ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.46.0-wmf.24 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1527 3007718 2909385 2026-04-23T17:06:17Z ~2026-24999-32 45367 תיקון - העברת פסוק י בפרק כה לפרשת פנחס 3007718 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספרי המקרא}} {{דף של ספר תנ"ך|במדבר|קטגוריה=תורה|תוכן= '''פרקי הספר:''' [[#פרק א|א]] {{!}} [[#פרק ב|ב]] {{!}} [[#פרק ג|ג]] {{!}} [[#פרק ד|ד]] {{!}} [[#פרק ה|ה]] {{!}} [[#פרק ו|ו]] {{!}} [[#פרק ז|ז]] {{!}} [[#פרק ח|ח]] {{!}} [[#פרק ט|ט]] {{!}} [[#פרק י|י]] {{!}} [[#פרק יא|יא]] {{!}} [[#פרק יב|יב]] {{!}} [[#פרק יג|יג]] {{!}} [[#פרק יד|יד]] {{!}} [[#פרק טו|טו]] {{!}} [[#פרק טז|טז]] {{!}} [[#פרק יז|יז]] {{!}} [[#פרק יח|יח]] {{!}} [[#פרק יט|יט]] {{!}} [[#פרק כ|כ]] {{!}} [[#פרק כא|כא]] {{!}} [[#פרק כב|כב]] {{!}} [[#פרק כג|כג]] {{!}} [[#פרק כד|כד]] {{!}} [[#פרק כה|כה]] {{!}} [[#פרק כו|כו]] {{!}} [[#פרק כז|כז]] {{!}} [[#פרק כח|כח]] {{!}} [[#פרק כט|כט]] {{!}} [[#פרק ל|ל]] {{!}} [[#פרק לא|לא]] {{!}} [[#פרק לב|לב]] {{!}} [[#פרק לג|לג]] {{!}} [[#פרק לד|לד]] {{!}} [[#פרק לה|לה]] {{!}} [[#פרק לו|לו]] ==פרשת במדבר== ===[[במדבר א|פרק א]]=== [[:קטגוריה:במדבר א א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לג|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מג|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מה|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מו|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נד|נד]] ===[[במדבר ב|פרק ב]]=== [[:קטגוריה:במדבר ב א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לג|לד]] ===[[במדבר ג|פרק ג]]=== [[:קטגוריה:במדבר ג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לג|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מג|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מה|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מו|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג נא|נא]] ===[[במדבר ד|פרק ד]]=== [[:קטגוריה:במדבר ד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כ|כ]] ==פרשת נשא== ===פרק ד כא-מט=== [[:קטגוריה:במדבר ד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לג|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מג|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מה|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מו|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מט|מט]] ===[[במדבר ה|פרק ה]]=== [[:קטגוריה:במדבר ה א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה לא|לא]] ===[[במדבר ו|פרק ו]]=== [[:קטגוריה:במדבר ו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כז|כז]] ===[[במדבר ז|פרק ז]]=== [[:קטגוריה:במדבר ז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נד|נד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נה|נה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נו|נו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נז|נז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נח|נח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נט|נט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ס|ס]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סא|סא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סב|סב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סג|סג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סד|סד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סה|סה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סו|סו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סז|סז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סח|סח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סט|סט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ע|ע]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עא|עא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עב|עב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עג|עג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עד|עד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עה|עה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עו|עו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עז|עז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עח|עח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עט|עט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פ|פ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פא|פא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פב|פב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פג|פג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פד|פד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פה|פה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פו|פו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פז|פז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פח|פח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פט|פט]] ==פרשת בהעלתך== ===[[במדבר ח|פרק ח]]=== [[:קטגוריה:במדבר ח א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כו|כו]] ===[[במדבר ט|פרק ט]]=== [[:קטגוריה:במדבר ט א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כג|כג]] ===[[במדבר י|פרק י]]=== [[:קטגוריה:במדבר י א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לו|לו]] ===[[במדבר יא|פרק יא]]=== [[:קטגוריה:במדבר יא א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לה|לה]] ===[[במדבר יב|פרק יב]]=== [[:קטגוריה:במדבר יב א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב טז|טז]] ==פרשת שלח== ===[[במדבר יג|פרק יג]]=== [[:קטגוריה:במדבר יג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג לג|לג]] ===[[במדבר יד|פרק יד]]=== [[:קטגוריה:במדבר יד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מה|מה]] ===[[במדבר טו|פרק טו]]=== [[:קטגוריה:במדבר טו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו מא|מא]] ==פרשת קרח== ===[[במדבר טז|פרק טז]]=== [[:קטגוריה:במדבר טז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לה|לה]] ===[[במדבר יז|פרק יז]]=== [[:קטגוריה:במדבר יז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כח|כח]] ===[[במדבר יח|פרק יח]]=== [[:קטגוריה:במדבר יח א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח לב|לב]] ==פרשת חקת== ===[[במדבר יט|פרק יט]]=== [[:קטגוריה:במדבר יט א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט כב|כב]] ===[[במדבר כ|פרק כ]]=== [[:קטגוריה:במדבר כ א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כט|כט]] ===[[במדבר כא|פרק כא]]=== [[:קטגוריה:במדבר כא א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לה|לה]] ===[[במדבר כב|פרק כב]]=== [[:קטגוריה:במדבר כב א|א]] ==פרשת בלק== ===פרק כב ב-מא=== [[:קטגוריה:במדבר כב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב מא|מא]] ===[[במדבר כג|פרק כג]]=== [[:קטגוריה:במדבר כג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ל|ל]] ===[[במדבר כד|פרק כד]]=== [[:קטגוריה:במדבר כד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כה|כה]] ===[[במדבר כה|פרק כה]]=== [[:קטגוריה:במדבר כה א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ט|ט]] ==פרשת פנחס== ===פרק כה יא-יח=== [[:קטגוריה:במדבר כה י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יח|יח]] ===[[במדבר כו|פרק כו]]=== [[:קטגוריה:במדבר כו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נד|נד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נה|נה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נו|נו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נז|נז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נח|נח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נט|נט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ס|ס]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סא|סא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סב|סב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סג|סג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סד|סד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סה|סה]] ===[[במדבר כז|פרק כז]]=== [[:קטגוריה:במדבר כז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כג|כג]] ===[[במדבר כח|פרק כח]]=== [[:קטגוריה:במדבר כח א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח לא|לא]] ===[[במדבר כט|פרק כט]]=== [[:קטגוריה:במדבר כט א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לט|לט]] ===[[במדבר ל|פרק ל]]=== [[:קטגוריה:במדבר ל א|א]] ==פרשת מטות== ===פרק ל ב-יז=== [[:קטגוריה:במדבר ל ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יז|יז]] ===[[במדבר לא|פרק לא]]=== [[:קטגוריה:במדבר לא א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נד|נד]] ===[[במדבר לב|פרק לב]]=== [[:קטגוריה:במדבר לב א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב מב|מב]] ==פרשת מסעי== ===[[במדבר לג|פרק לג]]=== [[:קטגוריה:במדבר לג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נד|נד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נה|נה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נו|נו]] ===[[במדבר לד|פרק לד]]=== [[:קטגוריה:במדבר לד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כט|כט]] ===[[במדבר לה|פרק לה]]=== [[:קטגוריה:במדבר לה א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לד|לד]] ===[[במדבר לו|פרק לו]]=== [[:קטגוריה:במדבר לו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו יג|יג]] }} == פרשות == [[:קטגוריה:פרשת במדבר|במדבר]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת נשא|נשא]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת בהעלותך|בהעלותך]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת שלח|שלח]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת קורח|קורח]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת חוקת|חוקת]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת בלק|בלק]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת פינחס|פינחס]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת מטות|מטות]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת מסעי|מסעי]] </center> == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=במדבר|ויקיפדיה=במדבר|ויקימילון=במדבר|ויקישיתוף=Category:Book of Numbers|שם ויקישיתוף=במדבר|ויקיספר=תנ"ך/השערת התעודות/במדבר|שם ויקיספר=במדבר מחולק לפי השערת התעודות}} [[el:Αριθμοί]] fdpu671oovikktfsb8etsimc4hdgq2f 3007719 3007718 2026-04-23T17:20:10Z Nahum 68 3007719 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספרי המקרא}} {{דף של ספר תנ"ך|במדבר|קטגוריה=תורה|תוכן= '''פרקי הספר:''' [[#פרק א|א]] {{!}} [[#פרק ב|ב]] {{!}} [[#פרק ג|ג]] {{!}} [[#פרק ד|ד]] {{!}} [[#פרק ה|ה]] {{!}} [[#פרק ו|ו]] {{!}} [[#פרק ז|ז]] {{!}} [[#פרק ח|ח]] {{!}} [[#פרק ט|ט]] {{!}} [[#פרק י|י]] {{!}} [[#פרק יא|יא]] {{!}} [[#פרק יב|יב]] {{!}} [[#פרק יג|יג]] {{!}} [[#פרק יד|יד]] {{!}} [[#פרק טו|טו]] {{!}} [[#פרק טז|טז]] {{!}} [[#פרק יז|יז]] {{!}} [[#פרק יח|יח]] {{!}} [[#פרק יט|יט]] {{!}} [[#פרק כ|כ]] {{!}} [[#פרק כא|כא]] {{!}} [[#פרק כב|כב]] {{!}} [[#פרק כג|כג]] {{!}} [[#פרק כד|כד]] {{!}} [[#פרק כה|כה]] {{!}} [[#פרק כו|כו]] {{!}} [[#פרק כז|כז]] {{!}} [[#פרק כח|כח]] {{!}} [[#פרק כט|כט]] {{!}} [[#פרק ל|ל]] {{!}} [[#פרק לא|לא]] {{!}} [[#פרק לב|לב]] {{!}} [[#פרק לג|לג]] {{!}} [[#פרק לד|לד]] {{!}} [[#פרק לה|לה]] {{!}} [[#פרק לו|לו]] ==פרשת במדבר== ===[[במדבר א|פרק א]]=== [[:קטגוריה:במדבר א א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לג|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מג|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מה|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מו|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר א נד|נד]] ===[[במדבר ב|פרק ב]]=== [[:קטגוריה:במדבר ב א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ב לג|לד]] ===[[במדבר ג|פרק ג]]=== [[:קטגוריה:במדבר ג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לג|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מג|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מה|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מו|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ג נא|נא]] ===[[במדבר ד|פרק ד]]=== [[:קטגוריה:במדבר ד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כ|כ]] ==פרשת נשא== ===פרק ד כא-מט=== [[:קטגוריה:במדבר ד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לג|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מג|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מה|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מו|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ד מט|מט]] ===[[במדבר ה|פרק ה]]=== [[:קטגוריה:במדבר ה א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ה לא|לא]] ===[[במדבר ו|פרק ו]]=== [[:קטגוריה:במדבר ו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ו כז|כז]] ===[[במדבר ז|פרק ז]]=== [[:קטגוריה:במדבר ז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נד|נד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נה|נה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נו|נו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נז|נז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נח|נח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז נט|נט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ס|ס]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סא|סא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סב|סב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סג|סג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סד|סד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סה|סה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סו|סו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סז|סז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סח|סח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז סט|סט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז ע|ע]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עא|עא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עב|עב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עג|עג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עד|עד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עה|עה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עו|עו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עז|עז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עח|עח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז עט|עט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פ|פ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פא|פא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פב|פב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פג|פג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פד|פד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פה|פה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פו|פו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פז|פז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פח|פח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ז פט|פט]] ==פרשת בהעלתך== ===[[במדבר ח|פרק ח]]=== [[:קטגוריה:במדבר ח א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ח כו|כו]] ===[[במדבר ט|פרק ט]]=== [[:קטגוריה:במדבר ט א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ט כג|כג]] ===[[במדבר י|פרק י]]=== [[:קטגוריה:במדבר י א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר י לו|לו]] ===[[במדבר יא|פרק יא]]=== [[:קטגוריה:במדבר יא א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יא לה|לה]] ===[[במדבר יב|פרק יב]]=== [[:קטגוריה:במדבר יב א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יב טז|טז]] ==פרשת שלח== ===[[במדבר יג|פרק יג]]=== [[:קטגוריה:במדבר יג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יג לג|לג]] ===[[במדבר יד|פרק יד]]=== [[:קטגוריה:במדבר יד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יד מה|מה]] ===[[במדבר טו|פרק טו]]=== [[:קטגוריה:במדבר טו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טו מא|מא]] ==פרשת קרח== ===[[במדבר טז|פרק טז]]=== [[:קטגוריה:במדבר טז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר טז לה|לה]] ===[[במדבר יז|פרק יז]]=== [[:קטגוריה:במדבר יז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יז כח|כח]] ===[[במדבר יח|פרק יח]]=== [[:קטגוריה:במדבר יח א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יח לב|לב]] ==פרשת חקת== ===[[במדבר יט|פרק יט]]=== [[:קטגוריה:במדבר יט א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר יט כב|כב]] ===[[במדבר כ|פרק כ]]=== [[:קטגוריה:במדבר כ א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כ כט|כט]] ===[[במדבר כא|פרק כא]]=== [[:קטגוריה:במדבר כא א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כא לה|לה]] ===[[במדבר כב|פרק כב]]=== [[:קטגוריה:במדבר כב א|א]] ==פרשת בלק== ===פרק כב ב-מא=== [[:קטגוריה:במדבר כב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כב מא|מא]] ===[[במדבר כג|פרק כג]]=== [[:קטגוריה:במדבר כג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כג ל|ל]] ===[[במדבר כד|פרק כד]]=== [[:קטגוריה:במדבר כד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כד כה|כה]] ===[[במדבר כה|פרק כה]]=== [[:קטגוריה:במדבר כה א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה ט|ט]] ==פרשת פינחס== ===פרק כה י-יח=== [[:קטגוריה:במדבר כה י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כה יח|יח]] ===[[במדבר כו|פרק כו]]=== [[:קטגוריה:במדבר כו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נד|נד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נה|נה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נו|נו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נז|נז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נח|נח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו נט|נט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו ס|ס]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סא|סא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סב|סב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סג|סג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סד|סד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כו סה|סה]] ===[[במדבר כז|פרק כז]]=== [[:קטגוריה:במדבר כז א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כז כג|כג]] ===[[במדבר כח|פרק כח]]=== [[:קטגוריה:במדבר כח א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כח לא|לא]] ===[[במדבר כט|פרק כט]]=== [[:קטגוריה:במדבר כט א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר כט לט|לט]] ===[[במדבר ל|פרק ל]]=== [[:קטגוריה:במדבר ל א|א]] ==פרשת מטות== ===פרק ל ב-יז=== [[:קטגוריה:במדבר ל ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר ל יז|יז]] ===[[במדבר לא|פרק לא]]=== [[:קטגוריה:במדבר לא א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לא נד|נד]] ===[[במדבר לב|פרק לב]]=== [[:קטגוריה:במדבר לב א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לב מב|מב]] ==פרשת