האימפריות התרחשו, לדעת הדרשן בחצי הלילה או בצהרי היום: מכת בכורות היתה בחצות הלילה, ואבדנה של מצרים בימי יחזקאל היה בצהרי היום, וגם נפילת ישראל בחורבן ירושלים בבית ראשון היה בצהרי היום! וראו גם בפיוט [[ביאור:ויהי בחצי הלילה|ויהי בחצי הלילה.]]}} שֶׁאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא, אֶלָּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת לִיפּוֹל בַּיּוֹם – נוֹפֶלֶת בַּיּוֹם; בַּלַּיְלָה – נוֹפֶלֶת בַּלַּיְלָה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְנוֹף צָרֵי יוֹמָם..." וְאוֹמֵר: "וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם" {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|ל|טז|יח}}, וְאוֹמֵר: "בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל..." {{ממ|דניאל|ה|ל}}. וְאַף כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לִיפּוֹל, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? "אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם..." {{ממ|ירמיה|ו|ד}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] גם להישרדות של פרעה ושל בעל צפון.}} '''"וַייָ הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' – וְלֹא בְּיַד שָׁלִיחַ. '''"מִבְּכֹר פַּרְעֹה"''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי זֶה בְּנוֹ; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ"''' כְּבָר בְּנוֹ אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִבְּכֹר פַּרְעֹה"'''? מְלַמֵּד שֶׁפַּרְעֹה הָרָשָׁע – בְּכוֹר הָיָה, וְלֹא נָגְעָה בּוֹ פֻּרְעָנוּת! וְכָל כָּךְ לָמָּה? כְּדֵי לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: 'קָשֶׁה פַּרְעֹה, שֶׁלֹּא נָגְעָה בּוֹ פֻּרְעָנוּת'. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם – וַיְאַבְּדֵם..." {{ממ|איוב|יב|כג}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה'" (פס' יב). וַהֲלֹא בַּעַל צְפוֹן בִּכְלַל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם הָיָה? מִפְּנֵי מָה לֹא נָגְעָה בּוֹ פֻּרְעָנוּת? – כְּדֵי לְפַתּוֹת לִבָּן שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים: 'קָשֶׁה בַּעַל צְפוֹן, שֶׁלֹּא נָגְעָה בּוֹ פֻּרְעָנוּת'. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: "מַשְׂגֶּה לַגּוֹיִם"... אֲבָל בָּאַחֲרוֹנָה מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם..." {{ממ|תהלים|קו|יא}}, מְלַמֵּד אַף בַּעַל צָפוֹן נִתְכַּתַּת. {{הע-שמאל|שלושה נימוקים לפגיעה בבכור השבי ובבכור השפחה: א- גם הם שיעבדו את ישראל! ב- כדי שלא ייחסו להם או לאלוהיהם את הניצחון על מצרים. ההסבר השני מופיע גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|במכילתא פסחא יג.]] ג (ר' אליעזר)- הם העדיפו להשאר בשעבודם ובלבד שגם ישראל ישתעבדו, כלומר היו אנטישמיים.}} כָּאן הוּא אוֹמֵר: '''"בְּכוֹר הַשְּׁבִי"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה" {{ממ|שמות|יא|ה}}; מְלַמֵּד שֶׁבַּמִּדָּה הַזֹּאת נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל. '''"בְּכוֹר הַשְּׁבִי"''' – זֶה שֶׁנָּתוּן בְּ{{ב|דַּייְטֵי|díaita - חדר מגורים או דירת מעצר}}. '''"אֲשֶׁר בְּבֵית"''' – זֶה שֶׁחָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. '''"הַבּוֹר"''' – זֶה שֶׁנָּתוּן בְּ{{ב|דייפנטא|בור שבי, צינוק}}. מִפְּנֵי מָה לָקוּ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֱלֹהֵינוּ יִפָּרַע לָנוּ מִן הַמִּצְרִים שֶׁמְּשַׁעְבְּדִין אוֹתָנוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לָקוּ עִמָּהֶן? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: 'רְצוֹנֵנוּ נִהְיֶה בְּשִׁעְבּוּדֵנוּ – וְיִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּשִׁעְבּוּדָן!'. '''"עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי"''' – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁבוּ אוֹתָן. "עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה" – מְלַמֵּד שֶׁכִּבְּשׁוּ אוֹתָן מִצְרַיִם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. "אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם" – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַפְרִיכִין בָּהֶן. }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדרכם של מלכים לקום ברבע היום ראו [[ביאור:משנה ברכות פרק א#משנה ב|ברכות א ב.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] שפרעה עצמו הקים את עבדיו ואת מצרים, בניגוד לדרשה כאן. המצרים צעקו על השחתת האלילים שלהם ועל השחתת המזכרות מבכוריהם אפילו אם מתו לפני כן. לפי 'דבר אחר' היו הכלבים מאלצים אותם לקבור שוב את בכוריהם המתים; וראו מכילתא שם.}} '''"וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה"''' – לֹא עָמַד כְּדַרְכָּן שֶׁהַמְּלָכִים עוֹמְדִין, בְּזֶמֶר. לֹא עָמַד כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים עוֹמְדִין, בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וִישֵׁנִים בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת. '''"הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרָיִם"''' – מַה הוּא – שֶׁלֹּא הֱעֶמִידוֹ אָדָם; אַף עֲבָדָיו – שֶׁלֹּא הֱעֶמִידָן אָדָם; וְאַף מִצְרַיִם – שֶׁלֹּא הֱעֶמִידוּ זֶה אֶת זֶה. '''"וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רוֹאִין אֱלֹהֵיהֶם מִתְבַּקְּעִין וְנוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים סְתוּמִים כָּאן – מְפֹרָשִׁים לְהַלָּן: "וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ... עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ..." {{ממ|שמואל ב|כב|ט}} '''"כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת"''' – רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכִי לֹא הָיָה שָׁם בַּיִת שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ בְּכוֹר? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד בֵּן בְּכוֹר לְאֶחָד מֵהֶן וּמֵת – הָיָה עוֹשֶׂה לוֹ דְּיוֹקְנִי, וְהָיוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם נִדָּקוֹת וְנִשְׁחָקוֹת וְנִזְרוֹת לִפְנֵיהֶם, וְהָיָה קָשֶׁה לָהֶן כְּאִילּוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם קְבָרוּם. דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁהַמִּצְרִים הָיוּ קְבוּרִים בְּבָתֵיהֶם, וְהַכְּלָבִים נִכְנָסִין דֶּרֶךְ בִּיבִין וּמְחַטְּטִין וּמוֹצִיאִין בְּכוֹרוֹת מִקִּבְרֵיהֶן וּמִתְעַתְּעִין בָּהֶן, וְהָיָה קָשֶׁה לָהֶן כְּאִילּוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם קְבָרוּם! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] במכילתא מתארים את השיחה בין פרעה לבין משה ואהרון, שבה הם מסבירים שאינם יכולים לצאת לארמונו כי הקב"ה אסר עליהם לצאת מפתחי ביתם.}} '''"וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה"''', יָכוֹל בָּאוּ אֶצְלוֹ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר" (פס' כב)! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵצִיצוּ מִתּוֹךְ {{ב|גְּזוּצְטְרָא|מרפסת}} וְאָמְרוּ לוֹ: בַּלַּיְלָה אֵין אָנוּ יוֹצְאִין! אָנוּ יוֹצְאִין בַּחֲצִי הַיּוֹם! '''"צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי"''', יָכוֹל שְׁהוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר {{ב|'''"קוּמוּ"'''|מיד}}. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פס' כז.}} '''"אַתֶּם"''' – אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; גֵּרִים וַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְרַבּוֹת נָשִׁים וְטַפְלִין! '''"וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם"''' – {{ב|עָמְדָה שֶׁלָּכֶם!|עמדתכם ניצחה את עמדתי}} }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין עמדתו של פרעה בפרק י לבין דברי הכניעה שלו כאן: הוא מסכים ליציאת כל העם, כולל נשים וטף, צאן ובקר, משלהם ומשל המצרים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג.]]}} "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ..." {{ממ|שמות|י|ט}} 'צֹאנְכֶם' – '''"גַּם צֹאנְכֶם"''', מִשֶּׁלִּי! 'בְּקַרְכֶם' – '''"גַּם בְּקַרְכֶם"''', מִשֶּׁל שָׂרִים; '''"קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ"''' – עָמְדָה שֶׁלָּכֶן "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת" {{ממ|שמות|י|כה}}. '''"וּבֵרַכְתֶּם"''' 'אֹתִי' – '''"גַּם אֹתִי"''', אַף לְנָשַׁי וּלְטַפְלִי! {{הע-שמאל|פרעה מתאמץ לפייס ולרצות את משה ואהרון, כדברי ר' אלעזר [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|ביומא ח ט,]] ושכרו על כך מופיע בישעיה יט. הכניעה שלו כאן מועמדת מול הסרבנות שלו בעבר, והדרשן מציג את שכרו על קידוש השם שעשה בכך: על הפיוס של משה ואהרון זכו המצריים בהקמת מזבח לה', על ההודאה בכוחו של הקב"ה זכו באפשרות גיור המצרים, ועל ההבנה שאין בכחם לנצח את ישראל זכו לקבורה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"וּבֵרַכְתֶּם גַּם אוֹתִי"''' – מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁהָיָה פַּרְעֹה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא {{ב|מְחֻסַּר תְּפִלָּה|אינו רשאי להתפלל בעצמו ומבקש ברכה מישראל.}} וְאֵין הַמָּקוֹם מוֹחֵל לוֹ לְאָדָם עַד שֶׁיְּפַיֵּס אֶת חֲבֵרוֹ! מַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה' בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם..." {{ממ|ישעיה|יט|יט}}. הַפֶּה שֶׁאָמַר "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ" {{ממ|שמות|ה|ב}} – הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר "ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" {{ממ|שמות|ט|כז}}. מַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? "לֹא תְתַעֵב מִצְרִי..." {{ממ|דברים|כג|ח}}. הַפֶּה שֶׁאָמַר "אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל" {{ממ|שמות|טו|ט}} – הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|יד|כה}}. מַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? "נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ" {{ממ|שמות|טו|יב}} – זָכוּ לִיקָּבֵר, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ אוֹתָן חַיָּה וְעוֹפוֹת. }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המצרים הכניסו את היהודים לעגלות בבהלה כדי שיצאו ממצרים למשך שלושה ימים למדבר, ויסירו מהם את מכת הבכורות. הבכורות שמתו היו בחלקם בכורות לאמותיהם ובחלקם בכורות לאבותיהם. כיוון שהמצרים היו שטופי זימה היו הרבה בכורים שהאבות לא ידעו על היותם בכורים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג.]]}} '''"וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם"''', מְלַמֵּד שֶׁנָּפְלָה לוֹ {{ב|וִתְרָא|פחד ופאניקה}} לְפַרְעֹה, וְהָיוּ מַנִּיחִין אֶת מֵתֵיהֶן וְאֶת חַלְלֵיהֶן, {{ב|וְהָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתָן|המצרים הכניסו את היהודים בכח}} בִּקְרוֹנוֹת וּבַעֲגָלוֹת. '''"לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן הָאָרֶץ"''', וְלֹא לְאֶרֶץ כְּנַעַן; כֵּן הוּא אוֹמֵר: "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר" {{ממ|שמות|ח|כג}}. '''"כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים"''', אָמְרוּ: מֹשֶׁה אָמַר לָנוּ בְּכוֹרוֹת מֵתִים, וְאָנוּ רוֹאִין שֶׁמֵּתִין בְּכוֹרוֹת וְשֶׁאֵינָן בְּכוֹרוֹת! וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁכֻּלָּם שְׁטוּפִין בְּזִמָּה: אֶחָד בָּא עַל עֶשֶׂר נָשִׁים וְיָלְדוּ לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִין – נִמְצְאוּ כֻּלָּן בְּכוֹרֵי נָשִׁים; עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בָּאוּ עַל אִשָּׁה אַחַת וְיָלְדָה לָהּ עֲשָׂרָה בָּנִים – נִמְצְאוּ כֻּלָּן בְּכוֹרֵי אֲנָשִׁים! לְכָךְ אָמְרוּ '''"כֻּלָּנוּ מֵתִים"'''! }} ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג:]] למרות שהיו גם עשירים בין בני ישראל, הם הסתפקו בשאריות המצה והמרור מליל הסדר, ולא לקחו מזון נוסף, ובזכות האמון שלהם בקב"ה נעשה נס והמצות הללו הספיקו ל31 יום.}} '''"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ"''' – מְלַמֵּד שֶׁקָּרַב לְהַחְמִיץ. '''"מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת..."''' – מַה שֶּׁשִּׁיְּרוּ מִן הַמַּצָּה וּמַה שֶּׁשִּׁיְּרוּ מִן הַמָּרוֹר. דָּבָר אַחֵר: '''"מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת..."''' – וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם מַה לִּיּטּוֹל וּמַה לֹּא לִיּטּוֹל? וַהֲלֹא לְסוֹף הָעִנְיָן הַכָּתוּב מְשַׁבְּחָן שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם עֲשִׁירִים! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְּיָדָם אֶלָּא דָּבָר מוּעָט, וְנִכְנְסָה בּוֹ בְּרָכָה וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד יוֹם, שֶׁהָיָה יָפֶה לָהֶן כַּמָּן. }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ישראל לקחו כל אחד '''משכנו''' המצרי את הכסף וכו', כדי שלא להבליט את ההשאלה מהמצרים. הסדר "כלי כסף" ואחריו "כלי זהב" מורה שהאחרון יקר מהראשון, ולכן ניתן להסיק שהיקרים והחביבים ביותר היו השמלות; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג.]]}} '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה"''' – אָמַר לָהֶן: לֹא תְּהוּ מְהַלְּכִין מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה, שֶׁלֹּא תְּהוּ נִרְאִין כִּבְנֵי אָדָם {{ב|תַּרְמָאִין|שוטים או רמאים}}. '''"וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת"''' – הָרָאוּי לִשְׁאֹל כְּלֵי כֶסֶף – יִשְׁאַל כְּלֵי כֶסֶף; כְּלֵי זָהָב – יִשְׁאַל כְּלֵי זָהָב; חָבִיב הָאַחֲרוֹן '''"וּשְׂמָלֹת"'''! מִנַּיִן שֶׁהַשְּׂמָלוֹת חֲבִיבוֹת מִן הַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כְּלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת"''' – חָבִיב הָאַחֲרוֹן! }} ===פסוק לו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בימי החשיכה נכנסו ישראל לבתי המצרים אבל לא גנבו שם דבר, ולכן מצאו חן בעיני המצרים ואלו לא נמנעו מלהשאיל להם את כליהם. לפי 'דבר אחר' ידעו ישראל ברוח הקדש היכן בבתי המצריים נמצא כל דבר, והמצרים לא היו יכולים לטעון שאין להם הכלי שמבקש מהם היהודי; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא סוף יג.]]}} '''"וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם"''' – מַה הוּא הַחֵן הַזֶּה? '''"וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם"''', [מְלַ]מֵּד שֶׁשְּׁלֹשֶׁת יָמִים הָיוּ מִצְרִיִּים שְׁרוּיִין בָּאֲפֵלָה וְיִשְׂרָאֵל מְקַרְקְרִין בְּבָתֵּיהֶם, וְלֹא נֶחְשַׁד אֶחָד מֵהֶן אֲפִילּוּ עַל הַצִּנּוֹרָה. וְהָיוּ מִצְרִים דָּנִין קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמָן וְאוֹמְרִין: אֵימָתַי רְאוּיִין אֵלּוּ לִיטּוֹל? כְּשֶׁאָנוּ שְׁרוּיִין בָּאוֹרָה אוֹ כְּשֶׁהָיִינוּ שְׁרוּיִין בָּאֲפֵלָה? כְּשֶׁנָּטְלוּ לְעַצְמָן אוֹ כְּשֶׁאָנוּ נוֹתְנִין לָהֶן? דָּבָר אַחֵר: '''"אֶת חֵן הָעָם"''', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְכָאן הוּא אוֹמֵר: "וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן..." {{ממ|זכריה|יב|י}}. אֵין דּוֹמֶה הָאוֹמֵר לוֹ: 'הַשְׁאִילֵנִי {{ב|נוּנְיָא|אולי צ"ל מניא manēs - גביע}}' וְהוּא אוֹמֵר: 'אֵין לִי', 'הַשְׁאִילֵנִי {{ב|סְקוּטְלָא|scutella - קערה}}', וְהוּא אוֹמֵר: 'אֵין לִי' – לְאוֹמֵר לוֹ: 'הַשְׁאִילֵנִי נוּנְיָא שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', 'הַשְׁאִילֵנִי סְקוּטְלָא שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי'. {{הע-שמאל|ר' מצביע על תהליך שבו עברו המצרים משכנים לישראל ליראים מפניהם. הם לא רק נתנו לישראל מה שבקשו, אלא הרעיפו עליהם עוד ועוד מתנות ויראו מהם, וכן גם כי רצו להציג לאומות העולם את עבדיהם כעשירים. כתוצאה מהשאילה הזאת היה כל אחד מישראל עשיר עד כדי כך, שהיה יכול מרכושו הפרטי להקים את אהל מועד, שנאמר "איש" בלשון יחיד!}} '''"וַיַּשְׁאִלוּם"''' – רַבִּי אוֹמֵר: כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? "וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ" {{ממ|שמות|ג|כב}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ גָּרִין עִמָּהֶן; כְּשֶׁבָּטְלוּ מִן הַשִּׁעְבּוּד מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ" {{ממ|שמות|יא|ב}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ רֵעִים לָהֶם. כְּשֶׁנִּגְאֲלוּ מִן הַשִּׁעְבּוּד מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? '''"וַיַּשְׁאִלוּם"''', מַה שֶּׁהִשְׁאִילוּם לֹא הִגִּיעוּם, וְהָיוּ מַשְׁאִילִין אוֹתָן בְּעַל כָּרְחָן, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יְרֵאִין מֵהֶן כִּבְנֵי אָדָם שֶׁיְּרֵאִין מִן קוֹנֵיהֶן. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: לְמָחָר יִהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם רוֹאִין אוֹתָן בַּמִּדְבָּר וְיֹאמְרוּ: רְאוּ כַּמָּה עֲשִׁירִים הֵן עַבְדֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם! וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַעֲמִיד אֹהֶל מוֹעֵד וְכָל כֵּלָיו וְכָל קְרָסָיו, קְרָשָׁיו, בְּרִיחָיו, עַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" {{ממ|שמות|כה|ב}} – אֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ! יָכוֹל הָיָה בָּהֶן אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל" {{ממ|תהלים|קה|לז}}. וְאֵי זֶה הוּא כּוֹשֵׁל? כְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד" {{ממ|זכריה|יב|ח}}. {{הע-שמאל|גם משה ואהרון שאלו כלים, כי שאילת הכלים היתה נחשבת כמצוות עשה ("ושאלה אשה") ולא תעשה ("לא תלכו ריקם"). ישראל רוקנו את מצרים מכל כספה וזהבה.}} יָכוֹל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין בְּמִצְוָה, לֹא נָטְלוּ מִבִּיזַּת מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר לוֹ: "וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם" {{ממ|שמות|ג|כא}}, אֶפְשָׁר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהָיוּ עוֹבְרִין עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד" {{ממ|שמות|יא|ג}}. '''"וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם"''' – עֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּלָה זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים, דָּבָר אַחֵר: עֲשָׂאוּהָ כִּמְצוּדָה זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָן. {{הע-שמאל|ביזת הים גדולה מביזת מצרים שבפרקנו, כשם שהזהב יקר מן הכסף, וכשם שהעדי יקר מהיעדרו; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא סוף יג.]]}} לָמָּה מַשְׁבִּיחַ הַכָּתוּב בִּיזַּת יָם יוֹתֵר מִבִּיזַּת מִצְרַיִם? אֶלָּא מַה שֶּׁבַּבָּתִּים נָטְלוּ בְּמִצְרַיִם, וּמַה שֶּׁהָיָה {{ב|בְּתֵיסָאוֹרָאוֹת|במחסנים}} נָטְלוּ עַל הַיָּם, שֶׁכָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל מְלָכִים, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאִין לַמִּלְחָמָה, מוֹצִיאִין כָּל כַּסְפָּן וּזְהָבָן עִמָּהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַמְרִיד אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף" {{ממ|תהלים|סח|יד}} – זוֹ בִּיזַּת מִצְרַיִם, "וְאֶבְרוֹתֶיהָ {{ב|בִּירַקְרַק חָרוּץ|בזהב}}" – זוֹ בִּיזַּת הַיָּם. "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ" {{ממ|שיר השירים|א|יא}} – זוֹ בִּיזַּת יָם, "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" – זוֹ בִּיזַּת מִצְרַיִם. "וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי" {{ממ|יחזקאל|טז|ז}} – זוֹ בִּיזַּת מִצְרַיִם, "וַתָּבוֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים" – זוֹ בִּיזַּת הַיָּם! כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת בְּזֶה שֶׁבָּזְזוּ עַל הַיָּם! }} ===פסוק לז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כשם שפיח הכבשן שבחפניהם של משה ואהרון במכת השחין הגיע למרחק מהלך 40 יום, לכל ארץ מצרים, כך גם קולו של משה, שהורה לישראל להגיע לסוכות הגיע למרחק זה.}} '''"וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה"'''. מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל, וְהָיָה קוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוֹלֵךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם..." {{ממ|שמות|ט|ח}}, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אָבָק, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ, הֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ מַהֲלַךְ אַרְבָּעִים יוֹם, קוֹל, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַלֵּךְ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]] ר' אליעזר מציג את ענני הכבוד ככלי תחבורה שהסיע את ישראל מרעמסס לסוכות.}} '''"סֻכֹּתָה"''': רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: סֻכּוֹת מַמָּשׁ עָשׂוּ לָהֶן בְּסֻכּוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סֻכּוֹת – עַנְנֵי כָּבוֹד בָּאוּ, וְחָנוּ עַל גַּגֵּי רַעְמְסֵס. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחָתָן שֶׁהֵבִיא אַפִּרְיוֹן לְפֶתַח בֵּיתָהּ שֶׁל כַּלָּה, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לוֹ מִיָּד. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: '''"סֻכֹּתָה"''', שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִיתֵּן לוֹ לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתוֹ – תֵּן לוֹ הֵ"א בְּסוֹפוֹ. {{הע-שמאל|גם המספר המוצג כאן כמדוייק נראה כאמדן, והדיוק שלו הוא יחסי, שהרי המספרים של כל שבט היו במאות שלמות ופעם אחת בחמישים. רבי חולק על ת"ק ומפרש את כ הדמיון כמעידה על צדיקותם של האנשים.}} '''"כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף"''' {{ב|אוֹמֵד|בערך}}, הֵין חָסֵיר הֵין יָתֵר. אֲבָל {{ב|בִּפְרָט|בדיוק}} מַה הוּא אוֹמֵר? "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים" {{ממ|במדבר|א|מו}} רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ" {{ממ|יהושע|ז|ה}}, שָׁמָּה מֶה הָיוּ? אִם שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה – {{ב|הָיָה לָהֶן לֵיאָמֵר!|היה צריך לנקוב במספר המדויק}} אִם שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה – הָיָה לָהֶן לֵיאָמֵר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה"? מְלַמֵּד {{ב|שֶׁהָיוּ|כל אחד מהם}} שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיָּבֵא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית... אֶל פֶּתַח הֵיכַל ה'... כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ" {{ממ|יחזקאל|ח|טז}}. שָׁמָּה מֶה הָיוּ? אִם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה – הָיָה לָהֶן לֵיאָמֵר! אִם עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה – הָיָה לָהֶן לֵיאָמֵר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה"? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל! '''"רַגְלִי"''' – עוֹשֵׂה מִלְחָמָה. '''"גְּבָרִים"''' – חוּץ מִנָּשִׁים. '''"לְבַד מִטָּף"''' – מְלַמֵּד {{ב|(שֶׁעָשׂוּ)[שֶׁעָלוּ]|תיקון ע"פ מדה"ג}} עִמָּהֶן פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה! }} ===פסוק לח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הערב רב קשור לשני ריבויים ('וגם' 'רב'), והדרשן מסיק שהיה גדול פי 3 מבני ישראל. במקנה בני ישראל היו גם בהמות משא; אבל הם לקחו את משארותיהם על שכמם כי חיבבו את המצווה! – וראו דברי ר' נתן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|במכילתא פסחא יג]] המתאווים במדבר היו יכולים לקנות בכסף מזון כרצונם, אבל רצו לאכול בשר בחינם! – וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פו|ספרי במדבר פו.]] המקנה של בני גד ובני ראובן לא היה רב משל שאר השבטים, אבל היה חשוב להם יותר משהיה חשוב לאחרים.}} 'עֵרֶב עָלָה אִתָּם' – 'עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם' – '''"וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם"''' - מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ מֵהֶן גֵּרִים וַעֲבָדִים שְׁלֹשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. '''"צֹאן וּבָקָר"''' - אֵין לִי אֶלָּא צֹאן וּבָקָר; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גְּמַלִּים וַחֲמוֹרִים וְסוּסִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד"'''! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם" {{ממ|שמות|יב|לד}}, וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָן מַה לִִיּטּוֹל וּמַה לֹֹא לִִִיטּוֹל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַמִּצְוָה! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה' לֵאמֹר" {{ממ|במדבר|יא|יח}}, וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם מַה לֵּאוֹכַל וּמַה לֹּא לֵּאוֹכַל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּקְּשׁוּ אוֹכֶל שֶׁל חִנָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד" {{ממ|במדבר|לב|א}}, יָכוֹל לְאֵלּוּ הָיָה וּלְשְאַר שְׁבָטִים לֹא הָיָה? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאִילּוּ פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶן בּוֹ! }} ===פסוק לט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המלה "עוגות" מתארת את הצורה של החררה – המצה, ולא את טעמה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]] ההסבר "כי לא חמץ" מלמד שמצה כשרה היא דווקא זו שעלולה להחמיץ, וראו לעיל פס' יט. הדרשן קורא "כי גורשו ממצרים" כתאור למצות, שנשארו מאכילת הפסח במצרים, וראו בדרשה הקודמת. ישראל יצאו ממצרים עם המצות והמרורים מסעודת הפסח. הם לא לקחו צידה נוספת, לא לעצמם ולא לתינוקות שעימם; ניתן לראות זאת כביטוי חיובי של אמון וניתן לפרש את התיאור כפגם בהתארגנות למסע במדבר.}} '''"וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת"''', אֵין עֻגָּה אֶלָּא חֲרָרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת" {{ממ|בראשית|יח|ו}} '''"כִּי לֹא חָמֵץ"''', מְלַמֵּד שֶׁמִּמִּין חָמֵץ הַבֵא מַצָּה! '''"כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם"''' – מַה שֶּׁגֹּרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, נַעֲשָׂה לָהֶן בּוֹ נֵס שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ. '''"וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִשְׁתַּהוֹת. '''"צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְּיָדָם זְוָודִין לַדֶּרֶךְ. '''"וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם"''' – מְלַמֵּד שֶׁאַף קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים לֹא נָטְלוּ בְּיָדָם לַתִּינוֹקוֹת לַדֶּרֶךְ! }} ===פסוק מ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בעניין זמן הגלות במצרים יש לפנינו סתירה בין פסוקים שונים: כאן מדובר על 430 שנה, בברית בין הבתרים ננקב מספר של 400 שנה, וחז"ל עשו מאמצים להקטין ולקצר את משך הזמן ככל האפשר. שהרי אפילו אם נניח שקהת נולד בכניסה למצרים, ושעמרם נולד בסוף חיי אביו, ושמשה נולד בסוף חיי עמרם – אין ישיבת ישראל במצרים יותר מ350 שנה! ואיך נאמר כאן שישבו שם 430 שנה? – הדרשן מוסיף עוד איזכורים של "ישיבה" של האבות ומגיע ל400 שנה, וכך מיישב את הפסוק עם [[בראשית טו יג]]. מהולדת יצחק עד הירידה למצרים מונה הדרשה 190 שנים, ולפיכך שהות ישראל במצרים ארכה 210 שנים: ((60+130)-400 שנים)}} '''"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."''' – וְכִי '''"שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"''' יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם? וַהֲלֹא לֹא הָיוּ בְּמִצְרָיִם אֶלָּא מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים! וְכִי מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים יָשְׁבוּ, שֶׁנֶּאֱמַר '''"יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם"'''? וַהֲלֹא קְהָת מִיּוֹרְדֵי מִצְרַיִם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" {{ממ|שמות|ו|יח}} וְנֶאֱמַר "וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" {{ממ|שמות|ו|כ}}, וּשְׁמֹנִים שֶׁל מֹשֶׁה – הֲרֵי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."'''? יְשִׁיבוֹת הַרְבֵּה יָשְׁבוּ: יְשִׁיבַת אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים {{ממ|בראשית|כ|א}}, יְשִׁיבַת יִצְחָק בְּאֶרֶץ כְּנַעַן {{ממ|בראשית|כה|יא}}, יְשִׁיבַת יַעֲקֹב "בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו" {{ממ|בראשית|לז|א}} – הֲרֵי אַתְּ מְלַקְּטָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה! וּמִנַּיִן שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה הָיוּ? הֲרֵי נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים "יָדֹעַ תֵּדַע... אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" {{ממ|בראשית|טו|יג}}. בְּיִצְחָק הוּא אוֹמֵר "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם" {{ממ|בראשית|כה|כו}}. וְכֵן יַעֲקֹב אָמַר לְפַרְעֹה "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" {{ממ|בראשית|מז|ט}} – הֲרֵי מֵאָה וְתִשְׁעִים שָׁנָה, נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים! {{הע-שמאל|לפי פס' טז איוב חי אחרי שאירעו לו האסונות 140 שנה; בפס' י מתוארים חייו אחרי האסונות "למשנה", הדרשן מסיק שמשך הזמן של 140 שנה הוא כפול מזמן חיי איוב לפני האסונות, ומכאן שאיוב היה בן 70 בזמן האסונות, ובסך הכל חי 210 שנים. ברית בין הבתרים, שבה התבשר אברם על 400 שנים של שעבוד, ולידת יצחק, שגם עליה התבשר אברם בברית הנ"ל, ומכת בכורות למצרים היו שלושתן בחצי הלילה; וראו לעיל בדרשה לפס' כט. וראו בתחילת הדרשה לפסוקנו את החשבון של 400 שנים; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד.]]}} וְסִימָן לַדָּבָר {{ב|(שְׁנוֹתֵינוּ)[שְׁנוֹתָיו]|תיקון ע"פ מדה"ג}} שֶׁל אִיּוֹב: כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם נוֹלַד אִיּוֹב וּכְשֶׁעָלוּ מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה" {{ממ|איוב|מב|י}} וְאוֹמֵר "וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה" (פס' טז). "בַּחֲצִי" – בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נִדְבַּר עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים, וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה נוֹלַד יִצְחָק, וּבַחֲצִי הַלַּיְלָה לָקוּ בְּכוֹרוֹת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי מִקֵּץ" – קֵץ אֶחָד לְכֻלָּן – '''"שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"'''. שְׁלֹשִׁים שָׁנָה אֵלּוּ מַה טִּיבָן? מִיּוֹם שֶׁנִּדְבַּר עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם בֵּין הַבְּתָרִים וְעַד שֶׁנּוֹלַד יִצְחָק שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּמִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק וְעַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. }} ===פסוק מא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יז. וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ט|מכילתא פסחא ט,]] ופרשה יד שם – שמזהים את צבאות ה' עם מלאכי השרת. כשם שהקב"ה מצטער בסבלם של ישראל, כך הוא ומלאכיו נגאלים ונפדים עימם!}} '''"וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"''', מְלַמֵּד שֶׁאַף צִבְאוֹת מָקוֹם הָיוּ עִם יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר; שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל צָרָתָם לֹא צָר" {{ממ|ישעיה|סג|ט}}, וְאוֹמֵר: "יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" {{ממ|תהלים|צא|טו}}, וְאוֹמֵר: "מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו" {{ממ|שמואל ב|ז|כג}}! }} ===פסוק מב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לענין זמן נפילת המלכות, שהוא בחצי היום או בחצי הלילה, ראו לעיל בדרשה לפסוק כט. למחלוקת ר' יהושע ור' אליעזר ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יד|מכילתא פסחא יד:]] ר' אליעזר מבחין בין גאולת מצרים, שהגיעה במועד קבוע מראש – לבין הגאולה העתידה, שתבוא כשיעשו ישראל תשובה. ר' יהושע רואה גם את הגאולה העתידה כמוכתבת ע"י "קץ"; אלא שגאולת מצרים לא היתה ידועה לישראל במצרים מראש, ואילו הגאולה העתידה תהיה בליל הפסח הידוע והצפוי מראש.}} '''"לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'"''' – מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּמְּרָה לָהֶן גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה לְדוֹרוֹת, וּלְיוֹבְלוֹת, וְלִשְׁמִטִּים, וּלְשָׁנִים, וּלְחֳדָשִׁים, וּלְשַׁבָּתוֹת, וּלְיָמִים, וּלְשָׁעוֹת, וּלְעִתִּים וּלְעוֹנוֹת. '''"הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים"''' – גְּאֻלָּה זוֹ נִגְאָלִין בְּפֶרֶק זֶה, שְׁנִיָּה – נִגְאָלִין בְּפֶרֶק אַחֵר! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֵּה ה'... וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב... מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר... אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|כא|ח|יב}}. מַה "מִשְׁמָר מִשְׁמָר"? שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס אֻמָּה בְּאֻמָּה, מַלְכוּת בְּמַלְכוּת – אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה; אֶלָּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מַלְכוּת לִיפּוֹל בַּיּוֹם – נוֹפֶלֶת בַּיּוֹם; בַּלַּיְלָה – נוֹפֶלֶת בַּלַּיְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נֹף צָרֵי יוֹמָם... וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם" {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|ל|טז|יח}}, וְאוֹמֵר: "בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר" {{ממ|דניאל|ה|ל}}. מַה הוּא "שׁוֹמֵר"? – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'שׁוֹמֵר', "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" {{ממ|תהלים|קכא|ד}}, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"הוּא לַה'... שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"'''. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'הוּא', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'הוּא'? הוּא יָדַע בּוֹ וְלֹא יָדְעוּ בּוֹ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה" {{ממ|ישעיה|סג|ד}}. }} ===פסוק מג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו.]]}} '''"זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ"'''... "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'חֻקָּה'? לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בְּפֶסַח מִצְרַיִם בְּפֶסַח דּוֹרוֹת, וְאֶת הָאָמוּר בְּפֶסַח דּוֹרוֹת בְּפֶסַח מִצְרַיִם – חוּץ מִדְּבָרִים שֶׁמִּעֵט בּוֹ הַכָּתוּב. יָכוֹל אַף אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּמַשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת"'''! '''"כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ"! (פס' מח) מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ"'''? – זֶה יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּד שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ"'''. יָכוֹל יִפְסֹל אֶת הַחֲבוּרָה הַבָּאָה עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת"''', אֵין פּוֹסֵל אֶת הַחֲבוּרָה הַבָּאָה עִמּוֹ. '''"לֹא יֹאכַל בּוֹ"''' – {{ב|בּוֹ|בפסח}} אֵינוֹ אוֹכֵל, אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּבְמָרוֹר. }} ===פסוק מד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ת"ק טוען שהקונה עבד מהגוי יכול לאלץ אותו למול והקונה שפחה יכול לאלץ אותה לטבול - והעבד והשפחה מתחייבים בחלק מהמצוות אפילו בניגוד לרצונם; אבל אינו יכול לאלץ בן חורין למול; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו,]] וכן [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#יח|תוספתא פסחים ח יח.]] לעניין קניין עבדים בכסף ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ג|קידושין א ג.]]}} '''"עֶבֶד אִישׁ... וּמַלְתָּה אֹתוֹ"''' – מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מוֹהֵל עַבְדֵי אִישׁ עַל כָּרְחוֹ! יָכוֹל יְהֵא אָדָם מוֹהֵל בְּנֵי אִישׁ עַל כָּרְחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֶבֶד אִישׁ"''' – עַבְדֵי אִישׁ מוֹהֵל עַל כָּרְחוֹ, וְאֵין מוֹהֵל בְּנֵי אִישׁ עַל כָּרְחוֹ. אֵין לִי אֶלָּא עֲבָדִים. שְׁפָחוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכָל עֶבֶד אִישׁ"'''. '''"וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ"''' – אִם בּוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (פס' מח)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ"'''? – זֶה רַבּוֹ! שֶׁאִם הָיוּ לוֹ עֲבָדִים שֶׁלֹּא מָלוּ וּשְׁפָחוֹת שֶׁלֹּא טָבְלוּ – מְעַכְּבִין '''אוֹתוֹ''' לֶאֱכֹל פֶּסַח. '''"וְכָל עֶבֶד"''' – מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: {{ב|גֵּר שֶׁמֵּת|ואין לו יורשים, ולכן נכסיו הפקר}} וְהָיוּ לוֹ עֲבָדִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְקָרְאוּ עַצְמָן – בְּנֵי חוֹרִין! מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכָל עֶבֶד"''' – עֶבֶד שֶׁרְשׁוּת רַבּוֹ עָלָיו, יָצָא זֶה שֶׁאֵין רְשׁוּת רַבּוֹ עָלָיו! '''"עֶבֶד אִישׁ"''' – אֵין לִי אֶלָּא עַבְדֵי אִישׁ, עַבְדֵי אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִקְנַת כָּסֶף"'''. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלָּקַח; יָרַשׁ וְנִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכָל עֶבֶד"'''. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''"מִקְנַת כָּסֶף"'''? מְלַמֵּד שֶׁעֲבָדִים נִקְנִין בְּכֶסֶף. {{הע-שמאל|קטן שלא מל את עבדיו יכול לאכול את הפסח, בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|למכילתא פסחא טו,]] המשווה קטנים לנשים. גדול שלא מל את עבדיו אינו רשאי גם לשחוט את הפסח ולזרוק את דמו על המזבח. לעניין ההערה שהוא הדין לדורות השוו לדברי ר' אליעזר בן יעקב [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#יח|בתוספתא פסחים ח יח.]]}} יָכוֹל אַף עַבְדֵי קָטָן יְהוּא מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל פֶּסַח? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עֶבֶד אִישׁ"''': עַבְדֵי אִישׁ מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל פֶּסַח, וְאֵין עַבְדֵי קָטָן מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל פֶּסַח. יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לֶאֱכֹל, אֲבָל יְהֵא מֻתָּר לִשְׁחֹט וְלִזְרֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אָז יֹאכַל בּוֹ"''', וּלְהַלָּן נֶאֱמַר "וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ" (פס' מח). 'אָז' 'אָז' לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה 'אָז' הָאָמוּר כָּאן – אָסוּר בַּאֲכִילָה, אַף זֶה הָאָמוּר לְהַלָּן – אָסוּר בַּאֲכִילָה! מָה 'אָז' הָאָמוּר לְהַלָּן, {{ב|אָסוּר בִּמְלָאכָה|בשחיטת הפסח ובזריקת דמו}} – אַף 'אָז' הָאָמוּר כָּאן, אָסוּר בִּמְלָאכָה. אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח מִצְרַיִם; פֶּסַח דּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "חֻקָּה". }} ===פסוק מה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור סוף פרק ד:]] "תושב" הוא עבד עברי נרצע, ו"שכיר" הוא עבד עברי שלא נרצע. שניהם אינם אוכלים פסח, ואם אינם כהנים ואדונם כהן – אינם אוכלים תרומה עימו, והוא הדין לערלים; כי יש להם מידה של עצמאות מחד ועבדות מאידך. אבל מותר לכל אלו לאכול מצה ומרור, וראו לעיל בדרשה לפס' מג. עבד כנעני יכול לאכול פסח כי הוא רכוש של אדונו; והשוו לפירוש "תושב ושכיר" [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|במכילתא פסחא טו,]] "תושב זה גר תושב" וכו'.}} '''"תּוֹשָׁב"''' – זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם; '''"וְשָׂכִיר"''' – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים. יֵאָמֵר '''"תּוֹשָׁב"''', מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר '''"שָׂכִיר"'''? אִם קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אָסוּר לֶאֱכֹל פֶּסַח, קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר לֶאֱכֹל פֶּסַח? אִלּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: '''"תּוֹשָׁב"''' – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְשָׂכִיר"''', בָּא שָׂכִיר וְלִמֵּד עַל הַתּוֹשָׁב שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מִנַּיִן לְעָרֵל שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה? דִּין הוּא: וּמַה פֶּסַח, שֶׁמֻּתָּר לְזָרִים, עָרֵל אָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ – תְּרוּמָה, שֶׁאֲסוּרָה לְזָרִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא עָרֵל אָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּפֶסַח, שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא – תֹּאמַר בִּתְרוּמָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר"''' – 'תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר' {{ממ|ויקרא|כב|י}} לִגְזֵרָה שָׁוָה. מַה '''"תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר"''' הָאָמוּר בְּפֶסַח, עָרֵל אָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ – אַף 'תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר' הָאָמוּר בִּתְרוּמָה, עָרֵל אָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה. '''"לֹא יֹאכַל בּוֹ"''' – בּוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל, אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּבְמָרוֹר! }} ===פסוק מו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ניתן לאכול את הפסח בכל מקום שיושבת חבורת המנויים שעבורה הוא נשחט. איסור ההוצאה מהבית מתפרש כאיסור הוצאת הבשר מן החבורה, למשל העברת חלקו לחבורה אחרת אפילו אם שתי החבורות יושבות באותו בית או באותה חצר; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו.]] 'שלא בשעת אכילתו' – לפני החשיכה או אחרי עלות השחר למחרת. שיעור החלק האסור בהוצאה הוא כשיעור האכילה המינימלי – כזית. הוצאת פסח פסול, כגון פסח שנטמא – אינה מחייבת מלקות וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה יא|פסחים ז יא.]] לעניין ההשוואה בין הפסח לשאר הקדשים ראו במכילתא שם.}} '''"בְּבַיִת אֶחָד"''', אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת; מִנַּיִן לְרַבּוֹת חָצֵר גִּנָּה וְסֻכָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּ... אֶחָד יֵאָכֵל"'''! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל"'''? – בַּחֲבוּרָה אַחַת. '''"לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת"''' – אֵין לִי אֶלָּא מִבַּיִת לְבַיִת; מֵחֲבוּרָה לַחֲבוּרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"חוּצָה"''' – חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ! '''"יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר"''' – בִּשְׁעַת אֲכִילָה הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת אֲכִילָה! '''"יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת"''' – עַל כְּדֵי אֲכִילָה הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת! '''"יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת"''' – עַל הַכָּשֵׁר הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל הַפָּסוּל! אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח מִצְרַיִם; פֶּסַח דּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "חֻקָּה". '''"יֵאָכֵל... וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ"''' – עַל כְּדֵי אֲכִילָה הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת! '''"וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ"''' – בְּטָהוֹר, לֹא בְּטָמֵא! '''"וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ"''' – בּוֹ אִי אַתָּה שׁוֹבֵר, שׁוֹבֵר אַתָּה בַּחֲגִיגָה הַבָּאָה עִמּוֹ! הֵא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַה שֶּׁאֵין בַּקֳּדָשִׁים, וּבַקֳּדָשִׁים מַה שֶּׁאֵין בּוֹ – אִי אַתָּה יָכוֹל לְדוּנָן זֶה מִזֶּה. }} ===פסוק מז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למעשה היו שוחטים את קרבנות הפסח בשלוש כתות, וראו גם לעיל פס' ו; אבל אם נכנסו כל בעלי הפסחים בבת אחת לעזרה – מותר לשחוט את הפסח אפילו בכת אחת. הדרשה המסיקה מפסוקנו שמותר לשחוט את הפסח בשבת אינה נזכרת בדרשות שדרש הלל, ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|תוספתא פסחים ד יג-יד.]] והשוו ללשון [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ד|הספרא אחרי מות פרשה ד ח:]] "עתי – אף בשבת, עתי - אף בטומאה"!}} '''"כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ"'''. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (פס' ו) – מְלַמֵּד שֶׁפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת: בְּקָהָל, וְעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל. יָכוֹל אִם שְׁחָטוּ בְּכַת אַחַת יְהֵא פָּסוּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ"'''. '''"אֹתוֹ"''' – וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת! '''"אֹתוֹ"''' – וַאֲפִילּוּ בְּטֻמְאָה! }} ===פסוק מח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|החזרה על כך שהערל אינו אוכל את הפסח מלמדת שיש להקפיד על מילה כשרה, כולל הציצים והטבילה. אם אסור לו לאכול את הפסח – אסור לו גם לשחוט אותו ולזרוק את דמו. להשוואה בין גיור בימי חז"ל לגיור של ברית סיני ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קח|ספרי במדבר קח.]] למרות שאם רוב ישראל טמאים עושים פסח בטומאה, אם היו רוב ישראל ערלים – אינם עושים פסח ערלים. מותר לערל לאכול מצה ומרור, וראו גם לעיל פס' מג ופס' מה.}} '''"הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר"''': אֵין לִי אֶלָּא עָרֵל גָּמוּר; מִנַּיִן מָל וְלֹא טָבַל, טָבַל וְלֹא מָל, אוֹ שֶׁהָיוּ בּוֹ צִיצִין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח, מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר"''': הַצִּיצִין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח וּמְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. '''"וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ"''' – הֲרֵי זֶה מְפֹרָשׁ יָפֶה: נֶאֱמַר כָּאן 'אָז' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'אָז'; מָה 'אָז' הָאָמוּר לְהַלָּן, "אָז יֹאכַל בּוֹ" אַף 'אָז' הָאָמוּר כָּאן, "אָז יֹאכַל בּוֹ". וּמָה 'אָז' הָאָמוּר כָּאן, '''"אָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ"''' – אַף 'אָז' הָאָמוּר לְהַלָּן, '''"אָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ"'''. '''"וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ"''': מָה אֶזְרָח, אֵין נִכְנָס לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָאַת קָרְבָּן, אַף גֵּר, אֵין נִכְנָס לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָאַת קָרְבָּן! '''"וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ"''': אֵין לִי אֶלָּא עָרֵל גָּמוּר; מִנַּיִן מָל וְלֹא פָּרַע אֶת הַמִּילָה, אוֹ שֶׁהָיוּ בּוֹ צִיצִין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח, מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ"''' – הַצִּיצִין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח וּמְעַכְּבִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בַּתְּרוּמָה. '''"וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ"''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַצִּבּוּר עוֹשִׂין פֶּסַח בְּטֻמְאָה בִּזְמַן שֶׁרֻבָּן טְמֵאִים; יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מַכְרִיעַ אֶת הָעָרְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ"'''. '''"לֹא יֹאכַל בּוֹ"''' – בּוֹ אֵינוֹ אוֹכֵל, אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּבְמָרוֹר. }} ===פסוק מט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ב#ו|תוספתא דמאי ב ו.]]}} '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח"''' – מָה אֶזְרָח, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל דִּבְרֵי תוֹרָה, אַף הַגֵּר, שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל דִּבְרֵי תוֹרָה. מִכָּאן אָמְרוּ: גֵּר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל דִּבְרֵי תוֹרָה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד – אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי בֵּירַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ דָּבָר אֶחָד מִדִּקְדּוּקֵי סוֹפְרִים! '''"לַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר. '''"הַגָּר"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים. '''"בְּתוֹכְכֶם"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הָעֲבָדִים הַמְּשֻׁחְרָרִין! }} ===פסוק נ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|יציאת מצרים היתה מסודרת ומאורגנת ולא בבהלה ובמהומה.}} '''"וַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לִיתֵּן לָהֶם שְׂכַר הֲלִיכָה כִּשְׂכַר עֲשִׂיָּה, {{ב|כִּדִּכְתִיב לְעֵיל "וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – עַד "וְכֵן הָיָה בְּלִבָּם לַעֲשׂוֹת".|קיצור סופרים - ראו לעיל פס' כח}} "וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" – אֵין עֶצֶם אֶלָּא תּוּקְפּוֹ שֶׁל יוֹם! "הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יָצְאוּ מְהוּמָה [וְלֹא] {{ב|מְטוֹרַקְסִין|tāraksis - מהומה, בלבול}}! }} 6hxquim68x5oab7len0hmeehthlafzg 106 1711097 3007644 2992353 2026-04-23T11:46:24Z Michaelkimmel2 44530 3007644 wikitext text/x-wiki ==פרק יד== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|'וישובו' מסמן חזרה, וישראל פירשו זאת כחזרה לעבדות. משה הרגיע את ישראל. דורש "חִירוֹת"-חֵירוּת. דורש "מגדול" – גדולה ועושר. באיזכור הסיפור על יוסף בספר בראשית מזכירים את הטענה שעבדי פרעה הם המצרים ולא בני ישראל! בעל צפון – עבודה זרה שהושארה כפתיון, השוו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק כט|לעיל יב כט,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג]]}} "'''וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת'''", אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: חִזְרוּ לַאֲחוֹרֵיכֶם! כֵּיוָן שֶׁתָּקְעוּ קֶרֶן לַחֲזֹר, הִתְחִילוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן מְתַלְּשִׁין בִּשְׂעָרָן וּמְקָרְעִין בִּכְסוּתָן. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי שֶׁאַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין! "'''בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם'''" – שָׁם הָיְתָה גְּדֻלָּתָן שֶׁלְּמִצְרַיִם, וְשָׁם הָיְתָה תִּפְאֶרֶת שֶׁלָּהֶם, וּלְשָׁם כִּנֵּס יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" {{ממ|בראשית|מז|יד}}. "'''לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן'''", בַּעַל צְפוֹן נִשְׁתַּיֵּר לָהֶם מֵהַיִּרְאוֹת כְּדֵי לְפַתּוֹת אֶת לִבָּן שֶׁלְּמִצְרַיִם, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם" {{ממ|איוב|יב|כג}}. "'''נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם'''" – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְּמִגְדֹּל אֻכְלוּסִין {{ב|כְּנֶגֶד כָּל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם|דורש נכחו - כנגדו}}. דָּבָר אַחֵר: "'''נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם'''" – כְּדֵי לְפַתּוֹת לִבָּם שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אכן היו חיות טרף מאיימות על ישראל, אבל לא בשליחות בעל צפון אלא בשליחות הקב"ה! – וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק]]}} '''"סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר"''', אָמַר פַּרְעֹה: בַּעַל צְפוֹן כִּנֵּס עֲלֵיהֶן חַיּוֹת רָעוֹת וְאֵין מַנִּיחוֹת אוֹתָן לַעֲבֹר – וְכֵן הָיָה! כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל יָם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף – נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם לַמִּדְבָּר; כִּנֵּס עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא הָיוּ מַנִּיחוֹת אוֹתָן לַעֲבֹר. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר"''', אֵין סְגִירָה אֶלָּא חַיָּה רָעָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא" {{ממ|דניאל|ו|כג}}! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק.]]}} '''"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה"''' – כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָרְשָׁעִים, שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם, תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת, תּוּבַל וְיָוָן, הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי". מַהוּא אוֹמֵר? "וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם" {{ממ|ישעיה|סו|יט}}! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף...". מַהוּא אוֹמֵר? "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים" {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לח|כב|כג}}. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה", מַהוּא אוֹמֵר? "אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ: אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" {{ממ|ירמיה|טז|יט}}. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כֹּה אָמַר ה': יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ, וּבַזִּקִּים יַעֲבֹרוּ, וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ". מַהוּא אוֹמֵר? "אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים" {{ממ|ישעיה|מה|יד}}. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו". מַהוּא אוֹמֵר? "וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" {{ממ|עובדיה|א|כא}}. וְאוֹמֵר: "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ" {{ממ|תהלים|י|טז}}. וְאוֹמֵר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ" {{ממ|תהלים|קד|לה}}. וְאוֹמֵר: "ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת". מַהוּא אוֹמֵר? "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ"! {{ממ|תהלים|קמו|י}}! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א,]] על הפסוק.}} '''"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם"''' – נָסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, וּמִסֻּכּוֹת לְאֵתָם, וּמֵאֵתָם לְפִי הַחִירוֹת. עֶרֶב שַׁבָּת, וְשַׁבָּת, וְאֶחָד בְּשַׁבָּת – שֶׁהֵן חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁבְעָה עָשָׂר. בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא רְבִיעִי לִנְסִיעָתָן, שֶׁהוּא יוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר – הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַצִּיעִין בְּהֶמְתָּן וּמַתְקִינִין כְּלֵיהֶן לָצֵאת. אָמְרוּ לָהֶן {{ב|קַטְּרִין|centurio - שר מאה, שומרים שנשלחו ע"י פרעה}}: הִגִּיעַ {{ב|פְּרוֹתֶזְמִיָּא|prothesmía - יום שנקבע מראש}} שֶׁלָּכֶם לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר" {{ממ|שמות|ח|כג}}. אָמְרוּ לָהֶן: כֵּיוָן שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּת פַּרְעֹה. אָמְרוּ לָהֶם: רוֹצִים וְלֹא רוֹצִים – סוֹפְכֶם לַחֲזֹר וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי מַלְכוּת! עָמְדוּ עֲלֵיהֶן יִשְׂרָאֵל וְהִכּוּ מֵהֶן, וּפָצְעוּ מֵהֶן, וְהָרְגוּ מֵהֶן; וְהָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם"'''. מִי הִגִּידוּ לוֹ? קַטְּרִין שֶׁהָיוּ עִמָּהֶן! וְיֵשׁ אוֹמְרִין: {{ב|דִּידְכָאוֹת|diadochai - שליחים מהירים המתחלפים בתחנות בדרך}} הָיוּ לוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: עֲמָלֵק הִגִּיד לוֹ. '''"כִּי בָרַח הָעָם"''' – וְכִי בּוֹרְחִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (פס' ח)! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָרְגוּ אֶת הַקַּטְּרִין – הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְפַרְעֹה: 'הִכּוּ מִמֶּנּוּ וּפָצְעוּ מִמֶּנּוּ, וְאֵין לָהֶם לֹא מוֹשֵׁל וְלֹא שַׂר', כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" {{ממ|משלי|ל|כז}}. '''"וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם"''' – אֶתְמוֹל "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים" {{ממ|שמות|י|ז}}; וְהַיּוֹם – '''"וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם"'''. '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ"''' – אָמְרוּ: אִלּוּ שִׁלַּחְנוּ וְלֹא לָקִינוּ – כְּדַאי הָיָה; אֶלָּא שִׁלַּחְנוּ וְלָקִינוּ! אִלּוּ לָקִינוּ וְלֹא שִׁלַּחְנוּ – כְּדַאי הָיָה; אֶלָּא לָקִינוּ וְשִׁלַּחְנוּ! אִלּוּ שִׁלַּחְנוּ וְלָקִינוּ וְלֹא נִטַּל מָמוֹנֵינוּ – כְּדַאי הָיָה; אֶלָּא שִׁלַּחְנוּ וְלָקִינוּ וְנִטַּל מָמוֹנֵינוּ. מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הָבֵא לִי דָּג מִן הַשּׁוּק. הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ דָּג מַבְאִישׁ. אָמַר: גְּזֵרָה: אוֹ אוֹכֵל אַתָּה אֶת הַדָּג, אוֹ לוֹקֶה מֵאָה מַכּוֹת, אוֹ נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה. אָמַר: הֲרֵינִי אוֹכֵל אֶת הַדָּג! לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר – נַפְשׁוֹ קָנְטָה עָלָיו, אָמַר: הֲרֵינִי לוֹקֶה מֵאָה מַכּוֹת! לָקָה שִׁשִּׁים אוֹ שִׁבְעִים, נִתְקַלְקֵל, אָמַר: הֲרֵינִי נוֹתֵן מֵאָה מָנֶא! נִמְצָא אָכַל אֶת הַדָּג, וְלָקָה מֵאָה מַכּוֹת, וְנָתַן מֵאָה מָנֶא. כָּךְ נַעֲשָׂה לָהֶן לַמִּצְרִים: לָקוּ, וְשִׁלְּחוּ, וְנִטַּל מָמוֹנָם! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ"'''. {{הע-שמאל|המצרים חוששים מאבדן ההרתעה. דורש זאת-זוג (חלק בפעמון).}} דָּבָר אַחֵר: '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בָּטְלָה מַלְכוּתָן שֶׁל מִצְרַיִם. '''"מֵעָבְדֵנוּ"''', מִי עוֹבְדֵנוּ עַכְשָׁיו? יִהְיוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַקִּישׁוֹת עָלֵינוּ בְּזוֹג, וְאוֹמְרוֹת: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתָם, הִנִּיחוּם וְהָלְכוּ לָהֶן – עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אָנוּ שׁוֹלְחִין לַאֲרַם צוֹבָה וְלַאֲרַם נַהֲרַיִם לְהַעֲלוֹת לָנוּ מִסִּים וּלְשַׁלֵּחַ לָנוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת? לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה פַּרְעֹה שַׁלִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְשִׁלְטוֹנוֹת הָיוּ לוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר "שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים..." {{ממ|תהלים|קה|כ}}. בְּמַלְכוּת בָּבֶל הוּא אוֹמֵר "וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ... אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא" {{ממ|ירמיה|כז|ח}}. בְּמַלְכוּת מָדַי הוּא אוֹמֵר "בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא..." {{ממ|דניאל|ו|כו}}, וְאוֹמֵר "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס..." {{ממ|אסתר|י|א}}. בְּמַלְכוּת יָוָן הוּא אוֹמֵר "וְאַרְבָּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ" {{ממ|דניאל|ז|ו}}. בְּמַלְכוּת רְבִיעִית הוּא אוֹמֵר "וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנָּה וְתַדְּקִנָּה" (שם פס' כג). הָא אֵין לְךָ כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁשָּׁלְטָה בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁלְטָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לָכֵן נֶאֱמַר '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"'''. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"''', אָמְרוּ: וַהֲלֹא בִּשְׁבִילָן טוֹבָה בָּאָה עָלֵינוּ! הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּית כּוֹר וּמְכָרוֹ בְּדָבָר מוּעָט, וְהָלַךְ אוֹתוֹ לוֹקֵחַ וּפָתַח בּוֹ מַעְיָנוֹת, וְנָטַע בּוֹ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. הִתְחִיל הַמּוֹכֵר {{ב|נֶחְנָק|נלחץ ומתחרט}}! כָּךְ מִצְרַיִם, שִׁלְּחוּ וְלֹא יָדְעוּ מַה שִּׁלְּחוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים" {{ממ|שיר השירים|ד|יג}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּפְלָה לוֹ {{ב|פְּלָטִירָה|praetorium - ארמון, אחוזה מפוארת}} בִּיְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת הַיָּם, וּמְכָרָהּ בְּדָבָר מוּעָט; הָלַךְ אוֹתוֹ לוֹקֵחַ וּמָצָא בָּהּ אוֹצָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. הִתְחִיל הַמּוֹכֵר נֶחְנָק! ({{ב|כָּךְ נַעֲשָׂה לָהֶן לַמִּצְרִים: לָקוּ וְשִׁלְּחוּ וְנִטַּל מָמוֹנָן!|ראו לעיל – נראה כטעות סופר של הכפלת הטקסט.}}) לָכֵן נֶאֱמַר '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"'''... }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק.]]}} '''"וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ"''' – הוּא בְּיָדוֹ אֲסָרוֹ. דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת עוֹמְדִין וַאֲחֵרִים מַצִּיעִין לָהֶן; אֲבָל כָּאן – הוּא אֲסָרוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ גְּדוֹלֵי מַלְכוּת שֶׁהִצִּיעַ הוּא לְעַצְמוֹ – עָמַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְהִצִּיעַ לְעַצְמוֹ. אַרְבָּעָה אָסְרוּ בְּשִׂמְחָה: אַבְרָהָם אָבִינוּ אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ" {{ממ|בראשית|כב|ג}}; יוֹסֵף אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ" {{ממ|בראשית|מו|כט}}; פַּרְעֹה אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ"'''; בִּלְעָם אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ" {{ממ|במדבר|כב|כא}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: תָּבוֹא חֲבִישָׁה תַּעֲמֹד עַל חֲבִישָׁה. תָּבוֹא חֲבִישָׁה שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם לֵילֵךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, תַּעֲמֹד עַל חֲבִישָׁה שֶׁחָבַשׁ בִּלְעָם לֵילֵךְ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל! תָּבוֹא אֲסִירָה וְתַעֲמֹד עַל אֲסִירָה. תָּבוֹא אֲסִירָה שֶׁאָסַר יוֹסֵף לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו, וְתַעֲלֶה עַל אֲסִירָה שֶׁאָסַר פַּרְעֹה לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל! תָּבוֹא חֶרֶב יָד וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יָד. תָּבוֹא חֶרֶב יָד – "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת" {{ממ|בראשית|כב|י}}, וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יָד שֶׁל פַּרְעֹה, שֶׁאָמַר: "אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" {{ממ|שמות|טו|ט}}. '''"וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ"''' – לְקָחָן עִמּוֹ בִּדְבָרִים. דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת מְהַלְּכִין בַּסּוֹף וְחַיְּלוֹתָם תְּחִלָּה; אֲבָל אֲנִי – הֲרֵינִי מְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶן תְּחִלָּה! דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת בּוֹזְזִין לְעַצְמָן וְנוֹטְלִין חֵלֶק בָּרֹאשׁ; אֲבָל אֲנִי אֶשְׁוֶה לָכֶן בַּבִּיזָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶן {{ב|תֵּיסַוְרָאוֹת|thēsauros - אוצרות, בתי אוצר}}, וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶם כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אֲחַלֵּק שָׁלָל". לָכֵן נֶאֱמַר: '''"וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ"''' – לְקָחָן עִמּוֹ בִּדְבָרִים. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק:]] שם מייחסים את האימרה "כשר שבגויים הרוג" וכו' לרשב"י.}} '''"וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר"'''. מִשֶּׁלְּמִי הָיוּ? אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל פַּרְעֹה הָיוּ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ" {{ממ|שמות|ט|ג}}; וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם הָיוּ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם"; וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְגַם מִקְנֵנוּ נִקַּח עִמָּנוּ" {{ממ|שמות|י|כו}}! מִשֶּׁלְּמִי הָיוּ? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס... מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים" {{ממ|שמות|ט|כ}}. נִמְצִינוּ לְמֵדִין: הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה – הֵן הָיוּ תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל! מִכָּאן אָמְרוּ: הַכָּשֵׁר שֶׁבַּגּוֹיִם – הֲרֹג! יָפֶה שֶׁבַּנְּחָשִׁים – רַצֵּץ אֶת מוֹחוֹ! רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה עָשְׁרָהּ וּגְדֻלָּתָהּ שֶׁל {{ב|מַלְכוּת זוֹ|רומי}}, שֶׁאֵין לָהּ {{ב|נוּמֵרִין|numerus - יחידה צבאית}} אַחַת בְּטֵלָה, אֶלָּא כֻּלָּן רָצוֹת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר"''', כְּנֶגְדָּן שֶׁל מִצְרַיִם {{ב|כֻּלָּן עוֹמְדוֹת בְּטֵלוֹת|ולכן היו לפרעה 600 רכב שנשארו במצרים}}! '''"וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ"''', אֵין שָׁלִישִׁים אֶלָּא גִּבּוֹרִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁלִישִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם" {{ממ|יחזקאל|כג|כג}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים"''' – שֶׁהָיוּ מְשֻׁלָּשִׁין בְּזַיִן. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים"''', רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זוֹ שְׁלִישׁוֹ שֶׁל מֶרְכָּבָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה {{ב|לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנַיִם|במרכבה}}, בָּא פַּרְעֹה וְהוֹסִיף עוֹד אַחַת, לְמַהֵר וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַנְטוֹנִינוּס הוֹסִיפָהּ. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים"''' – שְׁלֹשָׁה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלֹשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: וְכִי מֵאַיִן הָיָה פַּרְעֹה יוֹדֵעַ כַּמָּה מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה? אֶלָּא הוֹצִיא {{ב|טִימוֹסִין|Tómos - מגילה, גליון. כאן: פנקסי מרשם האוכלוסין}} שֶׁלָּהֶן, וּלְפִי טִימוֹסִין נָתַן עֲלֵיהֶן חַיָּלוֹת. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ"''' – עַל מְנָת לְכַלּוֹת! אֲנִי אָמַרְתִּי: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד... וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" {{ממ|שמות|א|כב}}; עַכְשָׁו '''"וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ"''', עַל מְנָת לְכַלּוֹת! "אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" {{ממ|שמות|טו|ט}}! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק.]] כאן נוספו עוד שני פסוקים על השרש ר.ו.מ. (ביד רמה).}} '''"וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם"''' – שֶׁהָיָה לִבּוֹ חָלוּק, אִם לִרְדֹּף וְאִם לֹא לִרְדֹּף. '''"וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם הָיְתָה אֻמָּה אַחֶרֶת לֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ. '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה"'''. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מְנָאֲצִין וּמְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין; וְיִשְׂרָאֵל מְפָאֲרִין וּמְרוֹמְמִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין וּמְהַלְּלִין, וְנוֹתְנִין שִׁיר וָשֶׁבַח, גְּדֻלָּה וּתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת וְנֵצַח וְהוֹד, לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" {{ממ|תהלים|קמט|ו}}, וְאוֹמֵר: "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים... כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ" {{ממ|תהלים|נז|ו}}, וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹקַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ... קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה" {{ממ|ישעיה|כה|א}}. דָּבָר אַחֵר: '''"בְּיָד רָמָה"''' – בְּרֹאשׁ גָּלוּי. דָּבָר אַחֵר: '''"בְּיָד רָמָה"''' – שֶׁהָיְתָה יָדָן רָמָה עַל מִצְרָיִם! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} '''"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְנַחֲשׁוּ וְיַחְזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַגּוֹיִם מְנַחֲשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה... אֶל מְעוֹנְנִים וְאֶל קוֹסְמִים יִשְׁמָעוּ" {{ממ|דברים|יח|יד}}. וְאוֹמֵר: "וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם" {{ממ|במדבר|כב|ז}}, "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם" {{ממ|יהושע|יג|כב}}. אֲבָל כָּאן – לֹא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶן, כְּדֵי שֶׁיְּנַחֲשׁוּ וְיַחְזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן! '''"וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם"''', כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה אֶת בַּעַל צְפוֹן שָׂמַח! אָמַר: הִסְכִּים בַּעַל צְפוֹן לִגְזֵרָתִי; אֲנִי אָמַרְתִּי לְטַבְּעָם בַּמַּיִם – הִסְכִּים בַּעַל צְפוֹן לִגְזֵרָתִי לְטַבְּעָן בַּמַּיִם! הִתְחִיל {{ב|(אוֹמֵר)|נראה כטעות. אולי צ"ל "עומד"}} וּמְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "'''לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן''' וּפַרְעֹה הִקְרִיב"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} דָּבָר אַחֵר, '''"וּפַרְעֹה הִקְרִיב"''' – שֶׁהִקְרִיב הַפֻּרְעָנוּת לָבוֹא עָלָיו. דָּבָר אַחֵר, '''"וּפַרְעֹה הִקְרִיב"''' – מַה שֶּׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, הָלְכוּ קַטְרִין בְּיוֹם וּמֶחֱצָה; וּמַה שֶּׁהִלְּכוּ קַטְרִים בְּיוֹם וּבְמֶחֱצָה – הִלְּכוֹ פַּרְעֹה בְּיוֹם אֶחָד. '''"וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם"''' – מִתּוֹךְ שֶׁהֻכּוּ מִן הַקַּטְרִין הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפָן לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם! 'וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסְעִים אַחֲרֵיהֶם' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''"נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם"'''; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּן {{ב|טוּרְמָאוֹת|turma - גדוד צבאי (30 פרשים בכל אחד)}} טוּרְמָאוֹת, כְּאִישׁ אֶחָד; וּמֵהֶן לָמְדָה מַלְכוּת זוֹ לִהְיוֹת נוֹהֲגִין טוּרְמָאוֹת טוּרְמָאוֹת. '''"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'"''' – תָּפְסוּ בְּיָדָן אֻמָּנוּת אֲבִיהֶן, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב: בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: "בֵּית אֵל מִיָּם"... מַה נֶּאֱמַר שָׁם? "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'" {{ממ|בראשית|יב|ח}}. בְּיִצְחָק הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" {{ממ|בראשית|כד|סג}}, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי" {{ממ|תהלים|קמב|ג}}; וְאוֹמֵר: "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי" {{ממ|תהלים|קד|לד}}; וְאוֹמֵר: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה" {{ממ|תהלים|נה|יח}}; וְאוֹמֵר: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" {{ממ|תהלים|קב|א}}. בְּיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר: "וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם" {{ממ|בראשית|כח|יא}}, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה... וְאַל תִּפְגַּע בִּי" {{ממ|ירמיה|ז|טז}}. וְאוֹמֵר: "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב" {{ממ|ישעיה|מא|יד}}: מַה תּוֹלַעַת זוֹ, אֵין מַכָּה לָאֶרֶז אֶלָּא בְּפִיהָ – כָּךְ אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְּפִלָּה. וְאוֹמֵר: "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" {{ממ|בראשית|מח|כב}}. וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְּׁתוֹ לָקַח? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי" {{ממ|תהלים|מד|ז}}! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? "בְּחַרְבִּי" – זוֹ תְּפִלָּה, "וּבְקַשְׁתִּי" – זוֹ בַּקָּשָׁה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'..." {{ממ|ירמיה|יז|ז}}, וְאוֹמֵר: "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם" וגו' (שם פס' ה) – זוֹ תְּפִלָּה. בִּיהוּדָה הוּא אוֹמֵר: "וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר", מַה הוּא אוֹמֵ'? "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה"! {{ממ|דברים|לג|ז}}. בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה'" {{ממ|שמואל א|יז|מה}}; וְאוֹמֵר: "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה'" {{ממ|תהלים|כ|ח}} – וְאוֹמֵר: "הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ". בְּאָסָא מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה' אֱלֹהָיו..." וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה, אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ" {{ממ|דברי הימים ב|יד|י}}. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ... וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ... וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ" {{הפניה לפסוקים|במדבר|כ|יד|טז}}. אָמַר לוֹ: אַתֶּם מִתְגָּאִין בְּמַה שֶּׁהוֹרִישׁ אֶתְכֶם אֲבִיכֶן – "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" {{ממ|בראשית|כז|כב}}, "וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ"; וְאָנוּ מִתְגָּאִין בְּמַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָנוּ אַבָּא: "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו". "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" {{ממ|בראשית|כז|מ}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא" {{ממ|במדבר|כ|יח}}. אַף כֵּן אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֶל ה'"''' – תָּפְסוּ בְּיָדָן אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶן, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} '''"וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקָחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר"''' – מִשֶּׁנָּתְנוּ שְׂאֹר בָּעִסָּה, הָלְכוּ לָהֶן אֵצֶל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: "הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם". מָה אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם" {{ממ|שמות|ה|כ}}. אָמְרוּ לוֹ: הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין עַל שִׁעְבּוּדֵינוּ בְּמִצְרַיִם? מִיתָתֵנוּ בַּמִּדְבָּר קָשָׁה לָנוּ יַתִּיר מִשִּׁעְבּוּדֵנוּ בְּמִצְרַיִם! הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין עַל מִיתַת אַחֵינוּ בָּאֲפֵלָה? מִיתָה שֶׁאֲנַחְנוּ מֵתִים בַּמִּדְבָּר קָשָׁה לָנוּ יֶתֶר מִמִּיתַת אַחֵינוּ בָּאֲפֵלָה; שֶׁאֲחֵינוּ נִסְפָּדִין וְנִקְבָּרִין, אֲבָל אָנוּ – תְּהֵא נִבְלָתֵנוּ מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} '''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ"''' – לְהוֹדִיעַ חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עָתוּד וְעוֹמֵד וּמְפַיֵּס כָּל אוֹתָן אֲלָפִים וְכָל אוֹתָן רְבָבוֹת; וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם" {{ממ|קהלת|ז|יט}}. '''"הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ"''' – אֵין יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ..." {{ממ|דברים|לא|יד}}, וְאוֹמֵר: "וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא" {{ממ|שמואל א|ג|י}}, וְאוֹמֵר: "וְהִקְהַלְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם {{ממ|במדבר|יא|טז}}, וְאוֹמֵר: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" {{ממ|בראשית|כח|יג}} וְאוֹמֵר: "רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב". {{ממ|עמוס|ט|א}} לָמָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה? לְיוֹנָה שֶׁפָּרְחָה מִפְּנֵי בֶּן הַנֵּץ, נִכְנְסָה לָהּ לִמְעָרָה, לִנְקִיק הַסֶּלַע, וְנָחָשׁ מְכוֹנֵן לִפְנִים מִמֶּנָּה! לִכָּנֵס לִפְנִים – אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ; לָצֵאת לַחוּץ – אֵין יְכוֹלָה מִפְּנֵי בֶּן הַנֵּץ! וְהָיְתָה צְוַחַת וּמְטַפַּחַת בְּגַפֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ וְיָבֹא! כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל יָם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף – נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם בִּתְפִלָּה. וַעֲלֵיהֶן מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע" {{ממ|שיר השירים|ב|יד}}; "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" – בִּתְפִלָּה, "וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" – בְּמַעֲשִׂים. דָּבָר אַחֵר: '''"הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'"'''. אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶן: הַיּוֹם! אָמְרוּ לוֹ: אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִסְבֹּל! נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהֶרְאָן הַמָּקוֹם {{ב|טוּרְמָאוֹת|turma - גדוד}} שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁרֵת עוֹבְרִין לִפְנֵיהֶן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹקִים... וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר... וַיִּפְקַח אֱלֹקִים אֶת עֵינֵי הַנַּעַר" {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|י|טו|יז}}. אַף כָּךְ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, וְהֶרְאָן הַמָּקוֹם טוּרְמָאוֹת שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁהֵן עוֹבְרִין לִפְנֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ" {{ממ|תהלים|יח|יג}}. 'עָבִין' – כְּנֶגֶד טוּרְמָאוֹת שֶׁלָּהֶן; 'בָּרָד' – כְּנֶגֶד אַבְנֵי {{ב|בָּלִסְטָא|ballista - בליסטרא}} שֶׁלָּהֶן; 'גַּחֲלֵי אֵשׁ' – כְּנֶגֶד {{ב|נֵפְטְ|חומר דליק שמבעירים ויורים בבליסטראות}} שֶׁלָּהֶן. 'וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה'' – כְּנֶגֶד הָגָפַת תְּרִיסִין שֶׁלָּהֶן; 'וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ' – כְּנֶגֶד צְוָחוֹת שֶׁלָּהֶן. 'וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם'... – שֶׁהֵן חִצִּים כְּנֶגֶד חִצִּים שֶׁלָּהֶן; 'וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם' – כְּנֶגֶד צִחְצוּחַ זַיִן שֶׁלָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: "וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם", שֶׁהֵן חִצִּים מְפַזְּרִין אוֹתָן וּבְרָקִים מְכַנְּסִין אוֹתָן. "וַיְהֻמֵּם" – הֲמָמָן, עִרְבְּבָן, נִטַּל {{ב|סִגְנָיִים|signum - דגל}} שֶׁלָּהֶן וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מָה הֵן עוֹשִׂין. דָּבָר אַחֵר: "וַיְהֻמֵּם" – אֵין מְהוּמָה אֶלָּא מַגֵּפָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם" {{ממ|דברים|ז|כג}}. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הִזְהִיר הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם: '''"כִּי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ..."'''; וְאוֹמֵר: "וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן..." {{ממ|דברים|יז|טז}}; וְאוֹמֵר: "בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאוֹתָהּ" {{ממ|דברים|כח|סח}}. בִּשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ – וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ: רִאשׁוֹנָה בִּימֵי סַנְחֵרִיב, "הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה" {{ממ|ישעיה|לא|א}} – מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? "וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל..." (שם פס' ג). שְׁנִיָּה בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, "לֹא כִּי אֶרֶץ נֵלֵךְ... וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|מב|יד|טז}}. שְׁלִישִׁית בִּימֵי טְרָגִינוֹס! בִּשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ – וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} בְּאַרְבַּע כִּיתּוֹת עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם: אַחַת אוֹמֶרֶת {{ב|נִפּוֹל לַיָּם|נתאבד}}, וְאַחַת אוֹמֶרֶת {{ב|נַחֲזֹר לְמִצְרַיִם|נכנע}}, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַחַת אוֹמֶרֶת {{ב|נְצַוֵּחַ כְּנֶגְדָּן|אין פתרון}}. זוֹ שֶׁאָמְרָה נִפּוֹל לַיָּם – "הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'"; זוֹ שֶׁאָמְרָה נַחֲזֹר לְמִצְרַיִם – "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם..."; זוֹ שֶׁאָמְרָה נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה – '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"'''; זוֹ שֶׁאָמְרָה נְצַוֵּחַ כְּנֶגְדָּן – '''"וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן"'''. דָּבָר אַחֵר: '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"''' – עִם אוֹיְבֵיכֶם. לֹא לְשָׁעָה, אֶלָּא לְעוֹלָם '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"'''. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"''', אִם כְּשֶׁאַתֶּם עוֹמְדִין וְשׁוֹתְקִין הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶן מִלְחָמָה וְעוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְפָנָיו שֶׁבַח! רַבִּי אוֹמֵר: '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"''', הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת וְאַתֶּם עוֹמְדִין וְשׁוֹתְקִין? אָמְרוּ לוֹ: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? אָמַר לָהֶן: הֱיוּ מְפָאֲרִין וּמְרוֹמְמִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין וּמְהַדְּרִין, וְנוֹתְנִין שֶׁבַח וּגְדֻלָּה וּתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת וְהָדָר וְנֵצַח לְמִי שֶׁהַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" {{ממ|תהלים|קמט|ו}}, וְאוֹמֵר: "רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹקִים" {{ממ|תהלים|נז|יב}}, וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹקַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ" {{ממ|ישעיה|כה|א}}. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ יִשְׂרָאֵל פִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה: "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה..." {{ממ|שמות|טו|א}}! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג.]] הביטוי 'מה תצעק אלי' מתפרש כתוכחה למשה, על שהתפלל. לפי ר' יהושע התפילה של משה היתה מיותרת, והים נקרע מעצמו כשנכנסו ישראל לתוכו. הוא דורש העזה אנושית ואמונה, שבכוחה לקרוע את הים. לפי ר' אליעזר התפילה נחוצה, אבל על משה לקצר אותה בדומה למה שעשה כשהתפלל על רפואת מרים.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִנְסֹעַ בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: בָּנַי שְׁרוּיִין בְּצָרָה, וְיָם סוֹגֵר, וְשׁוֹנֵא רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"'''! שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" {{ממ|במדבר|יב|יג}} -הֲרֵי לְקַצֵּר; "וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" {{ממ|דברים|ט|ט}} - הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ! {{הע-שמאל|מכאן מתחילים הדורשים לחפש בזכות מי ומה נקרע הים, בהנחה שהוא לא נקרע בזכות תפילתו של משה, ולכן היא מיותרת, כדעת ר' יהושע. קבוצת חכמים מחפשת זכויות של אנשים שונים, כגון האבות; וכנגדם יש שטוענים שישראל היו ראויים לבקיעת הים. ר' מאיר קובע שהים נקרע בזכות ישראל, קל וחומר מבריאת העולם שנעשתה עבור אדם הראשון לבדו.}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אִם לְאָדָם יְחִידִי עָשִׂיתִי יָם יַבָּשָׁה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "יִקָּווּ הַמַּיִם" {{ממ|בראשית|א|ט}}, לִקְהַל קְדוֹשִׁים אֵלּוּ אֵינִי עוֹשֶׂה יָם יַבָּשָׁה? כֵּן הוּא אוֹמֵר "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה"! {{ממ|תהלים|טז|ג}} {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מציג הקבלה (ראו מכילתא שם) בין ציון לזרוע ה' ההופכת את מעמקי הים לדרך גאולה, ומסיק שירושלים היא הסיבה לקריעת הים.}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: בִּזְכוּת יְרוּשָׁלַיִם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' ... הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים... וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה"! {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ט|יא}} {{הע-שמאל|שלוש דרשות על "ובני ישראל", שלפיהן נקרע הים בזכות יעקב - הוא ישראל}} דָּבָר אַחֵר: כְּבָר עָשִׂיתִי הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן יַעֲקֹב אֲבִיהֶן "וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם" {{ממ|בראשית|מח|כא}} רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת יַעֲקֹב אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה" {{ממ|בראשית|כח|יד}} רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּבָר הִבְטַחְתִּי אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם" {{ממ|שמות|יד|כט}} רַבִּי בְּנָיָה אוֹמֵר: בִּזְכוּת מִצְוָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם: "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה" {{ממ|בראשית|כב|ג}} מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם". {{הע-שמאל|רשב"י רואה את בקיעת הים כחלק ממעשה בראשית, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ו|אבות ה ו]]. שמעון התימני קושר את בקיעת ים סוף למילה, שהיא מצווה שקיימו ישראל אפילו במצרים.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כְּבָר חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים; שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם... רֹגַע הַיָּם" {{ממ|ירמיה|לא|לד}} שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: בִּזְכוּת מִילָה אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" {{ממ|ירמיה|לג|כה}} אֵי זוֹ הִיא בְּרִית שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה? אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִילָה! מַה הוּא אוֹמֵר? "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" {{ממ|תהלים|קלו|יג}}! {{הע-שמאל|ר' אבטילס חוזר וטוען, כר' מאיר לעיל, שהים נקרע בזכות ישראל ולא בזכות אבות.}} רַבִּי אַבְטִילַס הַזָּקֵן מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָיָה אַפִּטְרוֹפּוֹס הַהוּא מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו וְאָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנַי אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנִי? כְּבָר נִתְרַצֵּיתִי לוֹ! כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנַי, אֶלָּא בִּשְׁבִיל בָּנַי? כְּבָר נִתְרַצֵּיתִי לָהֶן! '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי?"''' {{הע-שמאל|רבי מציג את התגובה של הקב"ה כתוכחה למשה ולישראל: משה התלונן על שהקב"ה לא עזר לו, ישראל התלוננו על היציאה ממצרים, ועכשיו כולם מתפללים לקב"ה ובוטחים בו.}} רַבִּי אוֹמֵר, אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ לִי "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה" {{ממ|שמות|ה|כג}}, הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְמַעַן שְׁמוֹ עָשָׂה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה" {{ממ|ישעיה|מח|יא}} וְאוֹמֵר "בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם" {{ממ|ישעיה|סג|יב}} רַבִּי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ אֶמֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם" {{ממ|שמות|יד|יא}}, עַכְשָׁו אַתָּה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"''' הַסַּע דְּבָרִים מִלִּבָּן! רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ כְּדַאי אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם; אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה 'הֵיאַךְ נַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵינוּ שֶׁלֹּא נִשְׁבֹּר לֵב טַף שֶׁעִמָּנוּ' אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה. {{הע-שמאל|גאולה בזכות אברהם הופיעה כבר בדברי ר' בניה לעיל. גם שמעיה אומר כך. אבטליון מצטרף לקובעים שישראל היו ראויים לבקיעת הים. שמעון איש קטרון רואה את הנס כזכותו של יוסף.}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בִּזְכוּת אַבְרָהָם עַבְדִּי אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן" {{ממ|תהלים|קה|מג}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת שְׁבָטִים אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָיו... דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ" {{ממ|חבקוק|ג|יד}} שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: כְּדַאי אֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִין בִּי אַבְרָהָם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם "וְהֶאֱמִן בַּה'" {{ממ|בראשית|טו|ו}}. אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: כְּדַאי אֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִין יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּאֲמֵן הָעָם" {{ממ|שמות|ד|לא}}. שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אוֹמֵר: בִּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ וַיָּנָס" {{ממ|בראשית|לט|יב}} מָה אָמַר? "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" {{ממ|תהלים|קיד|ג}} {{הע-שמאל|ר' נתן רואה את משה כבעל כוח שלא ידע על קיומו למשול בים. ר' חנניה תולה את הנס בישראל, כמו אבטליון וקודמיו, וכך גם ר' אלעזר המודעי. ר' אחא הוא היחיד הטוען, בניגוד לדברי ר' יהושע דלעיל, שתפילת משה וצעקתו היו נחוצות. רשב"א טוען שתפילת ישראל היא שגרמה לקריעת ים סוף.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַמָּחוֹזִי: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּבָר הִכְתַּבְתִּי עָלֶיךָ "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" {{ממ|במדבר|יב|ז}}. אַתָּה בִּרְשׁוּתִי וְהַיָּם בִּרְשׁוּתִי; כְּבָר עֲשִׂיתִיךָ גִּזְבָּר עָלָיו! רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן נְכוֹסָא אוֹמֵר: כְּבָר הִכְתַּבְתִּי "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" {{ממ|משלי|יז|יז}} אָח אֲנִי לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת צָרָתָן אֵין אַחִים אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי" {{ממ|תהלים|קכב|ח}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: עַל בָּנַי אַתָּה מְצַוֵּנִי? שֶׁנֶּאֱמַר עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי" {{ממ|ישעיה|מה|יא}} אֵינִי צָרִיךְ צִוּוּי! כְּבָר מוּזְכָּרִין הֵן לְפָנַי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית! שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה... גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל" {{ממ|ירמיה|לא|לו}}. רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי?"''' אָמַר לוֹ, אִילּוּלֵי צַעֲקָתְךָ כְּבָר אִיבַּדְתִּים מִן הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ" {{ממ|תהלים|קו|כג}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִישׁ כְּפַר עִיכּוּם אוֹמֵר: '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי?"''' כְּבָר קָדְמָה צַעֲקָתָם לְצַעֲקָתְךָ! "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" {{ממ|שמות|יד|י}}! {{ב|אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּדַאי אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם|ראו דברי ר' מאיר לעיל.}}, קוֹרֵעַ אֲנִי לָהֶן אֶת הַיָּם שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין, לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ? אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה, וַעֲלֵיהֶן מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְיָ זָכַרְתִּי לָךְ... לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" {{ממ|ירמיה|ב|ב}} מַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'" (שם) רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ כְּבָר הַמּוֹרִיָּה נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ, וּמִזְבְּחוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבָּיו, וּמַעֲרַכְתּוֹ כְּאִילּוּ עֲרוּכָה עָלָיו, וְיִצְחָק כְּאִילּוּ עָקוּד וְנָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאַבְרָהָם כְּאִילּוּ בְּיָדוֹ מַאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁלְעוֹלָם אֲנִי מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? אָמַר הֱוֵי מְפָאֵר וּמְרוֹמֵם וּמְשַׁבֵּחַ, {{ב|וְנוֹתֵן שִׁיר וְשֶׁבַח וְהוֹדָאָה, וּגְדֻלָּה וְתִפְאֶרֶת וְהוֹד וְהַלֵּל, לְמִי שֶׁהַמִּלְחָמוֹת שֶׁלּוֹ.|השלמתי לפי המכילתא}} }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ..."''', עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם: נִבְקַע יָם וְנַעֲשָׂה כְּמִין כִּיפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו... דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ" {{ממ|חבקוק|ג|יד}}; נֶחְלַק לִשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ... וּבְקָעֵהוּ"'''; וְנַעֲשָׂה טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ" {{ממ|חבקוק|ג|טו}}; נַעֲשָׂה יַבָּשָׁה, "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה..." {{ממ|שמות|יד|כט}}; נַעֲשָׂה גְּזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" {{ממ|תהלים|קלו|יג}}; נַעֲשָׂה סְלָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם" {{ממ|תהלים|עד|יג}}; נַעֲשָׂה פֵּירוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "פּוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם" (שם); נַעֲשָׂה עֲרֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם" {{ממ|שמות|טו|ח}}; יָצְאוּ לָהֶן זִכְרֵי מַיִם מְתוּקִים מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִים; קָפָא הַיָּם עַל שְׁנֵי חֲלָקִים, נַעֲשָׂה כְּמִין {{ב|בּוֹלֹס|bôlos - גוש}} שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָפְאוּ תְּהוֹמוֹת בְּלֶב יָם" {{ממ|שמות|טו|ח}}! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים"''' – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ בַּמִּדְבָּר. בָּאוּ לִסְטִין לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו – נְטָלוֹ וּנְתָנוֹ לְאַחֲרָיו; בָּא זְאֵב לִטְּלוֹ מֵאֲחוֹרָיו – נְטָלוֹ וּנְתָנוֹ לְפָנָיו; לִסְטִים מִלְּפָנָיו וּזְאֵב מֵאֲחוֹרָיו – נְטָלוֹ וְהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה'". {{ממ|דברים|א|לא}} הִתְחִיל מִצְטַעֵר – לְקָחוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָי". {{ממ|הושע|יא|ג}} הִתְחִיל מִצְטַעֵר מִפְּנֵי חַמָּה – פֵּרַס עָלָיו בְּגָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּרַס עָנָן לְמָסָךְ". {{ממ|תהלים|קה|לט}} הִרְעִיב – הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם". {{ממ|שמות|טז|ד}} צָמֵא – הִשְׁקָהוּ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע". {{ממ|תהלים|עח|טז}} אֵין נוֹזְלִים אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים", {{ממ|שיר השירים|ד|טו}} וְאוֹמֵר: "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנוֹזְלִים". {{ממ|משלי|ה|טו}} שָׁאַל רַבִּי נָתָן אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה בְּכָל מָקוֹם כְּתִיב "מַלְאַךְ ה'", וְכָאן כְּתִיב '''"מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: אֵין אֱלֹקִים בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּין; שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, אִם לְהִנָּצֵל – אִם לֵאָבֵד מִן הַמִּצְרִיִּים. }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל"''' – חָצַץ בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. '''"וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ"''' – עָנָן לְיִשְׂרָאֵל וְחֹשֶׁךְ לְמִצְרַיִם. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכָּל מִי שֶׁנָּתוּן בָּאֲפֵלָה רוֹאֶה מִי שֶׁשָּׁרוּי בָּאוֹרָה, וְהָיוּ מִצְרַיִם שְׁרוּיִין בָּאֲפֵלָה וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בָּאוֹרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" {{ממ|שמות|י|כג}}. מִכָּן אַתְּ מוֹצֵא: לֶעָתִיד לָבוֹא אוֹמֵר: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ... כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" {{ממ|ישעיה|ס|ב}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים שְׁרוּיִין בָּאֲפֵלָה, וְרוֹאִין אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בָּאוֹרָה, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין. וְהָיוּ מְזָרְקִין בָּהֶן חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִסְטָא, וְהָיָה מַלְאָךְ וְעָנָן מְקַבְּלָן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: "אֱלֹקֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ" {{ממ|שמואל ב|כב|ג}}, וְאוֹמֵר: "אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא" (שם פס' לא). '''"וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה"'''. הָיָה מִצְרִי עוֹמֵד – אֵין יָכוֹל לֵישֵׁב; יוֹשֵׁב – אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד; טָעוּן – אֵין יָכוֹל לִפְרֹק; פָּרוּק – אֵין יָכוֹל לִטְעֹן. וְהָיָה מְמַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ" {{ממ|שמות|י|כא}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה"''' – שֶׁלֹּא קָרַב מַחֲנֵה מִצְרַיִם לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְמַחֲנֵה מִצְרַיִם! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם"'''; הִתְחִיל הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי גַּנּוֹת, זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ. מָכַר אֶת הַפְּנִימִית וְהִנִּיחַ אֶת הַחִיצוֹנָה. בָּא לוֹקֵחַ לְהִכָּנֵס – וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר. אָמַר לוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו; הֶרְאָהוּ טַבַּעַת – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. נָהַג הַמֶּלֶךְ וּבָא. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שׁוֹמֵר אֶת הַמֶּלֶךְ – הִתְחִיל בּוֹרֵחַ. אָמַר לוֹ: מַה לְּךָ בּוֹרֵחַ? אָמַר לוֹ: לֹא מִלְּפָנֶיךָ אֲנִי בּוֹרֵחַ, אֶלָּא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲנִי בּוֹרֵחַ! כָּךְ, כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה וְעָמַד עַל הַיָּם, אָמַר לוֹ בְּשֵׁם הַקֹּדֶשׁ – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו; הֶרְאָהוּ הַמַּטֶּה – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס"! אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: הָיִיתִי אוֹמֵר לְךָ בְּשֵׁם הַקַּבָּ"ה – וְלֹא הָיִיתָ מְקַבֵּל עָלֶיךָ, הֶרְאֵיתִיךָ אֶת הַמַּטֶּה – וְלֹא קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ; עַכְשָׁיו "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס" {{ממ|תהלים|קיד|ה}}? אָמַר לוֹ: לֹא מִלְּפָנֶיךָ בֶּן עַמְרָם, אֶלָּא "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ" (שם פס' ז)! '''"וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה"''' – בְּעַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת; וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ רוּחַ הַקָּדִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מַבּוּל וּבְאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים! שֶׁנֶּאֱמַר "מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ" {{ממ|איוב|ד|ט}} – זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, "וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ" (שם) – אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדֹם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם" {{ממ|בראשית|יא|ח}}, אֵין הֲפָצָה אֶלָּא בְּרוּחַ הַקָּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם" {{ממ|ירמיה|יח|יז}}. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַה' נִהַג רוּחַ קָדִים" {{ממ|שמות|י|יג}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בַּעֲשָׂרָה שְׁבָטִים, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים" {{ממ|הושע|יג|טו}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין וִיהוּדָה, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי" {{ממ|ירמיה|יח|יז}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּצוֹר, שֶׁלֹּא נִפְרַע מִמֶּנָּה אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ..." {{ממ|יחזקאל|כז|ג}} "בְּרוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ" (שם פס' כו). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמַלְכוּת {{ב|עַלִּיזָה|רומא (אולי שיבוש מכוון של שורש לע"ז)}} זוֹ, שֶׁאֵין נִפְרָעִין מִמֶּנָּה אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר" {{ממ|תהלים|מח|ח}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהַמָּקוֹם עָתִיד לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, אֵין נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה" {{ממ|ישעיה|ל|לג}}, מַה הוּא אוֹמֵר? "הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים {{ממ|ישעיה|כז|ח}}. אַף כֵּן אַתָּה אוֹמֵר '''"בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה"''' – בְּעַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת; וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ רוּחַ קָדִים! '''"וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה"''' – עֲשָׂאוֹ כְּחָרָבָה. '''"וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"''' – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם נֶחְלְקוּ. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר מַיִם שֶׁבַּבְּאֵר וְשֶׁבַּשִּׁיחַ וְשֶׁבַּמְּעָרָה וְשֶׁבַּבּוֹר, וְשֶׁבֶּחָבִית וְשֶׁבַּכּוֹס וְשֶׁבַּצְּלוֹחִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וַיִּבָּקַע הַיָּם' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''"וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"''', כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם נֶחְלְקוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "רָאוּךָ מַּיִם... יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת, זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת" {{ממ|תהלים|עז|יח}}. נֶאֱמַר כָּאן תְּהוֹם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ" {{ממ|תהלים|מב|ח}}. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נֶחְלְקוּ? שֶׁנֶּאֱמַר "רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים" – אֵלּוּ מַיִם הָעֶלְיוֹנִים, "רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ" (שם) – אֵלּוּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים. וְאוֹמֵר "רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים... נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ" {{ממ|חבקוק|ג|י}}; וּכְשֶׁחָזְרוּ – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיָּשָׁב הַיָּם' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם" {{ממ|שמות|יד|כו}} – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ. }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|מכילתא ויהי ה.]]}} '''"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה"''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרוֹ דָּבָר אֶחָד, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרוֹ דָּבָר אַחֵר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרוֹ: מִשֶּׁבָּאוּ שְׁבָטִים וְעָמְדוּ עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר אֲנִי אֵרֵד, וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי אֵרֵד. מִתּוֹךְ {{ב|שֶׁצּוֹחֲבִין|החלו מתקוטטים}} זֶה עִם זֶה – קָפַץ שֵׁבֶט בִּנְיָמִן וְנָפַל לוֹ לְתוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם" {{ממ|תהלים|סח|כח}}, אַל תִּקְרָא רֹדֵם אֶלָּא 'רַד יָם'. הִתְחִילוּ שָׂרֵי יְהוּדָה לִרְגֹּם אוֹתָן בַּאֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם" (שם). מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. אָמַר לַגָּדוֹל: הֵרָאֵה שֶׁתַּעֲמִידֵנִי לְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת; אָמַר לַקָּטָן: הֵרָאֵה שֶׁתַּעֲמִידֵנִי עִם הָנֵץ הַחַמָּה. בָּא קָטָן וְהֶעֱמִידוֹ עִם הָנֵץ הַחַמָּה – וְלֹא הִנִּיחוֹ גָּדוֹל! אָמַר לוֹ: אֲנִי, לֹא אָמַר לִי אֶלָּא עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת! אָמַר לוֹ: אֲנִי, לֹא אָמַר לִי אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה! מִפְּנֵי שֶׁצּוֹחֲבִין זֶה עִם זֶה נֵעוֹר אֲבִיהֶן. אָמַר לָהֶן: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁנֵיכֶם לֹא נִתְכַּוַּנְתֶּם אֶלָּא לִכְבוֹדִי, אַף אֲנִי אֵינִי מְקַפֵּחַ שְׂכַרְכֶם! מַה שָּׂכָר נָטְלוּ? שֵׁבֶט בִּנְיָמִן – שָׁרַת שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" {{ממ|דברים|לג|יב}}. מַה שָּׂכָר נָטְלוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה? נָטַל מַלְכוּת; שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם" {{ממ|תהלים|סח|כח}}. אֵין רְגִימָה אֶלָּא מַלְכוּת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר וְהַלְבִּישׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא" {{ממ|דניאל|ה|כט}}. "שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי" {{ממ|תהלים|סח|כח}}, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשׂוּ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִן עַל הַיָּם, כָּךְ נַעֲשׂוּ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֵׁבֶט זְבוּלֻן וְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי בִּימֵי דְּבוֹרָה וּבָרָק! כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק... מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי" {{ממ|שופטים|ד|ו}}, וְאוֹמֵר: "זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ" {{ממ|שופטים|ה|יח}}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֶׁבָּאוּ שְׁבָטִים וְעָמְדוּ עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר {{ב|אֲנִי אֵרֵד,|לפי המכילתא צ"ל איני יורד, וכן לקמן}} זֶה אוֹמֵר אֲנִי אֵרֵד. שֶׁנֶּאֱמַר: "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל" {{ממ|הושע|יב|א}}, קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְנָפַל לוֹ לְתוֹךְ הַיָּם וְגַלָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל" (שם). אַל תִּקְרָא 'רָד עִם' אֶלָּא 'רַד יָם'; וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם... טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי" {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|ג|טז}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: יְדִידִי מְשֻׁקָּע בַּיָּם וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? "מַה תִּצְעַק אֵלָי... וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ" {{ממ|שמות|יד|טו|טז}}. מָה אָמְרוּ שְׁבָטִים עַל הַיָּם? "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" {{ממ|שמות|טו|יז}}. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מִי שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמִי עַל הַיָּם – הוּא מוֹשֵׁל עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם... הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" {{ממ|תהלים|קיד|א}}. יְהוּדָה שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל הַיָּם יִמְשֹׁל עַל יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/ד#טז|תוספתא ברכות ד טז-יח.]] שם ר' עקיבא טוען שיהודה זכה מפני שהודה בתמר, ואילו ר' טרפון סותר את דבריו וטוען שזכה כי קידש שם שמים בים.}} וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִין בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה; אָמַר לָהֶן רַבִּי טַרְפוֹן לְתַלְמִידָיו: אֶשְׁאַל לִפְנֵיכֶן שְׁאֵלָה. אָמְרוּ לוֹ: יְלַמְּדֵנוּ! הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, מַה הוּא מְבָרֵךְ? שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְחֶסְרוֹנָן! אָמְרוּ לוֹ: לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ! אָמַר לָהֶן: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם... נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" {{ממ|בראשית|לז|כה}}, לְהוֹדִיעַ זְכוּתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים עַד הֵיכָן הִיא מַקְדֶּמֶת; שֶׁאִילּוּ יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, חָבִיב הוּא עִם הָעַרְבִיִּין, לֹא הָיוּ הוֹרְגִין אוֹתוֹ בְּרֵיחַ רַע שֶׁלָּהֶן? אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן, מִפְּנֵי רֵיחָן שֶׁלַּעֲרָבִיִּים! אָמַר לָהֶן: בְּאֵי זֶה זְכוּת נָטַל יְהוּדָה אֶת הַמַּלְכוּת? אִם מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "צָדְקָה מִמֶּנִּי" {{ממ|בראשית|לח|כו}}, דַּיָּהּ לַהוֹדָאָה שֶׁתְּכַפֵּר עַל הַבִּיאָה! אִם מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ" {{ממ|בראשית|לז|כו}} – דַּיָּהּ לַהַצָּלָה שֶׁמְּכַפֶּרֶת עַל הַמְּכִירָה! אִם מִשּׁוּם שֶׁאָמַר "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר..." {{ממ|בראשית|מד|לב}} – וַהֲלֹא עָרֵב הוּא, וּבְכָל מָקוֹם עָרֵב מְשַׁלֵּם! אָמְרוּ לוֹ: לַמְּדֵינוּ! אָמַר לָהֶן: שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ שְׁבָטִים וְעָמְדוּ עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד – וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד. קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְנָפַל לוֹ לְתוֹךְ הַיָּם כְּדִכְתִיב לְעֵיל... וְהוּא יִמְשֹׁל עַל יִשְׂרָאֵל. '''"וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה"''' – עֲשָׂאָן כְּמִין חוֹמָה, '''"מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם"''' – מִימִינָם – בִּזְכוּת תּוֹרָה, וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין. וְלָמָּה '''"מִימִינָם"''' בִּשְׁבִיל תּוֹרָה? שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" {{ממ|דברים|לג|ב}}! דָּבָר אַחֵר: '''"מִימִינָם"''' – זוֹ מְזוּזָה, '''"וּמִשְּׂמֹאלָם"''' – זוֹ {{ב|תְּפִלָּה!|לפי המכילתא – תפילין.}} }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|במכילתא ויהי ה]] מובאים אותם פסוקים כדי לתמוך בטענה ש"תפילות הצדיקים נשמעים בבקר", כאן נתפס הבקר כזמן שבו הראו האבות והנביאים את צדקתם, לאו דווקא בתפילה.}} '''"וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר"''' – כְּבָר הִקְדִּים לָהֶן בּוֹקְרוֹ שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם – "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" {{ממ|בראשית|כב|ג}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל יִצְחָק – "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (שם פס' ו); בּוֹקְרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב – "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר" {{ממ|בראשית|כח|יח}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה – "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר" {{ממ|שמות|לד|ד}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ – "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר" {{ממ|יהושע|ג|א}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל – "וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל בַּבֹּקֶר" {{ממ|שמואל א|טו|יב}}. בּוֹקְרָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁעֲתִידִין לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן מִנַּיִן? "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" {{ממ|איכה|ג|כג}}. בּוֹקְרוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן? "ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי" {{ממ|תהלים|ה|ד}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא: כְּשֶׁהַמָּקוֹם נִפְרָע מֵרְשָׁעִים אֵין נִפְרָע מֵהֶן אֶלָּא בַּבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ" {{ממ|תהלים|קא|ח}}. {{הע-שמאל|במכילתא המקבילה דורשים "דבר אחר ויהי באשמורת הבוקר – זה האיר המזרח", כלומר הבקר הוא תחילת יום העבודה במקדש, ויתכן שיש לתקן את הגירסה כאן. יתכן גם שהארת המזרח נתפסת כסמל דווקא לאברהם ולמלחמתו בארבעת המלכים, שעליה נדרש הפסוק מישעיה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר"''' – "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק" {{ממ|ישעיה|מא|ב}}. '''"וַיַּשְׁקֵף ה' עַל מַחֲנֵה מִצְרַיִם"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם – בְּמַה שֶּׁמַּכֶּה בּוֹ אֵין מְרַפֵּא, אֶלָּא מַכֶּה בְּאִוזְמֵיל וּמְרַפֵּא בִּרְטִיָּה; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – בְּמַה שֶּׁמַּכֶּה, הוּא מְרַפֵּא! וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא: כְּשֶׁהִכָּה הַמָּקוֹם אֶת אִיּוֹב – לֹא הִכָּהוּ אֶלָּא בִּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי" {{ממ|איוב|ט|יז}}; וּכְשֶׁרִפְּאוֹ – לֹא רִפְּאוֹ אֶלָּא בִּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר" {{ממ|איוב|לח|א}}. וּכְשֶׁהִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל – לֹא הִגְלָם אֶלָּא כְּיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַיּוֹנִים וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם" {{ממ|יחזקאל|ז|טז}}; וּכְשֶׁהוּא מְכַנְּסָן – אֵין מְכַנְּסָן אֶלָּא כְּיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" {{ממ|ישעיה|ס|ח}}. וּכְשֶׁפִּזֵּר הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל – לֹא פִּזְּרָן אֶלָּא בְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ" {{ממ|איכה|ב|א}}; וּכְשֶׁהוּא מְכַנְּסָן – אֵין מְכַנְּסָן אֶלָּא בְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה" {{ממ|ישעיה|ס|ח}}. וּכְשֶׁבֵּרֵךְ הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל – לֹא בֵּרְכָן אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ... וּבָרֵךְ" {{ממ|דברים|כו|טו}}; וּכְשֶׁנִּפְרַע מִן הַמִּצְרִים – לֹא נִפְרַע אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם"'''! '''"בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן"''', עָנָן עוֹשֶׂה אֶת הַיָּם טִיט, וְעַמּוּד אֵשׁ מַרְתִּיחוֹ כְּזֶפֶת. וְהָיוּ {{ב|טַלְפֵי סוּסִים נִשְׁמָטִין, זָכָר מִלְּמַעְלָה וּנְקֵבָה מִלְּמַטָּה,|הסוסים נקעו את רגליהם}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס" {{ממ|שופטים|ה|כב}}. '''"וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם"''' – הֲמָמָן, עִרְבְּבָן; נָטַל {{ב|סְגָנִין|signum - דגל להעברת פקודות}} שֶׁלָּהֶן, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מָה הֵן עוֹשִׂין. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיָּהָם"''' – אֵין '''"וַיָּהָם"''' מְהוּמָה אֶלָּא מַגֵּפָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם" {{ממ|דברים|ז|כג|כה}}. }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|מכילתא ויהי ה.]] גלגלי המרכבות התחילו לבעור וגוף המרכבה משך את הפרדות המכה שספגו המצרים בים סוף כללה גם נקמה על השיעבוד וגם על הטבעת הבנים ביאור. גם במצרים היו מכות מרובות, ולא רק בים סוף. כך גם שאר האויבים נענשו לא רק במותם שלהם אלא גם בבסיס כוחם. דורש "מְּצִירִין"-"מִצְרָיִם"}} '''"וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו"''' – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵחֲמַת אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה נִשְׂרְפוּ גַּלְגַּלִּים מִלְּמַטָּה, וְהָיוּ מוֹטוֹת מַרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת עַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּיזָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מֵחֲמַת רַעַם שֶׁלְּמַעְלָה נִתְּזוּ צִנּוֹרוֹת מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל רַעַמְךָ בַגַּלְגַּל" {{ממ|תהלים|עז|יט}}, וְהָיוּ מוֹטוֹת מַרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת עַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּיזָה. '''"וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת"''' – בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ בָּהּ מָדַדְתָּ לָהֶן; הֵם אָמְרוּ: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" {{ממ|שמות|ה|ט}}, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''"וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת"'''. לְשֶׁעָבַר פְּרָדוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת הַמֶּרְכָּבָה, עַכְשָׁו מֶרְכָּבָה מוֹשֶׁכֶת אֶת הַפְּרָדוֹת. '''"וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶן אָמְרוּ: מִפְּנֵי דָּוִים וְסִגּוּפָן שֶׁל אֵלּוּ אָנוּ בּוֹרְחִין? פִּקְחִים שֶׁבָּהֶן אָמְרוּ: מִי שֶׁנִּלְחַם לָהֶן בְּמִצְרַיִם הוּא יַעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּין בְּכָל זְמַן! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבַּמַּכָּה שֶׁאֵלּוּ שֶׁבְּמִצְרַיִם לוֹקִין, אֵלּוּ שֶׁעַל הַיָּם לוֹקִין, וְהָיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם"'''! וְלֹא בְּמִצְרַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל הַמְּצִירִין לָהֶן עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר" {{ממ|תהלים|עח|סו}}, "...צָרַי וְאֹיְבַי... הֵמָּה כָשְׁלוּ" {{ממ|תהלים|כז|ב}}, "כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ" {{ממ|תהלים|פא|טו}}, "עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן... צֹרֵר הַיְּהוּדִים" {{ממ|אסתר|ט|י}}, וְאוֹמֵר: "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ" {{ממ|ישעיה|יא|יג}}. וְאוֹמֵר: "לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר"; מִדָּה זוֹ נוֹהֶגֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ", מִפְּנֵי מָה? "כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יד|כה|כז}}. הָא לֹא בְּמִצְרַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל הַמְּצִירִין לָהֶן עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם"'''! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד, בדרשה על 'ויט משה את ידו',]] שהים לא הסכים להקרע מפני משה אלא דווקא מפני הקב"ה.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם"''' – אֵין הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגְדְּךָ. {{הע-שמאל|דורש 'ישוב' במובן מוסרי; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|מכילתא פרשה ה, הדרשה על 'וינהגהו בכבדות',]] וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג, ג.]] הפסוקים מאששים את העיקרון החז"לי שבמדה שאדם מודד בה מודים לו.}} '''"וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרָיִם"''' – הֶחֱזִיר עֲלֵיהֶן אֶת הַגַּלְגַּל, שֶׁיַּחֲזֹר עֲלֵיהֶן זְדוֹנָן; שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ – בָּהּ אֲנִי דָּנָם! הֵם חִשְּׁבוּ לְאַבֵּד בָּנַי בַּמַּיִם – אַף אֲנִי אֵינִי מְאַבְּדָן אֶלָּא בַּמַּיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל" {{ממ|תהלים|ז|טז}}, וְאוֹמֵר: "כֹּרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפֹּל" {{ממ|משלי|כו|כז}}, "חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל... מַסִּיעַ אֲבָנִים יִסָּכֶן בָּם" {{הפניה לפסוקים|קהלת|י|ח|ט}}, וְאוֹמֵר: "יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ" {{ממ|תהלים|ז|יז}}. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב" {{ממ|משלי|יב|יד}}; וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר: "כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו" {{ממ|ישעיה|נט|יח}}; וְכֵן יִרְמְיָה אוֹמֵר: "גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה... לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו" {{ממ|ירמיה|לב|יט}}; וְכֵן אֱלִיהוּא אוֹמֵר: "חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע... כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ" {{הפניה לפסוקים|איוב|לד|י|יא}}. {{הע-שמאל|עיקרון הצדק, שהעונש דומה לחטא - נתפס כתכונה המאפיינת את הקב"ה ע"י יתרו.}} וְכֵן יִתְרוֹ אוֹמֵר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'... כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ אֲלֵיהֶם" {{ממ|שמות|יח|יא}}. מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וּבְיוֹתֵר, שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ מִצְרַיִם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָם הַמָּקוֹם; "כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם", מִכָּאן אָמְרוּ: בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]]}} '''"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם"''' – אֵין הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה! '''"וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ"''' – אֵין אֵיתָנוֹ אֶלָּא תָּקְפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ" {{ממ|במדבר|כד|כא}}. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין אֵיתָן אֶלָּא לְשׁוֹן קָשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "גּוֹי אֵיתָן הוּא... כֻּלָּם גִּבּוֹרִים" {{ממ|ירמיה|ה|טו}}. '''"וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתָם"''' – מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִצְרִי רָץ שָׁם, הָיָה הַיָּם מְקַדְּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתָם"'''. מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִבֶּן הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לָהּ לִטְרַקְלִין שֶׁלַּמֶּלֶךְ; פָּתַח הַמֶּלֶךְ חַלּוֹן מִזְרָחִית וְיָצָאת וְהָלְכָה לָהּ. נִכְנַס בֶּן הַנֵּץ אַחֲרֶיהָ – נָעַל הַמֶּלֶךְ כָּל אוֹתָן חַלּוֹנוֹת, וְהִתְחִיל יוֹרֶה בּוֹ חִצִּים! כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁעָלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם יָרְדוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם. סָתַם עֲלֵיהֶם הַיָּם מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, כְּדֵי לְאַבְּדָן. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת מְזָרְקִין בָּהֶן אַבְנֵי בָּרָד וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם... וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ..." {{ממ|יחזקאל|לח|כב}}. '''"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם"''' – כְּאָדָם שֶׁמְּנַעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, שֶׁתַּחְתּוֹן עוֹלֶה לְמַעְלָה וְעֶלְיוֹן יוֹרֵד לְמַטָּה. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם"''' – נָתַן בָּהֶן כֹּחַ נַעֲרוּת, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם"''' – מְסָרָן לְמַלְאָכִים נְעָרִים, לְמַלְאָכִים אַכְזָרִין, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְטוּ אֶת נַפְשׁוֹתָן. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ" {{ממ|משלי|יז|יא}} וְאוֹמֵר "תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם" {{ממ|איוב|לו|יד}}. }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "כל מים שבעולם" ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי סוף פרשה ד.]] לדעות על גורלו האישי של פרעה ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|שם פרשה ו.]]}} '''"וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם"''' – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ. '''"וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים... לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד"''' – אֲפִילּוּ פַּרְעֹה; שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף" {{ממ|תהלים|קלו|טו}}, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: חוּץ מִפַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" {{ממ|שמות|ט|טז}}. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה בָּא|לחוד}} וְטָבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה" {{ממ|שמות|טו|יט}}. }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]] דורש חֹמָה-חֵימָה}} '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם"''' הָיוּ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת מַתְמִיהִין לוֹמַר: בְּנֵי אָדָם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה יַעַבְרוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם? אַף הַיָּם נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן חֵמָה וּבִקֵּשׁ לְאַבְּדָן, שֶׁלְּמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "חֹמָה" וְכָאן הוּא אוֹמֵר "חֵמָה". מִי גָּרַם לָהֶן לְהִנָּצֵל? '''"מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם"''': מִימִינָם – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" {{ממ|דברים|לג|ב}}. וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! דָּבָר אַחֵר: מִימִינָם – בִּזְכוּת מְזוּזָה, וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! {{הע-שמאל|שורת הדיונים הדרשניים בין ר' עקיבא לר' פפוס מסתיימת בדרשת "מימינם ומשמאלם", ולכן היא מובאת כאן. דברי פפוס עשויים להשמע כתלונה על כך שהקב"ה דן יחידי ואין לו מנגנון ביקורת. ר' עקיבא דורש 'מי ישיבנו' לא על שופט נוסף או מבקר אלא על האדם הנידון, שאין לו הצדקה להעביר ביקורת אלא עליו להכיר בכך שהכל באמת ובצדק.}} דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ" {{ממ|איוב|כג|יג}} – הוּא דָּן יְחִידִי אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאֵין לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! הָא מָה אַתָּה מְקַיֵּם "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ"? שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בְּדִין וְהַכֹּל בְּאֹמֶד. {{הע-שמאל| ר' פפוס קורא את הפסוק כפשטו: עכשיו, שאכל מעץ הדעת, היה האדם כאחד ממלאכי השרת, ולכן יש למנוע ממנו את האכילה מעץ החיים. לפי דבריו החטא הוא שגרם לדמיון בין האדם לבין המלאכים, כי הוא נתן משמעות למעשי האדם כיצור אוטונומי מבחינה מוסרית, והציג אותו כיצור המסוגל לטעות - ולתקן את דרכיו. ר' עקיבא קורא את הפסוק בדרך הבאה: 'הן האדם היה כאחד, ממנו לדעת טוב ורע'. כלומר האדם מתוכו, בעצמו החליט לבחור בדרך הרעה של המוות, ואין הקב"ה אחראי להחלטה זו.}} דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ" {{ממ|בראשית|ג|כב}} – כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! מָה אַתָּה מְקַיֵּם "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד"? – מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו שְׁנֵי דְרָכִים: דֶּרֶךְ חַיִּים וְדֶּרֶךְ מָוֶת; וּבָחַר הוּא לוֹ דֶּרֶךְ הַמָּוֶת! {{הע-שמאל|פפוס מעלה על הדעת שהעגל היה רמז לשור של מעלה, הוא שור המרכבה ביחזקאל, שאינו אוכל עשב, ראו [[יחזקאל א י]]. מדבריו משתמעת לגיטימציה לעגל כזה. ר' עקיבא דוחה את הדבר אפילו כאפשרות, כי גם שור המרכבה אסור; הוא מציע שהביטוי 'אוכל עשב' בא להגדיל את הדחיה מחטא העגל.}} דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" {{ממ|תהלים|קו|כ}}. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר שֶׁלְּמַעְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹכֵל עֵשֶׂב". אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! מָה אַתָּה מְקַיֵּם "בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב"? שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּשׁוֹר שֶׁבִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹכֵל עֵשֶׂב" – אֵין מְנֻוָּל וּמְשֻׁקָּץ מִשּׁוֹר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל עֵשֶׂב. דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" {{ממ|שיר השירים|א|ט}}. רָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס זָכָר – כִּוְיָכוֹל נִגְלָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס זָכָר: "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ" {{ממ|תהלים|יח|יא}}). חָזַר וְרָכַב עַל סוּס נְקֵבָה – כִּוְיָכוֹל נִגְלָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס נְקֵבָה: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה"! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! מָה אַתָּה מְקַיֵּם "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה"? "לְסֻסָתִי" כְּתִיב, כְּשֵׁם שֶׁשַּׂשְׂתִּי עַל מִצְרַיִם לְאַבְּדָן – כָּךְ שַׂשְׂתִּי עַל יִשְׂרָאֵל לְאַבְּדָן. מִי גָּרַם לָהֶן לְהִנָּצֵל? '''"מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם"''': מִימִינָם – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" {{ממ|דברים|לג|ב}}. וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! דָּבָר אַחֵר: מִימִינָם – בִּזְכוּת מְזוּזָה, וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו:]] ישראל היו כציפור הלכודה בפח ביד מצרים, וכמעט שחנקו אותם; וממצב כזה הציל אותם הקב"ה.}} '''"וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא"''', כְּצִפּוֹר שֶׁנְּתוּנָה בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַכְבִּישׁ אָדָם יָדוֹ עָלֶיהָ קִמְעָה – הֲרֵי הוּא הוֹרְגָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה..." {{ממ|תהלים|קכד|ז}}, "בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם" (שם פס' ו). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹמֵט עֻבָּר מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְאֶתְכֶם לָקַח ה'... לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה" {{ממ|דברים|ד|כ}}. {{הע-שמאל|'מת' כפעולה ולא כעובדה. גם רחל מתה רק לאחר שקראה לבנה בן אוני.}} '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם"'''. 'מֵתִים עַל שְׂפַת הַיָּם' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''"מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם"''' – מֵתִין וְאֵינָן מֵתִין. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה" {{ממ|בראשית|לה|יח}}, וְכִי מֵתָה הָיִית? אֶלָּא מַה לְּהַלָּן מֵתָה וְאֵינָהּ מֵתָה – אַף כָּאן מֵתִין וְאֵינָן מֵתִין. {{הע-שמאל|המצב שבו גססו המצרים על שפת הים וישראל ראו אותם, בזזו אותם והוכיחו אותם היה חיוני כדי לסלק את הספקות במפלתם המוחלטת.}} דָּבָר אַחֵר, '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת"''', מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁעָלִינוּ מִצַּד זֶה – כָּךְ הֵן עָלוּ מִצַּד אַחֵר! דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יְהוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁאָבַדְנוּ בַּמַּיִם – כָּךְ הֵן אָבְדוּ בַּמַּיִם. דָּבָר אַחֵר, בִּשְׁבִיל מוֹטוֹת וּמַרְכָּבוֹת שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּזָּה. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בָּהֶן וּמוֹכִיחִין אוֹתָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" {{ממ|תהלים|נ|כא}}, וְאוֹמֵר: "וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה" {{ממ|מיכה|ז|י}}. }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]] וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ד|אבות ה ד,]] שם טוענים שעל הים לקו עשר, כמו במצרים. ר' יוסי, ובעקבותיו ר' אליעזר ור' עקיבא, מרחיבים את מספר המכות השונות שהוכו המצרים בים סוף. נראה שמעבר למשחק דרשני מבצבץ גם התיסכול של בני דורם על שרומא עדיין לא הוכתה והיא ממשיכה לשעבד את היהודים, והם מרחיבים ומתארים את המכות שלדעתם אמורות להכות בה.}} '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה"''' – מַכּוֹת חֲמוּרוֹת, וּמַכּוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ, וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, וּמִיתוֹת חֲמוּרוֹת זוֹ מִזּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ מִצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? שֶׁבְּמִצְרַיִם הוּא אוֹמֵר: "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" {{ממ|שמות|ח|טו}}, וְעַל הַיָּם הוּא אוֹמֵר: '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה"''' – כַּמָּה לָקוּ בְּאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. {{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' עקיבא מקבלים את הטענה של ר' יוסי אבל טוענים שמכות מצרים היו רביעיות או חמישיות של מכות, ומכאן שמכות ים סוף היו 200 או 250 מכות, וראו גם בהגדה של פסח.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה וּמִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" {{ממ|תהלים|עח|מט}}. עֶבְרָה – אַחַת, וָזַעַם – שְׁתַּיִם, וְצָרָה – שָׁלֹשׁ, וּמִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – אַרְבַּע. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ" – הֲרֵי אַחַת, וְכוּ'. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת. {{הע-שמאל|האמונה במשה מוצגת כתחליף לגיטימי לאמונה בה', וקשה, שהרי מכך נבע כנראה חטא העגל, ראו [[שמות לב א]]. בדומה מוצגת בהמשך הביקורת על משה כשקולה לביקורת על הקב"ה.}} '''"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'"''' – לְשֶׁעָבַר לֹא הָיוּ יְרֵאִין אֶת ה'; עַכְשָׁו: '''"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'"'''. '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"''' – אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ, קַל וָחֹמֶר בַּמָּקוֹם! לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמַּאֲמִין בְּרוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ הֶאֱמִין בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶׁה" {{ממ|במדבר|כא|ה}} – אִם בֵּאלֹקִים דִּבְּרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּמֹשֶׁה! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְּדַבֵּר בְּרוֹעֵה יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! {{הע-שמאל|האמונה בקב"ה, כלומר הבטחון בעזרתו והאמון ברצונו לעזור לעם, היא רגש מפתח בעולם הדתי, והיא המאפשרת השראת רוח הקדש ויצירת שירה. אכן, ככל רגש, היא אינה יציבה ועלולה להוביל לאכזבה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"''' – גְּדוֹלָה אֲמָנָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ זָכוּ שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"''' – "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". {{הע-שמאל|ר' נחמיה קושר את האמונה לקיום מצוות. בהמשך דבריו דומים לאלו שנאמרו בפיסקה הקודמת על אברהם. האמונה של ישראל בקב"ה נוסדה עוד במצרים, והיא שהובילה את העם עד כאן. האמונה נקשרת גם לידי משה שעשו מלחמה והביסו את עמלק, ויתכן ששוב מדובר על אמונה של העם ולא על הידים עצמן, וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראש השנה ג, ח]].}} רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בֶּאֱמוּנָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – כְּדַאי הוּא שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְיֹאמַר שִׁירָה? שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ זָכוּ שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ – אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יָרַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא בִּשְׂכַר אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶאֱמִן בַּה'" {{ממ|בראשית|טו|ו}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּאֲמֵן הָעָם" {{ממ|שמות|ד|לא}}. וְאוֹמֵר: "אֱמוּנִים נֹצֵר ה'" {{ממ|תהלים|לא|כד}} – מַזְכִּיר אֱמוּנַת אָבוֹת. וְאוֹמֵר: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" {{ממ|שמות|יז|יב}}. {{הע-שמאל|דורש 'גוי צדיק' – הוא ש'שומר אמונים', כלומר הוא דור של בעלי אמונה. קיום המצוות לא מופיע כהגדרת הצדיקים, והעניין נראה כנוטה לנצרות.}} וְאוֹמֵר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא... שׁוֹמֵר אֱמֻנִים" {{ממ|ישעיה|כו|ב}} – בְּשַׁעַר זֶה בַּעֲלֵי אֱמוּנִים נִכְנָסִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'... לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר... וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה'" {{הפניה לפסוקים|תהלים|צב|ב|ה}}. מִי גָּרַם לָנוּ לִשְׂמֹחַ בַּשִּׂמְחָה הַזֹּאת? – אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ לֵילוֹת! וְכֵן יְהוֹשָׁפָט אוֹמֵר: "הַאֲמִינוּ בַּה' אֱלֹקֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ" {{ממ|דברי הימים ב|כ|כ}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין גָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בֶּאֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה... תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" {{ממ|שיר השירים|ד|ח}}. וְאוֹמֵר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה" {{ממ|הושע|ב|כב}}. וְאוֹמֵר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" {{ממ|חבקוק|ב|ד}}. וְאוֹמֵר: "ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה" {{ממ|ירמיה|ה|ג}}. וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹקַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ... אֱמוּנָה אֹמֶן" {{ממ|ישעיה|כה|א}}. הָא גְּדוֹלָה אֱמוּנָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׂכַר אֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ – אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''! }} qlaz7xesqzging047dlywke0jgmajbu 0 1714820 3007489 2958099 2026-04-22T18:59:11Z Yack67 27395 3007489 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><קטע התחלה=עלינו מערבי/><קטע התחלה=עלינו/>עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ.<noinclude>{{הערה|{{צ|שֶׁהֵם… יוֹשִׁיעַ}} הושמט ע"י הצנזורה בטענה שהמילה {{צ|וָרִיק}} מכוונת ל"ישו" (בגימטריה). בדורות האחרונים הוא הוחזר לסידורים, בתחילה בתוך סוגריים.}}</noinclude> וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}<קטע סוף=עלינו/> <קטע התחלה=על כן/>עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. <קטע סוף=על כן/><noinclude>{{הערה|למנהג רשכנז המערבי יש לסיים כא.ן}}</noinclude>{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=(}}כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃<noinclude>{{הערה|למנהג רשכנז המזרחי יש לסיים כאן.}}</noinclude>{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=)}} [אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}} וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]<noinclude>{{סוף}} ==שינויי נוסחאות== <references /> </noinclude> 0g03q9629c1j3agrdnq80xeazryhidq 3007490 3007489 2026-04-22T19:02:14Z Yack67 27395 3007490 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><קטע התחלה=עלינו מערבי/><קטע התחלה=עלינו/>עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. [שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ.]<noinclude>{{הערה|{{צ|שֶׁהֵם… יוֹשִׁיעַ}} הושמט ע"י הצנזורה בטענה שהמילה {{צ|וָרִיק}} מכוונת ל"ישו" (בגימטריה). בדורות האחרונים הוא הוחזר לסידורים, בתחילה בתוך סוגריים.}}</noinclude> וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}<קטע סוף=עלינו/> <קטע התחלה=על כן/>עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. <קטע סוף=על כן/><noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המערבי יש לסיים כא.ן}}</noinclude>{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=(}}כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המזרחי יש לסיים כאן.}}</noinclude>{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=)| [אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}} וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]}}<noinclude>{{סוף}} ==שינויי נוסחאות== <references /> </noinclude> 3o6kr30kti3mlm2mx5g5obuj38f2fqq 3007599 3007490 2026-04-23T09:00:03Z Yack67 27395 3007599 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><קטע התחלה=עלינו מערבי/><קטע התחלה=עלינו/>עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. [שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ.]<noinclude>{{הערה|{{צ|שֶׁהֵם… יוֹשִׁיעַ}} הושמט ע"י הצנזורה בטענה שהמילה {{צ|וָרִיק}} מכוונת ל"ישו" (בגימטריה). בדורות האחרונים הוא הוחזר לסידורים, בתחילה בתוך סוגריים.}}</noinclude> וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}}<קטע סוף=עלינו/> <קטע התחלה=על כן/>עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד.<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המערבי יש לסיים כא.ן}}</noinclude> <קטע סוף=על כן/>{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=(}}כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃<noinclude>{{הערה|למנהג אשכנז המזרחי יש לסיים כאן.}}</noinclude>{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=){{ש}} {{הור|בהרבה מקומות אין אומרים כאן קדיש.}}| [אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא׃{{ממס|משלי ג כה}}{{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}}{{ש}} וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא, וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל, אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט׃{{ממס|ישעיהו מו ד}}]}}<noinclude>{{סוף}} ==שינויי נוסחאות== <references /> </noinclude> 4yqq5lhukslat2n0j0o8ezkmtpflsmv 0 1715963 3007543 2950457 2026-04-22T22:49:57Z Yack67 27395 3007543 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הוראה למתפללים|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש בבית הכנסת=== {{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט.}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] nccuhlem0n05v1dpoflcj2wubgjzrmi 3007550 3007543 2026-04-22T23:09:43Z Yack67 27395 3007550 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הוראה למתפללים|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש בבית הכנסת=== {{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט שחל בשבת.}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] j289kg4doi5rsemazahth34ssdirxwm 3007571 3007550 2026-04-23T07:12:08Z בן עדריאל 9444 3007571 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש בבית הכנסת=== {{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט שחל בשבת.}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] 9o3v8w2635vt6o38iauypm7kpftw59i 3007598 3007571 2026-04-23T08:53:17Z Yack67 27395 3007598 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש בבית הכנסת=== {{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט שחל בשבת.}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] 2a56y4gxl4he2pf24zhx5wfay1apn88 0 1716356 3007435 3006488 2026-04-22T16:21:33Z מו יו הו 37729 /* שיר הכבוד */ 3007435 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===החזרת ס"ת=== {{קטן|כשמחזירים את ספר התורה לארון, אומר החזן:}}{{ש}} {{גדול|יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.}} {{ש}}{{קטן|והקהל אומר:}} הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ. הַלְלוּיָהּ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קמח#קמח, יג|תהלים קמח, יג-יד]])}} מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[תהלים כט]])}} {{קטן|כשמכניסים את ספר התורה לארון, אומרים:}} וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃ {{כתב עילי|([[במדבר י, לו]])}} {{ש}}קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ׃ כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ׃ בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ׃ {{כתב עילי|([[תהלים קלב#קלב ח|תהלים קלב, ח-י]])}} {{ש}}כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ׃ {{כתב עילי|([[משלי ד, ב]])}} {{ש}}עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יח]])}} {{ש}}דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכׇל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם׃ {{כתב עילי|([[משלי ג, יז]])}} {{ש}}הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃ {{כתב עילי|([[איכה ה, כא]])}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשית=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|ג א}} {{רקע אפור| {{הור|בחזרת הש"ץ:}}{{ש}}{{קדושה אשכנז|מוסף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג ו|ג ח}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג י}} }} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג ט|ג י}} ===קדושת היום=== {{ג|אַתָּה יָצַרְתָּ עוֹלָמְךָ מִקֶּדֶם, כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֺתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ; וַתִּתֶּן לָנוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּאַהֲבָה, שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְכַפָּרָה. וּלְפִי שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ, חָרְבָה עִירֵנוּ, וְשָׁמֵם בֵּית מִקְדָּשֵנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וְנֻטַּל כָּבוֹד מִבֵּית חַיֵּינוּ, וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵינוּ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. וְאֶת מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה, כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:}} וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ׃ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ׃{{ממס|במדבר כח#כח ט|במדבר כח ט-י}} '''וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהֹוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃'''{{ממס|במדבר כח יא|שם פסוק יא}} '''וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ, וְיַיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.''' יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג, עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי, כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ, וְהַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ, חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה אֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֺן [בשנה מעוברת עד ר"ח אדר ב': וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע]. כִּי בְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בָּחַרְתָּ מִכׇּל הָאֻמּוֹת, וְשַׁבַּת קׇדְשְׁךָ לָהֶם הוֹדָעְתָּ, וְחֻקֵּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָהֶם קָבָעְתָּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יז ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יח ג}}</small></div> |} {{מגירה|לראש חודש טבת|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ד}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יט א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי א|אלהי ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד|אלהי ו}} ===קדיש תתקבל=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==אין כאלהינו== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו}} ===קדיש דרבנן=== {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי"ת=לא}} ==עלינו== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|שבת}}|הַיּוֹם|{{הור|לפי מנהג הגר"א אומרים רק {{צ|ברכי נפשי}}.}} הַיּוֹם}} ===ברכי נפשי=== בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה׃ הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ׃ עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׃ יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד׃ תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם׃ מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן׃ יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם׃ גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ׃ הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן׃ יַשְׁקוּ כׇּל חַיְתוֹ שָׂדָי, יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם׃ עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל׃ מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו, מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ׃ מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ׃ וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד׃ יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְיָ, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃ אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ׃ הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים׃ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ׃ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ תִרְמֹשׂ כׇּל חַיְתוֹ יָעַר׃ הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אׇכְלָם׃ תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן׃ יֵצֵא אָדָם לְפׇעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב׃ מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ׃ זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׃ שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַחֶק בּוֹ׃ כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, לָתֵת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃ תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב׃ תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן׃ תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה׃ יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָיו׃ הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָנוּ׃ אָשִׁירָה לַייָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ׃ יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, הַלְלוּיָהּ׃ ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===שיר הכבוד=== {{:אנעים זמירות}} ==שינויי נוסחאות== 30s4j63vf9finzv0gxn1simh1qi8aqk 0 1717225 3007420 2899684 2026-04-22T15:57:36Z מו יו הו 37729 /* [שיר] */ 3007420 wikitext text/x-wiki {{דף שער|ספר=ספר|הבחור|מקור=על פי מהדורת מנטובה שי"ו{{ש}}עם השלמות ותיקונים מהמהדורות האחרות}} <קטע התחלה=הקדמות/> =[הקדמות]= ==[פתיחה]== '''אמר אליהו הלוי אשכנזי''' בן ארבעים שנה אנכי בשלוח הזמן אותי מויניציאה ובאתי לרומא, ושם נדרשתי לאשר שאלוני בחבור הספר הזה, ואשיב בו דבר כאשר עם לבבי. והנה החיה יי אותי מאז זה שלשים שנה, והרי אני כבן שבעים שנה, ועודני היום חזק, ככחי אז וככחי עתה לצאת ולבא למלחמת הדקדוק והפסוק והמסורת. כי מאז נתחדשו בי דעות אחרות וסברות חדשות אשר לפנים לא ידעתים, מצורף לזה כי מאותו היום והלאה מצאתי שהנחתי קצת דברים שהיו ראויים להכתב ולא כתבתים, גם כתבתי דברים הלואי ולא כתבתים נחמתי כי עשיתים. ואין לתמוה על ככה, כי כן נמצא לרבותינו ז"ל שאמרו דבר בילדותם וחזרו בו בזקנותם, כמו שמצינו {{צ|הדר ביה רבא מההיא}} {{ק|([[שבת כז א]] ועוד)}}, וכן רב אשי חזר ממה שאמר במהדורא קמא והלכה כמהדורא בתרא, כדאיתא בסוף פרק מי שמתו {{ק|([[בבא בתרא קנז ב]])}}. והנה כמחשבותם מחשבותי ולא טוב אנכי מאבותי, לכן הסכמתי עם לבבי להדפיס הספר הזה שלישית ולהוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובזה איטיב חסדי האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים ללמדם הקדמות כוזבות וראיות בלתי צודקות וחקים לא טובים, וילמדום התלמידים הבאים אחרי, ונמצא שם שמים מתחלל חס ושלום. ולכן בהעתקה הזאת אתקן המעוות, והדורים אישר והמקלקל אכשר, וארים מכשול מדרך עַמי, ובזה יהיה אלהים עִמי. ובכן אתחיל אותה ההקדמה באשר היא, והשירה אשר חברתי בעת ההיא. ==[שיר]== {{ק|'''וזאת השירה / אשר חברתי ברומא הבירה'''}} {{סי|אֲ}}שַׁוֵּעַ וְגַם אֶקְרָא לְאִישִׁים / נְעָרִים עִם זְקֵנִים גַּם יְשִׁישִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}כוּ אֵלַי אֲלַמֶּדְכֶם כְּלָלֵי / לְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְהֵם פָּנִים חֲדָשִׁים {{ש}} {{סי|יְ}}סוֹד דִּקְדּוּק הֲלֹא בָדוּק בְּסִפְרִי / לְיוֹדְעֵי דָּת וְדִין חַכְמֵי חֲרָשִׁים {{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא אוֹצִיא לְאוֹר בּוֹ תַּעֲלוּמוֹת / וְאַגִּידָה נְצוּרוֹת הַמְפָרְשִׁים {{ש}} {{סי|לְ}}אַרְבָּעָה נְגִידֵי מַאֲמָרִים / אֲחַלְקֵהוּ לְבָאֵר הַדְּרוּשִׁים {{ש}} {{סי|וְ}}עִקָּרִים שְׁלֹש עֶשְׂרֵה לְאֶחָד / דְּהַיְנוּ הֵם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים {{ש}} {{סי|יְ}}הִי סִפְרִי בְּשֵׁם בָּחוּר מְכֻנֶּה / יְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים ==[הקדמה]== {{ק|'''וזאת היא ההקדמה / שחברתי ברומא'''}} בשנת חמשת אלפים ומאתים ושבעים ושבעה ליצירה, העיר יי את רוח איש משכיל ומבין בכל מדע, אדר יקר תפארת חשמן אֶגִידִיאוֹ ירום הודו, אשר בקש למצא דברי חפץ וכתוב יושר בספרי לשוננו הקדושה, ולי אני עבדו צעיר המדקדקים אליהו הלוי אשכנזי קרא, ואמר לי מה לך פה אליהו, קום נא ועשה ספר הנותן אמרי שפר בדקדוק לשון הקדש, כי כל ספרי המדקדקים אשר ראיתי אין בהם כדי למלאת חשקי ולרוות צמאי בדקדוק, כי יש מהם שבא בארוכה מרבה דברים ללא הועיל לחכמה זו, ויש מהם שבא בקצרה מניח דברים הצריכים לה. ואתה אזור נא כגבר חלציך ובחר מן שתי הקצוות הממצע, והגד נא תעלומות חכמה בדקדוק הלשון בדברים אשר לא נכתבו וראויים להכתב, וחבר מהם ספר למען יזכו בו הרבים ויעמוד לנס עמים, ואליו גוים ידרשו וימצאו מרגוע לנפשם. ויהי בשמעי דבריו כי נעמו, קמתי למלא חשקו ונזדרזתי למלאותו, והואלתי לעשות הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות בכללים קצרים מועילים והכרחים לכל מי שיבא ללמוד דרכי לשון הקדש, מבלי שאאריך בדברים אשר כתבו המדקדקים אשר לפני וכל ספרי דקדוק מלאים מהם, רק עקר כוונתי בחבור הזה לכתוב קצת כללים ודברים אשר לא קדמני אדם בהם. גם קצת הדברים הטובים אשר כתבו חשובי המדקדקים במקומות מפוזרים בספריהם אחת הנה ואחת הנה זער שם זער שם, ואני אקבצם ואבארם ואעשה מהם כללים ועקרים יקל זכרונם על התלמידים. והכלל זה יהיה משפט הספר ומעשהו, מכל אשר יצא מחוק ומשפט הדקדוק אשמר, ולא יהיו דברי אלה רק על סתם ההלכה לאמור הדין הוא ככה, ואם נמצא מלה אחת או שתים המשנות סדר ההלכה ויוצאות מן הכלל לא אשים עליהן לב, ובפרט המלות אשר קראו להם המדקדקים 'זרות' או 'מורכבות'. וכבר התחלתי לחבר ספר אחד קטן, וטרם הבראו נקרא שמו '[[ספר הרכבה]]', ובו יהיו מבוארים כל עניני הזרים והמורכבים באר היטב, ואין לי בהם עסק בזה הספר. וכל זה כדי שלא להרבות כמוּתו‍, פן יראה הרואה אותו, וימאסהו בהביטו, אל מראהו ואל גובה קומתו. לכן כשאביא דמיון מה מהפסוק לא ארבה עליו רעים, רק על פי עד אחד או שנים יקום דבר. אכן על כל פסוק ופסוק ארשום בגליון שם הספר אשר הפסוק ההוא בא בו; ולא זו בלבד אעשה לך, כי אף מספר הפרק אשר יבא בו הפסוק ההוא ארשום על סדר הפרקים אשר סדרו האומות בכל ארבע ועשרים ספרים, וקראו להם בלשונם קַפִּיטוֹלוֹ"שׂ, כי ראיתי בהם צורך ותועלת גדול למעיין בכל ספר אשר ימצא שם ראיית פסוק, כי לפעמים אף אם ידע האדם באיזה מכ"ד ספרים בא הפסוק ההוא, הנה יום או יומים יעמוד וילאה למצא פתח שער מקומו איו. והאמת כי כבר חלקו בעלי המסרת כל ספר וספר כמו כן לחלקים, וקראו לכל חלק וחלק 'סדר'; וזולת מה שחלקו חמשה חומשי תורה לנ"ב פרשיות, חלקום עוד לסדרים, ואמרו: ספר בראשית פרשיותיו י"ב וסדריו מ"ג, ספר שמות פרשיותיו י"א וסדריו כ"ט וכן כלם. וכן חלקו שאר ספרי העשרים וארבע לסדרים, כמו: ספר יהושע סדריו ל"ד, ירמיה סדריו ל"א וכן כלם, הגדול לפי גׇדלו והקטן לפי קׇטנו. ומאז שהייתי לאיש תמהתי למה לא נתנו כן בישראל, לרשום בראש כל סדר וסדר על דרך א ב ג ד ה ו וכולי כאשר סדרום בעלי המסרת. והנה ידוע תדע כי זולתנו חלקו ספר שמואל וספר מלכים וספר דברי הימים כל אחד ואחד לב' חלקים. והנה חלקתי עצמות הספר הזה לארבעה מאמרים, דהיינו שנים בפעלים ושנים בשמות, וחלקתי כל מאמר לשלש עשרה עקרים על שם שלש עשרה עקרי דת אמונתינו הקדושה, נמצא לארבעה המאמרים האלה חמשים ושנים עקרים, סימן להם אליה"ו. ועוד חלקתי כל עקר לחלקים קטנים וציינתים על דרך א ב ג ד וכולי. והתועלת בזה הוא מפורסם ואין צריך לכתבו. והנה קראתי שם הספר הזה '''ספר הבחור''', וזה לשלש סבות: האחת בהיות הספר הזה בחור וטוב וכלו סולת ואין בו פסולת. השניה בעבור היותו מחובר אל כל בחור ללמוד בו בימי בחרותו, וייטב לבו באחריתו. השלישית בעבור היות שם כנויִי משונה, ובשם 'בחור' מכונה. {{ק|'''ועל זה אמרתי בשירי'''}} אַחִים וְגַם רֵעִים / שִׁמְעוּ דְּבָרַי עִם / סֵפֶר מְאֹד נָעִים / הַיּוֹם יְלִדְתִּיהוּ{{ש}} יַעַן לְכָל בָּחוּר / הוּא טוֹב וְגַם בָּחוּר / וַאֲנִי שְׁמִי בָּחוּר / בָּחוּר קְרָאתִיהוּ ==ואלו הם סִמני הספר== ===המאמר הראשון=== {{ק|'''בביאור גזרת הפעלים. ונחלק לשלש עשרה עקרים'''}} [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א|העקר הראשון]] – בחלוקת כל שרשי הלשון לשמונה חלקים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור ההבדלים אשר בין כל אחת ואחת משמנה החלוקות הנזכרים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור שלש השמות המונחים לשלש האותיות השרשיות, ובביאור גדר הפעלים השלמים ושאינן שלמים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור ששה הזמנים הנקראים פעולות, ואבארם שתים שתים, ואתחיל בעברים ובעתידים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור הבנוניים הפעולים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור המקור והצווי. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז|העקר השביעי]] – אתחיל בו לבאר הוראות הבנינים, ותבואר בו הוראת בנין הקל לבדו. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח|העקר השמיני]] – בביאור הוראת בנין נִפְעַל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור הוראת בנין פִּעֵל הדגוש. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור הוראת בנין פֻּעַל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא|העקר האחד עשר]] – בביאור הוראת בנין הִפְעִיל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור הוראת בנין הׇפעל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור הוראת בנין הִתְפַּעֵל. ===המאמר השני=== {{ק|'''בביאור ההבדלים אשר בין כל בנין ובנין מצד הנקודות, ואבארם גם כן שנים שנים'''}} [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א|העקר הראשון]] – בביאור נקודת הקל והנִפְעַל מהשלמים וסימניהם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור נקודת פִּעֵל, פֻּעַל מהשלמים וסימניהם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור נקודת הִפְעִיל וְהׇפעל מהשלמים וסימניהם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור נקודת בנין הִתְפַּעֵל מהשלמים וסימניו. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור גזרת חסרי פ"א נו"ן, כמו נָגַשׁ. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור גזרת נחי פ"א אל"ף או יו"ד, כמו אָמַר, יָשַׁב. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ז|העקר השביעי]] – בביאור נקודות בנין הקל והנִפְעַל מגזרת נחי עי"ן כמו קוּם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|העקר השמיני]] – להוכיח שבנין פִּעֵל הדגוש שבגזרה זו הוא הבנין אשר קראו לו קצת המדקדקים 'מרובע', ובביאור ההִפְעִיל וההִתְפַּעֵל. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד אל"ף כמו קָרָא. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד ה"א כמו גָּלָה. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יא|העקר האחד עשר]] – בביאור נקודת בנין הקל והנִפְעַל מגזרת הכפולים. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור חמשה הבנינים האחרים מגזרת הכפולים. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור קצת כללים מהגזרות המורכבות. ===המאמר השלישי=== {{ק|'''בביאור משקלי השמות מהשלמים. וגם הוא נחלק לשלש עשרה עקרים'''}} [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר א|העקר הראשון]] – בביאור מה היא הכוונה במלת 'משקל', ואיך שוקלין את השמות. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור סבת השתנות נקודות השמות, ואיזה הם הנקודות המשתנות, ולאיזה נקודות הם משתנות. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור משקלי השמות שהם בסגול. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור משקלי השמות שתנועתם הראשונה חולם. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור משקלי השמות של שאר הנקודות בכלל. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור הקדמה אחת לכנויי השמות. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ז|העקר השביעי]] – בביאור הכנויים והאותיות המשמשות בכנוים. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|העקר השמיני]] – בביאור משקלי השמות הנקביים הבאים עם ה"א הנקבה. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור הרבוי משמות הנקביים. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור השמות הנקביים הבאים בלשון יחידה עם תי"ו בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|העקר העקר האחד עשר]] – בביאור כנויי השמות הנקביים אשר סופם ה"א או תי"ו, ובביאור ההפרש שביניהם. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור השמות אשר בהם תוספת ה"א או אל"ף או מ"ם בראש או בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור השמות אשר בהם תוספת נו"ן או תי"ו או יו"ד בראש או בסוף. ===המאמר הרביעי=== {{ק|'''בביאור משקלי השמות שאינן שלמים. ונחלק גם הוא לשלש עשרה עקרים'''}} [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר א|העקר הראשון]] – בביאור שמות חסרי פ"א נו"ן. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור שמות נחי פ"א אל"ף או יו"ד. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בתוספת אות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בלי תוספת אות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור שמות נחי למ"ד אל"ף. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז|העקר השביעי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בתוספת מ"ם בראש ובתי"ו בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח|העקר השמיני]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בלי תוספת אות בראש והם בה"א הנקבה. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים עם ה"א שרשית בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א של שתי אותיות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יא|העקר האחד עשר]] – בביאור שמות מגזרת הכפולים הבאים בחסרון אות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור שמות מהכפולים הבאים בתוספת מ"ם או תי"ו בראש. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור שמות של ארבע או חמש אותיות. {{ק|'''סליקו הסימנים / ובשם שוכן מעונים / אתחיל הספר / הנותן אמרי שפר'''}}<קטע סוף=הקדמות/><קטע התחלה=א/><קטע התחלה=א א/> =[[ספר הבחור/מאמר א|המאמר הראשון]]= {{ג|'''בביאור גזרת הפעלים, ונחלק לשלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בחלוקת שרשי לשון הקדש לשמונה חלקים''' ===א=== דע כי כל שרשי לשון הקדש נחלקים לשני מיני פעלים, וכל פֹעל לששה גזרות, וכל גזרה לשבעה בנינים, וכל בנין לששה זמנים, וכל זמן לשני מינים, וכל מין לשני מספרים, וכל מספר לשלשה גופים, ולכל גוף דבור מיוחד, ועתה אבאר כל אחד ואחד. ===ב=== השני פעלים: האחד עומד והאחד יוצא. העומד: כמו הָלַך, עָמַד, יָשַׁב ודומיהם, שהפעולה עומדת בגוף הפועֵל ולא תצא ממנו לזולתו. והיוצא: כמו שָׁמַר, פָּקַד, הָרַג ודומיהם, שהפעולה יוצאת ממנו לזולתו. ובהרבה דברים נבדלים הפעלים העומדים מהיוצאים, כמו שיתבאר בקצורי זה. ===ג=== וששה הגזרות הם: שלמים, חסרים וכפולים, ושלשה מיני נחים, והם נחי אות ראשונה, נחי אות שניה, נחי אות שלישית, הרי ששה גזרות. ויש עוד שאר גזרות, כמו נחי הקצוות וחסרי הקצוות ומרובעים ודומיהם, אבל כלם מורכבים ויוצאים מאלה הששה כמו שיתבאר. ===ד=== ושבעה הבנינים, מהם שלשה פועלים נקראים אבות, ושלשה פעולים נקראים תולדות; ואחד מהבנינים אב ותולדה, דהיינו מצד אחד הוא פועֵל ומצד אחד הוא פעוּל, כמו שיתבאר. הפועלים הם קל ופִּעֵל וְהִפְעִיל, והפעולים הם נִפְעַל ופֻּעַל והׇפעל, והפועל והפעול הוא הנקרא הִתְפַּעֵל. ===ה=== ולאומר שנמצא עוד בנין הנקרא 'מרובע', כמו שׁוֹפֵט, שׁוֹפַטְתָּ וכולי, אשיב בגזרת נחי העי"ן [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|במאמר שני עקר שמיני]], ושם אוכיח בראיות ברורות וצודקות שאינו ראוי להקרא בנין בפני עצמו. ===ו=== וששה זמנים הם ששה פעולות: עבר, בינוני, פעוּל, מקור, צווי, עתיד. ושני המינים הם הזכר והנקבה. ושני המספרים הם היחיד והרבים. ושלשה גופים הם הנסתר והנוכח והמדבר בעדו. והדבור המיוחד לכל אחד הוא בנקודתו, או בתוספת אות אחת או שתים על שלש האותיות השרשיות, כגון אותיות תהימו"ן בסוף העברים, ואותיות אית"ן בראש העתידים.<קטע סוף=א א/><קטע התחלה=א ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור ההבדלים אשר בין כל אחת ואחת מן שמנה החלוקות הנזכרות''' ===א=== דע, אף שאמרתי שבכל גזרה שבעה בנינים, זה אינו אלא לחלק הפעלים היוצאים; אבל חלק הפעלים העומדים אין לו רק שלשה בנינים הפועלים, כי הבנינים הפעולים אינם צריכים להם, כי הם עצמם פעולים, כאשר רמזתי כבר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א#ב|בסימן ב]]. ומעטים נמצאים שיבאו בבנין נִפְעַל וְהִתְפַּעֵל, כמו שיתבאר בעקר שמיני {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ג|סימן ג]])}}. ===ב=== ואשר אמרתי כי לכל בנין ששה זמנים, זה אינו אלא לשלשה בניני הפועלים, כי בארבעה האחרים לא שייך הפעול, בעבור שהם עצמם פעולים. גם בקצתם לא שייך הצווי, כאשר יתבאר בכל אחד מהם. ===ג=== ואשר אמרתי כי לכל זמן שני מינים, זה צודק בכל הזמנים, חוץ מן המקור שלא שייך בו מין כלל, כי הוא שוה לכל, ונקרא 'מקור' כי ממנו נובעות כל הפעולות, כמו שיתבאר עוד. ואשר אמרתי כי לכל מין שני מספרים, גם זה צודק בכלם חוץ מהמקור. ===ד=== ואשר אמרתי כי לכל מספר שלשה גופים, זה אינו אלא בעבר ובעתיד, אבל שאר הזמנים אין להם רק גוף אחד; כי אין לבינוני ולפעול רק גוף הנסתר, ואם תרצה לשמש בהם בשאר הגופים, צריך להוסיף מלת כנוי הנוכח עם הנוכח ומלת כנוי המדבר בעדו עם המדבר בעדו, כמו '''אַתָּה''' פּוֹקֵד, '''אֲנִי''' פּוֹקֵד, '''אַתֶּם''' פּוֹקְדִים, '''אֲנַחְנוּ''' פּוֹקְדִים, '''אַתְּ''' פּוֹקֶדֶת, '''אַתֶּן''' פּוֹקְדוֹת. וכן בפעול. ואין לצווי רק גוף הנוכח, ואין לדבר בו בשאר הגופים, כי אין מצווין אלא לנוכח. ===ה=== ואשר אמרתי כי לכל גוף דבור מיוחד, זה אינו אלא לנוכח ולנסתר, אבל דבור המדבר בעדו הוא שוה לזכר ולנקבה בכל הפעלים ובכל הכנויים, כמו אֲנִי, אֲנַחְנוּ, וכן כל נִי ונוּ שבכנויים. אבל מלת הנסתרים השוה לזכרים ולנקבות אינה אלא בעבר לבדו, כמו פָּקְדוּ. ===ו=== והכלל כי כל דבור האדם נחלק לארבעה חלקים: ליחיד ולרבים, ליחידה ולרבות. ולכל אחד מאלו שלשה דבורים: נוכח, נסתר, מדבר. והיה צריך אם כן להיות בכל זמן שנים עשר דבורים: שלשה לזכר יחיד, שלשה לרבים, שלשה לנקבה יחידה, שלשה לרבות. ולפי שבעבר נשתוו שלשה לזכרים ולנקבות כמו שיבא, על כן נשארו בו תשעה דבורים. ===ז=== וכן בעתיד היו ראויים להיות שנים עשר דבורים, ולפי שנשתוו גם כן בו שני גופי המדברים בעדם, לא נשארו בו רק עשרה דבורים. ואף כי דבור הנסתרות והנמצאות באו באופן אחד, כי מלת תִּפְקֹדְנָה משרתת לשניהם, מכל מקום אינו נקרא שוה לשתי סבות, האחת כי כל 'שוה' שהזכרתי רוצה לומר שוה לזכר ולנקבה, וזה אינו כן, והשנית שאין הוראתו שוה, כי האחת לנסתרות והשנית לנמצאות. וכן אף כי נעשה שני דבורים מן תִּפְקֹד, לא נקרא שוה, כי האחת לנוכח והשנית לנסתרת, ואין לועזין זה כזה, לכך לא נקרא שוה.<קטע סוף=א ב/><קטע התחלה=א ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור שלש השמות המונחים לשלש אותיות השרשיות, ובביאור גדר הפעלים השלמים ושאינן שלמים''' ===א=== עד הנה דברתי על הגזרות והבנינים ופעולותיהם בכלל, ועתה אדבר עליהם בפרט. וקודם כל דבר צריך שתדע כי לכל פעל לשון העברי, בין שהוא מהשלמים או משאינן שלמים, יש לו שלש אותיות שרשיות. וכבר הסכימו המדקדקים לשקול כל שרש על משקל פָּעַל, וקראו לאות ראשון של כל שרש פ"א, ולשנית עי"ן, ולשלישית למ"ד. וכל שרש שתחסר או תנוח בו אחת משלש אותיותיו השרשיות, קראו לו חסרי פ"א, או נחי פ"א, או עי"ן, או למ"ד. ו[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#ו|במאמר שני בעקר ששי בסימן ו]] אבאר ההפרש שבין החסרים ובין הנחים. ===ב=== לכן זכור נא, בכל מקום שתמצא כתוב 'פ"א-הפעל' או 'עי"ן-הפעל' או 'למ"ד-הפעל' בפעלים או בשמות, רוצה לומר: אות ראשונה או שנייה או שלישית. ועוד אדבר מזה במשקלי השמות [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר א#א|בתחילת מאמר שלישי]]. ===ג=== ודע כי כל פעל הנקרא מגזרת השלמים, הוא אשר אין בו אחת מאותיות אהו"י, וגם אין בו נו"ן בראש, וגם אין שתי אותיות אחרונות דומות, כי אז לא תחסר אחת משלש אותיות השרשיות לעולם, לכך נקרא שלם. ופעל שיש בו נו"ן בראש נקרא מגזרת החסרים, כאשר יתבאר בגזרתו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה|מאמר ב עיקר ה]])}}. ופעל שיש בו אחת מאותיות אהו"י, ההוא נקרא מגזרת הנחים, והנני אבאר דרך חנייתם. ===ד=== האל"ף תנוח בראש או בסוף הפעלים, כמו מן אָכַל תאמר אוֹכַל יֹאכַל תֹּאכַל; ובסוף, כמו קָרָא, קָרָאתָ וכולי. אבל באמצע לא תנוח, כמו שָׁאַג, שָׁאַל ודומיהם. הה"א לא תנוח רק בסוף הפעל, כמו גָּלָה, עָשָׂה ודומיהם. ובראש ובאמצע לא תנוח, כמו הָרַג, בָּהַל ודומיהם. הוי"ו לא תנוח רק באמצע, כמו קוּם שׁוּב ודומיהם, אבל בראש או בסוף לא נמצא וי"ו שרשית. היו"ד לא תנוח רק בראש, כמו מן יָדַע נאמר אֵדַע, יֵדַע, אֵשֵׁב, יֵשֵׁב, הצירי מורה על היו"ד. ובאמצע לא תבא יו"ד נחה בפעלים לפי דעת קצת, ובסוף לא תבא שרשית לעולם לפי דעת הכל. ===ה=== ופעל שיש בו שתי אותיות שרשיות דומות בסוף, נקרא מגזרת הכפולים, כמו סָּבַב, תָּמַם. ומעטים נמצאים שתהיינה שתי אותיות הראשונות דומות, והם הולכים על דרך השלמים, כמו מן דָּדָה נאמר {{צ|'''אֶדַּדֶּה'''}} {{ק|([[ישעיהו לח טו]])}}, ומן שָׁשָׁה – {{צ|'''וְשִׁשִּׁיתֶם''' (את) הָאֵיפָה}} {{ק|([[יחזקאל מה יג]])}}; וכמעט אין עוד בפעלים. ויותר נמצאים בשמות, כמו {{צ|דָּרַךְ '''כּוֹכָב''' מִיַּעֲקֹב}} {{ק|([[במדבר כד יז]])}}, {{צ|וּמָשׁוֹחַ '''בַּשָּׁשַׁר'''}} {{ק|([[ירמיהו כב יד]])}}, {{צ|'''בְּבָבַת''' עֵינוֹ}} {{ק|([[זכריה ב יב]])}}, ודומיהם מעטים. ===ו=== ופעלים שיהיו בהם הפ"א והלמ"ד דומות, אין גם אחד בשלמים. ומלת {{צ|'''יְעַלְעוּ''' דַם}} {{ק|([[איוב לט ל]])}} אין שרשו עָלַע, כאשר אבאר בספר ההרכבה {{ק|([[ספר הרכבה#יְעַלְעוּ|ערך יעלעו]])}}. אבל בשרשים שאינן שלמים נמצא הָיָה ונָתַן וזולתם מעטים, ויותר נמצאים בשמות, ובפרט עם השי"ן, כמו שֶׁמֶשׁ, שֹׁרֶשׁ, שָׁלֹשׁ.<קטע סוף=א ג/><קטע התחלה=א ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''אתחיל בו לבאר ו' הזמנים הנקראים פעולות, ואבארם שתים שתים, ואתחיל בעברים ובעתידים''' ===א=== דע כי העבר והעתיד הם עקרי כל הפעולות, ובהם יוכל אדם להסתפק ולדבר בם במקום כל שאר הפעולות. וכן דרך המקרא להשתמש בהם במקום בינוני, מקור וצווי, כאשר יתבאר. ===ב=== והאותיות המשמשות בעברים להורות על גופי הנדברים הם אותיות תהימו"ן, ולעולם בסוף. והמשמשים בעתידים הם אותיות אית"ן, ולעולם בראש. אמנם אין צריך להאריך בדרך שמושן, כי תראה בלוח הבנינים אשר אחבר אם ירצה יי. ===ג=== ודע כי עוד שלש אותיות ישמשו בראש העברים, וסימנם שו"ה, ועוד אדבר בם [[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים|בפרק השמושים]]. והעקרית היא הוי"ו, ושמושה בשני פנים; האחת נקראת וי"ו החבור, והיא המחברת פֹעל לפֹעל או שם לשם וכולי, כמו שיתבאר בפרק הנזכר. והשנית נקראת וי"ו ההפוך, והיא המהפכת עברים לעתידים ועתידים לעברים, כמו שאבאר פה. ===ד=== דע, כשתרצה להפך עבר לעתיד, תשים וי"ו שואית בראשו, כמו מן שָׁמַר – {{צ|'''וְשָׁמַר''' יְיָ}} {{ק|([[דברים ז יב]])}}, שהוא כמו וְיִשְׁמֹר, וכן {{צ|'''וְשָׁמְרוּ''' בְּנֵי יִשְֹרָאֵל}} {{ק|([[שמות לא טז]])}} הוא כמו וְיִשְׁמְרוּ. ותמיד היא נקודה בשוא, זולת המבטלים המהפכים אותה לשורק או לפתח או לחירק, כאשר יתבאר בפרק הנזכר {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים#ז|השימוש השביעי]])}}. ===ה=== ואם תאמר, במה אדע אי זה היא וי"ו החבור או וי"ו ההפוך? דע, כשאין לפניה פעל עבר אַחֵר אז היא וי"ו ההפוך, ואם לא אז היא וי"ו החבור. ופסוק אחד סימן: {{צ|מִי '''פָּעַל וְעָשָֹה'''}} {{ק|([[ישעיהו מא ד]])}}, והמשכיל יבין. וכן שני הו"וין של {{צ|'''וְקָרָא''' זֶה אֶל זֶה '''וְאָמַר'''}} {{ק|([[ישעיהו ו ג]])}} הן שתיהן ו"וי החבור, לפי שכתוב לפניהן {{צ|'''וָאֶרְאֶה''' אֶת יְיָ}} שהיא פעל עבר, בעבור הוי"ו הקמוצה שבראשה. ===ו=== ואם ישאל שואל, והלא {{צ|'''יְכַסֶּה'''}} ו{{צ|'''יְעוֹפֵף'''}} אשר לפניהם הם עתידים, נשיב כי דרך המקרא לשים עתיד במקום עבר במקומות שהוא מדבר בדבר הרגיל להיות תמיד, כמו {{צ|וְאֵד '''יַעֲלֶה'''}} {{ק|([[בראשית ב ו]])}}, {{צ|עַל פִּי יְיָ '''יַחֲנוּ'''}} {{ק|([[במדבר ט כ]])}} וכל אותה הפרשה. ===ז=== ודע כי דרך המקרא לדבר בלשון עבר במקום עתיד, וזה לרוב בדברי נבואה, כי הדבר ברור לפני המקום כאלו נעשה כבר. ובתלים משלי איוב הוא להפך, כי רוב העתידים הנמצאים בהם הם במקום עברים, וכן בשירת הים {{ק|([[שמות טו]])}} ובפרשת האזינו {{ק|([[דברים לב]])}}. אבל בספור דברי מעשה לא נמצאים כאלה רק מעט מזער. ===ח=== ודע כי יש למלות הנוכח והמדבר בעדו ליחיד סימן אחר להכיר וי"ו החבור מוי"ו ההפוך; וזה, כשהם עם וי"ו החבור הם בטעם מלעיל על הרוב, כמו שדינם תמיד זולת וי"ו, כמו {{צ|'''וְאָכַ֚לְתִּי''' חַטָּאת הַיּוֹם}} {{ק|([[ויקרא י יט]])}}, {{צ|'''וְדִבַּ֙רְתִּי֙''' עַל הַנְּבִיאִים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}}, הם עברים, שהטעם מלעיל. אבל עם וי"ו ההפוך ישובו בטעם מלרע על הרוב, כמו {{צ|'''וְשָׁמַרְתָּ֖''' כָּל חֻקָּיו}} {{ק|([[שמות טו כו]])}}, {{צ|'''וְדִבַּרְתִּ֤י''' מִשְׁפָּטַי}} {{ק|([[ירמיהו א טז]])}}. וכן בכל הבנינים מכל הגזרות, חוץ מנחי למ"ד אל"ף או ה"א, שהם תמיד מלעיל עם הוי"ו וזולתה, כמו וְקָרָ֫אתָ, וּמָצָ֫אתָ, וּבָנִ֫יתָ, וּפָנִ֫יתָ ודומיהם. וכלל אחד אתן לך בכל תשע גופי העבר, לדעת איזו היא מלעיל או מלרע. ===ט=== דע כי חמשה מהם תמיד מלרע עם הוי"ו וזולתה, והם פָּקַ֫ד, פָּקְד֫וּ, פָּקְדָ֫ה, פְּקַדְתֶּ֫ם, פְּקַדְתֶּ֫ן; ושנים תמיד מלעיל עם הוי"ו וזולתה, והם פָּקַ֫דְנוּ ופָּקַ֫דְתְּ; ושנים מהם זולת הוי"ו הם תמיד מלעיל, ועם הוי"ו לפעמים מלעיל ולפעמים מלרע, והם פָּקַדְתָּ, פָּקַדְתִּי, כמו שכתבתי. וכלל זה כולל בכל הבנינים מגזרת השלמים, חוץ מהנסתרים והנסתרת מבנין הִפְעִיל, הם על הרוב מלעיל כמו שיתבאר עוד. ===י=== ודע כי שלשה גופים הנסתרים, שהם פָּקַד, פָּקְדוּ, פָּקְדָה, יש להם דין מיוחד; וזה, בהסמכם למלה זערה או למלה שהיא מלעיל, ישובו גם הם מלעיל, כמו {{צ|'''קָ֣רָא''' לָ֑יְלָה}} {{ק|([[בראשית א ה]])}}, {{צ|'''וְשָׁ֥אַל''' ל֛וֹ}} {{ק|([[במדבר כז כא]])}}, {{צ|'''וְקָֽרְאוּ'''־ל֥וֹ}} {{ק|([[דברים כה ח]])}}, {{צ|'''בָּ֣גְדוּ''' בָ֔הּ}} {{ק|([[איכה א ב]])}} ודומיהם. ===יא=== ודע כי בעתידים יש סימן אחר להכיר וי"ו החבור מן וי"ו ההפוך, וזה שוי"ו החבור היא נקודה בשוא, כמו שרמזתי לעיל [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ד#ד|בסימן ד]], אבל וי"ו ההפוך דינה להיות נקודה בפתח ודגש אחריה, כמו וַיֹּאמֶר, וַתֹּאמֶר, וַנֹּאמֶר. והאל"ף, לפי שאינה מקבלת הדגש, תבא עליה הוי"ו קמוצה. וכל זה יתבאר היטב בפרק הנ"ל אי"ה {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים#ו|בשימוש השישי והשביעי]])}}. ===יב=== הנה ידוע תדע כי בלשונות הגוים שלשה מיני עבר, והם עבר נשלם, ועבר בלתי נשלם, ועבר שכבר נשלם. אכן בלשון הקדש יבאו שלשתם באופן אחד, ולפי הענין יבואר כל אחד ואחד באחד משלשה האופנים האלו. והנני אתן לך דמיון ממלת פָּקַד הנמצא במקרא על שלש הפנים: {{צ|'''פָּקַד''' עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם}} {{ק|([[איכה ד כב]])}} הוא עבר נשלם, בלשון אשכנז ער האט גידוכט, ובלשון לעז ויסיטו. {{צ|וַייָ '''פָּקַד''' אֶת שָֹרָה}} {{ק|([[בראשית כא א]])}} הוא עבר בלתי נשלם, הרי הוא כמו 'היה פוקד', בלשון אשכנז ער גידוכט, ובלשון לעז ויסיטאווה. אבל לפי פירוש רש"י ז"ל הוא עבר שכבר נשלם עיין שם. {{צ|כִּי '''פָּקַד''' יְיָ אֶת עַמּוֹ}} {{ק|([[רות א ו]])}} הוא עבר שכבר נשלם, שהרי הוא כמו 'כבר פקד', בלשון אשכנז ער האט געדוכט, ובלשון לעז אויאה ויסיטאטו. וכן הוי"ו המתהפכת העתיד לעבר, היא מהפכתו לעבר בלתי נשלם על הרוב, כמו וַיֹּאמֶר, וַיְדַבֵּר, שהם מבוארים כמו הָיָה אוֹמֵר, הָיָה מְדַבֵּר, בלשון אשכנז ער זאגט, ער רידט. זולת בקצת מקומות כאשר יקדם לו עבר הנשלם אז גם כן הוא כמוהו, והמשל: {{צ|כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי '''וַיִּפְרֹץ''' לָרֹב '''וַיְבָרֶךְ''' יְיָ אֹתְךָ}} {{ק|([[בראשית ל ל]])}}, הנה הם כמו פָּרַץ ובֵרַךְ, בעבור מלת {{צ|הָיָה}} שלפניהם. ===יג=== אמנם דע שאין כח בוי"ו להפך העתיד לעבר שכבר נשלם כי אם במקומות מעטים מאד, כמו {{צ|'''וַיִּשְׁלַח''' יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב '''וַיֵּלֶךְ''' פַּדֶּנָה אֲרָם}} {{ק|([[בראשית כח ה]])}}, שהם כמו כבר שָׁלַח וכבר הָלַךְ{{הערה|יש שהגיהו: כמו {{צ|'''וַיִּשְׁמַע''' יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ '''וַיֵּלֶךְ''' פַּדֶּנָה אֲרָם}} {{ק|([[בראשית כח ז]])}}, שהם כמו כבר '''שָׁמַע''' וכבר הָלַךְ. ואכן, על פסוק זה פירש רש"י: {{צ|וישמע יעקב – מחובר לענין של מעלה וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו פדנה ארם, '''וכי שמע''' יעקב אל אביו '''והלך''' פדנה ארם וכי רעות בנות כנען, והלך גם הוא אל ישמעאל.}} ויקיעורך.}}, כמו שפירש רש"י ז"ל עיין שם.{{הערות שוליים}}<קטע סוף=א ד/><קטע התחלה=א ה/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור הבינוניים והפעולים''' ===א=== דע כי הפעולה שנעשית עתה בזמן הוה נקראת פעולת הבינוני, ומורכב מן העבר והעתיד. והמשל, כשתאמר 'ראובן אוֹכֵל', משמע שכבר התחיל לאכול ועדין יאכל. והנה אין ללשון הקדש פעל מיוחד המורה על זמן הבינוני הזה, כי מה שקוראים אנחנו בינוני, הוא נקרא לפי האמת שם הפועֵל, והוא כדמות תואר. ===ב=== אכן יש הפרש ביניהם, כי שם הפועֵל שהוא הבינוני לא יצדק לומר רק על אדם בזמן עשיית הפעולה ההיא, ושם התואר יצדק לומר על אדם שיש בו התואר ההוא אפילו בזמן שאינו עושה הפעולה. והמשל מִן גּוֹנֵב וגַּנָּב, הנה גּוֹנֵב נאמר על איש בשעה שהוא גונב, אבל גַּנָּב הוא שם תואר על איש שדרכו לגנוב, ואפילו בשעה שהוא ישן נקרא גַּנָּב. וזה מה שפירש רש"י ז"ל על {{צ|וְאִם '''מָאֵן''' אַתָּה לְשַׁלֵּחַ}} {{ק|([[שמות ט ב]])}} עיין שם. ===ג=== והפעול גם הוא נקרא בינוני, כי פעולתו עשויה בזמן הוה, והוא מורכב מעבר ומבינוני. והמשל, כשתאמר 'הבית בָּנוּי', משמע שכבר נבנה ועדין הוא קיים. וזהו ההפרש שבינו ובין נִפְעַל עבר, כשתאמר 'הבית נִבְנָה', אפשר שעתה הוא נהרס או נשרף. והנה הפעול גם הוא כדמות שם תואר, וההפרש שבינו ובין התואר הוא ההפרש שבין הבינוני והתואר, כמו שכתבתי. ===ד=== ולפעמים משמשים בשמות התוארים עצמם במקום בינוני ופעול, וזה דוקא בפעלים העומדים. והכלל, כל אותם שנמצא בהן תואר, לא יבוא בהם בינוני ופעול, אך יבוא התואר במקום שניהם. והמשל: חָכָם, גִּבּוֹר, גָּדוֹל, זָקֵן ודומיהם, אין צריך לומר לא חוֹכֵם ולא חָכוּם, לא גּוֹבֵר ולא גָּבוּר, לא גּוֹדֵל ולא גָּדוּל, לא זוֹקֵן ולא זָקוּן. אבל אותן פעלים שאין בהם תואר, יבוא בהן הבינוני אבל לא הפעול, כמו עוֹמֵד, יוֹשֵב, הוֹלֵךְ, שׁוֹכֵב ודומיהם, אין צריך לומר עָמוּד, יָשׁוּב, הָלוּךְ, שָׁכוּב, כי הבינוני עומד במקום שניהם. ולפי שהבינונים והפעלים הם כדמות שמות, לפיכך ישמשו בהם אותיות מש"ה וכל"ב המשמשות בשמות, כמו שיתבאר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים|בפרק השמושים]]. ===ה=== והנה לפי כוונת הענין יוכל אדם להבין באיזה מקום הם במקום בינוני או במקום תואר, כגון {{צ|'''הֲשֹׁמֵר''' אָחִי אָנֹכִי}} {{ק|([[בראשית ד ט]])}} הוא תואר, בלשון אשכנז אוב הטר; {{צ|'''הַשֹּׁמֵר''' אֶמֶת לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים קמו ו]])}} – בינוני, בלשון אשכנז דער דא הוּט, וכן כולם.<קטע סוף=א ה/><קטע התחלה=א ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור המקור והצווי''' ===א=== דע כי האותיות המשמשות במקורים הם בכל"ם. ואין צריך לומר גם הוי"ו עמהם, כי כן שמושה על כל הפעולות והשמות והמלות, זולת על מלת אוֹ ועל מלת אֲבָל ועל תיבה אשר ראשה ה"א התימה, כמו שאבאר בספר ההרכבה במלת {{צ|[[ספר הרכבה#וְהֶאֱזְנִיחוּ|'''וְהֶאֱזְנִיחוּ''']]}} {{ק|([[ישעיהו יט ו]])}}. ===ב=== ודע כי על הרוב לא יבא המקור זולת בכל"ם, רק כאשר סמוך אליו עבר או עתיד, כמו {{צ|'''הָלוֹךְ''' הָלַכְתָּ}} {{ק|([[בראשית לא ל]])}}, {{צ|'''אָמוֹר''' אָמַרְתִּי}} {{ק|([[ש"א ב ל]])}}, {{צ|'''שָׁמוֹר''' תִּשְׁמְרוּן}} {{ק|([[דברים יא כב]])}}, {{צ|'''אַבֵּד''' תְּאַבְּדוּן}} {{ק|([[דברים יב ב]])}} ודומיהם, ובא כן להורות על חוזק הפעולה. ועל הרוב הוא לפני הפעלים, אך במקומות מעטים אחריהם, כמו {{צ|וַיְבָרֶךְ '''בָּרוֹךְ'''}} {{ק|([[יהושע כד י]])}} ודומיהו. אבל עם הצווי הוא תמיד אחריו, כמו {{צ|שִׁמְעוּ '''שָׁמוֹעַ'''}} {{ק|([[ישעיהו ו ט]])}} ודומיהם, וזה להורות יותר על חוזק הצווי. ===ג=== דע כי האות היותר משמשת במקור היא הלמ"ד, כמו לִשְׁמֹר, לִזְכֹּר ודומיהם. ואפילו כשיבא זולת בכל"ם, על הרוב הוראתו כאלו הוא עם הלמ"ד, כמו {{צ|הִסְכַּלְתָּ '''עֲשֹה'''}} {{ק|([[בראשית לא כח]])}}, {{צ|'''רְאֹה''' פָנֶיךָ}} {{ק|([[בראשית מח יא]])}}, שהם כמו לַעֲשֹוֹת, לִרְאוֹת. וכל המקור כשיבא במקום צווי, כמו {{צ|'''זָכוֹר''' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת}} {{ק|([[שמות כ ז]])}}, {{צ|'''שָׁמוֹר''' אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב}} {{ק|([[דברים טז א]])}} ודומיהם, יש לפרשם כאלו הם לִזְכֹּר, לִשְׁמֹר. או הם כמו צוויים ממש, כמו זְכֹר, שְׁמֹר. ובשאר הבנינים זולת בנין הקל, אין הפרש בכתיבה ובקריאה בין המקור כשהוא זולת בכל"ם ובין הצווי ליחיד, וזה יתבאר לך יותר [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יג|בעקר שלש עשרה במאמר שני]]. ===ד=== ואשר אמרתי כבר כי אין למקור זמן, אומר עתה, כשהוא בא עם בכל"ם יש בו קצת הוראת זמן. כי עם הבי"ת והכ"ף הוא מורה על הרוב על זמן העבר, כמו {{צ|'''בִּנְסֹעַ''' הָאָרֹן}} {{ק|([[במדבר י לה]])}}, {{צ|'''כִּשְׁמֹעַ''' עֵשָׂו}} {{ק|([[בראשית כז לד]])}}, שהם כמו כאשר נָסַע, כאשר שָׁמַע. ועם הלמ"ד והמ"ם הוא מורה על הרוב על זמן העתיד, כמו {{צ|'''לִשְׁמֹר''' אֶת דֶּרֶךְ}} {{ק|([[בראשית ג כד]])}}, {{צ|'''מִדַּבֵּר''' עִם יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, שהם לעתיד. עד כאן דברתי מהמקור, ועתה אדבר מהצווי. ===ה=== דע כי לא תבא אות שמושית בראש הצווי לעולם זולת הוי"ו לבדה. ואף כי כבר אמרתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב#ד|לעיל עיקר ב סימן ד]])}} כי אין צווי אלא לנכח, אומר עתה כי תוכל לצוות גם לנסתר, אכן בלשון עתיד, כמו {{צ|'''יַעֲשֶׁה''' פַרְעֹה '''וְיַפְקֵד''' פְּקִידִים}} {{ק|([[בראשית מא לד]])}}, ודומיהם רבים. ===ו=== וכן יבא הצווי לנוכח בלשון עתיד, כגון רוב מצוֹת עשה, כמו {{צ|'''תִּסְפׇּר''' לָךְ}} {{ק|([[דברים טז ט]])}}, {{צ|'''תַּעֲשֶׂה''' לִי}} {{ק|([[שמות כ כא]])}} ודומיהם. וכן בלשון עבר עם וי"ו ההפוך, כמו {{צ|'''וְאָהַבְתָּ''' אֶת יְיָ}} {{ק|([[דברים ו ה]])}}, {{צ|'''וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ'''}} {{ק|([[דברים כו ה]])}} ודומיהם. והבאים בלשון צווי ממש הם מעטים, כמו {{צ|'''כַּבֵּד''' אֶת אָבִיךָ}} {{ק|([[שמות כ יא]])}}, {{צ|'''שְׁמַע''' יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[דברים ו ד]])}}. אבל מצוות לא תעשה לא יבאו לעולם רק בלשון עתיד, כמו {{צ|לֹא '''תִרְצַח''', לֹא '''תִנְאָף''', לֹא '''תִגְנֹב'''}} {{ק|([[שמות כ יב]])}}, לא נאמר לֹא רְצַח, לֹא נְאַף, לֹא גְנֹב, כי לא יבא הצווי לעולם אחר אחת ממלות האלו: אַל, לֹא, פֶּן, אֲשֶׁר, אֵת, לְמַעַן, בַּעֲבוּר ודומיהם. ===ז=== והנה למדבר בעדו לא שייך צווי כלל, כי אין אדם מצוה לעצמו. ולפעמים בא הצווי על לשון בקשה ותחנון, ובפרט כנגד השם יתעלה, כמו שנמצא לרוב בספר תהלים. ולפעמים משימין אצלו מלת נָא או אָנָּא להורות על התחינה, כמו {{צ|סְלַח '''נָא'''}} {{ק|([[עמוס ז ב]])}}, {{צ|'''אָנָּא''' יְיָ הוֹשִׁיעָה '''נָא'''}} {{ק|([[תהלים קיח כה]])}}. גם נמצא צווי בלשון גזום, כמו {{צ|'''שְׁמַח''' בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ}} {{ק|([[קהלת יא ט]])}}, {{צ|'''בֹּאוּ''' בֵּית אֵל}} {{ק|([[עמוס ד ד]])}}, ודומיהם מעטים.<קטע סוף=א ו/><קטע התחלה=א ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''אתחיל בו לבאר הוראת שבע הבנינים, ותבואר בו הוראת בנין הקל לבדו''' ===א=== הבנין הראשון הוא אב, ונקרא 'קל' לקלותו, שאין בו דגש ולא אות נוספת לסימנו. כי לשאר הבנינים בין אבות בין תולדות יש לכל אחד סימן מובהק, והוא דגש או תוספת אות או שתים עם הדגש, כמו שתראה בלוח הבנינים אי"ה. ===ב=== וההוראה העצמית שלבנין הקל הזה, היא להורות על מי שהוא פועל הפעולה בזולתו. רוצה לומר, כי רוב הפעלים שבבנין זה הם פעלים יוצאים. ונוכל לומר שבשביל זה שָׂם מניח הלשון בכל פעל שלש אותיות שרשיות; השתים הם לצורך הפעולה, לפי שאין פועַל פחות משתי אותיות, ואות השלישית מורה על מי שתצא אליו הפעולה. ולכן היו הפעלים של נחי העי"ן אכן פעלים עומדים, לפי שאין בהן רק שתי תיבות נעות, כגון קָם, שָׁב, סָר, רָץ, רָם. ולכן רוב הפעלים השלמים הם יוצאים. ונמצאים מעטים שהם עומדים, כמו הָלַךְ, יָשַׁב, עָמַד, שָׁכַן, יָשֵׁן, שָׁכַב, שָׂחַק, כָּעַס, בָּכָה. ויש בם סימנים להכירם, והם שלא שייך בהן פָּעוּל ולא נִפְעַל; גם לא שייך אחריהן אחת ממלות המורות על הפעול, כגון אֵת, אוֹתוֹ, אוֹתִי, אוֹתְךָ ודומיהם; גם לא יתקשרו עם הכנויים, כמו (ישיבני) {{ק|[יָשַׁבְנִי]}}, עָמַדְנִי, עָמַדְהוּ ודומיהם. והאמת שבכל סימנים האלה יש היוצאים מהכלל. לכן אתן בהם סימן שיוכל האדם להכירם בנקלה, וזהו שבכל פעל ששייך לפניו מלת מַה, הוא פעל יוצא, כגון מַה־שָּׁמַר, מָה־אָכַל, מַה־שָּׁתָה ודומיהם. אבל בפעלים העומדים לא שייך לומר מַה, כי לא יתכן לומר מַה־יָּשָׁב, מֶה־עָמַד, מַה־יָּשַׁן, מַה־בָּכָה. ===ג=== ודע כי נמצאים שרשים שהם לפעמים יוצאים ולפעמים עומדים, כמו {{צ|'''הָפַךְ''' לִבָּם לִשְׁנֹא עַמּוֹ}} {{ק|([[תהלים קה כה]])}} הוא יוצא, שפירושו: הקדוש ברוך הוא הפך לבם; {{צ|וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל '''הָפַךְ'''}} {{ק|([[שופטים כ מא]])}} הוא עומד. וכן {{צ|אֲשֶׁר '''חָלַק''' יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ד יט]])}} יוצא; {{צ|'''חָלַק''' לִבָּם}} {{ק|([[הושע י ב]])}} עומד, ואחרים מלבד אלה.<קטע סוף=א ז/><קטע התחלה=א ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בהוראת בנין נִפְעַל''' ===א=== הבנין השני נקרא בנין נִפְעַל, והוא של שלש מינים. המין האחד הוא תולדתו של קַל היוצא, רוצה לומר שהוא מקבל הפעולה מיד אביו הקל. והמשל, אם תאמר על האב אָכַל, תאמר על הבן נֶאֱכַל, וכן נִלְכַּד, נִשְׂרַף, {{צ|'''נִשְׁבַּר''' או '''נִשְׁבָּה'''}} {{ק|([[שמות כב ט]])}}, {{צ|אִם גָּנוֹב '''יִגָּנֵב'''}} {{ק|([[שמות כב יא]])}}, {{צ|שָׂרוֹף '''יִשָּׂרְפוּ'''}} {{ק|([[ש"ב כג ז]])}} ודומיהם רבים, כלם פעולים מיד אחר. והנה הוראת המין הזה כהוראת בנין פֻּעַל ממש, כי אין הפרש בין {{צ|'''וְגֻנַּב''' מִבֵּית הָאִישׁ}} {{ק|([[שמות כב ו]])}} ובין וְנִגְנַב, ובין {{צ|וְהִנֵּה '''שֹׂרָף'''}} {{ק|([[ויקרא י טז]])}} שהוא מבנין פֻּעַל ובין נִשְׂרַף. ויש לך לדעת שלא יבאו צווים מהמין הזה לעולם, כי לא נוכל לומר הִשָּׂרֵף, הִגָּנֵב, הִלָּכֵד, הִשָּׁבֵר, אבל יבואו במין השני, והטעם יתבאר לך בבנין פִּעֵל הדגוש {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י#ב|עיקר י סימן ב]])}}. ===ב=== והמין השני הוא מהנפעלים הפעולים על ידי עצמם, והם החלק היותר רב מהנִפְעַל. ובזה דומה הוראתו להִתְפַּעֵל ממש. וכן מצינו שהפסוק משמש בהם כאחד, כגון {{צ|אַל '''תִּטַּמְּאוּ''' בְּכָל אֵלֶּה}} שהוא כמו תִּתְטַמְּאוּ, ואחר כך אומר {{צ|כי בְּכָל אֵלֶּה '''נִטְמְאוּ''' הַגּוֹיִם}} {{ק|([[ויקרא יח כד]])}}, שהוא מבנין נִפְעַל. וכן אונקלוס מתרגם כל לשון נִפְעַל בלשון הִתְפַּעֵל. וכן רש"י ז"ל, כמו שפירש על {{צ|'''וַתִּתְכָּס'''}} {{ק|([[בראשית כד סה]])}}, וכן {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה '''וְהֵעָרֵל'''}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}. וגם יבא הצווי בנִפְעַל מזה המין והוראתו כבנין הִתְפַּעֵל, כמו {{צ|'''הִשָּׁמֶר''' לְךָ}} {{ק|([[בראשית לא כד]])}}, {{צ|'''הִפָּרֶד''' נָא מֵעָלָי}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}, שהוא כמו הִשְׁתַּמֵּר, הִתְפָּרֵד. והכלל, כל הנפעלים מזה המין אין הפרש בינם ובין הִתְפַּעֵל, כמו {{צ|יִקָּווּ הַמַּיִם… '''וְתֵרָאֶה''' הַיַּבָּשָׁה}} {{ק|([[בראשית א ט]])}}, וכן {{צ|'''וַיֵּרָא''' יְיָ}} {{ק|([[בראשית יב ז]])}}, {{צ|'''וַיִנָּחֶם''' יְיָ}} {{ק|([[בראשית ו ו]])}}, {{צ|שָׁבַת '''וַיִּנָּפַשׁ'''}} {{ק|([[שמות לא יז]])}}, {{צ|אֶל בֵּיתוֹ '''וַיֵּחָנַק'''}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, כולם מבוארים כאלו הם מן הִתְפַּעֵל. ויש נפעלים שלא נמצאו בקל, כמו נִשְׁבַּע, נִלְחַם, נִשְׁעַן, נִזְהַר, נִכְנַע ודומיהם, והם מפורשים כאלו הם מהקל, כמו שיתבאר בסוף עקר שלש עשרה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג#ד|סימן ד]])}}. ===ג=== ודע כי כמו שנמצאים פעלים בבנין הקל שפעמים הם יוצאים ולפעמים הם עומדים כמו שכתבתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז#ג|לעיל עיקר ז סימן ג]])}}, כן נמצאים בבנין זה נפעלים לפעמים יוצאים ולפעמים עומדים, כמו {{צ|וּבְנָבִיא '''נִשְׁמָר'''}} {{ק|([[הושע יב יד]])}} הוא יוצא, {{צ|וְעֲמָשָׂא לֹא '''נִשְׁמַר'''}} {{ק|([[ש"ב כ י]])}} הוא עומד, ופירושו: לא שמר את עצמו. וכן {{צ|'''וְנִמְכַּר''' בִּגְנֵבָתוֹ}} {{ק|([[שמות כב ב]])}} הוא יוצא, שפירושו שמכרוהו בית דין, {{צ|'''וְנִמְכַּר''' לָךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לט]])}} הוא עומד, כמו שפירשו חכמים ז"ל {{ק|([[מכילתא על שמות כא ב]])}} שמוכר עצמו מפני דוחקו. ויש נפעלים נגזרים מפעלים עומדים והם זרים מאד, כמו {{צ|'''וְנִגַּשׁ''' מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות כד ב]])}}, {{צ|'''וְנִקְרַב''' בַּעַל הַבַּיִת}} {{ק|([[שמות כב ז]])}}, {{צ|כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ '''נֶהֱלָכְתִּי'''}} {{ק|([[תהלים קט כג]])}}, {{צ|אֶרֶץ '''נוֹשָׁבֶת'''}} {{ק|([[שמות טז לה]])}}, ודומיהם מעטים. <קטע סוף=א ח/><קטע התחלה=א ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בהוראת בנין פִּעֵל הדגוש''' ===א=== דע, כי הבנין השלישי הזה גם הוא אב, ונקרא פִּעֵל הדגוש, כי כן תמיד דגוש בו עי"ן-הפעל, והוא של ארבע מינים. המין האחד הם הפעלים המיוחדים לו לבד ולא יכנסו בבנין הקל, והוראתם כהוראת בנין הקל היוצא באחר, כמו דִּבֵּר, מִהֵר, צִוָּה ודומיהם. ===ב=== המין השני הם הפעלים הנמצאים בשני הבנינים, אבל הם בבנין הקל עומדים, כמו שָׁכַן, הָלַךְ ודומיהם, וכשיכנסו בבנין פִּעֵל אז הם יוצאים לשני, כמו {{צ|אֹהֶל '''שִׁכֵּן'''}} {{ק|([[תהלים עח ס]])}}, {{צ|עָרוֹם '''הִלְּכוּ''' בְּלִי לְבוּשׁ}} {{ק|([[איוב כד י]])}}, והוראתם כהוראת בנין הִפְעִיל היוצא לשני, כמו שאבאר בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא#א|עיקר יא סימן א]])}}. ===ג=== המין השלישי הם הפעלים הנמצאים גם כן בשני הבנינים והם בשניהם יוצאים, ואין הפרש ביניהם רק שבפִּעֵל הם מורים על חוזק הפעולה והתמדתה יותר מבנין הקל, כמו שָׁלַח ושִׁלַּח, שָׁבַר ושִׁבֵּר, ודומיהם. ===ד=== המין הרביעי הם הפעלים הנמצאים גם כן בשניהם והם בהם עומדים, וגם הם מורים בפִּעֵל על חוזק הפעולה יותר מבקל, כמו {{צ|וּשְׂעָרֵךְ '''צִמֵּחַ'''}} {{ק|([[יחזקאל טז ז]])}}, {{צ|'''פִּתַּח''' הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}, שהם כמו פָּתַח, צָמַח. וחשובי המדקדקים אינם מודים שנמצאים עומדים בבנין פִּעֵל הדגוש, כי לא הוסד זה הבנין רק לפעלים היוצאים, ואומרים כִּי {{צ|צִמֵּחַ}} ו{{צ|פִּתַּח}} הם מבנין פֻּעַל, והחירק מקום קבוץ, והוא כמו צֻמַּח ופֻּתַּח, כמו {{צ|'''וַיִּישֶׂם''' בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית נ כו]])}}, כמו וַיֻּשַּׂם. ===ה=== הנה נמצאים בבנין זה פעלים אשר אין כמוהם בכל שאר הבנינים, והם פעלים המורים על הפך הפעולה, כמו {{צ|'''וְדִשְּׁנוּ''' אֶת הַמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר ד יג]])}}, שהוא הסרת הדשן, וכן {{צ|תְּבוּאָתִי '''תְּשָׁרֵשׁ'''}} {{ק|([[איוב לא יב]])}}, רוצה לומר עקירת השרשים, וכן {{צ|'''מְסָעֵף''' פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה}} {{ק|([[ישעיהו י לג]])}}, רוצה לומר הסרת הסעיפים, ודומיהם. ===ו=== ודע כי לא יבא זה רק בפעלים הנגזרים מן השמות כאלו שזכרתי, וכאשר אבאר עוד בפרק המינים {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק המינים#ב|מין ב]])}}. ואף אין לך רשות לעשות כן בכל פעל הנגזר מהשם, רק מה שנמצא מהם בפסוק. והנה זה הבנין גם הוא הוליד בן, ונקרא שמו בנין פֻּעַל. <קטע סוף=א ט/><קטע התחלה=א י/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור הוראת בנין פֻּעַל''' ===א=== הבנין הרביעי הוא נקרא בנין פֻּעַל, תולדתו של פִּעֵל. ואין לו רק הוראה אחת, והוא שתמיד הוא פעול על ידי אחר, והוא אביו הפִּעֵל אשר ממנו הוא מקבל מקרהו. לכן גם הוא דגוש כאביו. והמשל, כאשר תאמר על אביו סִפֵּר, כִּפֵּר, תאמר על הבן סֻפַּר, כֻּפַּר. והנה לא נזכר מי הוא המספר או מי הוא המכפר, רוצה לומר לא נזכר מה הוא הפועֵל, אם זכר אם נקבה אם יחיד אם רבים, לכן קראו לו 'בנין שלא הוזכר שם פועלו'. ===ב=== וכן לבנין הׇפעל הנולד מבנין הִפְעִיל, כי דין אחד לשניהם, כי גם הוא תמיד מקבל פעולתו מיד אחר. ובעבור זה אין באחד מהם צווי, כי איך יצוה אדם לחבירו על מעשה איש אחר. ולזאת הסבה לא יבא צווי בנפעל הנגזר מפעלים יוצאים, כמו שכתבתי במאמר זה בעיקר הח' {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח|סימן א]])}}, ומכל שכן שאין בהן פעול. ואף הבינוני איננו בפֻּעַל רק במקומות מעטים במקום שם התואר, כמו {{צ|וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ '''אֻכָּל'''}} {{ק|([[שמות ג ב]])}}, {{צ|לַנַּעַר '''הַיּוּלָּד'''}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, שהם תוארים בראיית הקמץ. ואין לומר כי הם עוברים והקמץ שבהם בעבור הסוף פסוק, שאם כן היה לו לומר וְהַסְּנֶה '''לֹא''' אֻכָּל, כי מלת אֵין לא תשמש בפעלים רק בשמות. וכן ה"א של מלת {{צ|הַיּוּלָּד}} מוכיח שאינו עבר, כי לא תשמש ה"א הידיעה בפעלים. לכן צריכים אנחנו לומר כי הם בינונים תוארים. ובהׇפעל לא נמצא לא בינוני ולא תואר לעולם, גם המקור לא נמצא בשניהם כי אם במקומות מעטים, ועם אותיות בכל"ם לא נמצא לעולם, כמו שיתבאר לך כל זה [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב|במאמר שני בעקר שני]]. אם כן לא נשאר בהם רק העבר והעתיד. ===ג=== ואומרים קצת המדקדקים שאפילו בעתיד אין להשתמש בפֻּעַל וּבְהׇפעל רק בשני גופים, כי יחסרו ממנו המדברים בעדם. ואומרים זה בעבור כי לא נמצאו מהם במקרא רק אחד, והוא {{צ|מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר '''אוּבָל'''}} {{ק|([[איוב י יט]])}}, שהוא עתיד מבנין הׇפעל מנחי פ"א יו"ד. ונראה לי כי מפני זה אין למנוע מלדבר בם; והלא כמה מלין יש שאנחנו אומרים אותם מדרך הסברה אף על פי שלא נמצאו בפסוק, ומכל שכן באלה שנמצא אחד מהם בפסוק, ולמה לא נדבר בם. <קטע סוף=א י/><קטע התחלה=א יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור הוראת בנין הִפְעִיל''' ===א=== הבנין החמישי גם הוא אב ונקרא הִפְעִיל, וגם הוא של ארבע מינים. המין האחד הם הפעלים אשר הם עומדים בבנין הקל, וזה הבנין יוציאם לשני, כמו קָם והֵקִים, יָרַד והוֹרִיד. ולזאת הסבה הוסד זה הבנין, ולכן הוא בא לרוב בגזרת נחי העי"ן אשר שם משכן הפעלים העומדים לרוב, כמו שכתבתי בעקר ששי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז#ג|נמצא בעיקר ז סימן ג]])}}. ויבא גם מעטים בפעלים השלמים, כגון מן שָׁכַב, רָכַב, תאמר הִשְׁכִּיב, הִרְכִּיב, כלם יוצאים לשני. ===ב=== המין השני כשבנין הקל הוא יוצא לשני, אז הבנין הזה יוציאם לשלישי, כמו מן שרש אָכַל שהוא יוצא לשני, נאמר הֶאֱכִיל שהוא יוצא לשלישי. והמשל {{צ|'''הַמַּאֲכִלְךָ''' מָן}} {{ק|([[דברים ח טז]])}}, הרי כאן שלשה גופים; הקב"ה מַאֲכִיל וישראל אוֹכֵל והמן אָכוּל. ===ג=== המין השלישי הם הפעלים אשר לא נמצאו בבנין הקל, כמו הִשְׁכִּים, הִשְׁלִיךְ ודומיהם, והוראתם כהוראתו, כמו שיתבאר בסוף עקר י"ג {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג#ד|סימן ד]])}}. ===ד=== המין הרביעי הם הפעלים שהם עומדים בבנין הקל וגם בזה הבנין, כמו {{צ|וּפַרְעֹה '''הִקְרִיב'''}} {{ק|([[שמות יד י]])}}, {{צ|'''וַיַּעְתֵּק''' מִשָּׁם}} {{ק|([[בראשית יב ח]])}}, שהם כמו קָרַב ועָתַק. ואמר רא"ע שחסר מהם הפעול: {{צ|וּפַרְעֹה '''הִקְרִיב'''}} – חסר מַחֲנֵהוּ, וכן מן {{צ|'''וַיַּעְתֵּק''' מִשָּׁם}} חסר אׇהֳלוֹ וכן בשאר מקומות. ונמצאים פעלים בזה הבנין שהם במקום אחר יוצאים, כמו {{צ|'''הֶחֱפִּיר''' לְבָנוֹן קָמַל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}} עומד, {{צ|יַבְאִישׁ '''וְיַחְפִּיר'''}} {{ק|([[משלי יג ה]])}} יוצא; וכן {{צ|אֶת הָעִיר לֹא '''הִרְחִיקוּ'''}} {{ק|([[בראשית מד ד]])}} עומד, {{צ|'''הִרְחִיק''' מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קג יב]])}} יוצא; וכן {{צ|כִּי '''יַעֲשִׁר''' אִישׁ}} {{ק|([[תהלים מט יז]])}} עומד, {{צ|בִּרְכַּת יְיָ הִיא '''תַעֲשִׁיר'''}} {{ק|([[משלי י כב]])}} יוצא. והנה גם זה הבנין הוליד בן, ונקרא שמו בנין הׇפעל.<קטע סוף=א יא/><קטע התחלה=א יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור הוראת בנין הׇפעל''' ===א=== הבנין הששי נקרא בנין הׇפעל, והוא תולדתו של הִפְעִיל, ולכן גם הוא בתוספת ה"א כמוהו, והוא של שני מינים. המין האחד כשבנין הקל ממנו עומד, כמו מן קָם – הוּקַם, והוראתו כהוראת בנין פֻּעַל, דהיינו שהוּקַם על ידי אחר. ===ב=== המין השני כשבנין הקל ממנו יוצא, אז הוא מקבל הפעולה על ידי אמצעי. והמשל {{צ|'''הׇכְרַת''' מִנְחָה וְנֶסֶךְ}} {{ק|([[יואל א ט]])}}, הנה כאן שלשה גופים: הארבה והגפן והמנחה; הארבה הוא כּוֹרֵת, והגפן נִכְרַת, ועל ידי כן המנחה הׇכְרַת. והנה כל שאר דיני ההׇפעל הם כדיני אחיו פֻּעַל הדגוש, כמו שבארתי בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|עיקר י]])}}. <קטע סוף=א יב/><קטע התחלה=א יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור הוראת בנין הִתְפַּעֵל''' ===א=== כבר אמרתי כי הוא אב ותולדה, רוצה לומר פועֵל ופעוּל, כי פעולותיו הוא פועל בעצמו לא בזולתו, כמו {{צ|'''וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם''' וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים}} {{ק|([[ויקרא כ ז]])}}, רוצה לומר: תהיו מקדשים את עצמכם. וזאת היא הוראתו העצמית, וכן הוראת בנין נִפְעַל במין השני, כמו שכתבתי בעקרו עיין שם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ב|עיקר ח סימן ב]])}}. ===ב=== ועוד יש לו הוראה אחרת, שלפעמים הוא מתדמה כאלו הוא מקבל הפעולה, ואינו כן. והמשל {{צ|'''וְהִתְבָּרֵךְ''' בִּלְבָבוֹ}} {{ק|([[דברים כט יח]])}}, ר"ל שהוא יחשוב בלבו שהוא מבורך, אבל אינו כן. וכן {{צ|יֵשׁ '''מִתְעַשֵּׁר''' וְאֵין כֹּל '''מִתְרוֹשֵׁשׁ''' וְהוֹן רָב}} {{ק|([[משלי יג ז]])}}, ר"ל מראה את עצמו עשיר או רש ואינו כן, ודומיהם רבים. ===ג=== ודע שלא יבא זה רק בפעלים עומדים, אבל יש לך רשות לעשות כן בקצתן אפילו שלא נמצא במקרא, אך השמר לך שלא תעשה כן בפעלים יוצאים. והכלל כי הבנין הזה לא יצא לעולם לזולתו. ואל תשעה דברי שקר האומרים שנמצא במקומות שהוא יוצא, כמו {{צ|וְכָל כְּלִי עֵץ '''תִּתְחַטָּאוּ'''}} {{ק|([[במדבר לא כ]])}}, {{צ|'''וְהִתְנַחַלְתֶּם''' אֶת הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר לג נד]])}} ודומיהם, כי בטוב נוכל לפרש אותם באופן שהם פועלים בעצמם, ואין כאן מקום להאריך. ===ד=== ועוד נמצאו פעלים שלא יבאו כי אם בבנין הִתְפַּעֵל, כמו הִתְפַּלֵּל, הִתְחַנֵּן ודומיהם, והם מפרשים כאלו הם מבנין הקל. וזהו כלל גדול, שכל פעל אשר לא נמצא כי אם באחד מהבניינים זולת הקל, תפרשהו כאלו הוא מבניין הקל, כמו נִשְׁבַּע, נִלְחַם בנִפְעַל, הִשְׁכִּים, הִשְׁלִיךְ בהִפְעִיל, כמו שכתבתי בשניהם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ב|עיקר ח סימן ב]], ו[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא#ג|עיקר יא סימן ג]])}}. נשלם המאמר הראשון / בשם אל אחרון וראשון{{ש}} ובשם שהוא אחד ואין שני / אתחיל המאמר השני<קטע סוף=א יג/><קטע סוף=א/><קטע התחלה=ב/><קטע התחלה=ב א/> =[[ספר הבחור/מאמר ב|המאמר השני]]= {{ג|'''בביאור ההבדלים אשר בין כל בנין ובנין מצד הנקודות והאותיות הנוספות לכל אחד ואחד, אשר הם סימנים להכיר איש מרעהו בין שלמים בין שאינן שלמים, ואף הוא של שלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בביאור נקודות בנין הקל והנִפְעַל מהשלמים וסימנם''' ===א=== בנין הקל נקרא כן בעבור שאין לסימנו אות נוספת על שלש אותיות השרשיות, וגם אין בו דגש. העבר כולו הפ"א קמוצה, חוץ מהנמצאים והנמצאות, שבהם נהפך הקמץ לשוא בעבור המ"ם והנו"ן שבסופן וטעמו מלרע, כמו פְּקַדְתֶּ֫ם, פְּקַדְתֶּ֫ן. וכן דין כל מלה שראשה קמץ שתתרבה בתנועתה והיא מלרע, ישוב הקמץ לשוא. והנה העי"ן פתוחה בכלן, חוץ מבנסתרים ובנסתרת שהיא בשוא-נע, כמו פָּקְדוּ, פָּקְדָה. והטעם, לפי שאם היתה פתוחה צריך להיות אחריה שוא-נח או דגש כדין אחר כל תנועה קטנה, וכאן לא שייך שוא-נח, כי לרבים צריך להיות אחריה וי"ו בשורק ולנסתרת ה"א וקמץ לפניה. גם הדגש לא שייך בהן לומר פָּקַדּוּ, פָּקַדָּה, כי הבנין נקרא 'קל', רוצה לומר בלא דגש. ===ב=== ודע כי נמצא הנסתר ליחיד בשלש אופנים: פָּעַל, פָּעֵל, פָּעוֹל. ובפסוק אחד נמצאו שלשתם: {{צ|וְלֹא '''יָכֹל''' מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי '''שָׁכַן''' עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד יְיָ '''מָלֵא''' אֶת הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות מ לה]])}}. אבל בשאר גופי העבר יבאו הצרויים על משקל הפתוחים. והמשל, כאשר תאמר מן שָׁמַר – שָׁמַרְתָּ, שָׁמַרְתִּי וכולי, תאמר מן חָפֵץ – חָפַצְתָּ, חָפַצְתִּי וכולי. חוץ מהנסתרים והנסתרה, כשיבאו בהפסק ישובו לקדמותן לצירי, כמו חָפֵצוּ, חָפֵצָה. אבל אותם שלמ"דיהם אל"ף הם בצירי בכל גופי העבר, כמו שאזכרם אחר כך {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט#ד|עיקר ט סימן ד]])}}. ומשקל פָּעוֹל הוא בחולם בכל גופי העבר, חוץ מנסתרים והנסתרה שהם בשוא, כמו יָכְלוּ, יָכְלָה. ובהפסק ישבו לקדמותן לחולם, כמו {{צ|לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא '''יָכֹ֑לוּ'''}} {{ק|([[שמות ח יד]])}}. ===ג=== ודע כי משקל פָּעֵל ופָּעוֹל על הרוב לא יבאו רק מפעלים עומדים, כמו זָקֵן, מָלֵא, חָדֵלּוּ, קָמֵלוּ, ומן מָלֵא נמצאים עומדים ויוצאים, וכן כל פעלים מנחי למ"ד אל"ף שהם עומדים הם על משקל פָּעֵל, כמו טָמֵא, יָרֵא, ושרש יָצָא יוצא מן הכלל, שהוא בקמץ. ומעטים נמצאים מהשלמים מפעלים יוצאים, כמו חָפֵץ, אָהֵב. אבל על משקל פָּעוֹל תמיד מפעלים עומדים, כמו יָכֹל, יָגוֹר, {{צ|'''קָטֹנְתִּי''' מִכֹּל הַחֲסָדִים}} {{ק|([[בראשית לב יא]])}}, לכן אין להם בינוני ופעול, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ה#ד|במאמר הראשון בעקר החמישי בסימן ד]]. אבל יבא שם התואר במקום שניהם במשקל העבר, כמו {{צ|וְאַבְרָהָם '''זָקֵן''' בָּא בַּיָּמִים}} {{ק|([[בראשית כד א]])}} הוא תואר, {{צ|וַיְהִי כִּי '''זָקֵן''' יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו}} {{ק|([[בראשית כז א]])}} הוא עבר; {{צ|וְלֹא '''יָכֹל''' מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות מ לה]])}} הוא עבר, ולא נמצא ממנו תואר בפסוק, אבל רבותינו ז"ל שמשו בו לתואר באמרם אֵינוֹ יָכוֹל, אֵינָם יְכוֹלִים. ושאר כל פעולות הבנין הולכים על דרך אחד, ואין הפרש בין שלשה המשקלים. ===ד=== הבינוני – הפ"א בחולם בכל שלשה גופים, והעי"ן בצירי ביחיד לבד, כמו פּוֹקֵד, אבל בשאר הגופים נהפך לשוא כדרכו, כמו פּוֹקְדִים, פּוֹקְדָה, פּוֹקְדוֹת. ודע כי הנקבה תבא על הרוב בתי"ו בסוף ושני סגולים לפניה, כמו פּוֹקֶדֶת, ועל המעט בה"א, כמו {{צ|'''הֹלְכָה''' הִיא}} {{ק|([[ירמיהו ג ו]])}}, {{צ|הִיא '''שֹׁפְטָה''' אֶת יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ד ד]])}}. ועוד אדבר בזה במאמר שלישי בעקר חמישי בסימן ב {{ק|(לא נמצא שם, וראה [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|מאמר ג תחילת עיקר י]])}}. ===ה=== הפָּעוּל – הפ"א בקמץ ביחיד, כמו פָּקוּד, ובשאר הגופים נהפך לשוא כדינו שכתבתי לעיל בעבר, ובכולם העי"ן בשורק, כמו פְּקוּדִים, פְּקוּדָה, פְּקוּדוֹת. המקור בקמץ, כמו פָּקוֹד, וזה כשיסמכו לעבר או לעתיד, כמו {{צ|'''שָׁמֹר''' תִּשְׁמְרוּן}} {{ק|([[דברים יא כב]])}}, {{צ|'''הָלֹךְ''' הָלַכְתָּ}} {{ק|([[בראשית לא ל]])}}. וכן כשיבא במקום צווי, כאשר כתבתי במאמר הראשון עקר ששי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ו#ב|סימנים ב-ג]])}} עיין שם. ובאותיות בכל"ם נהפך הקמץ לשוא; ולפעמים גם כן זולת בכל"ם, כמו {{צ|עַד '''אֲבֹד''' הַנִּשְׁאָרִים}} {{ק|([[דברים ז כ]])}}, וכן {{צ|עֵת '''סְפוֹד''' וְעֵת '''רְקוֹד'''}} {{ק|([[קהלת ג ד]])}}; והעי"ן בחולם, ואותיות בכל"ם בחירק, והאות שאחר בכל"ם רפויה, כמו בִּפְקֹד, לִפְקֹד, ואחר המ"ם דגש, כמו מִפְּקֹד, וזה לחסרון נו"ן מִן, כאשר יתבאר לך [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ה|בפרק שירה בשיר ה]]. ===ו=== הצווי ליחיד – הפ"א שואית והעי"ן בחולם על דרך המקור עם בכל"ם. וברבים וביחידים הפ"א בחירק, וזה לפי שהעי"ן שואית, כאשר יתבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י#ב|במאמר השלישי בעקר י בסימן ב]]. וכן כשיבא היחיד בתוספת ה"א בסוף אז הפ"א בחיריק, כמו {{צ|'''שִׁכְבָה''' עִמִּי}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''שִׁלְחָה''' הַנַּעַר}} {{ק|([[בראשית מג ח]])}}, וזה כשהעי"ן בפתח, כמו שְׁלַח, שְׁכַב; וכשהעי"ן בחולם הפ"א בקמץ-חטף, כמו מן זָכוֹר תאמר {{צ|'''זׇכְרָה''' לִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יט]])}}. ויש היוצאים מהכלל, ואין לי בהם עסק פה. ===ז=== העתיד – כבר ידעת כי סימנו אית"ן בראש. ונקודות העתיד כנקודות הצווי. וכלל זה תקח בידך, בכל הבנינים מכל הגזרות תוסיף אותיות אית"ן על הצווי ותמצא העתיד. ובזה הבנין תמיד האית"ן בחירק, חוץ מהאל"ף שהיא בסגול, כמו אֶפְקֹד, לפי שהיא גרונית. ===ח=== ודע כי גופי המדבר בעדו ליחיד ולרבים יבאו לפעמים בתוספת ה"א בסוף, כמו {{צ|'''אֶזְכְּרָה''' אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז ד]])}}, {{צ|'''נִשְׁלְחָה''' אֲנָשִׁים}} {{ק|([[דברים א כב]])}}. וגופי הנסתרים והנמצאים יבאו לפעמים בתוספת נו"ן בסוף, כמו {{צ|(אשר) '''יִלְמְדוּן'''}} {{ק|([[דברים ד י]])}}, {{צ|שָׁמוֹר '''תִּשְׁמְרוּן'''}} {{ק|([[דברים ו יז]])}}. ודין ה"א ונו"ן זה כולל כל הבנינים. ודע כי עם יו"ד ותי"ו האית"ן לא תבוא ה"א נוספת בסוף רק בקצת מקומות, כמו {{צ|יְמַהֵר '''יָחִישָׁה'''… וְתִקְרַב '''וְתָבוֹאָה'''}} {{ק|([[ישעיהו ה יט]])}}, {{צ|'''תָּעֻפָה''' כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה}} {{ק|([[איוב יא יז]])}}, ודומיהם מעטים. ===ט=== דע כי נמצא פעלים שיבא לפעמים העתידים בחולם בסוף ולפעמים בפתח, כמו {{צ|'''וַיִּשְׁבֹּת''' הַמָּן}} {{ק|([[יהושע ה יב]])}} בחולם, {{צ|לָמָּה '''תִשְׁבַּת''' הַמְּלָאכָה}} {{ק|([[נחמיה ו ג]])}} בפתח. גם נמצאים שהם לעולם פתוחים, ורובם הם פעלים עומדים, כמו יִשְׁכַּב, יִרְכַּב, {{צ|'''וַיִּשְׁמַן''' יְשֻׁרוּן '''וַיִּבְעָט'''}} {{ק|([[דברים לב טו]])}}. אבל אותם שהם בחולם הם על הרוב יוצאים, זולת כשלמ"ד-הפעל ע"ין או חי"ת, אז הם לעולם פתוחים בין שהם עומדים בין שהם יוצאים, כמו יִשְׁמַע, יִשְׁלַח. וכן כשעי"ן-הפעל עי"ן או חי"ת, כמו {{צ|'''תִּשְׂחַק''' לָמוֹ '''תִּלְעַג''' לְכָל גּוֹיִם}} {{ק|([[תהלים נט ט]])}}. ויוצאים מן הכלל שהם פעלים עומדים: {{צ|'''וְיִנְהֹם''' עָלָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|וּמָה '''אֶזְעֹם''' לֹא זָעַם יְיָ}} {{ק|([[במדבר כג ח]])}}. וכל הדינים הללו כוללים גם כן הצווי, כי דין אחד לעתיד ולצווי בנקודתם, כאשר כתבתי לעיל בסימן ז. ===י=== בנין נִפְעַל סימנו נו"ן נוספת בראש, והוא קל כאביו שאין בו דגש לסימנו. העבר כולו בנו"ן בחיריק בראש ושוא-נח אחריה והעי"ן פתוחה, כמו נִפְקַד, נִפְקַדְתָּ, וכל נקודתו כדרכי אביו. ===יא=== הבינוני גם הוא בנו"ן נוספת כמו העבר, אבל העי"ן קמוצה בכלן, כמו נִפְקָד, נִפְקָדִים, נִפְקָדָה כמו {{צ|רוּחַ '''נִשְׁבָּ֫רָ֥ה'''}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}}, והוא תמיד מלרע. אבל {{צ|אַחַת מֵהֵנָּה לֹא '''נִשְׁבָּֽרָה'''}} {{ק|([[תהלים לד כא]])}} שהוא מלעיל, הוא עבר לנקבה; ולא יבא כן רק בהפסק, אבל זולת הפסק הוא בשוא, כמו {{צ|'''נִשְׁבְּרָה''' קִרְיַת תֹּהוּ}} {{ק|([[ישעיהו כד י]])}} ודומיהם. הפָּעוּל איננו פה כאשר ידעת {{ק|(ראה לעיל [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב#ב|מאמר א עיקר ב סימן ב]])}}. המקור בא בחסרון נו"ן הבנין, ותמיד הפ"א דגושה להורות על הנו"ן, ועל כן הוצרכו לשום ה"א נוספת קודם הפ"א, כמו {{צ|אַחֲרֵי '''הִפָּרֶד''' לוֹט}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, וזה כדי לעשות הדגש חזק, כי אין דגש חזק בתחילת המלה, כאשר יתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ה|בשיר החמישי]]. ואפילו עם אותיות בכל"ם תבא הה"א, כמו {{צ|'''בְּהִקָּהֵל''' הָעֵדָה}} {{ק|([[במדבר יז ז]])}}. רק במקומות מעטים תחסר הה"א, כמו {{צ|'''בֵּעָטֵף''' עוֹלֵל}} {{ק|([[איכה ב יא]])}} {{צ|'''לֵעָנֹת''' מִפָּנָי}} {{ק|([[שמות י ג]])}} {{צ|'''וּבִכׇּשְׁלוֹ''' אַל יָגֵל לִבֶּךָ}} {{ק|([[משלי כד יז]])}}. ===יב=== הצווי תמיד בה"א, כמו {{צ|'''הִפָּרֶד''' נָא מֵעָלָי}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}. אבל העתיד אין צריך לה"א, כי אותיות אית"ן שבראש יעשו הדגש חזק. והכלל כי זה הבנין תמיד הנו"ן והה"א ואותיות אית"ן חרוקים, אפילו האל"ף של אית"ן על הרוב, כמו {{צ|אָנֹכִי '''אִשָּׁבֵעַ'''}} {{ק|([[בראשית כא כד]])}}, מה שאין כן בקל כמו שכתבתי; ותמיד הפ"א בדגש ובקמץ. זולת כשהפ"א מאותיות א"ח הע"ר, אז הה"א והאית"ן בצירי, כמו הֵאָסֵף, יֵעָבֵר וכולי, כמו שיתבאר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ט|בפרק שירה בשיר התשיעי]]. <קטע סוף=ב א/><קטע התחלה=ב ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור נקודת בנין פִּעֵל הדגוש ופֻּעַל מהשלמים וסימניהם''' ===א=== בנין פִּעֵל סימנו דגש העי"ן בכל הבנין. העבר כלו הפ"א בחירק והעי"ן פתוחה, חוץ מהנסתר היחיד שהעי"ן בצירי על הרוב, כמו אִזֵּן, חִקֵּר, תִּקֵּן {{ק|([[קהלת יב ט]])}}, ונמצאת בפתח, כמו {{צ|'''אִבַּד וְשִׁבַּר''' בְּרִיחֶיהָ}} {{ק|([[איכה ב ט]])}}, ודומיהם מעטים; והנסתרים והנסתרות בשוא-נע כדינו תחת אות דגושה, כמו פִּקְּדוּ, פִּקְּדָה. ===ב=== הבינוני והפעול תמיד בתוספת מ"ם שואית בראש; ובבינוני בפתח אחריה, כמו מְפַקֵּד, ובפעול בשלש נקודות אחריה, כמו מְפֻקָּד, וסימנך מְפַמְ"פֻ. ועי"ן-הפעל בבינוני היחיד בצירי ובשאר הגופים בשוא-נע, כמו מְפַקֵּד, מְפַקְּדִים וכולי. ובפעול בכל הגופים העי"ן בקמץ, כמו מְפֻקָּד, מְפֻקָּדִים וכולי. ===ג=== המקור הפ"א בפתח והעי"ן בצירי – פַּקֵּד, כמו {{צ|'''גַּדֵּל''' פֶּרַע}} {{ק|([[במדבר ו ה]])}}. ואותיות בכל"ם הם בשוא, זולת המ"ם שהיא תמיד בחירק, כמו בְּפַקֵּד, כְּפַקֵּד, לְפַקֵּד, מִפַּקֵּד. הצווי ליחיד כמו במקור: פַּקֵּד. אבל הרבים והנקבה בשוא-נע, כמו פַּקְּדוּ, פַּקְּדִי. וברבות ישוב השוא לצירי, כמו פַּקֵּדְנָה. ובעתיד תשים אותיות אית"ן על הצווי, כמו אֲפַקֵּד, יְפַקֵּד וכולי, תמיד נקודתם בשוא, כמו מ"ם הבינוני. ===ד=== וכלל זה תקח בידך, בכל בנין אשר בו הבינוני בתוספת מ"ם, נקוד האית"ן כמו נקוד המ"ם; וזה בכל הגזרות חוץ מבהִפְעִיל שבנחי העי"ן, ושם אגלה לך הטעם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח#ו|לקמן עיקר ח סימן ו]])}}. ===ה=== ואם עי"ן-הפעל אחת מאותיות רא"ע, על הרוב יורד הדגש תחת נקודת האות שלפניה, ואם היא חירק יעשנה צירי, ואם היא פתח יעשנה קמץ, כאשר אבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ט|בשיר התשיעי]]. אבל הה"א והחי"ת אף על פי שלא יקבלו דגש על הרוב אין להם כח להוריד הדגש לפניהם, כמו שִׁחֵר, כִּחֵד, מִהַר. ונמצאים בצירי, כמו {{צ|'''נֵהַלְתָּ''' בְעׇזְּךָ}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, ודומיהם מעטים. וכן בבנין הִתְפַּעֵל, כמו {{צ|'''מִתְיַהֲדִים'''}} {{ק|([[אסתר ח יז]])}}, {{צ|'''מִתְלַחֲשִׁים'''}} {{ק|([[ש"ב יב יט]])}}, בפתח. ===ו=== בנין פֻּעַל סימנו דגש העי"ן בכל הבנין כאביו. העבר כולו הפ"א בשלש נקודות, כמו פֻּקַּד, פֻּקַּדְתָּ וכולי, וביתר הנקודות הוא הולך בדרכי אביו. הבינוני ליחיד כמו העבר, רק שהעי"ן קמוצה, כמו פֻּקָּד, פֻּקָּדִים וכולי, כמו שבארתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|במאמר הראשון בעקר העשירי]]. הפעול והצווי אינם בו, והמקור המועט הנמצא בו גם כן הפ"א בשלש נקודות, כמו {{צ|'''גֻנֹּב''' גֻּנַּבְתִּי}} {{ק|([[בראשית מ טו]])}}, ובנחי הלמ"ד: {{צ|אֵת כָּל '''עֻנּוֹתוֹ'''}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, ואין עוד, ועם בכל"ם לא נמצאו. העתיד – בא האית"ן בשוא כאביו והפ"א בשלש נקודות כמו העבר, כמו אֲפֻקַּד, יְפֻקַּד וכולי. וכשעי"ן-הפעל גרונית או רי"ש ישוב הקבוץ לחולם בכל הבנין, כמו {{צ|כִּי לֹא '''פֹרַשׁ'''}} {{ק|([[במדבר טו לד]])}}, {{צ|'''וּמֹרַק''' וְשֻׁטַּף}} {{ק|([[ויקרא ו כא]])}}, כמו שיתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ט|בשיר התשיעי]]. <קטע סוף=ב ב/><קטע התחלה=ב ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור נקודות בנין הִפְעִיל והׇפעל מהשלמים וסימניהם''' ===א=== בנין הִפְעִיל – העבר כולו בה"א חרוקה בראש, כמו הִפְקִיד מלרע, אבל הִפְקִ֫ידוּ, הִפְקִ֫ידָה, שניהם מלעיל. ובשאר הגופים יבא פתח תמורת החירק להקל נקודתו בעבור רבוי התנועות, כמו הִפְקַדְתָּ, הִפְקַדְתִּי וכולי. הבינוני הוא בתוספת מ"ם פתוחה בראש, והפעול בקבוץ, ואחר שניהם שוא-נח, כמו מַפְקִיד, מֻפְקַד. וסימנך מַפְמֻ"ף. ובכל הבינוני עי"ן הפועל בחיריק גדול, ובכל הפעול בקמץ גדול. ===ב=== המקור בה"א פתוחה בראש להפריש בינו ובין העבר, והעי"ן בצירי על הרוב, כמו {{צ|'''וְהַכְבֵּד''' אֶת לִבּוֹ}} {{ק|([[שמות ח יא]])}}. אבל עם בכל"ם הוא בחירק, כמו {{צ|'''לְהַקְטִין''' אֵיפָה '''וּלְהַגְדִּיל''' שֶׁקֶל}} {{ק|([[עמוס ח ה]])}}. וכן הצווי – היחיד העי"ן בצירי, כמו {{צ|'''הַפְקֵד''' אֶת הַלְוִיִּם}} {{ק|([[במדבר א נ]])}} אבל כשיבא בתוספת ה"א בסוף העי"ן בחירק, כמו הַאֲזִינָה, הַקְשִׁיבָה. והרבים והיחידה לעולם בחירק, כמו הַפְקִידוּ, הַפְקִידִי. ולרבות: הַפְקֵדְנָה, וזה נאמר מדרך סברא, כי לא נמצאו בפסוק. ===ג=== העתיד – כבר ידעת {{ק|(ראה לעיל [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ז|עיקר א סימן ז]])}} שתשים אית"ן על הצווי, כמו אַפְקִיד, יַפְקִיד. ודע כי היה ראוי אֲהַפְקִיד, יְהַפְקִיד, עם ה"א ההִפְעִיל, אך הפילוה כדי להקל התנועות, והטילו הפתח תחת אות האית"ן. וכן בבינוני (הטילו) {{ק|[הפילו]}} הה"א ואמרו מַפְקִיד, והיה ראוי להיות מְהַפְקִיד. וכן הפעול מֻפְקָד, והראוי מְהֻפְקָד, כמו {{צ|לְאַרְבַּעְתָּם '''מְהֻקְצָעוֹת'''}} {{ק|([[יחזקאל מו כב]])}}. ועל הרוב עי"ן-הפעל באית"ן בחירק, זולת מעטים הבאים בצירי על משקל הצווי, כמו {{צ|'''יַכְרֵת''' יְיָ}} {{ק|([[תהלים יב ד]])}}. ועם וי"ו ההפוך הם לעולם בצירי, כמו {{צ|'''וַיַּבְדֵּל''' אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}. בנין הׇפעל סימנו תוספת ה"א כאביו. העבר כולו הה"א בקמץ-חטוף, כמו {{צ|'''הׇכְרַת''' מִנְחָה}} {{ק|([[יואל א ט]])}}, או בשלש נקודות, כמו {{צ|'''וְהֻשְׁלַךְ''' מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ}} {{ק|([[דניאל ח יא]])}}. אבל בנחי פ"א ובנחי העי"ן בא הה"א עם וי"ו שרוקה, כמו {{צ|וְיוֹסֵף '''הוּרַד'''}} {{ק|([[בראשית לט א]])}}. כי אלה שלשתם אחים הם ויבאו לרוב זה תמורת זה, ובפרט בבנין פֻּעַל והׇפעל. ===ד=== הבינוני והפעול והצווי אינם בו, והמקור המועט שבו גם הוא בקמץ-חטוף ועי"ן-הפעל בצירי, כמו {{צ|'''וְהׇמְלֵחַ''' לֹא הֻמְלַחַתְּ '''וְהׇחְתֵּל''' לֹא חֻתָּלְתְּ}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, ועם תוספת ה"א: {{צ|רְדָה '''וְהׇשְׁכְּבָה'''}} {{ק|([[יחזקאל לב יט]])}}, ועם בכל"ם לא נמצא כלל. העתיד; בא האית"ן בקמץ-חטוף להורות על סימן הבנין, כמו {{צ|כָּלִיל '''תׇּקְטָר'''}} {{ק|([[ויקרא ו טו]])}}. ועם הפ"א גרונית תנקד הפ"א בקמץ והעי"ן בחטף-קמץ, כמו {{צ|'''יׇעֳמַד''' חַי}} {{ק|([[ויקרא טז י]])}}, {{צ|'''יׇחֳרַם''' כָּל רְכוּשׁוֹ}} {{ק|([[עזרא י ח]])}}. <קטע סוף=ב ג/><קטע התחלה=ב ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''בביאור נקודות בבנין הִתְפַּעֵל מהשלמים וסימניו''' ===א=== בנין הִתְפַּעֵל, סימניו ה"א ותי"ו ודגש בעי"ן הפועל, הרי שלשה סימנים. העבר כולו בה"א חרוקה ואחריה תי"ו עם שוא-נח, ואחריה שלש אותיות שרשיות, והפ"א פתוחה בכל הבנין והאמצעית דגושה, כמו הִתְפַּקֵּד, וכשהיא מאותיות הגרון או רי"ש אז היא קמוצה, כמו {{צ|'''הִתְפָּאֵר''' עָלַי}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|'''וְהִתְבָּרֵךְ''' בִּלְבָבוֹ}} {{ק|([[דברים כט יח]])}} ודומיהם. וכל קריאתו ונקדתו כבנין פִּעֵל הדגש. הבינוני בתוספת מ"ם בחיריק בראש ואחריה תי"ו עם שוא-נח. וגם בו הפילו הה"א, כי היה ראוי מְהִתְפַּקֵּד, כמו שכתבתי באית"ן שבבנין הִפְעִיל {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ג#ג|לעיל עיקר ג סימן ג]])}}. הפעול איננו פה. ===ב=== המקור הוא כמו העבר, ולא תפול הה"א אפילו עם אותיות בכל"ם. וכן הצווי תמיד עם הה"א. אבל בעתיד נפלה הה"א כמו בבינוני, ואותיות אית"ן נקודים בחירק כמו בבנין הקל ובבנין נִפְעַל. ועל הרוב עי"ן-הפעל בצירי, כמו {{צ|'''אֶתְהַלֵּךְ''' לִפְנֵי יְיָ}} {{ק|([[תהלים קטז ט]])}}, ועל המעט בפתח, כמו {{צ|אַל '''תִּתְהַדַּר''' לִפְנֵי מֶלֶךְ}} {{ק|([[משלי כה ו]])}}. ===ג=== ידוע תדע כי בכל הבנין תמיד תי"ו הִתְפַּעֵל קודם פ"א-הפעל כמו שכתבתי, אבל כשפ"א-הפעל אחת מאותיות זסש"ץ יש לו דינים אחרים. וזה שעם הסמ"ך והשי"ן תבא התי"ו אחר פ"א-הפעל, כמו {{צ|'''וְיִשְׁתַּמֵּר''' חֻקּוֹת עׇמְרִי}} {{ק|([[מיכה ו טז]])}}, {{צ|'''וְיִסְתַּבֵּל''' הֶחָגָב}} {{ק|([[קהלת יב ה]])}}; ועם הצד"י תהפך לטי"ת, כמו {{צ|וּמַה '''נִּצְטַדָּק'''}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}; ועם הזי"ן תהפך לדל"ת, כמו {{צ|'''הִזְדְּמִנְתּוּן''' לְמֵאמַר}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}. ===ד=== ונראה לי כי אין להביא ראיה מן {{צ|הִזְדְּמִנְתּוּן}}, וזה לשתי סיבות. האחת, כי היא מלה ארמית; והשנית, שנמצא במסורת: {{צ|הזמנתון}} כתיב {{צ|הִזְדְּמִנְתּוּן}} קרי, והוא חד מן שתי מלין דקריין דלי"ת ולא כתיבין. נראה אם כן כי ספק אצלם אם הדל"ת ראויה להכתב אם לא. אף על פי שמצינו שבעלי התלמוד נהגו לעשות כן, באמרם {{צ|'''נִזְדַּמֵּן''' לו צבי}} {{ק|([[כתובות ז א]])}} {{צ|'''נִזְדַּקֵּן''' הדין}} {{ק|([[סנהדרין מב א]])}}, לא נעשה כן בלשון עברי, כי כן אמרו רבותינו ז"ל: לשון מקרא לחוד לשון משנה לחוד {{ק|([[עבודה זרה נח ב]])}}. ===ה=== גם כאשר חפשתי בכל המקרא לא מצאתי שורש שפ"א-הפעל שלו זי"ן שיבנה עליו בנין הִתְפַּעֵל, כי יספיק להם בנין נִפְעַל בהוראתו השנייה, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ב|במאמר הראשון בעקר השמיני בסימן ב]]. ומלת {{צ|רַחֲצוּ '''[[ספר הרכבה#הִזַּכּוּ|הִזַּכּוּ]]'''}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} תמצא בספר ההרכבה, גם {{צ|'''[[ספר הרכבה#וְהִתְשׁוֹטַטְנָה|וְהִתְשׁוֹטַטְנָה]]''' בַּגְּדֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו מט ג]])}} תמצא שם. <קטע סוף=ב ד/><קטע התחלה=ב ה/>{{ק|'''ועתה אשים פני לבאר החסרים, ואחר כך הנחים, ואחר כך הכפולים בקצור.'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור גזרת חסרי פ"א כמו נָגַשׁ''' ===א=== בנין הקל – העבר, הבינוני והפעול בא בשלמות; וגם המקור על הרוב, כמו {{צ|לֹא תוּכַל לוֹ כִּי '''נָפוֹל''' תִּפּוֹל לְפָנָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, {{צ|'''הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ'''}} {{ק|([[בראשית יב ט]])}}. וכן הצווי על הרוב בא בשלמות, כמו {{צ|'''נְצֹר''' בְּנִי}} {{ק|([[משלי ו כ]])}}, {{צ|וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב '''נְטוֹשׁ'''}} {{ק|([[משלי יז יד]])}}. וכן {{צ|'''נִדְרוּ''' וְשַׁלְּמוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם}} {{ק|([[תהלים עו יב]])}}, {{צ|'''נִפְלוּ''' עָלֵינוּ}} {{ק|([[הושע י ח]])}}. ויש שרשים מעטים שתחסר הנו"ן במקור ויבא תמורתה תי"ו נוספת בסוף, והם נָגַשׁ, נָגַע, נָטַע, נָפַח, וכמעט אין עוד, כמו {{צ|'''בְּגֶשֶׁת''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[במדבר ח יט]])}}, {{צ|וְלֹא יֹסִיף עוֹד '''לָגַעַת''' בָּךְ}} {{ק|([[ש"ב יד י]])}}, {{צ|עֵת '''לָטַעַת'''}} {{ק|([[קהלת ג ב]])}}, {{צ|'''לָפַחַת''' עָלָיו}} {{ק|([[יחזקאל כב כ]])}}. אך דע כי לא יבאו כן רק עם בכל"ם, אבל זולת בכל"ם לא יבאו בחסרון נו"ן ובתוספת תי"ו בסוף לעולם. וכן בצווי תחסר הנו"ן בקצת אלה, כמו {{צ|'''גֶּשׁ''' הָלְאָה}} {{ק|([[בראשית יט ט]])}}, {{צ|'''וְגַע''' אֶל עַצְמוֹ}} {{ק|([[איוב ב ה]])}}, {{צ|'''וּפְחִי''' בַּהֲרוּגִים}} {{ק|([[יחזקאל לז ט]])}}, ומן נָשַׁל – {{צ|'''שַׁל''' נְעָלֶיךָ}}. אבל מן נָטַע לא נאמר טַע. ===ב=== אמנם העתיד על הרוב יבא בחסרון נו"ן ודגש בעי"ן-הפעל להורות עליה, כמו אֶגַּשׁ, יִגַּשׁ, וכולם בפתח, או בחולם, כמו אֶפֹּל, יִפֹּל. ונמצאים מעטים באים בשלמות, כמו {{צ|וְתוֹרֹתָיו '''יִנְצֹרוּ'''}} {{ק|([[תהלים קה מה]])}}, {{צ|'''הֲיִנְטֹר''' לְעוֹלָם}} {{ק|([[ירמיהו ג ה]])}}. אך כשהעי"ן גרונית יבא תמיד כשלמים, כמו {{צ|לֹא '''תִּנְאָף'''}} {{ק|([[שמות כ יב]])}}, {{צ|וְלֶחֶם סְתָרִים '''יִנְעָם'''}} {{ק|([[משלי ט יז]])}}, {{צ|'''הֲיִנְהַק''' פֶּרֶא}} {{ק|([[איוב ו ה]])}}. זולתי מעטים יבאו באותיות אית"ן בצירי תמורת הנו"ן, כמו {{צ|מִי '''יֵחַת''' עָלֵינוּ}} {{ק|([[ירמיהו כא יג]])}}, {{צ|'''וַתֵּהֹם''' כָּל הָעִיר}} {{ק|([[רות א יט]])}} – שרשם נָחַת, נָהַם. ===ג=== בנין נִפְעַל אכלול אותו בתוך פִּעֵל הדגוש. בנין פִּעֵל ופֻּעַל מחסרי פ"א נו"ן. דע כי בעבור ששני הבנינים האלו הם תמיד דגושי העי"ן כמו שידעת, לפיכך יבא בגזרה זו בשלמות. כי אין דרך לחסר הנו"ן ולשום דגש בעי"ן תמורתו, כי כבר היא דגושה, ולא יתכנו שני דגשים באות אחת, גם לא יתכן שדגש אחד מורה על שני דברים, ולכן יבאו לעולם בשלמות. ===ד=== ודע כי אין הפרש בזו הגזרה בין העוברים מבנין נִפְעַל ובין העוברים מבנין פִּעֵל, כי אלו ואלו דגושי העי"ן, בנִפְעַל לחסרון נו"ן השרש, ובפִּעֵל לסימן הבנין, כמו {{צ|וְלֹא '''נִכַּר''' שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל}} {{ק|([[איוב לד יט]])}} הוא עבר נִפְעַל, {{צ|'''נִכַּר''' אֹתוֹ אֱלֹהִים}} {{ק|([[ש"א כג ז]])}} הוא עבר מבנין פִּעֵל, וכן תכיר בכל מקום לפי כוונת הענין איזהו נִפְעַל או פִּעֵל. ===ה=== בנין הִפְעִיל והׇפעל מחסרי פ"א נו"ן, שניהם שוים בנקודתם לשלמים, רק שתחסר נו"ן השרש ובא דגש בעי"ן-הפעל במקומה בכל הבנין. העבר: הִגִּישׁ, הראוי הִנְגִּישׁ. וכן הבינוני: מַגִּישׁ, הפעול: מֻגַּשׁ, המקור והצווי: הַגֵּשׁ בצירי, הַגִּישׁוּ, הַגִּישִׁי בחירק. וכן עם בכל"ם בחירק: בְּהַגִּישׁ, כְּהַגִּישׁ וכולי. האית"ן: אַגִּישׁ, יַגִּישׁ. בנין הׇפעל, כלו הה"א (בקמץ-חטוף) {{ק|[בקבוץ]}}, כי יותר נכר הדגש אחר הקבוץ מאחר החטף-קמץ. העבר: הֻגַּשׁ, הֻגַּשְׁתָּ וכולי. ואין בו בינוני ופעול וצווי. המקור: הֻגֵּשׁ, כמו {{צ|'''הֻגֵּד''' הֻגַּד לִי}} {{ק|([[רות ב יא]])}}, ועם בכל"ם לא נמצא. והעתיד: אֶגַּשׁ, יִגַּשׁ וכולי. ===ו=== בנין הִתְפַּעֵל, גם הוא יבא בשלמות מפני הטעם שכתבתי בבנין פִּעֵל {{ק|(סימן ג)}}. ודע כי יש שרשים שפ"איהם יו"ד ובאים על דרך חסרי פ"א נו"ן, וקראו להם '''חסרי''' פ"א יו"ד, ולא נחי פ"א יו"ד. אבל אומר אני כי אין זה רק כאשר עי"ן-הפעל צד"י, כמו יָצַב, יָצַג, יָצַק, יָצַע, יָצַר, יָצַת; תאמר {{צ|'''יַצֵּב''' גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[דברים לב ח]])}}, {{צ|'''אַצִּיגָה''' נָּא עִמְּךָ מִן הָעָם אֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית לג טו]])}}, {{צ|כִּי '''אֶצָּק''' מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים}} {{ק|([[ישעיהו מד ג]])}}, {{צ|'''וְאַצִּיעָה''' שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ}} {{ק|([[תהלים קלט ח]])}}, {{צ|בְּטֶרֶם '''אֶצָּורְךָ''' בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ}} {{ק|([[ירמיהו א ה]])}}, {{צ|'''וַיַּצֶּת''' אֵשׁ בְּצִיּוֹן}} {{ק|([[איכה ד יא]])}}, בכלם הצד"י דגושה במקום יו"ד פ"א-הפעל. ושרש יָצָא יוצא מן הכלל. ולכן אומר אני, {{צ|כִּי '''הִקִּיפוּ''' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}, וכן {{צ|לֹא '''הִנִּיחַ''' אָדָם}} {{ק|([[תהלים קה יד]])}}, שהם דגושים, שרשם נָקַף, נָנַח, ולא יָקַף, יָנַח. ועוד אדבר מזה בנחי פ"א יו"ד {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#ה|לקמן עיקר ו סימן ה-ו]])}}. ===ז=== ויש שרש אחד שפ"א-הפעל שלו למ"ד, ובא המקור והצווי והעתיד על הרוב על דרך חסרי פ"א נו"ן, והוא שרש לָקַח; תאמר ממנו המקור קַחַת, בְּקַחַת, לָקַחַת, והצווי: קַח, קְחוּ, קְחִי וכולי. ובעתיד יבא בדגש, כמו אֶקַּח, יִקַּח, תִּקַּח – הדגש במקום למ"ד פ"א-הפעל. ולא נמצא למ"ד אחרת שתחסר זולתי זאת, וזה מפני רוב השתמשם בזה השרש. ואפילו הדגש הפילו לפעמים, ואין זה רק כשעי"ן-הפעל בשוא, כמו {{צ|'''וְיִקְחוּ''' אֵלֶיךָ}} {{ק|([[במדבר יט ב]])}}, {{צ|'''וְאֶקְחָה''' פַת לֶחֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}}, בשניהם הקו"ף רפויה; כמו שמשרש נָסַע נאמר {{צ|'''וַיִּסְעוּ''' וַיַּחֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לג]])}}, {{צ|'''וַיִּשְׂאוּ''' אֹתוֹ בָנָיו}} {{ק|([[בראשית נ יג]])}}, הסמ"ך והשׂי"ן רפוים, מפני רוב השתמשם בם. ויש אומרים כי ללשון לקיחה שני שרשים: לָקַח ונָקַח, ויבאו העוברים והבינוניים מן לָקַח והעתידים מן נָקַח; כמו שיש גם כן בלשון הליכה שני שרשים: הָלַךְ ויָלַךְ, העוברים והבינונים באים מן הָלַךְ והעתידים מן יָלַךְ, כמו אֵלֵךְ, יֵלֵךְ וכולי. והראשון יותר נכון. <קטע סוף=ב ה/><קטע התחלה=ב ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור גזרת נחי פ"א אל"ף ויו"ד, כמו אָמַר, יָשַׁב''' ===א=== בנין הקל יבא בשלמות עד העתיד, ובעתיד תנוח האל"ף השרשית, כמו יֹאמַר, תֹּאמַר, נֹאמַר. אבל במלת המדבר בעדו תחסר האל"ף ובא במקומה וי"ו נחה, כמו {{צ|'''אֹמַר''' אֶל אֱלוֹהַּ}} {{ק|([[איוב י ב]])}}, וזו שלא יהיו שני אל"פין יחד לומר אֹאמַר. וכשיבאו יֹאמַר, תֹּאמַר, נֹאמַר בוי"ו ההפוך, ישוב הפתח לסגול ומלעיל, כמו וַיֹּ֫אמֶר, וַתֹּ֫אמֶר, וַנֹּ֫אמֶר. וכשיבאו בהפסק ישובו למשפטם הראשון לפתח: וַיֹּאמַ֫ר, וַתֹּאמַ֫ר, ומלרע, חוץ מן {{צ|וַיַּעַן אִיּוֹב '''וַיֹּאמַר'''}} {{ק|([[איוב ו א]])}} וחביריו, כלם מלעיל {{ק|(ראה מנחת שי על איוב ג ב)}}. ===ב=== ודע כי שאר הבנינים כלם יבאו על דרך השלמים ולא תנוח בהם האל"ף, רק שישתנו הנקדות בקצתם מפני האל"ף שהיא גרונית. וכן בשאר אותיות אחה"ע ישוב החירק של נו"ן נִפְעַל ושל ה"א הִפְעִיל לסגול, כמו שיתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#יג|בשיר שלש עשרה]]. וגם נמצאים שרשים שפ"איהם אל"ף שיבאו בשלמות אפילו בבנין הקל, כמו מן אָסַף, אָסַר, בא אֶאֱסֹף, אֶאֱסֹר. והטעם, לפי שאין משמשים בהן הרבה לא הקפידו עליהם. ===ג=== '''גזרות נחי פ"א יו"ד כמו יָשַׁב''' בנין הקל יבא בשלמות עד המקור. גם המקור בכלל, וזה כשיחובר אל הפעלים, כמו {{צ|'''יָרֹד''' יָרַדְנוּ}} {{ק|([[בראשית מג כ]])}}, {{צ|'''יָשֹׁב''' אֵשֵׁב}} {{ק|([[ש"א כ ה]])}}. אבל כשאינו מחובר אל הפעלים הוא בחסרון יו"ד ובתוספת תי"ו: שֶׁבֶת, רֶדֶת, דַּעַת ודומיהם. וזה אפילו בלי בכל"ם, כמו שכתבתי לעיל {{ק|(ראה [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה#א|עיקר ה סימן א]])}}. ===ד=== הצווי גם הוא בחסרון היו"ד, כמו שֵׁב, שְׁבוּ וכולי. ואין הפרש בין זה הצווי והצווי של חסרי פ"א נו"ן, לכן תראה שלא תטעה בהם. אבל אותיות אית"ן יפרידו בין שני הגזרות, כי בחסרי פ"א נו"ן האית"ן נקוד בחירק ודגש אחריו, כמו יִגַּשׁ, תִּגַּשׁ וכולי, אבל בזו הגזרה הם בצרי שהוא תנועה גדולה להורות על יו"ד הנחה, והיא אינה כתובה, כמו אֵשֵׁב, יֵשֵׁב וכולי. ונמצא ביו"ד כתובה, כמו {{צ|'''אֵילְכָה''' שׁוֹלָל}} {{ק|([[מיכה א ח]])}}, {{צ|הַשְּׂמֹאל '''וְאֵימִנָה'''}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}, ודומיהם מעטים. ===ה=== ועל הרוב כאשר היו"ד כתובה אז האית"ן בחירק והעי"ן בפתח, כמו אִינַק, יִינַק, אִירַשׁ, יִירַשׁ, אִיטַב, יִיטַב, אִישַׁן, יִישַׁן. ונמצאים הבאים בדגש במקום היו"ד הנחה, כמו מן יָצַק – {{צ|'''אֶצֹּק''' רוּחִי עַל זַרְעֶךָ}} {{ק|([[ישעיהו מד ג]])}}, ומן יָצַר – {{צ|בְּטֶרֶם '''אֶצָּורְךָ'''}} {{ק|([[ירמיהו א ה]])}}; וקראו להם '''חסרי''' פ"א יו"ד ולא נחי פ"א יו"ד, כי הם הולכים בעתידים על דרך חסרי פ"א נו"ן, כאשר בארתי בחסרי פ"א נו"ן {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה#ו|לעיל עיקר ה סימן ו]])}}. וכאשר חפשתי בכל ספרי הדקדוק למצא טעם על זה לא מצאתיו. ===ו=== ולי נראה הטעם, לפי שהצד"י והסמ"ך קרובים במוצא ובמבטא, ובפרט כשהצד"י אינה דגושה, עד שיש הרבה אנשים שאינם מפרידים ביניהם ובפרט כל אנשי צרפת. ואם היינו אומרים מן יָצַב, יָצַק ויָצַג – אֵצֵב, יֵצֵק, תֵּצֵג, כמשפט נחי פ"א יו"ד, היה משמע כאילו היה אֵסֵב, יֵסֵג, תֵּסֵג, לכן נדגשה הצד"י לחזק קריאתה. וזהו כלל גדול בדקדוק: כשיבא דגש במקום האות החסרה, אז נקראת המלה ההיא מהחסרים; וכשתבא אחת מהתנועות הגדולות במקומה, נקראת המלה ההיא מן הנחים. ===ז=== בנין נִפְעַל – העבר כלו הנו"ן עם וי"ו נחה בחולם במקום יו"ד השרש, כמו נוֹדַע, נוֹדַעְתָּ, נוֹדַעְתִּי וכולי, וכן בבינוני: נוֹדָע, נוֹדָעִים וכולי. אבל בשאר הבנין הוי"ו נעה וכל נקודתו כמו בשלמים, מן יָדַע – הִוָּדַע, והאית"ן: אִוָּדַע, יִוָּדַע. והאל"ף תמיד בחירק שלא כמשפט, כי דינה על הרוב בסגול, וזאת לא באה לעולם בסגול, ולא ידעתי לזה טעם. והומרה היו"ד בוי"ו, מפני היות הדגש מורגש ונכר יותר בוי"ו מביו"ד. ===ח=== בנין הִפְעִיל – העבר כלו הה"א בחולם תמורת יו"ד השרש, כמו הוֹשִׁיב, הוֹשַׁבְתָּ וכולי. וכן בכל הבנין האותיות הנוספות בראש הם בחולם; בבינוני מוֹשִׁיב, במקור ובצווי הוֹשֵׁב, בעתיד אוֹשִׁיב, יוֹשִׁיב, תּוֹשִׁיב, חוץ מבפעול שהמ"ם לעולם בשורק או בקובץ בכל פעול בין בשלמים בין בשאינן שלמים. ונמצאים מעטים המ"ם בקמץ-חטוף, כמו {{צ|שֵׁשׁ '''מׇשְׁזָר''' וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְזֹבֵחַ '''מׇשְׁחָת'''}} {{ק|([[מלאכי א יד]])}}. ונקודת העי"ן בכל זה הבנין כמו בשלמים. ===ט=== אכן דע כי אותם העתידים שכתבתי בבנין הקל {{ק|(בסימן ה)}} שהאית"ן לפעמים בחירק עם יו"ד השרש כתובה, הם באים על הרוב גם כן בזה הבנין עם היו"ד כתובה, אבל לפניה צירי, כמו מן יָטַב נאמר {{צ|הֵיטֵב '''אֵיטִיב'''}} {{ק|([[בראשית לב יג]])}}, ומן יָנַק – {{צ|'''וְתֵינִק''' לָךְ אֶת הַיָּלֶד}} {{ק|([[שמות ב ז]])}}, ומן יָמַן – {{צ|אִם הַשְּׂמֹאל '''וְאֵימִנָה'''}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}, ומן יָלַל – {{צ|אֶסְפְּדָה '''וְאֵילִילָה'''}} {{ק|([[מיכה א ח]])}}. ===י=== הבינוני – המ"ם בצירי בכל הגופים, כמו מֵטִיב, מֵטִיבִים, מֵטִיבָה; לא כנחי העי"ן שהיחיד לבד בצירי ושאר בשוא, כמו מֵבִין, מְבִינִים וכולי. וכן הצווי והמקור והאית"ן ביו"ד נחה אחר הצירי. ===יא=== בנין הׇפעל – הה"א בשורק, כמו {{צ|וְיוֹסֵף '''הוּרַד'''}} {{ק|([[בראשית לט א]])}}, וכן בנחי העי"ן: הוּקַם, ובכפולים: הוּסַב, בשלשתם הה"א בשורק ואין הפרש ביניהם בנקוד. אבל בשאר גופי העבר יש הפרש בין הכפולים ובין נחי פ"א יו"ד ונחי עי"ן וי"ו, והוא הדגש, כמו שיתבאר [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב#ח|במאמר זה בעקר שנים עשר סימן ח]]. ===יב=== בנין הִתְפַּעֵל – כל זה הבנין יבא בשלמות, כמו מן יָלַד – {{צ|'''וַיִּתְיַלְדוּ''' עַל מִשְׁפְּחֹתָם}} {{ק|([[במדבר א יח]])}}, ומן יָעַץ – {{צ|'''וְיִתְיָעֲצוּ''' עַל צְפוּנֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פג ד]])}}. ולפעמים תהפך היו"ד לוי"ו נעה, כמו מן יָדַע – {{צ|'''בְּהִתְוַדַּע''' יוֹסֵף אֶל אֶחָיו}} {{ק|([[בראשית מה א]])}}, ומן יָדָה – {{צ|'''וְהִתְוַדָּה''' עָלָיו}} {{ק|([[ויקרא טז כא]])}}.<קטע סוף=ב ו/><קטע התחלה=ב ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''בביאור גזרת נחי עי"ן וי"ו''' ===א=== דע כי כל שרש שעי"ן-הפעל שלו וי"ו, היא נחה בכל הבנינים, כמו מן קוּם יאמר קָם, קַמְתָּ וכו'; חוץ כשלמ"ד-הפעל ה"א, תנוע הוי"ו בכל הבנינים, כמו מן אָוָה – {{צ|'''אִוְּתָה''' נַפְשִׁי}} {{ק|([[מיכה ז א]])}}, ומן קָוָה – {{צ|'''קַוֹּה קִוִּיתִי''' יְיָ וַיֵּט אֵלַי}} {{ק|([[תהלים מ ב]])}}, ומן רָוָה – {{צ|'''הִרְוָה''' אֶת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נה י]])}}, ומן צָוָה – {{צ|'''צִוִּיתִי''' אֹתָכָה}} {{ק|([[שמות כט לה]])}}, ומן עָוָה – {{צ|'''עָוְתָה''' וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה}} {{ק|([[אסתר א טז]])}}, לא תנוח הוי"ו לעולם. ונמצאו רק [חמשה] שרשים שאין למ"דיהם ה"א ולא תנוח בהם לעולם, והם גָּוַע ושָׁוַע ועָוַת [ועָוַל ועָוַר]. אמנם גָּוַע לא בא רק בקל, כמו {{צ|וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי '''גָוַע''' אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר כ כט]])}}, {{צ|'''וַיִּגְוַע''' וַיָּמָת}} {{ק|([[בראשית כה יז]])}}; ושָׁוַע לא נמצא רק בפִּעֵל הדגוש – שִׁוַּע, שִׁוַּעְתָּ, שִׁוַּעְתִּי; ועָוַת נמצא בפִּעֵל ובנִפְעַל ובהִתְפַּעֵל, כמו {{צ|'''לְעַוֵּת''' אָדָם}} {{ק|([[איכה ג לו]])}}, {{צ|בֶּן '''נַעֲוַת''' הַמַּרְדּוּת}} {{ק|([[ש"א כ ל]])}}, {{צ|'''וְהִתְעַוְּתוּ''' אַנְשֵׁי הֶחָיִל}} {{ק|([[קהלת יב ג]])}}; [ועָוַל ועָוַר לא נמצאו רק בפִּעֵל, כמו {{צ|מִכַּף '''מְעַוֵּל''' וְחוֹמֵץ}} {{ק|([[תהלים עא ד]])}}, {{צ|הַשֹּׁחַד '''יְעַוֵּר'''}} {{ק|([[שמות כג ח]])}}.] וכל שאר הם נחי הוי"ו. בנין הקל – העבר הפ"א בקמץ, כמו קָם, להורות על הוי"ו הנחה, אף על פי שאין דרך הקמץ להורות על וי"ו רק דין החולם להורות עליה; ונחלף בכאן לקמץ כדי להשוות זה הקל לשאר העוברים הקלים, שבכלם הפ"א בקמץ, חוץ מבכפולים, כמו שיתבאר בעקר השנים עשר במאמר זה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב#|סימן ב]])}}. ונמצאה האל"ף כתובה אחר הקמץ במלת {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן}} {{ק|([[הושע י יד]])}} והיא נחה, ובאה נעה במלת {{צ|'''וְרָאֲמָה''' וְיָשְׁבָה}} {{ק|([[זכריה יד י]])}}, ושני האל"פין הם במקום וי"ו. וכן בנסתרים ונסתרה הפ"א קמוצה ובטעם מלעיל להורות על וי"ו הנחה, כמו קָ֫מוּ, קָ֫מָה. אבל בשאר הגופים הפ"א פתוחה, כמו קַמְתָּ, קַמְתִּי וכו', וזה מפני השוא הנח ששייך בכל עבר קל, שאם היתה הפ"א קמוצה לא היה השוא נח כי אם נע, כמו שיתבאר פרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ח|שיר השמיני]]. גם יבא העבר בצירי לגזרת פָּעֵל, כמו {{צ|כַּאֲשֶׁר '''מֵת''' אַהֲרֹן אָחִיךָ}} {{ק|([[דברים לב נ]])}}, {{צ|כִּי '''מֵתוּ''' כָּל הָאֲנָשִׁים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, וכן {{צ|'''כֵּנִים''' אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים}} {{ק|([[בראשית מב יא]])}}, {{צ|מַדּוּעַ אַתֶּם '''לֵנִים''' נֶגֶד הַחוֹמָה}} {{ק|([[נחמיה יג כא]])}}. ולגזרת פָּעוֹל: {{צ|הַבֹּקֶר '''אוֹר''' וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם}} {{ק|([[בראשית מד ג]])}}, {{צ|כִּי '''אֹרוּ''' עֵינַי}} {{ק|([[ש"א יד כט]])}}, ודומיהם מעטים. ===ב=== הבינוני כלו הפ"א בקמץ. ואין הפרש בין הבינוני ובין העבר לנסתר יחיד, כמו {{צ|'''בָּא''' אָחִיךָ בְּמִרְמָה}} {{ק|([[בראשית כז לה]])}} הוא עבר, {{צ|אָנֹכִי '''בָּא''' אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן}} {{ק|([[שמות יט ט]])}} הוא בינוני. אבל בנקבה יש הפרש, כי העבר מלעיל, כמו {{צ|וְרָחֵל '''בָּ֗אָה'''}} {{ק|([[בראשית כט ט]])}}, והבינוני מלרע, כמו {{צ|וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ '''בָּאָ֖ה'''}} {{ק|([[בראשית כט, ו|שם פסוק ו]])}}. ובא בצירי לגזרת פָּעֵל, כמו {{צ|'''מֵת''' אַתָּה}} {{ק|([[ישעיהו לח א]])}}. ולגזרת פָּעוֹל, כמו טוֹב, טוֹבִים. ===ג=== הפעול והמקור והצווי בכלם העי"ן שרוקה על הרוב; המקור כמו {{צ|לֹא אוּכַל '''קוּם'''}} {{ק|([[איכה א יד]])}}; הצווי: {{צ|'''קוּם''' קְרָא}} {{ק|([[יונה א ו]])}}; וכן הפעול, אבל לא נוכל לעשותו מן קוּם כי הוא פועל עומד, אך נעשה אותו מן שׂוּם שהוא פועל יוצא, ונאמר שׂוּם, שׂוּמִים, כמו {{צ|עַל פִּי אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה '''שׂוּמָה'''}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}}, שׂוּמוֹת. ונמצא המקור והצווי בחולם על דרך הכפולים, כמו {{צ|'''קוֹם''' יָקוּמוּ דְבָרַי}} {{ק|([[ירמיהו מד כט]])}}, {{צ|'''פּוֹר''' הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ '''מוֹט''' הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ}} {{ק|([[ישעיהו כד יט]])}}; והצווי, כמו {{צ|'''וְשׁוֹב''' אֵלַי נְאֻם יְיָ}} {{ק|([[ירמיהו ג א]])}}, {{צ|'''מֹל''' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[יהושע ה ב]])}}. ===ד=== העתיד – אותיות אית"ן קמוצים להורות על וי"ו עי"ן-הפעל, כמו אָקוּם, יָקוּם וכולי. והוי"ו השרוקה אינה עי"ן-הפעל, רק וי"ו המשך, כוי"ו אֶפְקוֹד, יִפְקוֹד וכו'. ויש אומרים כי היא שרשית, והראיה מן יָקוּמוּ, תָּקוּמוּ, שאם לא היתה הוי"ו שרשית היינו אומרים יָקְמוּ, תָּקְמוּ, על משקל יִפְקְדוּ, תִּפְקְדוּ, שאין בהם וי"ו. ===ה=== גם נמצאים בחולם, כמו {{צ|וְאַל '''תָּקֹץ'''}} {{ק|([[משלי ג יא]])}}. וכן במסורת: כל יָחוֹס תָּחוֹס בחולם, בר מן חד בשורק: {{צ|לֹא '''תָחוּס''' עֵינָם}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, וכל אָחוּס דכוותיה בשורק. ובהפסק יבא העתיד תמיד בחולם, כמו {{צ|יְחִי רְאוּבֵן וְאַל '''יָמֹ֑ת'''}} {{ק|([[דברים לג ו]])}}, {{צ|וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה '''וַיָּמֹֽת'''}} {{ק|([[בראשית ה ה]])}}. אבל כשיהיו זולת בהפסק ישוב החולם לקמץ-חטף, ובפרט עם וי"ו ההפוך, כמו {{צ|'''וַיָּקָם''' אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת}} {{ק|([[בראשית כג ז]])}}, {{צ|'''וַיָּקָץ''' מוֹאָב}} {{ק|([[במדבר כב ג]])}}. וכן זולת וי"ו ההפוך בהסכמה למלה זערה, כמו {{צ|'''יָשָׁב'''־נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ}} {{ק|([[דניאל ט טז]])}}, {{צ|'''תָּשָׁב'''־נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד}} {{ק|([[מ"א יז כא]])}}. והקמץ השני מכל אלו נקרא קמץ-חטוף, וזה יתבאר לך בפרק שירה בשיר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#יא|אחד עשר]]. ===ו=== בנין נִפְעַל – העבר בנו"ן קמוצה בשלש גופי הנסתרים, כמו נָכוֹן, נָכוֹנוּ, נָכוֹנָה. ובשאר הגופים נהפך הקמץ לשוא כדינו והחולם יהפך לשורק, כמו {{צ|כִּי '''נְבֻנוֹתִי'''}} {{ק|([[ישעיהו י יג]])}}, {{צ|'''נְפוּגוֹתִי''' וְנִדְכֵּיתִי}} {{ק|([[תהלים לח ט]])}}, וזה כדי שלא יהיו שני חולמים יחד. ===ז=== הבינוני ליחיד כמו העבר, ובשאר הגופים יהפך הקמץ לשוא, כמו נָכוֹן, נְכוֹנִים וכולי. המקור והצווי באים בה"א חרוקה בראש ודגש אחריה כמו בשלמים: הִכּוֹן; וכן אֶכּוֹן, יִכּוֹן, תִּכּוֹן, נִכּוֹן וכולי. <קטע סוף=ב ז/><קטע התחלה=ב ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בויכוח להוכיח שבנין פִּעֵל שבגזרה זו הוא הבנין אשר קראו לו קצת המדקדקים 'מרובע' ''' ===א=== בנין פִּעֵל ופֻּעַל. הנה הגעתי אל המקום אשר אמרתי בתחילת המאמר הראשון {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א#ה|עיקר א סימן ה]])}} כי אוכיח שבנין המרובע לא נמצא כלל. דע כי אמרו קצת המדקדקים על מלת {{צ|'''תְּאׇכְלֵהוּ''' אֵשׁ}} {{ק|([[איוב כ כו]])}}, {{צ|'''מְלׇשְׁנִי''' בַסֵּתֶר}} {{ק|([[תהלים קא ה]])}}, {{צ|'''לִמְשֹׁפְטִי''' אֶתְחַנָּן}} {{ק|([[איוב ט טו]])}}, שהם מבנין מרובע, בעבור הקמץ-חטוף שבפ"א-הפעל שלהם שהוא במקום חולם להורות על וי"ו נחה אחר פ"א-הפעל; העבר הקל: אוֹכֵל, אוֹכַלְתָּ, לוֹשֵׁן, לוֹשַׁנְתָּ, שׁוֹפֵט, שׁוֹפַטְתָּ, הרי ארבע אותיות שרשיות, עד כאן לשונם. אכן אני אומר כי אין להביא ראייה משלש אלה, כי לא נמצאו רק אותם לבד ואין לבנות בנין בעבורם, רק הם בכלל הזרים או המורכבים כאשר יתבאר בספר ההרכבה כל אחת ואחת במקומה {{ק|([[ספר הרכבה#תְּאָכְלֵהוּ|תְּאָכְלֵהוּ]], [[ספר הרכבה#מְלָשְׁנִי|מְלָשְׁנִי]], [[ספר הרכבה#לִמְשֹׁפְטִי|לִמְשֹׁפְטִי]])}}. ומה שאמרו עוד שנמצאים בגזרה זו מרובעים אמיתיים, כמו מן בּוּן נאמר בּוֹנֵן, הוי"ו הנחה היא עי"ן-הפעל ואחר כך שני נוני"ן שהן שני למ"די-הפעל, הרי ארבע אותיות שרשיות, על כן נקראים מרובעים אמתים, עד כאן לשונם. ===ב=== על זה אשיב ואומר כי אמת הוא שבּוֹנֵן וקוֹמֵם ושׁוֹבֵב כפול בהם למ"ד-הפעל, אבל הם מבנין פִּעֵל הדגוש, ולפי שהוי"ו נחה אי אפשר להדגישה, כי אין דגש לעולם תוך אות נחה, לכך כפלו בהם למ"ד-הפעל תמורת הדגש, ואמרו בּוֹנֵן במקום בִּוֵּן. והראיה על זה, שגם בהִתְפַּעֵל שבגזרה זו כפלו בו למ"ד-הפעל במקום הדגש, ואמרו הִתְבּוֹנֵן במקום הִתְבַּוֵּן. וכן בפֻּעַל שגם הוא צריך לדגש, אמרו {{צ|בְּאֵין תְּהֹמוֹת '''חוֹלָלְתִּי'''}} {{ק|([[משלי ח כד]])}} במקום חֻוַּלְתִּי, וכן {{צ|מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר '''כּוֹנָנוּ'''}} {{ק|([[תהלים לז כג]])}} הוא מבנין פֻּעַל במקום כֻּוְּנוּ, וכן {{צ|'''יְמוֹלֵל''' וְיָבֵשׁ}} {{ק|([[תהלים צ ו]])}} מבנין פֻּעַל מגזרה זו. והאומרים שהם על משקל יְקוֹמֵם, יְשׁוֹבֵב, מבנין המרובע, צריכין לומר שהם פעלים עומדים; אבל לא כן דעתי, כי כל זה הבנין דינו להיות יוצא, וזה גם הוא לי לישועה, כי הוא במקום פִּעֵל שהוא תמיד יוצא, כמו שכתבתי בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ט|מאמר א עיקר ט]])}}. ועוד ראייה אחרת שזה הבנין הוא במקום פִּעֵל, כי הבינוני והפעול שבו הם במ"ם שואית בראש, וכן אותיות בכל"ם ואותיות אית"ן כלם בשוא כדין כל בנין פִּעֵל; וההפרש שבין הבינוני והפעול הוא שהבינוני בצירי, כמו {{צ|'''מְשֹׁבֵב''' נְתִיבוֹת}} {{ק|([[ישעיהו נח יב]])}}, והפעול בקמץ, כמו {{צ|וְהוּא '''מְחֹלָל''' מִפְּשָׁעֵנוּ}} {{ק|([[ישעיהו נג ה]])}}. ===ג=== והכלל כי בנין פִּעֵל שבגזרה זו נקודה הפ"א בחולם להורות על וי"ו הנחה שהוא עי"ן-הפעל, וכפול בו למ"ד-הפעל במקום הדגש ונקודה בצירי, כמו בּוֹנֵן, קוֹמֵם, והנקודות הנוספות בראש כלם הם בשוא על דרך בנין פִּעֵל. ובזה הדרך יבא בנין פֻּעַל, ואין הפרש ביניהם כי אם לפי הענין, כמו {{צ|'''כּוֹנְנוּ''' חִצָּם}} {{ק|([[תהלים יא ב]])}}, הוא מבנין שקורא אני פִּעֵל, {{צ|מִצְעֲדֵי גֶבֶר '''כּוֹנָנוּ'''}} מבנין פֻּעַל; {{צ|'''חֹלְלָה''' יָדוֹ}} {{ק|([[איוב כו יג]])}} מבנין פִּעֵל, {{צ|לִפְנֵי גְבָעוֹת '''חוֹלָלְתִּי'''}} {{ק|([[משלי ח כה]])}} מבנין פֻּעַל, כאשר כתבתי לעיל. ===ד=== בנין הִפְעִיל – העבר כלו הה"א בצרי בראש. ובשלשה גופי הנסתרים הפ"א בחירק, כמו הֵקִים, הֵקִימוּ, הֵקִימָה. ובשאר הגופים בפתח, כמו הֵקַמְתָּ, הֵקַמְתִּי וכולי; ולפעמים אף בהם הפ"א בחירק, אבל הה"א בחטף-פתח או בחטף-סגול, כמו הֲקִימוֹתָ, הֲקִימוֹתִי, {{צ|'''הֱקִיצוֹתִי''' כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}. הבינוני – המ"ם בצירי כמו ה"א העבר, ובשאר הגופים הצרי תהפך לשוא כדינו, כמו מֵקִים, מְקִימִים. הפעול – המ"ם בשורק כדינו, כמו מוּקָם, מוּקָמִים וכולי. המקור בה"א קמוצה להבדיל בינם ובין העבר, ופ"א-הפעל בצרי, כמו הָקֵם. אבל עם בכל"ם בחירק, כמו בְּהָקִים, כְּהָקִים וכולי. ===ה=== וכן הצווי ליחיד ולרבות בצרי ובשאר בחירק: הָקֵם, הָקִימוּ, הָקִימִי, הָקֵמְנָה. ולפעמים הפילו ה"א הבנין מהמקור והצווי, כמו {{צ|נִצָּב '''לָרִיב''' יְיָ וְעֹמֵד '''לָדִין''' עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו ג יג]])}}, שהוא כמו לְהָרִיב, לְהָדִין; ובצווי, כמו {{צ|'''שִׂים''' כֹּה}} {{ק|([[בראשית לא לז]])}}, {{צ|'''לִין''' פֹּה}} {{ק|([[שופטים יט ט]])}}, ובתוספת ה"א, כמו {{צ|'''בִּ֣ינָה''' הֲגִיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, לכן המלה מלעיל; ולרבים נמצאים לרוב בחסרון ה"א, כמו שִׂ֫ימוּ, שִׂ֫יחוּ, שִׁ֫ירוּ, שִׁ֫יתוּ, גִּ֫ילוּ, לִ֫ינוּ, כלם מלעיל; וכן לנקבה: {{צ|'''שִׁתִי''' לִבֵּךְ}} {{ק|([[ירמיהו לא כ]])}}, {{צ|'''לִינִי''' הַלַּיְלָה}} {{ק|([[רות ג יג]])}}. ונמצאה הה"א החסרה בעבר, והיא {{צ|'''בִּינֹתִי''' בַּסְּפָרִים}} {{ק|([[דניאל ט ב]])}}, במקום הֲבִינוֹתִי. וכן {{צ|לְדַיָּגִים רַבִּים '''[[ספר הרכבה#וְדִיגוּם|וְדִיגוּם]]'''}} {{ק|([[ירמיהו טז טז]])}}, אמרו שהוא כמו וַהֲדִיגוּם, עיין בספר ההרכבה. אך דע כי לא יבא זה החסרון רק בפעלים שלא נמצא מהם צווי בבנין הקל כמו אלה שזכרתי, כי לא נוכל לומר שׂוּמוּ, שׂוּחוּ, שׁוּתוּ, גּוּלוּ, לוּנוּ. גם ברובם לא נמצא העתיד בקל לומר אָבוּן, אָשׁוּר, אָשׁוּת, אָשׂוּם, אָשׂוּשׂ, אָגוּל. גם שאר פעולות בנין הקל לא נמצאו בהם כי אם מזער, כמו {{צ|אֲשֶׁר '''שָׁר''' לַייָ}} {{ק|([[תהלים ז א]])}}, {{צ|כִּי '''שָׁת''' לִי אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, {{צ|'''בַּנְתָּה''' לְרֵעִי}} {{ק|([[תהלים קלט ב]])}}, ודומיהם מעטים. אבל הפעלים שנמצא בהם הקל וההִפְעִיל לרוב, כמו קָם, שָׁב, סָר, בָּא, שנמצא כמו הֵקִים, הֵשִׁיב, הֵבִיא, לא יבא הצווי בחסרון ה"א לעולם, כי לא נוכל לומר קִים, שִׁיב, סִיר, בִּיא ודומיהם. וזכור לך הכלל ותצפנהו כי טוב הוא, ולא קדמני בו אדם. ===ו=== העתיד גם יבא בו אותיות האית"ן בקמץ, כמו אָבִין, יָבִין וכולי. והיה ראוי להיות בצרי כמו מ"ם הבינוני, כאשר נתתי כללו בבנין פִּעֵל מהשלמים [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב#ד|במאמר זה בעיקר השני בסימן ד]]. אכן בא בקמץ להבדילו מעתיד הקל שבנחי פ"א יו"ד שהם בצרי, כמו אֵשֵׁב, יֵשֵׁב, וכולי, לכן נקדו זה האית"ן בקמץ כאית"ן הקל שבגזרה זו. אבל אותם בפ"א שרוקה כמו אָקוּם, יָקוּם, ואלו הם בפ"א חרוקה: אָקִים, יָקִים וכולי, או בצרי: יָקֵם, וכאשר יבא בהם וי"ו ההפוך ישוב הצרי לסגול, כמו וַיָּ֫קֶם, וַיָּ֫שֶׁב, וזה לפי שהם בטעם מלעיל. בנין הׇפעל – כבר כתבתי בנחי פ"א יו"ד [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#יא|במאמר זה בעקר ו בסימן יא]]. ===ז=== בנין הִתְפַּעֵל – כבר כתבתי לעיל בבנין פִּעֵל בעקר זה בסימן ב שדינו לבא כפול בלמ"ד-הפעל במקום הדגש, כמו הִתְבּוֹנֵן, הִתְבּוֹנַנְתָּ וכולי. הבינוני: מִתְבּוֹנֵן. המקור והצווי: הִתְבּוֹנֵן, כמו העבר. העתיד: אֶתְבּוֹנֵן, יִתְבּוֹנֵן, תִּתְבּוֹנֵן וכולי.<קטע סוף=ב ח/><קטע התחלה=ב ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בביאור גזרת נחי למ"ד אל"ף כמו קָרָא''' ===א=== בנין הקל כלו באל"ף נחה וקמץ לפניה, חוץ בנסתרים ונסתרה שהאל"ף נעה, כמו קָרְאוּ, קָרְאָה. ובבינוני ובפעול נחה האל"ף ליחיד לבד ובשאר הגופים נעה, כמו קוֹרֵא, קוֹרְאִים, קָרוּא, קְרוּאִים וכולי. המקור: קְרֹא, ועם אותיות בכל"ם: בִּקְרֹא, כִּקְרֹא, לִקְרֹא, מִקְרֹא. ובא לפעמים בתי"ו נוספת על דרך נחי למ"ד ה"א אשר אבאר בעקר שאחר זה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר י#ג|עיקר י סימן ג]])}}, כמו {{צ|לְבִלְתִּי '''קְרֹאות''' לָנוּ}} {{ק|([[שופטים ח א]])}}, {{צ|לְפִי '''מְלֹאת''' לְבָבֶל}} {{ק|([[ירמיהו כט י]])}}. ===ב=== וכן תתחלף זו הגזרה בהרבה מקומות עם נחי למ"ד ה"א, ואין לי להאריך. הצווי: קְרָא, האל"ף נחה, ובשאר הגופים נעה, כגון קִרְאוּ, קִרְאִי, קִרְאֶנָה. ובא בחסרון ה"א, כמו {{צ|'''קִרְאֶן''' לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם}} {{ק|([[שמות ב כ]])}}. ובא האל"ף נחה במלת {{צ|'''קְרֶאןָ''' לִי מָרָא}} {{ק|([[רות א כ]])}}. ===ג=== ואותיות אית"ן נקודות כמו בשלמים, ואל"ף נחה כאשר היא בסוף התיבה, כמו אֶקְרָא, יִקְרָא וכולי, אבל כשאחריה אות אז היא נעה, כמו יִקְרְאוּ, תִּקְרְאוּ, תִּקְרְאִי, אבל ברבות היא נחה, כמו {{צ|'''תִקְרֶאנָה''' מִלְחָמָה}} {{ק|([[שמות א י]])}}. ===ד=== וכל שאר הבנינים הולכים על זה הדרך, רק שבהם בא צירי על הרוב לפני האל"ף הנחה בעוברים הנמצא ובמדבר בעדו, כמו נִקְרֵאתָ, נִקְרֵאתִי, מִלֵּאתָ, מִלֵּאתִי, הִמְצֵאתָ, הִמְצֵאתִי. וכבר כתבתי לך {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ב|עיקר א סימן ב]])}} כי רבים מנחי פ"א אל"ף באים על משקל פָּעֵל בצרי, וכלם פעלים עומדים, כמו מָלֵא, שָׂנֵא, יָרֵא ודומיהם, עיין שם. <קטע סוף=ב ט/><קטע התחלה=ב י/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד ה"א, כמו גָּלָה''' ===א=== בנין הקל – נחלקה הה"א לארבע אופנים; האופן הראשון שתבא נחה בסוף, כמו גָּלָה; השני שהיא נעדרת, כמו גָּלוּ; השלישי שנהפכה לתי"ו רפויה, כמו גָּלְתָה; הרביעי בשאר הגופים נהפכה ליו"ד: גָּלִיתָ וכולי. ובכלם הפ"א נקודה כבשלמים. ודע כי בגופי הנסתרים והנסתרה, תהפך לפעמים הה"א ליו"ד נעה, כמו מן חָסָה – {{צ|צוּר '''חָסָיוּ''' בוֹ}} {{ק|([[דברים לב לז]])}}, {{צ|בְךָ '''חָסָיָה''' נַפְשִׁי}} {{ק|([[תהלים נז ב]])}}, על משקל פָּקָדוּ, פָּקָדָה. ===ב=== הבינוני ליחיד – הה"א נחה וסגול לפניה על הרוב, כמו גּוֹלֶה, להבדילו מנחי למ"ד אל"ף שהוא בצירי, כמו קוֹרֵא, כאשר כתבתי בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט#א|עיקר ט סימן א]])}}. ובהסמכו למלה זעירה או למלה מלעיל, גם הוא בצירי, ויהיה בטעם מלעיל, כמו {{צ|וַיְהִי '''בֹּ֣נֶה''' עִ֔יר}} {{ק|([[בראשית ד יז]])}}, {{צ|'''עֹ֥שֵׂה''' פֶֽלֶא}} {{ק|([[שמות טו יא]])}} ודומיהם רבים, ונמנים על פי המסורת. והיחידה היא בקמץ לפני הה"א, כמו {{צ|אֶסְתֵּר '''עֹשָׂה'''}} {{ק|([[אסתר ב יח]])}}. וברבים וברבות נעדרה הה"א, כמו גּוֹלִים, גּוֹלוֹת. ===ג=== הפעול – נהפך בו הה"א ליו"ד נעה בכל הגופים, ונקודתו כמו בשלמים, כמו גָּלוּי, גְּלוּיִם וכולי. המקור – הפ"א קמוצה והעי"ן בחולם בה"א נחה בסוף כשהוא זולת בכל"ם ומחובר לפני הפעלים, כמו {{צ|'''רָאוֹ''' רָאִינוּ}} {{ק|([[בראשית כו כח]])}}, {{צ|'''עָשֹׂה''' יַעֲשֶׂה לּוֹ}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}. וכשאינו מחובר אל הפעלים הוא בשוא, כמו {{צ|'''רְאֹה''' פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי}} {{ק|([[בראשית מח יא]])}}, {{צ|'''עֲשֹׂה''' צְדָקָה וּמִשְׁפָּט}} {{ק|([[משלי כא ג]])}}. וכן לאחר הפעלים: {{צ|הִסְכַּלְתָּ '''עֲשׂוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לא כח]])}}. אבל עם בכל"ם תהפך הה"א לוי"ו נחה ובתוספת תי"ו בסוף, כמו בִּגְלוֹת, כִּגְלוֹת וכולי. גם זולת בכל"ם, כמו {{צ|'''גְּלוֹת''' הָאָרֶץ}} {{ק|([[שופטים יח ל]])}}, ודומיהם מעטים. ונמצא אחד מחובר אל הפעל עם התי"ו, כמו {{צ|'''הֱיוֹת''' אֶהְיֶה כָמוֹךָ}} {{ק|([[תהלים נ כא]])}}, ואין לו דומה. ===ד=== הצווי ליחיד בשוא ונחה בו הה"א בסוף וצירי לפניה, כמו גְּלֵה. וברבים וביחידה נעדרת הה"א, כמו גְּלוּ, גְּלִי. וברבות נהפכת ליו"ד נחה וסגול לפניה, כמו {{צ|אֶל שָׁאוּל '''בְּכֶינָה'''}} {{ק|([[ש"ב א כד]])}}, או בלי יו"ד, כמו {{צ|צְאֶנָה '''וּרְאֶנָה'''}} {{ק|([[שה"ש ג יא]] עי"ש)}}; אף על פי שצְאֶנָה שרשו יָצָא, בא על משקל רְאֶנָה, כדי לזווג המלות. העתיד – תשים אותיות אית"ן על הצווי ותמצאהו, ונקודתו כבשלמים. והנה כל הכללים שזכרתי בבנין זה בהתהפכות הה"א ליו"ד או לתי"ו וחסרונה מכל וכל, הם כוללים כל ז' הבנינים. ונקודת הפ"א ואותיות הנוספות כמו מ"ם הבינוניים והפעולים, ואותיות בכל"ם ואית"ן של כל הבנינים נקודתם כמו בשלמים, לכן אין צריך לבאר כל אחד ואחד. ===ה=== ודע כי עי"ן-הפעל שבעבר לנסתר היחיד בכלם קמוצה, כמו גָּלָה, נִגְלָה, גִּלָּה, הִגְלָה, כן כלם. ובעתיד היא בסגול, כמו אֶגְלֶה, אִגָּלֶה, אֲגַלֶּה, אֲגֻלֶּה, אַגְלֶה וכולי. וכן בינוני ליחיד היא סגולה, וליחידה קמוצה. וכן בפעולים, חוץ מפעול בבנין הקל, כמו שכתבתי לעיל בסימן ג. והמקורים כלם עם בכל"ם בתי"ו בסוף וחולם לפניה. והצווים כלם בצירי, כמו גְּלֵה, הִגָּלֵה, גַּלֵּה, הַגְלֵה וכולי. ועוד ראוי שתדע, כי רוב העתידים שבגזרה זו יבאו לפעמים בחסרון ה"א השורש, כמו בקל: אִ֫גֶּל, יִ֫גֶּל, תִּ֫גֶּל, נִ֫גֶּל, בחירק ובסגול ומלעיל. ונמצאים באותיות אית"ן בצרי, כמו {{צ|אַל '''תֵּפֶן'''}} {{ק|([[במדבר טז טו]])}}, {{צ|'''וַתֵּתַע''' בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}}. בנִפְעַל: אִגָּל, יִגָּל, תִּגָּל, נִגָּל, בחירק ובקמץ. בפִּעֵל: אֲגַל, יְגַל, תְּגַל, נְגַל, בשוא ובפתח. בבנין פֻּעַל והׇפעל לא נמצאו בחסרון ה"א. ובהִפְעִיל: אֶ֫גֶל, יֶ֫גֶל, תֶּ֫גֶל, נֶ֫גֶל, בשש נקודות. בהִתְפַּעֵל: אֶתְגַּל, יִתְגַּל, תִּתְגַּל, נִתְגַּל. ===ו=== ודע כי על הרוב לא יבא זה החסרון רק עם וי"ו ההפוך, כמו בקל: {{צ|'''וַיִּבֶן''' יְיָ אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, בנִפְעַל: {{צ|'''וַיִּקָּר''' אֱלֹהִים}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, בפִּעֵל: {{צ|'''וַיְצַו''' יְיָ אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית ב טז]])}}, בהִפְעִיל: {{צ|'''וַיֶּפֶן''' זָנָב אֶל זָנָב}} {{ק|([[שופטים טו ד]])}}, בהִתְפַּעֵל: {{צ|'''וַיִּתְגַּל''' בְּתוֹךְ אׇהֳלֹה}} {{ק|([[בראשית ט כא]])}}. וסימנך: {{צ|הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ '''תִּלְאֶה'''}} {{ק|([[איוב ד ב]])}} עם ה"א, וכתיב אחריו {{צ|תָּבוֹא אֵלֶיךָ '''וַתֵּלֶא'''}} {{ק|([[איוב ד ה|שם פסוק ה]])}} בחסרון ה"א. ומעטים נמצאים בלי וי"ו ההפוך, כמו {{צ|אַל '''תֵּפֶן''' אֶל מִנְחָתָם}} {{ק|([[במדבר טז טו]])}}, {{צ|וְסוֹד אַחֵר אַל '''תְּגָל'''}} {{ק|([[משלי כה ט]])}}, {{צ|'''יַעַשׂ''' יְיָ עִמָּכֶם}} {{ק|([[רות א ח]])}} ודומיהם. ===ז=== הצווי ליחיד בא לפעמים בחסרון ה"א, כמו בפִּעֵל: {{צ|'''צַו''' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[במדבר כח ב]])}}, {{צ|'''גַּל''' מֵעָלַי}} {{ק|([[תהלים קיט כב]])}}; בהִפְעִיל: {{צ|'''הֶרֶף''' מִמֶּנִּי}} {{ק|([[דברים ט יד]])}}, {{צ|'''הֶרֶב''' כַּבְּסֵנִי}} {{ק|([[תהלים נא ד]])}}; בהִתְפָּעֵל: {{צ|שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ '''וְהִתְחָל'''}} {{ק|([[ש"ב יג ה]])}}. אבל בקל ובנִפְעַל לא יבא הצווי בחסרון ה"א לעולם. ===ח=== ודע כי ארבע שרשים הם שלמ"דיהם ה"א ולא תנוח לעולם, וסימנך תגנ"ך, פירוש: תָּמַהּ, גָּבַהּ, נָגַהּ, כָּמַהּ. ולכן הם נקודים קמץ ופתח כמו השלמים, לא כנחי הה"א שהם לעולם בשני קמצין, ולכן הפתוחים הם במפיק להורות על שלמותם, ותאמר מן גָּבַהּ – {{צ|'''וַיִּגְבַּהּ''' יְיָ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו ה טז]])}}, {{צ|יַעַן כִּי '''גָבְהוּ''' בְּנוֹת צִיּוֹן}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}; ומן כָּמַהּ – {{צ|'''כָּמַהּ''' לְךָ בְשָׂרִי}} {{ק|([[תהלים סג ב]])}}, תוכל לומר כָּמַהְתָּ, כָּמַהְתִּי אף על פי שלא נמצא; ומן נָגַהּ – {{צ|וְלֹא '''יִגַּהּ''' שְׁבִיב אִשּׁוֹ}} {{ק|([[איוב יח ה]])}}; ומן תָּמַהּ – {{צ|הֵמָּה רָאוּ כֵּן '''תָּמָהוּ'''}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|אַל '''תִּתְמַהּ''' עַל הַחֵפֶץ}} {{ק|([[קהלת ה ז]])}}, במפיק. אבל {{צ|'''וַיִּתְמַהְמָהּ'''}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}} וכן {{צ|'''הִתְמַהְמְהוּ''' וּתְמָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו כט ט]])}}, שרשם מַהְמַהּ מן המרובעים, לכן לא נכללו עם הארבעה הנזכרים. ויש מחלוקת על {{צ|'''וַתֵּלַהּ''' אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מז יג]])}} אם שרשו לָאָה, או לָהָה וממנו נאמר {{צ|'''כְּמִתְלַהְלֵהַּ''' הַיֹּרֶה}} {{ק|([[משלי כו יח]])}}, ולא עלי הריב הזה, כי אין לי עסק בנסתרות. <קטע סוף=ב י/><קטע התחלה=ב יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור נקודת בנין הקל והנִפְעַל מגזרת הכפולים''' ===א=== והם אשר שתי אותיות האחרונות דומות בהם, כמו סָבַב, שָׁלַל, גָּזַז ודומיהם. ושאר מיני הכפל כבר דברתי בם [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג#ו|במאמר הראשון בעקר השלישי בסימן ששי]]. ועתה דע כי יש מאלו הכפולים אשר יבאו לפעמים כשלמים, כמו סָבַב, שָׁלַל, גָּזַז, סָבַבְתָּ, שָׁלַלְתָּ, גָּזַזְתָּ ודומיהם, ואין צריך לבארם. אכן על הרוב יבאו בחסרון אות אחת מהכפולים, והאחרת היא דגושה להורות עליה, כמו סַבּוֹתָ, סַבּוֹתִי. וצריכים אנחנו לומר כי החסרה היא עי"ן-הפעל והדגושה היא למ"ד-הפעל, כי אם היה להפך לא היה כח בדגש להורות עליה, כי תמיד דגש מורה על מה שחסר לפניו לא על מה שאחריו, והבן וזכור זה כי הוא כלל גדול בדקדוק. ===ב=== העבר – סַב, הפ"א פתוחה להבדילו מנחי העי"ן אשר היא בהם קמוצה, ועוד בעבור הדגש הבא אחריו בשאר הגופים, כמו סַבּוֹתָ, סַבּוֹתִי וכולי. כי אם היה הסמ"ך קמוצה לא היה יכול הדגש לבא, כי לא יבא דגש אחר קמץ. ===ג=== וכן הבינוני בפתח בעבור זה, כמו סַב, סַבִּים וכולי. ואפילו אותם שהם קמוצים על פי המסורה, כמו {{צ|'''תָּם''' וְיָשָׁר}} {{ק|([[איוב א א]])}}, נאמר ממנו {{צ|יִהְיוּ '''תַמִּים'''}} {{ק|([[שמות כו כד]])}}. אבל {{צ|צַדִּיק '''תָּמִים'''}} {{ק|([[בראשית ו ט]])}} שהוא בקמץ הוא לשון יחיד, נאמר הרבים מהם תְּמִימִים, על משקל חָסִיד – חֲסִידִים. והנה אין הפרש בין העבר ובין הבינוני ליחיד כי אם לפי הענין, כמו {{צ|אִם '''תַּם''' הַכֶּסֶף}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}} הוא עבר, {{צ|נְקִי כַפַּיִם '''וּבַר''' לֵבָב}} {{ק|([[תהלים כד ד]])}} הוא בינוני תואר. אבל בנקבה יש הפרש, כי העבר מלעיל, כמו {{צ|הַמִּשְׂגָּב '''וָחָֽתָּה'''}} {{ק|([[ירמיהו מח א]])}}, והבינוני מלרע, כמו {{צ|וְלָשׁוֹן '''רַ֝כָּ֗ה'''}} {{ק|([[משלי כה טו]])}}. הפעול לא יבא כי אם בשלמות, כמו {{צ|וְאַתְּ '''שָׁדוּד''' מַה תַּעֲשִׂי}} {{ק|([[ירמיהו ד ל]])}}, {{צ|וְשַׁלַּח '''רְצוּצִים'''}} {{ק|([[ישעיהו נח ו]])}} וכולי. המקור והצווי יבא בחולם, כדי להבדילם מנחי העי"ן שהם בשורק. המקור: {{צ|רַב לָכֶם '''סֹב''' אֶת הָהָר הַזֶּה}} {{ק|([[דברים ב ג]])}}; הצווי: {{צ|'''סֹב''' דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי}} {{ק|([[שה"ש ב יז]])}}, {{צ|'''סֹ֣בּוּ''' צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ}} {{ק|([[תהלים מח יג]])}}, {{צ|'''סֹ֥בִּי''' עִיר}} {{ק|([[ישעיהו כג טז]])}}, מלעיל, וזה יתבאר לך יותר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה|בפרק שירה]]. העתיד – אותיות אית"ן בקמץ כמו בנחי העי"ן, אבל ההפרש שביניהם שבאלו הפ"א בחולם על רוב: {{צ|וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר '''אָחֹן'''}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, וכן לרבים: {{צ|וְגַם שֹׁל '''תָּשֹׁלּוּ''' לָהּ}} {{ק|([[רות ב טז]])}}, {{צ|'''יָרֹנּוּ''' יֹשְׁבֵי סֶלַע}} {{ק|([[ישעיהו מב יא]])}}, וכן יָסֹבּוּ, תָּסֹבּוּ, תָּסֹבִּי, {{צ|וְהִנֵּה '''תְסֻבֶּינָה''' אֲלֻמֹּתֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית לז ז]])}}, {{צ|וּפָרָשָׁיו לֹא '''יְדֻקֶּנּוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כח]])}}; ונחי העי"ן בשורק על הרוב כמו שכתבתי שם. ויש אומרים שיבא האית"ן בדגש, כמו יִתֹּם וכולי, ואדבר בם בבנין נִפְעַל הבא אחר זה. ===ד=== בנין נִפְעַל – העבר בשלש גופי הנסתרים בנו"ן קמוצה. ופ"א-הפעל נקודה באחד משלשה פנים, כמו שיבא גם כן בנין הקל מהשלמים פָּעַל, פָּעֵל, פָּעוֹל, כמו שבארתי שם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ב|מאמר ב עיקר א סימן ב]])}}. הפתוחים, כמו {{צ|'''וְנָקַל'''}} {{ק|([[מ"ב ג יח]])}}, {{צ|'''וְנָסַב''' הַגְּבוּל}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}}, {{צ|וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ '''וְנָמַֽס'''}} {{ק|([[שמות טז כא]] עי"ש)}}, והיה ראוי בשני קמצין בעבור ההפסק, אלא שהוא פתח דספרא, ודין פתח דספרא יתבאר בספר מסורת המסורת במאמר העשירי בעזרת האל. ושאר הגופים דגושים, כמו {{צ|'''נָסַבּוּ''' עַל הַבַּיִת}} {{ק|([[בראשית יט ד]])}}, נְסַבּוֹתֶם, נְסַבּוֹנוּ וכולי. והצרויים, כמו {{צ|'''נָמֵס''' בְּתוֹךְ מֵעָי}} {{ק|([[תהלים כב טו]])}}, {{צ|'''נָסֵבָּה''' אֵלָי}} {{ק|([[יחזקאל כו ב]])}}. והחולמים לא נמצאים רק הרבים, כמו {{צ|'''וְנָגֹלּוּ''' כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם}} {{ק|([[ישעיהו לד ד]])}}, {{צ|'''נָגֹזּוּ''' וְעָבָר}} {{ק|([[נחום א יב]])}}, ונוכל לומר היחיד נָגוֹל, נָגוֹז, על משקל נָמוֹךְ הנמצא בדברי רבותינו ז"ל, שרשו מָכַך מן {{צ|'''וַיָּמֹכּוּ''' בַּעֲוֹנָם}} {{ק|([[תהלים קו מג]])}}. וכל שלשה המשקלים יבאו בשאר גופי העבר על דרך אחד: נְסַבּוֹתָ, נְקַלּוֹתָ, נְגַלּוֹתָ, כלם דגושים הלמ"ד להורות על הכפל. ונמצאים מעטים מוקלים, כמו {{צ|'''וְנָבְקָה''' רוּחַ מִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט ג]])}}, {{צ|וְרָחֲבָה '''וְנָסְבָה'''}} {{ק|([[יחזקאל מא ז]])}}, {{צ|'''נָקְטָה''' נַפְשִׁי בְּחַיָּי}} {{ק|([[איוב י א]])}}, הראוי: נָבַקָּה, נָסַבָּה, נָקַטָּה. ===ה=== הבינוני ליחיד בקמץ, כמו {{צ|עִם '''נָבָר''' תִּתָּבָר}} {{ק|([[ש"ב כב כז]])}}; ובצירי, כמו {{צ|וְלֵב '''נָמֵס'''}} {{ק|([[נחום ב יא]])}}, {{צ|'''נָקֵל''' מִהְיוֹתְךָ לִי}} {{ק|([[ישעיהו מט ו]])}}. ושאר הגופים משני המשקלים בדגש, כמו {{צ|אֲנַחְנוּ '''נְמַקִּים'''}} {{ק|([[יחזקאל לג י]])}}, וכן ראוי לומר נְמַסִּים בדגש וכולי. המקור יבא בחולם על דרך נחי העי"ן: {{צ|'''הִבּוֹק''' תִּבּוֹק}} {{ק|([[ישעיהו כד ג]])}}, או בצירי, כמו {{צ|'''הִמֵּס''' יִמָּס}} {{ק|([[ש"ב יז י]])}}. וכן הצווי בחולם על משקל המקור. גם יוכל לבא בפתח, כמו שיבא גם כן העתיד כאשר אבאר, כי משפט הצווי ללכת אחר האית"ן כאשר כתבתי פעם ופעמים. ושאר גופי הצווי הם דגושי העי"ן: הִבֹּקּוּ, הִבֹּקִּי, או הֵמַסּוּ, הֵמַסִּי. העתיד גם הוא על דרך נחי העי"ן: {{צ|'''אֶשֹּׁם''' וְאֶשְׁאַף}} {{ק|([[ישעיהו מב יד]])}}, {{צ|וְלֹא '''יִתֹּם''' פִּרְיוֹ לׇחֳדָשָׁיו}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}, {{צ|'''וַיִּדֹּם''' אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא י ג]])}}. והנה גדולה המחלוקת על אלו הדגשים, כי יש אומרים שהם מן הקל בהוכחת {{צ|'''וָאֶכֹּת''' אֹתוֹ טָחוֹן}} {{ק|([[דברים ט כא]])}}, שהוא ודאי מן הקל בראיית {{צ|אֹתוֹ}}, ויש אומרים כי הם מהנִפְעַל בראיית דגש המורה על נו"ן הנִפְעַל. ואומר אני שיש מהם מהקל ויש מהם מהנִפְעַל, ולפי הענין והכונה תכירם, ואין לי להאריך. אכן הדין האמיתי שהאית"ן מבנין זה ראוי לבא תמיד בפתח, כמו {{צ|אֲשֶׁר לֹא '''יִמַּד''' וְלֹא יִסָּפֵר}} {{ק|([[הושע ב א]])}}, {{צ|'''יִדַּל''' כְּבוֹד יַעֲקֹב}} {{ק|([[ישעיהו יז ד]])}}. וכשעי"ן-הפעל בנקוד אז היא דגושה, כמו {{צ|'''יִתַּמּוּ''' חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ}} {{ק|([[תהלים קד לה]])}}, {{צ|'''וְנָשַׁסּוּ''' הַבָּתִּים}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. וכשפ"א-הפעל גרונית האית"ן בצירי, כמו {{צ|אַל תִּירָא וְאַל '''תֵּחָת'''}} {{ק|([[דברים א כא]])}}, {{צ|וְאַל '''אֵחַתָּה''' אָנִי}} {{ק|([[ירמיהו יז יח]])}}. ולפעמים זולת אות גרונית, כמו {{צ|'''וָאֵקַל''' בְּעֵינֶיהָ}} {{ק|([[בראשית טז ה]])}}, {{צ|'''וַתֵּקַע''' כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כה]])}}. ונמצאים מוקלים, כמו {{צ|בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ '''יִדְּמוּ''' כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|'''וַיִּתְּמוּ''' יְמֵי בְכִי}} {{ק|([[דברים לד ח]])}}, הראוי יִדַּמּוּ, יִתַּמּוּ. ויש אומרים שהם מהקל מן {{צ|וַיִּדֹּם}}, {{צ|וַתִּתֹּם}}, כמו שכתבתי לעיל.<קטע סוף=ב יא/><קטע התחלה=ב יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור חמשה הבנינים האחרונים מגזרת הכפולים''' ===א=== בנין פִּעֵל – זה הבנין בא על הרוב על דרך השלמים: קִלֵּל, קִלַּלְתָּ וכולי, ואין צורך לבארו. אבל יבא לפעמים על דרך בנין פִּעֵל מנחי העי"ן, שכפול בו למ"ד-הפעל במקום הדגש, רק שאלו פתוחים, כמו {{צ|'''וְרוֹמַם''' תַּחַת לְשׁוֹנִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר '''עוֹלַל''' לִי}} {{ק|([[איכה א יב]])}}, ונחי העי"ן צרויים כמו שכתבתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח#ג|מאמר ב עיקר ח סימן ג]])}}. ונאמר מן רָמַם – {{צ|'''רוֹמְמוּ''' יְיָ אֱלֹהֵינוּ}} {{ק|([[תהלים צט ט]])}}, אֲרוֹמֵם, יְרוֹמֵם וכולי, וכן מן בּוּן – בּוֹנֵן, בּוֹנְנוּ. והטעם, לפי שדומות בו שני האותיות האחרונות, לכך היה קשה בעיניהם להדגיש האחת מהכפולים, כי ידמה שהיה שם שלשה אותיות דומות זו אחר זו, כי הדגש מורה על אות כפל כמו שכתבתי, ולכן הפילו לפעמים הדגש ושמו תחתיו וי"ו נחה. ועל כן יפול הספק בקצת מהפעלים האלה אם הם מנחי העי"ן או מהכפולים. ===ב=== אבל הבינוני והפעול לא יבאו כי אם בשלמות, כמו מְסַבֵּב, מְחֻלָּל. ולכן כל אשר תמצא על משקל מְפוֹעֵל בצירי או מְפוֹעָל בקמץ, כמו {{צ|'''מְשֹׁבֵב''' נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת}} {{ק|([[ישעיהו נח יב]])}}, {{צ|'''מְעוֹנֵן''' וּמְנַחֵשׁ}} {{ק|([[דברים יח י]])}}, {{צ|וְהוּא '''מְחֹלָל''' מִפְּשָׁעֵנוּ}} {{ק|([[ישעיהו נג ה]])}}, {{צ|'''וּמְרוֹמַם''' עַל כָּל בְּרָכָה}} {{ק|([[נחמיה ט ה]])}}, הם מנחי העי"ן ולא מהכפולים, כן דעת רא"ע בספר צחות. אך קשה לי על {{צ|'''וּמְחוֹנֵן''' עֲנָוִים}} {{ק|([[משלי יד כא]])}}, שהוא ודאי מהכפולים, שרשו חָנַן. ורבי דוד קמחי הביא קצת מהם בנחי העי"ן ובכפולים, עיין [[ספר השרשים (רד"ק)|בשרשיו]]. וההִתְפַּעֵל בא על הרוב בשלמות, כמו הִתְפַּלֵּל, הִתְחַנֵּן ודומיהם. ולפעמים באים על דרך נחי העי"ן, כמו מן מָדַד – {{צ|'''וַיִּתְמֹדֵד''' עַל הַיֶּלֶד}} {{ק|([[מ"א יז כא]])}}, ומן גָּלַל – {{צ|'''מִתְגֹּלֵל''' בַּדָּם}} {{ק|([[ש"ב כ יב]])}} ודומיהם. ===ג=== בנין הִפְעִיל – העבר בא על שני פנים ובשניהם הה"א בצירי; האחד אף הפ"א בצירי, כמו {{צ|'''וְהֵסֵב''' לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר}} {{ק|([[עזרא ו כב]])}}, {{צ|'''הֵחֵל''' הַנֶּגֶף בָּעָם}} {{ק|([[במדבר יז יב]])}}, {{צ|'''הֵעֵז''' אִישׁ רָשָׁע}} {{ק|([[משלי כא כט]])}}; והשני יבא הפ"א בפתח, כמו {{צ|'''הֵמַר''' שַׁדַּי לִי מְאֹד}} {{ק|([[רות א כ]])}}, {{צ|'''הֵקַל''' אַרְצָה זְבֻלוּן}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}. וכן הנסתרים והנסתרות יבאו על שני משקלים הללו; בצירי, כמו {{צ|'''הֵסַבּוּ''' אֵלַי אֶת אֲרוֹן}} {{ק|([[ש"א ה י]])}}, {{צ|וְהַמַּשְׂאֵת '''הֵחֵלָּה'''}} {{ק|([[שופטים כ מ]])}}; ובפתח, כמו הֵמַקּוּ, הֵמַקָּה. אבל שאר גופי העבר יבאו כלם על דרך נחי העי"ן, רק שאלו הם דגושים, כמו {{צ|'''הֲסִבֹּתָ''' אֶת לִבָּם}} {{ק|([[מ"א יח לז]])}}, {{צ|'''וַהֲזִכּוֹתִי''' בְּבֹר כַּפָּי}} {{ק|([[איוב ט ל]])}}; ונחי העי"ן רפויים, כמו וַהֲשִׁיבֹותָ, הֲשִׁיבוֹתִי וכולי. ואם פ"א-הפעל גרונית תנקד הה"א בפתח, כמו {{צ|'''הַחִלֹּתִי''' לִשְׁאָל לוֹ}} {{ק|([[ש"א כב טו]])}}. ===ד=== הבינוני גם הוא בצירי כמו בנחי העי"ן, אבל אותם הפ"א בחירק, כמו מֵקִים, מֵשִׁיב, ובאלו הם בצירי: {{צ|'''מֵסֵב''' אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה}} {{ק|([[ירמיהו כא ד]])}}, {{צ|'''מֵחֵל''' לְהָרַע}} {{ק|([[ירמיהו כה כט]])}}; והשאר בדגש, כמו מְסִבִּים, מְסִבָּה, ונחי העי"ן ברפי, כמו מְשִׁיבִים, מְשִׁיבָה. הפעול במ"ם שרוקה או בקבוץ כדרכו תמיד, כמו מוּסַב, והשאר בדגש, כמו מוּסַבִּים, מוּסַבָּה, מוּסַבּוֹת, יש מלאים ויש חסרים על פי המסורת. ונחי העי"ן רפויים: מוּשָׁבִים, מוּשָׁבָה, מוּשָׁבוֹת. ===ה=== המקור בה"א קמוצה וצרי אחריה, כמו {{צ|'''הָמֵק''' בְּשָׂרוֹ}} {{ק|([[זכריה יד יב]])}}. ובא בצירי אפילו עם בכל"ם, כמו לְהָחֵל, לְהָדֵק. אבל {{צ|כִּתַּת '''לְהֵדַק'''}} {{ק|([[דה"ב לד ז]])}} בפתח במקום צרי בפ"א-הפעל. מה שאין כן בנחי העי"ן שהם בחירק, כמו לְהָקִים, לְהָשִׁיב. ===ו=== וכן הצווי בצרי, כמו {{צ|'''הָחֵל''' רָשׁ}} {{ק|([[דברים ב כד]])}}. ושאר הגופים דגושים, כמו הָסֵ֫בּוּ, {{צ|'''הָסֵ֤בִּי''' עֵינַיִךְ}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}}, כלם מלעיל, כי זולת זה לא היה יכול הדגש לבא. ולרבות: הֲסִבֶּינָה. ===ז=== העתיד – אותיות אית"ן בא בקמץ כמו בנחי עי"ן, ונבדלים מהם, שאלו הפ"א בצרי, כמו {{צ|'''אָחֵל''' גַּדֶּלְךָ}} {{ק|([[יהושע ג ז]])}}, {{צ|'''יָקֵל''' אֶת יָדוֹ}} {{ק|([[ש"א ו ה]])}}; ואותם הם בחירק, כמו אָקִים, יָקִים. וכאשר יבאו עם וי"ו ההפוך ישוב הצרי לסגול בעבור שישב הטעם לעיל, כמו {{צ|'''וַיָּ֤גֶל''' אֶת הָאֶבֶן}} {{ק|([[בראשית כט י]])}}, {{צ|'''וַיָּ֣דֶק''' לְעָפָר}} {{ק|([[מ"ב כג ו]])}}, ובזה הם דומים לנחי העי"ן כמו שכתבתי שם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ד#ה|עיקר ד סימן ה]])}}. ונמצא משקל שהאית"ן בפתח ודגש אחריו, כמו {{צ|'''וַיַּסֵּב''' אֱלֹהִים אֶת הָעָם}} {{ק|([[שמות יג יח]])}}, {{צ|כִּי '''תַתֵּם''' דְּרָכֶיךָ}} {{ק|([[איוב כב ג]])}}. ונמצא {{צ|'''וַיַּסֵּבּוּ''' פְּנֵיהֶם}} {{ק|([[שופטים יח כג]])}}, {{צ|'''וַיַּסֵּבּוּ''' אֶת אֲרוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ח]])}} – הסמ"ך והבי"ת דגושים שלא כדין, כי אין דין לבא שני דגושים להבלעת אות אחת, והראוי וַיָּסֵבּוּ. והנקבות הרבות הם בשוא, כמו {{צ|'''וַתְּחִלֶּינָה''' שֶׁבַע}} {{ק|([[בראשית מא נד]])}}. ===ח=== בנין הׇפעל – העבר הה"א בשורק: הוּסַב, כמו שכתבתי לעיל בנחי העי"ן. ושאר הם דגושי העי"ן, כמו הוּסַבּוֹתָ, הוּסַבּוֹתִי וכולי; ונחי העי"ן רפויים, כמו הוּשַׁבְתָּ, {{צ|'''וְהוּשַׁבְתֶּם''' לְבַדְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו ה ח]])}}. העתיד יבא בשני פנים, האחד על הרוב אותיות אית"ן בשורק ורפי אחריו, כמו {{צ|לֶחֶם '''יוּדָק'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כח]])}}, {{צ|עַל כַּמֹּן '''יוּסָב'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כז]] עי"ש)}}. אבל {{צ|מִבְצָרֶיךָ '''יוּשַּׁד'''}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד '''תּוּשַּׁד'''}} {{ק|([[ישעיהו לג א]])}}, הם דגשים עם הנח שלא כדין. ובאופן השני הם בשלש נקודות ובדגש, כמו {{צ|'''יֻכַּת''' שָׁעַר}} {{ק|([[ישעיהו כד יב]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר לָעֶרֶב '''יֻכַּתּוּ'''}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}. בנין הִתְפַּעֵל כבר כללתיהו בבנין פִּעֵל {{ק|(סימן ב)}}, ואין צריך לשְנותו. <קטע סוף=ב יב/><קטע התחלה=ב יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור קצת הכללים מהגזרות המורכבות''' ===א=== הנה כבר כתבתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א|בתחלת המאמר הראשון]] כי עקרי הגזרות הם ששה, והם אשר בארתי עד הנה, ועתה אבאר שאר הגזרות המורכבות מהששה הנזכרים, ואין צריך להאריך בהן, כי כל אחת הולכת על דרך שני הגזרות אשר היא מורכבת מהנה. והמשל משרש נָטָה, שהוא מורכבת מחסרי הפ"א ומנחי הלמ"ד; הנה הנו"ן הולכת על דרך נו"ן של נָגַשׁ, והה"א הולכת על דרך ה"א של גָּלָה. רוצה לומר, בכל מקום שתחסר נו"ן של נָגַשׁ או תנוח ה"א של גָּלָה, תחסר ותנוח נו"ן וה"א של נָטָה. חוץ מהצווי, שתאמר מן נָגַשׁ – גַּשׁ, גְּשׁוּ בחסרון נו"ן; ולא תוכל לומר מן נָטָה – טֵה, טוּ, אלא נְטֵה, נְטוּ. וכן מן גָּלָה תאמר הצווי בבנין פִּעֵל: גַּל, צַו, בחסרון ה"א, ולא נוכל לומר מן נָטָה – נַט. וכן מן נָשָׂא, בכל מקום שתנוח אל"ף של קָרָא תנוח אל"ף של נָשָׂא, חוץ במקור תנוע האל"ף בשוא: שְׂאֵת, בִּשְׂאֵת וכולי. ===ב=== וגזרת נחי קצוות הם של שלש מינים. האחד שפ"א-הפעל אל"ף ולמ"ד-הפעל ה"א, כמו אָבָה, אָפָה, האל"ף הולכת על דרך נחי פ"א אל"ף, והה"א על דרך נחי למ"ד ה"א. והשני שפ"א-הפעל יו"ד ולמ"ד-הפעל אל"ף, כמו יָצָא, יָצָאת וכולי; והוא בצרי לגזרת פָּעֵל, כמו יָרֵא. והשלישית שפ"א-הפעל יו"ד ולמ"ד-הפעל ה"א, כמו יָרָה, יָרִיתָ וכולי, היו"ד הולכת על דרך נחי פ"א יו"ד: יָשַׁב, והה"א הולכת על דרך נחי למ"ד ה"א: גָּלָה, גָּלִיתָ. חוץ מהמקור והצווי שהם באים בשלמות פ"א-הפעל; המקור, כמו יָרֹא או יְרֹא, ועם בכל"ם: בִּירֹא, כִּירֹא, {{צ|'''לֵרֹא''' מִפְּנֵי דָוִד}} {{ק|([[ש"א יח כט]])}}; והצווי, כמו {{צ|'''יְרָא''' אֶת יְיָ}} {{ק|([[משלי ג ז]])}}, {{צ|'''יְראוּ''' אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו}} {{ק|([[תהלים לד י]])}} – נחה האל"ף, כי שורק הוי"ו שייך ברי"ש, והאל"ף נחה להבדילו מלשון ראייה, משום שנאמר {{צ|כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי}} {{ק|([[שמות לג כ]])}}; ומן יָרָה: {{צ|אוֹ '''יָרֹה''' יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}}, ועם בכל"ם: {{צ|'''לִירוֹת''' בְּמוֹ אֹפֶל}} {{ק|([[תהלים יא ב]])}}. ===ג=== והכלל כי כל מיני המורכבים לא יבאו לעולם בחסרון הפ"א לא במקור ולא בצווי, חוץ משרש יָצָא ונָשָׂא, שבאים בחסרון הפ"א, כמו מן יָצָא: צֵאת, בְּצֵאת, כְּצֵאת וכולי; ומן נָשָׂא: שֵׂאת, בְּשֵׂאת, כְּשֵׂאת וכו', שָׂא, שְׂאוּ וכולי. והעתידים מן יָרֵא: אִירָא, יִירָא, ביו"ד נחה, ומן יָרָה: אִירֶה, יִירֶה וכולי. ובחסרון הה"א: אִיר, יִיר וכולי, על משקל {{צ|'''וַיִּיף''' בְּגׇדְלוֹ}} {{ק|([[יחזקאל לא ז]] עי"ש)}}. ===ד=== וגזרת חסרי הקצוות לא נמצא כי אם בשרש נָתַן, אשר בעוברים תחסר הנו"ן האחרונה, כמו נָתַתָּ, נָתַתִּי; ובצווי ובעתיד תחסר הנו"ן הראשונה, כמו תֵּן, אֶתֵּן, יִתֵּן וכולי; ובמקור יחסרו לפעמים שתי הקצוות: {{צ|אָחֵל '''תֵּת'''}} {{ק|([[דברים ב כה]])}}, {{צ|'''בְּתֵת''' יְיָ}} {{ק|([[במדבר ה כא]])}}, הראוי בְּתֶנֶת על משקל {{צ|'''בְּגֶשֶׁת'''}} {{ק|([[במדבר ח יט]])}}. וכן נמצא העבר בחסרון שתי הקצוות במלת {{צ|וְאֹיְבַי '''תַּתָּה''' לִּי עֹרֶף}} {{ק|([[ש"ב כב מא]])}}. ===ה=== וגזרת המרובעים, רוצה לומר של ארבע אותיות, כמו {{צ|'''וְשִׁעֲשַׁע''' יוֹנֵק}} {{ק|([[ישעיהו יא ח]])}}, הוא מורכב מנחי הלמ"ד ומהכפולים, ונפלה ה"א למ"ד-הפעל ונכפלה בו הפ"א והעי"ן, כי שרשו שָׁעָה, וכן {{צ|תּוֹרָתְךָ '''שִׁעֲשָׁעְתִּי'''}} {{ק|([[תהלים קיט ע]])}}, שניהם מבנין פִּעֵל. ובבנין פֻּעַל: {{צ|וְעַל בִּרְכַּיִם '''תְּשׇׁעֳשָׁעוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו סו יב]])}}. ובהִתְפַּעֵל: {{צ|בְּחֻקֹּתֶיךָ '''אֶשְׁתַּעֲשָׁע'''}} {{ק|([[תהלים קיט טז]])}}. ונמצאים שני שרשים של ארבע אותיות נבדלות, רוצה לומר שלא נכפלה בהם אות אחת מהאותיות, והם כִּרְבֵּל, וכֵּרְסֵם, כמו {{צ|'''יְכַרְסְמֶנָּה''' חֲזִיר מִיָּעַר}} {{ק|([[תהלים פ יד]])}}, {{צ|וְדָוִיד '''מְכֻרְבָּל'''}} {{ק|([[דה"א טו כז]])}}. ומה שנמצא {{צ|'''רֻטְפַשׁ'''}} {{ק|([[איוב לג כה]])}}, ו{{צ|'''פַּרְשֵׁז'''}} {{ק|([[איוב כו ט]])}}, אמרו רבותינו זכרונם לברכה שהם מלות מורכבות, פירש רֻטְפַשׁ – רָטוּב ופָּשׁ {{ק|(ראה [[נדרים מא א]] ובמפרשים שעל הדף)}}; פַּרְשֵׁז – פֵּרֵשׂ שַׁדַּי זִיו {{ק|([[שבת פח ב]])}}. ===ו=== גם נמצאו הרבה מגזרת הכפולים באים על משקל זה, וכפל בהם פ"א-הפעל אחר עי"ן-הפעל, כמו מן גָּלַל – {{צ|'''וְגִלְגַּלְתִּיךָ''' מִן הַסְּלָעִים}} {{ק|([[ירמיהו נא כה]])}}, ומן קָלַל – {{צ|וְהוּא לֹא פָנִים '''קִלְקַל'''}} {{ק|([[קהלת י י]])}}, ומן סָלַל – {{צ|'''סַלְסְלֶהָ''' וּתְרוֹמְמֶךָּ}} {{ק|([[משלי ד ח]])}}. וכלם לא נמצאו רק בבנין פִּעֵל. וכן מנחי העי"ן: {{צ|הִנֵּה יְיָ '''מְטַלְטֶלְךָ''' טַלְטֵלָה גָּבֶר}} {{ק|([[ישעיהו כב יז]])}} – שרשו טוּל, מן {{צ|'''וַיָּטִלוּ''' אֶת הַכֵּלִים}} {{ק|([[יונה א ה]])}}. וכן מה שקוראים המדקדקים 'מרובע' שהם בכפל למ"ד-הפעל, כמו מן שׁוּב – מְשׁוֹבֵב, ומן קוּם – מְקוֹמֵם. וכבר הוכחתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|לעיל מאמר ב עיקר ח]])}} כי הם מבנין פִּעֵל, ואין להאריך כאן. ===ז=== ופעל של חמש אותיות לא נמצא כי אם אחד, והוא חֳמַרְמַר, כמו {{צ|פָּנַי '''חֳמַרְמְרוּ''' מִנִּי בֶכִי}} {{ק|([[איוב טז טז]])}}, ובהפסק: {{צ|מֵעַי '''חֳמַרְמָרוּ'''}} {{ק|([[איכה א כ]])}}, ונכפלה בו העי"ן והלמ"ד אחר שלש אותיות השרשיות, כי שרשו חָמַר. אבל {{צ|לִבִּי '''סְחַרְחַר'''}} {{ק|([[תהלים לח יא]])}}, {{צ|'''הֲפַכְפַּךְ''' דֶּרֶךְ}} {{ק|([[משלי כא ח]])}}, הם שמות התוארים, כמו {{צ|'''יְרַקְרַק''' אוֹ '''אֲדַמְדָּם'''}} {{ק|([[ויקרא יג מט]])}}. ===ח=== ונמצא פעל אחד מנחי למ"ד ה"א של חמש אותיות, והוא {{צ|'''יׇפְיָפִיתָ''' מִבְּנֵי אָדָם}} {{ק|([[תהלים מה ג]])}}, שרשו יָפָה, וכפול בו הפ"א והעי"ן, והוא מבנין הקל. אבל חֳמַרְמַר הוא מבנין פֻּעַל, אבל נוכל גם כן לבנות ממנו אביו הפִּעֵל, ולומר חִמַרְמַר, חִמַרְמַרְתָּ, חִמַרְמַרְתִּי. כי כן אמרו המדקדקים, כי כל שרש נמצא ממנו האב נוכל לבנות ממנו התולדה; וכן להפך, כמו {{צ|'''יֻקַּח''' נָא מְעַט מַיִם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|'''יֻתַּן''' מַיִם עַל זֶרַע}} {{ק|([[ויקרא יא לח]])}}, שניהם מבנין הׇפעל, נוכל לבנות מהם את אביהם ההִפְעִיל ולומר הִלְקִיחַ, הִנְתִּין. ===ט=== וכן בעבור מלה אחת שנמצאת תוכל לבנות עליה כל הבנין. והמשל מן {{צ|'''הִשְׂמַחְתָּ''' כָּל אוֹיְבָיו}} {{ק|([[תהלים פט מג]])}}, נוכל לבנות ממנו גם הבינוני: מַשְׂמִיחַ, והפעול: מֻשְׂמַח, והמקור והצווי: הַשְׁמֵחַ, והאית"ן: אַשְׂמִיחַ. ישמיח יי אלהינו אותנו על ידי עבדו משיח.<קטע סוף=ב/><קטע התחלה=ג/><קטע סוף=ב יג/><קטע התחלה=ג א/> =[[ספר הבחור/מאמר ג|המאמר השלישי]]= {{ג|'''בביאור משקלי השמות. ונחלק לשלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בביאור מה היא הכוונה במלת 'משקל' ואיך שוקלין את השמות''' ===א=== הנה כבר כתבתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג#א|במאמר א בעקר ג]] שהסכימו כל המדקדקים לשקול כל הפעלים על משקל פָּעַל. והנה כאשר עשו בפעלים כן עשו בשמות; והמשל כי שקלו אֶרֶץ על משקל פֶּעֶל, וחָכָם על משקל פָּעָל. וכן אותם שהם בתוספת אות בראש או בסוף, כמו מִשְׁמָר על משקל מִפְעָל, זִכָּרוֹן על משקל פִּעָלוֹן, תִּפְאֶרֶת על משקל תִּפְעֶלֶת. ===ב=== וכן השמות הבאים מגזרת החסרים והנחים עשו להם משקל פעל; רוצה לומר, כאשר תחסר או תנוח אות מהשם, כן חסרו או הניחו אות אחת ממשקל פעל. והמשל כמו מַטָּע, לפי שתחסר בו נו"ן השרש והוא בתוספת מ"ם, אמרו שהוא ממשקל מַעָל, וכן מַטָּרָה, מַתָּנָה, אשר בכלם תחסר פ"א-הפעל, והם בתוספת מ"ם בראש ובה"א הנקבה בסוף, מַתָּנָה על משקל מַעָלָה. ===ג=== וכן בנחי פ"א יו"ד: שֵׁנָה, דֵּעָה, עֵצָה, אשר בכלם תחסר היו"ד פ"א-הפעל והם בה"א הנקבה בסוף, הם על משקל עֵלָה. וכן מנחי העי"ן, כמו אוֹר, יוֹם, על משקל פּוֹל; וכן סִיר, קִיר, על משקל פִּיל; זָר, צָר, על משקל פָּל. ===ד=== וכן כאשר באים אלו הנחים בתוספת אות, כמו מָקוֹם, מָלוֹן, הם על משקל מָפוֹל. וכן תַּבְנִית, תַּרְמִית, על משקל תַּפְעִית. וכן כל השמות מכל הגזרות. אבל הזהר מאד בעשותך משקל שתדע איזה אות היא שרשית או שמושית, כי יהיה לך למוקש. ובפרט בפעלים, כמו {{צ|'''וּמוֹצֶא''' אֲנִי מַר מִמָּוֶת}} {{ק|([[קהלת ז כו]])}} משקלו פּוֹעֵל, כי הוא בינוני מבנין הקל שרשו מָצָא, אבל {{צ|'''מוֹצֵא''' רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו}} {{ק|([[תהלים קלה ז]])}}, שרשו יָצָא, והוא בינוני מבנין הִפְעִיל, ומשקלו מוֹעֵל. ===ה=== וכן בשמות, הנה {{צ|'''וּמַפַּל''' בַּר}} {{ק|([[עמוס ח ו]])}} על משקל {{צ|'''וּבְמַקַּל''' יָד}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]] עי"ש)}}, ומַפַּל מחסרי פ"א נו"ן והמ"ם נוספת, ומַקַּל מהשלמים והמ"ם שרשית. וכן מָקוֹם על משקל שָׁלוֹם, ומָקוֹם מנחי העי"ן ושָׁלוֹם מהשלמים. גם בסמיכות וברבויים אין הפרש ביניהם וישתנו נקודות אלו כאלו, כאשר אבאר כל אחד ואחד במשקלו ובעקרו.<קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור סבות השתנות נקודות השמות, ואיזה הם הנקודות המשתנות, ובאיזה נקודות הן משתנות''' ===א=== דע כי הסבות המשנות נקודות השמות הם ארבע וסימנך סרנ"ך – סמיכות, רבוי, נקביות, כנויות. והתנועות המשתנות בשמות הם ארבע, והם קמץ, צירי, סגול, חולם, והסימן ק"ץ ס"ח. וגם השוא כאחת מהן, אך לא יחשב עמהן כי הוא אינו בכלל התנועות, כאשר יתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ו|בשיר ששי]]. ===ב=== ועקר השתנות הצרי והקמץ הוא לשוא, ובפרט כשהם באות הראשונה. אבל כשהם באות השנייה ישובו לפתח, כמו מן דָּבָר – {{צ|'''דְבַר''' יְיָ}} {{ק|([[ירמיהו א ב]])}}, ומן זָקֵן – {{צ|'''זְקַן''' בֵּיתוֹ}} {{ק|([[בראשית כד ב]])}}. וכן בקצת כנויי היחיד, כמו דְּבַרְכֶם, דְּבַרְכֶן. וישתנו לשוא בקצת כנויי הרבים ובסמיכתו, כמו דִּבְרֵי, דִּבְרֵיכֶם, דִּבְרֵיכֶן, כאשר תראה כל זה אחר כך [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ז|בעקר ז]]. ===ג=== והכלל, כל שם מהשלמים שתנועתו הראשונה קמץ, ישוב לשוא בכל ארבע השתניות הנזכרים, והוא הדין כשהתנועה הראשונה צרי. ואין הפרש ביניהם, רק שהקמץ ישתנה לשוא בכל שם, תהיה התנועה השנייה איזה תנועה שתהיה, אבל הצרי לא ישתנה רק כשתהיה התנועה השנייה קמץ. ===ד=== והמשל, כשהתנועה הראשונה קמץ, כמו דָּבָר, גָּדוֹל, קָצִיר, זָקֵן, תאמר בסמיכות היחיד: דְּבַר, גְּדוֹל, קְצִיר, זְקַן; וכנוייו: דְּבָרוֹ, גְּדוֹלוֹ, קְצִירוֹ, זְקֵנוֹ; וברבים: דְּבָרִים, גְּדוֹלִים, קְצִירִים, זְקֵנִים; ובכנויים: דְּבָרָיו, גְּדוֹלָיו, קְצִירָיו, זְקֵנָיו. אבל בסמיכות הרבים הם בחירק, כמו דִּבְרֵי, גִּדְלֵי, קִצְרֵי, זִקְנֵי. ואגלה לך הטעם [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|במאמר זה בעקר ששי]]. ויש ארבע שרשים על משקל פָּעֵל הבאים בסמיכות על משקל פֶּעֶל, והם יָרֵךְ, כָּתֵף, גָּדֵר, גָּזֵל, כמו {{צ|'''יֶרֶךְ''' יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כה]])}}, {{צ|'''כֶּתֶף''' הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|'''וְגֶדֶר''' אֲבָנָיו}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|'''גֵּזֶל''' אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ===ה=== ואותם שהתנועה הראשונה צרי והשניה קמץ, כגון לֵבָב, עֵנָב, שֵׂעָר ודומיהם, ישוב הצרי לשוא בכל ארבע ההשתניות, והקמץ לפתח בסמיכות היחיד לבד, כמו לְבַב, עֲנַב, שְׂעַר, לְבָבוֹ, עֲנָבוֹ, שְׂעָרוֹ, לְבָבוֹת, עֲנָבִים, שְׂעָרוֹת. אבל כשהתנועה השנייה אינה קמץ לא ישתנה הצרי שבראש, כמו {{צ|'''אֵפוֹד''' בָּד}} {{ק|([[ש"ב ו יד]])}}, {{צ|'''אֵבוּס''' בָּר}} {{ק|([[משלי יד ד]])}}, אֵפוֹדוֹ, אֵבוּסוֹ. וכן בכל ארבע ההשתניות לא ישתנה. ===ו=== ואותם שהתנועה השניה סגול, כמו סֵפֶר, עֵגֶל, עֵשֶׂב ודומיהם, יבוארו [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|בעקר שאחר זה]]. ונמצאים בארבע נקודות, רוצה לומר בשני צרויים, כמו {{צ|'''הֵילֵל''' בֶּן שָׁחַר}} {{ק|([[ישעיהו יד יב]])}}, {{צ|'''תֵּבֵל''' וְיֹשְׁבֵי בָהּ}} {{ק|([[תהלים כד א]])}}, ולא יתרבו ולא יכונו. אבל {{צ|'''תֶּבֶל''' הוּא}} {{ק|([[ויקרא יח כג]])}} שהוא לשון תועבה, הוא בשש נקדות. והסימן: {{צ|'''אַרְבָּעָה''' הֵם קְטַנֵּי '''אָרֶץ'''}} {{ק|([[משלי ל כד]])}}, {{צ|'''שֶׁשׁ''' הֵנָּה '''שָׂנֵא''' יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז|שם ו טז]])}}, והמשכיל יבין. ועוד סימן אחר: {{צ|עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת}} {{ק|([[דברים ד לט]])}}, רוצה לומר: כל תֵּבֵל שהוא לשון אֶרֶץ הוא מלרע. ומעטים נמצאים כשהתנועה הראשונה קמץ והשנית בסגול, כמו אָוֶן, מָוֶת, עָוֶל ודומיהם, ובכלם עי"ן-הפעל וי"ו, ולכן ראוי לשומם בחשבון נחי עי"ן וי"ו, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד#ה|במאמר הרביעי בעקר הרביעי בסימן ה]]. ===ז=== ודע שהתנועה השנית לא תשתנה לעולם, רק כשהיא קמץ או צרי או סגול, הקמץ והצרי ישובו לפתח בסמיכות היחיד כאשר כתבתי לעיל, ושלשתם ישובו לשוא בסמיכות הרבים ובקצת כנויי הרבים, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר ששי]], אבל בשאר השתניות לא ישתנו כלל, חוץ מהסגול, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|בעקר שלישי]]. <קטע סוף=ג ב/><קטע התחלה=ג ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור השמות שהם בסגול''' ===א=== דע כי לא תמצא שֵם שתנועתו הראשונה סגול אם לא שאף התנועה השנית היא סגול, כמו בֶּגֶד, קֶבֶר, חֶסֶד, עֶבֶד ודומיהם. והם החלק היותר רב מהשמות, ונקראים שמות של שש נקדות, והם לעולם בטעם מלעיל. ואינם משתנים בסמיכות היחיד כלל, כמו {{צ|'''בֶגֶד''' פִּשְׁתִּים}} {{ק|([[ויקרא יג מז]])}}, {{צ|'''חֶסֶד''' אֵל}} {{ק|([[תהלים נב ג]])}}. אכן בכנוי היחיד יהפך הסגול הראשון לחירק והשני לשוא, כמו בִּגְדוֹ, קִבְרוֹ. אבל חַסְדּוֹ, עַבְדּוֹ בפתח, בעבור החי"ת והעי"ן. ===ב=== ונמצאים רבים בפתח אפילו בלא סיבת אות גרונית, כמו מן רֶגֶל – רַגְלוֹ, ומן גֶּפֶן – גַּפְנוֹ, ודומיהם. אכן בשאר ההשתניות ישבו כלם על משקל השמות של שני קמצין; דהיינו, כמו שתאמר מן דָּבָר – דְּבָרִים, דִּבְרֵי, דְּבָרָיו, כן תאמר מן בֶּגֶד – בְּגָדִים, בִּגְדֵי, בְּגָדָיו, ומן חֶסֶד – חֲסָדִים, חַסְדֵי, חֲסָדָיו. ===ג=== ודע כי יש שמות מאלו של שש נקודות שבאים לפעמים בה' נקודות, כמו נֶדֶר, חמשה מהם נֵדֶר בחמש נקודות ושאר בשש נקודות, וכן שֶׂכֶל, חמשה מהם בשש נקדות, ושאר שֵׂכֶל בחמש נקדות, וכן רבים כיוצא באלה וידועין על פי המסורת, ואביא כל אלה בחבורי הגדול אשר התחלתי בו זה שלשים שנה, וטרם הולדו קראתי שמו 'ספר הזכרונות'. ===ד=== גם נמצאים הבאים לעולם בחמש נקדות, כמו סֵפֶר, עֵגֶל, עֵשֶׂב, חֵלֶב, חֵלֶק, רובם עם החי"ת והעי"ן. אבל שם שתהיה בו התנועה הראשונה סגול והשנייה צרי, זה לא נמצא לעולם, כאשר רמזתי בראש זה השרש. ===ה=== ודע כי בשני דברים נבדלים השמות של שש נקדות מאותם שהם לפעמים או תמיד בחמש נקדות. האחד כשיבאו אותם של שש נקדות בהפסק, דהיינו אתנח וסוף פסוק, ישוב הסגול הראשון לקמץ, כמו {{צ|אַף לְךָ '''אָ֑רֶץ'''}} {{ק|([[תהלים פט יב]])}}, {{צ|וְעֵירֹם יְכַסֶּה '''בָּֽגֶד'''}} {{ק|([[יחזקאל יח ז]])}}. ויש שישתנה אפילו בזקף, כמו {{צ|יִהְיֶה לִּי '''עָ֔בֶד'''}} {{ק|([[בראשית מד יז]])}}, וכן {{צ|מְתַחֲרֶה '''בָאָ֔רֶז'''}} {{ק|([[ירמיהו כב טו]] עי"ש)}}. ויש מהם שאפילו באתנח וסוף פסוק לא ישתנו לעולם, כמו מֶלֶךְ, תֶּבֶן ודומיהם. ונמצא אֶרֶץ שלא ישתנה בארבע מקומות וכלם במשלי {{ק|([[משלי ל יד|ל יד]], [[משלי ל כא|ל כא]])}} ובתלים {{ק|([[תהלים לה כ|לה כ]], [[תהלים מח יא|מח יא]])}}. וכן כל כֶּסֶף משתנה, חוץ מן {{צ|נֶחְפָּה '''בַכֶּ֑סֶף'''}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}} שהוא בסגול באתנח. והכלל, הטעמים מן איוב משלי תלים יש להם דינים אחרים, כמו שתראה בספר טוב טעם. אבל אותם של חמש נקודות לא ישתנו לעולם לקמץ בהפסק. ===ו=== וההבדל השני הוא שאותם של שש נקדות יבאו בכנוי היחיד לפעמים בחירק ולפעמים בפתח כמו שכתבתי לעיל, אבל של חמש נקודות יבאו לעולם בחירק, ואפילו עם אותיות הגרון לא ישתנה החירק על הרוב, כמו מן עֵשֶׂב – {{צ|'''עִשְּׂבוֹת''' הָרִים}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, ומן עֵקֶב – {{צ|'''עִקְּבוֹת''' מְשִׁיחֶךָ}} {{ק|([[תהלים פט נב]])}}. ויש ישתנה לסגול, כמו חֶלְקוֹ, עֶגְלוֹ, חֶלְבּוֹ, ובסמיכות הרבים: חֶלְקֵי, עֶגְלֵי, חֶלְבֵּי וכולי. ובזה האופן תוכל להכיר אלו מאלו. ===ז=== ודע כי כל אלו שש נקודות, כשיהיה למ"ד-הפעל חי"ת או עי"ן ישובו הסגול השני לפתח, כמו צֶמַח, פֶּרַח, שֶׁבַח, שֶׁבַע, רֶבַע. ואם יהיה עי"ן-הפעל חי"ת או עי"ן, ישובו שני הסגולים לפתח, כמו שַׁחַל, נַעַר, בַּעַר, נַחַל, שַׁחַר ודומיהם. אבל פֶּחָם וגֶּחָל וכֶּחָשׁ, המה ממשקל הדגושים, רוצה לומר אם לא היתה החי"ת היו על משקל גַּנָּב, שַׁבָּת. והראייה, כי לא ישתנו ברבויים, ונאמר {{צ|'''גֶּחָלִים'''}}, {{צ|בָּנִים '''כֶּחָשִׁים'''}} {{ק|([[ישעיהו ל ט]])}}, כי השמות הדגושים לא ישתנו כאשר תראה [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה|בעקר ה]]. ===ח=== ועוד כי הם כלם מלרע, והפתוחים כלם תמיד מלעיל, כמו אותם של שש וחמש נקודות. ובזה גם הם נבדלים מאותם של שני קמצין, כי אותם הם בטעם מלרע, כמו זָהָב, דָּבָר, עָשָׁן. ויש מעטים יוצאים מן הכלל. <קטע סוף=ג ג/><קטע התחלה=ג ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''בביאור משקלי השמות שתנועתם הראשונה חולם''' ===א=== דע כשהתנועה הראשונה חולם היא תשוב לקמץ-חטף בכנויי היחיד וברבויו ובסמיכותו ובכנויו, אבל בתנאי שהתנועה השנית תהיה סגול ולא נקודה אחרת, כמו אֹזֶן, קֹדֶשׁ, חֹדֶשׁ ודומיהם, כמו אׇזְנוֹ, קׇדְשׁוֹ, חׇדְשׁוֹ, אׇזְנַיִם, אׇזְנֵי, אׇזְנָיו וכולי. אבל בסמיכות היחיד לא ישתנו, כמו {{צ|'''אֹזֶן''' אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כט כ]])}}, {{צ|'''קֹדֶשׁ''' יְיָ}} {{ק|([[ויקרא יט ח]])}} ודומיהם. ===ב=== וכשהתנועה השנית אינה סגול, כמו אוֹצָר, כּוֹכָב, עוֹלָל ודומיהם, החולם שבראש לא ישתנה כלל; והקמץ או הצרי שבסוף, כתבתי דרך השתנותם [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ב|בעקר שני בסימן שני]]. והנה כבר כתבתי בשמות של שש נקדות [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג#ז|בעקר שלישי בסימן ז]], שבשביל חי"ת או עי"ן ישוב הסגול שבסוף לפתח, תדע שכן הכלל גם פה, כמו אוֹרַח, כּוֹבַע, תאמר אׇרְחוֹ, כׇּבְעוֹ וכולי. אבל כשעי"ן-הפעל אחת מאותיות הגרון אז ישוב החטף-קמץ תחת עי"ן-הפעל ופ"א-הפעל בקמץ, כמו מן אֹהֶל – {{צ|וַיֵּט '''אׇהֳלֹה'''}} {{ק|([[בראשית לה כא]])}}, ומן תֹּאַר – {{צ|מַה '''תׇּאֳרוֹ'''}} {{ק|([[ש"א כח יד]])}}. ויש הפ"א בחולם: {{צ|'''וְתֹאֲרוֹ''' מִבְּנֵי אָדָם}} {{ק|([[ישעיהו נב יד]])}}. <קטע סוף=ג ד/><קטע התחלה=ג ה/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור משקלי השמות של שאר הנקדות בכלל''' ===א=== דע כי השמות שתנועתם הראשונה שורק הם מעטים, כמו {{צ|מִנִּים '''וְעוּגָב'''}} {{ק|([[תהלים קנ ד]])}}, {{צ|עָגִיל '''וְכוּמָז'''}} {{ק|([[במדבר לא נ]])}}. ועם קמץ-חטוף לא נמצא רק אחד לבד, והוא {{צ|מַעֲשֵׂה יְדֵי '''אׇמָּן'''}} {{ק|([[שה"ש ז ב]])}}. אם כן לא נשאר לי לבאר רק הפתח והחירק ושלש נקדות. ואתן לך כלל אחד מספיק בכלן, ואומר, מאחר שאלו השלשה המה נקדות קטנות ראוי לבא תמיד אחריהם דגש, כאשר יתבאר לך בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ה|שיר החמישי]]. על כן השמות הדגושים לא ישתנו, כמו אַבִּיר, כַּבִּיר, גַּנָּב, סֻלָּם, תאמר בסמיכות: {{צ|'''אַבִּיר''' הָרֹעִים}} {{ק|([[ש"א כא ח]])}}, {{צ|'''כַּבִּיר''' כֹּחַ}} {{ק|([[איוב לו ה]])}}; ובכנוי: אַבִּירוֹ, כַּבִּירו. ויש מעטים יוצאים מן הכלל ומשתנים. ===ב=== ודע כי השמות שהם בשוא בראש לא ישתנה השוא לעולם, כמו דְּבָשׁ, גְּבִיר, זְאֵב, חֲמוֹר, גְּבוּל. ומה שנמצא {{צ|אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם '''דִּבְשִׁי'''}} {{ק|([[שה"ש ה א]])}}, אומרים שהוא ממשקל אחר, כאשר נמצאים בכל משקלי השמות יוצאים מכלל חבירהם. ועוד אדבר מהם [[ספר הרכבה#הקדמה|בהקדמתי לספר ההרכבה]]. ===ג=== ודע כי גם התנועה שאחר השוא שבראש לא תשתנה רק כשהיא קמץ, כמו כְּתָב, יְקָר ודומיהם. וכבר ביארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ב|בעקר שני בסימן שני]] דרך השתנות הקמץ. וכשיבאו אלו בסמיכות הרבוי, ישוב השוא שבראש לחירק, כמו כִּתְבֵי, יִקְרֵי. והטעם אבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר שאחר זה]]. <קטע סוף=ג ה/><קטע התחלה=ג ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור הקדמה אחת לכנויי השמות''' ===א=== הנה צריך שאקדים לך כלל גדול בדין השוא, כי הוא עקר ויסוד בשמוש הכנויים, ובפרט בשלמים. וכבר ידעת כי לא יבאו שני שואין זה אחר זה בראש התיבה לעולם, וכבר הודעתיך [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ב|בעקר השני בסימן שני]] כי הקמץ והצרי ישובו לשוא בראש כל שם. ===ב=== וכן דינם לפעמים באמצע. ולכן כל שם שתחילתו שוא או כשיבא שוא בסבת אחת מארבע ההשתניות אשר ביארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#א|בראש עקר שני]], ויהיה אחר השוא ההוא קמץ או צרי, ותקרה איזה סבה אחרת שצריך לשנות הקמץ או הצרי לשוא, ויהיה אז שני שואין בראש התיבה, וזה אי אפשר, לכן ישוב השוא הראשון לחירק. והמשל מן דְּבָרִים, זְקֵנִים, הנה כשיבואו בסמיכות תפול המ"ם, כמו שיתבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|במאמר זה בעקר אחד עשר]], וצריך אז להקל התנועות ולהפך הקמץ או הצרי לשוא כדינם, ויהיו אז שני שואין בראש המלה, ותאמר דְּבְרֵי, זְקְנֵי, וזה אי אפשר, לכן נהפך השוא הראשון לחירק, ותאמר דִּבְרֵי, זִקְנֵי. ===ג=== וכן בכנויי הרבים תאמר כל הכנויים בשוא בראש, כמו דְּבָרָיו, זְקֵנָיו, דְּבָרֶיךָ, זְקֵנֶיךָ. חוץ מן אותם שבסופם מ"ם או נו"ן, שבעבורם צריך לחלק התנועות ולהפך הקמץ או הצרי לשוא, ויהיו אם כן שני שואין – דְּבְרֵיהֶם, זְקְנֵיהֶם, על כן נהפך השוא הראשון לחירק ותאמר דִּבְרֵיהֶם, זִקְנֵיהֶם וכו'. <קטע סוף=ג ו/><קטע התחלה=ג ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''בביאור הכנויים''' ===א=== דע כי לכל שם עשרה כנויים, והאותיות המשמשות בהם הם ששה, וסימנם הכנוי"ם. והא לך עשרת הכנויים על הסדר: מן דָּבָר תאמר דְּבָרוֹ, דְּבָרְךָ, דְּבָרִי, דְּבָרָם, דְּבַרְכֶם, דְּבָרֵנוּ, דְּבָרָהּ, דְּבָרֵךְ, דְּבָרָן, דְּבַרְכֶן. ===ב=== הלא תראה כי האות הראשונה בכלן בשוא והשנייה בקמץ, חוץ מן אותם שסופם מ"ם או נו"ן, שבהם נהפך הקמץ שבעי"ן-הפעל לשוא, וזה מפני רבוי תנועתם על חבריהם. והא לך כנוי הרבים: מן דְּבָרִים תאמר דְּבָרָיו, דְּבָרֶיךָ, דְּבָרַי, דִּבְרֵיהֶם, דִּבְרֵיכֶם, דְּבָרֵינוּ, דְּבָרֶיהָ, דְּבָרַיִךְ, דִּבְרֵיהֶן, דִּבְרֵיכֶן. ===ג=== הלא תראה בכלם האות הראשונה בשוא, חוץ מן אותן שסופן מ"ם או נו"ן שהם בחירק, כדי שלא יבאו שני שוואין בראש התיבה, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר שלפני זה]], ובכלם יו"ד קודם אות הכנוי להורות על הרבוי. ===ד=== ודע כי הכנויים הנסמכים אל השמות מורים תמיד על הקנין, רוצה לומר שהשם ההוא הוא קנין למי שיבא עליו הכנוי. בלשון אשכנז: מַיין, דַיין, זַיין וכולי; ובלשון לעז: מִיאוֹ, טוּאוֹ, סוּאוֹ, או דימי, דיטי, דיקוילו; כמו עַבְדּוֹ, אֲמָתוֹ, רוצה לומר: עֶבֶד שֶׁלּוֹ, אַמָּה שֶׁלּוֹ. אבל הכנויים הנסמכים אל הפעלים הם מורים על הפעול, כמו פְּקָדוֹ, פְּקָדְךָ, פְּקָדַנִי, בלשון אשכנז איך, דיך, מיך. ובלשון לעז מי, טי, קווילו וכולי, רוצה לומר פָּקַד אוֹתוֹ, פָּקַד אוֹתְךָ, פָּקַד אוֹתִי, כאשר אבאר לך בפרק הכנויים באר הטב. והנה שבעה האותיות אשר ישמשו בראש השמות סימנם מש"ה וכל"ב, ולפי שבעבורם לא ישתנו נקודות השמות לכן אין צריך לבארם פה, אבל יתבאר דינם [[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים|בפרק השמושים]]. <קטע סוף=ג ז/><קטע התחלה=ג ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בביאור משקל השמות הנקביים''' ===א=== דע כי השמות הבאים בלשון נקבה הם על הרוב בה"א בסוף, והאות שלפני הה"א בקמץ, וטעם התיבה באותה אות שבה הקמץ, כמו צְדָקָה, חׇכְמָה, גְּזֵלָה, אֲכִילָה, שִׂמְלָה, עֲבוֹדָה, מְלוּכָה, בֶּהָלָה. ובסמיכות תשוב הה"א לתי"ו והקמץ לפתח, אבל התנועות האחרות לא ישתנו כלל; רק אותם שהם על משקל פְּעָלָה, כמו צְדָקָה, בְּרָכָה, תאמר בסמיכות {{צ|'''צִדְקַת''' יְיָ}} {{ק|([[דברים לג כא]])}}, {{צ|'''בִּרְכַּת''' יְיָ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} – הכ"ף בדגש קל כדין אותיות בג"ד כפ"ת אחר שוא-נח על הרוב. ובכנוי: בִּרְכָתוֹ – הכ"ף רפויה, צִדְקָתוֹ וכולי. ===ב=== והסבה בזה, לפי שהקמץ הראשון יהפך לשוא, על כן צריך להפך השוא הראשון לחירק, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר ששי]]. אבל המשקלים האחרים לא ישתנו, כמו חׇכְמָה – חׇכְמָתוֹ, גְּזֵלָה – גְּזֵלָתוֹ, אֲכִילָה – אֲכִילָתוֹ ודומיהם. ===ג=== והכלל כי לה"א הנקבה בסוף השמות שני סימנים, האחד, תמיד יבא קמץ לפניה, והסימן השני הוא שצריך שיהיה הטעם באותה אות אשר בה הקמץ, רוצה לומר שתהיה התיבה בטעם מלרע. ואם יחסר לה אחד מאלו השנים אינה לנקבה, רק היא נוספת או שרשית, כמו {{צ|קָרָא '''לָ֑יְלָה'''}} {{ק|([[בראשית א ה]])}}, {{צ|'''נַ֣חְלָה''' מִצְרָיִם}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}}, {{צ|'''אַ֥רְצָה''' שֵׂעִיר}} {{ק|([[בראשית לב ג]])}} ודומיהם, שהטעם בהם אינו בסוף, בכלן הה"א נוספת. ===ד=== וההאי"ן אשר הם שרשיות הם מנחי למ"ד ה"א, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז#ב|במאמר הרביעי בעקר השביעי בסימן ב' וג']], ושם אתן לך כללים איך תכיר הה"א הנוספת מהשרשיות. <קטע סוף=ג ח/><קטע התחלה=ג ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בביאור הרבוי מהשמות הנקביים''' ===א=== דע כי השמות הבאים בלשון נקבות רבות, על הרוב יבאו עם תי"ו בסוף והאות שלפניה נקוד בחולם עם וי"ו נחה, כמו צְדָקוֹת, בְּרָכוֹת, חֲכָמוֹת ודומיהם. ובסמיכות: {{צ|'''צִדְקוֹת''' יְיָ}} {{ק|([[שופטים ה יא]])}}, {{צ|'''בִּרְכֹת''' אָבִיךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. אבל {{צ|'''חַכְמוֹת''' שָׂרוֹתֶיהָ}} {{ק|([[שופטים ה כט]])}} בפתח מפני אות הגרון. ===ב=== ולפעמים הוי"ו כתובה ולפעמים אינה כתובה, וזה נקרא 'מלא' או 'חסר' על פי המסורת. וכן רבוי הזכרים נמצאים חסרי יו"ד הרבוי, כמו הַתַּנִּינִם ג' חסרים בלשנא, וצַדִּיקִם כל אורייתא כתיב כן חסר יו"ד אחרינא, וכאלה רבים מאד כאשר אבאר בחבור מסורת המסורת אם ירצה השם. ===ג=== ויש שמות שהם בלשון יחידה עם ה"א הנקבה ויבאו ברבויים עם יו"ד מ"ם בסוף על דרך רבוי הזכרים, כמו מן שָׁנָה – שָׁנִים, נְמָלָה – נְמָלִים ודומיהם. כמו שיבאו שמות זכריים לפעמים על דרך רבוי הנקבות, כמו אָב – אָבוֹת, וכן בּוֹר – בּוֹרוֹת ודומיהם. ויש מהם שיבאו בשניהם, ר"ל על דרך רבוי הזכרים ועל דרך רבוי הנקבות, כמו מן חֲגוֹר – חֲגוֹרִים וַחֲגוֹרוֹת, דּוֹר – דּוֹרִים וְדוֹרוֹת. וכל זה יתבאר היטב [[פרקי אליהו (בחור)/פרק המידות|בפרק המדות]]. <קטע סוף=ג ט/><קטע התחלה=ג י/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור שמות נקביים הבאים בלשון יחידה עם תי"ו בסוף''' ===א=== דע כי כמו שבבינוני יבא גוף היחידה על שני משקלים: פּוֹקְדָה או פּוֹקֶדֶת, מְפַקְּדָה או מְפַקֶּדֶת וכן כלם, ועל הרוב יבאו על משקל פּוֹקֶדֶת כמו שבארתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ד|במאמר ב עיקר א סימן ד]])}}, כך יבאו גם כן השמות בלשון נקבה בשני משקלים הללו. אמנם על הרוב יבאו עם הה"א בסוף, כמו שבארתי לעיל [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|בעקר השמיני]], [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|ובעקר שאחר זה]] אבאר קצת הפרש שביניהם. ===ב=== ועתה דע כי יש שמות נקביים יבאו בתי"ו בסוף והאות שלפניה נקודה בסגול, כמו קְטֹרֶת, שִׁבֹּלֶת, ועל הרוב יבאו שני סגולים לפניה, כמו אַדֶּרֶת, עֲטֶרֶת. ===ג=== ודע כי לא יבאו רק בשני משקלים הללו, רוצה לומר בשני סגולים או בחולם וסגול לפני תי"ו הנקבה. וכן כשיבאו בתוספת מ"ם בראש: מִגְעֶרֶת, מִשְׁקֹלֶת, וכן בתוספת תי"ו בראש, כמו תַּחְבֹּשֶׁת, תִּפְאֶרֶת. והנקודה שלפני החולם או הסגול לא תשתנה לעולם, בין שאחריה דגש או לא. ===ד=== ודרך השתנותם ונקודתם כשיבאו עם אותיות הגרון וכשיבאו בהפסק וכל הענינים, תלמוד ותבין מן השמות של שלשה אותיות. הבאים על משקל אלה שהם בחולם ובסגול, כמו קְטֹרֶת ודומיהם, הולכים על משקל חֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ, רוצה לומר שהחולם ישוב לקמץ-חטוף, כמו קְטׇרְתּוֹ, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|בעקר הרביעי]]. ===ה=== ואותם שהם בשני סגולים, כמו עֲטֶרֶת, הולכים על משקל אותם של שש נקודות, עיין במה שכתבתי בעקר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|שלישי]] ו[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|רביעי]]. אכן דע כי הסגול הראשון לא ישוב לעולם לחירק רק לפתח, כמו עֲטַרְתּוֹ, תִּפְאַרְתּוֹ וכולי, כמו רֶגֶל, רַגְלוֹ ודומיהם. <קטע סוף=ג י/><קטע התחלה=ג יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור כנויי השמות הנקביים אשר סופם ה"א או תי"ו ובביאור ההפרש שביניהם''' ===א=== דע כי אותם שסופם ה"א הנקבה כשיבאו בכנויים תהפך הה"א לתי"ו רפויה, כמו מן צְדָקָה – צִדְקָתוֹ, צִדְקָתִי, צִדְקָתָם וכן כלם; אבל אותם שסופם תי"ו יבאו בכל כנויי היחיד בתי"ו דגושה, כמו מן עֲטֶרֶת, תִּפְאֶרֶת, נאמר עֲטַרְתּוֹ, תִּפְאַרְתּוֹ, עֲטַרְתָּם, תִּפְאַרְתָּם, ובזה תכיר אלו מאלו. ובלשון רבות תחסר תי"ו הנקבה כאשר יתבאר. ולכן צריך שנאמר כי מִלְחַמְתּוֹ, מִשְׁמַרְתּוֹ ודומיהם, הנפרד מהם מִלְחֶמֶת, מִשְׁמֶרֶת, כי אלו היה הנפרד מִלְחָמָה, מִשְׁמָרָה, היה הכנויי מִלְחֲמָתוֹ, מִשְׁמְרָתוֹ, בתי"ו רפויה. ===ב=== ודע כי הנקבות הרבות יבאו עם כנויים בשני סימני הרבוי, ביו"ד רבוי הזכרים ובתי"ו רבוי הנקבות, כמו צִדְקוֹתָיו, צִדְקוֹתֶיךָ וכולי. וכן אף הבאים בכנויי היחיד בתי"ו דגושה כמו שכתבתי, הלא המה יבאו בכנויי הרבים בתי"ו רפויה, כמו מִלְחֲמֹתָיו, מִשְׁמְרוֹתָיו. וזה לסבת החולם, כי אין ראוי לבא אחריו דגש. ===ג=== ודע כי השמות שהם בלשון רבות, כמו שְׁפָחוֹת, צְדָקוֹת ודומיהם, יבאו עם כנויי הנסתרים בשני אופנים, האחד עם מ"ם הכנוי אחר וי"ו תי"ו הרבות, כמו שִׁפְחוֹתָם, צִדְקוֹתָם; והשני עם ה"א אחר וי"ו תי"ו הרבות, כמו שִׁפְחוֹתֵיהֶם, צִדְקוֹתֵיהֶם. אבל שִׁפְחָתָם, צִדְקָתָם, הם כנויים של הנקבה היחידה, כמו שכתבתי לעיל. וזהו מה שפירש ר' שלמה ירחי על {{צ|וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם}} {{ק|([[במדבר יז כה]])}}, וזה לשונו: {{צ|ויש חלוק בין תְּלֻנָּתָם לתְּלֻנֹּתָם, תְּלֻנָּתָם – תלונה אחת, תְּלֻנֹּתָם – שם דבר בלשון יחיד ואפילו הן תלונות הרבה}} עד כאן לשונו. והנה לא פירש הרב ההפרש שבין תְּלֻנּוֹתָם לִתְלֻנּוֹתֵיהֶם. והנני אבאר ההפרש שביניהם במשל. הרי ראובן ושמעון שיש להם שפחה אחת, נאמר עליה זאת היא שִׁפְחָתָם של ראובן ושל שמעון; וכשיש לכל אחד מהם שפחה אחת, נאמר עליהן שִׁפְחוֹתָם; וכשיש לכל אחד מהם שנים או שלשה שפחות, נאמר עליהן שִׁפְחוֹתֵיהֶם. וכבר יעדתי לחבר ספר אחד ואבאר בו כל דברי רש"י ז"ל אשר דבר בדקדוק בפירוש התורה, אם יאריך השם יתברך חיי. <קטע סוף=ג יא/><קטע התחלה=ג יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור השמות אשר בהם תוספת אות על שלש אותיות שרשיות''' ===א=== דע כי האתיות הנוספות בשמות הם ששה וסימנם האמנת"י, לפעמים יתוספו בראש ולפעמים בסוף ולפעמים בשניהם. אבל לא יתוספו רק בשמות הנגזרים מן הפעל, כאשר יתבאר בפרק המינים [[פרקי אליהו (בחור)/פרק המינים#מין ב|במין השני]]. והנני אבאר אחת אחת בשני העקרים האחרונים, דהיינו כל עקר שלש אותיות. ===ב=== הה"א לא תמצא נוספת בראש השמות השלמים, כי אם מן שָׁמַע נמצא {{צ|'''לְהַשְׁמָעוּת''' אׇזְנָיִם}} {{ק|([[יחזקאל כד כו]])}}, ואין עוד בשלמים. אבל בשמות שאינן שלמים נמצאו יותר, כאשר יתבאר במקומם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר א#ג|מאמר ד עיקר ג]])}}. אכן בסוף השמות נמצאו שלש מיני ההי"ן: קצתם שרשיות, קצתם לנקבה, קצתם נוספות, כאשר בארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|בעקר השמיני]]. ===ג=== האל"ף תבא נוספת בהרבה מקומות. ועל הרוב היא נקודה בסגול, כמו אֶצְבַּע, אֶשְׁנָב, אֶשְׁכּוֹל, אֶגְרֹף. ולפעמים בפתח, כמו אַבְנֵט, אַבְרֵךְ, אַכְזִיב. ותמיד שוא-נח אחר אותיות האמנת"י. ויש מהם שהאל"ף בהם שרשית והם בכלל שמות של ארבע אותיות, ואדבר בם [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|במאמר שאחר זה בעקר שלש עשרה]]. ודע כי רוב השמות שהם בתוספת באחת מאותיות האמנת"י לא יבאו עם ה"א הנקבה רק במקומות מעטים, כמו מִשְׁמָרָה, תִּפְאָרָה ודומיהם מעטים מאד. ===ד=== ועוד דע כי לא תבא בסוף השמות אל"ף נוספת בלשון עברי, אך בלשון תרגום תבא לרוב, כמו מַלְכָּא, עַבְדָּא. אכן נמצאים באל"ף שרשית בסוף, כמו כִּסֵּא, פֶּלֶא, והם מנחי למ"ד אל"ף ושם אבארם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ה|במאמר ד עיקר ה]])}}. וגם נמצאים באל"ף במקום ה"א, כמו {{צ|'''כַּמַּטָּרָא''' לַחֵץ}} {{ק|([[איכה ג יב]])}}, {{צ|קְרֶאןָ לִי '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}. ===ה=== המ"ם תבא נוספת בראש השמות, ועל הרוב נקודה בחירק ושוא-נח אחריה ותנועה האחרונה קמץ, כמו מִשְׁכָּן, מִקְדָּשׁ; ובחולם, כמו מִזְמוֹר, מִכְלוֹל. וכשאחרי המ"ם אות גרונית אז המ"ם פתוחה, כמו מַאֲכָל, מַחְשׂוֹף. ואפילו זולת אות גרונית, ואז יבאו דגושים על הרוב ברבוי ובכנוי, כמו מַטְעַם, מַרְבַד, מַחֲמַד, תאמר מַטְעַמּוֹ, מַרְבַדּוֹ, מַחֲמַדּוֹ, מַטְעַמִּים, מַרְבַדִּים, מַחֲמַדִּים. וגם בחירק נמצאים דגושים מעטים, כמו מן מִשְׂגַּב – מִשְׂגַּבִּי. וכל אלו הדגושים הם בתנועה אחרונה בפתח, אבל בקמץ או בחולם בסוף לא יבאו לעולם דגושים. ===ו=== כבר ידעת כי הקמוצים יבאו בסמיכות בפתח, כמו {{צ|'''מִקְדַּשׁ''' יְיָ}} {{ק|([[במדבר יט כ]])}}, {{צ|'''מִשְׁכַּן''' יְיָ טִמֵּא}} {{ק|([[במדבר יט יג]])}}, {{צ|מִכֹּל '''מַאֲכַל''' פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}. ויש שיבאו עם ה"א הנקבה בסוף והמ"ם בחירק או בפתח או בסגול, כמו מִלְחָמָה, מַמְלָכָה, מֶמְשָׁלָה; ובסמיכות: מִלְחֶמֶת כְּנַעַן, {{צ|'''מַמְלֶכֶת''' עוֹג}} {{ק|([[דברים ג י]])}}, {{צ|'''לְמֶמְשֶׁלֶת''' הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית א טז]])}}. ונמצא זה המשקל גם כן בלי סמיכות, כמו {{צ|'''מִסְגֶּרֶת''' טֹפַח}} {{ק|([[שמות כה כה]])}}, {{צ|אֶת '''הַמִּגְעֶרֶת'''}} {{ק|([[דברים כח כ]])}}. או בחולם, כמו מִשְׁקֹלֶת, מַחֲגֹרֶת, וכבר כתבתי דינם [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|בעקר העשירי]]. ונמצאים שמות באים בתוספת מ"ם בסוף, כמו פִּתְאֹם, שִׁלְשׁוֹם ודומיהם מעטים. אבל המ"ם הבאה בסוף השמות להורות על לשון רבים, כמו דְּבָרִים, זְכָרִים, אינה נקראת נוספת רק שמושית, ולפניה חירק גדול, רוצה לומר עם יו"ד. וכשיבא השם ההוא בסמיכות תפול המ"ם ותשאר היו"ד לבדה והאות שלפניה נקוד בצרי, כמו זִקְנֵי, דִּבְרֵי. <קטע סוף=ג יב/><קטע התחלה=ג יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור נקודות השמות אשר בהם תוספת נו"ן או תי"ו או יו"ד בראש ובסוף''' ===א=== הנו"ן לא תתוסף בראש השמות. רק מעטים נמצאים בשמות עצמים, כמו נַפְתָּלִי, נִמְרֹד ודומיהם. ===ב=== אכן בסוף תתוסף לרוב, ועל הרוב פ"א-הפעל בחירק, כמו זִכְרוֹן, שִׁלְטוֹן. ובקמץ בסוף, כמו פִּשְׁתָּן, חַרְצָן. גם נמצאים מעטים בקמץ-חטוף בראש או בקבוץ, כמו קׇרְבַּן, שֻׁלְחָן. ואלו יבאו ברבוי הנקבות, כמו קׇרְבָּנוֹת, שֻׁלְחָנוֹת. ונמצאים רבים שהנו"ן בהם שרשית והם בכלל השמות של ארבע אותיות, כמו חַשְׁמָן, דָּרְבָן, ואדבר בם [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|במאמר שאחר זה בעקר שלש עשרה]]. גם נמצאו מהם הרבה דגושים, כמו זִכָּרוֹן, שִׂבָּרוֹן. גם כשעי"ן-הפעל בשוא, כמו קִלְּשׁוֹן, קִמְּשׁוֹן, ודומיהם מעטים הדגושים. ===ג=== התי"ו תתוסף בראש השמות, ועל הרוב היא נקודה בפתח אפילו בלא סבת אות גרונית, ושוא-נח אחריה, והתנועה האחרונה היא שורק על הרוב, כמו תַּמְרוּר, תַּמְרוּק, תַּעֲנוּג. גם בחירק או בצירי נמצאים מעטים: תַּלְמִיד, תַּכְרִיךְ, תַּרְשִׁישׁ, תַּשְׁבֵּץ. ונמצאה התי"ו בחירק, כמו תִּדְהָר. גם נמצאים בתי"ו בראש ובסוף, כמו תִּלְבֹּ֫שֶׁת, תִּפְאֶ֫רֶת, וכלם בטעם מלעיל. ===ד=== ונמצאים בתוספת תי"ו בסוף ולא בראש, והאות שלפניה בשורק, ופ"א-הפעל עם פתח, כמו מַלְכוּת, גַּבְהוּת, מַרְדּוּת, שַׁחֲרוּת. ונמצאים שהפ"א בחירק, כמו רִפְאוּת, שִׁפְלוּת, עִקְּשׁוּת. גם שהפ"א שואית ואחריה חירק, כמו יְדִידוּת, מְרִירוּת, וראוי לומר הרבוי מכלם ביו"ד נעה, כמו שמצאנו מן מַלְכוּת, {{צ|אַרְבַּע '''מַלְכֻיוֹת'''}} {{ק|([[דניאל ח כב]])}}, כן נאמר שִׂכְלֻיוֹת, עִקְשֻׁיוֹת, גַּבְהֻיוֹת. ===ה=== ונמצאים בתוספת תי"ו בסוף וחירק לפניה, כמו גׇּפְרִית, שְׁאֵרִית, רֵאשִׁית, חֲמִישִׁית ודומיהם. גם אלו יבאו ברבויים ביו"ד נעה על משקל חֲמִישִׁיּוֹת הנמצא בתלמוד {{ק|([[בבא קמא סה ב]])}}, ונאמר רֵאשִׁיּוֹת, ובפרט אותם שלמ"דיהם ה"א, כמו שאבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז|במאמר ד' בעקר שביעי]]. ===ו=== היו"ד לרוב נמצאת נוספת בראש השמות העצמיים, כמו יִצְחָק, יַעֲקֹב, יִצְהָר ודומיהם. גם נמצא יַלְקוּט ויַנְשׁוּף, ונמצא בחולם {{צ|'''וְיַנְשׁוֹף''' וְעֹרֵב}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, על משקל {{צ|סַפִּיר '''וְיַהֲלֹם'''}} {{ק|([[שמות כח יח]])}}. ובסוף שמות העצמיים: נַהֲרַי, נַעֲרַי ודומיהם מעטים. אבל יְהוּדִי, מִצְרִי ודומיהם, היו"דין אינם נוספת רק הם ליחס, כאשר יתבאר בפרק המינים {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק המינים#ח|מין ח]])}}. נשלם המאמר השלישי.<קטע סוף=ג/><קטע התחלה=ד/><קטע סוף=ג יג/><קטע התחלה=ד א/> =[[ספר הבחור/מאמר ד|המאמר הרביעי]]= {{ג|'''בביאור משקלי השמות שאינם שלמים, ונחלק גם הוא לשלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בביאור שמות חסרי פ"א נו"ן''' ===א=== דע כי כל שמות חסרי פ"א נו"ן הם בתוספת מ"ם בראש, ותמיד היא פתוחה ודגש אחריה להורות על הנו"ן החסרה, כמו {{צ|'''מַטַּע''' יְיָ}} {{ק|([[ישעיהו סא ג]])}}, {{צ|'''מַסָּע''' וְשִׁרְיָה}} {{ק|([[איוב מא יח]])}}, שרשם נָטַע, נָסַע. וכן מַבּוּעַ, מַבּוּל, שרשם נָבַע, נָבַל. ובאים בה"א הנקבה, כמו מַפָּלָה, מַטָּרָה; ובצרי, כמו מַגֵּפָה, מַסֵּכָה ודומיהם. וכן מַצֵּבָה מחסרי פ"א יו"ד, כי דין אחד להם ולחסרי פ"א נו"ן, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#ו|במאמר שני בעקר ששי בסימן ששי]]. ===ב=== והנה כבר ידעת כי השמות הדגושים לא ישתנו, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה#א|במאמר שלישי בעקר החמישי בסימן א]]. ועל זה הדרך באים חסרי הפ"א עם נחי הלמ"ד, כמו מַכָּה, מַצָּה ודומיהם, שרשם נָכָה, נָצָה, והה"אין לנקבות. אבל {{צ|קָצַר '''הַמַּצָּע'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כ]])}} שרשו יָצַע. ומהם בה"א שרשית: מַטֶּה, והראיה שהיא שרשית, שהיא בסגול, וזה יתבאר לך [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ו|במאמר זה בעקר ששי]]. וכן מחסרי הקצוות: מַתָּן, ובחסרון שני הקצוות: מַתָּת. ===ג=== והכלל, כל שם שתמצא במ"ם פתוחה בראש ודגש אחריה, הרי הוא שם מחסרי נו"ן. ונמצאים שנים בתוספת ה"א בראש ודגש אחריה, כמו {{צ|רֶוַח '''וְהַצָּלָה'''}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}}, {{צ|'''הַכָּרַת''' פְּנֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו ג ט]])}}, שרשם נָצַל, נָכַר. ונמצא שנים בלי תוספת אות בראש, והם שִׂיא, ושִׂיג, כמו {{צ|יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם '''שִׂיאוֹ'''}} {{ק|([[איוב כ ו]])}}, {{צ|וְכִי '''שִׂיג''' לוֹ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}, שרשם נָשָׂא, ונָשַׂג. ואין להביא ראיה מהם, כי מעטים הם.<קטע סוף=ד א/><קטע התחלה=ד ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור שמות נחי פ"א אל"ף או יו"ד''' ===א=== הנה ידוע כי לא תנוח אות לעולם בראש המלה, לכן באים אלה בראש המלה על דרך השלמים, כמו מן אָמַר – אֹמֶר, ומן אָכַל – אֹכֶל או אֲכִילָה. ונמצאים בתוספת מ"ם בראש, כמו מַאֲמָר, מַאֲכָל, בנוע האל"ף. וכן באמצע לא תנוח, כמו מן שָׁאַל – שְׁאֵלָה או מִשְׁאַל. ===ב=== ושמות נחי פ"א יו"ד על הרוב הם בתוספת מ"ם או תי"ו בראש ונקודים בחולם, כמו מוֹצָא, מוֹשָׁב, בקמץ בסוף. גם נמצאים בצרי בסוף, כמו מוֹעֵד, מוֹקֵשׁ. ודע שאותם שהם בקמץ בלשון יחיד יהיו גם בלשון רבים בקמץ, כמו מן מוֹצָא, מוֹשָׁב, נאמר מוֹשָׁבִים, מוֹצָאוֹת. אבל אותם שהם בצרי יהיו בלשון רבים בשוא, כמו מוֹפֵת, מוֹקֵש – מוֹפְתִים, מוֹקְשִׁים. וכלם בטעם מלרע. וכבר ידעת תהפכות הקמץ והצרי בסוף. ונמצאים עם התי"ו, כמו תּוֹשָׁב, תּוֹשָׁבִים. אבל על הרוב אותם שהם עם תי"ו בראשיהם הם עם ה"א הנקבה, כמו תּוֹלָדָה, תּוֹכֵחָה. וכן מנחי הקצוות תאמר תּוֹרָה, תּוֹדָה, מן יָרָה, יָדָה. ונמצאים בתי"ו בתחילה ובסוף, כמו תּוֹעֶלֶת, תּוֹחֶלֶת. ומעטים נמצאים עם מ"ם בראש וה"א בסוף, כמו מוֹעֵצָה, מוֹרָשָׁה. והכלל, כל שם שתמצא עם מ"ם או תי"ו בראש בנקדות החולם, הם מנחי פ"א יו"ד. ושנים יוצאים מן הכלל: {{צ|וְהֵבֵאתִי '''מֹרֶךְ'''}} {{ק|([[ויקרא כו לו]])}}, {{צ|'''בְּמֹעַל''' יְדֵיהֶם}} {{ק|([[נחמיה ח ו]])}}, שהם מהכפולים. ומעטים נמצאים המ"ם בשורק, כמו מוּסָר, מוּצָק. גם נמצאים בלי תוספת אות עם ה"א הנקבה, כמו שֵׁנָה, עֵצָה, דֵּעָה, לֵדָה. ובסמיכות ישוב הצרי לשוא והקמץ לפתח, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב|במאמר הראשון בעקר השני]]. ונמצאים שנים בלי ה"א הנקבה, והם {{צ|'''צֵא''' תֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ל כב]])}}, {{צ|'''בוּל''' הָרִים}} {{ק|([[איוב מ כ]])}}, שרשם יָצָא, יָבַל. <קטע סוף=ד ב/><קטע התחלה=ד ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור שמות נחי העי"ן בתוספת אות''' ===א=== דע כי רוב השמות נחי העי"ן הם בתוספת מ"ם הנקודה בקמץ, כמו מָקוֹם, מָלוֹן, מָנוֹס. ובסמיכות ובכנוי ישוב הקמץ לשוא כדינו בשלמים, כמו מְקוֹם, מְקוֹמוֹ, מְלוֹנוֹ, מְנוּסִי. לכן טועים האומרים בשיר של [[אדון עולם]] {{צ|וְהוּא נִסִּי '''וּמָנוּסִי'''}} המ"ם קמוצה, כי דינה בשוא: מְנוּסִי, כדין הקמץ המתהפך לשוא בכנויים, וכן נמצא {{צ|מִשְׂגַּבִּי '''וּמְנוּסִי'''}} {{ק|([[ש"ב כב ג]])}}. אך במשקל השיר הזה לא יתכן, כי צריך להיות שם יתד, והוי"ו השרוקה עם שוא איננה יתד. לכן הוא טעות נפל בנוסחא, ודינו להיות {{צ|וּמָנוֹס לִי}}, והחזנים הורגלו לומר {{צ|וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנַת כּוֹסִי}}, כדי לעשות חרוז יפה. וכשיבאו עם ה"א הנקבה תמיד המ"ם שואית ושורק אחריה, כמו מְשׁוּבָה, (מְלוּכָה) [מְלוּנָה], מְבוּכָה. וכן עם התי"ו בראש, כמו תְּקוּמָה, תְּלוּנָה. ובזולת ה"א הנקבה לא יבא זה המשקל בתוספת מ"ם או תי"ו לעולם. ===ב=== והכלל, כל שם שתמצא במ"ם קמוצה מזו הגזרה בראש, ובארבע השתניותיו במ"ם או בתי"ו שואית, הרי הוא של נחי עי"ן. ונמצאים שנים בתוספת תי"ו בסוף, והם נֹפֶת, ובֹּשֶׁת. וכבר הודעתיך [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא#ה|במאמר שלישי בעקר אחד עשר בסימן חמישי]] כי תי"ו כזאת תבא דגושה בכנויים, כמו {{צ|'''לְבׇשְׁתְּךָ''' וּלְבֹשֶׁת}} {{ק|([[ש"א כ ל]])}}, וכן ראוי לומר מן נֹפֶת – נׇפְתִּי, נׇפְתְּךָ. ונמצא אחד בתוספת מ"ם בסוף, והוא רֵיקָם. <קטע סוף=ד ג/><קטע התחלה=ד ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בלי תוספת אות''' ===א=== דע כי נמצאים שמות מגזרה זו זולת תוספת אות ואינם רק של שני אותיות, ותמיד פ"א-הפעל נקודה באחת מן חמש תנועות הגדולות: בקמץ, כמו זָר, צָר, רָע; ובצרי, כמו גֵּר, צֵיד, עֵד; ובחירק, כמו סִיר, קִיר, עִיר; ובחולם: אוֹר, יוֹם, טוֹב; ובשורק, כמו שׁוּר, דּוּד. ===ב=== אבל עם התנועות הקטנות לא נמצאים. ורובם אינם משתנים, והמשתנים משתנים באופנים מתחלפים, כמו מן יוֹם, יבא הרבוי וכנויו בקמץ, כמו יָמִים, יָמָיו וכולי, וכן מן רֹאשׁ – רָאשִׁים, רָאשָׁיו, ואין זולתם. וטוֹב יבא בסמיכות ובכנוי בשורק, כמו טוּב, טוּבוֹ וכולי, וזהו כשהוא שם דבר, אבל כשהוא תואר לא ישתנה, עיין בשרשי רבי דוד קמחי. ===ג=== והקמוצים והצרוים לא ישתנו כלל, והסבה תתבאר לך במאמר זה בעקר ח {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח#ב|סימן ב]])}}. גם החרוקים והשרוקים רובם לא ישתנו, רק עִיר יבא ברבוי בנוע היו"ד, כמו עֲיָרִים {{ק|([[שופטים י ד]])}}, עֲיָרוֹת {{ק|([[משנה מגילה א א]])}}, וכן שׁוּק יבא ברבוי בנוע הוי"ו: שְׁוָקִים {{ק|([[שה"ש ג ב]])}}, וכן מן קוֹץ – {{צ|'''קְוֻצּוֹתָיו'''}} {{ק|([[שה"ש ה יא]])}}, ומן דּוּד נמצא {{צ|בַּסִּירוֹת '''וּבַדְּוָדִים'''}} {{ק|([[דה"ב לה יג]])}}. ===ד=== וגם נמצאים בנוע היו"ד בלשון יחיד, כמו בַּ֫יִת, עַ֫יִן, זַ֫יִת, לַ֫יִל, אַ֫יִל, חַ֫יִל, עַ֫יִר. וכולם בטעם מלעיל, ולולי זה היתה צריכה היו"ד להיות דגושה כדין אחר תנועה קטנה. ובכל ארבע ההשתניות תנוח היו"ד בצרי, כמו בֵּית, בֵּיתוֹ, זֵית, זֵיתוֹ, זֵיתִים, לֵיל, לֵילוֹ, לֵילוֹת, אֵיל, אֵילִים, חֵיל, חֵילוֹ. והרבוי בנוע היו"ד בלשון רבים: חֲיָלִים, וכן מן עַיִר – {{צ|'''וַעְיָרִם'''}} {{ק|([[בראשית לב טז]])}}. והכנוי: {{צ|לַגֶּפֶן '''עִירֹה'''}} {{ק|([[בראשית מט יא]])}}, בחירק. ומלת בָּתִּים מלה זרה מאד, בהיות הדגש אחר התנועה גדולה והטעם מלרע. ===ה=== גם נמצאים בוי"ו נעה בלשון יחיד, כמו אָוֶן, עָוֶל, מָוֶת, תָּוֶךְ, בקמץ ובסגול. ואין במשקלם בשלמים, כמו שזכרתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ז|במאמר שלישי בעקר שני בסימן שביעי]]. ובסמיכות ובכנוי תנוח הוי"ו ברובם, כמו {{צ|'''בְּתוֹךְ''' הָעִיר}} {{ק|([[בראשית יח כד]])}}, {{צ|'''מוֹת''' יְשָׁרִים}} {{ק|([[במדבר כג י]])}}; וכן בכנוי: {{צ|לִפְנֵי '''מוֹתוֹ'''}} {{ק|([[דברים לג א]])}}, {{צ|אֶל '''תּוֹכוֹ'''}} {{ק|([[ויקרא יא לג]])}}, {{צ|מַחְשְׁבוֹת '''אוֹנֵךְ'''}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}. ובתוספת ה"א בסוף בנוע הוי"ו, כמו מָוְתָה, עַוְלָה. וכן נמצא אחד בוי"ו נעה בכנוי: {{צ|'''בְּעַוְלוֹ''' אֲשֶׁר עָשָׂה}} {{ק|([[יחזקאל יח כו]])}}. ושָׁוְא הוא ממשקל זה, אלא שהוקל ונהפך הסגול לשוא מפני נחות האל"ף, כי דינו שָׁוֶא. <קטע סוף=ד ד/><קטע התחלה=ד ה/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד אל"ף''' ===א=== דע כי רובם הם של שלשה נקודות, כמו כֶּלֶא, פֶּלֶא, גֶּבֶא, טֶנֶא. והולכים על דרך השלמים פעמים בכנוי; בחירק, כמו {{צ|'''כִלְאוֹ'''}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}, פִּלְאוֹ; ובפתח, כמו {{צ|'''טַנְאֲךָ'''}} {{ק|([[דברים כח ה]])}}. ===ב=== ונמצאים על משקל פָּעָל, כמו צָמָא, צָבָא. ועל משקל פֹּעֶל, כמו גֹּמֶא, סֹבֶא, ובא אחד בדגש, והוא כִּסֵּא; ולא ישתנה בסמיכות, אבל בכנוי ישוב הצרי לשוא ויפול הדגש, כמו כִּסְאוֹ, כִּסְאֲךָ; וכן ברבוי, והוא בלשון נקבות: {{צ|שָׁמָּה יָשְׁבוּ '''כִסְאוֹת'''}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}. ===ג=== וחֵטְא היה ראוי להיות חֵטֶא אלא שהוקל, כמו שהוקל שָׁוְא ממשקל פָּעֶל, כמו שבארתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד#ה|בעיקר ד סימן ה]])}}. והנה חי"ת של חֵטְא בצירי על דרך אותם של חמש נקודות, ולכן בכנוי יבא החי"ת בסגול: חֶטְאוֹ, חֶטְאָם, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג#ו|בעקר שלישי במאמר ראשון בסימן ששי]]. וברבוי: חֲטָאִים. אבל {{צ|וּבְדֶרֶךְ '''חַטָּאִים'''}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, הוא תואר ממשקל הדגושים אשר לא ישתנו, ותאמר בסמיכות ובכנוי הרבים: {{צ|'''חַטָּאֵי''' עַמִּי}} {{ק|([[עמוס ט י]])}}, {{צ|'''וְחַטָּאֶיהָ''' יַשְׁמִיד}} {{ק|([[ישעיהו יג ט]])}}. <קטע סוף=ד ה/><קטע התחלה=ד ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א''' ===א=== דע כי שמות נחי למ"ד ה"א באים על הרוב בתוספת מ"ם או תי"ו בראש, ונקודים בחריק ואחריהן שוא-נח, כמו מִצְוָה, מִנְחָה, תִּקְוָה, תִּכְלָה. ועל אותיות הגרון בפתח, כמו מַחְצָה, מַחְתָּה, תַּאֲוָה. ===ב=== וכל אלו הם ה"אין לנקבה, והראיה כי הם מלרע, ועוד כי ישוב לתי"ו רפויה בסמיכות ובכינויים כדין ה"א הנקבה, כמו {{צ|'''מִצְוַת''' יְיָ}} {{ק|([[תהלים יט ט]])}}, {{צ|'''מִנְחַת''' יְהוּדָה}} {{ק|([[מלאכי ג ד]])}}, מִצְוָתוֹ, תַּאֲוָתוֹ. ומעטים נמצאים בה"א נוספת, כמו מן עָלָה – מַ֫עְלָה ודומיהו שהם מלעיל, כמו שביארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח#ב|במאמר שלישי בעקר שמיני בסימן שני]]. ===ג=== אכן עם הה"א שרשית נמצאים הרבה, אבל תמיד סגול לפניה, כמו מִקְנֶה, מִקְרֶה, מִשְׁנֶה. ואם פ"א-הפעל גרונית – כמו מַחֲנֶה, מַעֲשֶׂה. ובזה הם נבדלים מה"א הנקבה והנוספת, שאותם הם קמוצים. וגם לא ישתנו בסמיכות ובכנוי, רק שהסגול ישוב לצרי, כמו {{צ|'''מַחֲנֵה''' דָן}} {{ק|([[במדבר ב כה]])}}, {{צ|'''מִרְעֵה''' עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}. אכן עם תוספת תי"ו בראש לא נמצאה ה"א שרשית לעולם. ובכנויים תחסר הה"א: מִקְנֵהוּ, מִשְׁנֵהוּ, מַעֲשֵׁהוּ, ההאי"ן עם הוי"ו לכנוי הזכר, כמו יָדֵהוּ, רַגְלֵהוּ. וכן מִקְנַי, מִקְנְךָ, מִקְנָם וכולי, בכולן תחסר הה"א. <קטע סוף=ד ו/><קטע התחלה=ד ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בתוספת תי"ו או מ"ם בראש, ובתי"ו בסוף''' ===א=== דע כי נמצאים שמות מזו הגזרה בתוספת מ"ם בראש ובתי"ו בסוף, כמו מַשְׂכִּית, מַרְבִּית. וגם בתי"ו בראש ובסוף, כמו תַּבְנִית, תַּכְלִית. ===ב=== ודע כי ראויים להיות מַרְבִּייִית, תַּבְנִייִית, עם שלשה יו"דין; האחת היא יו"ד המשך, כמו שהיא אחר למ"ד-הפעל בבינוני מבנין הִפְעִיל: מַפְקִיד מַפְקִידָה, והשנית היא במקום ה"א למ"ד-הפעל, כי שרשו רָבָה, בָּנָה, והשלישית היא יו"ד היחס, כמו עִבְרִית, מִצְרִית, וכלם יבאו ברבוים ביו"ד נעה על משקל חֲמִשִׁיּוֹת, כמו שכתבתי במאמר שלישי בעקר שלש עשרה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג#ה|סימן ה]])}}. ועוד אדבר בם בספר ההרכבה במלת {{צ|'''מַבְלִיגִיתִי'''}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}}. ===ג=== ונמצאים על זה המשקל שהתנועה האחרונה שורק, וזה דווקא עם תי"ו בראש, כמו תַּרְבּוּת, תַּזְנוּת. ונמצא עם המ"ם: {{צ|אַנְשֵׁי '''מַצֻּתֶךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מא יב]])}}, הנפרד ממנו מַצּוּת הראוי מַנְצוּת, כי שרשו נָצָה. וכן בדברי משנה מַלְקוּת מן לָקָה. וזכור כי תמיד המ"ם והתי"ו שבראש אלו הם פתוחים אפילו בלא סבת אות גרונית. ונמצא אחד לבד בתוספת אל"ף בראש: {{צ|'''וְאַחֲוָתִי''' בְּאׇזְנֵיכֶם}} {{ק|([[איוב יג יז]])}}, שרשו חָוָה. והכלל, כל שם שתמצא במ"ם או תי"ו בחירק או בפתח בראש, והאות שאחריה שואית, ואינן מן השלמים, דהיינו שאינו בו שלש אותיות נעות, הרי הוא מנחי למ"ד ה"א. ונמצא שנים לבד בתי"ו שואית בראש, והם {{צ|'''תְּעָלָה'''}} {{ק|([[מ"א יח לב]])}}, {{צ|'''תְּלָאָה'''}} {{ק|([[שמות יח ח]])}}. <קטע סוף=ד ז/><קטע התחלה=ד ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בלי תוספת אות בראש והם בה"א הנקבה בסוף''' ===א=== דע כי נמצאים עוד שמות מגזרה זו עם ה"א הנקבה; מהם הפ"א בקמץ, כמו שָׂפָה, מָנָה, ומהם בצרי, כמו מֵאָה, פֵּאָה, וכלם ישתנו לשוא בראש כדינם. ===ב=== אכן שמות נחי העי"ן הבאים על שני משקלים האלו לא ישתנו כלל, כמו מן קָמָה, צָרָה, ובסמיכות קָמַת, צָרַת, וברבוי קָמִים, צָרִים, הקמץ לא ישתנה. וכן הצרויים מנחי העי"ן, תאמר צֵיד, שֵׂב, צֵידָה, שֵׂיבָה, ובסמיכות: צֵידַת, {{צ|'''שֵׂיבַת''' עַבְדְּךָ}} {{ק|([[בראשית מד לא]])}}, הצרי לא ישתנה. והטעם בזה כי נחי העי"ן צריכים תמיד תנועה גדולה להורות על וי"ו השרשית הנחה שאחרי הקמץ, לפיכך לא ישתנו. אבל בשָׂפָה, מָנָה, פֵּאָה, מֵאָה, שלא תבא התנועה הגדולה בפ"א-הפעל להורות על נחות, ישתנו, ותאמר שְׂפַת, פְּאַת וכולי. וזכור זה כי הוא כלל גדול. ועוד אדבר מזה מגזרת הכפולים [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יא#ד|בעקר י"א בסימן רביעי]], והבאים עם ה"א שרשית בסוף אבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ט|בעקר שאחר זה]]. <קטע סוף=ד ח/><קטע התחלה=ד ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים עם שרשית בסוף''' ===א=== דע כי השמות הבאים עם ה"א שרשית הם מעטים, כמו {{צ|'''גֵּאָה''' (וָרָם)}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא '''מִגֵּוָה'''}} {{ק|([[איוב כ כה]])}}. ובאים בסגול: {{צ|'''גֵּאֶה''' מְאֹד}} {{ק|([[ירמיהו מח כט]])}}, {{צ|'''רֵעֶה''' דָוִד}} {{ק|([[ש"ב טו לז]])}}. וברבוי תאמר גֵּאִים, רֵעִים. ומן גֵּאָה בקמץ יבא {{צ|הַבּוּז '''לִגְאֵיוֹנִים'''}} {{ק|([[תהלים קכג ד]])}} ביו"ד נעה, וכן מן גֵּוָה תהפך הוי"ו ליו"ד נעה בסמיכות, כמו {{צ|'''בִּגְוִיַּת''' הָאַרְיֵה}} {{ק|([[שופטים יד ח]])}}, והרבוי: {{צ|מָלֵא '''גְוִיּוֹת'''}} {{ק|([[תהלים קי ו]])}}. ===ב=== ודע כי נמצאים הרבה שמות בגזרה זו שתהפך בהם הה"א ליו"ד נחה בסוף ולפניה חירק, והם של ארבע מינים; האחד שהתנועה הראשונה קמץ, כמו צָלִי, קָלִי. והשני שהתנועה ראשונה שוא, כמו שְׁבִי, פְּרִי, נְהִי. והשלישי שהתנועה הראשונה חולם, כמו חֹלִי, עֹנִי. הרביעי שהתנועה הראשונה בסגול, כמו מֶשִׁי, קֶרִי. ובסמיכות ישובו הקמצים לשוא, כמו צְלִי, קְלִי, והשואים ישובו לסגול בהפסק, כמו שֶׁבִי, פֶּרִי, כֶּלִי, וכשיבא אלו בכינויים תנוע היו"ד, כמו שֶׁבְיְךָ, פֶּרְיְךָ, כֶּלְיְךָ. וכן מן מֶשִׁי בכנוים תנוע היו"ד. וכן אמר רבי שלמה גבירול באחד משיריו: {{צ|לְבוּשׁ מֶשְׁיָם}}, פירש הַמֶּשִׁי שֶׁלָּהֶם. והחולמים ישובו לחטף-קמץ בסמיכות אף על פי שהתנועה האחרונה אינה סגול, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד#ב|במאמר שלישי בעקר רביעי סימן שני]]. ונמצאים בחטף-קמץ אפילו בלי סמיכות, כמו {{צ|כָּל '''חֳלִי'''}} {{ק|([[דברים כח סא]])}}, {{צ|מֶה '''חֳרִי'''}} {{ק|([[דברים כט כג]])}}. ===ג=== ואלו המשקלים שזכרתי יבאו לפעמים בתוספת תי"ו בסוף, כמו עָמִית, {{צ|צָפֹה '''הַצָּפִית'''}} {{ק|([[ישעיהו כא ה]])}}. ויש מהם בחולם בסוף, כמו אָחוֹת, חָמוֹת. ובסמיכות ובכנויים ישובו לשוא, כמו עֲמִיתְךָ, אֲחוֹתְךָ, חֲמוֹתְךָ וכולי. והשואים בלי סמיכות: חֲנִית, שְׁבִית. ולפעמים בשורק בסוף, כמו גָּלוּת, חָזוּת. ופ"א-הפעל בשוא, כמו שְׁבוּת, פְּדוּת. וכבר כתבתי דרך רבויים [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג#ה|במאמר שלישי בעקר שלש עשרה בסימן חמישי]]. ונמצאים בתוספת נו"ן בסוף, כמו רָצוֹן, קָלוֹן ודומיהם, הוי"ו הנחה היא במקום ה"א למ"ד-הפעל והנו"ן נוספת. ונמצאים בתוספת נו"ן וביו"ד נעה במקום ה"א למ"ד-הפעל, כמו בִּנְיָן, עִנְיָן, קִנְיָן. <קטע סוף=ד ט/><קטע התחלה=ד י/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור שמות מנחי למ"ד ה"א הבאים משני אותיות''' ===א=== דע כי יש שמות מגזרה זו שהם בלי תוספת אות ותחסר מהן ה"א למ"ד-הפעל, אם כן אינם רק של שני אותיות. יש מהם תמיד קמוצים, ויש מהם תמיד פתוחים, ויש לפעמים קמוצים ולפעמים פתוחים, והם נמנים על פי המסורת, כמו אָב, יָד, דָּג, {{צ|'''צַו לָצָו''', '''קַו לָקָו'''}} {{ק|([[ישעיהו כא י]])}}. וכל אלו מתערבים עם נחי העי"ן וכפולים, [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר י|ובעקר שאחר זה]] אתן לך סימנים וכללים איך תכיר אלו מאלו. גם יש מהם נקודים בחירק וביו"ד נחה, והם השמות הנגזרים מהשרשים אשר עי"ן-הפעל שלהם אחת מן אותיות וי"ה, כמו מן שורש רָוָה נאמר רִי – {{צ|אַף '''בְּרִי'''}} {{ק|([[איוב לז יא]])}}, ומן נָהָה – נִי, מן {{צ|'''בְּנִיהֶם''' קִינָה}} {{ק|([[יחזקאל כז לב]])}}, ומן צָיָה – {{צ|'''וְצִי''' אַדִּיר}} {{ק|([[ישעיהו לג כא]])}}, ומן כָּוָה – {{צ|'''כִּי''' תַחַת יֹפִי}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, בכלם היו"ד במקום ה"א שרשית והעי"ן נעדרת. ===ב=== אמנם פִּי אינו מגזרת אלו, כי שרשו פֶּה – שתי אותיות לבד על משקל שֶׂה. והוא אחד בסמיכות ובכנוי המדבר בעדו, רוצה לומר כי אין הפרש בין {{צ|'''פִּי''' יְיָ}} {{ק|([[במדבר יד מא]])}}, ובין {{צ|'''פִי''' הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, וזה היה ראוי להיות פִּיִי, ולכבדות שתי היו"דין השליכו האחת, לפי הענין תכיר בכל מקום איזהו לסמיכות או לכנוי. ===ג=== והכלל כל מה שאמרתי בעקר זה ובעקר שלפניו, שכל שם של שני אותיות שהוא בתי"ו נוספת בסוף ולפניה חירק או שורק, או שהוא ביו"ד נחה בסוף, בין שהוא של שני אותיות נעות או של אחת, או שיש בו יו"ד נעה אחר שני אותיות שרשיות, הרי הוא מנחי למ"ד ה"א, דוק ותמצא. ומה שאמרתי דוקא אחר שתי אותיות שרשיות להוציא השלמים ונחי העי"ן, כי כאשר תבא היו"ד בשלמים היא אחר שלש אותיות שרשיות, כמו חֲמִישִׁיּוֹת ודומיהם, ובנחי העי"ן היא תבא אחר האות הראשונה, כמו בַּיִת, זַיִת וכולי. גם לא כללתי בכלל זה כל שם שהוא בנו"ן בסוף ולפניה חולם, כמו רָצוֹן, קָלוֹן, פן יטיעוך השמות שבהם הנו"ן שרשית – אָרוֹן, אָדוֹן, וכן מָדוֹן מנחי העי"ן, שרשו דּוּן. <קטע סוף=ד י/><קטע התחלה=ד יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור השמות מהכפולים הבאים בחסרון אות''' ===א=== דע כי רוב שמות הכפל יבואו בחסרון אות כמנהג פעלי הכפל, וישארו בהם רק שני אותיות, כמו דַּל, טַל, סַל, טַף. ורובם פתוחים, ומהם קמוצים וידועים על פי המסורת. גם יש הרבה מהם בחולם, כמו עֹז, חֹם, עֹל, קֹר. גם בצרי, כמו חֵן, שֵׁן, צֵל. וכל הקמוצים והצרויים הם נשתוים עם נחי העי"ן ונחי הלמ"ד, כמו שהראתיך במשקליהם ועקריהם. ===ב=== והנני אתן לך סימן שתוכל להכיר איזה מהם נחי העי"ן או נחי הלמ"ד או כפולים. וזה שהכפולים דינם היה לבא בדגש להורות על הכפל, וכשהם של שתי אותיות לבד אי אפשר להדגיש אחת מהם בדגש חזק, כי אין דגש חזק בראש המלה לעולם, כאשר יתבאר לך בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ח|בשיר ח]]; ובסוף המלה לא יבא לעולם דגש. ולכן כשתמצא שם של שני אותיות ולא ידעת מאיזה גזרה הוא, בזאת יבחן: אם יוכל לסבול דגש בכנויו או ברבויו או עם ה"א הנקבה, אז הוא מהכפולים. ===ג=== והמשל מן זַךְ, אם תרצה לדעת מאנה הוא בא, הטל בסופו אות של רבוי או של כנוי או ה"א הנקבה, ותמצא זַכִּים, זַכָּיו, זַכָּה, וכן מן חַג – חַגִּים, חַגּוֹ, כלם בדגש, אם כן הם מהכפולים. ומן דָּג, תאמר דָּגִים, דָּגָה – הגימ"ל רפויה, אם כן הוא מן הנחים. וכבר נתתי לך סימן [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח|במאמר זה בעקר שמיני]] באיזה אופן תכיר נחי העי"ן מנחי הלמ"ד, ואמרתי כי נחי העי"ן לא ישתנו לעולם, ועל כן מאחר שתאמר מן דָּגִים – {{צ|'''דְּגֵי''' הַיָּם}} {{ק|([[בראשית ט ב]])}}, שהקמץ נשתנה לשוא, אם כן הוא מנחי הלמ"ד, ושרשו דָּגָה; ומן גֵּר תאמר גֵּרִים, גֵּרוֹ, הצרי לא ישתנה, אם כן הוא מנחי העי"ן, שרשו גּוּר. ===ה=== והכלל, כל שם שתמצא שתי אותיות שרשיות והשנייה דגושה ברבוי ובכנוי ובנקבה, הרי הוא מהכפולים. ותמיד אחת מהתנועות הקטנות בראש. ואפילו אותם שהם קמוצים על פי המסורת, כמו {{צ|'''יָם''' הַמֶּלַח}} {{ק|([[בראשית יד ג]])}}, {{צ|'''תָּם''' וְיָשָׁר}} {{ק|([[איוב א א]])}} ודומיהם, כשיבאו ברבוי ובכנוי ובה"א הנקבה הם פתוחים, כמו תַּמִּים, תַּמָּה. והצרויים יבאו בחירק, כמו שֵׁן – שִׁנּוֹ, חֵן – חִנּוֹ. והחולמים יבאו עם שלש נקודות, כמו מן חֹק – חֻקּוֹ, חֻקִּי, חֻקָּם; וכאשר יבא עי"ן-הפעל נקודה בשוא, אז פ"א-הפעל בקמץ-חטוף, כמו {{צ|נֵהַלְתָּ '''בְעׇזְּךָ'''}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, וכן חׇקְךָ, חׇקְכֶם, כמו שפירש רש"י על {{צ|'''עׇזִּי''' וְזִמְרָת יָהּ}} {{ק|([[שמות טו ב]])}}. אבל יפה תפש עליו רבי אברהם אבן עזרא עיין שם. <קטע סוף=ד יא/><קטע התחלה=ד יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור השמות מהכפולים הבאים בתוספת מ"ם או תי"ו בראש''' ===א=== דע כי הבאים בתוספת מ"ם בראש, על הרוב היא קמוצה במשקל שמות נחי העי"ן; אבל יש הפרש ביניהם, שאותם בחולם בסוף, כמו מָקוֹם, מָכוֹן, מָלוֹן, ואלו הם בקמץ או בצרי בסוף, כמו מָסָךְ, מָגֵן. ===ב=== ועוד יש הפרש, כי כמו נחי העי"ן הם משתנים מקמץ לשוא כמו שידעת, ואלו לא ישתנו, כמו מן גָּנַן תאמר מָגֵן, מָגִנִּים, מָגִנֵּי, הקמץ לא ישתנה. והטעם כי הוא במקום דגש על כן לא יוכל להשתנות, כאשר כבר אמרתי פעם ופעמים שהדגושים לא ישתנו. ===ג=== גם נמצאים מעטים במ"ם חולם על משקל נחי פ"א יו"ד. וגם באלו יש הפרש, שאותם הם בקמץ או בצרי בסוף, כמו מוֹשָׁב, מוֹקֵש; ואלו הם בפתח, כמו מן רָדַד – {{צ|מַעֲשֵׂה '''מוֹרָד'''}} {{ק|([[מ"א ז כט]])}}, מן רָכַךְ – {{צ|וְהֵבֵאתִי '''מֹרֶךְ'''}} {{ק|([[ויקרא כו לו]])}}, והם מעט מזער. ===ד=== אכן עם הנקבה הם רבים, והם טובים להכיר כי הם דגושי העי"ן, כמו מְגִלָּה, מְחִתָּה, ועם תי"ו, כמו תְּפִלָּה, תְּחִנָּה. ונמצא אחד בתוספת מ"ם בסוף, והוא חִנָּם מן חָנַן. <קטע סוף=ד יב/><קטע התחלה=ד יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור שמות של ארבע או חמש אותיות''' ===א=== דע כי נמצאים כפולים של ארבע אותיות, רוצה לומר שבין שני אותיות כפולות שבסוף יבא בפעם אחרת פ"א-הפעל, כמו מן בָּרַר – בַּרְבּוּרִים, מן בָּקַק – בַּקְבּוּק, מן צָלַל – צִלְצָל, מן קָדַד – קׇדְקֹד. ===ב=== ועוד נמצאים כפולים של ארבע אותיות, ונכפלה בהם למ"ד-הפעל, כמו רַעֲנָן, שַׁאֲנָן, חַכְלִיל. ועם ה"א הנקבה: שַׁעֲרוּרָה, וביו"ד נוספת: שַׁעֲרוּרִיָּה. ===ג=== ונמצאים כפולים של חמש אותיות, רוצה לומר כפולים העי"ן והלמ"ד, כמו מן יָרַק – יְרַקְרַק, ומן אָדֹם – אֲדַמְדַּם, ומן אָסַף – אֲסַפְסוּף, ודומיהם. ===ד=== ונמצאים של חמש אותיות שאין דומה לחברתה, כמו שַׁעַטְנֵז, צְפַרְדֵּעַ. יש אומרים שהם מורכבים, כמו שַׁעַטְנֵז – שׁוּעַ [טָווּי] ונוּז {{ק|([[משנה כלאים ט ח]])}}. צְפַר־דֵּעַ, רוצה לומר שיודע הבֹקר. וכן של ארבע אותיות, פִּלֶגֶשׁ – פלג אשה. ויותר נכון לומר כי הם שמות מלשון מצרי או בבלי או פרסי. וכלל אומר לך, כי כל מלה אשר היא של חמש אותיות אינה מלשון הקדש, וכן {{צ|'''פַּתְשֶׁגֶן'''}} {{ק|([[אסתר ג יד]])}}, {{צ|'''(א)דַּרְכְּמוֹנִים'''}} {{ק|([[עזרא ב סט]])}}, {{צ|'''אֲחַשְׁתְּרָנִים'''}} {{ק|([[אסתר ח י]])}}, {{צ|'''אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ח ט]])}} ודומיהם, כאשר אבאר [[ספר הרכבה#הקדמה|בהקדמת ספר ההרכבה]]. ויש שמות שיש בהם אל"ף בראש או נו"ן בסוף ויש בהם מחלוקת אם הם שרשיות או נוספות, כמו אַבְנֵט, חַשְׁמָן, וכן אַרְגָּמָן ורבים כאלה; יש אומרים שהאל"פין והנו"נין נוספות, כאל"ף אֶזְרוֹעַ וכנו"ן של זִכָּרוֹן. ===ה=== ואשר הם של ארבע אותיות נבדלות הם רבים מאד, כמו כַּפְתֹּר, סְפָרַד, גַּרְזֶן, בַּרְזֶל, גִּזְבָּר, סִרְפַּד, טִפְסָר ודומיהם. וכבר ידעת כי הקמוצים והצרויים בסוף ישתנו, ותראה בשלמים ותלמוד מאותן של שלש אותיות, כי דרך אחד להם על הרוב. ===ו=== גם נמצאים מרובעים הבאים דגושים ברבוי, והם אותם שהנקודה האחרונה פתח, כמו מן חַשְׁמַל, נאמר הרבוי חַשְׁמַלִּים, וכן {{צ|כְּעֵין '''הַחַשְׁמַלָּה'''}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]] עי"ש)}} דגושה הלמ"ד, וכן מן {{צ|'''וְגַנְזַכָּיו'''}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, נאמר גַּנְזַךְ, גַּנְזַכִּים. וכן מן {{צ|בְּרֹב '''שַׂרְעַפַּי'''}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}} – שַֹרְעַף, כלם פתוחים. וכן מן {{צ|יֶאֱתָיוּ '''חַשְׁמַנִּים'''}} {{ק|([[תהלים סח לב]])}}, נאמר חַשְׁמַן אֶגִידִיאוֹ יר"ה, אשר בשמו חברתי הספר הזה ברומא בשנת לרומ"א, כמבואר בהקדמה. <center>'''תם ת"ל'''</center><קטע סוף=ד יג/><קטע התחלה=שירים/> ===[חתימת הספר]=== {{ק|'''שיר זה עשיתי ברומא בסוף ההעתקה הראשונה'''}}{{ש}} בַּעַל דְּבָרִים מַה / כַּיּוֹם לְךָ אֵצֶל / שִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹ / אֶל אַהֲרֹן וְחוּר{{ש}} כַּלֵּךְ לְמִדְבָּרָךְ / אֵצֶל יְסוֹד דִּקְדּוּק / הִנֵּה בְּסֵפֶר זֶה / נִקְרָא שְׁמוֹ בָּחוּר{{ש}} אִתּוֹ לְשׁוֹן זָהָב / טָהוֹר וְאַדֶּרֶת / שָׂפָה לְפִיו סָבִיב / נֶחְמָד בְּבוּץ וָחוּר{{ש}} דָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה / מִמָּךְ שְׁאַל אוֹתוֹ / יַגִּיד לְךָ מַעְנֶה / תֵּכֶף בְּלִי אִחוּר{{ש}} לַשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ / סֵפֶר לְמִי אַתָּה / יֹאמַר לְאֵלִיָּה / כִּנּוּי שְׁמוֹ בָּחוּר {{רקע אפור|{{ק|''שיר מהמהדורה הראשונה של ספר הבחור (השיר הקודם מיוחס שם למחבר אחר)''}} {{ק|'''והיתה השירה הזאת / אל הספר הזה לאות / להעיד על רוב טובו / מיטב השיר כזבו'''}} {{אקרוסטיכון|אֶ}}תֵּן {{אקרוסטיכון|לְ}}אֵלִי {{אקרוסטיכון|יָ}}הּ / {{אקרוסטיכון|הַ}}לֵּל {{אקרוסטיכון|וְ}}הוֹדָיָה / יַעַן אֲשֶׁר הָיָה / אִתִּי בְּעֶזְרָתִי{{ש}} הוֹאִיל לְלַמְּדֵנִי / דַּעַת לְהוֹרֵנִי / עַד כִּי בְּסוֹד דִּקְדּוּק / סֵפֶר הֲכִינוֹתִי{{ש}} קַמְתִּי וְקִנֵּאתִי / קִנְאַת בְּנֵי עַמִּי / לַעְגָּם וְחֶרְפָּתָם / הַיּוֹם הֲסִירוֹתִי{{ש}} מִי זֶה אֲשֶׁר יִקְרָא / אֶל אַשְׁכְּנַזִּי עוֹד / נִלְעַג לְשׁוֹן קֹדֶשׁ / עִלֵּג כְּאֶפְרָתִי{{ש}} אִם יַעֲבֹר רוּחַ / קִנְאַת אֱנוֹשׁ עָלָיו / עַד כִּי בְּתוֹךְ לִבּוֹ / הוּא יַחֲשֹׁד אוֹתִי{{ש}} לֵאמֹר עֲלֵי סִפְרִי / כִּי לֹא עֲשִׂיתִיהוּ / אַךְ יַד אֱנוֹשׁ מַשְׂכִּיל / הִיא הָיְתָה אִתִּי{{ש}} יָבֹא בְּחִידוֹתָיו / אֵלַי לְנַסּוֹתִי / עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו / אָשִׁיב תְּשׁוּבָתִי{{ש}} אַךְ אִם אֲנִי אָחוּד / חִידוֹת שְׁאֵלוֹתַי / לֹא יִמְצָאֵם אִם לֹא / יַחְרֹשׁ בְּעֶגְלָתִי{{ש}} הֵן עוֹד מְעַט מִזְעָר / אַרְאֶה בְּסֵפֶר הַרְכָּבָה אֲשֶׁר אֶחְקֹק / עֹצֶם יְדִיעָתִי{{ש}} אַחֲרָיו אֲחַבֵּר עוֹד / חִבּוּר שְׁמוֹ פֶּרֶק / שִׁירָה, וּבוֹ אַרְאֶה / צַחוּת מְלִיצָתִי{{ש}} גַּם אֶעֱשֶׂה סֵפֶר / גָּדוֹל בְּמָסֹרֶת / יָעִיד וְגַם יַגִּיד / מַה הִיא יְדִיעָתִי{{ש}} אַעְתִּיר לְאֵל חַיַּי / יַאֲרִיךְ לְטוֹב יָמַי / עַד כִּי אֲשֶׁר אַשְׁלִים / אוֹתָם כְּתִקְוָתִי{{ש}} סִפְרִי שְׁמוֹ בָּחוּר / נִשְׁלַם שְׁנַת רַעַ"ח / נֶחְקַק בְּרוֹמִי רַבָּתִי וְשָׂרָתִי }} {{ק|'''בעשרה לשונות {{ג|ערבים}} נאמר שיר זה / וכן עניתי אל תבזה'''}}{{ש}} {{אקרוסטיכון|אֲ}}שַׁבֵּחַ {{אקרוסטיכון|לְ}}אֵלִי {{אקרוסטיכון|יָהּ וְ}}אֶקֹּד / לְיוֹצֵר אוֹר וְלַמַּעְרִיב עֲרָבִים{{ש}} הֱבִינַנִּי עֲשׂוֹת סֵפֶר בְּדִקְדּוּק / דְּבָרָיו צוּף וְכִדְבַשׁ נֶעֱרָבִים{{ש}} וְכָלַלְתִּי כְּלָלִים בּוֹ קְצָרִים / חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים מׇעֳרָבִים{{ש}} וּבוֹ רַאְיוֹת חֲזָקוֹת כָּאֲרָיוֹת / וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי הָעֲרָבִים{{ש}} וְכָל סִפְרֵי מְדַקְדְּקִים לְפָנָיו / כְּמוֹ שֵׁתִים אֲשֶׁר אֵין בָּם עֲרָבִים{{ש}} וְטוֹב מִפָּז וּמִזָּהָב וּמִכָּל / סְחַר רוֹכְלִים וְעוֹרְבֵי מַעֲרָבִים{{ש}} קְנֵהוּ דּוֹד וּבוֹ תַעְמֹל וְתַעַל / כְּיוֹנֵק עֵץ וְכַשׇּׁרְשֵׁי עֲרָבִים{{ש}} וְאַף אִם אֵין לְךָ כֶּסֶף מְחִירוֹ / לְקָחֵהוּ אֲבָל תִּתֵּן עֲרָבִים{{ש}} בְּכֵן נִזְכֶּה לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה / תְּקַבֵּץ אֵל אֲשֶׁר רוֹכֵב עֲרָבִים{{ש}} וְהַגּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל יְגַל אֵל / בְּמַגְדִיאֵל וְיִשְׁמָעֵאל עֲרָבִים{{ש}} וְהָרוֹצֶה לָדַעַת עֵת פְּרָטוֹ / אֲגֻדָּתוֹ יְחַסֵּר מִן עֲרָבִים<קטע סוף=ד/><קטע סוף=שירים/> kxchc7yc129wgnc2g8vko28t2e6liaf 3007423 3007420 2026-04-22T16:00:14Z מו יו הו 37729 /* [חתימת הספר] */ 3007423 wikitext text/x-wiki {{דף שער|ספר=ספר|הבחור|מקור=על פי מהדורת מנטובה שי"ו{{ש}}עם השלמות ותיקונים מהמהדורות האחרות}} <קטע התחלה=הקדמות/> =[הקדמות]= ==[פתיחה]== '''אמר אליהו הלוי אשכנזי''' בן ארבעים שנה אנכי בשלוח הזמן אותי מויניציאה ובאתי לרומא, ושם נדרשתי לאשר שאלוני בחבור הספר הזה, ואשיב בו דבר כאשר עם לבבי. והנה החיה יי אותי מאז זה שלשים שנה, והרי אני כבן שבעים שנה, ועודני היום חזק, ככחי אז וככחי עתה לצאת ולבא למלחמת הדקדוק והפסוק והמסורת. כי מאז נתחדשו בי דעות אחרות וסברות חדשות אשר לפנים לא ידעתים, מצורף לזה כי מאותו היום והלאה מצאתי שהנחתי קצת דברים שהיו ראויים להכתב ולא כתבתים, גם כתבתי דברים הלואי ולא כתבתים נחמתי כי עשיתים. ואין לתמוה על ככה, כי כן נמצא לרבותינו ז"ל שאמרו דבר בילדותם וחזרו בו בזקנותם, כמו שמצינו {{צ|הדר ביה רבא מההיא}} {{ק|([[שבת כז א]] ועוד)}}, וכן רב אשי חזר ממה שאמר במהדורא קמא והלכה כמהדורא בתרא, כדאיתא בסוף פרק מי שמתו {{ק|([[בבא בתרא קנז ב]])}}. והנה כמחשבותם מחשבותי ולא טוב אנכי מאבותי, לכן הסכמתי עם לבבי להדפיס הספר הזה שלישית ולהוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובזה איטיב חסדי האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים ללמדם הקדמות כוזבות וראיות בלתי צודקות וחקים לא טובים, וילמדום התלמידים הבאים אחרי, ונמצא שם שמים מתחלל חס ושלום. ולכן בהעתקה הזאת אתקן המעוות, והדורים אישר והמקלקל אכשר, וארים מכשול מדרך עַמי, ובזה יהיה אלהים עִמי. ובכן אתחיל אותה ההקדמה באשר היא, והשירה אשר חברתי בעת ההיא. ==[שיר]== {{ק|'''וזאת השירה / אשר חברתי ברומא הבירה'''}} {{סי|אֲ}}שַׁוֵּעַ וְגַם אֶקְרָא לְאִישִׁים / נְעָרִים עִם זְקֵנִים גַּם יְשִׁישִׁים{{ש}} {{סי|לְ}}כוּ אֵלַי אֲלַמֶּדְכֶם כְּלָלֵי / לְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְהֵם פָּנִים חֲדָשִׁים {{ש}} {{סי|יְ}}סוֹד דִּקְדּוּק הֲלֹא בָדוּק בְּסִפְרִי / לְיוֹדְעֵי דָּת וְדִין חַכְמֵי חֲרָשִׁים {{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא אוֹצִיא לְאוֹר בּוֹ תַּעֲלוּמוֹת / וְאַגִּידָה נְצוּרוֹת הַמְפָרְשִׁים {{ש}} {{סי|לְ}}אַרְבָּעָה נְגִידֵי מַאֲמָרִים / אֲחַלְקֵהוּ לְבָאֵר הַדְּרוּשִׁים {{ש}} {{סי|וְ}}עִקָּרִים שְׁלֹש עֶשְׂרֵה לְאֶחָד / דְּהַיְנוּ הֵם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים {{ש}} {{סי|יְ}}הִי סִפְרִי בְּשֵׁם בָּחוּר מְכֻנֶּה / יְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים ==[הקדמה]== {{ק|'''וזאת היא ההקדמה / שחברתי ברומא'''}} בשנת חמשת אלפים ומאתים ושבעים ושבעה ליצירה, העיר יי את רוח איש משכיל ומבין בכל מדע, אדר יקר תפארת חשמן אֶגִידִיאוֹ ירום הודו, אשר בקש למצא דברי חפץ וכתוב יושר בספרי לשוננו הקדושה, ולי אני עבדו צעיר המדקדקים אליהו הלוי אשכנזי קרא, ואמר לי מה לך פה אליהו, קום נא ועשה ספר הנותן אמרי שפר בדקדוק לשון הקדש, כי כל ספרי המדקדקים אשר ראיתי אין בהם כדי למלאת חשקי ולרוות צמאי בדקדוק, כי יש מהם שבא בארוכה מרבה דברים ללא הועיל לחכמה זו, ויש מהם שבא בקצרה מניח דברים הצריכים לה. ואתה אזור נא כגבר חלציך ובחר מן שתי הקצוות הממצע, והגד נא תעלומות חכמה בדקדוק הלשון בדברים אשר לא נכתבו וראויים להכתב, וחבר מהם ספר למען יזכו בו הרבים ויעמוד לנס עמים, ואליו גוים ידרשו וימצאו מרגוע לנפשם. ויהי בשמעי דבריו כי נעמו, קמתי למלא חשקו ונזדרזתי למלאותו, והואלתי לעשות הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות בכללים קצרים מועילים והכרחים לכל מי שיבא ללמוד דרכי לשון הקדש, מבלי שאאריך בדברים אשר כתבו המדקדקים אשר לפני וכל ספרי דקדוק מלאים מהם, רק עקר כוונתי בחבור הזה לכתוב קצת כללים ודברים אשר לא קדמני אדם בהם. גם קצת הדברים הטובים אשר כתבו חשובי המדקדקים במקומות מפוזרים בספריהם אחת הנה ואחת הנה זער שם זער שם, ואני אקבצם ואבארם ואעשה מהם כללים ועקרים יקל זכרונם על התלמידים. והכלל זה יהיה משפט הספר ומעשהו, מכל אשר יצא מחוק ומשפט הדקדוק אשמר, ולא יהיו דברי אלה רק על סתם ההלכה לאמור הדין הוא ככה, ואם נמצא מלה אחת או שתים המשנות סדר ההלכה ויוצאות מן הכלל לא אשים עליהן לב, ובפרט המלות אשר קראו להם המדקדקים 'זרות' או 'מורכבות'. וכבר התחלתי לחבר ספר אחד קטן, וטרם הבראו נקרא שמו '[[ספר הרכבה]]', ובו יהיו מבוארים כל עניני הזרים והמורכבים באר היטב, ואין לי בהם עסק בזה הספר. וכל זה כדי שלא להרבות כמוּתו‍, פן יראה הרואה אותו, וימאסהו בהביטו, אל מראהו ואל גובה קומתו. לכן כשאביא דמיון מה מהפסוק לא ארבה עליו רעים, רק על פי עד אחד או שנים יקום דבר. אכן על כל פסוק ופסוק ארשום בגליון שם הספר אשר הפסוק ההוא בא בו; ולא זו בלבד אעשה לך, כי אף מספר הפרק אשר יבא בו הפסוק ההוא ארשום על סדר הפרקים אשר סדרו האומות בכל ארבע ועשרים ספרים, וקראו להם בלשונם קַפִּיטוֹלוֹ"שׂ, כי ראיתי בהם צורך ותועלת גדול למעיין בכל ספר אשר ימצא שם ראיית פסוק, כי לפעמים אף אם ידע האדם באיזה מכ"ד ספרים בא הפסוק ההוא, הנה יום או יומים יעמוד וילאה למצא פתח שער מקומו איו. והאמת כי כבר חלקו בעלי המסרת כל ספר וספר כמו כן לחלקים, וקראו לכל חלק וחלק 'סדר'; וזולת מה שחלקו חמשה חומשי תורה לנ"ב פרשיות, חלקום עוד לסדרים, ואמרו: ספר בראשית פרשיותיו י"ב וסדריו מ"ג, ספר שמות פרשיותיו י"א וסדריו כ"ט וכן כלם. וכן חלקו שאר ספרי העשרים וארבע לסדרים, כמו: ספר יהושע סדריו ל"ד, ירמיה סדריו ל"א וכן כלם, הגדול לפי גׇדלו והקטן לפי קׇטנו. ומאז שהייתי לאיש תמהתי למה לא נתנו כן בישראל, לרשום בראש כל סדר וסדר על דרך א ב ג ד ה ו וכולי כאשר סדרום בעלי המסרת. והנה ידוע תדע כי זולתנו חלקו ספר שמואל וספר מלכים וספר דברי הימים כל אחד ואחד לב' חלקים. והנה חלקתי עצמות הספר הזה לארבעה מאמרים, דהיינו שנים בפעלים ושנים בשמות, וחלקתי כל מאמר לשלש עשרה עקרים על שם שלש עשרה עקרי דת אמונתינו הקדושה, נמצא לארבעה המאמרים האלה חמשים ושנים עקרים, סימן להם אליה"ו. ועוד חלקתי כל עקר לחלקים קטנים וציינתים על דרך א ב ג ד וכולי. והתועלת בזה הוא מפורסם ואין צריך לכתבו. והנה קראתי שם הספר הזה '''ספר הבחור''', וזה לשלש סבות: האחת בהיות הספר הזה בחור וטוב וכלו סולת ואין בו פסולת. השניה בעבור היותו מחובר אל כל בחור ללמוד בו בימי בחרותו, וייטב לבו באחריתו. השלישית בעבור היות שם כנויִי משונה, ובשם 'בחור' מכונה. {{ק|'''ועל זה אמרתי בשירי'''}} אַחִים וְגַם רֵעִים / שִׁמְעוּ דְּבָרַי עִם / סֵפֶר מְאֹד נָעִים / הַיּוֹם יְלִדְתִּיהוּ{{ש}} יַעַן לְכָל בָּחוּר / הוּא טוֹב וְגַם בָּחוּר / וַאֲנִי שְׁמִי בָּחוּר / בָּחוּר קְרָאתִיהוּ ==ואלו הם סִמני הספר== ===המאמר הראשון=== {{ק|'''בביאור גזרת הפעלים. ונחלק לשלש עשרה עקרים'''}} [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א|העקר הראשון]] – בחלוקת כל שרשי הלשון לשמונה חלקים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור ההבדלים אשר בין כל אחת ואחת משמנה החלוקות הנזכרים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור שלש השמות המונחים לשלש האותיות השרשיות, ובביאור גדר הפעלים השלמים ושאינן שלמים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור ששה הזמנים הנקראים פעולות, ואבארם שתים שתים, ואתחיל בעברים ובעתידים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור הבנוניים הפעולים. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור המקור והצווי. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז|העקר השביעי]] – אתחיל בו לבאר הוראות הבנינים, ותבואר בו הוראת בנין הקל לבדו. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח|העקר השמיני]] – בביאור הוראת בנין נִפְעַל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור הוראת בנין פִּעֵל הדגוש. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור הוראת בנין פֻּעַל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא|העקר האחד עשר]] – בביאור הוראת בנין הִפְעִיל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור הוראת בנין הׇפעל. [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור הוראת בנין הִתְפַּעֵל. ===המאמר השני=== {{ק|'''בביאור ההבדלים אשר בין כל בנין ובנין מצד הנקודות, ואבארם גם כן שנים שנים'''}} [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א|העקר הראשון]] – בביאור נקודת הקל והנִפְעַל מהשלמים וסימניהם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור נקודת פִּעֵל, פֻּעַל מהשלמים וסימניהם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור נקודת הִפְעִיל וְהׇפעל מהשלמים וסימניהם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור נקודת בנין הִתְפַּעֵל מהשלמים וסימניו. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור גזרת חסרי פ"א נו"ן, כמו נָגַשׁ. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור גזרת נחי פ"א אל"ף או יו"ד, כמו אָמַר, יָשַׁב. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ז|העקר השביעי]] – בביאור נקודות בנין הקל והנִפְעַל מגזרת נחי עי"ן כמו קוּם. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|העקר השמיני]] – להוכיח שבנין פִּעֵל הדגוש שבגזרה זו הוא הבנין אשר קראו לו קצת המדקדקים 'מרובע', ובביאור ההִפְעִיל וההִתְפַּעֵל. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד אל"ף כמו קָרָא. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד ה"א כמו גָּלָה. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יא|העקר האחד עשר]] – בביאור נקודת בנין הקל והנִפְעַל מגזרת הכפולים. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור חמשה הבנינים האחרים מגזרת הכפולים. [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור קצת כללים מהגזרות המורכבות. ===המאמר השלישי=== {{ק|'''בביאור משקלי השמות מהשלמים. וגם הוא נחלק לשלש עשרה עקרים'''}} [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר א|העקר הראשון]] – בביאור מה היא הכוונה במלת 'משקל', ואיך שוקלין את השמות. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור סבת השתנות נקודות השמות, ואיזה הם הנקודות המשתנות, ולאיזה נקודות הם משתנות. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור משקלי השמות שהם בסגול. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור משקלי השמות שתנועתם הראשונה חולם. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור משקלי השמות של שאר הנקודות בכלל. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור הקדמה אחת לכנויי השמות. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ז|העקר השביעי]] – בביאור הכנויים והאותיות המשמשות בכנוים. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|העקר השמיני]] – בביאור משקלי השמות הנקביים הבאים עם ה"א הנקבה. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור הרבוי משמות הנקביים. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור השמות הנקביים הבאים בלשון יחידה עם תי"ו בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|העקר העקר האחד עשר]] – בביאור כנויי השמות הנקביים אשר סופם ה"א או תי"ו, ובביאור ההפרש שביניהם. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור השמות אשר בהם תוספת ה"א או אל"ף או מ"ם בראש או בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור השמות אשר בהם תוספת נו"ן או תי"ו או יו"ד בראש או בסוף. ===המאמר הרביעי=== {{ק|'''בביאור משקלי השמות שאינן שלמים. ונחלק גם הוא לשלש עשרה עקרים'''}} [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר א|העקר הראשון]] – בביאור שמות חסרי פ"א נו"ן. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ב|העקר השני]] – בביאור שמות נחי פ"א אל"ף או יו"ד. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ג|העקר השלישי]] – בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בתוספת אות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד|העקר הרביעי]] – בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בלי תוספת אות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ה|העקר החמישי]] – בביאור שמות נחי למ"ד אל"ף. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ו|העקר הששי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז|העקר השביעי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בתוספת מ"ם בראש ובתי"ו בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח|העקר השמיני]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בלי תוספת אות בראש והם בה"א הנקבה. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ט|העקר התשיעי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים עם ה"א שרשית בסוף. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר י|העקר העשירי]] – בביאור שמות נחי למ"ד ה"א של שתי אותיות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יא|העקר האחד עשר]] – בביאור שמות מגזרת הכפולים הבאים בחסרון אות. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יב|העקר השנים עשר]] – בביאור שמות מהכפולים הבאים בתוספת מ"ם או תי"ו בראש. [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|העקר השלש עשרה]] – בביאור שמות של ארבע או חמש אותיות. {{ק|'''סליקו הסימנים / ובשם שוכן מעונים / אתחיל הספר / הנותן אמרי שפר'''}}<קטע סוף=הקדמות/><קטע התחלה=א/><קטע התחלה=א א/> =[[ספר הבחור/מאמר א|המאמר הראשון]]= {{ג|'''בביאור גזרת הפעלים, ונחלק לשלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בחלוקת שרשי לשון הקדש לשמונה חלקים''' ===א=== דע כי כל שרשי לשון הקדש נחלקים לשני מיני פעלים, וכל פֹעל לששה גזרות, וכל גזרה לשבעה בנינים, וכל בנין לששה זמנים, וכל זמן לשני מינים, וכל מין לשני מספרים, וכל מספר לשלשה גופים, ולכל גוף דבור מיוחד, ועתה אבאר כל אחד ואחד. ===ב=== השני פעלים: האחד עומד והאחד יוצא. העומד: כמו הָלַך, עָמַד, יָשַׁב ודומיהם, שהפעולה עומדת בגוף הפועֵל ולא תצא ממנו לזולתו. והיוצא: כמו שָׁמַר, פָּקַד, הָרַג ודומיהם, שהפעולה יוצאת ממנו לזולתו. ובהרבה דברים נבדלים הפעלים העומדים מהיוצאים, כמו שיתבאר בקצורי זה. ===ג=== וששה הגזרות הם: שלמים, חסרים וכפולים, ושלשה מיני נחים, והם נחי אות ראשונה, נחי אות שניה, נחי אות שלישית, הרי ששה גזרות. ויש עוד שאר גזרות, כמו נחי הקצוות וחסרי הקצוות ומרובעים ודומיהם, אבל כלם מורכבים ויוצאים מאלה הששה כמו שיתבאר. ===ד=== ושבעה הבנינים, מהם שלשה פועלים נקראים אבות, ושלשה פעולים נקראים תולדות; ואחד מהבנינים אב ותולדה, דהיינו מצד אחד הוא פועֵל ומצד אחד הוא פעוּל, כמו שיתבאר. הפועלים הם קל ופִּעֵל וְהִפְעִיל, והפעולים הם נִפְעַל ופֻּעַל והׇפעל, והפועל והפעול הוא הנקרא הִתְפַּעֵל. ===ה=== ולאומר שנמצא עוד בנין הנקרא 'מרובע', כמו שׁוֹפֵט, שׁוֹפַטְתָּ וכולי, אשיב בגזרת נחי העי"ן [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|במאמר שני עקר שמיני]], ושם אוכיח בראיות ברורות וצודקות שאינו ראוי להקרא בנין בפני עצמו. ===ו=== וששה זמנים הם ששה פעולות: עבר, בינוני, פעוּל, מקור, צווי, עתיד. ושני המינים הם הזכר והנקבה. ושני המספרים הם היחיד והרבים. ושלשה גופים הם הנסתר והנוכח והמדבר בעדו. והדבור המיוחד לכל אחד הוא בנקודתו, או בתוספת אות אחת או שתים על שלש האותיות השרשיות, כגון אותיות תהימו"ן בסוף העברים, ואותיות אית"ן בראש העתידים.<קטע סוף=א א/><קטע התחלה=א ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור ההבדלים אשר בין כל אחת ואחת מן שמנה החלוקות הנזכרות''' ===א=== דע, אף שאמרתי שבכל גזרה שבעה בנינים, זה אינו אלא לחלק הפעלים היוצאים; אבל חלק הפעלים העומדים אין לו רק שלשה בנינים הפועלים, כי הבנינים הפעולים אינם צריכים להם, כי הם עצמם פעולים, כאשר רמזתי כבר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א#ב|בסימן ב]]. ומעטים נמצאים שיבאו בבנין נִפְעַל וְהִתְפַּעֵל, כמו שיתבאר בעקר שמיני {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ג|סימן ג]])}}. ===ב=== ואשר אמרתי כי לכל בנין ששה זמנים, זה אינו אלא לשלשה בניני הפועלים, כי בארבעה האחרים לא שייך הפעול, בעבור שהם עצמם פעולים. גם בקצתם לא שייך הצווי, כאשר יתבאר בכל אחד מהם. ===ג=== ואשר אמרתי כי לכל זמן שני מינים, זה צודק בכל הזמנים, חוץ מן המקור שלא שייך בו מין כלל, כי הוא שוה לכל, ונקרא 'מקור' כי ממנו נובעות כל הפעולות, כמו שיתבאר עוד. ואשר אמרתי כי לכל מין שני מספרים, גם זה צודק בכלם חוץ מהמקור. ===ד=== ואשר אמרתי כי לכל מספר שלשה גופים, זה אינו אלא בעבר ובעתיד, אבל שאר הזמנים אין להם רק גוף אחד; כי אין לבינוני ולפעול רק גוף הנסתר, ואם תרצה לשמש בהם בשאר הגופים, צריך להוסיף מלת כנוי הנוכח עם הנוכח ומלת כנוי המדבר בעדו עם המדבר בעדו, כמו '''אַתָּה''' פּוֹקֵד, '''אֲנִי''' פּוֹקֵד, '''אַתֶּם''' פּוֹקְדִים, '''אֲנַחְנוּ''' פּוֹקְדִים, '''אַתְּ''' פּוֹקֶדֶת, '''אַתֶּן''' פּוֹקְדוֹת. וכן בפעול. ואין לצווי רק גוף הנוכח, ואין לדבר בו בשאר הגופים, כי אין מצווין אלא לנוכח. ===ה=== ואשר אמרתי כי לכל גוף דבור מיוחד, זה אינו אלא לנוכח ולנסתר, אבל דבור המדבר בעדו הוא שוה לזכר ולנקבה בכל הפעלים ובכל הכנויים, כמו אֲנִי, אֲנַחְנוּ, וכן כל נִי ונוּ שבכנויים. אבל מלת הנסתרים השוה לזכרים ולנקבות אינה אלא בעבר לבדו, כמו פָּקְדוּ. ===ו=== והכלל כי כל דבור האדם נחלק לארבעה חלקים: ליחיד ולרבים, ליחידה ולרבות. ולכל אחד מאלו שלשה דבורים: נוכח, נסתר, מדבר. והיה צריך אם כן להיות בכל זמן שנים עשר דבורים: שלשה לזכר יחיד, שלשה לרבים, שלשה לנקבה יחידה, שלשה לרבות. ולפי שבעבר נשתוו שלשה לזכרים ולנקבות כמו שיבא, על כן נשארו בו תשעה דבורים. ===ז=== וכן בעתיד היו ראויים להיות שנים עשר דבורים, ולפי שנשתוו גם כן בו שני גופי המדברים בעדם, לא נשארו בו רק עשרה דבורים. ואף כי דבור הנסתרות והנמצאות באו באופן אחד, כי מלת תִּפְקֹדְנָה משרתת לשניהם, מכל מקום אינו נקרא שוה לשתי סבות, האחת כי כל 'שוה' שהזכרתי רוצה לומר שוה לזכר ולנקבה, וזה אינו כן, והשנית שאין הוראתו שוה, כי האחת לנסתרות והשנית לנמצאות. וכן אף כי נעשה שני דבורים מן תִּפְקֹד, לא נקרא שוה, כי האחת לנוכח והשנית לנסתרת, ואין לועזין זה כזה, לכך לא נקרא שוה.<קטע סוף=א ב/><קטע התחלה=א ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור שלש השמות המונחים לשלש אותיות השרשיות, ובביאור גדר הפעלים השלמים ושאינן שלמים''' ===א=== עד הנה דברתי על הגזרות והבנינים ופעולותיהם בכלל, ועתה אדבר עליהם בפרט. וקודם כל דבר צריך שתדע כי לכל פעל לשון העברי, בין שהוא מהשלמים או משאינן שלמים, יש לו שלש אותיות שרשיות. וכבר הסכימו המדקדקים לשקול כל שרש על משקל פָּעַל, וקראו לאות ראשון של כל שרש פ"א, ולשנית עי"ן, ולשלישית למ"ד. וכל שרש שתחסר או תנוח בו אחת משלש אותיותיו השרשיות, קראו לו חסרי פ"א, או נחי פ"א, או עי"ן, או למ"ד. ו[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#ו|במאמר שני בעקר ששי בסימן ו]] אבאר ההפרש שבין החסרים ובין הנחים. ===ב=== לכן זכור נא, בכל מקום שתמצא כתוב 'פ"א-הפעל' או 'עי"ן-הפעל' או 'למ"ד-הפעל' בפעלים או בשמות, רוצה לומר: אות ראשונה או שנייה או שלישית. ועוד אדבר מזה במשקלי השמות [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר א#א|בתחילת מאמר שלישי]]. ===ג=== ודע כי כל פעל הנקרא מגזרת השלמים, הוא אשר אין בו אחת מאותיות אהו"י, וגם אין בו נו"ן בראש, וגם אין שתי אותיות אחרונות דומות, כי אז לא תחסר אחת משלש אותיות השרשיות לעולם, לכך נקרא שלם. ופעל שיש בו נו"ן בראש נקרא מגזרת החסרים, כאשר יתבאר בגזרתו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה|מאמר ב עיקר ה]])}}. ופעל שיש בו אחת מאותיות אהו"י, ההוא נקרא מגזרת הנחים, והנני אבאר דרך חנייתם. ===ד=== האל"ף תנוח בראש או בסוף הפעלים, כמו מן אָכַל תאמר אוֹכַל יֹאכַל תֹּאכַל; ובסוף, כמו קָרָא, קָרָאתָ וכולי. אבל באמצע לא תנוח, כמו שָׁאַג, שָׁאַל ודומיהם. הה"א לא תנוח רק בסוף הפעל, כמו גָּלָה, עָשָׂה ודומיהם. ובראש ובאמצע לא תנוח, כמו הָרַג, בָּהַל ודומיהם. הוי"ו לא תנוח רק באמצע, כמו קוּם שׁוּב ודומיהם, אבל בראש או בסוף לא נמצא וי"ו שרשית. היו"ד לא תנוח רק בראש, כמו מן יָדַע נאמר אֵדַע, יֵדַע, אֵשֵׁב, יֵשֵׁב, הצירי מורה על היו"ד. ובאמצע לא תבא יו"ד נחה בפעלים לפי דעת קצת, ובסוף לא תבא שרשית לעולם לפי דעת הכל. ===ה=== ופעל שיש בו שתי אותיות שרשיות דומות בסוף, נקרא מגזרת הכפולים, כמו סָּבַב, תָּמַם. ומעטים נמצאים שתהיינה שתי אותיות הראשונות דומות, והם הולכים על דרך השלמים, כמו מן דָּדָה נאמר {{צ|'''אֶדַּדֶּה'''}} {{ק|([[ישעיהו לח טו]])}}, ומן שָׁשָׁה – {{צ|'''וְשִׁשִּׁיתֶם''' (את) הָאֵיפָה}} {{ק|([[יחזקאל מה יג]])}}; וכמעט אין עוד בפעלים. ויותר נמצאים בשמות, כמו {{צ|דָּרַךְ '''כּוֹכָב''' מִיַּעֲקֹב}} {{ק|([[במדבר כד יז]])}}, {{צ|וּמָשׁוֹחַ '''בַּשָּׁשַׁר'''}} {{ק|([[ירמיהו כב יד]])}}, {{צ|'''בְּבָבַת''' עֵינוֹ}} {{ק|([[זכריה ב יב]])}}, ודומיהם מעטים. ===ו=== ופעלים שיהיו בהם הפ"א והלמ"ד דומות, אין גם אחד בשלמים. ומלת {{צ|'''יְעַלְעוּ''' דַם}} {{ק|([[איוב לט ל]])}} אין שרשו עָלַע, כאשר אבאר בספר ההרכבה {{ק|([[ספר הרכבה#יְעַלְעוּ|ערך יעלעו]])}}. אבל בשרשים שאינן שלמים נמצא הָיָה ונָתַן וזולתם מעטים, ויותר נמצאים בשמות, ובפרט עם השי"ן, כמו שֶׁמֶשׁ, שֹׁרֶשׁ, שָׁלֹשׁ.<קטע סוף=א ג/><קטע התחלה=א ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''אתחיל בו לבאר ו' הזמנים הנקראים פעולות, ואבארם שתים שתים, ואתחיל בעברים ובעתידים''' ===א=== דע כי העבר והעתיד הם עקרי כל הפעולות, ובהם יוכל אדם להסתפק ולדבר בם במקום כל שאר הפעולות. וכן דרך המקרא להשתמש בהם במקום בינוני, מקור וצווי, כאשר יתבאר. ===ב=== והאותיות המשמשות בעברים להורות על גופי הנדברים הם אותיות תהימו"ן, ולעולם בסוף. והמשמשים בעתידים הם אותיות אית"ן, ולעולם בראש. אמנם אין צריך להאריך בדרך שמושן, כי תראה בלוח הבנינים אשר אחבר אם ירצה יי. ===ג=== ודע כי עוד שלש אותיות ישמשו בראש העברים, וסימנם שו"ה, ועוד אדבר בם [[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים|בפרק השמושים]]. והעקרית היא הוי"ו, ושמושה בשני פנים; האחת נקראת וי"ו החבור, והיא המחברת פֹעל לפֹעל או שם לשם וכולי, כמו שיתבאר בפרק הנזכר. והשנית נקראת וי"ו ההפוך, והיא המהפכת עברים לעתידים ועתידים לעברים, כמו שאבאר פה. ===ד=== דע, כשתרצה להפך עבר לעתיד, תשים וי"ו שואית בראשו, כמו מן שָׁמַר – {{צ|'''וְשָׁמַר''' יְיָ}} {{ק|([[דברים ז יב]])}}, שהוא כמו וְיִשְׁמֹר, וכן {{צ|'''וְשָׁמְרוּ''' בְּנֵי יִשְֹרָאֵל}} {{ק|([[שמות לא טז]])}} הוא כמו וְיִשְׁמְרוּ. ותמיד היא נקודה בשוא, זולת המבטלים המהפכים אותה לשורק או לפתח או לחירק, כאשר יתבאר בפרק הנזכר {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים#ז|השימוש השביעי]])}}. ===ה=== ואם תאמר, במה אדע אי זה היא וי"ו החבור או וי"ו ההפוך? דע, כשאין לפניה פעל עבר אַחֵר אז היא וי"ו ההפוך, ואם לא אז היא וי"ו החבור. ופסוק אחד סימן: {{צ|מִי '''פָּעַל וְעָשָֹה'''}} {{ק|([[ישעיהו מא ד]])}}, והמשכיל יבין. וכן שני הו"וין של {{צ|'''וְקָרָא''' זֶה אֶל זֶה '''וְאָמַר'''}} {{ק|([[ישעיהו ו ג]])}} הן שתיהן ו"וי החבור, לפי שכתוב לפניהן {{צ|'''וָאֶרְאֶה''' אֶת יְיָ}} שהיא פעל עבר, בעבור הוי"ו הקמוצה שבראשה. ===ו=== ואם ישאל שואל, והלא {{צ|'''יְכַסֶּה'''}} ו{{צ|'''יְעוֹפֵף'''}} אשר לפניהם הם עתידים, נשיב כי דרך המקרא לשים עתיד במקום עבר במקומות שהוא מדבר בדבר הרגיל להיות תמיד, כמו {{צ|וְאֵד '''יַעֲלֶה'''}} {{ק|([[בראשית ב ו]])}}, {{צ|עַל פִּי יְיָ '''יַחֲנוּ'''}} {{ק|([[במדבר ט כ]])}} וכל אותה הפרשה. ===ז=== ודע כי דרך המקרא לדבר בלשון עבר במקום עתיד, וזה לרוב בדברי נבואה, כי הדבר ברור לפני המקום כאלו נעשה כבר. ובתלים משלי איוב הוא להפך, כי רוב העתידים הנמצאים בהם הם במקום עברים, וכן בשירת הים {{ק|([[שמות טו]])}} ובפרשת האזינו {{ק|([[דברים לב]])}}. אבל בספור דברי מעשה לא נמצאים כאלה רק מעט מזער. ===ח=== ודע כי יש למלות הנוכח והמדבר בעדו ליחיד סימן אחר להכיר וי"ו החבור מוי"ו ההפוך; וזה, כשהם עם וי"ו החבור הם בטעם מלעיל על הרוב, כמו שדינם תמיד זולת וי"ו, כמו {{צ|'''וְאָכַ֚לְתִּי''' חַטָּאת הַיּוֹם}} {{ק|([[ויקרא י יט]])}}, {{צ|'''וְדִבַּ֙רְתִּי֙''' עַל הַנְּבִיאִים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}}, הם עברים, שהטעם מלעיל. אבל עם וי"ו ההפוך ישובו בטעם מלרע על הרוב, כמו {{צ|'''וְשָׁמַרְתָּ֖''' כָּל חֻקָּיו}} {{ק|([[שמות טו כו]])}}, {{צ|'''וְדִבַּרְתִּ֤י''' מִשְׁפָּטַי}} {{ק|([[ירמיהו א טז]])}}. וכן בכל הבנינים מכל הגזרות, חוץ מנחי למ"ד אל"ף או ה"א, שהם תמיד מלעיל עם הוי"ו וזולתה, כמו וְקָרָ֫אתָ, וּמָצָ֫אתָ, וּבָנִ֫יתָ, וּפָנִ֫יתָ ודומיהם. וכלל אחד אתן לך בכל תשע גופי העבר, לדעת איזו היא מלעיל או מלרע. ===ט=== דע כי חמשה מהם תמיד מלרע עם הוי"ו וזולתה, והם פָּקַ֫ד, פָּקְד֫וּ, פָּקְדָ֫ה, פְּקַדְתֶּ֫ם, פְּקַדְתֶּ֫ן; ושנים תמיד מלעיל עם הוי"ו וזולתה, והם פָּקַ֫דְנוּ ופָּקַ֫דְתְּ; ושנים מהם זולת הוי"ו הם תמיד מלעיל, ועם הוי"ו לפעמים מלעיל ולפעמים מלרע, והם פָּקַדְתָּ, פָּקַדְתִּי, כמו שכתבתי. וכלל זה כולל בכל הבנינים מגזרת השלמים, חוץ מהנסתרים והנסתרת מבנין הִפְעִיל, הם על הרוב מלעיל כמו שיתבאר עוד. ===י=== ודע כי שלשה גופים הנסתרים, שהם פָּקַד, פָּקְדוּ, פָּקְדָה, יש להם דין מיוחד; וזה, בהסמכם למלה זערה או למלה שהיא מלעיל, ישובו גם הם מלעיל, כמו {{צ|'''קָ֣רָא''' לָ֑יְלָה}} {{ק|([[בראשית א ה]])}}, {{צ|'''וְשָׁ֥אַל''' ל֛וֹ}} {{ק|([[במדבר כז כא]])}}, {{צ|'''וְקָֽרְאוּ'''־ל֥וֹ}} {{ק|([[דברים כה ח]])}}, {{צ|'''בָּ֣גְדוּ''' בָ֔הּ}} {{ק|([[איכה א ב]])}} ודומיהם. ===יא=== ודע כי בעתידים יש סימן אחר להכיר וי"ו החבור מן וי"ו ההפוך, וזה שוי"ו החבור היא נקודה בשוא, כמו שרמזתי לעיל [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ד#ד|בסימן ד]], אבל וי"ו ההפוך דינה להיות נקודה בפתח ודגש אחריה, כמו וַיֹּאמֶר, וַתֹּאמֶר, וַנֹּאמֶר. והאל"ף, לפי שאינה מקבלת הדגש, תבא עליה הוי"ו קמוצה. וכל זה יתבאר היטב בפרק הנ"ל אי"ה {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים#ו|בשימוש השישי והשביעי]])}}. ===יב=== הנה ידוע תדע כי בלשונות הגוים שלשה מיני עבר, והם עבר נשלם, ועבר בלתי נשלם, ועבר שכבר נשלם. אכן בלשון הקדש יבאו שלשתם באופן אחד, ולפי הענין יבואר כל אחד ואחד באחד משלשה האופנים האלו. והנני אתן לך דמיון ממלת פָּקַד הנמצא במקרא על שלש הפנים: {{צ|'''פָּקַד''' עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם}} {{ק|([[איכה ד כב]])}} הוא עבר נשלם, בלשון אשכנז ער האט גידוכט, ובלשון לעז ויסיטו. {{צ|וַייָ '''פָּקַד''' אֶת שָֹרָה}} {{ק|([[בראשית כא א]])}} הוא עבר בלתי נשלם, הרי הוא כמו 'היה פוקד', בלשון אשכנז ער גידוכט, ובלשון לעז ויסיטאווה. אבל לפי פירוש רש"י ז"ל הוא עבר שכבר נשלם עיין שם. {{צ|כִּי '''פָּקַד''' יְיָ אֶת עַמּוֹ}} {{ק|([[רות א ו]])}} הוא עבר שכבר נשלם, שהרי הוא כמו 'כבר פקד', בלשון אשכנז ער האט געדוכט, ובלשון לעז אויאה ויסיטאטו. וכן הוי"ו המתהפכת העתיד לעבר, היא מהפכתו לעבר בלתי נשלם על הרוב, כמו וַיֹּאמֶר, וַיְדַבֵּר, שהם מבוארים כמו הָיָה אוֹמֵר, הָיָה מְדַבֵּר, בלשון אשכנז ער זאגט, ער רידט. זולת בקצת מקומות כאשר יקדם לו עבר הנשלם אז גם כן הוא כמוהו, והמשל: {{צ|כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי '''וַיִּפְרֹץ''' לָרֹב '''וַיְבָרֶךְ''' יְיָ אֹתְךָ}} {{ק|([[בראשית ל ל]])}}, הנה הם כמו פָּרַץ ובֵרַךְ, בעבור מלת {{צ|הָיָה}} שלפניהם. ===יג=== אמנם דע שאין כח בוי"ו להפך העתיד לעבר שכבר נשלם כי אם במקומות מעטים מאד, כמו {{צ|'''וַיִּשְׁלַח''' יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב '''וַיֵּלֶךְ''' פַּדֶּנָה אֲרָם}} {{ק|([[בראשית כח ה]])}}, שהם כמו כבר שָׁלַח וכבר הָלַךְ{{הערה|יש שהגיהו: כמו {{צ|'''וַיִּשְׁמַע''' יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ '''וַיֵּלֶךְ''' פַּדֶּנָה אֲרָם}} {{ק|([[בראשית כח ז]])}}, שהם כמו כבר '''שָׁמַע''' וכבר הָלַךְ. ואכן, על פסוק זה פירש רש"י: {{צ|וישמע יעקב – מחובר לענין של מעלה וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו פדנה ארם, '''וכי שמע''' יעקב אל אביו '''והלך''' פדנה ארם וכי רעות בנות כנען, והלך גם הוא אל ישמעאל.}} ויקיעורך.}}, כמו שפירש רש"י ז"ל עיין שם.{{הערות שוליים}}<קטע סוף=א ד/><קטע התחלה=א ה/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור הבינוניים והפעולים''' ===א=== דע כי הפעולה שנעשית עתה בזמן הוה נקראת פעולת הבינוני, ומורכב מן העבר והעתיד. והמשל, כשתאמר 'ראובן אוֹכֵל', משמע שכבר התחיל לאכול ועדין יאכל. והנה אין ללשון הקדש פעל מיוחד המורה על זמן הבינוני הזה, כי מה שקוראים אנחנו בינוני, הוא נקרא לפי האמת שם הפועֵל, והוא כדמות תואר. ===ב=== אכן יש הפרש ביניהם, כי שם הפועֵל שהוא הבינוני לא יצדק לומר רק על אדם בזמן עשיית הפעולה ההיא, ושם התואר יצדק לומר על אדם שיש בו התואר ההוא אפילו בזמן שאינו עושה הפעולה. והמשל מִן גּוֹנֵב וגַּנָּב, הנה גּוֹנֵב נאמר על איש בשעה שהוא גונב, אבל גַּנָּב הוא שם תואר על איש שדרכו לגנוב, ואפילו בשעה שהוא ישן נקרא גַּנָּב. וזה מה שפירש רש"י ז"ל על {{צ|וְאִם '''מָאֵן''' אַתָּה לְשַׁלֵּחַ}} {{ק|([[שמות ט ב]])}} עיין שם. ===ג=== והפעול גם הוא נקרא בינוני, כי פעולתו עשויה בזמן הוה, והוא מורכב מעבר ומבינוני. והמשל, כשתאמר 'הבית בָּנוּי', משמע שכבר נבנה ועדין הוא קיים. וזהו ההפרש שבינו ובין נִפְעַל עבר, כשתאמר 'הבית נִבְנָה', אפשר שעתה הוא נהרס או נשרף. והנה הפעול גם הוא כדמות שם תואר, וההפרש שבינו ובין התואר הוא ההפרש שבין הבינוני והתואר, כמו שכתבתי. ===ד=== ולפעמים משמשים בשמות התוארים עצמם במקום בינוני ופעול, וזה דוקא בפעלים העומדים. והכלל, כל אותם שנמצא בהן תואר, לא יבוא בהם בינוני ופעול, אך יבוא התואר במקום שניהם. והמשל: חָכָם, גִּבּוֹר, גָּדוֹל, זָקֵן ודומיהם, אין צריך לומר לא חוֹכֵם ולא חָכוּם, לא גּוֹבֵר ולא גָּבוּר, לא גּוֹדֵל ולא גָּדוּל, לא זוֹקֵן ולא זָקוּן. אבל אותן פעלים שאין בהם תואר, יבוא בהן הבינוני אבל לא הפעול, כמו עוֹמֵד, יוֹשֵב, הוֹלֵךְ, שׁוֹכֵב ודומיהם, אין צריך לומר עָמוּד, יָשׁוּב, הָלוּךְ, שָׁכוּב, כי הבינוני עומד במקום שניהם. ולפי שהבינונים והפעלים הם כדמות שמות, לפיכך ישמשו בהם אותיות מש"ה וכל"ב המשמשות בשמות, כמו שיתבאר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים|בפרק השמושים]]. ===ה=== והנה לפי כוונת הענין יוכל אדם להבין באיזה מקום הם במקום בינוני או במקום תואר, כגון {{צ|'''הֲשֹׁמֵר''' אָחִי אָנֹכִי}} {{ק|([[בראשית ד ט]])}} הוא תואר, בלשון אשכנז אוב הטר; {{צ|'''הַשֹּׁמֵר''' אֶמֶת לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים קמו ו]])}} – בינוני, בלשון אשכנז דער דא הוּט, וכן כולם.<קטע סוף=א ה/><קטע התחלה=א ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור המקור והצווי''' ===א=== דע כי האותיות המשמשות במקורים הם בכל"ם. ואין צריך לומר גם הוי"ו עמהם, כי כן שמושה על כל הפעולות והשמות והמלות, זולת על מלת אוֹ ועל מלת אֲבָל ועל תיבה אשר ראשה ה"א התימה, כמו שאבאר בספר ההרכבה במלת {{צ|[[ספר הרכבה#וְהֶאֱזְנִיחוּ|'''וְהֶאֱזְנִיחוּ''']]}} {{ק|([[ישעיהו יט ו]])}}. ===ב=== ודע כי על הרוב לא יבא המקור זולת בכל"ם, רק כאשר סמוך אליו עבר או עתיד, כמו {{צ|'''הָלוֹךְ''' הָלַכְתָּ}} {{ק|([[בראשית לא ל]])}}, {{צ|'''אָמוֹר''' אָמַרְתִּי}} {{ק|([[ש"א ב ל]])}}, {{צ|'''שָׁמוֹר''' תִּשְׁמְרוּן}} {{ק|([[דברים יא כב]])}}, {{צ|'''אַבֵּד''' תְּאַבְּדוּן}} {{ק|([[דברים יב ב]])}} ודומיהם, ובא כן להורות על חוזק הפעולה. ועל הרוב הוא לפני הפעלים, אך במקומות מעטים אחריהם, כמו {{צ|וַיְבָרֶךְ '''בָּרוֹךְ'''}} {{ק|([[יהושע כד י]])}} ודומיהו. אבל עם הצווי הוא תמיד אחריו, כמו {{צ|שִׁמְעוּ '''שָׁמוֹעַ'''}} {{ק|([[ישעיהו ו ט]])}} ודומיהם, וזה להורות יותר על חוזק הצווי. ===ג=== דע כי האות היותר משמשת במקור היא הלמ"ד, כמו לִשְׁמֹר, לִזְכֹּר ודומיהם. ואפילו כשיבא זולת בכל"ם, על הרוב הוראתו כאלו הוא עם הלמ"ד, כמו {{צ|הִסְכַּלְתָּ '''עֲשֹה'''}} {{ק|([[בראשית לא כח]])}}, {{צ|'''רְאֹה''' פָנֶיךָ}} {{ק|([[בראשית מח יא]])}}, שהם כמו לַעֲשֹוֹת, לִרְאוֹת. וכל המקור כשיבא במקום צווי, כמו {{צ|'''זָכוֹר''' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת}} {{ק|([[שמות כ ז]])}}, {{צ|'''שָׁמוֹר''' אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב}} {{ק|([[דברים טז א]])}} ודומיהם, יש לפרשם כאלו הם לִזְכֹּר, לִשְׁמֹר. או הם כמו צוויים ממש, כמו זְכֹר, שְׁמֹר. ובשאר הבנינים זולת בנין הקל, אין הפרש בכתיבה ובקריאה בין המקור כשהוא זולת בכל"ם ובין הצווי ליחיד, וזה יתבאר לך יותר [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יג|בעקר שלש עשרה במאמר שני]]. ===ד=== ואשר אמרתי כבר כי אין למקור זמן, אומר עתה, כשהוא בא עם בכל"ם יש בו קצת הוראת זמן. כי עם הבי"ת והכ"ף הוא מורה על הרוב על זמן העבר, כמו {{צ|'''בִּנְסֹעַ''' הָאָרֹן}} {{ק|([[במדבר י לה]])}}, {{צ|'''כִּשְׁמֹעַ''' עֵשָׂו}} {{ק|([[בראשית כז לד]])}}, שהם כמו כאשר נָסַע, כאשר שָׁמַע. ועם הלמ"ד והמ"ם הוא מורה על הרוב על זמן העתיד, כמו {{צ|'''לִשְׁמֹר''' אֶת דֶּרֶךְ}} {{ק|([[בראשית ג כד]])}}, {{צ|'''מִדַּבֵּר''' עִם יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, שהם לעתיד. עד כאן דברתי מהמקור, ועתה אדבר מהצווי. ===ה=== דע כי לא תבא אות שמושית בראש הצווי לעולם זולת הוי"ו לבדה. ואף כי כבר אמרתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב#ד|לעיל עיקר ב סימן ד]])}} כי אין צווי אלא לנכח, אומר עתה כי תוכל לצוות גם לנסתר, אכן בלשון עתיד, כמו {{צ|'''יַעֲשֶׁה''' פַרְעֹה '''וְיַפְקֵד''' פְּקִידִים}} {{ק|([[בראשית מא לד]])}}, ודומיהם רבים. ===ו=== וכן יבא הצווי לנוכח בלשון עתיד, כגון רוב מצוֹת עשה, כמו {{צ|'''תִּסְפׇּר''' לָךְ}} {{ק|([[דברים טז ט]])}}, {{צ|'''תַּעֲשֶׂה''' לִי}} {{ק|([[שמות כ כא]])}} ודומיהם. וכן בלשון עבר עם וי"ו ההפוך, כמו {{צ|'''וְאָהַבְתָּ''' אֶת יְיָ}} {{ק|([[דברים ו ה]])}}, {{צ|'''וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ'''}} {{ק|([[דברים כו ה]])}} ודומיהם. והבאים בלשון צווי ממש הם מעטים, כמו {{צ|'''כַּבֵּד''' אֶת אָבִיךָ}} {{ק|([[שמות כ יא]])}}, {{צ|'''שְׁמַע''' יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[דברים ו ד]])}}. אבל מצוות לא תעשה לא יבאו לעולם רק בלשון עתיד, כמו {{צ|לֹא '''תִרְצַח''', לֹא '''תִנְאָף''', לֹא '''תִגְנֹב'''}} {{ק|([[שמות כ יב]])}}, לא נאמר לֹא רְצַח, לֹא נְאַף, לֹא גְנֹב, כי לא יבא הצווי לעולם אחר אחת ממלות האלו: אַל, לֹא, פֶּן, אֲשֶׁר, אֵת, לְמַעַן, בַּעֲבוּר ודומיהם. ===ז=== והנה למדבר בעדו לא שייך צווי כלל, כי אין אדם מצוה לעצמו. ולפעמים בא הצווי על לשון בקשה ותחנון, ובפרט כנגד השם יתעלה, כמו שנמצא לרוב בספר תהלים. ולפעמים משימין אצלו מלת נָא או אָנָּא להורות על התחינה, כמו {{צ|סְלַח '''נָא'''}} {{ק|([[עמוס ז ב]])}}, {{צ|'''אָנָּא''' יְיָ הוֹשִׁיעָה '''נָא'''}} {{ק|([[תהלים קיח כה]])}}. גם נמצא צווי בלשון גזום, כמו {{צ|'''שְׁמַח''' בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ}} {{ק|([[קהלת יא ט]])}}, {{צ|'''בֹּאוּ''' בֵּית אֵל}} {{ק|([[עמוס ד ד]])}}, ודומיהם מעטים.<קטע סוף=א ו/><קטע התחלה=א ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''אתחיל בו לבאר הוראת שבע הבנינים, ותבואר בו הוראת בנין הקל לבדו''' ===א=== הבנין הראשון הוא אב, ונקרא 'קל' לקלותו, שאין בו דגש ולא אות נוספת לסימנו. כי לשאר הבנינים בין אבות בין תולדות יש לכל אחד סימן מובהק, והוא דגש או תוספת אות או שתים עם הדגש, כמו שתראה בלוח הבנינים אי"ה. ===ב=== וההוראה העצמית שלבנין הקל הזה, היא להורות על מי שהוא פועל הפעולה בזולתו. רוצה לומר, כי רוב הפעלים שבבנין זה הם פעלים יוצאים. ונוכל לומר שבשביל זה שָׂם מניח הלשון בכל פעל שלש אותיות שרשיות; השתים הם לצורך הפעולה, לפי שאין פועַל פחות משתי אותיות, ואות השלישית מורה על מי שתצא אליו הפעולה. ולכן היו הפעלים של נחי העי"ן אכן פעלים עומדים, לפי שאין בהן רק שתי תיבות נעות, כגון קָם, שָׁב, סָר, רָץ, רָם. ולכן רוב הפעלים השלמים הם יוצאים. ונמצאים מעטים שהם עומדים, כמו הָלַךְ, יָשַׁב, עָמַד, שָׁכַן, יָשֵׁן, שָׁכַב, שָׂחַק, כָּעַס, בָּכָה. ויש בם סימנים להכירם, והם שלא שייך בהן פָּעוּל ולא נִפְעַל; גם לא שייך אחריהן אחת ממלות המורות על הפעול, כגון אֵת, אוֹתוֹ, אוֹתִי, אוֹתְךָ ודומיהם; גם לא יתקשרו עם הכנויים, כמו (ישיבני) {{ק|[יָשַׁבְנִי]}}, עָמַדְנִי, עָמַדְהוּ ודומיהם. והאמת שבכל סימנים האלה יש היוצאים מהכלל. לכן אתן בהם סימן שיוכל האדם להכירם בנקלה, וזהו שבכל פעל ששייך לפניו מלת מַה, הוא פעל יוצא, כגון מַה־שָּׁמַר, מָה־אָכַל, מַה־שָּׁתָה ודומיהם. אבל בפעלים העומדים לא שייך לומר מַה, כי לא יתכן לומר מַה־יָּשָׁב, מֶה־עָמַד, מַה־יָּשַׁן, מַה־בָּכָה. ===ג=== ודע כי נמצאים שרשים שהם לפעמים יוצאים ולפעמים עומדים, כמו {{צ|'''הָפַךְ''' לִבָּם לִשְׁנֹא עַמּוֹ}} {{ק|([[תהלים קה כה]])}} הוא יוצא, שפירושו: הקדוש ברוך הוא הפך לבם; {{צ|וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל '''הָפַךְ'''}} {{ק|([[שופטים כ מא]])}} הוא עומד. וכן {{צ|אֲשֶׁר '''חָלַק''' יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ד יט]])}} יוצא; {{צ|'''חָלַק''' לִבָּם}} {{ק|([[הושע י ב]])}} עומד, ואחרים מלבד אלה.<קטע סוף=א ז/><קטע התחלה=א ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בהוראת בנין נִפְעַל''' ===א=== הבנין השני נקרא בנין נִפְעַל, והוא של שלש מינים. המין האחד הוא תולדתו של קַל היוצא, רוצה לומר שהוא מקבל הפעולה מיד אביו הקל. והמשל, אם תאמר על האב אָכַל, תאמר על הבן נֶאֱכַל, וכן נִלְכַּד, נִשְׂרַף, {{צ|'''נִשְׁבַּר''' או '''נִשְׁבָּה'''}} {{ק|([[שמות כב ט]])}}, {{צ|אִם גָּנוֹב '''יִגָּנֵב'''}} {{ק|([[שמות כב יא]])}}, {{צ|שָׂרוֹף '''יִשָּׂרְפוּ'''}} {{ק|([[ש"ב כג ז]])}} ודומיהם רבים, כלם פעולים מיד אחר. והנה הוראת המין הזה כהוראת בנין פֻּעַל ממש, כי אין הפרש בין {{צ|'''וְגֻנַּב''' מִבֵּית הָאִישׁ}} {{ק|([[שמות כב ו]])}} ובין וְנִגְנַב, ובין {{צ|וְהִנֵּה '''שֹׂרָף'''}} {{ק|([[ויקרא י טז]])}} שהוא מבנין פֻּעַל ובין נִשְׂרַף. ויש לך לדעת שלא יבאו צווים מהמין הזה לעולם, כי לא נוכל לומר הִשָּׂרֵף, הִגָּנֵב, הִלָּכֵד, הִשָּׁבֵר, אבל יבואו במין השני, והטעם יתבאר לך בבנין פִּעֵל הדגוש {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י#ב|עיקר י סימן ב]])}}. ===ב=== והמין השני הוא מהנפעלים הפעולים על ידי עצמם, והם החלק היותר רב מהנִפְעַל. ובזה דומה הוראתו להִתְפַּעֵל ממש. וכן מצינו שהפסוק משמש בהם כאחד, כגון {{צ|אַל '''תִּטַּמְּאוּ''' בְּכָל אֵלֶּה}} שהוא כמו תִּתְטַמְּאוּ, ואחר כך אומר {{צ|כי בְּכָל אֵלֶּה '''נִטְמְאוּ''' הַגּוֹיִם}} {{ק|([[ויקרא יח כד]])}}, שהוא מבנין נִפְעַל. וכן אונקלוס מתרגם כל לשון נִפְעַל בלשון הִתְפַּעֵל. וכן רש"י ז"ל, כמו שפירש על {{צ|'''וַתִּתְכָּס'''}} {{ק|([[בראשית כד סה]])}}, וכן {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה '''וְהֵעָרֵל'''}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}. וגם יבא הצווי בנִפְעַל מזה המין והוראתו כבנין הִתְפַּעֵל, כמו {{צ|'''הִשָּׁמֶר''' לְךָ}} {{ק|([[בראשית לא כד]])}}, {{צ|'''הִפָּרֶד''' נָא מֵעָלָי}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}, שהוא כמו הִשְׁתַּמֵּר, הִתְפָּרֵד. והכלל, כל הנפעלים מזה המין אין הפרש בינם ובין הִתְפַּעֵל, כמו {{צ|יִקָּווּ הַמַּיִם… '''וְתֵרָאֶה''' הַיַּבָּשָׁה}} {{ק|([[בראשית א ט]])}}, וכן {{צ|'''וַיֵּרָא''' יְיָ}} {{ק|([[בראשית יב ז]])}}, {{צ|'''וַיִנָּחֶם''' יְיָ}} {{ק|([[בראשית ו ו]])}}, {{צ|שָׁבַת '''וַיִּנָּפַשׁ'''}} {{ק|([[שמות לא יז]])}}, {{צ|אֶל בֵּיתוֹ '''וַיֵּחָנַק'''}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, כולם מבוארים כאלו הם מן הִתְפַּעֵל. ויש נפעלים שלא נמצאו בקל, כמו נִשְׁבַּע, נִלְחַם, נִשְׁעַן, נִזְהַר, נִכְנַע ודומיהם, והם מפורשים כאלו הם מהקל, כמו שיתבאר בסוף עקר שלש עשרה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג#ד|סימן ד]])}}. ===ג=== ודע כי כמו שנמצאים פעלים בבנין הקל שפעמים הם יוצאים ולפעמים הם עומדים כמו שכתבתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז#ג|לעיל עיקר ז סימן ג]])}}, כן נמצאים בבנין זה נפעלים לפעמים יוצאים ולפעמים עומדים, כמו {{צ|וּבְנָבִיא '''נִשְׁמָר'''}} {{ק|([[הושע יב יד]])}} הוא יוצא, {{צ|וְעֲמָשָׂא לֹא '''נִשְׁמַר'''}} {{ק|([[ש"ב כ י]])}} הוא עומד, ופירושו: לא שמר את עצמו. וכן {{צ|'''וְנִמְכַּר''' בִּגְנֵבָתוֹ}} {{ק|([[שמות כב ב]])}} הוא יוצא, שפירושו שמכרוהו בית דין, {{צ|'''וְנִמְכַּר''' לָךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לט]])}} הוא עומד, כמו שפירשו חכמים ז"ל {{ק|([[מכילתא על שמות כא ב]])}} שמוכר עצמו מפני דוחקו. ויש נפעלים נגזרים מפעלים עומדים והם זרים מאד, כמו {{צ|'''וְנִגַּשׁ''' מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות כד ב]])}}, {{צ|'''וְנִקְרַב''' בַּעַל הַבַּיִת}} {{ק|([[שמות כב ז]])}}, {{צ|כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ '''נֶהֱלָכְתִּי'''}} {{ק|([[תהלים קט כג]])}}, {{צ|אֶרֶץ '''נוֹשָׁבֶת'''}} {{ק|([[שמות טז לה]])}}, ודומיהם מעטים. <קטע סוף=א ח/><קטע התחלה=א ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בהוראת בנין פִּעֵל הדגוש''' ===א=== דע, כי הבנין השלישי הזה גם הוא אב, ונקרא פִּעֵל הדגוש, כי כן תמיד דגוש בו עי"ן-הפעל, והוא של ארבע מינים. המין האחד הם הפעלים המיוחדים לו לבד ולא יכנסו בבנין הקל, והוראתם כהוראת בנין הקל היוצא באחר, כמו דִּבֵּר, מִהֵר, צִוָּה ודומיהם. ===ב=== המין השני הם הפעלים הנמצאים בשני הבנינים, אבל הם בבנין הקל עומדים, כמו שָׁכַן, הָלַךְ ודומיהם, וכשיכנסו בבנין פִּעֵל אז הם יוצאים לשני, כמו {{צ|אֹהֶל '''שִׁכֵּן'''}} {{ק|([[תהלים עח ס]])}}, {{צ|עָרוֹם '''הִלְּכוּ''' בְּלִי לְבוּשׁ}} {{ק|([[איוב כד י]])}}, והוראתם כהוראת בנין הִפְעִיל היוצא לשני, כמו שאבאר בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא#א|עיקר יא סימן א]])}}. ===ג=== המין השלישי הם הפעלים הנמצאים גם כן בשני הבנינים והם בשניהם יוצאים, ואין הפרש ביניהם רק שבפִּעֵל הם מורים על חוזק הפעולה והתמדתה יותר מבנין הקל, כמו שָׁלַח ושִׁלַּח, שָׁבַר ושִׁבֵּר, ודומיהם. ===ד=== המין הרביעי הם הפעלים הנמצאים גם כן בשניהם והם בהם עומדים, וגם הם מורים בפִּעֵל על חוזק הפעולה יותר מבקל, כמו {{צ|וּשְׂעָרֵךְ '''צִמֵּחַ'''}} {{ק|([[יחזקאל טז ז]])}}, {{צ|'''פִּתַּח''' הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}, שהם כמו פָּתַח, צָמַח. וחשובי המדקדקים אינם מודים שנמצאים עומדים בבנין פִּעֵל הדגוש, כי לא הוסד זה הבנין רק לפעלים היוצאים, ואומרים כִּי {{צ|צִמֵּחַ}} ו{{צ|פִּתַּח}} הם מבנין פֻּעַל, והחירק מקום קבוץ, והוא כמו צֻמַּח ופֻּתַּח, כמו {{צ|'''וַיִּישֶׂם''' בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית נ כו]])}}, כמו וַיֻּשַּׂם. ===ה=== הנה נמצאים בבנין זה פעלים אשר אין כמוהם בכל שאר הבנינים, והם פעלים המורים על הפך הפעולה, כמו {{צ|'''וְדִשְּׁנוּ''' אֶת הַמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר ד יג]])}}, שהוא הסרת הדשן, וכן {{צ|תְּבוּאָתִי '''תְּשָׁרֵשׁ'''}} {{ק|([[איוב לא יב]])}}, רוצה לומר עקירת השרשים, וכן {{צ|'''מְסָעֵף''' פֻּארָה בְּמַעֲרָצָה}} {{ק|([[ישעיהו י לג]])}}, רוצה לומר הסרת הסעיפים, ודומיהם. ===ו=== ודע כי לא יבא זה רק בפעלים הנגזרים מן השמות כאלו שזכרתי, וכאשר אבאר עוד בפרק המינים {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק המינים#ב|מין ב]])}}. ואף אין לך רשות לעשות כן בכל פעל הנגזר מהשם, רק מה שנמצא מהם בפסוק. והנה זה הבנין גם הוא הוליד בן, ונקרא שמו בנין פֻּעַל. <קטע סוף=א ט/><קטע התחלה=א י/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור הוראת בנין פֻּעַל''' ===א=== הבנין הרביעי הוא נקרא בנין פֻּעַל, תולדתו של פִּעֵל. ואין לו רק הוראה אחת, והוא שתמיד הוא פעול על ידי אחר, והוא אביו הפִּעֵל אשר ממנו הוא מקבל מקרהו. לכן גם הוא דגוש כאביו. והמשל, כאשר תאמר על אביו סִפֵּר, כִּפֵּר, תאמר על הבן סֻפַּר, כֻּפַּר. והנה לא נזכר מי הוא המספר או מי הוא המכפר, רוצה לומר לא נזכר מה הוא הפועֵל, אם זכר אם נקבה אם יחיד אם רבים, לכן קראו לו 'בנין שלא הוזכר שם פועלו'. ===ב=== וכן לבנין הׇפעל הנולד מבנין הִפְעִיל, כי דין אחד לשניהם, כי גם הוא תמיד מקבל פעולתו מיד אחר. ובעבור זה אין באחד מהם צווי, כי איך יצוה אדם לחבירו על מעשה איש אחר. ולזאת הסבה לא יבא צווי בנפעל הנגזר מפעלים יוצאים, כמו שכתבתי במאמר זה בעיקר הח' {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח|סימן א]])}}, ומכל שכן שאין בהן פעול. ואף הבינוני איננו בפֻּעַל רק במקומות מעטים במקום שם התואר, כמו {{צ|וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ '''אֻכָּל'''}} {{ק|([[שמות ג ב]])}}, {{צ|לַנַּעַר '''הַיּוּלָּד'''}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, שהם תוארים בראיית הקמץ. ואין לומר כי הם עוברים והקמץ שבהם בעבור הסוף פסוק, שאם כן היה לו לומר וְהַסְּנֶה '''לֹא''' אֻכָּל, כי מלת אֵין לא תשמש בפעלים רק בשמות. וכן ה"א של מלת {{צ|הַיּוּלָּד}} מוכיח שאינו עבר, כי לא תשמש ה"א הידיעה בפעלים. לכן צריכים אנחנו לומר כי הם בינונים תוארים. ובהׇפעל לא נמצא לא בינוני ולא תואר לעולם, גם המקור לא נמצא בשניהם כי אם במקומות מעטים, ועם אותיות בכל"ם לא נמצא לעולם, כמו שיתבאר לך כל זה [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב|במאמר שני בעקר שני]]. אם כן לא נשאר בהם רק העבר והעתיד. ===ג=== ואומרים קצת המדקדקים שאפילו בעתיד אין להשתמש בפֻּעַל וּבְהׇפעל רק בשני גופים, כי יחסרו ממנו המדברים בעדם. ואומרים זה בעבור כי לא נמצאו מהם במקרא רק אחד, והוא {{צ|מִבֶּטֶן לַקֶּבֶר '''אוּבָל'''}} {{ק|([[איוב י יט]])}}, שהוא עתיד מבנין הׇפעל מנחי פ"א יו"ד. ונראה לי כי מפני זה אין למנוע מלדבר בם; והלא כמה מלין יש שאנחנו אומרים אותם מדרך הסברה אף על פי שלא נמצאו בפסוק, ומכל שכן באלה שנמצא אחד מהם בפסוק, ולמה לא נדבר בם. <קטע סוף=א י/><קטע התחלה=א יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור הוראת בנין הִפְעִיל''' ===א=== הבנין החמישי גם הוא אב ונקרא הִפְעִיל, וגם הוא של ארבע מינים. המין האחד הם הפעלים אשר הם עומדים בבנין הקל, וזה הבנין יוציאם לשני, כמו קָם והֵקִים, יָרַד והוֹרִיד. ולזאת הסבה הוסד זה הבנין, ולכן הוא בא לרוב בגזרת נחי העי"ן אשר שם משכן הפעלים העומדים לרוב, כמו שכתבתי בעקר ששי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ז#ג|נמצא בעיקר ז סימן ג]])}}. ויבא גם מעטים בפעלים השלמים, כגון מן שָׁכַב, רָכַב, תאמר הִשְׁכִּיב, הִרְכִּיב, כלם יוצאים לשני. ===ב=== המין השני כשבנין הקל הוא יוצא לשני, אז הבנין הזה יוציאם לשלישי, כמו מן שרש אָכַל שהוא יוצא לשני, נאמר הֶאֱכִיל שהוא יוצא לשלישי. והמשל {{צ|'''הַמַּאֲכִלְךָ''' מָן}} {{ק|([[דברים ח טז]])}}, הרי כאן שלשה גופים; הקב"ה מַאֲכִיל וישראל אוֹכֵל והמן אָכוּל. ===ג=== המין השלישי הם הפעלים אשר לא נמצאו בבנין הקל, כמו הִשְׁכִּים, הִשְׁלִיךְ ודומיהם, והוראתם כהוראתו, כמו שיתבאר בסוף עקר י"ג {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג#ד|סימן ד]])}}. ===ד=== המין הרביעי הם הפעלים שהם עומדים בבנין הקל וגם בזה הבנין, כמו {{צ|וּפַרְעֹה '''הִקְרִיב'''}} {{ק|([[שמות יד י]])}}, {{צ|'''וַיַּעְתֵּק''' מִשָּׁם}} {{ק|([[בראשית יב ח]])}}, שהם כמו קָרַב ועָתַק. ואמר רא"ע שחסר מהם הפעול: {{צ|וּפַרְעֹה '''הִקְרִיב'''}} – חסר מַחֲנֵהוּ, וכן מן {{צ|'''וַיַּעְתֵּק''' מִשָּׁם}} חסר אׇהֳלוֹ וכן בשאר מקומות. ונמצאים פעלים בזה הבנין שהם במקום אחר יוצאים, כמו {{צ|'''הֶחֱפִּיר''' לְבָנוֹן קָמַל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}} עומד, {{צ|יַבְאִישׁ '''וְיַחְפִּיר'''}} {{ק|([[משלי יג ה]])}} יוצא; וכן {{צ|אֶת הָעִיר לֹא '''הִרְחִיקוּ'''}} {{ק|([[בראשית מד ד]])}} עומד, {{צ|'''הִרְחִיק''' מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קג יב]])}} יוצא; וכן {{צ|כִּי '''יַעֲשִׁר''' אִישׁ}} {{ק|([[תהלים מט יז]])}} עומד, {{צ|בִּרְכַּת יְיָ הִיא '''תַעֲשִׁיר'''}} {{ק|([[משלי י כב]])}} יוצא. והנה גם זה הבנין הוליד בן, ונקרא שמו בנין הׇפעל.<קטע סוף=א יא/><קטע התחלה=א יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור הוראת בנין הׇפעל''' ===א=== הבנין הששי נקרא בנין הׇפעל, והוא תולדתו של הִפְעִיל, ולכן גם הוא בתוספת ה"א כמוהו, והוא של שני מינים. המין האחד כשבנין הקל ממנו עומד, כמו מן קָם – הוּקַם, והוראתו כהוראת בנין פֻּעַל, דהיינו שהוּקַם על ידי אחר. ===ב=== המין השני כשבנין הקל ממנו יוצא, אז הוא מקבל הפעולה על ידי אמצעי. והמשל {{צ|'''הׇכְרַת''' מִנְחָה וְנֶסֶךְ}} {{ק|([[יואל א ט]])}}, הנה כאן שלשה גופים: הארבה והגפן והמנחה; הארבה הוא כּוֹרֵת, והגפן נִכְרַת, ועל ידי כן המנחה הׇכְרַת. והנה כל שאר דיני ההׇפעל הם כדיני אחיו פֻּעַל הדגוש, כמו שבארתי בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|עיקר י]])}}. <קטע סוף=א יב/><קטע התחלה=א יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור הוראת בנין הִתְפַּעֵל''' ===א=== כבר אמרתי כי הוא אב ותולדה, רוצה לומר פועֵל ופעוּל, כי פעולותיו הוא פועל בעצמו לא בזולתו, כמו {{צ|'''וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם''' וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים}} {{ק|([[ויקרא כ ז]])}}, רוצה לומר: תהיו מקדשים את עצמכם. וזאת היא הוראתו העצמית, וכן הוראת בנין נִפְעַל במין השני, כמו שכתבתי בעקרו עיין שם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ב|עיקר ח סימן ב]])}}. ===ב=== ועוד יש לו הוראה אחרת, שלפעמים הוא מתדמה כאלו הוא מקבל הפעולה, ואינו כן. והמשל {{צ|'''וְהִתְבָּרֵךְ''' בִּלְבָבוֹ}} {{ק|([[דברים כט יח]])}}, ר"ל שהוא יחשוב בלבו שהוא מבורך, אבל אינו כן. וכן {{צ|יֵשׁ '''מִתְעַשֵּׁר''' וְאֵין כֹּל '''מִתְרוֹשֵׁשׁ''' וְהוֹן רָב}} {{ק|([[משלי יג ז]])}}, ר"ל מראה את עצמו עשיר או רש ואינו כן, ודומיהם רבים. ===ג=== ודע שלא יבא זה רק בפעלים עומדים, אבל יש לך רשות לעשות כן בקצתן אפילו שלא נמצא במקרא, אך השמר לך שלא תעשה כן בפעלים יוצאים. והכלל כי הבנין הזה לא יצא לעולם לזולתו. ואל תשעה דברי שקר האומרים שנמצא במקומות שהוא יוצא, כמו {{צ|וְכָל כְּלִי עֵץ '''תִּתְחַטָּאוּ'''}} {{ק|([[במדבר לא כ]])}}, {{צ|'''וְהִתְנַחַלְתֶּם''' אֶת הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר לג נד]])}} ודומיהם, כי בטוב נוכל לפרש אותם באופן שהם פועלים בעצמם, ואין כאן מקום להאריך. ===ד=== ועוד נמצאו פעלים שלא יבאו כי אם בבנין הִתְפַּעֵל, כמו הִתְפַּלֵּל, הִתְחַנֵּן ודומיהם, והם מפרשים כאלו הם מבנין הקל. וזהו כלל גדול, שכל פעל אשר לא נמצא כי אם באחד מהבניינים זולת הקל, תפרשהו כאלו הוא מבניין הקל, כמו נִשְׁבַּע, נִלְחַם בנִפְעַל, הִשְׁכִּים, הִשְׁלִיךְ בהִפְעִיל, כמו שכתבתי בשניהם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ב|עיקר ח סימן ב]], ו[[ספר הבחור/מאמר א/עיקר יא#ג|עיקר יא סימן ג]])}}. נשלם המאמר הראשון / בשם אל אחרון וראשון{{ש}} ובשם שהוא אחד ואין שני / אתחיל המאמר השני<קטע סוף=א יג/><קטע סוף=א/><קטע התחלה=ב/><קטע התחלה=ב א/> =[[ספר הבחור/מאמר ב|המאמר השני]]= {{ג|'''בביאור ההבדלים אשר בין כל בנין ובנין מצד הנקודות והאותיות הנוספות לכל אחד ואחד, אשר הם סימנים להכיר איש מרעהו בין שלמים בין שאינן שלמים, ואף הוא של שלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בביאור נקודות בנין הקל והנִפְעַל מהשלמים וסימנם''' ===א=== בנין הקל נקרא כן בעבור שאין לסימנו אות נוספת על שלש אותיות השרשיות, וגם אין בו דגש. העבר כולו הפ"א קמוצה, חוץ מהנמצאים והנמצאות, שבהם נהפך הקמץ לשוא בעבור המ"ם והנו"ן שבסופן וטעמו מלרע, כמו פְּקַדְתֶּ֫ם, פְּקַדְתֶּ֫ן. וכן דין כל מלה שראשה קמץ שתתרבה בתנועתה והיא מלרע, ישוב הקמץ לשוא. והנה העי"ן פתוחה בכלן, חוץ מבנסתרים ובנסתרת שהיא בשוא-נע, כמו פָּקְדוּ, פָּקְדָה. והטעם, לפי שאם היתה פתוחה צריך להיות אחריה שוא-נח או דגש כדין אחר כל תנועה קטנה, וכאן לא שייך שוא-נח, כי לרבים צריך להיות אחריה וי"ו בשורק ולנסתרת ה"א וקמץ לפניה. גם הדגש לא שייך בהן לומר פָּקַדּוּ, פָּקַדָּה, כי הבנין נקרא 'קל', רוצה לומר בלא דגש. ===ב=== ודע כי נמצא הנסתר ליחיד בשלש אופנים: פָּעַל, פָּעֵל, פָּעוֹל. ובפסוק אחד נמצאו שלשתם: {{צ|וְלֹא '''יָכֹל''' מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי '''שָׁכַן''' עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד יְיָ '''מָלֵא''' אֶת הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות מ לה]])}}. אבל בשאר גופי העבר יבאו הצרויים על משקל הפתוחים. והמשל, כאשר תאמר מן שָׁמַר – שָׁמַרְתָּ, שָׁמַרְתִּי וכולי, תאמר מן חָפֵץ – חָפַצְתָּ, חָפַצְתִּי וכולי. חוץ מהנסתרים והנסתרה, כשיבאו בהפסק ישובו לקדמותן לצירי, כמו חָפֵצוּ, חָפֵצָה. אבל אותם שלמ"דיהם אל"ף הם בצירי בכל גופי העבר, כמו שאזכרם אחר כך {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט#ד|עיקר ט סימן ד]])}}. ומשקל פָּעוֹל הוא בחולם בכל גופי העבר, חוץ מנסתרים והנסתרה שהם בשוא, כמו יָכְלוּ, יָכְלָה. ובהפסק ישבו לקדמותן לחולם, כמו {{צ|לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא '''יָכֹ֑לוּ'''}} {{ק|([[שמות ח יד]])}}. ===ג=== ודע כי משקל פָּעֵל ופָּעוֹל על הרוב לא יבאו רק מפעלים עומדים, כמו זָקֵן, מָלֵא, חָדֵלּוּ, קָמֵלוּ, ומן מָלֵא נמצאים עומדים ויוצאים, וכן כל פעלים מנחי למ"ד אל"ף שהם עומדים הם על משקל פָּעֵל, כמו טָמֵא, יָרֵא, ושרש יָצָא יוצא מן הכלל, שהוא בקמץ. ומעטים נמצאים מהשלמים מפעלים יוצאים, כמו חָפֵץ, אָהֵב. אבל על משקל פָּעוֹל תמיד מפעלים עומדים, כמו יָכֹל, יָגוֹר, {{צ|'''קָטֹנְתִּי''' מִכֹּל הַחֲסָדִים}} {{ק|([[בראשית לב יא]])}}, לכן אין להם בינוני ופעול, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ה#ד|במאמר הראשון בעקר החמישי בסימן ד]]. אבל יבא שם התואר במקום שניהם במשקל העבר, כמו {{צ|וְאַבְרָהָם '''זָקֵן''' בָּא בַּיָּמִים}} {{ק|([[בראשית כד א]])}} הוא תואר, {{צ|וַיְהִי כִּי '''זָקֵן''' יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו}} {{ק|([[בראשית כז א]])}} הוא עבר; {{צ|וְלֹא '''יָכֹל''' מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות מ לה]])}} הוא עבר, ולא נמצא ממנו תואר בפסוק, אבל רבותינו ז"ל שמשו בו לתואר באמרם אֵינוֹ יָכוֹל, אֵינָם יְכוֹלִים. ושאר כל פעולות הבנין הולכים על דרך אחד, ואין הפרש בין שלשה המשקלים. ===ד=== הבינוני – הפ"א בחולם בכל שלשה גופים, והעי"ן בצירי ביחיד לבד, כמו פּוֹקֵד, אבל בשאר הגופים נהפך לשוא כדרכו, כמו פּוֹקְדִים, פּוֹקְדָה, פּוֹקְדוֹת. ודע כי הנקבה תבא על הרוב בתי"ו בסוף ושני סגולים לפניה, כמו פּוֹקֶדֶת, ועל המעט בה"א, כמו {{צ|'''הֹלְכָה''' הִיא}} {{ק|([[ירמיהו ג ו]])}}, {{צ|הִיא '''שֹׁפְטָה''' אֶת יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ד ד]])}}. ועוד אדבר בזה במאמר שלישי בעקר חמישי בסימן ב {{ק|(לא נמצא שם, וראה [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|מאמר ג תחילת עיקר י]])}}. ===ה=== הפָּעוּל – הפ"א בקמץ ביחיד, כמו פָּקוּד, ובשאר הגופים נהפך לשוא כדינו שכתבתי לעיל בעבר, ובכולם העי"ן בשורק, כמו פְּקוּדִים, פְּקוּדָה, פְּקוּדוֹת. המקור בקמץ, כמו פָּקוֹד, וזה כשיסמכו לעבר או לעתיד, כמו {{צ|'''שָׁמֹר''' תִּשְׁמְרוּן}} {{ק|([[דברים יא כב]])}}, {{צ|'''הָלֹךְ''' הָלַכְתָּ}} {{ק|([[בראשית לא ל]])}}. וכן כשיבא במקום צווי, כאשר כתבתי במאמר הראשון עקר ששי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ו#ב|סימנים ב-ג]])}} עיין שם. ובאותיות בכל"ם נהפך הקמץ לשוא; ולפעמים גם כן זולת בכל"ם, כמו {{צ|עַד '''אֲבֹד''' הַנִּשְׁאָרִים}} {{ק|([[דברים ז כ]])}}, וכן {{צ|עֵת '''סְפוֹד''' וְעֵת '''רְקוֹד'''}} {{ק|([[קהלת ג ד]])}}; והעי"ן בחולם, ואותיות בכל"ם בחירק, והאות שאחר בכל"ם רפויה, כמו בִּפְקֹד, לִפְקֹד, ואחר המ"ם דגש, כמו מִפְּקֹד, וזה לחסרון נו"ן מִן, כאשר יתבאר לך [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ה|בפרק שירה בשיר ה]]. ===ו=== הצווי ליחיד – הפ"א שואית והעי"ן בחולם על דרך המקור עם בכל"ם. וברבים וביחידים הפ"א בחירק, וזה לפי שהעי"ן שואית, כאשר יתבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י#ב|במאמר השלישי בעקר י בסימן ב]]. וכן כשיבא היחיד בתוספת ה"א בסוף אז הפ"א בחיריק, כמו {{צ|'''שִׁכְבָה''' עִמִּי}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''שִׁלְחָה''' הַנַּעַר}} {{ק|([[בראשית מג ח]])}}, וזה כשהעי"ן בפתח, כמו שְׁלַח, שְׁכַב; וכשהעי"ן בחולם הפ"א בקמץ-חטף, כמו מן זָכוֹר תאמר {{צ|'''זׇכְרָה''' לִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יט]])}}. ויש היוצאים מהכלל, ואין לי בהם עסק פה. ===ז=== העתיד – כבר ידעת כי סימנו אית"ן בראש. ונקודות העתיד כנקודות הצווי. וכלל זה תקח בידך, בכל הבנינים מכל הגזרות תוסיף אותיות אית"ן על הצווי ותמצא העתיד. ובזה הבנין תמיד האית"ן בחירק, חוץ מהאל"ף שהיא בסגול, כמו אֶפְקֹד, לפי שהיא גרונית. ===ח=== ודע כי גופי המדבר בעדו ליחיד ולרבים יבאו לפעמים בתוספת ה"א בסוף, כמו {{צ|'''אֶזְכְּרָה''' אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז ד]])}}, {{צ|'''נִשְׁלְחָה''' אֲנָשִׁים}} {{ק|([[דברים א כב]])}}. וגופי הנסתרים והנמצאים יבאו לפעמים בתוספת נו"ן בסוף, כמו {{צ|(אשר) '''יִלְמְדוּן'''}} {{ק|([[דברים ד י]])}}, {{צ|שָׁמוֹר '''תִּשְׁמְרוּן'''}} {{ק|([[דברים ו יז]])}}. ודין ה"א ונו"ן זה כולל כל הבנינים. ודע כי עם יו"ד ותי"ו האית"ן לא תבוא ה"א נוספת בסוף רק בקצת מקומות, כמו {{צ|יְמַהֵר '''יָחִישָׁה'''… וְתִקְרַב '''וְתָבוֹאָה'''}} {{ק|([[ישעיהו ה יט]])}}, {{צ|'''תָּעֻפָה''' כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה}} {{ק|([[איוב יא יז]])}}, ודומיהם מעטים. ===ט=== דע כי נמצא פעלים שיבא לפעמים העתידים בחולם בסוף ולפעמים בפתח, כמו {{צ|'''וַיִּשְׁבֹּת''' הַמָּן}} {{ק|([[יהושע ה יב]])}} בחולם, {{צ|לָמָּה '''תִשְׁבַּת''' הַמְּלָאכָה}} {{ק|([[נחמיה ו ג]])}} בפתח. גם נמצאים שהם לעולם פתוחים, ורובם הם פעלים עומדים, כמו יִשְׁכַּב, יִרְכַּב, {{צ|'''וַיִּשְׁמַן''' יְשֻׁרוּן '''וַיִּבְעָט'''}} {{ק|([[דברים לב טו]])}}. אבל אותם שהם בחולם הם על הרוב יוצאים, זולת כשלמ"ד-הפעל ע"ין או חי"ת, אז הם לעולם פתוחים בין שהם עומדים בין שהם יוצאים, כמו יִשְׁמַע, יִשְׁלַח. וכן כשעי"ן-הפעל עי"ן או חי"ת, כמו {{צ|'''תִּשְׂחַק''' לָמוֹ '''תִּלְעַג''' לְכָל גּוֹיִם}} {{ק|([[תהלים נט ט]])}}. ויוצאים מן הכלל שהם פעלים עומדים: {{צ|'''וְיִנְהֹם''' עָלָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|וּמָה '''אֶזְעֹם''' לֹא זָעַם יְיָ}} {{ק|([[במדבר כג ח]])}}. וכל הדינים הללו כוללים גם כן הצווי, כי דין אחד לעתיד ולצווי בנקודתם, כאשר כתבתי לעיל בסימן ז. ===י=== בנין נִפְעַל סימנו נו"ן נוספת בראש, והוא קל כאביו שאין בו דגש לסימנו. העבר כולו בנו"ן בחיריק בראש ושוא-נח אחריה והעי"ן פתוחה, כמו נִפְקַד, נִפְקַדְתָּ, וכל נקודתו כדרכי אביו. ===יא=== הבינוני גם הוא בנו"ן נוספת כמו העבר, אבל העי"ן קמוצה בכלן, כמו נִפְקָד, נִפְקָדִים, נִפְקָדָה כמו {{צ|רוּחַ '''נִשְׁבָּ֫רָ֥ה'''}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}}, והוא תמיד מלרע. אבל {{צ|אַחַת מֵהֵנָּה לֹא '''נִשְׁבָּֽרָה'''}} {{ק|([[תהלים לד כא]])}} שהוא מלעיל, הוא עבר לנקבה; ולא יבא כן רק בהפסק, אבל זולת הפסק הוא בשוא, כמו {{צ|'''נִשְׁבְּרָה''' קִרְיַת תֹּהוּ}} {{ק|([[ישעיהו כד י]])}} ודומיהם. הפָּעוּל איננו פה כאשר ידעת {{ק|(ראה לעיל [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב#ב|מאמר א עיקר ב סימן ב]])}}. המקור בא בחסרון נו"ן הבנין, ותמיד הפ"א דגושה להורות על הנו"ן, ועל כן הוצרכו לשום ה"א נוספת קודם הפ"א, כמו {{צ|אַחֲרֵי '''הִפָּרֶד''' לוֹט}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, וזה כדי לעשות הדגש חזק, כי אין דגש חזק בתחילת המלה, כאשר יתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ה|בשיר החמישי]]. ואפילו עם אותיות בכל"ם תבא הה"א, כמו {{צ|'''בְּהִקָּהֵל''' הָעֵדָה}} {{ק|([[במדבר יז ז]])}}. רק במקומות מעטים תחסר הה"א, כמו {{צ|'''בֵּעָטֵף''' עוֹלֵל}} {{ק|([[איכה ב יא]])}} {{צ|'''לֵעָנֹת''' מִפָּנָי}} {{ק|([[שמות י ג]])}} {{צ|'''וּבִכׇּשְׁלוֹ''' אַל יָגֵל לִבֶּךָ}} {{ק|([[משלי כד יז]])}}. ===יב=== הצווי תמיד בה"א, כמו {{צ|'''הִפָּרֶד''' נָא מֵעָלָי}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}. אבל העתיד אין צריך לה"א, כי אותיות אית"ן שבראש יעשו הדגש חזק. והכלל כי זה הבנין תמיד הנו"ן והה"א ואותיות אית"ן חרוקים, אפילו האל"ף של אית"ן על הרוב, כמו {{צ|אָנֹכִי '''אִשָּׁבֵעַ'''}} {{ק|([[בראשית כא כד]])}}, מה שאין כן בקל כמו שכתבתי; ותמיד הפ"א בדגש ובקמץ. זולת כשהפ"א מאותיות א"ח הע"ר, אז הה"א והאית"ן בצירי, כמו הֵאָסֵף, יֵעָבֵר וכולי, כמו שיתבאר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ט|בפרק שירה בשיר התשיעי]]. <קטע סוף=ב א/><קטע התחלה=ב ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור נקודת בנין פִּעֵל הדגוש ופֻּעַל מהשלמים וסימניהם''' ===א=== בנין פִּעֵל סימנו דגש העי"ן בכל הבנין. העבר כלו הפ"א בחירק והעי"ן פתוחה, חוץ מהנסתר היחיד שהעי"ן בצירי על הרוב, כמו אִזֵּן, חִקֵּר, תִּקֵּן {{ק|([[קהלת יב ט]])}}, ונמצאת בפתח, כמו {{צ|'''אִבַּד וְשִׁבַּר''' בְּרִיחֶיהָ}} {{ק|([[איכה ב ט]])}}, ודומיהם מעטים; והנסתרים והנסתרות בשוא-נע כדינו תחת אות דגושה, כמו פִּקְּדוּ, פִּקְּדָה. ===ב=== הבינוני והפעול תמיד בתוספת מ"ם שואית בראש; ובבינוני בפתח אחריה, כמו מְפַקֵּד, ובפעול בשלש נקודות אחריה, כמו מְפֻקָּד, וסימנך מְפַמְ"פֻ. ועי"ן-הפעל בבינוני היחיד בצירי ובשאר הגופים בשוא-נע, כמו מְפַקֵּד, מְפַקְּדִים וכולי. ובפעול בכל הגופים העי"ן בקמץ, כמו מְפֻקָּד, מְפֻקָּדִים וכולי. ===ג=== המקור הפ"א בפתח והעי"ן בצירי – פַּקֵּד, כמו {{צ|'''גַּדֵּל''' פֶּרַע}} {{ק|([[במדבר ו ה]])}}. ואותיות בכל"ם הם בשוא, זולת המ"ם שהיא תמיד בחירק, כמו בְּפַקֵּד, כְּפַקֵּד, לְפַקֵּד, מִפַּקֵּד. הצווי ליחיד כמו במקור: פַּקֵּד. אבל הרבים והנקבה בשוא-נע, כמו פַּקְּדוּ, פַּקְּדִי. וברבות ישוב השוא לצירי, כמו פַּקֵּדְנָה. ובעתיד תשים אותיות אית"ן על הצווי, כמו אֲפַקֵּד, יְפַקֵּד וכולי, תמיד נקודתם בשוא, כמו מ"ם הבינוני. ===ד=== וכלל זה תקח בידך, בכל בנין אשר בו הבינוני בתוספת מ"ם, נקוד האית"ן כמו נקוד המ"ם; וזה בכל הגזרות חוץ מבהִפְעִיל שבנחי העי"ן, ושם אגלה לך הטעם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח#ו|לקמן עיקר ח סימן ו]])}}. ===ה=== ואם עי"ן-הפעל אחת מאותיות רא"ע, על הרוב יורד הדגש תחת נקודת האות שלפניה, ואם היא חירק יעשנה צירי, ואם היא פתח יעשנה קמץ, כאשר אבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ט|בשיר התשיעי]]. אבל הה"א והחי"ת אף על פי שלא יקבלו דגש על הרוב אין להם כח להוריד הדגש לפניהם, כמו שִׁחֵר, כִּחֵד, מִהַר. ונמצאים בצירי, כמו {{צ|'''נֵהַלְתָּ''' בְעׇזְּךָ}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, ודומיהם מעטים. וכן בבנין הִתְפַּעֵל, כמו {{צ|'''מִתְיַהֲדִים'''}} {{ק|([[אסתר ח יז]])}}, {{צ|'''מִתְלַחֲשִׁים'''}} {{ק|([[ש"ב יב יט]])}}, בפתח. ===ו=== בנין פֻּעַל סימנו דגש העי"ן בכל הבנין כאביו. העבר כולו הפ"א בשלש נקודות, כמו פֻּקַּד, פֻּקַּדְתָּ וכולי, וביתר הנקודות הוא הולך בדרכי אביו. הבינוני ליחיד כמו העבר, רק שהעי"ן קמוצה, כמו פֻּקָּד, פֻּקָּדִים וכולי, כמו שבארתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר י|במאמר הראשון בעקר העשירי]]. הפעול והצווי אינם בו, והמקור המועט הנמצא בו גם כן הפ"א בשלש נקודות, כמו {{צ|'''גֻנֹּב''' גֻּנַּבְתִּי}} {{ק|([[בראשית מ טו]])}}, ובנחי הלמ"ד: {{צ|אֵת כָּל '''עֻנּוֹתוֹ'''}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, ואין עוד, ועם בכל"ם לא נמצאו. העתיד – בא האית"ן בשוא כאביו והפ"א בשלש נקודות כמו העבר, כמו אֲפֻקַּד, יְפֻקַּד וכולי. וכשעי"ן-הפעל גרונית או רי"ש ישוב הקבוץ לחולם בכל הבנין, כמו {{צ|כִּי לֹא '''פֹרַשׁ'''}} {{ק|([[במדבר טו לד]])}}, {{צ|'''וּמֹרַק''' וְשֻׁטַּף}} {{ק|([[ויקרא ו כא]])}}, כמו שיתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ט|בשיר התשיעי]]. <קטע סוף=ב ב/><קטע התחלה=ב ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור נקודות בנין הִפְעִיל והׇפעל מהשלמים וסימניהם''' ===א=== בנין הִפְעִיל – העבר כולו בה"א חרוקה בראש, כמו הִפְקִיד מלרע, אבל הִפְקִ֫ידוּ, הִפְקִ֫ידָה, שניהם מלעיל. ובשאר הגופים יבא פתח תמורת החירק להקל נקודתו בעבור רבוי התנועות, כמו הִפְקַדְתָּ, הִפְקַדְתִּי וכולי. הבינוני הוא בתוספת מ"ם פתוחה בראש, והפעול בקבוץ, ואחר שניהם שוא-נח, כמו מַפְקִיד, מֻפְקַד. וסימנך מַפְמֻ"ף. ובכל הבינוני עי"ן הפועל בחיריק גדול, ובכל הפעול בקמץ גדול. ===ב=== המקור בה"א פתוחה בראש להפריש בינו ובין העבר, והעי"ן בצירי על הרוב, כמו {{צ|'''וְהַכְבֵּד''' אֶת לִבּוֹ}} {{ק|([[שמות ח יא]])}}. אבל עם בכל"ם הוא בחירק, כמו {{צ|'''לְהַקְטִין''' אֵיפָה '''וּלְהַגְדִּיל''' שֶׁקֶל}} {{ק|([[עמוס ח ה]])}}. וכן הצווי – היחיד העי"ן בצירי, כמו {{צ|'''הַפְקֵד''' אֶת הַלְוִיִּם}} {{ק|([[במדבר א נ]])}} אבל כשיבא בתוספת ה"א בסוף העי"ן בחירק, כמו הַאֲזִינָה, הַקְשִׁיבָה. והרבים והיחידה לעולם בחירק, כמו הַפְקִידוּ, הַפְקִידִי. ולרבות: הַפְקֵדְנָה, וזה נאמר מדרך סברא, כי לא נמצאו בפסוק. ===ג=== העתיד – כבר ידעת {{ק|(ראה לעיל [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ז|עיקר א סימן ז]])}} שתשים אית"ן על הצווי, כמו אַפְקִיד, יַפְקִיד. ודע כי היה ראוי אֲהַפְקִיד, יְהַפְקִיד, עם ה"א ההִפְעִיל, אך הפילוה כדי להקל התנועות, והטילו הפתח תחת אות האית"ן. וכן בבינוני (הטילו) {{ק|[הפילו]}} הה"א ואמרו מַפְקִיד, והיה ראוי להיות מְהַפְקִיד. וכן הפעול מֻפְקָד, והראוי מְהֻפְקָד, כמו {{צ|לְאַרְבַּעְתָּם '''מְהֻקְצָעוֹת'''}} {{ק|([[יחזקאל מו כב]])}}. ועל הרוב עי"ן-הפעל באית"ן בחירק, זולת מעטים הבאים בצירי על משקל הצווי, כמו {{צ|'''יַכְרֵת''' יְיָ}} {{ק|([[תהלים יב ד]])}}. ועם וי"ו ההפוך הם לעולם בצירי, כמו {{צ|'''וַיַּבְדֵּל''' אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}. בנין הׇפעל סימנו תוספת ה"א כאביו. העבר כולו הה"א בקמץ-חטוף, כמו {{צ|'''הׇכְרַת''' מִנְחָה}} {{ק|([[יואל א ט]])}}, או בשלש נקודות, כמו {{צ|'''וְהֻשְׁלַךְ''' מְכוֹן מִקְדָּשׁוֹ}} {{ק|([[דניאל ח יא]])}}. אבל בנחי פ"א ובנחי העי"ן בא הה"א עם וי"ו שרוקה, כמו {{צ|וְיוֹסֵף '''הוּרַד'''}} {{ק|([[בראשית לט א]])}}. כי אלה שלשתם אחים הם ויבאו לרוב זה תמורת זה, ובפרט בבנין פֻּעַל והׇפעל. ===ד=== הבינוני והפעול והצווי אינם בו, והמקור המועט שבו גם הוא בקמץ-חטוף ועי"ן-הפעל בצירי, כמו {{צ|'''וְהׇמְלֵחַ''' לֹא הֻמְלַחַתְּ '''וְהׇחְתֵּל''' לֹא חֻתָּלְתְּ}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, ועם תוספת ה"א: {{צ|רְדָה '''וְהׇשְׁכְּבָה'''}} {{ק|([[יחזקאל לב יט]])}}, ועם בכל"ם לא נמצא כלל. העתיד; בא האית"ן בקמץ-חטוף להורות על סימן הבנין, כמו {{צ|כָּלִיל '''תׇּקְטָר'''}} {{ק|([[ויקרא ו טו]])}}. ועם הפ"א גרונית תנקד הפ"א בקמץ והעי"ן בחטף-קמץ, כמו {{צ|'''יׇעֳמַד''' חַי}} {{ק|([[ויקרא טז י]])}}, {{צ|'''יׇחֳרַם''' כָּל רְכוּשׁוֹ}} {{ק|([[עזרא י ח]])}}. <קטע סוף=ב ג/><קטע התחלה=ב ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''בביאור נקודות בבנין הִתְפַּעֵל מהשלמים וסימניו''' ===א=== בנין הִתְפַּעֵל, סימניו ה"א ותי"ו ודגש בעי"ן הפועל, הרי שלשה סימנים. העבר כולו בה"א חרוקה ואחריה תי"ו עם שוא-נח, ואחריה שלש אותיות שרשיות, והפ"א פתוחה בכל הבנין והאמצעית דגושה, כמו הִתְפַּקֵּד, וכשהיא מאותיות הגרון או רי"ש אז היא קמוצה, כמו {{צ|'''הִתְפָּאֵר''' עָלַי}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|'''וְהִתְבָּרֵךְ''' בִּלְבָבוֹ}} {{ק|([[דברים כט יח]])}} ודומיהם. וכל קריאתו ונקדתו כבנין פִּעֵל הדגש. הבינוני בתוספת מ"ם בחיריק בראש ואחריה תי"ו עם שוא-נח. וגם בו הפילו הה"א, כי היה ראוי מְהִתְפַּקֵּד, כמו שכתבתי באית"ן שבבנין הִפְעִיל {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ג#ג|לעיל עיקר ג סימן ג]])}}. הפעול איננו פה. ===ב=== המקור הוא כמו העבר, ולא תפול הה"א אפילו עם אותיות בכל"ם. וכן הצווי תמיד עם הה"א. אבל בעתיד נפלה הה"א כמו בבינוני, ואותיות אית"ן נקודים בחירק כמו בבנין הקל ובבנין נִפְעַל. ועל הרוב עי"ן-הפעל בצירי, כמו {{צ|'''אֶתְהַלֵּךְ''' לִפְנֵי יְיָ}} {{ק|([[תהלים קטז ט]])}}, ועל המעט בפתח, כמו {{צ|אַל '''תִּתְהַדַּר''' לִפְנֵי מֶלֶךְ}} {{ק|([[משלי כה ו]])}}. ===ג=== ידוע תדע כי בכל הבנין תמיד תי"ו הִתְפַּעֵל קודם פ"א-הפעל כמו שכתבתי, אבל כשפ"א-הפעל אחת מאותיות זסש"ץ יש לו דינים אחרים. וזה שעם הסמ"ך והשי"ן תבא התי"ו אחר פ"א-הפעל, כמו {{צ|'''וְיִשְׁתַּמֵּר''' חֻקּוֹת עׇמְרִי}} {{ק|([[מיכה ו טז]])}}, {{צ|'''וְיִסְתַּבֵּל''' הֶחָגָב}} {{ק|([[קהלת יב ה]])}}; ועם הצד"י תהפך לטי"ת, כמו {{צ|וּמַה '''נִּצְטַדָּק'''}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}; ועם הזי"ן תהפך לדל"ת, כמו {{צ|'''הִזְדְּמִנְתּוּן''' לְמֵאמַר}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}. ===ד=== ונראה לי כי אין להביא ראיה מן {{צ|הִזְדְּמִנְתּוּן}}, וזה לשתי סיבות. האחת, כי היא מלה ארמית; והשנית, שנמצא במסורת: {{צ|הזמנתון}} כתיב {{צ|הִזְדְּמִנְתּוּן}} קרי, והוא חד מן שתי מלין דקריין דלי"ת ולא כתיבין. נראה אם כן כי ספק אצלם אם הדל"ת ראויה להכתב אם לא. אף על פי שמצינו שבעלי התלמוד נהגו לעשות כן, באמרם {{צ|'''נִזְדַּמֵּן''' לו צבי}} {{ק|([[כתובות ז א]])}} {{צ|'''נִזְדַּקֵּן''' הדין}} {{ק|([[סנהדרין מב א]])}}, לא נעשה כן בלשון עברי, כי כן אמרו רבותינו ז"ל: לשון מקרא לחוד לשון משנה לחוד {{ק|([[עבודה זרה נח ב]])}}. ===ה=== גם כאשר חפשתי בכל המקרא לא מצאתי שורש שפ"א-הפעל שלו זי"ן שיבנה עליו בנין הִתְפַּעֵל, כי יספיק להם בנין נִפְעַל בהוראתו השנייה, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ח#ב|במאמר הראשון בעקר השמיני בסימן ב]]. ומלת {{צ|רַחֲצוּ '''[[ספר הרכבה#הִזַּכּוּ|הִזַּכּוּ]]'''}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} תמצא בספר ההרכבה, גם {{צ|'''[[ספר הרכבה#וְהִתְשׁוֹטַטְנָה|וְהִתְשׁוֹטַטְנָה]]''' בַּגְּדֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו מט ג]])}} תמצא שם. <קטע סוף=ב ד/><קטע התחלה=ב ה/>{{ק|'''ועתה אשים פני לבאר החסרים, ואחר כך הנחים, ואחר כך הכפולים בקצור.'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור גזרת חסרי פ"א כמו נָגַשׁ''' ===א=== בנין הקל – העבר, הבינוני והפעול בא בשלמות; וגם המקור על הרוב, כמו {{צ|לֹא תוּכַל לוֹ כִּי '''נָפוֹל''' תִּפּוֹל לְפָנָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, {{צ|'''הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ'''}} {{ק|([[בראשית יב ט]])}}. וכן הצווי על הרוב בא בשלמות, כמו {{צ|'''נְצֹר''' בְּנִי}} {{ק|([[משלי ו כ]])}}, {{צ|וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב '''נְטוֹשׁ'''}} {{ק|([[משלי יז יד]])}}. וכן {{צ|'''נִדְרוּ''' וְשַׁלְּמוּ לַייָ אֱלֹהֵיכֶם}} {{ק|([[תהלים עו יב]])}}, {{צ|'''נִפְלוּ''' עָלֵינוּ}} {{ק|([[הושע י ח]])}}. ויש שרשים מעטים שתחסר הנו"ן במקור ויבא תמורתה תי"ו נוספת בסוף, והם נָגַשׁ, נָגַע, נָטַע, נָפַח, וכמעט אין עוד, כמו {{צ|'''בְּגֶשֶׁת''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[במדבר ח יט]])}}, {{צ|וְלֹא יֹסִיף עוֹד '''לָגַעַת''' בָּךְ}} {{ק|([[ש"ב יד י]])}}, {{צ|עֵת '''לָטַעַת'''}} {{ק|([[קהלת ג ב]])}}, {{צ|'''לָפַחַת''' עָלָיו}} {{ק|([[יחזקאל כב כ]])}}. אך דע כי לא יבאו כן רק עם בכל"ם, אבל זולת בכל"ם לא יבאו בחסרון נו"ן ובתוספת תי"ו בסוף לעולם. וכן בצווי תחסר הנו"ן בקצת אלה, כמו {{צ|'''גֶּשׁ''' הָלְאָה}} {{ק|([[בראשית יט ט]])}}, {{צ|'''וְגַע''' אֶל עַצְמוֹ}} {{ק|([[איוב ב ה]])}}, {{צ|'''וּפְחִי''' בַּהֲרוּגִים}} {{ק|([[יחזקאל לז ט]])}}, ומן נָשַׁל – {{צ|'''שַׁל''' נְעָלֶיךָ}}. אבל מן נָטַע לא נאמר טַע. ===ב=== אמנם העתיד על הרוב יבא בחסרון נו"ן ודגש בעי"ן-הפעל להורות עליה, כמו אֶגַּשׁ, יִגַּשׁ, וכולם בפתח, או בחולם, כמו אֶפֹּל, יִפֹּל. ונמצאים מעטים באים בשלמות, כמו {{צ|וְתוֹרֹתָיו '''יִנְצֹרוּ'''}} {{ק|([[תהלים קה מה]])}}, {{צ|'''הֲיִנְטֹר''' לְעוֹלָם}} {{ק|([[ירמיהו ג ה]])}}. אך כשהעי"ן גרונית יבא תמיד כשלמים, כמו {{צ|לֹא '''תִּנְאָף'''}} {{ק|([[שמות כ יב]])}}, {{צ|וְלֶחֶם סְתָרִים '''יִנְעָם'''}} {{ק|([[משלי ט יז]])}}, {{צ|'''הֲיִנְהַק''' פֶּרֶא}} {{ק|([[איוב ו ה]])}}. זולתי מעטים יבאו באותיות אית"ן בצירי תמורת הנו"ן, כמו {{צ|מִי '''יֵחַת''' עָלֵינוּ}} {{ק|([[ירמיהו כא יג]])}}, {{צ|'''וַתֵּהֹם''' כָּל הָעִיר}} {{ק|([[רות א יט]])}} – שרשם נָחַת, נָהַם. ===ג=== בנין נִפְעַל אכלול אותו בתוך פִּעֵל הדגוש. בנין פִּעֵל ופֻּעַל מחסרי פ"א נו"ן. דע כי בעבור ששני הבנינים האלו הם תמיד דגושי העי"ן כמו שידעת, לפיכך יבא בגזרה זו בשלמות. כי אין דרך לחסר הנו"ן ולשום דגש בעי"ן תמורתו, כי כבר היא דגושה, ולא יתכנו שני דגשים באות אחת, גם לא יתכן שדגש אחד מורה על שני דברים, ולכן יבאו לעולם בשלמות. ===ד=== ודע כי אין הפרש בזו הגזרה בין העוברים מבנין נִפְעַל ובין העוברים מבנין פִּעֵל, כי אלו ואלו דגושי העי"ן, בנִפְעַל לחסרון נו"ן השרש, ובפִּעֵל לסימן הבנין, כמו {{צ|וְלֹא '''נִכַּר''' שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל}} {{ק|([[איוב לד יט]])}} הוא עבר נִפְעַל, {{צ|'''נִכַּר''' אֹתוֹ אֱלֹהִים}} {{ק|([[ש"א כג ז]])}} הוא עבר מבנין פִּעֵל, וכן תכיר בכל מקום לפי כוונת הענין איזהו נִפְעַל או פִּעֵל. ===ה=== בנין הִפְעִיל והׇפעל מחסרי פ"א נו"ן, שניהם שוים בנקודתם לשלמים, רק שתחסר נו"ן השרש ובא דגש בעי"ן-הפעל במקומה בכל הבנין. העבר: הִגִּישׁ, הראוי הִנְגִּישׁ. וכן הבינוני: מַגִּישׁ, הפעול: מֻגַּשׁ, המקור והצווי: הַגֵּשׁ בצירי, הַגִּישׁוּ, הַגִּישִׁי בחירק. וכן עם בכל"ם בחירק: בְּהַגִּישׁ, כְּהַגִּישׁ וכולי. האית"ן: אַגִּישׁ, יַגִּישׁ. בנין הׇפעל, כלו הה"א (בקמץ-חטוף) {{ק|[בקבוץ]}}, כי יותר נכר הדגש אחר הקבוץ מאחר החטף-קמץ. העבר: הֻגַּשׁ, הֻגַּשְׁתָּ וכולי. ואין בו בינוני ופעול וצווי. המקור: הֻגֵּשׁ, כמו {{צ|'''הֻגֵּד''' הֻגַּד לִי}} {{ק|([[רות ב יא]])}}, ועם בכל"ם לא נמצא. והעתיד: אֶגַּשׁ, יִגַּשׁ וכולי. ===ו=== בנין הִתְפַּעֵל, גם הוא יבא בשלמות מפני הטעם שכתבתי בבנין פִּעֵל {{ק|(סימן ג)}}. ודע כי יש שרשים שפ"איהם יו"ד ובאים על דרך חסרי פ"א נו"ן, וקראו להם '''חסרי''' פ"א יו"ד, ולא נחי פ"א יו"ד. אבל אומר אני כי אין זה רק כאשר עי"ן-הפעל צד"י, כמו יָצַב, יָצַג, יָצַק, יָצַע, יָצַר, יָצַת; תאמר {{צ|'''יַצֵּב''' גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[דברים לב ח]])}}, {{צ|'''אַצִּיגָה''' נָּא עִמְּךָ מִן הָעָם אֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית לג טו]])}}, {{צ|כִּי '''אֶצָּק''' מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים}} {{ק|([[ישעיהו מד ג]])}}, {{צ|'''וְאַצִּיעָה''' שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ}} {{ק|([[תהלים קלט ח]])}}, {{צ|בְּטֶרֶם '''אֶצָּורְךָ''' בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ}} {{ק|([[ירמיהו א ה]])}}, {{צ|'''וַיַּצֶּת''' אֵשׁ בְּצִיּוֹן}} {{ק|([[איכה ד יא]])}}, בכלם הצד"י דגושה במקום יו"ד פ"א-הפעל. ושרש יָצָא יוצא מן הכלל. ולכן אומר אני, {{צ|כִּי '''הִקִּיפוּ''' יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}, וכן {{צ|לֹא '''הִנִּיחַ''' אָדָם}} {{ק|([[תהלים קה יד]])}}, שהם דגושים, שרשם נָקַף, נָנַח, ולא יָקַף, יָנַח. ועוד אדבר מזה בנחי פ"א יו"ד {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#ה|לקמן עיקר ו סימן ה-ו]])}}. ===ז=== ויש שרש אחד שפ"א-הפעל שלו למ"ד, ובא המקור והצווי והעתיד על הרוב על דרך חסרי פ"א נו"ן, והוא שרש לָקַח; תאמר ממנו המקור קַחַת, בְּקַחַת, לָקַחַת, והצווי: קַח, קְחוּ, קְחִי וכולי. ובעתיד יבא בדגש, כמו אֶקַּח, יִקַּח, תִּקַּח – הדגש במקום למ"ד פ"א-הפעל. ולא נמצא למ"ד אחרת שתחסר זולתי זאת, וזה מפני רוב השתמשם בזה השרש. ואפילו הדגש הפילו לפעמים, ואין זה רק כשעי"ן-הפעל בשוא, כמו {{צ|'''וְיִקְחוּ''' אֵלֶיךָ}} {{ק|([[במדבר יט ב]])}}, {{צ|'''וְאֶקְחָה''' פַת לֶחֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}}, בשניהם הקו"ף רפויה; כמו שמשרש נָסַע נאמר {{צ|'''וַיִּסְעוּ''' וַיַּחֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לג]])}}, {{צ|'''וַיִּשְׂאוּ''' אֹתוֹ בָנָיו}} {{ק|([[בראשית נ יג]])}}, הסמ"ך והשׂי"ן רפוים, מפני רוב השתמשם בם. ויש אומרים כי ללשון לקיחה שני שרשים: לָקַח ונָקַח, ויבאו העוברים והבינוניים מן לָקַח והעתידים מן נָקַח; כמו שיש גם כן בלשון הליכה שני שרשים: הָלַךְ ויָלַךְ, העוברים והבינונים באים מן הָלַךְ והעתידים מן יָלַךְ, כמו אֵלֵךְ, יֵלֵךְ וכולי. והראשון יותר נכון. <קטע סוף=ב ה/><קטע התחלה=ב ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור גזרת נחי פ"א אל"ף ויו"ד, כמו אָמַר, יָשַׁב''' ===א=== בנין הקל יבא בשלמות עד העתיד, ובעתיד תנוח האל"ף השרשית, כמו יֹאמַר, תֹּאמַר, נֹאמַר. אבל במלת המדבר בעדו תחסר האל"ף ובא במקומה וי"ו נחה, כמו {{צ|'''אֹמַר''' אֶל אֱלוֹהַּ}} {{ק|([[איוב י ב]])}}, וזו שלא יהיו שני אל"פין יחד לומר אֹאמַר. וכשיבאו יֹאמַר, תֹּאמַר, נֹאמַר בוי"ו ההפוך, ישוב הפתח לסגול ומלעיל, כמו וַיֹּ֫אמֶר, וַתֹּ֫אמֶר, וַנֹּ֫אמֶר. וכשיבאו בהפסק ישובו למשפטם הראשון לפתח: וַיֹּאמַ֫ר, וַתֹּאמַ֫ר, ומלרע, חוץ מן {{צ|וַיַּעַן אִיּוֹב '''וַיֹּאמַר'''}} {{ק|([[איוב ו א]])}} וחביריו, כלם מלעיל {{ק|(ראה מנחת שי על איוב ג ב)}}. ===ב=== ודע כי שאר הבנינים כלם יבאו על דרך השלמים ולא תנוח בהם האל"ף, רק שישתנו הנקדות בקצתם מפני האל"ף שהיא גרונית. וכן בשאר אותיות אחה"ע ישוב החירק של נו"ן נִפְעַל ושל ה"א הִפְעִיל לסגול, כמו שיתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#יג|בשיר שלש עשרה]]. וגם נמצאים שרשים שפ"איהם אל"ף שיבאו בשלמות אפילו בבנין הקל, כמו מן אָסַף, אָסַר, בא אֶאֱסֹף, אֶאֱסֹר. והטעם, לפי שאין משמשים בהן הרבה לא הקפידו עליהם. ===ג=== '''גזרות נחי פ"א יו"ד כמו יָשַׁב''' בנין הקל יבא בשלמות עד המקור. גם המקור בכלל, וזה כשיחובר אל הפעלים, כמו {{צ|'''יָרֹד''' יָרַדְנוּ}} {{ק|([[בראשית מג כ]])}}, {{צ|'''יָשֹׁב''' אֵשֵׁב}} {{ק|([[ש"א כ ה]])}}. אבל כשאינו מחובר אל הפעלים הוא בחסרון יו"ד ובתוספת תי"ו: שֶׁבֶת, רֶדֶת, דַּעַת ודומיהם. וזה אפילו בלי בכל"ם, כמו שכתבתי לעיל {{ק|(ראה [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה#א|עיקר ה סימן א]])}}. ===ד=== הצווי גם הוא בחסרון היו"ד, כמו שֵׁב, שְׁבוּ וכולי. ואין הפרש בין זה הצווי והצווי של חסרי פ"א נו"ן, לכן תראה שלא תטעה בהם. אבל אותיות אית"ן יפרידו בין שני הגזרות, כי בחסרי פ"א נו"ן האית"ן נקוד בחירק ודגש אחריו, כמו יִגַּשׁ, תִּגַּשׁ וכולי, אבל בזו הגזרה הם בצרי שהוא תנועה גדולה להורות על יו"ד הנחה, והיא אינה כתובה, כמו אֵשֵׁב, יֵשֵׁב וכולי. ונמצא ביו"ד כתובה, כמו {{צ|'''אֵילְכָה''' שׁוֹלָל}} {{ק|([[מיכה א ח]])}}, {{צ|הַשְּׂמֹאל '''וְאֵימִנָה'''}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}, ודומיהם מעטים. ===ה=== ועל הרוב כאשר היו"ד כתובה אז האית"ן בחירק והעי"ן בפתח, כמו אִינַק, יִינַק, אִירַשׁ, יִירַשׁ, אִיטַב, יִיטַב, אִישַׁן, יִישַׁן. ונמצאים הבאים בדגש במקום היו"ד הנחה, כמו מן יָצַק – {{צ|'''אֶצֹּק''' רוּחִי עַל זַרְעֶךָ}} {{ק|([[ישעיהו מד ג]])}}, ומן יָצַר – {{צ|בְּטֶרֶם '''אֶצָּורְךָ'''}} {{ק|([[ירמיהו א ה]])}}; וקראו להם '''חסרי''' פ"א יו"ד ולא נחי פ"א יו"ד, כי הם הולכים בעתידים על דרך חסרי פ"א נו"ן, כאשר בארתי בחסרי פ"א נו"ן {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ה#ו|לעיל עיקר ה סימן ו]])}}. וכאשר חפשתי בכל ספרי הדקדוק למצא טעם על זה לא מצאתיו. ===ו=== ולי נראה הטעם, לפי שהצד"י והסמ"ך קרובים במוצא ובמבטא, ובפרט כשהצד"י אינה דגושה, עד שיש הרבה אנשים שאינם מפרידים ביניהם ובפרט כל אנשי צרפת. ואם היינו אומרים מן יָצַב, יָצַק ויָצַג – אֵצֵב, יֵצֵק, תֵּצֵג, כמשפט נחי פ"א יו"ד, היה משמע כאילו היה אֵסֵב, יֵסֵג, תֵּסֵג, לכן נדגשה הצד"י לחזק קריאתה. וזהו כלל גדול בדקדוק: כשיבא דגש במקום האות החסרה, אז נקראת המלה ההיא מהחסרים; וכשתבא אחת מהתנועות הגדולות במקומה, נקראת המלה ההיא מן הנחים. ===ז=== בנין נִפְעַל – העבר כלו הנו"ן עם וי"ו נחה בחולם במקום יו"ד השרש, כמו נוֹדַע, נוֹדַעְתָּ, נוֹדַעְתִּי וכולי, וכן בבינוני: נוֹדָע, נוֹדָעִים וכולי. אבל בשאר הבנין הוי"ו נעה וכל נקודתו כמו בשלמים, מן יָדַע – הִוָּדַע, והאית"ן: אִוָּדַע, יִוָּדַע. והאל"ף תמיד בחירק שלא כמשפט, כי דינה על הרוב בסגול, וזאת לא באה לעולם בסגול, ולא ידעתי לזה טעם. והומרה היו"ד בוי"ו, מפני היות הדגש מורגש ונכר יותר בוי"ו מביו"ד. ===ח=== בנין הִפְעִיל – העבר כלו הה"א בחולם תמורת יו"ד השרש, כמו הוֹשִׁיב, הוֹשַׁבְתָּ וכולי. וכן בכל הבנין האותיות הנוספות בראש הם בחולם; בבינוני מוֹשִׁיב, במקור ובצווי הוֹשֵׁב, בעתיד אוֹשִׁיב, יוֹשִׁיב, תּוֹשִׁיב, חוץ מבפעול שהמ"ם לעולם בשורק או בקובץ בכל פעול בין בשלמים בין בשאינן שלמים. ונמצאים מעטים המ"ם בקמץ-חטוף, כמו {{צ|שֵׁשׁ '''מׇשְׁזָר''' וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְזֹבֵחַ '''מׇשְׁחָת'''}} {{ק|([[מלאכי א יד]])}}. ונקודת העי"ן בכל זה הבנין כמו בשלמים. ===ט=== אכן דע כי אותם העתידים שכתבתי בבנין הקל {{ק|(בסימן ה)}} שהאית"ן לפעמים בחירק עם יו"ד השרש כתובה, הם באים על הרוב גם כן בזה הבנין עם היו"ד כתובה, אבל לפניה צירי, כמו מן יָטַב נאמר {{צ|הֵיטֵב '''אֵיטִיב'''}} {{ק|([[בראשית לב יג]])}}, ומן יָנַק – {{צ|'''וְתֵינִק''' לָךְ אֶת הַיָּלֶד}} {{ק|([[שמות ב ז]])}}, ומן יָמַן – {{צ|אִם הַשְּׂמֹאל '''וְאֵימִנָה'''}} {{ק|([[בראשית יג ט]])}}, ומן יָלַל – {{צ|אֶסְפְּדָה '''וְאֵילִילָה'''}} {{ק|([[מיכה א ח]])}}. ===י=== הבינוני – המ"ם בצירי בכל הגופים, כמו מֵטִיב, מֵטִיבִים, מֵטִיבָה; לא כנחי העי"ן שהיחיד לבד בצירי ושאר בשוא, כמו מֵבִין, מְבִינִים וכולי. וכן הצווי והמקור והאית"ן ביו"ד נחה אחר הצירי. ===יא=== בנין הׇפעל – הה"א בשורק, כמו {{צ|וְיוֹסֵף '''הוּרַד'''}} {{ק|([[בראשית לט א]])}}, וכן בנחי העי"ן: הוּקַם, ובכפולים: הוּסַב, בשלשתם הה"א בשורק ואין הפרש ביניהם בנקוד. אבל בשאר גופי העבר יש הפרש בין הכפולים ובין נחי פ"א יו"ד ונחי עי"ן וי"ו, והוא הדגש, כמו שיתבאר [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב#ח|במאמר זה בעקר שנים עשר סימן ח]]. ===יב=== בנין הִתְפַּעֵל – כל זה הבנין יבא בשלמות, כמו מן יָלַד – {{צ|'''וַיִּתְיַלְדוּ''' עַל מִשְׁפְּחֹתָם}} {{ק|([[במדבר א יח]])}}, ומן יָעַץ – {{צ|'''וְיִתְיָעֲצוּ''' עַל צְפוּנֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פג ד]])}}. ולפעמים תהפך היו"ד לוי"ו נעה, כמו מן יָדַע – {{צ|'''בְּהִתְוַדַּע''' יוֹסֵף אֶל אֶחָיו}} {{ק|([[בראשית מה א]])}}, ומן יָדָה – {{צ|'''וְהִתְוַדָּה''' עָלָיו}} {{ק|([[ויקרא טז כא]])}}.<קטע סוף=ב ו/><קטע התחלה=ב ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''בביאור גזרת נחי עי"ן וי"ו''' ===א=== דע כי כל שרש שעי"ן-הפעל שלו וי"ו, היא נחה בכל הבנינים, כמו מן קוּם יאמר קָם, קַמְתָּ וכו'; חוץ כשלמ"ד-הפעל ה"א, תנוע הוי"ו בכל הבנינים, כמו מן אָוָה – {{צ|'''אִוְּתָה''' נַפְשִׁי}} {{ק|([[מיכה ז א]])}}, ומן קָוָה – {{צ|'''קַוֹּה קִוִּיתִי''' יְיָ וַיֵּט אֵלַי}} {{ק|([[תהלים מ ב]])}}, ומן רָוָה – {{צ|'''הִרְוָה''' אֶת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נה י]])}}, ומן צָוָה – {{צ|'''צִוִּיתִי''' אֹתָכָה}} {{ק|([[שמות כט לה]])}}, ומן עָוָה – {{צ|'''עָוְתָה''' וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה}} {{ק|([[אסתר א טז]])}}, לא תנוח הוי"ו לעולם. ונמצאו רק [חמשה] שרשים שאין למ"דיהם ה"א ולא תנוח בהם לעולם, והם גָּוַע ושָׁוַע ועָוַת [ועָוַל ועָוַר]. אמנם גָּוַע לא בא רק בקל, כמו {{צ|וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי '''גָוַע''' אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר כ כט]])}}, {{צ|'''וַיִּגְוַע''' וַיָּמָת}} {{ק|([[בראשית כה יז]])}}; ושָׁוַע לא נמצא רק בפִּעֵל הדגוש – שִׁוַּע, שִׁוַּעְתָּ, שִׁוַּעְתִּי; ועָוַת נמצא בפִּעֵל ובנִפְעַל ובהִתְפַּעֵל, כמו {{צ|'''לְעַוֵּת''' אָדָם}} {{ק|([[איכה ג לו]])}}, {{צ|בֶּן '''נַעֲוַת''' הַמַּרְדּוּת}} {{ק|([[ש"א כ ל]])}}, {{צ|'''וְהִתְעַוְּתוּ''' אַנְשֵׁי הֶחָיִל}} {{ק|([[קהלת יב ג]])}}; [ועָוַל ועָוַר לא נמצאו רק בפִּעֵל, כמו {{צ|מִכַּף '''מְעַוֵּל''' וְחוֹמֵץ}} {{ק|([[תהלים עא ד]])}}, {{צ|הַשֹּׁחַד '''יְעַוֵּר'''}} {{ק|([[שמות כג ח]])}}.] וכל שאר הם נחי הוי"ו. בנין הקל – העבר הפ"א בקמץ, כמו קָם, להורות על הוי"ו הנחה, אף על פי שאין דרך הקמץ להורות על וי"ו רק דין החולם להורות עליה; ונחלף בכאן לקמץ כדי להשוות זה הקל לשאר העוברים הקלים, שבכלם הפ"א בקמץ, חוץ מבכפולים, כמו שיתבאר בעקר השנים עשר במאמר זה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב#|סימן ב]])}}. ונמצאה האל"ף כתובה אחר הקמץ במלת {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן}} {{ק|([[הושע י יד]])}} והיא נחה, ובאה נעה במלת {{צ|'''וְרָאֲמָה''' וְיָשְׁבָה}} {{ק|([[זכריה יד י]])}}, ושני האל"פין הם במקום וי"ו. וכן בנסתרים ונסתרה הפ"א קמוצה ובטעם מלעיל להורות על וי"ו הנחה, כמו קָ֫מוּ, קָ֫מָה. אבל בשאר הגופים הפ"א פתוחה, כמו קַמְתָּ, קַמְתִּי וכו', וזה מפני השוא הנח ששייך בכל עבר קל, שאם היתה הפ"א קמוצה לא היה השוא נח כי אם נע, כמו שיתבאר פרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ח|שיר השמיני]]. גם יבא העבר בצירי לגזרת פָּעֵל, כמו {{צ|כַּאֲשֶׁר '''מֵת''' אַהֲרֹן אָחִיךָ}} {{ק|([[דברים לב נ]])}}, {{צ|כִּי '''מֵתוּ''' כָּל הָאֲנָשִׁים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, וכן {{צ|'''כֵּנִים''' אֲנַחְנוּ לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים}} {{ק|([[בראשית מב יא]])}}, {{צ|מַדּוּעַ אַתֶּם '''לֵנִים''' נֶגֶד הַחוֹמָה}} {{ק|([[נחמיה יג כא]])}}. ולגזרת פָּעוֹל: {{צ|הַבֹּקֶר '''אוֹר''' וְהָאֲנָשִׁים שֻׁלְּחוּ הֵמָּה וַחֲמֹרֵיהֶם}} {{ק|([[בראשית מד ג]])}}, {{צ|כִּי '''אֹרוּ''' עֵינַי}} {{ק|([[ש"א יד כט]])}}, ודומיהם מעטים. ===ב=== הבינוני כלו הפ"א בקמץ. ואין הפרש בין הבינוני ובין העבר לנסתר יחיד, כמו {{צ|'''בָּא''' אָחִיךָ בְּמִרְמָה}} {{ק|([[בראשית כז לה]])}} הוא עבר, {{צ|אָנֹכִי '''בָּא''' אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן}} {{ק|([[שמות יט ט]])}} הוא בינוני. אבל בנקבה יש הפרש, כי העבר מלעיל, כמו {{צ|וְרָחֵל '''בָּ֗אָה'''}} {{ק|([[בראשית כט ט]])}}, והבינוני מלרע, כמו {{צ|וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ '''בָּאָ֖ה'''}} {{ק|([[בראשית כט, ו|שם פסוק ו]])}}. ובא בצירי לגזרת פָּעֵל, כמו {{צ|'''מֵת''' אַתָּה}} {{ק|([[ישעיהו לח א]])}}. ולגזרת פָּעוֹל, כמו טוֹב, טוֹבִים. ===ג=== הפעול והמקור והצווי בכלם העי"ן שרוקה על הרוב; המקור כמו {{צ|לֹא אוּכַל '''קוּם'''}} {{ק|([[איכה א יד]])}}; הצווי: {{צ|'''קוּם''' קְרָא}} {{ק|([[יונה א ו]])}}; וכן הפעול, אבל לא נוכל לעשותו מן קוּם כי הוא פועל עומד, אך נעשה אותו מן שׂוּם שהוא פועל יוצא, ונאמר שׂוּם, שׂוּמִים, כמו {{צ|עַל פִּי אַבְשָׁלוֹם הָיְתָה '''שׂוּמָה'''}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}}, שׂוּמוֹת. ונמצא המקור והצווי בחולם על דרך הכפולים, כמו {{צ|'''קוֹם''' יָקוּמוּ דְבָרַי}} {{ק|([[ירמיהו מד כט]])}}, {{צ|'''פּוֹר''' הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ '''מוֹט''' הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ}} {{ק|([[ישעיהו כד יט]])}}; והצווי, כמו {{צ|'''וְשׁוֹב''' אֵלַי נְאֻם יְיָ}} {{ק|([[ירמיהו ג א]])}}, {{צ|'''מֹל''' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[יהושע ה ב]])}}. ===ד=== העתיד – אותיות אית"ן קמוצים להורות על וי"ו עי"ן-הפעל, כמו אָקוּם, יָקוּם וכולי. והוי"ו השרוקה אינה עי"ן-הפעל, רק וי"ו המשך, כוי"ו אֶפְקוֹד, יִפְקוֹד וכו'. ויש אומרים כי היא שרשית, והראיה מן יָקוּמוּ, תָּקוּמוּ, שאם לא היתה הוי"ו שרשית היינו אומרים יָקְמוּ, תָּקְמוּ, על משקל יִפְקְדוּ, תִּפְקְדוּ, שאין בהם וי"ו. ===ה=== גם נמצאים בחולם, כמו {{צ|וְאַל '''תָּקֹץ'''}} {{ק|([[משלי ג יא]])}}. וכן במסורת: כל יָחוֹס תָּחוֹס בחולם, בר מן חד בשורק: {{צ|לֹא '''תָחוּס''' עֵינָם}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, וכל אָחוּס דכוותיה בשורק. ובהפסק יבא העתיד תמיד בחולם, כמו {{צ|יְחִי רְאוּבֵן וְאַל '''יָמֹ֑ת'''}} {{ק|([[דברים לג ו]])}}, {{צ|וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה '''וַיָּמֹֽת'''}} {{ק|([[בראשית ה ה]])}}. אבל כשיהיו זולת בהפסק ישוב החולם לקמץ-חטף, ובפרט עם וי"ו ההפוך, כמו {{צ|'''וַיָּקָם''' אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת}} {{ק|([[בראשית כג ז]])}}, {{צ|'''וַיָּקָץ''' מוֹאָב}} {{ק|([[במדבר כב ג]])}}. וכן זולת וי"ו ההפוך בהסכמה למלה זערה, כמו {{צ|'''יָשָׁב'''־נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ}} {{ק|([[דניאל ט טז]])}}, {{צ|'''תָּשָׁב'''־נָא נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד}} {{ק|([[מ"א יז כא]])}}. והקמץ השני מכל אלו נקרא קמץ-חטוף, וזה יתבאר לך בפרק שירה בשיר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#יא|אחד עשר]]. ===ו=== בנין נִפְעַל – העבר בנו"ן קמוצה בשלש גופי הנסתרים, כמו נָכוֹן, נָכוֹנוּ, נָכוֹנָה. ובשאר הגופים נהפך הקמץ לשוא כדינו והחולם יהפך לשורק, כמו {{צ|כִּי '''נְבֻנוֹתִי'''}} {{ק|([[ישעיהו י יג]])}}, {{צ|'''נְפוּגוֹתִי''' וְנִדְכֵּיתִי}} {{ק|([[תהלים לח ט]])}}, וזה כדי שלא יהיו שני חולמים יחד. ===ז=== הבינוני ליחיד כמו העבר, ובשאר הגופים יהפך הקמץ לשוא, כמו נָכוֹן, נְכוֹנִים וכולי. המקור והצווי באים בה"א חרוקה בראש ודגש אחריה כמו בשלמים: הִכּוֹן; וכן אֶכּוֹן, יִכּוֹן, תִּכּוֹן, נִכּוֹן וכולי. <קטע סוף=ב ז/><קטע התחלה=ב ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בויכוח להוכיח שבנין פִּעֵל שבגזרה זו הוא הבנין אשר קראו לו קצת המדקדקים 'מרובע' ''' ===א=== בנין פִּעֵל ופֻּעַל. הנה הגעתי אל המקום אשר אמרתי בתחילת המאמר הראשון {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א#ה|עיקר א סימן ה]])}} כי אוכיח שבנין המרובע לא נמצא כלל. דע כי אמרו קצת המדקדקים על מלת {{צ|'''תְּאׇכְלֵהוּ''' אֵשׁ}} {{ק|([[איוב כ כו]])}}, {{צ|'''מְלׇשְׁנִי''' בַסֵּתֶר}} {{ק|([[תהלים קא ה]])}}, {{צ|'''לִמְשֹׁפְטִי''' אֶתְחַנָּן}} {{ק|([[איוב ט טו]])}}, שהם מבנין מרובע, בעבור הקמץ-חטוף שבפ"א-הפעל שלהם שהוא במקום חולם להורות על וי"ו נחה אחר פ"א-הפעל; העבר הקל: אוֹכֵל, אוֹכַלְתָּ, לוֹשֵׁן, לוֹשַׁנְתָּ, שׁוֹפֵט, שׁוֹפַטְתָּ, הרי ארבע אותיות שרשיות, עד כאן לשונם. אכן אני אומר כי אין להביא ראייה משלש אלה, כי לא נמצאו רק אותם לבד ואין לבנות בנין בעבורם, רק הם בכלל הזרים או המורכבים כאשר יתבאר בספר ההרכבה כל אחת ואחת במקומה {{ק|([[ספר הרכבה#תְּאָכְלֵהוּ|תְּאָכְלֵהוּ]], [[ספר הרכבה#מְלָשְׁנִי|מְלָשְׁנִי]], [[ספר הרכבה#לִמְשֹׁפְטִי|לִמְשֹׁפְטִי]])}}. ומה שאמרו עוד שנמצאים בגזרה זו מרובעים אמיתיים, כמו מן בּוּן נאמר בּוֹנֵן, הוי"ו הנחה היא עי"ן-הפעל ואחר כך שני נוני"ן שהן שני למ"די-הפעל, הרי ארבע אותיות שרשיות, על כן נקראים מרובעים אמתים, עד כאן לשונם. ===ב=== על זה אשיב ואומר כי אמת הוא שבּוֹנֵן וקוֹמֵם ושׁוֹבֵב כפול בהם למ"ד-הפעל, אבל הם מבנין פִּעֵל הדגוש, ולפי שהוי"ו נחה אי אפשר להדגישה, כי אין דגש לעולם תוך אות נחה, לכך כפלו בהם למ"ד-הפעל תמורת הדגש, ואמרו בּוֹנֵן במקום בִּוֵּן. והראיה על זה, שגם בהִתְפַּעֵל שבגזרה זו כפלו בו למ"ד-הפעל במקום הדגש, ואמרו הִתְבּוֹנֵן במקום הִתְבַּוֵּן. וכן בפֻּעַל שגם הוא צריך לדגש, אמרו {{צ|בְּאֵין תְּהֹמוֹת '''חוֹלָלְתִּי'''}} {{ק|([[משלי ח כד]])}} במקום חֻוַּלְתִּי, וכן {{צ|מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר '''כּוֹנָנוּ'''}} {{ק|([[תהלים לז כג]])}} הוא מבנין פֻּעַל במקום כֻּוְּנוּ, וכן {{צ|'''יְמוֹלֵל''' וְיָבֵשׁ}} {{ק|([[תהלים צ ו]])}} מבנין פֻּעַל מגזרה זו. והאומרים שהם על משקל יְקוֹמֵם, יְשׁוֹבֵב, מבנין המרובע, צריכין לומר שהם פעלים עומדים; אבל לא כן דעתי, כי כל זה הבנין דינו להיות יוצא, וזה גם הוא לי לישועה, כי הוא במקום פִּעֵל שהוא תמיד יוצא, כמו שכתבתי בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ט|מאמר א עיקר ט]])}}. ועוד ראייה אחרת שזה הבנין הוא במקום פִּעֵל, כי הבינוני והפעול שבו הם במ"ם שואית בראש, וכן אותיות בכל"ם ואותיות אית"ן כלם בשוא כדין כל בנין פִּעֵל; וההפרש שבין הבינוני והפעול הוא שהבינוני בצירי, כמו {{צ|'''מְשֹׁבֵב''' נְתִיבוֹת}} {{ק|([[ישעיהו נח יב]])}}, והפעול בקמץ, כמו {{צ|וְהוּא '''מְחֹלָל''' מִפְּשָׁעֵנוּ}} {{ק|([[ישעיהו נג ה]])}}. ===ג=== והכלל כי בנין פִּעֵל שבגזרה זו נקודה הפ"א בחולם להורות על וי"ו הנחה שהוא עי"ן-הפעל, וכפול בו למ"ד-הפעל במקום הדגש ונקודה בצירי, כמו בּוֹנֵן, קוֹמֵם, והנקודות הנוספות בראש כלם הם בשוא על דרך בנין פִּעֵל. ובזה הדרך יבא בנין פֻּעַל, ואין הפרש ביניהם כי אם לפי הענין, כמו {{צ|'''כּוֹנְנוּ''' חִצָּם}} {{ק|([[תהלים יא ב]])}}, הוא מבנין שקורא אני פִּעֵל, {{צ|מִצְעֲדֵי גֶבֶר '''כּוֹנָנוּ'''}} מבנין פֻּעַל; {{צ|'''חֹלְלָה''' יָדוֹ}} {{ק|([[איוב כו יג]])}} מבנין פִּעֵל, {{צ|לִפְנֵי גְבָעוֹת '''חוֹלָלְתִּי'''}} {{ק|([[משלי ח כה]])}} מבנין פֻּעַל, כאשר כתבתי לעיל. ===ד=== בנין הִפְעִיל – העבר כלו הה"א בצרי בראש. ובשלשה גופי הנסתרים הפ"א בחירק, כמו הֵקִים, הֵקִימוּ, הֵקִימָה. ובשאר הגופים בפתח, כמו הֵקַמְתָּ, הֵקַמְתִּי וכולי; ולפעמים אף בהם הפ"א בחירק, אבל הה"א בחטף-פתח או בחטף-סגול, כמו הֲקִימוֹתָ, הֲקִימוֹתִי, {{צ|'''הֱקִיצוֹתִי''' כִּי יְיָ יִסְמְכֵנִי}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}. הבינוני – המ"ם בצירי כמו ה"א העבר, ובשאר הגופים הצרי תהפך לשוא כדינו, כמו מֵקִים, מְקִימִים. הפעול – המ"ם בשורק כדינו, כמו מוּקָם, מוּקָמִים וכולי. המקור בה"א קמוצה להבדיל בינם ובין העבר, ופ"א-הפעל בצרי, כמו הָקֵם. אבל עם בכל"ם בחירק, כמו בְּהָקִים, כְּהָקִים וכולי. ===ה=== וכן הצווי ליחיד ולרבות בצרי ובשאר בחירק: הָקֵם, הָקִימוּ, הָקִימִי, הָקֵמְנָה. ולפעמים הפילו ה"א הבנין מהמקור והצווי, כמו {{צ|נִצָּב '''לָרִיב''' יְיָ וְעֹמֵד '''לָדִין''' עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו ג יג]])}}, שהוא כמו לְהָרִיב, לְהָדִין; ובצווי, כמו {{צ|'''שִׂים''' כֹּה}} {{ק|([[בראשית לא לז]])}}, {{צ|'''לִין''' פֹּה}} {{ק|([[שופטים יט ט]])}}, ובתוספת ה"א, כמו {{צ|'''בִּ֣ינָה''' הֲגִיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, לכן המלה מלעיל; ולרבים נמצאים לרוב בחסרון ה"א, כמו שִׂ֫ימוּ, שִׂ֫יחוּ, שִׁ֫ירוּ, שִׁ֫יתוּ, גִּ֫ילוּ, לִ֫ינוּ, כלם מלעיל; וכן לנקבה: {{צ|'''שִׁתִי''' לִבֵּךְ}} {{ק|([[ירמיהו לא כ]])}}, {{צ|'''לִינִי''' הַלַּיְלָה}} {{ק|([[רות ג יג]])}}. ונמצאה הה"א החסרה בעבר, והיא {{צ|'''בִּינֹתִי''' בַּסְּפָרִים}} {{ק|([[דניאל ט ב]])}}, במקום הֲבִינוֹתִי. וכן {{צ|לְדַיָּגִים רַבִּים '''[[ספר הרכבה#וְדִיגוּם|וְדִיגוּם]]'''}} {{ק|([[ירמיהו טז טז]])}}, אמרו שהוא כמו וַהֲדִיגוּם, עיין בספר ההרכבה. אך דע כי לא יבא זה החסרון רק בפעלים שלא נמצא מהם צווי בבנין הקל כמו אלה שזכרתי, כי לא נוכל לומר שׂוּמוּ, שׂוּחוּ, שׁוּתוּ, גּוּלוּ, לוּנוּ. גם ברובם לא נמצא העתיד בקל לומר אָבוּן, אָשׁוּר, אָשׁוּת, אָשׂוּם, אָשׂוּשׂ, אָגוּל. גם שאר פעולות בנין הקל לא נמצאו בהם כי אם מזער, כמו {{צ|אֲשֶׁר '''שָׁר''' לַייָ}} {{ק|([[תהלים ז א]])}}, {{צ|כִּי '''שָׁת''' לִי אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, {{צ|'''בַּנְתָּה''' לְרֵעִי}} {{ק|([[תהלים קלט ב]])}}, ודומיהם מעטים. אבל הפעלים שנמצא בהם הקל וההִפְעִיל לרוב, כמו קָם, שָׁב, סָר, בָּא, שנמצא כמו הֵקִים, הֵשִׁיב, הֵבִיא, לא יבא הצווי בחסרון ה"א לעולם, כי לא נוכל לומר קִים, שִׁיב, סִיר, בִּיא ודומיהם. וזכור לך הכלל ותצפנהו כי טוב הוא, ולא קדמני בו אדם. ===ו=== העתיד גם יבא בו אותיות האית"ן בקמץ, כמו אָבִין, יָבִין וכולי. והיה ראוי להיות בצרי כמו מ"ם הבינוני, כאשר נתתי כללו בבנין פִּעֵל מהשלמים [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ב#ד|במאמר זה בעיקר השני בסימן ד]]. אכן בא בקמץ להבדילו מעתיד הקל שבנחי פ"א יו"ד שהם בצרי, כמו אֵשֵׁב, יֵשֵׁב, וכולי, לכן נקדו זה האית"ן בקמץ כאית"ן הקל שבגזרה זו. אבל אותם בפ"א שרוקה כמו אָקוּם, יָקוּם, ואלו הם בפ"א חרוקה: אָקִים, יָקִים וכולי, או בצרי: יָקֵם, וכאשר יבא בהם וי"ו ההפוך ישוב הצרי לסגול, כמו וַיָּ֫קֶם, וַיָּ֫שֶׁב, וזה לפי שהם בטעם מלעיל. בנין הׇפעל – כבר כתבתי בנחי פ"א יו"ד [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#יא|במאמר זה בעקר ו בסימן יא]]. ===ז=== בנין הִתְפַּעֵל – כבר כתבתי לעיל בבנין פִּעֵל בעקר זה בסימן ב שדינו לבא כפול בלמ"ד-הפעל במקום הדגש, כמו הִתְבּוֹנֵן, הִתְבּוֹנַנְתָּ וכולי. הבינוני: מִתְבּוֹנֵן. המקור והצווי: הִתְבּוֹנֵן, כמו העבר. העתיד: אֶתְבּוֹנֵן, יִתְבּוֹנֵן, תִּתְבּוֹנֵן וכולי.<קטע סוף=ב ח/><קטע התחלה=ב ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בביאור גזרת נחי למ"ד אל"ף כמו קָרָא''' ===א=== בנין הקל כלו באל"ף נחה וקמץ לפניה, חוץ בנסתרים ונסתרה שהאל"ף נעה, כמו קָרְאוּ, קָרְאָה. ובבינוני ובפעול נחה האל"ף ליחיד לבד ובשאר הגופים נעה, כמו קוֹרֵא, קוֹרְאִים, קָרוּא, קְרוּאִים וכולי. המקור: קְרֹא, ועם אותיות בכל"ם: בִּקְרֹא, כִּקְרֹא, לִקְרֹא, מִקְרֹא. ובא לפעמים בתי"ו נוספת על דרך נחי למ"ד ה"א אשר אבאר בעקר שאחר זה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר י#ג|עיקר י סימן ג]])}}, כמו {{צ|לְבִלְתִּי '''קְרֹאות''' לָנוּ}} {{ק|([[שופטים ח א]])}}, {{צ|לְפִי '''מְלֹאת''' לְבָבֶל}} {{ק|([[ירמיהו כט י]])}}. ===ב=== וכן תתחלף זו הגזרה בהרבה מקומות עם נחי למ"ד ה"א, ואין לי להאריך. הצווי: קְרָא, האל"ף נחה, ובשאר הגופים נעה, כגון קִרְאוּ, קִרְאִי, קִרְאֶנָה. ובא בחסרון ה"א, כמו {{צ|'''קִרְאֶן''' לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם}} {{ק|([[שמות ב כ]])}}. ובא האל"ף נחה במלת {{צ|'''קְרֶאןָ''' לִי מָרָא}} {{ק|([[רות א כ]])}}. ===ג=== ואותיות אית"ן נקודות כמו בשלמים, ואל"ף נחה כאשר היא בסוף התיבה, כמו אֶקְרָא, יִקְרָא וכולי, אבל כשאחריה אות אז היא נעה, כמו יִקְרְאוּ, תִּקְרְאוּ, תִּקְרְאִי, אבל ברבות היא נחה, כמו {{צ|'''תִקְרֶאנָה''' מִלְחָמָה}} {{ק|([[שמות א י]])}}. ===ד=== וכל שאר הבנינים הולכים על זה הדרך, רק שבהם בא צירי על הרוב לפני האל"ף הנחה בעוברים הנמצא ובמדבר בעדו, כמו נִקְרֵאתָ, נִקְרֵאתִי, מִלֵּאתָ, מִלֵּאתִי, הִמְצֵאתָ, הִמְצֵאתִי. וכבר כתבתי לך {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ב|עיקר א סימן ב]])}} כי רבים מנחי פ"א אל"ף באים על משקל פָּעֵל בצרי, וכלם פעלים עומדים, כמו מָלֵא, שָׂנֵא, יָרֵא ודומיהם, עיין שם. <קטע סוף=ב ט/><קטע התחלה=ב י/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור נקודת גזרת נחי למ"ד ה"א, כמו גָּלָה''' ===א=== בנין הקל – נחלקה הה"א לארבע אופנים; האופן הראשון שתבא נחה בסוף, כמו גָּלָה; השני שהיא נעדרת, כמו גָּלוּ; השלישי שנהפכה לתי"ו רפויה, כמו גָּלְתָה; הרביעי בשאר הגופים נהפכה ליו"ד: גָּלִיתָ וכולי. ובכלם הפ"א נקודה כבשלמים. ודע כי בגופי הנסתרים והנסתרה, תהפך לפעמים הה"א ליו"ד נעה, כמו מן חָסָה – {{צ|צוּר '''חָסָיוּ''' בוֹ}} {{ק|([[דברים לב לז]])}}, {{צ|בְךָ '''חָסָיָה''' נַפְשִׁי}} {{ק|([[תהלים נז ב]])}}, על משקל פָּקָדוּ, פָּקָדָה. ===ב=== הבינוני ליחיד – הה"א נחה וסגול לפניה על הרוב, כמו גּוֹלֶה, להבדילו מנחי למ"ד אל"ף שהוא בצירי, כמו קוֹרֵא, כאשר כתבתי בעקרו {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ט#א|עיקר ט סימן א]])}}. ובהסמכו למלה זעירה או למלה מלעיל, גם הוא בצירי, ויהיה בטעם מלעיל, כמו {{צ|וַיְהִי '''בֹּ֣נֶה''' עִ֔יר}} {{ק|([[בראשית ד יז]])}}, {{צ|'''עֹ֥שֵׂה''' פֶֽלֶא}} {{ק|([[שמות טו יא]])}} ודומיהם רבים, ונמנים על פי המסורת. והיחידה היא בקמץ לפני הה"א, כמו {{צ|אֶסְתֵּר '''עֹשָׂה'''}} {{ק|([[אסתר ב יח]])}}. וברבים וברבות נעדרה הה"א, כמו גּוֹלִים, גּוֹלוֹת. ===ג=== הפעול – נהפך בו הה"א ליו"ד נעה בכל הגופים, ונקודתו כמו בשלמים, כמו גָּלוּי, גְּלוּיִם וכולי. המקור – הפ"א קמוצה והעי"ן בחולם בה"א נחה בסוף כשהוא זולת בכל"ם ומחובר לפני הפעלים, כמו {{צ|'''רָאוֹ''' רָאִינוּ}} {{ק|([[בראשית כו כח]])}}, {{צ|'''עָשֹׂה''' יַעֲשֶׂה לּוֹ}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}. וכשאינו מחובר אל הפעלים הוא בשוא, כמו {{צ|'''רְאֹה''' פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי}} {{ק|([[בראשית מח יא]])}}, {{צ|'''עֲשֹׂה''' צְדָקָה וּמִשְׁפָּט}} {{ק|([[משלי כא ג]])}}. וכן לאחר הפעלים: {{צ|הִסְכַּלְתָּ '''עֲשׂוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לא כח]])}}. אבל עם בכל"ם תהפך הה"א לוי"ו נחה ובתוספת תי"ו בסוף, כמו בִּגְלוֹת, כִּגְלוֹת וכולי. גם זולת בכל"ם, כמו {{צ|'''גְּלוֹת''' הָאָרֶץ}} {{ק|([[שופטים יח ל]])}}, ודומיהם מעטים. ונמצא אחד מחובר אל הפעל עם התי"ו, כמו {{צ|'''הֱיוֹת''' אֶהְיֶה כָמוֹךָ}} {{ק|([[תהלים נ כא]])}}, ואין לו דומה. ===ד=== הצווי ליחיד בשוא ונחה בו הה"א בסוף וצירי לפניה, כמו גְּלֵה. וברבים וביחידה נעדרת הה"א, כמו גְּלוּ, גְּלִי. וברבות נהפכת ליו"ד נחה וסגול לפניה, כמו {{צ|אֶל שָׁאוּל '''בְּכֶינָה'''}} {{ק|([[ש"ב א כד]])}}, או בלי יו"ד, כמו {{צ|צְאֶנָה '''וּרְאֶנָה'''}} {{ק|([[שה"ש ג יא]] עי"ש)}}; אף על פי שצְאֶנָה שרשו יָצָא, בא על משקל רְאֶנָה, כדי לזווג המלות. העתיד – תשים אותיות אית"ן על הצווי ותמצאהו, ונקודתו כבשלמים. והנה כל הכללים שזכרתי בבנין זה בהתהפכות הה"א ליו"ד או לתי"ו וחסרונה מכל וכל, הם כוללים כל ז' הבנינים. ונקודת הפ"א ואותיות הנוספות כמו מ"ם הבינוניים והפעולים, ואותיות בכל"ם ואית"ן של כל הבנינים נקודתם כמו בשלמים, לכן אין צריך לבאר כל אחד ואחד. ===ה=== ודע כי עי"ן-הפעל שבעבר לנסתר היחיד בכלם קמוצה, כמו גָּלָה, נִגְלָה, גִּלָּה, הִגְלָה, כן כלם. ובעתיד היא בסגול, כמו אֶגְלֶה, אִגָּלֶה, אֲגַלֶּה, אֲגֻלֶּה, אַגְלֶה וכולי. וכן בינוני ליחיד היא סגולה, וליחידה קמוצה. וכן בפעולים, חוץ מפעול בבנין הקל, כמו שכתבתי לעיל בסימן ג. והמקורים כלם עם בכל"ם בתי"ו בסוף וחולם לפניה. והצווים כלם בצירי, כמו גְּלֵה, הִגָּלֵה, גַּלֵּה, הַגְלֵה וכולי. ועוד ראוי שתדע, כי רוב העתידים שבגזרה זו יבאו לפעמים בחסרון ה"א השורש, כמו בקל: אִ֫גֶּל, יִ֫גֶּל, תִּ֫גֶּל, נִ֫גֶּל, בחירק ובסגול ומלעיל. ונמצאים באותיות אית"ן בצרי, כמו {{צ|אַל '''תֵּפֶן'''}} {{ק|([[במדבר טז טו]])}}, {{צ|'''וַתֵּתַע''' בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}}. בנִפְעַל: אִגָּל, יִגָּל, תִּגָּל, נִגָּל, בחירק ובקמץ. בפִּעֵל: אֲגַל, יְגַל, תְּגַל, נְגַל, בשוא ובפתח. בבנין פֻּעַל והׇפעל לא נמצאו בחסרון ה"א. ובהִפְעִיל: אֶ֫גֶל, יֶ֫גֶל, תֶּ֫גֶל, נֶ֫גֶל, בשש נקודות. בהִתְפַּעֵל: אֶתְגַּל, יִתְגַּל, תִּתְגַּל, נִתְגַּל. ===ו=== ודע כי על הרוב לא יבא זה החסרון רק עם וי"ו ההפוך, כמו בקל: {{צ|'''וַיִּבֶן''' יְיָ אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, בנִפְעַל: {{צ|'''וַיִּקָּר''' אֱלֹהִים}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, בפִּעֵל: {{צ|'''וַיְצַו''' יְיָ אֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית ב טז]])}}, בהִפְעִיל: {{צ|'''וַיֶּפֶן''' זָנָב אֶל זָנָב}} {{ק|([[שופטים טו ד]])}}, בהִתְפַּעֵל: {{צ|'''וַיִּתְגַּל''' בְּתוֹךְ אׇהֳלֹה}} {{ק|([[בראשית ט כא]])}}. וסימנך: {{צ|הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ '''תִּלְאֶה'''}} {{ק|([[איוב ד ב]])}} עם ה"א, וכתיב אחריו {{צ|תָּבוֹא אֵלֶיךָ '''וַתֵּלֶא'''}} {{ק|([[איוב ד ה|שם פסוק ה]])}} בחסרון ה"א. ומעטים נמצאים בלי וי"ו ההפוך, כמו {{צ|אַל '''תֵּפֶן''' אֶל מִנְחָתָם}} {{ק|([[במדבר טז טו]])}}, {{צ|וְסוֹד אַחֵר אַל '''תְּגָל'''}} {{ק|([[משלי כה ט]])}}, {{צ|'''יַעַשׂ''' יְיָ עִמָּכֶם}} {{ק|([[רות א ח]])}} ודומיהם. ===ז=== הצווי ליחיד בא לפעמים בחסרון ה"א, כמו בפִּעֵל: {{צ|'''צַו''' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[במדבר כח ב]])}}, {{צ|'''גַּל''' מֵעָלַי}} {{ק|([[תהלים קיט כב]])}}; בהִפְעִיל: {{צ|'''הֶרֶף''' מִמֶּנִּי}} {{ק|([[דברים ט יד]])}}, {{צ|'''הֶרֶב''' כַּבְּסֵנִי}} {{ק|([[תהלים נא ד]])}}; בהִתְפָּעֵל: {{צ|שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ '''וְהִתְחָל'''}} {{ק|([[ש"ב יג ה]])}}. אבל בקל ובנִפְעַל לא יבא הצווי בחסרון ה"א לעולם. ===ח=== ודע כי ארבע שרשים הם שלמ"דיהם ה"א ולא תנוח לעולם, וסימנך תגנ"ך, פירוש: תָּמַהּ, גָּבַהּ, נָגַהּ, כָּמַהּ. ולכן הם נקודים קמץ ופתח כמו השלמים, לא כנחי הה"א שהם לעולם בשני קמצין, ולכן הפתוחים הם במפיק להורות על שלמותם, ותאמר מן גָּבַהּ – {{צ|'''וַיִּגְבַּהּ''' יְיָ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו ה טז]])}}, {{צ|יַעַן כִּי '''גָבְהוּ''' בְּנוֹת צִיּוֹן}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}; ומן כָּמַהּ – {{צ|'''כָּמַהּ''' לְךָ בְשָׂרִי}} {{ק|([[תהלים סג ב]])}}, תוכל לומר כָּמַהְתָּ, כָּמַהְתִּי אף על פי שלא נמצא; ומן נָגַהּ – {{צ|וְלֹא '''יִגַּהּ''' שְׁבִיב אִשּׁוֹ}} {{ק|([[איוב יח ה]])}}; ומן תָּמַהּ – {{צ|הֵמָּה רָאוּ כֵּן '''תָּמָהוּ'''}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|אַל '''תִּתְמַהּ''' עַל הַחֵפֶץ}} {{ק|([[קהלת ה ז]])}}, במפיק. אבל {{צ|'''וַיִּתְמַהְמָהּ'''}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}} וכן {{צ|'''הִתְמַהְמְהוּ''' וּתְמָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו כט ט]])}}, שרשם מַהְמַהּ מן המרובעים, לכן לא נכללו עם הארבעה הנזכרים. ויש מחלוקת על {{צ|'''וַתֵּלַהּ''' אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מז יג]])}} אם שרשו לָאָה, או לָהָה וממנו נאמר {{צ|'''כְּמִתְלַהְלֵהַּ''' הַיֹּרֶה}} {{ק|([[משלי כו יח]])}}, ולא עלי הריב הזה, כי אין לי עסק בנסתרות. <קטע סוף=ב י/><קטע התחלה=ב יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור נקודת בנין הקל והנִפְעַל מגזרת הכפולים''' ===א=== והם אשר שתי אותיות האחרונות דומות בהם, כמו סָבַב, שָׁלַל, גָּזַז ודומיהם. ושאר מיני הכפל כבר דברתי בם [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג#ו|במאמר הראשון בעקר השלישי בסימן ששי]]. ועתה דע כי יש מאלו הכפולים אשר יבאו לפעמים כשלמים, כמו סָבַב, שָׁלַל, גָּזַז, סָבַבְתָּ, שָׁלַלְתָּ, גָּזַזְתָּ ודומיהם, ואין צריך לבארם. אכן על הרוב יבאו בחסרון אות אחת מהכפולים, והאחרת היא דגושה להורות עליה, כמו סַבּוֹתָ, סַבּוֹתִי. וצריכים אנחנו לומר כי החסרה היא עי"ן-הפעל והדגושה היא למ"ד-הפעל, כי אם היה להפך לא היה כח בדגש להורות עליה, כי תמיד דגש מורה על מה שחסר לפניו לא על מה שאחריו, והבן וזכור זה כי הוא כלל גדול בדקדוק. ===ב=== העבר – סַב, הפ"א פתוחה להבדילו מנחי העי"ן אשר היא בהם קמוצה, ועוד בעבור הדגש הבא אחריו בשאר הגופים, כמו סַבּוֹתָ, סַבּוֹתִי וכולי. כי אם היה הסמ"ך קמוצה לא היה יכול הדגש לבא, כי לא יבא דגש אחר קמץ. ===ג=== וכן הבינוני בפתח בעבור זה, כמו סַב, סַבִּים וכולי. ואפילו אותם שהם קמוצים על פי המסורה, כמו {{צ|'''תָּם''' וְיָשָׁר}} {{ק|([[איוב א א]])}}, נאמר ממנו {{צ|יִהְיוּ '''תַמִּים'''}} {{ק|([[שמות כו כד]])}}. אבל {{צ|צַדִּיק '''תָּמִים'''}} {{ק|([[בראשית ו ט]])}} שהוא בקמץ הוא לשון יחיד, נאמר הרבים מהם תְּמִימִים, על משקל חָסִיד – חֲסִידִים. והנה אין הפרש בין העבר ובין הבינוני ליחיד כי אם לפי הענין, כמו {{צ|אִם '''תַּם''' הַכֶּסֶף}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}} הוא עבר, {{צ|נְקִי כַפַּיִם '''וּבַר''' לֵבָב}} {{ק|([[תהלים כד ד]])}} הוא בינוני תואר. אבל בנקבה יש הפרש, כי העבר מלעיל, כמו {{צ|הַמִּשְׂגָּב '''וָחָֽתָּה'''}} {{ק|([[ירמיהו מח א]])}}, והבינוני מלרע, כמו {{צ|וְלָשׁוֹן '''רַ֝כָּ֗ה'''}} {{ק|([[משלי כה טו]])}}. הפעול לא יבא כי אם בשלמות, כמו {{צ|וְאַתְּ '''שָׁדוּד''' מַה תַּעֲשִׂי}} {{ק|([[ירמיהו ד ל]])}}, {{צ|וְשַׁלַּח '''רְצוּצִים'''}} {{ק|([[ישעיהו נח ו]])}} וכולי. המקור והצווי יבא בחולם, כדי להבדילם מנחי העי"ן שהם בשורק. המקור: {{צ|רַב לָכֶם '''סֹב''' אֶת הָהָר הַזֶּה}} {{ק|([[דברים ב ג]])}}; הצווי: {{צ|'''סֹב''' דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי}} {{ק|([[שה"ש ב יז]])}}, {{צ|'''סֹ֣בּוּ''' צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ}} {{ק|([[תהלים מח יג]])}}, {{צ|'''סֹ֥בִּי''' עִיר}} {{ק|([[ישעיהו כג טז]])}}, מלעיל, וזה יתבאר לך יותר [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה|בפרק שירה]]. העתיד – אותיות אית"ן בקמץ כמו בנחי העי"ן, אבל ההפרש שביניהם שבאלו הפ"א בחולם על רוב: {{צ|וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר '''אָחֹן'''}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, וכן לרבים: {{צ|וְגַם שֹׁל '''תָּשֹׁלּוּ''' לָהּ}} {{ק|([[רות ב טז]])}}, {{צ|'''יָרֹנּוּ''' יֹשְׁבֵי סֶלַע}} {{ק|([[ישעיהו מב יא]])}}, וכן יָסֹבּוּ, תָּסֹבּוּ, תָּסֹבִּי, {{צ|וְהִנֵּה '''תְסֻבֶּינָה''' אֲלֻמֹּתֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית לז ז]])}}, {{צ|וּפָרָשָׁיו לֹא '''יְדֻקֶּנּוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כח]])}}; ונחי העי"ן בשורק על הרוב כמו שכתבתי שם. ויש אומרים שיבא האית"ן בדגש, כמו יִתֹּם וכולי, ואדבר בם בבנין נִפְעַל הבא אחר זה. ===ד=== בנין נִפְעַל – העבר בשלש גופי הנסתרים בנו"ן קמוצה. ופ"א-הפעל נקודה באחד משלשה פנים, כמו שיבא גם כן בנין הקל מהשלמים פָּעַל, פָּעֵל, פָּעוֹל, כמו שבארתי שם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ב|מאמר ב עיקר א סימן ב]])}}. הפתוחים, כמו {{צ|'''וְנָקַל'''}} {{ק|([[מ"ב ג יח]])}}, {{צ|'''וְנָסַב''' הַגְּבוּל}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}}, {{צ|וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ '''וְנָמַֽס'''}} {{ק|([[שמות טז כא]] עי"ש)}}, והיה ראוי בשני קמצין בעבור ההפסק, אלא שהוא פתח דספרא, ודין פתח דספרא יתבאר בספר מסורת המסורת במאמר העשירי בעזרת האל. ושאר הגופים דגושים, כמו {{צ|'''נָסַבּוּ''' עַל הַבַּיִת}} {{ק|([[בראשית יט ד]])}}, נְסַבּוֹתֶם, נְסַבּוֹנוּ וכולי. והצרויים, כמו {{צ|'''נָמֵס''' בְּתוֹךְ מֵעָי}} {{ק|([[תהלים כב טו]])}}, {{צ|'''נָסֵבָּה''' אֵלָי}} {{ק|([[יחזקאל כו ב]])}}. והחולמים לא נמצאים רק הרבים, כמו {{צ|'''וְנָגֹלּוּ''' כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם}} {{ק|([[ישעיהו לד ד]])}}, {{צ|'''נָגֹזּוּ''' וְעָבָר}} {{ק|([[נחום א יב]])}}, ונוכל לומר היחיד נָגוֹל, נָגוֹז, על משקל נָמוֹךְ הנמצא בדברי רבותינו ז"ל, שרשו מָכַך מן {{צ|'''וַיָּמֹכּוּ''' בַּעֲוֹנָם}} {{ק|([[תהלים קו מג]])}}. וכל שלשה המשקלים יבאו בשאר גופי העבר על דרך אחד: נְסַבּוֹתָ, נְקַלּוֹתָ, נְגַלּוֹתָ, כלם דגושים הלמ"ד להורות על הכפל. ונמצאים מעטים מוקלים, כמו {{צ|'''וְנָבְקָה''' רוּחַ מִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט ג]])}}, {{צ|וְרָחֲבָה '''וְנָסְבָה'''}} {{ק|([[יחזקאל מא ז]])}}, {{צ|'''נָקְטָה''' נַפְשִׁי בְּחַיָּי}} {{ק|([[איוב י א]])}}, הראוי: נָבַקָּה, נָסַבָּה, נָקַטָּה. ===ה=== הבינוני ליחיד בקמץ, כמו {{צ|עִם '''נָבָר''' תִּתָּבָר}} {{ק|([[ש"ב כב כז]])}}; ובצירי, כמו {{צ|וְלֵב '''נָמֵס'''}} {{ק|([[נחום ב יא]])}}, {{צ|'''נָקֵל''' מִהְיוֹתְךָ לִי}} {{ק|([[ישעיהו מט ו]])}}. ושאר הגופים משני המשקלים בדגש, כמו {{צ|אֲנַחְנוּ '''נְמַקִּים'''}} {{ק|([[יחזקאל לג י]])}}, וכן ראוי לומר נְמַסִּים בדגש וכולי. המקור יבא בחולם על דרך נחי העי"ן: {{צ|'''הִבּוֹק''' תִּבּוֹק}} {{ק|([[ישעיהו כד ג]])}}, או בצירי, כמו {{צ|'''הִמֵּס''' יִמָּס}} {{ק|([[ש"ב יז י]])}}. וכן הצווי בחולם על משקל המקור. גם יוכל לבא בפתח, כמו שיבא גם כן העתיד כאשר אבאר, כי משפט הצווי ללכת אחר האית"ן כאשר כתבתי פעם ופעמים. ושאר גופי הצווי הם דגושי העי"ן: הִבֹּקּוּ, הִבֹּקִּי, או הֵמַסּוּ, הֵמַסִּי. העתיד גם הוא על דרך נחי העי"ן: {{צ|'''אֶשֹּׁם''' וְאֶשְׁאַף}} {{ק|([[ישעיהו מב יד]])}}, {{צ|וְלֹא '''יִתֹּם''' פִּרְיוֹ לׇחֳדָשָׁיו}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}, {{צ|'''וַיִּדֹּם''' אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא י ג]])}}. והנה גדולה המחלוקת על אלו הדגשים, כי יש אומרים שהם מן הקל בהוכחת {{צ|'''וָאֶכֹּת''' אֹתוֹ טָחוֹן}} {{ק|([[דברים ט כא]])}}, שהוא ודאי מן הקל בראיית {{צ|אֹתוֹ}}, ויש אומרים כי הם מהנִפְעַל בראיית דגש המורה על נו"ן הנִפְעַל. ואומר אני שיש מהם מהקל ויש מהם מהנִפְעַל, ולפי הענין והכונה תכירם, ואין לי להאריך. אכן הדין האמיתי שהאית"ן מבנין זה ראוי לבא תמיד בפתח, כמו {{צ|אֲשֶׁר לֹא '''יִמַּד''' וְלֹא יִסָּפֵר}} {{ק|([[הושע ב א]])}}, {{צ|'''יִדַּל''' כְּבוֹד יַעֲקֹב}} {{ק|([[ישעיהו יז ד]])}}. וכשעי"ן-הפעל בנקוד אז היא דגושה, כמו {{צ|'''יִתַּמּוּ''' חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ}} {{ק|([[תהלים קד לה]])}}, {{צ|'''וְנָשַׁסּוּ''' הַבָּתִּים}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. וכשפ"א-הפעל גרונית האית"ן בצירי, כמו {{צ|אַל תִּירָא וְאַל '''תֵּחָת'''}} {{ק|([[דברים א כא]])}}, {{צ|וְאַל '''אֵחַתָּה''' אָנִי}} {{ק|([[ירמיהו יז יח]])}}. ולפעמים זולת אות גרונית, כמו {{צ|'''וָאֵקַל''' בְּעֵינֶיהָ}} {{ק|([[בראשית טז ה]])}}, {{צ|'''וַתֵּקַע''' כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כה]])}}. ונמצאים מוקלים, כמו {{צ|בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ '''יִדְּמוּ''' כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|'''וַיִּתְּמוּ''' יְמֵי בְכִי}} {{ק|([[דברים לד ח]])}}, הראוי יִדַּמּוּ, יִתַּמּוּ. ויש אומרים שהם מהקל מן {{צ|וַיִּדֹּם}}, {{צ|וַתִּתֹּם}}, כמו שכתבתי לעיל.<קטע סוף=ב יא/><קטע התחלה=ב יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור חמשה הבנינים האחרונים מגזרת הכפולים''' ===א=== בנין פִּעֵל – זה הבנין בא על הרוב על דרך השלמים: קִלֵּל, קִלַּלְתָּ וכולי, ואין צורך לבארו. אבל יבא לפעמים על דרך בנין פִּעֵל מנחי העי"ן, שכפול בו למ"ד-הפעל במקום הדגש, רק שאלו פתוחים, כמו {{צ|'''וְרוֹמַם''' תַּחַת לְשׁוֹנִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר '''עוֹלַל''' לִי}} {{ק|([[איכה א יב]])}}, ונחי העי"ן צרויים כמו שכתבתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח#ג|מאמר ב עיקר ח סימן ג]])}}. ונאמר מן רָמַם – {{צ|'''רוֹמְמוּ''' יְיָ אֱלֹהֵינוּ}} {{ק|([[תהלים צט ט]])}}, אֲרוֹמֵם, יְרוֹמֵם וכולי, וכן מן בּוּן – בּוֹנֵן, בּוֹנְנוּ. והטעם, לפי שדומות בו שני האותיות האחרונות, לכך היה קשה בעיניהם להדגיש האחת מהכפולים, כי ידמה שהיה שם שלשה אותיות דומות זו אחר זו, כי הדגש מורה על אות כפל כמו שכתבתי, ולכן הפילו לפעמים הדגש ושמו תחתיו וי"ו נחה. ועל כן יפול הספק בקצת מהפעלים האלה אם הם מנחי העי"ן או מהכפולים. ===ב=== אבל הבינוני והפעול לא יבאו כי אם בשלמות, כמו מְסַבֵּב, מְחֻלָּל. ולכן כל אשר תמצא על משקל מְפוֹעֵל בצירי או מְפוֹעָל בקמץ, כמו {{צ|'''מְשֹׁבֵב''' נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת}} {{ק|([[ישעיהו נח יב]])}}, {{צ|'''מְעוֹנֵן''' וּמְנַחֵשׁ}} {{ק|([[דברים יח י]])}}, {{צ|וְהוּא '''מְחֹלָל''' מִפְּשָׁעֵנוּ}} {{ק|([[ישעיהו נג ה]])}}, {{צ|'''וּמְרוֹמַם''' עַל כָּל בְּרָכָה}} {{ק|([[נחמיה ט ה]])}}, הם מנחי העי"ן ולא מהכפולים, כן דעת רא"ע בספר צחות. אך קשה לי על {{צ|'''וּמְחוֹנֵן''' עֲנָוִים}} {{ק|([[משלי יד כא]])}}, שהוא ודאי מהכפולים, שרשו חָנַן. ורבי דוד קמחי הביא קצת מהם בנחי העי"ן ובכפולים, עיין [[ספר השרשים (רד"ק)|בשרשיו]]. וההִתְפַּעֵל בא על הרוב בשלמות, כמו הִתְפַּלֵּל, הִתְחַנֵּן ודומיהם. ולפעמים באים על דרך נחי העי"ן, כמו מן מָדַד – {{צ|'''וַיִּתְמֹדֵד''' עַל הַיֶּלֶד}} {{ק|([[מ"א יז כא]])}}, ומן גָּלַל – {{צ|'''מִתְגֹּלֵל''' בַּדָּם}} {{ק|([[ש"ב כ יב]])}} ודומיהם. ===ג=== בנין הִפְעִיל – העבר בא על שני פנים ובשניהם הה"א בצירי; האחד אף הפ"א בצירי, כמו {{צ|'''וְהֵסֵב''' לֵב מֶלֶךְ אַשּׁוּר}} {{ק|([[עזרא ו כב]])}}, {{צ|'''הֵחֵל''' הַנֶּגֶף בָּעָם}} {{ק|([[במדבר יז יב]])}}, {{צ|'''הֵעֵז''' אִישׁ רָשָׁע}} {{ק|([[משלי כא כט]])}}; והשני יבא הפ"א בפתח, כמו {{צ|'''הֵמַר''' שַׁדַּי לִי מְאֹד}} {{ק|([[רות א כ]])}}, {{צ|'''הֵקַל''' אַרְצָה זְבֻלוּן}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}. וכן הנסתרים והנסתרות יבאו על שני משקלים הללו; בצירי, כמו {{צ|'''הֵסַבּוּ''' אֵלַי אֶת אֲרוֹן}} {{ק|([[ש"א ה י]])}}, {{צ|וְהַמַּשְׂאֵת '''הֵחֵלָּה'''}} {{ק|([[שופטים כ מ]])}}; ובפתח, כמו הֵמַקּוּ, הֵמַקָּה. אבל שאר גופי העבר יבאו כלם על דרך נחי העי"ן, רק שאלו הם דגושים, כמו {{צ|'''הֲסִבֹּתָ''' אֶת לִבָּם}} {{ק|([[מ"א יח לז]])}}, {{צ|'''וַהֲזִכּוֹתִי''' בְּבֹר כַּפָּי}} {{ק|([[איוב ט ל]])}}; ונחי העי"ן רפויים, כמו וַהֲשִׁיבֹותָ, הֲשִׁיבוֹתִי וכולי. ואם פ"א-הפעל גרונית תנקד הה"א בפתח, כמו {{צ|'''הַחִלֹּתִי''' לִשְׁאָל לוֹ}} {{ק|([[ש"א כב טו]])}}. ===ד=== הבינוני גם הוא בצירי כמו בנחי העי"ן, אבל אותם הפ"א בחירק, כמו מֵקִים, מֵשִׁיב, ובאלו הם בצירי: {{צ|'''מֵסֵב''' אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה}} {{ק|([[ירמיהו כא ד]])}}, {{צ|'''מֵחֵל''' לְהָרַע}} {{ק|([[ירמיהו כה כט]])}}; והשאר בדגש, כמו מְסִבִּים, מְסִבָּה, ונחי העי"ן ברפי, כמו מְשִׁיבִים, מְשִׁיבָה. הפעול במ"ם שרוקה או בקבוץ כדרכו תמיד, כמו מוּסַב, והשאר בדגש, כמו מוּסַבִּים, מוּסַבָּה, מוּסַבּוֹת, יש מלאים ויש חסרים על פי המסורת. ונחי העי"ן רפויים: מוּשָׁבִים, מוּשָׁבָה, מוּשָׁבוֹת. ===ה=== המקור בה"א קמוצה וצרי אחריה, כמו {{צ|'''הָמֵק''' בְּשָׂרוֹ}} {{ק|([[זכריה יד יב]])}}. ובא בצירי אפילו עם בכל"ם, כמו לְהָחֵל, לְהָדֵק. אבל {{צ|כִּתַּת '''לְהֵדַק'''}} {{ק|([[דה"ב לד ז]])}} בפתח במקום צרי בפ"א-הפעל. מה שאין כן בנחי העי"ן שהם בחירק, כמו לְהָקִים, לְהָשִׁיב. ===ו=== וכן הצווי בצרי, כמו {{צ|'''הָחֵל''' רָשׁ}} {{ק|([[דברים ב כד]])}}. ושאר הגופים דגושים, כמו הָסֵ֫בּוּ, {{צ|'''הָסֵ֤בִּי''' עֵינַיִךְ}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}}, כלם מלעיל, כי זולת זה לא היה יכול הדגש לבא. ולרבות: הֲסִבֶּינָה. ===ז=== העתיד – אותיות אית"ן בא בקמץ כמו בנחי עי"ן, ונבדלים מהם, שאלו הפ"א בצרי, כמו {{צ|'''אָחֵל''' גַּדֶּלְךָ}} {{ק|([[יהושע ג ז]])}}, {{צ|'''יָקֵל''' אֶת יָדוֹ}} {{ק|([[ש"א ו ה]])}}; ואותם הם בחירק, כמו אָקִים, יָקִים. וכאשר יבאו עם וי"ו ההפוך ישוב הצרי לסגול בעבור שישב הטעם לעיל, כמו {{צ|'''וַיָּ֤גֶל''' אֶת הָאֶבֶן}} {{ק|([[בראשית כט י]])}}, {{צ|'''וַיָּ֣דֶק''' לְעָפָר}} {{ק|([[מ"ב כג ו]])}}, ובזה הם דומים לנחי העי"ן כמו שכתבתי שם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ד#ה|עיקר ד סימן ה]])}}. ונמצא משקל שהאית"ן בפתח ודגש אחריו, כמו {{צ|'''וַיַּסֵּב''' אֱלֹהִים אֶת הָעָם}} {{ק|([[שמות יג יח]])}}, {{צ|כִּי '''תַתֵּם''' דְּרָכֶיךָ}} {{ק|([[איוב כב ג]])}}. ונמצא {{צ|'''וַיַּסֵּבּוּ''' פְּנֵיהֶם}} {{ק|([[שופטים יח כג]])}}, {{צ|'''וַיַּסֵּבּוּ''' אֶת אֲרוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ח]])}} – הסמ"ך והבי"ת דגושים שלא כדין, כי אין דין לבא שני דגושים להבלעת אות אחת, והראוי וַיָּסֵבּוּ. והנקבות הרבות הם בשוא, כמו {{צ|'''וַתְּחִלֶּינָה''' שֶׁבַע}} {{ק|([[בראשית מא נד]])}}. ===ח=== בנין הׇפעל – העבר הה"א בשורק: הוּסַב, כמו שכתבתי לעיל בנחי העי"ן. ושאר הם דגושי העי"ן, כמו הוּסַבּוֹתָ, הוּסַבּוֹתִי וכולי; ונחי העי"ן רפויים, כמו הוּשַׁבְתָּ, {{צ|'''וְהוּשַׁבְתֶּם''' לְבַדְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו ה ח]])}}. העתיד יבא בשני פנים, האחד על הרוב אותיות אית"ן בשורק ורפי אחריו, כמו {{צ|לֶחֶם '''יוּדָק'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כח]])}}, {{צ|עַל כַּמֹּן '''יוּסָב'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כז]] עי"ש)}}. אבל {{צ|מִבְצָרֶיךָ '''יוּשַּׁד'''}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד '''תּוּשַּׁד'''}} {{ק|([[ישעיהו לג א]])}}, הם דגשים עם הנח שלא כדין. ובאופן השני הם בשלש נקודות ובדגש, כמו {{צ|'''יֻכַּת''' שָׁעַר}} {{ק|([[ישעיהו כד יב]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר לָעֶרֶב '''יֻכַּתּוּ'''}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}. בנין הִתְפַּעֵל כבר כללתיהו בבנין פִּעֵל {{ק|(סימן ב)}}, ואין צריך לשְנותו. <קטע סוף=ב יב/><קטע התחלה=ב יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור קצת הכללים מהגזרות המורכבות''' ===א=== הנה כבר כתבתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר א|בתחלת המאמר הראשון]] כי עקרי הגזרות הם ששה, והם אשר בארתי עד הנה, ועתה אבאר שאר הגזרות המורכבות מהששה הנזכרים, ואין צריך להאריך בהן, כי כל אחת הולכת על דרך שני הגזרות אשר היא מורכבת מהנה. והמשל משרש נָטָה, שהוא מורכבת מחסרי הפ"א ומנחי הלמ"ד; הנה הנו"ן הולכת על דרך נו"ן של נָגַשׁ, והה"א הולכת על דרך ה"א של גָּלָה. רוצה לומר, בכל מקום שתחסר נו"ן של נָגַשׁ או תנוח ה"א של גָּלָה, תחסר ותנוח נו"ן וה"א של נָטָה. חוץ מהצווי, שתאמר מן נָגַשׁ – גַּשׁ, גְּשׁוּ בחסרון נו"ן; ולא תוכל לומר מן נָטָה – טֵה, טוּ, אלא נְטֵה, נְטוּ. וכן מן גָּלָה תאמר הצווי בבנין פִּעֵל: גַּל, צַו, בחסרון ה"א, ולא נוכל לומר מן נָטָה – נַט. וכן מן נָשָׂא, בכל מקום שתנוח אל"ף של קָרָא תנוח אל"ף של נָשָׂא, חוץ במקור תנוע האל"ף בשוא: שְׂאֵת, בִּשְׂאֵת וכולי. ===ב=== וגזרת נחי קצוות הם של שלש מינים. האחד שפ"א-הפעל אל"ף ולמ"ד-הפעל ה"א, כמו אָבָה, אָפָה, האל"ף הולכת על דרך נחי פ"א אל"ף, והה"א על דרך נחי למ"ד ה"א. והשני שפ"א-הפעל יו"ד ולמ"ד-הפעל אל"ף, כמו יָצָא, יָצָאת וכולי; והוא בצרי לגזרת פָּעֵל, כמו יָרֵא. והשלישית שפ"א-הפעל יו"ד ולמ"ד-הפעל ה"א, כמו יָרָה, יָרִיתָ וכולי, היו"ד הולכת על דרך נחי פ"א יו"ד: יָשַׁב, והה"א הולכת על דרך נחי למ"ד ה"א: גָּלָה, גָּלִיתָ. חוץ מהמקור והצווי שהם באים בשלמות פ"א-הפעל; המקור, כמו יָרֹא או יְרֹא, ועם בכל"ם: בִּירֹא, כִּירֹא, {{צ|'''לֵרֹא''' מִפְּנֵי דָוִד}} {{ק|([[ש"א יח כט]])}}; והצווי, כמו {{צ|'''יְרָא''' אֶת יְיָ}} {{ק|([[משלי ג ז]])}}, {{צ|'''יְראוּ''' אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו}} {{ק|([[תהלים לד י]])}} – נחה האל"ף, כי שורק הוי"ו שייך ברי"ש, והאל"ף נחה להבדילו מלשון ראייה, משום שנאמר {{צ|כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי}} {{ק|([[שמות לג כ]])}}; ומן יָרָה: {{צ|אוֹ '''יָרֹה''' יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}}, ועם בכל"ם: {{צ|'''לִירוֹת''' בְּמוֹ אֹפֶל}} {{ק|([[תהלים יא ב]])}}. ===ג=== והכלל כי כל מיני המורכבים לא יבאו לעולם בחסרון הפ"א לא במקור ולא בצווי, חוץ משרש יָצָא ונָשָׂא, שבאים בחסרון הפ"א, כמו מן יָצָא: צֵאת, בְּצֵאת, כְּצֵאת וכולי; ומן נָשָׂא: שֵׂאת, בְּשֵׂאת, כְּשֵׂאת וכו', שָׂא, שְׂאוּ וכולי. והעתידים מן יָרֵא: אִירָא, יִירָא, ביו"ד נחה, ומן יָרָה: אִירֶה, יִירֶה וכולי. ובחסרון הה"א: אִיר, יִיר וכולי, על משקל {{צ|'''וַיִּיף''' בְּגׇדְלוֹ}} {{ק|([[יחזקאל לא ז]] עי"ש)}}. ===ד=== וגזרת חסרי הקצוות לא נמצא כי אם בשרש נָתַן, אשר בעוברים תחסר הנו"ן האחרונה, כמו נָתַתָּ, נָתַתִּי; ובצווי ובעתיד תחסר הנו"ן הראשונה, כמו תֵּן, אֶתֵּן, יִתֵּן וכולי; ובמקור יחסרו לפעמים שתי הקצוות: {{צ|אָחֵל '''תֵּת'''}} {{ק|([[דברים ב כה]])}}, {{צ|'''בְּתֵת''' יְיָ}} {{ק|([[במדבר ה כא]])}}, הראוי בְּתֶנֶת על משקל {{צ|'''בְּגֶשֶׁת'''}} {{ק|([[במדבר ח יט]])}}. וכן נמצא העבר בחסרון שתי הקצוות במלת {{צ|וְאֹיְבַי '''תַּתָּה''' לִּי עֹרֶף}} {{ק|([[ש"ב כב מא]])}}. ===ה=== וגזרת המרובעים, רוצה לומר של ארבע אותיות, כמו {{צ|'''וְשִׁעֲשַׁע''' יוֹנֵק}} {{ק|([[ישעיהו יא ח]])}}, הוא מורכב מנחי הלמ"ד ומהכפולים, ונפלה ה"א למ"ד-הפעל ונכפלה בו הפ"א והעי"ן, כי שרשו שָׁעָה, וכן {{צ|תּוֹרָתְךָ '''שִׁעֲשָׁעְתִּי'''}} {{ק|([[תהלים קיט ע]])}}, שניהם מבנין פִּעֵל. ובבנין פֻּעַל: {{צ|וְעַל בִּרְכַּיִם '''תְּשׇׁעֳשָׁעוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו סו יב]])}}. ובהִתְפַּעֵל: {{צ|בְּחֻקֹּתֶיךָ '''אֶשְׁתַּעֲשָׁע'''}} {{ק|([[תהלים קיט טז]])}}. ונמצאים שני שרשים של ארבע אותיות נבדלות, רוצה לומר שלא נכפלה בהם אות אחת מהאותיות, והם כִּרְבֵּל, וכֵּרְסֵם, כמו {{צ|'''יְכַרְסְמֶנָּה''' חֲזִיר מִיָּעַר}} {{ק|([[תהלים פ יד]])}}, {{צ|וְדָוִיד '''מְכֻרְבָּל'''}} {{ק|([[דה"א טו כז]])}}. ומה שנמצא {{צ|'''רֻטְפַשׁ'''}} {{ק|([[איוב לג כה]])}}, ו{{צ|'''פַּרְשֵׁז'''}} {{ק|([[איוב כו ט]])}}, אמרו רבותינו זכרונם לברכה שהם מלות מורכבות, פירש רֻטְפַשׁ – רָטוּב ופָּשׁ {{ק|(ראה [[נדרים מא א]] ובמפרשים שעל הדף)}}; פַּרְשֵׁז – פֵּרֵשׂ שַׁדַּי זִיו {{ק|([[שבת פח ב]])}}. ===ו=== גם נמצאו הרבה מגזרת הכפולים באים על משקל זה, וכפל בהם פ"א-הפעל אחר עי"ן-הפעל, כמו מן גָּלַל – {{צ|'''וְגִלְגַּלְתִּיךָ''' מִן הַסְּלָעִים}} {{ק|([[ירמיהו נא כה]])}}, ומן קָלַל – {{צ|וְהוּא לֹא פָנִים '''קִלְקַל'''}} {{ק|([[קהלת י י]])}}, ומן סָלַל – {{צ|'''סַלְסְלֶהָ''' וּתְרוֹמְמֶךָּ}} {{ק|([[משלי ד ח]])}}. וכלם לא נמצאו רק בבנין פִּעֵל. וכן מנחי העי"ן: {{צ|הִנֵּה יְיָ '''מְטַלְטֶלְךָ''' טַלְטֵלָה גָּבֶר}} {{ק|([[ישעיהו כב יז]])}} – שרשו טוּל, מן {{צ|'''וַיָּטִלוּ''' אֶת הַכֵּלִים}} {{ק|([[יונה א ה]])}}. וכן מה שקוראים המדקדקים 'מרובע' שהם בכפל למ"ד-הפעל, כמו מן שׁוּב – מְשׁוֹבֵב, ומן קוּם – מְקוֹמֵם. וכבר הוכחתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ח|לעיל מאמר ב עיקר ח]])}} כי הם מבנין פִּעֵל, ואין להאריך כאן. ===ז=== ופעל של חמש אותיות לא נמצא כי אם אחד, והוא חֳמַרְמַר, כמו {{צ|פָּנַי '''חֳמַרְמְרוּ''' מִנִּי בֶכִי}} {{ק|([[איוב טז טז]])}}, ובהפסק: {{צ|מֵעַי '''חֳמַרְמָרוּ'''}} {{ק|([[איכה א כ]])}}, ונכפלה בו העי"ן והלמ"ד אחר שלש אותיות השרשיות, כי שרשו חָמַר. אבל {{צ|לִבִּי '''סְחַרְחַר'''}} {{ק|([[תהלים לח יא]])}}, {{צ|'''הֲפַכְפַּךְ''' דֶּרֶךְ}} {{ק|([[משלי כא ח]])}}, הם שמות התוארים, כמו {{צ|'''יְרַקְרַק''' אוֹ '''אֲדַמְדָּם'''}} {{ק|([[ויקרא יג מט]])}}. ===ח=== ונמצא פעל אחד מנחי למ"ד ה"א של חמש אותיות, והוא {{צ|'''יׇפְיָפִיתָ''' מִבְּנֵי אָדָם}} {{ק|([[תהלים מה ג]])}}, שרשו יָפָה, וכפול בו הפ"א והעי"ן, והוא מבנין הקל. אבל חֳמַרְמַר הוא מבנין פֻּעַל, אבל נוכל גם כן לבנות ממנו אביו הפִּעֵל, ולומר חִמַרְמַר, חִמַרְמַרְתָּ, חִמַרְמַרְתִּי. כי כן אמרו המדקדקים, כי כל שרש נמצא ממנו האב נוכל לבנות ממנו התולדה; וכן להפך, כמו {{צ|'''יֻקַּח''' נָא מְעַט מַיִם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|'''יֻתַּן''' מַיִם עַל זֶרַע}} {{ק|([[ויקרא יא לח]])}}, שניהם מבנין הׇפעל, נוכל לבנות מהם את אביהם ההִפְעִיל ולומר הִלְקִיחַ, הִנְתִּין. ===ט=== וכן בעבור מלה אחת שנמצאת תוכל לבנות עליה כל הבנין. והמשל מן {{צ|'''הִשְׂמַחְתָּ''' כָּל אוֹיְבָיו}} {{ק|([[תהלים פט מג]])}}, נוכל לבנות ממנו גם הבינוני: מַשְׂמִיחַ, והפעול: מֻשְׂמַח, והמקור והצווי: הַשְׁמֵחַ, והאית"ן: אַשְׂמִיחַ. ישמיח יי אלהינו אותנו על ידי עבדו משיח.