מסעי== ===[[במדבר לג|פרק לג]]=== [[:קטגוריה:במדבר לג א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לד|לד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לה|לה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לו|לו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לז|לז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לח|לח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג לט|לט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מ|מ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מא|מא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מב|מב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מג|מג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מד|מד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מה|מה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מו|מו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מז|מז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מח|מח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג מט|מט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נ|נ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נא|נא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נב|נב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נג|נג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נד|נד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נה|נה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לג נו|נו]] ===[[במדבר לד|פרק לד]]=== [[:קטגוריה:במדבר לד א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לד כט|כט]] ===[[במדבר לה|פרק לה]]=== [[:קטגוריה:במדבר לה א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יג|יג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יד|יד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה טו|טו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה טז|טז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יז|יז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יח|יח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה יט|יט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כ|כ]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כא|כא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כב|כב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כג|כג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כד|כד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כה|כה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כו|כו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כז|כז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כח|כח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה כט|כט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה ל|ל]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לא|לא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לב|לב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לג|לג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לה לד|לד]] ===[[במדבר לו|פרק לו]]=== [[:קטגוריה:במדבר לו א|א]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ב|ב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ג|ג]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ד|ד]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ה|ה]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ו|ו]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ז|ז]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ח|ח]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו ט|ט]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו י|י]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו יא|יא]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו יב|יב]] {{!}} [[:קטגוריה:במדבר לו יג|יג]] }} == פרשות == [[:קטגוריה:פרשת במדבר|במדבר]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת נשא|נשא]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת בהעלותך|בהעלותך]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת שלח|שלח]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת קורח|קורח]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת חוקת|חוקת]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת בלק|בלק]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת פינחס|פינחס]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת מטות|מטות]] {{!}} [[:קטגוריה:פרשת מסעי|מסעי]] </center> == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=במדבר|ויקיפדיה=במדבר|ויקימילון=במדבר|ויקישיתוף=Category:Book of Numbers|שם ויקישיתוף=במדבר|ויקיספר=תנ"ך/השערת התעודות/במדבר|שם ויקיספר=במדבר מחולק לפי השערת התעודות}} [[el:Αριθμοί]] du7911li4gxewaah0uilopev6w2uayx 0 6512 3007698 3007266 2026-04-23T14:53:44Z Kurpaph 38358 הוספת ניקוד, נוסחים נוספים, מקורות, הטעמות, קמצים קטנים ותיקון טעות בהטעמה. 3007698 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{הצגת נוסחי תפילה}} __TOC__ ==נוסח התפילה== </noinclude> === על הניסים === עַל {{נוא|וְעַל}} הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=הַמִּלְחָמוֹת|מזרח=הַנֶּחָמוֹת}} שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. <noinclude> ===הקטעים המיוחדים לכל חג=== </noinclude> ==== לחנוכה ==== {{טקסט מנוקד}} בִּימֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מַתִּתְיָה|כל השאר=מַתִּתְיָֽהוּ}} בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי {{נוא|חַשְׁמוֹנַאי}} וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ|כל השאר=לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ {{נוא|מִתּוֹרָתָךְ}}}} וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=רְצוֹנֶֽךָ|כל השאר=רְצוֹנָךְ}}.{{ש}} וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים,|כל השאר=וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים,}} וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְךָ|כל השאר=וּלְךָ}} עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּעוֹלָמָךְ|כל השאר=בְּעוֹלָמֶֽךָ}} וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.{{ש}} וְאַחַר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּךְ|כל השאר=כֵּן {{נוא|כָּךְ}}}} בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{נוא|שְׁמוֹנָה יָמִים}}}} אֵֽלּוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּהַלֵּל (גָּמוּר) וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.|כל השאר=לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.}} {{סוף}} ==== לפורים ==== {{טקסט מנוקד}} בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ־לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה. {{סוף}} {{הוראה למתפללים|וממשיכים "ועל כולם" ב[[תפילת שמונה עשרה]] או "ועל הכול" ב[[ברכת המזון]]}}. <noinclude> ==הסבר על התפילה== {{מודגש|על הניסים}} היא תפילת הודיה הנאמרת בימים שבהם אנו חוגגים ישועה ניסית שאירעה לעם ישראל, והיא נאמרת בתפילת העמידה וב[[ברכת המזון]]. ==יצירות לעת קום מדינת ישראל== במקור נקבעה התפילה עבור החגים חנוכה ופורים, אולם בדורות האחרונים נכתבו תפילות הודיה גם עבור יום העצמאות ועבור יום ירושלים. אמירתן לא נתקבלה בציבור הרחב. === ליום העצמאות === ====נוסח מאת הרב פרופ׳ {{וק|עזרא ציון מלמד}} זצ״ל==== נכתב לכבוד יום העצמאות הראשון שנחוג בשנת תש״ט/1949, ונדפס בספרו "פרקי מנהג והלכה", שראה אור בשנת תשט״ו: {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{מודגש|עַל הַנִּסִּים}} וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. {{מודגש|אַתָּה הָאֵל,}} עוֹרַֽרְתָּ אֶת־לֵב אֲבוֹתֵֽינוּ לָשׁוּב לְהַר־נַחֲלָתְךָ, לָשֶֽׁבֶת בָּהּ וּלְקוֹמֵם אֶת־הֲרִיסוֹתֶֽיהָ וְלַעֲבֹד אֶת־אַדְמָתָהּ. {{מודגש|וּבַעֲמֹד עָלֵֽינוּ}} שִׁלְטוֹן רֶֽשַׁע וַיִסְגֹּר אֶת־שַׁעֲרֵי אַרְצֵֽנוּ בִּפְנֵי אַחֵֽינוּ הַנִּמְלָטִים מֵחֶֽרֶב אוֹיֵב אַכְזָרִי וַיְשִיבֵם בָּאֳנִיּוֹת לְאִיֵּי הַיָּם וּלְחוֹפִים נִדָּחִים, אַתָּה בְעֹזְּךָ מִגַּֽרְתָּ אֶת־כִּסְאוֹ וַתְּשַׁחְרֵר אֶת־הָאָֽרֶץ מִיָּדוֹ. {{מודגש|וּבְקוּם עָלֵֽינוּ}} אוֹיְבִים מִבַּֽיִת וַיִּתְנַכְּלוּ לָֽנוּ לְהַשְמִידֵֽנוּ, אַתָּה בִגְבוּרָתְךָ הִפַּֽלְתָּ עֲלֵיהֶם אֵימָֽתָה וָפַֽחַד וַיַּעַזְבוּ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר לָהֶם וַיָּנֽוּסוּ בְּבֶהָלָה וּבְחִפָּזוֹן אֶל־מִחוּץ לִגְבוּלוֹת אַרְצֵֽנוּ. {{מודגש|וּבְבוֹא עָלֵֽינוּ}} שִׁבְעָה גּוֹיִם לִכְבֹּשׁ אֶת־אַרְצֵֽנוּ וּלְשׂוּמֵֽנוּ לְמַס עוֹבֵד, אַתָּה בְרַחֲמֶֽיךָ עָמַֽדְתָּ לִימִין צְבָא הַהֲגַנָה לְיִשְׂרָאֵל וּמָסַֽרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד־חַלָּשִׁים וְרָבִּים בְּיַד־מְעַטִּים וּרְשָׁעִים בְּיַד־צַדִּיקִים, וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה עָזַֽרְתָּ לְבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל לְהַרְחִיב אֶת־גְּבוּלוֹת מוֹשְבוֹתֵֽינוּ וּלְהַעֲלוֹת אֶת־אַחֵֽינוּ מִמַּחֲנוֹת הַהֶסְגֵּר. {{מודגש|עַל־הַכֹּל}} אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לְךָ, ה׳ אֱלֹקֵֽינוּ, בִּכְפִיפַת רֹאשׁ, {{מודגש|וּבְיוֹם זֶה, יוֹם חַגֵּֽנוּ וְשִׂמְחָתֵֽנוּ,}} אֲנַֽחְנוּ פוֹרְשִׂים אֶת־כַּפֵּֽינוּ וּמִתְחַנְּנִים עַל אַחֵֽינוּ הַפְּזוּרִים, וְאוֹמְרִים: אָנָּא, אָבִֽינוּ רוֹעֵֽנוּ, קַבְּצֵם בִּמְהֵרָה לִנְוֵה־קֹדְשְׁךָ וְהַשְׁכֵּן אוֹתָם בּוֹ בְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶֽטַח. הַרְחֵב נָא אֶת־גְּבוּלוֹת אַרְצֵֽנוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטַֽחְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ לָתֵת לְזַרְעָם מִנְּהַר פְּרָת וְעַד נַֽחַל מִצְרָֽיִם. בְּנֵה נָא אֶת־עִיר קֹדְשְׁךָ יְרוּשָׁלַֽיִם בִּירַת יִשְׂרָאֵל וּבָהּ תְּכוֹנֵן אֶת בֵּית־מִקְדָשְׁךָ כִּימֵי שְׁלֹמֹה. {{מודגש|וְכַאֲשֶׁר זִכִּיתָֽנוּ לִרְאוֹת אֶת־רֵאשִׁית גְּאֻלָּתֵֽנוּ וּפְדוּת נַפְשֵֽׁנוּ}} – כֵּן תּחַיֵּֽנוּ וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה, וְחַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ כְּקֶֽדֶם, אָמֵן! }} ====נוסח מאת אבי שמידמן ובן־ציון שפיץ==== [http://alhanisim.blogspot.com/ חובר ע״י אבי שמידמן ובן־ציון שפיץ לקראת יום העצמאות תשס״ט] {{סידור בירנבוים תפילה| עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי קִבּוּץ שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹת חֹֽשֶׁךְ וְצַלְמָֽוֶת לְחֶמְדַּת נַחֲלָתָם, קָֽמוּ חֲלוּצֵי אֻמָּה, הֵרִֽימוּ נֵס וְחִבְּרוּ מְגִלָּה, וְתָבְעוּ אֶת זְכוּת הָעָם לַעֲמֹד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, כְּמַמְלָכָה יְהוּדִית בְּאֶֽרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת רָקְדוּ בַּחוּצוֹת, טַף וְנָשִׁים, זְקֵנִים וּנְעָרִים, בְּקוֹלוֹת שִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תְּקָפוּם בְּנֵי עַוְלָה, לְהַכְחִיד מִן הָאָֽרֶץ שֵׁם וּשְׁאֵרִית, וְלַיָּם לִזְרֹק כׇּל שׁוֹמְרֵי אֱמוּנֶֽיהָ. וְאַתָּה לְיֵֽשַׁע עַמְּךָ מִהַֽרְתָּ, יְדֵי מְגִנֵּיהֶם חִזַּֽקְתָּ, וּכְלֵי אוֹיְבֵיהֶם נִפַּֽצְתָּ. תְּקוּמַת פְּאֵר עָשִֽׂיתָ וּמְדִינַת הָדָר הֵקַֽמְתָּ, רֵאשִׁית שְׁאִיפַת דּוֹרוֹתֶֽיךָ, מַחְסֶה וּמָעוֹז לְכׇל שְׁבוּת עַמֶּֽךָ. }} ====נוסח מאת {{וק|בית הלל – הנהגה תורנית קשובה|ארגון בית הלל}}==== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וְרֵאשִׁית תְּקוּמַת הָעָם, כְּשֶׁעָמְדוּ אֻמּוֹת עֲרָב עַל עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל לְהׇרְגָּם וּלְאַבְּדָם מֵאַרְצֶֽךָ, וּבְתוֹכָם שְׂרִידֵי חֶֽרֶב, אוּדִים מֻצָּלִים מֵאֵשׁ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים חִזַּֽקְתָּ אֶת יָדָם וְעוֹרַֽרְתָּ אֶת גְּבוּרָתָם, יָצָֽאתָ בְּקִרְבָּם וְלָחַֽמְתָּ אֶת מִלְחַמְתָּם, נָתַֽתָּ אֹיְבֵיהֶם נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם, וּגְאַלְתָּם מִיַּד חָזָק מֵהֶם. אָז נֶאֶסְפוּ בָנֶֽיךָ וְהֵקִֽימוּ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצֶֽךָ, וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְהִגְדִּֽילוּ תוֹרָתֶֽךָ, וְיָשְׁבוּ לָבֶֽטַח כִּדְבָרֶֽךָ. וְקָבְעוּ יוֹם עַצְמָאוּת זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּקוּמָה.}} ====נוסח מאת {{וק|עמוס חכם}} ז״ל==== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לְעַמְּךָ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בַּיָּמִים אֲשֶׁר שְׁאֵרִית פְּלֵיטַת יִשְׂרָאֵל, עַם שְׂרִידֵי חֶֽרֶב הַצַּר וְהָאוֹיֵב, מָצָא מָנֽוֹחַ בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ לָֽתֵת־לָֽנוּ וְנוֹסְפוּ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים שָׁם מִלְּפָנִים, יַֽחַד כֻּלָּם בִּקְּשׁוּ לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת זָדוֹן הַשּׁוֹלֶֽטֶת בָּאָֽרֶץ וּלְיַסֵּד אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. אָז נוֹעֲצוּ יַחְדָּו בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל יוֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ וְהָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהּ וְאָמְרוּ קֽוּמוּ וְנָקֽוּמָה לַמִּלְחָמָה וְנַכְחִיד אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְדִינָתוֹ ולֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד {{ממ|תהלים|פג|ה}}. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתָם וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם וְעָמַֽדְתָּ לְבָנֶֽיךָ בְּעֵת צָרָתָם וְנָתַֽתָּ לְבָנֶֽיךָ עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה בְּאוֹיְבֵיהֶם וְנִצְּחוּם וְהִכּוּ בָהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה וְגֵרְשׁוּם מִגְּבוּל יִשְׂרָאֵל. וְעָשִֽׂיתָ לְעַמְּךָ תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ. עַל כֵּן קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם חֲמִשָּׁה לַחֹֽדֶשׁ הַשֵּׁנִי הוּא חֹֽדֶשׁ אִיָּר לְיוֹם שִׂמְחָה וְהַלֵּל וְהוֹדָיָה. וּכְשֵׁם שֶׁעָשִֽׂיתָ עִמָּֽנוּ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת כֵּן תּוֹסִיף לְהוֹשִׁיעֵֽנוּ וְתִגְאָלֵֽנוּ גְּאוּלָּה שְׁלֵמָה וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה. }} === ליום ירושלים === ====נוסח מאת הרב דוד בר־חיים==== {{טקסט מנוקד|גודל=14}} {{רן|עַל הַנִּסִּים, הַגְּבוּרוֹת, הַתְּשוּעוֹת, הַמִּלְחָמוֹת וְהַפְּדוּת שֶׁעָשִֽׂיתָ עִמָּֽנוּ וְעִם אֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לִתְקוּמָתֵֽנוּ, בְּקוּם עָלֵֽינוּ בְּנֵי עֲרָב. אָמְרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי, וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד (תהילים פג, ה). וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לָּֽנוּ בְּעֵת צָרָתֵֽנוּ; רַֽבְתָּ אֶת רִיבֵֽנוּ, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינֵֽנוּ, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתֵֽנוּ. מָסַֽרְתָּ רַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. {{צת לעיצוב|תהלים|כ|ט|ימין=לא}}. בָּֽאוּ צִבְאוֹתֶֽיךָ אֶל חַבְלֵי אֶֽרֶץ נַחֲלָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָֽנוּ. לְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה. וּבַחֹֽדֶשׁ הַשֵׁנִי בִּשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, {{צת לעיצוב|תהלים|קכב|ב|ימין=לא}}. כְּשֵׁם שֶׁעָשִֹֽיתָ לָּֽנוּ תְּשׁוּעָה בַּיָּמִים הָהֵם, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ בָּעֵת הַזּאֹת, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ לָנֶֽצַח.}} {{סוף}} ([http://he.machonshilo.org/index.php/list-articles/36-minhag-eretz/380-yom-tqumath-yisrael-beth-hawaadh המקור באתר של הרב]) ====נוסח מאת הרב {{וק|ישראל אריאל}} (ראש {{וק|מכון המקדש}})==== בְּקוּם עַמֵּי עֲרָב כְּאִישׁ אֶחָד עַל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשְׁבִים בֶּֽטַח בְּאַרְצָם, אָמְרוּ: לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד, וּבִקְּשׁוּ לְהַשְׁמִיד וּלְכַלּוֹת אֶת נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְכַּנְּסִים מִכׇּל קַצְווֹת תֵּבֵל לְאַרְצָם וּלְמוֹלַדְתָּם לִבְנוֹתָהּ מֵחׇרְבוֹתֶֽיהָ וְלַהֲקִימָהּ מִשִּׁמְמָתָהּ. וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לְעַמְּךָ בְּעֵת צָרָתָם; נָתַֽתָּ לָהֶם עֹז וּגְבוּרָה וְקָֽמוּ עַל אוֹיְבֵיהֶם. בְּשִׁשָּׁה יָמִים הֵנִֽיסוּ אֶת צִבְאוֹת עֲרָב אֲשֶׁר נִקְבְּצוּ עֲלֵיהֶם, הֱפִיצוּם לְכׇל רֽוּחַ, רְדָפוּם וְהִכְנִיעוּם. בְּדׇלְקָם אַחֲרֵיהֶם בָּֽאוּ צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל חֶבְלֵי אֶֽרֶץ נִרְחָבִים בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהִצִּֽיבוּ גְּבוּלָם מִיַּם סוּף וְעַד הַגּוֹלָן בַּבָּשָׁן. בִּשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים בְּחֹֽדֶשׁ אִיָּר קָֽמוּ בָנֶֽיךָ וְעָלוּ לִירוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ וּבָֽאוּ לְחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ וְאֶל מְקוֹם מִקְדָּשְׁךָ בִּתְרוּעָה וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ שֶׁכְּשֵׁם שֶׁגְּאַלְתָּֽנוּ וַהֲבֵאתָֽנוּ אֶל יוֹם יְרוּשָׁלַֽיִם לְהוֹדוֹת לְפָנֶֽיךָ עַל נִסֶּֽיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ, כֵּן תַּגִּיעֵֽנוּ בַּחֲסָדֶֽיךָ הָרַבִּים לְמוֹעֲדִים וּרְגָלִים אֲחֵרִים, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶֽךָ וּבְבִנְיָן מִקְדָּשֶֽׁךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶֽךָ. הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ וּמִזְבֵּחַ חָדָשׁ בְּצִיּוֹן תָּכִין וּבַעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂמַח כֻּלָּֽנוּ, וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. ====נוסח מאת הרב פרופ׳ {{וק|יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור}}==== עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לָנוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בַּיָּמִים אֲשֶׁר קָֽמוּ עָלֵֽינוּ אוֹיְבֵֽינוּ לְהַכְרִיתֵֽנוּ, וּבְרִית כָּרְתוּ בֵּינֵיהֶם לְאַבְּדֵֽנוּ, וּמִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב בַּהֲמוֹנֵיהֶם הִקִּיפֽוּנוּ, וְאֶת מְצָרֵי יַם סוּף סָגְרוּ עָלֵֽינוּ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽחְתָּ בָּֽנוּ רֽוּחַ עֹז וּגְבוּרָה, וַעֲלֵיהֶם הִפַּֽלְתָּ אֵימָֽתָה וָפַֽחַד. וּבְשֵׁשׁ שָׁעוֹת הִשְׁמַֽדְנוּ אֶת מְטוֹסֵיהֶם, וּבְשִׁשָּׁה יְמֵי יְשׁוּעָה הִפַּלְתָּם לְפָנֵֽינוּ, רֶֽכֶב הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר לָהֶם עָלָה בְּאֵשׁ וּבְעָשָׁן, וְהֵם נָֽסוּ בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים וְנַעֲלֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵיהֶם. עַל הָרְשָׁעִים הַגֵּאִים זַעַמְךָ שָׁפַֽכְתָּ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל פָּנֶֽיךָ הֵאַֽרְתָּ, מֶרְחֲבֵי אֶֽרֶץ הִנְחַלְתָּֽנוּ, אֶל עָרֵי אֲבוֹתֵֽינוּ הֲבֵאתָֽנוּ, וּבִגְבוּרָה וְתִפְאָרָה אֶל עִיר קׇדְשְׁךָ וְהַר מְרוֹם שְׁכִינָתְךָ הֶעֱלִיתָֽנוּ. אָנָּא מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, לַמְּדֵֽנוּ לִבְחֹר בַּחַיִּים וּבַטּוֹב וְלַחֲשֹׁק בְּאֶֽרֶץ חֶמְדָּה, תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּֽךָ תְּהִלָּה לִירֵאֶֽיךָ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶֽךָ וְשָׂשׂוֹן לְעִירְךָ וְהַר קׇדְשֶֽׁךָ, וְנוֹדֶה תָּמִיד לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. ====נוסח מאת הרב יצחק עתשלום וד״ר אבי שמידמן==== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי שַׁחֲרוּת מְדִינָתֵֽנוּ וְשִׁחְרוּר אֻמָּתֵֽנוּ, שָׁכַן בָּדָד לְבַב אַרְצֵֽנוּ, קִרְיַת מְשׂוֹשֵֽׂנוּ. הַכְּמֵהִים לַאֲבָנֶֽיהָ תִּנּוּ שְׁבָחֶֽיהָ, בְּחִירֵי מְשׁוֹרְרֶֽיךָ כְּכִנּוֹר לְשִׁירֶֽיהָ. מִבֵּין הַחֲרַכִּים צָֽצוּ בְּנֵי עַמְּךָ לְהַשְׂבִּֽיעַ עֵינָם מִשְּׂרִידֵי טוּב הֵיכָלֶֽךָ. רָגְשׁוּ גּוֹיִים וְהִתְרוֹעֲעוּ, עָמְדוּ עָלֵֽינוּ לְכַלּוֹתֵֽנוּ. נֶגְדָּם אָזְרוּ חַֽיִל גְּדוּדֵי בָּנֶֽיךָ, וּבְרִיתְךָ אֶת אֲבוֹתֵֽינוּ לָֽנוּ קִיַּֽמְתָּ. הַר קׇדְשְׁךָ בְּיָדֵֽינוּ הִפְקַֽדְתָּ, וְשַׁעֲרֵי שָׁלֵם לָֽנוּ פָּתַֽחְתָּ. דַּרְכֵי צִיּוֹן צָהֲלוּ בִּמְחוֹלוֹת חוֹגְגֶֽיךָ, וּפַעֲמֵי רַגְלֵֽינוּ הֵשַֽׁבְתָּ לַהֲדוֹם רַגְלֶֽיךָ. וְהִנֵּה חוֹזוֹת עֵינֵֽינוּ בִּזְרִיחַת אוֹר פָּנֶֽיךָ עַל חַצְרוֹת מְנוּחָתֶֽךָ, וְהִנֵּה שׁוֹמְעוֹת אׇזְנֵֽינוּ קוֹל שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּחוּצוֹת חֶֽמֶד נַחֲלָתֶֽךָ, וַעֲדֵי עַד נַעֲלֶה אֶת נֵֽצַח תִּפְאַרְתָּהּ לְרֹאשׁ שִׂמְחָתֵֽנוּ. }} ====נוסח מאת נח חכם==== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לְעַמְּךָ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בַּיָּמִים אֲשֶׁר עַם שְׂרִידֵי חָֽרֶב מָצָא מָנֽוֹחַ בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ לָֽתֵת־לָֽנוּ, אָז נוֹעֲצוּ יַחְדָּו בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאָמְרוּ קֽוּמוּ וְנָקֽוּמָה לַמִּלְחָמָה וְנַכְחִיד אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְדִינָתוֹ וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתָם וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם וְעָמַֽדְתָּ לְבָנֶֽיךָ בְּעֵת צָרָתָם וְנָתַֽתָּ לְבָנֶֽיךָ עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה בְּאוֹיְבֵיהֶם וְנִצְּחוּם וְהִכּוּ בָהֶם מַכָּה גְּדוֹלָה בְּשִׁשָּׁה יָמִים וְגֵרְשׁוּם מִגְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאֶת עִירְךָ וְהַר קׇדְשֶֽׁךָ גָּאֲלוּ מִידֵי צַר בְּיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לַחֹֽדֶש הַשֵּׁנִי הוּא חֹֽדֶש אִיָּר, וְעָשִֽׂיתָ לְעַמְּךָ תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ. וּכְשֵׁם שֶׁעָשִֽׂיתָ עִמָּֽנוּ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַזֹּאת כֵּן תּוֹסִיף לְהוֹשִׁיעֵֽנוּ וְתִגְאָלֵֽנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה. }} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=על הנסים}} * [https://www.mayim.org.il/?holiday=על-הניסים-ליום-העצמאות-עמוס-חכם#gsc.tab=0 על הניסים ליום העצמאות] – מאת {{וק|עמוס חכם}}. * [http://alhanisim.blogspot.co.il/ הצעה לנוסח "על הניסים" ליום העצמאות] – חובר בידי אבי שמידמן ובן־ציון שפיץ. * [https://beithillel.org.il/post-56/ על הניסים ליום העצמאות – בית הלל]. * [https://sites.google.com/site/itayelizur1/מאמרים-בתורה-שבעפ-והלכה/על-הניסים-ליום-העצמאות על הניסים ליום העצמאות – הרב איתי אליצור] * [https://alhanisimforyomyerushalayim.blogspot.com/ על הניסים ליום ירושלים] – חובר בידי הרב יצחק עתשלום וד״ר אבי שמידמן. *[https://www.mayim.org.il/?holiday=על-הנסים-ליום-ירושלים-נח-חכם#gsc.tab=0 על הניסים ליום ירושלים] – מאת {{וק|נח חכם}} [[קטגוריה:חג חנוכה]] [[קטגוריה:חג פורים]] [[קטגוריה:תפילות חגים]] [[קטגוריה:הודיה לה']] [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:על הנסים|*]] [[קטגוריה:יום העצמאות]] [[קטגוריה:יום ירושלים]] {{מוגן חלקית}} </noinclude> jtg59rk88dk42vk6cfac22v8a7lqzjw 3007708 3007698 2026-04-23T15:35:34Z בן עדריאל 9444 /* יצירות לעת קום מדינת ישראל */ כמה שאני מבין, כל הטקסטים הללו מוגנים בזכ"י 3007708 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{הצגת נוסחי תפילה}} __TOC__ ==נוסח התפילה== </noinclude> === על הניסים === עַל {{נוא|וְעַל}} הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=הַמִּלְחָמוֹת|מזרח=הַנֶּחָמוֹת}} שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. <noinclude> ===הקטעים המיוחדים לכל חג=== </noinclude> ==== לחנוכה ==== {{טקסט מנוקד}} בִּימֵי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מַתִּתְיָה|כל השאר=מַתִּתְיָֽהוּ}} בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי {{נוא|חַשְׁמוֹנַאי}} וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ|כל השאר=לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ {{נוא|מִתּוֹרָתָךְ}}}} וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=רְצוֹנֶֽךָ|כל השאר=רְצוֹנָךְ}}.{{ש}} וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים,|כל השאר=וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים,}} וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְךָ|כל השאר=וּלְךָ}} עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּעוֹלָמָךְ|כל השאר=בְּעוֹלָמֶֽךָ}} וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.{{ש}} וְאַחַר {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּךְ|כל השאר=כֵּן {{נוא|כָּךְ}}}} בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{נוא|שְׁמוֹנָה יָמִים}}}} אֵֽלּוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּהַלֵּל (גָּמוּר) וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.|כל השאר=לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.}} {{סוף}} ==== לפורים ==== {{טקסט מנוקד}} בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ־לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה. {{סוף}} {{הוראה למתפללים|וממשיכים "ועל כולם" ב[[תפילת שמונה עשרה]] או "ועל הכול" ב[[ברכת המזון]]}}. <noinclude> ==הסבר על התפילה== {{מודגש|על הניסים}} היא תפילת הודיה הנאמרת בימים שבהם אנו חוגגים ישועה ניסית שאירעה לעם ישראל, והיא נאמרת בתפילת העמידה וב[[ברכת המזון]]. ==יצירות לעת קום מדינת ישראל== במקור נקבעה התפילה עבור החגים חנוכה ופורים, אולם בדורות האחרונים נכתבו תפילות הודיה גם עבור יום העצמאות ועבור יום ירושלים. תפילות אלו מוגנות בזכויות יוצרים, ואמירתן לא נתקבלה בציבור הרחב. ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=על הנסים}} * [https://www.mayim.org.il/?holiday=על-הניסים-ליום-העצמאות-עמוס-חכם#gsc.tab=0 על הניסים ליום העצמאות] – מאת {{וק|עמוס חכם}}. * [http://alhanisim.blogspot.co.il/ הצעה לנוסח "על הניסים" ליום העצמאות] – חובר בידי אבי שמידמן ובן־ציון שפיץ. * [https://beithillel.org.il/post-56/ על הניסים ליום העצמאות – בית הלל]. * [https://sites.google.com/site/itayelizur1/מאמרים-בתורה-שבעפ-והלכה/על-הניסים-ליום-העצמאות על הניסים ליום העצמאות – הרב איתי אליצור] * [https://alhanisimforyomyerushalayim.blogspot.com/ על הניסים ליום ירושלים] – חובר בידי הרב יצחק עתשלום וד״ר אבי שמידמן. *[https://www.mayim.org.il/?holiday=על-הנסים-ליום-ירושלים-נח-חכם#gsc.tab=0 על הניסים ליום ירושלים] – מאת {{וק|נח חכם}} [[קטגוריה:חג חנוכה]] [[קטגוריה:חג פורים]] [[קטגוריה:תפילות חגים]] [[קטגוריה:הודיה לה']] [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:על הנסים|*]] [[קטגוריה:יום העצמאות]] [[קטגוריה:יום ירושלים]] {{מוגן חלקית}} </noinclude> smhb9veqb2snjtpbnwb7av80w2mnqxp 106 59847 3007717 2984283 2026-04-23T16:59:50Z Ori229 476 כותרות וקצת שיפורים 3007717 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|מד|a1044}} <קטע התחלה=פרק מד/> {{כותרת1|ה' ירווה את ישראל רוח וברכה, והם יביעו את נאמנותם לה'}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|א}}<קטע התחלה=מד א/> וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי, וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ.<קטע סוף=מד א/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ב}}<קטע התחלה=מד ב/> כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ, וְיֹצֶרְךָ {{ב|מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ|עוד מאז שנולדת עזר לך}}: אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב {{ב|וִישֻׁרוּן|ועם ישראל ש-}} בָּחַרְתִּי בוֹ.<קטע סוף=מד ב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ג}}<קטע התחלה=מד ג/> {{ב|כִּי|כפי ש-}} אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא {{ב|וְנֹזְלִים|ואוריד גשם}} עַל יַבָּשָׁה, אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.<קטע סוף=מד ג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ד}}<קטע התחלה=מד ד/> וְצָמְחוּ {{ב|בְּבֵין חָצִיר|כמו שחציר גדל, במהירות}}, {{ב|כַּעֲרָבִים|כערבות}} עַל יִבְלֵי מָיִם.<קטע סוף=מד ד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ה}}<קטע התחלה=מד ה/> {{ב|זֶה|כלל ישראל (וכן שאר הפעמים בהם המילה "זה" מופיעה בפסוק)}} יֹאמַר "לַיהוָה אָנִי", וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב, וְזֶה יִכְתֹּב {{ב|יָדוֹ|על ידו}} 'לַיהוָה', וּבְשֵׁם 'יִשְׂרָאֵל' {{ב|יְכַנֶּה|יכנה את עצמו}}.<קטע סוף=מד ה/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|ה' הודיע לנו מראש שהוא האל היחיד שלנו}} {{איור|Old_Jerusalem_Yochanan_ben_Zakai_Synagogue_Painting_Psalm_137_(2).jpg|300|פסוק כו משולב בציור קיר ב[[W:בתי הכנסת הספרדיים#בית הכנסת יוחנן בן זכאי|בית הכנסת יוחנן בן זכאי]]}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ו}}<קטע התחלה=מד ו/> כֹּה אָמַר יְהוָה, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ, יְהוָה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.<קטע סוף=מד ו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ז}}<קטע התחלה=מד ז/> וּמִי כָמוֹנִי {{ב|יִקְרָא|ידע את העתיד}} וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ {{ב|לִי|לְפָנַי}} {{ב|מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם|את רצוני ליישב את עם ישראל בארצו לעולם}}, {{ב|וְאֹתִיּוֹת|ואת העתידות}} וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ.<קטע סוף=מד ז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ח}}<קטע התחלה=מד ח/> אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל {{ב|תִּרְהוּ|תראו}}, הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי, וְאַתֶּם עֵדָי, הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי {{ב|וְאֵין צוּר|אין אל אחר}} {{ב|בַּל יָדָעְתִּי|שלא ידעתי עליו}}.<קטע סוף=מד ח/> {{כותרת1|לעג לפסלים ולעושיהם}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|ט}}<קטע התחלה=מד ט/> יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם - תֹּהוּ, {{ב|וַחֲמוּדֵיהֶם|הפסלים שלהם שמראיהם נחמד}} בַּל יוֹעִילוּ, {{ב|וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה|והם מעידים על עצמם}} {{ב|בַּל יִרְאוּ|שהם לא רואים}} וּבַל יֵדְעוּ, {{ב|לְמַעַן|ולכן}} יֵבֹשׁוּ.<קטע סוף=מד ט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|י}}<קטע התחלה=מד י/> מִי יָצַר אֵל {{ב|וּפֶסֶל נָסָךְ|על ידי שיצק פסל}}, לְבִלְתִּי הוֹעִיל?<קטע סוף=מד י/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|יא}}<קטע התחלה=מד יא/> הֵן כָּל {{ב|חֲבֵרָיו|כל עובדי הפסל}} יֵבֹשׁוּ, {{ב|וְחָרָשִׁים|עושי הפסלים}} {{ב|הֵמָּה מֵאָדָם|הם יבושו כי יבינו שעושי הפסלים הם בעצם בני אדם}}, יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם, יַעֲמֹדוּ, יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד.<קטע סוף=מד יא/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|יב}}<קטע התחלה=מד יב/> חָרַשׁ בַּרְזֶל {{ב|מַעֲצָד|מכין גרזן}} {{ב|וּפָעַל בַּפֶּחָם|וחיממו באש הפחם}} {{ב|וּבַמַּקָּבוֹת|פטישים}} יִצְּרֵהוּ. וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ - {{ב|גַּם רָעֵב|אפילו כשהוא רעב}} וְאֵין כֹּחַ, לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף.<קטע סוף=מד יב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|יג}}<קטע התחלה=מד יג/> חָרַשׁ עֵצִים {{ב|נָטָה קָו|סימן קו על העץ}} {{ב|יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד|וסירטט בחרט}}, יַעֲשֵׂהוּ {{ב|בַּמַּקְצֻעוֹת|משייפים}} וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ. וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, {{ב|כְּתִפְאֶרֶת אָדָם|בצורת אדם יפה}} {{ב|לָשֶׁבֶת בָּיִת|ויעשהו לשבת בבית (בלעג - הפסל לא יכול לצאת מהבית בעצמו)}}.<קטע סוף=מד יג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|יד}}<קטע התחלה=מד יד/> לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים, וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן, {{ב|וַיְאַמֶּץ|ויחזק}} לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר. נָטַע אֹרֶ<SMALL>ן</SMALL> {{ב|וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל|גשם שה' שלח הישקה את העץ שממנו עשו את הפסל}}.<קטע סוף=מד יד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|טו}}<קטע התחלה=מד טו/> וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר, וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם, אַף {{ב|יַשִּׂיק|יסיק את התנור}} וְאָפָה לָחֶם. {{ב|אַף יִפְעַל אֵל|ועדיין מאותו עץ הוא גם מכין פסל}} וַיִּשְׁתָּחוּ, עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ.<קטע סוף=מד טו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|טז}}<קטע התחלה=מד טז/> חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ, {{ב|עַל חֶצְיוֹ|ועל החצי ששרף צלה ו-}} בָּשָׂר יֹאכֵל, יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע. אַף יָחֹם וְיֹאמַר "הֶאָח! {{ב|חַמּוֹתִי|התחממתי}}! רָאִיתִי {{ב|אוּר|את טובתה של האש}}!".<קטע סוף=מד טז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|יז}}<קטע התחלה=מד יז/> {{ב|וּשְׁאֵרִיתוֹ|החצי הנותר לאחר ש"חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ"}} לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ, <small>(יסגוד)</small> יִסְגָּד לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר: "הַצִּילֵנִי, כִּי אֵלִי אָתָּה".<קטע סוף=מד יז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|יח}}<קטע התחלה=מד יח/> לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, כִּי {{ב|טַח|מכוסה}} מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.<קטע סוף=מד יח/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|יט}}<קטע התחלה=מד יט/> וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה, לֵאמֹר "חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם, אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל; וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה, לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד".<קטע סוף=מד יט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כ}}<קטע התחלה=מד כ/> {{ב|רֹעֶה אֵפֶר|עובד האלילים הוא כרועה צאן בשדה מכוסה באפר}} לֵב {{ב|הוּתַל|מלא מחשבות שטות}} הִטָּהוּ, וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר "הֲלוֹא שֶׁקֶר {{ב|בִּימִינִי|ביד ימיני המחזיקה בפסל}}".<קטע סוף=מד כ/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|על ישראל לזכור את ה', והוא יסלח להם ויגאל אותם}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כא}}<קטע התחלה=מד כא/> זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה. יְצַרְתִּיךָ, עֶבֶד לִי אַתָּה, יִשְׂרָאֵל {{ב|לֹא תִנָּשֵׁנִי|לא תשכח אותי}}.<קטע סוף=מד כא/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כב}}<קטע התחלה=מד כב/> מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ.<קטע סוף=מד כב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כג}}<קטע התחלה=מד כג/> רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְהוָה, הָרִיעוּ {{ב|תַּחְתִּיּוֹת|המקומות הנמוכים ב-}} אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר.<קטע סוף=מד כג/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|ה' מפר את דברי הקוסמים ומקים את דברי עבדיו ושליחיו, וביניהם המלך כורש}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כד}}<קטע התחלה=מד כד/> כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן: אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל, נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי, רֹקַע הָאָרֶץ <small>(מי אתי)</small> {{ב|מֵאִתִּי|מכוחי}}.<קטע סוף=מד כד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כה}}<קטע התחלה=מד כה/> מֵפֵר אֹתוֹת {{ב|בַּדִּים|מכשפים}} וְקֹסְמִים {{ב|יְהוֹלֵל|מבלבל}}, מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל.<קטע סוף=מד כה/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כו}}<קטע התחלה=מד כו/> מֵקִים דְּבַר {{ב|עַבְדּוֹ|הנביא}} וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם "תּוּשָׁב", וּלְעָרֵי יְהוּדָה "תִּבָּנֶינָה", וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם.<קטע סוף=מד כו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כז}}<קטע התחלה=מד כז/> הָאֹמֵר {{ב|לַצּוּלָה|למצולות הים}} "{{ב|חֳרָבִי|היו לחרבה, לאדמה יבשה}}, וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ".<קטע סוף=מד כז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מד|כח}}<קטע התחלה=מד כח/> הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ "{{ב|רֹעִי|גזרתי עליך שתהיה מלך}}", וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַ{{HIRIK WITHOUT LETTER}}ם "תִּבָּנֶה" {{ב|וְ"הֵיכָל, תִּוָּסֵד"|בציווי: בית המקדש, אני מצווה עליך להבנות (ר' בהצהרת כורש: "כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‍ִם" - [[עזרא א ב]])}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=מד כח/> <קטע סוף=פרק מד/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|מד}} {{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מג|מד|מה|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ" (פסוק כח) - לגבי אזכור שמו של כורש שנים רבות לפני זמנו ראה הערה לעיל, פרק מ. :עוד בעניין זה כדאי להביא את דברי יוסף בן מתתיהו ב[[W:קדמוניות היהודים|קדמוניות היהודים]] ספר י"א [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.11.1.3 א, ב]: "כי כורש קרא את ספר חזון ישעיהו הנביא בשום שכל, ובראותו כי עוד לפני מאתים ועשר שנה '''הזכיר את שמו''' בשם ה' ויודיע לכל כי בו בחר ה' לשלח את גלותו, ואותו הקדיש לשוב ולבנות את בית מקדשו כבתחלה; השתומם לבבו בתוכו, ונפשו התפלאה במאד מאד, וימהר ויחש מעשהו להוציא את הנבואה העתיקה ההיא לאור ולמלאות אחרי ה' אלהי ישראל. ויקרא אליו את ראשי האבות ליהודה ובנימן המגלים בבלה, ויתן להם רשיון לשוב אל ארצם ואל מולדתם לבנות את חרבות ירושלים ואת בית מקדשם ולעבוד את ה' ככל הכתוב בתורת משה". לגבי איזכור כורש כאן, ראו גם הערת שוליים ב[[ביאור:ישעיהו מ|פרק מ]]. mg04e1f0t45563s714ti5j820lkq3aq 106 59849 3007721 2984284 2026-04-23T17:46:02Z Ori229 476 כותרות, הערה, וקצת שיפורים 3007721 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|מה|a1045}} <קטע התחלה=פרק מה/> {{כותרת1|כורש הצליח במלחמותיו בזכות ה', אך לא ידע זאת}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|א}}<קטע התחלה=מה א/> כֹּה אָמַר יְהוָה {{ב|לִמְשִׁיחוֹ, לְכוֹרֶשׁ|על אודות כורש שה' המליך (בהמשך לנכתב לגביו בסוף הפרק הקודם)}} אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ {{ב|לְרַד|להכניע}} לְפָנָיו גּוֹיִם {{ב|וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ|ואת חגורות מלכי אויביו יפתח (סימן לחולשה)}}, לִפְתֹּחַ לְפָנָיו {{ב|דְּלָתַיִם|את דלתות השערים שהוא בא לכבוש}} וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ.<קטע סוף=מה א/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ב}}<קטע התחלה=מה ב/> אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ {{ב|וַהֲדוּרִים|ובמקומות הגבוהים}} <small>(אושר)</small> אֲיַשֵּׁר, דַּלְתוֹת {{ב|נְחוּשָׁה|הנחושת (של מבצרי אויביו)}} אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.