<קטע סוף=ב/><קטע התחלה=ג/><קטע סוף=ב יג/><קטע התחלה=ג א/> =[[ספר הבחור/מאמר ג|המאמר השלישי]]= {{ג|'''בביאור משקלי השמות. ונחלק לשלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בביאור מה היא הכוונה במלת 'משקל' ואיך שוקלין את השמות''' ===א=== הנה כבר כתבתי [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג#א|במאמר א בעקר ג]] שהסכימו כל המדקדקים לשקול כל הפעלים על משקל פָּעַל. והנה כאשר עשו בפעלים כן עשו בשמות; והמשל כי שקלו אֶרֶץ על משקל פֶּעֶל, וחָכָם על משקל פָּעָל. וכן אותם שהם בתוספת אות בראש או בסוף, כמו מִשְׁמָר על משקל מִפְעָל, זִכָּרוֹן על משקל פִּעָלוֹן, תִּפְאֶרֶת על משקל תִּפְעֶלֶת. ===ב=== וכן השמות הבאים מגזרת החסרים והנחים עשו להם משקל פעל; רוצה לומר, כאשר תחסר או תנוח אות מהשם, כן חסרו או הניחו אות אחת ממשקל פעל. והמשל כמו מַטָּע, לפי שתחסר בו נו"ן השרש והוא בתוספת מ"ם, אמרו שהוא ממשקל מַעָל, וכן מַטָּרָה, מַתָּנָה, אשר בכלם תחסר פ"א-הפעל, והם בתוספת מ"ם בראש ובה"א הנקבה בסוף, מַתָּנָה על משקל מַעָלָה. ===ג=== וכן בנחי פ"א יו"ד: שֵׁנָה, דֵּעָה, עֵצָה, אשר בכלם תחסר היו"ד פ"א-הפעל והם בה"א הנקבה בסוף, הם על משקל עֵלָה. וכן מנחי העי"ן, כמו אוֹר, יוֹם, על משקל פּוֹל; וכן סִיר, קִיר, על משקל פִּיל; זָר, צָר, על משקל פָּל. ===ד=== וכן כאשר באים אלו הנחים בתוספת אות, כמו מָקוֹם, מָלוֹן, הם על משקל מָפוֹל. וכן תַּבְנִית, תַּרְמִית, על משקל תַּפְעִית. וכן כל השמות מכל הגזרות. אבל הזהר מאד בעשותך משקל שתדע איזה אות היא שרשית או שמושית, כי יהיה לך למוקש. ובפרט בפעלים, כמו {{צ|'''וּמוֹצֶא''' אֲנִי מַר מִמָּוֶת}} {{ק|([[קהלת ז כו]])}} משקלו פּוֹעֵל, כי הוא בינוני מבנין הקל שרשו מָצָא, אבל {{צ|'''מוֹצֵא''' רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו}} {{ק|([[תהלים קלה ז]])}}, שרשו יָצָא, והוא בינוני מבנין הִפְעִיל, ומשקלו מוֹעֵל. ===ה=== וכן בשמות, הנה {{צ|'''וּמַפַּל''' בַּר}} {{ק|([[עמוס ח ו]])}} על משקל {{צ|'''וּבְמַקַּל''' יָד}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]] עי"ש)}}, ומַפַּל מחסרי פ"א נו"ן והמ"ם נוספת, ומַקַּל מהשלמים והמ"ם שרשית. וכן מָקוֹם על משקל שָׁלוֹם, ומָקוֹם מנחי העי"ן ושָׁלוֹם מהשלמים. גם בסמיכות וברבויים אין הפרש ביניהם וישתנו נקודות אלו כאלו, כאשר אבאר כל אחד ואחד במשקלו ובעקרו.<קטע סוף=ג א/><קטע התחלה=ג ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור סבות השתנות נקודות השמות, ואיזה הם הנקודות המשתנות, ובאיזה נקודות הן משתנות''' ===א=== דע כי הסבות המשנות נקודות השמות הם ארבע וסימנך סרנ"ך – סמיכות, רבוי, נקביות, כנויות. והתנועות המשתנות בשמות הם ארבע, והם קמץ, צירי, סגול, חולם, והסימן ק"ץ ס"ח. וגם השוא כאחת מהן, אך לא יחשב עמהן כי הוא אינו בכלל התנועות, כאשר יתבאר בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ו|בשיר ששי]]. ===ב=== ועקר השתנות הצרי והקמץ הוא לשוא, ובפרט כשהם באות הראשונה. אבל כשהם באות השנייה ישובו לפתח, כמו מן דָּבָר – {{צ|'''דְבַר''' יְיָ}} {{ק|([[ירמיהו א ב]])}}, ומן זָקֵן – {{צ|'''זְקַן''' בֵּיתוֹ}} {{ק|([[בראשית כד ב]])}}. וכן בקצת כנויי היחיד, כמו דְּבַרְכֶם, דְּבַרְכֶן. וישתנו לשוא בקצת כנויי הרבים ובסמיכתו, כמו דִּבְרֵי, דִּבְרֵיכֶם, דִּבְרֵיכֶן, כאשר תראה כל זה אחר כך [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ז|בעקר ז]]. ===ג=== והכלל, כל שם מהשלמים שתנועתו הראשונה קמץ, ישוב לשוא בכל ארבע השתניות הנזכרים, והוא הדין כשהתנועה הראשונה צרי. ואין הפרש ביניהם, רק שהקמץ ישתנה לשוא בכל שם, תהיה התנועה השנייה איזה תנועה שתהיה, אבל הצרי לא ישתנה רק כשתהיה התנועה השנייה קמץ. ===ד=== והמשל, כשהתנועה הראשונה קמץ, כמו דָּבָר, גָּדוֹל, קָצִיר, זָקֵן, תאמר בסמיכות היחיד: דְּבַר, גְּדוֹל, קְצִיר, זְקַן; וכנוייו: דְּבָרוֹ, גְּדוֹלוֹ, קְצִירוֹ, זְקֵנוֹ; וברבים: דְּבָרִים, גְּדוֹלִים, קְצִירִים, זְקֵנִים; ובכנויים: דְּבָרָיו, גְּדוֹלָיו, קְצִירָיו, זְקֵנָיו. אבל בסמיכות הרבים הם בחירק, כמו דִּבְרֵי, גִּדְלֵי, קִצְרֵי, זִקְנֵי. ואגלה לך הטעם [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|במאמר זה בעקר ששי]]. ויש ארבע שרשים על משקל פָּעֵל הבאים בסמיכות על משקל פֶּעֶל, והם יָרֵךְ, כָּתֵף, גָּדֵר, גָּזֵל, כמו {{צ|'''יֶרֶךְ''' יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כה]])}}, {{צ|'''כֶּתֶף''' הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|'''וְגֶדֶר''' אֲבָנָיו}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|'''גֵּזֶל''' אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ===ה=== ואותם שהתנועה הראשונה צרי והשניה קמץ, כגון לֵבָב, עֵנָב, שֵׂעָר ודומיהם, ישוב הצרי לשוא בכל ארבע ההשתניות, והקמץ לפתח בסמיכות היחיד לבד, כמו לְבַב, עֲנַב, שְׂעַר, לְבָבוֹ, עֲנָבוֹ, שְׂעָרוֹ, לְבָבוֹת, עֲנָבִים, שְׂעָרוֹת. אבל כשהתנועה השנייה אינה קמץ לא ישתנה הצרי שבראש, כמו {{צ|'''אֵפוֹד''' בָּד}} {{ק|([[ש"ב ו יד]])}}, {{צ|'''אֵבוּס''' בָּר}} {{ק|([[משלי יד ד]])}}, אֵפוֹדוֹ, אֵבוּסוֹ. וכן בכל ארבע ההשתניות לא ישתנה. ===ו=== ואותם שהתנועה השניה סגול, כמו סֵפֶר, עֵגֶל, עֵשֶׂב ודומיהם, יבוארו [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|בעקר שאחר זה]]. ונמצאים בארבע נקודות, רוצה לומר בשני צרויים, כמו {{צ|'''הֵילֵל''' בֶּן שָׁחַר}} {{ק|([[ישעיהו יד יב]])}}, {{צ|'''תֵּבֵל''' וְיֹשְׁבֵי בָהּ}} {{ק|([[תהלים כד א]])}}, ולא יתרבו ולא יכונו. אבל {{צ|'''תֶּבֶל''' הוּא}} {{ק|([[ויקרא יח כג]])}} שהוא לשון תועבה, הוא בשש נקדות. והסימן: {{צ|'''אַרְבָּעָה''' הֵם קְטַנֵּי '''אָרֶץ'''}} {{ק|([[משלי ל כד]])}}, {{צ|'''שֶׁשׁ''' הֵנָּה '''שָׂנֵא''' יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז|שם ו טז]])}}, והמשכיל יבין. ועוד סימן אחר: {{צ|עַל הָאָרֶץ מִתָּחַת}} {{ק|([[דברים ד לט]])}}, רוצה לומר: כל תֵּבֵל שהוא לשון אֶרֶץ הוא מלרע. ומעטים נמצאים כשהתנועה הראשונה קמץ והשנית בסגול, כמו אָוֶן, מָוֶת, עָוֶל ודומיהם, ובכלם עי"ן-הפעל וי"ו, ולכן ראוי לשומם בחשבון נחי עי"ן וי"ו, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד#ה|במאמר הרביעי בעקר הרביעי בסימן ה]]. ===ז=== ודע שהתנועה השנית לא תשתנה לעולם, רק כשהיא קמץ או צרי או סגול, הקמץ והצרי ישובו לפתח בסמיכות היחיד כאשר כתבתי לעיל, ושלשתם ישובו לשוא בסמיכות הרבים ובקצת כנויי הרבים, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר ששי]], אבל בשאר השתניות לא ישתנו כלל, חוץ מהסגול, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|בעקר שלישי]]. <קטע סוף=ג ב/><קטע התחלה=ג ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור השמות שהם בסגול''' ===א=== דע כי לא תמצא שֵם שתנועתו הראשונה סגול אם לא שאף התנועה השנית היא סגול, כמו בֶּגֶד, קֶבֶר, חֶסֶד, עֶבֶד ודומיהם. והם החלק היותר רב מהשמות, ונקראים שמות של שש נקדות, והם לעולם בטעם מלעיל. ואינם משתנים בסמיכות היחיד כלל, כמו {{צ|'''בֶגֶד''' פִּשְׁתִּים}} {{ק|([[ויקרא יג מז]])}}, {{צ|'''חֶסֶד''' אֵל}} {{ק|([[תהלים נב ג]])}}. אכן בכנוי היחיד יהפך הסגול הראשון לחירק והשני לשוא, כמו בִּגְדוֹ, קִבְרוֹ. אבל חַסְדּוֹ, עַבְדּוֹ בפתח, בעבור החי"ת והעי"ן. ===ב=== ונמצאים רבים בפתח אפילו בלא סיבת אות גרונית, כמו מן רֶגֶל – רַגְלוֹ, ומן גֶּפֶן – גַּפְנוֹ, ודומיהם. אכן בשאר ההשתניות ישבו כלם על משקל השמות של שני קמצין; דהיינו, כמו שתאמר מן דָּבָר – דְּבָרִים, דִּבְרֵי, דְּבָרָיו, כן תאמר מן בֶּגֶד – בְּגָדִים, בִּגְדֵי, בְּגָדָיו, ומן חֶסֶד – חֲסָדִים, חַסְדֵי, חֲסָדָיו. ===ג=== ודע כי יש שמות מאלו של שש נקודות שבאים לפעמים בה' נקודות, כמו נֶדֶר, חמשה מהם נֵדֶר בחמש נקודות ושאר בשש נקודות, וכן שֶׂכֶל, חמשה מהם בשש נקדות, ושאר שֵׂכֶל בחמש נקדות, וכן רבים כיוצא באלה וידועין על פי המסורת, ואביא כל אלה בחבורי הגדול אשר התחלתי בו זה שלשים שנה, וטרם הולדו קראתי שמו 'ספר הזכרונות'. ===ד=== גם נמצאים הבאים לעולם בחמש נקדות, כמו סֵפֶר, עֵגֶל, עֵשֶׂב, חֵלֶב, חֵלֶק, רובם עם החי"ת והעי"ן. אבל שם שתהיה בו התנועה הראשונה סגול והשנייה צרי, זה לא נמצא לעולם, כאשר רמזתי בראש זה השרש. ===ה=== ודע כי בשני דברים נבדלים השמות של שש נקדות מאותם שהם לפעמים או תמיד בחמש נקדות. האחד כשיבאו אותם של שש נקדות בהפסק, דהיינו אתנח וסוף פסוק, ישוב הסגול הראשון לקמץ, כמו {{צ|אַף לְךָ '''אָ֑רֶץ'''}} {{ק|([[תהלים פט יב]])}}, {{צ|וְעֵירֹם יְכַסֶּה '''בָּֽגֶד'''}} {{ק|([[יחזקאל יח ז]])}}. ויש שישתנה אפילו בזקף, כמו {{צ|יִהְיֶה לִּי '''עָ֔בֶד'''}} {{ק|([[בראשית מד יז]])}}, וכן {{צ|מְתַחֲרֶה '''בָאָ֔רֶז'''}} {{ק|([[ירמיהו כב טו]] עי"ש)}}. ויש מהם שאפילו באתנח וסוף פסוק לא ישתנו לעולם, כמו מֶלֶךְ, תֶּבֶן ודומיהם. ונמצא אֶרֶץ שלא ישתנה בארבע מקומות וכלם במשלי {{ק|([[משלי ל יד|ל יד]], [[משלי ל כא|ל כא]])}} ובתלים {{ק|([[תהלים לה כ|לה כ]], [[תהלים מח יא|מח יא]])}}. וכן כל כֶּסֶף משתנה, חוץ מן {{צ|נֶחְפָּה '''בַכֶּ֑סֶף'''}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}} שהוא בסגול באתנח. והכלל, הטעמים מן איוב משלי תלים יש להם דינים אחרים, כמו שתראה בספר טוב טעם. אבל אותם של חמש נקודות לא ישתנו לעולם לקמץ בהפסק. ===ו=== וההבדל השני הוא שאותם של שש נקדות יבאו בכנוי היחיד לפעמים בחירק ולפעמים בפתח כמו שכתבתי לעיל, אבל של חמש נקודות יבאו לעולם בחירק, ואפילו עם אותיות הגרון לא ישתנה החירק על הרוב, כמו מן עֵשֶׂב – {{צ|'''עִשְּׂבוֹת''' הָרִים}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, ומן עֵקֶב – {{צ|'''עִקְּבוֹת''' מְשִׁיחֶךָ}} {{ק|([[תהלים פט נב]])}}. ויש ישתנה לסגול, כמו חֶלְקוֹ, עֶגְלוֹ, חֶלְבּוֹ, ובסמיכות הרבים: חֶלְקֵי, עֶגְלֵי, חֶלְבֵּי וכולי. ובזה האופן תוכל להכיר אלו מאלו. ===ז=== ודע כי כל אלו שש נקודות, כשיהיה למ"ד-הפעל חי"ת או עי"ן ישובו הסגול השני לפתח, כמו צֶמַח, פֶּרַח, שֶׁבַח, שֶׁבַע, רֶבַע. ואם יהיה עי"ן-הפעל חי"ת או עי"ן, ישובו שני הסגולים לפתח, כמו שַׁחַל, נַעַר, בַּעַר, נַחַל, שַׁחַר ודומיהם. אבל פֶּחָם וגֶּחָל וכֶּחָשׁ, המה ממשקל הדגושים, רוצה לומר אם לא היתה החי"ת היו על משקל גַּנָּב, שַׁבָּת. והראייה, כי לא ישתנו ברבויים, ונאמר {{צ|'''גֶּחָלִים'''}}, {{צ|בָּנִים '''כֶּחָשִׁים'''}} {{ק|([[ישעיהו ל ט]])}}, כי השמות הדגושים לא ישתנו כאשר תראה [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה|בעקר ה]]. ===ח=== ועוד כי הם כלם מלרע, והפתוחים כלם תמיד מלעיל, כמו אותם של שש וחמש נקודות. ובזה גם הם נבדלים מאותם של שני קמצין, כי אותם הם בטעם מלרע, כמו זָהָב, דָּבָר, עָשָׁן. ויש מעטים יוצאים מן הכלל. <קטע סוף=ג ג/><קטע התחלה=ג ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''בביאור משקלי השמות שתנועתם הראשונה חולם''' ===א=== דע כשהתנועה הראשונה חולם היא תשוב לקמץ-חטף בכנויי היחיד וברבויו ובסמיכותו ובכנויו, אבל בתנאי שהתנועה השנית תהיה סגול ולא נקודה אחרת, כמו אֹזֶן, קֹדֶשׁ, חֹדֶשׁ ודומיהם, כמו אׇזְנוֹ, קׇדְשׁוֹ, חׇדְשׁוֹ, אׇזְנַיִם, אׇזְנֵי, אׇזְנָיו וכולי. אבל בסמיכות היחיד לא ישתנו, כמו {{צ|'''אֹזֶן''' אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כט כ]])}}, {{צ|'''קֹדֶשׁ''' יְיָ}} {{ק|([[ויקרא יט ח]])}} ודומיהם. ===ב=== וכשהתנועה השנית אינה סגול, כמו אוֹצָר, כּוֹכָב, עוֹלָל ודומיהם, החולם שבראש לא ישתנה כלל; והקמץ או הצרי שבסוף, כתבתי דרך השתנותם [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ב|בעקר שני בסימן שני]]. והנה כבר כתבתי בשמות של שש נקדות [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג#ז|בעקר שלישי בסימן ז]], שבשביל חי"ת או עי"ן ישוב הסגול שבסוף לפתח, תדע שכן הכלל גם פה, כמו אוֹרַח, כּוֹבַע, תאמר אׇרְחוֹ, כׇּבְעוֹ וכולי. אבל כשעי"ן-הפעל אחת מאותיות הגרון אז ישוב החטף-קמץ תחת עי"ן-הפעל ופ"א-הפעל בקמץ, כמו מן אֹהֶל – {{צ|וַיֵּט '''אׇהֳלֹה'''}} {{ק|([[בראשית לה כא]])}}, ומן תֹּאַר – {{צ|מַה '''תׇּאֳרוֹ'''}} {{ק|([[ש"א כח יד]])}}. ויש הפ"א בחולם: {{צ|'''וְתֹאֲרוֹ''' מִבְּנֵי אָדָם}} {{ק|([[ישעיהו נב יד]])}}. <קטע סוף=ג ד/><קטע התחלה=ג ה/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור משקלי השמות של שאר הנקדות בכלל''' ===א=== דע כי השמות שתנועתם הראשונה שורק הם מעטים, כמו {{צ|מִנִּים '''וְעוּגָב'''}} {{ק|([[תהלים קנ ד]])}}, {{צ|עָגִיל '''וְכוּמָז'''}} {{ק|([[במדבר לא נ]])}}. ועם קמץ-חטוף לא נמצא רק אחד לבד, והוא {{צ|מַעֲשֵׂה יְדֵי '''אׇמָּן'''}} {{ק|([[שה"ש ז ב]])}}. אם כן לא נשאר לי לבאר רק הפתח והחירק ושלש נקדות. ואתן לך כלל אחד מספיק בכלן, ואומר, מאחר שאלו השלשה המה נקדות קטנות ראוי לבא תמיד אחריהם דגש, כאשר יתבאר לך בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ה|שיר החמישי]]. על כן השמות הדגושים לא ישתנו, כמו אַבִּיר, כַּבִּיר, גַּנָּב, סֻלָּם, תאמר בסמיכות: {{צ|'''אַבִּיר''' הָרֹעִים}} {{ק|([[ש"א כא ח]])}}, {{צ|'''כַּבִּיר''' כֹּחַ}} {{ק|([[איוב לו ה]])}}; ובכנוי: אַבִּירוֹ, כַּבִּירו. ויש מעטים יוצאים מן הכלל ומשתנים. ===ב=== ודע כי השמות שהם בשוא בראש לא ישתנה השוא לעולם, כמו דְּבָשׁ, גְּבִיר, זְאֵב, חֲמוֹר, גְּבוּל. ומה שנמצא {{צ|אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם '''דִּבְשִׁי'''}} {{ק|([[שה"ש ה א]])}}, אומרים שהוא ממשקל אחר, כאשר נמצאים בכל משקלי השמות יוצאים מכלל חבירהם. ועוד אדבר מהם [[ספר הרכבה#הקדמה|בהקדמתי לספר ההרכבה]]. ===ג=== ודע כי גם התנועה שאחר השוא שבראש לא תשתנה רק כשהיא קמץ, כמו כְּתָב, יְקָר ודומיהם. וכבר ביארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ב|בעקר שני בסימן שני]] דרך השתנות הקמץ. וכשיבאו אלו בסמיכות הרבוי, ישוב השוא שבראש לחירק, כמו כִּתְבֵי, יִקְרֵי. והטעם אבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר שאחר זה]]. <קטע סוף=ג ה/><קטע התחלה=ג ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור הקדמה אחת לכנויי השמות''' ===א=== הנה צריך שאקדים לך כלל גדול בדין השוא, כי הוא עקר ויסוד בשמוש הכנויים, ובפרט בשלמים. וכבר ידעת כי לא יבאו שני שואין זה אחר זה בראש התיבה לעולם, וכבר הודעתיך [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ב|בעקר השני בסימן שני]] כי הקמץ והצרי ישובו לשוא בראש כל שם. ===ב=== וכן דינם לפעמים באמצע. ולכן כל שם שתחילתו שוא או כשיבא שוא בסבת אחת מארבע ההשתניות אשר ביארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#א|בראש עקר שני]], ויהיה אחר השוא ההוא קמץ או צרי, ותקרה איזה סבה אחרת שצריך לשנות הקמץ או הצרי לשוא, ויהיה אז שני שואין בראש התיבה, וזה אי אפשר, לכן ישוב השוא הראשון לחירק. והמשל מן דְּבָרִים, זְקֵנִים, הנה כשיבואו בסמיכות תפול המ"ם, כמו שיתבאר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|במאמר זה בעקר אחד עשר]], וצריך אז להקל התנועות ולהפך הקמץ או הצרי לשוא כדינם, ויהיו אז שני שואין בראש המלה, ותאמר דְּבְרֵי, זְקְנֵי, וזה אי אפשר, לכן נהפך השוא הראשון לחירק, ותאמר דִּבְרֵי, זִקְנֵי. ===ג=== וכן בכנויי הרבים תאמר כל הכנויים בשוא בראש, כמו דְּבָרָיו, זְקֵנָיו, דְּבָרֶיךָ, זְקֵנֶיךָ. חוץ מן אותם שבסופם מ"ם או נו"ן, שבעבורם צריך לחלק התנועות ולהפך הקמץ או הצרי לשוא, ויהיו אם כן שני שואין – דְּבְרֵיהֶם, זְקְנֵיהֶם, על כן נהפך השוא הראשון לחירק ותאמר דִּבְרֵיהֶם, זִקְנֵיהֶם וכו'. <קטע סוף=ג ו/><קטע התחלה=ג ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''בביאור הכנויים''' ===א=== דע כי לכל שם עשרה כנויים, והאותיות המשמשות בהם הם ששה, וסימנם הכנוי"ם. והא לך עשרת הכנויים על הסדר: מן דָּבָר תאמר דְּבָרוֹ, דְּבָרְךָ, דְּבָרִי, דְּבָרָם, דְּבַרְכֶם, דְּבָרֵנוּ, דְּבָרָהּ, דְּבָרֵךְ, דְּבָרָן, דְּבַרְכֶן. ===ב=== הלא תראה כי האות הראשונה בכלן בשוא והשנייה בקמץ, חוץ מן אותם שסופם מ"ם או נו"ן, שבהם נהפך הקמץ שבעי"ן-הפעל לשוא, וזה מפני רבוי תנועתם על חבריהם. והא לך כנוי הרבים: מן דְּבָרִים תאמר דְּבָרָיו, דְּבָרֶיךָ, דְּבָרַי, דִּבְרֵיהֶם, דִּבְרֵיכֶם, דְּבָרֵינוּ, דְּבָרֶיהָ, דְּבָרַיִךְ, דִּבְרֵיהֶן, דִּבְרֵיכֶן. ===ג=== הלא תראה בכלם האות הראשונה בשוא, חוץ מן אותן שסופן מ"ם או נו"ן שהם בחירק, כדי שלא יבאו שני שוואין בראש התיבה, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר שלפני זה]], ובכלם יו"ד קודם אות הכנוי להורות על הרבוי. ===ד=== ודע כי הכנויים הנסמכים אל השמות מורים תמיד על הקנין, רוצה לומר שהשם ההוא הוא קנין למי שיבא עליו הכנוי. בלשון אשכנז: מַיין, דַיין, זַיין וכולי; ובלשון לעז: מִיאוֹ, טוּאוֹ, סוּאוֹ, או דימי, דיטי, דיקוילו; כמו עַבְדּוֹ, אֲמָתוֹ, רוצה לומר: עֶבֶד שֶׁלּוֹ, אַמָּה שֶׁלּוֹ. אבל הכנויים הנסמכים אל הפעלים הם מורים על הפעול, כמו פְּקָדוֹ, פְּקָדְךָ, פְּקָדַנִי, בלשון אשכנז איך, דיך, מיך. ובלשון לעז מי, טי, קווילו וכולי, רוצה לומר פָּקַד אוֹתוֹ, פָּקַד אוֹתְךָ, פָּקַד אוֹתִי, כאשר אבאר לך בפרק הכנויים באר הטב. והנה שבעה האותיות אשר ישמשו בראש השמות סימנם מש"ה וכל"ב, ולפי שבעבורם לא ישתנו נקודות השמות לכן אין צריך לבארם פה, אבל יתבאר דינם [[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים|בפרק השמושים]]. <קטע סוף=ג ז/><קטע התחלה=ג ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בביאור משקל השמות הנקביים''' ===א=== דע כי השמות הבאים בלשון נקבה הם על הרוב בה"א בסוף, והאות שלפני הה"א בקמץ, וטעם התיבה באותה אות שבה הקמץ, כמו צְדָקָה, חׇכְמָה, גְּזֵלָה, אֲכִילָה, שִׂמְלָה, עֲבוֹדָה, מְלוּכָה, בֶּהָלָה. ובסמיכות תשוב הה"א לתי"ו והקמץ לפתח, אבל התנועות האחרות לא ישתנו כלל; רק אותם שהם על משקל פְּעָלָה, כמו צְדָקָה, בְּרָכָה, תאמר בסמיכות {{צ|'''צִדְקַת''' יְיָ}} {{ק|([[דברים לג כא]])}}, {{צ|'''בִּרְכַּת''' יְיָ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} – הכ"ף בדגש קל כדין אותיות בג"ד כפ"ת אחר שוא-נח על הרוב. ובכנוי: בִּרְכָתוֹ – הכ"ף רפויה, צִדְקָתוֹ וכולי. ===ב=== והסבה בזה, לפי שהקמץ הראשון יהפך לשוא, על כן צריך להפך השוא הראשון לחירק, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ו|בעקר ששי]]. אבל המשקלים האחרים לא ישתנו, כמו חׇכְמָה – חׇכְמָתוֹ, גְּזֵלָה – גְּזֵלָתוֹ, אֲכִילָה – אֲכִילָתוֹ ודומיהם. ===ג=== והכלל כי לה"א הנקבה בסוף השמות שני סימנים, האחד, תמיד יבא קמץ לפניה, והסימן השני הוא שצריך שיהיה הטעם באותה אות אשר בה הקמץ, רוצה לומר שתהיה התיבה בטעם מלרע. ואם יחסר לה אחד מאלו השנים אינה לנקבה, רק היא נוספת או שרשית, כמו {{צ|קָרָא '''לָ֑יְלָה'''}} {{ק|([[בראשית א ה]])}}, {{צ|'''נַ֣חְלָה''' מִצְרָיִם}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}}, {{צ|'''אַ֥רְצָה''' שֵׂעִיר}} {{ק|([[בראשית לב ג]])}} ודומיהם, שהטעם בהם אינו בסוף, בכלן הה"א נוספת. ===ד=== וההאי"ן אשר הם שרשיות הם מנחי למ"ד ה"א, כאשר אבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז#ב|במאמר הרביעי בעקר השביעי בסימן ב' וג']], ושם אתן לך כללים איך תכיר הה"א הנוספת מהשרשיות. <קטע סוף=ג ח/><קטע התחלה=ג ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בביאור הרבוי מהשמות הנקביים''' ===א=== דע כי השמות הבאים בלשון נקבות רבות, על הרוב יבאו עם תי"ו בסוף והאות שלפניה נקוד בחולם עם וי"ו נחה, כמו צְדָקוֹת, בְּרָכוֹת, חֲכָמוֹת ודומיהם. ובסמיכות: {{צ|'''צִדְקוֹת''' יְיָ}} {{ק|([[שופטים ה יא]])}}, {{צ|'''בִּרְכֹת''' אָבִיךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. אבל {{צ|'''חַכְמוֹת''' שָׂרוֹתֶיהָ}} {{ק|([[שופטים ה כט]])}} בפתח מפני אות הגרון. ===ב=== ולפעמים הוי"ו כתובה ולפעמים אינה כתובה, וזה נקרא 'מלא' או 'חסר' על פי המסורת. וכן רבוי הזכרים נמצאים חסרי יו"ד הרבוי, כמו הַתַּנִּינִם ג' חסרים בלשנא, וצַדִּיקִם כל אורייתא כתיב כן חסר יו"ד אחרינא, וכאלה רבים מאד כאשר אבאר בחבור מסורת המסורת אם ירצה השם. ===ג=== ויש שמות שהם בלשון יחידה עם ה"א הנקבה ויבאו ברבויים עם יו"ד מ"ם בסוף על דרך רבוי הזכרים, כמו מן שָׁנָה – שָׁנִים, נְמָלָה – נְמָלִים ודומיהם. כמו שיבאו שמות זכריים לפעמים על דרך רבוי הנקבות, כמו אָב – אָבוֹת, וכן בּוֹר – בּוֹרוֹת ודומיהם. ויש מהם שיבאו בשניהם, ר"ל על דרך רבוי הזכרים ועל דרך רבוי הנקבות, כמו מן חֲגוֹר – חֲגוֹרִים וַחֲגוֹרוֹת, דּוֹר – דּוֹרִים וְדוֹרוֹת. וכל זה יתבאר היטב [[פרקי אליהו (בחור)/פרק המידות|בפרק המדות]]. <קטע סוף=ג ט/><קטע התחלה=ג י/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור שמות נקביים הבאים בלשון יחידה עם תי"ו בסוף''' ===א=== דע כי כמו שבבינוני יבא גוף היחידה על שני משקלים: פּוֹקְדָה או פּוֹקֶדֶת, מְפַקְּדָה או מְפַקֶּדֶת וכן כלם, ועל הרוב יבאו על משקל פּוֹקֶדֶת כמו שבארתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר א#ד|במאמר ב עיקר א סימן ד]])}}, כך יבאו גם כן השמות בלשון נקבה בשני משקלים הללו. אמנם על הרוב יבאו עם הה"א בסוף, כמו שבארתי לעיל [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|בעקר השמיני]], [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|ובעקר שאחר זה]] אבאר קצת הפרש שביניהם. ===ב=== ועתה דע כי יש שמות נקביים יבאו בתי"ו בסוף והאות שלפניה נקודה בסגול, כמו קְטֹרֶת, שִׁבֹּלֶת, ועל הרוב יבאו שני סגולים לפניה, כמו אַדֶּרֶת, עֲטֶרֶת. ===ג=== ודע כי לא יבאו רק בשני משקלים הללו, רוצה לומר בשני סגולים או בחולם וסגול לפני תי"ו הנקבה. וכן כשיבאו בתוספת מ"ם בראש: מִגְעֶרֶת, מִשְׁקֹלֶת, וכן בתוספת תי"ו בראש, כמו תַּחְבֹּשֶׁת, תִּפְאֶרֶת. והנקודה שלפני החולם או הסגול לא תשתנה לעולם, בין שאחריה דגש או לא. ===ד=== ודרך השתנותם ונקודתם כשיבאו עם אותיות הגרון וכשיבאו בהפסק וכל הענינים, תלמוד ותבין מן השמות של שלשה אותיות. הבאים על משקל אלה שהם בחולם ובסגול, כמו קְטֹרֶת ודומיהם, הולכים על משקל חֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ, רוצה לומר שהחולם ישוב לקמץ-חטוף, כמו קְטׇרְתּוֹ, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|בעקר הרביעי]]. ===ה=== ואותם שהם בשני סגולים, כמו עֲטֶרֶת, הולכים על משקל אותם של שש נקודות, עיין במה שכתבתי בעקר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ג|שלישי]] ו[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד|רביעי]]. אכן דע כי הסגול הראשון לא ישוב לעולם לחירק רק לפתח, כמו עֲטַרְתּוֹ, תִּפְאַרְתּוֹ וכולי, כמו רֶגֶל, רַגְלוֹ ודומיהם. <קטע סוף=ג י/><קטע התחלה=ג יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור כנויי השמות הנקביים אשר סופם ה"א או תי"ו ובביאור ההפרש שביניהם''' ===א=== דע כי אותם שסופם ה"א הנקבה כשיבאו בכנויים תהפך הה"א לתי"ו רפויה, כמו מן צְדָקָה – צִדְקָתוֹ, צִדְקָתִי, צִדְקָתָם וכן כלם; אבל אותם שסופם תי"ו יבאו בכל כנויי היחיד בתי"ו דגושה, כמו מן עֲטֶרֶת, תִּפְאֶרֶת, נאמר עֲטַרְתּוֹ, תִּפְאַרְתּוֹ, עֲטַרְתָּם, תִּפְאַרְתָּם, ובזה תכיר אלו מאלו. ובלשון רבות תחסר תי"ו הנקבה כאשר יתבאר. ולכן צריך שנאמר כי מִלְחַמְתּוֹ, מִשְׁמַרְתּוֹ ודומיהם, הנפרד מהם מִלְחֶמֶת, מִשְׁמֶרֶת, כי אלו היה הנפרד מִלְחָמָה, מִשְׁמָרָה, היה הכנויי מִלְחֲמָתוֹ, מִשְׁמְרָתוֹ, בתי"ו רפויה. ===ב=== ודע כי הנקבות הרבות יבאו עם כנויים בשני סימני הרבוי, ביו"ד רבוי הזכרים ובתי"ו רבוי הנקבות, כמו צִדְקוֹתָיו, צִדְקוֹתֶיךָ וכולי. וכן אף הבאים בכנויי היחיד בתי"ו דגושה כמו שכתבתי, הלא המה יבאו בכנויי הרבים בתי"ו רפויה, כמו מִלְחֲמֹתָיו, מִשְׁמְרוֹתָיו. וזה לסבת החולם, כי אין ראוי לבא אחריו דגש. ===ג=== ודע כי השמות שהם בלשון רבות, כמו שְׁפָחוֹת, צְדָקוֹת ודומיהם, יבאו עם כנויי הנסתרים בשני אופנים, האחד עם מ"ם הכנוי אחר וי"ו תי"ו הרבות, כמו שִׁפְחוֹתָם, צִדְקוֹתָם; והשני עם ה"א אחר וי"ו תי"ו הרבות, כמו שִׁפְחוֹתֵיהֶם, צִדְקוֹתֵיהֶם. אבל שִׁפְחָתָם, צִדְקָתָם, הם כנויים של הנקבה היחידה, כמו שכתבתי לעיל. וזהו מה שפירש ר' שלמה ירחי על {{צ|וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם}} {{ק|([[במדבר יז כה]])}}, וזה לשונו: {{צ|ויש חלוק בין תְּלֻנָּתָם לתְּלֻנֹּתָם, תְּלֻנָּתָם – תלונה אחת, תְּלֻנֹּתָם – שם דבר בלשון יחיד ואפילו הן תלונות הרבה}} עד כאן לשונו. והנה לא פירש הרב ההפרש שבין תְּלֻנּוֹתָם לִתְלֻנּוֹתֵיהֶם. והנני אבאר ההפרש שביניהם במשל. הרי ראובן ושמעון שיש להם שפחה אחת, נאמר עליה זאת היא שִׁפְחָתָם של ראובן ושל שמעון; וכשיש לכל אחד מהם שפחה אחת, נאמר עליהן שִׁפְחוֹתָם; וכשיש לכל אחד מהם שנים או שלשה שפחות, נאמר עליהן שִׁפְחוֹתֵיהֶם. וכבר יעדתי לחבר ספר אחד ואבאר בו כל דברי רש"י ז"ל אשר דבר בדקדוק בפירוש התורה, אם יאריך השם יתברך חיי. <קטע סוף=ג יא/><קטע התחלה=ג יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור השמות אשר בהם תוספת אות על שלש אותיות שרשיות''' ===א=== דע כי האתיות הנוספות בשמות הם ששה וסימנם האמנת"י, לפעמים יתוספו בראש ולפעמים בסוף ולפעמים בשניהם. אבל לא יתוספו רק בשמות הנגזרים מן הפעל, כאשר יתבאר בפרק המינים [[פרקי אליהו (בחור)/פרק המינים#מין ב|במין השני]]. והנני אבאר אחת אחת בשני העקרים האחרונים, דהיינו כל עקר שלש אותיות. ===ב=== הה"א לא תמצא נוספת בראש השמות השלמים, כי אם מן שָׁמַע נמצא {{צ|'''לְהַשְׁמָעוּת''' אׇזְנָיִם}} {{ק|([[יחזקאל כד כו]])}}, ואין עוד בשלמים. אבל בשמות שאינן שלמים נמצאו יותר, כאשר יתבאר במקומם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר א#ג|מאמר ד עיקר ג]])}}. אכן בסוף השמות נמצאו שלש מיני ההי"ן: קצתם שרשיות, קצתם לנקבה, קצתם נוספות, כאשר בארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח|בעקר השמיני]]. ===ג=== האל"ף תבא נוספת בהרבה מקומות. ועל הרוב היא נקודה בסגול, כמו אֶצְבַּע, אֶשְׁנָב, אֶשְׁכּוֹל, אֶגְרֹף. ולפעמים בפתח, כמו אַבְנֵט, אַבְרֵךְ, אַכְזִיב. ותמיד שוא-נח אחר אותיות האמנת"י. ויש מהם שהאל"ף בהם שרשית והם בכלל שמות של ארבע אותיות, ואדבר בם [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|במאמר שאחר זה בעקר שלש עשרה]]. ודע כי רוב השמות שהם בתוספת באחת מאותיות האמנת"י לא יבאו עם ה"א הנקבה רק במקומות מעטים, כמו מִשְׁמָרָה, תִּפְאָרָה ודומיהם מעטים מאד. ===ד=== ועוד דע כי לא תבא בסוף השמות אל"ף נוספת בלשון עברי, אך בלשון תרגום תבא לרוב, כמו מַלְכָּא, עַבְדָּא. אכן נמצאים באל"ף שרשית בסוף, כמו כִּסֵּא, פֶּלֶא, והם מנחי למ"ד אל"ף ושם אבארם {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ה|במאמר ד עיקר ה]])}}. וגם נמצאים באל"ף במקום ה"א, כמו {{צ|'''כַּמַּטָּרָא''' לַחֵץ}} {{ק|([[איכה ג יב]])}}, {{צ|קְרֶאןָ לִי '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}. ===ה=== המ"ם תבא נוספת בראש השמות, ועל הרוב נקודה בחירק ושוא-נח אחריה ותנועה האחרונה קמץ, כמו מִשְׁכָּן, מִקְדָּשׁ; ובחולם, כמו מִזְמוֹר, מִכְלוֹל. וכשאחרי המ"ם אות גרונית אז המ"ם פתוחה, כמו מַאֲכָל, מַחְשׂוֹף. ואפילו זולת אות גרונית, ואז יבאו דגושים על הרוב ברבוי ובכנוי, כמו מַטְעַם, מַרְבַד, מַחֲמַד, תאמר מַטְעַמּוֹ, מַרְבַדּוֹ, מַחֲמַדּוֹ, מַטְעַמִּים, מַרְבַדִּים, מַחֲמַדִּים. וגם בחירק נמצאים דגושים מעטים, כמו מן מִשְׂגַּב – מִשְׂגַּבִּי. וכל אלו הדגושים הם בתנועה אחרונה בפתח, אבל בקמץ או בחולם בסוף לא יבאו לעולם דגושים. ===ו=== כבר ידעת כי הקמוצים יבאו בסמיכות בפתח, כמו {{צ|'''מִקְדַּשׁ''' יְיָ}} {{ק|([[במדבר יט כ]])}}, {{צ|'''מִשְׁכַּן''' יְיָ טִמֵּא}} {{ק|([[במדבר יט יג]])}}, {{צ|מִכֹּל '''מַאֲכַל''' פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}. ויש שיבאו עם ה"א הנקבה בסוף והמ"ם בחירק או בפתח או בסגול, כמו מִלְחָמָה, מַמְלָכָה, מֶמְשָׁלָה; ובסמיכות: מִלְחֶמֶת כְּנַעַן, {{צ|'''מַמְלֶכֶת''' עוֹג}} {{ק|([[דברים ג י]])}}, {{צ|'''לְמֶמְשֶׁלֶת''' הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית א טז]])}}. ונמצא זה המשקל גם כן בלי סמיכות, כמו {{צ|'''מִסְגֶּרֶת''' טֹפַח}} {{ק|([[שמות כה כה]])}}, {{צ|אֶת '''הַמִּגְעֶרֶת'''}} {{ק|([[דברים כח כ]])}}. או בחולם, כמו מִשְׁקֹלֶת, מַחֲגֹרֶת, וכבר כתבתי דינם [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר י|בעקר העשירי]]. ונמצאים שמות באים בתוספת מ"ם בסוף, כמו פִּתְאֹם, שִׁלְשׁוֹם ודומיהם מעטים. אבל המ"ם הבאה בסוף השמות להורות על לשון רבים, כמו דְּבָרִים, זְכָרִים, אינה נקראת נוספת רק שמושית, ולפניה חירק גדול, רוצה לומר עם יו"ד. וכשיבא השם ההוא בסמיכות תפול המ"ם ותשאר היו"ד לבדה והאות שלפניה נקוד בצרי, כמו זִקְנֵי, דִּבְרֵי. <קטע סוף=ג יב/><קטע התחלה=ג יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור נקודות השמות אשר בהם תוספת נו"ן או תי"ו או יו"ד בראש ובסוף''' ===א=== הנו"ן לא תתוסף בראש השמות. רק מעטים נמצאים בשמות עצמים, כמו נַפְתָּלִי, נִמְרֹד ודומיהם. ===ב=== אכן בסוף תתוסף לרוב, ועל הרוב פ"א-הפעל בחירק, כמו זִכְרוֹן, שִׁלְטוֹן. ובקמץ בסוף, כמו פִּשְׁתָּן, חַרְצָן. גם נמצאים מעטים בקמץ-חטוף בראש או בקבוץ, כמו קׇרְבַּן, שֻׁלְחָן. ואלו יבאו ברבוי הנקבות, כמו קׇרְבָּנוֹת, שֻׁלְחָנוֹת. ונמצאים רבים שהנו"ן בהם שרשית והם בכלל השמות של ארבע אותיות, כמו חַשְׁמָן, דָּרְבָן, ואדבר בם [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|במאמר שאחר זה בעקר שלש עשרה]]. גם נמצאו מהם הרבה דגושים, כמו זִכָּרוֹן, שִׂבָּרוֹן. גם כשעי"ן-הפעל בשוא, כמו קִלְּשׁוֹן, קִמְּשׁוֹן, ודומיהם מעטים הדגושים. ===ג=== התי"ו תתוסף בראש השמות, ועל הרוב היא נקודה בפתח אפילו בלא סבת אות גרונית, ושוא-נח אחריה, והתנועה האחרונה היא שורק על הרוב, כמו תַּמְרוּר, תַּמְרוּק, תַּעֲנוּג. גם בחירק או בצירי נמצאים מעטים: תַּלְמִיד, תַּכְרִיךְ, תַּרְשִׁישׁ, תַּשְׁבֵּץ. ונמצאה התי"ו בחירק, כמו תִּדְהָר. גם נמצאים בתי"ו בראש ובסוף, כמו תִּלְבֹּ֫שֶׁת, תִּפְאֶ֫רֶת, וכלם בטעם מלעיל. ===ד=== ונמצאים בתוספת תי"ו בסוף ולא בראש, והאות שלפניה בשורק, ופ"א-הפעל עם פתח, כמו מַלְכוּת, גַּבְהוּת, מַרְדּוּת, שַׁחֲרוּת. ונמצאים שהפ"א בחירק, כמו רִפְאוּת, שִׁפְלוּת, עִקְּשׁוּת. גם שהפ"א שואית ואחריה חירק, כמו יְדִידוּת, מְרִירוּת, וראוי לומר הרבוי מכלם ביו"ד נעה, כמו שמצאנו מן מַלְכוּת, {{צ|אַרְבַּע '''מַלְכֻיוֹת'''}} {{ק|([[דניאל ח כב]])}}, כן נאמר שִׂכְלֻיוֹת, עִקְשֻׁיוֹת, גַּבְהֻיוֹת. ===ה=== ונמצאים בתוספת תי"ו בסוף וחירק לפניה, כמו גׇּפְרִית, שְׁאֵרִית, רֵאשִׁית, חֲמִישִׁית ודומיהם. גם אלו יבאו ברבויים ביו"ד נעה על משקל חֲמִישִׁיּוֹת הנמצא בתלמוד {{ק|([[בבא קמא סה ב]])}}, ונאמר רֵאשִׁיּוֹת, ובפרט אותם שלמ"דיהם ה"א, כמו שאבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז|במאמר ד' בעקר שביעי]]. ===ו=== היו"ד לרוב נמצאת נוספת בראש השמות העצמיים, כמו יִצְחָק, יַעֲקֹב, יִצְהָר ודומיהם. גם נמצא יַלְקוּט ויַנְשׁוּף, ונמצא בחולם {{צ|'''וְיַנְשׁוֹף''' וְעֹרֵב}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, על משקל {{צ|סַפִּיר '''וְיַהֲלֹם'''}} {{ק|([[שמות כח יח]])}}. ובסוף שמות העצמיים: נַהֲרַי, נַעֲרַי ודומיהם מעטים. אבל יְהוּדִי, מִצְרִי ודומיהם, היו"דין אינם נוספת רק הם ליחס, כאשר יתבאר בפרק המינים {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק המינים#ח|מין ח]])}}. נשלם המאמר השלישי.<קטע סוף=ג/><קטע התחלה=ד/><קטע סוף=ג יג/><קטע התחלה=ד א/> =[[ספר הבחור/מאמר ד|המאמר הרביעי]]= {{ג|'''בביאור משקלי השמות שאינם שלמים, ונחלק גם הוא לשלש עשרה עקרים'''}} ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר א|העקר הראשון]]== '''בביאור שמות חסרי פ"א נו"ן''' ===א=== דע כי כל שמות חסרי פ"א נו"ן הם בתוספת מ"ם בראש, ותמיד היא פתוחה ודגש אחריה להורות על הנו"ן החסרה, כמו {{צ|'''מַטַּע''' יְיָ}} {{ק|([[ישעיהו סא ג]])}}, {{צ|'''מַסָּע''' וְשִׁרְיָה}} {{ק|([[איוב מא יח]])}}, שרשם נָטַע, נָסַע. וכן מַבּוּעַ, מַבּוּל, שרשם נָבַע, נָבַל. ובאים בה"א הנקבה, כמו מַפָּלָה, מַטָּרָה; ובצרי, כמו מַגֵּפָה, מַסֵּכָה ודומיהם. וכן מַצֵּבָה מחסרי פ"א יו"ד, כי דין אחד להם ולחסרי פ"א נו"ן, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר ב/עיקר ו#ו|במאמר שני בעקר ששי בסימן ששי]]. ===ב=== והנה כבר ידעת כי השמות הדגושים לא ישתנו, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ה#א|במאמר שלישי בעקר החמישי בסימן א]]. ועל זה הדרך באים חסרי הפ"א עם נחי הלמ"ד, כמו מַכָּה, מַצָּה ודומיהם, שרשם נָכָה, נָצָה, והה"אין לנקבות. אבל {{צ|קָצַר '''הַמַּצָּע'''}} {{ק|([[ישעיהו כח כ]])}} שרשו יָצַע. ומהם בה"א שרשית: מַטֶּה, והראיה שהיא שרשית, שהיא בסגול, וזה יתבאר לך [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ו|במאמר זה בעקר ששי]]. וכן מחסרי הקצוות: מַתָּן, ובחסרון שני הקצוות: מַתָּת. ===ג=== והכלל, כל שם שתמצא במ"ם פתוחה בראש ודגש אחריה, הרי הוא שם מחסרי נו"ן. ונמצאים שנים בתוספת ה"א בראש ודגש אחריה, כמו {{צ|רֶוַח '''וְהַצָּלָה'''}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}}, {{צ|'''הַכָּרַת''' פְּנֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו ג ט]])}}, שרשם נָצַל, נָכַר. ונמצא שנים בלי תוספת אות בראש, והם שִׂיא, ושִׂיג, כמו {{צ|יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם '''שִׂיאוֹ'''}} {{ק|([[איוב כ ו]])}}, {{צ|וְכִי '''שִׂיג''' לוֹ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}, שרשם נָשָׂא, ונָשַׂג. ואין להביא ראיה מהם, כי מעטים הם.<קטע סוף=ד א/><קטע התחלה=ד ב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ב|העקר השני]]== '''בביאור שמות נחי פ"א אל"ף או יו"ד''' ===א=== הנה ידוע כי לא תנוח אות לעולם בראש המלה, לכן באים אלה בראש המלה על דרך השלמים, כמו מן אָמַר – אֹמֶר, ומן אָכַל – אֹכֶל או אֲכִילָה. ונמצאים בתוספת מ"ם בראש, כמו מַאֲמָר, מַאֲכָל, בנוע האל"ף. וכן באמצע לא תנוח, כמו מן שָׁאַל – שְׁאֵלָה או מִשְׁאַל. ===ב=== ושמות נחי פ"א יו"ד על הרוב הם בתוספת מ"ם או תי"ו בראש ונקודים בחולם, כמו מוֹצָא, מוֹשָׁב, בקמץ בסוף. גם נמצאים בצרי בסוף, כמו מוֹעֵד, מוֹקֵשׁ. ודע שאותם שהם בקמץ בלשון יחיד יהיו גם בלשון רבים בקמץ, כמו מן מוֹצָא, מוֹשָׁב, נאמר מוֹשָׁבִים, מוֹצָאוֹת. אבל אותם שהם בצרי יהיו בלשון רבים בשוא, כמו מוֹפֵת, מוֹקֵש – מוֹפְתִים, מוֹקְשִׁים. וכלם בטעם מלרע. וכבר ידעת תהפכות הקמץ והצרי בסוף. ונמצאים עם התי"ו, כמו תּוֹשָׁב, תּוֹשָׁבִים. אבל על הרוב אותם שהם עם תי"ו בראשיהם הם עם ה"א הנקבה, כמו תּוֹלָדָה, תּוֹכֵחָה. וכן מנחי הקצוות תאמר תּוֹרָה, תּוֹדָה, מן יָרָה, יָדָה. ונמצאים בתי"ו בתחילה ובסוף, כמו תּוֹעֶלֶת, תּוֹחֶלֶת. ומעטים נמצאים עם מ"ם בראש וה"א בסוף, כמו מוֹעֵצָה, מוֹרָשָׁה. והכלל, כל שם שתמצא עם מ"ם או תי"ו בראש בנקדות החולם, הם מנחי פ"א יו"ד. ושנים יוצאים מן הכלל: {{צ|וְהֵבֵאתִי '''מֹרֶךְ'''}} {{ק|([[ויקרא כו לו]])}}, {{צ|'''בְּמֹעַל''' יְדֵיהֶם}} {{ק|([[נחמיה ח ו]])}}, שהם מהכפולים. ומעטים נמצאים המ"ם בשורק, כמו מוּסָר, מוּצָק. גם נמצאים בלי תוספת אות עם ה"א הנקבה, כמו שֵׁנָה, עֵצָה, דֵּעָה, לֵדָה. ובסמיכות ישוב הצרי לשוא והקמץ לפתח, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ב|במאמר הראשון בעקר השני]]. ונמצאים שנים בלי ה"א הנקבה, והם {{צ|'''צֵא''' תֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ל כב]])}}, {{צ|'''בוּל''' הָרִים}} {{ק|([[איוב מ כ]])}}, שרשם יָצָא, יָבַל. <קטע סוף=ד ב/><קטע התחלה=ד ג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ג|העקר השלישי]]== '''בביאור שמות נחי העי"ן בתוספת אות''' ===א=== דע כי רוב השמות נחי העי"ן הם בתוספת מ"ם הנקודה בקמץ, כמו מָקוֹם, מָלוֹן, מָנוֹס. ובסמיכות ובכנוי ישוב הקמץ לשוא כדינו בשלמים, כמו מְקוֹם, מְקוֹמוֹ, מְלוֹנוֹ, מְנוּסִי. לכן טועים האומרים בשיר של [[אדון עולם]] {{צ|וְהוּא נִסִּי '''וּמָנוּסִי'''}} המ"ם קמוצה, כי דינה בשוא: מְנוּסִי, כדין הקמץ המתהפך לשוא בכנויים, וכן נמצא {{צ|מִשְׂגַּבִּי '''וּמְנוּסִי'''}} {{ק|([[ש"ב כב ג]])}}. אך במשקל השיר הזה לא יתכן, כי צריך להיות שם יתד, והוי"ו השרוקה עם שוא איננה יתד. לכן הוא טעות נפל בנוסחא, ודינו להיות {{צ|וּמָנוֹס לִי}}, והחזנים הורגלו לומר {{צ|וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי מְנַת כּוֹסִי}}, כדי לעשות חרוז יפה. וכשיבאו עם ה"א הנקבה תמיד המ"ם שואית ושורק אחריה, כמו מְשׁוּבָה, (מְלוּכָה) [מְלוּנָה], מְבוּכָה. וכן עם התי"ו בראש, כמו תְּקוּמָה, תְּלוּנָה. ובזולת ה"א הנקבה לא יבא זה המשקל בתוספת מ"ם או תי"ו לעולם. ===ב=== והכלל, כל שם שתמצא במ"ם קמוצה מזו הגזרה בראש, ובארבע השתניותיו במ"ם או בתי"ו שואית, הרי הוא של נחי עי"ן. ונמצאים שנים בתוספת תי"ו בסוף, והם נֹפֶת, ובֹּשֶׁת. וכבר הודעתיך [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יא#ה|במאמר שלישי בעקר אחד עשר בסימן חמישי]] כי תי"ו כזאת תבא דגושה בכנויים, כמו {{צ|'''לְבׇשְׁתְּךָ''' וּלְבֹשֶׁת}} {{ק|([[ש"א כ ל]])}}, וכן ראוי לומר מן נֹפֶת – נׇפְתִּי, נׇפְתְּךָ. ונמצא אחד בתוספת מ"ם בסוף, והוא רֵיקָם. <קטע סוף=ד ג/><קטע התחלה=ד ד/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד|העקר הרביעי]]== '''בביאור שמות נחי העי"ן הבאים בלי תוספת אות''' ===א=== דע כי נמצאים שמות מגזרה זו זולת תוספת אות ואינם רק של שני אותיות, ותמיד פ"א-הפעל נקודה באחת מן חמש תנועות הגדולות: בקמץ, כמו זָר, צָר, רָע; ובצרי, כמו גֵּר, צֵיד, עֵד; ובחירק, כמו סִיר, קִיר, עִיר; ובחולם: אוֹר, יוֹם, טוֹב; ובשורק, כמו שׁוּר, דּוּד. ===ב=== אבל עם התנועות הקטנות לא נמצאים. ורובם אינם משתנים, והמשתנים משתנים באופנים מתחלפים, כמו מן יוֹם, יבא הרבוי וכנויו בקמץ, כמו יָמִים, יָמָיו וכולי, וכן מן רֹאשׁ – רָאשִׁים, רָאשָׁיו, ואין זולתם. וטוֹב יבא בסמיכות ובכנוי בשורק, כמו טוּב, טוּבוֹ וכולי, וזהו כשהוא שם דבר, אבל כשהוא תואר לא ישתנה, עיין בשרשי רבי דוד קמחי. ===ג=== והקמוצים והצרוים לא ישתנו כלל, והסבה תתבאר לך במאמר זה בעקר ח {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח#ב|סימן ב]])}}. גם החרוקים והשרוקים רובם לא ישתנו, רק עִיר יבא ברבוי בנוע היו"ד, כמו עֲיָרִים {{ק|([[שופטים י ד]])}}, עֲיָרוֹת {{ק|([[משנה מגילה א א]])}}, וכן שׁוּק יבא ברבוי בנוע הוי"ו: שְׁוָקִים {{ק|([[שה"ש ג ב]])}}, וכן מן קוֹץ – {{צ|'''קְוֻצּוֹתָיו'''}} {{ק|([[שה"ש ה יא]])}}, ומן דּוּד נמצא {{צ|בַּסִּירוֹת '''וּבַדְּוָדִים'''}} {{ק|([[דה"ב לה יג]])}}. ===ד=== וגם נמצאים בנוע היו"ד בלשון יחיד, כמו בַּ֫יִת, עַ֫יִן, זַ֫יִת, לַ֫יִל, אַ֫יִל, חַ֫יִל, עַ֫יִר. וכולם בטעם מלעיל, ולולי זה היתה צריכה היו"ד להיות דגושה כדין אחר תנועה קטנה. ובכל ארבע ההשתניות תנוח היו"ד בצרי, כמו בֵּית, בֵּיתוֹ, זֵית, זֵיתוֹ, זֵיתִים, לֵיל, לֵילוֹ, לֵילוֹת, אֵיל, אֵילִים, חֵיל, חֵילוֹ. והרבוי בנוע היו"ד בלשון רבים: חֲיָלִים, וכן מן עַיִר – {{צ|'''וַעְיָרִם'''}} {{ק|([[בראשית לב טז]])}}. והכנוי: {{צ|לַגֶּפֶן '''עִירֹה'''}} {{ק|([[בראשית מט יא]])}}, בחירק. ומלת בָּתִּים מלה זרה מאד, בהיות הדגש אחר התנועה גדולה והטעם מלרע. ===ה=== גם נמצאים בוי"ו נעה בלשון יחיד, כמו אָוֶן, עָוֶל, מָוֶת, תָּוֶךְ, בקמץ ובסגול. ואין במשקלם בשלמים, כמו שזכרתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ב#ז|במאמר שלישי בעקר שני בסימן שביעי]]. ובסמיכות ובכנוי תנוח הוי"ו ברובם, כמו {{צ|'''בְּתוֹךְ''' הָעִיר}} {{ק|([[בראשית יח כד]])}}, {{צ|'''מוֹת''' יְשָׁרִים}} {{ק|([[במדבר כג י]])}}; וכן בכנוי: {{צ|לִפְנֵי '''מוֹתוֹ'''}} {{ק|([[דברים לג א]])}}, {{צ|אֶל '''תּוֹכוֹ'''}} {{ק|([[ויקרא יא לג]])}}, {{צ|מַחְשְׁבוֹת '''אוֹנֵךְ'''}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}. ובתוספת ה"א בסוף בנוע הוי"ו, כמו מָוְתָה, עַוְלָה. וכן נמצא אחד בוי"ו נעה בכנוי: {{צ|'''בְּעַוְלוֹ''' אֲשֶׁר עָשָׂה}} {{ק|([[יחזקאל יח כו]])}}. ושָׁוְא הוא ממשקל זה, אלא שהוקל ונהפך הסגול לשוא מפני נחות האל"ף, כי דינו שָׁוֶא. <קטע סוף=ד ד/><קטע התחלה=ד ה/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ה|העקר החמישי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד אל"ף''' ===א=== דע כי רובם הם של שלשה נקודות, כמו כֶּלֶא, פֶּלֶא, גֶּבֶא, טֶנֶא. והולכים על דרך השלמים פעמים בכנוי; בחירק, כמו {{צ|'''כִלְאוֹ'''}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}, פִּלְאוֹ; ובפתח, כמו {{צ|'''טַנְאֲךָ'''}} {{ק|([[דברים כח ה]])}}. ===ב=== ונמצאים על משקל פָּעָל, כמו צָמָא, צָבָא. ועל משקל פֹּעֶל, כמו גֹּמֶא, סֹבֶא, ובא אחד בדגש, והוא כִּסֵּא; ולא ישתנה בסמיכות, אבל בכנוי ישוב הצרי לשוא ויפול הדגש, כמו כִּסְאוֹ, כִּסְאֲךָ; וכן ברבוי, והוא בלשון נקבות: {{צ|שָׁמָּה יָשְׁבוּ '''כִסְאוֹת'''}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}. ===ג=== וחֵטְא היה ראוי להיות חֵטֶא אלא שהוקל, כמו שהוקל שָׁוְא ממשקל פָּעֶל, כמו שבארתי {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ד#ה|בעיקר ד סימן ה]])}}. והנה חי"ת של חֵטְא בצירי על דרך אותם של חמש נקודות, ולכן בכנוי יבא החי"ת בסגול: חֶטְאוֹ, חֶטְאָם, כמבואר [[ספר הבחור/מאמר א/עיקר ג#ו|בעקר שלישי במאמר ראשון בסימן ששי]]. וברבוי: חֲטָאִים. אבל {{צ|וּבְדֶרֶךְ '''חַטָּאִים'''}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, הוא תואר ממשקל הדגושים אשר לא ישתנו, ותאמר בסמיכות ובכנוי הרבים: {{צ|'''חַטָּאֵי''' עַמִּי}} {{ק|([[עמוס ט י]])}}, {{צ|'''וְחַטָּאֶיהָ''' יַשְׁמִיד}} {{ק|([[ישעיהו יג ט]])}}. <קטע סוף=ד ה/><קטע התחלה=ד ו/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ו|העקר הששי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א''' ===א=== דע כי שמות נחי למ"ד ה"א באים על הרוב בתוספת מ"ם או תי"ו בראש, ונקודים בחריק ואחריהן שוא-נח, כמו מִצְוָה, מִנְחָה, תִּקְוָה, תִּכְלָה. ועל אותיות הגרון בפתח, כמו מַחְצָה, מַחְתָּה, תַּאֲוָה. ===ב=== וכל אלו הם ה"אין לנקבה, והראיה כי הם מלרע, ועוד כי ישוב לתי"ו רפויה בסמיכות ובכינויים כדין ה"א הנקבה, כמו {{צ|'''מִצְוַת''' יְיָ}} {{ק|([[תהלים יט ט]])}}, {{צ|'''מִנְחַת''' יְהוּדָה}} {{ק|([[מלאכי ג ד]])}}, מִצְוָתוֹ, תַּאֲוָתוֹ. ומעטים נמצאים בה"א נוספת, כמו מן עָלָה – מַ֫עְלָה ודומיהו שהם מלעיל, כמו שביארתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ח#ב|במאמר שלישי בעקר שמיני בסימן שני]]. ===ג=== אכן עם הה"א שרשית נמצאים הרבה, אבל תמיד סגול לפניה, כמו מִקְנֶה, מִקְרֶה, מִשְׁנֶה. ואם פ"א-הפעל גרונית – כמו מַחֲנֶה, מַעֲשֶׂה. ובזה הם נבדלים מה"א הנקבה והנוספת, שאותם הם קמוצים. וגם לא ישתנו בסמיכות ובכנוי, רק שהסגול ישוב לצרי, כמו {{צ|'''מַחֲנֵה''' דָן}} {{ק|([[במדבר ב כה]])}}, {{צ|'''מִרְעֵה''' עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}. אכן עם תוספת תי"ו בראש לא נמצאה ה"א שרשית לעולם. ובכנויים תחסר הה"א: מִקְנֵהוּ, מִשְׁנֵהוּ, מַעֲשֵׁהוּ, ההאי"ן עם הוי"ו לכנוי הזכר, כמו יָדֵהוּ, רַגְלֵהוּ. וכן מִקְנַי, מִקְנְךָ, מִקְנָם וכולי, בכולן תחסר הה"א. <קטע סוף=ד ו/><קטע התחלה=ד ז/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ז|העקר השביעי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בתוספת תי"ו או מ"ם בראש, ובתי"ו בסוף''' ===א=== דע כי נמצאים שמות מזו הגזרה בתוספת מ"ם בראש ובתי"ו בסוף, כמו מַשְׂכִּית, מַרְבִּית. וגם בתי"ו בראש ובסוף, כמו תַּבְנִית, תַּכְלִית. ===ב=== ודע כי ראויים להיות מַרְבִּייִית, תַּבְנִייִית, עם שלשה יו"דין; האחת היא יו"ד המשך, כמו שהיא אחר למ"ד-הפעל בבינוני מבנין הִפְעִיל: מַפְקִיד מַפְקִידָה, והשנית היא במקום ה"א למ"ד-הפעל, כי שרשו רָבָה, בָּנָה, והשלישית היא יו"ד היחס, כמו עִבְרִית, מִצְרִית, וכלם יבאו ברבוים ביו"ד נעה על משקל חֲמִשִׁיּוֹת, כמו שכתבתי במאמר שלישי בעקר שלש עשרה {{ק|([[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג#ה|סימן ה]])}}. ועוד אדבר בם בספר ההרכבה במלת {{צ|'''מַבְלִיגִיתִי'''}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}}. ===ג=== ונמצאים על זה המשקל שהתנועה האחרונה שורק, וזה דווקא עם תי"ו בראש, כמו תַּרְבּוּת, תַּזְנוּת. ונמצא עם המ"ם: {{צ|אַנְשֵׁי '''מַצֻּתֶךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מא יב]])}}, הנפרד ממנו מַצּוּת הראוי מַנְצוּת, כי שרשו נָצָה. וכן בדברי משנה מַלְקוּת מן לָקָה. וזכור כי תמיד המ"ם והתי"ו שבראש אלו הם פתוחים אפילו בלא סבת אות גרונית. ונמצא אחד לבד בתוספת אל"ף בראש: {{צ|'''וְאַחֲוָתִי''' בְּאׇזְנֵיכֶם}} {{ק|([[איוב יג יז]])}}, שרשו חָוָה. והכלל, כל שם שתמצא במ"ם או תי"ו בחירק או בפתח בראש, והאות שאחריה שואית, ואינן מן השלמים, דהיינו שאינו בו שלש אותיות נעות, הרי הוא מנחי למ"ד ה"א. ונמצא שנים לבד בתי"ו שואית בראש, והם {{צ|'''תְּעָלָה'''}} {{ק|([[מ"א יח לב]])}}, {{צ|'''תְּלָאָה'''}} {{ק|([[שמות יח ח]])}}. <קטע סוף=ד ז/><קטע התחלה=ד ח/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח|העקר השמיני]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים בלי תוספת אות בראש והם בה"א הנקבה בסוף''' ===א=== דע כי נמצאים עוד שמות מגזרה זו עם ה"א הנקבה; מהם הפ"א בקמץ, כמו שָׂפָה, מָנָה, ומהם בצרי, כמו מֵאָה, פֵּאָה, וכלם ישתנו לשוא בראש כדינם. ===ב=== אכן שמות נחי העי"ן הבאים על שני משקלים האלו לא ישתנו כלל, כמו מן קָמָה, צָרָה, ובסמיכות קָמַת, צָרַת, וברבוי קָמִים, צָרִים, הקמץ לא ישתנה. וכן הצרויים מנחי העי"ן, תאמר צֵיד, שֵׂב, צֵידָה, שֵׂיבָה, ובסמיכות: צֵידַת, {{צ|'''שֵׂיבַת''' עַבְדְּךָ}} {{ק|([[בראשית מד לא]])}}, הצרי לא ישתנה. והטעם בזה כי נחי העי"ן צריכים תמיד תנועה גדולה להורות על וי"ו השרשית הנחה שאחרי הקמץ, לפיכך לא ישתנו. אבל בשָׂפָה, מָנָה, פֵּאָה, מֵאָה, שלא תבא התנועה הגדולה בפ"א-הפעל להורות על נחות, ישתנו, ותאמר שְׂפַת, פְּאַת וכולי. וזכור זה כי הוא כלל גדול. ועוד אדבר מזה מגזרת הכפולים [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יא#ד|בעקר י"א בסימן רביעי]], והבאים עם ה"א שרשית בסוף אבאר [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ט|בעקר שאחר זה]]. <קטע סוף=ד ח/><קטע התחלה=ד ט/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ט|העקר התשיעי]]== '''בביאור שמות נחי למ"ד ה"א הבאים עם שרשית בסוף''' ===א=== דע כי השמות הבאים עם ה"א שרשית הם מעטים, כמו {{צ|'''גֵּאָה''' (וָרָם)}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא '''מִגֵּוָה'''}} {{ק|([[איוב כ כה]])}}. ובאים בסגול: {{צ|'''גֵּאֶה''' מְאֹד}} {{ק|([[ירמיהו מח כט]])}}, {{צ|'''רֵעֶה''' דָוִד}} {{ק|([[ש"ב טו לז]])}}. וברבוי תאמר גֵּאִים, רֵעִים. ומן גֵּאָה בקמץ יבא {{צ|הַבּוּז '''לִגְאֵיוֹנִים'''}} {{ק|([[תהלים קכג ד]])}} ביו"ד נעה, וכן מן גֵּוָה תהפך הוי"ו ליו"ד נעה בסמיכות, כמו {{צ|'''בִּגְוִיַּת''' הָאַרְיֵה}} {{ק|([[שופטים יד ח]])}}, והרבוי: {{צ|מָלֵא '''גְוִיּוֹת'''}} {{ק|([[תהלים קי ו]])}}. ===ב=== ודע כי נמצאים הרבה שמות בגזרה זו שתהפך בהם הה"א ליו"ד נחה בסוף ולפניה חירק, והם של ארבע מינים; האחד שהתנועה הראשונה קמץ, כמו צָלִי, קָלִי. והשני שהתנועה ראשונה שוא, כמו שְׁבִי, פְּרִי, נְהִי. והשלישי שהתנועה הראשונה חולם, כמו חֹלִי, עֹנִי. הרביעי שהתנועה הראשונה בסגול, כמו מֶשִׁי, קֶרִי. ובסמיכות ישובו הקמצים לשוא, כמו צְלִי, קְלִי, והשואים ישובו לסגול בהפסק, כמו שֶׁבִי, פֶּרִי, כֶּלִי, וכשיבא אלו בכינויים תנוע היו"ד, כמו שֶׁבְיְךָ, פֶּרְיְךָ, כֶּלְיְךָ. וכן מן מֶשִׁי בכנוים תנוע היו"ד. וכן אמר רבי שלמה גבירול באחד משיריו: {{צ|לְבוּשׁ מֶשְׁיָם}}, פירש הַמֶּשִׁי שֶׁלָּהֶם. והחולמים ישובו לחטף-קמץ בסמיכות אף על פי שהתנועה האחרונה אינה סגול, כמו שכתבתי [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר ד#ב|במאמר שלישי בעקר רביעי סימן שני]]. ונמצאים בחטף-קמץ אפילו בלי סמיכות, כמו {{צ|כָּל '''חֳלִי'''}} {{ק|([[דברים כח סא]])}}, {{צ|מֶה '''חֳרִי'''}} {{ק|([[דברים כט כג]])}}. ===ג=== ואלו המשקלים שזכרתי יבאו לפעמים בתוספת תי"ו בסוף, כמו עָמִית, {{צ|צָפֹה '''הַצָּפִית'''}} {{ק|([[ישעיהו כא ה]])}}. ויש מהם בחולם בסוף, כמו אָחוֹת, חָמוֹת. ובסמיכות ובכנויים ישובו לשוא, כמו עֲמִיתְךָ, אֲחוֹתְךָ, חֲמוֹתְךָ וכולי. והשואים בלי סמיכות: חֲנִית, שְׁבִית. ולפעמים בשורק בסוף, כמו גָּלוּת, חָזוּת. ופ"א-הפעל בשוא, כמו שְׁבוּת, פְּדוּת. וכבר כתבתי דרך רבויים [[ספר הבחור/מאמר ג/עיקר יג#ה|במאמר שלישי בעקר שלש עשרה בסימן חמישי]]. ונמצאים בתוספת נו"ן בסוף, כמו רָצוֹן, קָלוֹן ודומיהם, הוי"ו הנחה היא במקום ה"א למ"ד-הפעל והנו"ן נוספת. ונמצאים בתוספת נו"ן וביו"ד נעה במקום ה"א למ"ד-הפעל, כמו בִּנְיָן, עִנְיָן, קִנְיָן. <קטע סוף=ד ט/><קטע התחלה=ד י/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר י|העקר העשירי]]== '''בביאור שמות מנחי למ"ד ה"א הבאים משני אותיות''' ===א=== דע כי יש שמות מגזרה זו שהם בלי תוספת אות ותחסר מהן ה"א למ"ד-הפעל, אם כן אינם רק של שני אותיות. יש מהם תמיד קמוצים, ויש מהם תמיד פתוחים, ויש לפעמים קמוצים ולפעמים פתוחים, והם נמנים על פי המסורת, כמו אָב, יָד, דָּג, {{צ|'''צַו לָצָו''', '''קַו לָקָו'''}} {{ק|([[ישעיהו כא י]])}}. וכל אלו מתערבים עם נחי העי"ן וכפולים, [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר י|ובעקר שאחר זה]] אתן לך סימנים וכללים איך תכיר אלו מאלו. גם יש מהם נקודים בחירק וביו"ד נחה, והם השמות הנגזרים מהשרשים אשר עי"ן-הפעל שלהם אחת מן אותיות וי"ה, כמו מן שורש רָוָה נאמר רִי – {{צ|אַף '''בְּרִי'''}} {{ק|([[איוב לז יא]])}}, ומן נָהָה – נִי, מן {{צ|'''בְּנִיהֶם''' קִינָה}} {{ק|([[יחזקאל כז לב]])}}, ומן צָיָה – {{צ|'''וְצִי''' אַדִּיר}} {{ק|([[ישעיהו לג כא]])}}, ומן כָּוָה – {{צ|'''כִּי''' תַחַת יֹפִי}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, בכלם היו"ד במקום ה"א שרשית והעי"ן נעדרת. ===ב=== אמנם פִּי אינו מגזרת אלו, כי שרשו פֶּה – שתי אותיות לבד על משקל שֶׂה. והוא אחד בסמיכות ובכנוי המדבר בעדו, רוצה לומר כי אין הפרש בין {{צ|'''פִּי''' יְיָ}} {{ק|([[במדבר יד מא]])}}, ובין {{צ|'''פִי''' הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, וזה היה ראוי להיות פִּיִי, ולכבדות שתי היו"דין השליכו האחת, לפי הענין תכיר בכל מקום איזהו לסמיכות או לכנוי. ===ג=== והכלל כל מה שאמרתי בעקר זה ובעקר שלפניו, שכל שם של שני אותיות שהוא בתי"ו נוספת בסוף ולפניה חירק או שורק, או שהוא ביו"ד נחה בסוף, בין שהוא של שני אותיות נעות או של אחת, או שיש בו יו"ד נעה אחר שני אותיות שרשיות, הרי הוא מנחי למ"ד ה"א, דוק ותמצא. ומה שאמרתי דוקא אחר שתי אותיות שרשיות להוציא השלמים ונחי העי"ן, כי כאשר תבא היו"ד בשלמים היא אחר שלש אותיות שרשיות, כמו חֲמִישִׁיּוֹת ודומיהם, ובנחי העי"ן היא תבא אחר האות הראשונה, כמו בַּיִת, זַיִת וכולי. גם לא כללתי בכלל זה כל שם שהוא בנו"ן בסוף ולפניה חולם, כמו רָצוֹן, קָלוֹן, פן יטיעוך השמות שבהם הנו"ן שרשית – אָרוֹן, אָדוֹן, וכן מָדוֹן מנחי העי"ן, שרשו דּוּן. <קטע סוף=ד י/><קטע התחלה=ד יא/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יא|העקר האחד עשר]]== '''בביאור השמות מהכפולים הבאים בחסרון אות''' ===א=== דע כי רוב שמות הכפל יבואו בחסרון אות כמנהג פעלי הכפל, וישארו בהם רק שני אותיות, כמו דַּל, טַל, סַל, טַף. ורובם פתוחים, ומהם קמוצים וידועים על פי המסורת. גם יש הרבה מהם בחולם, כמו עֹז, חֹם, עֹל, קֹר. גם בצרי, כמו חֵן, שֵׁן, צֵל. וכל הקמוצים והצרויים הם נשתוים עם נחי העי"ן ונחי הלמ"ד, כמו שהראתיך במשקליהם ועקריהם. ===ב=== והנני אתן לך סימן שתוכל להכיר איזה מהם נחי העי"ן או נחי הלמ"ד או כפולים. וזה שהכפולים דינם היה לבא בדגש להורות על הכפל, וכשהם של שתי אותיות לבד אי אפשר להדגיש אחת מהם בדגש חזק, כי אין דגש חזק בראש המלה לעולם, כאשר יתבאר לך בפרק שירה [[פרקי אליהו (בחור)/פרק שירה#ח|בשיר ח]]; ובסוף המלה לא יבא לעולם דגש. ולכן כשתמצא שם של שני אותיות ולא ידעת מאיזה גזרה הוא, בזאת יבחן: אם יוכל לסבול דגש בכנויו או ברבויו או עם ה"א הנקבה, אז הוא מהכפולים. ===ג=== והמשל מן זַךְ, אם תרצה לדעת מאנה הוא בא, הטל בסופו אות של רבוי או של כנוי או ה"א הנקבה, ותמצא זַכִּים, זַכָּיו, זַכָּה, וכן מן חַג – חַגִּים, חַגּוֹ, כלם בדגש, אם כן הם מהכפולים. ומן דָּג, תאמר דָּגִים, דָּגָה – הגימ"ל רפויה, אם כן הוא מן הנחים. וכבר נתתי לך סימן [[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר ח|במאמר זה בעקר שמיני]] באיזה אופן תכיר נחי העי"ן מנחי הלמ"ד, ואמרתי כי נחי העי"ן לא ישתנו לעולם, ועל כן מאחר שתאמר מן דָּגִים – {{צ|'''דְּגֵי''' הַיָּם}} {{ק|([[בראשית ט ב]])}}, שהקמץ נשתנה לשוא, אם כן הוא מנחי הלמ"ד, ושרשו דָּגָה; ומן גֵּר תאמר גֵּרִים, גֵּרוֹ, הצרי לא ישתנה, אם כן הוא מנחי העי"ן, שרשו גּוּר. ===ה=== והכלל, כל שם שתמצא שתי אותיות שרשיות והשנייה דגושה ברבוי ובכנוי ובנקבה, הרי הוא מהכפולים. ותמיד אחת מהתנועות הקטנות בראש. ואפילו אותם שהם קמוצים על פי המסורת, כמו {{צ|'''יָם''' הַמֶּלַח}} {{ק|([[בראשית יד ג]])}}, {{צ|'''תָּם''' וְיָשָׁר}} {{ק|([[איוב א א]])}} ודומיהם, כשיבאו ברבוי ובכנוי ובה"א הנקבה הם פתוחים, כמו תַּמִּים, תַּמָּה. והצרויים יבאו בחירק, כמו שֵׁן – שִׁנּוֹ, חֵן – חִנּוֹ. והחולמים יבאו עם שלש נקודות, כמו מן חֹק – חֻקּוֹ, חֻקִּי, חֻקָּם; וכאשר יבא עי"ן-הפעל נקודה בשוא, אז פ"א-הפעל בקמץ-חטוף, כמו {{צ|נֵהַלְתָּ '''בְעׇזְּךָ'''}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, וכן חׇקְךָ, חׇקְכֶם, כמו שפירש רש"י על {{צ|'''עׇזִּי''' וְזִמְרָת יָהּ}} {{ק|([[שמות טו ב]])}}. אבל יפה תפש עליו רבי אברהם אבן עזרא עיין שם. <קטע סוף=ד יא/><קטע התחלה=ד יב/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יב|העקר השנים עשר]]== '''בביאור השמות מהכפולים הבאים בתוספת מ"ם או תי"ו בראש''' ===א=== דע כי הבאים בתוספת מ"ם בראש, על הרוב היא קמוצה במשקל שמות נחי העי"ן; אבל יש הפרש ביניהם, שאותם בחולם בסוף, כמו מָקוֹם, מָכוֹן, מָלוֹן, ואלו הם בקמץ או בצרי בסוף, כמו מָסָךְ, מָגֵן. ===ב=== ועוד יש הפרש, כי כמו נחי העי"ן הם משתנים מקמץ לשוא כמו שידעת, ואלו לא ישתנו, כמו מן גָּנַן תאמר מָגֵן, מָגִנִּים, מָגִנֵּי, הקמץ לא ישתנה. והטעם כי הוא במקום דגש על כן לא יוכל להשתנות, כאשר כבר אמרתי פעם ופעמים שהדגושים לא ישתנו. ===ג=== גם נמצאים מעטים במ"ם חולם על משקל נחי פ"א יו"ד. וגם באלו יש הפרש, שאותם הם בקמץ או בצרי בסוף, כמו מוֹשָׁב, מוֹקֵש; ואלו הם בפתח, כמו מן רָדַד – {{צ|מַעֲשֵׂה '''מוֹרָד'''}} {{ק|([[מ"א ז כט]])}}, מן רָכַךְ – {{צ|וְהֵבֵאתִי '''מֹרֶךְ'''}} {{ק|([[ויקרא כו לו]])}}, והם מעט מזער. ===ד=== אכן עם הנקבה הם רבים, והם טובים להכיר כי הם דגושי העי"ן, כמו מְגִלָּה, מְחִתָּה, ועם תי"ו, כמו תְּפִלָּה, תְּחִנָּה. ונמצא אחד בתוספת מ"ם בסוף, והוא חִנָּם מן חָנַן. <קטע סוף=ד יב/><קטע התחלה=ד יג/> ==[[ספר הבחור/מאמר ד/עיקר יג|העקר השלש עשרה]]== '''בביאור שמות של ארבע או חמש אותיות''' ===א=== דע כי נמצאים כפולים של ארבע אותיות, רוצה לומר שבין שני אותיות כפולות שבסוף יבא בפעם אחרת פ"א-הפעל, כמו מן בָּרַר – בַּרְבּוּרִים, מן בָּקַק – בַּקְבּוּק, מן צָלַל – צִלְצָל, מן קָדַד – קׇדְקֹד. ===ב=== ועוד נמצאים כפולים של ארבע אותיות, ונכפלה בהם למ"ד-הפעל, כמו רַעֲנָן, שַׁאֲנָן, חַכְלִיל. ועם ה"א הנקבה: שַׁעֲרוּרָה, וביו"ד נוספת: שַׁעֲרוּרִיָּה. ===ג=== ונמצאים כפולים של חמש אותיות, רוצה לומר כפולים העי"ן והלמ"ד, כמו מן יָרַק – יְרַקְרַק, ומן אָדֹם – אֲדַמְדַּם, ומן אָסַף – אֲסַפְסוּף, ודומיהם. ===ד=== ונמצאים של חמש אותיות שאין דומה לחברתה, כמו שַׁעַטְנֵז, צְפַרְדֵּעַ. יש אומרים שהם מורכבים, כמו שַׁעַטְנֵז – שׁוּעַ [טָווּי] ונוּז {{ק|([[משנה כלאים ט ח]])}}. צְפַר־דֵּעַ, רוצה לומר שיודע הבֹקר. וכן של ארבע אותיות, פִּלֶגֶשׁ – פלג אשה. ויותר נכון לומר כי הם שמות מלשון מצרי או בבלי או פרסי. וכלל אומר לך, כי כל מלה אשר היא של חמש אותיות אינה מלשון הקדש, וכן {{צ|'''פַּתְשֶׁגֶן'''}} {{ק|([[אסתר ג יד]])}}, {{צ|'''(א)דַּרְכְּמוֹנִים'''}} {{ק|([[עזרא ב סט]])}}, {{צ|'''אֲחַשְׁתְּרָנִים'''}} {{ק|([[אסתר ח י]])}}, {{צ|'''אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ח ט]])}} ודומיהם, כאשר אבאר [[ספר הרכבה#הקדמה|בהקדמת ספר ההרכבה]]. ויש שמות שיש בהם אל"ף בראש או נו"ן בסוף ויש בהם מחלוקת אם הם שרשיות או נוספות, כמו אַבְנֵט, חַשְׁמָן, וכן אַרְגָּמָן ורבים כאלה; יש אומרים שהאל"פין והנו"נין נוספות, כאל"ף אֶזְרוֹעַ וכנו"ן של זִכָּרוֹן. ===ה=== ואשר הם של ארבע אותיות נבדלות הם רבים מאד, כמו כַּפְתֹּר, סְפָרַד, גַּרְזֶן, בַּרְזֶל, גִּזְבָּר, סִרְפַּד, טִפְסָר ודומיהם. וכבר ידעת כי הקמוצים והצרויים בסוף ישתנו, ותראה בשלמים ותלמוד מאותן של שלש אותיות, כי דרך אחד להם על הרוב. ===ו=== גם נמצאים מרובעים הבאים דגושים ברבוי, והם אותם שהנקודה האחרונה פתח, כמו מן חַשְׁמַל, נאמר הרבוי חַשְׁמַלִּים, וכן {{צ|כְּעֵין '''הַחַשְׁמַלָּה'''}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]] עי"ש)}} דגושה הלמ"ד, וכן מן {{צ|'''וְגַנְזַכָּיו'''}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, נאמר גַּנְזַךְ, גַּנְזַכִּים. וכן מן {{צ|בְּרֹב '''שַׂרְעַפַּי'''}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}} – שַֹרְעַף, כלם פתוחים. וכן מן {{צ|יֶאֱתָיוּ '''חַשְׁמַנִּים'''}} {{ק|([[תהלים סח לב]])}}, נאמר חַשְׁמַן אֶגִידִיאוֹ יר"ה, אשר בשמו חברתי הספר הזה ברומא בשנת לרומ"א, כמבואר בהקדמה. <center>'''תם ת"ל'''</center><קטע סוף=ד יג/><קטע התחלה=שירים/> ===[חתימת הספר]=== {{ק|'''שיר זה עשיתי ברומא בסוף ההעתקה הראשונה'''}}{{ש}} בַּעַל דְּבָרִים מַה / כַּיּוֹם לְךָ אֵצֶל / שִׁבְעִים זְקֵנִים אוֹ / אֶל אַהֲרֹן וְחוּר{{ש}} כַּלֵּךְ לְמִדְבָּרָךְ / אֵצֶל יְסוֹד דִּקְדּוּק / הִנֵּה בְּסֵפֶר זֶה / נִקְרָא שְׁמוֹ בָּחוּר{{ש}} אִתּוֹ לְשׁוֹן זָהָב / טָהוֹר וְאַדֶּרֶת / שָׂפָה לְפִיו סָבִיב / נֶחְמָד בְּבוּץ וָחוּר{{ש}} דָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה / מִמָּךְ שְׁאַל אוֹתוֹ / יַגִּיד לְךָ מַעְנֶה / תֵּכֶף בְּלִי אִחוּר{{ש}} לַשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ / סֵפֶר לְמִי אַתָּה / יֹאמַר לְאֵלִיָּה / כִּנּוּי שְׁמוֹ בָּחוּר {{רקע אפור}} {{הור|שיר מהמהדורה הראשונה של ספר הבחור (השיר הקודם מיוחס שם למחבר אחר)}} {{ק|'''והיתה השירה הזאת / אל הספר הזה לאות / להעיד על רוב טובו / מיטב השיר כזבו'''}} {{סי|אֶ}}תֵּן {{סי|לְ}}אֵלִי {{סי|יָ}}הּ / {{סי|הַ}}לֵּל {{סי|וְ}}הוֹדָיָה / יַעַן אֲשֶׁר הָיָה / אִתִּי בְּעֶזְרָתִי{{ש}} הוֹאִיל לְלַמְּדֵנִי / דַּעַת לְהוֹרֵנִי / עַד כִּי בְּסוֹד דִּקְדּוּק / סֵפֶר הֲכִינוֹתִי{{ש}} קַמְתִּי וְקִנֵּאתִי / קִנְאַת בְּנֵי עַמִּי / לַעְגָּם וְחֶרְפָּתָם / הַיּוֹם הֲסִירוֹתִי{{ש}} מִי זֶה אֲשֶׁר יִקְרָא / אֶל אַשְׁכְּנַזִּי עוֹד / נִלְעַג לְשׁוֹן קֹדֶשׁ / עִלֵּג כְּאֶפְרָתִי{{ש}} אִם יַעֲבֹר רוּחַ / קִנְאַת אֱנוֹשׁ עָלָיו / עַד כִּי בְּתוֹךְ לִבּוֹ / הוּא יַחֲשֹׁד אוֹתִי{{ש}} לֵאמֹר עֲלֵי סִפְרִי / כִּי לֹא עֲשִׂיתִיהוּ / אַךְ יַד אֱנוֹשׁ מַשְׂכִּיל / הִיא הָיְתָה אִתִּי{{ש}} יָבֹא בְּחִידוֹתָיו / אֵלַי לְנַסּוֹתִי / עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו / אָשִׁיב תְּשׁוּבָתִי{{ש}} אַךְ אִם אֲנִי אָחוּד / חִידוֹת שְׁאֵלוֹתַי / לֹא יִמְצָאֵם אִם לֹא / יַחְרֹשׁ בְּעֶגְלָתִי{{ש}} הֵן עוֹד מְעַט מִזְעָר / אַרְאֶה בְּסֵפֶר הַרְ/כָּבָה אֲשֶׁר אֶחְקֹק / עֹצֶם יְדִיעָתִי{{ש}} אַחֲרָיו אֲחַבֵּר עוֹד / חִבּוּר שְׁמוֹ פֶּרֶק / שִׁירָה, וּבוֹ אַרְאֶה / צַחוּת מְלִיצָתִי{{ש}} גַּם אֶעֱשֶׂה סֵפֶר / גָּדוֹל בְּמָסֹרֶת / יָעִיד וְגַם יַגִּיד / מַה הִיא יְדִיעָתִי{{ש}} אַעְתִּיר לְאֵל חַיַּי / יַאֲרִיךְ לְטוֹב יָמַי / עַד כִּי אֲשֶׁר אַשְׁלִים / אוֹתָם כְּתִקְוָתִי{{ש}} סִפְרִי שְׁמוֹ בָּחוּר / נִשְׁלַם שְׁנַת רַעַ"ח / נֶחְקַק בְּרוֹמִי רַ/בָּתִי וְשָׂרָתִי {{סוף}} {{ק|'''בעשרה לשונות {{ג|ערבים}} נאמר שיר זה / וכן עניתי אל תבזה'''}}{{ש}} {{סי|אֲ}}שַׁבֵּחַ {{סי|לְ}}אֵלִי {{סי|יָהּ וְ}}אֶקֹּד / לְיוֹצֵר אוֹר וְלַמַּעְרִיב עֲרָבִים{{ש}} הֱבִינַנִּי עֲשׂוֹת סֵפֶר בְּדִקְדּוּק / דְּבָרָיו צוּף וְכִדְבַשׁ נֶעֱרָבִים{{ש}} וְכָלַלְתִּי כְּלָלִים בּוֹ קְצָרִים / חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים מׇעֳרָבִים{{ש}} וּבוֹ רַאְיוֹת חֲזָקוֹת כָּאֲרָיוֹת / וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי הָעֲרָבִים{{ש}} וְכָל סִפְרֵי מְדַקְדְּקִים לְפָנָיו / כְּמוֹ שֵׁתִים אֲשֶׁר אֵין בָּם עֲרָבִים{{ש}} וְטוֹב מִפָּז וּמִזָּהָב וּמִכָּל / סְחַר רוֹכְלִים וְעוֹרְבֵי מַעֲרָבִים{{ש}} קְנֵהוּ דּוֹד וּבוֹ תַעְמֹל וְתַעַל / כְּיוֹנֵק עֵץ וְכַשׇּׁרְשֵׁי עֲרָבִים{{ש}} וְאַף אִם אֵין לְךָ כֶּסֶף מְחִירוֹ / לְקָחֵהוּ אֲבָל תִּתֵּן עֲרָבִים{{ש}} בְּכֵן נִזְכֶּה לְקַבֵּץ שֶׂה פְּזוּרָה / תְּקַבֵּץ אֵל אֲשֶׁר רוֹכֵב עֲרָבִים{{ש}} וְהַגּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל יְגַל אֵל / בְּמַגְדִיאֵל וְיִשְׁמָעֵאל עֲרָבִים{{ש}} וְהָרוֹצֶה לָדַעַת עֵת פְּרָטוֹ / אֲגֻדָּתוֹ יְחַסֵּר מִן עֲרָבִים<קטע סוף=ד/><קטע סוף=שירים/> i3csycy3t68izcr49ko1u9hpkdhjzu3 0 1718964 3007534 2972993 2026-04-22T22:23:37Z Yack67 27395 3007534 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|וירד אלהים על הר סיני (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הוראה למתפללים|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] r8yxhb5ct4bhoed8p5fbf91bch73bdh 3007535 3007534 2026-04-22T22:24:21Z Yack67 27395 3007535 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|וירד אלהים על הר סיני (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הוראה למתפללים|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] 968jlcya063c9oe3u46pvql7xvchbzi 3007541 3007535 2026-04-22T22:40:32Z Yack67 27395 3007541 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|וירד אלהים על הר סיני (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הוראה למתפללים|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] hni5rj53nadg9zymc0nfddo2d6hwbtn 0 1719277 3007442 2996187 2026-04-22T16:29:10Z מו יו הו 37729 /* האדרת והאמונה */ 3007442 wikitext text/x-wiki =תחינות= {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מקורות לסידור|לקט הוספות לתפילה מסידורי אשכנז לדורותיהם. חלקן נועדו להיאמר בתוך התפילה, וחלקן אחרי תפילת שחרית, או לעת מצוא.}} ===תפילה בעת עצירת גשמים=== וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִיעַ גָּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע, וּמִכֹּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִּים וָשֹׂבַע וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. ===תפילה בעת ריבוי גשמים=== {{מקורות לסידור|מובאת בכמה סידורים. מקור: [[שולחן ערוך אורח חיים תקעז|אורח חיים סימן תקעז]]}} {{:תפילה בעת ריבוי גשמים}} ===תפילה על הפרנסה בשומע תפילה=== {{:תפילה על הפרנסה בשומע תפילה}} ===תפילה על העוונות בשומע תפילה=== {{:תפילה על כפרת העוונות בשומע תפילה}} ===ברכת שמע קולנו לתענית יחיד=== {{מקורות לסידור|סידור השל"ה. מקור: שערי ציון}} {{:שמע קולנו לתענית יחיד}} ===מלכנו ואלהינו=== {{מקורות לסידור|סידור רש"ס; עבודת ישראל. מקור: [[טור אורח חיים קכב]]}} {{הור|יש אומרים אחרי {{צ|וקלקל מחשבתם}}, במקום {{צ|עשה למען שמך}} שבסידורים:}}{{ש}} מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ, בְּנֵה עִירְךָ, יִסֵּר בֵּיתְךָ, שַׁכְלֵל הֵיכָלֶךָ, קָרֵב קֵץ בִּיאַת מְשִׁיחֶךָ, פְּדֵה עַמְּךָ, שַׂמַּח עֲדָתְךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַן צִדְקָתֶךָ, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים ס ז}} ===נזדמן לו רוח בתפלתו=== {{מקורות לסידור|סידור עמודי שמים (יעב"ץ). מקור: ראה [[שולחן ערוך אורח חיים קג|אורח חיים סימן קג]]}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְצַרְתָּנוּ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ חֶרְפָּתֵנוּ וּכְלִמָּתֵנוּ בְּחַיֵּינוּ, רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּאַחֲרִיתֵנוּ. ===תפילות האמוראים אחר תפילתם - בבלי=== {{מקורות לסידור|סידור רש"ס; סידור עמודי שמים; סידור אשי ישראל. מקור: [[ברכות טז ב]]}} {{#קטע:תפילות האמוראים|בבלי}} ===תפילות האמוראים - ירושלמי=== {{מקורות לסידור|סידור אשי ישראל. מקור: [[ירושלמי ברכות ד ב]]}} {{#קטע:תפילות האמוראים|ירושלמי}} ===תפילת בעל על אשתו=== {{מקורות לסידור|עבודת ישראל; אוצר התפילות}} {{הור|תחנה שיתפלל הבעל על אשתו מיום ביאתה לחדש השביעי של עבורה:}}{{ש}} יְהִי רָצוֹן לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּקֵל מֵעַל אִשְׁתִּי {{פבפ|נ|נ}} אֶת צַעַר עִבּוּרָהּ וְתוֹסִיף וְתִתֵּן לָהּ כֹּחַ כָּל מֵי עִבּוּרָהּ שֶׁלֹּא יֻתַּשׁ כֹּחָהּ וְלֹא כֹּחַ הָעֻבָּר עַל יְדֵי דָּבָר בָּעוֹלָם וְתַצִּילֶנָּה מִפִּתְקָהּ שֶׁל חַוָּה וִיהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת לֹא יֵהָפְכוּ עָלֶיהָ צִירֶיהָ וְיֵצֵא הַוָּלָד לְאוֹר הָעוֹלָם בְּרֶגַע קָטֹן וְתֵלֵד כְּתַרְנְגֹלֶת בְּקַלּוּת וּבְלִי הֶזֵּק לָהּ וְלֹא לַוָּלָד וִיהִי שֶׁיִּוָּלֵד בְּשָׁעָה טוֹבָה וּבְמַזָּל טוֹב לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם וְלִבְרִיאוּת לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְעֹשֶׁר וְכָבוֹד וּתְמַלֵּא נָא אֶת מִשְׁאֲלוֹתַי וּמִשְׁאֲלוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמִדָּה טוֹבָה יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים וְאַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ אָמֵן ===תפילת אב על בניו=== {{מקורות לסידור|עבודת ישראל; אוצר התפילות}} {{הור|תפלה להתפלל על בניו שיאריכו בטוב ימיהם ויהיה להם לב להבין בתורה.}}{{ש}} רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים מֶלֶךְ רַחְמָן רַחֵם נא עַל בָּנַי (פלוני ופלוני) וְתֵן לָהֶם חַיִּים וּבְרָכָה וְיַאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם בְּטוּב וּבִנְעִימִים וְיִזְכּוּ לְזֶרַע כָּשֵׁר חַי וְקַיָּם לְאֹרֶךְ יָמִים וְיִהְיוּ מְמֻלָּאִים בַּתּוֹרָה וּבַחָכְמָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם וְיִהְיוּ אֲהוּבִים לְמַעְלָה וְנֶחְמָדִים לְמַטָּה וְנוֹשְׂאִים חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם וְתַצִּילֵם מֵעֵין הָרַע וּמִיֵּצֶר הָרַע וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וּנְגַדְּלֵם אֲנִי וְאִשְׁתִּי שֶׁלֹּא יָמוּתוּ לֹא בְּחַיַּי וְלֹא בְּחַיֵּי אִשְׁתִּי וְאַל תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה אָמֵן ===שבעים ושנים פסוקים=== {{מקורות לסידור|הובא הרבה סידורים קדומים ומאוחרים}} [והו/ווו] '''{{צבע גופן|סגול|וְ}}'''אַתָּ'''{{צבע גופן|אדום|ה}}''' יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי, כְּב'''{{צבע גופן|כחול|וֹ}}'''דִי '''{{צבע גופן|סגול|וּ}}'''מֵרִים רֹאשִי׃{{ממס|תהלים ג ד}}{{ש}} [ילי/ייי] וְאַתָּה יְהֹוָה אַל תִּרְחָק, אֱ'''{{צבע גופן|סגול|יָ}}{{צבע גופן|אדום|ל}}'''וּתִ'''{{צבע גופן|כחול|י}}''' לְעֶזְרָתִ'''{{צבע גופן|סגול|י}}''' חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}} [סיט/סבט] אֹמַר לַיהֹוָה מַחְ'''{{צבע גופן|סגול|סִ}}{{צבע גופן|אדום|י}}''' וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶ'''{{צבע גופן|כחול|בְ}}{{צבע גופן|סגול|טַ}}'''ח בּוֹ׃{{ממס|תהלים צא ב}}{{ש}} [עלם/עאם] '''{{צבע גופן|סגול|עֵ}}'''ינֵי יְהֹוָה '''{{צבע גופן|כחול|אֶ}}{{צבע גופן|אדום|ל}}''' צַדִּיקִים, וְאׇזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָ'''{{צבע גופן|סגול|ם}}'''׃{{ממס|תהלים לד טז}}{{ש}} [מהש/מבש] יְהֹוָה אֱלֹהִי'''{{צבע גופן|סגול|ם}}''' צְ'''{{צבע גופן|כחול|בָ}}'''אוֹת '''{{צבע גופן|אדום|הֲ}}{{צבע גופן|סגול|שִׁ}}'''יבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵעָה׃{{ממס|תהלים פ כ}}{{ש}} [ללה/ליה] חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵ'''{{צבע גופן|סגול|לֶ}}{{צבע גופן|כחול|י}}'''ךָ אֶקְרָא כָּ'''{{צבע גופן|אדום|ל}}''' '''{{צבע גופן|סגול|הַ}}'''יּוֹם׃{{ממס|תהלים פו ג}}{{ש}} [אכא/אנא] '''{{צבע גופן|סגול|אֲ}}{{צבע גופן|כחול|נִ}}'''י שָׁ'''{{צבע גופן|אדום|כַ}}'''בְתִּי וָ'''{{צבע גופן|סגול|אִ}}'''ישָׁנָה, הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהֹוָה יִסְמְכֵנִי׃{{ממס|תהלים ג ו}}{{ש}} [כהת/כמת] יָדַעְתִּי יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|כִּ}}'''י צֶדֶק '''{{צבע גופן|כחול|מִ}}'''שְׁפָּטֶיךָ, וֶאֱמוּנָ'''{{צבע גופן|אדום|ה}}''' עִנִּי'''{{צבע גופן|סגול|תָ}}'''נִי׃{{ממס|תהלים קיט עה}}{{ש}} [הזי/החי] לָמָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}''' יְהֹוָה תִּ'''{{צבע גופן|אדום|זְ}}'''נַ'''{{צבע גופן|כחול|ח}}''' נַפְשִׁי, תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''׃{{ממס|תהלים פח טו}}{{ש}} [אלד/אנד] יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|אֱ}}{{צבע גופן|אדום|לֹ}}'''הֵי יְשׁוּעָתִי, יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה '''{{צבע גופן|כחול|נֶ}}'''גְ'''{{צבע גופן|סגול|דֶּ}}'''ךָ׃{{ממס|תהלים פח ב}}{{ש}} [לאו/להו] '''{{צבע גופן|סגול|ל}}'''וּלֵ'''{{צבע גופן|אדום|א}}''' '''{{צבע גופן|כחול|הֶ}}'''אֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּט'''{{צבע גופן|סגול|וּ}}'''ב יְהֹוָה בְּאֶרֶץ חַיִּים׃{{ממס|תהלים כז יג}}{{ש}} [ההע/המע] שׁוּבָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}''' יְהֹוָה חַלְּצָ'''{{צבע גופן|אדום|ה}}''' נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְ'''{{צבע גופן|כחול|מַ}}{{צבע גופן|סגול|עַ}}'''ן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים ו ה}}{{ש}} [יזל/יצל] '''{{צבע גופן|סגול|יִ}}'''שְׂבְּעוּ עֲ'''{{צבע גופן|כחול|צֵ}}'''י יְהֹוָה, אַרְ'''{{צבע גופן|אדום|זֵ}}'''י '''{{צבע גופן|סגול|לְ}}'''בָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע׃{{ממס|תהלים קד טז}}{{ש}} [מבה/מרה] וִיהִי יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|מִ}}'''שְׂגָּ'''{{צבע גופן|אדום|ב}}''' לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּ'''{{צבע גופן|כחול|רָ}}{{צבע גופן|סגול|ה}}'''׃{{ממס|תהלים ט י}}{{ש}} [הרי/היי] '''{{צבע גופן|סגול|הִ}}'''נֵּה כִי כֵן '''{{צבע גופן|כחול|יְ}}'''בֹ'''{{צבע גופן|אדום|רַ}}'''ךְ גָּבֶר '''{{צבע גופן|סגול|יְ}}'''רֵא יְהֹוָה׃{{ממס|תהלים קכח ד}}{{ש}} [הקם/המם] לָמָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}''' יְהֹוָה תַּעֲ'''{{צבע גופן|כחול|מֹ}}'''ד בְּרָחוֹ'''{{צבע גופן|אדום|ק}}''', תַּעְלִי'''{{צבע גופן|סגול|ם}}''' לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}} [לאו/לוו] הוֹדוּ '''{{צבע גופן|סגול|לַ}}'''יהֹוָה קִרְ'''{{צבע גופן|אדום|א}}{{צבע גופן|כחול|וּ}}''' בִשְׁמוֹ, ה'''{{צבע גופן|סגול|וֹ}}'''דִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קה א}}{{ש}} [כלי/כבי] בָּרְ'''{{צבע גופן|סגול|כ}}'''וּ יְהֹוָה כׇּ'''{{צבע גופן|אדום|ל}}''' צְ'''{{צבע גופן|כחול|בָ}}'''אָ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''ו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}} [לוו/ליו] קַוֺּה קִוִּיתִי יְהֹוָה, וַיֵּט אֵ'''{{צבע גופן|סגול|לַ}}'''י '''{{צבע גופן|אדום|וַ}}{{צבע גופן|כחול|יִּ}}'''שְׁמַע שַׁ'''{{צבע גופן|סגול|וְ}}'''עָתִי׃{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש}} [פהל/פנל] נִדְבוֹת '''{{צבע גופן|סגול|פִּ}}'''י רְצֵ'''{{צבע גופן|אדום|ה}}''' '''{{צבע גופן|כחול|נָ}}'''א יְהֹוָה, וּמִשְׁפָּטֶיךָ '''{{צבע גופן|סגול|לַ}}'''מְּדֵנִי׃{{ממס|תהלים קיט קח}}{{ש}} [נלך/נמך] עַל כֵּ'''{{צבע גופן|סגול|ן}}'''  אוֹדְךָ בַגּוֹיִם  יְהֹוָה, וּ'''{{צבע גופן|כחול|לְ}}'''שִׁ'''{{צבע גופן|אדום|מְ}}{{צבע גופן|סגול|ךָ}}''' אֲזַמֵּרָה׃{{ממס|תהלים יח נ}}{{ש}} [ייי/יחי] רוֹצֶה יְהֹוָה אֶת '''{{צבע גופן|סגול|יְ}}'''רֵאָ'''{{צבע גופן|אדום|י}}'''ו, אֶת הַמְיַ'''{{צבע גופן|כחול|חֲ}}'''לִ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''ם לְחַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קמז יא}}{{ש}} [מלה/מנה] זֶה הַיּוֹ'''{{צבע גופן|סגול|ם}}''' עָשָׂה יְהֹוָה, '''{{צבע גופן|כחול|נָ}}'''גִי'''{{צבע גופן|אדום|לָ}}'''ה וְנִשְׂמְחָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}''' בוֹ׃{{ממס|תהלים קיח כד}}{{ש}} [חהו] בֹּאוּ נִשְׁתַּ'''{{צבע גופן|סגול|חֲ}}'''וֶ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}''' '''{{צבע גופן|סגול|וְ}}'''נִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהֹוָה עֹשֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} [נתה/ניה] דָּרַשְׁתִּי אֶת יְהֹוָה וְעָ'''{{צבע גופן|סגול|נָ}}'''נִ'''{{צבע גופן|כחול|י}}''', וּמִכׇּל מְגוּרוֹ'''{{צבע גופן|אדום|תַ}}'''י '''{{צבע גופן|סגול|הִ}}'''צִּילָנִי׃{{ממס|תהלים לד ה}}{{ש}} [האא/השא] יְהֹוָה מָלָךְ תָּגֵל '''{{צבע גופן|סגול|הָ}}{{צבע גופן|אדום|אָ}}'''רֶץ, יִ'''{{צבע גופן|כחול|שְׂ}}'''מְחוּ '''{{צבע גופן|סגול|אִ}}'''יִּים רַבִּים׃{{ממס|תהלים צז א}}{{ש}} [ירת] חַלְּצֵנִ'''{{צבע גופן|סגול|י}}''' יְהֹוָה מֵאָדָם '''{{צבע גופן|סגול|רָ}}'''ע, מֵאִישׁ חֲמָסִים '''{{צבע גופן|סגול|תִּ}}'''נְצְרֵנִי׃{{ממס|תהלים קמ ב}}{{ש}} [שאה] '''{{צבע גופן|סגול|שׇׁ}}'''פְטֵנִי כְצִדְקְךָ יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|אֱ}}'''לֹ'''{{צבע גופן|סגול|הָ}}'''י וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי׃{{ממס|תהלים לה כד}}{{ש}} [ריי/רלי] זַמְּ'''{{צבע גופן|סגול|ר}}'''וּ '''{{צבע גופן|כחול|לַ}}'''יהֹוָה '''{{צבע גופן|אדום|יֹ}}'''שֵׁב צִ'''{{צבע גופן|סגול|יּ}}'''וֹן, הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו׃{{ממס|תהלים ט יב}}{{ש}} [אום] '''{{צבע גופן|סגול|אוֹ}}'''דֶה יְהֹוָה כְּצִדְקוֹ, וַאֲזַ'''{{צבע גופן|סגול|מְּ}}'''רָה שֵם יְהֹוָה עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים ז יח}}{{ש}} [לכב/ליב] וַאֲנִי  עָ'''{{צבע גופן|סגול|לֶ}}{{צבע גופן|כחול|י}}{{צבע גופן|אדום|ךָ}}''' '''{{צבע גופן|סגול|בָ}}'''טַחְתִּי יְהֹוָה, אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה׃{{ממס|תהלים לא טו}}{{ש}} [ושר/והר] '''{{צבע גופן|סגול|וּ}}'''בְ'''{{צבע גופן|אדום|שֵׁ}}'''ם יְ'''{{צבע גופן|כחול|הֹ}}'''וָה אֶקְ'''{{צבע גופן|סגול|רָ}}'''א, אָנָּה יְהֹוָה מַלְּטָה נַפְשִי׃{{ממס|תהלים קטז ד}}{{ש}} [יחו/ייו] מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''ךָ '''{{צבע גופן|כחול|יְ}}'''הֹוָה, מְאֹד עָמְקוּ מַ'''{{צבע גופן|אדום|חְ}}'''שְׁב'''{{צבע גופן|סגול|וֹ}}'''תֶיךָ׃{{ממס|תהלים צב ו}}{{ש}} [להח] הָרִיעוּ '''{{צבע גופן|סגול|לַ}}'''יהֹוָה כׇּל '''{{צבע גופן|סגול|הָ}}'''אָרֶץ, פִּצְ'''{{צבע גופן|סגול|ח}}'''וּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים צח ד}}{{ש}} [כוק/כעק] וַאֲנִי  אֵלֶי'''{{צבע גופן|סגול|ךָ}}''' יְהֹוָה שִׁ'''{{צבע גופן|אדום|וַּ}}{{צבע גופן|כחול|עְ}}'''תִּי, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְ'''{{צבע גופן|סגול|קַ}}'''דְּמֶךָּ׃{{ממס|תהלים פח יד}}{{ש}} [מנד] יְהֹוָה אָהַבְתִּי '''{{צבע גופן|סגול|מְ}}'''עוֹ'''{{צבע גופן|סגול|ן}}''' בֵּיתֶךָ, וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹ'''{{צבע גופן|סגול|דֶ}}'''ךָ׃{{ממס|תהלים כו ח}}{{ש}} [אני] '''{{צבע גופן|סגול|אִ}}'''ם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ יְהֹוָה יִסְעָדֵ'''{{צבע גופן|סגול|נִי}}'''׃{{ממס|תהלים צד יח}}{{ש}} [חעם/חום] כִּי אַתָּה יְהֹוָה מַ'''{{צבע גופן|סגול|חְ}}'''סִי, '''{{צבע גופן|אדום|עֶ}}'''לְי'''{{צבע גופן|כחול|וֹ}}'''ן שַׂמְתָּ '''{{צבע גופן|סגול|מְ}}'''עוֹנֶךָ׃{{ממס|תהלים צא ט}}{{ש}} [רהע] יְמִין יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|ר}}'''וֹמֵמָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}''', יְמִין יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|עֹ}}'''שָׂה חָיִל׃{{ממס|תהלים קיח טז}}{{ש}} [ייז/יחז] '''{{צבע גופן|סגול|יִ}}'''רְאֵ'''{{צבע גופן|אדום|י}}''' יְהֹוָה בִּטְ'''{{צבע גופן|כחול|ח}}'''וּ בַייָ, עֶ'''{{צבע גופן|סגול|זְ}}'''רָם וּמָגִנָּם הוּא׃{{ממס|תהלים קטו יא}}{{ש}} [ההה/השה] יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|הַ}}'''צִּילָ'''{{צבע גופן|אדום|ה}}''' נַפְ'''{{צבע גופן|כחול|שִׁ}}'''י מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}'''׃{{ממס|תהלים קכ ב}}{{ש}} [מיך/מכך] יְהֹוָה יִשְׁ'''{{צבע גופן|סגול|מׇ}}'''רְ'''{{צבע גופן|כחול|ךָ}}''' מִכׇּל רָע, '''{{צבע גופן|אדום|יִ}}'''שְׁמֹר אֶת נַפְשֶ'''{{צבע גופן|סגול|ךָ}}'''׃{{ממס|תהלים קכא ז}}{{ש}} [וול] יְהֹוָה יִשְׁמׇר צֵאתְךָ '''{{צבע גופן|סגול|וּ}}'''ב'''{{צבע גופן|סגול|וֹ}}'''אֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹ'''{{צבע גופן|סגול|לָ}}'''ם׃{{ממס|תהלים קכא ח}}{{ש}} [ילה/ייה] מִ'''{{צבע גופן|סגול|י}}''' יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהֹוָה, '''{{צבע גופן|כחול|יַ}}'''שְׁמִיעַ כׇּ'''{{צבע גופן|אדום|ל}}''' תְּ'''{{צבע גופן|סגול|הִ}}'''לָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} [סאל] יְהִי חַ'''{{צבע גופן|סגול|סְ}}'''דְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ, כַּ'''{{צבע גופן|סגול|אֲ}}'''שֶׁר יִחַלְנוּ '''{{צבע גופן|סגול|לָ}}'''ךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}} [ערי] אַל תַּ'''{{צבע גופן|סגול|עַ}}'''זְבֵנִי יְהֹוָה, אֱלֹהַי אַל תִּ'''{{צבע גופן|סגול|רְ}}'''חַק מִמֶּנִּ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''׃{{ממס|תהלים לח כב}}{{ש}} [עשל/עאל] '''{{צבע גופן|סגול|עִ}}'''בְדוּ '''{{צבע גופן|כחול|אֶ}}'''ת יְהֹוָה בְּ'''{{צבע גופן|אדום|שִׂ}}'''מְחָה, בֹּאוּ '''{{צבע גופן|סגול|לְ}}'''פָנָיו בִּרְנָנָה׃{{ממס|תהלים ק ב}}{{ש}} [מיה/מתה] אוֹדֶה יְהֹוָה '''{{צבע גופן|סגול|מְ}}'''אֹד בְּפִ'''{{צבע גופן|אדום|י}}''', וּבְ'''{{צבע גופן|כחול|ת}}'''וֹךְ רַבִּים אֲ'''{{צבע גופן|סגול|הַ}}'''לְלֶנּוּ׃{{ממס|תהלים קט ל}}{{ש}} [והו] גָּד'''{{צבע גופן|סגול|וֹ}}'''ל יְהֹוָה וּמְ'''{{צבע גופן|סגול|הֻ}}'''לָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּת'''{{צבע גופן|סגול|וֹ}}''' אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} [דני/דלי] אוֹ'''{{צבע גופן|סגול|דֶ}}'''ה יְהֹוָה בְּכׇ'''{{צבע גופן|כחול|ל}}''' לִבִּי, אֲסַפְּרָה כׇּל '''{{צבע גופן|אדום|נִ}}'''פְלְאוֹתֶ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''ךָ׃{{ממס|תהלים ט ב}}{{ש}} [החש/היש] יְ'''{{צבע גופן|סגול|הִ}}{{צבע גופן|כחול|י}}''' כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם, יִשְׂמַ'''{{צבע גופן|אדום|ח}}''' יְהֹוָה בְּמַעֲ'''{{צבע גופן|סגול|שָׂ}}'''יו׃{{ממס|תהלים קד לא}}{{ש}} [עמם/עלם] זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵ'''{{צבע גופן|סגול|ע}}'''וֹ'''{{צבע גופן|כחול|לָ}}{{צבע גופן|אדום|ם}}''' הֵ'''{{צבע גופן|סגול|מָּ}}'''ה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} [ננא/נהא] הִ'''{{צבע גופן|סגול|נֵּ}}{{צבע גופן|כחול|ה}}''' עֵי'''{{צבע גופן|אדום|ן}}''' יְהֹוָה אֶל יְרֵ'''{{צבע גופן|סגול|אָ}}'''יו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים לג יח}}{{ש}} [נית/נות] יְהֹוָה מְ'''{{צבע גופן|סגול|נָ}}'''ת חֶלְקִי '''{{צבע גופן|כחול|וְ}}'''כוֹסִ'''{{צבע גופן|אדום|י}}''', אַ'''{{צבע גופן|סגול|תָּ}}'''ה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃{{ממס|תהלים טז ה}}{{ש}} [מלה/מבה] יְהֹוָה בַּשָּׁ'''{{צבע גופן|סגול|מַ}}'''יִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַ'''{{צבע גופן|כחול|לְ}}'''כוּתוֹ '''{{צבע גופן|אדום|בַּ}}'''כֹּל מָשָלָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}'''׃{{ממס|תהלים קג יט}}{{ש}} [פוי/פאי] כִּי רוֹצֶה יְהֹוָה בְּעַמּוֹ, יְ'''{{צבע גופן|סגול|פָ}}{{צבע גופן|כחול|אֵ}}'''ר עֲנָ'''{{צבע גופן|אדום|וִ}}'''ים בִּ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''שׁוּעָה׃{{ממס|תהלים קמט ד}}{{ש}} [נמם/נקם] סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכׇל הַ'''{{צבע גופן|סגול|נֹּ}}'''פְלִי'''{{צבע גופן|אדום|ם}}''', וְזוֹ'''{{צבע גופן|כחול|קֵ}}'''ף לְכׇל הַכְּפוּפִי'''{{צבע גופן|סגול|ם}}'''׃{{ממס|תהלים קמה יד}}{{ש}} [ייל/ירל] '''{{צבע גופן|סגול|יְ}}'''הִ'''{{צבע גופן|אדום|י}}''' שֵׁם יְהֹוָה מְבֹ'''{{צבע גופן|כחול|רָ}}'''ךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹ'''{{צבע גופן|סגול|לָ}}'''ם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}{{ש}} [הרח/הבח] וַיְ'''{{צבע גופן|סגול|הִ}}'''י יְהֹוָה לִי לְמִשְׂגָּ'''{{צבע גופן|כחול|ב}}''', וֵאלֹהַי לְצוּ'''{{צבע גופן|אדום|ר}}''' מַ'''{{צבע גופן|סגול|חְ}}'''סִי׃{{ממס|תהלים צד כב}}{{ש}} [מצר/מזר] פְּנֵי יְהוָה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית '''{{צבע גופן|סגול|מֵ}}'''אֶרֶ'''{{צבע גופן|אדום|ץ}}''' '''{{צבע גופן|כחול|זִ}}'''כְ'''{{צבע גופן|סגול|רָ}}'''ם׃{{ממס|תהלים לד יז}}{{ש}} [ומב/והב] יְהֹוָה אֲדֹנֵינ'''{{צבע גופן|סגול|וּ}}''' '''{{צבע גופן|אדום|מָ}}{{צבע גופן|כחול|ה}}''' אַדִּיר שִׁמְךָ '''{{צבע גופן|סגול|בְּ}}'''כׇל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים ח י}}{{ש}} [יהה/יאה] '''{{צבע גופן|סגול|יִ}}'''שָּׂ'''{{צבע גופן|כחול|א}}''' בְרָכָ'''{{צבע גופן|אדום|ה}}''' מֵאֵת יְהֹוָה, וּצְדָקָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}''' מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃{{ממס|תהלים כד ה}}{{ש}} [ענו/נלו] וְהִתְ'''{{צבע גופן|סגול|עַ}}{{צבע גופן|אדום|נַּ}}'''ג עַ'''{{צבע גופן|כחול|ל}}''' יְהֹוָה, '''{{צבע גופן|סגול|וְ}}'''יִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ׃{{ממס|תהלים לז ד}}{{ש}} [מחי/מזי] שְׁ'''{{צבע גופן|סגול|מַ}}'''ע יְהֹוָה וְ'''{{צבע גופן|אדום|חׇ}}'''נֵּנִי, יְהֹוָה הֱיֵה עֹ'''{{צבע גופן|כחול|זֵ}}'''ר לִ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''׃{{ממס|תהלים ל יא}}{{ש}} [דמב/דהב] שׁוּבָה יְהֹוָה עַ'''{{צבע גופן|סגול|ד}}''' מָתָי וְ'''{{צבע גופן|כחול|הִ}}'''נָּחֵ'''{{צבע גופן|אדום|ם}}''' עַל עֲ'''{{צבע גופן|סגול|בָ}}'''דֶיךָ׃{{ממס|תהלים צ יג}}{{ש}} [מנק/מכק] אֹהֵב יְהֹוָה שַׁעֲרֵי צִיּוֹן '''{{צבע גופן|סגול|מִ}}{{צבע גופן|כחול|כֹּ}}'''ל מִשְׁכְּ'''{{צבע גופן|אדום|נ}}'''וֹת יַעֲ'''{{צבע גופן|סגול|קֹ}}'''ב׃{{ממס|תהלים פז ב}}{{ש}} [איע/אלע] חַי יְהֹוָה וּבָרוּךְ צוּרִי, וְיָרוּם '''{{צבע גופן|סגול|אֱ}}{{צבע גופן|כחול|ל}}'''וֹהֵ'''{{צבע גופן|אדום|י}}''' יִשְׁ'''{{צבע גופן|סגול|עִ}}'''י׃{{ממס|תהלים יח מז}}{{ש}} [חבו/חהו] כִּי בָ'''{{צבע גופן|סגול|חַ}}'''ר יְהֹוָה בְּצִיּוֹן, אִוָּ'''{{צבע גופן|כחול|הּ}}''' לְמוֹשָׁ'''{{צבע גופן|אדום|ב}}''' ל'''{{צבע גופן|סגול|וֹ}}'''׃{{ממס|תהלים קלב יג}}{{ש}} [ראה/רלה] קָ'''{{צבע גופן|סגול|רָ}}'''אתִי בְכׇל '''{{צבע גופן|כחול|לֵ}}'''ב עֲנֵנִי יְהֹוָה, חֻקֶּיךָ '''{{צבע גופן|אדום|אֶ}}'''צֹּרָ'''{{צבע גופן|סגול|ה}}'''׃{{ממס|תהלים קיט קמה}}{{ש}} [יבם/יים] צַדִּ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''ק יְהֹוָה '''{{צבע גופן|אדום|בְּ}}'''כׇל דְּרָכָיו, וְחָסִ'''{{צבע גופן|כחול|י}}'''ד בְּכׇל '''{{צבע גופן|סגול|מַ}}'''עֲשָיו׃{{ממס|תהלים קמה יז}}{{ש}} [היי/הלי] יְ'''{{צבע גופן|סגול|הֹ}}'''וָה שֹׁמְרֶךָ, יְהֹוָה צִ'''{{צבע גופן|כחול|לְּ}}'''ךָ עַל '''{{צבע גופן|אדום|יַ}}'''ד יְמִ'''{{צבע גופן|סגול|י}}'''נֶךָ׃{{ממס|תהלים קכא ה}}{{ש}} [מום/מהם] יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה, '''{{צבע גופן|סגול|מֵ}}'''עַתָּ'''{{צבע גופן|כחול|ה}}''' וְעַד ע'''{{צבע גופן|אדום|וֹ}}'''לָ'''{{צבע גופן|סגול|ם}}'''׃{{ממס|תהלים קלא ג}}{{ש}} {{ק|'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ממס|דברים ו ד}}}}{{ש}} {{ק|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן פְּסוּקֵי תוֹרָתְךָ אֵלּוּ, וּלְמַעַן שֵׁם שֶׁל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם שֵׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵאֵלּוּ הַפְּסוּקִים: וַיִּסַּע, וַיָּבֹא, וַיֵּט,{{ממס|שמות יד#יד יט|שמות יד יט-כא}} שֶׁתְּרַחֲמֵנִי וְתַצְלִיחַ אֶת דְּרָכַי, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי וּבְעֵזֶר כָּל אֲשֶׁר לִי, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים, מִכַּף מֵעַוֵּל וְחוֹמֵץ וּבְלִיַּעַל וְכָל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם, וּתְפַרְנְסֵנִי בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, וּמַלֵּא יָדִי מֵעֹשֶׁר מַתְּנַת יָדֶךָ, וּשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי לְטוֹבָה וּבְכָל נְכָסַי, וְתַצִּילֵנִי וְתִרְצֵנִי וְתַחְפֹּץ תְּפִלָּתִי כְּזִבְחֵי צֶדֶק וּכְרֵיחַ נִיחֹחַ, טֶרֶם אֲשַׁוֵּעַ אֵלֶיךָ עַנְנֵי, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}} וְתוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וּתְבִיאֵנִי אֶל מְחוֹז חֶפְצִי לְשָׁלוֹם, כִּרְצוֹן לִבִּי הַיָּדוּעַ לָךְ. יָהּ בִּימִינִי וּבָרוּךְ בַּשְּׂמָאלִי, אֱלֹהִים מִלְּפָנַי וְאַדִּיר מֵאֲחוֹרַי, וּשְׁכִינַת אֵל עַל רֹאשִׁי. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ אָמֵן. {{הור|אחר כך יאמר מזמור זה ד' פעמים}}{{ש}} מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}} {{הור|אחר כך יאמר ג' פסוקים אלו ג' פעמים כל אחד, וג' פעמים כולם יחד}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} {{הור|ויאמר ג' פסוקים אלו ג"פ בכוונה}}{{ש}} אַתָּה סֵתֶר לִי, מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ז}}{{ש}} בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים׃{{ממס|ישעיהו כו ד}}{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} ===תתברך=== {{מקורות לסידור|הרבה סידורים קדומים}} {{:תתברך אלהי האלהים}} ===תפילה של אליהו הנביא=== [הרבה סידורים קדומים] {{:תפילת אליהו הנביא}} ===אתה הוא אלהינו=== {{מקורות לסידור|הרבה סידורים קדומים; סידור רש"ס; סידור השל"ה}} {{:אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ}} :חַי וְקַיָּם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ ===האדרת והאמונה=== {{מקורות לסידור|הרבה סידורים קדומים; סידור רש"ס; סידור השל"ה}} {{#קטע:האדרת והאמונה|אשכנז}} ===תחינות=== {{מקורות לסידור|כמה סידורים קדומים {{ק|(כגון: סדור לכל השנה פראג תכ"ח; תפלות מכל השנה קרקוב של"ח)}}; סידור השל"ה}} '''תחנה'''{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתִּתֶּן לִי הַיּוֹם הַזֶּה מַתָּנָה טוֹבָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה, וְזָכְרֵנִי בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנִי בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְתִתֶּן לִי חֵלֶק טוֹב וְשָׂכָר טוֹב וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. וְתַשְׁמִיעֵנִי שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת, וּתְבַשְּׂרֵנִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. וְתִתֶּן לִי אֹרַח חַיִּים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט וָבֶטַח וְחָכְמָה וְדַעַת וּבִינָה וְחֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים לְפָנֶיךָ וְלִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְלִפְנֵי כָּל הַבְּרִיּוֹת שֶׁרוֹאִין אֶת פָּנָי. וְיַחֵד לְבָבִי לְאַהֲבָה אוֹתְךָ וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְהַט לִבִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וְתִתֶּן לִי חֶלְקִי עִם הַצַּדִּיקִים. וְשַׂבְּעֵנִי מִטּוּבָךָ, וְרַחֵם עָלַי בִּישׁוּעָתֶךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה (יְיָ) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים סְלַח לְכָל חטאתי וּמְחַל לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי וְכַפֵּר לִי עַל כָּל עֲוֹנֹתַי רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה וְהָאֵר עֵינַי בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתַכְנִיעַ אֶת כָּל אוֹיְבַי וְשׂוֹטְנַי וּמְצִיקַי וְעוֹיְנַי וְרוֹדְפַי תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָי וְקַיֵּם בֵּי וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ וּשְׁבוֹר וּגְעוֹר וּמַגֵּר אֶת כָּל הַקָּמִים עָלַי וְהַחוֹשְׁבִים וְהַיּוֹעֲצִים עָלַי רָעָה וּסְתֹם פֶּה דּוֹבְרֵי רָעָתִי הַצִּילֵנִי מִדִּין קָשֶׁה וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה בֵּין בֶּן בְּרִית וּבֵין שֶׁאֵינוֹ בֶּן בְּרִית וְהַצִּילֵנִי מִשְּׁבִי וּמֵחֶרֶב וּמִגָּלוּת וּמֵחֲלָאִים רָעִים וּמֵחִבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵעֵצוֹת הָרָעוֹת וּמֵעַזֵּי פָּנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים וּמֵאָדָם רַע וּמֵחָבֵר רַע וּמִשָּׂטָן הַמַּשְׁחִית וּמִפֶּגַע רַע וּמִשָּׁעוֹת רָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים וְעָשָׂה עִמִּי חֵן וָחֶסֶד וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד וְאוֹדְךָ כָּל יְמֵי חַיָּי וּבְשָׁלוֹם תְּמַלֵּא מִסְפַּר יָמַי וּבְחַיִּים טוֹבִים וּבְשֵׁם טוֹב וּבְשָׁעָה טוֹבָה וּבְמִיתָה טוֹבָה וּתְהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנֹתַי וְתָנוּחַ נַפְשִׁי בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְנַקֵּנִי בְּיוֹם הַדִּין וְצַדְּקֵנִי בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט וְהָפֵר עֲצַת רָעִים מֵעָלַי וְתִטַּע בְּלִבִּי עֵצוֹת טוֹבוֹת וְתֵיטִיב לִי כָּל הַחֶזְיוֹנוֹת וְכָל חֲלוֹמוֹת שֶׁחָלַמְתִּי אֲנִי לְעַצְמִי וְשֶׁחָלְמוּ חֲבֵרַי עָלַי וְהָבֵא עֲלַי בִּרְכוֹת כֹּהֲנִים וְהַצְלַח דְּרָכַי וּמַחְשְׁבוֹתַי לְטוֹבָה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. בָּרוּךְ אַתָּה (יי) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. '''תחנה שלישית'''{{ש}} אָנָּא יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, בּוֹרֵא בְּרָאתַנִי וְגִדַּלְתַּנִי וְזַנְתַּנִי פִּרְנַסְתַּנִי וְכִלְכַּלְתַּנִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְאָנֹכִי בְּאִוַּלְתִּי גָּמַלְתִּי הָרַע בְּעֵינֶיךָ, וְכִעַסְתִּיךְ בְּמַעֲשַׂי הָרָעִים מִדֵּי יוֹם יוֹם, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד, וְחָטָאתִי לְפָנֶיךָ בַּעֲבֵרָה (פלונית). אָנָּא אַב הָרַחֲמִים, הִנְנִי קוֹרֵעַ אֶת לְבָבִי בְּאַנְחָתִי לְפָנֶיךָ, וּבַמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ כְּעָנִי בַּפֶּתַח, לְעָזְרֵנִי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְשָׁמְרָה זֹאת לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַבְדְּךָ, וְהָכֵן לְבָבִי אֵלֶיךָ, לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְלִהְיוֹת לְפָנֶיךָ עֶבֶד נֶאֱמָן כָּל הַיָּמִים. וְתָקוּם וּתְרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, וְנִדְחֵי יִשְׂרָאֵל תְּכַנֵּס, וְצֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַּצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה (יְיָ) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. {{הור|סימן: '''שלמה הקטן ברבי יהודה''' (אבן גבירול)}}{{ש}} {{סי|שֹׁ}}כְנֵי בָתֵּי חֹמֶר לָמָּה תִשְׂאוּ עַיִן{{ש}} וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אַיִן {{סי|לָ}}נוּ יֵשׁ לָדַעַת / כִּי אֲנַחְנוּ תוֹלַעַת{{ש}} לְגַב חֹמֶר גַּבֵּינוּ / וְאֵיךְ יִגְבָּהּ לִבֵּנוּ {{סי|מַ}}ה יִתְרוֹן לַגֶּבֶר / וְאַחֲרִיתוֹ לַקֶּבֶר{{ש}} וְזֶה יִהְיֶה לוֹ חֵלֶף / לוּ חַי שָׁנִים אֶלֶף {{סי|הֲ}}לֹא אִם יֵלֵךְ מֶרִי / יְבֻלַּע בַּחֲמַת קֶרִי{{ש}} וְיִשָּׂרֵף בַּלַּהַב / וְלֹא יוֹעִיל הַזָּהָב {{סי|הָ}}אָדָם הַנִּכְאֶה / פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה{{ש}} מֵאַיִן בּוֹאֶךָ / וְאָנָה מוֹצָאֶךָ {{סי|קִ}}צְּךָ עָנִי וְאֶבְיוֹן / נִמְשַׁל לְקִיקָיוֹן {{ש}} שֶבִּן לַיְלָה הָיָה / וְעַד בֹּקֶר לֹא חָיָה {{סי|ט}}וֹב אֲשֶר לֹא נוֹצַרְתָּ / וְעָמָל לֹא קָצַרְתָּ{{ש}} וְאֵיךְ גְּדוּלָּה תְּבַקֵּשׁ / וְאַתָּה בְּתוֹךְ הַמּוֹקֵשׁ {{סי|נ}}וֹפֵל אַתְּ מֵרֶחֶם / וְתִפְשַׁע עַל פַּת לֶחֶם{{ש}} וְאִם יִתְמַהְמַהּ רֶגַע / אֲזַי תִּמְצָא כָּל נֶגַע {{סי|בְּ}}שָׂרְךָ כְּאוֹר זָרוּחַ / בְּעוֹד יֶשׁ בּוֹ הָרוּחַ{{ש}} וְעֵת תֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ / נִשְׁאַר טִיט וָרֶפֶשׁ {{סי|רְ}}אֵה כִּי אֵין בְּיָדֶךָ / מְאוּמָה מִכְּבוֹדֶךָ{{ש}} לְזָרִים חֵילְךָ יוּקַם / וְאַתָּה תֵּלֵךְ רֵיקָם {{סי|בְּ}}כָל זֹאת לֹא חָשַׁבְתָּ / לַתַּאֲוָה הִקְשַׁבְתָּ{{ש}} וְאִם תֵּיטִיב רֵאשִׁיתָהּ / מַה תַּעֲשֶׂה בְאַחֲרִיתָהּ {{סי|יַ}}עֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ / וְיָשֹׁב לִפְנֵי מַלְכּוֹ{{ש}} אוּלַי צוּר יֵעָתֵר / וּמֵחֲרוֹנוֹ יִסָּתֵר {{סי|יְ}}הִירִים הִתְקוֹשָׁשׁוּ / וְזִכְרוּ וְהִתְאֹשָׁשׁוּ{{ש}} שְׂאוּ לֵבָב וְכַפַּיִם / אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם {{סי|הָ}}הּ עַל חַטֹּאתֵינוּ / וְאוֹי עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ{{ש}} כִּי רוּחַ רָעִינוּ / וְגַם כַּצֹּאן תָּעִינוּ {{סי|וּ}}מַה נְּבַקֵשׁ וּמַה נִּדְרֹשׂ / וַעֲוֹנוֹת עָבְרוּ רֹאשׁ{{ש}} מְאֹד רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ / וְאֵיךְ נִשָּׂא פָנֵינוּ {{סי|דְּ}}לֵה עַמְּךָ מִשַּׁחַת / מוֹשֵׁל רוֹם וָתַחַת{{ש}} וְאִם הִקְשִׁינוּ עֹרֶף / יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף {{סי|הָ}}פֵק חֶמְלָתֶךָ / לְעַם דּוֹפְקֵי דַלְתֶּךָ{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנֵינוּ / וְעָלֶיךָ עֵינֵינוּ {{:אזכרה יום מותי}} ===פרשת המן עם תרגום=== {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ד}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ד}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ה}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ה}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ו}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ו}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ז}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ז}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ח}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ח}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ט}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ט}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|י}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז י}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יא}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יא}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יב}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יב}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יג}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יג}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יד}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יד}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|טו}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז טו}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|טז}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז טז}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יז}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יז}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יח}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יח}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|יט}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז יט}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כ}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כ}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כא}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כא}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כב}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כב}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כג}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כג}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כד}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כד}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כה}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כה}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כו}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כו}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כז}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כז}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כח}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כח}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|כט}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז כט}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|ל}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז ל}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לא}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לא}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לב}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לב}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לג}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לג}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לד}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לד}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לה}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לה}}{{ש}} {{ג|{{#קטע:שמות טז/טעמים|לו}}}}{{ש}} {{#קטע:תרגום אונקלוס (תאג')/ספר שמות/טז|טז לו}} ===תפילה אחרי פרשת המן=== {{הור|(בסידורים הנפוצים כיום מובאת תפילה אחרת)}} {{מקורות לסידור|שפה ברורה; עבודת ישראל; אוצר התפילות}} אָנָא הָאֵל הַמֵּכִין פַּרְנָסָה לְכָל בִּרְיָה, וּמַזְמִין מַלְבּוּשׁ לְכָל נִבְרָא, וְשׁוֹלֵחַ לָהֶם מִחְיָה, שֶׁתִּתֵּן לִי מִחְיָתִי בְּשׁוּפִי, שֶׁתְּכַלְכְּלֵנִי וּתְפַרְנְסֵנִי לִי וּלְכָל אַנְשֵׁי בֵּיתִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל פַּרְנָסָה טוֹבָה שֶׁל כָּבוֹד, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא תַּצְרִיכֵנִי בָּהּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם כִּי אִם מִיָּדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, פַּרְנָסָה שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וְטֶרֶף נָקִי וּמְזֻמָּן וּמְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְכָל צָרְכֵּנוּ קֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבִּי פָּנוּי בְּלִי טִרְדָּה לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת וְלֵישֵׁב בְּשָׁלוֹם עַל שֻׁלְחָנִי בְּכָבוֹד עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתִי, וְשֶׁלֹּא אֲצַפֶּה לַשֻּׁלְחָן שֶׁל אֲחֵרִים, וְשֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לְשׁוּם אָדָם, וְשֶׁלֹּא יְהֵא עָלַי שׁוּם עוֹל בָּשָׂר וָדָם כִּי אִם עוֹל מַלְכוּתֶךָ לְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וּבְבִגְדֵי כָּבוֹד יִהְיוּ לְבוּשֵׁינוּ, בְּיֹקֶר וְלֹא בְּבֹשֶׁת פָּנִים. וְתַצִּילֵנוּ מֵעֲנִיּוּת מִדַּלּוּת וּמֵאֲבִיּוֹנוֹת. וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס אוֹרְחִים וְלִגְמֹל חֶסֶד אֶת כָּל אָדָם, וְלַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְהָרְאוּיִים לָהּ, וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים. אָמֵן. ===תפילה על הפרנסה=== {{מקורות לסידור|סידור רש"ס (ב"הקדמה פרטית"). מקור: רבי שלמה אלקבץ}} {{רקע אפור}} <small>כתוב בספר ראשית חכמה… וזה לשונו: ומה"ר שלמה אלקבץ הלוי נר"ו תקן תפלה על המזונות לאומרה בכל יום, וכתב בה אתה האל הזן וכו'. והביא מעט ממנה כאומר אפס קצהו תראה וכולו לא תראה, ונצטערתי על זה עד מאוד, כי היא בלתי נמצאה. עד שנתגלגל לי זכות ע"י זכאי, כמהר"ר נפתלי במהר"ר זכריה מענדל, שהעתיקה בק"ק וינצייא. וכתוב בהתחלתו וז"ל: העתקתי ממורי החכם ר' ישראל סרוק נר"ו מכתב יד עצמו של מהר"ר שלמה אלקבץ ז"ל.</small> {{סוף}} {{הור|{{צ|כתוב בספר הזוהר בפרשת בשלח דף כ"ח ע"א, שחייב אדם להתפלל על מזונותיו בכל יום ואפילו שיהיה לו מה יאכל. לכן אני שלמה הלוי בן כמהר”ר משה הלוי אלקבץ תקנתי תפילה זו}}}}{{ש}} רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים, טוֹ"ב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עֲלֵיהֶם לְנַצֵּ"חַ בְּתִפְאַ"רְתֶּךָ, וּבִגְבוּ"רָתְךָ אֲזַרְתָּם, וּבְחַסְ"דְּךָ נִהַלְתָּם, וּבִינָ"ה וְחָכְמָ"ה חֲנַנְתָּם, וּבְכֶתֶ"ר תּוֹרָתְךָ הִכְתַּרְתָּם, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה יִלְמְדוּ פְּלָאֶיךָ וְחָכְ"מָתֶךָ. וְלָכֵן הוֹצֵאתָם לְחֵרוּת מֵעַבְדוּת מִצְרַיִם, לְמַעַן יְסַפְּרוּ אֶת גָּדְ"לְךָ, אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. וְהֶאֱכַלְתֶּם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם לְמִסְפַּר נַפְשׁוֹתֵיהֶם, כְּדִכְתִיב: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא׃{{ממס|שמות טז ד}} וְכָתוּב׃ וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃ וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאָכְלָה׃ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃ וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר, וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטו׃{{ממס|שמות טז#טז יג|שמות טז יג-יח}} וּכְתִיב׃ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃{{ממס|שמות טז לה}} וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשֶׁךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים חָמַלְתָּ עֲלֵיהֶם, וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם לָנֶצַ"ח, וְהוֹ"ד וְהָדָ"ר עִטַּרְתָּם. אַתָּה הָאֵל הַזָּן הַמְכַלְכֵּל לְכָל בִּרְיוֹתֶיךָ. מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כִּי עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן, וְשָׁם כִּלְכַּלְתַּנִי וְהָפַכְתָּ דַּם הַנִּדּוּת לְמָזוֹן, וְעַל שְׁדֵי אִמִּי הִבְטַחְתַּנִי, וְנָתַתָּ אוֹתִי לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵי אָבִי וְאִמִּי לְבַל יָקוּצוּ בִּי. וְאַחַר כֵּן בְּרָעָב זַנְתַּנִי וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתַּנִי, וּבִהְיוֹתִי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי סְעַדְתַּנִי, וּמִבְּלִי טוֹבָה שֶׁהִקְדַּמְתִּיךָ, רַק בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל. אַתָּה הוּא הָאֵל הַזָּן לְאֵלִיָּהוּ שְׁלוּחֲךָ בְּנַחַל כְּרִית עַל יְדֵי הָעֹרְבִים, וְהִזְמַנְתָּ לוֹ אִשָּׁה אַלְמָנָה אַחַר כֵּן לְכַלְכְּלוֹ. כְּדִכְתִיב: וַיְהִי דְבַר יְיָ אֵלָיו לֵאמֹר׃ לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה, וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן׃ וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה, וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם׃ וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר יְיָ, וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן׃ וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב, וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה׃ וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל, כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ׃ וַיְהִי דְבַר יְיָ אֵלָיו לֵאמֹר׃ קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם, הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ׃ וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה, וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר, וְהִנֵּה שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה מְקֹשֶׁשֶׁת עֵצִים, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, קְחִי נָא לִי מְעַט מַיִם בַּכְּלִי וְאֶשְׁתֶּה׃ וַתֵּלֶךְ לָקַחַת, וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר, לִקְחִי נָא לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ׃ וַתֹּאמֶר, חַי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ לִי מָעוֹג, כִּי אִם מְלֹא כַף קֶמַח בַּכַּד וּמְעַט שֶׁמֶן בַּצַּפָּחַת, וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים, וּבָאתִי וַעֲשִׂיתִיהוּ לִי וְלִבְנִי, וַאֲכַלְנֻהוּ וָמָתְנוּ׃ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי, בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ, אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאתְ לִי, וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה׃ כִּי כֹה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר, עַד יוֹם תֵּת יְיָ גֶּשֶׁם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃ וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ, וַתֹּאכַל הִיא וָהוּא וּבֵיתָהּ יָמִים׃ כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר, כִּדְבַר יְיָ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מלכים א יז#יז ב|מ"א יז ב-טז}} אַתָּה הוּא הָאֵל הַזָּן מִקַּרְנֵי רֵאמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, וְאֵין בְּיַד שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂר יְכֹלֶת לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַלְכֵּל בִּלְתֶּךָ, כַּכָּתוּב עַל יְדֵי דָּוִד עַבְדְּךָ: עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ממס|תהלים קמה#קמה טו|תהלים קמה טו-טז}} וּכְתִיב׃ נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ממס|תהלים קלו כה}} וּמַפְתֵּחַ זֶה הוּא בְּיָדֶךָ לְצָרֵף וְלַלְבֵּן בְּנֵי אָדָם, לְשֶׁיִּבְטְחוּ בְּךָ וְיֵדְעוּ כִּי מוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ. אָנָּא יְיָ אֱלֹהַי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וְתֵן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ, שֶׁאִם אַתָּה לֹא תְּרַחֵם עָלַי, מִי יְרַחֵם עָלַי. עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה׃{{ממס|תהלים כב יא}} יֵאָמֶן נָא דְּבָרְךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל יְדֵי חֲסִידֶךָ׃ הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק׃{{ממס|תהלים נה כג}} וכתיב׃ מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי, דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה׃ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים כג}} אָנָּא הַמְצֵא לִי מְזוֹנוֹתַי בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, וְאַל אֶטְרַח בָּהֶם יוֹתֵר מִדַּי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתֶךָ וּלְקַיֵּם מִצְוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה. אָנָּא הַבֵּט נָא בְּעַד הָאִשָּׁה וְהַבָּנִים אֲשֶׁר חָנַנְתְּ אֶת עַבְדֶּךָ, וְתֵן לִי בַּמֶּה שֶׁאֲפַרְנְסֵם, כִּי עֵינַי וְעֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ, וַאֲנַחְנוּ עַם קָדְשְׁךָ וְקָרָאתָ אוֹתָנוּ צַדִּיקִים, שֶׁנֶאֱמַר׃ וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר׃{{ממס|ישעיהו ס כא}} יֵאָמֶן נָא דְּבַר נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ: נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי, וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם׃{{ממס|תהלים לז כה}} וּמַה שֶּׁנֹּאכַל יִתְבָּרֵךְ בְּמֵעֵינוּ, כַּאֲשֶׁר נִתְבָּרֵךְ בִּמְעֵי אֵלִיָּהוּ שְׁלוּחֲךָ, כְּדִכְתִיב׃ וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְיָ קַח נַפְשִׁי, כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃ וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן תַּחַת רֹתֶם אֶחָד, וְהִנֵּה זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל׃ וַיַּבֵּט וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת רְצָפִים וְצַפַּחַת מָיִם, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁכָּב׃ וַיָּשָׁב מַלְאַךְ יְיָ שֵׁנִית וַיִּגַּע בּוֹ, וַיֹּאמֶר קוּם אֱכֹל, כִּי רַב מִמְּךָ הַדָּרֶךְ׃ וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה, וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב׃{{ממס|מלכים א יט#יט ד|מ"א יט ד-ח}} וִיהִי שֻׁלְחָן אֲשֶׁר נֹאכַל עָלָיו טֶרֶף שֶׁתִּתֵּן לָנוּ קָרוּי מִזְבֵּחַ וִיכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנֹתֵינוּ, וְקַיֶּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ׃{{ממס|יחזקאל מא כב}} אָנָּא זַכֵּנִי לִי וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל פַּת אֲשֶׁר תּוֹצִיא מִן הָאָרֶץ בְּלִי עָמָל וּבְלִי טֹרַח, וְהַאֲכִילֵנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, וְהַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ===תפילת הים=== {{מקורות לסידור|סידור השל"ה; אוצר התפילות}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הַמֻּכְתָּר בְּכֶתֶר הָאֱמוּנָה, לְמַעַן קְדֻשַּׁת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שֶׁל רַחֲמִים, וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים, וּלְמַעַן זְכוּת יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲהוּבֶיךָ וּתְמִימֶיךָ, וּלְמַעַן זְכוּת עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק יְחִידֶךָ שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהָיָה עוֹלָה תְמִימָה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה, וּלְמַעַן זְכוּתָם וּקְדֻשָּׁתָם וּנְבוּאָתָם שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְשֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְשֶׁל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא נְבִיאֶיךָ נְבִיאֵי אֱמֶת, וּלְמַעַן זְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל. שֶׁתַּעֲמִיד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ וְיֶחֱשׁוּ גַּלָּיו. וְתַעֲשֶׂה רְצוֹן לִבֵּנוּ, וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְטוֹבָה, כַּאֲשֶׁר בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת. וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, וְתַאֲזִין תְּחִנָּתֵנוּ, וַעֲנֵנוּ בַּשָּׁעָה הַזֹּאת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְלִים וּמִתְחַנְּנִים לְפָנֶיךָ. וְתוֹלִיכֵנוּ בְּנַחַת רוּחַ טוֹב כְּפִי הַצֹּרֶךְ, וְתִשְׁמְרֵנוּ מֵהֲמוֹן גַּלִּים וּמִשְּׁאוֹן מִשְׁבְּרֵי יָם, מֵרוּחַ סֹעָה, מִסַּעַר וּמִצַּעַר, מִבִּלְבּוּל עִתִּים וּמֵחִלּוּף זְמַנִּים, וּמֵהַבְּרִיּוֹת הָרָעוֹת הַגְּדֵלוֹת בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, וּמִכָּל צַעַר וּמִכָּל הֶפְסֵד. וְאַל יְעַכְּבֵנוּ לֹא מַשְׁבִּיעַ וְלֹא מַכְרִיעַ וְלֹא מַשְׂטִין וְלֹא מֵצֵר וְלֹא מַזִּיק וְלֹא מְבַלְבֵּל וְלֹא מַפְחִיד וְלֹא מַחֲרִיד וְלֹא מְאַיֵּם. וְתוֹצִיא רוּחַ טוֹב מֵאוֹצְרוֹתֶיךָ לְהַנְהִיג הַסְּפִינָה וְכָל תּוֹפְשֵׂי מָשׁוֹט וּמַנְהִיגֶיהָ וּמַלָּחֶיהָ וְחוֹבְלֶיהָ וְאוֹמְנֶיהָ, שֶׁיִּנְהֲגוּ אוֹתָהּ כָּרָאוּי, בְּלֹא עַצְלוּת וּבְלֹא חִשּׁוּל וּבְלֹא תַּשּׁוּת כֹּחַ. וְתַגִּיעֵנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ בְּלִי שׁוּם הֶזֵּק וּבְלִי שׁוּם צַעַר וּבְלִי שׁוּם הֶפְסֵד. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, וּבְשׂוֹא גַּלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם. הָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וְיֶחֱשׁוּ גַּלָּיו.{{ש}}שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃{{ממס|תהלים כה כ}}{{ש}}וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}} 81r3fix4nqr2ib79na05z1gf66ryw5s 0 1719278 3007427 3000038 2026-04-22T16:04:15Z מו יו הו 37729 /* ליום רביעי */ 3007427 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==שיר היחוד==<noinclude> {{הור2|יש שנהגו לומר בכל יום (אחר תפילת שחרית) את שיר הייחוד של אותו יום. גם בקהילות שלא אמרוהו בכל יום, יש שאמרו בשבת את שיר הייחוד של שבת (לפני שיר הכבוד בסוף התפילה או לפני הוצאת ספר תורה) וביום טוב את שיר הייחוד של אותו יום בשבוע. כיום רווח המנהג לאומרו בליל יום כיפור לאחר התפילה, מתחילתו ועד סופו.}}</noinclude> ===ליום ראשון=== {{הור|חזן:}} {{ק|'''אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי / הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֶחֱזַקְתָּ בְּיָדִי / חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בָּרוּךְ יְיָ וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ / כִּי עַל עַבְדּוֹ הִפְלִיא חַסְדּוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֱלֹהֵי מָרוֹם בַּמָּה אֲקַדֵּם / וּבַמָּה אִכַּף לֵאלֹהֵי קֶדֶם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אִלּוּ הָרִים לְמַעֲרָכָה / וְכָל עֲצֵי לְבָנוֹן בַּכֹּל עֲרוּכָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאִם כָּל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת קְרוּצִים / נְתָחִים עֲרוּכִים עַל הָעֵצִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאַף זָוִיּוֹת מִזְבֵּח מְבוּסִים / דָּם, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְכַחוֹל סֹלֶת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן / בָּלוּל בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּלְאַזְכָּרָה לְבוֹנָה וְסַמִּים / וְלִקְטֹרֶת כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאִלּוּ נֵרוֹת עַל הַמְּנוֹרוֹת / יִהְיוּ מְאִירוֹת כִּשְׁנֵי הַמְּאֹרוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּכְהַרְרֵי אֵל לֶחֶם הַפָּנִים / עַל שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים בִּפְנִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְיַיִן כִּמְטַר הַשָּׁמָיִם / וְשֵׁכַר לְנֶסֶךְ כְּעֵינוֹת מָיִם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאִלּוּ כָּל בְּנֵי אָדָם כֹּהֲנִים / לְוִיִּם מְשֹׁרְרִים כִּכְנַף רְנָנִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְכָל עֲצֵי עֵדֶן וְכָל עֲצֵי יְעָרִים / כִּנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְכָל בְּנֵי אֱלֹהִים בְּקוֹל תְּרוּעָתָם / וְהַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְכָל הַלְּבָנוֹן וְחַיָּה כֻּלָּהּ / אֵין דֵּי בָעֵר וְאֵין דֵּי עוֹלָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''הֵן בְּכָל אֵלֶּה אֵין דֵּי לַעֲבוֹד / וְאֵין דֵּי לְקַדֵּם אֵל הַכָּבוֹד'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי נִכְבַּדְתָּ מְאֹד מַלְכֵּנוּ / וּבַמֶּה נִכַּף לַאֲדוֹנֵנוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אָמְנָם לֹא יוּכְלוּ כַּבְּדֶךָ / כָּל חָי, אַף כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וַאֲנִי נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים / נִמְאָס בְּעֵינַי וּשְׁפַל אֲנָשִׁים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאֵין לְעַבְדְּךָ כֹּל לְכַבְּדֶךָ / לְהָשִׁיב לְךָ גְּמוּל עַל חֲסָדֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי הִרְבֵּיתָ טֹבוֹת אֵלָי / כִּי הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְרַב שִׁלּוּמִים לְךָ חֻיָּבְתִּי / כִּי עָשִׂיתָ טֹבוֹת אִתִּי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְלֹא חֻיַּבְתָּ לִּי גְּמוּלֶיךָ / כָּל טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עַל הַטּוֹבוֹת לֹא עֲבַדְתִּיךָ / אַחַת לְרִבּוֹא לֹא גְמַלְתִּיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה נָּא כְמוֹ / לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת לָמוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּמָה אָשִׁיב לְךָ וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ / לְךָ שָׁמַיִם אַף אֶרֶץ לָךְ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} יַמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּם בְּיָדֶךָ / וְכֻלָּם יִשְׂבְּעוּן מִיָּדֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאנֶךָ / וַחֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאֵיךְ נַעֲבֹד וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ / וְלִשְׂרֵפַת אֵשׁ בֵּית קָדְשֵׁנוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאֵיךְ נַעֲבֹד וְאֵין זֶבַח וּמִנְחָה / כִּי לֹא בָאנוּ אֶל הַמְּנוּחָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וּמַיִם אַיִן לְהַעֲבִיר טֻמְאָה / וַאֲנַחְנוּ עַל אֲדָמָה טְמֵאָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אֲמָרֶיךָ / וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי כָתוּב: לֹא עַל זְבָחֶיךָ / וְעוֹלֹתֶיךָ אוֹכִיחֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עַל דְּבַר זֶבַח וְעוֹלוֹתֵיכֶם / לֹא צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מַה שָּׁאַלְתִּי וּמַה דָּרַשְׁתִּי / מִמְּךָ, כִּי אִם לְיִרְאָה אוֹתִי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לַעֲבוֹד בְּשִׂמְחָה וּבְלֵבָב טוֹב / הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְלֵב נִשְׁבָּר מִמִּנְחָה טְהוֹרָה / זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ / חַטָּאת וְעוֹלָה לֹא שָׁאָלְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מִזְבֵּח אֶבְנֶה בְּשִׁבְרוֹן לִבִּי / וַאֲשַׁבְּרָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''רוּם לֵב אַשְׁפִּיל וְאֶת רוּם עֵינָי / וְאֶקְרַע לְבָבִי לְמַעַן אֲדֹנָי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} שִׁבְרֵי רוּחִי הֵם זְבָחֶיךָ / יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאַשְׁמִיעַ בְּקוֹל הוֹדָיוֹתֶיךָ / וַאֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֲשֶׁר יָדְעָה נַפְשִׁי אַחְבִּירָה / אֲמַלֵּל גְּבוּרוֹת וַאֲדַבֵּרָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּמָה אֶעֱרֹךְ וְלֹא יָדַעְתִּי מָה / הֲיָכֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי אֵין חֵקֶר לִגְדֻלָּתוֹ / וְגַם אֵין מִסְפָּר לִתְבוּנָתוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''חֲכַם לֵבָב הוּא, מִי כָמֹהוּ / שַׂגִּיא כֹחַ לֹא מְצָאנֻהוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} עוֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְרַב נוֹרָאוֹת / גָּדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עַד אֵין מִסְפָּר וְעַד אֵין חֵקֶר / וְלֹא נוֹדַע כִּי לֹא יֵחָקֵר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵיזוֹ עַיִן אֲשֶׁר תְּעִידֶךָ / וְאֵיזֶה פֶּה אֲשֶׁר יַגִּידֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''חַי לֹא רָאֲךָ וְלֵב לֹא יְדָעֲךָ / וְאֵיזֶה שֶׁבַח אֲשֶׁר יְגִיעֲךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} גַּם מְשָׁרְתֶיךָ לֹא רָאוּךָ / וְכָל חַכְמֵי לֵב לֹא מְצָאוּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אַתָּה לְבַדְּךָ מַכִּיר שִׁבְחֲךָ / וְאֵין זוּלָתְךָ יוֹדֵעַ כֹּחֲךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאֵין יוֹדֵעַ בִּלְעָדֶיךָ / שְׁבָחוֹת רְאוּיוֹת לִכְבוֹדֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עַל כֵּן תְּבֹרָךְ כָּרָאוּי לָךְ / כְּפִי קָדְשְׁךָ כְּבוֹדְךָ וְגָדְלָךְ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וּמִפִּי הַכֹּל בְּכָל אֱיָלוּתָם / כְּפִי מַדָּע אֲשֶׁר אַתָּה חֲנַנְתָּם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''יוֹדוּ פִלְאֲךָ הַשָּׁמָיִם / וִיאַדְּרוּךָ קוֹלוֹת מָיִם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְיָרִיעוּ לְךָ כָּל הָאָרֶץ / יוֹדוּךָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אַף יוֹדוּךָ כָּל הָעַמִּים / וִישַׁבְּחוּךָ כָּל הָאֻמִּים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כָּל זֶרַע יַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ / כִּי עֲלֵיהֶם גָּבְרוּ חֲסָדֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֶת שֵׁם יְיָ יְהַלְלוּ כֻלָּם / אֵל אֱלֹהִים אֱמֶת וּמֶלֶךְ עוֹלָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בָּרוּךְ אַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד / יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד ===ליום שני=== {{הור|חזן:}} {{ק|'''וַאֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ / אֲדַבֵּר אֲמַלֵּל גְּבוּרוֹתֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} דַּרְכֵי שִׁבְחֲךָ קְצָתָם אֲסַפְּרָה / מַעֲשֶׂיךָ מַה נּוֹרָא אֹמְרָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין אֵלֶיךָ עֲרֹךְ בַּסֵּפֶר / אַגִּידָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} חֵקֶר אֱלוֹהַּ לֹא יִמָּצֵא / וְתַכְלִית שַׁדַּי לֹא תִקָּצֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלִתְבוּנָתוֹ הֲלֹא אֵין חֵקֶר / וּמִסְפַּר שָנָיו לֹא יֵחָקֵר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְגַם אֵין מִסְפָּר לִגְדוּדֶיךָ / בְּצִבְאוֹתֶיךָ אוֹת כְּבוֹדֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵיזוֹ עַיִן אֲשֶׁר תְּעִידֶךָ / וְחַי לֹא רָאָה פְּנֵי כְבוֹדֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} נָבוֹן וְחָכָם הֵן לֹא יֵדָע / וְאֵיךְ אֶעֱרֹךְ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאִם יֹאמַר אִישׁ עַד תַּכְלִיתוֹ / אֶעֱרֹךְ אֵלָיו וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אָבֹא וְאֶמְצָא תַּכְלִית שְׁבָחוֹ / לֹא נֶאֱמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''יְבֻלַּע כִּי לֹא יֵדַע עֶרְכּוֹ / אַחֲרִית פִּיהוּ רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְעִמָּדִי לֹא כֵן אָנֹכִי / וּפִי לֹא אֶתֵּן לַחֲטֹא וְחִכִּי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֲסַפְּרָה לְאֶחָי קְצוֹת דַּרְכֵי אֵל / וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כַּכָּתוּב אִמְרוּ לֵאלֹהִים / מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אֱלֹהִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאָמַרְתָּ עַם זוּ יָצַרְתִּי / לִי, יְסַפְּרוּ שְׁמִי וּתְהִלָּתִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בְּמִצְרַיִם שַׂמְתִּי עֲלִילוֹתַי / לְמַעַן תְּסַפֵּר אֶת אֹתוֹתַי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וַאֲנִי עַבְדְּךָ עַל כֵּן אֲסַפֵּר / כַּאֲשֶׁר אֶדְרֹשׁ מֵעַל סֵפֶר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} תְּהַלֵּל נַפְשִׁי כֹּחַ מַעֲשֶׂיךָ / וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וַאֲבָרֶכְכָה בְּכָל עִנְיָנָי / וּבְכָל לִבִּי אוֹדֶה אֶת אֲדֹנָי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} גַּם בִּגְרוֹנִי רוֹמְמוֹתֶיךָ / וְאֶת פִּי אֲמַלֵּא תְּהִלָּתֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי פִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ / כָּל הַיּוֹם אֶת תִּפְאַרְתֶּךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאֹמְרָה נָּא עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ / וְאָשִׂיחָה דִּבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאַזְכִּיר טוּבְךָ וְצִדְקֹתֶיךָ / חֲסָדֶיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל אַתָּה / עַל כָּל אֱלֹהִים מְאֹד גָּדַלְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי כָל אֱלֹהֵי הָעַמִּים הֵם / אֱלִילִים אִלְּמִים רוּחַ אֵין בָּהֶם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הֵן לְעוֹבְדֵיהֶם גְּמוּל אֵין מְשִׁיבִים / וְלָמָּה לָהֶם הֵמָּה מְטִיבִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּבְעֵת צָרָה אָז יִתְפַּלְּלוּ / וְלֹא יַעֲנוּם כִּי לֹא יוֹעִילוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} דּוֹרְשִׁים בְּכָל לֵב לְרוּחַ אֵין בּוֹ / וְקָרוֹב יְיָ אֶל עַם קְרֹבוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''הַיּוֹצֵר כֹּל הוּא אֱלֹהֵינוּ / הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ לְבַד אֲנָחְנוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ / נְבָרֵךְ שְׁמוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בַּצַּר לָנוּ מְאֹד, נִמְצֵאתָ / כִּי דֹרְשֶיךָ לֹא עָזָבְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְתָמִיד בְּפִינוּ תְּהִלָּתֶךָ / וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עֵד אַתָּה בְּךָ וּבִכְבוֹדֶךָ / וּמְשָׁרְתֶיךָ אַף עֲבָדֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֲשֶׁר כְּבוֹדְךָ מְלֹא כָל הָאָרֶץ / וּכְבוֹדְךָ עַל כָּל הָאָרֶץ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וַאֲבוֹתֵינוּ בָּחֲרוּ אוֹתָךְ / לְבַדְּךָ לַעֲבֹד, וְאֵין לְזָר אִתָּךְ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} גַּם אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ לְבַדֶּךָ / נַעֲבֹד, כְּבֵן אֶת אָב נְכַבְּדֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְהִנֶּנּוּ עַל יִחוּדֶךָ / יוֹמָם וָלַיְלָה עֵדֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בְּפִי כֻלָּנוּ וּבִלְבָבֵנוּ / שֶׁאַתָּה לְבַדְּךָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֱלֹהֵינוּ, עַל יִחוּדֶךָ / עֵדִים אֲנַחְנוּ, וַעֲבָדֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין תְּחִלָּה אֶל רֵאשִׁיתֶךָ / וְאֵין קֵץ וְתִכְלָה לְאַחֲרִיתֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מִבְּלִי רֵאשִׁית / וּמִבְּלִי אַחֲרִית וְאֵין לֵב לְהָשִׁית'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין קֵצֶה אֶל גַּבְהוּתֶךָ / וְאֵין סוֹף לְעֹמֶק מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין לְךָ סוֹבֵב וְאֵין לְךָ פֵּאָה / עַל כֵּן אוֹתְךָ חַי לֹא רָאָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין צַד וְצֵלָע יַצְלִיעוּךָ / וְרֹחַב וְאֹרֶךְ לֹא יַמְצִיעוּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין פֵּאָה לִסְבִיבוֹתֶיךָ / וְאֵין תָּוֶךְ מַבְדִּיל בֵּינוֹתֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין חָכְמָה אֲשֶׁר תֵּדָעֶךָ / וְאֵין מַדָּע אֲשֶׁר יַגִּיעֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא יַשִּׂיג אוֹתְךָ כָּל מַדָּע / וְאֵין שֵׂכֶל אֲשֶׁר יָבִין וְיֵדָע'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מִמְּךָ מְאוּמָה וְאֵיכָה אָתָּה / וְאֵיךְ בְּלִי מְאוּמָה כֹּל בָּרָאתָ ===ליום שלישי=== {{הור|חזן:}} {{ק|'''אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה / אֱלֹהֵי יַעֲקֹב כֹּל יָצָרְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אַתָּה בוֹרֵא וְלֹא נִבְרֵאתָ / אַתָּה יוֹצֵר וְלֹא נוֹצָרְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אַתָּה מֵמִית וְאֶת כֹּל תְּבַלֶּה / אַתָּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וְאַף תַּעֲלֶה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְנֶאֱמָן לְהַחֲיוֹת מֵתִים אָתָּה / וְעַל יְדֵי נְבִיאֲךָ כֵּן הוֹדָעְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא תָמוּת אֵל חַי וְלֹא מַתָּה / מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אָתָּה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מַשְׁבִּיר וּמוֹלִיד וְלֹא נוֹלָדְתָּ / מוֹחֵץ וְרוֹפֵא וְלֹא חֻלֵּיתָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מָוֶת וּמַדְוֶה אֵין לְפָנֶיךָ / תְּנוּמָה וְשֵׁנָה אֵין לְעֵינֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הֲלֹא מִקֶּדֶם אֵל חַי אָתָּה / מֵאֲשֶׁר בְּךָ לֹא נִשְׁתַּנֵּיתָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְעַד הָעוֹלָם לֹא תִשְׁתַּנֶּה / מֵאֱלָהוּתְךָ לֹא תִתְגַּנֶּה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} חָדָשׁ וְנוֹשָׁן לֹא נִמְצֵאתָ / חִדַּשְׁתָּ כֹּל וְלֹא חֻדַָּשְׁתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא יָחוּלוּ זִקְנָה וּבַחֲרוּת / עָלֶיךָ, גַּם שֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְלֹא חָלוּ בְךָ שִׂמְחָה וָעֶצֶב / וְדִמְיוֹן נוֹצַר וְכָל דְּבַר קֶצֶב{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי לֹא יְסוֹבֵב אוֹתְךָ גֹּשֶׁם / אַף לֹא תִּדְמֶה אֶל כָּל נֹשֶׁם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כָּל הַיְצוּרִים גְּבוּל סִבַּבְתָּם / אֶל רֵאשִׁיתָם וּלְאַחֲרִיתָם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי הַבְּרוּאִים בִּגְבוּל שַׂמְתָּם / וְלִימֵי צְבָאָם גְּבוּל הִקַּפְתָּם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וּלְךָ אֵין גְּבוּל וּלְיָמֶיךָ / וְלִשְׁנוֹתֶיךָ וּלְעָצְמֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עַל כֵּן אֵינְךָ צָרִיךְ לַכֹּל / לְיָדְךָ וּלְחַסְדְּךָ צְרִיכִים הַכֹּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הַכֹּל צְרִיכִים לְצִדְקוֹתֶיךָ / וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְבִרְיוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי טֶרֶם כָּל יְצִיר הָיִיתָ / לְבַדֶּךָ, מְאוּמָה לֹא נִצְרָכְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} רֵאשִׁית וְאַחֲרִית בְּיָדְךָ עֲרוּכִים / אַתָּה בָם וְהֵם בְּרוּחֲךָ שְׂרוּכִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָּרִאשׁוֹנָה / וַאֲשֶׁר יִהְיֶה בָּאַחֲרֹנָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כָּל הַיְצוּרִים וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם / וְכָל דִּבְרֵיהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף תֵּדַע כֻּלָּם / וְלֹא תִשְׁכַּח כִּי אַתָּה אֶצְלָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אַתָּה בְרָאתָם וְלִבְּךָ עֲרָכָם / לְבַדְּךָ תֵּדַע מְקוֹמָם וְדַרְכָּם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''הֵן אֵין דָּבָר מִמְּךָ נֶעְלָם / כִּי לְפָנֶיךָ נְכוֹנִים כֻּלָּם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין מָנוֹס וָסֵתֶר / לָנוּס שָׁמָּה וּלְהִסָּתֵר{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֶת אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ אַתָּה מוֹצֵא / בְּלִי נְטוֹת אֲלֵיהֶם בְּעֵת שֶׁתִּרְצֶה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי אֶת הַכֹּל כְּאַחַת תִּרְאֶה / לְבַדְּךָ תַעֲשֶׂה וְאֵינְךָ נִלְאֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי עַל גּוֹי ועַל אָדָם יָחַד / עַל כֹּל תְּדַבֵּר בְּרֶגַע אֶחָד'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} תִּשְׁמַע בְּרֶגַע כָּל הַקּוֹלוֹת / זַעַק וְלַחַשׁ וְכָל הַתְּפִלּוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אַף תָּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם / בְּרֶגַע תַּחְקוֹר כֹּל לְבָבֵיהֶם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְלֹא תַאֲרִיךְ עַל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ / וְלֹא תִתְמַהְמַהּ עַל עֲצָתֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵצֶל עֲצָתְךָ גְּזֵרָתֶךָ / לְקֵץ וּלְמוֹעֵד קְרִיאָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְכֻלָּם בֶּאֱמֶת בְּתֹם וּבְיֹשֶׁר / מִבְּלִי עֹדֶף וּמִבְּלִי חֹסֶר{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מִמְּךָ דָּבָר לֹא יֹאבַד / וְדָבָר מִמְּךָ לֹא יִכְבָּד'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כֹּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ תּוּכַל לַעֲשׂוֹת / וְאֵין מִי מוֹחֶה בְיָדְךָ מֵעֲשׂוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''יְכֹלֶת יְיָ בְּחֶפְצוֹ קְשׁוּרָה / וּבִרְצוֹת יְיָ לֹא אֵחֲרָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין דְּבַר סֵתֶר מִמְּךָ נִכְחָד / עֲתִידוֹת וְעוֹבְרוֹת לְךָ הֵם יָחַד{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֲשֶׁר מֵעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם / הֵם כֻּלָּם בְּךָ וְאַתָּה בְּכֻלָּם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} חֲדָשׁוֹת תַּגִּיד וְסוֹד דְּרָכֶיךָ / אֶל עֲבָדֶיךָ וּמַלְאָכֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֶךָ / דְּבַר סוֹד וָסֵתֶר לְהוֹדִיעֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי מִמְּךָ כָּל סוֹד יִגָּלֶה / בְּטֶרֶם עַל לֵב כָּל יְצִיר יַעֲלֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּלֵב כָּל נִבְרָא לֹא תִמָּצֵא / מִפִּינוּ עָתָק לֹא יֵצֵא'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בְּאֵין לוֹ קָצֶה וְלֹא יֵחָצֶה / לֵב לֹא יָתוּר וְאֵין פֶּה פוֹצֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּאֵין לוֹ רוּחוֹת וְאֵין בּוֹ רְוָחוֹת / אֵין לוֹ שִׂיחוֹת בּוֹ מוֹכִיחוֹת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לְמֵרָחוֹק מִי יִשָּׂא דֵעוֹ / לְלֹא תְחִלָּה וְלֹא סוֹף לְהַגִּיעוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֲגוּדִים אֲחוּדִים תּוֹךְ וְסוֹף וָרֹאשׁ / פֶּה וָלֵב אֶבְלוֹם מִדְּרֹשׁ וּמֵחֲרֹשׁ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} גֹּבַהּ וְעֹמֶק נְעוּצִים בְּסוֹבֵב / חֲכַם לֵב וְנָבוֹן לֹא יִלָּבֵב{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''סוֹבֵב הַכֹּל וּמָלֵא אֶת כֹּל / וּבִהְיוֹת הַכֹּל אַתָּה בַכֹּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין עָלֶיךָ וְאֵין תַּחְתֶּיךָ / אֵין חוּץ לָךְ וְאֵין בֵּינוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין מַרְאֶה וְגַב לְאִחוּדֶךָ / וְאֵין גּוּף לְעֹצֶם יִחוּדֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאֵין בַּתָּוֶךְ מִמְּךָ נִבְדַָּל / וְאֵין מָקוֹם דַּק מִמְּךָ נֶחְדָּל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאֵינְךָ נֶאֱצָל מִכֹּל וְנִבְדָּל / וְאֵין מָקוֹם רֵיק מִמְּךָ וְנֶחְדָּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מִקְרֶה וְשִׁנּוּי אֵין בְּךָ נִמְצָא / וְלֹא זְמַן וְעַרְעָר וְלֹא כָּל שִׁמְצָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כָּל זְמַן וְכָל עֵת אַתָּה מְכִינָם / אַתָּה עוֹרְכָם וְאַתָּה מְשַׁנָּם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כָּל מַדָּע לֹא יַשִּׂיג אוֹתָךְ / אֵין שֵׂכֶל אֲשֶׁר יִמְצָא אוֹתָךְ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כְּמִדָּתֶךָ חָכְמָתֶךָ / כִּגְדֻלָּתְךָ תְּבוּנָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} חָכָם אַתָּה מֵאֵלֶיךָ / חַי מֵעַצְמְךָ וְאֵין כְּגִילֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''זוּלַת חָכְמָתְךָ אֵין חָכְמָה / בִּלְתִּי בִינָתְךָ אֵין מְזִמָּה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} חָלַקְתָּ בְּלֵב חֲכָמִים שֵׂכֶל / וְרוּחֲךָ תְּמַלְּאֵם וְדַעְתָּם תַּשְׂכֵּל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מִבַּלְעֲדֵי כֹחֲךָ אֵין גְּבוּרָה / וּמִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ אֵין עֶזְרָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין נִכְבָּד כִּי אִם כִּבַּדְתּוֹ / וְאֵין גָּדוֹל כִּי אִם גִּדַּלְתּוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כָּל יְקָר וְכָל טוֹב מִיָּדֶךָ / לַאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ עֲשׂוֹת חֲסָדֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין חֵקֶר לִגְדֻלָּתֶךָ / וְאֵין מִסְפָּר לְתְבוּנָתֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין עוֹד זוּלַת הֲוָיוּתֶךָ / חַי וְכֹל תּוּכָל וְאֵין בִּלְתֶּךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְלִפְנֵי הַכֹּל כֹּל הָיִיתָ / וּבִהְיוֹת הַכֹּל כֹּל מִלֵּאתָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא לִחֲצוּךָ וְלֹא הִטּוּךָ / יְצוּרֶיךָ, אַף לֹא מִעֲטוּךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בַּעֲשׂוֹתְךָ כֹּל לֹא נִבְדָּלְתָּ / מִתּוֹךְ מְלַאכְתְּךָ לֹא נֶחְדָּלְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת הַשָּׁמָיִם / וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַמָּיִם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לֹא קֵרְבוּךָ וְלֹא רִחֲקוּךָ / כִּי כָל קִירוֹת לֹא יְחַלְּקוּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''זֶרֶם מַיִם לֹא יִשְׁטְפֶךָ / וְרוּחַ כַּבִּיר לֹא יֶהְדֳּפֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אַף כָּל טִנֹּפֶת לֹא תְטַנְּפֶךָ / אֵשׁ אֹכְלָה אֵשׁ לֹא תִשְׂרְפֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לַהֲוָיוּתְךָ אֵין חִסָּרוֹן / וּלְיִחוּדְךָ אֵין יִתָּרוֹן'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כְּמוֹ הָיִיתָ לְעוֹלָם תִּהְיֶה / חֹסֶר וְעֹדֶף בְּךָ לֹא יִהְיֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְשִׁמְךָ מְעִידְךָ כִּי הָיִיתָ / וְהֹוֶה וְתִהְיֶה וּבַכֹּל אָתָּה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הֹוֶה לְעוֹלָם וְכֵן נוֹדָעְתָּ / נְעִידְךָ, וְכֵן בְּךָ הַעִידֹתָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''שָׁאַתָּה הוּא וְהֹוֶה בַכֹּל / שֶׁלְּךָ הַכֹּל וּמִמְּךָ הַכֹּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} שְׁמוֹת יְקָרְךָ יַעֲנוּ וְיָעִידוּ / בְּתֹקֶף יְקָרְךָ בְּךָ יַסְהִידוּ ===ליום רביעי=== {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|אֲ}}'''רוֹמֵם אֱלֹהֵי אָבִי וְאֵלִי / אַנְוֶה אֱלֹהַי צוּרִי וְגֹאֲלִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|אֲ}}יַחֵד אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם / וְהָאָרֶץ, בְּכָל יוֹם פַּעֲמָיִם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|אֵ}}'''ל חַי אֶחָד הוּא בְרָאָנוּ / אֲבִיר יִשְׂרָאֵל אָב לְכֻלָּנוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|אֲ}}דוֹנֵנוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ / מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|אֵ}}'''ין כָּאֵל אֵשׁ אֹכְלָה וְקַנָּא / לְעוֹלָם יְיָ אֱמֶת אֵל אֱמוּנָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|א}}וֹרִי וְיִשְׁעִי מָעוֹז חַיָּי / עָלָיו תְּלוּיִם כָּל מַאֲוַיָּי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|אֱ}}'''לֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים / לֹא יָכִילוּ זַעֲמוֹ גּוֹיִם וְאִיִּים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|אַ}}דִּיר וְאַמִּיץ כֹּחַ וְרַב אוֹנִים / אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|אֱ}}'''לוֹהַּ עוֹשִׂי אִישִׁי וּבוֹעֲלִי / אַלּוּף נְעוּרַי שׁוֹמְרִי וְצִלִּי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|בּ}}וֹרֵא כֹל וְיִשְׂרָאֵל גּוֹאֵל / בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|בֹּ}}'''רֵא רוּחַ הָרִים יוֹצֵר / מִמְּךָ מְזִמָּה לֹא יִבָּצֵר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|גֵּ}}אֶה מֵשִׁיב גְּמוּל עַל גֵּאִים / עַל הָרָמִים וְעַל הַנִּשָּׂאִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|גִּ}}'''בּוֹר בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ בְּעֶבְרָה / מֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ מִי לֹא יִירָא'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|גָּ}}בוֹהַ כָּל אֲשֶׁר תַּחְתָּיו נוֹשֵׂא / וּגְדָל כֹּחַ גְּדוֹלוֹת עוֹשֶׂה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|גָּ}}'''דוֹל הוּא וּשְׁמוֹ בִּגְבוּרָה / אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|דּ}}וֹדִי דָּגוּל הוּא מֵרְבָבָה / אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|דַּ}}'''יָּן יְתִב כְּעַתִּיק יוֹמִין / וּצְבָאוֹ עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|הֲ}}דָרוֹ וְהוֹדוֹ עַל בְּנֵי עֲבָדָיו / הָדוּר הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|ה}}'''וּא אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל / בָּשָׂר, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה מִכֹּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|וַ}}דַּאי וָתִיק יוֹדֵע וָעֵד / יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|וַ}}'''אֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֵנוּ / לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתֵּנוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|ז}}וֹכֵר לְעוֹלָם בְּרִית רִאשׁוֹנִים / כְּיוֹם אֶתְמוֹל לוֹ אֶלֶף שָׁנִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|זֶ}}'''ה אֱלֹהֵינוּ וְלוֹ קִוִּינוּ / וְזִמְרַת יָהּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|חֵ}}לֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל / חַנּוּן יְיָ וְחָסִיד בַּכֹּל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|חַ}}'''י הָעוֹלָם יְיָ חֶלְקִי / חֲכַם הָרָזִים יְיָ חִזְקִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב הַמְלַמֵּד דֵּעָה / טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָעָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|יָ}}'''שָׁר יְיָ וְיָשָׁר דְּבָרוֹ / יְדִידֵי יְדִידוּת מִשְׁכְּנוֹת דְּבִירוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|י}}וֹעֵץ וְגוֹזֵר, מִי יְפִירֶנָּה / וְיַחְתֹּף וְיִפְעַל, מִי יְשִׁיבֶנָּה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|יָ}}'''פֶה דּוֹדִי, יָפְיוֹ וְטוּבוֹ / יִרְאוּ וְיֶחֱזוּ צִיּוֹן בְּשׁוּבוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}גִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת / יָעִיר קִנְאָה לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''נֶשֶׁר, עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים / נָשָׂא עֲבָדָיו וְיִשֵּׁר הֲדוּרִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}דֹב שַׁכּוּל וּכְנָמֵר שָׁחַל / כְּרָקָב וּכְעָשׁ וְרוּחוֹ כַּנָּחַל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''דֹב שַׁכּוּל וּכְנָמֵר, שׁוֹקֵד / דְּבָרוֹ לַעֲשׂוֹת כְּמַקֵּל שָׁקֵד'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ לֵב כְּמוֹ שָׁחַל / כְּלָבִיא וְכַאֲרִי וְרוּחוֹ כַנָּחַל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''אֶרֶז בָּחוּר בִּגְדֻלָּתוֹ / כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן עִנְוְתָנוּתוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}תַפּוּחַ בְּרֵיחוֹ עֹז אַהֲבָתוֹ / עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''תַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיָּעַר / כֵּן דּוֹדִי עִם יוֹשְׁבֵי שַׁעַר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ לְמַרְגִּיזֵי אֵל / נוֹקֵם וְכַטַּל הוּא לְיִשְׂרָאֵל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כּ}}'''וֹסִי מְנָת חֶלְקִי וְגוֹרָלִי / אֲנִי לְדוֹדִי נַחֲלָה וְדוֹדִי לִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}בוֹדִי יְיָ לֹא אֲמִירֶנּוּ / הֶאֱמַרְנוּהוּ וְהֶאֱמִירָנוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''אַרְיֵה יִשְׁאַג וְכַכְּפִיר יִנְהָם / אַל יִהְיֶה כְגֵר וּכְאִישׁ נִדְהָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}רוֹעֶה גִּבּוֹר אֲשֶׁר לֹא יוּכָל / צֹאנוֹ לְהַצִּיל וְהָיָה לְמַאֲכָל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''גִבּוֹר אֵין אֱיָל וּכְאוֹרֵחַ / נָס וּבוֹרֵחַ מַר צוֹרֵחַ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}אַרְיֵה מַשְׁחִית וְכַכְּפִיר לְעֹזְבָיו / כָּרָקָב גַּם כָּעָשׁ לְאוֹיְבָיו{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כַּ}}'''בִּיר כֹּחַ כְּשָׁמִיר וָשָׁיִת / וְלֹא יַשְׁאִיר כְּנֹקֶף זַיִת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}שָׁמִיר וְשַׁיִת צָרִים יְמַגֵּן / כְּצִפֳּרִים עָפוֹת לְעִירוֹ יָגֵן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''גִשְׁמֵי נְדָבָה לָנוּ יָבֹא / כְּמַלְקוֹשׁ וְכַטַּל לַדְּבֵקִים בּוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|כְּ}}נֶשֶׁר יְרַחֵף עַל גּוֹזָלָיו / וּבְצֵל כְּנָפָיו יֶחֱסוּ מְיַחֲלָיו{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|כְּ}}'''צִפֳּרִים עַל עִירוֹ יָגֵן / וּבְצֵל כְּנָפָיו רְנָנוֹת נְנַגֵּן'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|לְ}}בַדּוֹ הוּא וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת / עוֹשֶׂה, אֵל נוֹרָא עֲלִילוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|לִ}}'''צְבִי וְעֹפֶר דּוֹמֶה דּוֹדִי / כִּי יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהֵי חַסְדִּי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|לִ}}פְנֵי עַמּוֹ יְיַשֵּׁר הֲדוּרִים / וִינַשְּׂאֵם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|לְ}}'''עוֹלָם הוּא חֶלְקִי וְצוּר לְבָבִי / כָּלָה שְׁאֵרִי לְךָ וּלְבָבִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|לְ}}בַדּוֹ יְיָ הוּא, וְנִפְלָאוֹת / גְּדוֹלוֹת עוֹשֶׂה, וְרַב נוֹרָאוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|מָ}}'''קוֹם וּמָעוֹן לְעוֹלָמֶךָ / וְאֵין יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|מ}}וֹרָאִי אֵל רוֹעִי וְיוֹצְרִי / צוּר יְלָדַנִי מְחוֹלְלִי וְצוּרִי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|מָ}}'''רוֹם וּמָעוֹז הוּא לִי וּמַחְסִי / מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְיָ מְנוּסִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|מֶ}}לֶךְ יַעֲקֹב מִשְׂגָּב לָנוּ / הוּא מְחֹקְקֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|מִ}}'''גְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מִשְׁעָן יְהִי לִי / מִבְטָח אֱלֹהִים יְיָ חֵילִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל עוֹלָם מַלְכוּתֶךָ / בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מֶמְשַׁלְתֶּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|מִ}}'''י יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי לְצָרָה / הוֹשַׁע יְיָ כִּי יָדְךָ לֹא קְצָרָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|מְ}}קוֹר חַיִּים מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל / לֹא אֶעֱזֹב כִּי מָעֻזִּי אֵל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|מָ}}'''גֵן יִשְׁעִי וְחֶרֶב גַּאֲוָה / לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ נֶפֶשׁ תַּאֲוָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|מָ}}גֵן הוּא לְכָל הַחֹסִים בּוֹ / אַשְׁרֵי אָדָם אֲשֶׁר עוֹז לוֹ בּוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|נָ}}'''בָר וְנָעִים נָאוֹר וְנוֹרָא / נֶאְדָּר וְנֶאְזָר שְׁמוֹ בִּגְבוּרָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|נֶ}}אֱמָן נֵצַח יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ / לֹא יְשַׁקֵּר, אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|נֵ}}'''צַח יְשֻׁרוּן הָאֵל הַנֶּאֱמָן / מֵאֱלֹהָיו יְהוּדָה לֹא אַלְמָן'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|נִ}}פְלָא עַל כָּל הַנִּפְלָאִים / וּמִתְנַשֵּׂא עַל כָּל הַנִּשָּׂאִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|נִ}}'''קְדָּשׁ וְנַעֲרָץ אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי / נָכוֹן וְנִשְׂגָּב יְיָ נִסִּי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|נ}}וֹקֵם וְנוֹטֵר וּבַעַל חֵמָה / לְצָרָיו, לְאוֹיְבָיו אִישׁ מִלְחָמָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|נֵ}}'''רִי יְיָ בְּהִלּוֹ נֵרוֹ / עֲלֵי רֹאשִׁי, וְנֵר לְרַגְלִי דְבָרוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|ס}}וֹמֵךְ וְסוֹעֵד יְיָ סַלְעִי / סוֹבֵל וְסוֹלֵחַ וְנוֹשֵׂא פִשְׁעִי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|סַ}}'''הֲדִי יְיָ סַלְעִי וְסִתְרִי / סוֹלֵחַ וְסוֹבֵל סַעֲדִי וְסִבְרִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|סַ}}לְעֵנוּ וּמְצוּדָתֵנוּ / עֶזְרָתֵנוּ וּמְפַלְּטֵנוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|עִ}}'''זּוּז וְגִבּוֹר עֻזִּי וְעֶזְרִי / עֶלְיוֹן עוֹז לִי אַל יְהִי עָרִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|עִ}}יר וְקַדִּישׁ שָׁת סְבִיבָיו סֵתֶר / אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|עֵ}}'''ד מְמַהֵר לְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו / שֹׁמֵר הַבְּרִית וְחֶסֶד לְאֹהֲבָיו'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|פָּ}}דָה אֶת אַבְרָהָם יְדִידוֹ / הוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|פַּ}}'''חַד יִצְחָק יִתֵּן פַּחְדּוֹ / עַל צָרֵי בְנֵי יַעֲקֹב עַבְדּוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|פּ}}וֹעֲלי חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ וּבוֹדֵק / כָּל לְבָבוֹת, לוֹ אֶתֵּן צֶדֶק{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|צְ}}'''רוֹר הַמֹּר אֶשְׁכֹּל הַכּוֹפֶר / נוֹתֵן לְעַמּוֹ צָרָיו כֹּפֶר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|צַ}}ח וְאָדוֹם דּוֹדִי בִּצְבָאָיו אוֹת / עַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ יְיָ צְבָאוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|צַ}}'''דִּיק יְיָ הַצּוּר תָּמִים / אֶבְטַח עֲדֵי עַד בְּצוּר עוֹלָמִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|צְ}}בָא הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ / שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|קָ}}'''דוֹשׁ הוּא בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת / כִּתּוֹת שָׁלֹשׁ קָדוֹשׁ מְשַׁלְּשׁוֹת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|קַ}}יָּם לְעָלְמִין אֱלָהָא חַיָּא / מָרֵא דִי אַרְעָא וְדִי שְׁמַיָּא{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|ק}}'''וֹנִי מֵרֶחֶם מְקַנֵּא לְשׂוֹנְאָיו / קֶרֶן יִשְׁעִי וְקָרוֹב לְקוֹרְאָיו'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|רָ}}חוֹק מִכֹּל וְאֶת כֹּל רוֹאֶה / כִּי רָם יְיָ וְשָׁפָל יִרְאֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|רֹ}}'''עִי יְיָ לֹא אֶחְסַר כֹּל / וְרַב כֹּחַ וְרַב חֶסֶד לַכֹּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|רַ}}חוּם יְיָ רוֹפֵא וּמְחַבֵּשׁ / לִשְׁבוּרֵי לֵב, וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|רֵ}}'''עִי כֻּלּוֹ הוּא מַחֲמַדִּים / מִשְׁפָּטָיו אֱמֶת מְתוּקִים וַחֲמוּדִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, מֵעוֹלָם וְעַד / עוֹלָם, אַתָּה אֵל שׁוֹכֵן עַד{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|שַׁ}}'''לִּיט מֶלֶךְ שְׁמַיָּא בְּכָל דָּר וְדָר / לֵהּ אֲנָא מְשַׁבַּח מְרוֹמֵם וּמְהַדָּר'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|שֶׁ}}מֶשׁ וּמָגֵן יְיָ אֱלֹהִים / שׁוֹפֵט צֶדֶק וּמַשְׁפִּיל גְּבוֹהִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|שַׂ}}'''גִּיא כֹחַ לֹא מְצָאנוּהוּ / יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ וּמִי כָמֹהוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|שְׁ}}לֹמֹה שְׁמוֹ כִּי שֶלּוֹ שָׁלוֹם / כִּי יְדַבֵּר אֶל חֲסִידָיו שָׁלוֹם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|שֵׁ}}'''ם יְיָ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ כַּכְּפִיר וּכְאַרְיֵה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|שַׁ}}דַּי מְאוֹרִי מַלְכִּי וְאֵלִי / הַלְלוּיָהּ, שְׁמוֹ נַפְשִׁי הַלֵּלִי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|תִּ}}'''תַּמַּם עִם יוֹשְׁבֵי נְטָעִים / הַשָּרִיגִים שְׁלֹשֶׁת הָרוֹעִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|תִּ}}תְחַסָּד תִּתָּבָר עִמָּם / וְעִם עִקְּשִׁים תִּתַּפָּל לְהֻמָּם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|תָּ}}'''מִים דַּרְכְּךָ תַּקִּיף מִכֹּל / תּוּכַל לְבַדְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת כֹּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|תּ}}וֹחַלְתִּי וְסִבְרִי וְתִקְוָתִי / תַּאֲוַת נַפְשִׁי וּתְשׁוּקָתִי{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|{{סי|תְּ}}'''הִלָּתִי וְתִפְאַרְתִּי