<קטע סוף=מה ב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ג}}<קטע התחלה=מה ג/> וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת {{ב|חֹשֶׁךְ|ממעמקי האדמה}} וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה {{ב|הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ|המייעד לך תפקיד מיוחד}} אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=מה ג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ד}}<קטע התחלה=מה ד/> לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי, וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ, אֲכַנְּךָ {{ב|וְלֹא יְדַעְתָּנִי|למרות שלא ידעת שהצלחותיך הם בזכותי (אלא יחסת אותם לאליליך)}}.<קטע סוף=מה ד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ה}}<קטע התחלה=מה ה/> אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים, {{ב|אֲאַזֶּרְךָ|חיזקתי אותך}} וְלֹא יְדַעְתָּנִי.<קטע סוף=מה ה/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ו}}<קטע התחלה=מה ו/> לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָהּ כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי, אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד.<קטע סוף=מה ו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ז}}<קטע התחלה=מה ז/> יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה.<קטע סוף=מה ז/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת2|גשמי צדק יצמיחו ישועה - בעזרת ה'}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ח}}<קטע התחלה=מה ח/> {{ב|הַרְעִיפוּ|הורידו גשמים}} שָׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ {{ב|צֶדֶק|גשמי ברכה}}, תִּפְתַּח אֶרֶץ {{ב|וְיִפְרוּ יֶשַׁע|(ותשתה את מי הגשמים) ויצמחו פירות של ישועה, שיצילו מרעב}}, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד, אֲנִי יְהוָה בְּרָאתִיו.<קטע סוף=מה ח/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת2|האדם לא יכול להתלונן על האמצעים בהם ה' מטיב לו}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|ט}}<קטע התחלה=מה ט/> הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ, {{ב|חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי|והאדם הרי הוא חרס מחרסי ה-}} אֲדָמָה, הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ: "מַה תַּעֲשֶׂה {{ב|וּפָעָלְךָ אֵין יָדַיִם לוֹ|לכלי שהכנת אין ידיות (האדם לא יכול לומר לה' שלכלי שלו, כורש, אין יכולת להביא את הגאולה)}}?".<קטע סוף=מה ט/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|י}}<קטע התחלה=מה י/> הוֹי אֹמֵר לְאָב "{{ב|מַה תּוֹלִיד|לא היית צריך להוליד אותי (יש בין היושבים בגלות האומרים לה' שלא יגאל אותם)}}", וּלְאִשָּׁה "{{ב|מַה תְּחִילִין|בשביל מה תרגישי צירי לידה}}".<קטע סוף=מה י/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|יא}}<קטע התחלה=מה יא/> כֹּה אָמַר יְהוָה, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ: "{{ב|הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי|האם אתם מבקשים שהעתידות יהיו כרצונכם}}? עַל {{ב|בָּנַי|דרך התנהגותי עם עמי}} וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי?<קטע סוף=מה יא/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|יב}}<קטע התחלה=מה יב/> אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי, אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי.<קטע סוף=מה יב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|יג}}<קטע התחלה=מה יג/> אָנֹכִי {{ב|הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק|עודדתי את כורש להלחם בבבל ולנצח}} וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר, הוּא יִבְנֶה {{ב|עִירִי|את ירושלים}} {{ב|וְגָלוּתִי|ואת ישראל מהגלות}} יְשַׁלֵּחַ, {{ב|לֹא בִמְחִיר|לא יבקש כסף תמורת שיחרור עם ישראל}} וְלֹא בְשֹׁחַד", אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.<קטע סוף=מה יג/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת1|העמים יגיעו לירושלים, ישתחוו ויתפללו לה'}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|יד}}<קטע התחלה=מה יד/> כֹּה אָמַר יְהוָה: "{{ב|יְגִיעַ|תוצרת}} מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ {{ב|וּסְבָאִים|ובני העם 'סבא'}}, {{ב|אַנְשֵׁי מִדָּה|אנשים גבוהים}} {{ב|עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ|יעברו דרכך (דרך ירושלים) עם סחורתם}} {{ב|וְלָךְ יִהְיוּ|הוא יקבלו עליהם את עבודת ה' בירושלים}}, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ, {{ב|בַּזִּקִּים|בכבלים (קשורים נפשית לירושלים)}} יַעֲבֹרוּ, וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ: "{{ב|אַךְ בָּךְ אֵל|רק בך שוכן האל}} וְאֵין עוֹד, אֶפֶס אֱלֹהִים.<קטע סוף=מה יד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|טו}}<קטע התחלה=מה טו/> אָכֵן אַתָּה אֵל {{ב|מִסְתַּתֵּר|שאין לו גוף גלוי כמו לפסלים}}, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|מוֹשִׁיעַ|המושיע לכל המתפלל אליו}}".<קטע סוף=מה טו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|טז}}<קטע התחלה=מה טז/> {{ב|בּוֹשׁוּ|בפסלים שהיו להם}} וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם, יַחְדָּו הָלְכוּ {{ב|בַכְּלִמָּה|כאשר הבושה ניכרת עליהם}} {{ב|חָרָשֵׁי צִירִים|אמני מתכת העושים צורות}}.<קטע סוף=מה טז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|יז}}<קטע התחלה=מה יז/> יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד.<קטע סוף=מה יז/> {{ביאור:פרשה פתוחה}} {{כותרת2|פנייה לעמים להווכח בכוחו של ה', התגלותו לישראל ולנביאים. לבסוף כולם ישתחוו לו}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|יח}}<קטע התחלה=מה יח/> כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם - הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ - {{ב|הוּא כוֹנְנָהּ|הוא גם ביסס אותה}}, לֹא {{ב|תֹהוּ|לשממה}} בְרָאָהּ - לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד.<קטע סוף=מה יח/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|יט}}<קטע התחלה=מה יט/> {{ב|לֹא בַסֵּתֶר|התגלותי לעם ישראל לא היתה במקום נסתר, אלא בהר סיני}} דִּבַּרְתִּי, בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ, לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב {{ב|תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי|בארץ מדברית תעבדו אותי}}, אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק, מַגִּיד מֵישָׁרִים.<קטע סוף=מה יט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|כ}}<קטע התחלה=מה כ/> הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ {{ב|הִתְנַגְּשׁוּ|גשו}} יַחְדָּו {{ב|פְּלִיטֵי הַגּוֹיִם|הגויים הבורחים מכורש}}, {{ב|לֹא יָדְעוּ הַנֹּשְׂאִים אֶת עֵץ פִּסְלָם|הסוחבים את פסלם העשוי מעץ שאין בו דעת}} וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ.<קטע סוף=מה כ/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|כא}}<קטע התחלה=מה כא/> הַגִּידוּ {{ב|וְהַגִּישׁוּ|הציגו את דבריכם}} {{ב|אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו|ולפני כל תתכננו ביחד מה להגיד}}, מִי הִשְׁמִיעַ {{ב|זֹאת|את נצחון כורש}} מִקֶּדֶם? {{ב|מֵאָז הִגִּידָהּ|מי בעבר כבר אמר אותה}}? הֲלוֹא אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי, אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ, אַיִן זוּלָתִי.<קטע סוף=מה כא/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|כב}}<קטע התחלה=מה כב/> פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, כִּי אֲנִי אֵל וְאֵין עוֹד.<קטע סוף=מה כב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|כג}}<קטע התחלה=מה כג/> בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי {{ב|צְדָקָה|דבר שיתקיים}}, דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן.<קטע סוף=מה כג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|כד}}<קטע התחלה=מה כד/> {{ב|אַךְ בַּיהוָה לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז|לי אמר כל לשון: שרק לי יש צדקות ועוז}}, {{ב|עָדָיו|עד ה'}} יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ כֹּל {{ב|הַנֶּחֱרִים בּוֹ|נלחמים בה' בכעסם (מלשון חרון אף)}}.<קטע סוף=מה כד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מה|כה}}<קטע התחלה=מה כה/> בַּיהוָה {{ב|יִצְדְּקוּ|תתגלה צדקתם}} וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=מה כה/> <קטע סוף=פרק מה/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|מה}} {{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מד|מה|מו|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע" (פסוק ז) - ובתפילה :"בורא את הכל" (על פי הגמרא ב[[ברכות יא ב]]). הראי"ה קוק מסביר: "כי באמת אין רע נמצא כלל, כי כל נמצא הוא טוב לפי ערכו, אלא כשאנו מורגלים לראות שלמות יותר גדולה, אנו קוראים את מיעוט השלמות ומה שגורם לזה בשם רע... כי לפי האמת נמצא הרע רק מפני שרק חלק קטן מן הטוב זרח עליו... "כ הנביא, שנאמרה נבואתו לתכלית מוסרי להסיר דעות רעות של מהרסי דעת ד' אחד, אמר לפי ציור המקבלים, בורא חושך ובורא רע. אבל אנו בתפילתינו שאנו אומרים הכל לפי האמת, הרי מגמתינו סיפור כבודו ית' לפי האמת... כיון שתכלית הברכה היא ג"כ לברך את שמו על חסדו, ראוי לנו להודיע בזה אמתת הענין שלא ברא השי"ת כל רע, ואין במציאות רע מוחלט, והרע המורגש הוא מצורף אל הכלל כולו להשלים את הטוב, עד שיכלל בשם הכל, שתכליתו הטובה תבחן בצירופו עם הכלל של המציאות. ([[עין איה על ברכות א קס]]) * "וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ" (כ), "כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן" (כג) - מצוטטים בשינויים קלים בתפילת "[[עלינו לשבח]]" ==ראו גם== {{מיזמים|ויקימילון=ישר את ההדורים}} r8c64qo58ehy7v9xstfvpiaskv49tpb 106 59851 3007723 2984285 2026-04-23T18:18:13Z Ori229 476 כותרות, הערה, קצת שיפורים 3007723 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|מו|a1046}} <קטע התחלה=פרק מו/> {{כותרת1|גם הפסלים נלקחו בשלל, ולא יכלו להציל את עצמם}} {{איור|Apothecary's balance with steel beam and brass pans in woode Wellcome L0058880.jpg|250|"בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ" (פסוק ו) - מאזניים לשקילת מתכות יקרות}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|א}}<קטע התחלה=מו א/> כָּרַע {{ב|בֵּל|ראש אלילי בבל}}, קֹרֵס {{ב|נְבוֹ|אחד מאלילי בבל}}, הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם {{ב|לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה|למסע על הבהמות. כורש גנב את הפסלים מהבבלים וסחב אותם על גבי בהמות.}}. {{ב|נְשֻׂאֹתֵיכֶם|בהמות המסע}} עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה.<קטע סוף=מו א/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ב}}<קטע התחלה=מו ב/> קָרְסוּ כָרְעוּ {{ב|יַחְדָּו|כל האלילים}}, לֹא יָכְלוּ {{ב|מַלֵּט מַשָּׂא|להציל את המסע}}, {{ב|וְנַפְשָׁם|ועצמם}} בַּשְּׁבִי הָלָכָה.<קטע סוף=מו ב/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|ה' שומר על ישראל מלידתם ועד זקנתם}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ג}}<קטע התחלה=מו ג/> שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל, {{ב|הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן|שה' סוחב אותם מאז שנולדו}}, הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם.<קטע סוף=מו ג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ד}}<קטע התחלה=מו ד/> וְעַד {{ב|זִקְנָה|זקנתו של העם}} אֲנִי הוּא, וְעַד שֵיבָה אֲנִי {{ב|אֶסְבֹּל|אשא אתכם}}; אֲנִי {{ב|עָשִׂיתִי|בראתי אתכם}} וַאֲנִי אֶשָּׂא, וַאֲנִי אֶסְבֹּל {{ב|וַאֲמַלֵּט|ואציל אתכם}}.<קטע סוף=מו ד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|אי אפשר להשוות את ה' לפסלים חסרי התועלת}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ה}}<קטע התחלה=מו ה/> לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ, וְתַמְשִׁלוּנִי {{ב|וְנִדְמֶה|ותתארו אותי כדומה לפסלים}}?<קטע סוף=מו ה/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ו}}<קטע התחלה=מו ו/> {{ב|הַזָּלִים|המריקים}} זָהָב {{ב|מִכִּיס|מכיסם, כדי להכין ממנו פסלים חסרי תועלת}}, וְכֶסֶף {{ב|בַּקָּנֶה|במאזניים (הקנה כאן הוא המקל שעליו תלויים כפות המאזניים)}} יִשְׁקֹלוּ, יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל, יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲוּוּ.<קטע סוף=מו ו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ז}}<קטע התחלה=מו ז/> יִשָּׂאֻהוּ, עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ, וְיַנִּיחֻהוּ {{ב|תַחְתָּיו|במקומו}} וְיַעֲמֹד, מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ, אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה, מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ.<קטע סוף=מו ז/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|זיכרו את כוחו של ה', המחליט לגבי העתיד}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ח}}<קטע התחלה=מו ח/> זִכְרוּ {{ב|זֹאת|את הנזכר לעיל לגבי הפסלים חסרי התועלת (או את שיוזכר בפסוק הבא)}} {{ב|וְהִתְאֹשָׁשׁוּ|התחזקו - אל תפחדו מעובדי האלילים}}, {{ב|הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים|ואתם הפושעים, השיבו על ליבכם, תנו דעתכם ל"זאת"}} עַל לֵב.<קטע סוף=מו ח/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|ט}}<קטע התחלה=מו ט/> זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם, כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים, וְאֶפֶס כָּמוֹנִי.<קטע סוף=מו ט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|י}}<קטע התחלה=מו י/> מַגִּיד {{ב|מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית|מראש מה יקרה בעתיד}} וּמִקֶּדֶם {{ב|אֲשֶׁר|צופה את הדברים שעדיין}} לֹא נַעֲשׂוּ. אֹמֵר: "עֲצָתִי תָקוּם, וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה".<קטע סוף=מו י/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|יא}}<קטע התחלה=מו יא/> קֹרֵא מִמִּזְרָח {{ב|עַיִט|עוף טורף - משל לכורש}}, מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ <small>(עצתו)</small> עֲצָתִי. {{ב|אַף דִּבַּרְתִּי|אני גם הבטחתי ו-}} - אַף אֲבִיאֶנָּה, {{ב|יָצַרְתִּי|ערכתי תוכנית -}} - אַף אֶעֱשֶׂנָּה.<קטע סוף=מו יא/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת2|פנייה למסרבים להאמין בישועה הקרובה}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|יב}}<קטע התחלה=מו יב/> שִׁמְעוּ אֵלַי {{ב|אַבִּירֵי לֵב|בעלי הלב הקשה מלקבל תוכחה}}, הָרְחוֹקִים {{ב|מִצְּדָקָה|מהדרך הישרה}}.<קטע סוף=מו יב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מו|יג}}<קטע התחלה=מו יג/> קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק, וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר, וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה, לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=מו יג/> <קטע סוף=פרק מו/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|מו}} {{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מה|מו|מז|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה" (פסוק א) - לגבי "לַעֲיֵפָה" ראו [https://hebrew-academy.org.il/%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%94/ באתר האקדמיה ללשון העברית]. olksiv1hsabqy1vc1ogxeg14hxdbpoo 0 90018 3007707 3000467 2026-04-23T15:26:19Z Kurpaph 38358 הוספת הפניות לעל הניסים לחגי אייר. 3007707 wikitext text/x-wiki === עבודה === רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה,|אשכנז=וּבִתְפִלָּתָם,}} וְהָשֵׁב {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֶת}} הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=מְהֵרָה|אשכנז=}} בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{זמני תפילה ארוכים|זמן={{{זמן|}}}|מוסף=|כל השאר={{ש}}{{הוראה למתפללים|בראש חודש ובחול המועד מוסיפים יעלה ויבוא:}} {{נוסחי תפילה ארוכים|יום={{{יום|}}} |חודש={{:יעלה ויבוא|נוסח={{{נוסח|}}}|יום=חודש}} |מועד={{מגירה|יעלה ויבוא|{{:יעלה ויבוא|נוסח={{{נוסח|}}}|יום={{{יום|}}}}}}} |שאר הימים={{מגירה|יעלה ויבוא|{{:יעלה ויבוא|נוסח={{{נוסח|}}}|יום={{{יום|}}}}}}} }}}} {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ.}} וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח='''יִהִוִהִ'''|כל השאר=יי}}, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === {{הוראה למתפללים|כשיאמר מודים ישתחווה}} מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=צוּרֵנוּ}} צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. {{ש}} נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב! כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=וְהַמְּרַחֵם!|כל השאר=הַמְּרַחֵם!}} כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כִּי|ספרד=כּי}} מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. {{זמני תפילה ארוכים|זמן={{{זמן|}}}|ערבית=|כל השאר= {{בחזרת החזן}} ====מודים דרבנן==== {{הוראה למתפללים|בזמן ששליח הציבור אומר מודים, אומרים הקהל:}} מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=וּתְקַיְּמֵנוּ|כל השאר=וּתְחָנֵּנוּ}} וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. {{בחזרת החזן סוף}}}} {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים={{מגירה|בחנוכה ובפורים אומרים כאן על הניסים|{{:על הניסים|נוסח={{{נוסח|}}}}}}}}} {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|שאר הימים={{מגירה|ביום העצמאות וביום ירושלים יש האומרים כאן על הניסים|[[על הניסים#ליום העצמאות|ליום העצמאות]]{{ש}} [[על הניסים#ליום ירושלים|ליום ירושלים]] }} }} וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד|ספרד=וְיִתְנַשֵּׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד|כל השאר=וְיִתְנַשֵּׂא תָמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ}}, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל-הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים= {{בעשרת ימי תשובה}}וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל-בְּנֵי בְרִיתֶךָ.{{בעשרת ימי תשובה סוף}}}} וִיהַלְלוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וִיבָרְכוּ|ספרד=וִיבָרְכוּ}} אֶת שִׁמְךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=|כל השאר=הַגָּדוֹל,}} בֶּאֱמֶת, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְעוֹלָם כִּי טוֹב|ספרד=לְעוֹלָם כִּי טוֹב}}, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הָאֵל הַטּוֹב|ספרד=הָאֵל הַטּוֹב}}. בָּרוּךְ אַתָּה '''יֻהֻוֻהֻ''', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. {{הוראה למתפללים|כשיאמר "ברוך" ישתחווה}} {{זמני תפילה ארוכים|זמן={{{זמן|}}}|ערבית=|מנחה={{הוראה למתפללים|בתענית ציבור במנחה קטנה, מברכים פה ברכת כהנים}}|כל השאר= {{בחזרת החזן}} {{הוראה למתפללים|בתפילת שחרית, ובתענית ציבור גם במנחה (לרוב הפוסקים רק אם היא סמוכה לשקיעה), החזן והכהנים אומרים ברכת כהנים ככתוב כאן; אם יש יותר מכהן אחד קורא להם החזן}}: ::כֹּהֲנִים! (והכהנים מברכים): ::בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה: {{הוראה למתפללים|עונים}}: אמן {{הוראה למתפללים|ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה}}: ::יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: אמן}} ::יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיחֻנֶּךָּ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: אמן}} ::יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: אמן}} {{הוראה למתפללים|אם אין עולים כהנים אומר החזן}}: :אלוהינו ואלוהי אבותינו, ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך, האמורה מפי אהרון ובניו כהנים עם קדושיך כאמור: ::יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: כן יהי רצון}} ::יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיחֻנֶּךָּ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: כן יהי רצון}} ::יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: כן יהי רצון}} {{בחזרת החזן סוף}} }} === שים שלום === {{#שווה:{{{תפילה|מנחה}}}|שחרית| שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=חַיִּים,}} חֵן וָחֶסֶד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(צְדָקָה)|מרוקו=צְדָקָה}} וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּבָרְכֵנוּ|כל השאר=בָּרְכֵנוּ}} אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם|כל השאר=תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם}}. | {{נוסחי תפילה ארוכים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם.|מזרח=שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.|כל השאר=שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם.}} }} וְטוֹב {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=יִהְיֶה|מזרח=(יִהְיֶה)}} בְּעֵינֶיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ|אשכנז=לְבָרֵךְ}} אֶת-{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּל-}}עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בכל עת ובכל שעה בשלומך|ספרד=בכל עת ובכל שעה בשלומך|מזרח=(בְּרָכָה שְׁלֵמָה) בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם}}. {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים= {{בעשרת ימי תשובה}}{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=וּבְסֵפֶר|אשכנז=בְּסֵפֶר}} חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת}}, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.{{בעשרת ימי תשובה סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה '''יהוה''', {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַמְּבָרֵךְ|כל השאר=הַמְבָרֵךְ}} אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אמן}}<br> יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו) ===אלוהי נצור=== <blockquote style="border: 1px solid red; padding: 3px;"> <small>יש האומרים פה את מזמור [[תהילים קכא|קכ"א]] בתהילים </small> {{צת|תהלים|קכא}} </blockquote> אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=וּשְׂפָתַי (''נ"א:'' וְשִׂפְתוֹתַי)|מרוקו=וְשִׂפְתוֹתַי}} מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְמִצְווֹתֶיךָ|כל השאר=וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ}} תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְכָל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה|מזרח=וְכָל-הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי לְרָעָה|כל השאר=וְכָל-הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה}}, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה.}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ (''נ"א:'' שְׁמָךְ), עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(יְמִינָךְ)}}, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(תּוֹרָתָךְ)}}, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(קְדֻשָּׁתָךְ)}}, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. {{הוראה למתפללים|יש הנוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי, ואם יש לו יותר משם אחד, אומר פסוק אחד לכל שם.}} {{צת|תהלים|יט|טו}} {{ק|יש נוהגים לומר כאן תחנונים, ויש אומרים תפילה זו: יהי רצון מלפניך ה' אלקַי ואלקֵי אבותי, שלא תעלה קנאת אחרים עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך, ותצילני מיצה"ר ותן בלבי הכנעה וענוה ויראת חטא. מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך ובנה ביתך, שכלל היכלך וקבץ גלויותינו, פדה צאנך ושמח עדתך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך אמן: }} {{הוראה למתפללים|באומרו "עושה שלום במרומיו", יצעד שלושה צעדים לאחור, "הוא ברחמיו יעשה שלום", יחווה קידות לשמאל, לימין ולאמצע, "עלינו ועל כל ישראל",יצעד שלוש צעדים בחזרה, ויאמר "ואמרו אמן". ויש דעות אחרות.}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם (''בעשרת ימי תשובה:'' הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְרַחֲמָיו}} יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. {{נוסחי תפילה ארוכים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ לַעֲשׂוֹת חוּקֵי רְצוֹנְךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם: |כל השאר= יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתַן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{צת|מלאכי|ג|ד}}}} <noinclude> [[קטגוריה:תפילת עמידה - כלל העדות]] </noinclude> he80k8hewgx43cty30zn9toxsnveoic 3007709 3007707 2026-04-23T15:37:11Z בן עדריאל 9444 הנוסחים הללו כולם מוגנים בזכויות יוצרים מטבע הדברים 3007709 wikitext text/x-wiki === עבודה === רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה,|אשכנז=וּבִתְפִלָּתָם,}} וְהָשֵׁב {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=אֶת}} הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=מְהֵרָה|אשכנז=}} בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{זמני תפילה ארוכים|זמן={{{זמן|}}}|מוסף=|כל השאר={{ש}}{{הוראה למתפללים|בראש חודש ובחול המועד מוסיפים יעלה ויבוא:}} {{נוסחי תפילה ארוכים|יום={{{יום|}}} |חודש={{:יעלה ויבוא|נוסח={{{נוסח|}}}|יום=חודש}} |מועד={{מגירה|יעלה ויבוא|{{:יעלה ויבוא|נוסח={{{נוסח|}}}|יום={{{יום|}}}}}}} |שאר הימים={{מגירה|יעלה ויבוא|{{:יעלה ויבוא|נוסח={{{נוסח|}}}|יום={{{יום|}}}}}}} }}}} {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ.}} וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח='''יִהִוִהִ'''|כל השאר=יי}}, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === {{הוראה למתפללים|כשיאמר מודים ישתחווה}} מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=צוּרֵנוּ}} צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. {{ש}} נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב! כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=וְהַמְּרַחֵם!|כל השאר=הַמְּרַחֵם!}} כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כִּי|ספרד=כּי}} מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. {{זמני תפילה ארוכים|זמן={{{זמן|}}}|ערבית=|כל השאר= {{בחזרת החזן}} ====מודים דרבנן==== {{הוראה למתפללים|בזמן ששליח הציבור אומר מודים, אומרים הקהל:}} מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=וּתְקַיְּמֵנוּ|כל השאר=וּתְחָנֵּנוּ}} וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. {{בחזרת החזן סוף}}}} {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים={{מגירה|בחנוכה ובפורים אומרים כאן על הניסים|{{:על הניסים|נוסח={{{נוסח|}}}}}}}}} וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד|ספרד=וְיִתְנַשֵּׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד|כל השאר=וְיִתְנַשֵּׂא תָמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ}}, לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל-הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים= {{בעשרת ימי תשובה}}וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל-בְּנֵי בְרִיתֶךָ.{{בעשרת ימי תשובה סוף}}}} וִיהַלְלוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וִיבָרְכוּ|ספרד=וִיבָרְכוּ}} אֶת שִׁמְךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=|כל השאר=הַגָּדוֹל,}} בֶּאֱמֶת, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=לְעוֹלָם כִּי טוֹב|ספרד=לְעוֹלָם כִּי טוֹב}}, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הָאֵל הַטּוֹב|ספרד=הָאֵל הַטּוֹב}}. בָּרוּךְ אַתָּה '''יֻהֻוֻהֻ''', הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. {{הוראה למתפללים|כשיאמר "ברוך" ישתחווה}} {{זמני תפילה ארוכים|זמן={{{זמן|}}}|ערבית=|מנחה={{הוראה למתפללים|בתענית ציבור במנחה קטנה, מברכים פה ברכת כהנים}}|כל השאר= {{בחזרת החזן}} {{הוראה למתפללים|בתפילת שחרית, ובתענית ציבור גם במנחה (לרוב הפוסקים רק אם היא סמוכה לשקיעה), החזן והכהנים אומרים ברכת כהנים ככתוב כאן; אם יש יותר מכהן אחד קורא להם החזן}}: ::כֹּהֲנִים! (והכהנים מברכים): ::בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה: {{הוראה למתפללים|עונים}}: אמן {{הוראה למתפללים|ואומר החזן והכהנים אחריו מילה במילה}}: ::יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: אמן}} ::יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיחֻנֶּךָּ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: אמן}} ::יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: אמן}} {{הוראה למתפללים|אם אין עולים כהנים אומר החזן}}: :אלוהינו ואלוהי אבותינו, ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך, האמורה מפי אהרון ובניו כהנים עם קדושיך כאמור: ::יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: כן יהי רצון}} ::יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיחֻנֶּךָּ. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: כן יהי רצון}} ::יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {{הוראה למתפללים|הקהל עונה: כן יהי רצון}} {{בחזרת החזן סוף}} }} === שים שלום === {{#שווה:{{{תפילה|מנחה}}}|שחרית| שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=חַיִּים,}} חֵן וָחֶסֶד {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(צְדָקָה)|מרוקו=צְדָקָה}} וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וּבָרְכֵנוּ|כל השאר=בָּרְכֵנוּ}} אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם|כל השאר=תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם}}. | {{נוסחי תפילה ארוכים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אָדוֹן לְכָל הַשָּׁלוֹם.|מזרח=שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.|כל השאר=שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם.}} }} וְטוֹב {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=יִהְיֶה|מזרח=(יִהְיֶה)}} בְּעֵינֶיךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ|אשכנז=לְבָרֵךְ}} אֶת-{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=כָּל-}}עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=בכל עת ובכל שעה בשלומך|ספרד=בכל עת ובכל שעה בשלומך|מזרח=(בְּרָכָה שְׁלֵמָה) בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם}}. {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים= {{בעשרת ימי תשובה}}{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=וּבְסֵפֶר|אשכנז=בְּסֵפֶר}} חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת}}, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.{{בעשרת ימי תשובה סוף}}}} בָּרוּךְ אַתָּה '''יהוה''', {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=הַמְּבָרֵךְ|כל השאר=הַמְבָרֵךְ}} אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=אמן}}<br> יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו) ===אלוהי נצור=== <blockquote style="border: 1px solid red; padding: 3px;"> <small>יש האומרים פה את מזמור [[תהילים קכא|קכ"א]] בתהילים </small> {{צת|תהלים|קכא}} </blockquote> אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|כל השאר=וּשְׂפָתַי (''נ"א:'' וְשִׂפְתוֹתַי)|מרוקו=וְשִׂפְתוֹתַי}} מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וּבְמִצְווֹתֶיךָ|כל השאר=וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ}} תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְכָל הַחוֹשְׁבִים עָלַי רָעָה|מזרח=וְכָל-הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי לְרָעָה|כל השאר=וְכָל-הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה}}, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה.}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ (''נ"א:'' שְׁמָךְ), עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(יְמִינָךְ)}}, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(תּוֹרָתָךְ)}}, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=(קְדֻשָּׁתָךְ)}}, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. {{הוראה למתפללים|יש הנוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי, ואם יש לו יותר משם אחד, אומר פסוק אחד לכל שם.}} {{צת|תהלים|יט|טו}} {{ק|יש נוהגים לומר כאן תחנונים, ויש אומרים תפילה זו: יהי רצון מלפניך ה' אלקַי ואלקֵי אבותי, שלא תעלה קנאת אחרים עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך, ותצילני מיצה"ר ותן בלבי הכנעה וענוה ויראת חטא. מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך ובנה ביתך, שכלל היכלך וקבץ גלויותינו, פדה צאנך ושמח עדתך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך אמן: }} {{הוראה למתפללים|באומרו "עושה שלום במרומיו", יצעד שלושה צעדים לאחור, "הוא ברחמיו יעשה שלום", יחווה קידות לשמאל, לימין ולאמצע, "עלינו ועל כל ישראל",יצעד שלוש צעדים בחזרה, ויאמר "ואמרו אמן". ויש דעות אחרות.}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם (''בעשרת ימי תשובה:'' הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְרַחֲמָיו}} יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. {{נוסחי תפילה ארוכים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ לַעֲשׂוֹת חוּקֵי רְצוֹנְךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם: |כל השאר= יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתַן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת. {{צת|מלאכי|ג|ד}}}} <noinclude> [[קטגוריה:תפילת עמידה - כלל העדות]] </noinclude> 24npzzeu3bnfa71r8rt8yf5yjz9e1x5 0 90046 3007686 3007542 2026-04-23T14:26:48Z Yack67 27395 3007686 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הוראה למתפללים|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} יום השישי. {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הוראה למתפללים|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הוראה למתפללים|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}} {{הוראה למתפללים|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הוראה למתפללים|בשבת שובה:}} הַמֶּלֶךְ)}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הוראה למתפללים|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> 22e29nkd698z603pzzey5qgdj9yygsl 3007691 3007686 2026-04-23T14:35:45Z בן עדריאל 9444 ככל הידוע לי, המנהג הרווח שלא מתחילים 'יום הששי' בבית הכנסת 3007691 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הוראה למתפללים|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הוראה למתפללים|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הוראה למתפללים|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}} {{הוראה למתפללים|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הוראה למתפללים|בשבת שובה:}} הַמֶּלֶךְ)}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הוראה למתפללים|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> amngkssfw15row68bob7jge0n2wdnn2 3007692 3007691 2026-04-23T14:37:57Z בן עדריאל 9444 3007692 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הור|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}} {{הור|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> pkpqiw3l0fksakcyxse3j1tna923kz2 3007693 3007692 2026-04-23T14:48:56Z Yack67 27395 3007693 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} {{צת|בראשית|ב|א|ג}} {{הור|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}} {{הור|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> c552vrnclv2j0dib7ye1ps1bhexe95c 3007694 3007693 2026-04-23T14:49:31Z בן עדריאל 9444 כנהוג בדפי הסידור 3007694 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}} {{הור|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}} {{הור|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> sopn7r1newu8do73430sg1kxb8xr94x 3007696 3007694 2026-04-23T14:52:25Z Yack67 27395 3007696 wikitext text/x-wiki <noinclude> ==מגן אבות בדברו== {{הצגת נוסחי תפילה}} ===הנוסחים משולבים:=== </noinclude> {{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכׇל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}} {{הור|חזן:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּורָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=בְּרָחֲמַיו}} שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים= {{#בחר:{{{יום|}}}|שבועות={{#בחר:{{{נוסח|}}}|אשכנז={{ש}}{{הור|בהרבה קהילות מוסיפים קודם "מגן אבות":}}{{ש}} {{#קטע:יום שבת זכור|דפוס}}{{ש}}|}}}} {{הור|חזן וקהל:}}}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרו, הָאֵל {{נוסחי תפילה קצרים|יום={{{יום|}}}|רגל=|שאר הימים=({{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}})}} הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּו בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבוֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכות{{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים=. אֵל הַהוֹדָאוֹת |מזרח= וְהַהוֹדָאוֹת לַ}}אֲדון הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּש הַשּבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{הור|חזן:}}}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, רְצֵה {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=נָא|מזרח=נָא}} בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשנוּ בְּמִצְותֶיךָ, {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ,|אשכנזים=וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ,}} שַׂבְּעֵנוּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרח=מִטּוּבָךְ,|אשכנזים=מִטּוּבֶךָ}} {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנז=וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|ספרד=וְשַׂמַּח נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתֶךָ,|מזרח=שַׂמֵּחַ נַפְשֶׁנוּ בִּישוּעָתָךְ,}} וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצון שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ {{נוסחי תפילה קצרים|נוסח={{{נוסח|}}}|ספרד=כָּל|מזרח=כָּל}} יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשי שְׁמֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת: <noinclude> [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]] </noinclude> 0iularxy6lvsweeaknnsv47fsw7wjfs 0 166206 3007762 2851547 2026-04-24T08:35:20Z ~2026-25175-62 45373 3007762 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|יא|ב|יא א|יב א}} <קטע התחלה=ג/>{{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מה|ז}})}} יוצר אור ובורא חשך לימא יוצר אור ובורא נוגה כדכתיב קאמרינן אלא מעתה {{קטן|({{הפניה לפסוק|ישעיהו מה|ז}})}} עושה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא אלא אמר {{אמורא|רבא}} {{שוליים|א}}כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה אמר {{אמורא|אביי}} גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור ואידך מאי היא אמר {{אמורא|רב יהודה}} אמר {{אמורא|שמואל}} אהבה רבה וכן אורי ליה {{אמורא|רבי אלעזר}} ל{{אמורא|רבי פדת בן רבי אלעזר|ר' פדת בריה}} אהבה רבה תניא נמי הכי {{שוליים|ב}}אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו לא|ב}})}} ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד א"ר יהודה אמר שמואל {{שוליים|ג}}השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה אמר {{אמורא|רב הונא}} למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך] ורבא אמר {{שוליים|ד}}אף לתלמוד צריך (לחזור ו) לברך דאמר {{אמורא|רב