וְעֻזִּי / מִמְּעֵי אִמִּי גּוֹחִי וְגוֹזִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} {{סי|תְּ}}מִים דֵּעִים אֵל דֵּעוֹת אֶחָד / כָּל הַלְּבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יָחַד ===ליום חמישי=== {{הור|חזן:}} {{ק|'''מִי כָמוֹךָ דֵּעָה מוֹרֶה / נִיב שְׂפָתַיִם אַתָּה בוֹרֵא'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מַחְשְׁבוֹתֶיךָ עָמְקוּ וְרָמו / וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא לִמְּדוּךָ חָכְמָתֶךָ / וְלֹא הֱבִינוּךָ תְּבוּנָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לֹא קִבַּלְתָּ מַלְכוּתֶךָ / וְלֹא יָרַשְׁתָּ מֶמְשַׁלְתֶּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לְעוֹלָם יְהֵא לְךָ לְבַדֶּךָ / וְלֹא לַאֲחֵרִים כְּבוֹד הוֹדֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְלֹא תִתֵּן לֵאלֹהִים אֲחֵרִים / תְּהִלָּתְךָ לַפְּסִילִים וְזָרִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְכָבוֹד וְגַם כָּל יְקָר מֵאִתָּךְ / וּכְבוֹדְךָ לֹא לְזָרִים אִתָּךְ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אַתָּה תָּעִיד בְּיִחוּדֶךָ / וְתוֹרָתְךָ וַעֲבָדֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֱלֹהֵינוּ עַל יִחוּדֶךָ / אַתָּה עֵד אֱמֶת, וַאֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לְפָנֶיךָ אֵל לֹא הִקְדִּימָךְ / וּבִמְלַאכְתֶּךָ אֵין זָר עִמָּךְ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא נוֹעַצְתָּ וְלֹא לֻמַּדְתָּ / בְּחַדֶּשְׁךָ בְרִיּוֹת, כִּי נְבוּנוֹתָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מִמַּעֲמַקֵּי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ / וּמִלִּבְּךָ כָּל פְּעֻלּוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''קְצוֹת דְּרָכֶיךָ הֲלֹא הִכַּרְנוּ / וּמִמַּעֲשֶׂיךָ הֵן יָדָעְנוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} שָׁאַתָּה אֵל כֹּל יָצַרְתָּ / לְבַדְּךָ, מְאוּמָה לֹא נִגְרָעְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתְּךָ לֹא לֻחָצְתָּ / וְגַם לְעֵזֶר לֹא נִצְרָכְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי הָיִיתָ לִפְנֵי הַכֹּל / וְאָז בְּאֵין כֹּל לֹא נִצְרַכְתָּ כֹּל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי מֵאַהֲבָתְךָ עֲבָדֶיךָ / כֹּל בָּרָאתָ לִכְבוֹדֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לֹא נִשְׁמַע מִן אָז וָהָלְאָה / וְלֹא קָם וְלֹא נִהְיָה וְלֹא נִרְאָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא נוֹדַע אֵל זוּלָתֶךָ / וְאֵין כָּמוֹךָ וְאֵין בִּלְתֶּךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְגַם אַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֵל / רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אֵל יִשְׂרָאֵל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בָּרוּךְ אַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד / יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי יַעֲשֶׂה כִּמְלַאכְתֶּךָ / כְּמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין יְצִיר זוּלַת יְצִירָתֶךָ / וְאֵין בְּרִיאָה כִּי אִם בְּרִיאָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ תַּעֲשֶׂה בַכֹּל / כִּי אַתָּה נַעֲלֵיתָ עַל כֹּל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין בִּלְתֶּךָ / כִּי אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אַתָּה הָאֵל עֹשֶׂה פֶלֶא / וְדָבָר מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מִי כָמוֹךָ נוֹרָא תְהִלּוֹת / אֱלֹהִים לְבַדְּךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין אֹתוֹת כְּמוֹ אֹתוֹתֶיךָ / אַף אֵין מוֹפֵת כְּמוֹ מוֹפְתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין תְּבוּנָה כִּתְבוּנָתֶךָ / אֵין גְּדֻלָּה כִּגְדֻלָּתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ / וְגָבְהוּ דַּרְכֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין גַּאֲוָה כְּמוֹ גַּאֲוָתֶךָ / אַף אֵין עֲנָוָה כְּעַנְוָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין קְדֻשָּׁה כִּקְדֻשָּׁתֶךָ / אֵין קְרֵבוּת כְּמוֹ קְרֵבוּתֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין צְדָקָה כְּמוֹ צִדְקָתֶךָ / אֵין תְּשׁוּעָה כִּתְשׁוּעָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין זְרוֹעַ כִּזְרוֹעוֹתֶיךָ / אֵין קוֹל כְּרַעַם גְּבוּרוֹתֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אֵין רַחֲמִים כְּרַחֲמָנוּתֶיךָ / אֵין חֲנִינוּת כַּחֲנִינוּתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אֵין אֱלָהוּת כֵּאלָהוּתֶךָ / וְאֵין מַפְלִיא כְּשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי שְׁמוֹתֶיךָ אֵלִים מְרוּצִים / בְּזָכְרְךָ לְחוּצִים לְהַפְלִיא נְחוּצִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאָשַׁף וְחַרְטֹם לֹא יִלְחָצוּךָ / וְכָל שֵׁם וְלַהַט לֹא יְנַצְּחוּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא יְנַצְּחוּךָ כָּל הַחֲכָמִים / כָּל הַקּוֹסְמִים וְהַחַרְטֻמִּים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אַתָּה מֵשִׁיב לְאָחוֹר חֲכָמִים / לֹא יוּכְלוּ לְךָ עֲרוּמִים וְקוֹסְמִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לְהָשִׁיב לְאָחוֹר מְזִמּוֹתֶיךָ / לְהָפֵר עֲצַת סוֹד גְּזֵרָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מֵרְצוֹנְךָ לֹא יַעֲבִירוּךָ / לֹא יְמַהֲרוּךָ וְלֹא יְאַחֲרוּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עֲצָתְךָ תָפֵר עֲצַת כָּל יוֹעֲצִים / וְעֻזְּךָ מַחֲלִישׁ לֵב אַמִּיצִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אַתָּה מְצַוֶּה וּפַחְדְּךָ מְשַׁוֶּה / וְאֵין עָלֶיךָ פָּקִיד מְצַוֶּה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אַתָּה מִקְוֶה וְאֵינְךָ מְקַוֶּה / לְךָ כָל מְקַוֶּה נֶפֶשׁ תְּרַוֶּה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְכָל הַיְצוּרִים וְכָל עִנְיָנָם / וְכָל יְקָר אֲשֶׁר בְּךָ אֵין דִּמְיוֹנָם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא מַחְשְׁבוֹתָם מַחְשְׁבוֹתֶיךָ / כִּי אֵין בּוֹרֵא זוּלָתֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאֵין דִּמְיוֹן נִפְלָא אֱלֹהֵינוּ / וְאֵין חֵקֶר נִשְׂגָּב אֲדוֹנֵינוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''סָתוּר מִכָּל סָתוּר, וְעָמוּס / מִכָּל עָמוּס וּמִכָּל כָּמוּס'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} דַּק מִכָּל דַּק, וְצָפוּן מִכָּל / צָפוּן, וְיָכוֹל מִכָּל יָכוֹל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''נִשְׂגָּב מִכָּל נִשְׂגָּב, וְנֶעְלָם / מִכָּל נֶעְלָם, וּשְׁמוֹ לְעוֹלָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} גָּבֹהַּ מִכָּל גָּבֹהַּ, וְעֶלְיוֹן / מִכָּל עֶלְיוֹן וּמִכָּל חֶבְיוֹן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''חָבוּי וְעָמוּק מִכָּל עָמוּק / לֵב כָּל דַּעַת עָלָיו חָמוּק'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} שֶׁאֵין שֵׂכֶל וּמַדָּע וְחָכְמָה / יְכוֹלִים לְהַשְׁוֹות לוֹ כָּל מְאוּמָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא מַשִּׂיגִים לוֹ אֵיךְ וְכַמֶּה / לֹא מוֹצְאִים לוֹ דָּבָר דּוֹמֶה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מִקְרֶה וְעַרְעַר וְשִׁנּוּי וְטָפֵל / וְחֶבֶר וּמִסְמַךְ אוֹר וְגַם אֹפֶל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא מוֹצְאִים לוֹ מַרְאֶה וְצֶבַע / וְלֹא כָּל טֶבַע אֲשֶׁר שֵׁשׁ וָשֶׁבַע'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לָכֵן נְבוּכוֹת כָּל עֶשְׁתּוֹנוֹת / וְנִבְהָלוֹת כָּל הַחִשְּׁבוֹנוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְכָל שַׂרְעַפִּים וְכָל הַרְהוֹרִים / נִלְאִים לָשׂוּם בּוֹ שִׁעוּרִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מִלְּשַׁעֲרֵהוּ וּמִלְּהַגְבִּילֵהוּ / מִלְּתָאֳרֵהוּ וּמִלְּפַרְסְמֵהוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּכָל שִׂכְלֵנוּ חִפַּשְׂנוּהוּ / בְּמַדָּעֵנוּ לִמְצוֹא מַה הוּא'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לֹא מְצָאנוּהוּ וְלֹא יְדַעְנוּהוּ / אַךְ מִמַּעֲשָׂיו הִכַּרְנוּהוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יוֹצֵר אֶחָד / חַי וְכֹל יוּכַל וְחָכָם מְיֻחָד'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי הוּא הָיָה לַכֹּל קֹדֶם / עַל כֵּן נִקְרָא אֱלֹהֵי קֶדֶם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּלִי כֹל אֶת הַכֹּל / יָדַעְנוּ כִּי הוּא כֹּל יָכוֹל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כַּאֲשֶׁר מַעֲשָׂיו בְּחָכְמָה כֻּלָּם / יָדַעְנוּ כִּי בְּבִינָה פְעָלָם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּחַדְּשׁוֹ כֻלָּם / יָדַעְנוּ כִּי הוּא אֱלֹהֵי עוֹלָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בַּאֲשֶׁר הָיָה קֹדֶם לְכֻלָּם / יָדַעְנוּ כִּי הוּא חַי לְעוֹלָם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר יוֹצְרֵנוּ / בְּלִבֵּנוּ וְלֹא בְסִפּוּרֵנוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לְמֶמֶשׁ וָגֹדֶשׁ לֹא נְשַׁעֲרֵהוּ / לְטָפֵל וְתֹאַר לֹא נְדַמֵּהוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא נְחַשְּׁבֵהוּ לְעִקָּר וְנִצָּב / וְלֹא לְמִין וְכָל אוֹן וּלְכָל נִקְצָב'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כָּל הַנִּרְאִים וְהַנִּשְׂכָּלִים / וְהַמַּדָּעִים בְּעֶשֶׂר כְּלוּלִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְשֶׁבַע כַּמָּיוֹת וְשֵׁשֶׁת נִדּוֹת / וְשָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת וְעִתּוֹת וּמִדּוֹת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הֵן בַּבּוֹרֵא אֵין גַּם אֶחָד / כִּי הוּא בְּרָאָם כֻּלָּם יָחַד{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כֻּלָּם יִכְלוּ אַף יַחֲלֹפוּ / הֵם יֹאבֵדוּ וְאַף יָסוּפוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְאַתָּה תַעֲמֹד וּתְבַלֶּה כֻלָּם / כִּי חַי וְקַיָּם אַתָּה לְעוֹלָם ===ליום ששי=== {{הור|חזן:}} {{ק|'''אַתָּה לְבַדְּךָ יוֹצֵר כֹּל הוּא / וְלֹא יִדְמֶה מַעֲשֶׂה לְעוֹשֵׂהוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כָּל הָאֲרָצוֹת לֹא יְכִילוּךָ / וְאַף שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אָז יָחִילוּ מַיִם חַיִּים / מִפָּנֶיךָ אֱלֹהִים חַיִּים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} רָעֲשָׁה אֶרֶץ וְנָסוּ מָיִם / וְנָטְפוּ מַיִם אַף שָׁמָיִם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''נוֹטֶה לְבַדְּךָ הַשָּׁמָיִם / רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} עָשִׂיתָ כָּל חֶפְצְךָ לְבַדֶּךָ / וְלֹא נִצְרַכְתָּ עֵזֶר כְּנֶגְדֶּךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''סוֹעֵד אֵין מִי יִסְעָדֶךָ / הַכֹּל מִמּךָ וּמִיָּדֶךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כְּכֹחֲךָ אָז כֵּן עַתָּה וְדַעְתָּךְ / וּלְעוֹלָם כָּל כְּבוֹדְךָ אִתָּךְ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא יָעַפְתָּ וְלֹא יָגָעְתָּ / כִּי בִמְלַאכְתְּךָ לֹא עָמַלְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי בִדְבָרְךָ כָּל יְצוּרֶיךָ / וּמַעֲשֵׂה חֶפְצְךָ בְּמַאֲמָרֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא אִחַרְתּוֹ וְלֹא מִהַרְתּוֹ / הַכֹּל עֲשִׂיתוֹ יָפֶה בְעִתּוֹ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מִבְּלִי מְאוּמָה כֹּל חִדַּשְׁתָּ / וְאֶת הַכֹּל בְּלִי כְלִי פָּעָלְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְעַל לֹא יְסוֹד הַכֹּל יָסָדְתָּ / בִּרְצוֹן רוּחֲךָ כֹּל תָּלִיתָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} זְרוֹעוֹת עוֹלָם אֶת כֹּל נוֹשְׂאוֹת / מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וְאֵינָן נִלְאוֹת{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּעֵינֶיךָ לֹא דָבָר הֻקְשָׁה / רְצוֹנְךָ כָּל דְּבַר רוּחֲךָ עוֹשָׂה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לִפְעֻלָּתְךָ לֹא דָמִיתָ / אֶל כָּל תֹּאַר לֹא שָׁוִיתָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְלֹא קָדְמָה לִמְלַאכְתְּךָ מְלָאכָה / חָכְמָתְךָ הִיא הַכֹּל עָרְכָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לִרְצוֹנְךָ לֹא קִדְּמוּ וְאִחֲרוּ / וְעַל חֶפְצְךָ לֹא נוֹסְפוּ וְחָסְרוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מִכָּל חֶפְצְךָ לֹא שָׁכַחְתָּ / וְדָבָר אֶחָד לֹא חִסַּרְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱסַרְתָּ וְלֹא הֶעֱדַפְתָּ / וְדָבָר רֵק בָּם לֹא פָעָלְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אַתָּה תְשַׁבְּחֵם וּמִי הִתְעִיבָם / וְשֶׁמֶץ דָּבָר לֹא נִמְצָא בָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הַחִלּוֹתָ בְּחָכְמָה עֲשִׂיתָם / בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת כִּלִּיתָם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית עֲשׂוּיִם / בֶּאֱמֶת וּבְיֹשֶׁר וְטוֹב רְאוּיִם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הִקְדַּמְתָּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ / רוֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / הֲלֹא מֵעוֹלָם עַל עֲבָדֶיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְעַד לֹא כָל חַי הוּכַן לְכַלְכֵּל / לִפְנֵי אוֹכֵל תִּתֵּן אֹכֶל{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּמָזוֹן וּמָכוֹן תַּעֲשֶׂה בְּפִי כֹל / צָרְכֵי הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָרִאשׁוֹנִים / אָז הֱכִינוֹתָם לָאַחֲרוֹנִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אָז עָטִיתָ אוֹר כַּשַּׂלְמָה / אֵדֶר מְאוֹרוֹת מִמּוּל שַׂלְמָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר מְאֹד גָּדַלְתָּ / וְאַחַר כֹּל מְאוֹד נִתְגַּדַּלְתָּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''אָז בְּאֵין לְבוּשׁ הוֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ / עַד לֹא אוֹרֵג גֵּאוּת לָבֵשׁ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אוֹר כַּשַּׂלְמָה וְכַמְּעִיל עֹטֶה / שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה נוֹטֶה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עָשִׂיתָ בָּם לְאוֹרִים דְּרָכִים / וְרָצוֹא וָשׁוֹב בְּנַחַת מְהַלְּכִים'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הִבְדַּלְתָּ בֵּין מַיִם לָמָיִם / בִּמְתִיחַת רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''מְזוֹנוֹת מְעוֹנוֹת לְשֶׁרֶץ מָיִם / וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הַשָּׁמָיִם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} עֵשֶׂב וְחָצִיר לָבְשָׁה אֲדָמָה / מַאֲכָל לְחַיָּה וּלְכָל בְּהֵמָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּקֶרֶן בֶּן שֶׁמֶן גַּן נָטָעְתָּ / אֶל הָאָדָם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ עָשִׂיתָ לּוֹ / דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כָּל מַעֲשֶׂיךָ בְּיָדוֹ תַּתָּה / וְתַחַת רַגְלָיו הַכֹּל שַׁתָּה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} לְהַעֲלוֹת מֵהֶם בָּקָר וָצֹאן / עַל מִזְבַּחֲךָ יַעֲלוּ לְרָצוֹן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''עָשִׂיתָ לּוֹ כֻתֹּנֶת לְשָׁרֵת / לְהַדְרַת קֹדֶשׁ וּלְתִפְאָרֶת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} שַׂמְתָּ בְקִרְבּוֹ חָכְמַת אֱלֹהִים / כִּי יְצַרְתּוֹ לְךָ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''לֹא מָנַעְתָּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה / צָרְכֵי אָדָם וְכֻלָּם בְּחָכְמָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד רַבּוּ וְגָדְלוּ / וְשִׁמְךָ יְיָ כֻּלָּם יְהַלְלוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''רַבּוּ וְגָדְלוּ מְאֹד מַעֲשֶׂיךָ / יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כֹּל פָּעַלְתָּ לַמַּעֲנֶךָ / וְלִכְבוֹדְךָ כָּל קִנְיָנֶךָ ===ליום השבת=== {{הור|חזן:}} {{ק|'''אָז בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נַחְתָּ / יוֹם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן בֵּרַכְתָּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְעַל כָּל פֹּעַל תְּהִלָּה עֲרוּכָה / חֲסִידֶיךָ בְּכָל עֵת יְבָרְכוּכָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בָּרוּךְ יְיָ יוֹצֵר כֻּלָם / אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} כִּי מֵעוֹלָם עַל עֲבָדֶיךָ / רֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּבְמִצְרַיִם הַחִלֹּתָ / לְהוֹדִיעַ כִּי מְאֹד נַעֲלֵיתָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} עַל כָּל אֱלֹהִים, בַּעֲשׂוֹתְךָ בָהֶם / שְׁפָטִים גְּדֹלִים וּבֵאלֹהֵיהֶם{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּבָקְעֲךָ יַם סוּף, עַמְּךָ רָאוּ / הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירָאוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לָךְ / שֵׁם תִּפְאֶרֶת לְהַרְאוֹת גָּדְלָךְ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְדִבַּרְתָּ עִמָּם מִן הַשָּׁמָיִם / וְגַם הֶעָבִים נָטְפוּ מָיִם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} יָדַעְתָּ לֶכְתָּם הַמִּדְבָּר / בְּאֶרֶץ צִיָּה אִישׁ לֹא עָבָר{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''תַּתָּה לְעַמְּךָ דְּגַן שָׁמָיִם / וּכְעָפָר שְׁאֵר וּמִצּוּר מָיִם'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם רַבִּים עַמִּים / יִירְשׁוּ אַרְצָם וַעֲמַל לְאֻמִּים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקִּים וְתוֹרֹת / אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וַיִּתְעַדְּנוּ בְּמִרְעֶה שָׁמֵן / וּמֵחַלְמִישׁ צוּר פַּלְגֵּי שָׁמֶן{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בְּנוּחָם בָּנוּ עִיר קָדְשֶׁךָ / וַיְפָאֲרוּ בֵּית מִקְדָּשֶׁךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וַתֹּאמֶר: פֹּה אֵשֵב לְאֹרֶךְ / יָמִים, צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''כִּי שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק / אַף כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וּבֵית הַלֵּוִי נְעִימוֹת יְזַמֵּרו / לְךָ יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיִרְאֵי יְיָ / יְכַבְּדוּ וְיוֹדוּ שִׁמְךָ יְיָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} הֱטִיבֹתָ מְאֹד לָרִאשׁוֹנִים / כֵּן תֵּיטִיב גַּם לָאַחֲרוֹנִים{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''יְיָ תָּשִׂישׂ נָא עָלֵינוּ / כַּאֲשֶׁר שַׂשְׂתָּ עַל אֲבוֹתֵינוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} אוֹתָנוּ לְהַרְבּוֹת וּלְהֵיטִיב / וְנוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם כִּי תֵיטִיב{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''יְיָ תִּבְנֶה עִירְךָ מְהֵרָה / כִּי עָלֶיהָ שִׁמְךָ נִקְרָא'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וְקֶרֶן דָּוִד תַּצְמִיחַ בָּהּ / וְתִשְׁכֹּן לְעוֹלָם יְיָ בְּקִרְבָּהּ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''זִבְחֵי צֶדֶק שָׁמָּה נִזְבְּחָה / וְכִימֵי קֶדֶם תֶּעֱרַב מִנְחָה'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וּבָרֵךְ עַמְּךָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ / כִּי חֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וּבִרְצוֹנְךָ תַּעֲשֶׂה חֶפְצֵנוּ / הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} בְּחַרְתָּנוּ לִהְיוֹת לְךָ לְעַם סְגֻלָּה / עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וְתָמִיד נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ / וּנְהַלֵּל לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} וּמִבִּרְכָתְךָ עַמְּךָ יְבֹרָךְ / כִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ{{ש}} {{הור|חזן:}} {{ק|'''וַאֲנִי בְּעוֹדִי אֲהַלְלָה בוֹרְאִי / וַאֲבָרֶכְכָה כָּל יְמֵי צְבָאִי'''}}{{ש}} {{הור|קהל:}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ לְעוֹלָם / מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם כַּכָּתוּב: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם, וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַייָ׃{{ממס|דה"א טז לו}}{{ש}} עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר, לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא, דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ הִיא׃{{ממס|דניאל ב כ}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ וְקַדְמִיאֵל בָּנִי חֲשַׁבְנְיָה שֵׁרֵבְיָה הוֹדִיָּה שְׁבַנְיָה פְתַחְיָה, קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם, וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ, וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קו מח}}{{ש}} וְנֶאֱמַר: וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|דה"א כט י}} 0zgg8806awu7seh3ddyfaw7bodtvyhe 0 1719280 3007430 2863966 2026-04-22T16:13:49Z מו יו הו 37729 3007430 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==בר יוחאי== {{הור|סימן: '''שמעון לביא'''}} '''בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ''' בַּר יוֹחָאי, {{סי|שֶׁ}}מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ{{ש}} נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ{{ש}} נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|מ}}וֹשָׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ{{ש}} יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ{{ש}} בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ{{ש}} שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|עֲ}}צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים{{ש}} לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים{{ש}} אוֹר מֻפְלֶא, אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים{{ש}} הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|וְ}}לִשְׂדֵה תַפּוּחִים{{ש}} עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים{{ש}} סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים{{ש}} נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|נֶ}}אֱזָרְתָּ בִּגְבוּרָה{{ש}} וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה{{ש}} וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ{{ש}} שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|לִ}}מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ{{ש}} הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ{{ש}} גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ{{ש}} תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|בְּ}}קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים{{ש}} קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים{{ש}} שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִישִׁים{{ש}} קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|י}}וֹ"ד חָכְמָה קְדוּמָה{{ש}} הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְנִימָה{{ש}} לֵ"ב נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה{{ש}} אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|א}}וֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה{{ש}} יָרֵאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ{{ש}} תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ{{ש}} נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ {{רפרן|בַּר יוֹחָאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ • שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחָאי, {{סי|אַ}}שְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ{{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ{{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ{{ש}} לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ ==ואמרתם כה לחי== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי • רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי{{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי • רַבִּי שִׁמְעוֹן צַדִּיקָאי {{סי|אִ}}ישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא{{ש}} אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ{{ש}} לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|בָּ}}רוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן{{ש}} קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן{{ש}} מֵאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|גִּ}}בּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה{{ש}} בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה{{ש}} מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|דָּ}}רַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת{{ש}} בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת{{ש}} עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|הֻ}}חְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה{{ש}} מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה{{ש}} שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|וְ}}שָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ{{ש}} וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ{{ש}} מַה טּוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|זֵ}}כֶר צַדִּיק לִבְרָכָה{{ש}} דֵין רֵכָא וּבַר רֵכָא{{ש}} זִכָּה רַבִּים וְזָכָה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|חִ}}דֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת{{ש}} הֵם בַּמִּשְׁנָה עֲרוּכוֹת{{ש}} זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|טִ}}הֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה{{ש}} עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה{{ש}} הוֹדוּ לוֹ מִשְּׁמַיָּא{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|יָ}}דַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת{{ש}} דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת{{ש}} בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|כָּ}}ל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה{{ש}} אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה{{ש}} כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|לְ}}כָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר {{ש}} בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר{{ש}} כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|מָ}}קוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָא{{ש}} עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה{{ש}} זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|נֶ}}חְמָד מְאֹד לְמַעְלָה{{ש}} זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה{{ש}} כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|סִ}}ינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא{{ש}} אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה{{ש}} מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|עָ}}שָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים{{ש}} יְקָרִים מִפְּנִינִים{{ש}} בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|פָּ}}תַח אֶת פִּיו בְּחָכְמָה{{ש}} הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה{{ש}} תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|צַ}}דִּיק יְסוֹד הָעוֹלָם{{ש}} גִּלָּה מִדְרָשׁ הַנֶּעְלָם{{ש}} יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם{{ש}} אֲדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|ק}}וֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים{{ש}} וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים{{ש}} וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|רָ}}אָה פָּנָיו מְאִירִים{{ש}} בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים{{ש}} עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|שָׁ}}לוֹם רָב עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}} מַה יָּפְיוֹ וּמַה טּוּבוֹ{{ש}} דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} {{סי|תּ}}וֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ{{ש}} הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ{{ש}} הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ{{ר1}} אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי {{רפרן|הזחה=2|(ואמרתם)}} ==אמר רבי עקיבא== אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל.{{ש}} לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.{{ש}} {{ק|[שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם.{{ממס|יחזקאל לו כה}}]}}{{ש}} וְאוֹמֵר: מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ.{{ממס|ירמיהו יז יג}}{{ש}} מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.{{ממס|משנה יומא ח ט}} 214g3hykubnz1042wilwfh48tl2alok 0 1719297 3007437 2996174 2026-04-22T16:22:38Z מו יו הו 37729 3007437 wikitext text/x-wiki {{הגבלת תוכן עניינים|רמה=3}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =תיקוני שבת= ==שיר השירים== {{הור|ראוי לקרוא את שיר השירים לפני קבלת שבת (ספר תיקוני שבת).}} {{כפתור לחיץ|צבע=|[[סידור/נוסח אשכנז/שבת/שיר השירים|למעבר לשיר השירים]]}} ===תפילה אחרי אמירת שיר השירים=== {{מקורות לסידור|כל הסידורים. המקור: תיקוני שבת}} רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁבִּזְכוּת שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר קָרִיתִי וְלָמַדְתִּי שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, בִּזְכוּת פְּסוּקָיו וּבִזְכוּת תֵּבוֹתָיו וּבִזְכוּת אוֹתִיּוֹתָיו וּבִזְכוּת נְקֻדּוֹתָיו וּבִזְכוּת טְעָמָיו, וּבִזְכוּת שְׁמוֹתָיו וְצֵרוּפָיו וּרְמָזָיו וְסוֹדוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים והַטְּהוֹרִים הַנּוֹרָאִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ שְׁעַת רָצוֹן, שְׁעַת רַחֲמִים, שְׁעַת הַקְשָׁבָה, שְׁעַת הַאֲזָנָה, וְנִקְרָאֲךָ וְתַעֲנֵנוּ, נַעֲתִיר לְךָ וְתֵעָתֶר לָנוּ. שֶׁיִּהְיֶה עוֹלֶה לְפָנֶיךָ קְרִיאַת וְלִמּוּד שִׁיר הַשִּׁירִים, כְּאִלּוּ הִשַּׂגְנוּ כָּל הַסּוֹדוֹת הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר הֵם חֲתוּמִים וּסְתוּמִים בּוֹ בְכָל תְּנָאָיו, וְנִזְכֶּה לְמָקוֹם שֶׁהָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת נֶחֱצָבוֹת מִשָּׁם, וּכְאִלּוּ עָשִׂינוּ כָּל מַה שֶּׁמּוּטָל עָלֵינוּ לְהַשִּׂיג בֵּין בְּגִלְגּוּל זֶה בֵּין בְּגִלְגּוּל אַחֵר, וְלִהְיוֹת מִן הָעוֹלִים וְהַזּוֹכִים לָעוֹלָם הַבָּא עִם שְׁאָר צַדִּיקִים וַחֲסִידִים. וּמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה, וְתִהְיֶה עִם לְבָבֵנוּ וְאִמְרֵי פִינוּ בְּעֵת מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וְעִם יָדֵינוּ בְּעֵת מַעְבָּדֵינוּ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה וְהַרְוָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּמֵעָפָר עָנְיֵנוּ תְּקִימֵנוּ, וּמֵאַשְׁפּוֹת דַּלּוּתֵנוּ תְּרוֹמְמֵנוּ, וְתָשִׁיב שְׁכִינָתְךָ לְעִיר קָדְשֶׁךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן סֶלָה. ===תפילה אחרת אחר שיר השירים=== {{מקורות לסידור|סידור עבודת ישראל}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּנְחִילֵנוּ שַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן, וְלֹא תִהְיֶה דְּאָגָה וְלֹא צָרָה וְלֹא יָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. כִּי אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כִּלִּיתָ מְלַאכְתְּךָ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבַשְּׁבִיעִי שָׁבַתָּ וְנַחְתָּ וְקָבַעְתָּ אֹתוֹ יוֹם מְנוּחָה וְעֹנֶג לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם. כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לָנוּחַ בִּמְנוּחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית, לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אָרוֹךְ, וּתְבָרְכֵנוּ מִבִּרְכָתֶךָ. אָמֵן. ===ארבעה פסוקים למי שאין לו פנאי=== {{מקורות לסידור|כל הסידורים. המקור: תיקוני שבת}} {{הור|מי שאין לו פנאי לומר שיר השירים קודם קבלת שבת, יאמר ארבעה פסוקים אלו:}} {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃{{ש}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃{{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ ==קבלת פני המלאכים== ===תחינה לפני צאתו מבית הכנסת=== {{מקורות לסידור|סידור השל"ה, סידור עבודת ישראל. המקור: תיקוני שבת.}} {{הור|תחנה זו יאמר בכל ליל שבת אחר תפלתו קודם צאתו מבית הכנסת. (ומי שיש לו פנאי לא יאמר אותה, אלא יאמר {{צ|רבון כל העולמים}} שיובא להלן. תיקוני שבת.)}} מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, עַל כָּל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ. וִיהִי נָא רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם אַב הָרַחֲמִים, שֶׁתְּבָרְכֵנִי וְתִפְקְדֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וּתְזַכֵּנִי אוֹתִי (וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי) וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתִי לִמְצֹא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאָי. וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת. וְתַעֲבִיר מִמֶּנִּי וּמִכָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כָּל חֳלִי וּמַדְוֶה וְכָל דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת. וְדַבְּקֵנוּ בְּיֵצֶר הַטּוֹב לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. אָנָּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, צַוֵּה לִי מַלְאָכֶיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּפְקְדוּנִי בְּיוֹם קָדְשֵׁנוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם סֶלָה. מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם. מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם. מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם. אָמֵן. ===שלום עליכם=== {{מקורות לסידור|כל הסידורים. המקור: תיקוני שבת}} שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''בָּרְכוּנִי לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. :{{ק|'''צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} ::{{ק|'''צֵאתְכֶם לְשָלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן{{ש}}מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.'''}} כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ׃{{ממס|תהלים צא יא}}{{ש}} יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא ח}} ===רבון כל העולמים=== {{מקורות לסידור|כל הסידורים. המקור: תיקוני שבת}} רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כָּל הַנְּשָׁמוֹת, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם. מֶלֶךְ {{סי|אַ}}בִּיר. מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ. מֶלֶךְ {{סי|גָּ}}דוֹל. מֶלֶךְ {{סי|דּ}}וֹבֵר שָׁלוֹם. מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר. מֶלֶךְ {{סי|וָ}}תִיק. מֶלֶךְ {{סי|זָ}}ךְ. מֶלֶךְ {{סי|חֵ}}י הָעוֹלָמִים. מֶלֶךְ {{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב. מֶלֶךְ {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד. מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר. מֶלֶךְ {{סי|ל}}וֹבֵשׁ רַחֲמִים. מֶלֶךְ {{סי|מַ}}לְכֵי הַמְּלָכִים. מֶלֶךְ {{סי|נִ}}שְׂגָּב. מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים. מֶלֶךְ {{סי|עֹ}}שֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל. מֶלֶךְ {{סי|צַ}}ח וְאָדוֹם. מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ. מֶלֶךְ {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא. מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלָּה. מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}מִים דַּרְכּוֹ. מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעָם כָּל בְּנֵי בֵּיתִי, וְעָם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּנֵי בְרִיתִי. וּבְרוּכִים הֵם מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁעֹשִׂים רְצוֹנֶךָ. אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵנִי בַשָּׁלוֹם. וְתִפְקֹד אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי וְכָל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. מֶלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כָּל צְבָא מָרוֹם, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲחַלֶּה פָנֶיךָ הַמְּאִירִים, שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵיתִי לִמְצֹא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל בְּנֵי אָדָם וְחַוָּה וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, לַעֲבוֹדָתֶךָ. וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה, וּמִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת. וְהָסֵר מִמֶּנִּי וּמִכָּל בְּנֵי בֵיתִי וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כָּל מִינֵי חֹלִי וְכָל מִינֵי מַדְוֶה וְכָל מִינֵי דַּלּוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת. וְתֶן בָּנוּ יֵצֶר טוֹב לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי לְךָ נָאֶה, כִּי לְךָ יָאֶה. אָנָּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, צַוֵּה לְמַלְאָכֶיךָ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּפְקְדוּנִי בְּרַחֲמִים וִיבָרְכוּנִי בְּבוֹאָם לְבֵיתִי בְּיוֹם קָדְשֵׁנוּ. כִּי הִדְלַקְתִּי נֵרוֹתַי וְהִצַּעְתִּי מִטָּתִי וְהֶחֱלַפְתִּי שִׂמְלוֹתַי לִכְבוֹד יוֹם הַשַּׁבָּת, וּבָאתִי לְבֵיתְךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתַּעֲבִיר אַנְחָתִי, וָאָעִיד אֲשֶׁר בָּרָאתָ בְּשִׁשָּׁה יָמִים כָּל הַיְצוּר, וָאֶשְׁנֶה. וַאֲשַׁלֵּשׁ עוד לְהָעִיד עַל כּוֹסִי בְּתוֹךְ שִׂמְחָתִי, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְזָכְרוֹ וּלְהִתְעַנֵּג בְּיֶתֶר נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר נָתַתָּ בִּי. בּוֹ אֶשְׁבֹּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְשָׁרְתֶךָ, וְכֵן אַגִּיד גְּדֻלָּתְךָ בְּרִנָּה. וְשִׁוִּיתִי יְיָ לִקְרָאתִי שֶׁתְּרַחֲמֵנִי עוֹד בְּגָלוּתִי לְגָאֳלֵנִי, וּלְעוֹרֵר לִבִּי לְאַהֲבָתֶךָ, וְאָז אֶשְׁמֹר פִּקּוּדֶיךָ וְחֻקֶּיךָ בְּלִי עֶצֶב, וְאֶתְפַּלֵּל כַּדָּת כָּרָאוּי וּכַנָּכוֹן. מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם. בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ בָּרוּךְ לְשֻׁלְחָנִי הֶעָרוּךְ. וְצֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה. ==אתקינו סעודתא== {{מקורות לסידור|כל הסידורים. שירי האר"י מובאים כבר בשער הכוונות, ואמירת {{צ|אתקינו סעודתא מקורה בתיקוני שבת.}} ===לסעודת הלילה=== אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דִמְהֵימְנוּתָא שַׁלְמְתָא, חֶדְוָתָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דְמַלְכָּא. דָּא הִיא סְעוֹדְתָא דַּחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין, וּזְעֵר אַנְפִּין וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵהּ. ===אזמר בשבחין=== {{הור|סימן: '''אני [[מחבר:האר"י|יצחק לוריא]] בן שלמה'''}} {{סי|אֲ}}זַמֵּר בִּשְׁבָחִין / לְמֵיעַל גּוֹ פִתְחִין / דְּבַחֲקַל תַּפּוּחִין / דְּאִנּוּן קַדִּישִׁין{{ש}} {{סי|נְ}}זַמִּין לָהּ הַשְׁתָּא / בִּפְתוֹרָא חַדְתָּא / וּבִמְנַרְתָּא טַבְתָּא / דְּנַהֲרָא עַל רֵישִׁין{{ש}} {{סי|יְ}}מִינָא וּשְׂמָאלָא / וּבֵינַיְהוּ כַלָּה / בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָא / וּמָאנִין וּלְבוּשִׁין{{ש}} {{סי|יְ}}חַבֵּק לָהּ בַּעְלָהּ / וּבִיסוֹדָא דִילָהּ / דְּעָבִיד נַיְחָא לָהּ / יְהֵא כַּתִּישׁ כַּתִּישִׁין{{ש}} {{סי|צְ}}וָחִין אַף עַקְתִין / בְּטֵלִין וּשְׁבִיתִין / בְּרַם אַנְפִּין חַדְתִּין / וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין{{ש}} {{סי|חֲ}}דוּ סַגִּי יֵיתֵי / וְעַל חֲדָא תַּרְתֵּי / נְהוֹרָא לָהּ יִמְטֵי / וּבִרְכָאָן דִּנְפִישִׁין{{ש}} {{סי|קְ}}רִיבוּ שׁוּשְׁבִינִין / עֲבִידוּ תִּקּוּנִין / לְאַפָּשָׁא זִינִין / וְנוּנִין עִם רַחֲשִׁין{{ש}} {{סי|לְ}}מֶעְבַּד נִשְׁמָתִין / וְרוּחִין חַדְתִּין / בְּתַרְתֵּין וּתְלָתִין / וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין{{ש}} {{סי|וְ}}עִטּוּרִין שַׁבְעִין לָהּ / וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא / דְּיִתְעַטֵּר כֹּלָּא / בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין{{ש}} {{סי|רְ}}שִׁימִין וּסְתִימִין / בְּגַוָּהּ כָּל עָלְמִין / בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין / הֲלָא בַּטִּישׁ בַּטִּישִׁין{{ש}} {{סי|יְ}}הֵא רַעֲוָא קַמֵּהּ / דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ / דְּיִתְעַנַּג לִשְׁמֵהּ / בִּמְתִיקִין וְדוּבְשִׁין{{ש}} {{סי|אֲ}}סַדֵּר לִדְרוֹמָא / מְנַרְתָּא דִסְתִימָא / וְשֻׁלְחָן עִם נַהֲמָא / בִּצְפוֹנָא אַרְשִׁין{{ש}} {{סי|בְּ}}חַמְרָא גּוֹ כָסָא / וּמְדָאנֵי אַסָּא / לְאָרוּס וַאֲרוּסָה / לְהִתַּקְפָא חַלָּשִׁין{{ש}} {{סי|נְ}}עַטֵּר{{הערה|נ"א: נַעֲבֵד}} לְהוֹן כִּתְרִין / בְּמִלִּין יַקִּירִין / בְּשַׁבְעִין עִטּוּרִין / דְּעַל גַּבֵּי חַמְשִׁין{{ש}} {{סי|שְׁ}}כִינְתָּא תִּתְעַטָּר / בְּשִׁית נַהֲמֵי לִסְטָר / בְּוָוִין תִּתְקַטָּר / וְזִינִין דִּכְנִישִׁין{{ש}} שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין / מְסָאֲבִין דִּרְחִיקִין / חֲבִילִין דִּמְעִיקִין / וְכָל זִינֵי חַרְשִׁין{{ש}} {{סי|לְ}}מִבְצַע עַל רִפְתָּא / כְּזֵיתָא וּכְבֵיעָתָא / תְּרֵין יוּדִין נַקְטָא / סְתִימִין וּפְרִישִׁין{{ש}} {{סי|מְ}}שַׁח זֵיתָא דַכְיָא / דְטַחֲנִין רֵחַיָּא / וְנַגְדִּין נַחֲלַיָּא / בְּגַוָּהּ בִּלְחִישִׁין{{ש}} {{סי|הֲ}}לָא נֵימָא רָזִין / וּמִלִין דִּגְנִיזִין / דְּלֵיתְהוֹן מִתְחַזִין / טְמִירִין וּכְבִישִׁין{{ש}} אִתְעַטְרַת כַּלָּה / בְּרָזִין דִּלְעֵלָּא / בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָא / דְּעִירִין קַדִּישִׁין. ===ויהא רעוא=== וִיהֵא רַעֲוָא מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְּכָל טְמִירִין, סְתִימָא דְכֹלָּא, דְּיִתְמַשַּׁךְ טַלָּא עִלָּאָה מִנֵּהּ לְמַלְיָא רֵישֵׁהּ דִזְעֵר אַנְפִּין, וּלְהַטִּיל לַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין, בְּרַעֲוָא וּבְחֶדְוָתָא דְכֹלָּא. וְיִתְמַשַּׁךְ מִן קֳדָם עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְכָל קַדִּישִׁין, טְמִירָא דְכָל טְמִירִין, סְתִימָא דְכֹלָּא, רְעוּתָא וְרַחֲמֵי, חִנָּא וְחִסְדָּא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה בִּרְעוּתָא וְחֶדְוְתָא, עָלַי וְעַל כָּל בְּנֵי בֵיתִי וְעַל כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וְעַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַמֵּהּ. וְיִפְרְקִינַנָא מִכָּל עַקְתִין בִּישִׁין דְּיֵיתוּן לְעָלְמָא, וְיַזְמִין וְיִתְיְהַב לָנָא מְזוֹנָא וּפַרְנָסָתָא טָבְתָא בְּלִי צָרָה וְעָקְתָא, מִמַּזָלָא דְכָל מְזוֹנָא בֵּהּ תַּלְיָא. וִישֵׁזְבִינַנָא מֵעֵינָא בִישָׁא וּמֵחַרְבָּא דְמַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְיַיְתֵי לָנָא וּלְכָל נַפְשָׁתַנָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי מִן קֳדָמֵהּ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. ===לסעודת היום=== אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דִמְהֵימְנוּתָא שַׁלְמְתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דְמַלְכָּא. דָּא הִיא סְעוֹדְתָא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וּזְעֵר אַנְפִּין וַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵהּ. ===אסדר לסעודתא=== {{הור|סימן: '''אני [[מחבר:האר"י|יצחק לוריא]]'''}} {{סי|אֲ}}סַדֵּר לִסְעוֹדְתָא / בְּצַפְרָא דְשַׁבְּתָא / וְאַזְמִין בָּהּ הַשְׁתָּא / עַתִּיקָא קַדִּישָׁא{{ש}} {{סי|נְ}}הוֹרֵהּ יִשְׁרֵי בָהּ / בְּקִידוּשָׁא רַבָּא. וּבְחַמְרָא טָבָא. דְּבֵהּ תֶּחֱדֵי נַפְשָׁא{{ש}} {{סי|יְ}}שַׁדֵּר לָן שׁוּפְרֵהּ / וְנֶחֱזֵי בִיקָרֵהּ / וְיַחֲזֵי לָן סִתְרֵהּ / דְּאִתְאַמַּר בִּלְחִישָׁא{{ש}} {{סי|יְ}}גַלֵּי לָן טַעֲמֵי / דְּבִתְרֵיסַר נַהֲמֵי / דְּאִנּוּן אָת בִּשְׁמֵהּ / כְּפִילָא וּקְלִישָׁא{{ש}} {{סי|צְ}}רוֹרָא דִלְעֵלָּא / דְּבֵהּ חַיֵּי כֹלָּא / וְיִתְרַבֵּי חֵילָא / וְתִיסַק עַד רֵישָׁא{{ש}} {{סי|חֲ}}דוּ חַצְדֵּי [נ"א: מְחַצְדֵּי] חַקְלָא / בְּדִבּוּר וּבְקָלָא / וּמַלְלוּ מִלָּה / מְתִיקָא כְּדוּבְשָׁא{{ש}} {{סי|קֳ}}דָם רִבּוֹן עָלְמִין / בְּמִלִּין סְתִימִין / תְּגַלּוּן פִּתְגָמִין / וְתֵימְרוּן חִדּוּשָׁא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר פְּתוֹרָא / בְּרָזָא יַקִּירָא / עֲמִיקָא וּטְמִירָא / וְלָאו מִילְּתָא אַוְשָׁא{{ש}} {{סי|וְ}}אִלֵּין מִלַּיָּא / יְהוֹן לִרְקִיעַיָּא / וְתַמָּן מָאן שַׁרְיָא / הֲלָא הַהוּא שִׁמְשָׁא{{ש}} {{סי|רְ}}בוּ יַתִּיר יַסְגֵּי / לְעֵלָּא מִן דַּרְגֵּהּ / וְיִסַּב בַּת זוּגֵהּ / דַּהֲוַת פְּרִישָׁא{{ש}} {{הור|כשנוטל מים אחרונים (גם בסעודות האחרות) אומר:}}{{ש}} {{סי|יָ}}דַי אַסְחֵי אֲנָא / לְגַבֵּי חַד מָנָא / לְסִטְרָא חוֹרִינָא / דְּלֵית בָּהּ מַמָּשָׁא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַמֵּן בִּתְלָתָא / בְּכָסָא דְבִרְכָתָא / לְעִלַּת עִלָּתָא / עַתִּיקָא קַדִּישָׁא{{ש}} ===לסעודה שלישית=== אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דִמְהֵימְנוּתָא שַׁלְמְתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דְמַלְכָּא. דָּא הִיא סְעוֹדְתָא דִזְעֵר אַנְפִּין, וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא וַחֲקַל תַּפּוּחִין קַדִּישִׁין אַתְיָן לְסַעֲדָא בַּהֲדֵהּ. ===בני היכלא=== {{הור|סימן: [[מחבר:האר"י|'''יצחק לוריא''']]}} בְּנֵי הֵיכְלָא דְּכָסִיפִין / לְמֶחְזֵי זִיו זְעֵר אַנְפִּין{{ש}} {{סי|יְ}}הוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא / דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין{{ש}} {{סי|צְ}}בוּ לַחְדָא בְּהַאי וַעְדָא / בְּגוֹ עִירִין וְכָל גַּדְפִין{{ש}} {{סי|חֲ}}דוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא / דְּבֵהּ רַעְוָא וְלֵית זַעְפִּין{{ש}} {{סי|קְ}}רִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי / דְּלֵית דִּינִין דְּתַקִּיפִין{{ש}} {{סי|לְ}}בַר נָטְלִין וְלָא עָלִין / הֲנֵי כַּלְבִּין דְּחָצִיפִין{{ש}} {{סי|וְ}}הָא אַזְמִין עַתִּיק יוֹמִין / לְמִנְחָה, עַד יְהוֹן חָלְפִין{{ש}} {{סי|רְ}}עוּ דִּילֵהּ דְגָלֵי לֵהּ / לְבַטָּלָא לְכָל קְלִיפִין{{ש}} {{סי|יְ}}שַׁוֵּי לוֹן בְּנֻקְבֵּיהוֹן / וְיִטַּמְּרוּן בְּגוֹ כֵפִין{{ש}} {{סי|אֲ}}רֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא / בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵר אַנְפִּין ===למלוה מלכה=== אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דִמְהֵימְנוּתָא שַׁלְמְתָא, חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דְמַלְכָּא. דָּא הִיא סְעוֹדְתָא דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם. סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אָמֵן. מִזְמוֹר לְדָוִד, יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר׃ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃ נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ׃ גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי, שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי׃ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי  שֻׁלְחָן, נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה׃ אַךְ  טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כׇּל יְמֵי חַיָּי, וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים כג}} ==מאמרי זוהר לסעודות== {{מקורות לסידור|המקור: ספר תיקוני השולחן לבעל חמדת ימים}} ===לסעודת הלילה=== זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׃{{ממס|שמות כ ח}} רַבִּי יִצְחָק פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי,{{ממס|בראשית ב ג}} וּכְתִיב בַּמָּן: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ׃{{ממס|שמות טז כו}} וְכֵיוָן דְּלָא מִשְׁתְּכַח בֵּהּ מְזוֹנֵי, מַה בִּרְכְתָא אִשְׁתְּכַח בֵּהּ. אֶלָּא הָכִי תָאנָא: כָּל בִּרְכָאָן דִּלְעֵלָּא וְתַתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תַּלְיָן. וְתָאנָא: אַמַּאי לֹא אִשְׁתְּכַח מַנָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה, מִשּׁוּם דְּהַהוּא יוֹמָא מִתְבָּרְכָאָן מִנֵּהּ כָּל שִׁתָּא יוֹמִין עִלָּאִין, וְכָל חַד וְחַד יָהֵב מְזוֹנָא לְתַתָּא כָּל חַד בְּיוֹמוֹי מֵהַהִיא בְּרָכָה דְּמִתְבָּרְכָאָן בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה. בְּגִין כָּךְ, מַאן דְּאִיהוּ בְּדַרְגָּא דִמְהֵימְנוּתָא, בָּעֵי לְסַדָּרָא פָּתוֹרָא וּלְאַתְקָנָא סְעוֹדְתָא בְּלֵילְיָא דְשַׁבְּתָא, בְּגִין דְּיִתְבָּרֵךְ פְּתוֹרֵהּ כָּל אִנּוּן שִׁתָּא יוֹמִין, דְהָא בְּהַהוּא זִמְנָא אִזְדַּמֵּן בְּרָכָה לְאִתְבָּרְכָא כָּל שִׁתָּא יוֹמִין דְּשַׁבְּתָא, וּבִרְכְּתָא לֹא אִשְׁתְּכַח בִּפְתוֹרָא רֵיקַנְיָא. וְעַל כָּךְ בָּעֵי לְסַדְּרָא פְּתוֹרֵהּ בְּלֵילְיָא דְשַׁבְּתָא בְּנַהֲמָא וּבִמְזוֹנֵי. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: אֲפִילוּ בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא נַמֵּי. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר: בָּעֵי לְאִתְעַנָּגָא בְּהַאי יוֹמָא וּלְמֵיכַל תְּלָת סְעוֹדְתֵי בְּשַׁבְּתָא, בְּגִין דְּיִשְׁתְּכַח שָׂבְעָה וְעִנּוּגָא בְּהַאי יוֹמָא בְּעַלְמָא. רַבִּי אַבָּא אָמַר: לְאִזְדַּוְגָא בְּאִנּוּן יוֹמִין דִּלְעֵלָּא דְּמִתְבָּרְכָאָן מֵהַאי יוֹמָא, וְהַאי יוֹמָא מַלְיָא רֵישֵׁהּ דִּזְעֵר אַנְפִּין מִטַּלָּא דְנָחִית מֵעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָא דְכֹלָּא, וְאַטֵּל לְחַקְלָא דְתַפּוּחִין קַדִּישִׁין תְּלָת זִמְנֵי מִכַּד עָיֵל שַׁבְּתָא, בְּגִין דְּיִתְבָּרְכוּן כֻּלְּהוֹן כַּחֲדָא. וְעַל דָּא בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְעַנָּגָא תְּלָת זִמְנִין אִלֵּין, דְּהָא בְהָא תַּלְיָא מְהֵימְנוּתָא דִלְעֵלָּא בְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא וּבִזְעֵר אַנְפִּין וּבְחַקְלָא דְתַפּוּחִין, וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאִתְעַנָּגָא בְּהוּ וּלְמֶחֱדֵי בְּהוּ. וּמַאן דְּגָרַע סְעוֹדְתָא מִנַּיְהוּ אִתְחֲזֵי פְּגִימוּתָא לְעֵלָּא, וְעֻנְשֵׁהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ סַגִּי. בְּגִינֵי כָּךְ בָּעֵי לְסַדְּרָא פְּתוֹרֵהּ תְּלָת זִמְנֵי מִכַּד עָיֵל שַׁבְּתָא, וְלֹא יִשְׁתְּכַח פְּתוֹרֵהּ רֵיקַנְיָא, וְתִשְׁרֵי בִּרְכָתָא עֲלֵהּ כָּל שְׁאָר יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, וּבְהַאי מִלָּה אַחֲזֵי וְתָלֵי מְהֵימְנוּתָא לְעֵלָּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר: הַאי מַאן דְּאַשְׁלֵם תְּלָת סְעוֹדְתֵי בְּשַׁבְּתָא, קָלָא נָפִיק וּמַכְרְזָא עֲלֵהּ אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ{{ממס|ישעיהו נח יד}} – דָּא סְעוֹדְתָא חֲדָא לָקֳבֵל עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּכָל קַדִּישִׁין. וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ – דָּא סְעוֹדְתָא תִּנְיָנָא לָקָבֵל חַקְלָא דְתַפּוּחִין קַדִּישִׁין. וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ – דָּא הִיא שְׁלִימוּ דְאִשְׁתַּלִּים בִּזְעֵר אַנְפִּין לְקִבְלֵהּ בָּעֵי לְאַשְׁלָמָא סְעוּדְתֵהּ וּבָעֵי לְאִתְעַנָּגָא בְּכֻלְּהוּ סְעוֹדְתֵי וּלְמֶחֱדֵי בְּכָל חַד וְחַד מִנַּיְהוּ, מִשּׁוּם דְּאִיהוּ מְהֵימְנוּתָא בְּכֻלְּהוּ שְׁלֵימָתָא. וּבְגִין כָּךְ שַׁבְּתָא אִתְיַקַּר מִכָּל שְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, מִשׁוּם דְּכֹלָּא בֵּהּ אִשְׁתְּכַח, וְלֹא אִשְׁתְּכַח הָכִי בְּכֻלְּהוּ זִמְנִין וְחַגִּין. אָמַר רַבִּי חִיָּא: בְּגִין כָּךְ, מִשּׁוּם דְּאִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בֵּהּ, אִדְכַּר תְּלָת זִמְנִין. דִּכְתִיב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי.{{ממס|בראשית ב|בראשית ב ב-ג}} רַבִּי אַבָּא (נ"א: רַב הַמְנוּנָא סָבָא) כַּד הֲוָה יָתֵב בִּסְעוֹדְתָא דְשַׁבְּתָא, הֲוֵי חָדֵי בְּכָל חַד וְחַד. וַהֲוָה אָמַר: דָּא הִיא סְעוֹדְתָא קַדִּישָׁא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָא דְכֹלָּא. בִּסְעוֹדְתָא אַחֲרָא הֲוָה אָמַר: דָּא הִיא סְעוֹדְתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכֵן בְּכֻלְּהוּ סְעוֹדְתֵי, וַהֲוָה חָדֵי בְּכָל חַד וְחַד. כַּד הֲוָה אַשְׁלֵם סְעוֹדְתֵי, אָמַר: אַשְׁלִימוּ סְעוֹדְתֵי דִמְהֵימְנוּתָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָמַר הָכִי: אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דִמְהֵימְנוּתָא, אַתְקִינוּ סְעוֹדְתָא דְמַלְכָּא. כַּד הֲוָה יָתִיב בֵּהּ, הֲווּ מַכְרְזֵי עֲלֵהּ: אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ, וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לַאֲבוּהִי: אִלֵּין סְעוֹדְתֵי הֵיךְ מִתְתַּקְנָן. אָמַר לֵהּ: לֵילְיָא דְשַׁבְּתָא כְּתִיב בֵּהּ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, בֵּהּ בְּלֵילְיָא מִתְבָּרְכָא מַטְרוּנִיתָא וְכֻלְּהוּ חֲקַל תַּפּוּחִין, וּמִתְבָּרְכָא פְּתוֹרֵהּ דְּבַר נַשׁ, וְנִשְׁמָתָא אִתּוֹסְפַת, וְהַהִיא לֵילְיָא חֶדְוָה דְמַטְרוּנִיתָא הֲוִי, וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחֱדֵי בְּחֶדְוָתָא לְמֵיכַל סְעוֹדְתָא דְמַטְרוּנִיתָא. ===לסעודת היום=== בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא בִּסְעוֹדְתָא תִנְיָנָא כְּתִיב: אָז תִּתְעַנַּג עַל יְיָ.{{ממס|ישעיהו נח יד}} עַל יְיָ וַדַּאי, דְּהַהִיא שַׁעְתָּא אִתְגַּלְיָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְכֻלְּהוּ עַלְמִין בְּחֶדְוְתָא וּשְׁלִימָא. וְחֶדְוְתָא דְעַתִּיקָא עַבְדִּינָן, וּסְעוֹדְתָא דִילֵהּ הִיא וַדַּאי. בִּסְעוֹדְתָא תְּלִיתָאָה דְשַׁבְּתָא כְּתִיב: וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ.{{ממס|ישעיהו נח יד|שם}} דָּא הִיא סְעוֹדְתָא דִזְעֵר אַנְפִּין דַּהֲוֵי בִשְׁלֵימוּתָא, וְכֻלְּהוּ שִׁתָּא יוֹמִין מֵהַהוּא שְׁלִימוּ מִתְבָּרְכָאָן. וּבָעֵי בַר נָשׁ לְמֶחֱדֵי בִסְעוּדְתֵהּ וּלְאַשְׁלָמָא אִלֵּין סְעוֹדְתֵי, דְּאִנּוּן סְעוֹדְתֵי מְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא דְזַרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל, דִּי מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה דָּא דִּילְהוֹן, וְלָא דְעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּבְגִין כָּךְ אָמַר: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שמות לא יז}} תָּא חֲזִי, בִּסְעוֹדְתֵי אִלֵּין אִשְׁתְּמוֹדְעִין יִשְׂרָאֵל דְּאִנּוּן בְּנֵי מַלְכָּא, דְּאִנּוּן מֵהֵיכְלָא דְמַלְכָּא, דְּאִנּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא. וּמָאן דְּפָגִים חַד סְעוֹדְתָא מִנַּיְהוּ, אַחֲזֵי פְגִימוּתָא לְעֵלָּא, וְאַחֲזֵי גַרְמֵהּ דְּלָאו מִבְּנֵי מַלְכָּא עִלָּאָה הוּא, דְּלָאו מִבְּנֵי הֵיכְלָא דְמַלְכָּא הוּא, דְּלָאו מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא דְיִשְׂרָאֵל הוּא, וְיָהֲבִין עֲלֵהּ חֻמְרָא דִתְלָת מִלִּין דִּינָא דְגֵיהִנָּם וְכוּלֵי. וְתָא חֲזִי, בְּכֻלְּהוּ שְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, בָּעֵי בַּר נָשׁ לֶחֱדֵי וּלְמֶחֱדֵי לְמַסְכְּנֵי, וְאִי אִיהוּ חָדֵי בִלְחוֹדוֹי וְלֹא יָהֵב לְמַסְכְּנֵי, עֻנְשֵׁהּ סַגִּי, דְּהָא בִּלְחוֹדוֹי חָדֵי וְלָא יָהֵב חֲדוּ לְאָחֳרָא. עֲלֵהּ כְּתִיב: וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם.{{ממס|מלאכי ב ג}} וְאִי אִיהוּ בְּשַׁבְּתָא חָדֵי, אַף עַל גַּב דְּלָא יָהֵב לְאָחֳרָא, לֹא יָהֲבִין עֲלֵהּ עֻנְשָׁא כִּשְׁאָר זִמְנִין וְחַגִּין, דִּכְתִיב פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם קָאָמַר, וְלֹא פֶּרֶשׁ שַׁבַּתְּכֶם. וּכְתִיב: חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי,{{ממס|ישעיהו א יד}} וְאִלּוּ שַׁבָּת לֹא קָאָמַר. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם דְּכל מְהֵימְנוּתָא אִשְׁתְּכַח בְּשַׁבְּתָא, יָהֲבִין לֵהּ לְבַר נָשׁ נִשְׁמְתָא אָחֳרָא, נִשְׁמָתָא עִלָּאָה, נִשְׁמָתָא דְכָל שְׁלִימוּ בָּהּ כְּדֻגְמָא דְעָלְמָא דְאָתֵי, וּבְגִין כָּךְ אִקְּרִי שַׁבָּת. מַהוּ שַׁבָּת – שְׁמָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁמָא דְּאִיהוּ שְׁלִים מִכָּל סִטְרוֹי. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַדַּאי כָּךְ הוּא. וַי לֵהּ לְבַר נָשׁ דְּלָא אַשְׁלֵם חֶדְוְתָא דְמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּמָאן חֶדְוְתָא דִילֵהּ, אִלֵּין תְּלָת סְעוֹדְתֵי מְהֵימְנוּתָא. סְעוֹדְתֵי דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב כְּלִילָן בְּהוּ. וְכֻלְּהוּ חֲדוּ עַל חֲדוּ מְהֵימְנוּתָא שַׁלְמְתָא מִכָּל סִטְרוֹי. תָּנָא, בַּהֲדֵן יוֹמָא מִתְעַטְּרִין אֲבָהָן וְכָל בְּנִין יָנְקִין, מַה דְּלָאו הָכִי בְּכָל שְׁאָר חַגִּין וְזִמְנִין. בַּהֲדֵן יוֹמָא חַיָּבַיָּא דְגֵיהִנָּם נַיְחִין. בַּהֲדֵן יוֹמָא כָּל דִּינִין אִתְכַּפְיָן, וְלֹא מִתְעֲרִין בְּעָלְמָא. בַּהֲדֵן יוֹמָא אוֹרָיְתָא מִתְעַטְּרָא בְעִטְרִין שְׁלֵמִין. בַּהֲדֵן יוֹמָא חֶדְוָתָא וְתַפְנוּקָא אִשְׁתְּמַע בְּמָאתָן וְחַמְשִׁין עָלְמִין. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} ===לסעודה שלישית=== תָּא חֲזִי, בְּכָל שִׁתָּא יוֹמֵי דְשַׁבְּתָא כַּד מָטָא שַׁעְתָּא דִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה. דִּינָא תַקִּיפָא שָׁלְטָא וְכָל דִּינִין מִתְעָרִין. אֲבָל בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָא, כַּד מָטָא עִדָּן דִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה, רַעֲוָא דְרַעֲוִין אִשְׁתְּכַח, וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא גַּלְיָא רָצוֹן דִּילֵהּ, וְכָל דִּינִין דִּילֵהּ מִתְכַּפְיָן, וּמִשְׁתְּכַח רְעוּתָא וַחֲדוּ בְּכֹלָּא. וּבְהַאי רָצוֹן אִסְתַּלַּק משֶׁה נְבִיאָה מְהֵימְנָא קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא, בְּגִין לְמִנְדַּע דְּלָא בְדִינָא אִסְתַּלַּק. וְהַהִיא שַׁעְתָּא בְּרָצוֹן דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָפַק נִשְׁמָתֵהּ וְאִתְטַמַּר בֵּהּ, בְּגִין כָּךְ וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ כְּתִיב.{{ממס|דברים לד ו}} מַה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא טָמִיר מִכָּל טְמִירִין וְלָא יָדְעִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, אוֹף הָכָא הַאי נִשְׁמָתָא דְּאִתְטַמַּר בְּהַאי רָצוֹן דְּאִתְגַּלְיָא בְּשַׁעְתָּא דִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה דְשַׁבְּתָא, כְּתִיב וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ, וְהוּא טָמִיר מִכָּל טְמִירִין דְּעָלְמָא, וְדִינָא לָא שָׁלְטָא בֵּהּ. זַכָּאָה חֻלְקֵהּ דְּמשֶׁה. תָּאנָא: בְּהַאי יוֹמָא דְּאוֹרָיְתָא מִתְעַטְּרָא בֵהּ, מִתְעַטְּרָא בְּכֻלְּהוּ, בְּכָל אִנּוּן פִּקּוּדִין, בְּכָל אִנּוּן גְּזֵרִין וְעוֹנְשִׁין בְּשַׁבְעִין עַנְפִּין דִּנְהוֹרָא דְּנָהֳרִין מִכָּל סִטְרָא וְסִטְרָא. מַאן חָמֵי עַנְפִּין דְּנַפְקִין מִכָּל עַנְפָּא וְעַנְפָּא חַמְשָׁא קַיְּמִין בְּגוֹ אִילָנָא כֻּלְּהוּ אַנְפִּין בְּהוּ אֲחִידָן. מַאן חָמֵי אִנּוּן תַּרְעִין דְּמִתְפַּתְּחִין בְּכָל סְטַר וּסְטַר, כֻּלְּהוּ מִזְדַּהֲרִין וְנָהֳרִין בְּהַהוּא נְהוֹרָא דְּנָפִיק וְלָא פָסִיק. קָל כָּרוֹזָא נָפִיק: אִתְעֲרוּ קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין, אִתְעֲרוּ עַמָּא קַדִּישָׁא דְּאִתְבְּחָרוּ לְעֵלָּא וְתַתָּא, אִתְעֲרוּ חֶדְוָתָא לָקֳדָמוּת מָארֵיכוֹן, אִתְעֲרוּ בְּחֶדְוָתָא שְׁלֵימָתָא, אִזְדַּמְנוּ בִּתְלָת חֶדְוָן דִּתְלָת אֲבָהָן, אִזְדַּמְנוּ לָקֳדָמוּת מְהֵימְנוּתָא דְּחֶדְוָה דְּכָל חֶדְוָתָא. זַכָּאָה חֻלָקְכוֹן יִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתִי. דָּא הוּא יְרוּתָא לְכוֹן מִכָּל עַמִּין עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, וְעַל דָּא כְּתִיב בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שמות לא יז}} אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכִי הוּא וַדַּאי וְעַל דָּא כְּתִיב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ׃{{ממס|שמות כ ח}} וּכְתִיב קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְיָ.{{ממס|ויקרא יט ב}} וּכְתִיב וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְיָ מְכֻבָּד.{{ממס|ישעיהו נח יג}} תָּאנָא: בְּהַאי יוֹמָא כָּל נִשְׁמַתְהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא מִתְעַדְּנִין בְּתַפְנוּקֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, וְרוּחָא חָדָא מֵעִנּוּגָא דְהַהוּא עַתִּיקָא מִתְפַּשְּׁטָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין וְסַלְקָא וְנַחֲתָא וּמִתְפַּשְּׁטָא לְכֻלְּהוּ בְּנֵי קַדִּישִׁין, לְכֻלְּהוּ נְטוּרֵי אוֹרָיְתָא וְנַיְחִין בְּנַיְחָא שְׁלִים, וּמִתְנַשֵּׁי מִכֻּלְּהוּ כָּל רֻגְזִין כָּל דִּינִין וְכָל פֻּלְחָנִין קָשִׁין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּיוֹם הָנִיחַ יְיָ לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמִרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה.{{ממס|ישעיהו יד ג}} בְּגִינֵי כַךְ שָׁקִיל שַׁבְּתָא לָקֳבֵל אוֹרָיְתָא, וְכָל דְּנָטִיר שַׁבְּתָא כְּאִלּוּ נָטִיר אוֹרָיְתָא כֹלָּא. וּכְתִיב: אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת, וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ, שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע׃{{ממס|ישעיהו נו ב}} אִשְׁתְּמַע דְּמַאן דְּנָטִיר שַׁבְּתָא כְּמַאן דְּנָטִיר אוֹרָיְתָא כֹּלָּא. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} ==מסכת שבת== {{מקורות לסידור|מקור: תיקוני שבת. ושם הביאם משולבים בפסוקי שיר השירים, עבור מי שלא הספיק לומר בכניסת השבת (וכן הביאו בסידורים מעטים, כגון סידור השל"ה שער השמים תע"ז, וסידור שפה ברורה תק"פ).}} ===לסעודת הלילה=== ====פרק א==== {{ק|'''שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃ שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃ לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃ הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃'''}} {{ק|'''א'''}} יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים, וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ. כֵּיצַד, הֶעָנִי עוֹמֵד בַּחוּץ וּבַעַל הַבַּיִת בִּפְנִים. פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהוֹצִיא, הֶעָנִי חַיָּב וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר. פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל עָנִי, אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהִכְנִיס, בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב וְהֶעָנִי פָּטוּר. פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים וְנָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהוֹצִיא, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל הֶעָנִי מִתּוֹכָהּ, אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהִכְנִיס, שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל. לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ וְלֹא לַבֻּרְסְקִי וְלֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לָדִין. וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין. מַפְסִיקִים לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, וְאֵין מַפְסִיקִים לַתְּפִלָּה. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחְטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. וְלֹא הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ. וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן תִּינוֹקוֹת קוֹרְאִים, אֲבָל הוּא לֹא יִקְרָא. כַּיּוֹצֵא בוֹ, לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} וְאֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלִיַּת חֲנַנְיָה בֶן חִזְקִיָּה בֶן גֻּרְיוֹן כְּשֶׁעָלוּ לְבַקְּרוֹ. נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל, וּשְׁמֹנָה עָשָׂר דְּבָרִים גָּזְרוּ בוֹ בַיּוֹם. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמְמָנִים וְכַרְשִׁינִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהְבִּילוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט הָעַיִן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים, אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. {{ש}} {{ק|'''ז'''}} בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. {{ש}} {{ק|'''ח'''}} בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לְעַבְּדָן וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵס נָכְרִי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכֻלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם הַשָּׁמֶשׁ. {{ש}} {{ק|'''ט'''}} אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא שֶׁהָיוּ נוֹתְנִין כְּלֵי לָבָן לְכוֹבֵס נָכְרִי שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְשָׁוִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ, שֶׁטּוֹעֲנִין קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד וְעִגּוּלֵי הַגָּת. {{ש}} {{ק|'''י'''}} אֵין צוֹלִין בָּשָׂר, בָּצָל, וּבֵיצָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. אֵין נוֹתְנִין פַּת לַתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה, וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי גֶחָלִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כְּדֵי שֶׁיִּקְרֹם הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ. {{ש}} {{ק|'''יא'''}} מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח בַּתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה. וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. וּבַגְּבוּלִין, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱחֹז הָאוּר בְּרֻבָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּפֶחָמִין, כָּל שֶׁהוּא. {{ק|'''אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃'''}} ====פרק ב==== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ, וְלֹא בְחֹסֶן, וְלֹא בְכָלָךְ, וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן, וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר, וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְלֹא בְזֶפֶת, וְלֹא בְשַׁעֲוָה, וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, וְלֹא בְאַלְיָה, וְלֹא בְחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ אֶלָּא פִשְׁתָּן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים אֶלָּא פִשְׁתָּן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִּפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה, וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה, וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקֹּב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אֲבָל אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה, מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם אֶת הַקְּעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ש}} {{ק|'''ז'''}} שְׁלשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. עִשַּׂרְתֶּם, עֵרַבְתֶּם, הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת, אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין. {{ק|'''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃'''}} ====פרק ג==== {{ק|'''א'''}} כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְקַשׁ וּבִגְבָבָא, נוֹתְנִים עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל. בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, חַמִּין אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, חַמִּין וְתַבְשִׁיל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אַף מַחֲזִירִין. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבַגְּבָבָא, לֹא יִתֵּן בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵעַל גַּבָּיו. כֻּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא, הֲרֵי זֶה כְכִירַיִם, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים, הֲרֵי הוּא כְתַנּוּר.{{ש}} {{ק|'''ג'''}} אֵין נוֹתְנִין בֵּיצָה בְצַד הַמֵּחַם בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל. וְלֹא יַפְקִיעֶנָּה בְסוּדָרִין. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. וְלֹא יַטְמִינֶנָּה בְחֹל וּבַאֲבַק דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שֶׁתִּצָּלֶה. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְהֵבִיאוּ סִלּוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ אַמָּה שֶׁל חַמִּין. אָמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים, אִם בְּשַׁבָּת, כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְשַׁבָּת, אֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּבִשְׁתִיָּה בְּיוֹם טוֹב, כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְיוֹם טוֹב, אֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּמֻתָּרִין בִּשְׁתִיָּה. מוּלְיָאר הַגָּרוּף, שׁוֹתִין הֵימֶנּוּ בְשַׁבָּת. אַנְטִיכִי, אַף עַל פִּי שֶׁגְּרוּפָה, אֵין שׁוֹתִין מִמֶּנָּה. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} הַמֵּחַם שֶׁפִּנָּהוּ, לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ צוֹנֵן בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן. הָאִלְפָּס וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין, לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תְּבָלִין, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכֹּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וְצִיר. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַשֶּׁמֶן. וְאִם נוֹתְנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר. וְאֵין נֵאוֹתִין מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמּוּכָן. מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ, אֲבָל לֹא יָשָׁן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הַנֵּרוֹת מְטַלְטְלִין, חוּץ מִן הַנֵּר הַדּוֹלֵק בְּשַׁבָּת. נוֹתְנִין כְּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת. וְלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה. {{ק|'''דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃'''}} ====פרק ד==== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין. אֵין טוֹמְנִין לֹא בְגֶפֶת וְלֹא בְזֶבֶל, לֹא בְמֶלַח וְלֹא בְסִיד וְלֹא בְחֹל, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים. לֹא בְתֶבֶן וְלֹא בְזָגִים וְלֹא בְמוֹכִים וְלֹא בַעֲשָׂבִים בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים, אֲבָל טוֹמְנִין בָּהֶן כְּשֶׁהֵן יְבֵשִׁין. טוֹמְנִין בִּכְסוּת וּבְפֵרוֹת, בְּכַנְפֵי יוֹנָה וּבִנְסֹרֶת שֶׁל חָרָשִׁים וּבִנְעֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן דַּקָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בְּדַקָּה וּמַתִּיר בְּגַסָּה. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} טוֹמְנִין בִּשְׁלָחִין, וּמְטַלְטְלִין אוֹתָן, בְּגִזֵּי צֶמֶר, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי וְהֵן נוֹפְלוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, קֻפָּה, מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל, שֶׁמָּא יִטֹּל וְאֵינוֹ יָכֹל לְהַחֲזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, נוֹטֵל וּמַחֲזִיר. לֹא כִסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם, לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, מֻתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַחַת הַכָּסֶת. {{ק|'''הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃ אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃'''}} ====פרק ה==== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. יוֹצֵא הַגָּמָל בְּאַפְסָר, וְנָאקָה בַחֲטָם, וְלֻבְדְּקִיס בִּפְרֻמְבְּיָא, וְסוּס בְּשֵׁיר, וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר, וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת, בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ. זְכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין. רְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת. הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הָרְחֵלִין הַכְּבוּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לְחָלָב. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא יֵצֵא גָמָל בִּמְטוּטֶלֶת, לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. לֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה וְיִמְשֹׁךְ. אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשֹׁךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, וְלֹא בְזוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק, וְלֹא בְסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ. וְאֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין, וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם. וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן. וְאֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת. וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בְגִימוֹן. וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּר, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים. {{ק|'''עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃ עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃'''}} ====פרק ו==== {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה. לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְלֹא תִטְבֹּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְלֹא בְטֹטֶפֶת וְלֹא בְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִין. וְלֹא בְכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְלֹא בְעִיר שֶׁל זָהָב, וְלֹא בְקַטְלָא, וְלֹא בִנְזָמִים, וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם, וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. וְאִם יָצָאת, אֵינָהּ חַיֶּבֶת חַטָּאת. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל הַמְסֻמָּר, וְלֹא בְיָחִיד בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה, וְלֹא בִתְפִלִּין, וְלֹא בְקָמֵעַ בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מִן הַמֻּמְחֶה, וְלֹא בְשִׁרְיוֹן, וְלֹא בְקַסְדָּא, וְלֹא בְמַגָּפָיִם. וְאִם יָצָא, אֵינוֹ חַיָּב חַטָּאת. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט הַנְּקוּבָה, וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם, וְלֹא בְכוֹלְיָאר, וְלֹא בְכוֹבֶלֶת, וְלֹא בִצְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן. וְאִם יָצְתָה, חַיֶּבֶת חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בְּכוֹבֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁל פַּלְיָטוֹן. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרֹמַח. וְאִם יָצָא, חַיָּב חַטָּאת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָן אֶלָּא לִגְנַאי, שֶׁנֶּאֱמַר וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה׃{{ממס|ישעיהו ב ד}} בִּירִית, טְהוֹרָה, וְיוֹצְאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. כְּבָלִים, טְמֵאִין, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶם בְּשַׁבָּת. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} יוֹצְאָה אִשָּׁה בְחוּטֵי שֵׂעָר, בֵּין מִשֶּׁלָּהּ בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ בֵּין מִשֶּׁל בְּהֵמָה, וּבְטֹטֶפֶת וּבְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁהֵן תְּפוּרִין. בְּכָבוּל וּבְפֵאָה נָכְרִית לֶחָצֵר. בְּמוֹךְ שֶׁבְּאָזְנָהּ וּבְמוֹךְ שֶׁבְּסַנְדָּלָהּ וּבְמוֹךְ שֶׁהִתְקִינָה לְנִדָּתָהּ. בְּפִלְפֵּל וּבְגַרְגִּיר מֶלַח וּבְכָל דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתֵּן לְכַתְּחִלָּה בְשַׁבָּת. וְאִם נָפַל, לֹא תַחֲזִיר. שֵׁן תּוֹתֶבֶת וְשֵׁן שֶׁל זָהָב, רַבִּי מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} יוֹצְאָה בְסֶלַע שֶׁעַל הַצִּינִית. הַבָּנוֹת קְטַנּוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין וַאֲפִלּוּ בְקִסְמִין שֶׁבְּאָזְנֵיהֶם. עַרְבִיּוֹת יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת, וּמָדִיּוֹת פְּרוּפוֹת, וְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה. {{ש}} {{ק|'''ז'''}} פּוֹרֶפֶת עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְעַל הַמַּטְבֵּעַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִפְרֹף לְכַתְּחִלָּה בְשַׁבָּת. {{ש}} {{ק|'''ח'''}} הַקִּטֵּעַ יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. וְאִם יֶשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל כְּתוּתִים, טָמֵא. סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין מִדְרָס, וְיוֹצְאִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, וְנִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה. כִּסֵּא וְסָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין מִדְרָס, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה. אַנְקַטְמִין טְהוֹרִין, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן. {{ש}} {{ק|'''ט'''}} הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים, וּבְנֵי מְלָכִים בְּזוֹגִין. וְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהֹוֶה. {{ש}} {{ק|'''י'''}} יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל, וּבְשֵׁן שׁוּעָל, וּבְמַסְמֵר מִן הַצָּלוּב, מִשּׁוּם רְפוּאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בְּחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. {{ק|'''כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃'''}} ====פרק ז==== {{ק|'''א'''}} כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת. כָּל הַשּׁוֹכֵחַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. הַיּוֹדֵעַ עִקַּר שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, חַיָּב עַל כָּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. הַזּוֹרֵעַ. וְהַחוֹרֵשׁ. וְהַקּוֹצֵר. וְהַמְעַמֵּר. הַדָּשׁ. וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר. הַטּוֹחֵן. וְהַמְרַקֵּד. וְהַלָּשׁ. וְהָאוֹפֶה. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. הַמְלַבְּנוֹ. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה. וְהַמֵּסֵךְ. וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. הַקּוֹשֵׁר. וְהַמַּתִּיר. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. הַצָּד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ, וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. הַבּוֹנֶה. וְהַסּוֹתֵר. הַמְכַבֶּה. וְהַמַּבְעִיר. הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ. כָּל הַכָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ וּמַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ וְהוֹצִיאוֹ בְשַׁבָּת, חַיָּב עָלָיו חַטָּאת, וְכָל שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְהַצְנִיעַ וְאֵין מַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ וְהוֹצִיאוֹ בְשַׁבָּת, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא הַמַּצְנִיעוֹ. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} הַמּוֹצִיא תֶבֶן, כִּמְלֹא פִי פָרָה. עָצָה, כִּמְלֹא פִי גָמָל. עָמִיר, כִּמְלֹא פִי טָלֶה. עֲשָׂבִים, כִּמְלֹא פִי גְדִי. עֲלֵי שׁוּם וַעֲלֵי בְצָלִים, לַחִים, כִּגְרוֹגֶרֶת, יְבֵשִׁים, כִּמְלֹא פִי גְדִי. וְאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שָׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן. הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כִּגְרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוּץ מִקְּלִפֵּי עֲדָשִׁים שֶׁמִּתְבַּשְּׁלוֹת עִמָּהֶן. {{ק|'''כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃ אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃'''}} ====פרק ח==== {{ק|'''א'''}} הַמּוֹצִיא יַיִן, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. חָלָב, כְּדֵי גְמִיעָה. דְּבַשׁ, כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית. שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן. מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף בָּהֶם אֶת הַקִּילוֹר. וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין, בִּרְבִיעִית. וְכָל הַשּׁוֹפָכִין, בִּרְבִיעִית. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כֻּלָּן בִּרְבִיעִית, וְלֹא אָמְרוּ כָל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶן. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} הַמּוֹצִיא חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֹזֶן לְקֻפָּה. גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לְקָטָן. נְיָר, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוֹכְסִין. וְהַמּוֹצִיא קֶשֶׁר מוֹכְסִין, חַיָּב. נְיָר מָחוּק, כְּדֵי לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁל פַּלְיָטוֹן. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵעַ. קְלָף, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. כְּחֹל, כְּדֵי לִכְחֹל עַיִן אֶחָת. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} דֶּבֶק, כְּדֵי לִתֵּן בְּרֹאשׁ הַשַּׁבְשֶׁבֶת. זֶפֶת וְגָפְרִית, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֶקֶב. שַׁעֲוָה, כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן. חַרְסִית, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּטְפּוּט. סֻבִּין, כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי כוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. סִיד, כְּדֵי לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כִּלְכּוּל. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אַנְדִּיפֵי. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} אֲדָמָה, כְּחוֹתַם הַמַּרְצוּפִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת. זֶבֶל וְחֹל הַדַּק, כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁל כְּרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵשָׁא. חֹל הַגַּס, כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד. קָנֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קֻלְמוֹס. וְאִם הָיָה עָב אוֹ מְרֻסָּס, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בוֹ בֵיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה בָאִלְפָּס. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} עֶצֶם, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּרְוָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָף. זְכוּכִית, כְּדֵי לִגְרֹר בּוֹ רֹאשׁ הַכַּרְכָּר. צְרוֹר אוֹ אֶבֶן, כְּדֵי לִזְרֹק בְּעוֹף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר, כְּדֵי לִזְרֹק בִּבְהֵמָה. {{ש}} {{ק|'''ז'''}} חֶרֶס, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ רְבִיעִית. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד׃{{ממס|ישעיהו ל יד}} אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, מִשָּׁם רְאָיָה, וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא.{{ממס|ישעיהו ל יד|שם}} {{ק|'''הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃'''}} ===לסעודת היום=== ====פרק ט==== {{ק|'''א'''}} אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, מִנַּיִן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁמְּטַמְּאָה בְמַשָּׂא כַּנִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה, צֵא תֹּאמַר לוֹ׃{{ממס|ישעיהו ל כב}} מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא, אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְמַשָּׂא. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} מִנַּיִן לִסְפִינָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם.{{ממס|משלי ל יט}} מִנַּיִן לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁזּוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִין, אַרְבָּעָה בְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ.{{ממס|ישעיהו סא יא}} זַרְעָהּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא זֵרוּעֶיהָ. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} מִנַּיִן לְפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִיא טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר, הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים.{{ממס|שמות יט יא}} מִנַּיִן שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים.{{ממס|בראשית לד כה}} מִנַּיִן שֶׁקּוֹשְׁרִין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ.{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}} {{ק|'''ד'''}} מִנַּיִן לְסִיכָה שֶׁהִיא כַשְּׁתִיָּה בְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר, וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו׃{{ממס|תהלים קט יח}}{{ש}} {{ק|'''ה'''}} הַמּוֹצִיא עֵצִים, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. תְּבָלִין, כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, קְלִפֵּי רִמּוֹנִים, אִסְטִיס וּפוּאָה, כְּדֵי לִצְבֹּעַ בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בַּסְּבָכָה. מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבֹרִית, קִמּוֹנְיָא וְאַשְׁלָג, כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בַּסְּבָכָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכָּתֶם. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} פִּלְפֶּלֶת, כָּל שֶׁהוּא. וְעִטְרָן, כָּל שֶׁהוּא. מִינֵי בְשָׂמִים וּמִינֵי מַתָּכוֹת, כָּל שֶׁהֵן. מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וּמֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ, מֶקֶק סְפָרִים וּמֶקֶק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן לְגָנְזָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹצִיא מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר, וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם.{{ממס|דברים יג יח}}{{ש}} {{ק|'''ז'''}} הַמּוֹצִיא קֻפַּת הָרוֹכְלִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת. זֵרְעוֹנֵי גִנָּה, פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה. זֶרַע קִשּׁוּאִין, שְׁנַיִם. זֶרַע דְּלוּעִין, שְׁנַיִם. זֶרַע פּוֹל הַמִּצְרִי, שְׁנַיִם. חָגָב חַי טָהוֹר, כָּל שֶׁהוּא. מֵת, כַּגְּרוֹגֶרֶת. צִפֹּרֶת כְּרָמִים, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִרְפוּאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא, כָּל שֶׁהוּא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לְקָטָן לִשְׂחֹק בּוֹ. {{ק|'''שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃ אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃'''}} ====פרק י==== {{ק|'''א'''}} הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע וּלְדֻגְמָא וְלִרְפוּאָה, וְהוֹצִיאוֹ בְּשַׁבָּת, חַיָּב בְּכָל שֶׁהוּא. וְכָל אָדָם אֵין חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. חָזַר וְהִכְנִיסוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו אֶלָּא כְשִׁעוּרוֹ. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} הַמּוֹצִיא אֳכָלִין וּנְתָנָן עַל הָאַסְקֻפָּה, בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָן בֵּין שֶׁהוֹצִיאָן אַחֵר, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְּבַת אֶחָת. קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת וּנְתָנָהּ עַל הָאַסְקֻפָּה הַחִיצוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת מִבַּחוּץ, פָּטוּר, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} הַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בְּתוֹךְ חֵיקוֹ אוֹ עַל כְּתֵפוֹ, חַיָּב, שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת. כִּלְאַחַר יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ, בְּאָזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּה, בֵּין פֻּנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ, וּבִשְׂפַת חֲלוּקוֹ, בְּמִנְעָלוֹ, בְּסַנְדָּלוֹ, פָּטוּר, שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} הַמִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו, פָּטוּר, לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו, חַיָּב. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בְּסִינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ חַיֶּבֶת, שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מְקַבְּלֵי פִתְקִין. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} הַמּוֹצִיא כִכָּר לִרְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. הוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין. לֹא יָכֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. הַמּוֹצִיא אֳכָלִין פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר בִּכְלִי, פָּטוּר אַף עַל הַכְּלִי, שֶׁהַכְּלִי טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַחַי בַּמִּטָּה, פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה, שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ. אֶת הַמֵּת בַּמִּטָּה, חַיָּב. וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, חַיָּב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְשִׁנָּיו, וְכֵן שְׂעָרוֹ, וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ, וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה. {{ק|'''לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃'''}} ====פרק יא==== {{ק|'''א'''}} הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, חַיָּב. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} כֵּיצַד. שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמּוֹשִׁיט וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לָזוֹ, פָּטוּר. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בִּדְיוֹטָא אַחַת, הַמּוֹשִׁיט חַיָּב, וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר, שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם, שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מוֹשִׁיטִין הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ, אֲבָל לֹא זוֹרְקִין. חֻלְיַת הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה וְרָחְבָּן אַרְבָּעָה, הַנּוֹטֵל מֵהֶן וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּן, חַיָּב, פָּחוֹת מִכֵּן, פָּטוּר. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכֹּתֶל, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר, לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ. הַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר. אִם הָיָה רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. וְכַמָּה הוּא רְקָק מַיִם, פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. רְקָק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם, וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם, וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ, פָּטוּר. סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ, מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּקָּפוֹת, אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} הַזּוֹרֵק וְנִזְכַּר לְאַחַר שֶׁיָּצְתָה מִיָּדוֹ, קְלָטָהּ אַחֵר, קְלָטָהּ כֶּלֶב, אוֹ שֶׁנִּשְׂרְפָה, פָּטוּר. זָרַק לַעֲשׂוֹת חַבּוּרָה, בֵּין בְּאָדָם בֵּין בִּבְהֵמָה, וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חַבּוּרָה, פָּטוּר. זֶה הַכְּלָל, כָּל חַיָּבֵי חַטָּאוֹת אֵינָן חַיָּבִין עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה. תְּחִלָּתָן שְׁגָגָה וְסוֹפָן זָדוֹן, תְּחִלָּתָן זָדוֹן וְסוֹפָן שְׁגָגָה, פְּטוּרִין, עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה. {{ק|'''שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃'''}} ====פרק יב==== {{ק|'''א'''}} הַבּוֹנֶה, כַּמָּה יִבְנֶה וִיהֵא חַיָּב, הַבּוֹנֶה כָּל שֶׁהוּא, וְהַמְסַתֵּת, וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ וּבְמַעֲצָד, הַקּוֹדֵחַ כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. זֶה הַכְּלָל, כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת בְּשַׁבָּת, חַיָּב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּכֶּה בְקֻרְנָס עַל הַסַּדָּן בִּשְׁעַת מְלָאכָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא, הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. הַמְלַקֵּט עֵצִים, אִם לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהֵן, אִם לְהֶסֵּק, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים, אִם לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהוּא, אִם לִבְהֵמָה, כִּמְלֹא פִי הַגְּדִי. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת, בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רֹשֶׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזוֹ בֶן זוּגוֹ. אָמַר רַבִּי, מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל, שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּשְׁמוּאֵל, נֹחַ מִנָּחוֹר, דָּן מִדָּנִיֵּאל, גָּד מִגַּדִּיאֵל. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב. כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם, עַל שְׁנֵי כָתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִנְקָס, וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, חַיָּב. הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ, חַיָּב. הַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} כָּתַב בְּמַשְׁקִין, בְּמֵי פֵרוֹת, בַּאֲבַק דְּרָכִים, בַּאֲבַק הַסּוֹפְרִים, וּבְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, פָּטוּר. לְאַחַר יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, בְּפִיו וּבְמַרְפְּקוֹ, כָּתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לִכְתָב, וּכְתָב עַל גַּבֵּי כְתָב, נִתְכַּוֵּן לִכְתֹּב חֵי"ת וְכָתַב שְׁנֵי זַיְ"נִין, אֶחָד בָּאָרֶץ וְאֶחָד בַּקּוֹרָה, כָּתַב עַל שְׁנֵי כָתְלֵי הַבַּיִת, עַל שְׁנֵי דַפֵּי פִנְקָס וְאֵין נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה, פָּטוּר. כָּתַב אוֹת אַחַת נוֹטָרִיקוֹן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת בֵּין הָעַרְבַּיִם, רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. {{ק|'''בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃'''}} ====פרק יג==== {{ק|'''א'''}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה וְאַחַת עַל הָאָרִיג, חַיָּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, שִׁעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בַּנִּירִין, בַּקֵּרוֹס, בַּנָּפָה, בַּכְּבָרָה וּבַסַּל, חַיָּב. וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת, וְהַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} הַקּוֹרֵעַ בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ, וְכָל הַמְקַלְקְלִין, פְּטוּרִין. וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן, שִׁעוּרוֹ כַמְתַקֵּן. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} שִׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּץ וְהַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה, כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין, שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא הַסִּיט. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַצָּד צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת, חַיָּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, צִפּוֹר לַמִּגְדָּל, וּצְבִי לַבַּיִת וְלֶחָצֵר וְלַבֵּיבָרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הַבֵּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל, מְחֻסַּר צִידָה, פָּטוּר, וְשֶׁאֵינוֹ מְחֻסַּר צִידָה, חַיָּב. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו, חַיָּב. נָעֲלוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִין. לֹא יָכֹל אֶחָד לִנְעֹל וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִין. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. {{ש}} {{ק|'''ז'''}} יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִלְּאָהוּ, יָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִלְּאָהוּ, הַשֵּׁנִי חַיָּב. יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִלְּאָהוּ, וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב בְּצִדּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ, הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. הָא לְמַה זֶּה דוֹמֶה, לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ. {{ק|'''קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃'''}} ====פרק יד==== {{ק|'''א'''}} שְׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב. וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר, הַצָּדָן לְצֹרֶךְ, חַיָּב, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, פָּטוּר. חַיָּה וְעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, הַצָּדָן פָּטוּר, וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} אֵין עוֹשִׂין הִילְמִי בְשַׁבָּת, אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא אֶת מֵי הַמֶּלַח וְטוֹבֵל בָּהֶן פִּתּוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא הוּא הִילְמִי, בֵּין מְרֻבֶּה וּבֵין מֻעָט. וְאֵלוּ הֵן מֵי מֶלַח הַמֻּתָּרִין, נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּתְּחִלָּה לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הַמֶּלַח. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹב יוֹן בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר וְשׁוֹתֶה אַבּוּב רוֹעֶה. כָּל הָאֳכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה, וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה, חוּץ מִמֵּי דְקָלִים וְכוֹס עִקָּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן לַיְרוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ, וְסָךְ שֶׁמֶן עִקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנָּיו, לֹא יִגְמַע בָּהֶן אֶת הַחֹמֶץ, אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפֵּא נִתְרַפֵּא. הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו, לֹא יָסוּךְ יַיִן וְחֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן, וְלֹא שֶׁמֶן וֶרֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶרֶד עַל מַכּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן דַּרְכָּם לָסוּךְ בַּחֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם. {{ק|'''מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃'''}} ====פרק טו==== {{ק|'''א'''}} אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן, קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְאַחַת מִיָּדָיו, אֵין חַיָּבִין עָלָיו. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין. קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ, וְחוּטֵי סְבָכָה וְשֶׁל פְּסִיקְיָא, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן, וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא. קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא, אֲבָל לֹא בְחֶבֶל. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, אֵין חַיָּבִין עָלָיו. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים, וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת, וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. (אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּשַׁבָּת. {{ק|'''לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃'''}} ====פרק טז==== {{ק|'''א'''}} כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה, בֵּין שֶׁקּוֹרִין בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵין קוֹרִין בָּהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּתוּבִים בְּכָל לָשׁוֹן, טְעוּנִים גְּנִיזָה. וּמִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִין בָּהֶן, מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, וְתִיק הַתְּפִלִּין עִם הַתְּפִלִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת. וּלְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן, לְמָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְפֻלָּשׁ. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אַף לִמְפֻלָּשׁ. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת, הָרָאוּי לְאָדָם לְאָדָם, הָרָאוּי לִבְהֵמָה לִבְהֵמָה. כֵּיצַד. נָפְלָה דְלֵקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת, מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת, בְּשַׁחֲרִית, מַצִּילִין מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, בְּמִנְחָה, מְזוֹן סְעֻדָּה אֶחָת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם מַצִּילִין מְזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} מַצִּילִין סַל מָלֵא כִכָּרוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעֻדּוֹת, וְעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה, וְחָבִית שֶׁל יַיִן. וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם. וְאִם הָיוּ פִקְחִין, עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן אַחַר הַשַּׁבָּת. לְהֵיכָן מַצִּילִין אוֹתָן, לְחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת. בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, אַף לְשֶׁאֵינָהּ מְעֹרָבֶת. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} וּלְשָׁם מוֹצִיא כָל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ, וְלוֹבֵשׁ כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לִלְבּשׁ, וְעוֹטֵף כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לַעֲטֹף. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שְׁמֹנָה עָשָׂר כֵּלִים. וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר, פּוֹרְסִין עוֹר שֶׁל גְּדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶן אֶת הָאוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ. וְעוֹשִׂין מְחִצָּה בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִין מַיִם, לְפִי שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר וְהֵן מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת, אֵין אוֹמְרִים לוֹ כַּבֵּה וְאַל תְּכַבֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן, אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶן. {{ש}} {{ק|'''ז'''}} כּוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶאֱחֹז בַּקּוֹרָה, וְעַל צוֹאָה שֶׁל קָטָן, וְעַל עַקְרָב שֶׁלֹּא תִשֹּׁךְ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב, וְאָמַר, חוֹשְׁשָׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת. {{ש}} {{ק|'''ח'''}} נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר, מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. מִלֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ, מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. עָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, יוֹרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה, וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים. {{ק|'''אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃'''}} ===לסעודה שלישית=== ====פרק יז==== {{ק|'''א'''}} כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין בְּשַׁבָּת וְדַלְתוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרְקוּ בְשַׁבָּת. שֶׁאֵינָן דּוֹמִין לְדַלְתוֹת הַבַּיִת, לְפִי שֶׁאֵינָן מִן הַמּוּכָן. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} נוֹטֵל אָדָם קֻרְנָס לְפַצֵּעַ בּוֹ אֶת הָאֱגוֹזִים, וְקֻרְדֹּם לַחְתֹּךְ אֶת הַדְּבֵלָה. מְגֵרָה, לִגְרֹר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָה. מַגְרֵפָה, לִגְרֹף בָּהּ אֶת הַגְּרוֹגָרוֹת. אֶת הָרַחַת וְאֶת הַמַּזְלֵג, לָתֵת עָלָיו לְקָטָן. אֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכָּר, לִתְחֹב בּוֹ. מַחַט שֶׁל יָד, לִטֹּל בּוֹ אֶת הַקּוֹץ, וְשֶׁל סַקָּאִים, לִפְתֹּחַ בּוֹ אֶת הַדָּלֶת. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} קָנֶה שֶׁל זֵיתִים, אִם יֵשׁ קֶשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ, מְקַבֵּל טֻמְאָה, וְאִם לָאו, אֵין מְקַבֵּל טֻמְאָה. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִטָּל בְּשַׁבָּת. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין, חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁל מַחֲרֵשָׁה. כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִין לְצֹרֶךְ וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵין נִטָּלִין אֶלָּא לְצֹרֶךְ. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} כָּל הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת, שִׁבְרֵיהֶן נִטָּלִין עִמָּהֶן, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה. שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הֶחָבִית. שִׁבְרֵי זְכוּכִית, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הַפָּךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן. שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לִצּוֹק לְתוֹכָן מִקְפָּה. וְשֶׁל זְכוּכִית לִצּוֹק לְתוֹכָן שָׁמֶן. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵרוּיָה, אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת, מְמַלְּאִין בָּהּ. וְאִם לָאו, אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ. זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בְטָפִיחַ, מְמַלְּאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת. {{ש}} {{ק|'''ז'''}} פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי, פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו, אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ. {{ש}} {{ק|'''ח'''}} כָּל כִּסּוּיֵי הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה נִטָּלִים בְּשַׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּכִסּוּי קַרְקַע, אֲבָל בְּכִסּוּי הַכֵּלִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִטָּלִים בְּשַׁבָּת. {{ק|'''הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃'''}} ====פרק יח==== {{ק|'''א'''}} מְפַנִּין אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קֻפּוֹת שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל תְּבוּאָה מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים וּמִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָר. מְפַנִּין תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וּדְמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַתֻּרְמוֹס הַיָּבֵשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לַעֲנִיִּים. אֲבָל לֹא אֶת הַטֶּבֶל, וְלֹא מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, וְלֹא אֶת הַלּוּף, וְלֹא הַחַרְדָּל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בְּלוּף, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל עוֹרְבִין. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים, אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה, מְטַלְטְלִין אוֹתָן. וְאִם לָאו, אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. כּוֹפִין אֶת הַסַּל לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ וְיֵרְדוּ. תַּרְנְגֹלֶת שֶׁבָּרְחָה, דּוֹחִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס. מְדַדִּין עֲגָלִין וּסְיָחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵל אַחַת וּמֵנִיחַ אַחַת, אֲבָל אִם הָיָה גוֹרֵר, אָסוּר. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב, אֲבָל מְסַעֲדִין. וּמְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בְּשַׁבָּת, וְקוֹרִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת, וְקוֹשְׁרִין אֶת הַטַּבּוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף חוֹתְכִין. וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בְּשַׁבָּת. {{ק|'''אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃ מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃'''}} ====פרק יט==== {{ק|'''א'''}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מְבִיאוֹ בְשַׁבָּת מְגֻלֶּה. וּבַסַּכָּנָה, מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִין וְלַעֲשׂוֹת כְּלִי בַרְזֶל. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בְשַׁבָּת, מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן. אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לוֹעֵס בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן. אִם לֹא טָרַף יַיִן וְשֶׁמֶן מֵעֶרֶב שַׁבָּת, יִנָּתֵן זֶה בְעַצְמוֹ וְזֶה בְעַצְמוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא, וַאֲפִלּוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן, בֵּין לִפְנֵי הַמִּילָה וּבֵין לְאַחַר הַמִּילָה, וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד, אֲבָל לֹא בִכְלִי. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים.{{ממס|בראשית לד כה}} סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּאַנְדְּרוֹגִינוֹס. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי תִינוֹקוֹת, אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בְּשַׁבָּת, חַיָּב. אֶחָד לָמוּל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בְּשַׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בְּשַׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} קָטָן נִמּוֹל לִשְׁמֹנָה, לְתִשְׁעָה, וְלַעֲשָׂרָה, וּלְאַחַד עָשָׂר, וְלִשְׁנֵים עָשָׂר, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. הָא כֵּיצַד. כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמֹנָה. נוֹלַד לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה. יוֹם טוֹב לְאַחַר הַשַּׁבָּת, נִמּוֹל לְאַחַד עָשָׂר. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר. קָטָן הַחוֹלֶה, אֵין מוֹהֲלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} אֵלּוּ הֵן צִיצִין הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה, בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה. וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. וְאִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר, מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה, כְּאִלּוּ לֹא מָל. {{ק|'''שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃'''}} ====פרק כ==== {{ק|'''א'''}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְנוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין תּוֹלִין אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְשַׁבָּת, אֲבָל נוֹתְנִין לַתְּלוּיָה בְיוֹם טוֹב. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּלּוּ, וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בְּסוּדָרִין וּבִכְפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְעוֹשִׂין אֵנוּמְלִין בְּשַׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בְּשַׁבָּת, בְּכוֹס, בְּיוֹם טוֹב, בְּלָגִין, וּבַמּוֹעֵד, בְּחָבִית. רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} אֵין שׁוֹרִין אֶת הַחִלְתִּית בְּפוֹשְׁרִין, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַחֹמֶץ. וְאֵין שׁוֹרִין אֶת הַכַּרְשִׁינִין וְלֹא שָׁפִין אוֹתָן, אֲבָל נוֹתֵן לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכַּלָּה. אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בִּכְבָרָה, וְלֹא יִתְּנֶנּוּ עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמֹּץ, אֲבָל נוֹטֵל הוּא בִכְבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הָאֵבוּס. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} גּוֹרְפִין מִלִּפְנֵי הַפְּטָם, וּמְסַלְּקִין לִצְדָדִין מִפְּנֵי הָרְעִי, דִּבְרֵי רַבִּי דוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה זוֹ וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְהֵמָה זוֹ בְּשַׁבָּת. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין, מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ. מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים, מַתִּירִין, אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין, לֹא יִגַּע בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה מֻתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מַתִּיר אֶת כֻּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ. {{ק|'''צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃'''}} ====פרק כא==== {{ק|'''א'''}} נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ, וְכַלְכַּלָּה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ. וּמְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְמֵאָה עִם הַטְּהוֹרָה וְעִם הַחֻלִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדֻמָּע בְּאֶחָד וּמֵאָה. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית, מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. הָיְתָה בֵין הֶחָבִיּוֹת, מַגְבִּיהַּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְהִיא נוֹפֶלֶת. מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר, נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת. הָיְתָה עָלָיו לַשְׁלֶשֶׁת, מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. הָיְתָה שֶׁל עוֹר, נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַגְבִּיהִין מִן הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטֵל אֶת הַטַּבְלָה כֻלָּהּ וּמְנַעֲרָהּ. מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּרוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת וְשֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין וְשֵׂעָר שֶׁל עֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה. סְפוֹג, אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה, מְקַנְּחִין בּוֹ, וְאִם לָאו, אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִטָּל בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. {{ק|'''אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃ לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃'''}} ====פרק כב==== {{ק|'''א'''}} חָבִית שֶׁנִּשְׁבְּרָה, מַצִּילִין הֵימֶנָּה מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִסְפֹּג. אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין, וְאִם יָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם לְאֳכָלִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר, וְאִם לְמַשְׁקִין, הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְיָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} כֹּל שֶׁבָּא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בְּשַׁבָּת, וְכֹל שֶׁלֹּא בָא בְחַמִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מְדִיחִין אוֹתוֹ בְחַמִּין בְּשַׁבָּת, חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן, וְדָגִים מְלוּחִים קְטַנִּים וְקוּלְיָס הָאִסְפָּנִין, שֶׁהֲדָחָתָן זוֹ הִיא גְמַר מְלַאכְתָּן. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֶאֱכֹל הֵימֶנָּה גְרוֹגָרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת כְּלִי. וְאֵין נוֹקְבִים מְגוּפָה שֶׁל חָבִית, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ. וְאִם הָיְתָה נְקוּבָה, לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ שַׁעֲוָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בַּעֲרָב, וְאָמַר, חוֹשְׁשָׁנִי לוֹ מֵחַטָּאת. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר, וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּנּוּ, וְאֶת הַצּוֹנֵן בַּחַמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ בְּמַיִם, מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה, אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלוּנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ. אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן. {{ש}} {{ק|'''ו'''}} סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִם, אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין וְלֹא מִתְגָּרְדִין. אֵין יוֹרְדִין לְקוֹרְדִּימָה, וְאֵין עוֹשִׂין אַפִּקְטְוִזִין, וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן, וְאֵין מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר. מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ וְרַגְלוֹ, לֹא יִטְרְפֵם בְּצוֹנֵן, אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא. {{ק|'''נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃'''}} ====פרק כג==== {{ק|'''א'''}} שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַלְוֵנִי, וְכֵן הָאִשָּׁה מֵחֲבֶרְתָּהּ כִּכָּרוֹת. וְאִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ, מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר שַׁבָּת. וְכֵן עֶרֶב פֶּסַח בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ וְנוֹטֵל אֶת פִּסְחוֹ, וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר יוֹם טוֹב. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} מוֹנֶה אָדָם אֶת אוֹרְחָיו וְאֶת פַּרְפְּרוֹתָיו מִפִּיו, אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב. וּמֵפִיס עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְדוֹלָה כְּנֶגֶד קְטַנָּה, מִשּׁוּם קֻבְיָא. וּמַטִּילִין חֲלָשִׁים עַל הַקָּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ פוֹעֲלִים. אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וּלְהָבִיא פֵרוֹת, אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר, וּמֵבִיא פֵרוֹת בְּיָדוֹ. כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל, כֹּל שֶׁאֲנִי זַכַּאי בַּאֲמִירָתוֹ, רַשַּׁאי אֲנִי לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַלָּה, וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. גּוֹי שֶׁהֵבִיא חֲלִילִין בְּשַׁבָּת, לֹא יִסְפֹּד בָּהֶן יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. עָשׂוּ לוֹ אָרוֹן וְחָפְרוּ לוֹ קֶבֶר, יִקָּבֵר בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הַמֵּת, סָכִין וּמְדִיחִין אוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיזוּ בוֹ אֵבֶר. שׁוֹמְטִין אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו וּמַטִּילִין אוֹתוֹ עַל הַחֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין. קוֹשְׁרִים אֶת הַלֶּחִי, לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף. וְכֵן קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, סוֹמְכִין אוֹתָהּ בְּסַפְסָל אוֹ בַּאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה, לֹא שֶׁתַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תוֹסִיף. אֵין מְעַמְּצִין אֶת הַמֵּת בְּשַׁבָּת, וְלֹא בְחֹל עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ. וְהַמְעַמֵּץ עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים. {{ק|'''שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃ מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃'''}} ====פרק כד==== {{ק|'''א'''}} מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, נוֹתֵן כִּיסוֹ לְנָכְרִי, וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי, מְנִיחוֹ עַל הַחֲמוֹר. הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּטָּלִין בְּשַׁבָּת, וְשֶׁאֵינָן נִטָּלִין בְּשַׁבָּת, מַתִּיר אֶת הַחֲבָלִים, וְהַשַּׂקִּין נוֹפְלִין מֵאֲלֵיהֶם. {{ש}} {{ק|'''ב'''}} מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה, וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַכֵּפִין, אֲבָל לֹא אֶת הַזֵּרִין. אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין לִפְנֵי בְהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִין לַדַּקָּה. {{ש}} {{ק|'''ג'''}} אֵין אוֹבְסִין אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִין, אֲבָל מַלְעִיטִין. וְאֵין מַמְרִים אֶת הָעֲגָלִים, אֲבָל מַלְעִיטִין. וּמְהַלְקְטִין לַתַּרְנְגוֹלִין. וְנוֹתְנִין מַיִם לַמֻּרְסָן, אֲבָל לֹא גוֹבְלִים. וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשֹּׁבָךְ, אֲבָל נוֹתְנִין לִפְנֵי אֲוָזִים וְתַרְנְגוֹלִים וְלִפְנֵי יוֹנֵי הָרְדְּסִיּוֹת. {{ש}} {{ק|'''ד'''}} מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן. {{ש}} {{ק|'''ה'''}} מְפִירִין נְדָרִים בְּשַׁבָּת, וְנִשְׁאָלִין לִדְבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת. פּוֹקְקִין אֶת הַמָּאוֹר, וּמוֹדְדִין אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת הַמִּקְוֶה. וּמַעֲשֶׂה בִימֵי אָבִיו שֶׁל רַבִּי צָדוֹק וּבִימֵי אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁפָּקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בְּטָפִיחַ, וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקֵדָה בְגֶמִי, לֵידַע אִם יֵשׁ בַּגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו. וּמִדִּבְרֵיהֶן לָמַדְנוּ, שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בְּשַׁבָּת. {{ק|'''מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃ אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃ כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃'''}} [[קטגוריה:סדרי לימוד]] ediyr7kebh1xdwgut0w1r948v58fms2 0 1720408 3007432 3002035 2026-04-22T16:18:34Z מו יו הו 37729 3007432 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר הקטן והעלוב אלעזר חזק'''}} צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם עֲלוּבָיִךְ, שָׁלֵם בְּכִי אוֹי וְהוֹי עַל שֹׁד מְאַהֲבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן {{סי|אֲ}}שֶׁר הָיְתָה עֶלֶז כְּלִילוֹת בְּיוֹף מָשׂוֹשׂ וְצַהַל וְגִיל תֻּפֵּי כְּרוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן {{סי|בְּ}}כִי תִתְּנִי, פּוּגַת לְבַל תִּתְּנִי, זַעֲקִי וְעָפָר שְׁחִי עַל שֹׁד נְדִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹחִי כְּתַנִּין אֲשֶׁר שׁוֹאֲפָה בְּנוֹת יַעֲנָה לִבְשִׁי דְמָעוֹת וְסוּת מַר עַל קְרוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶף כְּנַחַל רְדִי עַל בַּעֲלֵךְ דּוֹד אֲשֶׁר שִׁכַּח וְהִרְבָּה הֲרוֹג נִצָּב סְבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|הָ}}יָה כְאוֹיֵב וְלֹא חָמַל כְּמִכְמָר וְתוֹא וַיַּהֲרוֹג יַעֲקֹב וַיּוֹר שְׁבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|וַ}}יִּקְרָא מִסְפַּד בְּכִי כְּאָבֵל בְּמַר בַּמִּסְתָּרִים וְקוֹל הוֹי עַל חֲבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|זָ}}כוֹר פְּאֵר בֵּן בְּכוֹר צָעַק בְּקוֹל כַּאֲרִי אַתְּ נַחֲלָתִי וְאָז יָשִׂישׂ לְטוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|חַ}}לּוֹת שְׁנוֹת עֹז יְמִין עֶלְיוֹן לְאָחוֹר וְשָׁב וַאֲנִי שְׁבוּיָה וְהוּא אָסוּר בְּעוֹצְבָיִךְ{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם בְּמֶתֶק שְׂפַת לָשׁוֹן בְּמַעַר כְּרוּב עַתָּה כְּלַעֲנָה וְרוֹשׁ רֹב מַכְאוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|י}}וֹם מַר מְבוּכָה בְּהוֹי אֶבְכֶּה כְּהָמֵר בְּכוֹר הֵן כִּבְתוּלָה אֱלִי עַל מַעֲרָבָיִךְ{{ש}} {{סי|כִּ}} יוֹם מְבוּסָה כְּטִיט חוּצוֹת בְּמַדְמֵן וְאוֹי בָּנִים חֲשׁוּבִים כְּקִיא עַל רֹב עֲצַבָּיךְ{{ש}} {{סי|ל}}וּ רָד גְּאוֹן יַעֲקֹב יִרְאֶה לְמַכְאוֹב בְּנוֹ נֶחְפָּשׂ כְּמַטְמוֹן וְגַם חָמְסוּ עֲקֵבָיִךְ{{ש}} {{סי|מַ}}יִם בְּבַת עֵין יְמִין תֵּרְדִי עֲלֵי עֵין שְׂמֹאל שָׁבַת מְשׂוֹשׂ גִּיל וְגַם תֻּפֵּי נְקָבָיִךְ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁבָּה כְּבוֹדֵךְ וְדַל נָפוּץ וְנִבְזֶה כְּלִי חֵפֶץ בְּלִי בוֹ בְּחֵטְא בַּעֲוֹן מְשׁוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|סָ}}ר צֵל וְשׁוֹמֵר יְמִין שֶׁמֶשׁ וְאוֹר קָדְרוּ חָשַׁךְ מְאוֹר עֶלְיוֹן נָשַׁף כְּכוֹכְבָיִךְ{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָה וְקָרְבָּן אֲשֶׁר שִׁכַּח לְצִיּוֹן וְתוֹר יוֹנָה וְנִסּוּךְ בְּיַיִן אֵין מְקָרְבָיִךְ{{ש}} {{סי|פֶּ}}תַח בְּפָתְחוֹ וְלֹא חָמַל כְּאַכְזָר הֲפֹךְ יָד לַהֲנָפָה בְּשָׁוְא הִגְבִּיר מְרִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן בְּכִי עַל יְפִי חָכְמָה וְרַבַּת עֲלֵי כָל גּוֹי וְעַתָּה רְדִי מִכְּבוֹד רְכוּבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן בְּכִי עַל דְּבִיר אָרוֹן וְאַיֵּה הֲדַר מַלְכֵּךְ הֲלֹא חָשׁ וְעָף בָּרַח בְּכוּבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן רְאִי אֶת מְקוֹם הֵיכָל מְקוֹם מֻקְטָר שֻׁלְחָן וְכָל יוֹם אֲהָהּ עַל מַדְאוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן זְהַב גַּפְנֵךְ סָגוּר כְּרוּבֵי מְעַר אוּלָם אֲרִיאֵל וְכָל מֶגֶד תְּנוּבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן וְשָׁלֵם בְּכִי אַיֵּה זְקֵנִים וְגַם שָׂרִים נְבִיאִים וְאֹם שָׁכוֹל גְּלָבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן וְאַיֵּה בְּנֵי אַהֲרֹן לְוִיִּם בְּקוֹל דִּגְלֵי דְגָלִים וְאָן שָׂבִים וְרוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן מְקוֹם מַלְכוּת אוֹר צַח הֲלֹא הָאֳפַל קִצֵּךְ הֲלֹא בָא מְקוֹר יָבֵשׁ וְגֵבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן הֲלֹא יָצְאוּ שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב הָחְבְּאוּ עֲדֵי עֵת זְמַן תַּם חֵטְא וְחוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן בְּקוֹל מַר בְּכִי קִרְאִי לְבַעֲלֵךְ בְּרֹן אוּלַי בְּנַפְשׁוֹ כְּסוֹף יָחִישׁ לְקִצְבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן הֲלֹא זַעֲקִי אִישֵׁךְ אֲשֶׁר יַעֲנֶה יִזְכּוֹר אֲהוּבִים וְקֵץ כֵּס יָהּ מְחַבְּבָיִךְ{{ש}} {{סי|קִ}}צֵּךְ וְקֵץ הַיָּמִין עוֹרֵר וְהוֹשַׁע יְמִין אִם אֶשְׁכְּחָה נָּא לְעִיר מִנְחַת תְּנוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|רֹ}}אשִׁי כְּטַל אוֹר רְסִיס אֶכְפּוֹל כְּתֻבָּה לְאֵם כָּאָב וְכָאֵם הֲלֹא אֶעְשֶׂה לְאוֹהֲבָיִךְ{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי רְאֵה אֶת בְּכוֹר בִּנְךָ בְּכַף אוֹיְבִים נָקָם לְבוּשׁ יַעֲטֶה בַּחֲנִית לְהָבָיִךְ{{ש}} {{סי|תָּ}}דִין גְּוִיַּת דְּמֵי צֹאנְךָ אֲשֶׁר שָׁפְכוּ, תִּקְרָא שְׁנַת טוֹב דְּרוֹר תַּהֲרוֹס לְקָבָיִךְ{{ש}} {{סי|אָ}}הּ הַחֲבִיבִים כְּבֵן הִנָּם מְאוֹס דִּרְאוֹן הוּבְאוּ בְכָל מַשְׁמֵד בִּלְשׁוֹן כְּלָבָיִךְ{{ש}} {{סי|לִ}}סְקוֹל וְגַם לִשְׂרוֹף לַחֲנוֹק וְגַם לַהֲרוֹג לֶאֱפוֹן וְגַם לִתְלוֹת לִקְבּוֹר לְבוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|עִ}}וְּרוּ לְאִישׁוֹן וּבַת, קִצְצוּ יְדֵי בִּנְךָ, עָצְרוּ בְּבֵית בַּד בְּנֵי תָם הֵם סְחוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|זֵ}}רוּם בְּחֹמֶר וְטִיט מִן הַר לְשִׁפְלָה גְּלוֹל פָּשְׁטוּ לְעוֹר צֹאן בְּנָךְ נָסְרוּ נְבוֹנָיִךְ{{ש}} {{סי|רָ}}מְסוּ וְסָרְקוּ בְּשַׂר עַמָּךְ הֲרוּגֵי שְׁמָךְ לִבְּנוּ אֲבָנִים שְׂרוֹף חֵילָךְ וְצוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|הָ}}רְגוּ בְּאֵין מָאֳמָד, טָבְחוּ טְבוֹח שְׁחוֹט טָבְעוּ בְּמֵי בוֹר וְתוֹךְ נַחַל וּבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|קִ}}צְצוּ וְגַם הָרְסוּ מִקְדָּשׁ וּבֵית מִשְׁכְּנוֹת, שָׂרְפוּ סְפָרִים וְגַם לוֹמְדִים אֲבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|טַ}}ף כֹּל וְהָאָב וְאֵם יַחַד הֲלֹא זָבְחוּ, שִׁחֲתוּ לְעֵץ מַאֲכָל עוֹדוֹ בְּאִבָּיִךְ{{ש}} {{סי|נָ}}פְלוּ חֲמוּדִים וְגַם סוֹפְרִים וְגַם מִשְׁנִים זַכִּים חֲסִידִים בְּטִיט נְגְרְרוּ עֲרָבָיִךְ{{ש}} {{סי|הֻ}}כּוּ חֲסִידוֹת וְגַם נָשִׁים חֲשׁוּבוֹת, וְאֵיךְ עֵרוֹם וְעֶרְיָה גְּלוֹת נֶחְמְדוּ מְהַבְהֲבָיִךְ{{ש}} {{סי|עָ}}שׂוּ בְנֵי עַוְלָה, בָּזוּ וְגַם שָׁלְלוּ קַרְקַר וְגַם חִלְּקוּ כֶּסֶף זְהָבָיִךְ{{ש}} {{סי|לָ}}עֲגוּ מְשָׁכוּם כְּמוֹ סָחוֹב וְגַם הַשְׁלֵךְ דֹּמֶן בְּעֵרוֹם וְהֵן צָחוֹת צְהוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|וָ}}תִיק וְדוֹמֵם חֲסוֹם לָמָּה כְּאִישׁ נִדְהָם הִגְבַּרְתָּ הֵן לְגוֹי נוֹטֵר לְאָהֳבָיִךְ{{ש}} {{סי|בַּ}}דָּם בְּגָדִים צְבַע שָׁפְכוּ כְּמוֹ נַחֲלַי תִּנְקוֹם נְקוֹם עַל בְּנֵי נֵכָר וְזָבָיִךְ{{ש}} {{סי|אֶ}}בֶן שְׁתִיָּה אֲשֶׁר טָבְעָה בְהֵיכָל זְקוֹף גֶּפֶן אֲשֶׁר נָטְעָה תִּפְקוֹד עֲנָבָיִךְ{{ש}} {{סי|לִ}}בֵּךְ הֲלֹא גִיל וְשׂוֹשׂ בָּעֵת אֲשֶׁר יֶאֱסוֹף עַמֵּךְ בְּקִרְבֵּךְ כְּטַל זַרְזִיף רְבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן לְהַר בֵּית שָׂדֶה נָכוֹן בְּגֹדֶשׁ שְׁלִישׁ יָרוּם וְגָבַהּ מְאֹד זֶבֶד מְלֻבָּיִךְ{{ש}} {{סי|זֹ}}את אֶל לְבָבִי אֲשַׁו אוֹחִיל אֲחַכֶּה וְהוּא חָנְנֵךְ יְחַכֶּה חֲפוֹץ שִׁירָה בְּנִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן לְצִיּוֹן בְּקוֹל שָׁלֵם תְּבַשֵּׁר עֲלִי עַל הַר הֲלֹא יִשְׁעֵךְ בָּא עָב בְּעָבָיִךְ{{ש}} {{סי|חָזָק}} הֲלֹא בָא בְּגִיל לִבְעוֹל בְּתוּלָה בְּעִיר מָשׂוֹשׂ לְנַחֵם יְגוֹנֵךְ שׂוֹשׂ לְשָׁבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם חֲשׁוּבָיִךְ, שָׁלם בְּמָחוֹל לְכִי עִם עוּל וְשָׂבָיִךְ.<noinclude> [[קטגוריה:ציונים (קינות)]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:סי אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 5opaonc1ckw7b3p0ymexfvk96zvb19i 3007434 3007432 2026-04-22T16:18:46Z מו יו הו 37729 הסרת [[קטגוריה:סי אלפביתי]]; הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3007434 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אלעזר הקטן והעלוב אלעזר חזק'''}} צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם עֲלוּבָיִךְ, שָׁלֵם בְּכִי אוֹי וְהוֹי עַל שֹׁד מְאַהֲבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן {{סי|אֲ}}שֶׁר הָיְתָה עֶלֶז כְּלִילוֹת בְּיוֹף מָשׂוֹשׂ וְצַהַל וְגִיל תֻּפֵּי כְּרוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן {{סי|בְּ}}כִי תִתְּנִי, פּוּגַת לְבַל תִּתְּנִי, זַעֲקִי וְעָפָר שְׁחִי עַל שֹׁד נְדִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹחִי כְּתַנִּין אֲשֶׁר שׁוֹאֲפָה בְּנוֹת יַעֲנָה לִבְשִׁי דְמָעוֹת וְסוּת מַר עַל קְרוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|דֶּ}}לֶף כְּנַחַל רְדִי עַל בַּעֲלֵךְ דּוֹד אֲשֶׁר שִׁכַּח וְהִרְבָּה הֲרוֹג נִצָּב סְבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|הָ}}יָה כְאוֹיֵב וְלֹא חָמַל כְּמִכְמָר וְתוֹא וַיַּהֲרוֹג יַעֲקֹב וַיּוֹר שְׁבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|וַ}}יִּקְרָא מִסְפַּד בְּכִי כְּאָבֵל בְּמַר בַּמִּסְתָּרִים וְקוֹל הוֹי עַל חֲבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|זָ}}כוֹר פְּאֵר בֵּן בְּכוֹר צָעַק בְּקוֹל כַּאֲרִי אַתְּ נַחֲלָתִי וְאָז יָשִׂישׂ לְטוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|חַ}}לּוֹת שְׁנוֹת עֹז יְמִין עֶלְיוֹן לְאָחוֹר וְשָׁב וַאֲנִי שְׁבוּיָה וְהוּא אָסוּר בְּעוֹצְבָיִךְ{{ש}} {{סי|טֶ}}רֶם בְּמֶתֶק שְׂפַת לָשׁוֹן בְּמַעַר כְּרוּב עַתָּה כְּלַעֲנָה וְרוֹשׁ רֹב מַכְאוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|י}}וֹם מַר מְבוּכָה בְּהוֹי אֶבְכֶּה כְּהָמֵר בְּכוֹר הֵן כִּבְתוּלָה אֱלִי עַל מַעֲרָבָיִךְ{{ש}} {{סי|כִּ}} יוֹם מְבוּסָה כְּטִיט חוּצוֹת בְּמַדְמֵן וְאוֹי בָּנִים חֲשׁוּבִים כְּקִיא עַל רֹב עֲצַבָּיךְ{{ש}} {{סי|ל}}וּ רָד גְּאוֹן יַעֲקֹב יִרְאֶה לְמַכְאוֹב בְּנוֹ נֶחְפָּשׂ כְּמַטְמוֹן וְגַם חָמְסוּ עֲקֵבָיִךְ{{ש}} {{סי|מַ}}יִם בְּבַת עֵין יְמִין תֵּרְדִי עֲלֵי עֵין שְׂמֹאל שָׁבַת מְשׂוֹשׂ גִּיל וְגַם תֻּפֵּי נְקָבָיִךְ{{ש}} {{סי|נִ}}שְׁבָּה כְּבוֹדֵךְ וְדַל נָפוּץ וְנִבְזֶה כְּלִי חֵפֶץ בְּלִי בוֹ בְּחֵטְא בַּעֲוֹן מְשׁוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|סָ}}ר צֵל וְשׁוֹמֵר יְמִין שֶׁמֶשׁ וְאוֹר קָדְרוּ חָשַׁךְ מְאוֹר עֶלְיוֹן נָשַׁף כְּכוֹכְבָיִךְ{{ש}} {{סי|ע}}וֹלָה וְקָרְבָּן אֲשֶׁר שִׁכַּח לְצִיּוֹן וְתוֹר יוֹנָה וְנִסּוּךְ בְּיַיִן אֵין מְקָרְבָיִךְ{{ש}} {{סי|פֶּ}}תַח בְּפָתְחוֹ וְלֹא חָמַל כְּאַכְזָר הֲפֹךְ יָד לַהֲנָפָה בְּשָׁוְא הִגְבִּיר מְרִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יּוֹן בְּכִי עַל יְפִי חָכְמָה וְרַבַּת עֲלֵי כָל גּוֹי וְעַתָּה רְדִי מִכְּבוֹד רְכוּבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן בְּכִי עַל דְּבִיר אָרוֹן וְאַיֵּה הֲדַר מַלְכֵּךְ הֲלֹא חָשׁ וְעָף בָּרַח בְּכוּבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן רְאִי אֶת מְקוֹם הֵיכָל מְקוֹם מֻקְטָר שֻׁלְחָן וְכָל יוֹם אֲהָהּ עַל מַדְאוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן זְהַב גַּפְנֵךְ סָגוּר כְּרוּבֵי מְעַר אוּלָם אֲרִיאֵל וְכָל מֶגֶד תְּנוּבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן וְשָׁלֵם בְּכִי אַיֵּה זְקֵנִים וְגַם שָׂרִים נְבִיאִים וְאֹם שָׁכוֹל גְּלָבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן וְאַיֵּה בְּנֵי אַהֲרֹן לְוִיִּם בְּקוֹל דִּגְלֵי דְגָלִים וְאָן שָׂבִים וְרוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן מְקוֹם מַלְכוּת אוֹר צַח הֲלֹא הָאֳפַל קִצֵּךְ הֲלֹא בָא מְקוֹר יָבֵשׁ וְגֵבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן הֲלֹא יָצְאוּ שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב הָחְבְּאוּ עֲדֵי עֵת זְמַן תַּם חֵטְא וְחוֹבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן בְּקוֹל מַר בְּכִי קִרְאִי לְבַעֲלֵךְ בְּרֹן אוּלַי בְּנַפְשׁוֹ כְּסוֹף יָחִישׁ לְקִצְבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן הֲלֹא זַעֲקִי אִישֵׁךְ אֲשֶׁר יַעֲנֶה יִזְכּוֹר אֲהוּבִים וְקֵץ כֵּס יָהּ מְחַבְּבָיִךְ{{ש}} {{סי|קִ}}צֵּךְ וְקֵץ הַיָּמִין עוֹרֵר וְהוֹשַׁע יְמִין אִם אֶשְׁכְּחָה נָּא לְעִיר מִנְחַת תְּנוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|רֹ}}אשִׁי כְּטַל אוֹר רְסִיס אֶכְפּוֹל כְּתֻבָּה לְאֵם כָּאָב וְכָאֵם הֲלֹא אֶעְשֶׂה לְאוֹהֲבָיִךְ{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי רְאֵה אֶת בְּכוֹר בִּנְךָ בְּכַף אוֹיְבִים נָקָם לְבוּשׁ יַעֲטֶה בַּחֲנִית לְהָבָיִךְ{{ש}} {{סי|תָּ}}דִין גְּוִיַּת דְּמֵי צֹאנְךָ אֲשֶׁר שָׁפְכוּ, תִּקְרָא שְׁנַת טוֹב דְּרוֹר תַּהֲרוֹס לְקָבָיִךְ{{ש}} {{סי|אָ}}הּ הַחֲבִיבִים כְּבֵן הִנָּם מְאוֹס דִּרְאוֹן הוּבְאוּ בְכָל מַשְׁמֵד בִּלְשׁוֹן כְּלָבָיִךְ{{ש}} {{סי|לִ}}סְקוֹל וְגַם לִשְׂרוֹף לַחֲנוֹק וְגַם לַהֲרוֹג לֶאֱפוֹן וְגַם לִתְלוֹת לִקְבּוֹר לְבוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|עִ}}וְּרוּ לְאִישׁוֹן וּבַת, קִצְצוּ יְדֵי בִּנְךָ, עָצְרוּ בְּבֵית בַּד בְּנֵי תָם הֵם סְחוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|זֵ}}רוּם בְּחֹמֶר וְטִיט מִן הַר לְשִׁפְלָה גְּלוֹל פָּשְׁטוּ לְעוֹר צֹאן בְּנָךְ נָסְרוּ נְבוֹנָיִךְ{{ש}} {{סי|רָ}}מְסוּ וְסָרְקוּ בְּשַׂר עַמָּךְ הֲרוּגֵי שְׁמָךְ לִבְּנוּ אֲבָנִים שְׂרוֹף חֵילָךְ וְצוֹבָיִךְ{{ש}} {{סי|הָ}}רְגוּ בְּאֵין מָאֳמָד, טָבְחוּ טְבוֹח שְׁחוֹט טָבְעוּ בְּמֵי בוֹר וְתוֹךְ נַחַל וּבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|קִ}}צְצוּ וְגַם הָרְסוּ מִקְדָּשׁ וּבֵית מִשְׁכְּנוֹת, שָׂרְפוּ סְפָרִים וְגַם לוֹמְדִים אֲבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|טַ}}ף כֹּל וְהָאָב וְאֵם יַחַד הֲלֹא זָבְחוּ, שִׁחֲתוּ לְעֵץ מַאֲכָל עוֹדוֹ בְּאִבָּיִךְ{{ש}} {{סי|נָ}}פְלוּ חֲמוּדִים וְגַם סוֹפְרִים וְגַם מִשְׁנִים זַכִּים חֲסִידִים בְּטִיט נְגְרְרוּ עֲרָבָיִךְ{{ש}} {{סי|הֻ}}כּוּ חֲסִידוֹת וְגַם נָשִׁים חֲשׁוּבוֹת, וְאֵיךְ עֵרוֹם וְעֶרְיָה גְּלוֹת נֶחְמְדוּ מְהַבְהֲבָיִךְ{{ש}} {{סי|עָ}}שׂוּ בְנֵי עַוְלָה, בָּזוּ וְגַם שָׁלְלוּ קַרְקַר וְגַם חִלְּקוּ כֶּסֶף זְהָבָיִךְ{{ש}} {{סי|לָ}}עֲגוּ מְשָׁכוּם כְּמוֹ סָחוֹב וְגַם הַשְׁלֵךְ דֹּמֶן בְּעֵרוֹם וְהֵן צָחוֹת צְהוּבָיִךְ{{ש}} {{סי|וָ}}תִיק וְדוֹמֵם חֲסוֹם לָמָּה כְּאִישׁ נִדְהָם הִגְבַּרְתָּ הֵן לְגוֹי נוֹטֵר לְאָהֳבָיִךְ{{ש}} {{סי|בַּ}}דָּם בְּגָדִים צְבַע שָׁפְכוּ כְּמוֹ נַחֲלַי תִּנְקוֹם נְקוֹם עַל בְּנֵי נֵכָר וְזָבָיִךְ{{ש}} {{סי|אֶ}}בֶן שְׁתִיָּה אֲשֶׁר טָבְעָה בְהֵיכָל זְקוֹף גֶּפֶן אֲשֶׁר נָטְעָה תִּפְקוֹד עֲנָבָיִךְ{{ש}} {{סי|לִ}}בֵּךְ הֲלֹא גִיל וְשׂוֹשׂ בָּעֵת אֲשֶׁר יֶאֱסוֹף עַמֵּךְ בְּקִרְבֵּךְ כְּטַל זַרְזִיף רְבִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן לְהַר בֵּית שָׂדֶה נָכוֹן בְּגֹדֶשׁ שְׁלִישׁ יָרוּם וְגָבַהּ מְאֹד זֶבֶד מְלֻבָּיִךְ{{ש}} {{סי|זֹ}}את אֶל לְבָבִי אֲשַׁו אוֹחִיל אֲחַכֶּה וְהוּא חָנְנֵךְ יְחַכֶּה חֲפוֹץ שִׁירָה בְּנִיבָיִךְ{{ש}} {{סי|רֶ}}נֶן לְצִיּוֹן בְּקוֹל שָׁלֵם תְּבַשֵּׁר עֲלִי עַל הַר הֲלֹא יִשְׁעֵךְ בָּא עָב בְּעָבָיִךְ{{ש}} {{סי|חָזָק}} הֲלֹא בָא בְּגִיל לִבְעוֹל בְּתוּלָה בְּעִיר מָשׂוֹשׂ לְנַחֵם יְגוֹנֵךְ שׂוֹשׂ לְשָׁבָיִךְ{{ש}} צִיּוֹן הֲלֹא תִשְׁאֲלִי לִשְׁלוֹם חֲשׁוּבָיִךְ, שָׁלם בְּמָחוֹל לְכִי עִם עוּל וְשָׂבָיִךְ.<noinclude> [[קטגוריה:ציונים (קינות)]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> dnz7cdvxvvwgy011gdavg2a9h4kjii5 0 1724065 3007443 2903368 2026-04-22T16:29:45Z מו יו הו 37729 3007443 wikitext text/x-wiki ==פרק שירה== '''הקדמת פרק שירה''' אמר אליהו המחבר / מאז באתי לדבר / בדקדוק לשוננו הקדושה / היא האבן הראשה / לשאר הלשונות כולם / והאותיות הן סולם / לעלות אל מרכבתה / כי מהם מחצבתה / והתנועות והנקודות / הן הן היתדות / אשר הסולם משליבות / כך נעשו התיבות / מאותיות ותנועות / וצורותיהן ידועות / ונקראות בשם / והנני אפרשם / ואתן בם כללים / טובים ומועילים / באותיות למחלקותם / ולחמש מוצאתם / ואבאר בכללם / הנקודות כולם / הגדולות והקטנות / ודתיהם שונות / ובכלל זה יבואר / דין הדגש המפואר / ובחזק ובקל / אתן לך משקל / ודין השוא אציע / ודרכיו אודיע / ובמה גדול כחו / ונועו גם נוחו / ואנה הוא ישוט / מורכב או פשוט / גם אתן לפעמים / כללים בטעמים / ואודיעך דרכים / במשרתים ובמלכים / ולכל אלה הדברים / עד הנה נזכרים / פרק אחבירה / שמו פרק שירה / כי אשים בו דברי / וכללי מאמרי / כולם כלולים / בשירים שקולים / מזהב נחמדים / למשוך לב התלמידים / ולהרגילם בפיהם / וישוררו בהם / בשבתם בביתם / ובדרך בלכתם / ויזכרו כללם / כל ימיהם לעולם / ושלש עשרה שירות / נעימי זמירות / באמרי שפר / אכתוב בספר / וכל דבר מגידות / במראה ולא בחידות / עשויות כמשפטן / וזהו פרטן – *השיר הראשון: במספר האותיות וחלוקתם / לשרש ולשמוש ולחמש תוצאתם *השיר השני: בדיני עשר הנקודות הנבדלות / חמש מהן קטנות וחמש גדולות *השיר השלישי: בדיני אותיות או"י הנקראות אמות / לפעמים נראות ולפעמים נעלמות *השיר הרביעי: בדיני אותיות יהו"א / כאשר בג"ד כפ"ת יהיה רעהו *השיר החמישי: בדיני הדגש סימן יפה / החזק הוא אם רפה *השיר הששי: בדיני השוא ונקודתו / והוא נקרא משרת, ומה היא עבודתו *השיר השביעי: בביאור השוא כמה ענינים / ואיך הוא נוטה בקריאתו לשלשה פנים *השיר השמיני: בקריאת השוא סימן צח / לדעת מתי הוא נע או נח *השיר התשיעי: בדיני אותיות אחע"ה המבלבלים נקראים / ויש להם שלשה שונאים *השיר העשירי: בביאור אותיות אחע"ה מיוחדות לחטופין / שהם קמץ או פתח או סגול עם שוא צרופין *השיר הי"א: בחטף קמץ דינים / ואיך הוא נחלק לשני מינים *השיר הי"ב: בחטף סגול וחטף פתח ועבודתם / ומקומותם למושבותם *השיר הי"ג: לך שער אפתח / בהבדל שבין החטף סגול וחטף פתח סליקו הסימנים. ==א== '''השיר הראשון''' באותיות וחלוקתם וחמש תוצאותם, ומורכב משתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד וג' תנועות, אך בשאר הבתים זולת הראשון יבא יתד במקום תנועה בסוף הדלת. <B>{{סי|אֶ}}שָּׂא לְבָבִי נָא אֱלֵי כַפַּיִם / אֶל אֵל אֲשֶׁר חַסְדּוֹ בְּהַשָּׁמַיִם{{ש}} {{סי|לִ}}י יַעֲזֹר כַּיּוֹם וְיָדִי יַחֲזִיק / יִתְמֹךְ יְמִינִי יַאֲמִיץ מׇתְנַיִם{{ש}} {{סי|י}}וֹרֶה לְעַבְדּוֹ לַעֲשׂוֹת סֵפֶר, אֲשֶׁר / יִהְיֶה בְּסוֹד דִּקְדּוּק מְאוֹר עֵינַיִם{{ש}} {{סי|הִ}}לּוּךְ וְדִין נִקּוּד וְאוֹתִיּוֹת וּמִשְׁפָּטָם לְאוֹר אוֹצִיא כְּצָהֳרַיִם{{ש}} {{סי|וּ}}בְכֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה זְמִירוֹת אֶעֱנֶה / יִהְיוּ לְזִכָּרוֹן בְּלוּחוֹתַיִם{{ש}} {{סי|ה}}וּסַד לְשׁוֹן קֹדֶשׁ בְּאוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר / עוֹלִים לְסַךְ עֶשְׂרִים וְעוֹד לִשְׁנַיִם{{ש}} {{סי|לָ}}הֶם חֲמִשָּׁה אַךְ כְּפוּלִים נִקְרְאוּ / סִימַן מְנַצְפַּ"ךְ בָּא בְּיַרְכָתַיִם{{ש}} {{סי|וּ}}רְחַב פְּאַת עׇמְקָן לְאׇרְכָּן נֶהֱפַךְ / לַעֲשׂוֹת כְּתַב קֹדֶשׁ יְפֵה אַפַּיִם</B> פירוש: זהו דעת הראב"ע, כי לא הוסדו האותיות הכפולות שהם מנצפ"ך רק לשים אותם בסופי התיבות ליפות הכתיבה, כי מה שבעומק שב לאורך כזה: כך, מם, נן, פף, צץ. <B>{{סי|יֵ}}חָלְקוּ כֻלָּם לְתוֹצָאוֹת, וְהֵם / בַּחֲמֵשׁ מְקוֹמוֹת עוֹבְרִים בִּנְתַּיִם{{ש}} {{סי|אַ}}הְעַ"ח נְתִיב גָּרוֹן וְנִיב גִּיכַ"ק לְחֵךְ / מוֹצָא זְסַשַׁרַ"ץ לְבֵין שִׁנַּיִם{{ש}} {{סי|שָׁ}}בִיל לְדַטְלָנַ"ת בְּרֹאשׁ לָשׁוֹן וְחֵךְ / בּוּמַ"ף לְבַד בַּפֶּה וּבִשְׂפָתַיִם{{ש}} {{סי|כֻּ}}לָּם כְּאֶחָד נֶחְלְקוּ, וַיִּהְיוּ / שֹׁרֶשׁ וְגַם שִׁמּוּשׁ בְּיָ"א פַּעֲמַיִם</B> כל זה מבואר, ופירוש {{צ|בְּיָ"א פַּעֲמַיִם}} – י"א מהן שורש וי"א מהן שימוש, כאשר מבאר והולך. <B>{{סי|נִ}}כְתַּ"ב שְׁמ"וֹ אֵ"ל יָ"הּ לְשִׁמּוּשׁ נִהְיָה / אֶלְבַּ"שׁ בְּרֹאשׁ וּשְׁאַר בְּפֵאוֹתַיִם{{ש}} {{סי|זַ}}עַ"ף קְצַ"ר חֶסֶ"ד וְגֵ"ט לִמְשׁוֹרְשִׁים / עוֹד יֵשׁ חֲלוּקוֹת בָּם לְבַד הַשְׁתַּיִם{{ש}} {{סי|יֵ}}הוּ"א בְּנֵי נֹחַ וְרִפְיוּת אַ"ח רְעַ"ה / וּבְגַ"ד כְּפַ"ת הֵם לָקְחוּ כִּפְלַיִם{{ש}} {{סי|חָזָק}} בְּלִי רָפֵי טְסַשְׁקַ"ץ נוֹזְלִי"ם / אָשִׁיר בְּכָל אֵלֶּה כְּבִמְצִלְתַּיִם</B> פירוש {{צ|בְּפֵאוֹתַיִם}} – בשתי פאות, כי אלב"ש לא ישמשו רק בראש, אבל שאר האותיות ישמשו בראש ובסוף. ופירוש {{צ|לְבַד הַשְׁתַּיִם}}, ר"ל זולת מה שנחלקו לחמש מוצאות ולשרש ושמוש, עוד נחלקו לשאר חלוקות, כגון יהו"א המיוחדות לנחות כמו שיתבאר בשיר שלישי, ואחרע"ה מיוחדות לרפיונות, רוצה לומר שלא יקבלו דגש והם תמיד רפים אף על פי שאין עליהם רפי, ובג"ד כפ"ת יקבלו הדגש והרפי, וט"ס שק"ץ נוזלי"ם יקבלו הדגש אבל לא הרפי. וכל החלוקות האלה אבאר בשירות הבאות. ==ב== '''השיר השני''' בביאור הנקודות העשרה אשר חמש מהן גדולות וחמש מהן קטנות, והוא שיר מרובע ופשוט. <B>אָשִׁירָה נָא שִׁיר נִכְבָּדוֹת / בַּאֵר הֵיטֵב וּבְלִי חִידוֹת{{ש}} וַאֲבָאֵר עֶשֶׂר הַנְקֻדּוֹת / אֵיךְ נֶחֶלְקוּ לִשְׁתֵּי יָדוֹת {{ש}} חָמֵשׁ מֵהֶן אַנְשֵׁי מִדּוֹת / חָמֵשׁ מֵהֶן כַּגַּמָּדוֹת{{ש}} חָמֵשׁ הַגְדוֹלוֹת הַחֲמוּדוֹת / '''אֵלִי יָהּ הוּא טוֹב''' מַגִּידוֹת{{ש}} וּמִדָּגֵשׁ הֵן נִפְרָדוֹת / רַק אִם בַּטַּעַם הֵן עוֹמְדוֹת{{ש}} וּבְעֵת הֵם לִשְׁוָא נִצְמָדוֹת / אוֹתוֹ מְנִיעוֹת וּמְנִידוֹת</B> כל זה כמעט מבואר. ופירוש {{צ|אַנְשֵׁי מִדּוֹת}} – תנועות גדולות, ו{{צ|גַמָּדוֹת}} פירוש תנועות קטנות, מן '''וְגַמָּדִים''' בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ {{ק|([[יחזקאל כז יא]])}}. וסימן התנועות הגדולות {{צ|אֵלִי יָהּ הוּא טוֹב}}. ותמיד אחת מאותיות אהו"י נחות ונסתרות אחריהן, לכן הם נפרדות מהדגש, רק אם טעם התיבה עומד תחת התנועה גדולה, כמו לָ֫מָּה, יָ֫מָּה ודומיהן. והן מניעות השוא, רוצה לומר השוא שאחר תנועה גדולה הוא נע לעולם. <B>חָמֵשׁ בָּנוֹת הֵן מוֹלִידוֹת / נַטֶּרׇיִּקֻן נִנְקָדוֹת{{ש}} וּקְטַנּוֹת לִגְדוֹלוֹת עוֹבְדוֹת / הֵן הִפּוּכָן עִם כָּל אוֹדוֹת{{ש}} אַחֲרֵיהֶן דָּגֵשׁ מַכְבִּידוֹת / אוֹ לִשְׁוָא נַח הֵן מוֹלִידוֹת{{ש}} אֵךְ אִם בַּטַּעַם נִלְכָּדוֹת / רָפוֹת אַחֲרֵיהֶן נֶאֱגָדוֹת</B> פירוש: חמש הת"ק אשר סימנם {{צ|נַטֶּרׇיִּקֻן}} הן בנות לגדולות ומשרתות להן, כי במקומות אשר לא יוכל לבא ת"ג בסבת דגש או שוא נח הצריך לבא שם, אז יבא התנועה קטנה, וזהו עבודתן. והם ההפוך בכל דבר מהתנועות גדולות, כי תמיד אחריהן דגש או שוא נח, חוץ אם בטעם הן נלכדות, ר"ל שהטעם תחת הת"ק, אז יבא הרפי אחריהן, כמו וַיִּ֫בֶֿן, וַיִּ֫מַֿח, גֶּ֫בֶֿר, בַּ֫יִֿת ודומיהם, לפי שהן מלעיל יבא אחריהן הרפי. <B>עִם יֵהוּ"א אֵינָם מִתְיַחֲדוֹת / אַךְ בַּסֶּגוֹל בִּכְלָל מוֹרְדוֹת{{ש}} יֵשׁ בִּפְעוּלִים וָי"ו נִפְקָדוֹת / גַּם נָחֵי עַיִ"ן בַּעֲתִידוֹת{{ש}} בִּמְקוֹם שׁוּרֵק שָׁלֹש נְקֻדּוֹת / וּלְמָסֹרֶת יֵשׁ בָּם סוֹדוֹת</B> פירוש: לא יבאו אותיות יהו"א אחר התנועות הקטנות, חוץ עם הסגול הן מורדות בכלל זה, כי יבאו אחריו לרוב, כמו דְּבָרֶיךָ, דְּבָרֶיהָ, וכן אֲגַלֶּה, יְגַלֶּה. וכן יש פעולים שתפקד מהן הוי"ו, כמו פְּקֻדִים, שְׁלֻפָה, וכן בעתידי מנחי העי"ן, כמו וַיָּקֻמוּ, וַיָּשֻׁבוּ, בכולם בא הרפי אחר התנועה קטנה שלא כדין, ויש בהן סודות לבעלי המסורת למה יבאו כן, ואין למדקדק בהן עסק. ==ג== '''השיר השלישי''' בדיני אותיות או"י הנקראות 'אותיות הנשימה', והוא שיר מורכב משתי תנועות ויתד ושתי תנועות, שתי תנועות ויתד (ושתי תנועות) [ותנועה], על משקל [[כי אשמרה שבת]]. <B>מִזְמוֹר לְאֵלִיָּהוּ עַל עֲלָמוֹת / הוּסַד עֲלֵי אֶוִ"י הַנֶּעֱלָמוֹת {{ש}} לָהֶן מְקֹרָא אוֹתִיּוֹת נְשִׁימָה / הֵמָּה אֱלֵי דִּבּוּר דּוֹמוֹת לְאִמּוֹת{{ש}} זוֹכוֹת אֱלֵי חָמֵשׁ קוֹלוֹת גְּדוֹלוֹת / בָּעֵת אֲשֶׁר הֵמָּה נָחוֹת וְדוּמוֹת{{ש}} אָלֶ"ף הֲלֹא תוֹרֶה קָמֵץ וְאָכֵן / בִּלְבַד בְּשׇׁרְשִׁיּוֹת אַךְ לֹא בְּאַמּוֹת {{ש}} גַּם עֵת אֲשֶׁר תָּבֹא חִלּוּף לְהֵ"א וָי"ו / בַּסּוֹף וּבָאֶמְצַע פָּעֳלִים וְשֵׁמוֹת</B> פירוש {{צ|עַל עֲלָמוֹת}} הם אותיות או"י, כי דרכם לנוח ולהתעלם באמצע המלות ובסופן, ולא תוציאם באחת מהמוצאות רק בנשימה. ובעל ספר יצירה קרא להם אִמּוֹת הדבור, כי לא תוכל לבטא אחת מחמש ת"ג אם לא שיהיו שם אחת מאותיות או"י, כגון האל"ף תורה על הקמץ שלפניו, ודוקא אל"ף שרשית ולא שמושית, כמו קָרָא, קָרָאתָ; וגם האל"ף אשר תורה תמורת ה"י או וי"ו בסוף או באמצע הפעלים והשמות, כמו '''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{ק|([[הושע י יד]])}}, '''וְרָאֲמָה''' וְיָשְׁבָה {{ק|([[זכריה יד י]])}}, קְרֶאןָ לִי '''מָרָא''' {{ק|([[רות א כ]])}}, '''כַּמַּטָּרָא''' לַחֵץ {{ק|([[איכה ג יב]])}} ודומיהם. <B>הַוָּי"ו עֲלֵי חוֹלֶם חָסֵר וּמָלֵא / הִנָּם בְּמָסֹרֶת דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת {{ש}} גַּם כֵּן עֲלֵי שׁוּרֵק עִם וָי"ו כְּתוּבָה / כִּי אֵיךְ בְּלִי הַוָּי"ו שׁוּרֵק מְשִׂימוֹת</B> פירוש: הוי"ו תורה על חולם, ולפעמים היא כתובה ולפעמים אינה כתובה, וזה על פי המסורת, ותורה גם כן על שורק, והיא תמיד כתובה, כי לא יתכן לשים שורק בלי וי"ו. <B>הַיּוֹ"ד עֲלֵי חִירֵק תּוֹרֶה, וּבָאָה / אַחֲרָיו כְּתוּבָה רַק בִּקְצַת מְקוֹמוֹת{{ש}} וּבְכֵן שְׁנֵי מִינֵי חִירֵק בְּנִקּוּד / גָּדוֹל וְקָטֹן הֵן כִּשְׁתֵּי תְאוֹמוֹת{{ש}} גַּם כֵּן עֲלֵי צֵרֵי אָכֵן יְסוֹדִית / אוֹ יוֹ"ד אֲשֶׁר תּוֹרֶה רִבּוּי סְכוּמוֹת{{ש}} אַךְ יֵשׁ 'פְּלֵיטָה' גַּם 'הַשְׁכֵּים' 'וְתַגֵּיד' / הוֹלְכִים כְּרֵעֵיהֶם אׇרְחוֹת עֲקוּמוֹת</B> פירוש היו"ד תורה על חירק, אבל אינה כתובה רק בקצת מקומות; כי שני מיני חירק הם, האחד עם היו"ד והוא תנועה גדולה, והשני בלא יו"ד והוא תנועה קטנה, כמבואר בשיר שלפני זה. והיו"ד תורה גם כן על צרי, אבל דוקא כשהיו"ד שרשית, כמו בֵּית ה', עֵין ה' ודומיהם, וכן כשתורה על רבוי, כמו דִּבְרֵי, דִּבְרֵיהֶם, דִּבְרֵיכֶם ודומיהם. אך יש שהולכים ארחות עקומות, רוצה לומר יוצאים מן הכלל, כמו אַל יְהִי לָהּ '''פְּלֵיטָה''' {{ק|([[ירמיהו נ כט]])}}, '''הַשְׁכֵּים''' וְשָׁלֹחַ {{ק|([[ירמיהו לה טו]])}}, '''וְתַגֵּיד''' לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל {{ק|([[שמות יט ג]])}} ורעיהם הדומים להם. <B>אֵלֶּה נְקֻדּוֹת הֵן חָמֵש גְּדוֹלוֹת / חָמֵשׁ קְטַנּוֹת עוֹד לָהֶן מְדֻמּוֹת{{ש}} פַּתָּח וְסֶגוֹל חִירֶק אַךְ בְּלִי יוֹ"ד / חוֹלֶם וְקִבּוּץ כֵּן נִקְבוּ בְּשֵׁמוֹת{{ש}} כִּי נִמְשְׁלוּ הָאוֹתִיּוֹת לְגוּפִים / אֵלֶּה עֲשָׂרָה הֵן לָהֶן נְשָׁמוֹת{{ש}} עוֹד יֵשׁ נְקֻדָּה וּמְשָׁרֵת לְכֻלָּם / הֵן עוֹד אֲשׁוֹרֵר בָּהּ שִׁירוֹת נְעִימוֹת</B> כל זה מובאר, אך הנקדה המשרת לכולם הוא השוא, ויתבאר דינו בשיר ששי ושביעי ושמיני. ==ד== '''השיר הרביעי''' בדיני אותיות יהו"א בהסמכם לבג"ד כפ"ת, והוא שיר מורכב במשקל כשיר הראשון. <B>אֶשְׁקֹל בְּמִשְׁקַל שִׁיר בְּמִנְהַג יֵהוּ"א / עֵת בֹּא בְּגַ"ד כַּפַּ"ת הֱיוֹת רֵעֵהוּ{{ש}} רַפֹּא יְרַפֵּאהוּ בְּצִדֵּהוּ, לְבַד / אִם יֵשׁ מְבַטֵּל לוֹ וְיִמְנָעֵהוּ{{ש}} מַפִּיק וְגַם מַפְסִיק וּמֵרָחִיק דְּחִיק / אַרְבַּע מְבַטְלָיו הֵם לְסִימָנֵהוּ</B> פירוש: מנהג אותיות יהו"א כשהן נחות הן מרפין בג"ד כפ"ת הבאין אחריהן, חוץ כשיש שם אחד מד' מבטלין, והן מפיק ומפסיק ודחיק ואתי מרחיק, כאשר הולך ומבאר. <B>מַפִּיק בְּעֵת תּוֹצִיא לְאוֹתִיּוֹת וְיָ"ה / אַךְ אֵין לְאָלֶ"ף דִּין לְהוֹצִיאֵהוּ{{ש}} הַהֵ"א 'וְלַהּ גַּפִּין' וְ'אֵלָיו פִּי' בְּוָי"ו / הַיּוּ"ד וְ'חַי בָּהֶם' וְכָל דּוֹמֵהוּ{{ש}} אַךְ בָּא 'אֲדֹנָי בָם' וְ'קַו תֹהוּ' וְ'שָׁלֵו בָהּ' בְּרָפֵי זָר וְכֵן חֲשָׁבוּהוּ</B> פירוש: דין מפיק לא נאמר רק על אותיות וי"ה כשתוציאם מן הפה בסוף התיבה, כמו וְלַהּ '''גַּפִּין''' {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכו' {{ק|(אליו פי - [[תהלים סו יז]], וחי בהם - [[ויקרא יח ה]])}}, אבל אין לאל"ף דין מפיק, כי אין מוציאין אותה מן הפה בסוף התיבה. ושלשה יוצאים מן הכלל, והם אֲדֹנָי '''בָם''' {{ק|([[תהלים סח יח]])}} וכו' {{ק|(קו תהו - [[ישעיהו לד יא]], שלו בה - [[יחזקאל כג מב]])}}. ונחשבים לרפי זר. <B>שֵׁנִי שְׁמוֹ מַפְסִיק בְּכָל טַעַם אֲשֶׁר / יַפְסִיק דְּבַר עִנְיַן וְיַעֲמִידֵהוּ{{ש}} זַרְקָא֘ וְהַסֶּגוֹל֒ וְהַטַּרְחָ֖א תְּבִ֛יר / אַזְלָ֨א וְכָל זָקֵ֔ף אֱלֵי מִינֵהוּ{{ש}} פָּזֵ֡ר וְקַרְנֵי־פַ֟ר וְשַׁלְשֶׁ֓לֶת יְ֚תִיב / פָּסֵיק׀ וְרֵעַ לוֹ וְהַלְגַרְמֵי הוּא{{ש}} תַּ֠לְשָׁא וְגֵרְשַׁ֞יִם רְבִ֗יעַ גַּם פָּשֵׁט֙ / אַתְנַ֑ח וְסוֹף־פָּסֽוּק גְּבוּל קָצֵהוּ</B> פירוש: המבטל השני הוא המפסיק, רוצה לומר כל טעם אשר יפסיק ויבדיל בין דבר לדבר, כגון זרקא וסגול וכו', כולם טעמים מפסיקים, והלגרמי הוא רעהו של פסיק, ואין הפרש ביניהם רק שהפסיק יבֹא אחר ישר אחד, והלגרמי יבֹא בין שני ישרים. <B>אָתֵי לְמֵרָחוֹק לְבַד לַהֵ"א לְחֹק / בַּסּוֹף וְנוֹסֶפֶת וְלֹא שָׁרְשֵׁהוּ{{ש}} אִם הַשְּׁתֵי מִלּוֹת בְּטַעַם מִלְּעֵיל / בֵּין זֶה וְזֶה מֶלֶךְ וְיַבְדִּילֵהוּ{{ש}} רָפֵי אֲזַי בָּטֵל, אֲבָל אִם יִהְיֶה / בָּם מִלְּרַע אֵין דִּין לְהַכְחִידֵהוּ</B> פירוש: המבטל השלישי הוא אתי למרחיק, רוצה לומר כשטעם המלה שסופה ה"א יבא רחוק מטעם המלה שראשה בג"ד כפ"ת, עד שבין טעם זה לטעם זה מלך אחד, רוצה לומר תנועה אחת ולא יותר, אז מבדיל המלך ביניהם ויבוטל הרפי, כמו וַעֲבָדֶ֥יךָ '''בָּ֖אוּ''' {{ק|([[בראשית מב י]])}}. אבל אם תהיה המלה שראשה בג"ד כפ"ת טעם מלרע אז לא יבוטל הרפי, כי יהיו ביניהם שני מלכים, כמו וּמְבָרְכֶ֫יךָ '''בָר֫וּךְ''' {{ק|(ראה [[בראשית כז כט]])}}, וצריך שתהיה הה"י בלתי שרשית רק נוספת, כמו וְאָעִ֣ידָה '''בָּ֔ם''' {{ק|([[דברים לא כח]])}}, אבל אם היא שרשית לא יבוטל הרפי, כמו וַייָ עָ֥נָה '''בִֽי''' {{ק|([[רות א כא]])}} ודומיהם. <B>הַהֵ"א בְּפֹעַל אוֹ בְּכֹחַ אַחֲרֵי / קָמֵץ, אֲבָל סֶגוֹל בְּלִי הַהֵ"א הוּא{{ש}} אַךְ לֹא בְּגַ"ד כַּפַ"ת לְבַד כּוֹלֵל, אֲבָל / כָּל הָעֲלוּלוֹת לוֹ לְהַכְנִיסֵהוּ{{ש}} צֵרֵי וְהַשּׁוּרֵק עֲלֵיהֶם אֵין גְּזַר / אָתֵי לְמֵרָחִיק לְהַרְחִיקֵהוּ</B> פירוש {{צ|בכח או בפועל}} – כתובה או בלתי כתובה, הכתובה כמו '''בֵּיתָה''' פַרְעֹה {{ק|([[בראשית מז יד]])}}, הבלתי כתובה כמו '''וַעֲבָדֶיךָ''' בָּאוּ {{ק|([[בראשית מב י]])}}. אבל אחרי הסגול היא כתובה לעולם ולא יבוא כלל בלי ה"י, כמו '''מִשְׁנֶה''' כֶּסֶף {{ק|([[בראשית מג טו]])}}. ופירוש {{צ|כל העלולות}} – פרט לאחהע"ר. אבל על הצירי והשורק לא נגזר דין אתי למרחוק, כמו כּ֣וֹכְבֵי '''בֹ֑קֶר''' {{ק|([[איוב לח ז]])}}, בָּ֣גְדוּ '''בָ֔הּ''' {{ק|([[איכה א ב]])}} ודומיהם, אף על פי שהטעם אתי מרחיק אינו מבטל הרפי. <B>דָּחִיק וְהוּא נָהִיג בְּמַקַּף עִם זְעֵיר / סוֹפוֹ בְּאוֹת הַהֵ"א וְכֵן הֶפְכֵּהוּ{{ש}} מִלָּה וְסוֹפוֹ הֵ"א בְּמַקַּף אֶל זְעֵיר / רֹאשׁוֹ בְּאוֹת עָלוּל לְהַחְזִיקֵהוּ{{ש}} גַּם זֶה עֲלֵי קָמֵץ וְסֶגוֹל נֶאֱמַר / אָכֵן מְבֻטָּל הוּא בְּהוֹ הֵי הִי הוּ</B> פירוש: המבטל הרביעי הוא הדחיק, ורוצה לומר כשתבוא דחוקה מלה זעירא שסופה ה"י במקף אל מלה שראשה בג"ד כפ"ת, כמו מַה־'''בֶּצַע''' {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, זֶה־'''בְּנִי''' {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהם. וכן להפך, כל מלה שסופה ה"י שתסמך במקף אל מלה זערא, כמו תְּכַסֶּה־'''בָּהּ''' {{ק|([[דברים כב יב]])}}, (וַעֲשֵׂה־כֵן {{ק|([[אסתר ו י]])}}) ודומיהם. ולא נאמר זה על בג"ד כפ"ת לבד, כי גם על כל אות העלול להחזיק דגש, והן טסשק"ץ נוזלי"ם, כמו וְאֶעֱשֶׂה־'''שָּׁם''' {{ק|([[בראשית לה ג]])}}, אֵלְכָה־'''נָּא''' {{ק|([[רות ב ב]])}}, אָסֻרָה־'''נָּא''' {{ק|([[שמות ג ג]])}} ודומיהם. וגם זה לא נאמר רק על ה"י שלפניה קמץ או סגול, וכן אמרו במסורת: כל זעיר דסמוך דגש בר מן ארבעה מלכים וסימנן אוֹ אֵי אִי אוּ. <B>מַפִּיק וְגַם מַפְסִיק בְּדָגֵשׁ קַל קְרָא / דָּחִיק וּמֵרָחִיק מְאֹד חַזְקֵהוּ</B> זה מבואר, והטעם יבואר לך בשיר שאחר זה. <B>עוֹד מִבְּלִי אֵלֶּה מְבַטֵּל יֵשׁ, וְהֵן / דֶּרֶךְ מְנַקְדִים יֵשׁ לְהַרְגִּילֵהוּ{{ש}} תֵּבָה אֲשֶׁר רֹאשָׁהּ שְׁתֵּי בָּגַ"ד כְּפַ"ת / אָמְנָם תְּנַאי הוּתְנָה וְהָא אַתְוֵהוּ{{ש}} רִאשׁוֹן יְהִי בִשְׁוָא, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת / שֵׁנִי כְּמוֹ רִאשׁוֹן בְּמוֹצָאֵהוּ{{ש}} שׁוֹנִים בְּמוֹצָא אוֹ בְּלִי נִקּוּד שְׁוָא / אֵין בָּם אֲזַי כֹּחַ לְהַשְׁבִּיתֵהוּ</B> פירוש: הנקדנים נוהגים עוד שכל תיבה שתחילתה שתי אותיות בג"ד כפ"ת, יבוטל הרפי אע"פ שיהיה לפניהן יהו"א, אבל בתנאי שיהיו שתי אותיות של בג"ד כפ"ת ממוצא אחד, ושתהיה הראשונה נקודה בשוא, כמו בְּהִכָּבְדִי '''בְּפַרְעֹה''' {{ק|([[שמות יד יח]])}}, (כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי {{ק|([[בראשית לב יא]])}}) ודומיהם. אבל כשאינם ממוצא אחד אז מבוטל הרפי, כמו מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ '''כְפִתִּים''' {{ק|([[תהלים קמז יז]])}} ודומיהן; וכן כשאין הראשונה בשוא, כמו וְהוּא אִשָּׁה '''בִבְתוּלֶיהָ''' {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, יבוטל הרפי. <B>אֵלֶּה לְחֹק יֵהוּ"א לְבַד יוֹצֵא וְזַר / בַּקֵּשׁ בְּמָסֹרֶת וְתִמְצָאֵהוּ</B> ==ה== '''השיר החמישי''' בדיני הדגש, לדעת איזה הוא קל או חזק, והוא שיר מרובע ומחולק, ומורכב מיתד וארבע תנועות, ושמי בקרבו. <B>{{סי|אֲ}}חַוֶּה אֶת דֵּעִי / בְּשֵׁם הָאֵל רוֹעִי / וְהוּא יִתֵּן יִשְׁעִי / לְיַשֵּׁר מַעֲגָלִים{{ש}} {{סי|לְ}}בָבִי אוֹדִיעַ / וְדִקְדּוּק אַבִּיעַ / בְּדָגֵשׁ אַצִּיעַ / פְּרָטִים וּכְלָלִים{{ש}} {{סי|יְ}}חַלְקוּ וָתִיקִים / דְּגֵשִׁים לַחֲלָקִים / קְצָתָם עַתִּיקִים / קְצָתָם נֶחֱשָׁלִים{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא דָגֵשׁ הַבָּא / בְּרֵאשִׁית הַתֵּבָה / וְכֵן אַחַר הַשְׁוָא / שְׁנֵיהֶם הֵם קַלִּים{{ש}} {{סי|וְ}}לִבְגַּ"ד כְּפַ"ת הוּקְצָה / וְלַתִּקּוּן יָצָא / וְחָזָק גַּם נִמְצָא / בְּטַ"ס שְׁקַ"ץ נוֹזְלִי"ם</B> פירוש: שני מיני דגש הן, קל וחזק; הקל הוא הדגש אשר בראש התיבה, כמו '''בְּרֵאשִׁית בָּרָא''' {{ק|([[בראשית א א]])}} ודומיהן, וכן הדגש הבא אחר שוא, כמו יִזְכֹּר, תִּזְכֹּר ודומיהן. ולא יבא רק בבג"ד כפ"ת לתקון הקריאה ולהורות שאינם רפויים, כי אולי יחשוב האדם שהסופר השמיט הרפי. אבל הדגש החזק יבא בכל האותיות זולת בג"ד כפ"ת, כי גם באותם אשר נתתי סימנם ט"ס שק"ץ נוזלי"ם, רוצה לומר כי י"א האותיות האלה מקבלים הדגש החזק אבל לא הקל, לפיכך לא יבאו לעולם רפויים, כמו שמבואר בשיר שלפני זה. <B>{{סי|הֲ}}לֹא עָז יִקָּרֵא / בְּעֵת יָבֹא אַחֲרֵי / תְּנוּעָה, כִּי מוֹרֶה / שְׁמוֹנָה הֶבְדֵּלִים{{ש}} {{סי|לְ}}חֶסְרוֹן נוּ"ן שָׁרְשִׁית / בְּסוֹף גַּם בָּרֵאשִׁית / וְגַם נוּ"ן שִׁמּוּשִׁית / כְּנוּ"ן הַנִּפְעָלִים</B> פירוש: הדגש החזק הוא הבא אחר אחת התנועות, והוא מורה על אחד משמונה דברים, כמו שמבאר והולך. הא' הוא לחסרון נו"ן שרשית, כמו חסרי פ"א; וכן בסוף, כמו מן נָתַן נאמר נָתַתָּ; ולחסרון נו"ן שמושית, כמו מִבַּיִת, מִשָּׂדֶה, הראוי מִן בַּיִת, מִן שָׂדֶה; ונו"ן הנפעלים, כמו אִפָּקֵד, יִפָּקֵד וכו', הדגש שבפ"א מורה על חסרון נו"ן נפעל, הראוי אִנְפָּקֵד, יִנְפָּקֵד וכו'. <B>{{סי|וּ}}מוֹרֶה עַל עִנְיַן / כְּבֵדוּת הַבִּנְיַן / וְהָיָה זֶה קִנְיַן / לְעֵי"נֵי הַפְּעָלִים</B> השני שמורה על כבדות הבנין, כמו בבנין פיעל ופועל והתפעל שהם תמיד דגושי עי"ן הפעל. <B>{{סי|יְ}}שִׂימוּהוּ עִלָּה / לְהוֹרוֹת בַּמִּלָּה / עֲלֵי אוֹת בַּת גִּילָה / לְדִמְיוֹן הַכְּפוּלִים</B> השלישי כשיהיו שתי אותיות דומות, על הרוב תחסר האחת ותדגש השנית להורות על אחותה בת גילה, לדמיון גזרת הכפולים: סַבּוֹתָ, סַבּוֹתִי וכו'. <B>{{סי|הֲ}}לֹא הֵ"א הַיְדִיעָה / וְגַם הֵ"א הַקְרִיאָה / בְּדָגֵשׁ מוּבָאָה / וְכָלֵ"ב בִּמְגַלִּים</B> הרביעי כל ה"י הידיעה אחריה דגש, כמו הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. וכן אחר ה"י הקריאה, כמו '''הַקָּהָל''' חֻקָּה אַחַת {{ק|([[במדבר טו טו]])}}, '''הַדּוֹר''' אַתֶּם רְאוּ {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} וכן באותיות כל"ב 'המגלים', פירוש המורים על דבר ידוע, כמו בַּבַּיִת, כַּבַּיִת, לַבַּיִת, תמיד דגש אחריהם, כמו שיתבאר בפרק השמושים {{ק|([[פרקי אליהו (בחור)/פרק השימושים#יג|שימוש יג]])}}. <B>{{סי|אֱ}}מֶת אוֹת נִסְמֶכֶת / לְוָי"ו הַמְהַפֶּכֶת / בְּדָגֵשׁ הוֹלֶכֶת / בְּזוּלַת הַמְבַטְלִים</B> החמשי כל אות הסמוך אחר וי"ו ההפוך היא דגושה, כמו וַיֹּאמֶר, וַתֹּאמֶר, זולת המתפעלים, כאשר יתבאר בשיר תשיעי. <B>{{סי|שְׁ}}תַּיִם הֵם עִלּוֹת / לְפָאֵר הַמִּלּוֹת / תְּנוּעוֹת הַגְדוֹלוֹת / בְּבוֹאָן בִּגְבוּלִים{{ש}} {{סי|כְּ}}מוֹ כֵן הוּא מוּבָא / בְּאֶמְצַע הַתֵּבָה / בְּאוֹת נָקוּד בִּשְׁוָא / לְפָאֵר הַמִּלִּים</B> הששי הדגש הבא לתפארת הקריאה, והוא בא בשתי אופנים, האחד כשיבואו אחת מהתנועות גדולות בגבולים, ר"ל באס"ף – בְּיִשְׂרָאֵל '''חָדֵ֑לּוּ''' {{ק|([[שופטים ה ז]])}}, הָרִים '''נָזֹֽלּוּ''' {{ק|([[ישעיהו סג יט]])}}, וכן תחת אות שואית, כמו '''הַצְּפִינוֹ''' {{ק|([[שמות ב ג]])}}, '''עִקְּבוֹת''' {{ק|([[תהלים פט נב]])}} ודומיהם. <B>{{סי|נְ}}תָנוּהוּ שֶׁהוּא / תְּמוּרַת אוֹת יֵהוּ"א / וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהוּא / לְסַפֵּר נֶחְדָּלִים</B> השביעי הבא תמורת יהו"א, וקורין אותו 'דגש תמורת הנח', כמו קְדֻשָּׁה, גְּדֻלָּה, הראוי קְדוּשָׁה, גְּדוּלָה, על משקל מְלוּכָה, וכן וּפְטוּרֵי '''צִצִּים''' {{ק|([[מ"א ו יח]])}}, הראוי צִיצִים. <B>{{סי|זְ}}כוֹר כִּי יָבֹא עַל / מְקוֹם תָּי"ו הִתְפָּעַל / וְגַם כֵּן כָּל פֹּעַל / בְּתָי"ו שׇׁרְשִׁי מַשְׁלִים</B> השמיני הבא להורות על חסרון תי"ו התפעל, כמו אַל '''תִּטַּמְּאוּ''' {{ק|([[ויקרא יח כד]])}}, הראוי תִּתְטַמְּאוּ. וכן כל שרש שלמ"ד הפעל שלו תי"ו, כמו הִכְרַתִּי, הִשְׁבַּתִּי, הראוי הִכְרַתְתִּי, הִשְׁבַּתְתִּי ודומיהם. <B>{{סי|יְ}}קַדֵּם הַחֶסְרוֹן / וְדָגֵשׁ לוֹ אַחֲרוֹן / וְלַהֶפֶךְ יוֹרוּן / מְלָכִים הַגְדוֹלִים</B> פירוש: תמיד הדגש מורה על האות החסרה לאחריו ולא לפניו, אבל התנועות הגדולות יורו להפך, כי תמיד הם מורים על האות שלפניו, כמו אֵדַע, אֵשֵׁב, הצירי מורה על היו"ד שלפניו. <B>יְהִי שִׁירִי תָּמִיד / לְזֵכֶר כָּל תַּלְמִיד / וְעַל יָדוֹ צָמִיד / יְהַב הַמִּשְׁקָלִים</B> {{צ|יְהַב הַמִּשְׁקָלִים}}, פירוש יתן, והוא בגמטריא י"ז כמנין בתי משקל זה השיר. ==ו== '''השיר הששי''', בביאור קצת דיני השוא איך הוא משרת, והוא מורכב מב' תנועות ויתד וד' תנועות. <B>אֵלֶּה מְלָכִים הָעֲשָׂרָה / הַמּוֹלְכִים בַּהֲבָרָה{{ש}} חָמֵשׁ מְשָׁרְתוֹת לֶחָמֵשׁ / קָטֹן לְגָדוֹל כַּשּׁוּרָה{{ש}} אֶחָד מְשָׁרֵת אֶל כֻּלָּם / וּשְׁמוֹ שְׁוָא וּלְכָךְ נִבְרָא{{ש}} יֵצֵא וְיָבֹא לִפְנֵיהֶם / וּלְאַחֲרֵיהֶם אֶל עֶזְרָה{{ש}} יָבֹא פְּעָמִים בַּאֲרֻכָּה / גַּם בָּא פְּעָמִים בִּקְצָרָה</B> פירוש: המלכים העשרה הם עשר התנועות, שהם חמש גדולות וחמש קטנות, וכולם נקראים 'מלכים', אף על פי שהקטנות משרתות לגדולות כמבואר בשיר שני. והשוא הוא משרת לכלם ויבא לפני התנועות ולאחריהם, כמו פְּקֹד, פִּקְדוּ. ופי' {{צ|בַּאֲרֻכָּה}} ו{{צ|בִּקְצָרָה}}, שלפעמים הוא נע ולפעמים נח, כמבואר בשיר שמיני. <B>תַּחְתָּיו לְעוֹלָם לֹא יָבֹא / נִגּוּן וְטַעַם הַסְבָרָא{{ש}} גַּם לֹא שְׁנַיִם בִּתְחִלַּת / תֵּבָה, בְּכָל סִפְרֵי מִקְרָא{{ש}} גַּם הוּא בְּסוֹף תֵּבָה לֹא בָא / רַק עִם בְּגַ"ד כַּפַּת בַּתְרָא{{ש}} אָכֵן לְבַד 'קֹשְׁטְ' 'יֵשְׂט' 'וַיַּשְׁק' / הֵמָּה מְשַׁנִּין הַסִּדְרָא</B> כל זה כמעט מבואר, ופי' {{צ|עִם בְּגַ"ד כַּפַּת בַּתְרָא}} – בסוף תיבה, כמו וַיִּשְׁבְּ, וַיֵּבְךְ, שָׁמַרְתְּ, אַל '''תּוֹסְףְּ''' {{ק|([[משלי ל ו]])}}, ותמיד הן דגושין בדגש קל, חוץ מן הכ"ף שתבא ג"כ רפויות בסוף התיבה עם שוא, וזה כשהיא לכנוי הנקבה, כמו יָדֵךְ, רַגְלֵךְ, גם כשהיא שרשית, כמו '''דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ''' {{ק|([[במדבר כ יז]])}}. אבל קֹשְׁטְ, יֵשְׂטְ, וַיַּשְׁקְ משנין הסדר, כי הם בשוא ואינם מבג"ד כפ"ת. <B>תֵּבָה בְּסוֹפָהּ נַח נִרְאֶה / אֵינוֹ לְפָנָיו בַּר מֵצְרָא{{ש}} בַּיִת יְחִידִי לֹא יִבְנֶה / כִּי אֵין בְּיָדוֹ הַגְבוּרָה</B> פירוש {{צ|בְּסוֹפָהּ נַח נִרְאֶה}} – כל אות שאינה מאותיות אהו"י שהיא בסוף התיבה בלי נקוד, כמו רי"ש של שָׁמַר, למ"ד של אָכַל, ולא יבא לעולם שוא לפניהם. ופי' {{צ|בַּר מֵצְרָא}} – שָׁכֵן, מלשון רז"ל. ופי' {{צ|בַּיִת יְחִידִי לֹא יִבְנֶה}}, שלא יבוא ממנו מלה, כי משאר התנועות נוכל לעשות מלה, כמו כִּי, גַּם, אַךְ, אָז, כֹּל ודומיהן. <B>יֵשׁ לוֹ שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין / וַיַּעֲשׂוּ עִמּוֹ חֶבְרָא{{ש}} קָמֵץ וּפַתָּח גַּם סֶגוֹל / עִמָּם יְהִי חָטֵף נִקְרָא{{ש}} כַּתַּר זְעֵיר לִי וַאֲחַוְךָ / כִּי עוֹד לְכָל אֶחָד שִׁירָה</B> כל זה מבואר, ודיני החטף קמץ וח"פ וחטף סגול יתבאר כל אחד בשיר המיוחד לו. ==ז== '''השיר השביעי''' בביאור קריאת השוא, איך הוא נוטה לשלשה פנים, והוא שיר מורכב מיתד וארבעה תנועות ויתד ושתי תנועות. <B>בְּקוֹל צָהֳלָה וָרֹן זְמִיר אֶעֱנֶה / שְׁוָא בִּתְנוּעָתוֹ לְךָ אֶמְנֶה{{ש}} בְּשָׁלֹשׁ אוֹפַנִּים קְרִיאָתוֹ / וּבָהֶם יִתְחַלֵּף וְיִשְׁתַּנֶּה{{ש}} בְּעֵת יָבֹא פָּשׁוּט אֲזַי תָּמִיד / לְפַתָּח גָּדוֹל הוּא קְצָת פּוֹנֶה{{ש}} אֲבָל אִם יָבֹא גַּעֲיָא אֶצְלוֹ / תְּנוּעָתוֹ מַמָּשׁ אֲזַי קוֹנֶה </B> פירוש: השוא נקרא בשלשה אופנים. האחד הוא קריאתו הפשוטה, והוא נוטה קצת לקריאת הפתח, אבל אם יבא אצל השוא געיא, אז קריאתו כקריאת הפתח ממש. כמו '''דְּֽבַר'''־בְּלִיַּעַל {{ק|([[תהלים מא ט]])}}, יְיָ אֵלֶיךָ '''וְֽנָשׁוּבָה''' {{ק|([[איכה ה כא]])}}, קורין אותם כאלו הן בפתח ממש: דַּבַר, וַנָשׁוּבָה ודומיהם. <B>וְלִפְנֵי אוֹתִיּוֹת גְּרוֹנִיּוֹת / קְצַת לִקְרִיאָתָם בְּקוֹל עוֹנֶה{{ש}} וְעִם גַּעֲיָא יָבֹא בְּהַרְחָבָה / בְּאוֹת הַגָּרוֹן אַחֲרָיו חוֹנֶה</B> האופן השני כשיבא השוא לפני אחה"ע קריאתו נוטה כקריאת אותו האות, כמו תְּאֵנָה, קריאתו נוטה קצת לצרי, וכן '''יְהִי'''־אוֹר {{ק|([[בראשית א ג]])}}, קריאת השוא נוטה קצת לחירק. אבל עם הגעיא קורין אותו כקריאת אות הגרון ממש, כמו '''תְּֽחִי'''־נַפְשִׁי {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}, יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, קורין אותם תִּחִי, יִהִי, וכן '''דְּֽעוּ'''־אֵפוֹ {{ק|([[איוב יט ו]])}}, קורין אותו דּוּעוּ. <B>וְאִם לִפְנֵי הַיּוֹ"ד שְׁוָא יָבֹא / אֱלֵי חִירֵק נוֹטֶה קְצַת מַעֲנֶה{{ש}} אֲבָל אִם אֶצְלוֹ יִהְיֶה גַּעֲיָא / בְּבֵרוּר הַחִירֵק שְׁמַע מִנֵּהּ{{ש}} וְכַאֲשֶׁר בַּיּוֹ"ד יִהְיֶה חִירֵק / שְׁוָא זֶה יֵצֵא מִכְּלַל הֵנָּה{{ש}} שְׁאָר דִּינֵי גַּעֲיָא וְהַמְתָגִים / בְּפֶרֶק הַטְעָמִים לְךָ אֶשְׁנֶה</B> האופן השלישי כאשר יבא שוא לפני יו"ד הוא נוטה קצת לחירק כמו וְיַעֲקֹב, וְיוֹסֵף, וְיֵדְעוּ, בכולן קריאת הוי"ו נוטה לחירק. ואם אצל השוא געיא, אז קריאתו בבירור כקריאת החירק, כמו '''בְּֽיַד'''־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן {{ק|([[תהלים עז כא]])}}, '''וְֽיֵדְעוּ''' כִּי אֱלֹהִים {{ק|([[תהלים נט יד]])}}, קורין אותו בִּיַד, וִיֵדְעוּ בחירק. אבל כאשר היו"ד נקודה בחירק אז קריאת השוא כקריאתו הפשוטה, כמו '''וְיִשְׂרָאֵל''' אָהַב {{ק|([[בראשית לז ג]])}}, אף על פי שהשוא בגעיא אין קורין אותו כחירק. ==ח== '''השיר השמיני''' בביאור מתי נקרא השוא נע או נח. והוא שיר מורכב מיתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ותנועה אחת. {{סי|אֲ}}'''שֶׁר נִקְרָא מְשָׁרֵת לַמְּלָכִים / בְּנִי הֵא לָךְ לְהֶנֵּיעוֹ דְּרָכִים''' פירוש: השוא נקרא משרת למלכים, כמבואר בשיר ששי, ואומר כי בחמשה דרכים מניעים את השוא, כאשר הולך ומבאר. {{סי|לְ}}'''כָל הַבָּא בְּרֹאשׁ תֵּבָה וְהוּא בָּהּ / לְעִקָּר אוֹ לְאֶחָד הַצְּרָכִים''' הדרך הראשון הוא כל שוא שהוא בראש התיבה, בין שהוא תחת אות שרשית או שמושית הוא נע, כמו '''וְאִם שְׁלָשׁ''' אֵלֶּה {{ק|([[שמות כא יא]])}} ודומיהם. {{סי|יְ}}'''קַדְמוּהוּ חֲמִשָּׁה הַגְּדוֹלִים / וְהֵמָּה אָז בְּמַאֲרִיכִים מְשׁוּכִים''' הדרך השני כשיבאו לפניו אחת מחמש תנועות גדולות כמו שָׁמְרוּ, שׁוֹמְרִים, וַיֵּשְׁבוּ, פִּינְחָס, יוּכְלוּן ודומיהם, השוא הוא נע והתנועה גדולה שלפניו נמשכים במאריך. {{סי|הֲ}}'''לָכָה זֹאת לְאוֹתִיּוֹת חֲזָקוֹת / וְהוּא תַּחְתָּם לְדִמְיוֹן 'הַנְּסִיכִים' ''' הדרך השלישי השוא שהוא תחת אות דגושה {{צ|לְדִמְיוֹן הַנְּסִיכִים}} – השוא שתחת הנו"ן נע כי היא דגושה, וכן דִּבְּרוּ וסִפְּרוּ ודומיהם. {{סי|וְ}}'''כֵן דִּין כָּל שְׁוָא שֵׁנִי בְּעֵת בֹּא / בְּתוֹךְ תֵּבָה שְׁנַיִם בָּהּ סְמוּכִים''' הדרך הרביעי כשיבאו שני שואין באמצע התיבה, הראשון נח והשני נע, כמו יִשְׁמְעוּ, יִלְמְדוּ ודומיהן. {{סי|הֲ}}'''לֹא בַּסּוֹף שְׁנֵיהֶם נַח, אֲבָל רֹאשׁ / לְעוֹלְמֵי עַד שְׁנַיִם לֹא כְּרוּכִים''' אבל כשיבאו שני שואין בסוף התיבה הן שניהן נחין, כמו שָׁמַרְתְּ, וַיֵּבְךְּ; אבל בראש התיבה לא יבאו לעולם שני שואין זה אחר זה. {{סי|לְ}}'''עֵת הוּא בָּא בְּרֵאשִׁית הַדְּמוּיוֹת / וְהִנְנִי הוּא אֲשֶׁר מוֹרֵה נְבוּכִים''' הדרך החמשי כשיבאו שתי אותיות דומות זו לזו, והראשונה אז הוא נע, ומלת הִנְנִי מורה הדרך לנבוכים. {{סי|וְ}}'''אַחֲרֵיהֶם לְעוֹלָם אוֹת רְפוּיָה / שְׁתַּיִם עִם שְׁתֵּי הֵמָּה הֲפָכִים''' פירוש: אחר כל חמש מיני שואין הללו יבא לעולם רפי, חוץ מבמלת שְׁתַּיִם ושְׁתֵּי, שהת"וין דגושין אחר שוא נע. {{סי|יְ}}'''פוּצוּן מַעְיְנֵי דִּינָיו וְחֻקָּיו / בְּתוֹךְ שִׁירִים לְפָנֶיךָ עֲרוּכִים''' פירוש: עוד יש לשוא דינים רבים ויבוארו בשירים שלפניך. {{סי|חֲזַק וֶאֱמַץ}} '''בְּנִי וּלְמֹד זְמִיר זֶה / מְפָרֵשׁ דִּין מְשָׁרֵת לַמְּלָכִים''' ==ט== '''השיר התשיעי''' בדיני אותיות אחע"ה ואיך הם מבלבלים כל הנקוד, והוא שיר מורכב משתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות, על משקל [[יגדל|יגדל אלהים חי]] וכו'. <B>אֶקְרָא אֲנִי אַחְעַ"ה מְבֻלְבָּלִים / הוֹרְסֵי יְסוֹד נִקּוּד וְהַכְּלָלִים{{ש}} בִּלְתָּם נְתִיב נִקּוּד וְאָרְחוֹתָיו / מִכָּל דְּבַר מִכְשׁוֹל מְסֻקָּלִים{{ש}} לָהֶם שְׁלֹשָׁה אוֹיְבִים תָּמִיד / אֵין מִי אֲשֶׁר בֵּינָם יְהִי מַשְׁלִים{{ש}} אֶחָד שְׁמוֹ חִירֵק וְלֹא יַקְדִּים / לַעְזֹר מְשַׂנְאָיו לַעֲשׂוֹת מִלִּים{{ש}} סֶגוֹל וּפַתָּח יֵלְכוּ תַּחְתָּיו / לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וְלוֹ גּוֹאֲלִים</B> כל זה כמעט מבואר, ופי' {{צ|אֶחָד שְׁמוֹ חִירֵק}} ר"ל השונא האחד של אחע"ה הוא החירק והוא לא יעזור לשנאיו לעשות מלה, כי במקום שיבא החירק תחת שאר האותיות, כמו יִשְׁמֹר, תִּשְׁמֹר, נִשְׁמֹר וכו' לא יבא כן עם אותיות אחע"ה, רק יבא במקומו פתח או סגול, כמו יַחֲמֹד, יַעֲמֹד, יֶאֱסֹף, תֶּאֱסֹף. <B>שֵׁנִי שְׁוָא נִקְרָא וְלֹא יוֹרֵד / תַּחְתָּם יְחִידִי, רַק בְּמַקְהֵלִים{{ש}} קוֹרֵא לְעֶזְרָתוֹ שְׁלֹשׁ רֵעָיו / קָמֵץ וְהַפַּתָּח וְהַסְגוּלִים</B> פירוש: השונא השני הוא השוא הפשוט, כי לא יבא תחת אחע"ה רק אחד משלש רעיו שהם הקמץ והפתח והסגול עמו, חוץ מבשלש אופנים יבא השוא הפשוט, כמו שיתבאר בשיר שאחר זה. <B>שׂוֹנֵא שְׁלִישִׁי הוּא שְׁמוֹ דָּגֵשׁ / מִן גּוֹ יְגָרְשׁוּהוּ וּמַפִּילִים{{ש}} רָצָה כְּמוֹ כֵן רֵי"שׁ שְׂנֹא דָגֵשׁ / הָיוּ לְאַחְעַהַ"ר וּבוֹ מוֹשְׁלִים{{ש}} וּמְגָרְשִׁים אוֹתוֹ וּבָא לָגוּר / בֵּין הַנְּקֻדִּים הָאֲמֵלָלִים</B> פירוש השונא השלישי הוא הדגש, ובזה נשתתפה גם כן הרי"ש, וסימנם אחעה"ר, וחמש אותיות אלה מגרשים הדגש מתוכם והוא הולך ויושב תחת הנקודות הקטנות שלפניהם, כמו שהולך ומבאר. <B>בּוֹ שָׂגְבוּ יֶשַׁע קְטַנֵּיהֶם / לִמְקוֹם גְּדוֹלִים הֵם אֲזַי עוֹלִים{{ש}} פַּתָּח יְהִי קָמֵץ, וְהַחִירֵק / יָשׁוּב אֱלֵי צֵרֵי כְּבַפִּעֲלִים{{ש}} קִבּוּץ לְחוֹלָם יַעֲלֶה מַעְלָה / פֶּן יִהְיֶה נִקּוּד בְּקִלְקוּלִים</B> פירוש: התנועות הקטנות יהיו אז לתנועות גדולות, כי הפתח יהיה קמץ והחירק ישוב לצרי, כמו בבנין פִּעֵל, כמו '''מָאֵן יְמָאֵן''' {{ק|([[שמות כב טז]])}}, לולי אות הגרון היה המ"ם בפתח ודגש אחריה, כמו פַּקֵּד יְפַקֵּד. וכן בֵּרֵךְ, בֵּרַכְתָּ, לולי הרי"ש היה בִּרֵךְ על משקל פִּקֵּד, והקבוץ יש לה למעלה על ראש האות ונעשה חולם, כמו '''וּמֹרַק''' וְשֻׁטַּף {{ק|([[ויקרא ו כא]])}}, הראוי וּמֻרַק, ולא יורד הדגש תחת ג' הנקודות, כי יהיו אז ד' נקודות ותקולקל הכתיבה. <B>עוֹד יֵשׁ לְאַחַעַ"ה שְׁאָר דִּינִים / יִהְיוּ מְבֹאָרִים בְּמִשְׁקָלִים</B> ==י== '''השיר העשירי''' בבאור כי השוא הפשוט לא יבא תחת אותיות אחע"ה רק באחד משלשה אופנים, והוא שיר מורכב במשקל השיר (השביעי) [השמיני]. <B>לְאוֹתִיּוֹת גְּרוֹנִיּוֹת רְאוּיוֹת / חֲטִיפִיּוֹת לְבַד בִּהְיוֹת דְּחִיּוֹת{{ש}} וְלֹא יָשׁוּט שְׁוָא פָּשׁוּט בְּרֹאשָׁם / לְעוֹלְמֵי עַד, אֲבָל אֶמְצַע מְצוּיוֹת{{ש}} וְלֹא בָּאִים וְנִמְצָאִים לְבַד אִם / בְּאַחַת מִשְּׁלֹשָׁה הָרְשׁוּיוֹת{{ש}} וְסִימָן צַח לְךָ תִּקַּח בְּנֶדַ"ח / נְגִינוֹת עֵת בְּרֵאשִׁיתָן חֲנוּיוֹת</B> פירוש: כי אותיות אחע"ה יבואו לעולם באחד מהחטופין שהם חטף קמץ וחטף פתח וחטף סגול, לבד בהיות אי זה דחייה כמו שהולך ומבאר. ואומר כי בראש המלה לא יבא לעולם שוא פשוט אבל באמצע יבא באחד משלשה פנים וסימנם נד"ח, ר"ל נגינה דגש חירק. ונגינה ר"ל כשתהיה הנגינה לפני אחע"ה אז הם בשוא פשוט, שָׁלַ֫חְנוּ, יָדַ֫עְנוּ ודומיהם. <B>וְחִירֵק כֵּן בְּעֵת שָׁכֵן וְאָכֵן / לְפָנָיו אַךְ בְּאוֹתוֹת שַׁמְּשִׁיּוֹת{{ש}} כְּמוֹ 'יִהְיֶה' וְגַם 'יִחְיֶה' וְ'תִחְיֶה' / אֲבָל לֹא כֵן לְאַחַר שׁוֹרְשִׁיּוֹת</B> פירוש: כאשר החירק יבא לפניו תחת אות שמושית אז יהיה שוא פשוט כמו יִהְיֶה ויִחְיֶה וכו'. אבל אם האות שרשית יבא בחטף, כמו נִאֲצוּ, נִחֲשׁוּ, שהם בחטף פתח. <B>וְדָגֵשׁ קַל אֲשֶׁר הוּטַל לְאַחֲרָיו / וְאִם אֵינוֹ בְּתוֹךְ בִּלְתִּי רְפוּיוֹת{{ש}} שְׁלׇשׁ אֵלֶּה קְרָא מָלֵא בְּרָחָב / אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ לְהַחֲיוֹת</B> פירוש: כשיבא דגש קל אחריהם אז הם בשוא פשוט, כמו יַחְפֹּץ, תַּחְבֹּט ודומיהם. וכן בבלתי רפויות, ר"ל באותיות ט"ס שק"ץ נוזלי"ם שאינם מקבלים דגש קל, מכל מקום הם יבאו לפעמים בשוא פשוט, כמו יַחְמֹד, יַחְסוֹר {{ק|[אולי צ"ל: יֶחְסַר]}} ודומיהם. והנה שלש אלה שסימנם נד"ח נמצאים בפסוק אחד ביהושע, שנאמר רַק רָחָב הַזּוֹנָה '''תִּחְיֶה''' הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי '''הֶחְבְּאַתָה''' אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר '''שָׁלָחְנוּ''' {{ק|([[יהושע ו יז]])}}. <B>וְהֶפְרֵשִׁים לְנִדְגָּשִׁים בְּרִבּוּי / וְתַכִּירֵם וְאַל תָּבֹא לְטַעֲיוֹת{{ש}} הֲלֹא הֵם אֶמְצַע בִּשְׁנֵי שְׁוָאִין / כְּמִן 'יַחְפֹּץ' וְ'יַחְפְּצוּ' לְרַאֲיוֹת{{ש}} וּמִן 'יַחְמֹד' וְ'יַחְמְדוּ' וְאַף כִּי / לְדָגֵשׁ קַל כְּלָל בִּלְתִּי רְאוּיוֹת {{ש}} וְלַחֲטָפִין שְׁנֵי פַּתְחִין רְצוּפִין / וְ'יַעַמְדוּ' בְּ'יַעַלְצוּ' גְּלוּיוֹת</B> פירוש: בארבעה בתים הללו נותן לך סימן שתכיר איזה הם בשוא פשוט או בחטף, ואומר כי אותם שיבאו ברבוי בשני שואין הם נגזרים מאותם שהם בשוא פשוט, כמו יַחְפְּצוּ ויַחְמְדוּ נגזרים מן יַחְפֹּץ ויַחְמֹד שהם בשוא פשוט, אבל אותם שהם בשני פתחין ברבויים, כמו יַעַמְדוּ, יַעַלְצוּ, הם נגזרים מאותם שהם בחטף, כמו יַעֲמֹד, יַעֲלֹץ. <B>וְיֵשׁ מִלּוֹת מְיֻחָדוֹת, וּבָאוֹת / בְּכָל לִשְׁנָא בְּעַד פָּשׁוּט קְנוּיוֹת{{ש}} בְּלִשְׁנָא הַעֲלָמָה וַחֲסִיָּה / אֲבָל יוֹצְאִין שְׁמֹנָה בַּחֲסִיּוֹת</B> פירוש: יש מלות שאחע"ה בהן לעולם בשוא פשוט, כמו כל לשנא העלמה, כמו וְאִם '''הַעְלֵם יַעְלִימוּ''' {{ק|([[ויקרא כ ד]])}}, וכן אמרו במסורת: כל לשנא חסיה בשוא, כמו אֶחְסֶה, יֶחְסֶה וכו', חוץ משמונה יוצאים מן הכלל. <B>וְיֵשׁ רַבִּים פְּעָמִים כֵּן וְלֹא כֵן / וְכָאֵלֶּה בְּמָסֹרֶת מְנוּיוֹת{{ש}} וְיֵשׁ שֵׁמוֹת בֶּחָטֵף גַּם בְּפָשׁוּט / וְאֵין טַעַם לְשֵׁמוֹת עַצְמִיּוֹת</B> פירוש: יש מלות שהם לפעמים בשוא פשוט ולפעמים בחטף, כמו '''מַעֲשֵׂר''' מִכֹּל {{ק|([[בראשית יד כ]])}} הוא בחטף פתח, '''מַעְשַׂר''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ק|([[במדבר יח כד]])}} בשוא פשוט, וכן '''נֶהֶפְכוּ''' עָלֶיהָ {{ק|([[ש"א ד יט]])}} בחטף סגול, (כקש) {{ק|[לְקַשׁ]}} '''נֶהְפְּכוּ''' לוֹ {{ק|([[איוב מא כ]])}} בשוא פשוט. וכל אלה הם על פי המסורת. וכן יש שמות העצם שקצתם בפשוט וקצתם בחטף, כמו יַעֲקֹב, אַהֲרֹן, שהם בחטף פתח, ונַחְשׁוֹן, יַעְזֵר, נַעְמָן, אַחְאָב הם בשוא פשוט, ואין טעם לשמות העצמים. ==יא== השיר הי"א בדיני החטף קמץ איך הוא נחלק לשני מינים. והוא שיר מורכב משתי תנועות ויתד ושתי תנועות, ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות. <B>שִׁירָה בְּנֹפֶת צוּף / אַטִּיף בְּהֶחָטוּף / יַמְתִּיק בְּפִי תַּלְמִיד / כִּלְשַׁד דְּבַשׁ גַּם מָן{{ש}} הִנֵּה שְׁנֵי חָטֵף / קָמֵץ לְמִינֵיהֶם / אֶתֵּן לְךָ סִימָן / מֻבְהָק בְּרִשּׁוּמָן{{ש}} אֶחָד לְגוֹרָלוֹ / תָּמִיד שְׁוָא אֶצְלוֹ / שֵׁנִי שְׁוָא אֵין לוֹ / אַךְ הוּא כְּמוֹ אַלְמָן {{ש}} הוּא בָּא לְאַרְבָּעָה / סִבּוֹת וְאוֹפַנִּים / זֵכֶר לְסִימָנָם / יִתֵּן לְךָ חַשְׁמָ"ן</B> פירוש: שתי מיני חטף קמץ הן, האחד הוא נקוד שוא אצל הקמץ כזה ( ֳ ), והשני הוא קמץ זולת שוא אצלו, ויש קוראים לו קמץ חטוף. ובא כן לארבע סבות, סימנם חשמ"ן, פירוש: חזק, שוא, מקף, נחי העי"ן, כאשר הולך ומבאר. <B>חָזָק בְּבֹא פַּעַם / אַחֲרָיו בְּסוֹף טַעַם / דֻּגְמַת 'לְחָגָּא', גַּם / 'כָּלּוּ' 'יְדֵי אָמָּן'</B> פירוש: 'חזק' רוצה לומר דגש כשיבא לפעמים אחר הקמץ והטעם יבא אחר הקמץ, אז הוא נקרא קמץ חטוף, כמו '''לְחָגָּא''' {{ק|([[ישעיהו יט יז]])}}, '''כָּלּוּ''' תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי {{ק|([[תהלים עב כ]])}}, מַעֲשֵׂה יְדֵי '''אָמָּן''' {{ק|([[שה"ש ז ב]])}}, כלם הם קמץ חטוף. אבל אם היה מאריך תחת הקמץ היה קמץ גדול, כמו לָ֫מָּה, יָ֫מָּה, כמו שמבואר בשיר שני. <B>וּשְׁוָא אֲשֶׁר הוּא נָח / מָשָׁל בְּ'חׇכְמָה' קַח / קָמֵץ בְּלִי מַאֲרִיךְ / יִהְיֶה לְךָ סִימָן</B> פירוש: כל קמץ שאחריו שוא נח הוא נקרא קמץ חטוף, כמו חָכְמָה, וכן '''זׇכְרָה''' לִּי אֱלֹהַי {{ק|([[נחמיה ה יט]])}}, ויהיה לך סימן כשאין מאריך אצל הקמץ. אבל '''זָכְרָה''' יְרוּשָׁלִַם {{ק|([[איכה א ז]])}} השוא הוא נע, כי יש מאריך אצל הקמץ, וכן תמצא בכל ספרי האשכנזים המדוייקים, ולא כן בספרי הספרדים. <B>מַקַּף אֲשֶׁר הוּא בָא / עִמּוֹ בְּסוֹף תֵּבָה / כָּל 'כׇּל' וְ'יִפְרׇץ בָּם' / הָיָה לְעֵד נֶאֱמָן</B> פירוש: כל קמץ שבא בסוף התיבה עם מקף הוא קמץ חטוף, לכן כל כׇּל אשר לו מקף נקרא קמץ חטוף, וכשאין לו מקף הוא בחולם, כמו '''כֹּל''' צִפּוֹר '''כׇּל'''־כָּנָף {{ק|([[בראשית ז יד]])}}, פֶּן־יִפְרׇץ־'''בָּם''' {{ק|([[שמות יט כד]])}} – הרי"ש בקמץ חטוף בעבור המקף. <B>נָחִים בְּעֵי"נֵיהֶם / בִּקְצַת עֲתִידֵיהֶם / יָשׁוּב כְּ'וַיָּשׇׁב' / וָי"ו הַיְּסוֹד נִטְמָן</B> פירוש: בקצת עתידי מנחי העי"ן ישוב השורק לקמץ חטוף, כמו מן יָשֹׁב נאמר עם וי"ו ההפוך וַיָּ֫שׇׁב, הקמץ האחרון הוא קמץ חטוף, בעבור שהמלה מלעיל. וכן בלי וי"ו ההפוך, כמו '''יָשׇׁב'''־נָא {{ק|([[דניאל ט טז]])}}, '''תָּשׇׁב'''־נָא {{ק|([[מ"א יז כא]])}}, הקמץ הוא חטף. <B>וּלְפִי הֱיוֹת חָטֵף / קָמֵץ בְּתוֹךְ מִנְיָן / עֶשֶׂר תְּנוּעוֹת הַנִּקּוּד וּבִסְכוּמָן{{ש}} כִּשְׁאַר נְקֻדּוֹת הוּא / עוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ / שֵׁרֵת לְאוֹתִיּוֹת / כֻּלָּן עֲדֵי תֻמָּן{{ש}} לֹא כֵן בְּמִין רִאשׁוֹן / כִּי רַק יְסוּדָתוֹ / בִּלְבַד לְאוֹתִיּוֹת / אַחְעַ"ה לְהַטְעִימָן</B> פירוש: לפי שהקמץ החטוף הוא בסכום ובחשבון עשר התנועות כאשר כתבתי בשיר שני, לכן הוא בא תחת כל האותיות. ודוקא המין הראשון, רוצה לומר הקמץ חטוף שהוא זולת שוא, אבל המין השני, ר"ל החטף קמץ שהוא עם השוא לא בא רק תחת אחע"ה להרחיב מוצאן ולהטעים אותם היטב. <B>גַּם הוּא יְחִידִי לֹא / יוּכַל עֲשׂוֹת מִלִּין / אַךְ בַּעֲמִיתוֹ יֵשׁ / כֹּחַ לְהַשְׁלִימָן{{ש}} לוֹ דִּין שְׁנֵי אֶחָיו / פַּתָּח וְהַסֶּגוֹל / כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בִּכְלָלָן וּבִמְקוֹמָן</B> פירוש: החטף קמץ שהוא עם השוא לא יעשה מלה יחידי, אבל בחברו שהוא הקמץ חטוף יש כח לעשותה, כמו כׇּל, '''תׇּם'''־דָּרֶךְ {{ק|([[משלי יג ו]])}}. והכלל כי לחטף קמץ שהוא הקמץ עם השוא יש כל דיני אחיו שהם החטף פתח והחטף סגול, כאשר יתבאר בשיר שאחר זה. ==יב== '''השיר הי"ב''' – החטף פתח וחטף סגול והחטף קמץ הנקוד עם השוא. והוא שיר מורכב מיתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות על משקל [[אדון עולם|אדון עולם אשר מלך]] וכו'. <B>בְּשִׁיר אֶפְתַּח / בְּדִין פַּתָּח / וְסֶגוֹל בַּחֲטוּפֵיהֶם{{ש}} וְכֵן שֶׁמֶץ / חֲטַף קָמֵץ / וְהֵם כַּאֲשֶׁר / שְׁוָא לָהֶם{{ש}} וְהַנִּסְמָן / בְּאוֹת חַשְׁמָ"ן / כְּבָר כָּלוּ / כְּלָלֵיהֶם{{ש}} אֲנִי אֶגְלֶה / שְׁלׇשׁ אֵלֶּה / בְּדָתֵיהֶם / וְדִינֵיהֶם</B> פירוש {{צ|שֶׁמֶץ חֲטַף קָמֵץ}} – חלק ממנו, והוא הקמץ אשר נקוד בשוא אצלו, כי אותו אשר הוא בלתי שוא סימנו חשמ"ן, כבר בארתי כל דיניו בשיר שלפני זה. ובכן אבאר כל שלשת החטפין, שהם החטף קמץ והחטף פתח והחטף סגול. <B>מְקוֹמוֹתָם / לְמוֹשְׁבוֹתָם / וְתַחֲנוֹתָם / בְּאַחְעַ"ה הֵם{{ש}} וְלֹא תֵאוֹת / אֲלֵיהֶם אוֹת / לְבַד פַּתָּח / בְּכִפְלֵיהֶם{{ש}} כְּמוֹ 'צִלֲלֵי' / וְגַם 'גִּלֲלַי' / וְ'רִבֲבוֹת' / כְּדוֹמֵיהֶם{{ש}} וְהַגַּעֲיָא / לְךָ רַאֲיָה / בְּכָל אֵלֶּה / וְרֵעֵיהֶם{{ש}} בְּהֵ"א דַּעַת / כְּנוֹגַעַת / בְּמֵ"ם בִּשְׁוָא / וְעֵי"נֵיהֶם{{ש}} כְּהַמֲדַבְּרִים / וְהַמֲקַבְּרִים / אֲבָל לֹא כֵן / יְחִידֵיהֶם{{ש}} וְיֵשׁ זָרִים / וְנִזְכָּרִים / בְּמָסֹרֶת / פְּרָטֵיהֶם</B> פירוש: עקר מושב השלשה חטפין תחת אחע"ה ולא יבאו תחת שאר אותיות, לבד לפעמים יבא החטף פתח תחת כפלי האותיות, רוצה לומר כששתי אותיות דומות זו לזו והראשונה בשוא, משימים פתח אצלו, כמו '''גִּלֲלַי''' {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}, '''צִלֲלֵי''' {{ק|([[ירמיהו ו ד]])}}, '''ורִבֲבוֹת''' {{ק|([[במדבר י לו]])}} ודומיהם רבים. וכן כשיבא געיא תחת ה"י פתוחה שלפני מ"ם שואית, כמו '''הַֽמֲדַבְּרִים''' {{ק|([[שמות ו כז]])}}, '''הַֽמֲקַבְּרִים''' {{ק|([[יחזקאל לט טו]])}}. אבל לא יבא כן בלשון יחיד, כמו הַמְדַבֵּר, הַמְסַפֵּר. וזהו מה שאומר {{צ|בְּמֵ"ם בִּשְׁוָא וְעֵי"נֵיהֶם}}, רוצה לומר כשגם עי"ן הפעל בשוא. <B>וְיִוָּסֵד / בְּרֹאשׁ יָתֵד / בְּעֵת שׁוּרֵק / בְּוָ"וֵיהֶם{{ש}} כְּמוֹ 'וּזֲהַב' / וְכֵן 'וּקֲרָב' / וְלֹא בִּבְגַ"ד / כְּפָ"תֵיהֶם{{ש}} וּבִבְרָכָה / וְגַם כָּכָה / בְּאֹכֶל, כׇּל / לְשׁוֹנֵיהֶם</B> ידוע במלאכת השיר שנקרא יתד כל מלה שראשה שוא ותנועה אחת אחריו, כמו שְׁמוֹר, זְכוֹר ודומיהם. וכשיבא וי"ו בשורק בראשם אז יבא פתח אצל השוא, כמו '''וּזֲהַב''' הָאָרֶץ {{ק|([[בראשית ב יב]])}}, '''וּקֲרָב''' לִבּוֹ {{ק|([[תהלים נה כב]])}}, אבל לא יבא כן עם בג"ד כפ"ת, כמו וּבְנֵי, וּדְבַר, וּכְרוּב ודומיהם. וכל לשון ברכה כשהטעם תחת הבי"ת הרי"ש היא בחטף פתח, כמו '''וַאֲבָרֲכָה''' {{ק|([[בראשית יב ג]])}}, '''וְהִתְבָּרֲכוּ''' {{ק|([[בראשית כב יח]])}} ודומיהם. וכן כל לשון אכילה כשהטעם בלמ"ד הכ"ף היא בחטף פתח, כמו '''תֹּאכֲלֶנָּה''' {{ק|([[בראשית ג יז]])}} ודומיהם. ויש שיוצאים מן הכלל כמבואר במסורת דרבי אהרן (כץ) {{ק|[נראה שצ"ל: ב"א – בן אשר, ראה [[דקדוקי הטעמים#51|דקדוקי הטעמים עמ' 42]]]}} שאנו סומכים על קריאתו. <B>וְלֹא נוֹגֵשׁ / לְשָׁם דָּגֵשׁ / וְשָׁלוֹם אֵין / בְּמַחֲנֵיהֶם{{ש}} וְנִצְרָכִים / לְמַאֲרִיכִים / לְהַמְלָכִים / שְׁכֵנֵיהֶם{{ש}} וְנִרְצָפִין / שְׁנֵי חַטְפִין / בְּלִי נִמְצָא / לְמִינֵיהֶם{{ש}} וְגַם הַשְׁוָא / כְּלָל לֹא בָא / פְּנֵיהֶם אוֹ / לְאַחֲרֵיהֶם</B> פירוש: לעולם לא יבא דגש אחריהם, לא דגש קל ולא חזק, ותמיד צריך מאריך, שהוא מתג תחת המלכים, רוצה לומר התנועות שלפניהם, כמו יַעֲמֹד, יַחֲסֹר, יֶאֱסֹף ודומיהם. ולא יבואו שני חטפין רצופין זה אחר זה, גם לא יבא שוא פשוט לא לפני חטף ולא לאחריהם. <B>וְלֹא בָאִים / וְנִמְצָאִים / בְּנָח נִרְאִים / בְּסוֹפֵיהֶם{{ש}} וְהַטְעָמִים / בְּלִי קָמִים / לְעוֹלָמִים / בְּתַחְתֵּיהֶם{{ש}} וְלֹא יִכְשַׁר / וְאִי אֶפְשָׁר / עֲשׂוֹת מִלָּה / בְּחַד מֵהֶם{{ש}} וְהַדִּינִים / כְּבָר נִמְנִים / בְּשִׁיר שִׁשִּׁי / שְׁלׇשְׁתֵּיהֶן</B> כל זה מבואר, וכבר שלשת הדינים הללו בשיר ששי שהוא שיר השוא הפשוט, כי דין אחד להם בזה. ==יג== '''השיר הי"ג''' בביאור המקומות אשר ישרת בהן החטף סגול ולא החטף פתח, והוא שיר מורכב משתי תנועות ויתד ושתי תנועות, ע"מ השיר הי"א, רק שזהו שיר חרוזי, ושמי בקרבו. <B>{{סי|א}}וֹרְךָ נְתִיב חָטֵף סֶגוֹל וּמַעֲלָלוֹ / אַיֵּה מְכוֹן שִׁבְתּוֹ וּמְקוֹם מְנוּחָתוֹ{{ש}} {{סי|לָ}}רֹב בְּפֵ"א אָלֶ"ף אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ / מָקוֹר בְּכָלֵ"ב, גַּם צִוּוּי בְּאַחְדוּתוֹ</B> פירוש: על הרוב מושב החטף סגול הוא בנחי פ"א אל"ף, כמו במקור עם כל"ב וזולתו, וכן בצווי ליחיד, כמו אֱסֹף, בֶּאֱסֹף, כֶּאֱסֹף, לֶאֱסֹף ודומיהם. <B>{{סי|יֶ}}אֱנַ"ת בְּסֶגוֹל אָז הוּא בָּא בְּפֵ"א פׇּעֳלוֹ / עָבַר בְּנִפְעַל גַּם הִפְעִיל כְּדֻגְמָתוֹ{{ש}} {{סי|הָ}}יָה מְקוֹם חִירֵק סֶגוֹל וְהוּא אֶצְלוֹ / אַךְ אִם שְׁוָא אַחֲרָיו הוּא יִדְחֶה אוֹתוֹ</B> פירוש: כשהאית"ן בסגול פ"א הפעל בחטף סגול, כמו אֶאֱסֹף, יֶאֱסֹף וכו', וכן בשאר אותיות הגרון, כמו אֶעֱמֹד, אֶעֱבֹד. אבל כשהאית"ן בפתח פ"א הפעל בחטף פתח, כמו יַעֲמֹד, יַעֲבֹר ודומיהן. וכן בעוברי נפעל והפעיל הה"א והנו"ן בסגול להרחיב על אחע"ה ופ"א הפעל בחטף סגול, כמו נֶאֱכַל, נֶעֱבַד, נֶחֱשַׁב, וכן ההפעיל: הֶאֱכִיל, הֶעֱבִיר, הֶאֱבִיד. אבל אם יבא שוא אחר אות הגרון, אז ידחה השוא את החטף סגול ויבא במקומו סגול או שוא פשוט, כמו '''נֶעֶרְמוּ''' מַיִם {{ק|([[שמות טו ח]])}}, '''נֶהֶפְכָה''' לְזָרִים {{ק|([[איכה ה ב]])}}, ובשוא כמו (כקש) [לְקַשׁ] '''נֶהְפְּכוּ''' לוֹ {{ק|([[איוב מא כ]])}}, וכן בעתידי הקל, '''וַיֶּאְשְׁמוּ''' {{ק|([[ישעיהו כד ו]])}} ודומיהן. <B>{{סי|וּ}}בְהֵ"א בְּנָחֵי הָעַיִ"ן בְּהִפְעִילוֹ / עָבַר בְּכִנּוּיָיו וּמְעַט בְּזוּלָתוֹ</B> פירוש: גם בה"י הפעיל מנחי העי"ן כשיבא העבר בכנויו, כמו הֱבִיאֲךָ, הֱבִיאַנִי וכו', וכן הֱשִׁיבַנִי, הֱכִינַנִי, הֱצִיקַתְנִי, הֱסִיתְךָ, הֱמִיתְךָ, הֱמִיתוֹ. ולפעמים זולת כנוי, כמו '''הֱטִיבוֹתָ''' כִּי הָיָה {{ק|([[דה"ב ו ח]])}}, '''הֱקִיצוֹתִי''' כִּי יְיָ {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, '''הֱשִׁיבוֹתָ''' מֵחֲרוֹן {{ק|([[תהלים פה ד]])}} ודומיהם מעטים. <B>{{סי|הִ}}נֵּה אֱמוּנָה גַּם לִשְׁנָא אֱמֶת כֻּלּוֹ / גַּם שֵׁם אֲשֶׁר אָלֶ"ף תָּבֹא בְּרֵאשִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|לֹ}}א יִהְיֶה בִּלְבַד עֵת בָּא בְּמִשְׁקָלוֹ / דּוֹמֶה לְפֶעוֹל אוֹ פֶעִיל נְקֻדָּתוֹ</B> כל זה כמעט מבואר, ופירוש {{צ|דּוֹמֶה לְפֶעוֹל אוֹ פֶעִיל}} – כמו אֱנוֹשׁ, אֱדוֹם, אֱוִיל ודומיהם. לכן מלת אֲשֶׁר היא בחטף פתח, כי אינו ממשקל פְּעוֹל ופְּעִיל. <B>{{סי|וּ}}בְשֵׁם אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ מַתְחִיל 'אֱלִי' וֶ'אֱלוֹ' / כֵּן יִהְיֶה חָטֵף סֶגוֹל תְּנוּעָתוֹ{{ש}} {{סי|יָ}}צָא 'אֲבִי' וַ'אֲחִי' כִּי הֵם סְגוּלִים לֹא / אָכֵן שְׁמִי 'אֵלִיָּהוּ' בְּזָרוּתוֹ</B> ופירוש {{צ|אֱלִי וֶאֱלוֹ}}, כמו אֱלִיעֶזֶר, אֱלִימֶלֶךְ, אֱלִישַׁע, אֱלִיעֶזֶר, אֱלִיהוּא ודומיהם, וכן בחולם אֱלוֹ, כמו אֱלוֹהַ, אֱלֹהִים, אֱלֹהָיו, אֱלֹהֶיךָ וכו', כולם בחטף סגול. אבל המתחילים אֲבִי ואֲחִי, כמו אֲבִימֶלֶךְ, אֲבִיגְדוֹר, אֲבִינָדָב ודומיהם, וכן אֲחִיטוּב, אֲחִירַע, אֲחִימֶלֶךְ, אֲחִינֹעַם, כולם בחטף פתח, חוץ משמי אֵלִיָּהוּ הוא זר ויוצא מן הכלל, כי הוא בצרי, והיה ראוי להיות בחטף סגול: אֱלִיָּהוּ. <B>{{סי|בָּחוּר}} הֲלֹא תִרְאֶה שִׁיר זֶה וּמַעֲלָלוֹ / כִּי שִׁיר חֲרוּזִי הוּא עֲשֵׂה בְּתַבְנִיתוֹ</B> פירוש: המשוררים קראו לשיר שיש לו חרוז מיוחד בסוף הדלת וחרוז אחר בסוף הסוגר, כשיר הזה, 'שיר חרוזי'. [[קטגוריה:שירים על כללי הדקדוק]] qz2p547ic5bhw2ubxzuejqrh8hjvxu6 0 1725114 3007439 2972671 2026-04-22T16:25:07Z מו יו הו 37729 3007439 wikitext text/x-wiki {{הור2|שיר מרבינו תם על כללי הטעמים המשרתים, עם פירוש קדום מכתבי יד.}} {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור|סימן: '''א"ב''', '''יעקב בר רבי מאיר חזק ואמץ לעד'''}} {| |- | {{סי|אֱ}}לֹהִים לִי מָגֵן ||   || בְּיָדַי צַר מִגֵּן ||   || בְּהֵיטִיבִי נַגֵּן ||   || מְלָכִים{{הערה|הם המעמידים הניגון.}} וּמְשָׁרְתִים{{הערה|הם המביאים הניגון ליד המנגן.}} |- | {{סי|בְּ}}עׇרְכִי מַחְבֶּרֶת || || לְכׇל מֶלֶךְ מְשָׁרֵת || || כְּעַל פִּי מָסֹרֶת || || בְּיָדֵינוּ חֲרוּתִים |- | {{סי|גְּ}}דוֹלִים לְהִנָּזֵר{{הערה|להיות מלכים.}} || || סֶגּוֹל תְּלִישָׁא וּפָזֵר{{הערה|אלו ג' הם מלכים.}} || || וּמֻנַּח בָּם עוֹזֵר{{הערה|משרתם בין רב בין מעט.}} || || וּמֵימָיו הֵם שׁוֹתִים |- | {{סי|דְּ}}עֶה גָּדוֹל,{{הערה|פזר גדול.}} עִמּוֹ || || יָרֵחַ בֶּן יוֹמוֹ || || וְהַמֻנַּח קוֹדְמוֹ{{הערה|כגון הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן.}} || || וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מְצָאתִים{{הערה|ירח משמש בי"ו מקומות בכ"א ספרים.}} |- | {{סי|הֲ}}אִם גֵּרֵשׁ מְשָׁרְתוֹ || || בְּאוֹת רֹאשׁ מִילָתוֹ || || וְלִפְנֵי תֵיבָתוֹ || || בְּמֻנַּח לוֹ מְצַוְּתִים{{הערה|כלומר אם יקרה המשרת לגרש באות ראשונה של תיבה, יהיה מונח, כגון תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת.}} |- | {{סי|וְ}}אִם בְּאוֹת שְׁנִיָּה לָהּ || || מְשָׁרְתוֹ הִיא אַזְלָא{{הערה|כגון וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח.}} || || וְאִם הַכֹּל בְּמִלָּה || || כְּמוֹ כֵן אָז עֲמִיתִים{{הערה|כגון וְסָ֨לַחְתָּ֜.}} |- | {{סי|זְ}}מַן גֵּרֵשׁ נִקְרָא || || בְּלֹא מְשָׁרֵת בְּמִקְרָא || || בְּאֵין אַחֲרָיו הֲבָרָה || || שְׁנַיִם שָׁם צוֹמְתִים{{הערה|כגון וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְרוֹ.}} |- | {{סי|חֲ}}זֵה אַזְלָא תְּגָרֵשׁ || || בְּעֵת תִּכְפֹּל גֵּרֵשׁ{{הערה|במקום גרשים לא יהא אזלא.}} || || וְאִם הֲבָרָה תְּשָׁרֵשׁ || || לְאַחֲרָיו נִפְתָּחִים{{הערה|כגון וַיַּ֜עַשׂ, וַיֹּ֜אמֶר.}} |- | {{סי|טְ}}עוֹן שְׁנֵי שַׁמָּשִׁים || || לְגֵרֵשׁ אִם גָּשִׁים || || תְּלִישׁ וְאַזְלָא חָשִׁים{{הערה|כגון וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ עוֹד.}} || || אֲחֵרִים נִכְרָתִים{{הערה|אפילו אם המשרת השני בראש תיבה.}} |- | {{סי|יְ}}תֵרִים אִם יֶשְׁנָם || || בְּמֻנַּח נִגּוּנָם{{הערה|כל המשרתים מונחים.}} || || וְהַשְּׁנַיִם כְּדִינָם{{הערה|תלישא ואזלא. כגון יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים.}} || || בְּפֵרוּשׁ סוּכָתִים |- | {{סי|כְּ}}בֹא יְתִיב הַמֶּלֶךְ || || פְּנֵי נִקּוּד הוֹלֵךְ || || בְּאוֹת רִאשׁוֹן מוֹלֵךְ || || וְיֵהוּא מַשְׁחִיתִים{{הערה|כלומר: מן המלכים הוא, ומבטל יהו"א.}} |- | {{סי|לְ}}פַשְׁטָא אִם מְשָׁרְתָהּ || || בְּסָמוּךְ לִקְרוֹתָהּ || || בְּאֵין פְּסֵק הֲבָרָתָהּ || || בְּמֵרְכָא שָׁם נוֹחֲתִים{{הערה|כגון אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל.}} |- | {{סי|מַ}}הְפַּךְ שָׁם יוּחַק || || בְּעֵת הֲבָרָה תִּרְחַק{{הערה|כגון וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙.}} || || וְגַם שְׁבָא אִם יִדְחַק || || לְמַהְפַּךְ כֵּן דְּחִיתִים{{הערה|כלומר: השבא חשוב כהפסק הברה ומביא מהפך, כגון מִ֤י אֲנִי֙.}} |- | {{סי|נְ}}תוֹן לֵב הַשְׂכִּילָה || || שְׁנֵי מְשָׁרְתִים אִם לָהּ || || וְרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ מִלָּה || || בְּמֻנַּח לוֹ חֲרוּתִים{{הערה|כגון לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ וכגון כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙.}} |- | {{סי|סְ}}כוֹת אִם הִרְחִיק אוֹת || || בְּאַזְלָא שָׁם תֵּיאוֹת{{הערה|כגון אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙.}} || || וְעֵת אֵלֶּה בָּאוֹת || || שְׁנִיִּם הִשְׁמַעְתִּים{{הערה|או מרכא או מהפך.}} |- | {{סי|עֲ}}רוֹךְ אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה || || יְהֵא רִאשׁוֹן תְּלִישָׁא || || וְשׁוּב אַזְלָא גָּשָׁה{{הערה|כגון וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙.}} || || שְׁלִישִׁים הוֹדַעְתִּים{{הערה|מרכא או מהפך.}} |- | {{סי|פְּ}}עָמִים מִשְׁתַּמְשָׁה || || בְּיֶתֶר עַל שְׁלֹשָׁה || || בְּמֻנַּח עַד תְּלִישָׁא{{הערה|כגון וישלח וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙.}} || || וְהַשְּׁאָר כִּקְבָעְתִּים{{הערה|מרכא או מהפך.}} |- | {{סי|צְ}}פֵה דִּין הַזָּקֵף || || מְשָׁרְתוֹ אִם נוֹקֵף || || בְּאוֹת רִאשׁוֹן תּוֹקֵף || || מְכַרְבֵּל שָׁם מַעְתִּים{{הערה|כגון רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר.}} |- | {{סי|קְ}}רָא שְׁמוֹ עִלּוּיָא || || בְּבֹאוֹ בְּאוֹת שְׁנִיָּה{{הערה|כגון וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר.}} || || וּמַקַּף כֵּן נִהְיָה{{הערה|כגון כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ.}} || || וְאִם שְׁנַיִם נְחִיתִים |- | {{סי|רְ}}אֵה רִאשׁוֹן כַּרְבְּלָא{{הערה|כגון אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ.}} || || לְמַטָּה אִם לְמַעְלָה{{הערה|בין באות ראשון בין באות שני אחר מכרבל יבא עלוי.}} || || וְשׁוֹפָר הַמַּעֲלָה || || לְאַחֲרָיו אָז נְתַתִּים{{הערה|כגון כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי.}} |- | {{סי|שְׁ}}מַע דִּין אֶתְנַחְתָּא || || בְּעִלּוּי שִׁמַּשְׁתָּהּ || || אֲשֶׁר מְאַיְלָה אִתָּהּ || || בְּחַד עֲשַׂר יְדַעְתִּים{{הערה|מאיילה משמש את האתנחתא בי"א מקומות על פי המסורת, כגון וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ {{ק|([[בראשית ח יח]])}}.}} |- | {{סי|תְּ}}שָׁרֵת לַזַּרְקָא || || בְּעִלּוּי כְּחֻקָּהּ{{הערה|כגון וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒.}} || || וְאִם שְׁנַיִם חֶלְקָהּ{{הערה|משרתים לה, שניהם מונחים.}} || || בְּעִלּוּי כֵּן חֲקַקְתִּים |- | {{סי|יְ}}סוֹד זֶה בְּבֹא רִאשׁוֹן || || בְּאוֹת רֹאשׁ הַלָּשׁוֹן{{הערה|כשיבא הראשון באות תחלת התיבה אז שניהם מונחים, כגון ה֣וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘.}} || || וְאִם לְמַטָּה בְּרַחְשׁוֹן || || לְאַזְלָא בְּרֹאשׁ נַכְתִּים{{הערה|כגון וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘.}} |- | {{סי|עֲ}}דֶן אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה{{הערה|משרתים.}} || || יְהֵא רִאשׁוֹן תַּלְשָׁא || || וְאַזְלָא לֹא מָשָׁה || || וְעִלּוּי בְּסוֹף שַׂמְתִּים{{הערה|כגון וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘.}} |- | {{סי|קְ}}רָא אַרְבַּע{{הערה|משרתים.}} הֲיֶשְׁנָם || || בְּמֻנַּח רִאשׁוֹנָם || || וְהַשְּׁלֹשָׁה כְּדִינָם{{הערה|כגון הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘.}} || || וְכַאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּים |- | {{סי|בְּ}}אַזְלָא וּמֵרְכָא אִם || || יְשָׁרְתוּהָ שְׁנַיִם || || בְּתוֹךְ תֵּבָה{{הערה|אחת.}} חֲנוּיִים || || וְהֵם שְׁלֹשָׁה בָּתִּים{{הערה|והוא בג' מקומות, כגון וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר׀ בָּנָיו֘ הַנּֽוֹתָרִים֒ {{ק|([[ויקרא י יב]])}}, אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘ {{ק|([[שופטים כא כא]])}}, לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘ {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}.}} |- | {{סי|בְּ}}אֶחָד{{הערה|במשרת אחד.}} אִם נִשְׁמְעָה || || בְּעִלּוּי נוֹדְעָה || || לְבַד מְקוֹמוֹת תִּשְׁעָה{{הערה|ט' זרקות בכ"א ספרים.}} || || בְּמֵרְכָא הֶאֱרַכְתִּים{{הערה|מרכא משמשתן.}} |- | {{סי|רְ}}אֵה עִם לְגַרְמֵהּ נָח{{הערה|כגון וְרַ֣ב׀ שֶׁיִּהְי֣וּ.}} || || לְעוֹלָם הַמֻנַּח || || מְשָׁרְתִים אִם תַּנַּח || || בְּמֵרְכָא חַקּוֹתִים{{הערה|יש מחלוקת בספרים יש עושין אזלא ומונח ויש עושין כל משרתי לגרמיה מונח. בכתובים של לותיר נקוד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֣ר לְנַפְשׁ֣וֹ׀ וי"א חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ׀}} |- | {{סי|רְ}}בִיעַ לֹא נִכְחָד || || בְּעֵת יְשָׁרְתוֹ אֶחָד || || בְּמֻנַּח נִתְיַחָד{{הערה|כגון וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ.}} || || בְּבֹא שְׁנַיִם{{הערה|משרתים.}} לְעִתִּים |- | {{סי|בְּ}}דַרְגָּא רִאשׁוֹנִי{{הערה|הראשון דרגא, כגון כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י.}} || || וּמֻנַּח הַשֵּׁנִי || || וְהַשְּׁלֹשָׁה הִנְנִי || || מְבָאֵר כִּשְׁמַעְתִּים |- | {{סי|יְ}}הֵא מֻנַּח הָרֹאשׁ || || וְאַחֲרָיו דַּרְגָּא חֲרשׁ{{הערה|כגון לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה.}} || || וּמֻנַּח עוֹד תִּפְרֹשׁ || || בְּלִבִּי כֵּן נְטַעְתִּים |- | {{סי|מְ}}שָׁרֵת מֵרְכָא תְּבִיר || || בְּתֵבָתוֹ בְּהַחְבִּיר || || צְרֵי וַחֲטַף אַבִּיר || || לְבֵינוֹתָם כְּהַחְתִּים{{הערה|מרכא משרת לתביר בתיבה אחת, והוא שיש בין מרכא לתביר צרי וחטף או חולם וחטף או קמץ וחטף. ודוקא חטף ולא חטף פתח, כגון תֵ֥צְא֛וּ, יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ, תְּע֥וֹרְר֛וּ.}} |- | {{סי|א}}וֹ קָמֵץ אוֹ חוֹלֵם || || וְעִמָּם שְׁבָא שָׁלֵם || || וְעֵת אֵלֶּה תַּעֲלֵם || || בְּלֹא מְשָׁרֵת יַסְתִּים{{הערה|כשיעל[מ]ו אלו ג' טעמים יהיה התביר בלא משרת בתיבתו.}} |- | {{סי|יְ}}צִיאֵי מִדִּינָם || || בְּאַרְבַּע מִנְיָנָם{{הערה|ד' יוצאין מן הכלל.}} || || בְּלֹא זֶה עִנְיָנָם || || בְּמֵרְכָא נִשְׁרָתִים{{הערה|אע"פ שאין אחד מג' טעמים הללו, מרכא משרת התביר בתיבתו, והם: אַל־תִּלָּ֥חֲמ֛וּ {{ק|([[דה"ב יג יב]])}}, וַתֵּ֥עֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}}, ועַל־הַכֹּ֥הֲנִ֛ים דד"ה {{ק|([[דה"ב לא ט]])}}, בְּבִ֥ירְתָ֛א דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}}.}} |- | {{סי|רְ}}חֵקִים אֵת אֲתוּיִים || || הֲבָרוֹת בֵּינְתַיִם || || כְּשָׁלֹשׁ אוֹ שְׁתַּיִם || || לְדַרְגָּא אָז מְשִׁיתִים{{הערה|כשיהיה ג' הברות אלו ב' בין משרת לתביר יהיה דרגא כשאינן בתיבה אחת: וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם.}} |- | {{סי|חֲ}}קֹר אִם בֵּינָם בָּא || || הֲבָרָה עִם הַשְּׁבָא{{הערה|כגון וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ. לאפוקי שבא ד(ו)אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ שהוא במרכא, ואיני יודע טעם בדבר.}} || || אֲשֶׁר כִּבְרֹאשׁ תֵּבָה || || לְדַרְגָּא הֶעֱלִיתִים |- | {{סי|זְ}}כֹר גַּם אִם פָּסֵק || || לְבֵינֵיהֶם יַפְסֵק || || בְּדַרְגָּא שָׁם תַּסֵּק{{הערה|כגון הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל.}} || || וְאֵין לוֹ מַשְׁבִּיתִים |- | {{סי|קְ}}שֹׁב כָּל זֶה כְּיֶחְסַר || || לְמֵרְכָא יְהִי נִמְסָר{{הערה|כגון וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד.}} || || לְבַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר || || בְּדַרְגָּא שִׁוִּיתִים{{הערה|ט"ו מלין דטעם תביר ודרגא משמשתו ודינו היה במרכא כגון [וְ]כִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ {{ק|([[שמות כא לה]])}}, לֹ֧א תִהְיֶ֛ה {{ק|([[שמות כג כו]])}}. יש ספרים שכל מקום שתיבה שלימה באה בין המשרת לתביר, אע"פ שאינו אלא הברה א' בלא שבא, היא ננקדת בדרגא, כגון (כי יגף) [וְכִֽי־יִגַּ֨ח] שׁ֧וֹר אֶת־אִ֛ישׁ.}} |- | {{סי|וְ}}אִם שְׁנַיִם מְשָׁרְתָיו || || וְרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ אוֹתָיו{{הערה|כגון עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם.}} || || בְּמֻנַּח נַתְוֶה תָּו || || שְׁנִיָּיו הֶרְאִיתִים |- | {{סי|אֲ}}בָל אִם בְּאוֹת שְׁנִיָּה || || בְּאַזְלָא אָז נִהְיָה{{הערה|כגון וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־(אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם].}} || || וְאִם אֵלָיו הָיָה || || שְׁלֹשָׁה לִצְוָתִים{{הערה|משרתים.}} |- | {{סי|מְ}}שַׁמֶּשֶׁת תְּלִישָׁא || || וְאַזְלָא שׁוּב גָּשָׁה{{הערה|כגון כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ.}} || || שְׁלִישִׁית כְּפֵרוּשָׁהּ{{הערה|מרכא או דרגא.}} || || וְאִם הֵם רִבְעָתִים{{הערה|ארבעה משרתים.}} |- | {{סי|צְ}}פֵה מֻנַּח לְמַעְלָה || || וְעוֹד תְּלִישָׁא וְאַזְלָא{{הערה|כגון כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל.}} || || רְבִיעִית נִכְלְלָה || || כְּפִתְרוֹן הַדָּתִים{{הערה|מרכא או דרגא.}} |- | {{סי|לְ}}טִפְּחָא{{הערה|הכל מיוסד בזה היסוד חוץ ממה שמאיילה משמשת בח' מקומות לטפחא, וסימן מה"ם גתלו"ש.}} דִּין אוֹרֶה || || בְּמֵרְכָא תִּתְעָרֶה{{הערה|כגון וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו.}} || || לְבַד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה || || שְׁתַּיִם לָהּ שָׁתִים{{הערה|בי"ד מקומות משמשת מרכא כפולה, כגון וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן.}} |- | {{סי|עֲ}}לוֹת דַּרְגָא תְּחִלָּה{{הערה|הדרגא קודמת.}} || || וְשׁוּב מֵרְכָא כְפוּלָה{{הערה|ואחר כך מרכא כפולה, כגון וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן.}} || || וְסוֹף פְּסוּקִים בְּמִלָּה || || בְּמֵרְכָא שִׁמַּשְׁתִּים{{הערה|כגון וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ.}} |- | {{סי|דְּ}}בָרַי אַל תָּמֵשׁ || || לְבַד מְקוֹמוֹת חָמֵשׁ{{הערה|בה' מקומות משמשת מאיילה בסוף פסוק. כגון לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם דשלח לך {{ק|([[במדבר טו כא]])}}, לְהֵ֖חַלּֽוֹ {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}, מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם {{ק|([[הושע יא ו]])}}, וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}}, וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי {{ק|([[דה"א ב נג]])}}.}} || || מְאַיְלָה בָּם תְּשַׁמֵּשׁ || || לֹא יְתֵרִים לֹא פְּחוּתִים |- |} {{סוף}} '''סליק אותם חרוזות שיסד רבינו יעקב על הנגינות והניקוד''' ==ביאור== {{צבע גופן|ירוק|(הערת ויקיעורך: מפאת אילוצי העריכה, מיקומי הביאורים על סדר השיר אינם בהכרח לפי המיקום המדויק שבכתבי היד.)}} {{הערות שוליים|טורים=כן}} [[קטגוריה:שירים על כללי הדקדוק]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:רבנו תם]] a5gzpvl9bt0ar79kz8bji8f7vj1xj1o 0 1725304 3007617 2996234 2026-04-23T10:44:52Z Yack67 27395 3007617 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =ערבית לראש השנה= ==אחות קטנה== {{הור2|יש אומרים תחינה זו לפני ערבית.}} {{:אחות קטנה}} {{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} {{סוף}} ==קריאת שמע וברכותיה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יז}} {{קדיש אשכנז|עשי"ת=כן}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, [בְּאַהֲבָה]}} מִקְרָא קֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}} {{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}|הָאֵל הַקָּ|הַמֶּלֶךְ הַקָּ}} {{סוף}} ==לדוד מזמור== {{רקע אפור}} {{הור2|בחלק מהקהילות בארץ ישראל נוהגים לומר פסוק בפסוק, ויש נוהגים לפתוח את הארון. יש נוהגים לאומרו אחרי קדיש תתקבל.}} לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=כן}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין, ושמים פרי חדש על השלחן לברכת {{צ|שהחיינו}} (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=ראש השנה|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/סדר ליל ראש השנה|שנה טובה}} edr1owrl7ysnz41ivldnabmsktvzl3d 3007621 3007617 2026-04-23T10:52:04Z בן עדריאל 9444 לזה הכוונה, לא? 3007621 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =ערבית לראש השנה= ==אחות קטנה== {{הור2|יש אומרים תחינה זו לפני ערבית.}} {{:אחות קטנה}} {{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} {{סוף}} ==קריאת שמע וברכותיה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יז}} {{קדיש אשכנז|עשי"ת=כן}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, [בְּאַהֲבָה]}} מִקְרָא קֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}} {{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}|הָאֵל הַקָּ|הַמֶּלֶךְ הַקָּ}} {{סוף}} ==לדוד מזמור== {{רקע אפור}} {{הור2|בחלק מהקהילות בארץ ישראל נוהגים לומר פסוק בפסוק, ויש נוהגים לפתוח את הארון. יש נוהגים לאומרו אחרי קדיש תתקבל.}} לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=כן}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין, וביום ב' שמים פרי חדש על השלחן לברכת {{צ|שהחיינו}} (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=ראש השנה|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/סדר ליל ראש השנה|שנה טובה}} e7eu4759rspr73bx4p41rde98xvjhjk 3007623 3007621 2026-04-23T10:55:12Z בן עדריאל 9444 3007623 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =ערבית לראש השנה= ==אחות קטנה== {{הור2|יש אומרים תחינה זו לפני ערבית.}} {{:אחות קטנה}} {{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} {{סוף}} ==קריאת שמע וברכותיה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יז}} {{קדיש אשכנז|עשי"ת=כן}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, [בְּאַהֲבָה]}} מִקְרָא קֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}} {{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}|הָאֵל הַקָּ|הַמֶּלֶךְ הַקָּ}} {{סוף}} ==לדוד מזמור== {{רקע אפור}} {{הור2|בחלק מהקהילות בארץ ישראל נוהגים לומר פסוק בפסוק, ויש נוהגים לפתוח את הארון. יש נוהגים לאומרו אחרי קדיש תתקבל.}} לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=כן}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין, וביום ב' שמים פרי חדש על השלחן לברכת {{צ|שהחיינו}} (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=ראש השנה|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/סדר ליל ראש השנה|שנה טובה}} 6uzy3sx0wzncru7ji78selof94lpate 3007629 3007623 2026-04-23T11:05:39Z Yack67 27395 3007629 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =ערבית לראש השנה= ==אחות קטנה== {{הור2|יש אומרים תחינה זו לפני ערבית.}} {{:אחות קטנה}} {{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} {{סוף}} ==קריאת שמע וברכותיה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יז}} {{קדיש אשכנז|עשי"ת=כן}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם תְּרוּעָה, {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן תְּרוּעָה, [בְּאַהֲבָה]}} מִקְרָא קֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=ראש השנה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלוך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}} {{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}|הָאֵל הַקָּ|הַמֶּלֶךְ הַקָּ}} {{סוף}} ==לדוד מזמור== {{רקע אפור}} {{הור2|בחלק מהקהילות בארץ ישראל נוהגים לומר פסוק בפסוק, ויש נוהגים לפתוח את הארון. יש נוהגים לאומרו אחרי קדיש תתקבל.}} לְדָוִד מִזְמוֹר, לַייָ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ׃ מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קׇדְשוֹ׃ נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה׃ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃ זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ עִזּוּז וְגִבּוֹר, יְיָ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׃ שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׃ מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, יְיָ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה׃{{ממס|תהלים כד}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=כן}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין, ובליל ב' שמים פרי חדש על השלחן לברכת {{צ|שהחיינו}} (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=ראש השנה|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה/סדר ליל ראש השנה|שנה טובה}} t9e5959elmc18hnelprrwzfrqdknr6g 0 1725653 3007440 2981319 2026-04-22T16:26:24Z מו יו הו 37729 3007440 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{רקע אפור|<small>אודות בקשה זו וסדר אמירתה, ראו '''[[תורת חובות הלבבות/שער אהבת ה'#פרק ו|חובות הלבבות שער אהבת ה' פרק ו]]'''}} יְיָ שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים נא יז}} וּלְשׁוֹנִי תְּצַחְצַח וְלִבִּי תָּכִין וְנַפְשִׁי תָּעִיר וְהֶגְיוֹנִי תַּיְשִׁיר וְשִׁגְיוֹנִי תַּכְשִׁיר, וְשִׂיחִי תַּקְשִׁיב וַאֲמָרַי תַּאֲזִין וּתְפִלָּתִי תִּשְׁמַע וְרִנָּתִי עָדֶיךָ תִקְרַב וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא, בְּעָמְדִי לְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ וְלַהֲגוֹת צִדְקֶךָ וּלְחַוֹּת פִּלְאֶךָ לָשִׂיחַ בְּנוֹרְאוֹת עֻזֶּךָ לַעֲרֹךְ חַסְדֶּךָ לְהַגִּיד אֲמִתֶּךָ, בְּעוֹד נִשְׁמָתִי בִּי וְרוּחַ חַיִּים בְּאַפִּי, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ שִׁמְשִׁי וְיִכְבֶּה נֵר נִשְׁמָתִי וְיָשׁוּב פִּגְרִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה לֻקַּח וְרוּחִי יַהֲלֹךְ אֵלֶיךָ לַמִּשְׁפָּט, נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה, מְקוֹם לֹא יוֹעִיל הוֹן וְלֹא יִסְכֹּן קִנְיָן, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד. כִּי אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי לְמַעַן סַפֵּר שִׁמְךָ הוּבֵאתִי הֵנָּה, וּלְחַוֹּת גָּדְלְךָ נוֹצַרְתִּי עֲדֶנָה. בִּינוֹתִי יְיָ אֱלֹהַי בְּאוֹר הַדַּעַת אֲשֶׁר חֲנַנְתַּנִי כִּי אַתָּה אֶחָד לְבַדֶּךָ, אֶחָד מֵאֵין חֵקֶר, אֶחָד מֵאֵין עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן, אֶחָד מֵאֵין תְּחִלָּה וְתִכְלָה, אֶחָד מֵאֵין רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר כְּעֶרְכֶּךָ, אֶחָד מֵאֵין שֵׁנִי לְנֶגְדֶּךָ, אֶחָד לֹא כָאֶחָד רֹאשׁ הַמִּנְיָן, אֶחָד לֹא כָאֶחָד רֹאשׁ הַמְּנוּיִים, אֶחָד מֵאֵין חִבּוּר וְאֹסֶף, אֶחָד מֵאֵין פֵּרוּד וּמַחֲלֹקֶת, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר קְדָמְךָ, אֶחָד מֵאֵין אַחֵר יְאַחֲרֶךָ. כִּי כָל אֲשֶׁר נִקְרָא אֶחָד בִּלְתֶּךָ, לֹא בֶאֱמֶת הוּא אֶחָד, וְלֹא בֶאֱמוּנָה מְיֻחָד, כִּי הוּא מְחֻבָּר מֵאֲחָדִים, וּבָנוּי מִנִּפְרָדִים, וְגַם נִפְרָד לַאֲחָדִים, וְנֶחֱלָק לְנִפְרָדִים, וְגַם יֵשׁ לוֹ תְּחִלָּה וְתִכְלָה, וְרֵאשִׁית וְאַחֲרִית, אָחוֹר וָקֶדֶם, עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן, גַּם יֵשׁ שֵׁנִי לְנֶגְדּוֹ, וְכָמוֹהוּ עוֹד מִלְּבַדּוֹ. לָכֵן אֱמֶת עַל יְצוּרֶיךָ וְיַצִּיב עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ, לְיַחֶדְךָ בְּכָל לֵב, וְלוֹמַר לְפָנֶיךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד. וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, בָּרָאתָ שֹׁרֶשׁ כָּל דָּבָר מֵאַיִן, וְצוּרַת כָּל נוֹצָר מֵאֶפֶס, וְחִבַּרְתָּם בְּרוּחַ אַפֶּיךָ וַיִּהְיוּ לַאֲחָדִים, וּבִדְבָרְךָ אֶבֶן פִּנָּה יָרִיתָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת, וּבְמַאֲמָרְךָ חוּג שָׁמַיִם כּוֹנַנְתָּ לִהְיוֹת לְעוֹלָם סוֹבֵב, גַּם אֶרֶץ וְרוּחַ תִּכַּנְתָּ, וּמַיִם וָאֵשׁ קָנִיתָ, וַתַּעֲשֶׂה מְשָׁרְתֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ מֵאֵשׁ, וְצִבְאוֹת מַלְאֲכֵי מָרוֹם מֵרוּחַ, וַתַּבְדֵּל בֵּין מַיִם לָמָיִם, וַתָּשֶׂם חֹק וּגְבוּל לְמִקְוֵה מִימֵי הָאָרֶץ, לְבַל יִפְרְצוּ פָּרֶץ, וַתַּדְשֵׁא הָאֲדָמָה בְּכָל מִינֵי זֵרְעֹנִים, וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים, וַתַּחְצֹב מִן הָאוֹר מְאוֹרוֹת וְכוֹכָבִים קְבוּעִים בְּגַלְגַּלֵּי רוֹם, מוֹשְׁלִים בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, פּוֹצְחִים בַּיּוֹם שִׁירָה לְעוֹשָׂם, וְנוֹתְנִים זְמִרוֹת בַּלַּיְלָה לְקוֹנָם, מַגִּידִים כִּי חָכָם בְּרָאָם, וּמְעִידִים כִּי גִבּוֹר יְצָרָם, הַמַּשְׂכִּיל בָּהֶם יִדֹּם, כִּי לֹא יָבֹא עַד תְּכוּנוֹת צִבְאֹתָם, לָדַעַת מְסִלּוֹתָם, נִבְעַר כִּי לֹא יָבִין חֵקֶר הֲלִיכוֹתָם. וַיִּשְׁרְצוּ הַמַּיִם דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְתַנִּינִים גְּדוֹלִים וְרֶמֶשׂ לְאֵין מִסְפָּר וְחַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת, וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ גַּם בַּהֲמוֹת שָׂדַי וְחַיְתוֹ אָרֶץ. וְאַחַר כָּל זֹאת יָצַרְתָּ אָדָם לִכְבוֹדֶךָ, וּבָרָאתָ אֱנוֹשׁ קוֹרֵא בִשְׁמֶךָ, וְנָפַחְתָּ בְאַפָּיו נְשָׁמָה יְקָרָה וְזַכָּה וּבָרָה, מְחֻכֶּמֶת וּמַשְׂכֶּלֶת, קוֹלֶטֶת מוּסָר וְחָכְמָה, וְלוֹמֶדֶת דַּעַת וּמְזִמָּה, מַגֶּדֶת כִּי אַתָּה יְצַרְתָּהּ, וּמְעִידָה כִּי אַתָּה בְרָאתָהּ, בָּהּ יַשְׂכִּיל כָּל חֲכַם לֵב וְיַכִּירֶךָ, וּמִמֶּנָּה יִתְבּוֹנֵן אִישׁ תְּבוּנָה וְיִמְצָאֶךָ, כִּי אַתָּה שַׂמְתָּהּ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת לְאַנְשֵׁי לֵבָב בְּחַיָּתָם, וּנְתַתָּהּ לְעֵד מְמַהֵר לִמְבִינֵי מַדָּע בְּנַפְשׁוֹתָם, כִּי אִם יְכַזֵּב בְּךָ מְכַזֵּב, וִיכַחֵשׁ בְּךָ מְכַחֵשׁ, כְּאֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק נִשְׁמָתוֹ, וּכְכָפִיס מֵעֵץ תַּעֲנֶנָּה רוּחוֹ. לָכֵן בְּלִבּוֹתָם יַשְׂכִּילוּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ, וּבְמַחְשְׁבוֹתָם יִמְצָאוּךָ כָּל דֹּרְשֶׁיךָ, וַאֲלֵיהֶם קָרוֹב אַתָּה בְּחַדְרֵי רוּחָם לִמְאֹד, כִּי נַפְשׁוֹתֵינוּ לְךָ עָלֵינוּ לְעֵדִים נֶאֱמָנִים, וּגְוִיּוֹתֵינוּ תַּעֲנֶינָה בָּנוּ עֵדוּת אֱמֶת, וְתוֹדִיעוּנוּ כִּי אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וְכִי אַתָּה הוּא הַבּוֹרֵא וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא וְאֵין מִי יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ, כִּי כָּל עֹשֶׂה זוּלָתְךָ יֵשׁ מִיֵּשׁ עֹשֶׂה, וְאַתָּה עָשִׂיתָ יֵשׁ מִבְּלִי מָה, וְכָל חָכָם חָרָשׁ יָצַרְתָּ, אֵין בּוֹ כֹחַ לְחַדֵּשׁ שֹׁרֶשׁ דָּבָר לֹא חִדַּשְׁתּוֹ, וְלֹא לְהַמְצִיא עִקָּר חָדָשׁ לֹא יְצַרְתּוֹ, אֲבָל אַתָּה הוּא יוֹצֵר וּבוֹרֵא, מְחַדֵּשׁ וּמְחַבֵּר, לָכֵן נָאֶה לְךָ לְהַלֵּל: עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}} וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי כָל יְצוּר נִמְצָא לֹא תֹהוּ בְרָאתוֹ, וְלֹא לַהֶבֶל יְצַרְתּוֹ, כִּי בוֹ תַכְלִית הָעוֹלָם, וְגַם מֵעִיד עַל חָכְמָתְךָ וּתְבוּנָתֶךָ, וְכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ תָּם מֵאֵין חֶסְרוֹן, וְשָׁלֵם מֵאֵין יִתְרוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ.{{ממס|קהלת ג יד}} לָכֵן יָאוּת לְךָ לְהַלֵּל: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃ גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י#י ו|ירמיהו י ו-ז}} וֶאֱמֶת יְיָ אֱלֹהִים, כִּי בְרֹב רַחֲמֶיךָ עַל זֶרַע יְדִידֶיךָ, וַחֲסָדֶיךָ עַל בְּנֵי עֲבָדֶיךָ, מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ בְּמַסֹּת גְּדֹלֹת, וּמִבֵּית עֲבָדִים בְּאֹתוֹת נוֹרָאוֹת, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ לְפָנֵינוּ, וּמֵימָיו הוֹבַשְׁתָּ לְהַעֲבִירֵנוּ, וְלֶחֶם שָׁמַיִם הֶאֱכַלְתָּנוּ, וְלִסְגֻלָּה בְּחַרְתָּנוּ, וְשִׁמְךָ הַנָּעִים הִנְחַלְתָּנוּ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מְלַהֲבוֹת אֵשׁ הִשְׁמַעְתָּנוּ, וְתוֹרַת חֶסֶד חֲנַנְתָּנוּ, וּמִצְוֹת אֱמֶת הוֹדַעְתָּנוּ, וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים לִמַּדְתָּנוּ, וְחֻקִּים צַדִּיקִים הוֹרֵיתָנוּ, לְהַנְחוֹתֵנוּ בְּמַעְגְּלֵי ישֶׁר, לְהָאִיר בָּם עֵינֵינוּ, וְלִצְרֹף נִשְׁמוֹתֵינוּ מִסִּיג חֶשְׁקֵי גְוִיָּתֵנוּ, וְלִפְדּוֹת נַפְשׁוֹתֵינוּ מִמֹּטוֹת הַזְּמָן, וּמִן תַּאֲוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, לְהַנְחִילֵנוּ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא. לָכֵן חִשַּׁבְתִּי דְרָכַי וְחָקַרְתִּי אָרְחֹתַי, וְשָׁקַלְתִּי מִפְעֲלוֹתַי, וְאִזַּנְתִּי אַחֲרִית כָּל חֲמוּדוֹתַי, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְסוֹפוֹ תֹּהוּ וְאַחֲרִיתוֹ תַעְתּוּעִים, וָאֶתְאַוֶּה לְהָשִׁיב רַגְלַי אֶל עֵדוֹתֶיךָ, לְהִסְתּוֹפֵף תַּחַת כַּנְפֵי כְבוֹדֶךָ, וּלְהִסְתַּפֵּחַ אֶל עֲבוֹדָתֶךָ, כִּי יָדַעְתִּי כִּי יִהְיֶה טוֹב לִירֵאֶיךָ, וְלֹא יֵבֹשׁוּ קֹוֶיךָ, וְלֹא יִכָּלְמוּ מְבַקְשֶׁיךָ, וְכָל הַחוֹסֶה בְךָ בְּמָקוֹם נֶאֱמָן יִשְׁכֹּן, וְזַרְעוֹ לְפָנֶיךָ יִכּוֹן. תַּרְתִּי בְלִבִּי וּבִינוֹתִי כִּי אַחֲרִית כָּל דָּבָר נוֹצָר בְּרֵאשִׁיתוֹ, וְסוֹף כָּל חָדָשׁ בְּקַדְמוּתוֹ, וְכָל אֲשֶׁר יְחֻבַּר נִתָּק, וְכָל אֲשֶׁר בָּנוּי נֶעְתָּק, וְכַאֲשֶׁר לֹא הָיָה יִהְיֶה. הַכֹּל יֹאבַד וְאַתָּה תַעֲמֹד, הַכֹּל יִכְלֶה וְאַתָּה תִהְיֶה, הַכֹּל יָסוּף וְאַתָּה תָקוּם. מִלְּבַד נַפְשׁוֹת הַחֲסִידִים הַבּוֹטְחִים בְּחַסְדֶּךָ, אֲשֶׁר תַּעֲמִיד לְעוֹלָם, וּבַל תָּמוּט רַגְלָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: הַבֹּטְחִים בַּיְיָ כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב׃{{ממס|תהלים קכא א}} וְאַתָּה הוּא יְיָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ עַד לֹא רִאשׁוֹן לֹא שָׁנִיתָ, כֵּן תִּהְיֶה אַחֲרִית כָּל אַחֲרוֹן, לֹא תִשְׁתַּנֶּה עַד עוֹלְמֵי עַד, הַזְּמַנִּים לֹא יְתָאוּ לְךָ תְּחִלָּה, וְהַדּוֹרוֹת לֹא יַשִּׂיגוּ לְךָ תְּכוּנֹת תִּכְלָה, כִּי אַתָּה קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ, אֲשֶׁר הֵמָּה יְסוֹד הַזְּמַנִּים, וְעִקַּר חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים, לָכֵן נָאֶה לְךָ לְהַלֵּל: לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד, וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ, וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃{{ממס|תהלים קב#קב כו|תהלים קב כו-כט}} גַּם הַיּוֹם יָדַעְתִּי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי כִּי אַתָּה מְקוֹם הָעוֹלָם, בְּיַעַן כִּי בִדְבָרְךָ נִצָּב, וּבְרוּחַ פִּיךָ עוֹמֵד, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמְךָ, כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, וּבֶאֱמוּנָה יִוָּדַע כִּי כָל אֲשֶׁר אֵין לוֹ חֵקֶר לֹא יְכִילֵהוּ מָקוֹם, וְלֹא יְכַלְכְּלֵהוּ מָעוֹן, כִּי כָל מָקוֹם נִקְצָב, וְכָל מָעוֹן נֶחְקָר, וְלֹא יִכּוֹן לְכַלְכֵּל נֶחְקָר לְלֹא נֶחְקָר, וְלֹא יִתָּכֵן לְהָכִיל נִקְצָב לְלֹא נִקְצָב, וְאֵיךְ יְכִילְךָ מָקוֹם, וְאַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְאֵיךְ יְכַלְכְּלֶךָ מָעוֹן, וְאַתָּה בְרָאתוֹ, וְאַתָּה הוּא עַד לֹא מָקוֹם מְזֻמָּן, וְטֶרֶם עֵת וּזְמָן. גַּם כֵּן יִתְבָּרֵר לְאַנְשֵׁי לֵבָב, בְּהַעֲלוֹתָם עַל לֵב כִּי אֵין לְךָ עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן בְּכָל הַנִּמְצָאִים, כִּי כָל נִמְצָא זוּלָתֶךָ מָקוֹם יְכִילֵהוּ וּזְמַן יְתָאֲרֵהוּ, יֵאָמֵן אֲזַי בְּמִשְׁקֹלֶת דַּעְתָּם מִמּוֹצָא דָּבָר כִּי אֵין לְךָ מָקוֹם, כִּי כָל מָקוֹם נוֹדָע, וְכָל זְמַן נֶחְקָר, וְיָבִינוּ וְיַשְׂכִּילוּ כִּי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כְּבוֹדְךָ מָלֵא, וְכִי אַתָּה קָרוֹב אֲלֵיהֶם מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּיהֶם וּמִמּוֹעֲצוֹת כִּלְיוֹתֵיהֶם, קִרְבַת דַּעַת וּמְזִמָּה, וְלֹא כְקִרְבַת אִישׁ אֶל אָחִיהוּ. לָכֵן יְרַנְּנוּ לְךָ הֲמֻלּוֹת שְׂרָפִים בְּשַׁלְּשָׁם לְךָ קְדֻשָּׁה: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ג}} וִיזַמְּרוּ לְךָ חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ.{{ממס|יחזקאל ג יב}} וְחֹק עַל יְצוּרֶיךָ, לְהַלֵּל וְלָרֹן לְפָנֶיךָ: גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}} כִּי אַתָּה רָם וְהַכֹּל שָׁפָל נֶגְדֶּךָ, אַתָּה נִשָּׂא וְהַכֹּל שָׁח לְמוּלֶךָ, אַתָּה מְשֻׁבָּח וְהַכֹּל לְךָ (יְשַׁבֵּחוּ) [יְשַׁבֵּחַ], אַתָּה מְרוֹמָם וְהַכֹּל לְךָ יְרוֹמֵם, אַתָּה צַדִּיק וְהַכֹּל צִדְקָתְךָ יְסַפֵּר, אַתָּה מְפֹאָר וְהַכֹּל לְךָ יְפָאֵר, אַתָּה מֶלֶךְ וְהַכֹּל לְךָ יַמְלִיךְ, אַתָּה עִזּוּז וְהַכֹּל בְּךָ יָעֹז, אַתָּה גָדוֹל וְהַכֹּל גְּדֻלָּתְךָ יַבִּיעַ, אַתָּה נוֹרָא וְהַכֹּל נוֹרְאוֹתֶיךָ יָשִׂיחַ, אַתָּה חֲסִין וְהַכֹּל חֹסֶן עֻזְּךָ יְנוֹבֵב. לָכֵן לְךָ נָאֶה לְהִתְפָּאֵר: כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם.{{ממס|מלאכי א יא}} וּלְמַעַן כִּי אַתָּה סוֹבֵל הַכֹּל, וּבוֹרֵא הַכֹּל מֵאֵין כֹּל, אַתָּה מְחַיֶּה הַכֹּל, וּמֵאִתְּךָ כֹּל, וּפָעָלְךָ הַכֹּל, תְּהִלָּה לְךָ דוּמִיָּה, וְזַמֵּר לְךָ נָעִים, וְהוֹדוֹת לְךָ יָאוּת, וְרַנֵּן לְךָ מַה טּוֹב. וְאַף כִּי יָדַעְנוּ כִּי לְךָ בַּל יוֹעִיל הַלֵּל, וְלֹא יִסְכֹּן זֶמֶר, אָמְנָם עָלֵינוּ בְּחֹק מוּסַר הַדַּעַת אֲשֶׁר חֲנַנְתָּנוּ לְשַׁלֵּם לְךָ מִדּוֹת טוֹבוֹתֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ בְּהַלֵּל וּבְזִמְרָה וְתוֹדָה כְּפִי כֹחֵנוּ. וְאִם נַעֲלֵיתָ עַל כָּל הַתְּהִלּוֹת וְגָבַהְתָּ עַל כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת וְנִשֵּׂאת עַל כָּל הַבְּרָכוֹת, וְאֵין כֹּחַ בְּכָל יְצוּרֶיךָ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לְסַפֵּר אֶחָד מֵאֶלֶף רִבְבוֹת נוֹרְאוֹת עֻזֶּךָ, אַף כִּי בְּנֵי אָדָם, וְאַף כִּי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עַם כָּמוֹנִי, צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי מִתּוֹךְ מַאֲסָרָהּ לְחַוֹּת נָעֳמֶךָ, וְנִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה [נַפְשִׁי] מִכַּבְלֵי נְחֻשְׁתָּהּ לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ, וַתִּתְעַטֵּף עָלַי לְהַזְכִּיר שִׁמְךָ וּלְהַרְבּוֹת זִכְרֶךָ, וְכָמַהּ לִבִּי וּבְשָׂרִי לְרַנֵּן לְפָנֶיךָ, וָאֶתְאַוֶּה לְשַׁבֵּחֲךָ וּלְהַלֶּלְךָ וּלְזַמֵּר שִׁמְךָ עֶלְיוֹן, כִּי לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ. וָאֶעֱמֹד עַל דַּלְתֵי רַחֲמֶיךָ, וָאֶתְיַצֵּב עַל פִּתְחֵי חֲסָדֶיךָ, וָאָכִין מִנְחָה אֲרֶשֶׁת שְׂפָתַי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ, וָאֶקַּח עִמִּי דְּבָרִים לְחַוֹּת מִקְצַת פְּלָאֶיךָ, לְמַעַן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי וּבְשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי. כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי, וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי. דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ, בִּי תָּמְכָה יְמִינְךָ, אוּלַי בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי בְּעוֹדִי, וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי בְּמוֹתִי, כְּמִשְׁפָּט לְאֹהֲבֵי שְׁמֶךָ. וְאִם נְקַלֹּתִי מֵחַלּוֹת פְּנֵי רָם וְנִשָּׂא, וְדַלּוֹתִי מֵחַוֹּת פִּלְאֵי גָדוֹל בְּלִי חֵקֶר, בְּיַעַן כִּי אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, רִמָּה וְתוֹלֵעָה, כְּלוּב מָלֵא מִרְמוֹת, כְּלִי נִמְאָס מָלֵא בֹשֶׁת וּכְלִמּוֹת, יָדַעְתִּי יְיָ כִּי עֱנוּת עָנִי לֹא תִבְזֶה, וּבַל תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלֶיךָ תֵּעָתֶר לוֹ. וּמָה אֱנוֹשׁ וּמַה שֵּׂחוֹ וּמַה תְּהִלָּתוֹ, וְהַכֹּל כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, וּלְאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשָׁב לְמוּלֶךָ, לוּלֵי אֲשֶׁר רוֹמַמְתּוֹ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וּפֵאַרְתּוֹ בְּעֵדֹתֶיךָ, וְכִבַּדְתּוֹ בְּיִחוּד שְׁמֶךָ, וְהוֹדַעְתּוֹ זְמִרוֹת רְנָנֶיךָ וְעֵרֶךְ קְדֻשָּׁתֶךָ, וְהִרְשֵׁיתוֹ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה וְרִנָּה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ. וּלְפִי שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה, וְלַחֲסִידִים יָאוּת זֶמֶר, וְלַצַּדִּיקִים יָאֲתָה רְנָנָה, וַאֲנִי אֵינִי כְדַאי, לְזֹאת בָּאתִי לַחֲדָרַי, וְחִפַּשְׂתִּי סְתָרַי, וְסָתַרְתִּי דַּלְתֵי נַעֲוָה, וּפִתַּחְתִּי חַרְצֻבּוֹת מַעֲוָה, וּפָשַׁטְתִּי בִּגְדֵי גַאֲוָה, וְלָבַשְׁתִּי סוּתֵי עֲנָוָה, וְסִדַּרְתִּי כְּפִי קֹצֶר שִׂכְלִי וּמִעוּט דַּעְתִּי לְפָנֶיךָ, אֲמָרִים מְעַטִּים פִּתְחֵי תְהִלּוֹתֶיךָ, וְזִכְרוֹן בִּרְכוֹתֶיךָ, וּמְעַט קָט מִנִּפְלְאוֹתֶיךָ, וּמִזְעָר מֵרוֹמְמוּתֶךָ, כִּי מִי יוּכַל לְמַלֵּל כָּל גְּבוּרֹתֶיךָ, וְיַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלּוֹתֶיךָ. וְאַתָּה יְיָ יוֹדֵעַ כִּי אֵין דַּי בִּלְשׁוֹנִי לְסַפֵּר כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְמַחֲשַׁבְתִּי מִגְּבוּרֹתֶיךָ, אָדָם בִּיקָר בַּל יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמָה, וּבְעָמְדִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, זָכַרְתִּי וְנִבְהַלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת, כִּי הִקִּיפוּנִי פְּשָׁעַי וּסְבָבוּנִי אֲשָׁמַי, בָּאתִי בִּמְצֻלוֹת זְדוֹנַי, וְטָבַעְתִּי בְּמַעֲמַקֵּי שִׁגְיוֹנַי, וּשְׁטָפַתְנִי שִׁבֹּלֶת חַטֹּאתָי, וָאָשִׁיב אֶל לִבִּי וָאֹמַר: אֵיכָכָה פָּתַחְתִּי פִי וָאָנִידָה שָׂפָה לִפְנֵי יוֹצֵר כֹּל, וּמִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בִּי מְתֹם, פֶּשַׁע וַחֲטָאָה מִרְמָה וְעַוְלָה, וְאִם הִתְרָחַצְתִּי בְמֵי שֶׁלֶג וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי, בְּמַחְשְׁבוֹתַי אֲזַי בְּרֶשֶׁת חֲטָאָה נִלְכַּדְתִּי, וּבִשְׁחִיתוֹתָם נִתְפַּשְׂתִּי, וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי, וְיֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר כְּבוֹדִי, וְעַצְמוֹתַי (רָפָפוּ) [רוֹפָפוּ], וְיָדַי רָפוּ, וְכַמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי, וּכְצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי, וְכָאַרְבֶּה נִנְעַרְתִּי, וּבֹשְׁתִּי מְאֹד וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, וְלָשֵׂאת רֹאשׁ לְפָנֶיךָ. וָאֶזְכֹּר מִשְׁפָּטֶיךָ מֵעוֹלָם יְיָ וָאֶתְנֶחָם, כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אַתָּה, וְכִי כָּל מוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם, וָאוֹמַר אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ, אוּלַי יִשָּׂא עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה, וָאֶמְצָא אֶת לִבִּי לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָה לְפָנֶיךָ, וּלְבַקֵּשׁ מְחִילָה וְלִדְרֹשׁ סְלִיחָה וְלִשְׁאֹל כַּפָּרָה מִמִּדַּת רַחֲמֶיךָ, וָאֲכוֹנֵן נַפְשִׁי וּבְשָׂרִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ: יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף בַּדָּבָר הַזֶּה, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ. {| |- |{{סי|אָ}}שַׁמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל|| ||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל |- |{{סי|גָּ}}זַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק|| ||{{סי|דַּ}}רְכֵּנוּ כִּמְשֻׂכַת חֶדֶק |- |{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק|| ||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לְאֵין חֹק |- |{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ|| ||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רֶשַׁע שָׂנֵאתָ |- |{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר וּמִרְמָה|| ||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה |- |{{סי|כִּ}}לִּינוּ יָמֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם|| ||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְּבִיאֵנוּ בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם |- |{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת|| ||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת |- |{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ|| ||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ |- |{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כָּל חֶמְדוֹתֵינוּ|| ||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצֻלוֹת תַּאֲוֹתֵינוּ |- |{{סי|קָ}}פַצְנוּ פֶה מֵהוֹכִיחַ|| ||{{סי|רָ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ |- |{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשֻׁבָה נִצַּחַת|| ||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כָּל אִישׁ תּוֹכַחַת |} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי, עָלֶיךָ הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם, מִבֶּטֶן אִמִּי אֵלִי אָתָּה. וְאִם אַתָּה לֹא תְחָנֵּנִי וְתִשָּׂא פִשְׁעִי, לְמִי אֶשָּׂא עַיִן, וְאֵין לִי אָב זוּלָתֶךָ, כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וְאַתָּה יְיָ אֲסַפְתָּנִי, וּבְטוּבְךָ מֵעוֹדִי אֲפַפְתָּנִי. וְאִם לֹא יָחוּס הַיּוֹצֵר עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו, לְמִי יִתְחַנֵּן יְצִיר חֹמֶר וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ, וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה אֶל עֹשֵׂהוּ, הֲלֹא אֶל רַחֲמֵי יוֹצְרוֹ יָרוּץ, וְעַל דַּלְתֵי חַסְדֵי עֹשֵׂהוּ יִשְׁקֹד. וַאֲנִי, הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדֹנֵיהֶם וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ, כִּי אֵין לִי מַכִּיר בִּלְתֶּךָ, וְלֹא יוֹדֵעַ נֶגַע לְבָבִי זוּלָתֶךָ. חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי. כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי, תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי. הֲלֹא כְּחָלָב הִתַּכְתַּנִי וְכַגְּבִנָּה הִקְפֵּאתַנִי, וְעוֹר וּבָשָׂר הִלְבַּשְׁתַּנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכַכְתַּנִי, חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי, וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי. וְאִם חָטָאתִי וּשְׁמַרְתַּנִי, וּמֵעֲוֹנִי לֹא תְנַקֵּנִי, אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ, וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ. אֶשָּׁא כַּנְפֵי שָׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי, וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ. וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ. וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה. וְאִם תִּפְקֹד עָלַי כִּדְרָכַי וּכְרֹעַ מַעֲלָלַי, לְמִי אָנוּס לְעֶזְרָה לִפְגֹעַ בַּעֲדִי אֵלֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ. כִּי אִם לְחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה, כֻּלּוֹ סָג יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. וְאִם לְשׁוֹכְנֵי עָפָר אֲשַׁוֵּעַ לִפְגֹעַ בַּעֲדִי אֵלֶיךָ, הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא, אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה. וְאִם אֶל מַלְאֲכֵי מָרוֹם אֶזְעָק וְאֶל קְדוֹשִׁים אֶפְנֶה, לָשֵׂאת רִנָּה וּתְפִלָּה בַּעֲדִי לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדְךָ, הֲצַעֲקָתָם תִּשְׁמַע אֵל, כִּי אַתָּה תַעֲבִיר חַטָּאתִי וּתְכַפֵּר זְדוֹנִי. לָכֵן מִמְּךָ אֵלֶיךָ אָסוּרָה, וּמִנֶּגְדְּךָ (עָלֶיךָ) [אֵלֶיךָ] אֶבְרָחָה, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ אֶל חַסְדְּךָ אָרוּצָה, וּמִמִּדַּת דִּינְךָ אֶל מִדַּת רַחֲמֶיךָ אָנוּסָה. כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ וַעֲצוּמִים חֲסָדֶיךָ, רַחוּם וְחַנּוּן נוֹדַעְתָּ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נִקְרֵאתָ. זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד, וְאֵיךְ יִצְדַּק יְלוּד אִשָּׁה וְיִזְכֶּה קָרוּץ מֵחֹמֶר, אֲשֶׁר בְּעָוֹן חוֹלַל וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְהוּ אִמּוֹ. וְאֵיךְ יִטְהַר אֱנוֹשׁ וּמִמֵּי טֻמְאָה יְסוֹדוֹ, מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא. וְאִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד. סְלַח נָא לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי אַל תִּפְקֹד. כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. בַּמָּה אֲקַדֶּמְךָ יְיָ אֱלֹהַי, וּבַמָּה אִכַּף לְךָ אֱלֹהֵי מָרוֹם, וּבַמֶּה תְכַפֵּר עַל עֲוֹנִי וְתַעֲבִיר פִּשְׁעִי, וְאֶטְהַר מֵחַטָּאתִי וְאֶזְכֶּה מִשִּׁגְגָתִי. וְאִם בִּתְשׁוּבָה וְתוֹדָה תִּמָּצֵא, הִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבִּי, וָאֹמַר אָמְנָם אָנֹכִי חָטָאתִי וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי, לְמַעַן תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. וְאִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ תְּכַפֵּר, הִנֵּה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ [כָּל] עַצְמוֹתַי, וְדָאֲבָה נַפְשִׁי לְרֹב יְגוֹנוֹתַי וְעֹצֶם תּוּגוֹתַי אֲשֶׁר קְרָאֻנִי בַּעֲוֹנַי, עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתַר מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ וְאֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר הִקִּיפוּנִי וַחֲסָדֶיךָ אֲשֶׁר אֲפָפוּנִי, אֲזַי שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי וְאָבַדְתִּי בְעָנְיִי. וְאִם בִּבְכִי וּצְעָקָה תִּסְלַח, הִנֵּה בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי, וְרוּחִי תִּזְעָק בַּחֲדָרֶיהָ, וְלִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי, עַל רֹב פְּשָׁעַי וְנֵטֶל זְדוֹנַי, וּפַלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ. וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים תִּמְחַל, הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחִי נֶגְדֶּךָ, וּכְעֵינֵי עֶבֶד אֶל יַד אֲדוֹנָיו כֵּן עֵינַי נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ. וְאִם בְּהַצְנֵעַ לֶכֶת תִּבְחַר יְיָ, הִנֵּה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי, אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי, כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי, וּלְךָ דֻמִיָּה, לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי, אַתָּה [תַעֲנֶה] יְיָ אֱלֹהָי. וְאִם בְּזֶבַח וּמִנְחָה תִּשָּׂא פֶשַׁע, הִנֵּה בַּעֲוֹנֵינוּ שָׁמֵם מִקְדָּשֵׁנוּ, וְגָלָה יְקָרֵנוּ, וּבֵית תִּפְאַרְתֵּנוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְלֹא יִכּוֹן לָנוּ לָשׂוּם קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ עַל אַדְמַת נֵכָר. אֲבָל זְבָחֶיךָ רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים. וְאִם בַּעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד תִּתְרַצֶּה, וְאַתָּה הַיּוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, וּמֵבִין שְׂעִפֵּי לֵב בָּשָׂר וָדָם, יָדַעְתָּ כִּי בְכָל לִבִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ חָפַצְתִּי, וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ עֵדוֹתֶיךָ נִכְסַפְתִּי, וּלְהִסְתּוֹפֵף בְּבֵיתְךָ בָּחַרְתִּי, וּמִלְּפָנֶיךָ אֶשְׁאַל כָּל יָמַי: אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ. אֲבָל אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי, וּמִמְּךָ לֹא נִכְחַד עָצְמִי, כִּי סְבָבוּנִי חֶבְלֵי הַיֵּצֶר הָרַע אֲשֶׁר בּוֹ בְחַנְתַּנִי, וַאֲפָפוּנִי הַבְלֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר בּוֹ צְרַפְתַּנִי, וַתִּכְבַּד עָלַי לִמְאֹד יַד שְׂאוֹר עִסָּתִי, וַתִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת צָרְכֵי גְוִיָּתִי, כִּי מִנְּעוּרַי הִסִּיתוּנִי, וּמִבֶּטֶן אִמִּי הִשִּׁיאוּנִי, וַיַּכְבִּידוּ עָלַי עֻלָּם, וַיַּעֲמִיסוּ עָלַי נֶטֶל סִבְלָם, וָאֶכָּנַע תַּחַת יָדָם, וַיַּעֲבִידוּנִי בְּפֶרֶךְ כִּרְצוֹנָם, עַד אֲשֶׁר לִבִּי סַחַרְחַר וְכֹחִי עֲזָבַנִי, וְלֹא יִתְּנוּנִי הָשֵׁב רוּחִי לְהַזְכִּיר שִׁמְךָ הַנָּעִים בְּבֹר לֵב וּבְנִקְיוֹן כַּף, לִרְדֹּף צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד וֶאֱמֶת, אֲשֶׁר בָּמוֹ יְכֻפַּר עָוֹן. וּבַעֲבוּר אֲשֶׁר עָרַכְתִּי לְפָנֶיךָ אֲמָרוֹת נְכֹחוֹת, וְשָׁפַכְתִּי נֶגְדְּךָ תְּחִנּוֹת וְשִׂיחוֹת, (לְעוֹרֵר) [לְהָעִיר] נַפְשִׁי הַיְשֵׁנָה מִשְּׁנָתָהּ, וּלְהָקִיץ נִשְׁמָתִי הַנִּרְדֶּמֶת מִתְּנוּמָתָהּ, כִּי יָדַעְתִּי אָמְנָם כִּי לֹא בְּרֹב דְּבָרִים תִּתְרַצֶּה, וְלֹא בְּרוּחַ שְׂפָתַיִם תִּמָּצֵא, כִּי אִם בְּשֶׁבֶר רוּחַ וּבְחֶרְדַּת נֶפֶשׁ וְרֹךְ לֵבָב, לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ וְהֶאֱרַכְתִּי וְהוֹסַפְתִּי תְּחִנָּה לְמוּלֶךָ, אוּלַי לִבִּי הַיָּשֵׁן יִיקַץ וְיֶחֱרַד מִן זַעְפֶּךָ, וְנַפְשִׁי מִתְּנוּמָתָהּ תֵּעוֹר וְתִפְחַד מִן חֲרוֹן אַפְּךָ וְקִצְפֶּךָ, וְאַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה מִבִּגְדֵי יַלְדוּת וְשַׁחֲרוּת, אוּלַי תֵּצֵא מֵעַבְדוּת הָעוֹלָם הַזֶּה לְחֵרוּת. וּמַה לִּי עוֹד לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, אַחֲרֵי נֶעֱבַדְתִּי לְתֹהוּ וָהֶבֶל, וְכִלִּיתִי כֹחִי לָרִיק בְּעַבְדוּת יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, וְעַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, אִם אֲנִי עָשִׂיתִי כְאִוַּלְתִּי וּפָשַׁעְתִּי, עֲשֵׂה אַתָּה כְּחָכְמָתְךָ וּסְלַח, כִּי אֵל תְּמִים דֵּעִים אָתָּה. וְאִם שִׁלַּמְתִּי לְפָנֶיךָ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, גָּמְלֵנִי טוֹב וְלֹא רָע, כִּי יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְכָל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא. וְאִם הִרְבֵּיתִי לִפְשֹׁעַ, אַל תֵּפֶן לְרֹעַ מַעֲלָלִי, וְאַל תִּשְׁפְּטֵנִי כְּפָעֳלִי, וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה תְּהִלָּתֶךָ, וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע תִּפְאַרְתֶּךָ. הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, וְהָבֵר מַחְשְׁבוֹתַי וְטַהֵר רַעְיוֹנַי מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. וְהַצִּילֵנִי מִכָּל צָרוֹת וְצוּקוֹת וְרָעוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הַנִּגְלוֹת אֵלַי וְהַנִּסְתָּרוֹת מִמֶּנִּי, הַמַּבְדִּילוֹת בֵּינִי לְבֵינֶיךָ, וְהַמַּדִּיחוֹת אוֹתִי מֵעֲבוֹדָתֶךָ. וְהַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, וַהֲנִיחֵנִי מֵעָמָל וּמִלֵּבוֹשׁ, וְהַרְחִיקֵנִי מֵעֹצֶר לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וְהַרְחֵב לִבִּי לָרוּץ דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ, וְחָנֵּנִי חָכְמָה וּבִינָה עֵצָה וּגְבוּרָה וְדַעַת וְהַשְׂכֵּל, לְהוֹסִיף דַּעַת בָּךְ, וּלְהַשְׂכִּיל אֶת דְּרָכֶיךָ הַנְּעִימוֹת וְאֹרְחוֹתֶיךָ הַיְדִידוֹת. וְהַט לִבִּי אֶל עֵדְוֹתֶיךָ הַמְקָרְבִים אֵלֶיךָ, וְהַמּוֹרִים עָלֶיךָ, הַמְּעִידִים על אֱלָהוּתֶךָ, וְהַשָּׂהֲדִים על יִחוּדֶךָ. עַד אֲשִׁיתְךָ נֶגְדִּי תָמִיד, וּבַל תִּמֹּט עֲבוֹדָתְךָ מִנֹּכַח עֵינַי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶאֱמַר: שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט׃{{ממס|תהלים טז ח}} וְהָסֵר עֹל בָּשָׂר וָדָם מִשִּׁכְמִי, וְהַעֲבֵר סֵבֶל אֱנוֹשׁ מֵעַל צַוָּארִי, וְיַחֵד לִבִּי לַעֲמֹס עֹל מִצְוֹתֶיךָ, וְנַקֵּהוּ לִסְבֹּל מוֹטוֹת קִרְבָתֶךָ, כִּי בָם חַיֵּי רוּחִי, וְאָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בְּכָל לִבִּי, וְאֹמַר: אִם (אָוֶן) [עָוֶל] פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף׃{{ממס|איוב לד לב}} לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי׃{{ממס|תהלים נא יב}} אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי׃{{ממס|תהלים עא ט}} הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי׃{{ממס|תהלים נא יד}} יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ׃{{ממס|תהלים קיט פ}} זְכֹר דָּבָר לְעַבְדֶּךָ עַל אֲשֶׁר יִחַלְתָּנִי׃{{ממס|תהלים קיט מט}} וְהִבְטַחְתָּ (לְעוֹשֵׂה) [לְעֹשֵׂי] רְצוֹנְךָ כִּי כָּל מוֹדֶה וְעֹזֵב תְּרַחֵם, וְקָרָאתָ בְּפִי נְבִיאֶךָ: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה ז}} עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ, אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ׃{{ממס|תהלים נו יג}} כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי, לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים׃{{ממס|תהלים נו יד}} זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו#קו ד|תהלים קו ד-ה}} פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ, וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ׃ עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי׃{{ממס|תהלים פו#פו טז|תהלים פו טז-יז}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} [[קטגוריה:בחיי אבן פקודה]] [[קטגוריה:תחינות ובקשות]] ckhrpjud6cn6x5lm82e9oklmf0jpm8e 0 1725654 3007446 2912271 2026-04-22T16:33:04Z מו יו הו 37729 /* אנא בכח */ 3007446 wikitext text/x-wiki ==הוספות למוצאי שבת== ===גאט פון אברהם=== {{הור|תפילה קדומה למוצאי שבת (מיוחסת בטעות לרבי אלימלך מליז'ענסק)}} גָאט פוּן אַבְרָהָם אוּן פוּן יִצְחָק אוּן פוּן יַעֲקֹב, בֶּעהִיט דַיין לִיבּ פָאלְק יִשְׂרָאֵל פוּן אַלֶעם בֵּייזֶען אִין דַיינֶעם לוֹיבּ, אַז דֶער לִיבֶּער שַׁבָּת קֹדֶשׁ גֵייט, אַז דִי װָאךְ אוּן דֶער חֹדֶשׁ אוּן דֶער יָאר, זָאל אוּנְז צוּא קוּמֶען צוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, צוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים, צוּ אַהֲבַת חֲבֵרִים, צוּ דְּבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, מַאֲמִין צוּ זַיין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלָּךְ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דּוּ בִּיזְט דָאךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, גִיבּ דַיינֶע לִיבֶּע אִידִישֶׁע קִינְדֶערְלִיךְ אוֹיךְ כֹּחַ דִּיר צוּ לוֹיבֶּען אוּן נָאר דִיךְ צוּ דִינֶען אוּן קֵיין אַנְדֶערְן חָלִילָה נִישְׁט, אוּן אַז דִי װָאךְ אוּן דֶער חֹדֶשׁ אוּן דֶער יָאר זָאל אוּנְז קוּמֶען צוּ גֶעזוּנְד אוּן צוּ מַזָּל אוּן צוּ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה אוּן צוּ חֶסֶד אוּן צוּ בָּנֵי חַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. {{הור|בתרגום ללשון הקודש (ע"י ויקיעורך):}} אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שְׁמֹר אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בְּעֵת יְצִיאַת שַׁבַּת קֹדֶשׁ חֶמְדַּת יָמִים. וְהָבֵא עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה, וְאֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְאֶת הַשָּׁנָה הַזּוֹ, לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת בַּבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרֶיךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הוּא הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּתֵּן גַּם לְזֶרַע יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ לְהוֹדוֹת לָךְ, וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ לְבַדְּךָ, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְהָבֵא עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁבוּעַ הַזֶּה, וְאֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְאֶת הַשָּׁנָה הַזּוֹ, לִבְרִיאוּת, לְמַזָּל טוֹב, לִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, לְחֶסֶד, לְבָנֵי, חַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן. ===השבעה לשר של שכחה=== {{הור|נוסח הראשונים והטור:}}{{ש}} אֲנָא מַשְׁבַּעְנָא עֲלָךְ פותה שַׂר שֶׁל שִׁכְחָה שֶׁתָּסִיר לֵב טִפֵּשׁ מִמֶּנִּי וְתַפִּיל יָתֵהּ עַל טוּרַיָּא רָמַיָּא. בְּשֵׁם שְׁמָהָתָא קַדִּישָׁתָא, בְּשֵׁם ארימס ארמימס אנסיסיאל ופתחיאל. {{הור|נוסח פרי עץ חיים (רבי חיים ויטל):}}{{ש}} אֲנָא מַשְׁבַּעְנָא עֲלָךְ פּוּרָה שַׂר שֶׁל שִׁכְחָה שֶׁתָּסִיר לֵב טִפֵּשׁ מִמֶּנִּי וְתַפִּיל יָתֵהּ עַל טוּרַיָּא רָמַיָּא. ארמימס, רמימס, מימס, ימס, מס. פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי.{{ממס|ישעיהו סג ג}} {{הור|אחר כך אומרים (לפי שני הנוסחים):}} וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ:{{ממס|בראשית ו ח}}{{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַייָ עִמּוֹ:{{ממס|שמואל א יח יד}}{{ש}} שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׃ עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃ יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ׃ יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה׃ יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ׃ יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קכא}}{{ש}} בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:{{ממס|בראשית א א}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} [יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ:{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:{{ממס|תהלים כ י}}] ===ק"ל אליהו הנביא=== {{הור2|יאמר אליהו הנביא מאה ושלשים פעמים, כמנין אליהו הנביא, עם עשרה אותיות, ומי שהאיר ה' רוחו עליו, יכוין במאה ועשרים צרופים של אליהו הנביא, ועוד עשרה פעמים כפשוטו, כנגד כל אות ואות מאליהו הנביא, שעולה כמנין מאה ושלשים (תיקוני שבת). בסידור השל"ה הביא עוד כוונות אחרות באמירה זו, וכן באמירת הפסוקים האחרים.}} אֵלִיָּהוּ [אליהו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אליוה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אלהוי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אלהיו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אלויה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אלוהי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [איהול] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [איהלו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [איולה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [איוהל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אילהו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אילוה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אהולי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אהויל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אהליו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אהלוי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אהיול] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אהילו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אוליה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אולהי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אויהל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אוילה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אוהלי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [אוהיל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ליהוא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ליהאו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ליואה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ליוהא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ליאהו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ליאוה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [להואי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [להויא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [להאיו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [להאוי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [להיוא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [להיאו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לואיה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לואהי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לויהא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לויאה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לוהאי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לוהיא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לאיהו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לאיוה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לאהוי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לאהיו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לאויה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [לאוהי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יהואל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יהולא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יהאלו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יהאול] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יהלוא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יהלאו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יואלה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יואהל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יולהא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יולאה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יוהאל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יוהלא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יאלהו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יאלוה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יאהול] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יאהלו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יאולה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [יאוהל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ילהוא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ילהאו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ילואה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ילוהא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ילאהו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ילאוה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הואלי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הואיל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הוליא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הולאי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הויאל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הוילא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [האליו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [האלוי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [האיול] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [האילו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [האולי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [האויל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הליוא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הליאו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הלואי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הלויא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הלאיו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הלאוי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [היואל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [היולא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [היאלו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [היאול] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הילוא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [הילאו] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ואליה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ואלהי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ואיהל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ואילה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ואהלי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ואהיל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [וליהא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [וליאה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ולהאי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ולהיא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ולאיה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ולאהי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ויהאל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ויהלא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ויאלה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [ויאהל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [וילהא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [וילאה] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [והאלי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [והאיל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [והליא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [והלאי] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [והיאל] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ [והילא] הַנָּבִיא{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [א]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [ל]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [י]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [ה]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [ו]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [ה]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [נ]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [ב]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [י]{{ש}} אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא [א] {{הור|בסידור השל"ה הובאו גם הפסוקים הבאים, וההשבעה:}} {{הור|ק"ל פעמים:}} יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. הִנֵּה יְיָ רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם, וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו, וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ׃{{ממס|ישעיהו יט א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע}} מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, כָּל הָרוּחוֹת וְכָל הַשֵּׁדִין וְכָל הַמַּזִּיקִין, וְכָל הַמְּקַטְרְגִים כָּל מִינֵי קִטְרוּג בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא תּוּכְלוּ לִגַּע בִּי וְלֹא בְּנִשְׁמָתִי וְרוּחִי וְנַפְשִׁי, לְהָרַע אוֹ לְקַטְרֵג אוֹ לְהַסְטִין עָלַי נֶגְדִּי, בַּשֵּׁמוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁזָּכַרְתִּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיַּעֲשֶׂה לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וּלְמַעַן שְׁמָהָתָא קַדִּישָׁתָא דְּמִתְמַשְׁכָן מִכִּתְרָא עִלָּאָה וּמֵחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, דְּיִנְטְרוּן יָת גּוּפִי וּזְרוֹעוֹתַי. וּבְכֹחַ שְׁמָהָתָא קַדִּישָׁתָא דְּמִתְמַשְׁכָן מִנֶּצַח הוֹד וִיסוֹד וּמַלְכוּת, דְּיִנְטְרוּן יָת תְּרֵין יַרְכַי וְרַגְלַי וּבְרִית קְיָמָא דִּילִי וְכָל רְמַ"ח אֵבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי וְעוֹרְקַי בְּשָׁלוֹם, וְאֶהְיֶה נִשְׁמָר מִכָּל מִינֵי חֹלִי וּמִכָּל מִינֵי רוּחַ רָעָה, מִשֵּׁידִין מִלִּילִין וְלִילְתִין וְנֶזֶק וּמַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם, דִּדְכִירִין שְׁמָהָן וּדְלָא דְּכִירִין שְׁמָהָן, וְכָל מִינֵי קִטְרוּג וְכָל מִינֵי סִטְרָא אָחֳרָא, וּמִלִּסְטִים וּמִגַּנָּבִים וּמִשּׁוֹלְלִים וְחוֹמְסִים וְשׁוֹדְדִים, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה, בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה, וְתֵן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, וּשְׁלַח פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח וְלֹא בְּדֹחַק וְלֹא בְּצַעַר. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ. וְתֵן לִי לֵב טָהוֹר לְבָרֶכְךָ בֶּאֱמֶת וּבְאַהֲבָה וּבְחִבָּה, כְּדִכְתִיב: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. וִיקֻיַּם בִּי כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבִים בְּתוֹרָתֶךָ, כְּדִכְתִיב יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. ===אנא בכח=== {{מקורות לסידור|ע"פ סידור השל"ה}} {{הור|יאמר 7 פעמים:}} {{:אנא בכח}} ===ויזרע יצחק=== {{מקורות לסידור|סידור השל"ה}} וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, וַיְבָרְכֵהוּ יְיָ׃{{ממס|בראשית כו יב}} ===פסוקי אליהו=== וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב, חַי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם לְפִי דְבָרִי׃{{ממס|מ"א יז א}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ אַל תִּירְאִי, בֹּאִי עֲשִׂי כִדְבָרֵךְ, אַךְ עֲשִׂי לִי מִשָּׁם עֻגָה קְטַנָּה בָרִאשֹׁנָה וְהוֹצֵאת לִי, וְלָךְ וְלִבְנֵךְ תַּעֲשִׂי בָּאַחֲרֹנָה׃{{ממס|מ"א יז יג}}{{ש}} וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ, וַתֹּאכַל הִיא וָהוּא וּבֵיתָהּ, יָמִים׃{{ממס|מ"א יז טו}}{{ש}} כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה, וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר, כִּדְבַר יְיָ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"א יז טז}}{{ש}} וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ, מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים, בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֺנִי, וּלְהָמִית אֶת בְּנִי׃{{ממס|מ"א יז יח}}{{ש}} וַיִּשְׁמַע יְיָ בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ, וַתָּשׇׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד עַל קִרְבּוֹ וַיֶּחִי׃{{ממס|מ"א יז כב}}{{ש}} וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת הַיֶּלֶד, וַיֹּרִדֵהוּ מִן הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה, וַיִּתְּנֵהוּ לְאִמּוֹ, וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, רְאִי חַי בְּנֵךְ׃{{ממס|מ"א יז כג}}{{ש}} וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל אֵלִיָּהוּ, עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה, וּדְבַר יְיָ בְּפִיךָ אֱמֶת׃{{ממס|מ"א יז כד}}{{ש}} וַיְהִי יָמִים רַבִּים, וּדְבַר יְיָ הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר, לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב, וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׃{{ממס|מ"א יח א}}{{ש}} וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ לְהֵרָאוֹת אֶל אַחְאָב, וְהָרָעָב חָזָק בְּשֹׁמְרוֹן׃{{ממס|מ"א יח ב}}{{ש}} וַיְהִי עֹבַדְיָהוּ בַּדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה אֵלִיָּהוּ לִקְרָאתוֹ, וַיַּכִּרֵהוּ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו, וַיֹּאמֶר הַאַתָּה זֶה אֲדֹנִי אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"א יח ז}}{{ש}} וַיֹּאמֶר לוֹ אָנִי, לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"א יח ח}}{{ש}} וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר, לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"א יח יא}}{{ש}} וְעַתָּה אַתָּה אֹמֵר, לֵךְ אֱמֹר לַאדֹנֶיךָ הִנֵּה אֵלִיָּהוּ, וַהֲרָגָנִי׃{{ממס|מ"א יח יד}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, חַי יְיָ צְבָאוֹת אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כִּי הַיּוֹם אֵרָאֶה אֵלָיו׃{{ממס|מ"א יח טו}}{{ש}} וַיֵּלֶךְ עֹבַדְיָהוּ לִקְרַאת אַחְאָב וַיַּגֶּד לוֹ, וַיֵּלֶךְ אַחְאָב לִקְרַאת אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"א יח טז}}{{ש}} וַיְהִי כִּרְאוֹת אַחְאָב אֶת אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֵלָיו, הַאַתָּה זֶה עֹכֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|מ"א יח יז}}{{ש}} וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כׇּל הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, אִם יְיָ הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו, וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר׃{{ממס|מ"א יח כא}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל הָעָם, אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַייָ לְבַדִּי, וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ׃{{ממס|מ"א יח כב}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל, בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה, כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם, וְאֵשׁ לֹא תָשִימוּ׃{{ממס|מ"א יח כה}}{{ש}} וַיְהִי בַצׇּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא, כִּי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ וְכִי דֶרֶךְ לוֹ, אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ׃{{ממס|מ"א יח כז}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכׇל הָעָם גְּשׁוּ אֵלַי, וַיִּגְּשׁוּ כׇל הָעָם אֵלָיו, וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח יְיָ הֶהָרוּס׃{{ממס|מ"א יח ל}}{{ש}} וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, כְּמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְיָ אֵלָיו לֵאמֹר, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ׃{{ממס|מ"א יח לא}}{{ש}} וַיְהִי  בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְיָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃{{ממס|מ"א יח לו}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ  אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל, אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם, וַיִּתְפְּשׂוּם, וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן, וַיִּשְׁחָטֵם שָם׃{{ממס|מ"א יח מ}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב, עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה, כִּי קוֹל הֲמוֹן הַגָּשֶׁם׃{{ממס|מ"א יח מא}}{{ש}} וַיַּעֲלֶה אַחְאָב לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּו׃{{ממס|מ"א יח מב}}{{ש}} וְיַד יְיָ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו, וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב, עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה׃{{ממס|מ"א יח מו}}{{ש}} וַיַּגֵּד אַחְאָב לְאִיזֶבֶל אֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֵלִיָּהוּ, וְאֵת כׇּל אֲשֶׁר הָרַג אֶת כׇּל הַנְּבִיאִים בֶּחָרֶב׃{{ממס|מ"א יט א}}{{ש}} וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר, כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן, כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם׃{{ממס|מ"א יט ב}}{{ש}} וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם, וְהִנֵּה דְבַר יְיָ אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"א יט ט}}{{ש}} וַיְהִי  כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְהִנֵּה אֵלָיו קוֹל, וַיֹּאמֶר מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"א יט יג}}{{ש}} וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט וְהוּא חֹרֵשׁ, שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו, וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר, וַיַּעֲבֹר אֵלִיָּהוּ אֵלָיו, וַיַּשְׁלֵךְ אַדַּרְתּוֹ אֵלָיו׃{{ממס|מ"א יט יט}}{{ש}} וַיַּעֲזֹב אֶת הַבָּקָר וַיָּרׇץ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ, וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ שׁוּב, כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ׃{{ממס|מ"א יט כ}}{{ש}} וַיָּשׇׁב מֵאַחֲרָיו וַיִּקַּח אֶת צֶמֶד הַבָּקָר וַיִּזְבָּחֵהוּ, וּבִכְלִי הַבָּקָר בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר, וַיִּתֵּן לָעָם וַיֹּאכֵלוּ, וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ׃{{ממס|מ"א יט כא}}{{ש}} וַיְהִי דְּבַר יְיָ, אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר׃{{ממס|מ"א כא יז}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל אֵלִיָּהוּ, הַמְﬞצָאתַנִי אֹיְבִי, וַיֹּאמֶר מָצָאתִי, יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְיָ׃{{ממס|מ"א כא כ}}{{ש}} וַיְהִי דְּבַר יְיָ אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר׃{{ממס|מ"א כא כח}}{{ש}} וּמַלְאַךְ יְיָ דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי, קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן, וְדַבֵּר אֲלֵהֶם, הֲמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן׃{{ממס|מ"ב א ג}}{{ש}} וְלָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ, הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת, וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה׃{{ממס|מ"ב א ד}}{{ש}} וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר, וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמׇתְנָיו, וַיֹּאמַר, אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא׃{{ממס|מ"ב א ח}}{{ש}} וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים, וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ, וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּיו׃{{ממס|מ"ב א י}}{{ש}} וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ, וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּיו׃{{ממס|מ"ב א יב}}{{ש}} וַיָּשׇׁב וַיִּשְׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו, וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו  לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ׃{{ממס|מ"ב א יג}}{{ש}} וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְיָ אֶל אֵלִיָּהוּ, רֵד אוֹתוֹ, אַל תִּירָא מִפָּנָיו, וַיָּקׇם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ׃{{ממס|מ"ב א טו}}{{ש}} וַיָּמׇת כִּדְבַר יְיָ  אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן׃{{ממס|מ"ב א יז}}{{ש}} וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת יְיָ אֶת אֵלִיָּהוּ בַּסְﬞעָרָה הַשָּׁמָיִם, וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן הַגִּלְגָּל׃{{ממס|מ"ב ב א}}{{ש}} וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל אֱלִישָׁע שֵב נָא פֹה, כִּי יְיָ שְׁלָחַנִי עַד בֵּית אֵל, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע חַי יְיָ וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ, וַיֵּרְדוּ בֵּית אֵל׃{{ממס|מ"ב ב ב}}{{ש}} וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ אֱלִישָׁע  שֵב נָא פֹה, כִּי יְיָ שְׁלָחַנִי יְרִיחוֹ, וַיֹּאמֶר חַי יְיָ וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ, וַיָּבֹאוּ יְרִיחוֹ׃{{ממס|מ"ב ב ד}}{{ש}} וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלִיָּהוּ שֵב נָא פֹה, כִּי יְיָ שְׁלָחַנִי הַיַּרְדֵּנָה, וַיֹּאמֶר חַי יְיָ וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם׃{{ממס|מ"ב ב ו}}{{ש}} וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעַבְרוּ שְׁנֵיהֶם בֶּחָרָבָה׃{{ממס|מ"ב ב ח}}{{ש}} וַיְהִי כְעׇבְרָם, וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע, שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ, בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ, וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי׃{{ממס|מ"ב ב ט}}{{ש}} וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר, וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ, וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם, וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְﬞעָרָה הַשָּׁמָיִם׃{{ממס|מ"ב ב יא}}{{ש}} וַיָּרֶם אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיָּשׇׁב וַיַּעֲמֹד עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן׃{{ממס|מ"ב ב יג}}{{ש}} וַיִּקַּח אֶת אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם, וַיֹּאמַר אַיֵּה יְיָ אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ, אַף הוּא  וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר אֱלִישָע׃{{ממס|מ"ב ב יד}}{{ש}} וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד, וַיֹּאמְרוּ נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע, וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה׃{{ממס|מ"ב ב טו}}{{ש}} וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַייָ, וְנִדְרְשָׁה אֶת יְיָ מֵאוֹתוֹ, וַיַּעַן אֶחָד מֵעַבְדֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר, פֹּה אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט אֲשֶׁר יָצַק מַיִם עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"ב ג יא}}{{ש}} וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ, וַיֹּאמֶר דְּבַר יְיָ הוּא, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר, בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל׃{{ממס|מ"ב ט לו}}{{ש}} דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְיָ אַרְצָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ עַל בֵּית אַחְאָב, וַייָ עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"ב י י}}{{ש}} וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת כׇּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן עַד הִשְׁמִדוֹ, כִּדְבַר יְיָ אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ׃{{ממס|מ"ב י יז}}{{ש}} הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא׃{{ממס|מלאכי ג כג}}{{ש}} וַיָּבֹא אֵלָיו מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר, כֹּה  אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי דָּוִיד אָבִיךָ, תַּחַת אֲשֶׁר לֹא הָלַכְתָּ בְּדַרְכֵי יְהוֹשָׁפָט אָבִיךָ, וּבְדַרְכֵי אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה׃{{ממס|דה"ב כא יב}} ===וישלח=== {{הור|ויש שנהגו לומר תוספת זו רק לפני יציאה לדרך.}} וַיִשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם: וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה: וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ: וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר, בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ: וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק, יְיָ הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ: קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים: וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו: עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים, רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים: גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים, פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה: וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר: וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר, כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי, וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ: וְאָמַרְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב, מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו, וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ: וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי, גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי, גַּם אֶת כָּל הַהֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר, כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ: וַאֲמַרְתֶּם, גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ, כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי: וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו, וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה: וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו, וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק: וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל, וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ: וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר, וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל, כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי: וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל, וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ: עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה: וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת: וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה, וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים: וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו: וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ: וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ, וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ: וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ: וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ: וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי, וַיֹּאמֶר לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב, אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים וַתִּרְצֵנִי: קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל, וַיִּפְצַר בּוֹ וַיִּקָּח: וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה, וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים, וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת עָלָי, וּדְפָקוּם יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן: יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ, וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ מִן הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי, וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה, אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי: וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה: וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר: וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה: וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ===פיטום הקטורת=== אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃ וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ׃ וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃{{ממס|שמות ל#ל לד|שמות ל לד-לו}} וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃ וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם׃{{ממס|שמות ל#ל ז|שמות ל ז-ח}} תָּנוּ רַבָּנָן, פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה לְכָל יוֹם פְּרַס בְּשַׁחֲרִית וּפְרַס בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: {{ק|(א)}} הַצֳּרִי {{ק|(ב)}} וְהַצִּפֹּרֶן {{ק|(ג)}} הַחֶלְבְּנָה {{ק|(ד)}} וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, {{ק|(ה)}} מוֹר {{ק|(ו)}} וּקְצִיעָה {{ק|(ז)}} שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ {{ק|(ח)}} וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, {{ק|(ט)}} הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, {{ק|(י)}} וְקִלּוּפָה שְׁלשָׁה, {{ק|(יא)}} וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר, אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה לָמָה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְיַפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לָמָה הוּא בָא, כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב הֵיטֵב הָדֵק, מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל, אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסַּר אֶחָד מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. תַּנְיָא, בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר, אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא, אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קוֹרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַייָ׃{{ממס|ויקרא ב יא}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} {{ק|'''יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃'''}}{{ש}} {{ק|'''יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃'''}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} {{ק|'''יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃'''}}{{ש}} {{ק|'''יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃'''}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} {{ק|'''יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃'''}}{{ש}} {{ק|'''יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃'''}}{{ש}} אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ז}}{{ש}} וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍יִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת:{{ממס|מלאכי ג ד}} ===פסוקים המסוגלים לשמירה=== ====י"ד פסוקים עם ג' תיבות==== וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא׃{{ממס|בראשית כה יד}}{{ש}} וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר׃{{ממס|בראשית כו ו}}{{ש}} וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מג א}}{{ש}} וּבְנֵי דָן חֻשִׁים׃{{ממס|בראשית מו כג}}{{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}} יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן וּבְנְיָמִן׃{{ממס|שמות א ג}}{{ש}} מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה׃{{ממס|שמות כב יז}}{{ש}} וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב׃{{ממס|שמות כח יג}}{{ש}} וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת׃{{ממס|ויקרא יד נה}}{{ש}} וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת׃{{ממס|ויקרא יד, נו|שם פסוק נו}}{{ש}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃{{ממס|במדבר ו כד}}{{ש}} וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה׃{{ממס|במדבר כו א}}{{ש}} וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב׃{{ממס|במדבר כו ח}}{{ש}} בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃{{ממס|דברים כח ה}} וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק׃{{ממס|קהלת ד יב}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט טו}} ====עשרה פסוקים מהרמב"ן==== בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית א א}}{{ש}} וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|דברים לד יב}}{{ש}} וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים׃ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם׃{{ממס|בראשית לב#לב ב|בראשית לב ב-ג}}{{ש}} הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי׃ יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא, וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב׃{{ממס|דברים לב|דברים לב א-ב}}{{ש}} וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ׃ וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|במדבר י#י לה|במדבר י לה-לו}}{{ש}} וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם, חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת׃ כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה אֶפְרַיִם, מְאַת אֶלֶף וּשְׁמֹנַת אֲלָפִים וּמֵאָה לְצִבְאֹתָם, וּשְׁלִשִׁים יִסָּעוּ׃{{ממס|במדבר ב#ב כג|במדבר ב כג-כד}} ====י"א פסוקים שתחלתם נו"ן וסופם נו"ן==== נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן׃{{ממס|ויקרא יג ט}}{{ש}} נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְיָ אֶרֶץ כְּנָעַן, וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן׃{{ממס|במדבר לב לב}}{{ש}} נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן׃{{ממס|דברים יח טו}}{{ש}} נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים, קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן׃{{ממס|תהלים מו ה}}{{ש}} נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃{{ממס|תהלים עז כא}}{{ש}} נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן׃{{ממס|תהלים עח יב}}{{ש}} נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי, מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן׃{{ממס|משלי ז יז}}{{ש}} נֵר יְיָ נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן׃{{ממס|משלי כ כז}}{{ש}} נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃{{ממס|שה"ש ד יא}}{{ש}} נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל, וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים צֵאוּ, וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן׃{{ממס|ירמיהו נ ח}}{{ש}} נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת, מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן׃{{ממס|דה"א יב ב}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצֵּל אֶת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי כְשָׁפִים וּמִכָּל מִינֵי עַיִן הָרָע. וּכְשֵׁם שֶׁפָּרַשְׂתָּ כְנָפֶיךָ עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה עֲלֵיהֶם עֵינָא בִישָׁא דְבִלְעָם, כֵּן תִּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לִהְיוֹתֵנוּ מְכוּסִים בְּמִכְסֶה וּבְהַנְהָגָה בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים מִכָּל עֵינָא בִישָׁא. ====שלושה פסוקים מרבי יהודה החסיד==== אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה׃{{ממס|תהלים לב ז}}{{ש}} בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים׃{{ממס|ישעיהו כו ד}}{{ש}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} ====שבעה פסוקים מישעיה שתחלתם כ"ף וסופם כ"ף==== כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ, כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ׃{{ממס|ישעיהו מג ב}}{{ש}} כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלָיִם, בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה, חָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ, כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ׃{{ממס|ישעיהו ל יט}}{{ש}} כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ, נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם, כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מג ג}}{{ש}} כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מא יג}}{{ש}} כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ, לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי בוֹר אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|ישעיהו לח יח}}{{ש}} כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה, אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד ג}}{{ש}} כִּי אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ, וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, אַתָּה יְיָ אָבִינוּ, גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג טז}} ====יברכך==== יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}} ====עשרה פסוקים אחרים מהרמב"ן==== יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ, וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי׃{{ממס|תהלים מב ט}}{{ש}} וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}{{ש}} דָּרַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי׃{{ממס|תהלים לד ה}}{{ש}} הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, מְהֵרָה הַצִּילֵנִי, הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז, לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי׃{{ממס|תהלים לא ג}}{{ש}} אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי, יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים ע ב}}{{ש}} וְאַתָּה יְיִ אֲדֹנָי, עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי׃{{ממס|תהלים קט כא}}{{ש}} אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא, הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ׃{{ממס|תהלים עז טו}}{{ש}} וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ח}}{{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש}} אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים עא יב}} 520rswzyp8acmlv7bush4kjo608w5lx 0 1725661 3007448 2952893 2026-04-22T16:35:57Z מו יו הו 37729 3007448 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==מסירת מודעה לחולה== {{מקורות לסידור|הערה: במקורות הקדומים לא הוזכר שהיא נועדה דווקא לחולה, אך כך היא מוצגת בסידורים. יש שכתבו לאומרה דווקא בעשרה.}} ===נוסח א=== {{מקורות לסידור|סידור בית יעקב. המקור: שערי ציון (ושם נמצא גם חלק ההחרמה שנמצא כאן בנוסח ב' (בשינויים קלים).}} שִׁמְעוּ רַבּוֹתַי. הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה בִּפְנֵיכֶם, בְּאִם שֶׁיָּבֹא הַשָּׂטָן אוֹ כַּת דִּילֵהּ לְהַסִּית אוֹתִי לַעֲבֹר עַל אַחַת מִמִּצְוֹת יְיָ, הֵן מִצְוֹת עֲשֵׂה הֵן מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, הֵן מִצְוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּרִיתוּת אוֹ מִיתוֹת בֵּית דִּין, אוֹ נְדָרִים אוֹ סְיָגִים, אוֹ עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ חַס וְשָׁלוֹם, וּבִפְרָט בְּאִם שֶׁיָּבֹא עֵת פְּקֻדָּתִי לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הֻפְקַד אִתִּי, יָסִית וְיַדִּיחַ אוֹתִי, וּמֵחֲמַת אֵימָה וְרַעַד וְטֵרוּף וּבִלְבּוּל דַּעַת אֲנִי מוֹדֶה לוֹ חָלִילָה וְחָלִילָה, הֵן בְּמַחֲשָׁבָה הֵן בְּדִבּוּר אוֹ בְּכָל מַה שֶׁהַפֶּה יוּכַל לְדַבֵּר וָלֵב לַחֲשֹׁב, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, אִם אֵין עוֹשֶׂה כֻּלָּהּ עוֹשֶׂה מְחִיצָה בֵּינוֹ לְבֵין אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּכֵן אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה בִּפְנֵיכֶם, שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ דִבּוּר אוֹ מַחֲשָׁבָה בָּטֵל וּמְבֻטָּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, וְלֹא יִהְיֶה מַמָּשׁ בְּדִבּוּרִי אוֹ בְמַחְשַׁבְתִּי אוֹ בִרְמִיזָתִי, כִּי אֲנִי מַאֲמִין בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, שֶׁאַתָּה אֱמֶת וּמֹשֶׁה עַבְדְּךָ אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְאַתָּה יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹךָ בְּשׁוּם פָּנִים, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, יְיָ מֶלֶךְ יְיָ מָלָךְ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. כִּי אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד. בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ לָעַד. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{הור|והיושבים יענו ויאמרו:}}{{ש}} בְּצֵרוּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, קִבַּלְנוּ הַמְּסִירוּת אֲשֶׁר מָסַר (פב"פ) גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, וְכָל מָה שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵהַיּוֹם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, הֵן בְּמַעֲשֶׂה הֵן בְּדִבּוּר הֵן בַּמַּחֲשָׁבָה, אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹת הַמַּעֲשֶׂה בְּצֵרוּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלֹא יַעֲשֶׂה (בפב"פ) שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל. ===נוסח ב=== {{מקורות לסידור|אוצר התפילות. המקור: קסת יהונתן (פראג תנ"ז. כפה"נ מובסס על השערי ציון, בהרחבת החלק הראשון). מובא גם בשבט מוסר.}} {{הור2|באשר ספר מעבר יבק איננו ביד כל אדם, ולפעמים יקרה שירצה למסור מודעה, וביותר בימים הקדושים האלה, לכן הצגתי הנה מודעה זו לחולה, ומיד אחר התרת נדרים, באשר טוב ומסוגל הוא שיתיר נדריו כשיפול למשכב.}} שִׁמְעוּ נָא מוֹרַי וְרַבּוֹתַי אֶת אִמְרֵי פִי אֶת אֲשֶׁר עִם לְבָבִי. הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֲשֶׁר קְלִפָּה קָדְמָה לִפְרִי צַדִּיק עֵץ הַחַיִּים, עַל כֵּן מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, כָּל נוֹצָר עֲבוּרוֹ נִבְרָא, תֵּכֶף בָּא הַיֵּצֶר הָרָע, הוּא הַשָּׂטָן הוּא מַלְאָךְ הַמָּוֶת, בַּחֲלַקְלַקּוֹת לְשׁוֹנוֹ מְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת, מִלִּין לְצַד עִלָּאָה ימַלֵּל, לְהַסִּית אוֹתוֹ לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לְהַמְרוֹת פִּי כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְאַחַר כָּךְ עָלָה בְּרוּחַ סְעָרָה וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת לַשָּׁמַיִם וְקִטְרֵג עָלָיו, עַד אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו וְעַל כָּל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים עַד יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ מִיתָה. וּמֵאַז וְעַד עַתָּה זֶה דַּרְכּוֹ כָּל הַיָּמִים לְרַבּוֹת הַלֵּילוֹת עַל מִשְׁכָּב סְלִיקוּ רַעְיוֹנָיו וְהִרְהוּרָיו רָעִים לַשָּׁמַיִם, וְיִצְפֹּן לְדָם יְשָׁרִים לְבַלּוֹת לִשְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם לְאַכְזָרִי, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם מֵאִגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָּא. וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעֶזְרֵנוּ אֵין בְּיָדֵינוּ לְהִתְחַזֵּק עָלָיו, וְכָל יְמֵי אָדָם בְּצַעַר גָּדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׁא. וְהִנֵּה בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הִמָּצֵא יִמָּצֵא מָקוֹם מוּכָן לְפִרְעוֹן חוֹבוֹת יְשָׁנִים גַּם חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב, שָׁם בְּעַצְמוֹ הוּא אוֹ שְׁלוּחוֹ אוֹ גִּירֵי דִילֵהּ. וְהִנֵּה יָדוּעַ אֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעַת סַכָּנָה גְּדוֹלָה הֲלֹא הִיא בָּעֵת אֲשֶׁר הוּא סָמוּךְ לִיצִיאַת נִשְׁמַת אָדָם, וְאָז הַזְּמַן יוֹתֵר נָאוּת לְהָשִׁיב הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלוֹ, הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה תְשׁוּבָה וְיִתְוַדֶּה עַל עֲוֹנוֹ עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְיִמְסֹר נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לַאֲשֶׁר נְתָנוֹ; יֵצֶר רַע לֹא כֵן יְדַמֶּה, הָפַךְ עָלָיו בַּלָּהוֹת, חָלַק מִשֶּׁמֶן חִכּוֹ וְהֵמָּה פְּתִיחוֹת, לְבַלּוֹת שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נַפְשׁוֹ, לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים, וְכָל מְגַמָּתוֹ לְהַפִּילוֹ שַׁחַת. וְהוּא יִמְשֹׁל בְּגוּפוֹ לְעוֹרֵר עָלָיו דִּינֵי דִּינִים קָשִׁים וּמָרִים כְּלַעֲנָה וָרֹאשׁ וּלְשָׁחֲטוֹ בְּסַכִּין פָּגוּם וְלַעֲשׂוֹתוֹ טְרֵפָה, מִלְּבַד שְׁאָר עֳנָשִׁים אֲשֶׁר יִקְצְרוּ כַּמָּה יְרִיעוֹת מֵהָכִיל. וְהִנֵּה מַה גַּם אֲשֶׁר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ, וְאֹנֶס רַחֲמָנָא פַּטְרֵהּ, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כָּלָה עוֹשֶׂה מְחִיצָה בֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. עַל כֵּן הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן מֵהַיּוֹם וְעַד אַחַר מִיתָה לִמְסֹר נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי לְאֵל רַחוּם וְחַנּוּן, עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, וּבִפְנֵיכֶם אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה, וְהִנְנִי מוֹסֵר כָּל הַחֲלָקִים אֲשֶׁר הֵמָּה בִּי מִנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אֲשֶׁר בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל נָתַן אֵלַי, וְכָל מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵהַיּוֹם וְעַד עוֹלָם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת הֲלֹא הֵמָּה בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים, וְלֹא יִהְיֶה מַמָּשׁ בְּדִבּוּרִי וּבִרְמִיזָתִי וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּמַעֲשֶׂה חַס וְשָׁלוֹם. וְהִנְנִי מְבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם שֶׁתְּצָרְפוּ עִמָּכֶם הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה, לְבַטֵּל כָּל מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵהַיּוֹם וְעַד עוֹלָם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, וְלֹא יִהְיֶה מַמָּשׁ בְּדִבּוּרִי אוֹ בְמַחְשַׁבְתִּי לְבַטֵּל אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד כְּמֵימְרָא מִמִּצְוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּדָבָר הַיּוֹצֵא מִן הַכְּלָל כֻּלּוֹ, כִּי אֲנִי הִנְנִי מוֹסֵר מֵהַיּוֹם בְּאַהֲבָה גְמוּרָה גּוּפִי נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי לְאֵל יָחִיד וּמְיֻחָד אֲשֶׁר הֶאֱצִיל וּבָרָא וְיָצַר וְעָשָׂה כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל הַבְּרוּאִים. וּבְאִם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל מַחֲשַׁבְתִּי חַס וְשָׁלוֹם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, בְּוַדַּאי הוּא בְּאֹנֶס גָּמוּר וּבְהֶכְרֵחַ גָּדוֹל. וּבְאִם הַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית יָבֹא לְקַטְרֵג עָלַי מֵחֲמַת אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה, יִהְיוּ דְבָרָיו כְּאֶפֶס וּכְאַיִן וְלֹא יִהְיוּ נֶחֱשָׁבִים לִכְלוּם, וְלֹא יַעֲשֶׂה שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל. גַּם אֲבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ בַּזְּמַן הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יִקְרֶה לוֹ מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, יִהְיֶה בְּאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, וְאוֹתָן הַטִּפּוֹת הֵמָּה חוֹשְׁבִים אוֹתִי לָהֶם לְאָב וְרוֹצִים לֵהָנוֹת מִמִּטָּתִי וּמִמֶּנִּי לְאַחַר מִיתָתִי, בְּאָמְרָם כִּי אַתָּה אָבִינוּ, בְּכֵן אֲבַקֵּשׁ מִמַּעֲלַתְכֶם תְּפִלָּה [נ"א: מְחִילָה], שֶׁתַּעַזְרוּנִי לְבַקֵּשׁ אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַכְנִיס לִקְדֻשָּׁה כָּל אוֹתָן הַטִּפּוֹת שֶׁיָצְאוּ מִמֶּנִּי לְבַטָּלָה, הֵן בְּאֹנֶס הֵן בְּרָצוֹן, הֵן בְּשׁוֹגֵג הֵן בְּמֵזִיד, הֵן עֵר אוֹ יָשֵׁן, עַל יְדֵי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק {{סי|חַ}}יִל {{סי|בָּ}}לַע {{סי|וַ}}יְקִאֱנּוּ{{ממס|איוב כ טז}} בְּשִׁלּוּב שֵׁם הֲוָיָ"ה בְּנִקּוּד שׁוּרֵק (יֻחֻהֻוֻבֻּוֻהֻ). (וְגַם אֲנִי מְקַבֵּל לִפְנֵיכֶם אִם יִגְזֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי חַיִּים, וִיהֵא בִי כֹחַ לְעַנּוֹת אֶת נַפְשִׁי לִגְמֹר הַתִּקּוּנִים כְּפִי מִסְפָּר הַנִּמְצָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּבְשַׁאֲרֵי כִּתְבֵי הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, אֲזַי אֶעֱשֶׂה בְלִי נֶדֶר אוֹתָן הַתִּקּוּנִים כְּפִי כֹחִי, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדִי לַהֲמִיתָם וּלְהַשְׁלִיכָם בִּמְצוּלוֹת יָם. אָמְנָם מִי יוֹדֵעַ מַה יֵּלֶד יוֹם הַמָּוֶת וּשְׁאָר אוֹנְסֵי דִּשְׁכִיחֵי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּי כֹחַ לְעַנּוֹת נַפְשִׁי לִגְמֹר הַתִּקּוּנִים לֶעָוֹן הַזֶּה, מִפְּנֵי זֶה עַתָּה בָּאתִי) וְהִנְנִי מַחֲרִים וּמְנַדֶּה אוֹתָן הַטִּפּוֹת וְנִגְעֵי בְנֵי אָדָם הַנּוֹלָדִים מֵאוֹתָן הַטִּפּוֹת בִּכְלָל, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בִי אוֹ בְמִטָּתִי אוֹ בִבְגָדַי, וְשֶׁלֹּא יְלַוּוּ אוֹתִי לְקִבְרִי. וְאַתֶּם גַּם אַתֶּם תְּצָרְפוּ עִמָּכֶם הַשְּׁכִינָה וְתַחֲרִימוּ אוֹתָם בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לֵילֵךְ אַחַר מִטָּתִי, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִגַּע בִּבְגָדַי אוֹ בְגוּפִי. {{הור|והבית-דין היושבים שם עונים ואומרים זה:}}{{ש}} בְּצֵרוּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּוֹדָעָה אֲשֶׁר מוֹסֵר (פלוני בר פלונית) גּוּפוֹ נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ לְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת וְסִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת, וְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה מֵהַיּוֹם וְעַד עוֹלָם נֶגֶד מְסִירַת הַמּוֹדָעָה הַזֹּאת, הֵן בְּמַעֲשֶׂה, הֵן בַּדִּבּוּר הֵן בְּמַחֲשָׁבָה, אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַדִּבּוּר אוֹ הַמַּחֲשָׁבָה בְּצֵרוּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וְלֹא יַעֲשׂוּ (בפלוני בר פלונית) שׁוּם רֹשֶׁם כְּלָל. גַּם מַחֲרִימִים אֲנַחְנוּ בֵּית דִּין בְּצֵרוּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כָּל טִפּוֹת זֶרַע שֶׁיָּצְאוּ (מפלוני בר פלונית) לְבַטָּלָה מֵעוֹלָם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, גַּם אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ בְּגִלְגּוּלִים הַקּוֹדְמִים, וְגַם אֲשֶׁר יָצָא מִמֶּנּוּ לְבַטָּלָה בְּאֹנֶס מֵהַיּוֹם עַד אַחַר מוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ (בפלוני בר פלונית), הֵן בּוֹ בְעַצְמוֹ אוֹ בְגוּפוֹ, הֵן בִּבְגָדָיו הֵן בְּמִטָּתוֹ, וְלֹא יְלַוּוּ אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ לְקִבְרוֹ, וְצִדְקוֹ יְהַלֵּךְ לְפָנָיו וּכְבוֹד יְיָ יַאַסְפֶנּוּ, וְיָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ בְּשָׁלוֹם. ==וידוי שכיב מרע לרמב"ן== {{מקורות לסידור|אוצר התפילות. המקור: חכמת אדם כלל קנא. מבוסס על הנוסח שהביא רבינו ירוחם בשם הרמב"ן, בשינוי חלקו השני, ועל דברי רמ"ע מפאנו ביונת אלם פ"ט, וכפה"נ גם על תפילה מספר חמדת ימים להוצאת ס"ת של מנחה ביו"כ.}} {{הור2|יעשה צוואה ויבקש מחילה לכל מי שחטא, ויבקש מרבים שיעזרוהו בתפלה, ויעשה תשובה שלימה, דהיינו שיגמור בלבו שלא לשוב עוד לעשות מכל מה שעשה, ויטול ידיו (ויברך על נטילת ידים, כ"כ רי"ו נתיב כ"ח וצ"ע), ויתעטף בציצית ויאמר:}} יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֶמֶת, וּמֹשֶׁה נְבִיאוֹ אֱמֶת, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. {{הור2|ויקרא {{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/אשרי|אשרי יושבי]]}} וכו' עד סוף המזמור, ומזמור {{צ|תפלה לדוד}} וכו' [[תהלים פו|מזמור פו]], ו[[תהלים ד|מזמור ד]] {{צ|למנצח לדוד בקראי ענני}}, ו[[תהלים קכא|מזמור קכא]] {{צ|אשא עיני}} וכו', ואח"כ וידוי שכיב מרע, וזו נוסחתו:}} מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עֹשֶׂה חֶסֶד וּמִשְׁפָּט בָּאָרֶץ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, שֶׁרְפוּאָתִי בְיָדְךָ וּמִיתָתִי בְיָדְךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתִּרְפָּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, כִּי אַתָּה אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן. וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאַי וַעֲוֹנַי וּפְשָׁעַי, שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. וְתֶן חֶלְקִי בְּתוֹרָתְךָ וּבְגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. וַאֲנִי מוֹדֶה וּמַאֲמִין שֶׁהָאֵל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בָּרָא כָּל הָעוֹלָמוֹת וְהֶאֱצִיל וּבָרָא וְיָצַר וְעָשָׂה, וְהוּא הַמַּשְׁגִּיחַ לְבַדּוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת לְכָל הָעוֹלָמוֹת בִּלְתִּי הַשְׁגָּחָתוֹ. וּמֵאַהֲבָתוֹ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בָּחַר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ אֲשֶׁר הִיא נִצְחִית וְקַיֶּמֶת, עַל יְדֵי נֶאֱמַן בֵּיתוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְעַל יָדוֹ נָתַן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהִיא תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ, וְגַם מָסַר לוֹ בְּעַל פֶּה פֵּרוּשׁ הַתּוֹרָה וְהִיא הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁזֶּה מָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וּמַאֲמִין שֶׁדִּבֶּר עִם נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְהֵם סִפְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים. וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁיָּבִיא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ כַּאֲשֶׁר נִהְיֶה רְאוּיִם לְפָנָיו לְגָאֳלֵנוּ, וְשֶׁיְּחַיֶּה הַמֵּתִים. {{הור|וכשהשעה דחוקה יזקוף אצבעותיו למעלה ויאמר:}}{{ש}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי הַמִּיתָה בְּפֹעַל מַמָּשׁ בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה כּוֹלֶלֶת כָּל הַמִּצְוֹת וְתִקּוּן כָּל הַלָּאוִין שֶׁכֻּלָּן נִתָּקִין לַעֲשֵׂה, לְהַעֲבִיר מַחֲשֶׁבֶת יֵצֶר הָרָע אֲשֶׁר חָפֵץ לְהַדִּיחַ נִשְׁמָתִי מֵעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וְהִנְנִי מוֹסֵר גּוּפִי וְנַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי עַל יִחוּד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל {{הור|(עי' יונת אלם פ"ט)}}, וְזַכֵּנִי לְיַחֵד שֵׁם קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְחִבָּה יְתֵרָה, לְסַלְּקָא יְקָרָךְ מִתַּתָּא לְעֵלָּא לַאֲתַר דְּשַׁקְיוּ דְּעַמִּיקָא דְּבֵירָא נָגֵד וְנָפֵק, וְתִהְיֶה מְסִירַת נַפְשִׁי בְּסוֹד מַיִן נֻקְבִּין לְיַחֲדָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ בְּיִחוּדָא שְׁלִים, וּלְבָתַר לְאַמְשָׁכָא מֵעֵלָּא לְתַתָּא מֵהַהוּא שַׁקְיוּ דְּנַחֲלָא לְכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא עַד דַּרְגָּא בַתְרָא וּלְקַשְּׁרָא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם מְנוּחָתִי. {{הור2|ויכוין בשם יתעלה ובמעמד הר סיני, ויאמר {{צ|שמע ישראל}} כו' בשכמל"ו. ולפי צחות החולה כן יאריך בדברי וידוי ותחנונים. ויאמר {{צ|עלינו לשבח}} עד {{צ|על כן נקוה לך}}, ו{{צ|אמת ויציב}} עד {{צ|עזרת}}.}} ==סדר הוידוי לחולה בקצרה== {{מקורות לסידור|סידור בית יעקב}} מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁרְפוּאָתִי בְּיָדְךָ וּמִיתָתִי בְּיָדְךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתִּרְפָּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. וְתֵן חֶלְקִי בְּגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים. [[קטגוריה:וידוי]] k7325x1ikvmrwe8ci9cnscy2heet4ra 10 1725697 3007399 2996393 2026-04-22T15:22:32Z Yack67 27395 3007399 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} | מזרחי = | מערבי = }} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] da5o457m73u5hnsnpbk3uc6hzwnlxsf 3007400 3007399 2026-04-22T15:23:33Z Yack67 27395 3007400 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז = {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} | מזרחי = | מערבי = }} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 2p1nyvtrsg9mmsmi5wwhegujxv0ocsj 3007402 3007400 2026-04-22T15:26:26Z Yack67 27395 3007402 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי = | מערבי = }} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] bzkfbs62xlt9kzyscm2qe0x10zl3fau 3007405 3007402 2026-04-22T15:28:38Z Yack67 27395 3007405 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי = | מערבי = }==קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 4br4dadjnt52y4ypklxjvu4dcmg9lwc 3007406 3007405 2026-04-22T15:31:16Z Yack67 27395 3007406 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי = | מערבי = }==קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] n157ii8km1isrgrt5wpvntgm9azgu15 3007409 3007406 2026-04-22T15:33:33Z Yack67 27395 3007409 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי = | מערבי = }==קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} }}}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 1yywamo6msmvuyj57ix1qmeguu8nvci 3007410 3007409 2026-04-22T15:37:04Z Yack67 27395 3007410 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי = | מערבי = }} }==קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 70ionyukirhltjcwvsuipu3oul0e0yy 3007411 3007410 2026-04-22T15:42:22Z Yack67 27395 3007411 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז = ==קבלת שבת== {{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מזרחי = |מערבי = }} }==קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} }}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] ohk92kwza9s4bkw1tq7q6v7utax6pn4 3007413 3007411 2026-04-22T15:45:54Z Yack67 27395 3007413 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מזרחי = |מערבי = }} ==קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] sb0bxzobtvjv9ihdpn9i5zh227lt3ly 3007415 3007413 2026-04-22T15:52:28Z Yack67 27395 3007415 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] csh1o0mooq9ph1oahv23thoant2vwex 3007421 3007415 2026-04-22T15:58:49Z Yack67 27395 3007421 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת/מזמורים}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] bvwr62w5zhzuqp73grs97q12andhv3t 3007422 3007421 2026-04-22T16:00:07Z Yack67 27395 3007422 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורים}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 2oy32vhac71u2egyho9beui1kdv13bb 3007424 3007422 2026-04-22T16:00:59Z Yack67 27395 3007424 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] nxczk8gtscvwqx285mkmscd88lj1xk6 3007425 3007424 2026-04-22T16:02:09Z Yack67 27395 3007425 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} |אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} |מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] mmon2zhm04vq4577ktquh0ema39rt7g 3007431 3007425 2026-04-22T16:18:15Z Yack67 27395 3007431 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז, מזרחי, מערבי = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 3va3qg4kwwjyfmdkbnlvb1uizn0b5g6 3007436 3007431 2026-04-22T16:22:16Z Yack67 27395 3007436 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = מזרחי = מערבי = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] grol5v6d1v9bdgjn35aam0fwatkakw5 3007438 3007436 2026-04-22T16:23:31Z Yack67 27395 3007438 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז =| מזרחי =| מערבי = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 9dvkrdxt08mbdg8cnmxoyziq6rdttvo 3007441 3007438 2026-04-22T16:29:07Z Yack67 27395 3007441 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנזים = {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] gn4pbmewqqzhirr2sealhmg7l82rqhs 3007444 3007441 2026-04-22T16:31:09Z Yack67 27395 3007444 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] j5wm0bm3bsf1r9e0e6eck76un5wfh3i 3007456 3007444 2026-04-22T16:51:08Z Yack67 27395 3007456 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 7ps72uax81dl8manwb03atrxghvl5lp 3007457 3007456 2026-04-22T16:53:51Z Yack67 27395 3007457 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {{סוף}}}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] rvn36qcjuxngvky9o4bmammiisim0gp 3007458 3007457 2026-04-22T16:55:01Z Yack67 27395 3007458 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] hburpvis30aaftjbdqq5t3twomzucrr 3007461 3007458 2026-04-22T17:27:09Z Yack67 27395 3007461 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|כל השאר={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] gccaq23th62n2k0e3qt4x053gq4pwmw 3007463 3007461 2026-04-22T17:31:25Z Yack67 27395 3007463 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי{{הור1|וברוב מקומות חותמים:בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] bzkjd94k3hyprxqirw5u8qbtia64ipv 3007464 3007463 2026-04-22T17:33:51Z Yack67 27395 3007464 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב מקומות חותמים:בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 28vrnt9e6q68qq4hf0r13ms4td49dsu 3007465 3007464 2026-04-22T17:35:11Z Yack67 27395 3007465 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב מקומות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 2l7duo8u7cdc1l70x56ujywcprcyrbg 3007467 3007465 2026-04-22T17:37:57Z Yack67 27395 3007467 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב מקומות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] mk1h0pd2vgdwrvreyxk9t58hh61tj6h 3007468 3007467 2026-04-22T17:39:05Z Yack67 27395 3007468 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב מקומות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 92y0rfv1x7ysdnpx4sevkobnaaix9cr 3007469 3007468 2026-04-22T17:43:51Z Yack67 27395 3007469 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב מקומות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{{ש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 5cv06dshax0g5cdn56tx3231h15r5pp 3007470 3007469 2026-04-22T17:44:48Z Yack67 27395 3007470 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{ש}} {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת).}} | מזרחי = {{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב, ואין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}} | מערבי ={{הור|וממשיכים ערבית של יום טוב. ובכמה קהילות אין אומרים בו את הפיוטים כשחל בשבת.}}}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב מקומות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] nhrigvzkx1h0qljpvxizlhkv2lo3z15 3007577 3007470 2026-04-23T07:25:14Z בן עדריאל 9444 לענ"ד עדיף להעביר את ההוראה הנה. מה דעתך? 3007577 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת)}} | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 32gskmi7e3fjvclsli6k5t3zfjzd5n8 3007578 3007577 2026-04-23T07:26:40Z בן עדריאל 9444 3007578 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת)}} | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 8ar2mkz7h92iwgw92psj5mp5hfiiynu 3007579 3007578 2026-04-23T07:29:40Z בן עדריאל 9444 3007579 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת)}} | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 8e9uv49gi3nv1cu7rutsgs3sg301gen 3007592 3007579 2026-04-23T08:04:21Z בן עדריאל 9444 3007592 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|יום טוב מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת)}} | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 1yvb1dtmxvuluvctcd291qihfa6q14j 3007615 3007592 2026-04-23T10:29:53Z Yack67 27395 3007615 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} ==קדיש יתום== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת)}} | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 0eyf98s7axrf34hxwvw1bhvhrzdgvad 3007616 3007615 2026-04-23T10:35:07Z Yack67 27395 3007616 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת)}} | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 2j0hdjpyun7g9no01uxem6o8q0zn6fk 3007627 3007616 2026-04-23T10:57:12Z בן עדריאל 9444 3007627 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת)}} | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 7otttutwpb74namtelrba149p6qtigk 3007632 3007627 2026-04-23T11:20:27Z Yack67 27395 3007632 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת{{#בחר:{{{א' דסוכות|}}}|לא=|, ואז אומרים את {{סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית ליל ב (מערבי)#המעריב ערבים|של ליל שני}}}}) | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] nkf9g7uejgtcajeh8e9fl4bdgcoyvky 3007633 3007632 2026-04-23T11:25:00Z Yack67 27395 3007633 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת{{#בחר:{{{א' דסוכות|}}}|לא=|, ואז אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית ליל ב (מערבי)#המעריב ערבים|של ליל שני]]}}) | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] plnqbuu2nvzxylzgwszi0r708w2locn 3007634 3007633 2026-04-23T11:26:02Z Yack67 27395 3007634 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת{{#בחר:{{{א' דסוכות|}}}לא=|, ואז אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית ליל ב (מערבי)#המעריב ערבים|של ליל שני]]}}) | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 3vgs9yghe2aaktjjy46k1djfjorejee 3007636 3007634 2026-04-23T11:28:43Z Yack67 27395 3007636 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת{{#בחר:{{{יום|}}}|סוכות=, ואז אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית ליל ב (מערבי)#המעריב ערבים|של ליל שני]]}}) | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] 3q6b23sa1s4u45cw4vzw1v5oz529xdr 3007640 3007636 2026-04-23T11:33:36Z Yack67 27395 3007640 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת{{#בחר:{{{יום|}}}|סוכות=, ואז אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית ליל ב (מערבי)#המעריב ערבים|של ליל שני]]}}}}) | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] nb8ekyu9sui4bzsnr5icgbi3ynb4xkx 3007641 3007640 2026-04-23T11:35:05Z Yack67 27395 3007641 wikitext text/x-wiki <includeonly>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מזרחי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} | מערבי ={{הור|כשחל בשבת, אומרים קבלת שבת (ויש מדלגים {{צ|התנערי}}):}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מערבי}} }} {{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת מעריב}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|מעריב}}{{סוף}} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{#בחר:{{{נוסח|}}} | אשכנז = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים (וברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לאמרם אפילו בשבת{{#בחר:{{{יום|}}}|סוכות=, ואז אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/ערבית ליל ב (מערבי)#המעריב ערבים|של ליל שני]]}}}}) | מזרחי = {{הור|כשחל בשבת אין אומרים פיוטים}} | מערבי = {{הור|בכמה קהילות אין אומרים פיוטים כשחל בשבת}}}}{{ש}}{{סוף}}}} {{#קטע:{{{1}}}|א}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|המעריב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אהבת}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אהבת}} {{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ב}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אוהב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרת שמע}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|שמע|ק"ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת אמת}} {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|אמת}}|שִׁירָה|שִׁירָה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ג}} '''בְּגִילָה בְּרִנָּה''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|בשמחה}}|מֹשֶׁה,|מֹשֶׁה.}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ד}} '''זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶה וְאָמְרוּ:''' {{מסגרת-סידור}}{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|זה}}|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:|{{הור1|כשלא אומרים פיוטים|זֶה אֵלִי עָנוּ, וְאָמְרוּ:}}}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ה}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|גאל}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=|אשכנז={{הור1|ויש נוהגים לחתום|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}|מזרחי={{הור1|וברוב הקהילות חותמים|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.}}}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|כותרת השכיבנו}}{{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|השכיבנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ופרוש}}{{סוף}} {{#קטע:{{{1}}}|ו}}{{#תנאי:{{{ביכור|}}}|{{רווח}} {{:{{{ביכור}}}}}}} {{מסגרת-סידור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|פורש}}{{סוף}} {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}|{{הור|הנוהגים על פי הגר"א אין אומרים כאן פסוקים}}{{ש}}}}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{סוף}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} </includeonly><noinclude> [[קטגוריה:תבניות תפילה]] hq6lnryyk24efntwzoope5vdp4x7hwa 0 1725888 3007620 2914675 2026-04-23T10:51:04Z Yack67 27395 /* קבלת שבת */ 3007620 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =כל נדרי= {{הור|כתוב בכתבי האר"י לומר פסוק זה לפני {{צ|כל נדרי}} 3 פעמים:}}{{ש}} אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים צז יא}} {{הור|אומרים 3 פעמים:}}{{ש}} עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים. {{הור|אומרים 3 פעמים, ובכל פעם החזן מגביה את קולו יותר:}}{{ש}} כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרַי וּשְׁבוּעֵי וַחֲרָמֵי וְקוֹנָמֵי וְקִנּוּסֵי וְכִנּוּיֵי, דִּנְדַרְנָא, וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא, וּדְאַחֲרִימְנָא וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא, מִיּוֹם כִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם כִּפּוּרִים זֶה, וּמִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, בְּכֻלְּהוֹן אִיחֲרַטְנָא בְהוֹן, כֻּלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן, שְׁבִיקִין שְׁבִיתִין בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי, וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי, וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעוֹת. {{הור|החזן אומר 3 פעמים, ואחר כך הקהל:}}{{ש}} וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה׃{{ממס|במדבר טו כו}} {{הור|חזן:}} סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}} וְשָׁם נֶאֱמַר:{{ש}} {{הור|הקהל אומר 3 פעמים, ואחר כך החזן:}}{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}} {{הור|מברכים ביחד, והחזן מסיים אחר הקהל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשיום הכיפורים חל בשבת, אומרים קבלת שבת מכאן (ויש שאין אומרים {{צ|ה' מלך גאות לבש}}):}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=כן}} {{סוף}} 59z0x2k251t1d6awzzkt0xhhglpr1is 3007624 3007620 2026-04-23T10:55:23Z בן עדריאל 9444 3007624 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =כל נדרי= {{הור|כתוב בכתבי האר"י לומר פסוק זה לפני {{צ|כל נדרי}} 3 פעמים:}}{{ש}} אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים צז יא}} {{הור|אומרים 3 פעמים:}}{{ש}} עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים. {{הור|אומרים 3 פעמים, ובכל פעם החזן מגביה את קולו יותר:}}{{ש}} כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרַי וּשְׁבוּעֵי וַחֲרָמֵי וְקוֹנָמֵי וְקִנּוּסֵי וְכִנּוּיֵי, דִּנְדַרְנָא, וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא, וּדְאַחֲרִימְנָא וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא, מִיּוֹם כִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם כִּפּוּרִים זֶה, וּמִיּוֹם כִּפּוּרִים זֶה עַד יוֹם כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, בְּכֻלְּהוֹן אִיחֲרַטְנָא בְהוֹן, כֻּלְּהוֹן יְהוֹן שָׁרָן, שְׁבִיקִין שְׁבִיתִין בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין, לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי, וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי, וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעוֹת. {{הור|החזן אומר 3 פעמים, ואחר כך הקהל:}}{{ש}} וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה׃{{ממס|במדבר טו כו}} {{הור|חזן:}} סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}} וְשָׁם נֶאֱמַר:{{ש}} {{הור|הקהל אומר 3 פעמים, ואחר כך החזן:}}{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}} {{הור|מברכים ביחד, והחזן מסיים אחר הקהל:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. {{רקע אפור}} ==קבלת שבת== {{הור|כשיום הכיפורים חל בשבת, אומרים קבלת שבת מכאן (ויש שאין אומרים {{צ|ה' מלך גאות לבש}}):}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} {{סוף}} b3h1xcd59ojum4nmkorfn0lqj5uufvw 0 1726056 3007445 2982520 2026-04-22T16:32:03Z מו יו הו 37729 /* זכור רחמיך */ 3007445 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =מנחה ליום כיפור= ==קריאת התורה== ===הוצאת ספר תורה=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}} ===הקריאה=== {{הור2|קוראים לשלושה בפרשת העריות שבאחרי מות.}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}} {{מ:שוליים|5}} {{פפפ}}{{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|א|עלייה=כהן|סדר=יד}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|א|ה}} {{סס}}{{מ:פסוק|ויקרא|יח|ו|עלייה=לוי}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ו|כא}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|כב|עלייה=שלישי}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כב|כז}} {{מ:פסוק|ויקרא|יח|כח}}{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח|ל}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ===הפטרה=== {{הור|מפטירין ביונה:}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} {{מ:פסוק|יונה|א|א|עלייה=[א,ס,ת]}}{{#קטע:יונה א/טעמים|א|טז}} {{מ:פסוק|יונה|ב|א}}{{#קטע:יונה ב/טעמים|א|יא}} {{סס}}{{מ:פסוק|יונה|ג|א}}{{#קטע:יונה ג/טעמים|א|י}} {{מ:פסוק|יונה|ד|א}}{{#קטע:יונה ד/טעמים|א|יא}} {{מ:פסוק|מיכה|ז|יח|פרק=ז}}{{#קטע:מיכה ז/טעמים|יח|כ}} {{מ:הערת קריאה בסוף פסוק|(א,ט,ס,ת)}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הפטרות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכנסה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז}} ==תפילת לחש== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|זכרנו}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מי כמוך}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|וכתוב}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{ש}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בספר}}'''{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} ===וידוי=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|ליחיד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי כ|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} '''הַשָּׁלוֹם''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{קרובות|יום כיפור|איתן הכיר אמונתך}} ====קטעי פיוטים==== {{סי|אֱ}}מוּנַת אֹם נוֹטֶרֶת / {{סי|לְ}}מַעַנְךָ {{סי|עֲ}}זֹר לְנִשְׁאֶרֶת / {{סי|זַ}}עֲקָהּ {{סי|רְ}}צֵה נָא כִקְטֹרֶת. קָדוֹשׁ {{הור|ומדלגים הפיוט עצמו}} {{#קטע:אפאר למלכי בקודש|כותרות}} {{הור|ומדלגים הפיוט עצמו}} ====אראלי הוד==== {{#קטע:איתן הכיר אמונתך|אראלי הוד}} ====סילוק==== {{:כי רכובו בערבות}} ===קדושה=== {{מסגרת-סידור}} כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר:{{ש}} '''קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ:'''{{ש}} כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, מְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵרוּ.{{ש}} '''בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ:'''{{ש}} מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמִים וְיָחֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ, עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים.{{ש}} '''שְׁמַע יִשרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃'''{{ש}} הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ וְהוּא יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. '''אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃''' {{ש}} אַדִּיר אַדִּירֵנוּ יְיָ אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: {{סוף}} ===קדושת השם=== {{מסגרת-סידור}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶךָ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ. וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. {{סוף}} ====חמול==== {{:חמול על מעשיך}} ====ובכן תן פחדך==== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותמלוך}} {{סוף}} ===קדושת היום=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַכִּפֻּרִים הַזֶּה, לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה וּלְכַפָּרָה וְלִמְחָל בּוֹ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=כיפור}} {{סוף}} ===סליחות=== {{הור|יש שאומרים כאן סליחות, וברוב הקהילות היום מדלגים וממשיכים ב{{צ|זכור רחמיך}}.}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}} ===וידוי=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|חזרה}} וְאַתָּה רַחוּם מְקַבֵּל שָׁבִים, וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ, וְעַל הַתְּשׁוּבָה עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת לָךְ. וְדָוִד עַבְדְּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:{{ממס|יחזקאל לו כה}} אַל תִּירָא יַעֲקֹב. שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים. שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל:{{ממס|תהלים קכא ד}} כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ:{{ממס|הושע יד, ב}} וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ, אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ:{{ממס|הושע יד ג}} וְאַתָּה רַחוּם מְקַבֵּל שָׁבִים. וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. וְעַל הַתְּשׁוּבָה עֵינֵינוּ מְיַחֲלוֹת לָךְ. וּמֵאַהֲבָתְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּמֵחֶמְלָתְךָ מַלְכֵּנוּ שֶׁחָמַלְתָּ עַל בְּנֵי בְרִיתֶךָ, נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה לִקְדֻשָּׁה וְלִמְנוּחָה, וְאֶת יוֹם}} צוֹם הַכִּפֻּרִים הַזֶּה לִמְחִילַת חֵטְא וְלִסְלִיחַת עָוֹן וּלְכַפָּרַת פָּשַׁע. {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} יוֹם {{סי|אֲ}}שֶׁר הוּחַק לְכַפָּרָתֵנוּ / הַיּוֹם תְּ{{סי|בַ}}שְּׂרֵנוּ צוּרֵנוּ תִּטְהָרוּ{{ש}} כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה.{{ממס|ויקרא טז לד}} יוֹם {{סי|מַ}}נְחִיל דָּת שִׁוַּע בְּעַד דּוֹר / הַיּוֹם {{סי|נָ}}שָׂא לוֹ בְּבַקְּשׁוֹ סְלַח נָא{{ש}} כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}} :בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ סְלַח נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ יוֹם {{סי|ק}}וֹרְאֵי בְשִׁמְךָ יִמָּלֵטוּ / הַיּוֹם {{סי|רַ}}חֵם עָלֵינוּ כְּאָז קָרָא בְשֵׁם{{ש}} כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם, וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃ וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא, יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.{{ממס|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} :בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / חַנּוּן וְרַחוּם רַחֶם נָא לְמַעַן שְׁמֶךָ יוֹם {{סי|שׁ}}וֹמְמוֹת הֵיכָלֶךָ תַּבִּיט / הַיּוֹם {{סי|תַּ}}עֲשֶׂה לְמַעַן שִׁמְךָ כְּנָם אִישׁ חֲמוּדוֹת{{ש}} כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#דניאל ט יח|דניאל ט יח-יט}} :בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הִמָּצֵא לָנוּ / שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה שְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ מִי אֵל כָּמוֹךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} {{סי|אָ}}דוֹן אַבִּיר / {{סי|בְּ}}מַעֲשָׂיו כַּבִּיר / מִי אֵל כָּמוֹךָ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת / {{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת / מִי אֵל כָּמוֹךָ{{ש}} {{סי|הַ}}צוּר תָּמִים / {{סי|וּ}}מָלֵא רַחֲמִים / מִי אֵל כָּמוֹךָ{{ש}} {{סי|כּ}}וֹבֵשׁ כְּעָסִים / {{סי|לְ}}הַצְדִּיק עֲמוּסִים / מִי אֵל כָּמוֹךָ כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-יט}}{{ש}} וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.{{ש}} וְנֶאֱמַר: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מחול}} {{סוף}} ===עבודה=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יז ט}} {{סוף}} ===הודאה=== {{מסגרת-סידור}} {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}}|| ||<div style="background-color: #D9E2F3; padding: 10px; border-radius: 5px;"><small>{{הור|קהל:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ג}}{{סוף}} |} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ז}}''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יח ח2}} {{סוף}} ===ברכת כהנים=== {{מסגרת-סידור}} {{הור|במנחה אין הכהנים עולים לדוכן, והחזן אומר:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ג}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ד}} {{סוף}} ===שלום=== {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}} '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ה}}''' {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}} {{סוף}} {{הור|אם עוד היום גדול, אומרים {{צ|אבינו מלכנו}}.}} ==קדיש תתקבל== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=כן}} 2g8olanp7wgwoda6vj5x99i8sru9lqp 0 1726227 3007536 2996408 2026-04-22T22:26:04Z Yack67 27395 3007536 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|ויושע אומן אשכלות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}} הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים בָּעֹמֶר (נ"א לָעֹמֶר).{{ש}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הוספות}}|פלונית|מַלְכוּת שֶׁבְּחֶסֶד}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] e4im0967s3gn6z5cq0r2ucol2ydd7bt 0 1726229 3007551 3001275 2026-04-22T23:16:41Z Yack67 27395 3007551 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אמונת אומן לעם זו זכרת}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש בבית הכנסת== {{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל אחרון שחל בשבת.}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] lwkvbcygpddcs2zia0ek3s1taapbvly 3007552 3007551 2026-04-22T23:22:32Z Yack67 27395 /* קידוש בבית הכנסת */ 3007552 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אמונת אומן לעם זו זכרת}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש בבית הכנסת== {{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל אחרון שחל בשבת.}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] mwvlfhz1z4an9ophu7wwkf8eh9zo114 0 1726912 3007480 3003997 2026-04-22T18:11:41Z מו יו הו 37729 3007480 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=25}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== {{הור|חו"ק:}} '''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|7}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' {{הור|חו"ק:}} '''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}''' {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> [וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] 92fdqwf08zo77djllr7vxr2w0aofxrr 3007481 3007480 2026-04-22T18:12:10Z מו יו הו 37729 3007481 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== {{הור|חו"ק:}} '''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' {{הור|חו"ק:}} '''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> {{הור|חו"ק:}} <b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|7}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' {{הור|חו"ק:}} '''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}''' {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> [וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] o2vwkcvsvbulcqzm00l58j37yj9eptr 3007482 3007481 2026-04-22T18:13:21Z מו יו הו 37729 3007482 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <includeonly><includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly></includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|7}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}''' {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> [וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] momtyy95167hxgzkpf22r6d3q5n1uyn 3007483 3007482 2026-04-22T18:14:03Z מו יו הו 37729 /* אמיצי שחקים */ 3007483 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|7}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=25}} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}''' {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> [וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] 6n9riqrkn46e7lqlc1dia9xilfvhew5 3007485 3007483 2026-04-22T18:14:55Z מו יו הו 37729 3007485 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|7}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}''' {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> [וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] ad297j85rm79q4g1bbfkfbovkwci2u8 3007516 3007485 2026-04-22T20:53:12Z מו יו הו 37729 3007516 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש"ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש"ץ של שחרית.}} ====רשות==== {{#קטע:מסוד חכמים|יו"כ}} ====מגן==== <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)}} {{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{ק|[נ"א: אֻיְּמָה]}}{{ש}} {{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}} {{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה {{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ {{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}} {{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}} {{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}} {{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים {{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}} {{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע {{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}} {{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים {{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}} {{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}} {{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר {{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}} {{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}} {{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ {{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} {{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}} {{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים{{ש}} יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים{{ש}} בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים<קטע סוף=א/> ====מחיה==== <קטע התחלה=ב/>{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}} {{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}} {{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס {{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}} {{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}} {{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ {{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}} {{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד {{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}} {{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}} {{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל {{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}} {{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}} {{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים {{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}} {{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}} {{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים {{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}} {{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}} {{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ {{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}} {{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}} {{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ {{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}} {{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}} {{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ{{ש}} פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ{{ש}} הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ ====תוכחה==== {{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}} {{הור|סימן: '''א"ב''' (מדלגים)}} עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִצְדַּק פְּנֵי יוֹצְרוֹ / וְהַכֹּל גָּלוּי לוֹ תַּעֲלוּמוֹ וְסִתְרוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זֹאת יְכֻפַּר עֲוֹנוֹ וְיִגְהֶה מְזוֹרוֹ / אִם יָשׁוּב טֶרֶם יִכְבֶּה נֵרוֹ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|גַּ}}ם חשֶׁךְ לֹא יַחֲשִׁיךְ מִמֶּנּוּ / אִם יַסְתִּיר פָּנָיו הוּא יְשׁוּרֶנּוּ{{ש}} {{סי|דָּ}}פְיוֹ וְרִשְׁעוֹ עַל פָּנָיו יַעֲנֶנּוּ / יִתְרוֹן לוֹ אִם בְּחַיָּיו יוֹדֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|הֵ}}ן שָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו / אַף כִּי נִתְעָב בַּאֲשָׁמָיו וּבַעֲוֹנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}זֵד לָמָּה לֹא יָבִין בְּרַעְיוֹנָיו / הֲלֹא יוֹמוֹ וְאֵידוֹ נֹכַח פָּנָיו. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|זְ}}הָבוֹ וּסְגֻלַּת עָשְׁרוֹ בַּל יוֹעִילֶנּוּ / לָתֵת כָּפְרוֹ בְּיוֹם עֶבְרָה לְהוֹעִילֶנּוּ{{ש}} {{סי|חֶ}}סֶד וּצְדָקָה אִם רָדַף בְּעוֹדֶנּוּ / לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וּכְבוֹד בּוֹרְאוֹ יַאַסְפֶנּוּ. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר לִשָּׂא עֹל תּוֹרָה / לְקַיֵּם חֻקֶּיהָ בְּאַהֲבָה בְּיִרְאָה וּבְטָהֳרָה{{ש}} {{סי|יְ}}מֵי חַיָּיו תַּנְחֶנּוּ מְסִלָּה יְשָׁרָה / תִּנְצְרֶנּוּ בִּגְבוּרָה וּלְתֶחִי תְּשִׂיחֶנּוּ לְעֶזְרָה. {{ק|'''עוֹד'''…}} {{סי|שַׁ}}דַּי הִנְנוּ בְיָדְךָ כְּיוֹצֵר חֹמֶר / רְצוֹנְךָ לְהַחֲיוֹת וְלֹא לְהָמִית וּלְגַמֵּר{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תְּ}}יַשֵּׁר לְבָבֵנוּ בְּיִרְאָתְךָ לְהַחֲטִיב וּלְהֵאָמֵר / קַיְּמֵנוּ לְחַיִּים וְנוֹדְךָ לְעוֹלָם וּנְזַמֵּר. {{רפרן|עוֹד בּוֹ נִשְׁמָתוֹ / יְקַו תְּשׁוּבַת יְצִיר אַדְמָתוֹ / לְהַחֲיוֹתוֹ לְהֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ}}<קטע סוף=ב/> ===פיוטים לפני קדושה=== ====משלש==== <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}} {{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}} {{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}} {{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה {{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}} {{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}} {{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}} {{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב {{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}} {{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ {{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}} {{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}} {{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל {{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}} {{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}} {{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}} {{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר {{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע {{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}} {{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}} {{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}} {{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם {{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}} {{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}} {{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה<קטע סוף=ג/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}<קטע התחלה=רהיטים/> ====אשא דעי למרחוק==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ''' {{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא"ב גג"ד)}} {| |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חַיִּים לִי לָחֹק |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵלַי לְבַל קְרֹב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָא אַל יְאַרְעִי |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָהּ נִצָּב לָרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים |- |colspan ="2" |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}} |} ====אין ערוך אליך==== <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ</b> <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly><b>{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ</b> {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}} {{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} {{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}} {{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}} {{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}} {{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}} {{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}} {{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}} {{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}} {{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}} {{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}} {{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}} {{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}} {{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}} <includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים. {{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}} ====אנא אזון==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ"א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אין לנו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |- |אַךְ {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |colspan ="2" |<center><small>'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''</small></center> |} ====אל תזכר לנו עוונותינו==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="4" |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}} |- |} ====אך אומרים==== {{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {| |- |colspan ="2" |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}} |- |אַךְ {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |- | |- |אַךְ {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |אַךְ {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>אַךְ {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל |} ====אמרו לאלהים==== {{ארון|פ}} וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ {{הור|סימן: '''א"ב''' (<includeonly>בדילוג</includeonly><noinclude>מנצפ"ך ש"ת כפולות</noinclude>). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}} לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}} כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}} מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}} לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}} מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}} שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}} בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}} וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}} לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}} בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}} לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}} דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}} וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}} סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}} לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}} זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}} עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}} אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}} זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}} הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}} לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}} הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}} חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}} יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}} לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}} זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}} טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}} יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}} כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}} אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}} יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}} סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}} כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}} וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק <noinclude> {{רקע אפור}} {{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}} אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}} וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}} כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}} לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}} וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}} לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}} בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}} לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}} סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}} עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}} וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}} וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}} מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}} וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}} לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}} מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}} לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}} וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}} אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}} וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}} וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}} וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}} שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}} סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}} וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}} וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}} סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}} בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}} כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}} הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}} מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}} כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}} וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}} בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}} הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}} נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}} הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}} הָבוּ לַייָ כָּבוֹד אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}} מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}} מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}} בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}} הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}} בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}} סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}} לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}} חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}} בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}} מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}} בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}} לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}} וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}} עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}} כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}} יִרְעַם הַיָּם אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}} לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}} כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}} וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}} אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}} הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}} סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}} הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}} הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}} מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}} וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}} וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}} וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ {{סוף}} </noinclude> אִמְרוּ לֵאלֹהִים{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}} דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}} וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}} וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}} בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. ====מעשה אלהינו==== וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ {{הור|סימן: '''א"ב'''}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}} {{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}} {{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}} {{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}} {{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}} {{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}} {{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}} {{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}} {{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}} {{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}} {{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}} {{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}} {{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}} מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}} {{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}} {{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}} {{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}} {{ארון|ס}} מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ{{ר1}} וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}} {{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}} {{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}} {{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר1}} וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}} {{ארון|פ}} אֲבָל מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ{{ר1}} {{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}} {{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}} {{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}} לָכֵן יִתְגָּאֶה עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}} ====אשר אימתך==== וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}} בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}} מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}} בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}} מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}} בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}} מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}} בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}} מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}} בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}} מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}} וְהִיא תְהִלָּתֶךָ אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ{{ר1}} בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}} בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}} וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם וְאָבִיתָ תְהִלָּה{{ר1}} מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}} מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}} מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}} וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}} וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}} וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}} וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם {{ארון|ס}} ====אמיצי שחקים==== {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ''' {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} {| |- |{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|7}}||{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |- |{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים בָּרוּךְ |- |<includeonly>{{הור|חזן:}} </includeonly>{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||אוֹמְרִים קָדוֹשׁ{{רווח|3}}||{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ |- |colspan ="6" |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}} |} {{סוף}}{{טקסט מנוקד|גודל=20}} ====אילי מרום==== '''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ''' <includeonly>{{הור|חו"ק:}} </includeonly>'''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים''' {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}} {{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}} שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}} {{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}} {{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}} שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}} {{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}} {{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}} בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}} {{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}} {{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}} {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}} {{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}} וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}} {{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}} {{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}} {{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}} וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}} {{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}} {{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}} יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}} {{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}} {{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}} {{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}} מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}<קטע סוף=רהיטים/> ====סילוק==== '''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}''' {{הור2| '''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. '''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד"מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}} =====מי יערוך אליך===== מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}} גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}} אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}} וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}} כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}} פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}} וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}} תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}} לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}} כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}} לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}} וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}} יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}} וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}} וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}} כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}} וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}} וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}} וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}} כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}} וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}} אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}} בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}} וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}} וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}} וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}} וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}} בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}} בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}} בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}} מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}} כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}} כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}} רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}} מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}} וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}} וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}} וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}} כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}} לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}} וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}} וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}} כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}} לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}} סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}} זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}} וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}} וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}} לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}} לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}} אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}} לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}} כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}} וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}} לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}} לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}} הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}} לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}} כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}} וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}} מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}} וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}} כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}} לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}} בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}} כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}} בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}} כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}} וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}} וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}} וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}} לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}} וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}} אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}} וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}} וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}} זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}} וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}} לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}} וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}<includeonly> {{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד"מ אומרים גם את ההמשך.}}</includeonly> [וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}} וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}} לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}} וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}} כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}} אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}} יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}} וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}} וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}} מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}} וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}} כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}} וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}} וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}} לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} =====מי ימלל===== {{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}} מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}} מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}} מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}} מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}} מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}} מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}} מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}} מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}} מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}} מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}} מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}} סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}} אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}} שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}} תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}} שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}} מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}} עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}} מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}} מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}} וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}} מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}} מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}} שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}} רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}} שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}} מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}} וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}} וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}} וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}} וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}} וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}} וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}} וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}} וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}} וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}} וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}} וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}} וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}} וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}} וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}} וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}} וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}} וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}} וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}} וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}} וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}} וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}} כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}} כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}} כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}} וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}} כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}} וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}} כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}} וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}} וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}} כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}} בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}} וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}} וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}} וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}} וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}} תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}} וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}} כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}} וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}} וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}} וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}} בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}} עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}} וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}} זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}} פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}} וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}} לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}} וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}} נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}} וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}} רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}} הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}} מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}} לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}} נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}} וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}} מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}} וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}} בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}} וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}} לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}} לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}} וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}} יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}} וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}} וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}} מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}} אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}} וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}} וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}} וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}} וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}} מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}} וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}} בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}} רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}} וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}} וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}} וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}} וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}} שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}} בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}} בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}} וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים{{ש}} {{הור|ככתוב…}} ==מנהג איטליה== {{הור2|רהיטים הנוספים לקרובה זו במנהג איטליה ואינם במחזור אשכנז.}} ====אשפכה לפניך שיחה==== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וּבְכֵן אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ {{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה לְפָנֶיךָ שִׂיחָה {{ש}} לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{ש}} הָסֵר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|בְּ}}ךָ הִיא תוֹחַלְתֵּנוּ {{ש}} וְאַתָּה הוּא תִקְוָתֵנוּ {{ש}} סְלַח נָא לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|גָּ}}שִׁים לְרַצּוֹתְךָ לִפְנֵי אָרוֹן{{ש}} וְתַחֲנוּנִים מְצַפְצְפִים בְּגָרוֹן{{ש}} כַּלֵּה מֵהֶם אַף וְחָרוֹן {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}} לְתַחֲנוּנָם הַט אָזְנֶךָ{{ש}} וְאַל תַּעְלֵם מֵהֶם אָזְנֶךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|הָ}}עוֹמְדִים בְּוַעֲדָם צְפוּפִים{{ש}} וְקוֹמָה בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה כוֹפְפִים{{ש}} נַקֵּם מִכָּל טִנּוּפִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|וּ}}מוֹדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְכוֹרְעִים{{ש}} וְדִבְרֵי תְחִנּוֹת מַבִּיעִים{{ש}} מַלְּטֵם מִפְּגָעִים רָעִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים מֵרֹב צוּקָה{{ש}} שְׁעֵה מֵהֶם נְאָקָה{{ש}} חִנָּם תַּעֲשֶׂה לָּנוּ צְדָקָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|ח}}וֹכִים לִישׁוּעָתֶךָ {{ש}} וְצָגִים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}} הִרְבֵּם כְּמוֹ עַנְוָתֶךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|טֶ}}רֶף מָנְעוּ מִפִּיהֶם{{ש}} וְצוֹם עִנּוּי קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם{{ש}} רַחֲמֶיךָ יֶהֱמוּ עֲלֵיהֶם {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|יְ}}לָדִים וִישִׁישִׁים{{ש}} גְּבָרִים עִם נָשִׁים{{ש}} מַלְּטֵם מִפַּח יוֹקְשִׁים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|כַּ}}פָּרָה הַמְצִיא לָנוּ{{ש}} וְחִישׁ נָא לְגָאֳלֵנוּ {{ש}} וְאַל תַּעַשׂ כְּמַעֲלָלֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|לַ}}מִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ עֲוֹנָם{{ש}} וְנוֹשְׂאִים לְךָ עֵינָם{{ש}} הַסְכֵּת וּשְׁמַע מַעֲנָם {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|מְ}}חֹל נָא לַפְּשָׁעִים{{ש}} וְאַל תִּמְשְׁכֵנוּ עִם רְשָׁעִים{{ש}} חֹן פְּלִיטַת אַחִים וְרֵעִים {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה {{ש}} מַלְּטֵנוּ מִתְּלָאָה {{ש}} וּמִכָּל רוּחַ נְכֵאָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|סְ}}מֹךְ נֶאֶמְנוּ בְחַסְדֶּךָ{{ש}} לְעַם יוֹדְעֵי סוֹדֶיךָ{{ש}} וְהַצִּילֵנוּ מִפַּחְדֶּךָ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|עֲ}}נֵה נָא מֶנּוּ לְחִישׁוֹת{{ש}} וְיַשֵּׁר כָּל מַעֲקַשּׁוֹת{{ש}} וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|פִּ}}לּוּלֵנוּ לְפָנֶיךָ יֶעֱרַב{{ש}} וְהוֹשִׁיעֵנוּ מוֹשִׁיעַ וָרָב{{ש}} וְחָשְׂכֵנוּ מִיּוֹם קְרָב {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב{{ש}} וְהָסֵר מֶנּוּ לֵב הֶעָקֹב{{ש}} וְשֵׁם חָדָשׁ לָנוּ תִקֹּב {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|קֹ}}וֶיךָ אַל יֵבוֹשׁוּ {{ש}} וּפְאֵרָם כְּאָז יִלְבָּשׁוּ{{ש}} וּמִכָּל כְּאֵב יְחֻבָּשׁוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ מֶנּוּ לֹא תִכְלָא {{ש}} וְאַל יֶאֱרַע בָּנוּ תַּקָּלָה{{ש}} וְרַפְּאֵנוּ מִכָּל מַחֲלָה {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|שִׁ}}מְךָ אֶל יַנִּיחֵנוּ{{ש}} נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{ש}} וּלְמַעַנְךָ תָּאִיר עֵינֵינוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} {{סי|תַּ}}אֲזִין תְּפִלָּתֵנוּ{{ש}} תְּקַדֶּמְךָ תְחִנָּתֵנוּ{{ש}} תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ {{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}} ====אל שת מאז==== {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|אַ}}לְפֵי שִׁנְאָן / {{סי|אֵ}}ילֵי שַׁאֲנָן {{ר1}} {{סי|בִּ}}בְרָקֵי לֶכֶת / {{סי|בְּ}}קִיֵּי הַלֶּכֶת {{ר2}} וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|גָּ}}שִׁים בְּכֹסֶף / {{סי|גְּ}}אוּלֵי בְּלֹא כֶסֶף {{ר1}} {{סי|דַּ}}כְּאֵי רוּחַ / {{סי|דַּ}}כְּאֵי שְׁפַל רוּחַ {{ר2}} וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|ה}}וֹגֵי הֲמֻלָּה / {{סי|ה}}וֹמֵי מִלָּה {{ר1}} {{סי|וְ}}הַמְשֵׁל וָפַחַד / {{סי|וִ}}עוּדָם יַחַד {{ר2}} וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|ז}}וֹרְמֵי עֲוֹנוֹת / {{סי|זַ}}עֲקָם לַעֲנוֹת {{ר1}} {{סי|ח}}וֹנְנֵי דַלִּים / {{סי|חִ}}ין מַגְדִּילִים {{ר2}} וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל / {{סי|טַ}}עֲמָם מֻכְלָל {{ר1}} {{סי|יִ}}שְׁרַת רֶגֶל / {{סי|יִ}}לְאֲטוּ בְּכַף עֵגֶל {{ר2}} וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|כּ}}וֹרְתֵי בְרִית / {{סי|כְּ}}מֵהֵי לְאַחֲרִית {{ר1}} {{סי|לִ}}בָּם לְהַשְׁרִית / {{סי|לְ}}תִקְוָה וְאַחֲרִית {{ר2}} וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|מְ}}קוֹם מַלְאֲכֵי רוּם / {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם לָרוּם {{ר1}} {{סי|נִ}}שָּׂא וְנַעֲלָה / {{סי|נֶ}}גֶד צְבָא מַעְלָה {{ר2}} וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|שִׂ}}יחַ מִתְאַוִּים / {{סי|סְ}}לִיחָה תְאֵבִים {{ר1}} {{סי|עֲ}}בֹר עַל פְּשָׁעִים / {{סי|עֲ}}נוֹת שִׂיחַ פּוֹשְׁעִים {{ר2}} וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|פּ}}וֹרְשֵׂי כְנָפַיִם / {{סי|פְּ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם {{ר1}} {{סי|צְ}}בָא רִבּוֹתַיִם / {{סי|צְ}}נוּפֵי שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם {{ר2}} וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|ק}}וֹרְאֵי שְׁמַע / {{סי|ק}}וֹלָם לְהַשְׁמַע {{ר1}} {{סי|ר}}וֹצֶה תְשׁוּבָה / {{סי|רְ}}צוּיָה וַחֲשׁוּבָה {{ר2}} וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹכְנֵי וִילוֹן {{ר1}} {{סי|שְׁ}}מֵי שָׁמַיִם {{ר1}} {{סי|שֵׁ}}רוּת בֵּית זְבוּל {{ר1}} {{סי|שֶׁ}}פֶר שְׁחָקִים {{ר1}} {{סי|שִׁ}}נְאַן מָעוֹן {{ר1}} {{סי|שֶׁ}}קֶד מָכוֹן {{ר1}} {{סי|שִׁ}}לּוּם עֲרָבוֹת {{ר2}} וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם {{ר1}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵי אֶרֶץ {{ר1}} {{סי|תֹּ}}קֶף אֲדָמָה {{ר1}} {{סי|תִּ}}לְתּוּל אַרְקָא {{ר1}} {{סי|תִּ}}לּוּל צִיָּה {{ר1}} {{סי|תִּ}}כּוּן חֶלֶד {{ר1}} {{סי|תֹּ}}כֶן נִשְׁיָּה {{ר1}} {{סי|תּ}}וֹמְכֵי תֵבֵל {{ר2}} וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם ====כי אמרתך==== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} וּבְכֵן תִּתְקַיֵּם לָנֶצַח נְצָחִים כִּי {{סי|אִ}}מְרָתָךְ לֹא תַפִּיל{{ש}} כִּי {{סי|בְ}}רִיתָךְ לֹא תְחַלֵּל{{ש}} כִּי {{סי|גְ}}זֵרָתָךְ לֹא תְבַטֵּל{{ש}} כִּי {{סי|דְ}}בָרֶיךָ לֹא תְשַׁנֶּה{{ש}} כִּי {{סי|הֶ}}גְיוֹנָךְ לֹא תָמִיר{{ש}} כִּי {{סי|וֶ}}סְתָּךְ לֹא תְכַלֶּה {{ש}} כִּי {{סי|זִ}}כְרָךְ לֹא תִשָּׁכַח{{ש}} כִּי {{סי|חַ}}סְדָּךְ לֹא תָסִיר{{ש}} כִּי {{סי|ט}}וּבָךְ לֹא תִמְנַע{{ש}} כִּי {{סי|יָ}}דָךְ לֹא תִקְצַר{{ש}} כִּי {{סי|כְ}}בוֹדָךְ לֹא תְבַזֶּה{{ש}} כִּי {{סי|לִ}}מּוּדָךְ לֹא תַחְלִיף{{ש}} כִּי {{סי|מִ}}נְהָגָךְ לֹא תַעֲבִיר{{ש}} כִּי {{סי|נִ}}צְחָךְ לֹא תַמְעִיט{{ש}} כִּי {{סי|סְ}}גֻלָּתָךְ לֹא תְאַבֵּד{{ש}} כִּי {{סי|עַ}}נְוָתָךְ לֹא תַעֲזֹב{{ש}} כִּי {{סי|פְ}}עֻלָּתָךְ לֹא תַרְפֶּה{{ש}} כִּי {{סי|צִ}}דְקָתָךְ לֹא תַנִּיחַ{{ש}} כִּי {{סי|קִ}}רְבָתָךְ לֹא תַרְחִיק{{ש}} כִּי {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ לֹא תִכְלָא{{ש}} כִּי {{סי|שִׁ}}בְחָךְ לֹא תַשְׁבִּית{{ש}} כִּי {{סי|תִ}}פְאַרְתָּךְ לֹא תַתִּים. ====באנף לא תאניפנו==== {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} בְּקֶצֶף לֹא תִשְׁפֹּט בְּזַעַם בַּל תָּרִיב בְּ{{סי|אֶ}}נֶף לֹא תַ{{סי|אֲ}}נִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|בַ}}הַל לֹא תְ{{סי|בַ}}לְּעֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|גֹ}}עַל לֹא תַ{{סי|גְ}}עִילֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|דֶ}}בֶר לֹא תַ{{סי|דְ}}חִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|הֶ}}בֶל לֹא תַ{{סי|הֲ}}בִילֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|וֶ}}כַח לֹא תְ{{סי|וַ}}כְּחֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|זַ}}עַם לֹא תַ{{סי|זְ}}עִיפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|חָ}}רוֹן לֹא תְ{{סי|חַ}}בְּלֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|טָ}}מוּן לֹא תַ{{סי|טִּ}}יפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|יֹ}}קֶשׁ לֹא תְ{{סי|יַ}}חֲתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|כַ}}עַס לֹא תְּ{{סי|כַ}}לֵּנוּ {{ש}} בְּ{{סי|לַ}}עַג לֹא תְ{{סי|לַ}}פְּתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|מִ}}שְׁפָּט לֹא תִ{{סי|מְ}}נֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|נֶ}}גֶף לֹא תְ{{סי|נַ}}עֲרֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|סַ}}עַר לֹא תְ{{סי|ס}}וּפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|עָ}}וֹן לֹא תְ{{סי|עַ}}לְּפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|פַ}}חַד לֹא תַ{{סי|פְ}}חִידֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|צָ}}רָה לֹא תַ{{סי|צְ}}מִיתֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|קָ}}לוֹן לֹא תְ{{סי|קַ}}לְּעֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|רֹ}}גֶז לֹא תְ{{סי|רִ}}יבֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|שֹׁ}}ד לֹא תִ{{סי|שְׁ}}טְפֵנוּ {{ש}} בְּ{{סי|תַ}}עַב לֹא תַ{{סי|תְ}}כִּיפֵנוּ. ====המכירים תהלות תעצומיך==== {{הור|סימן: '''א"ב''' כפול}} וְשַׂרְפֵי קֹדֶשׁ יוֹדְעֵי טוּבָךְ / הַמַּכִּירִים אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ הַמַּכִּירִים {{סי|תְּ}}הִלּוֹת {{סי|תַּ}}עֲצוּמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|שִׁ}}נּוּן {{סי|שְׁ}}מֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|רֹ}}ב {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|קֹ}}שְׁטְ {{סי|קִ}}יּוּמֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|צֶ}}דֶק {{סי|צִ}}יּוּמֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|פֵּ}}רוּשׁ {{סי|פְּ}}עָמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|עֹ}}ז {{סי|ע}}וֹלָמֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|שֵׂ}}כֶל {{סי|סִ}}יּוּמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|נִ}}צּוּחַ {{סי|נְ}}עִימֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|מֶ}}לֶל {{סי|מַ}}נְעִימֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|לְ}}הוֹדוֹת {{סי|לִ}}שְׁמֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|כִּ}}נְשׂוּאֵי {{סי|כְ}}מֵרַחְמֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|יֹ}}שֶׁר {{סי|יְ}}מִינֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|ט}}וּב {{סי|טְ}}עָמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}כּוּמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|זִ}}יל {{סי|זְ}}רוּמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וְ}}נוֹאֲמֶךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|הֶ}}גְיוֹן {{סי|הַ}}מַּנְעִימֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|דִּ}}יץ {{סי|דּ}}וֹבְרֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|גִּ}}יל {{סי|גִּ}}שּׁוּמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|בְּ}}הִתְאַפֶּקָךְ {{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ{{ש}} הַמַּכִּירִים {{סי|אֱ}}לֹהַי {{סי|אֲ}}רוֹמְמֶךָּ. [[קטגוריה:קדושתאות]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] 4ltmb3fpuvcosq8afba75541mbxh2j2 106 1728611 3007477 3007373 2026-04-22T17:56:00Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007477 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|א|פב ב|פג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פג עמוד א] תנא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. ותנא דידן, מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין? - משום דלא שוו שיעורייהו להדדי. דתניא: כמה שיעור חצי פרס - שתי ביצים חסר קימעא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות. שיער רבי שתי ביצים ועוד. כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה. ואילו גבי טומאת אוכלין תניא; רבי נתן ורבי דוסא אמרו: כביצה שאמרו - כמוה וכקליפתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כמוה בלא קליפתה. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי, אבל חכמים אומרים: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כביצה ומחצה שוחקות. ומאן חכמים - רבי יוחנן בן ברוקה. פשיטא! - שוחקות אתא לאשמועינן. כי אתא רב דימי אמר: שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא, ושיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין. הא סאה דהיכא? אי דמדברית - מאה ארבעים וארבע הויא, ואי דירושלמית - מאה שבעים ושלש הויא. ואי דציפורית - מאתים ושבע הויין! - לעולם דציפורית, אייתי חלתא שדי עלייהו. חלתא כמה הויין - תמני, אכתי בצר ליה? - אלא: אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו. - אי הכי, הוי ליה טפי! - כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות, ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות, נמצאת של ציפורית יתירה על מדברית שליש. שליש דמאן? אילימא שליש דמדברית, מכדי שליש דמדברית כמה הוי - ארבעין ותמניא, ואילו עודפא - שיתין ותלת! ואלא שליש דירושלמית, שליש דידה כמה הוי - חמשין ותמניא, נכי תילתא. ואילו עודפא שתין ותלת! ואלא דציפורי; שליש דידה כמה הוי - שבעין נכי חדא, ואילו עודפא - ששים ושלש! - אלא אמר רבי ירמיה: הכי קאמר נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית קרוב לשליש שלה, ושליש שלה קרוב למחצה דמדברית. - מתקיף לה רבינא: מידי קרוב קרוב קתני? - אלא אמר רבינא: הכי קאמר, נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי, יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה. }} תנו רבנן: ראשית ערסתכם – <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין''' - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה: '''דלא שוו שעורייהו להדדי''' - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר: '''דתניא כמה שעור חצי פרס''' - לפסול את הגוייה: '''חסר קימעא''' - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים: '''שיער רבי''' - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי: '''כמוה וכקליפתה''' - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי: '''בלא קליפתה''' - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה: '''זו דברי ר' יהודה''' - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל: '''ר' יוחנן בן ברוקה''' - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה: '''פשיטא''' - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני: '''בוניוס''' - שם האיש: '''מודיא קונדסא''' - שם הסאה: '''דמן נאוסא''' - מאותו מקום: '''דמדברית''' - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה: '''ואי דירושלמית''' - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק: '''ואי דציפורית''' - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר: '''מאתן ושבע הויין''' - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה: '''אייתי חלתא שדי עלייהו''' - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל פא.): '''כמה הויין תמני''' - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה: '''אייתי ועודות דר'''' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה: '''אי הכי טפי הוי להו''' - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה: '''שתות''' - מלבר: '''ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות''' - ירושלמית ושתות מלבר: '''תילתא''' - דקמ"ד הוי מ"ח: '''ואילו עודפת''' - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד: '''ואלא שליש ירושלמית''' - קאמר: '''שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא''' - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל: '''קרוב לשליש דידה''' - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג: '''ושליש דידה''' - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב: '''בועודות דרבי''' - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג א וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין]] '''וחצי''' חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה: [[File:תוס עירובין 8 פג א קע"ג הויא ר"ז הויא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_קע"ג הויא ר"ז הויא]] ''' קע"ג''' הויא ר"ז הויא. אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק: ''' חלתא''' כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין. ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז: ''' שליש''' דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי. לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא: ''' נמצאת''' שליש ציפורי. בועודות ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה: ''' יתירה''' על מחצה של מדברית שליש ביצה. לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה: ''' על''' מחצה של מדברית שליש ביצה. מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|א}} i8xf3lvsi4r5b3ct6443s30j440vonm 3007484 3007477 2026-04-22T18:14:21Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007484 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|א|פב ב|פג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פג עמוד א] תנא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. ותנא דידן, מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין? - משום דלא שוו שיעורייהו להדדי. דתניא: כמה שיעור חצי פרס - שתי ביצים חסר קימעא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות. שיער רבי שתי ביצים ועוד. כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה. ואילו גבי טומאת אוכלין תניא; רבי נתן ורבי דוסא אמרו: כביצה שאמרו - כמוה וכקליפתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כמוה בלא קליפתה. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי, אבל חכמים אומרים: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כביצה ומחצה שוחקות. ומאן חכמים - רבי יוחנן בן ברוקה. פשיטא! - שוחקות אתא לאשמועינן. כי אתא רב דימי אמר: שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא, ושיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין. הא סאה דהיכא? אי דמדברית - מאה ארבעים וארבע הויא, ואי דירושלמית - מאה שבעים ושלש הויא. ואי דציפורית - מאתים ושבע הויין! - לעולם דציפורית, אייתי חלתא שדי עלייהו. חלתא כמה הויין - תמני, אכתי בצר ליה? - אלא: אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו. - אי הכי, הוי ליה טפי! - כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות, ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות, נמצאת של ציפורית יתירה על מדברית שליש. שליש דמאן? אילימא שליש דמדברית, מכדי שליש דמדברית כמה הוי - ארבעין ותמניא, ואילו עודפא - שיתין ותלת! ואלא שליש דירושלמית, שליש דידה כמה הוי - חמשין ותמניא, נכי תילתא. ואילו עודפא שתין ותלת! ואלא דציפורי; שליש דידה כמה הוי - שבעין נכי חדא, ואילו עודפא - ששים ושלש! - אלא אמר רבי ירמיה: הכי קאמר נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית קרוב לשליש שלה, ושליש שלה קרוב למחצה דמדברית. - מתקיף לה רבינא: מידי קרוב קרוב קתני? - אלא אמר רבינא: הכי קאמר, נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי, יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה. }} תנו רבנן: ראשית ערסתכם – <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין''' - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה: '''דלא שוו שעורייהו להדדי''' - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר: '''דתניא כמה שעור חצי פרס''' - לפסול את הגוייה: '''חסר קימעא''' - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים: '''שיער רבי''' - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי: '''כמוה וכקליפתה''' - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי: '''בלא קליפתה''' - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה: '''זו דברי ר' יהודה''' - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל: '''ר' יוחנן בן ברוקה''' - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה: '''פשיטא''' - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני: '''בוניוס''' - שם האיש: '''מודיא קונדסא''' - שם הסאה: '''דמן נאוסא''' - מאותו מקום: '''דמדברית''' - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה: '''ואי דירושלמית''' - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק: '''ואי דציפורית''' - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר: '''מאתן ושבע הויין''' - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה: '''אייתי חלתא שדי עלייהו''' - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל פא.): '''כמה הויין תמני''' - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה: '''אייתי ועודות דר'''' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה: '''אי הכי טפי הוי להו''' - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה: '''שתות''' - מלבר: '''ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות''' - ירושלמית ושתות מלבר: '''תילתא''' - דקמ"ד הוי מ"ח: '''ואילו עודפת''' - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד: '''ואלא שליש ירושלמית''' - קאמר: '''שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא''' - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל: '''קרוב לשליש דידה''' - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג: '''ושליש דידה''' - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב: '''בועודות דרבי''' - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג א וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין]] '''וחצי''' חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה: [[File:תוס עירובין 8 פג א קע"ג הויא ר"ז הויא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_קע"ג הויא ר"ז הויא]] ''' קע"ג''' הויא ר"ז הויא. אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק: [[File:תוס עירובין 8 פג א חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין]] ''' חלתא''' כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין. ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז: ''' שליש''' דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי. לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא: ''' נמצאת''' שליש ציפורי. בועודות ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה: ''' יתירה''' על מחצה של מדברית שליש ביצה. לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה: ''' על''' מחצה של מדברית שליש ביצה. מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|א}} rqgniszxazolldq470xz538jo6dx3wq 3007486 3007484 2026-04-22T18:32:30Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007486 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|א|פב ב|פג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פג עמוד א] תנא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. ותנא דידן, מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין? - משום דלא שוו שיעורייהו להדדי. דתניא: כמה שיעור חצי פרס - שתי ביצים חסר קימעא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות. שיער רבי שתי ביצים ועוד. כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה. ואילו גבי טומאת אוכלין תניא; רבי נתן ורבי דוסא אמרו: כביצה שאמרו - כמוה וכקליפתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כמוה בלא קליפתה. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי, אבל חכמים אומרים: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כביצה ומחצה שוחקות. ומאן חכמים - רבי יוחנן בן ברוקה. פשיטא! - שוחקות אתא לאשמועינן. כי אתא רב דימי אמר: שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא, ושיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין. הא סאה דהיכא? אי דמדברית - מאה ארבעים וארבע הויא, ואי דירושלמית - מאה שבעים ושלש הויא. ואי דציפורית - מאתים ושבע הויין! - לעולם דציפורית, אייתי חלתא שדי עלייהו. חלתא כמה הויין - תמני, אכתי בצר ליה? - אלא: אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו. - אי הכי, הוי ליה טפי! - כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות, ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות, נמצאת של ציפורית יתירה על מדברית שליש. שליש דמאן? אילימא שליש דמדברית, מכדי שליש דמדברית כמה הוי - ארבעין ותמניא, ואילו עודפא - שיתין ותלת! ואלא שליש דירושלמית, שליש דידה כמה הוי - חמשין ותמניא, נכי תילתא. ואילו עודפא שתין ותלת! ואלא דציפורי; שליש דידה כמה הוי - שבעין נכי חדא, ואילו עודפא - ששים ושלש! - אלא אמר רבי ירמיה: הכי קאמר נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית קרוב לשליש שלה, ושליש שלה קרוב למחצה דמדברית. - מתקיף לה רבינא: מידי קרוב קרוב קתני? - אלא אמר רבינא: הכי קאמר, נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי, יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה. }} תנו רבנן: ראשית ערסתכם – <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין''' - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה: '''דלא שוו שעורייהו להדדי''' - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר: '''דתניא כמה שעור חצי פרס''' - לפסול את הגוייה: '''חסר קימעא''' - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים: '''שיער רבי''' - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי: '''כמוה וכקליפתה''' - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי: '''בלא קליפתה''' - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה: '''זו דברי ר' יהודה''' - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל: '''ר' יוחנן בן ברוקה''' - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה: '''פשיטא''' - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני: '''בוניוס''' - שם האיש: '''מודיא קונדסא''' - שם הסאה: '''דמן נאוסא''' - מאותו מקום: '''דמדברית''' - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה: '''ואי דירושלמית''' - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק: '''ואי דציפורית''' - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר: '''מאתן ושבע הויין''' - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה: '''אייתי חלתא שדי עלייהו''' - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל פא.): '''כמה הויין תמני''' - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה: '''אייתי ועודות דר'''' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה: '''אי הכי טפי הוי להו''' - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה: '''שתות''' - מלבר: '''ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות''' - ירושלמית ושתות מלבר: '''תילתא''' - דקמ"ד הוי מ"ח: '''ואילו עודפת''' - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד: '''ואלא שליש ירושלמית''' - קאמר: '''שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא''' - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל: '''קרוב לשליש דידה''' - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג: '''ושליש דידה''' - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב: '''בועודות דרבי''' - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג א וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין]] '''וחצי''' חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה: [[File:תוס עירובין 8 פג א קע"ג הויא ר"ז הויא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_קע"ג הויא ר"ז הויא]] ''' קע"ג''' הויא ר"ז הויא. אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק: [[File:תוס עירובין 8 פג א חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין]] ''' חלתא''' כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין. ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז: [[File:תוס עירובין 8 פג א שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי]] ''' שליש''' דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי. לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא: ''' נמצאת''' שליש ציפורי. בועודות ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה: ''' יתירה''' על מחצה של מדברית שליש ביצה. לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה: ''' על''' מחצה של מדברית שליש ביצה. מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|א}} 9u7nsh2mq7f0a0fv98im3t897pue6io 3007487 3007486 2026-04-22T18:45:07Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007487 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|א|פב ב|פג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פג עמוד א] תנא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. ותנא דידן, מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין? - משום דלא שוו שיעורייהו להדדי. דתניא: כמה שיעור חצי פרס - שתי ביצים חסר קימעא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות. שיער רבי שתי ביצים ועוד. כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה. ואילו גבי טומאת אוכלין תניא; רבי נתן ורבי דוסא אמרו: כביצה שאמרו - כמוה וכקליפתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כמוה בלא קליפתה. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי, אבל חכמים אומרים: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כביצה ומחצה שוחקות. ומאן חכמים - רבי יוחנן בן ברוקה. פשיטא! - שוחקות אתא לאשמועינן. כי אתא רב דימי אמר: שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא, ושיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין. הא סאה דהיכא? אי דמדברית - מאה ארבעים וארבע הויא, ואי דירושלמית - מאה שבעים ושלש הויא. ואי דציפורית - מאתים ושבע הויין! - לעולם דציפורית, אייתי חלתא שדי עלייהו. חלתא כמה הויין - תמני, אכתי בצר ליה? - אלא: אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו. - אי הכי, הוי ליה טפי! - כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות, ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות, נמצאת של ציפורית יתירה על מדברית שליש. שליש דמאן? אילימא שליש דמדברית, מכדי שליש דמדברית כמה הוי - ארבעין ותמניא, ואילו עודפא - שיתין ותלת! ואלא שליש דירושלמית, שליש דידה כמה הוי - חמשין ותמניא, נכי תילתא. ואילו עודפא שתין ותלת! ואלא דציפורי; שליש דידה כמה הוי - שבעין נכי חדא, ואילו עודפא - ששים ושלש! - אלא אמר רבי ירמיה: הכי קאמר נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית קרוב לשליש שלה, ושליש שלה קרוב למחצה דמדברית. - מתקיף לה רבינא: מידי קרוב קרוב קתני? - אלא אמר רבינא: הכי קאמר, נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי, יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה. }} תנו רבנן: ראשית ערסתכם – <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין''' - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה: '''דלא שוו שעורייהו להדדי''' - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר: '''דתניא כמה שעור חצי פרס''' - לפסול את הגוייה: '''חסר קימעא''' - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים: '''שיער רבי''' - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי: '''כמוה וכקליפתה''' - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי: '''בלא קליפתה''' - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה: '''זו דברי ר' יהודה''' - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל: '''ר' יוחנן בן ברוקה''' - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה: '''פשיטא''' - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני: '''בוניוס''' - שם האיש: '''מודיא קונדסא''' - שם הסאה: '''דמן נאוסא''' - מאותו מקום: '''דמדברית''' - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה: '''ואי דירושלמית''' - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק: '''ואי דציפורית''' - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר: '''מאתן ושבע הויין''' - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה: '''אייתי חלתא שדי עלייהו''' - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל פא.): '''כמה הויין תמני''' - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה: '''אייתי ועודות דר'''' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה: '''אי הכי טפי הוי להו''' - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה: '''שתות''' - מלבר: '''ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות''' - ירושלמית ושתות מלבר: '''תילתא''' - דקמ"ד הוי מ"ח: '''ואילו עודפת''' - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד: '''ואלא שליש ירושלמית''' - קאמר: '''שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא''' - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל: '''קרוב לשליש דידה''' - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג: '''ושליש דידה''' - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב: '''בועודות דרבי''' - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג א וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין]] '''וחצי''' חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה: [[File:תוס עירובין 8 פג א קע"ג הויא ר"ז הויא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_קע"ג הויא ר"ז הויא]] ''' קע"ג''' הויא ר"ז הויא. אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק: [[File:תוס עירובין 8 פג א חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין]] ''' חלתא''' כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין. ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז: [[File:תוס עירובין 8 פג א שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי]] ''' שליש''' דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי. לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא: [[File:תוס עירובין 8 פג א נמצאת שליש ציפורי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_נמצאת שליש ציפורי]] ''' נמצאת''' שליש ציפורי. בועודות ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה: ''' יתירה''' על מחצה של מדברית שליש ביצה. לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה: ''' על''' מחצה של מדברית שליש ביצה. מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|א}} gh11z176or3hg22rxwcyigwz3iqejuz 3007494 3007487 2026-04-22T19:36:40Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007494 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|א|פב ב|פג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פג עמוד א] תנא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. ותנא דידן, מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין? - משום דלא שוו שיעורייהו להדדי. דתניא: כמה שיעור חצי פרס - שתי ביצים חסר קימעא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות. שיער רבי שתי ביצים ועוד. כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה. ואילו גבי טומאת אוכלין תניא; רבי נתן ורבי דוסא אמרו: כביצה שאמרו - כמוה וכקליפתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כמוה בלא קליפתה. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי, אבל חכמים אומרים: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כביצה ומחצה שוחקות. ומאן חכמים - רבי יוחנן בן ברוקה. פשיטא! - שוחקות אתא לאשמועינן. כי אתא רב דימי אמר: שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא, ושיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין. הא סאה דהיכא? אי דמדברית - מאה ארבעים וארבע הויא, ואי דירושלמית - מאה שבעים ושלש הויא. ואי דציפורית - מאתים ושבע הויין! - לעולם דציפורית, אייתי חלתא שדי עלייהו. חלתא כמה הויין - תמני, אכתי בצר ליה? - אלא: אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו. - אי הכי, הוי ליה טפי! - כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות, ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות, נמצאת של ציפורית יתירה על מדברית שליש. שליש דמאן? אילימא שליש דמדברית, מכדי שליש דמדברית כמה הוי - ארבעין ותמניא, ואילו עודפא - שיתין ותלת! ואלא שליש דירושלמית, שליש דידה כמה הוי - חמשין ותמניא, נכי תילתא. ואילו עודפא שתין ותלת! ואלא דציפורי; שליש דידה כמה הוי - שבעין נכי חדא, ואילו עודפא - ששים ושלש! - אלא אמר רבי ירמיה: הכי קאמר נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית קרוב לשליש שלה, ושליש שלה קרוב למחצה דמדברית. - מתקיף לה רבינא: מידי קרוב קרוב קתני? - אלא אמר רבינא: הכי קאמר, נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי, יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה. }} תנו רבנן: ראשית ערסתכם – <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין''' - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה: '''דלא שוו שעורייהו להדדי''' - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר: '''דתניא כמה שעור חצי פרס''' - לפסול את הגוייה: '''חסר קימעא''' - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים: '''שיער רבי''' - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי: '''כמוה וכקליפתה''' - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי: '''בלא קליפתה''' - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה: '''זו דברי ר' יהודה''' - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל: '''ר' יוחנן בן ברוקה''' - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה: '''פשיטא''' - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני: '''בוניוס''' - שם האיש: '''מודיא קונדסא''' - שם הסאה: '''דמן נאוסא''' - מאותו מקום: '''דמדברית''' - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה: '''ואי דירושלמית''' - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק: '''ואי דציפורית''' - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר: '''מאתן ושבע הויין''' - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה: '''אייתי חלתא שדי עלייהו''' - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל פא.): '''כמה הויין תמני''' - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה: '''אייתי ועודות דר'''' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה: '''אי הכי טפי הוי להו''' - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה: '''שתות''' - מלבר: '''ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות''' - ירושלמית ושתות מלבר: '''תילתא''' - דקמ"ד הוי מ"ח: '''ואילו עודפת''' - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד: '''ואלא שליש ירושלמית''' - קאמר: '''שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא''' - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל: '''קרוב לשליש דידה''' - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג: '''ושליש דידה''' - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב: '''בועודות דרבי''' - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג א וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין]] '''וחצי''' חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה: [[File:תוס עירובין 8 פג א קע"ג הויא ר"ז הויא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_קע"ג הויא ר"ז הויא]] ''' קע"ג''' הויא ר"ז הויא. אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק: [[File:תוס עירובין 8 פג א חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין]] ''' חלתא''' כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין. ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז: [[File:תוס עירובין 8 פג א שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי]] ''' שליש''' דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי. לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא: [[File:תוס עירובין 8 פג א נמצאת שליש ציפורי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_נמצאת שליש ציפורי]] ''' נמצאת''' שליש ציפורי. בועודות ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה: [[File:תוס עירובין 8 פג א יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה]] ''' יתירה''' על מחצה של מדברית שליש ביצה. לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה: ''' על''' מחצה של מדברית שליש ביצה. מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|א}} f56z05leghslen6u7bs327hit5mrv0w 3007507 3007494 2026-04-22T20:11:40Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007507 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|א|פב ב|פג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פג עמוד א] תנא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. ותנא דידן, מאי טעמא לא תני טומאת אוכלין? - משום דלא שוו שיעורייהו להדדי. דתניא: כמה שיעור חצי פרס - שתי ביצים חסר קימעא, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: שתי ביצים שוחקות. שיער רבי שתי ביצים ועוד. כמה ועוד? אחד מעשרים בביצה. ואילו גבי טומאת אוכלין תניא; רבי נתן ורבי דוסא אמרו: כביצה שאמרו - כמוה וכקליפתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|כמוה בלא קליפתה. אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: זו דברי רבי יהודה ורבי יוסי, אבל חכמים אומרים: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כביצה ומחצה שוחקות. ומאן חכמים - רבי יוחנן בן ברוקה. פשיטא! - שוחקות אתא לאשמועינן. כי אתא רב דימי אמר: שיגר בוניוס לרבי מודיא דקונדיס דמן נאוסא, ושיער רבי מאתן ושבע עשרה ביעין. הא סאה דהיכא? אי דמדברית - מאה ארבעים וארבע הויא, ואי דירושלמית - מאה שבעים ושלש הויא. ואי דציפורית - מאתים ושבע הויין! - לעולם דציפורית, אייתי חלתא שדי עלייהו. חלתא כמה הויין - תמני, אכתי בצר ליה? - אלא: אייתי ועודות דרבי שדי עלייהו. - אי הכי, הוי ליה טפי! - כיון דלא הוי כביצה לא חשיב ליה. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: סאה ירושלמית יתירה על מדברית שתות, ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות, נמצאת של ציפורית יתירה על מדברית שליש. שליש דמאן? אילימא שליש דמדברית, מכדי שליש דמדברית כמה הוי - ארבעין ותמניא, ואילו עודפא - שיתין ותלת! ואלא שליש דירושלמית, שליש דידה כמה הוי - חמשין ותמניא, נכי תילתא. ואילו עודפא שתין ותלת! ואלא דציפורי; שליש דידה כמה הוי - שבעין נכי חדא, ואילו עודפא - ששים ושלש! - אלא אמר רבי ירמיה: הכי קאמר נמצאת סאה של ציפורי יתירה על מדברית קרוב לשליש שלה, ושליש שלה קרוב למחצה דמדברית. - מתקיף לה רבינא: מידי קרוב קרוב קתני? - אלא אמר רבינא: הכי קאמר, נמצאת שליש של ציפורי בועודיות של רבי, יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה. }} תנו רבנן: ראשית ערסתכם – <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין''' - לרבי יוחנן בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע שהרי הוא שיער בככר של רובע קב כדאמר מחצה שכר לחנוני נמצא ככר בפונדיון רובע קב והן ו' ביצים חציה ג' ביצים לבית המנוגע וחצי חציה ביצה ומחצה לפסול את הגויה ולטומאת אוכלין ג' רביעי ביצה ולר"ש ששיער בככר מג' לקב ככר שלימה ח' ביצים חציה ד' חצי חציה ב' חצי חצי חציה ביצה: '''דלא שוו שעורייהו להדדי''' - לא הויא שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גוייה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומר יותר: '''דתניא כמה שעור חצי פרס''' - לפסול את הגוייה: '''חסר קימעא''' - בביצים קטנים שיערוה ואליבא דר"ש דאמר במתניתין ב' ביצים: '''שיער רבי''' - סאה אחת שהובאה לפניו ומצא למנין קבין שבה יותר מכ"ד ביצים לקב דהיינו לככר של שלישית הקב יותר מח' וחציה יותר על ד' וחצי חציה ב' ביצים ועוד אחד מכ' בביצה לכל ביצה דהיינו לחצי פרס אחד מעשר בביצה תוספת ויש ששונין אחד ממ' בביצה ומפרשי לב' הביצים תוספת אחד ממ' ותו לא. והמדקדק בלשון הזה א"א להעמידו לקמן ואני שניהן שמעתי: '''כמוה וכקליפתה''' - אלמא לא שוי לחצי שיעור דפסול גוייה דאי לרבי יהודה חסר קימעא בעי מיהוי ואי לרבי יוסי ביצה וקליפתה שוחקות בעי מיהוי ואי לרבי ועודות בעי דהיינו טפי: '''בלא קליפתה''' - נמי זוטר טפי אפילו מפלגי שיעוריה דחצי פרס דרבי יהודה: '''זו דברי ר' יהודה''' - הך ברייתא דחצי פרס דלעיל: '''ר' יוחנן בן ברוקה''' - ואוקימנא אליביה דבככר של רובע הקב ו' ביצים שיעור לעירוב חציה ג' חצי חציה ביצה ומחצה: '''פשיטא''' - דהא רב חסדא גופיה הכי אוקמא לעיל צא מהן מחצה לחנוני: '''בוניוס''' - שם האיש: '''מודיא קונדסא''' - שם הסאה: '''דמן נאוסא''' - מאותו מקום: '''דמדברית''' - שהן ו' קבין וקי"ל קב ד' לוגין ולוג ו' ביצים הרי כ"ד ביצים לקב קמ"ד לסאה: '''ואי דירושלמית''' - דאמר לקמן דעודפת שתות על סאה שהיתה בימי משה ושתות הביאו מבחוץ דהיינו חמישית כשיעור הראשון הרי ניתוספו כ' על ק' וניתוספו חמישית על מ' דהיינו ח' וביצה חסר חומש על ד' הרי תוספת כ"ט חסר חומש תנם על קמ"ד הרי קע"ג ובההוא בציר חומשא לא דק: '''ואי דציפורית''' - דאמר לקמן יתירה על ירושלמית שתות מלבר: '''מאתן ושבע הויין''' - למאה עשרים תוספת לע' י"ד תוספת שהן חומש של ע' שניתוסף עליה חלק חמישי שמתחילה שהוא חלק ששי למדה הגדולה דהיינו שתות מלבר כלומר על החמשה הביאו ששי מן החוץ הרי תוספת ל"ד תנם על קע"ג הרי ר"ז ובתוספת של ג' הביצים חומשין לא דק שהרי מחשבון הראשון חסר חומש צא מג' אלה חומש לא נשאר אפילו חצי ביצה: '''אייתי חלתא שדי עלייהו''' - בסאה זו שהובאה לפניו היתה סאה ציפורית וחלת' שכשיטלו חלתה תעמוד על סאה ושיעור חלה אחד מכ"ד כדאמר בפרק חלון שבין ב' חצירות (לעיל פא.): '''כמה הויין תמני''' - שהן אחד מכ"ד בקצ"ב ולא דק בחלתן של ט"ו ביצים הנותרין ועולה ליותר מחצי ביצה: '''אייתי ועודות דר'''' - ששיער ומצא לכל ב' ביצים של מדברית אחד ממ' בביצה כדאמר דהוי לפ' ביצים ביצה לק"ס ב' ביצים ולמ"ז הנותרין יותר מחצי ביצה: '''אי הכי טפי הוי להו''' - ממאתן ושיבסר ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה כך שמעתי בלשון אחד וקשיא לי בגוה דאי דייקת בה שפיר טפי מביצה הוי שהרי בועודות של מ"ז ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה ובחלתן של ט"ו ביצים שלא חשבת יש יותר מחצי ביצה וגם למעלה בתוספת ציפורית על ירושלמית נשארו שני חומשין שלא דקדקנו בהן ובלשון אחר שמעתי אלא אייתי ועודות של ר' שדי עלייהו ודל חלתן מהכא וכי פרכינן מאתן ושב הוו אייתי ועודות דר' אחת מכ' לכל ביצה שדי עלייהו דהוו למאתן י' ביעי הוו מאתן ושיבסר א"ה טפי להו ועודות דר' אחד מכ' לכל ביצה מז' ביצים וגם ב' חומשין שלא דקדקנו בהן ומשני כיון דלא הוי ביצה לא חשיב ליה: '''שתות''' - מלבר: '''ושל ציפורית יתירה על ירושלמית שתות''' - ירושלמית ושתות מלבר: '''תילתא''' - דקמ"ד הוי מ"ח: '''ואילו עודפת''' - דציפורית על מדברית ס"ג דהא סאה ציפורית ר"ז כדאמרן לעיל ומדברית קמ"ד: '''ואלא שליש ירושלמית''' - קאמר: '''שליש דידה כמה הוי נ"ח נכי תילתא''' - דהא סאה ירושלמית קע"ג כדאמרינן לעיל: '''קרוב לשליש דידה''' - דשליש דידה ס"ט ועודפה ס"ג: '''ושליש דידה''' - דהוא ס"ט קרוב הוא למחצה מדברית דהוא ע"ב: '''בועודות דרבי''' - כי משערת לה בועודות דאשכח בה רבי דשיער בה מאתן ושיבסר והוי שליש דידהו ע"ב ושליש ביצה ויתירה על מחצה דמדברית שליש ביצה דמחצה דמדברית ע"ב:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג א וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין]] '''וחצי''' חצי חציה לטמא טומאת אוכלין. אכולהו תנאי קאי כדמפרש בקונטרס לר"י בן ברוקה כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש כביצה שלימה והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כרבי שמעון ולא כרבי יוחנן בן ברוקה: [[File:תוס עירובין 8 פג א קע"ג הויא ר"ז הויא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_קע"ג הויא ר"ז הויא]] ''' קע"ג''' הויא ר"ז הויא. אין החשבון מכוון כדפי' בקונט' ולא דק: [[File:תוס עירובין 8 פג א חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_חלתא כמה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין]] ''' חלתא''' כחה הויין תמני מאתן וחמיסר הויין. ר"ח גריס חלתן כמה הויין תשעה מאתן ושיתסר הויין וכן הוא אמת כדאמר בפ' חלון (לעיל דף פא.) דשיעור חלה א' מכ"ד וצריך ביצה לכ"ג ביצים ותשעה פעמים כ"נ הם ר"ז: [[File:תוס עירובין 8 פג א שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_שליש דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי]] ''' שליש''' דידה כמה הוי שיתין נכי תרתי. לא דק דמעט חסר וכיון דלא חסר אלא מיעוט ביצה לא חייש ויש דגרס שיתין נכי תרתי ונכי פורתא: [[File:תוס עירובין 8 פג א נמצאת שליש ציפורי.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_נמצאת שליש ציפורי]] ''' נמצאת''' שליש ציפורי. בועודות ושליש דקתני בברייתא קאי אשליש ציפורי ואשליש ביצה: [[File:תוס עירובין 8 פג א יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_יתירה על מחצה של מדברית שליש ביצה]] ''' יתירה''' על מחצה של מדברית שליש ביצה. לפי שמונה שליש דצפורי ס"ט וס"ט ועודות ג' ביצים וט' ועודות ואם כן שליש צפורי עם הועודות ע"ב ביצים ומחצה חסר ועוד כיון דלא הוי חצי ביצה קרי לה שליש אבל אי דייקת בה שפיר הוי יותר מחצי ביצה דהא סאה ציפורי הויא יתירה על ר"ז קרוב לב' חומשים ונמצא שליש שלה ס"ט ביצים וחצי חומש וכשתצטרף עם הועודות הוי יותר מע"ב ביצה ומחצה ואמר מהר"י דהך ברייתא קיימא אקבלת רב דימי דקאמר ושיער רבי מאתן ושיבסר ולא חשיב ועודות של ז' ביצים הואיל ואינו עולה לבינה ושליש ממאתן ושיבסר עולין שבעין ותרין ושליש ומה שמקשין שבכולה שמעתין חשיב ועודות של ציפורי ושל מדברית לא חשיב דהא ועודות איכא בכולהו דלא הוסיפו אלא שתות שבירושלמית וכן בציפורי אור"י דבירושלים ובציפורי לא הוסיפו כי אם למנין ביצים של סאה מדברית והקדמונים שלפני רבי דקדקו בדבר שאין בתוספת שלהן שתות מצומצמת כי ביצים מדבריות היו גסין יותר מאותן של יום התוספת והוסיפו על מדת ציפורית שהיתה מאתן וז' ביעין ושני חומשין חסר קימעא י' ביצים אחד מכ' לכל ביצה: [[File:תוס עירובין 8 פג א על מחצה של מדברית שליש ביצה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_א_על מחצה של מדברית שליש ביצה]] ''' על''' מחצה של מדברית שליש ביצה. מפרש מהר"י נמצא שליש של ציפורי מלגאו יתירה על שליש של מדברית מלבר שליש ביצה וקאי שליש דברייתא אתרוייהו ואביצה ורבינא מפרש דברי רבי ירמיה ומפרש דה"ק רבי ירמיה נמצאת סאה ציפורית יתירה על של מדברית קרוב לשליש שלה פי' לשליש מדברית מלבר ושליש שלה פירוש ושליש של ציפורי מלגאו קרוב למחצה של מדברית וכעין זה מצינו בפרק בכל מערבין (לעיל דף לה:) אמר רבי ירמיה כשהיה עליה שרץ כל בין השמשות ומפרש' לה רבה ורב יוסף:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|א}} 75hj8me09355nnnbnuk6e1ctuvnjz7l 2 1732477 3007401 3007348 2026-04-22T15:25:28Z מו יו הו 37729 /* סליחות */ 3007401 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **(ב) = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **(ל+) = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **(ל) = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] (ל) *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] (ל+) *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] (ב) **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (ב) *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] (ב) *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים (ל) *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' (ב) **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים (ב) **אופן: גן נעול אוספו אראלים (ב) **זולת: אתיית יום גאלתני (ב) *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז (ב) *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] (ב) *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] (ל) *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] (ל) **[[בצל שדי אחסה]] (ל) **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] (ב) **סילוק: וכל העם ראו גבורתך (ב) **אופן: [[אורחות אראלים]] (ב) *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] (ל) ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] (ל) *זולת: [[איך לזמר הגיון]] (ל) ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] (ל) *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] (ל) ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] (ל+) *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (ב) **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] (ל) **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] (ל) **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] (ל) **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] (ל+) *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) (ב) *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) (ב) ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] (ל) *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] (ל) *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (ל) *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (ל) *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] (ל) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] (ל) *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] (ל) *[[יציץ צור מחרכו]] (ל) *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] (ל) *[[אל נכספתי לראותך]] (ל) *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] (ל) *[[בקר אערך לך ואצפה]] (ל) *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] (ל) *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] (ל) *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] (ל) *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] (ל) *[[בעשור יום גילות]] (ל) *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] (ל) *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] (ל) *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) (ל) *[[את פני מבין צפוני]] (ל) *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] (ל) *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] (ל) *[[ביום שבתון עינוי יונה]] (ל) *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] (ל) *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] (ל+) * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] (ל) *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] (ל+) ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] (ל) *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (ל) *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] (ל) **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] (ל) **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] (ל) **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (ל) **[[התקבצו מלאכים]] (ל) **[[אז מרחם אמי]] (ל) **[[אז כל בריות]] (ל) **[[לא אמות לא אמות]] (ל) **[[שח ציר נאמן]] (ל) **[[איש אשר הוקרן]] (ל) **[[אורח זו אלך]] (ל) **[[אזלת יוכבד]] (ל) *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור (ל)== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} cfbg8vfzur7mq0t37przkuj5aj4wd3z 3007451 3007401 2026-04-22T16:45:09Z מו יו הו 37729 /* סליחות */ 3007451 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **(ב) = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **(ל+) = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **(ל) = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] (ל) *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] (ל+) *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] (ב) **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (ב) *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] (ב) *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים (ל) *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' (ב) **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים (ב) **אופן: גן נעול אוספו אראלים (ב) **זולת: אתיית יום גאלתני (ב) *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז (ב) *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] (ב) *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] (ל) *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] (ל) **[[בצל שדי אחסה]] (ל) **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] (ב) **סילוק: וכל העם ראו גבורתך (ב) **אופן: [[אורחות אראלים]] (ב) *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] (ל) ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] (ל) *זולת: [[איך לזמר הגיון]] (ל) ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] (ל) *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עבד גבורן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] (ל) ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] (ל+) *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (ב) **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] (ל) **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] (ל) **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] (ל) **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] (ל+) *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) (ב) *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) (ב) ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] (ל) *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] (ל) *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (ל) *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (ל) *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] (ל) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] (ל) *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] (ל) *[[יציץ צור מחרכו]] (ל) *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] (ל) *[[אל נכספתי לראותך]] (ל) *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] (ל) *[[בקר אערך לך ואצפה]] (ל) *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] (ל) *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] (ל) *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] (ל) *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] (ל) *[[בעשור יום גילות]] (ל) *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] (ל) *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] (ל) *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) (ל) *[[את פני מבין צפוני]] (ל) *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] (ל) *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] (ל) *[[ביום שבתון עינוי יונה]] (ל) *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] (ל) *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] (ל+) * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] (ל) *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] (ל+) ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] (ל) *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (ל) *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] (ל) **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] (ל) **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] (ל) **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (ל) **[[התקבצו מלאכים]] (ל) **[[אז מרחם אמי]] (ל) **[[אז כל בריות]] (ל) **[[לא אמות לא אמות]] (ל) **[[שח ציר נאמן]] (ל) **[[איש אשר הוקרן]] (ל) **[[אורח זו אלך]] (ל) **[[אזלת יוכבד]] (ל) *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור (ל)== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} bz8uzs85u0utlcbv0nbtdrj2j2fia3m 3007452 3007451 2026-04-22T16:46:03Z מו יו הו 37729 /* סליחות */ 3007452 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **(ב) = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **(ל+) = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **(ל) = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] (ל) *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] (ל+) *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] (ב) **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (ב) *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] (ב) *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים (ל) *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' (ב) **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים (ב) **אופן: גן נעול אוספו אראלים (ב) **זולת: אתיית יום גאלתני (ב) *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז (ב) *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] (ב) *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] (ל) *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] (ל) **[[בצל שדי אחסה]] (ל) **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] (ב) **סילוק: וכל העם ראו גבורתך (ב) **אופן: [[אורחות אראלים]] (ב) *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] (ל) ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] (ל) *זולת: [[איך לזמר הגיון]] (ל) ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] (ל) *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] (ל) ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] (ל+) *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (ב) **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] (ל) **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] (ל) **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] (ל) **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] (ל+) *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) (ב) *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) (ב) ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] (ל) *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] (ל) *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (ל) *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (ל) *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] (ל) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] (ל) *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] (ל) *[[יציץ צור מחרכו]] (ל) *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] (ל) *[[אל נכספתי לראותך]] (ל) *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] (ל) *[[בקר אערך לך ואצפה]] (ל) *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] (ל) *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] (ל) *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] (ל) *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] (ל) *[[בעשור יום גילות]] (ל) *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] (ל) *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] (ל) *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) (ל) *[[את פני מבין צפוני]] (ל) *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] (ל) *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] (ל) *[[ביום שבתון עינוי יונה]] (ל) *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] (ל) *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] (ל+) * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] (ל) *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] (ל+) ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] (ל) *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (ל) *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] (ל) **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] (ל) **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] (ל) **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (ל) **[[התקבצו מלאכים]] (ל) **[[אז מרחם אמי]] (ל) **[[אז כל בריות]] (ל) **[[לא אמות לא אמות]] (ל) **[[שח ציר נאמן]] (ל) **[[איש אשר הוקרן]] (ל) **[[אורח זו אלך]] (ל) **[[אזלת יוכבד]] (ל) *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור (ל)== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} incbt07he4y2tph91linkttiwgeom42 3007455 3007452 2026-04-22T16:50:39Z מו יו הו 37729 /* סליחות */ 3007455 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **(ב) = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **(ל+) = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **(ל) = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] (ל) *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] (ל+) *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] (ב) **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (ב) *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] (ב) *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים (ל) *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' (ב) **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים (ב) **אופן: גן נעול אוספו אראלים (ב) **זולת: אתיית יום גאלתני (ב) *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז (ב) *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] (ב) *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] (ל) *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] (ל) **[[בצל שדי אחסה]] (ל) **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] (ב) **סילוק: וכל העם ראו גבורתך (ב) **אופן: [[אורחות אראלים]] (ב) *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] (ל) ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] (ל) *זולת: [[איך לזמר הגיון]] (ל) ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] (ל) *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] (ל) ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] (ל+) *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (ב) **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] (ל) **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] (ל) **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] (ל) **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] (ל+) *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) (ב) *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) (ב) ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] (ל) *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] (ל) *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (ל) *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (ל) *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] (ל) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] *[[שבץ אחזני]] (ל) *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] (ל) *[[יציץ צור מחרכו]] (ל) *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] (ל) *[[אל נכספתי לראותך]] (ל) *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] (ל) *[[בקר אערך לך ואצפה]] (ל) *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] (ל) *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] (ל) *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] (ל) *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] (ל) *[[בעשור יום גילות]] (ל) *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] (ל) *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] (ל) *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) (ל) *[[את פני מבין צפוני]] (ל) *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] (ל) *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] (ל) *[[ביום שבתון עינוי יונה]] (ל) *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] (ל) *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] (ל+) * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] (ל) *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] (ל+) ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] (ל) *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (ל) *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] (ל) **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] (ל) **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] (ל) **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (ל) **[[התקבצו מלאכים]] (ל) **[[אז מרחם אמי]] (ל) **[[אז כל בריות]] (ל) **[[לא אמות לא אמות]] (ל) **[[שח ציר נאמן]] (ל) **[[איש אשר הוקרן]] (ל) **[[אורח זו אלך]] (ל) **[[אזלת יוכבד]] (ל) *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור (ל)== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} s2zyc2f3v2welmz8in4gmy20972s3av 3007460 3007455 2026-04-22T17:26:47Z מו יו הו 37729 3007460 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **(ב) = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **(+) = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **(ל) = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] (ל) *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] (+) *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] (ב) **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (ב) *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] (ב) *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים (ל) *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' (ב) **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים (ב) **אופן: גן נעול אוספו אראלים (ב) **זולת: אתיית יום גאלתני (ב) *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז (ב) *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] (ב) *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] (ל) *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] (ל) **[[בצל שדי אחסה]] (ל) **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] (ב) **סילוק: וכל העם ראו גבורתך (ב) **אופן: [[אורחות אראלים]] (ב) *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] (ל) ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] (ל) *זולת: [[איך לזמר הגיון]] (ל) ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] (ל) *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] (ל) ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] (+) *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (ב) **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] (ל) **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] (ל) **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] (ל) **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] (+) *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) (ב) *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) (ב) ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] (ל) *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] (ל) *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (ל) *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (ל) *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] (ל) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] (+) *[[שבץ אחזני]] (+) (ל) *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] (ל) *[[יציץ צור מחרכו]] (ל) *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] (ל) *[[אל נכספתי לראותך]] (ל) *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] (ל) *[[בקר אערך לך ואצפה]] (ל) *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] (ל) *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] (ל) *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] (ל) *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] (ל) *[[בעשור יום גילות]] (ל) *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] (ל) *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] (ל) *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) (ל) *[[את פני מבין צפוני]] (ל) *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] (ל) *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] (ל) *[[ביום שבתון עינוי יונה]] (ל) *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] (ל) *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] (+) * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] (ל) *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] (+) ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] (ל) *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (ל) *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] (ל) **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] (ל) **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] (ל) **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (ל) **[[התקבצו מלאכים]] (ל) **[[אז מרחם אמי]] (ל) **[[אז כל בריות]] (ל) **[[לא אמות לא אמות]] (ל) **[[שח ציר נאמן]] (ל) **[[איש אשר הוקרן]] (ל) **[[אורח זו אלך]] (ל) **[[אזלת יוכבד]] (ל) *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור (ל)== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} 1ermbfh6hv2ah8ugcc65pxsktn8vli3 3007462 3007460 2026-04-22T17:28:50Z מו יו הו 37729 /* שבת לפני סוכות */ 3007462 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **(ב) = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **(+) = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **(ל) = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] (ל) *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] (+) *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] (ב) **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (ב) *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] (ב) *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים (ל) *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' (ב) **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים (ב) **אופן: גן נעול אוספו אראלים (ב) **זולת: אתיית יום גאלתני (ב) *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז (ב) *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] (ב) *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] (ל) *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] (ל) **[[בצל שדי אחסה]] (ל) **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] (ב) **סילוק: וכל העם ראו גבורתך (ב) **אופן: [[אורחות אראלים]] (ב) *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] (ל) ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] (ל) *זולת: [[איך לזמר הגיון]] (ל) ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] (ל) *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] (ל) ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] (+) *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (ב) **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] (ל) **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] (ל) **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] (ל) **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] (+) *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) (ב) *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) (ב) ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] (ל) *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] (ל) *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (ל) *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (ל) *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] (ל) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] (ל) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] (+) *[[שבץ אחזני]] (+) (ל) *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] (ל) *[[יציץ צור מחרכו]] (ל) *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] (ל) *[[אל נכספתי לראותך]] (ל) *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] (ל) *[[בקר אערך לך ואצפה]] (ל) *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] (ל) *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] (ל) *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] (ל) *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] (ל) *[[בעשור יום גילות]] (ל) *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] (ל) *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] (ל) *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) (ל) *[[את פני מבין צפוני]] (ל) *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] (ל) *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] (ל) *[[ביום שבתון עינוי יונה]] (ל) *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] (ל) *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] (+) * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] (ל) *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] (ל) *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] (ל) *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] (+) ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] (ל) *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (ל) *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] (+) ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] (ל) **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] (ל) **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] (ל) **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (ל) **[[התקבצו מלאכים]] (ל) **[[אז מרחם אמי]] (ל) **[[אז כל בריות]] (ל) **[[לא אמות לא אמות]] (ל) **[[שח ציר נאמן]] (ל) **[[איש אשר הוקרן]] (ל) **[[אורח זו אלך]] (ל) **[[אזלת יוכבד]] (ל) *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור (ל)== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} 3lv540bfj13x2e5s10jivkordwiqwv3 3007471 3007462 2026-04-22T17:44:49Z מו יו הו 37729 3007471 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (ל)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(ל)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} a5hhk75ba856cbo1t3tnordktjg8e18 3007472 3007471 2026-04-22T17:46:05Z מו יו הו 37729 3007472 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} md5xgnkeoadgky8hicz4iegq86lqwt5 3007473 3007472 2026-04-22T17:48:06Z מו יו הו 37729 /* חנוכה */ 3007473 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==שבת חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} bunn5z45dk28nfnb1dwutefie79wld9 3007474 3007473 2026-04-22T17:50:13Z מו יו הו 37729 /* סליחות */ 3007474 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==שבת חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] ===עושה שלום=== [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} 1owkv8nb5xi1xj7u15bg6pikpxl947d 3007475 3007474 2026-04-22T17:51:00Z מו יו הו 37729 /* סדר העבודה */ 3007475 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==שבת חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] ===עושה שלום=== *[[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] ===עושה שלום=== [[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} k2h30rsrigt00tgmka65gp147r5rzzs 3007476 3007475 2026-04-22T17:51:12Z מו יו הו 37729 /* עושה שלום */ 3007476 wikitext text/x-wiki *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} = פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} = פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} = פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==שבת חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] ===עושה שלום=== *[[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] ===עושה שלום=== *[[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} 55w7mf71es5dngwueskwo4m3m9s50bb 3007478 3007476 2026-04-22T18:01:12Z מו יו הו 37729 3007478 wikitext text/x-wiki {{הור2| *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. }} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==שבת חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[אשפכה לפניך שיחה]] *[[אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[באנף לא תאניפנו]] *[[המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] ===עושה שלום=== *[[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] ===עושה שלום=== *[[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} =הסליחות לאשמורות= {{הור2|ע"פ ספר "תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק"ק איטליאני" שנדפס בכמה מהדורות}} *תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]] ==סליחות== *[[שופט כל הארץ]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערוך לך ואצפה]] *[[אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש מה יצדק]] *[[למענך אלהי]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] ==תוספת במהד' ונציה שמ"ז== *בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] *בקשה: [[שמע קולי]] *בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] *סליחה: [[יה איום זכור היום]] *בקשה: לך ניבי (ארקוולטי) *שרידי עם (ארקוולטי) *פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי) *בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי) *בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי) *סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי *בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי *סליחה: [[ברכי אצולה]] *תחינה: משול יצר *תחנון: אלהי עוז *[[עת שערי רצון להפתח]] *וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]]) ==תוספת במהדורות אחרות== {{הור|כגון ונציה תק"ב, מנטובה תקל"ח}} *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[יה איום זכור היום]] *[[ישראל בחירי אל]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] ==הסליחות ע"פ מחזור הרטום== {|class="wikitable" |- ! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו |- |א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]] |- |ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]] |- |ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]] |- |ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]] |- |ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]] |- |ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]] |- |ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]] |} d2sn8rkmtjp4r92w4vnkan4cupiqorg 3007518 3007478 2026-04-22T20:54:55Z מו יו הו 37729 /* קדושתא */ 3007518 wikitext text/x-wiki {{הור2| *קיצורים: **{{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש"א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט"ז. **{{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו. **{{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע"פ מחזור הרטום). *הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה. }} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *לשני וחמישי: **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]] *קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]] *[[אל אדון]] *בהבדלה: [[אליהו הנביא]] (סידור פנציירי) ==שבת ראש חדש== *יוצר: [[תאמת אור בקדש]] ==שבת בראשית== *יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]]) *[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] ==שבת חנוכה== *יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת]] *עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]] *יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]] ==עשרה בטבת== *קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]] *סליחות: **[[אבותינו בשלוותם]] **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אריה מסבכו]] *תחנונים: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]] ==שבת שקלים== *יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] ==שבת זכור== *יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] *[[מי כמוך (ריה"ל)]] ==תענית אסתר== *סליחות: **[[אבשרה בקהל רב]] **[[אלופי דת וחכמי דורות]] **[[אתה האל עושה פלא]] *תחינות: **[[שוכן עליונים]] **[[אל אחד ואין שני]] ==פורים== *אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ===שושן פורים שחל בשבת=== * יוצר: [[צרי טבח הכינו]] {{סוף}} ==שבת פרה== *יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] ==שבת החודש== *יוצר: [[אות זה החדש]] ==שבת הגדול== *יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]] *[[אז כגולגל שעבוד הורים]] ==פסח== *מעריב לליל א' וב': [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *[[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *פיוטים לליל הסדר: **[[אז רוב ניסים]] **[[אומץ גבורותך הפלאת בפסח]] **[[כי לו נאה]] *רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': '''[[אנעים חדושי שירים]]''' **סילוק: צאינה וראינה שמחת יום חתונה **אופן: גן נעול אושר בחצובי להבים {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *יוצר אחר: '''[[אדבר מישרים]]''' {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: צאינה וראינה דרך מישרים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: גן נעול אוספו אראלים {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **זולת: אתיית יום גאלתני {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]] *יוצר ליום ב': '''[[אור ישע מאושרים]]''' **סילוק: צאינה וראינה משכיל שיר ידידים **אופן: ראשו כתם פז {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *יוצר ליום ז': '''[[אתה הארת]]''' **סילוק / אופן: אסר רכבו בשלישי חילו *רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]] *יוצר ליום ח': [[אופל המוני]] *בהוצאת ס"ת: **[[תאיר נוגה]] **[[אלהי הרוחות הושיעה נא|אלהי האלהים הושיעה נא]] **[[מי כמוך אומר ומקים]] **[[יתרומם זה אלי ואנוהו]] **[[אב הרחמים אדון השלום]] ==שבת לפני שבועות== *יוצר: [[אמונת עתים]] *אזהרות: **[[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז שש מאות]] ==שבועות== *רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]] *יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]] *יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *פיוט להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **סילוק: וכל העם ראו גבורתך {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] *אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==י"ז תמוז== *קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]] *סליחות: **[[אתאנו לך יוצר רוחות]] **[[תחילת אורח]] **[[אנהים במר יחידתי]] *תחינה: [[כנסת ישראל]] ==שבת איכה== *יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==תשעה באב== *י"א לפני איכה: [[למי אבכה]] *קרובות: [[זכור איכה]] *קינות: **[[שבת סורו מני]] **[[איכה אצת באפך]] **[[אאדה עד חוג שמים]] **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] **[[איכה ישבה חבצלת השרון]] **[[אהלי אני עבטתי]] **[[איכה אהובים נאמנים]] **[[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]] **[[אוי כי אוסרתי]] **[[אויל כהכניס תרף בהיכל]] **[[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]] **[[איכה אלי קוננו מאליו]] **[[אוי כי מחלוקת]] **[[במכת אהלה]] **[[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]] **[[אם תאכלנה נשים פרים]] **[[אם תעירו תלונותיכם]] **[[אז בחטאינו]] **[[בת ציון שמעתי]] **[[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] **[[אש תוקד בקרבי]] *נחמה: **[[אנכי אנכי אנחם]] **[[בימים ההם ובעת ההיא בחודש הראשון]] **[[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] ==שבת נחמו== *יוצר: [[את יום פדותכם]] *זולת: [[ארחמך מרחמי]] ==סליחות== *תחנונים: **[[הביטה וראה את אנחותינו]] **[[אל תבישנו]] **[[אלהינו שבשמים חננו]] **[[תכלה ממנו אפך וחמתך]] **[[עשה למען שמך]] **[[עננו אבינו]] **[[דעני לעניי]] **[[כשענית לאברהם]] **[[רחמנא חטינן]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[למקדימים בתפילה]] **[[מחי ומסי]] **[[מה נפתח ונימא]] **[[מוחץ ורופא]] **[[הלא אמרית ליך]] **[[מרן דבשמיא]] **בת ציון עינה למרה תליא **אלהא על כל מליך **אל עביד גבורן **מרן דבשמיא בנפיש חטינן **[[תורתא דמרביא]] **[[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]] *אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} ==שבת קודם ראש השנה== *יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]] ==ראש השנה== *[[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *שחרית: **רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]] **רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] **יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]] ***סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]] ***אופן: [[כבודו אהל כהיום]] ***[[מלך אמיץ ואיום]] **זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} **יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]] **רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *(בהוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]]) *לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] *מוסף: **[[ונתנה תוקף]] **לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]] **עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]] *סליחות: **עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]] **[[תאלת יום ענוי]] **[[אמרנו נגזרנו לנו]] *תחינות: **[[זכור ברית אב המוני]] **[[זכור ברית - אליך ה' אקרא]] **תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]] **תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]] ==שבת תשובה== *יוצר: [[אלי שובה איומתי]] ==ליל יום כיפור== *[[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *פתיחה: **[[אהבת צדק ותשנא רשע]] **[[יעלה תחנוננו]] **[[היה עם פיפיות]] *סליחות: **[[דלתיך הלילה]] **[[יום יעלה נקראה]] **[[ישראל בחירי אל]] **[[יה אשר גאה גאה]] **[[ברוך אלהי עליון]] **[[ירצה עם אביון]] ==שחרית ליום כיפור== ===יוצרות=== *רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]] *רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]] *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] **אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] *(י"א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} *(י"א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} ===קדושתא=== *רשות: [[מתני אחזו חלחלה]] *מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] *מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]] *[[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]] *[[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]] *[[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]] *[[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] *[[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]] *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] *קדושה: **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים|האוחז ביד]] *[[האומרים אחד]] ===סליחות=== *[[אהלת מתוחים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *פתיחה: [[היה עם פיפיות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} *[[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}} *[[יערב חין ערכנו]] *[[ביום עשור קראתיך]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ביום הלבנת פשעי]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יה צור עולמים]] *[[ידידי אל ברכוהו]] *[[ביום כפרת עווני]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *בשבת: [[שרי קודש היום]] *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[דרשנוך בכל לב]] *[[קול יעקב קורא]] *[[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] * תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] **[[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]] **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אהללך בקול רם]] ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]] *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] *[[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]] *[[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]] *[[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]] *[[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]] *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]] *סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]] *[[ונתנה תוקף]] *[[חמול על מעשיך]] *[[המאמירים באימה]] ===סדר העבודה=== *סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]] *רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]] *סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]] *תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]] *תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]] *תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *סדר פסוקים: **[[אעשה למען שמי]] **[[יום אדיר ומיוחד]] **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] ===עושה שלום=== *[[היום תאמצנו]] ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== *מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]] *מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]] *משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]] *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]] *[[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]] *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] *[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]] *סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]] *קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[אפננת ערוגים]] *וידוי: במה אקדם ה' *[[היה עם פיפיות]] *[[ידך פשוט ופתחה]] *[[בת עמי לא תחשה]] *[[במקדש אל והיכליו]] *חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]] *סדר פסוקים: **[[אצתי צום כפור]] **[[אשפוך תחינה]] **[[אומן אמונים יכון]] ==נעילה== *[[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ===קדושתא=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] *[[חמול על מעשיך]] ===סליחות=== *[[היה עם פיפיות]] *[[בטרם שמש יבוא]] *[[אלהים דר מרומך]] *[[יהיו נא אמרי פי]] *[[בטרם שמש בחדרו]] *[[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *[[עב קל ממרומך]] *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]] *סדר פסוקים: [[אשמינו תבלע]] ===עושה שלום=== *[[היום תאמצנו]] ===תחינות=== *[[למקדימים בתפילה]] *[[מחי ומסי]] *[[מה נפתח ונימא]] ==שבת לפני סוכות== *יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} ==סוכות== *רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]] *גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] *הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]] *יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]] ===הושענא רבה=== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] *גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] *[סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]] *הקפות: **הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]] **הקפה ב': [[למען אמיתך]] **הקפה ג': [[אבן שתיה]] **הקפה ד': [[אדון המושיע]] **הקפה ה': [[אומרים לאדרך]] **הקפה ו': [[אדם ובהמה]] **הקפה ז': [[אל למושעות]] *אחרי ההקפות: **[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] **[[כהושעת אלים]] **[[למען תמים בדורותיו]] **[[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]] **[[אז כעיני עבדים]] **[[תענה אמונים]] **[[אל נא תעינו כשה אובד]] **[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] **[[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]] ==שמיני עצרת== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *להוצאת ס"ת: [[אפתח נא שפתי]] *[להוצאת ס"ת: תאיר נוגה וכו'] *עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]] ==שמחת תורה== *רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]] *רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]] *יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]] *רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *פיוטים לסיום התורה: **[[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} **[[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} *עושה שלום: [[היום תאמצנו]] ==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}== *זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *קרובות: [[קרב אורך לעניה]] *תחינות: **[[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]] **סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]] **[[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] **[[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]] **[[אבוא היום בתפילה]] **[[אגיד נפלאותיך איום ונורא]] **[[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] **[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *[[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]] {{רקע אפור}} {{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}} ==יום העצמאות== * רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]] * רשות לקדיש: [[יה מלכי]] * יוצר: ראו טובות יה גמלנו {{סוף}} =הסליחות לאשמורות= {{הור2|ע"פ ספר "תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק"ק איטליאני" שנדפס בכמה מהדורות}} *תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]] ==סליחות== *[[שופט כל הארץ]] *[[שחר קמתי להודות]] *[[בני ציון היקרים]] *[[ישן אל תרדם]] *[[יצו האל לדל שואל]] *[[יחידתי בצרתי]] *[[מולך מוני]] *[[יציץ צור מחרכו]] *[[ישראל עם קדוש]] *[[לא בקשתי אל אבטח]] *[[אל נכספתי לראותך]] *[[בליל על משכבי]] *[[אלהי קדם מעונה]] *[[יעירוני רעיוני]] *[[יה למתי צפנת]] *[[בקר אערוך לך ואצפה]] *[[אז מקדם הקדמת תשובה]] *[[אין לי בטחון כי אם עליך]] *[[יוסף אשר מקדם]] *[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] *[[אנוש מה יצדק]] *[[למענך אלהי]] *[[דרשנוך בכל לב]] *[[מצרי ערי יצרי]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזנו יצורי אלי]] *[[אודך ה' כי אנפת בי]] *[[את פני מבין צפוני]] *[[ארעדה ואפחדה]] *[[אלהי אל תבישני בדיני]] *[[אלהי אל תדינני כמעלי]] *[[ה' אך בך בטח לבבי]] *[[אקום חצות לילה ובנשף אקדם]] *[[שלומי עליון ישני מכפלה]] *[[בעלות יום החקר]] *[[שביה עניה]] *[[שכולה גלמודה]] ==תוספת במהד' ונציה שמ"ז== *בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] *בקשה: [[שמע קולי]] *בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]] *סליחה: [[יה איום זכור היום]] *בקשה: לך ניבי (ארקוולטי) *שרידי עם (ארקוולטי) *פיוט קודם ברכי נפשי: הונך ועזבונך (ארקוולטי) *בקשה: חבוש אל נשברה (ארקוולטי) *בקשה: לך אלי יחידתי (ארקוולטי) *סליחה: אלהי לפניך אפיל תחינתי *בקשה: ה' יום לך אערוך תחינה שעה קולי *סליחה: [[ברכי אצולה]] *תחינה: משול יצר *תחנון: אלהי עוז *[[עת שערי רצון להפתח]] *וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)]]) ==תוספת במהדורות אחרות== {{הור|כגון ונציה תק"ב, מנטובה תקל"ח}} *[[עת שערי רצון להפתח]] *[[יה איום זכור היום]] *[[ישראל בחירי אל]] *[[אביון אשר כפיו לך שוטח]] ==הסליחות ע"פ מחזור הרטום== {|class="wikitable" |- ! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו |- |א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]] |- |ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]] |- |ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]] |- |ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]] |- |ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]] |- |ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]] |- |ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]] |} tr7qw64gxlj99po33pgcy5gyl9zpily 0 1732478 3007495 3006586 2026-04-22T19:43:24Z מו יו הו 37729 /* מוסף ליום כיפור */ 3007495 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small>{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | מאורה: [[אמרות האל טהורות]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}[[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]] |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[זולת לשבת ג' אחר פסח בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]] {{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | שבת בהר: {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]] |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} או: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי שימעת]]]</small> |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו עוד אלהים זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} מאורה: [[אמרות האל טהורות]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *[[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (תוכחה) (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דס_וכס_השית|אז מלפני בראשית דס וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אם אפס|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] *פזמונים של הפיוטים: **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור מעגלי צדק (שלוניקי ש"י) * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידי מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]] * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= n7cenhk468bgssnhu0rq8szezeqw8ab 106 1736047 3007559 2986346 2026-04-23T06:33:43Z Ori229 476 ביאור, מקורות 3007559 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|בראשית|בראשית לז|לח|בראשית לט}} {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=בראשית לח/>{{צ-ברשי|בראשית|לח|א}} <קטע התחלה=א/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=א|דיבור=וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא}}לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשָׁה זוֹ לְכָאן, וְהִפְסִיק בְּפָרָשָׁתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? לְלַמֵּד {{ב|שֶׁהוֹרִידוּהוּ אֶחָיו מִגְּדֻלָּתוֹ|כנרמז במילים "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו"}} כְּשֶׁרָאוּ בְּצָרַת אֲבִיהֶם. אָמְרוּ: אַתָּה אָמַרְתָּ לְמָכְרוֹ! אִלּוּ אָמַרְתָּ לַהֲשִׁיבוֹ, הָיִינוּ שׁוֹמְעִים לְךָ.{{הערה|[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית לח א|תנחומא ישן ח]]: כיון שראו בניו שכך היה מתרעם, ולא היה מקבל תנחומין, הלכו להם אצל יהודה, אמרו לו: אתה עשית לנו את כל הרעה הגדולה. אמר להם: אני אמרתי לכם, "מה בצע" וגו׳ ([[בראשית לז, ט]]), ואתם אומרים 'אתה עשית'? אמרו לו: ולא שמענו לך? אתה אמרת: "לכו ונמכרנו לישמעאלים" (שם, כז), ושמענו לך. אילו אמרת: לכו ונחזירו לאביו, לא היינו שומעים לך? לפיכך באותה שעה עמדו ונידו אותו, מנין? ממה שקראו בענין: וירד יהודה;{{ש}}[[שמות רבה מב ג|שמ"ר מב, ג]]: וְאֵין רֵד אֶלָּא נִדּוּי, וּמֵהֵיכָן אַתָּה לָמֵד? בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף מְכָרוּהוּ וְהָלְכוּ לְנַחֵם אֲבִיהֶם וְלֹא נִתְנֶחָם, אָמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עָשָׂה לָנוּ יְהוּדָה שֶׁאִלּוּלֵי בִּקֵּשׁ לֹא מָכַרְנוּ אוֹתוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָנוּ אַל תַּהַרְגוּהוּ וְשָׁמַעְנוּ לוֹ, אִלּוּ אָמַר לָנוּ אַל תִּמְכְּרוּהוּ נִשָּׁמַע לוֹ, אֶלָּא אָמַר לָנוּ ([[בראשית לז, כז]]): לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְעָמְדוּ וְנִדּוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לח, א]]): וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא 'וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה', שֶׁהָיָה לוֹ יְרִידָה מִצַד אֶחָיו.}} {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֵּט}}{{ב|מֵאֵת אֶחָיו|רש"י מחבר את המילה "ויט" לחלק הראשון של המשפט. כלומר, יהודה נטה וסר הצידה מאחיו (התנתק מהם)}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי}}{{ב|נִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ|יהודה הפך לשותף עסקי של האיש העדולמי}}.<קטע סוף=א/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|ב}} <קטע התחלה=ב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=ב|דיבור=כְּנַעֲנִי}}{{ב|תַּגָּרָא|סוחר.{{ש}}המילה "כנעני" משמשת לעיתים כמילה נרדפת ל"סוחר" או רוכל (לדוגמה: "וְחָגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי").{{ש}}רש"י כנראה מתייחס לבעיה: כיצד ייתכן שיהודה התחתן עם אישה כנענית, והרי אברהם ויצחק אסרו באיסור חמור להתחתן עם בנות כנען?}}.{{הערה|תרגום יונתן: בְּרַת גְבַר תַּגָר.}}<קטע סוף=ב/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|ה}} <קטע התחלה=ה/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=ה|דיבור=וְהָיָה בִכְזִיב}}שֵׁם הַמָּקוֹם.{{ש}} וְאוֹמֵר אֲנִי: עַל שֵׁם שֶׁפָּסְקָה מִלֶּדֶת נִקְרָא כְּזִיב,{{הערה|כך גם בתרגום יונתן: וַהֲוָה בְּפַסְקַתַ כַּד יְלֵידַת יָתֵיהּ.}} :לְשׁוֹן "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ {{ב|אַכְזָב|כמו נחל אכזב, נחל שמפסיק לזרום לאחר עונת הגשמים (המשך הפסוק: "הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ")}}" {{קטן|([[ירמיהו טו יח|ירמיהו טו, יח]])}}; :"אֲשֶׁר לֹא {{ב|יְכַזְּבוּ|יפסיקו}} מֵימָיו" {{קטן|([[ישעיהו נח יא|ישעיהו נח, יא]])}}; דְּאִם לֹא כֵן, מַה בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ? וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה{{הערה|הנוסח שלפנינו שונה כנראה מזה שהיה לפני רש"י. [[בראשית רבה פה ד|פה, ד]] שלפנינו: כְּזִיב - פסקת, שם מקום.}} {{ב|רָאִיתִי|רש"י מוצא חיזוק לרעיון ש"כזיב" רומז להפסקה, ללידה האחרונה}}: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ שֵׁלָה - {{ב|פְּסָקַת|במדרש מסבירים את המילה "שֵׁלָה" במשמעות של הפסקה (אולי בדומה לשימוש בביטוי "שלהי הקיץ" או בדומה לאכזבה כמו ב"לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי")}}.<קטע סוף=ה/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|ז}} <קטע התחלה=ז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=ז|דיבור=רַע בְּעֵינֵי ה'}}כְּרָעָתוֹ שֶׁל אוֹנָן, מַשְׁחִית זַרְעוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר בְּאוֹנָן: "וַיָּמֶת '''גַּם''' אוֹתוֹ" {{קטן|([[בראשית לח י|להלן פסוק י]])}}, כְּמִיתָתוֹ שֶׁל עֵר מִיתָתוֹ שֶׁל אוֹנָן. וְלָמָה הָיָה עֵר מַשְׁחִית זַרְעוֹ? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר {{ב|וְיַכְחִישׁ יָפְיָהּ|וההריון ימעיט את יופיה}}.{{הערה|[[יבמות לד ב|יבמות לד ע"ב]]: בשלמא אונן דכתיב ביה 'ושחת ארצה', אלא ער מנלן? אמר רב נחמן בר יצחק: דכתיב ([[בראשית לח, י]]) 'וימת גם אותו', אף הוא באותו מיתה מת. בשלמא אונן משום 'לא לו יהיה הזרע', אלא ער - מ"ט עבד הכי? כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה.}}<קטע סוף=ז/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|ח}} <קטע התחלה=ח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=ח|דיבור=וְהָקֵם זֶרַע}}הַבֵּן יִקָּרֵא עַל שֵׁם הַמֵּת.{{הערה|תרגום יונתן: וַאֲקֵם זַרְעָא עַל שְׁמָא דְאָחוּךְ.{{ש}}ראו "וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת" ([[דברים כה ו]]) ובמפרשים שם.}}<קטע סוף=ח/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|ט}} <קטע התחלה=ט/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=ט|דיבור=וְשִׁחֵת אַרְצָה}}דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ.{{הערה|[[בראשית רבה פה ה|ב"ר פה, ה]];{{ש}}[[יבמות לד ב|יבמות שם]]: מיתיבי: כל עשרים וארבעה חֹדש דש מבפנים וזורה מבחוץ - דברי ר' אליעזר. א"ל: הללו אינו אלא כמעשה ער ואונן [...] התם שלא כדרכה}}<קטע סוף=ט/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|יא}} <קטע התחלה=יא/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=יא|דיבור=כִּי אָמַר וְגוֹ'}}כְּלוֹמַר: {{ב|דּוֹחֶה הָיָה אוֹתָהּ בְּקַשׁ|הביטוי "דָּחָה אוֹתוֹ בְּקַשׁ" משמעותו התחמקות ממתן תשובה רצינית, דחייה בתירוץ קלוש או שקרי. (הביטוי מתאר ניסיון להרחיק או להשקיט מישהו באמצעות הסבר שטחי וחסר בסיס, המדמה ניסיון להזיז קיר באמצעות קש דק).}}, שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לוֹ. {{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת}}מֻחְזֶקֶת הִיא זוֹ שֶׁיָּמוּתוּ {{ב|אֲנָשֶׁיהָ|הנשואים לה}}.{{הערה|[[בראשית רבה פה ה|ב"ר שם]]: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ..." – א"ר אלעזר: אע"פ שאין {{ב|נחש|ניחוש משמעותו קביעת העתיד או קבלת החלטות על בסיס אירועים אקראיים ואמונות טפלות (אסור על פי [[ויקרא יט, כו]])}}, {{ב|יש סימן|כאשר ישנה תבנית חוזרת או רצף של אירועים הגיוניים/סטטיסטיים, מותר לאדם לראות בכך "סימן" ולהיזהר}}. כי אמר: "פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו";{{ש}}ראו [[יבמות סד ב|יבמות ס"ד ע"ב]] לגבי [[W:אישה קטלנית|אישה קטלנית]], לפי רבי גם בשניים יש "חזקה": 'ניסת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי - לא תנשא'. כמו כן ר' שם לגבי המחלוקת אם מעין גורם או מזל גורם.}}<קטע סוף=יא/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|יב}} <קטע התחלה=יב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=יב|דיבור=וַיַּעַל עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ}}וַיַּעַל תִּמְנָתָה {{ב|לַעֲמֹד|להשגיח}} עַל גּוֹזְזֵי צֹאנוֹ.<קטע סוף=יב/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|יג}} <קטע התחלה=יג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=יג|דיבור=עֹלֶה תִמְנָתָה}}בְּשִׁמְשׁוֹן הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן... תִּמְנָתָה" {{קטן|([[שופטים יד א|שופטים יד, א]])}}? בְּשִׁפּוּעַ הָהָר הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת; עוֹלִין לָהּ מִכָּאן, וְיוֹרְדִין לָהּ מִכָּאן.{{הערה|[[סוטה י א|סוטה י' ע"א]]: כתיב 'וירד שמשון תמנתה' וכתיב 'הנה חמיך עולה תמנתה'? [...] רב פפא אמר: חדא תמנה הואי: דאתי מהאי גיסא - ירידה, ודאתי מהאי גיסא - עליה.}}<קטע סוף=יג/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|יד}} <קטע התחלה=יד/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=יד|דיבור=וַתִּתְעַלָּף}}כִּסְּתָה פָּנֶיהָ, שֶׁלֹּא יַכִּיר בָּהּ. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם}}{{ב|בִּפְתִיחַת עֵינַיִם|במקום שבו הולכי דרכים פוקחים את עיניהם כדי לא לטעות בדרכם}}, {{ב|בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים|בצומת}} שֶׁעַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה.{{ש}} וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: בְּפִתְחוֹ שֶׁל {{ב|אַבְרָהָם אָבִינוּ|שבו היה אוהלו של אברהם, או מקום קבורתו של אברהם - מערת המכפלה (ייתכן והכוונה היא שהיא התפללה שם לאלוהי אברהם וביקשה רחמים כדי שתזכה להקים זרע ממשפחה חשובה וקדושה זו)}}, שֶׁכָּל עֵינַיִם מְצַפּוֹת לִרְאוֹתוֹ.{{הערה|[[סוטה י א|שם]]: ותשב בפתח עינים - א"ר אלכסנדרי: מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו, מקום שכל עינים צופות לראותו.{{ש}}[[בראשית רבה פה ז]]: וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינָיִם - א"ר אמי: חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו מקום ששמו פתח עינים, ומה הוא בפתח עינים? אלא מלמד שתלתה עיניה בפתח שכל העינים תלויות בו ואמרה: יה"ר מלפניך ה' אלהי שלא אצא מן הבית הזה ריקנית.}} {{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְגוֹ'}}לְפִיכָךְ הִפְקִירָה עַצְמָהּ אֵצֶל יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה {{ב|לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ בָּנִים|שיהיו לה צאצאים ממשפחתו של יהודה - אם לא מבני יהודה, אז מיהודה עצמו}}.{{הערה|[[הוריות י ב|הוריות י' ע"ב]]: תמר זנתה - יצאו ממנה מלכים ונביאים, זימרי זינה - נפלו כמה רבבות מישראל. וכפי שמסביר רש"י על הגמרא: ונתכוונה לשום מצוה, כדי להעמיד זרע מן הצדיקים, כדכתיב: כי ראתה כי גדל שלה.}}<קטע סוף=יד/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|טו}} <קטע התחלה=טו/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=טו|דיבור=וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה}}לְפִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים. {{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ}}וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹתָהּ וּלְהַכִּירָהּ.{{ש}} וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ, כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהָיְתָה בְּבֵית חָמִיהָ – הָיְתָה צְנוּעָה, לְפִיכָךְ לֹא חֲשָׁדָהּ.{{הערה|[[סוטה י ב|סוטה י' ע"ב]]: "ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה" - משום דכסתה פניה {{ב|חשבה לזונה|והרי דרך הזונות לגלות הפנים ולא לכסותם}}? א"ר אלעזר: שכסתה פניה בבית חמיה. דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה, זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים. מנלן? מתמר.}}<קטע סוף=טו/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|טז}} <קטע התחלה=טז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=טז|דיבור=וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ}}מִדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה בָּהּ נָטָה אֶל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הִיא בָּהּ. וּבִלְשׁוֹן לַעַז {{לעז|דישטורני"ר|destorner|תרגום=לסטות|מספר=3041}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=הָבָה נָּא}}הָכִינִי עַצְמֵךְ וְדַעְתֵּךְ לְכָךְ. כָּל לָשׁוֹן "הָבָה" {{ב|לְשׁוֹן הַזְמָנָה|הכנה לפעולה. כמו למשל: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר"}} הוּא, חוּץ מִמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְתַרְגְּמוֹ {{ב|בִּלְשׁוֹן נְתִינָה|כמו למשל ב-"וַיָּבֹאוּ כׇל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר: '''הָבָה''' לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ" או "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן: '''הָבָה''' אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי"}}. וְאַף אוֹתָן שֶׁל הַזְמָנָה, {{ב|קְרוֹבִים לִלְשׁוֹן נְתִינָה הֵם|יש קשר סמנטי הדוק בין "הכנה" ל"נתינה". כאשר קבוצת אנשים או אדם מתכוננים לפעולה ואומרים למשל "הָבָה נִבְנֶה", הם למעשה '''נותנים''' את דעתם, מרצם או הסכמתם לעניין}}.<קטע סוף=טז/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|יז}} <קטע התחלה=יז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=יז|דיבור=עֵרָבוֹן}}מַשְׁכּוֹן.{{הערה|אונקלוס: אִם תִּתֵּין מִשְׁכּוֹנָא עַד דְּתִשְׁלַח}}<קטע סוף=יז/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|יח}} <קטע התחלה=יח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=יח|דיבור=חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ}}"עִזְקְתָךְ וְשׁוֹשִׁפָּךְ" {{קטן|(אונקלוס)}}: טַבַּעַת שֶׁאַתָּה חוֹתֵם בָּהּ, וְשִׂמְלָתְךָ שֶׁאַתָּה {{ב|מִתְכַסֶּה בָּהּ|לובש כגלימה מעל הבגדים}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתַּהַר לוֹ}}גִּבּוֹרִים {{ב|כַּיּוֹצֵא בוֹ|כמו יהודה}}, צַדִּיקִים כַּיּוֹצֵא בוֹ.{{הערה|[[בראשית רבה פה ט|ב"ר פה, ט]]: וַתַּהַר לוֹ - גבורים כיוצא בו וצדיקים כיוצא בו.{{ש}}יתכן והמדרש מדייק זאת מהמילה "לוֹ" שבדרך כלל לא מוזכרת לאחר "וַתַּהַר".}}<קטע סוף=יח/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כא}} <קטע התחלה=כא/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כא|דיבור=הַקְּדֵשָׁה}}{{ב|מְקֻדֶּשֶׁת|כמו "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל" ([[דברים כג יח]]) וכפי שרש"י פירש שם: "מֻפְקֶרֶת, מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת"}} וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת.<קטע סוף=כא/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כג}} <קטע התחלה=כג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כג|דיבור=תִּקַּח לָהּ}}יִהְיֶה שֶׁלָּהּ {{ב|מַה שֶּׁבְּיָדָהּ|שאלת רש"י היא: מה פירוש "תִּקַּח לָהּ", והרי החפצים כבר נמצאים אצלה? לכן הוא מסביר שהבעלות תעבור - ממשכון לרכוש שלה}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=פֶּן נִהְיֶה לָבוּז}}{{ב|אִם תְּבַקְּשֶׁנָּה עוֹד|אם תמשיך לחפש אותה ולשאול את אנשי המקום לגביה}}, יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר וְיִהְיֶה גְּנַאי; כִּי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עוֹד {{ב|לְאַמֵּת דְּבָרַי|לקיים את הבטחתי לתת לה גדי עיזים}}? {{ד"ה ברש"י|דיבור=הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה}}וּלְפִי שֶׁרִמָּה יְהוּדָה אֶת אָבִיו בִּגְדִי עִזִּים, שֶׁהִטְבִּיל כְּתֹנֶת יוֹסֵף בְּדָמוֹ, רִמּוּהוּ גַּם הוּא בִּגְדִי עִזִּים.{{הערה|[[בראשית רבה פה ט|ב"ר פה, ט]]: אמר הקב"ה ליהודה: אתה רמית באביך בגדי עזים, חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים.}}<קטע סוף=כג/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כד}} <קטע התחלה=כד/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כד|דיבור=כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים}}רֻבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן וְרֻבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם.{{הערה|[[בראשית רבה פה י|שם, י]]: סומכוס אומר בשם רבי מאיר: מנין שאין {{ב|העובר ניכר במעי האשה|ההריון גלוי לעין}} אלא עד שלשה חדשים? מהכא: 'וַיְהִי כְּמִשְּׁלֹשׁ חֳדָשִׁים'. ר"ה בשם ר' יוסי: {{ב|לא סוף שלשה של ימים|אין הכוונה לשלושה חודשים מלאים ושלמים מיום ליום}} אלא רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעי שלם.{{ש}}המדרש על סמך התוספת של "כְּ" במילה "כְּמִשְׁלֹשׁ".{{ש}}}} וּלְשׁוֹן "כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" – {{ב|כְּהִשְׁתַּלֵּשׁ הֶחֳדָשִׁים|שם פעולה - החודשים עצמם כביכול "השתשלשו" (שהרי לא כתוב "כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים")}}, כְּמוֹ: :"{{ב|וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת|שליחה של מנות}}" {{קטן|([[אסתר ט יט|אסתר ט, יט]])}}; :"{{ב|מִשְׁלוֹחַ יָדָם|הפעולה של שליחת היד לביזה ולשלל}}" {{קטן|([[ישעיהו יא יד|ישעיהו יא, יד]])}}. וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "{{ב|כִּתְלָתוּת יַרְחַיָּא|לו היה מדובר במספר רגיל, אונקלוס היה מתרגם "כתלתא ירחיא".{{ש}}{{ש}}המילה הארמית "תְּלָתוּת" מסתיימת בסיומת "-וּת", שהיא סיומת מובהקת ליצירת שמות עצם מופשטים או שמות פעולה (כמו גם בעברית: מלכוּת, התחייבוּת, מהוּת)}}". {{ד"ה ברש"י|דיבור=הָרָה לִזְנוּנִים}}{{ב|שֵׁם דָּבָר, מְעֻבֶּרֶת|שם תואר: אישה מעוברת (ואין מדובר כאן בפועל כמו למשל בפסוק "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן"}}, :כְּמוֹ: "אִשָּׁה הָרָה" {{קטן|([[שמות כא כב|שמות כא, כב]])}}, :וּכְמוֹ: "בָּרָה כַּחַמָּה" {{קטן|([[שיר השירים ו י|שה"ש ו, י]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְתִשָּׂרֵף}}אָמַר אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, שֶׁהוּא כֹּהֵן, לְפִיכָךְ דָּנוּהָ {{ב|בִּשְׂרֵפָה|על פי [[ויקרא כא, ט]]: "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת - אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף"}}.{{הערה|[[בראשית רבה פה י|ב"ר פה, י]]: אפרים מקשאה תלמידו של רבי מאיר אמר משום רבי מאיר: תמר בתו של שם היתה, דכתיב (ויקרא כא): 'ובת איש כהן' לפיכך הוציאוה ותשרף.}}<קטע סוף=כד/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כה}} <קטע התחלה=כה/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כה|דיבור=הִוא מוּצֵאת}}לִשָּׂרֵף. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ}}לֹא רָצְתָה לְהַלְבִּין פָּנָיו וְלוֹמַר: 'מִמְּךָ אֲנִי מְעֻבֶּרֶת', אֶלָּא 'לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ. אָמְרָה: אִם יוֹדֶה מֵעַצְמוֹ – יוֹדֶה; וְאִם לָאו, יִשְׂרְפוּנִי וְאַל אַלְבִּין פָּנָיו. מִכָּאן אָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים.{{הערה|[[סוטה י ב|סוטה י' ע"ב]]: והיא שלחה אל חמיה [...] נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים. מנלן? מתמר.}} {{ד"ה ברש"י|דיבור=הַכֶּר נָא}}אֵין "נָא" אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: {{ב|הַכֶּר נָא בּוֹרַאֲךָ|תן עדיפות לאמונה שלך בה' על פני תחושת הבושה שלך.{{ש}}{{ש}}"הכר" לא במשמעות זיהוי, אלא במשמעות של העדפה, כמו בפסוק: "כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה '''יַכִּיר''' לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם"}}.{{הערה|([[סוטה י ב|סוטה י' ע"ב]]: אין נא אלא לשון בקשה. אמרה ליה: בבקשה ממך, הכר פני בוראך ואל תעלים עיניך ממני;{{ש}}[[בראשית רבה פה יא]]: בקש לכפור - אמרה ליה: הכר נא את בוראך, {{ב|שלך ושל בוראך הן|החפצים (או הילדים שבביטני) הם שלך ושל ה', שהכל שייך לו.}} וְאַל תְּאַבֵּד {{ב|שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת|תמר ושני התאומים שבביטנה}}}}<קטע סוף=כה/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כו}} <קטע התחלה=כו/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כו|דיבור=צָדְקָה}}בִּדְבָרֶיהָ. {{ד"ה ברש"י|דיבור=מִמֶּנִּי}}הִיא מְעֻבֶּרֶת.{{הערה|אונקלוס: וְאִשְׁתְּמוֹדַע יְהוּדָה וַאֲמַר: זַכָּאָה, מִנִּי מְעַדְּיָא.}}{{ש}} וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ, שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: {{ב|מִמֶּנִּי|המילה "מִמֶּנִּי" לא נאמרה על ידי יהודה, אלא על ידי ה'}} {{ב|וּמֵאִתִּי|בהכוונתי}} יָצְאוּ הַדְּבָרִים.{{הערה|[[סוטה י ב|סוטה י' ע"ב]]: "צדקה ממני" - מנא ידע? יצתה בת קול ואמרה: ממני יצאו כבושים. ומפרש רש"י על הגמרא: כבושים - דברים עלומים שנגזרו מלפני שיצאו מזו מלכים, ואי אפשר לצאת אלא מיהודה דכתיב 'גור אריה יהודה'. כבושים - דברי סתר גזירת המלך, כמו 'בהדי כבשי דקודשא בריך הוא למה לך'.}}; לְפִי שֶׁהָיְתָה צְנוּעָה בְּבֵית חָמִיהָ, גָּזַרְתִּי שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּהּ מְלָכִים, וּמִשֵּׁבֶט יְהוּדָה גָּזַרְתִּי לְהַעֲמִיד מְלָכִים בְּיִשְׂרָאֵל. {{ד"ה ברש"י|דיבור=כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ}}כִּי בְּדִין עָשְׂתָה, עַל אֲשֶׁר לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְּנִי. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְלֹא יָסַף עוֹד}}יֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא הוֹסִיף,{{הערה|[[ספרי_על_במדבר_יא#פסוק_ו|ספרי בהעלתך פח]]: ולא יסף עוד לדעתה. כיון שידע שכלתו היא - לא יסף עוד לדעתה;{{ש}}אונקלוס: וְלָא אוֹסֵיף עוֹד לְמִדְּעַהּ.}}, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא פָּסַק{{הערה|[[סוטה י ב|סוטה י' ע"ב]]: כיון שידעה - שוב לא פסק ממנה. כתיב הכא 'ולא יסף עוד לדעתה' וכתיב התם ([[דברים ה, יח]]) 'קול גדול ולא יסף'.}} [{{ב|וַחֲבֵרוֹ|הוכחה לכך שהשורש י.ס.פ הוא [[WIKT:קטגוריה:אוטו אנטונימים|קטגוריה:אוטו אנטונימים]] ויש לו משמעות של להפסיק (מלבד המשמעות המוכרת של להמשיך)}} גַּבֵּי אֶלְדָד וּמֵידָד, "וְלֹא יָסָפוּ" {{קטן|([[במדבר יא כה|במדבר יא, כה]])}}, וּמְתַרְגְּמִינָן "וְלָא פְסָקוּ" {{קטן|({{ק|לפנינו:}} "וְלָא פָסְקִין")}}].<קטע סוף=כו/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כז}} <קטע התחלה=כז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כז|דיבור=בְּעֵת לִדְתָּהּ}}וּבְרִבְקָה הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת" {{קטן|([[בראשית כה כד|בראשית כה, כד]])}}; {{ב|לְהַלָּן לִמְלֵאִים|אצל רבקה מדובר היה על תשעה חודשים מלאים}}, וְכָאן {{ב|לַחֲסֵרִים|ההריון היה של שבעה חודשים}}.{{הערה|[[בראשית רבה פה יג|ב"ר פה, יג]]: וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ - כאן חסרים ולהלן מלאים.{{ש}}רש"י מציין זאת גם על [[ביאור:רש"י בראשית כה#כד|כה, כד]]. לידה מוקדמת לפי חז"ל לא מעידה על פגם, ויתכן שאפילו מעידה על מעלה (כסימן של התערבות אלוהית מואצת המאפיינת את הופעתם של צדיקים ומושיעים), כפי שלמשל גם משה נולד מוקדם (ר' רש"י על [[שמות ב ג]]).}} {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהִנֵּה תְאוֹמִים}}מָלֵא. {{ב|וּלְהַלָּן|לעיל, לגבי רבקה}} {{קטן|([[בראשית כה כד|בראשית כה, כד]])}} "תּוֹמִם" חָסֵר, לְפִי שֶׁהָאֶחָד רָשָׁע; אֲבָל אֵלּוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים.{{הערה|[[בראשית רבה פה יג|ב"ר שם]]: וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ - 'תאומים' מלא, כאן שניהם צדיקים, ולהלן כתיב 'תומים' חסר, אחד צדיק ואחד רשע.}}<קטע סוף=כז/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כח}} <קטע התחלה=כח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כח|דיבור=וַיִּתֶּן יָד}}הוֹצִיא הָאֶחָד יָדוֹ לַחוּץ, וּלְאַחַר שֶׁקָּשְׁרָה עַל יָדוֹ {{ב|הַשָּׁנִי|את החוט האדום}}, הֶחֱזִירָהּ.<קטע סוף=כח/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|כט}} <קטע התחלה=כט/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=כט|דיבור=פָּרַצְתָּ}}חָזַקְתָּ עָלֶיךָ חֹזֶק.{{הערה|אונקלוס: מָא תְּקוֹף סַגִּי עֲלָךְ לְמִתְקַף.{{ש}}כך גם פירש רש"י לעיל [[ביאור:רש"י בראשית כח#יד|כח, יד]] על "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה".}}<קטע סוף=כט/> {{צ-ברשי|בראשית|לח|ל}} <קטע התחלה=ל/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=לח|פסוק=ל|דיבור=אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי}}{{ב|אַרְבַּע יָדוֹת|"וַיִּתֶּן יָד", "עַל יָדוֹ שָׁנִי", "כְּהָשִׁיב יָדוֹ", "אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי"}} כְּתוּבוֹת כָּאן, כְּנֶגֶד {{ב|אַרְבָּעָה חֲרָמִים|לפי המדרש, מלבד החרם של יריחו, היה חרמים במלחמות נוספות: עמלק, סיחון ועוג, והמלחמה בכנען\מדין}} שֶׁמָּעַל עָכָן שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ.{{ש}} וְיֵשׁ אוֹמְרִים, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁלָּקַח: אַדֶּרֶת שִׁנְעָר, {{ב|וּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת כֶּסֶף שֶׁל מָאתַיִם שְׁקָלִים|בלשון הפסוק "וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף", ורש"י שינה מעט כדי להדגיש שמדובר בשני דברים, וכך הכל יחד עולה למניין ארבעה}} וּלְשׁוֹן זָהָב {{קטן|([[יהושע ז כא|יהושע ז, כא]])}}.{{הערה|[[בראשית רבה פה יד|ב"ר שם, יד]]: כמה ידות כתיב כאן? ר' יודן ור"ה. ר' יודן אמר: ארבעה כנגד ד' חרמין שהוא עתיד לפשוט את ידיו בהן, ואלו הן ד': חרמו של עמלק, וחרמו של סיחון ועוג, וחרמו של יריחו, וחרמה של כנענים (נ"א מדין). ר' הונא אמר: כנגד ד' דברים שהוא עתיד ליטול מן החרם. הה"ד (יהושע ז): 'ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה' וגו'.}} {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח}}עַל שֵׁם זְרִיחַת מַרְאִית הַשָּׁנִי.<קטע סוף=ל/> <קטע סוף=בראשית לח/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות שוליים== <references/> {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|בראשית|בראשית לז|לח|בראשית לט}} <noinclude> [[קטגוריה:בראשית לח]] </noinclude> si52yi48ffhh45fmsi0en83xbiit69n 11 1736234 3007562 2978132 2026-04-23T06:46:33Z בן עדריאל 9444 3007562 wikitext text/x-wiki ==נוסח== {{א|מו יו הו}}, למה משמש כעת הפרמטר 'נוסח' בתבנית? אני רואה שהוא מקבל רק את האפשרות 'אשכנז'. הייתי רוצה להוסיף פרמטר שמבדיל בין מ"א המערבי למזרחי, וחשבתי אולי להשתמש בזה, אבל אני תמיד מסתבך עם ההיבטים הטכניים ולא רוצה לשבש משהו. ההבדלים בין מזרח למערב שהפרמטר יוכל לטפל בהם: א. השמטת חתימת 'מלך צור ישראל וגואלו' בדפי המנהג המערבי. ב. הוראה שאין אומרים מערבית בשבת בדפי המנהג המזרחי (ובדפים משותפים). ג. שיוך אוטומטי לקטגוריות המנהג (כמו בתבנית היוצרות). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:28, 19 בינואר 2026 (IST) :לא בטוח שהוא משמש למשהו כעת. יתכן ששמתי אותו למטרה זו או כדי שבעתיד יהיה ניתן להשתמש בתבנית גם במחזור ספרד בלי לשנות את כל הדפים המקושרים במחזור אשכנז. מקווה שאוכל לעשות את השינויים בקרוב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:30, 19 בינואר 2026 (IST) ::{{א|Yack67}}, יישר כח גדול על הביצוע! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:46, 23 באפריל 2026 (IDT) hdbatj9c2xml6nm18xguufkz6684tk3 3007564 3007562 2026-04-23T06:48:50Z Yack67 27395 3007564 wikitext text/x-wiki ==נוסח== {{א|מו יו הו}}, למה משמש כעת הפרמטר 'נוסח' בתבנית? אני רואה שהוא מקבל רק את האפשרות 'אשכנז'. הייתי רוצה להוסיף פרמטר שמבדיל בין מ"א המערבי למזרחי, וחשבתי אולי להשתמש בזה, אבל אני תמיד מסתבך עם ההיבטים הטכניים ולא רוצה לשבש משהו. ההבדלים בין מזרח למערב שהפרמטר יוכל לטפל בהם: א. השמטת חתימת 'מלך צור ישראל וגואלו' בדפי המנהג המערבי. ב. הוראה שאין אומרים מערבית בשבת בדפי המנהג המזרחי (ובדפים משותפים). ג. שיוך אוטומטי לקטגוריות המנהג (כמו בתבנית היוצרות). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:28, 19 בינואר 2026 (IST) :לא בטוח שהוא משמש למשהו כעת. יתכן ששמתי אותו למטרה זו או כדי שבעתיד יהיה ניתן להשתמש בתבנית גם במחזור ספרד בלי לשנות את כל הדפים המקושרים במחזור אשכנז. מקווה שאוכל לעשות את השינויים בקרוב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:30, 19 בינואר 2026 (IST) ::{{א|Yack67}}, יישר כח גדול על הביצוע! [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:46, 23 באפריל 2026 (IDT) :::עדיין לא גמור ממש. אבל תודה רבה! fo09ibvrerkepfvrreycwtc0th7l9cd 0 1736865 3007459 3007235 2026-04-22T17:20:28Z Yack67 27395 3007459 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| |שם = אלהיכם רמה ידו |סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] |מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה|שבת חנוכה]] |מחבר = ר' ראובן |מיוחס ל = |אקרוסטיכון = ראובן חזק |צורה = |אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#אלהיכם רמה ידו|לא נמנה]] |מנהגים = על פי כתב היד בו הוא מופיע הוא כנראה משמש לשבת שניה של חנוכה. }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור|סימן: '''ראובן חזק'''}}{{ש}} אֱלֹהֵיכֶם{{ש}} {{סי|רָ}}מָה יָדוֹ, שֵׁם קָדְשׁוֹ יִשָּׂא בְרָכָה{{ש}} {{סי|אָ}}מַר וַיֶּהִי, בְּנֵי יָוָן לְהַפְרִיכָה{{ש}} {{סי|וּ}}בְנֵי צִיּוֹן עוֹרֵר, עַל בָּמוֹתָם לְדָרְכָה{{ש}} {{סי|בַּ}}יָּמִים הָהֵם נִסִּים הִפְלִיא, שֹׁכֵן עַד וְאֶת דַּכָּא{{ש}} {{סי|נִ}}כְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּהּ, כֹּהֲנֶיהָ הִגְבִּיר וְכִסָּם בַּשְּׂמִיכָה{{ש}} {{סי|חֲ}}כָמִים הִגִּידוּ כָּל שְׁמֹנָה לִגְמֹר הַלֵּל וּלְבָרְכָה{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר לְנִפְלְאֹתֵינוּ מִצָּרָה לְהַעֲרִיכָה{{ש}} {{סי|קִ}}דְּשָׁנוּ וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה{{ש}} קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ יָבוּס צָרֵינוּ וְיִדְּמוּ בַּחֲשֵׁכָה{{ש}} קָמִים יַכִּירוּ כִּי לַייָ הַמְּלוּכָה{{ש}} <noinclude>{{הור|ובדברי קדשך}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] [[קטגוריה:פיוטי שבת חנוכה]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> r861tx1zyawwfjqt66fcz5muf3qi5gx 104 1739844 3007488 3007283 2026-04-22T18:53:15Z הירש אייזנשטיין 43793 3007488 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="הירש אייזנשטיין" />{{גדול|ערוך לנר מכות פרק ראשון}}</noinclude>‫{{דה מפרש|שם דף ‬ב׳ ע״א במתניתן חל‬וצה}} הקשה הריטב"א הא חלוצה הוא רק דרבנ'‬ ולא רצו לעשותו רק חלל מדרבנן ואיך ילקה ‫ע"ז ותירץ דאגב גרושה נקט חלוצה ולענ"ד י"ל כיון דעכ"פ עתה לפי מה שפסלו רבנן חלוצה לכהן רצו לפוסלו ולהזיקו שפיר לקי מן התורה דמה לי אם רצו להפסידו ממון שיש בו דין הזמה מן התורה או אם רצו להפסידו יחוסו ועיין בסוכה ([[סוכה כג א|ד' כ"ג]]) שנראה ג"כ בכה"ג דסוכה שאסור לעלות לה מדרבנן מן התורה לא נקראת ראוי' לשבעה וראיתי בר"ן בסוגין שכתב דבן חלוצה הוא חלל מדרבנן ע"ש ומזה נראה דכוון ג"כ למה שכתבתי דבחלוצה אף שהוא חלל מדרבנן לבד מכ"מ מ"ה ובזה יש ליישב מה שהקשו התוספ' למה נקט ב"ג ובן חלוצה דלא שייך רק בכהן ולא פסול דנתין וממזר דשייך גם בישראל ולפ"ז א"ש די"ל דממזר אין רבותא כ"כ כיון שפסולו מ"ה ודאי לקי אבל חלוצה ה"א כיון דאין פסולו רק מדרבנן לא לקי כשיטת הריטב"א לכן קמ"ל דאפילו בחלוצה לקי וכמו שכתבנו ומדנקט חלוצה נקט גם גרושה בהדי דפסול חלוצה מאטו גרושה נפקא. וראיתי בפני יהושע שרצה לתרץ על קושית התוספ' הא דלא קתני ממזר דאי אפשר דאם מעידין שזינתה פנוי' עם ח"כ ביום פלוני ונתעברה ממנו הא אין זה בירור דכשם שזינתה עם זה זינתה עם אחר ואם מעידין שנולד מא"א שזינתא הא רוב בעילות אחר הבעל ועוד דבא"א יכולים לומר לאוסרה על בעלה באנו ע"ש אכן לפ"ז יהי' זה קושיא על התוספתא שקתני באמת דין דמתניתן גם בממזר כמשכ' הריטב"א - אבל באמת לא הבנתי דברי הפ"י דהא שפיר משכחת כגון שמעידין העדים שהיתה אמו חבושה בבית האסורים ג' חדשים עד זמן הכרת העובר עם א' מחייבי כריתות ושהם במצאו אצליהם כל ג' חדשים ונמצאו זוממים אפילו רק על יום א' מג' חדשים או אפילו לא מעידין אלא שהיו עם א' מכ"כ שהי' עמה בבית לבדו בתחלת ג' חדשים ושהוכר עוברה לסוף ג' חדשים ע'פ מה דאמרינן יבמות באופן שידעו בודאי שלא נתעברה אלא ממנו ואף דאמרינן בחולין אחבושים בביהא"ס אעפ"כ אין אפוטרופוס לעריות זה דוקא אי לאו דאזלינן בתר רובא אבל השתא דאזלינן בתר רובא לא אמרינן כן כמו שהוכחתי בחישוי ליבמות (דף ס"ט) או י"ל דמשכחת שמעידין שפלוני נולד ניום פלוני במקום פלוני מאשה המוחזקת אצלנו לממזרת ונמצאו זוממים על אותו יום ולכן נסתר תי' הפ"י אבל תירוצנו הנ"ל א"ש גם לפי הנ"ל: {{דה מפרש|שם אלא לוקה ארבעים}} הריטב"א קשה שהרי הפסידו להם תרומה ושארי מתנות כהונה ומ"ט לא נתחייבו לשלם ותירץ בשם הרשב"א דהוי מידי דלא קיץ ובשם הרא"ה תירץ דהוי פסידא דלא ברי דמי יימר דיהבי להו מתנות כהונה ע"ש אכן לכאורה כל זה לא שייך אלא לענין מה שהפסידו להם ע"י עדותן להבא אבל אכתי קשה שהרי הפסידו להם לשעבר שהרי אותם שנתנו להם מתנות כהונה יתבעו אותם מהם וזה הוי מידי דקיץ וגם הפסד ברי והנה לענין תרומה אפשר לתרץ דהרי קיימא לן בר' יהושע דס"ל דאכל תרומה ונודע שהוא בן גרושה א"צ לשלם קרן וחומש ואף דביבמות ([[יבמות לד א|דף ל"ד]]) מוקמינן דזה איירי באכל ע"פ דוקא מכ"מ הכי כבר כתבו התוספ' שם דתרומה אקרי עבודה ופטור למפרע כמו שעבודתו כשרה למפרע אבל מכ"מ יקשה משאר מתנות כהונה דהא צריך לשלם אכן גם בזה יש לומר דלא הפסידו להם דהרי הבעלים שנתנו להם מתנות כהונה אין יכולים לתבוע להם שיאמרו הרי אתם ע"כ צריכים ליתן לכהן אחר וא"כ אין לכם הפסד וכהן אחר אין יכול לתבוע להם דמי יימר שאליו היו נתונים אבל מכ"מ קשה ממתנות דפדין הבן שהרי בזה חחיבין הבעלים באחריותם כדאמרינן בבכורות ([[בכורות ח א|דף ח']]) וא"כ האבות שנתנו לו חמש סלעים והוא אינו כהן בניהם אינם פדויים וצריכים שוב לפדותם וא"כ הם יתבעו ממנו החמש סלעים ושפיר יש הפסד ממון בעדותם ואפילו לפי מה שכתבתי במקום אחר דלר' יוחנן דיליף הא דנודע שהוא בן גרושה עבודתו כשרה מאל הכהן אשר יהי' כימים ההם גם חמש סלעים דפדיון הבן א"צ להחזיר ודלא כמו שכתב השו"ת חות יאיר ([[חות יאיר/קי|סי' ק"י]]) מכ"מ לרב דיליף מופועל ידיו תרצה אינו כהן למפרע רק לענין עבודה ולא לענין חמש סלעים וא"כ אכתי יקשה לרב ועוד אפילו לענין תרומה ושאר מתנות כהונה הפסידו לו בעדותן כשהם עדיין תחת ידו שהרי ב"ד מוציאין ממנו לתנם לכהן אחר וא"כ ממון בעי לשלומי כשהוזמו ולא מלקות וצ"ל דאיירי מתניתן בשאמרו העדים כשהוזמו לא ידענו שקבל חמש סלעים ושיש מתנות כהונה תחת ידו ולא באנו להעיד רק אלהבא ולפ"ז יצא לנו בשהעידו שוא ב"ג וב"ח ושיחזיר מתנות כהונה והוזמו לאחר שיגמר דינו בזה באמת ממונא משלמין ולא לקי: שוב אחר כתבי זה מצאתי בשער המלך (סוף ה' ביאת מקדש) שהקשה בזה לשיטת הרמב"ם שפסק דנודע שהוא ב"ג אף שפטור מחומש מכ"מ צריך לשלם את הקרן א"כ רצו להפסידו קרן מתרומה שאכל ויהי' צריך לשלם ממון והניח בצ"ע אבל לפמשכ' א"ש די"ל דעדים אמרו לא באנו לחייבו זה: {{דה מפרש|שם בגמרא חוץ מזוממי בת כהן}} בסנהדרין ([[סנהדרין צ א|דף צ']]) פי' רש"י ד"ה לאחיו וז"ל כל היכי דבעדותן מחייבין איש ואשה ודינן חלוק כי הכא לו הוקשו עכ"ל ורבים תמהו על דברי רש"י מה שכתב כל היכי וכו' דאיך מצאנו כן עוד חוץ מב"כ ובועלה דבעדות א' יחייבו איש ואשה ודיניהם חלוק ולענ"ד אפשר לומר ע"פ מה שראיתי ב[[נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קכ|נודע ביהודה מ"ב חלק א"ח סי' ק"ך]] שכתב ליישב דברי הריב"ן מה שכתב לקמן ([[מכות כב א|דף כ"ב]]) דחמותו ונעשה א"א הוא איסור כולל ואשת איש ונעשת חמותו הוא איסור מוסיף והרי בסנהדרין ([[סנהדרין פא א|דף פ"א]]) מפורש אפכא וכתב דיש חילוק בין הבועל לנבעלת דמה שאצלו הוא מוסיף לגבה הוא כולל וכן אפכא ע"ש ולפ"ז כשזינה אחד עם אשת איש ונעשת חמותו דאמרינן לרבי יוסי ([[סנהדרין פא א|שם]]) נדון באשת איש דקיל זה דוקא לגבי הבועל אבל לגבי הנבעלת כיון דלגבה איסור חמותו מוסיף הוא דמגו דאתוסיף איסור זה לגבי חתנה שנאסר בקרובותי' אתוסף ג"כ איסורא לגבי דידה היא בשריפה וכיון דאמרינן שם דמודה ר"י באיסור מוסיף א"כ משכחת לר' יוסי דהוא בחנק כדין אשת איש והיא בשריפה כדין חמותו והשתא כיון דר' יוסי הוא המ"ד בבריית' ([[סנהדרין צ א|דף צ']]) מה ת"ל ועשיתם וכו' לאחיו ולא לאחותו פי' רש"י לר' יוסי לשיטתו שפיר כל היכי דמשכחת איש ואשה שדינם חלוק אבל ביותר נראה כוונת רש"י שרצה לומר בזה מה שכתב הריטב"א בשמו כמו שאכתוב לקמן דדוקא בשהעידו גם על הבועל הדין כן שנדונים במיתתו ודלא כמשכ' התוספ' לקמן בשם ר"י ומה שכתב כי הכא היינו משום דבמתנית' הוזכר בועלה ג"כ דקאמר חוץ מזוממי ב"כ ובועלה וכ"נ גם מדברי התוס' י"ט שפי' דברי רש"י כן:<noinclude></noinclude> 9biuf4ozhp30igqjztiggqlpr380zuz 0 1739955 3007391 3007383 2026-04-22T13:43:38Z Yack67 27395 /* ו */ 3007391 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} אומץ דר חזקים{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} אזכרך דודי{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} איומתי שמחי ועלזי{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} אין כמדת בשר מדתך{{ש}} אין כמוך באלמים{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} אל אל חי ארנן{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} אלהי ימי שנותי כלו{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} אראלים וחשמלים יתנו שיר{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ארוגי עוז{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ארנן חסדך לבוקר{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב.{{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ויושע אור ישראל{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} יחיד ערץ{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} שביה עניה{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} שנותינו ספו{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} n04l6papsro363h6yzi3i8ei3ht1dkt 3007392 3007391 2026-04-22T13:46:04Z Yack67 27395 /* ו-197 */ 3007392 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} אומץ דר חזקים{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} אזכרך דודי{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} איומתי שמחי ועלזי{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} אין כמדת בשר מדתך{{ש}} אין כמוך באלמים{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} אל אל חי ארנן{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} אלהי ימי שנותי כלו{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} אראלים וחשמלים יתנו שיר{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ארוגי עוז{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ארנן חסדך לבוקר{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ויושע אור ישראל{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} יחיד ערץ{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} שביה עניה{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} שנותינו ספו{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} owdwtxkj02utgtn0w1bsy6mzs1w6xni 3007407 3007392 2026-04-22T15:31:22Z מו יו הו 37729 /* א-4605 */ 3007407 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} אומץ דר חזקים{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} אזכרך דודי{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} איומתי שמחי ועלזי{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} אין כמדת בשר מדתך{{ש}} אין כמוך באלמים{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} אל אל חי ארנן{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} אלהי ימי שנותי כלו{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} אראלים וחשמלים יתנו שיר{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ארוגי עוז{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ארנן חסדך לבוקר{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ויושע אור ישראל{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} יחיד ערץ{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} שביה עניה{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} שנותינו ספו{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} jh0vovn23enu7lpauo5ebk0te8iywnb 3007408 3007407 2026-04-22T15:32:18Z מו יו הו 37729 /* ש */ 3007408 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} אומץ דר חזקים{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} אזכרך דודי{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} איומתי שמחי ועלזי{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} אין כמדת בשר מדתך{{ש}} אין כמוך באלמים{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} אל אל חי ארנן{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} אלהי ימי שנותי כלו{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} אראלים וחשמלים יתנו שיר{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ארוגי עוז{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ארנן חסדך לבוקר{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ויושע אור ישראל{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} יחיד ערץ{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} שביה עניה{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} שנותינו ספו{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 90eqcx7skq29urnjtdwz4s6788fyksy 1 1739970 3007395 3007349 2026-04-22T15:00:11Z מו יו הו 37729 /* הוספת פיוטים מהמאגר. */ תגובה 3007395 wikitext text/x-wiki == הוספת פיוטים מהמאגר. == קודם כל אני פונה אליכם {{א|מו יו הו}}, {{א|בן עדריאל}}, {{א|Nahum}}, וכן אל כל המשתתפים בהרחבת מאגר הפיוטים המדהים שבויקיטקסט, עם בקשת עזרה. אני חושב שפחות או יותר הכנסתי כבר לערך את כל הפיוטים הנמצאים כבר (כ-2000). אשמח מאד אם כל פיוט שיווסף למאגר (גם אם דוידזון לא מנה אותו), תוסיפו בערך הנ"ל (ולו רק כשורת טקסט פשוט, אבל עדיף עם קישור, לדוגמא: '''[[אלהיכם רמה ידו]]'''), ובמקומו האלפביתי, כך שנוכל לקשר בקלות בין הפיוטים לערך שלהם בספר.{{ש}} שנית הייתי רוצה לשאול מה דעתכם על איך להוסיף מידע שאינו נמצא בספר. לדעתי פשוט שצריך שיהיה מאד ברור מה חלק מהספר ומה הוספה מהעורכים. חשבתי לכתוב כל ההוספות ברקע עפור. מה דעתכם? או שמא עדיף לא להוסיף בכלל?{{ש}} תודה רבה ותבורכו על כל העבודה המפוארת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:25, 20 באפריל 2026 (IDT) : ודאי שכדאי להוסיף. אני לא חושב שצריך רקע אפור, לדעתי פשוט אפשר להוסיף כוכבית בסוף השורה כדי לציין שזו תוספת על הספר המקורי. יישר כח על היוזמה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:13, 20 באפריל 2026 (IDT) :: עכשיו ראיתי שבחלק מהפיוטים כבר יש כוכבית. אז אולי אפשר שתוספות שלנו יסומנו על ידי כוכבית בסוגריים עגולות, ככה: (*). [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:20, 20 באפריל 2026 (IDT) :::כדאי להוסיף גם את הפיוטים החסרים, הבעיה היא שבשלב זה לכאורה לא ניתן לתת להם מספרים, משום שמדובר בעבודה בהתהוות, והמספרים עשויים להשתנות כל הזמן, מסיבה זו, וגם בשביל שתהיה הבחנה ברורה בין הבסיס לתוספת, אולי כדאי לשים את כולם במדור נפרד בסוף בלי מספרים, אלא רק ברשימה אלפביתית. תודה על הקמת הפרוייקט! [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:14, 21 באפריל 2026 (IDT) ::::בינתיים מה שעשיתי הוא ששמתי את הפיוט עצמו ככותרת, בלי מספר, ובדף הפיוט במאגר כתבתי "לא מונה" (אפשר לראות את זה בערך [[אלהיכם רמה ידו]] ובמיקומו ב"אוצר" [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#אלהיכם רמה ידו]]. כך נראה לי עדיף. הסדר האלפביתי חשוב לעיני, ולכן ויתרתי גם על סדר המספרים שהוסיף דוידזון עצמו בהשלמות השונות שלו כדי שכל הפיוטים יופיעו ברצף אחד ע"פ א"ב. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:50, 21 באפריל 2026 (IDT) :::::הפתרון שלך מעולה, מכיון שגם כך לא תהיה בעיה לעדכן את הרשימה כל העת, וברור שאם הסדר הוא לפי אלפבית ולא לפי מספר סידורי אז גם פיוטים אלו מקומם בתוך הרשימה ולא בנפרד. אגב, נראה לי שיהיה קצת יותר מדויק לכתוב "לא מופיע" במקום "לא מונה". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:00, 22 באפריל 2026 (IDT) 847kt8fmzggq7ji0tevp3ut5n5ss9tr 3007397 3007395 2026-04-22T15:11:07Z Yack67 27395 3007397 wikitext text/x-wiki == הוספת פיוטים מהמאגר. == קודם כל אני פונה אליכם {{א|מו יו הו}}, {{א|בן עדריאל}}, {{א|Nahum}}, וכן אל כל המשתתפים בהרחבת מאגר הפיוטים המדהים שבויקיטקסט, עם בקשת עזרה. אני חושב שפחות או יותר הכנסתי כבר לערך את כל הפיוטים הנמצאים כבר (כ-2000). אשמח מאד אם כל פיוט שיווסף למאגר (גם אם דוידזון לא מנה אותו), תוסיפו בערך הנ"ל (ולו רק כשורת טקסט פשוט, אבל עדיף עם קישור, לדוגמא: '''[[אלהיכם רמה ידו]]'''), ובמקומו האלפביתי, כך שנוכל לקשר בקלות בין הפיוטים לערך שלהם בספר.{{ש}} שנית הייתי רוצה לשאול מה דעתכם על איך להוסיף מידע שאינו נמצא בספר. לדעתי פשוט שצריך שיהיה מאד ברור מה חלק מהספר ומה הוספה מהעורכים. חשבתי לכתוב כל ההוספות ברקע עפור. מה דעתכם? או שמא עדיף לא להוסיף בכלל?{{ש}} תודה רבה ותבורכו על כל העבודה המפוארת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:25, 20 באפריל 2026 (IDT) : ודאי שכדאי להוסיף. אני לא חושב שצריך רקע אפור, לדעתי פשוט אפשר להוסיף כוכבית בסוף השורה כדי לציין שזו תוספת על הספר המקורי. יישר כח על היוזמה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:13, 20 באפריל 2026 (IDT) :: עכשיו ראיתי שבחלק מהפיוטים כבר יש כוכבית. אז אולי אפשר שתוספות שלנו יסומנו על ידי כוכבית בסוגריים עגולות, ככה: (*). [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:20, 20 באפריל 2026 (IDT) :::כדאי להוסיף גם את הפיוטים החסרים, הבעיה היא שבשלב זה לכאורה לא ניתן לתת להם מספרים, משום שמדובר בעבודה בהתהוות, והמספרים עשויים להשתנות כל הזמן, מסיבה זו, וגם בשביל שתהיה הבחנה ברורה בין הבסיס לתוספת, אולי כדאי לשים את כולם במדור נפרד בסוף בלי מספרים, אלא רק ברשימה אלפביתית. תודה על הקמת הפרוייקט! [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:14, 21 באפריל 2026 (IDT) ::::בינתיים מה שעשיתי הוא ששמתי את הפיוט עצמו ככותרת, בלי מספר, ובדף הפיוט במאגר כתבתי "לא מונה" (אפשר לראות את זה בערך [[אלהיכם רמה ידו]] ובמיקומו ב"אוצר" [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#אלהיכם רמה ידו]]. כך נראה לי עדיף. הסדר האלפביתי חשוב לעיני, ולכן ויתרתי גם על סדר המספרים שהוסיף דוידזון עצמו בהשלמות השונות שלו כדי שכל הפיוטים יופיעו ברצף אחד ע"פ א"ב. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:50, 21 באפריל 2026 (IDT) :::::הפתרון שלך מעולה, מכיון שגם כך לא תהיה בעיה לעדכן את הרשימה כל העת, וברור שאם הסדר הוא לפי אלפבית ולא לפי מספר סידורי אז גם פיוטים אלו מקומם בתוך הרשימה ולא בנפרד. אגב, נראה לי שיהיה קצת יותר מדויק לכתוב "לא מופיע" במקום "לא מונה". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:00, 22 באפריל 2026 (IDT) ::::::אתה צודק שזה יותר מדויק, אבל במהדורה שלנו כן מופיע אז אני לא רוצה לכתוב כך.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 22 באפריל 2026 (IDT) guop0tkc18ugmf5hcq6c3widzspphrq 3007449 3007397 2026-04-22T16:36:11Z Nahum 68 /* הוספת פיוטים מהמאגר. */ תגובה למשתמש Yack67: אם כך, נראה לי תקין יותר בעברית לכתוב "לא נמנה".-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3007449 wikitext text/x-wiki == הוספת פיוטים מהמאגר. == קודם כל אני פונה אליכם {{א|מו יו הו}}, {{א|בן עדריאל}}, {{א|Nahum}}, וכן אל כל המשתתפים בהרחבת מאגר הפיוטים המדהים שבויקיטקסט, עם בקשת עזרה. אני חושב שפחות או יותר הכנסתי כבר לערך את כל הפיוטים הנמצאים כבר (כ-2000). אשמח מאד אם כל פיוט שיווסף למאגר (גם אם דוידזון לא מנה אותו), תוסיפו בערך הנ"ל (ולו רק כשורת טקסט פשוט, אבל עדיף עם קישור, לדוגמא: '''[[אלהיכם רמה ידו]]'''), ובמקומו האלפביתי, כך שנוכל לקשר בקלות בין הפיוטים לערך שלהם בספר.{{ש}} שנית הייתי רוצה לשאול מה דעתכם על איך להוסיף מידע שאינו נמצא בספר. לדעתי פשוט שצריך שיהיה מאד ברור מה חלק מהספר ומה הוספה מהעורכים. חשבתי לכתוב כל ההוספות ברקע עפור. מה דעתכם? או שמא עדיף לא להוסיף בכלל?{{ש}} תודה רבה ותבורכו על כל העבודה המפוארת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:25, 20 באפריל 2026 (IDT) : ודאי שכדאי להוסיף. אני לא חושב שצריך רקע אפור, לדעתי פשוט אפשר להוסיף כוכבית בסוף השורה כדי לציין שזו תוספת על הספר המקורי. יישר כח על היוזמה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:13, 20 באפריל 2026 (IDT) :: עכשיו ראיתי שבחלק מהפיוטים כבר יש כוכבית. אז אולי אפשר שתוספות שלנו יסומנו על ידי כוכבית בסוגריים עגולות, ככה: (*). [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:20, 20 באפריל 2026 (IDT) :::כדאי להוסיף גם את הפיוטים החסרים, הבעיה היא שבשלב זה לכאורה לא ניתן לתת להם מספרים, משום שמדובר בעבודה בהתהוות, והמספרים עשויים להשתנות כל הזמן, מסיבה זו, וגם בשביל שתהיה הבחנה ברורה בין הבסיס לתוספת, אולי כדאי לשים את כולם במדור נפרד בסוף בלי מספרים, אלא רק ברשימה אלפביתית. תודה על הקמת הפרוייקט! [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:14, 21 באפריל 2026 (IDT) ::::בינתיים מה שעשיתי הוא ששמתי את הפיוט עצמו ככותרת, בלי מספר, ובדף הפיוט במאגר כתבתי "לא מונה" (אפשר לראות את זה בערך [[אלהיכם רמה ידו]] ובמיקומו ב"אוצר" [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#אלהיכם רמה ידו]]. כך נראה לי עדיף. הסדר האלפביתי חשוב לעיני, ולכן ויתרתי גם על סדר המספרים שהוסיף דוידזון עצמו בהשלמות השונות שלו כדי שכל הפיוטים יופיעו ברצף אחד ע"פ א"ב. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:50, 21 באפריל 2026 (IDT) :::::הפתרון שלך מעולה, מכיון שגם כך לא תהיה בעיה לעדכן את הרשימה כל העת, וברור שאם הסדר הוא לפי אלפבית ולא לפי מספר סידורי אז גם פיוטים אלו מקומם בתוך הרשימה ולא בנפרד. אגב, נראה לי שיהיה קצת יותר מדויק לכתוב "לא מופיע" במקום "לא מונה". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:00, 22 באפריל 2026 (IDT) ::::::אתה צודק שזה יותר מדויק, אבל במהדורה שלנו כן מופיע אז אני לא רוצה לכתוב כך.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 22 באפריל 2026 (IDT) ::::::: אם כך, נראה לי תקין יותר בעברית לכתוב "לא נמנה".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 22 באפריל 2026 (IDT) 9j4h9nyydvnk053w3vlhy3vc399gxtg 3007510 3007449 2026-04-22T20:20:42Z מו יו הו 37729 /* הוספת פיוטים מהמאגר. */ תגובה 3007510 wikitext text/x-wiki == הוספת פיוטים מהמאגר. == קודם כל אני פונה אליכם {{א|מו יו הו}}, {{א|בן עדריאל}}, {{א|Nahum}}, וכן אל כל המשתתפים בהרחבת מאגר הפיוטים המדהים שבויקיטקסט, עם בקשת עזרה. אני חושב שפחות או יותר הכנסתי כבר לערך את כל הפיוטים הנמצאים כבר (כ-2000). אשמח מאד אם כל פיוט שיווסף למאגר (גם אם דוידזון לא מנה אותו), תוסיפו בערך הנ"ל (ולו רק כשורת טקסט פשוט, אבל עדיף עם קישור, לדוגמא: '''[[אלהיכם רמה ידו]]'''), ובמקומו האלפביתי, כך שנוכל לקשר בקלות בין הפיוטים לערך שלהם בספר.{{ש}} שנית הייתי רוצה לשאול מה דעתכם על איך להוסיף מידע שאינו נמצא בספר. לדעתי פשוט שצריך שיהיה מאד ברור מה חלק מהספר ומה הוספה מהעורכים. חשבתי לכתוב כל ההוספות ברקע עפור. מה דעתכם? או שמא עדיף לא להוסיף בכלל?{{ש}} תודה רבה ותבורכו על כל העבודה המפוארת. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:25, 20 באפריל 2026 (IDT) : ודאי שכדאי להוסיף. אני לא חושב שצריך רקע אפור, לדעתי פשוט אפשר להוסיף כוכבית בסוף השורה כדי לציין שזו תוספת על הספר המקורי. יישר כח על היוזמה!-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:13, 20 באפריל 2026 (IDT) :: עכשיו ראיתי שבחלק מהפיוטים כבר יש כוכבית. אז אולי אפשר שתוספות שלנו יסומנו על ידי כוכבית בסוגריים עגולות, ככה: (*). [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:20, 20 באפריל 2026 (IDT) :::כדאי להוסיף גם את הפיוטים החסרים, הבעיה היא שבשלב זה לכאורה לא ניתן לתת להם מספרים, משום שמדובר בעבודה בהתהוות, והמספרים עשויים להשתנות כל הזמן, מסיבה זו, וגם בשביל שתהיה הבחנה ברורה בין הבסיס לתוספת, אולי כדאי לשים את כולם במדור נפרד בסוף בלי מספרים, אלא רק ברשימה אלפביתית. תודה על הקמת הפרוייקט! [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:14, 21 באפריל 2026 (IDT) ::::בינתיים מה שעשיתי הוא ששמתי את הפיוט עצמו ככותרת, בלי מספר, ובדף הפיוט במאגר כתבתי "לא מונה" (אפשר לראות את זה בערך [[אלהיכם רמה ידו]] ובמיקומו ב"אוצר" [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#אלהיכם רמה ידו]]. כך נראה לי עדיף. הסדר האלפביתי חשוב לעיני, ולכן ויתרתי גם על סדר המספרים שהוסיף דוידזון עצמו בהשלמות השונות שלו כדי שכל הפיוטים יופיעו ברצף אחד ע"פ א"ב. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:50, 21 באפריל 2026 (IDT) :::::הפתרון שלך מעולה, מכיון שגם כך לא תהיה בעיה לעדכן את הרשימה כל העת, וברור שאם הסדר הוא לפי אלפבית ולא לפי מספר סידורי אז גם פיוטים אלו מקומם בתוך הרשימה ולא בנפרד. אגב, נראה לי שיהיה קצת יותר מדויק לכתוב "לא מופיע" במקום "לא מונה". [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:00, 22 באפריל 2026 (IDT) ::::::אתה צודק שזה יותר מדויק, אבל במהדורה שלנו כן מופיע אז אני לא רוצה לכתוב כך.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:10, 22 באפריל 2026 (IDT) ::::::: אם כך, נראה לי תקין יותר בעברית לכתוב "לא נמנה".-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 22 באפריל 2026 (IDT) ::::::::אי-הדיוק מבחינתי הוא גם בעצם השימוש בפועל מנ"ה, מכיון שפעולה של הכללת פריט בקטלוג לא נחשבת לפעולה של מנין (ספירה), שכן מטרת הקטלוג אינה לספור את הפריטים אלא לארגן אותם. אבל לא עולה בדעתי כרגע הצעה שלא תיתקל בבעיה השניה (=שבמהדורת ויקיטקסט הפריטים כן מופיעים). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:20, 22 באפריל 2026 (IDT) 19mj8kpyk9pn4qt4ig9sjxm9swl2pww 0 1739991 3007642 3007384 2026-04-23T11:43:10Z Editor259 28663 3007642 wikitext text/x-wiki [יח, א] <קטע התחלה=א/>השם חי וקים וכל מעשיו בתכליתם ושלימותם<קטע סוף=א/> [יח, ה] <קטע התחלה=ה/>במעשיו מי יוכל לספר גודל מעשיו<קטע סוף=ה/> [יח, ו] <קטע התחלה=ו/>ורוב נפלאותיו לא יוכל איש להוסיף עליהם ולא לגרוע<קטע סוף=ו/> [יח, ז] <קטע התחלה=ז/>האד' כי יעשה טוכ בכל כחו כמעט הוא התחלה נגד טיבותיו התמידים(?)<קטע סוף=ז/> [יח, ח] <קטע התחלה=ח/>ואם יאמר האדם כליתי מעשי המוטל עלי עד סופו אם יחקר ויפקד יחסר(?) מאתו רב<קטע סוף=ח/> [יח, ט] <קטע התחלה=ט/>כי מה האדם איזה צורך נמצא בו להועיל או להזיק אם רבות בשנים יחיה מאה <קטע סוף=ט/> [יח, י] <קטע התחלה=י/>שנה כמו טפה אחת נגד הים הגדול וכגרעין אחד נגד חול הים כן רב שנותיו נגד חי העולמים<קטע סוף=י/> [יח, יא] <קטע התחלה=יא/>לזאת מרחם השם עלים ועושה חסד עמו ואין ממה להנקם<קטע סוף=יא/> [יח, יב] <קטע התחלה=יב/>כי הוא יודע כי למות דם ברואים ועומדים האדם מרחם על רעהו ורחמי השם כולל העולם כולו<קטע סוף=יב/> [יח, יג] <קטע התחלה=יג/>הוא יכאיב ויחבש וילמד לאדם להטיב דרכו ומכלכל אותו כרועה מנהל עדרו<קטע סוף=יג/> [יח, יד] <קטע התחלה=יד/>ומרחם על האוהבים לשמוע דברו<קטע סוף=יד/> [יח, טו] <קטע התחלה=טו/>בני אם תעשה טוב לאדם בלב שמח ובפנים יפה תהיה ובעת נתינת צדקה לא תדבר דברים קשים<קטע סוף=טו/> {{לא נשלם}} קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&st=&pgnum=14 [[קטגוריה:בן סירא]] benynyluy7hc0pni9esaaifcgwlgx6e 104 1739998 3007525 3007338 2026-04-22T21:12:46Z יעקב 15222 3007525 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪766‬‬ המתיבתא והנשיא רבן שמעון בן גמליאל <קטע התחלה=פרק לב/> האחת כי לפני זה עמדו כל העם גם לפני הנשיא וגם לפני האב בית דין והחכם, ויתקן כי כל העם יעמדו רק בפני הנשיא. וזאת שנית תקן שהקמים לפני האב בית דין ישבו אחר זה מעצמם, אבל הקמים מפני הנשיא לא יוכלו לשבת עד שיתן להם רשות לזה כמו שמפורש בהברייתא הזאת מהתקון החדש: ״תנו רבנן כשהנשיא נכנס כל העם עומדין '''ואין''' '''יושבין עד שאומר להם שבו''' כשאב בית דין נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן '''עד שישב''' במקומו כשחכם נכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו." והדבר מפורש בהתקנה שגם בזה יבדלו שאצל הנשיא ״אין יושבין עד שיאמר להם שבו" אבל אצל האב בית דין והחכם ישבו הקמים מעצמם אחרי אשר ישבו במקומם ״עושים לו שורה וכו' עד שישב במקומו." ושני הדברים לא היו במתיבתא בשפרעם לפני זה כמו שמפורש בדברי רשב"ג ״אמר רשב״ג לא בעו למיהוי היכרא בין דילי לדידהו." ומבואר כי לפני זה לא הי׳ שם כל היכר בין הנשיא להאב בית דין והחכם. אבל זה ודאי כי הדבר הזה לבלי לשבת במתיבתא בלי רשות מפורש מהנשיא הי׳ שם נהוג ובא מימי קדם. ומפורש במס׳ [[ברכות כז ב|ברכות ד׳ כ"ז]] ״כשנכנסו בעלי תריסין עמד השואל ושאל וכו׳ אמר ליה (רבן גמליאל) יהושע עמוד על רגליך ויעידו בך עמד ר' יהושע על רגליו ואמר וכו׳ הי׳ רבן גמליאל יושב ודורש ור׳ '''יהושע עומד על''' '''רגליו''' עד שרננו כל העם וכו'״ וכן הוא גם ב[[בכורות לו א|בכורות ד׳ ל"ו]]. ומבואר שגם ר׳ יהושע שהי׳ שם אב בית דין כיון שעמד לא הי׳ לו רשות לשבת עד שיאמר לו רבן גמליאל לשבת. אף שהדבר כבר עבר לגמרי, שכל מה שעמד הי׳ רק ״עמוד על רגליך ויעידו בך" וזה כבר עבר. בכל זה כיון שעמד לא הי׳ לו רשות לשבת בלתי על פי דברי הנשיא מפורש. אף כי כשקמו כל העם אשר בודאי לא ישבו עד שיאמר להם שבו. ומכל זה הננו מבינים שזה ודאי שגם בימי רבן גמליאל הי׳ בזה הבדל גמור בין הנשיא לבין האב בית דין והחכם. והוצרכו לחדש הדבר עתה רק מפני שבהתחדש המתיבתא בשפרעם עדין לא היתה עוד דבר הנשיאות ותתנהנ בתחילה רק על פי האב בית דין והחכם, עד אשר ראו והכירו כי הרומיים לא ישימו להם לב, ולא ירגיזו לא מנוחת חכמי הדור הבאים, ולא מנוחת תלמידי המתיבתא. ועל כן בהיות מעלין בקדש ולא מורידין, כי על כן גם כאשר אחר זמן הוקמה על גם הנשיאות לא שנו דבר, וישאירו להאב בית דין והחכם את כל כבודם אשר הי׳ להם לפני זה טרם הקימו גם דבר הנשיאות. והן דברי ה[[ירושלמי ביכורים ג ג|ירושלמי מזה במס׳ בכורים פרק שלישי הלכה ג׳]] אשר באו שם הדברים בקצרה: ״כשהנשיא נכנס כל העם עומדים בפניו ואין רשות לאחד מהם לישב עד שיאמר לו שב. אב בית דין שנכנס עושין לו שורה וכו׳ חכם שנכנס אחד עומד <קטע סוף=פרק לב/><noinclude></noinclude> eqp9rl7wxicw0rf169fur3emdc8hvql 0 1740002 3007394 2026-04-22T14:29:04Z Yack67 27395 הפניה לדף [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] 3007394 wikitext text/x-wiki #הפניה [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] arvcjxn4i9xrlnm6g8dx17m8ve3c35p 0 1740003 3007396 2026-04-22T15:07:59Z מו יו הו 37729 העתקה ממחזור שד"ל 3007396 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִתְכַּפֵּר / וְכָל מַעֲשָׂיו בְּשֶׁפֶר / נִכְתָּבִים בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|בֶּ}}עָפָר יְסוֹדוֹ / לְיוֹם דִּין עָמְדוֹ / יַכִּיר חוֹתַם יָדוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרַל נַחֲלָתוֹ / מְלוֹן דִּירָתוֹ / בְּמִדַּת קוֹמָתוֹ {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|דָּ}}בוּק בְּזֶבֶל / מָשׁוּךְ בְּחֶבֶל / דּוֹמָה לַהֶבֶל{{ש}} {{סי|הִ}}גִּיעַ עִתּוֹ / נֶהֶפְכָה מַרְאִיתוֹ / בְּשַׁעַת מִיתָתוֹ{{ש}} {{סי|וּ}}כְרֶגַע אָפַס / וּבְהֶרֶב פַּס / בְּרֶשֶׁת נִתְפָּס {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|זֹ}}את רִשּׁוּמוֹ / קָרַב יוֹמוֹ / נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ{{ש}} {{סי|חָ}}תוּךְ דִּינוֹ / קָצוּב זְמַנּוֹ / לְקֶבֶר מְלוֹנוֹ{{ש}} {{סי|ט}}וֹרֵחַ בְּדַאֲבוֹן / עָפָר וְרִקָּבוֹן / מוּכָן לְיוֹם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|יִ}}גְוַע וְיִכְלֶה / יָמוּת וְיִקְלֶה / כְּרָקָב יִבְלֶה{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן לְכָל גֶּבֶר / שֶׁהַיּוֹם יִתְגַּבֵּר / וּמָחָר בַּקֶּבֶר{{ש}} {{סי|לְ}}רֶגַע יְבוֹאֶנּוּ / שֶׁהַיּוֹם עוֹדֶנּוּ / וּמָחָר אֵינֶנּוּ {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|מְ}}לֻכְלָךְ בְּמַעֲשֵׂה רָע / מְטֻנָּף בְּרָע / בְּיֵצֶר הָרָע{{ש}} {{סי|נ}}וֹשֵׁף וּמִתְעַבֵּר / וּבוֹ מִתְחַבֵּר / וְעָלָיו יִתְגַּבֵּר{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר הֲגִיגוֹ / בְּרֶסֶן מִתְגוֹ / מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|עִ}}תּוֹתָיו קְצוּבִים / בְּמִסְפָּר נֶחְשָׁבִים / יָמָיו מַכְאוֹבִים{{ש}} {{סי|פִּ}}תְאוֹם יֻקְדָּם / וְלַמָּוֶת יֻרְדָּם / אוֹי לְבָשָׂר וָדָם{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה וְאֵין יֶשַׁע / מִקְרֶה יִפְגַּע בְּפֶשַׁע / לַצַּדִּיק וּלְרָשָׁע {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|קְ}}בוּרָה שְׁבִילוֹ / וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ / מָוֶת גּוֹרָלוֹ{{ש}} {{סי|רָ}}שׁוּם לַמָּוֶת / וּבְיוֹם הַמָּוֶת / חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת{{ש}} {{סי|שָׁ}}לְמָה הַשָּׁעָה / קִינָה וְדִמְעָה / רִמָּה וְתוֹלֵעָה {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|שׁ}}וֹדֵד דּוֹלְקוֹ / גַּע יוֹם חֻקּוֹ / בִּמְלֹאת סִפְקוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}כְלִית עִתּוֹתָיו / לְיוֹם חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו / אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו{{ש}} {{סי|תָּ}}אֳרוֹ יֻכְלַם / וְקִצּוֹ יֻשְׁלַם / וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] nnselm9et2g8776ivy4g8azmngi4nz8 3007404 3007396 2026-04-22T15:28:34Z מו יו הו 37729 הוספת [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3007404 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}נוֹשׁ אֵיךְ יִתְכַּפֵּר / וְכָל מַעֲשָׂיו בְּשֶׁפֶר / נִכְתָּבִים בַּסֵּפֶר{{ש}} {{סי|בֶּ}}עָפָר יְסוֹדוֹ / לְיוֹם דִּין עָמְדוֹ / יַכִּיר חוֹתַם יָדוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרַל נַחֲלָתוֹ / מְלוֹן דִּירָתוֹ / בְּמִדַּת קוֹמָתוֹ {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|דָּ}}בוּק בְּזֶבֶל / מָשׁוּךְ בְּחֶבֶל / דּוֹמָה לַהֶבֶל{{ש}} {{סי|הִ}}גִּיעַ עִתּוֹ / נֶהֶפְכָה מַרְאִיתוֹ / בְּשַׁעַת מִיתָתוֹ{{ש}} {{סי|וּ}}כְרֶגַע אָפַס / וּבְהֶרֶב פַּס / בְּרֶשֶׁת נִתְפָּס {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|זֹ}}את רִשּׁוּמוֹ / קָרַב יוֹמוֹ / נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ{{ש}} {{סי|חָ}}תוּךְ דִּינוֹ / קָצוּב זְמַנּוֹ / לְקֶבֶר מְלוֹנוֹ{{ש}} {{סי|ט}}וֹרֵחַ בְּדַאֲבוֹן / עָפָר וְרִקָּבוֹן / מוּכָן לְיוֹם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|יִ}}גְוַע וְיִכְלֶה / יָמוּת וְיִקְלֶה / כְּרָקָב יִבְלֶה{{ש}} {{סי|כֵּ}}ן לְכָל גֶּבֶר / שֶׁהַיּוֹם יִתְגַּבֵּר / וּמָחָר בַּקֶּבֶר{{ש}} {{סי|לְ}}רֶגַע יְבוֹאֶנּוּ / שֶׁהַיּוֹם עוֹדֶנּוּ / וּמָחָר אֵינֶנּוּ {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|מְ}}לֻכְלָךְ בְּמַעֲשֵׂה רָע / מְטֻנָּף בְּרָע / בְּיֵצֶר הָרָע{{ש}} {{סי|נ}}וֹשֵׁף וּמִתְעַבֵּר / וּבוֹ מִתְחַבֵּר / וְעָלָיו יִתְגַּבֵּר{{ש}} {{סי|סֵ}}בֶר הֲגִיגוֹ / בְּרֶסֶן מִתְגוֹ / מְבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|עִ}}תּוֹתָיו קְצוּבִים / בְּמִסְפָּר נֶחְשָׁבִים / יָמָיו מַכְאוֹבִים{{ש}} {{סי|פִּ}}תְאוֹם יֻקְדָּם / וְלַמָּוֶת יֻרְדָּם / אוֹי לְבָשָׂר וָדָם{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה וְאֵין יֶשַׁע / מִקְרֶה יִפְגַּע בְּפֶשַׁע / לַצַּדִּיק וּלְרָשָׁע {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|קְ}}בוּרָה שְׁבִילוֹ / וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ / מָוֶת גּוֹרָלוֹ{{ש}} {{סי|רָ}}שׁוּם לַמָּוֶת / וּבְיוֹם הַמָּוֶת / חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת{{ש}} {{סי|שָׁ}}לְמָה הַשָּׁעָה / קִינָה וְדִמְעָה / רִמָּה וְתוֹלֵעָה {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} {{סי|שׁ}}וֹדֵד דּוֹלְקוֹ / גַּע יוֹם חֻקּוֹ / בִּמְלֹאת סִפְקוֹ{{ש}} {{סי|תַּ}}כְלִית עִתּוֹתָיו / לְיוֹם חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו / אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו{{ש}} {{סי|תָּ}}אֳרוֹ יֻכְלַם / וְקִצּוֹ יֻשְׁלַם / וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם {{רפרן|מְנוּיָה וּגְמוּרָה / בְּסוֹד חַכְמֵי תוֹרָה / אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נִבְרָא}} [[קטגוריה:פיוטי תוכחה]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] azs1w4sgr3ue8p9h73kesix6brwr9jx 0 1740004 3007403 2026-04-22T15:27:25Z מו יו הו 37729 ממחזור בני רומא 3007403 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''שמואל הרופא'''}} {{סי|שְׁ}}כוּלָה גַּלְמוּדָה / סֹעֲרָה עֲנִיָּה {{ש}} מִדֵּי הָעֲבֹדָה / לְךָ הִיא הוֹמִיָּה {{ש}} וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ / מִדִּמְעַת לֶחֱיָהּ {{ש}} וַנֹּאמֶר כִּי פָדָהּ / וְהִנָּהּ בַּשִּׁבְיָה {{ש}} עַד מָתַי הָעֵדָה / תִּהְיֶה בְזוּיָה {{ר1}} וְאַתָּה אָבִינוּ / וּבָנֶיךָ אָנוּ {{ר1}} אִם תַּעְזְבֵנוּ / מִי יִקָּחֵנוּ {{ר2}} לָמָּה יְיָ תִּשְׁכָּחֵנוּ {{ר2}} יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ.{{ממס|ישעיהו לג ב}} {{סי|מֵ}}יטַב שָׂדֶךָ / הִשְׁמִיד הַבָּרָד {{ש}} וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ / מְפֻזָּר וּמְפֹרָד {{ש}} כָּל נְדִיב עַמֶּךָ / מִכָּבוֹד הוּרַד {{ש}} הַנִּהְיָה בְזַעְמֶךָ / מִן יוֹם בֶּהָרָד {{ש}} עַד מָתַי חֲמָתֶךָ / לִבֵּנוּ יֶחֱרַד {{ר1}} וְאַתָּה רֹעֵנוּ / וְצֹאנְךָ אָנוּ {{ר1}} אִם תִּטְּשֵׁנוּ / מִי יוֹשִׁיעֵנוּ {{ר2}} לָמָּה יְיָ תֶּאֱנַף בָּנוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ}} {{סי|וַאֲ}}נַחְנוּ מָה / נָשִׁיב לַשּׁוֹאֵל {{ש}} כִּי תוֹלְעֵי אֲדָמָה / עַם עֵשָׂיו וְיִשְׁמָעֵאל {{ש}} יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה / לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל {{ש}} וְאַרְצֵנוּ שְׁמָמָה / עִם גּוֹלַת אֲרִיאֵל {{ש}} עַד מָתַי לִכְלִמָּה / תֶּחֱרַשׁ וְתִשְׁקֹט אֵל {{ר1}} וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ / וְעַמְּךָ אָנוּ {{ר1}} אִם תִּשְׁכָּחֵנוּ / מִי יִזְכְּרֵנוּ {{ר2}} לָמָּה יְיָ זְנַחְתָּנוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ}} {{סי|לְ}}מָשָׁל וְלִשְׁנִינָה / נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים {{ש}} בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה / אָצִים הַנּוֹגְשִׂים {{ש}} יְרוּשָׁלַיִם כְּאַלְמָנָה / בְּעָלוּהָ חוֹמְסִים {{ש}} קִרְיַת דָּוִד חָנָה / שָׁסוּהָ שׁוֹסְסִים {{ש}} עַד מָתַי וְעַד אָנָה / לֹא תוֹשִׁיעַ חוֹסִים {{ר1}} וְאַתָּה נוֹטְרֵנוּ / וְכַרְמְךָ אָנוּ {{ר1}} אִם תַּרְחִיקֵנוּ / מִי יְקָרְבֵנוּ {{ר2}} לָמָּה יְיָ תַּעְזְבֵנוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ}} {{סי|הָרוֹפֵא|0}} לְכָל בָּשָׂר / הוּא יַפְלִיא לַעֲשׂוֹת {{ש}} יוֹצִיאֵנוּ מִמַּאֲסָר / בְּמוֹפְתִים וּבְמַסּוֹת {{ש}} מִכָּל נָגִיד וְטִפְסָר / בַּייָ טוֹב לַחֲסוֹת {{ש}} טוֹבֵנוּ לֹא יֶחְסַר / הָאֱמֶת אֵין לְנַסּוֹת {{ש}} עַד מָתַי נְבֻשַּׂר / מִפָּנִים חֲדָשׁוֹת {{ר1}} וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ / וּסְגֻלָּתְךָ אָנוּ {{ר1}} אִם תִּגְאָלֵנוּ / מִי יִלָּחֶם בָּנוּ{{ר2}} לָמָּה יְיָ תְּרִיבֵנוּ {{רפרן|הזחה=3|יְיָ חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ}} [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] e9m12h5xc1hot14p9g4jzgk856airvg 0 1740005 3007417 2026-04-22T15:55:32Z מו יו הו 37729 ממחזור בני רומא 3007417 wikitext text/x-wiki {{פיוט |סוג = רשות לקרובות |מועד = יום כיפור |מחבר = ר' משה ב"ר בנימין |אקרוסטיכון = משה (כפול) בירבי בנימין |אוצר השירה = מ-2780 |מנהגים = פיוט זה הוא רשות לקרובה "שושן עמק", והוא נאמר בקהילות רומא ומילאנו בשחרית ליום כיפור (בהתאם למנהג איטליה לומר קרובה זו בשחרית).}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''משה''' (כפול) '''בירבי בנימין'''}} {{סי|מָ}}תְנַי אָחֲזוּ חַלְחָלָה / וְלִבִּי חָלָה / בְּזָכְרִי אֲשָׁמַי וְאֵין בַּמֶּה לְכַפְּרָן{{ש}} {{סי|מִ}}זְבֵּחַ נֶהֱרָס / דָּמִים מִלִּמְרַס / חֶלְבֵי אִשַּׁי עַל גַּבָּיו לְסַדְּרָן{{ש}} {{סי|שָׁ}}בְתוּ מְנָחוֹת / וְעוֹלוֹת מְנַחֲחוֹת / שְׁגָגוֹת וּזְדוֹנוֹת לְצָרֵף וּלְהַעֲבִירָן{{ש}} {{סי|שְׂ}}רָד מְלֻבָּשִׁים / מַקְרִיבֵי אִשִּׁים / אֶחָד עָשָׂר פְּנִימָה לְתַמְּרָן{{ש}} {{סי|הַ}}כֵּלִים הַמְשֻׁבָּחִים / כְּתָמִים מְצַחְצְחִים / אֶחָד אֶחָד לַעֲבוֹדָתוֹ הֻתְכַּן הִגְבִּירָן{{ש}} {{סי|הַ}}מְעֻטָּר בְּקוֹל / מְצָרֵף מַעַשׂ קוֹל / מְגֻבָּע בְּלָבְשׁוֹ שְׁמוֹנָה בְּהִדּוּרָן{{ש}} {{סי|בַּ}}דָּם טְבוּלָה / זֻמְּנָה לִמְחִילָה / לְמַמְעִיטֵי דְּמוּת יוֹצְרָן {{ש}} {{סי|יִ}}גּוּל עֶרְוָה / חֲפוֹת בַּד הַנָּאוָה / מִמֹּתֶן וְעַד יָרֵךְ לְחַבְּרָן{{ש}} {{סי|רֹ}}אשׁ מֻצְנָף / גָּבֹהַּ מֻעֲנָף / לְהַגָּסָּה מְרַצָּה בֶּן דּוֹסָא הוֹרָן{{ש}} {{סי|בְּ}}מֹתֶן אָזוּר / עָגֹל כְּחֵזוּר / הִרְהוּרֵי הַלֵּב מִתְּוָנָיו לְטַהֲרָן{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי אוּרִים וְתֻמִּים / דִּבְרֵיהֶם מְאִירִים ומַשְׁלִימִין / הִטּוּי דִּין לְכַפֵּר בְּזִהוּרָן{{ש}} בְּוָלֶד נִפְסָלִים / מְרַצֶּה מְחִילִים / וּמְטַהֵר עַזּוּת תָּאֳרָן{{ש}} נָאֶה כְעָגִיל / חָבֵר הָרָגִיל / זָקֵן וּפִרְקוֹ נָאֶה בְּדוֹרָן{{ש}} {{סי|בִּנְיָ}}נִים אֵלּוּ נִמְחוּ / וּתְמִידִין נִדְחוּ / וּמַחְדִּילֵי רֹגֶז בְּכִלּוּל הִבְעִירָן{{ש}} {{סי|מ}}וֹרַי הוֹרוּנִי / לִקְרוֹת בְּמַעֲנִי / סִדְרֵי קָרְבְּנוֹתַי בְּחִבּוּרָן {{ש}} {{סי|נִ}}דְבַת הַבְטָחָה / לְאֵיתָן הֻבְטָחָה / זְכֹר לְבָנָיו וּמִצַּחֲנָה לְטַהֲרָן{{ש}} טוֹב וְסַלָּח / קְטֹרֶת מְמֻלָּח / הַעֲרֵב אִמְרֵי נֶאֱלָח וּכְנִיחוֹחַ צוֹבְרָן{{ש}} עַד עַד נֵצַח עַמָּךְ / אַמֵּץ לְמַעַן שְׁמָךְ / אַתָּה הִשְׁעַנְתָּ עֵמֶק שׁוֹשָׁן וְסִבְרָן. [[קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש"ץ]] [[קטגוריה:מנהג איטליה]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:חתימה]] hnm23uzty3qjn0jlag14lhd92dl21bi 0 1740006 3007450 2026-04-22T16:40:03Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3007450 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} lhvk1m85ojf0h1nd99y4q9cngrl9xr5 3007453 3007450 2026-04-22T16:48:02Z Nahum 68 3007453 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=א/>הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה, רָחֵל טְעוּנָה וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָּרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד, דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז. גָּזַל פָּרָה, וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה, רָחֵל, וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַגַּזְלָנִים, מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ב/>גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּעֲבָדִים, אוֹמֵר לוֹ: "הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ". גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק, פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחֱמִיץ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָהּ עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לִסָּקֵל, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ג/>נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן וְקִלְקְלוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לְחָרָשׁ שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן, וְקִלְקֵל, חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְשִׁבֵּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק, חַיָּב לְשַׁלֵּם. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר, פָּטוּר; וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, חַיָּב:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ד/>הַנּוֹתֵן צֶמֶר לְצַבָּע, וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָּאוּר, אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. לִצְבֹּעַ לוֹ אָדֹם, וּצְבָעוֹ שָׁחֹר, שָׁחֹר, וּצְבָעוֹ אָדֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ה/>הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ; אֲבָל נוֹתֵן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם מֵת, יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ו/>נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ, מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִפָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן, אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו. נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן, צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ז/>נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה. וְכֵן בְּפִקָּדוֹן; שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה)]]; הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם. הֵיכָן פִּקְדוֹנִי? אָמַר לוֹ: אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי! וְאָמַר: אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ח/>הֵיכָן פִּקְדוֹנִי? אָמַר לוֹ: נִגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי! וְאָמַר: אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ט/>הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ, לֹוֶה, וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=י/>הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: קוֹנָם אִי אַתָּה נֶהֱנֶה מִשֶּׁלִּי, אִם מֵת, יִירָשֶׁנּוּ. בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, אִם מֵת, לֹא יִירָשֶׁנּוּ, וְיַחֲזִיר לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵין לוֹ, לֹוֶה, וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:<קטע סוף=י/> {{המשנה|יא|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=יא/>הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים, וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר ה]]): "וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' – לַכֹּהֵן, מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו". הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וּמֵת, הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו, וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה:<קטע סוף=יא/> {{המשנה|יב|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=יב/>נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת, אֵין הַיּוֹרְשִׁים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה, יָצָא. אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה, אִם קַיָּם הָאָשָׁם, יַקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה; וְאִם לֹא, יַחֲזִיר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר. שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵלוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ, יָצָא; הֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא גְּזֵלוֹ, לֹא יָצָא. נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחֹמֶשׁ, אֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב:<קטע סוף=יב/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא קמא ט]] [[קטגוריה:מסכת בבא קמא|ט]] </noinclude> 5hatj4v4437wd696t171hpk2hktvzvp 3007454 3007453 2026-04-22T16:48:41Z Nahum 68 3007454 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=א/>הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה, רָחֵל טְעוּנָה וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָּרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד, דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז. גָּזַל פָּרָה, וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה, רָחֵל, וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ וּגְזָזָהּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. זֶה הַכְּלָל: כָּל הַגַּזְלָנִים, מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ב/>גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּעֲבָדִים, אוֹמֵר לוֹ: "הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ". גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק, פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחֱמִיץ, מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָהּ עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לִסָּקֵל, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ג/>נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן וְקִלְקְלוּ, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לְחָרָשׁ שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן, וְקִלְקֵל, חַיָּב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְשִׁבֵּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק, חַיָּב לְשַׁלֵּם. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר, פָּטוּר; וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה, חַיָּב:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ד/>הַנּוֹתֵן צֶמֶר לְצַבָּע, וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָּאוּר, אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. לִצְבֹּעַ לוֹ אָדֹם, וּצְבָעוֹ שָׁחֹר, שָׁחֹר, וּצְבָעוֹ אָדֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ה/>הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ, יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ; אֲבָל נוֹתֵן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם מֵת, יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ו/>נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ, מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִפָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן, אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו. נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן, צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ז/>נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה. וְכֵן בְּפִקָּדוֹן; שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה]]); הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם. הֵיכָן פִּקְדוֹנִי? אָמַר לוֹ: אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי! וְאָמַר: אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ח/>הֵיכָן פִּקְדוֹנִי? אָמַר לוֹ: נִגְנַב. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי! וְאָמַר: אָמֵן, וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=ט/>הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ, לֹוֶה, וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=י/>הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: קוֹנָם אִי אַתָּה נֶהֱנֶה מִשֶּׁלִּי, אִם מֵת, יִירָשֶׁנּוּ. בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, אִם מֵת, לֹא יִירָשֶׁנּוּ, וְיַחֲזִיר לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵין לוֹ, לֹוֶה, וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:<קטע סוף=י/> {{המשנה|יא|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=יא/>הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים, וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר ה]]): "וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' – לַכֹּהֵן, מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו". הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וּמֵת, הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו, וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה:<קטע סוף=יא/> {{המשנה|יב|ט|בבא קמא}} <קטע התחלה=יב/>נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת, אֵין הַיּוֹרְשִׁים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה, יָצָא. אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה, אִם קַיָּם הָאָשָׁם, יַקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה; וְאִם לֹא, יַחֲזִיר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר. שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵלוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ, יָצָא; הֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא גְּזֵלוֹ, לֹא יָצָא. נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחֹמֶשׁ, אֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב:<קטע סוף=יב/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא קמא ט]] [[קטגוריה:מסכת בבא קמא|ט]] </noinclude> dotjk45yya85xccktf5odp04vfhdoxp 10 1740007 3007505 2026-04-22T20:05:34Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "<includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת ק..." 3007505 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש אשנה=לא|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}} {{#בחר:{{{יום|}}}|מוצ"ש=לא|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.</includeonly> lmn2ocubray7nwsj8ddwyqkett2xe2k 3007506 3007505 2026-04-22T20:09:27Z Yack67 27395 3007506 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש אשנה=לא|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{יום|}}}|שבת=לא|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}} {{#בחר:{{{יום|}}}|מוצ"ש=לא|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{סוף}}}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.</includeonly> auzj0nj0jet9cfz7zuzzfkzvgybq233 3007511 3007506 2026-04-22T20:25:44Z Yack67 27395 3007511 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש אשנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}</includeonly> 4dqgmkruyjhlqh1wrs5ct8iw0dzk04b 3007513 3007511 2026-04-22T20:38:35Z Yack67 27395 3007513 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}</includeonly> m887s0uefjagfu3nymivio36esc7b70 3007517 3007513 2026-04-22T20:54:33Z Yack67 27395 3007517 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |מוציו"כ={{הור:אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}</includeonly> <noinclude> משמש לכל </noinclude> h1thigizw6ipc4gnuzu78bbxnoqpe39 3007519 3007517 2026-04-22T20:56:40Z Yack67 27395 3007519 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}</includeonly> <noinclude> משמש לכל </noinclude> gqsjlmug03c8wmq1aay9uo6ts54jx8f 3007524 3007519 2026-04-22T21:11:56Z Yack67 27395 3007524 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור שבת=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא (לא תקין), מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. </noinclude> 7azz7qxqhj9q2l44j63chhmfwzv28nj 3007527 3007524 2026-04-22T21:15:16Z Yack67 27395 3007527 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{הור|בחול:}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור שבת=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא (לא תקין), מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. </noinclude> m2cpizd86i2lz38bga11e9m93l8rpoz 3007528 3007527 2026-04-22T21:16:22Z Yack67 27395 3007528 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור|בחול:}}}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור שבת=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. </noinclude> mqq8fsnxyh062e40wijrn45asttlrh4 3007529 3007528 2026-04-22T21:18:06Z Yack67 27395 3007529 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור|בחול:}}}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }}{{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור מוצ"ש=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. </noinclude> heiytndmnqgp0hohcz4e428yd248ilt 3007531 3007529 2026-04-22T21:22:59Z Yack67 27395 3007531 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור|בחול:}}}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור מוצ"ש=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. </noinclude> 2qfh7bln7xceomz4r2zuuzd9oe72sgp 3007532 3007531 2026-04-22T21:25:37Z Yack67 27395 3007532 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור|בחול:}}}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור מוצ"ש=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. </noinclude> a62x2itxy897mz0m8cegh54s15caug9 3007533 3007532 2026-04-22T22:13:45Z Yack67 27395 3007533 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור|בחול:}}}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור מוצ"ש=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. [[קטגוריה:תבניות תפילה]] </noinclude> 7ungu64drgutwub811cbvp7gqap3o62 3007582 3007533 2026-04-23T07:35:53Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[תבנית:קידוש בבית הכנסת אשכנז]] לשם [[תבנית:קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז]] 3007533 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.{{ש}} |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.{{ש}} |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור|בחול:}}}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}{{ש}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור מוצ"ש=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. [[קטגוריה:תבניות תפילה]] </noinclude> 7ungu64drgutwub811cbvp7gqap3o62 3007601 3007582 2026-04-23T09:23:01Z Yack67 27395 3007601 wikitext text/x-wiki <includeonly>סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.{{ש}} {{#בחר:{{{יום|}}} |שבת= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |מוצ"ש= בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |מוציו"ט={{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}}{{סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |מוציו"כ={{הור|אין מברכים על הבשמים, אפילו במוצאי שבת. ואין מברכים אלא על נר ששבת מבעוד יום, ומצרף לו נר אחר ומברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. |בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם}}}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ראש השנה=הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור|בחול:}}}} יוֹם {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|זִכְרוֹן}}}} תְּרוּעָה |פסח=חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ |שבועות=חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ |סוכות=חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ |שמיני עצרת={{הוראה למתפלל|(נוס"ר: הַ)}}שְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה,זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ }} {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}}}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, {{#בחר:{{{ראש השנה|}}}|לא=|וּדְבָרְךָ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.}}{{#בחר:{{{יום|}}}|פסח={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שבועות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|סוכות={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.|שמיני עצרת={{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|וְשַׁבָּת}}}} וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן}}}} בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ {{#בחר:{{{שבת|}}}|לא=|{{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת}}}} וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.}}{{ש}} {{#בחר:{{{מוצ"ש|}}}|לא=|{{רקע אפור}}{{הור|כשחל במוצ"ש:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.{{סוף}}}} {{#בחר:{{{שהחיינו|}}}|לא=|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.}}}}</includeonly> <noinclude> תבנית המשמשת לכל סדרי קידוש והבדלה בלילות בבית הכנסת. פרמטרים: * יום= שבת, מוצ"ש, מוציו"ט, מוציו"כ, פסח, שבועות, ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת. * למוציו"ט אפשר לבחור מוצ"ש=לא. * לראש השנה אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. * לרגלים חייבים גם לבחור ראש השנה=לא. אפשר לבחור שבת=לא, מוצ"ש=לא, שהחיינו=לא. [[קטגוריה:תבניות תפילה]] </noinclude> kxwkyuoo7l4vmyggt4h5cm2fjpejpew 3 1740008 3007520 2026-04-22T20:57:47Z Nahum 68 /* תודה וברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3007520 wikitext text/x-wiki == תודה וברוך הבא == {{בה}} -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:57, 22 באפריל 2026 (IDT) 2srvw2g4u33jp2qlg881oeubhjewqgy 2 1740009 3007521 2026-04-22T20:58:03Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3007521 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 11 1740010 3007522 2026-04-22T21:02:18Z Nahum 68 /* הבדלה בקידוש? */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3007522 wikitext text/x-wiki == הבדלה בקידוש? == [[משתמש:Yack67|Yack67]], מדוע הוספת את נוסח ההבדלה לחול בקידוש? הרי הבדלה זו איננה נאמרת בבית הכנסת ביום שיש בו קידוש... [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:02, 23 באפריל 2026 (IDT) ot7kipjaixsqplp2deotq4y3rva9bug 3007526 3007522 2026-04-22T21:12:57Z Yack67 27395 /* הבדלה בקידוש? */ תגובה 3007526 wikitext text/x-wiki == הבדלה בקידוש? == [[משתמש:Yack67|Yack67]], מדוע הוספת את נוסח ההבדלה לחול בקידוש? הרי הבדלה זו איננה נאמרת בבית הכנסת ביום שיש בו קידוש... [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:02, 23 באפריל 2026 (IDT) :בסוף עשיתי תבנית אחת לקידוש והבדלה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:12, 23 באפריל 2026 (IDT) 12pg4kqd4qr5alvuidnz26iqz5hnvu3 3007576 3007526 2026-04-23T07:24:33Z Nahum 68 /* הבדלה בקידוש? */ תגובה למשתמש Yack67: אם ככה אז צריך לשנות את שם התבנית בהתאם.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3007576 wikitext text/x-wiki == הבדלה בקידוש? == [[משתמש:Yack67|Yack67]], מדוע הוספת את נוסח ההבדלה לחול בקידוש? הרי הבדלה זו איננה נאמרת בבית הכנסת ביום שיש בו קידוש... [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:02, 23 באפריל 2026 (IDT) :בסוף עשיתי תבנית אחת לקידוש והבדלה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:12, 23 באפריל 2026 (IDT) :: אם ככה אז צריך לשנות את שם התבנית בהתאם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:24, 23 באפריל 2026 (IDT) tpu9a4m1xz9d55ni4ockmh3v3gzkim8 3007580 3007576 2026-04-23T07:32:32Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחת תבנית:קידוש בבית הכנסת אשכנז]] לשם [[שיחת תבנית:קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז]] 3007576 wikitext text/x-wiki == הבדלה בקידוש? == [[משתמש:Yack67|Yack67]], מדוע הוספת את נוסח ההבדלה לחול בקידוש? הרי הבדלה זו איננה נאמרת בבית הכנסת ביום שיש בו קידוש... [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 00:02, 23 באפריל 2026 (IDT) :בסוף עשיתי תבנית אחת לקידוש והבדלה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:12, 23 באפריל 2026 (IDT) :: אם ככה אז צריך לשנות את שם התבנית בהתאם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:24, 23 באפריל 2026 (IDT) tpu9a4m1xz9d55ni4ockmh3v3gzkim8 104 1740011 3007530 2026-04-22T21:22:07Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫המתיבתא וחנשיא רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫שפד‬ <קטע התחלה=פרק לב/> וכו׳ עד שמגיע וישב לו במקומו ר׳ מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא והוו כל עמא חמיין ליה וקיימין לון מן קומי כד שמען ההן תניא תני בעון למיעבד ליה כן ונפק ליה כעס אמר לון שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידי..." 3007530 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫המתיבתא וחנשיא רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫שפד‬ <קטע התחלה=פרק לב/> וכו׳ עד שמגיע וישב לו במקומו ר׳ מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא והוו כל עמא חמיין ליה וקיימין לון מן קומי כד שמען ההן תניא תני בעון למיעבד ליה כן ונפק ליה כעס אמר לון שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידין{{שוליים|(מז)}}.״ וכל הדברים ילכו יחדיו וישלימו זה לזה, כי כל מעשיהם בימים ההם מימי שלפי השמד ואילך הי' צעד אחר צעד, עד אשר לסוף הכל הרשו להם להקים גם את דבר הנשיאות. אשר על זה באמת הקפידו הרומיים גם אז וככל אשר יבואר כל זה לפנינו. וראוי לנו להשלים בזה את כל דברי ר׳ יוחנן שם בהוריות מהמעשה הזאת. אשר משם נראה ונכיר את הנהגתם הנפלאה של חכמי התורה בימים הגדולים ההם. שם בא ״ההוא יומא לא הוו ר׳ מאיר ור׳ נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מלתא אמרי מאי האי אמרי להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל אמר ליה ר' מאיר ור׳ נתן אנא חכם ואת אב בית דין נתקין מלתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצין דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ד' מי שיכול להשמיע כל תהלתו נעבריה והוי אנא אב בית דין ואת נשיא שמעינהו ר׳ יעקב בר קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזיל יתיב אחורי עליתיה דרשב"ג פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דילמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר בתר דאוקים אמר להו אי לא גמירנא כסיפיתנן '''פקיד ואפקינהו''' '''מבי מדרשא''' הוו כתבי קושייתא ושדו התם דהוה מיפריק מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו אמר להו ר' יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להן רבן שמעון בן גמליאל ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לר' מאיר אחרים ולר׳ נתן יש אומרים אחוו להו בחלמא זילו פייסוהו ר' נתן אזל ר' מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל ר׳ נתן אמר ליה רשב"ג נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב בית דין שוינך נמי נשיא.״ ונפלא הדבר לראות כי בעלבון גדול ונפלא כזה כי על דברים אשר דברו רק בינם לבין עצמן ״פקיד ואפקינהו מבי מדרשא״ לא עשו שוס מחלוקת לא בין העם ולא בין חכמי הוועד. ויהיו כל מעשיהם ננד זה ״הוו כתבי קושייתא ושדו התם דד‪.‬וד‪ .‬מיפריק‬ ‫מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו‪.‬״‬ ---------------------------- ‫הערה )מ״ן( כבר הערנו פעמים רבות כי בין הירושלמי והבבלי אין דנין על מה שיחסו‬ ‫בזה ונמצא בזה לאמר שיש כאן מחלוקת‪.‬‬ ‫כי אם ־ להיפך שדבריהם משלימים זה לזה ואת אשר יחסר בזה יובן ויושלם על ידי הכירו‪.‬‬ ‫וכן הוא גם במקום הזה כי לולא דברי הבבלי לא היינו יכולים להבין כלל דברי הירושלמי‪,‬‬ ‫כי לא נמצא עלם אפי׳ זאת כי ר' מאיר חכם‪ ,‬ובלא זה אין לזה שובן כלל‪.‬‬ ‫ומפודש בדברי הברייתא בהתקנה גם בנוגע להאב בית דין ואין שם זכר מר׳ נתן‪.‬‬ ‫ומפורש שמזה הברייתא בא הדבר ויחסר לגמרי שבימי רשב״ג נישנית‪ ,‬ויחסר לגמרי ספני‬ ‫שה נישנית ורק מתוך דברי הבבלי עלינו להשלים בל זה‪.‬‬<noinclude></noinclude> tsuctnxdpkusi989n1r37g126kguqce 3007556 3007530 2026-04-23T04:51:08Z יעקב 15222 3007556 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫המתיבתא וחנשיא רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫שפד‬ <קטע התחלה=פרק לב/> וכו׳ עד שמגיע וישב לו במקומו ר׳ מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא והוו כל עמא חמיין ליה וקיימין לון מן קומי כד שמען ההן תניא תני בעון למיעבד ליה כן ונפק ליה כעס אמר לון שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידין{{שוליים|(מז)}}.״ וכל הדברים ילכו יחדיו וישלימו זה לזה, כי כל מעשיהם בימים ההם מימי שלפי השמד ואילך הי' צעד אחר צעד, עד אשר לסוף הכל הרשו להם להקים גם את דבר הנשיאות. אשר על זה באמת הקפידו הרומיים גם אז וככל אשר יבואר כל זה לפנינו. וראוי לנו להשלים בזה את כל דברי ר׳ יוחנן שם בהוריות מהמעשה הזאת. אשר משם נראה ונכיר את הנהגתם הנפלאה של חכמי התורה בימים הגדולים ההם. שם בא ״ההוא יומא לא הוו ר׳ מאיר ור׳ נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מלתא אמרי מאי האי אמרי להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל אמר ליה ר' מאיר ור׳ נתן אנא חכם ואת אב בית דין נתקין מלתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצין דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ד' מי שיכול להשמיע כל תהלתו נעבריה והוי אנא אב בית דין ואת נשיא שמעינהו ר׳ יעקב בר קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזיל יתיב אחורי עליתיה דרשב"ג פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דילמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר בתר דאוקים אמר להו אי לא גמירנא כסיפיתנן '''פקיד ואפקינהו''' '''מבי מדרשא''' הוו כתבי קושייתא ושדו התם דהוה מיפריק מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו אמר להו ר' יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להן רבן שמעון בן גמליאל ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לר' מאיר אחרים ולר׳ נתן יש אומרים אחוו להו בחלמא זילו פייסוהו ר' נתן אזל ר' מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל ר׳ נתן אמר ליה רשב"ג נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב בית דין שוינך נמי נשיא.״ ונפלא הדבר לראות כי בעלבון גדול ונפלא כזה כי על דברים אשר דברו רק בינם לבין עצמן ״פקיד ואפקינהו מבי מדרשא״ לא עשו שוס מחלוקת לא בין העם ולא בין חכמי הוועד. ויהיו כל מעשיהם נגד זה ״הוו כתבי קושייתא ושדו התם דד‪.‬וד‪ .‬מיפריק‬ ‫מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו‪.‬״‬ ---------------------------- ‫הערה )מ״ן( כבר הערנו פעמים רבות כי בין הירושלמי והבבלי אין דנין על מה שיחסו‬ ‫בזה ונמצא בזה לאמר שיש כאן מחלוקת‪.‬‬ ‫כי אם ־ להיפך שדבריהם משלימים זה לזה ואת אשר יחסר בזה יובן ויושלם על ידי הכירו‪.‬‬ ‫וכן הוא גם במקום הזה כי לולא דברי הבבלי לא היינו יכולים להבין כלל דברי הירושלמי‪,‬‬ ‫כי לא נמצא עלם אפי׳ זאת כי ר' מאיר חכם‪ ,‬ובלא זה אין לזה שובן כלל‪.‬‬ ‫ומפודש בדברי הברייתא בהתקנה גם בנוגע להאב בית דין ואין שם זכר מר׳ נתן‪.‬‬ ‫ומפורש שמזה הברייתא בא הדבר ויחסר לגמרי שבימי רשב״ג נישנית‪ ,‬ויחסר לגמרי ספני‬ ‫שה נישנית ורק מתוך דברי הבבלי עלינו להשלים בל זה‪.‬‬<noinclude></noinclude> 1bt03xzslity35vzrp2wof9vg90a0sw 3007557 3007556 2026-04-23T04:51:58Z יעקב 15222 3007557 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫המתיבתא והנשיא רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫שפד‬ <קטע התחלה=פרק לב/> וכו׳ עד שמגיע וישב לו במקומו ר׳ מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא והוו כל עמא חמיין ליה וקיימין לון מן קומי כד שמען ההן תניא תני בעון למיעבד ליה כן ונפק ליה כעס אמר לון שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידין{{שוליים|(מז)}}.״ וכל הדברים ילכו יחדיו וישלימו זה לזה, כי כל מעשיהם בימים ההם מימי שלפי השמד ואילך הי' צעד אחר צעד, עד אשר לסוף הכל הרשו להם להקים גם את דבר הנשיאות. אשר על זה באמת הקפידו הרומיים גם אז וככל אשר יבואר כל זה לפנינו. וראוי לנו להשלים בזה את כל דברי ר׳ יוחנן שם בהוריות מהמעשה הזאת. אשר משם נראה ונכיר את הנהגתם הנפלאה של חכמי התורה בימים הגדולים ההם. שם בא ״ההוא יומא לא הוו ר׳ מאיר ור׳ נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מלתא אמרי מאי האי אמרי להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל אמר ליה ר' מאיר ור׳ נתן אנא חכם ואת אב בית דין נתקין מלתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצין דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ד' מי שיכול להשמיע כל תהלתו נעבריה והוי אנא אב בית דין ואת נשיא שמעינהו ר׳ יעקב בר קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזיל יתיב אחורי עליתיה דרשב"ג פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דילמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר בתר דאוקים אמר להו אי לא גמירנא כסיפיתנן '''פקיד ואפקינהו''' '''מבי מדרשא''' הוו כתבי קושייתא ושדו התם דהוה מיפריק מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו אמר להו ר' יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להן רבן שמעון בן גמליאל ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לר' מאיר אחרים ולר׳ נתן יש אומרים אחוו להו בחלמא זילו פייסוהו ר' נתן אזל ר' מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל ר׳ נתן אמר ליה רשב"ג נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב בית דין שוינך נמי נשיא.״ ונפלא הדבר לראות כי בעלבון גדול ונפלא כזה כי על דברים אשר דברו רק בינם לבין עצמן ״פקיד ואפקינהו מבי מדרשא״ לא עשו שוס מחלוקת לא בין העם ולא בין חכמי הוועד. ויהיו כל מעשיהם נגד זה ״הוו כתבי קושייתא ושדו התם דד‪.‬וד‪ .‬מיפריק‬ ‫מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו‪.‬״‬ ---------------------------- ‫הערה )מ״ן( כבר הערנו פעמים רבות כי בין הירושלמי והבבלי אין דנין על מה שיחסו‬ ‫בזה ונמצא בזה לאמר שיש כאן מחלוקת‪.‬‬ ‫כי אם ־ להיפך שדבריהם משלימים זה לזה ואת אשר יחסר בזה יובן ויושלם על ידי הכירו‪.‬‬ ‫וכן הוא גם במקום הזה כי לולא דברי הבבלי לא היינו יכולים להבין כלל דברי הירושלמי‪,‬‬ ‫כי לא נמצא עלם אפי׳ זאת כי ר' מאיר חכם‪ ,‬ובלא זה אין לזה שובן כלל‪.‬‬ ‫ומפודש בדברי הברייתא בהתקנה גם בנוגע להאב בית דין ואין שם זכר מר׳ נתן‪.‬‬ ‫ומפורש שמזה הברייתא בא הדבר ויחסר לגמרי שבימי רשב״ג נישנית‪ ,‬ויחסר לגמרי ספני‬ ‫שה נישנית ורק מתוך דברי הבבלי עלינו להשלים בל זה‪.‬‬<noinclude></noinclude> 6td5u638bo4jekuor3tke17eoqm8l1z 3007560 3007557 2026-04-23T06:36:20Z יעקב 15222 3007560 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫המתיבתא והנשיא רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫שפד‬ <קטע התחלה=פרק לב/> וכו׳ עד שמגיע וישב לו במקומו ר׳ מאיר הוה יליף סלק לבית וועדא והוו כל עמא חמיין ליה וקיימין לון מן קומי כד שמען ההן תניא תני בעון למיעבד ליה כן ונפק ליה כעס אמר לון שמעתי שמעלין בקדש ולא מורידין{{שוליים|(מז)}}.״ וכל הדברים ילכו יחדיו וישלימו זה לזה, כי כל מעשיהם בימים ההם מימי שלפי השמד ואילך הי' צעד אחר צעד, עד אשר לסוף הכל הרשו להם להקים גם את דבר הנשיאות. אשר על זה באמת הקפידו הרומיים גם אז וככל אשר יבואר כל זה לפנינו. וראוי לנו להשלים בזה את כל דברי ר׳ יוחנן שם בהוריות מהמעשה הזאת. אשר משם נראה ונכיר את הנהגתם הנפלאה של חכמי התורה בימים הגדולים ההם. שם בא ״ההוא יומא לא הוו ר׳ מאיר ור׳ נתן התם למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו כדרגילא מלתא אמרי מאי האי אמרי להו הכי תקין רבן שמעון בן גמליאל אמר ליה ר' מאיר ור׳ נתן אנא חכם ואת אב בית דין נתקין מלתא כי לדידן מאי נעביד ליה נימא ליה גלי עוקצין דלית ליה וכיון דלא גמר נימא ליה מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ד' מי שיכול להשמיע כל תהלתו נעבריה והוי אנא אב בית דין ואת נשיא שמעינהו ר׳ יעקב בר קרשי אמר דלמא חס ושלום אתיא מלתא לידי כיסופא אזיל יתיב אחורי עליתיה דרשב"ג פשט גרס ותנא גרס ותנא אמר מאי דקמא דילמא חס ושלום איכא בי מדרשא מידי יהב דעתיה וגרסה למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין פתח ואמר בתר דאוקים אמר להו אי לא גמירנא כסיפיתנן '''פקיד ואפקינהו''' '''מבי מדרשא''' הוו כתבי קושייתא ושדו התם דהוה מיפריק מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו אמר להו ר' יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים אמר להן רבן שמעון בן גמליאל ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו דלא נימרו שמעתא משמייהו אסיקו לר' מאיר אחרים ולר׳ נתן יש אומרים אחוו להו בחלמא זילו פייסוהו ר' נתן אזל ר' מאיר לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל ר׳ נתן אמר ליה רשב"ג נהי דאהני לך קמרא דאבוך למהוי אב בית דין שוינך נמי נשיא.״ ונפלא הדבר לראות כי בעלבון גדול ונפלא כזה כי על דברים אשר דברו רק בינם לבין עצמן ״פקיד ואפקינהו מבי מדרשא״ לא עשו שום מחלוקת לא בין העם ולא בין חכמי הוועד. ויהיו כל מעשיהם נגד זה ״הוו כתבי קושייתא ושדו התם דהוה מיפריק מיפריק דלא הוו מיפריק כתבי פירוקי ושדו.״ <קטע סוף=פרק לב/> ---------------------------- <קטע התחלה=הערות לב/> {{שולייםלמטה|(מז)}} כבר הערנו פעמים רבות כי בין הירושלמי והבבלי אין דנין על מה שיחסו בזה ונמצא בזה לאמר שיש כאן מחלוקת. כי אם להיפך שדבריהם משלימים זה לזה ואת אשר יחסר בזה יובן ויושלם על ידי חבירו. וכן הוא גם במקום הזה כי לולא דברי הבבלי לא היינו יכולים להבין כלל דברי הירושלמי, כי לא נמצא שם אפי׳ זאת כי ר' מאיר חכם, ובלא זה אין לזה מובן כלל. ומפודש בדברי הברייתא בהתקנה גם בנוגע להאב בית דין ואין שם זכר מר׳ נתן. ומפורש שמזה הברייתא בא הדבר ויחסר לגמרי שבימי רשב״ג נישנית, ויחסר לגמרי מפני מה נישנית ורק מתוך דברי הבבלי עלינו להשלים כל זה. <קטע סוף=הערות לב/><noinclude></noinclude> js9jfrlxhyh1q5cs5lo6962jf2mjss5 104 1740012 3007561 2026-04-23T06:40:46Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪768‬‬ ‫המתיבתא והנשיא רבן שמעון בן גמליאל <קטע התחלה=פרק לב/> ור׳ מאיר הי׳ כבודו גדול מאד אצל כל חכמי המתיבתא, וגם על שניהם יחד אמר ר׳ יוסי ״תורה מבחוץ ואנו מבפנים" וב[[עירובין יג א|עירובין ד׳ י״ג]] ״אמר ר׳ אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שא..." 3007561 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪768‬‬ ‫המתיבתא והנשיא רבן שמעון בן גמליאל <קטע התחלה=פרק לב/> ור׳ מאיר הי׳ כבודו גדול מאד אצל כל חכמי המתיבתא, וגם על שניהם יחד אמר ר׳ יוסי ״תורה מבחוץ ואנו מבפנים" וב[[עירובין יג א|עירובין ד׳ י״ג]] ״אמר ר׳ אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שאין בדורו של ר׳ מאיר כמותו". וכמעט כל ראשי הדור אמרו שמעתות מפיו, ונמצא כן גם לרבן שמעון בן גמליאל עצמו, וגם לזקן מדור העבר ר׳ אלעזר ור׳ צדוק. ור׳ נתן גם לבד תורתו הי׳ גם בן ראש הגולה בבבל, ראש כל ישראל בבבל. ובכל זה לא תבעו עלבונם, ולא עשו מחלוקת על זה בין העם. כל מעשיהם הי׳ רק להראות בבית המדרש כי רבים צריכים להם ויתעוררו להשיב שבותם, כמו שהי׳ הדבר באמת אשר התעורר מזה ר׳ יוסי ואמר ״תורה מבחוץ, ואנו מבפנים" עד שר׳ שמעון ב״ג גם הוא הסכים ״ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו". וראוי לנו להעיר על דבריהם מתחילה ״נימא ליה גלי עוקצין דלית ליה וכו׳‬ ‫למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין‪".‬‬ ‫שאין הכונה שיאמרו שילמוד עוקצין בהמתיבתא לפני כל חכמי המתיבתא‬ ‫והתלמודים שהרי זה הוא לנמרי דבר שאי אפשר‪.‬‬ ‫שאם עמדו אז בסדר משנתם במם׳ שבת או כתובות או זבחים‪ ,‬איך יאמרו‬ ‫לו למחר לעזוב פתאום את הענינים אשר כל המתיבתא עוסקת בהם ולעסוק‬ ‫‪,‬‬ ‫בעוקצין‪.‬‬ ‫והלא זה ודאי שלא עמדו בסדר משנתם ללמוד עוקצין‪ ,‬שאז הלא ידע‬ ‫מזה רשב־נ כמוהם‪ ,‬והי׳ צ*יך ^להכין עצמו י לזה נם בלעדם‪.‬‬ ‫והרי כאשר אך הךניש דאיכא מידי בבי מדרשא בנונע למס׳ עוקצין ״יהיב‬ ‫׳‬ ‫‘ י‬ ‫‪I,‬‬ ‫‪,‬דעתיה ונרסה"‪.‬‬ ‫והדבר מבואר כי ‘זה ודאי אשר בסדרי המתיבתא‪.‬עמדו בענינים אחרים אז‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ולא במם׳ ןנוקצין‪ . .‬י‬ ‫ועל כן הלא אין דרך כלל לאמר כי ״למחר אמיו ליה ניתי מר וניתני‬ ‫■‬ ‫‪.‬‬ ‫בעוקצין" הכונה במתיבתא‪ .‬י‬ ‫אבל הכונה פשוטה כי דבריהם ה?׳ כי יאמרו לו כי ילמדו יחד מס׳ עוקצין‬ ‫הם לברם‪.‬‬ ‫‪ .‬וביארנו דבר פשוט כזה‪ ,‬לפ* שנם■ לבד ענינו לעצמו לדעת כי נם הכסופא‬ ‫ההיא אשר רצו בה לא הי׳ בתוך ה־ב'ם י ובלימוד ‪.‬המתיבתא כולה‪ ,‬כי אם בינם‬ ‫לבין עצמם‪ ,‬הנה נם ■לבד זה ’ כבר נתבאר לנו בדברינו בימי יבנה פרק כיז כי‬ ‫המציע את המשנה במתיבתא לא הי׳ כלל הנשיא כי אם האב בית דין‪.‬‬ ‫ורק סימי רבי נשתנה• הדבר כי הוא עצמו הי׳ נם הנשיא ריש המתיבתא‬ ‫ונם‪ ,‬המציע את המשנה שם‪ ,‬ועל בן באמת לא הי׳ בימיו אב בית דין‪ ,‬כי לא‬ ‫הי׳ אז דבר לזה בהמתיבתא‪ ,‬ואך י מאז י ואילך נתבטל דבר האב בית דין‬ ‫אצל הנשיא‪.‬‬ <קטע סוף=פרק לב/><noinclude></noinclude> lyh2uxncyx4b9yocjmknoae5d3jhger 3007565 3007561 2026-04-23T06:56:18Z יעקב 15222 3007565 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪768‬‬ ‫המתיבתא והנשיא רבן שמעון בן גמליאל <קטע התחלה=פרק לב/> ור׳ מאיר הי׳ כבודו גדול מאד אצל כל חכמי המתיבתא, וגם על שניהם יחד אמר ר׳ יוסי ״תורה מבחוץ ואנו מבפנים" וב[[עירובין יג א|עירובין ד׳ י״ג]] ״אמר ר׳ אחא בר חנינא גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שאין בדורו של ר׳ מאיר כמותו". וכמעט כל ראשי הדור אמרו שמעתות מפיו, ונמצא כן גם לרבן שמעון בן גמליאל עצמו, וגם לזקן מדור העבר ר׳ אלעזר ור׳ צדוק. ור׳ נתן גם לבד תורתו הי׳ גם בן ראש הגולה בבבל, ראש כל ישראל בבבל. ובכל זה לא תבעו עלבונם, ולא עשו מחלוקת על זה בין העם. כל מעשיהם הי׳ רק להראות בבית המדרש כי רבים צריכים להם ויתעוררו להשיב שבותם, כמו שהי׳ הדבר באמת אשר התעורר מזה ר׳ יוסי ואמר ״תורה מבחוץ, ואנו מבפנים" עד שר׳ שמעון ב״ג גם הוא הסכים ״ניעיילינהו מיהו ניקנסינהו". וראוי לנו להעיר על דבריהם מתחילה ״נימא ליה גלי עוקצין דלית ליה וכו׳‬ ‫למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין." שאין הכונה שיאמרו שילמוד עוקצין בהמתיבתא לפני כל חכמי המתיבתא והתלמודים שהרי זה הוא לגמרי דבר שאי אפשר. שאם עמדו אז בסדר משנתם במס׳ שבת או כתובות או זבחים, איך יאמרו לו למחר לעזוב פתאום את הענינים אשר כל המתיבתא עוסקת בהם ולעסוק בעוקצין. והלא זה ודאי שלא עמדו בסדר משנתם ללמוד עוקצין, שאז הלא ידע מזה רשב"ג כמוהם, והי׳ צריך להכין עצמו לזה גם בלעדם. והרי כאשר אך הרגיש דאיכא מידי בבי מדרשא בנונע למס׳ עוקצין ״יהיב דעתיה וגרסה". והדבר מבואר כי זה ודאי אשר בסדרי המתיבתא עמדו בענינים אחרים אז, ולא במס׳ עוקצין. ועל כן הלא אין דרך כלל לאמר כי ״למחר אמרו ליה ניתי מר וניתני בעוקצין" הכונה במתיבתא. אבל הכונה פשוטה כי דבריהם הי׳ כי יאמרו לו כי ילמדו יחד מס׳ עוקצין הם לבדם. וביארנו דבר פשוט כזה, לפי שגם לבד ענינו לעצמו לדעת כי גם הכסופא ההיא אשר רצו בה לא הי׳ בתוך הרבים ובלימוד המתיבתא כולה, כי אם בינם לבין עצמם, הנה גם לבד זה כבר נתבאר לנו בדברינו בימי יבנה פרק כ"ז כי המציע את המשנה במתיבתא לא הי׳ כלל הנשיא כי אם האב בית דין. ורק בימי רבי נשתנה הדבר כי הוא עצמו הי׳ גם הנשיא ריש המתיבתא וגם המציע את המשנה שם, ועל כן באמת לא הי׳ בימיו אב בית דין, כי לא הי׳ אז דבר לזה בהמתיבתא, ואך מאז ואילך נתבטל דבר האב בית דין אצל הנשיא. <קטע סוף=פרק לב/><noinclude></noinclude> 7vb400x83pagd45ya7gfjlm8objq6hj 104 1740013 3007566 2026-04-23T06:57:17Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "שסה הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה פרק ל״ג. הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה. <קטע התחלה=פרק לג/> הידיעות הכוללות אשר קבלו יצזרי רושא בארץ ישראל הביאו כי התהילו‬ ‫הרומיים להבין ולדעת היכן טמון הכח הכללי בישראל‪.‬‬ ‫מימי אדריאנום אשר על םי גזרותיו החלו להש..." 3007566 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>שסה הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה פרק ל״ג. הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה. <קטע התחלה=פרק לג/> הידיעות הכוללות אשר קבלו יצזרי רושא בארץ ישראל הביאו כי התהילו‬ ‫הרומיים להבין ולדעת היכן טמון הכח הכללי בישראל‪.‬‬ ‫מימי אדריאנום אשר על םי גזרותיו החלו להשתמש במארבים מאלה‬ ‫׳בישראל א'שר הקדיחו תבשילם ברבים כמו אלישע בן אבויד‪ .‬והסרדיוט מתלמידי‬ ‫ר׳ יהושע )עי׳ דביינו בפרק ח׳ עמוד ‪ ,(666‬החלו להבין ולדעת את סוד אהדותם‬ ‫של ישראל שאין כהר‪ .‬גדול בהנשיאות לבד‪ ,‬כי אם במה שהנשיא הנהו יחד ■עם‬ ‫‪,‬‬ ‫זה גם ראש המתיבתא היחידה הכוללת‪,‬‬ ‫החלו להבין ולדעת‪ ,‬כי הנשיא‪ ,‬גדול כהו רק מפני שהנהו עומד בראש בל‬ ‫הכמי הדור‪ ,‬בראש הסנהדרין הכללית של כל ישראל‪ ,‬אשר לאורם ילכו כל קהל‬ ‫הגולה‪ ,‬כל האומה כולה בכל מקום שהם בארץ ובחרן לארץ‪.‬‬ ‫ועל כן לא ארבו ימי היות רבן שמעון בן גמליאל ראש המתיבתא ואחרי‬ ‫יזמן קצר נתבטל הדבר‪.‬‬ ‫ובפעם הזאת לא הי׳ הדבר כמו בימי רבן גמליאל‪ ,‬ולא רדפו לא את‬ ‫■‬ ‫‪,‬הנשיאות לעצמה‪ ,‬ולא את המתיבתא לעיצמה‪ ,‬כי אם מתוך ידיעה שלמה של אלה‬ ‫מישראל אשר התמכרו להם לא נתנו לאהד את דבר המתיבתא הכללית עם הנשיאות‪.‬‬ ‫ועל כן אחרי'זמן נתבטל דבר היות רבן שמעון בן‪,‬גמליאל לריש המתיבתא‪.‬‬ ‫אבל ד׳ השומר ארחות עמו ארהות ישראל הביא להם תשועה ממקום אהר‬ ‫’‬ ‫כי תתנהג דבר המתיבתא בימים ההם אשר הי׳ הדור האחרון להתנאים )עי׳ ח׳ב‬ ‫‪■ ,‬‬ ‫פי ק כ־ב( וימי סלף סידור המשנה‪ ,‬וההכנה לחתימתה‪.‬‬ ‫והן הדברים אשר באו במם׳ שבתיד׳ ליג אשד בדבדי ימיוו לא הושם‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫עליהם לב כל עיקר‪ ,‬ושם‪ .‬נאמר ‪:‬‬ ‫״ואמאי קרו ליה )בברייתא לר׳ יהודה( ראש המדברים בכל מקום דיתבי‬ ‫ר׳ יהודה' ור׳ יוסי ור׳ שמעון ויתיב יהודה בן נרים גבייהו פתח ר׳ יהורה ואמר‬ ‫כמה נאים‪,‬מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים' תקנו מרחצאות ר׳ יופי‬ ‫שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי אמר כל מה ‪:‬שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן‬ ‫תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרה'‪:‬יאות לעדן בהן עצמן גש־ים ליטול מהן‬ ‫מכס' הלך ‪.‬יהודה בן גרים וסים־ דבריהם ונשמעו למלכות )על ירי דלטורי ישראל(‬ ‫אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק'ינלה לציפורי ש מ ע ו ן שגי‪.‬נ ה י ה רג‪ .‬״‬ ‫י י ורביגו הגדול רש״י דל כתב שם'״יתעלה להיות ראש המדברים"‪ .‬י‬ ‫‪ ,‬ובודאי שכדברי רביגו כן הדבר■ שהרי הן דבירי‪,‬ד‪.‬גמ׳' ״ואמאי קרו ליה ראש‬ ‫■‬ ‫י‬ ‫המדברים וכו׳ דיתבי וכוי׳"‪.‬‬ ‫'‪,‬ובדברי ימיגו אשר לא גהקיו‪ ,‬לא יעמדו על הדברים האלה לא לדעתם‬ ‫■‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬ולא להכינם‪.‬‬ ‫אכל הלא הדברים ‪,‬כמו שהם יפלאו מאד שאיזה ענ;ן יש לזה שעל פי‬ ‫או אם ישבו‬ ‫אם ׳•ישבו'איזה אנשים יחדיו‬ ‫המלכות ■הי׳!ר׳ «יהודה לראייגז המדברים‬ ‫באקראי שנים שלשה חכמים‪.‬‬ ‫כי מיי ישים לב לדברים כאלה‪ ,‬ומה ‪,‬ענין לפקודת המלבות על זה‪.‬‬ ‫דוירוח ד‪,‬ת‪.-‬־‪:•':‬ים‬ ‫י‬ ‫‪49‬‬<noinclude></noinclude> p97ftusw2e6gsz0q5y8oz4ugcmr9y8o 3007584 3007566 2026-04-23T07:36:45Z יעקב 15222 3007584 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>שסה הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה פרק ל״ג. הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה. <קטע התחלה=פרק לג/> הידיעות הכוללות אשר קבלו שרי רומא בארץ ישראל הביאו כי התחילו הרומיים להבין ולדעת היכן טמון הכח הכללי בישראל. מימי אדריאנוס אשר על פי גזרותיו החלו להשתמש במארבים מאלה בישראל אשר הקדיחו תבשילם ברבים כמו אלישע בן אבויה והסרדיוט מתלמידי ר׳ יהושע (עי׳ דברינו בפרק ח׳ עמוד ‪666‬), החלו להבין ולדעת את סוד אחדותם של ישראל שאין כחה גדול בהנשיאות לבד, כי אם במה שהנשיא הנהו יחד עם זה גם ראש המתיבתא היחידה הכוללת, החלו להבין ולדעת, כי הנשיא גדול כחו רק מפני שהנהו עומד בראש כל חכמי הדור, בראש הסנהדרין הכללית של כל ישראל, אשר לאורם ילכו כל קהל הגולה, כל האומה כולה בכל מקום שהם בארץ ובחוץ לארץ. ועל כן לא ארכו ימי היות רבן שמעון בן גמליאל ראש המתיבתא ואחרי זמן קצר נתבטל הדבר. ובפעם הזאת לא הי׳ הדבר כמו בימי רבן גמליאל, ולא רדפו לא את הנשיאות לעצמה, ולא את המתיבתא לעצמה, כי אם מתוך ידיעה שלמה של אלה מישראל אשר התמכרו להם לא נתנו לאחר את דבר המתיבתא הכללית עם הנשיאות. ועל כן אחרי זמן נתבטל דבר היות רבן שמעון בן גמליאל לריש המתיבתא. אבל ד׳ השומר ארחות עמו ארחות ישראל הביא להם תשועה ממקום אחר כי תתנהג דבר המתיבתא בימים ההם אשר הי׳ הדור האחרון להתנאים (עי׳ ח"ב פרק כ"ב) וימי סוף סידור המשנה, וההכנה לחתימתה. והן הדברים אשר באו במס׳ [[שבת לג א|שבת ד׳ ל"ג]] אשר בדברי ימינו לא הושם עליהם לב כל עיקר, ושם נאמר: ״ואמאי קרו ליה (בברייתא לר׳ יהודה) ראש המדברים בכל מקום דיהבי ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר׳ יהורה ואמר כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר׳ יוסי שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי אמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות (על ידי דלטורי ישראל) אמרו יהודה שעלה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי '''שמעון שגינה יהרג'''.״ ורביגו הגדול רש״י ז"ל כתב שם "יתעלה להיות ראש המדברים". ובודאי שכדברי רביגו כן הדבר■ שהרי הן דבירי‪,‬ד‪.‬גמ׳' ״ואמאי קרו ליה ראש‬ ‫■‬ ‫י‬ ‫המדברים וכו׳ דיתבי וכוי׳"‪.‬‬ ‫'‪,‬ובדברי ימיגו אשר לא גהקיו‪ ,‬לא יעמדו על הדברים האלה לא לדעתם‬ ולא להכינם‪.‬‬ ‫ אבל הלא הדברים כמו שהם יפלאו מאד שאיזה ענין יש לזה שעל פי המלכות הי׳ ר׳ יהודה לראש המדברים אם ישבו‬ איזה אנשים יחדיו או אם ישבו באקראי שנים שלשה חכמים. כי מי ישים לב לדברים כאלה, ומה ענין לפקודת המלכות על זה.<noinclude></noinclude> 5lza5hsslfdu5z10yvvma9e4l3gjl2r 3007593 3007584 2026-04-23T08:17:29Z יעקב 15222 3007593 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>שסה הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה פרק ל״ג. הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה. <קטע התחלה=פרק לג/> הידיעות הכוללות אשר קבלו שרי רומא בארץ ישראל הביאו כי התחילו הרומיים להבין ולדעת היכן טמון הכח הכללי בישראל. מימי אדריאנוס אשר על פי גזרותיו החלו להשתמש במארבים מאלה בישראל אשר הקדיחו תבשילם ברבים כמו אלישע בן אבויה והסרדיוט מתלמידי ר׳ יהושע (עי׳ דברינו בפרק ח׳ עמוד ‪666‬), החלו להבין ולדעת את סוד אחדותם של ישראל שאין כחה גדול בהנשיאות לבד, כי אם במה שהנשיא הנהו יחד עם זה גם ראש המתיבתא היחידה הכוללת, החלו להבין ולדעת, כי הנשיא גדול כחו רק מפני שהנהו עומד בראש כל חכמי הדור, בראש הסנהדרין הכללית של כל ישראל, אשר לאורם ילכו כל קהל הגולה, כל האומה כולה בכל מקום שהם בארץ ובחוץ לארץ. ועל כן לא ארכו ימי היות רבן שמעון בן גמליאל ראש המתיבתא ואחרי זמן קצר נתבטל הדבר. ובפעם הזאת לא הי׳ הדבר כמו בימי רבן גמליאל, ולא רדפו לא את הנשיאות לעצמה, ולא את המתיבתא לעצמה, כי אם מתוך ידיעה שלמה של אלה מישראל אשר התמכרו להם לא נתנו לאחר את דבר המתיבתא הכללית עם הנשיאות. ועל כן אחרי זמן נתבטל דבר היות רבן שמעון בן גמליאל לריש המתיבתא. אבל ד׳ השומר ארחות עמו ארחות ישראל הביא להם תשועה ממקום אחר כי תתנהג דבר המתיבתא בימים ההם אשר הי׳ הדור האחרון להתנאים (עי׳ ח"ב פרק כ"ב) וימי סוף סידור המשנה, וההכנה לחתימתה. והן הדברים אשר באו במס׳ [[שבת לג א|שבת ד׳ ל"ג]] אשר בדברי ימינו לא הושם עליהם לב כל עיקר, ושם נאמר: ״ואמאי קרו ליה (בברייתא לר׳ יהודה) ראש המדברים בכל מקום דיהבי ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר׳ יהורה ואמר כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר׳ יוסי שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי אמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות (על ידי דלטורי ישראל) אמרו יהודה שעלה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי '''שמעון שגינה יהרג'''.״ ורבינו הגדול רש״י ז"ל כתב שם "יתעלה להיות ראש המדברים". ובודאי שכדברי רבינו כן הדבר שהרי הן דברי הגמ׳ ״ואמאי קרו ליה ראש המדברים וכו׳ דיתבי וכו׳". ובדברי ימינו אשר לא נחקרו, לא עמדו על הדברים האלה לא לדעתם לא להבינם. אבל הלא הדברים כמו שהם יפלאו מאד שאיזה ענין יש לזה שעל פי המלכות הי׳ ר׳ יהודה לראש המדברים אם ישבו‬ איזה אנשים יחדיו או אם ישבו באקראי שנים שלשה חכמים. כי מי ישים לב לדברים כאלה, ומה ענין לפקודת המלכות על זה. <קטע סוף=פרק לג/><noinclude></noinclude> 3opoz3ky26d27rl65zi9cnfk6wd8dsg 3007594 3007593 2026-04-23T08:18:33Z יעקב 15222 3007594 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>שסה הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה פרק ל״ג. הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה. <קטע התחלה=פרק לג/> הידיעות הכוללות אשר קבלו שרי רומא בארץ ישראל הביאו כי התחילו הרומיים להבין ולדעת היכן טמון הכח הכללי בישראל. מימי אדריאנוס אשר על פי גזרותיו החלו להשתמש במארבים מאלה בישראל אשר הקדיחו תבשילם ברבים כמו אלישע בן אבויה והסרדיוט מתלמידי ר׳ יהושע (עי׳ דברינו בפרק ח׳ עמוד ‪666‬), החלו להבין ולדעת את סוד אחדותם של ישראל שאין כחה גדול בהנשיאות לבד, כי אם במה שהנשיא הנהו יחד עם זה גם ראש המתיבתא היחידה הכוללת, החלו להבין ולדעת, כי הנשיא גדול כחו רק מפני שהנהו עומד בראש כל חכמי הדור, בראש הסנהדרין הכללית של כל ישראל, אשר לאורם ילכו כל קהל הגולה, כל האומה כולה בכל מקום שהם בארץ ובחוץ לארץ. ועל כן לא ארכו ימי היות רבן שמעון בן גמליאל ראש המתיבתא ואחרי זמן קצר נתבטל הדבר. ובפעם הזאת לא הי׳ הדבר כמו בימי רבן גמליאל, ולא רדפו לא את הנשיאות לעצמה, ולא את המתיבתא לעצמה, כי אם מתוך ידיעה שלמה של אלה מישראל אשר התמכרו להם לא נתנו לאחר את דבר המתיבתא הכללית עם הנשיאות. ועל כן אחרי זמן נתבטל דבר היות רבן שמעון בן גמליאל לריש המתיבתא. אבל ד׳ השומר ארחות עמו ארחות ישראל הביא להם תשועה ממקום אחר כי תתנהג דבר המתיבתא בימים ההם אשר הי׳ הדור האחרון להתנאים (עי׳ ח"ב פרק כ"ב) וימי סוף סידור המשנה, וההכנה לחתימתה. והן הדברים אשר באו במס׳ [[שבת לג ב|שבת ד׳ ל"ג]] אשר בדברי ימינו לא הושם עליהם לב כל עיקר, ושם נאמר: ״ואמאי קרו ליה (בברייתא לר׳ יהודה) ראש המדברים בכל מקום דיהבי ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר׳ יהורה ואמר כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר׳ יוסי שתק נענה ר׳ שמעון בן יוחאי אמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות (על ידי דלטורי ישראל) אמרו יהודה שעלה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי '''שמעון שגינה יהרג'''.״ ורבינו הגדול רש״י ז"ל כתב שם "יתעלה להיות ראש המדברים". ובודאי שכדברי רבינו כן הדבר שהרי הן דברי הגמ׳ ״ואמאי קרו ליה ראש המדברים וכו׳ דיתבי וכו׳". ובדברי ימינו אשר לא נחקרו, לא עמדו על הדברים האלה לא לדעתם לא להבינם. אבל הלא הדברים כמו שהם יפלאו מאד שאיזה ענין יש לזה שעל פי המלכות הי׳ ר׳ יהודה לראש המדברים אם ישבו‬ איזה אנשים יחדיו או אם ישבו באקראי שנים שלשה חכמים. כי מי ישים לב לדברים כאלה, ומה ענין לפקודת המלכות על זה. <קטע סוף=פרק לג/><noinclude></noinclude> 23xq91refcjuaa1n18fl6zem9j2s2m8 11 1740014 3007581 2026-04-23T07:32:32Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחת תבנית:קידוש בבית הכנסת אשכנז]] לשם [[שיחת תבנית:קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז]] 3007581 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחת תבנית:קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז]] 81ljvagmtn4mmjgns7325zj1169sput 10 1740015 3007583 2026-04-23T07:35:53Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[תבנית:קידוש בבית הכנסת אשכנז]] לשם [[תבנית:קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז]] 3007583 wikitext text/x-wiki #הפניה [[תבנית:קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז]] mik8hwfzcu3ndm6axw4fugl6pjh1oo2 104 1740016 3007595 2026-04-23T08:21:36Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪770‬‬ הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה <קטע התחלה=פרק לג/> ויפלא עוד יותר, שהרי דבר המלכות לא יה׳ זה, שיהי׳ לראש המדברים, כי אם ״'''יהודה שעילה יתעלה'''״ רק שעל ידי כן הי׳ לראש המדברים. ואיך היתה דבר פקודת המלכות ״יהודה שעילה יתעלה״ אשר בודאי הי׳ ענינה דבר כלל..." 3007595 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪770‬‬ הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה <קטע התחלה=פרק לג/> ויפלא עוד יותר, שהרי דבר המלכות לא יה׳ זה, שיהי׳ לראש המדברים, כי אם ״'''יהודה שעילה יתעלה'''״ רק שעל ידי כן הי׳ לראש המדברים. ואיך היתה דבר פקודת המלכות ״יהודה שעילה יתעלה״ אשר בודאי הי׳ ענינה דבר כללי בתוך עמו. ואיזה ענין יש לזה לפי מה שהובנו הדברים עד היום שהכונה רק בינם לבין עצמם. אבל כן הדבר שדבר הממשלה "יהודה שעילה יתעלה" הי׳ באמת דבר כללי גדול מאד, שהממשלה פקדה אותו לטוב ויצוו כי־ יתעלה בצרכי הגלל ויד‪.‬י׳ לראש‪.‬‬ ‫ובד‪.‬יות אז המתיבתא בטלה כי לא נתנו להנשיא לעשות את דבר עמו‬ ‫ולהיות ראש המתיבתא‪ ,‬וסדר אחר עדין לא הושם‪,‬‬ ‫ראו עתד‪ .‬בני ישראל אצבע ד׳ ועינו אל יראיו כי פתאום על ידי מעשה‬ ‫פרטית‪ ,‬אש־ר אף כי סבל על ידד‪ .‬ר׳ שמעון הרבד‪ .‬מאד‪ ,‬ולזמן‪ ,‬קצר נם‬ ‫ר׳ יוסי )מ״ה(‪,‬‬ ‫הנד‪ .‬מתוך שד‪.‬יתד‪ .‬עין הממשלה טובה על ר׳ יהודד‪ .‬ולא לבד שנתנו לו‬ ‫אומן נדול‪ ,‬כי אם שנם היתד‪ .‬פקודתם לבני ישראל ‪.‬ידצדד‪ .‬שעילה יתעלה״‪,‬‬ ‫וישתמשו בני ישראל וד‪.‬נשיא עמד‪.‬ם בזד‪ .‬לקיים פקודת הממשלה‪ ,‬כי יתעלה‬ ‫בדבר היותר כללי‪ ,‬וכי יהי׳ ‪.‬לראש המדברים• בד‪.‬מתיבתא הכללית‪.‬‬ ‫וד‪.‬דברים יוצאים נם מפורשים כן ממקומות הרבה‪ ,‬ובא במס׳ קדושין ד׳ ניב‬ ‫בברייתא ‪t‬‬ ‫״תנו רבנן לאחר פטירתו של ר׳ מאיר א מ ר ל ה ם ר׳ י ה ו ד ה לתלמידיו‬ ‫אליכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים‬ ‫אלא לקפחני בהלכות הם באים דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנד‪ .‬לי ר׳ מאיר‬ ‫וכו׳ כעס ר׳ יד‪.‬ודד‪ .‬וכו׳ וכי אשד‪ .‬בעזרד‪ .‬מנין אמר ר׳ יוסי יאמרו מאיר שכב‬ ‫יהודד‪ .‬כעם יוסי שתק דברי תורד‪ .‬מה תד‪,‬א עליהן וכי אין אדם וכו׳‪.‬״‬ ‫והנד‪ .‬זה ודאי שלא הי׳ זד‪ .‬בבית מדרשו הפרטי של ר׳ יהודד‪ .‬לעצמו עם‬ ‫תלמידיו הוא‪ ,‬שהרי מפורש שישב שם נם ר־ יוםי‪ ,‬ובהכרח שהי׳ זד‪ .‬במקום הכללי‬ ‫‪/‬‬ ‫של חכמי הדור בכלל‪.‬‬ ‫שבידוע הי׳ נם לר׳ יוסי ישיבד‪ .‬פרטית במקומו כמו לכל ראשי הכמי הדור‪,‬‬ ‫ובא בנדרים ד׳ פ״א*‬ ‫■ ״איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דר׳ יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס‬ ‫בר׳ יוסי אמר ליד‪ .‬מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא הלתא יומין‬ ‫אמר ליד‪ .‬כי טעמיר‪ .‬דאבוך לא ירענא הייכא איתאי אמר ליד‪ .‬לימא מר וכו׳‪.‬״‬ ‫ובודאי שלא ישב ר׳ יוסי בהישיבה הפ״טית של ר׳ יהודד‪ .‬כי אם ישבו יהד‬ ‫■‬ ‫בהמתיבתא הכללית אשר לכל הבמי הדור‪.‬‬ ‫ובא שם נם' מחלוקת רב ור׳ יוהנן ״אמר ר׳ יוהנן נ מ נ ו ו נ מ ר ו המקדש‬ ‫‪.‬‬ ‫בחלקו בין קדשי קדשים י ובין קדשים קלים קידש ורב אמר עדין היא מחלוקת‬ ‫אמר אביי כותיה דר׳ י יוהנן מסתברא דתניא וכו׳״‪.‬‬ ‫' הערה )מ״ח( את ד׳ יוסי ענשו בעונש קל מאד‪ ,‬רק לשוב למקומו לצפורי ולא ילך משם‬ ‫' ‪,‬‬ ‫אנה ואנה‪ ,‬ודברים כאלה אינם כי אם לשעה‪.‬‬ ‫ועל כן על ידי השתדלות וריצי כס‪ q‬לוקח ענשו זה ממנו אחר זמן קצר ויבואר עוד לפנינו‪.‬‬<noinclude></noinclude> nrkbxai0kx6qjyqusyc455mi8f0pnnd 1 1740017 3007596 2026-04-23T08:34:56Z Yack67 27395 /* מנהגי דילוג 'התנערי' */ פסקה חדשה 3007596 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) 0oq0zjp54o448q3u4d79n12uaoj4wsy 3007597 3007596 2026-04-23T08:50:45Z Yack67 27395 3007597 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{צ|בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון).}}{{ש}} {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) 9sxyovhpvcclyqnhxuq3x6pfreupp46 3007604 3007597 2026-04-23T09:41:46Z בן עדריאל 9444 /* מנהגי דילוג 'התנערי' */ 3007604 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{צ|בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון).}}{{ש}} {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) :עי' לרד"צ הופמן בשו"ת מלמד להועיל ח"א מח, שמשמע שהמנהג הרווח היה לדלג תמיד, אבל מציין למחזור שכתוב בו כמנהג שציינת, וכנראה היו בזה מנהגים שונים. עי' עוד בספר 'מקום שנהגו', עמ' 32 הערה 24 שהפנה למקורות רבים בזה (ואולי המנהג לדלג בכל יו"ט היה רווח יותר בקהילות המנהג המזרחי שאמרו קבלת שבת כגון בהונגריה?). :אגב, בסדר עבודת ישראל מביא שביו"ט בע"ש גם אין אומרים לכו נרננה אלא רק לכה דודי, וגם מעניין לציין שבווירצבורג (ליקוטי הלוי עמ' 11) נהגו בדומה למנהג מזרח אירופה, וביו"ט שחל בשבת התחילו רק 'בואי בשלום'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:41, 23 באפריל 2026 (IDT) niwkmkkc6975n19vphpz75ppgp1as5q 3007606 3007604 2026-04-23T09:49:34Z Yack67 27395 /* מנהגי דילוג 'התנערי' */ תגובה 3007606 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{צ|בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון).}}{{ש}} {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) :עי' לרד"צ הופמן בשו"ת מלמד להועיל ח"א מח, שמשמע שהמנהג הרווח היה לדלג תמיד, אבל מציין למחזור שכתוב בו כמנהג שציינת, וכנראה היו בזה מנהגים שונים. עי' עוד בספר 'מקום שנהגו', עמ' 32 הערה 24 שהפנה למקורות רבים בזה (ואולי המנהג לדלג בכל יו"ט היה רווח יותר בקהילות המנהג המזרחי שאמרו קבלת שבת כגון בהונגריה?). :אגב, בסדר עבודת ישראל מביא שביו"ט בע"ש גם אין אומרים לכו נרננה אלא רק לכה דודי, וגם מעניין לציין שבווירצבורג (ליקוטי הלוי עמ' 11) נהגו בדומה למנהג מזרח אירופה, וביו"ט שחל בשבת התחילו רק 'בואי בשלום'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:41, 23 באפריל 2026 (IDT) ::יישר כח על ההפניות! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:49, 23 באפריל 2026 (IDT) auad3ijy3e2wugmfbiagvjz2u77rk47 3007607 3007606 2026-04-23T09:53:18Z בן עדריאל 9444 /* מנהגי דילוג 'התנערי' */ 3007607 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{צ|בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון).}}{{ש}} {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) :עי' לרד"צ הופמן בשו"ת מלמד להועיל ח"א מח, שמשמע שהמנהג הרווח היה לדלג תמיד, אבל מציין למחזור שכתוב בו כמנהג שציינת, וכנראה היו בזה מנהגים שונים. עי' עוד בספר 'מקום שנהגו', עמ' 32 הערה 24 שהפנה למקורות רבים בזה (ואולי המנהג לדלג בכל יו"ט היה רווח יותר בקהילות המנהג המזרחי שאמרו קבלת שבת כגון בהונגריה?). :אגב, בסדר עבודת ישראל מביא שביו"ט בע"ש גם אין אומרים לכו נרננה אלא רק לכה דודי, וגם מעניין לציין שבווירצבורג (ליקוטי הלוי עמ' 11) נהגו בדומה למנהג מזרח אירופה, וביו"ט שחל בשבת התחילו רק 'בואי בשלום'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:41, 23 באפריל 2026 (IDT) ::יישר כח על ההפניות! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:49, 23 באפריל 2026 (IDT) :::המחשבה שלי היא שיש כאן כ"כ הרבה אפשרויות וחילופי מנהגים בין המקומות שא"א ממש לפרט הכל כאן, ונהרא ונהרא ופשטיה. :::בע"א, מדבריך נראה שאתה מעיד על המנהג החי בעלזאס בפועל, ולא רק מתוך ספרים. היכן היום בעלזאס יש קהילות שמשמרות מנהגי אשכנז? (ממה שהבנתי מחבר בשטרסבורג היום רוב הקהילות מתפללות בדומה לנהוג באר"י פחות או יותר) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:53, 23 באפריל 2026 (IDT) qbio9dd9t6yk614hwdce0y8zwrwb40b 3007608 3007607 2026-04-23T10:05:26Z Yack67 27395 /* מנהגי דילוג 'התנערי' */ תגובה 3007608 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{צ|בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון).}}{{ש}} {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) :עי' לרד"צ הופמן בשו"ת מלמד להועיל ח"א מח, שמשמע שהמנהג הרווח היה לדלג תמיד, אבל מציין למחזור שכתוב בו כמנהג שציינת, וכנראה היו בזה מנהגים שונים. עי' עוד בספר 'מקום שנהגו', עמ' 32 הערה 24 שהפנה למקורות רבים בזה (ואולי המנהג לדלג בכל יו"ט היה רווח יותר בקהילות המנהג המזרחי שאמרו קבלת שבת כגון בהונגריה?). :אגב, בסדר עבודת ישראל מביא שביו"ט בע"ש גם אין אומרים לכו נרננה אלא רק לכה דודי, וגם מעניין לציין שבווירצבורג (ליקוטי הלוי עמ' 11) נהגו בדומה למנהג מזרח אירופה, וביו"ט שחל בשבת התחילו רק 'בואי בשלום'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:41, 23 באפריל 2026 (IDT) ::יישר כח על ההפניות! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:49, 23 באפריל 2026 (IDT) :::המחשבה שלי היא שיש כאן כ"כ הרבה אפשרויות וחילופי מנהגים בין המקומות שא"א ממש לפרט הכל כאן, ונהרא ונהרא ופשטיה. :::בע"א, מדבריך נראה שאתה מעיד על המנהג החי בעלזאס בפועל, ולא רק מתוך ספרים. היכן היום בעלזאס יש קהילות שמשמרות מנהגי אשכנז? (ממה שהבנתי מחבר בשטרסבורג היום רוב הקהילות מתפללות בדומה לנהוג באר"י פחות או יותר) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:53, 23 באפריל 2026 (IDT) ::::אני לא שם הרבה שנים, אבל עדיין יש בשטרסבורג לפחות 4 בתי כנסת כמנהג אשכנז המערבי בסגנון עלזאס: בית הכנסת הגדול ולידו מרכז הנוער, בית כנסת "עץ חיים" שהיא קהילת פירוד האורטודוקסים, ובית כנסת "זילבערמן". ובשאר עיירות ברחבי עלזאס ג"כ הנוסח חי כמו בקולמר, מילוז, סנט-לואי (גם בישיבה שם), סרגמין ועוד. בכל מקומות אלו עדיין אומרים אפילו את הסליחות (וגם בבאזל בבית הכנסת הגדול אומרים סליחות אלו) חוץ מביום כפור שאומרים מה שנמצא במחזור רעדעלהיים. גם מנהג מיץ נראה לי שעדיין נאמר שם בבית כנסת הגדול ובבית כנסת "וערטענשלאג". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:05, 23 באפריל 2026 (IDT) oc533dz06yghaykd3gxo9tsabxu78r7 3007609 3007608 2026-04-23T10:06:32Z Yack67 27395 3007609 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{צ|בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון).}}{{ש}} {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) :עי' לרד"צ הופמן בשו"ת מלמד להועיל ח"א מח, שמשמע שהמנהג הרווח היה לדלג תמיד, אבל מציין למחזור שכתוב בו כמנהג שציינת, וכנראה היו בזה מנהגים שונים. עי' עוד בספר 'מקום שנהגו', עמ' 32 הערה 24 שהפנה למקורות רבים בזה (ואולי המנהג לדלג בכל יו"ט היה רווח יותר בקהילות המנהג המזרחי שאמרו קבלת שבת כגון בהונגריה?). :אגב, בסדר עבודת ישראל מביא שביו"ט בע"ש גם אין אומרים לכו נרננה אלא רק לכה דודי, וגם מעניין לציין שבווירצבורג (ליקוטי הלוי עמ' 11) נהגו בדומה למנהג מזרח אירופה, וביו"ט שחל בשבת התחילו רק 'בואי בשלום'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:41, 23 באפריל 2026 (IDT) ::יישר כח על ההפניות! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:49, 23 באפריל 2026 (IDT) :::המחשבה שלי היא שיש כאן כ"כ הרבה אפשרויות וחילופי מנהגים בין המקומות שא"א ממש לפרט הכל כאן, ונהרא ונהרא ופשטיה. :::בע"א, מדבריך נראה שאתה מעיד על המנהג החי בעלזאס בפועל, ולא רק מתוך ספרים. היכן היום בעלזאס יש קהילות שמשמרות מנהגי אשכנז? (ממה שהבנתי מחבר בשטרסבורג היום רוב הקהילות מתפללות בדומה לנהוג באר"י פחות או יותר) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:53, 23 באפריל 2026 (IDT) ::::אני לא שם הרבה שנים, אבל עדיין יש בשטרסבורג לפחות 4 בתי כנסת כמנהג אשכנז המערבי בסגנון עלזאס: בית הכנסת הגדול ולידו מרכז הנוער, בית כנסת "עץ חיים" שהיא קהילת פירוד האורטודוקסים, ובית כנסת "זילבערמן". ובשאר עיירות ברחבי עלזאס ג"כ הנוסח חי כמו בקולמר, מילוז, סנט-לואי (גם בישיבה שם), סרגמין ועוד. בכל מקומות אלו עדיין אומרים אפילו את הסליחות (וגם בבאזל בבית הכנסת הגדול אומרים סליחות אלו) חוץ מביום כפור שאומרים מה שנמצא במחזור רעדעלהיים (ובדילוג כמובן). גם מנהג מיץ נראה לי שעדיין נאמר שם בבית כנסת הגדול ובבית כנסת "וערטענשלאג". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:05, 23 באפריל 2026 (IDT) kle2jrwoayer6250j2xz9vbinujadbe 3007610 3007609 2026-04-23T10:12:33Z Yack67 27395 3007610 wikitext text/x-wiki == מנהגי דילוג 'התנערי' == {{צ|בפיורדא ועוד דילגו התנערי אפי' ביו"ט ראשון שחל בשבת, במגנצא דילגו התנערי רק כשחל יו"ט בע"ש, ויש שדילגו גם כשחל ע"ש בחוה"מ (דהיינו בכל יו"ט אחרון ושחו"מ, אבל לא יו"ט ראשון).}}{{ש}} {{א|בן עדריאל}} זה לא רק במגנצא שמדלגים עליו רק כשיו"ט חל בע"ש אני ראיתי את זה נהוג בעלזאס (ויש גם שם שאומרים תמיד. אבל בכל יו"ט לא ראיתי) ונדמה לי שזה המנהג הרווח בקהילות ה'לא ותיקות'. אבל אולי אני טועה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:34, 23 באפריל 2026 (IDT) :עי' לרד"צ הופמן בשו"ת מלמד להועיל ח"א מח, שמשמע שהמנהג הרווח היה לדלג תמיד, אבל מציין למחזור שכתוב בו כמנהג שציינת, וכנראה היו בזה מנהגים שונים. עי' עוד בספר 'מקום שנהגו', עמ' 32 הערה 24 שהפנה למקורות רבים בזה (ואולי המנהג לדלג בכל יו"ט היה רווח יותר בקהילות המנהג המזרחי שאמרו קבלת שבת כגון בהונגריה?). :אגב, בסדר עבודת ישראל מביא שביו"ט בע"ש גם אין אומרים לכו נרננה אלא רק לכה דודי, וגם מעניין לציין שבווירצבורג (ליקוטי הלוי עמ' 11) נהגו בדומה למנהג מזרח אירופה, וביו"ט שחל בשבת התחילו רק 'בואי בשלום'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:41, 23 באפריל 2026 (IDT) ::יישר כח על ההפניות! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:49, 23 באפריל 2026 (IDT) :::המחשבה שלי היא שיש כאן כ"כ הרבה אפשרויות וחילופי מנהגים בין המקומות שא"א ממש לפרט הכל כאן, ונהרא ונהרא ופשטיה. :::בע"א, מדבריך נראה שאתה מעיד על המנהג החי בעלזאס בפועל, ולא רק מתוך ספרים. היכן היום בעלזאס יש קהילות שמשמרות מנהגי אשכנז? (ממה שהבנתי מחבר בשטרסבורג היום רוב הקהילות מתפללות בדומה לנהוג באר"י פחות או יותר) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:53, 23 באפריל 2026 (IDT) ::::אני לא שם הרבה שנים, אבל עדיין יש בשטרסבורג לפחות 4 בתי כנסת כמנהג אשכנז המערבי בסגנון עלזאס: בית הכנסת הגדול ולידו מרכז הנוער, בית כנסת "עץ חיים" שהיא קהילת פירוד האורטודוקסים (כיום גם שאר הבתי כנסת הם אורטודוקסים), ובית כנסת "זילבערמן". ובשאר עיירות ברחבי עלזאס ג"כ הנוסח חי כמו בקולמר, מילוז, סנט-לואי (גם בישיבה שם), סרגמין ועוד. בכל מקומות אלו עדיין אומרים אפילו את הסליחות (וגם בבאזל בבית הכנסת הגדול אומרים סליחות אלו) חוץ מביום כפור שאומרים מה שנמצא במחזור רעדעלהיים (ובדילוג כמובן). גם מנהג מיץ נראה לי שעדיין נאמר שם בבית כנסת הגדול ובבית כנסת "וערטענשלאג". [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:05, 23 באפריל 2026 (IDT) c90fk8bbe2k5vuqbvlo9otntrf12seb 0 1740018 3007613 2026-04-23T10:22:17Z Yack67 27395 יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קט..." 3007613 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] nyd0mqj9iqbewjb5yk1gx32he6wt797 3007619 3007613 2026-04-23T10:46:58Z Yack67 27395 3007619 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] 984ai5fnhjf9osv52rk4icscilmejc7 3007626 3007619 2026-04-23T10:56:11Z בן עדריאל 9444 3007626 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== {{הור2|אומרים קבלת שבת. בחלק מהקהילות מתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמורים|לכו נרננה]]}}, וכן מנהג אשכנז המערבי, ויש שמתחילים מ{{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}, וברוב המקומות מתחילים כאן:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|מזמורי שבת}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}}{{הור|כשהחזן מאריך ב{{צ|ברכו}}, הקהל אומר {{צ|יתברך}}:}} {| |- |{{גדול-מודגש|בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{ק|יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדָיו אֵין אֱלֹהִים. סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃{{ממס|תהלים סח ה}} וּשְׁמוֹ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קיג ב}}}}{{סוף}} |} {{הור|קהל וחזן:}} {{גדול-מודגש|בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד}} </center> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טז}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּמוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=פסח}} וְהַשִּׂיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן, כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן שַׁבָּת וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי {{הור|[נוסח ישן: אוֹהֲבֵי]}} שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת). ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים לפניו {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:חול המועד]] [[קטגוריה:שבת חול המועד]] [[קטגוריה:חג סוכות]] hbz71bb0umxxnvbzuepd3knoqqh2i5t