חייא בר אשי}} זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין. מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל ו{{אמורא|רב המנונא}} אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות {{שוליים|ה}}הלכך לימרינהו לכולהו: תנן התם {{שוליים|ו}}אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא מאי ברכה אחת כי הא ד{{אמורא|רבי אבא}} ו{{אמורא|רבי יוסי בר אבא|ר' יוסי בר אבא}} אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו ל{{אמורא|רב מתנה}} לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה ואמר {{אמורא|רבי זריקא}} אמר {{אמורא|רבי אמי}} {{אמורא|ר"ל|א"ר שמעון בן לקיש}} יוצר אור כי אתא {{אמורא|רב יצחק בר יוסף}} אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''יוצר אור ובורא חשך (עושה שלום ובורא רע)''' - לקמיה מפרש אידך מאי היא דאילו ברכה דישתבח אינה מן המנין שהיא לאחרי פסוקי דזמרה כמו ברכת הלל ואומרים אותה קודם זמן קריאת שמע אם ירצו: '''כדכתיב קאמרי'''' - כתיב בקרא יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע: '''שכבר נפטר באהבה רבה''' - שיש בה מעין ברכת התורה ותן בלבנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך ותלמדם חקי רצונך: '''מדרש''' - הוא קרוב למקרא כגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרשי מקראות: '''לגמרא אין צריך לברך''' - אפילו קודם אהבה רבה קאמר והכי מוכח מילתא בפרק שני: '''אף לגמרא צריך לברך''' - שהוא עיקר התורה שממנו הוראה יוצאה גמרא היינו סברת טעמי משנה ותירוצי משניות הסותרות זו את זו וחסורי מחסרא: '''ומברך''' - ברכת התורה: '''ור' יוחנן מסיים בה הכי''' - דבעי פתיחה בברוך וחתימה בברוך: '''הערב נא ה' אלהינו''' - יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה: '''ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל''' - גרסינן. ולא גרסינן למדני חקיך שאין זו ברכה והודאה על שעבר אלא לשון בקשה ודוד כי אמרה (ב[[תהלים קיט]]) לא לשם ברכה אמרה אלא בלשון בקשה. והכי קאמר ה' שאתה ברוך למדני חקיך: '''וזו היא מעולה שבברכות''' - התורה לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל: '''תנן התם''' - במסכת תמיד: '''אמר להם הממונה''' - והוא סגן הכהנים כדאי' ביומא היינו סגן היינו ממונה (בפירש"י שם טו:): '''ברכו ברכה אחת''' - לקמן מפרש מאי היא ומן הברכות שלפני ק"ש היא דהתם מסדר לכוליה סדר עבודת השחר וקאמר דלאחר שסדרו האברים ע"ג הכבש ומלחום ירדו ובאו להם ללשכת הגזית לקרות את שמע והדר תני אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות: '''וברכו את העם''' - עם העם: '''ועבודה''' - בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד: '''וברכת כהנים''' - לברך את העם ובשאר תפלה לא היה להם פנאי ואף זמן קריאת שמע לא הגיע כדאמר במסכת יומא (דף לז ע"ב) הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא לפי שאנשי משמר מקדימין וכו': '''מוסיפין ברכה אחת''' - לקמיה מפרש לה: '''למשמר היוצא''' - שהמשמרות מתחלפות ביום השבת כדאמרינן במסכת סוכה {{הפניה-גמ|סוכה|נו|ב}} משמר היוצא עושה תמיד של שחר ומוספין ומשמר הנכנס עושה תמיד של בין הערבים ובזיכין: '''מאי ברכה אחת''' - דקתני רישא איזו מן הברכות הוא אומר: '''לאו בפרוש אתמר''' - לא שמע מפי ר"ל שאמ' בפירוש מאי ברכה אחת יוצר אור: '''זאת אומרת''' - דקתני ברכו ברכה אחת: '''ברכות אין מעכבות זו את זו''' - בירך את האחת ולא בירך את השניה נפקא מיהא ידי חובתו בההיא שבירך ואין חברתה מעכבת לומר שאין זו מועלת בלא זו ומהכא שמע רבי זריקא דס"ל לר"ל דהך ברכה אחת יוצר אור היא: '''אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי''' - ולא אהבה רבה ואע"ג דמטא ליה זמנא שאף בלילה ראוי לומר כל שכן דכיון דאמרי יוצר אור ודאי מטיא זמנה ואפ"ה לא אמרי אלא יוצר אור ותו לא אמרי לה היינו דקאמר שמע מינה ברכות אין מעכבות זו את זו:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''ורבנן''' אמרי אהבת עולם וכו'. הלכך תקינו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם: ''' שכבר''' נפטר באהבה רבה. עד הלכך נימרינהו לכולהו. בירושלמי יש הא דאמרי' שכבר נפטר באהבה רבה והוא ששנה על אתר פירוש לאלתר שלמד מיד באותו מקום. ונשאל להרב ר' יצחק כגון אנו שאין אנו לומדין מיד לאחר תפלת השחר שאנו טרודין והולכים כך בלא למוד עד אמצע היום או יותר אמאי אין אנו מברכין ברכת התורה פעם אחרת כשאנו מתחילין ללמוד. והשיב ר"י דלא קיימא לן כאותו ירושלמי הואיל וגמר' שלנו לא אמרו ואין צריך לאלתר ללמוד. ועוד אפי' לפי הירושלמי דוקא אהבה רבה דלא הוי עיקר ברכה לברכת התורה דעיקר אהבה רבה לק"ש נתקן ובשביל היא אינו נפטר מברכת התורה אלא אם ילמוד מיד וגם לא יעשה היסח הדעת. אבל ברכת אשר בחר בנו וברכת לעסוק בדברי תורה שהן עיקר לברכת התורה פוטרת כל היום. וא"ת מאי שנא מסוכה שצריך לברך על כל סעודה וסעודה לישב בסוכה. וי"ל דשאני תורה שאינו מייאש דעתו דכל שעה אדם מחוייב ללמוד דכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב כל היום בלא הפסק. אבל אכילה בסוכה יש שעה קבועה. וא"ת מפני מה אין אנו מברכין לישן בסוכה. וי"ל דברכה דאכילה שמברכין לישב פוטרתו. א"נ משום שמא לא יישן והוי ברכה לבטלה שהרי אין בידו לישן כל שעה שירצה. והיה אומר ר"ת כשאדם עומד ממטתו בלילה (בשחרית) ללמוד שא"צ לברך ברכת התורה מפני שברכת התורה של אתמול שחרית פוטרת עד שחרית אחרת ולא נהירא. והצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים וגם אלו דברים שאין להם שיעור שהיא משנה (פ"א דפאה) ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהן כו' שהיא ברייתא (מס' שבת קכז.) מפני הירושלמי דבעי שילמוד על אתר. אבל א"צ כמו שכתבתי כבר ה"ג ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל. אבל לא גרס למדני חקיך שאין זו ברכה אלא בקשה שאמר דוד: ''' וברכת''' כהנים ואין זה דוכן שהרי לא היו עומדים לדוכן עד לאחר. הקטרת אמורים דאמרי' בתענית (פ"ד ד' כו:) שלשה פעמים ביום הכהנים נושאין כפיהם וכו' וא"כ הוה ליה למתני ד' פעמים אחד לפני הקטרה ואחד לאחר הקטרה אלא בלא נשיאות כפים אמרו ברכת כהנים כמו שאנו אומרים:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|יא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת ברכות]] {{מפרשים לדף גמרא|ברכות|א|יא|ב}} njytw6g2275mcjnhky8jifnujdqffp9 0 168573 3007769 1178985 2026-04-24T09:46:48Z ~2026-24989-49 45374 /* תוספות */ 3007769 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|בבא קמא|סה|ב|סה א|סו א}} <קטע התחלה=ג/>וחכמים אומרים {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא ה|כד}})}} בראשו וחמישיתו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש ר"ש בן יוחאי אומר אין חומש ואשם משתלם במקום שיש כפל קתני מיהת חומשו עולה לו בכפילו דברי רבי יעקב ה"ד אילימא דמעיקרא שויא ד' ולבסוף שויא ארבעה חומשו עולה לו בכפילו כפילא ארבעה וחומשא זוזא אלא לאו דמעיקרא שויא ארבעה ולבסוף שויא זוזא דכפילא זוזא וחומשיה זוזא אלמא קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' כשעת העמדה בדין אמר רבא לעולם דמעיקרא שויא ארבעה והשתא נמי שויא ארבעה ודקא קשיא כפילא ד' וחומשיה זוזא הב"ע כגון שנשבע וחזר ונשבע ארבע פעמים והודה והתורה אמרה וחמישיתיו התורה ריבתה חמישיות הרבה בקרן אחת אמר מר וחכמים אומרים בראשו וחמישיתו ממון המשתלם בראש מוסיף חומש ממון שאין משתלם בראש אין מוסיף חומש אבל אשם מייתי מאי שנא חומש דלא משלם דכתיב בראשו וחמישיתו אשם נמי לא משלם דהא כתיב בראשו וחמישיתו ואת אשמו אמרי לך רבנן את פסקיה קרא ור"ש בן יוחאי ואת ערביה קרא ורבנן אמרי לך לא ליכתוב רחמנא לא וי"ו ולא את ור"ש בן יוחאי אמר לך את לא סגיא דלא כתב לאפסוקי בין ממון גבוה לממון הדיוט הלכך אתא וי"ו ערביה קרא אמר רבי אילעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טובח שלו הוא מוכר איתיביה רבי חנינא לר' אילעא גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב ואי ס"ד קנייה בשינוי אמאי משלם שלו הוא טובח שלו הוא מוכר אמר ליה ואלא מאי שינוי לא קני אמאי משלם כעין שגנב לשלם כי השתא אמר ליה כי השתא היינו טעמא דלא משלם משום דא"ל תורא גנבי ממך דיכרא גנבי ממך א"ל רחמנא ניצלן מהאי דעתא אמר ליה אדרבה רחמנא ניצלן מדעתא דידך: מתקיף לה רבי זירא וניקנינהו בשינוי השם אמר רבא שור בן יומו קרוי שור איל בן יומו קרוי איל שור בן יומו קרוי שור דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא כב|כז}})}} שור או כשב או עז כי יולד איל בן יומו קרוי איל דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|בראשית לא|לח}})}} ואילי צאנך לא אכלתי אילים הוא דלא אכל כבשים אכל אלא לאו ש"מ איל בן יומו קרוי איל מ"מ קשיא א"ר ששת הא מני ב"ש היא דאמרי שינוי במקומו עומדת ולא קני דתניא נתן לה באתננה חיטין ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין תני חדא אסור ותני חדא מותר ואמר רב יוסף תני גוריון דמאספורק ב"ש אוסרין ובית הלל מתירין מאי טעמא דבית שמאי דכתיב גם לרבות שינוייהם ובית הלל הם ולא שינוייהם ובית שמאי ההוא<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''וחכ"א ממון המשתלם בראש''' - שאינו משלם אלא קרן והשיב את אשמו היינו קרן שהוא אשם וחוטא עליו ובקרא אחרינא כתיב התם ואת אשמו יביא לה' וגו': '''ושאינו משתלם בראש''' - כי הכא דאיכא כפל לא שייך בה דין חומש כלל ואפי' לא שוין חומשא וכפילא פטור ור"ש אשם קאתי לאסופי לפטורא: '''כפילא ד' וחומשא זוזא''' - וכיון דאינן שוין לא חומש מקרי ולא סליק ליה: '''דכפילא זוזא וחומשא זוזא''' - דחומש בתר קרנא שיימינן וקרן משלם כעין שגנב נמצא קרן ד' וחומשו מוסיף עליו מבחוץ זוזא וכפילא זוזא וכפל כשעת העמדה בדין והיינו כרב דאי לאו קרן כעין שגנב לא הוי זוזא חומש ואי כפל כעין שגנב הוי ד' אלא ש"מ כרב: '''ורבנן אמרי לך''' - אי לערבינהו קבעי לא ליכתוב לא וי"ו ולא את: '''לאפסוקי בין ממון גבוה''' - אשם: '''לממון הדיוט''' - חומש דלאו אורח ארעא לערובינהו להדיא: '''נעשה שינוי בידו וקנאו''' - בשינוי להא מילתא דאם טבח ומכר שלו הוא טובח וכו' ופטור מד' וה' אבל קרן וכפל משלם קרן כי השתא וכפל כעין שגנב או כשעת העמדה בדין: '''כעין שגנב''' - לקמן אותבינן לרב מהא דאמר תשלומי כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין ולרבה דאמר תברה או שתייה משלם ד' [כדהשתא] ליכא לאותובי דיכול לשנויי דהך מתניתא כפל ד' וה' דוקא נקט אבל קרן היכא דאשכח כי השתא משלם: '''תורא גנבי מינך''' - בתמיה: '''ונקנינהו בשינוי השם''' - נהי דשבח דגופיה לא הוי שינוי דממילא קשבח ואזל ומיהו בשמא ודאי אישתני: '''מ"מ קשיא''' - לר' אילעא: '''שינוי במקומו עומד''' - אע"ג דאישתני לא נפיק מרשות בעלים: '''תני חדא אסור''' - לקרבן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''כפילא''' ארבע וחומשא זוזא. לפי מה שפ"ה דחומשא עולה לו בכפילא שמשלם את הכפל ונפטר בכך מן החומש קשה קצת מה בכך אי כפילא ארבע וחומשא זוזא ומיהו בקונט' פי' דלית ליה כפרה בחומש כיון שאין ניכר ומובלע בתוך הכפל ואי הוה מפרש דחומשו עולה לו בכפילו שמשלם את החומש ועולה לו לכפל הוה ניחא דהוה פריך שפיר אבל לשון בכפילו לא משמע הכי ובתוספתא נמי גרסי' וחומשו עולה לו מתוך כפילו וריב"א מפרש דאלשון ברייתא קפריך דמשמע דחומשו עולה בכל כפילו: ''' אלמא''' קרן כעין שגנב. תימה אמאי לא דחי כגון דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ד' וכפילא זוזא כעין שגנב דלא כרב וחומשא זוזא כשעת העמדה בדין כדאמר דתברה או שתייה משלם ד' וי"ל דליכא למימר הכי כלל דמהיכא תיתי דקרן יהא כשעת העמדה בדין וכפל ד' וה' יהי' כעין שגנב דאין לחלק בין כפל ד' וה' לקרן אם לא מכח הפסוק ובזה אין לנו שום פסוק ורב נמי דמחלק היינו משום דקרא קדריש ועוד דבלאו הכי דחי שפיר ונוח לו כפי האמת ובאותו ענין שהיה המסייע אומר שאין להעמידה: ''' ואי''' אמרת שינוי קונה. פירוש כי האי דטלה ונעשה איל אבל הא פשיטא דשינוי קני כדאמר בסמוך דשינוי קונה לב"ה: ''' איל''' בן יומו קרוי איל. מיהו ודאי לענין קרבן אמרינן דאיל בן שתי שנים מדכתיב במקום אחר כבש בן שנתו ([[ויקרא יב]]): ''' הא''' מני בית שמאי היא. האי שנויא ליתא לרבא דאית ליה בריש הגוזל קמא (לקמן דף צד.) דוקא לגבוה אסרי ב"ש משום דאמאיס וא"ת היכי מדמה ליה דמה ענין אתנן אצל שינוי וי"ל דקסבר דאי שינוי קונה א"כ ראוי הוא להתיר שינוי באתנן דחשיב כאחר ואין זה אותו שבא לידה בתורת אתנן וממאיס נמי לא מאיס: ''' הן''' ולא שינוייהם. תימה דבסמוך נפקא ליה לרבה דשינוי קונה מקרא אחרינא דכתיב אשר גזל כעין שגזל יחזיר ועוד קשה דרב חסדא קאמר דשינוי אין קונה דדריש אשר גזל מ"מ ובהגוזל קמא (צד:) קאמר רבי יוחנן דבר תורה גזילה המשתנית חוזרת בעיניה מדכתיב והשיב את הגזילה מ"מ וכי פליגי אבית הלל ונרא' לר"י דלקמן מיירי בשינוי החוזר לברייתו ואהכי מייתי בריש הגוזל קמא מלתיה דר' יוחנן ורבה דבסמוך סבר דאפי' שינוי החוזר לברייתו נמי קני וצריכי תרי קראי דאי לאו אלא חד קרא הוה מוקמינן ליה בשינוי שאין חוזר והא דמייתי רבה סיוע לדבריו ממתניתין דהגוזל עצים (לקמן ד' צג:) משום דמיירי בשינוי חוזר לברייתו כדמוקי לי' התם בריש פרקין (שם) בעצים משופים וצמר טווי וההיא דלא הספיק ליתן לו עד שצבעו נראה לרבה דאיירי נמי בשינוי החוזר שיכול להעבירו ע"י צפון כדאמר בריש הגוזל (שם) ואע"פ דלר' יוחנן מיירי בשינוי שאינו חוזר ומוקי לה בקלא אילן דלא עבר לה לרבה נראה לו דוחק להעמידה בקלא אילן (דלא עבר) ולהכי מייתי מיניה סייעתא:<קטע סוף=ת/> </div> {{מפרשים לדף גמרא|בבא קמא|ז|סה|ב}} [[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]] [[קטגוריה:בבלי מסכת בבא קמא]] aznrhq1it3ur4mrkoujsqrya1bh5b6b 0 261521 3007741 3007515 2026-04-23T21:16:57Z Roxette5 5159 /* המשך זהר פרשת נשא */ 3007741 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא! תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}} ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: "שניין"}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. ===[תיקונים דזעיר אנפין]=== השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}} היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}} דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{ש}} {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. <קטע סוף=דף קלה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=דף קלה ב/>ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. {{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: "דיוקנא"}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}} וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. ===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]=== תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא, וסליק ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}} בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}} מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}} בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא * חיוור בגוויה, * דכליל כלהו חיוורי. אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}} {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}} {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלו א/>ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} * '''מחללא חד''' מתבקע חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא. * '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. * '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. * '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. * '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. * '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו. ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}} וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}} ובהאי תלין תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. '''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. <קטע סוף=דף קלו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=דף קלו ב/>ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש"א|טו|כט}}{{ש}} האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}} אתחזי ואתגלייא האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}} שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}} [<small>ספרים אחרים:</small> ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז א/>הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}} '''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}} '''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}} וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. <קטע סוף=דף קלז א/>‏‏{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>ותאנא: דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}} ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}} כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' {{ש}} תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקין מחוטמוי. ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}} ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף וארבע מאה דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}} אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}} אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. <קטע סוף=דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלח א/>תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש"א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}} וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}} והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}} ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}} ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. <קטע סוף=דף קלח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=דף קלח ב/>ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}} בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו"ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}} {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}} {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}} {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]=== תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}} מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא. ---------------------- {{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)}}{{ש}} {{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}} {{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}} {{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} ----------------------- ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}} אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. '''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. * '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. * '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. * '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. * '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. * '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. * '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. * '''תקונא תשיעאה''' - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''" <קטע סוף=דף קלט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}} אמר: "''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''". ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! * '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. * '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}} ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. {{צ|אדם}} תלת דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}} מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}} אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} ובתרי גווני אתי האי חושבנא. * חד - כדקאמרן. * תרין - ** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. ** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. ** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. ** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. ** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. ** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. ** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}} {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]=== תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! * תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, * וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}} בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}} ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. <קטע סוף=דף קמ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון: "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''" קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. '''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}}; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא. {{ש}} ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: "''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''" '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}} תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}} כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}} ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. ===[המשך האדרא רבא]=== תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. <קטע סוף=דף קמא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>כהאי דיוקנא לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן אתפשטן רחמי, ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}} ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}} תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}} תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}} ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/> כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}} והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו"ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו"ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}} וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}} חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ"א (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}} תאנא כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו. {{ש}} עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}} מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}} {{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}} {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}} {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}} כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. <קטע סוף=דף קמב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמב ב/>דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}} תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}} היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. --------------------- {{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }} -------------------- בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש"ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע"ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג א/>כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}} (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה. {{ש}} תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא. זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}} זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא! אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}} עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין. {{ש}} בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}} וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}} {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. {{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע"ה:]])'''}} {{ש}} ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}. משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}} {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}} ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}} ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}} ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}} ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. ===[סיום האדרא רבא]=== עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}} דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: "''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''" {{ש}} הדר ואמר: "''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''" תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}} צווח ואמר: "''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''" שמע קלא: "''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''" <קטע סוף=דף קמד א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>"''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''" תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}} ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון: "''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''" נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} קמו ואזלו. {{ש}} בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}} אמר ר' שמעון: "''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''" {{ש}} והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}} והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}} יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}} אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}} נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}} וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}} והוה קארי להו רבי שמעון "''שבעה אנן עיני יהוה!''" - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. אמר רבי אבא: "''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''" רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! אמר ר' שמעון: "''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''" {{ש}} אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}} אמר ליה ר' שמעון: "''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''" אמר ליה: "''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''" "''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''" {{ש}} "''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''" <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>אמר ליה: "''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''" אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}} {{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}} {{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}} ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}} ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''עד כאן האדרא קדישא רבא''' ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}} כמה גדולה היראה לפני הקב"ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות. תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. <קטע סוף=דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמה ב/>תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. {{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}} אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}} א"ר חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}} אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}} א"ר אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. {{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. אימתי? א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}} אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא דאדם! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}} ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}} {{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא דאדם. {{ש}} {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? "וחסדו" מבעי ליה!? אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן! {{צ|בזאת}} {{ממ|ויקרא|טז|ג}} - {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. {{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}} אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. '''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}} {{צ|כה תברכו}} - בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמו א/>וכתיב {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. '''{{צ|אמור להם}}''' - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם. ===קטע זמני=== ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> pgpesawtj9hb0ngfa9i2kg8lw2fv16i 3007763 3007741 2026-04-24T08:45:25Z Roxette5 5159 /* המשך זהר פרשת נשא */ 3007763 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא! תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}} ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: "שניין"}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. ===[תיקונים דזעיר אנפין]=== השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}} היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}} דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{ש}} {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. <קטע סוף=דף קלה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=דף קלה ב/>ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. {{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: "דיוקנא"}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}} וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. ===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]=== תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא, וסליק ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}} בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}} מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}} בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא * חיוור בגוויה, * דכליל כלהו חיוורי. אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}} {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}} {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלו א/>ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} * '''מחללא חד''' מתבקע חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא. * '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. * '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. * '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. * '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. * '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו. ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}} וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}} ובהאי תלין תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. '''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. <קטע סוף=דף קלו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=דף קלו ב/>ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש"א|טו|כט}}{{ש}} האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}} אתחזי ואתגלייא האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}} שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}} [<small>ספרים אחרים:</small> ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז א/>הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}} '''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}} '''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}} וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. <קטע סוף=דף קלז א/>‏‏{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>ותאנא: דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}} ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}} כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' {{ש}} תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקין מחוטמוי. ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}} ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף וארבע מאה דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}} אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}} אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. <קטע סוף=דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלח א/>תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש"א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}} וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}} והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}} ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}} ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. <קטע סוף=דף קלח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=דף קלח ב/>ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}} בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו"ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}} {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}} {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}} {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]=== תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}} מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא. ---------------------- {{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)}}{{ש}} {{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}} {{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}} {{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} ----------------------- ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}} אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. '''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. * '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. * '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. * '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. * '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. * '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. * '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. * '''תקונא תשיעאה''' - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''" <קטע סוף=דף קלט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}} אמר: "''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''". ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! * '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. * '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}} ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. {{צ|אדם}} תלת דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}} מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}} אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} ובתרי גווני אתי האי חושבנא. * חד - כדקאמרן. * תרין - ** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. ** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. ** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. ** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. ** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. ** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. ** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}} {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]=== תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! * תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, * וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}} בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}} ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. <קטע סוף=דף קמ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון: "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''" קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. '''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}}; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא. {{ש}} ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: "''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''" '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}} תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}} כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}} ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. ===[המשך האדרא רבא]=== תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. <קטע סוף=דף קמא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>כהאי דיוקנא לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן אתפשטן רחמי, ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}} ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}} תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}} תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}} ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/> כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}} והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו"ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו"ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}} וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}} חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ"א (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}} תאנא כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו. {{ש}} עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}} מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}} {{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}} {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}} {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}} כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. <קטע סוף=דף קמב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמב ב/>דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}} תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}} היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. --------------------- {{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }} -------------------- בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש"ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע"ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג א/>כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}} (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה. {{ש}} תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא. זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}} זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא! אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}} עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין. {{ש}} בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}} וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}} {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. {{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע"ה:]])'''}} {{ש}} ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}. משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}} {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}} ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}} ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}} ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}} ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. ===[סיום האדרא רבא]=== עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}} דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: "''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''" {{ש}} הדר ואמר: "''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''" תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}} צווח ואמר: "''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''" שמע קלא: "''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''" <קטע סוף=דף קמד א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>"''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''" תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}} ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון: "''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''" נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} קמו ואזלו. {{ש}} בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}} אמר ר' שמעון: "''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''" {{ש}} והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}} והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}} יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}} אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}} נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}} וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}} והוה קארי להו רבי שמעון "''שבעה אנן עיני יהוה!''" - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. אמר רבי אבא: "''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''" רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! אמר ר' שמעון: "''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''" {{ש}} אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}} אמר ליה ר' שמעון: "''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''" אמר ליה: "''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''" "''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''" {{ש}} "''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''" <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>אמר ליה: "''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''" אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}} {{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}} {{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}} ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}} ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''עד כאן האדרא קדישא רבא''' ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}} כמה גדולה היראה לפני הקב"ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות. תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. <קטע סוף=דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמה ב/>תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. {{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}} אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}} א"ר חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}} אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}} א"ר אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. {{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. אימתי? א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}} אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא דאדם! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}} ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}} {{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא דאדם. {{ש}} {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? "וחסדו" מבעי ליה!? אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן! {{צ|בזאת}} {{ממ|ויקרא|טז|ג}} - {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. {{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}} אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. '''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}} {{צ|כה תברכו}} - בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמו א/>וכתיב {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. '''{{צ|אמור להם}}''' - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם. ===קטע זמני=== ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא ומאן נינהו חגי זכריה ומלאכי. אי הכי אתעביד קדש חול והא כתיב {{צ|לא ראו}} אמאי דחילו ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל ואיהו לאו נביא הא חול קדש. אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. ותנא עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. ותאנא מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. ותאנא בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד לית מאן דקאים קמיה. {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי ומשום דהוה דיליה הוא סביל ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי כ"ה אתער בדינוי לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כה ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} ולא לשאר עמין. בגין כך כהן ולא אחרא כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה חס"ד על ידוי דאקרי חסיד דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. {{צ|כה תברכו}} בשם המפורש. {{צ|כה תברכו}} בלשון הקדש. תאנא אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא מאן מטרוניתא דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. אמר רבי אלעזר רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה <קטע סוף=דף קמו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים וגם את אחיך מטה לוי וגו'. שבט אביך כלל. מכאן דכל כהן דפרים ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי. ויתקדש על ידא דכהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים. אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא כהנא דפרים(?) ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך לאו ברכתא דיליה ברכתא והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}}. עלאין יבקשו מפיהו. יבקשו מפיהו. ומאי יבקשו מפיהו תורה. תורה סתם היך אחידא תורה דלעילא דאקרי תורה סתם דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא. דאתגלייא כתיב ביו"ד ה"א וא"ו ה"א דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. א"ר יהודה ואפילו ההוא דאתגלייא אתכסיא באתוון אחרן בגין ההוא טמירא דטמירין בגו דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור דכ"ב אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן כ"ב מכילן דרחמי וי"ג דעתיקא סתים וגניז מכלא וט' דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי בכ"ב אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין. מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא סתים כלא באתוון רשימין. ות"ח דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) <קטע סוף=דף קמו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}} <קטע התחלה=דף קמז א/>משה אמרן בתרי זמני. זמנא קדמאה אמר י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. זמנא תניינא אמר ט' מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני כ"ב אתוון. מכילן סתימאן. יברכך יי' וישמרך. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין אמור במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי יומא חד יתיבנא קמיה דר"א ב"ר שמעון שאילנא ליה אמינא רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}. אדם תינח בהמה למה? א"ל יאות שאלת כלא במניינא הוא. זכו - אדם, לא זכו - בהמה. אמינא רבי רזא דמלה קא בעינא! א"ל כלא אתמר. ות"ח קרא קב"ה לישראל אדם כגוונא דלעילא וקרא להו בהמה וכלא בחד קרא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}, ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יי'}}. ועוד רזא דמלה! זכו - אדם כגוונא דלעילא. לא זכו - בהמה אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא. אדם דלעילא. ובהמה דלתתא. וכ"ש דכלא אית בהו בישראל הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא אוף לתתא אשתכח וכלא הכי תליא לטב ולביש לטב דכתיב אענה את השמים והם יענו את הארץ לביש דכתיב יפקוד יי' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה. א"ר יהודה בג"כ (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם לאתברכא עלאין ותתאין. כלהו כחדא דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} סתם לאתברכא כלהו כחדא {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו. ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא. ולא והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}. אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. ולא?! והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. א"ר יצחק אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. א"ל משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי ובעי בר נש לדחלא אע"ג דלא חמאן שכינתא לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריכין עמא למיתב ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא. אמר רבי שמעון בהני תלת קראי <קטע סוף=דף קמז א/>{{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא ז"א מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> hecgjbli026bic0n35fruvyu941wkqh 3007765 3007763 2026-04-24T09:16:28Z Roxette5 5159 /* קטע זמני */ לרפואת רות בת איילה 3007765 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כד|חלק כה|חלק כו|}} __TOC__ ==פרשת במדבר - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=דף קיז א/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. {{ש}} ר' אבא פתח: {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו וגו'}} {{ממ|בראשית|א|כז}}. האי קרא אתמר. תא חזי בשעתא דברא קב"ה לאדם עבד ליה בדיוקנא דעלאי ותתאי, והוה כליל מכלא, והוה נהוריה נהיר מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. והוו דחלין קמיה כלא. ואע"ג דהא אוקמוה, אית לאסתכלא ביה בהאי קרא {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}}. כיון דאמר {{צ|בצלמו}} - מאי {{צ|בצלם אלהים ברא אותו}}? אלא ודאי תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא; חד לדכר וחד לנוקבא. ובגין כך דו פרצופין הוו ודאי. וסיפא דקרא אוכח דכתיב {{צ|זכר ונקבה ברא אותם}}. וכליל הוה מתרין סטרין. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי - הא היא נמי כלילא מתרין סטרין למהוי שלים בכלא. והוה מסתכל בחכמתא לעילא ותתא. כיון דסרח - אתמעטו פרצופין וחכמתא אסתלקת מניה, ולא הוה מסתכל אלא במלי דגופיה. לבתר אוליד בנין מעלאי ותתאי, ולא אתישבו דא ודא בעלמא. עד דאוליד בר ומניה אשתיל עלמא דאקרי {{צ|שת}}, והא אוקמוה. ועם כל דא עלמא תתאה לא אשתלים ולא הוה שלים ולא אשתכח בקיומיה - עד דאתא אברהם, ואתקיים עלמא. אבל לא אשתלים עד דאברהם אשתכח ביה בעלמא ואחיד ביה בימינא, כמאן דאחיד בימיניה למאן דנפיל. אתא יצחק ואחיד בידיה דעלמא בשמאלא, ואתקיים יתיר. כיון דאתא יעקב - אחיד באמצעיתא בגופא, ואתכליל בתרין סטרין. אתקיים עלמא ולא הוה מתמוטט. ועם כל דא לא אשתלים בשרשוי עד דאוליד תריסר שבטין ושבעין נפשאן ואשתלים עלמא. ועם כל דא לא אשתלים עד דקבילו ישראל אורייתא בטורא דסיני ואתקם משכנא - כדין אתקיימו עלמין ואשתלימו ואתבסמו עלאין ותתאין! כיון דאורייתא ומשכנא אתוקמו - בעא קודשא בריך הוא למפקד חילוי דאורייתא - כמה חיילין אינון דאורייתא! כמה חיילין אינון דמשכנא! <קטע סוף=דף קיז א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיז ב/>תא חזי כל מלה דבעי לאתיישבא בדוכתיה - לא מתיישבא עד דאדכר בפומא ואתמני עלה. אוף הכא בעא קב"ה למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. וכלהו הוו כחד ולא מתפרשי דא מן דא. כלא כגוונא דלעילא! דהא אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא ואזלין כחדא. ובגין כך חייליהון עאלין בחושבנא לאשתמודעא גבייהו, בר אינון אחרנין דלית לון חושבנא. ובגין כך כתיב '''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה במדבר סיני באהל מועד}} {{ממ|במדבר|א|א}}'''. אי {{צ|באהל מועד}} - אמאי {{צ|במדבר סיני}}?! אלא חד לאורייתא וחד למשכנא. והאי והאי - '''{{צ|באחד לחדש השני בשנה השנית}}'''. וכלא חד! והאי אקרי {{צ|חֹדֶשׁ זִו}} {{ממ|מ"א|ו|א}} {{ממ|מ"א|ו|לו}} - רמז לההוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא - דהא כדין עלמין כלהו אשתכחו בשלימו! {{ש}} {{צ|לצאתם מארץ מצרים}} - לאשתמודעא דהא כד נפקו ישראל ממצרים בחדש הראשון הוה. רבי יצחק פתח {{צ|יהוה זכרנו יברך יברך את בית וגו'}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}}. {{ש}} {{צ|יהו"ה זכרנו יברך}} - אלין גוברין דהוו עאלין בחושבנא דמדברא וקב"ה מברך לון ואוסיף עלייהו בכל זמנא.{{ש}} תא חזי האי מאן דאמר שבחא דחבריה דבנוי או דממוניה - בעי לברכא ליה ולאודאה עליה ברכאן. מנלן? ממשה דכתיב {{צ|והנכם היום כככבי השמים לרוב}} {{ממ|דברים|א|י}} - לבתר מה כתיב? {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} {{ממ|דברים|א|יא}}! תרין ברכאן הוו. חד - {{צ|יהו"ה אלהי אבותיכם וגו'}} - הא חד. לבתר - {{צ|ויברך אתכם כאשר דבר לכם}} - לאודאה עלייהו ברכאן על ברכאן. ואי איהו מני שבחא דחבריה ולא אודי עליה ברכאן - הוא נתפס בקדמיתא מלעילא. ואי איהו מברך ליה - הוא מתברך מלעילא. וברכתא בעי לברכא לה בעינא טבא ולא בעינא בישא. ובכלא בעי קב"ה רחימותא דלבא! ומה מאן דמברך לחבריה בעי קב"ה דיברך ליה בעינא טבא בלבא טבא - מאן דמברך לקב"ה - על אחת כמה וכמה דבעי עינא טבא ולבא טבא ורחימותא דלבא! בגין כך {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך בכל לבבך וגו'}} {{ממ|דברים|ו|ה}}. תא חזי הא אוקמוה - לית ברכתא דלעילא שריא על מלה דאתמני. ואי תימא ישראל איך אתמנון? אלא כופרא נטלי מנייהו, והא אוקמוה, וחושבנא לא הוי עד דיתכניש כל ההוא כופרא וסליק לחושבנא. ובקדמיתא מברכן להו לישראל, ולבתר מנאן ההוא כופרא, ולבתר מהדרין ומברכין לון לישראל. אשתכחו דישראל מתברכין בקדמיתא ובסופא, ולא סליק בהו מותנא. מותנא אמאי סליק במניינא? אלא בגין דברכתא לא שריא במניינא. כיון דאסתלק ברכתא - סטרא אחרא שארי עלוי ויכיל לאתזקא. בגין דא במניינא נטלין כופרא ופדיונא - לסלקא מנייהו מותנא. {{צ|יברך את בית ישראל}} {{ממ|תהלים|קטו|יב}} - אלין נשין דלא סלקין במניינא. {{ש}} {{צ|יברך את בית אהרן}} - דאינון מברכין לעמא בעינא טבא ובלבא טבא וברחימותא דלבא. {{ש}} {{צ|'''את''' בית אהרן}} - הכי נמי נשין דלהון דאתברכן בברכתא דלהון. {{ש}} {{צ|יברך יראי יהו"ה}} - אלין אינון ליואי. וכלהו מתברכין בגין דדחלין ליה לקב"ה. {{ש}} {{צ|הקטנים עם הגדולים}} - אע"ג דלא עאלין במניינא. תא חזי לא אשתכח מניינא בהו בישראל דאתברכן ביה כהאי מניינא! דהאי מניינא לאתברכא הוה ולאשלמא שלימותא דעלמין הוה! ובאתר דברכאן נפקין אתמנון דכתיב '''{{צ|באחד לחדש השני}}''' דאיהו זיוא דברכאן דעלמא, דמניה נפיק זיוא לעלמא. ועל דא אקרי חדש '''זיו''' - דזיוא דכלא נפיק מניה. ועל דא כתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} {{ממ|תהלים|קלד|ג}}. וכלא חד מלה. וכתיב {{צ|כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם}} {{ממ|תהלים|קלג|ג}}:<קטע סוף=דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}} <קטע התחלה=דף קיח א/>רבי יהודה הוה שכיח קמיה דר' שמעון. {{ש}} אמר ליה: "''ישראל מאן אתר אתברכן?''" {{ש}} אמר ליה: "''ווי לעלמא דלא משגיחין! ולא מסתכלין בני נשא ביקרא דמלכא עלאה!''" {{ש}} תא חזי בשעתא דאשתכחו ישראל זכאין קמיה קב"ה והוו עמיה שכיחין בחד אילנא עלאה קדישא דמזונא דכלא ביה - הוה מתברך מאתר דכל ברכאן כנישין ביה, וביה אתנטע ואשתילו שרשוי. וישראל לתתא הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה ולא מתעכבי למיפק. הדא הוא דכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון}}, וכתיב {{צ|כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יהו"ה את הברכה חיים עד העולם}}. {{ש}} ודא איהו נהירו דעלמא דכתיב {{צ|מציון מכלל יופי אלהים הופיע}} {{ממ|תהלים|נ|ב}}. {{צ|הופיע}} - נהיר, כמה דאת אמר {{צ|הופיע מהר פארן}} {{ממ|דברים|לג|ב}}. ודא נהירו כד ינהר - ינהר לכלהו עלמין. וכד האי נהירו אתער - כלא הוא בחברותא! כלא הוא ברחימותא! כלא הוא בשלימו! כדין הוא שלמא דכלא - שלמא דעילא ותתא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} {{ממ|תהלים|קכב|ז}}: '''{{צ|איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|ב}}''' {{ש}} '''רבי אלעזר פתח''' {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|י}}. {{ש}} כמה חביבא אורייתא קמי קב"ה! דהא בכל אתר דמיליה אורייתא אשתמעו - קב"ה וכל חיילין דיליה כלהו צייתין למלוליה. וקב"ה אתי לדיירא עמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|בכל המקום אשר אזכיר את שמי וגו'}} {{ממ|שמות|כ|כ}}. ולא עוד אלא דשנאוי נפלין קמיה. והא אוקמוה. תא חזי פקודי אורייתא - עלאין אינון לעילא! אתי בר נש ועביד פקודא חדא - ההוא פקודא קיימא קמי קב"ה ומתעטרא קמיה ואמר "''פלנייא עבד לי ומן פלנייא אנא!''", בגין דאיהו אתער ליה לעילא. כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא - הכי נמי אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא, כמה דאת אמר {{צ|או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי}} {{ממ|ישעיהו|כז|ה}}. {{צ|יעשה שלום לי}} - לעילא. {{צ|שלום יעשה לי}} - לתתא. {{ש}} זכאה חולקיה דההוא בר נש דעביד פקודי אורייתא! {{צ|שמחו את ירושלם וגו'}} - בגין דחדוה לא אשתכח אלא בזמנא דישראל קיימי בארעא קדישא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה, וכדין הוא חדוותא דכלא; חדוותא דעילא ותתא. בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא - אסיר ליה לבר נש למחדי ולאחזאה חידו, דכתיב {{צ|שמחו את ירושלם וגילו בה וגו'}} - {{צ|וגילו '''בה'''}} דייקא. {{ש}} רבי אבא חמא חד בר נש דהוה חדי בבי טרונייא דבבל. בטש ביה. אמר {{צ|שמחו את ירושלם}} כתיב! בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי! ר' אלעזר לטעמיה דאמר {{צ|שמחו את ירושלם}} - היינו דכתיב {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} {{ממ|תהלים|ק|ב}}. כתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה בשמחה}} , וכתוב אחד אומר {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה וגילו ברעדה}} {{ממ|תהלים|ב|יא}}. מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא. דבר אחר: {{צ|עבדו את יהו"ה ביראה}} - דא כנסת ישראל בזמנא דאיהי בגלותא ביני עממיא. {{ש}} אמר ר' יהודה: והא כתיב {{צ|כי בשמחה תצאו}} {{ממ|ישעיהו|נה|יב}}! ודא היא כנסת ישראל! כיון דאמר {{צ|תצאו}} מן גלותא הוא - ואקרי {{צ|שמחה}}!? {{ש}} אמר ליה: ודאי הכי הוא! דכל זמנא דאיהי בגלותא ושכיבת לעפרא לא אקרי {{צ|שמחה}} עד דקב"ה ייתי לגבה ויוקים לה מעפרא ויימא {{צ|חתנערי מעפר וגו' קומי אורי וגו'}}, ויתחברון כחדא. כדין 'חדוותא' אקרי, חדוותא דכלא! וכדין {{צ|בשמחה תצאו}} ודאי! כדין כמה חיילין יפקון לקבלא דמטרוניתא לחדוותא דהלולא דמלכא כמה דאת אמר {{צ|ההרים והגבעות יפצחו וגו'}} וכתיב {{צ|כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}} {{ממ|ישעיהו|נב|יב}}: <קטע סוף=דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}} <קטע התחלה=דף קיח ב/>'''{{צ|איש על דגלו באותות}}''' - אלין ארבע משריין דכנסת ישראל דאינון תריסר שבטין, תריסר תחומין סחור סחור לה - כלא כגוונא דלעילא! כתיב {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכב|ד}}. {{צ|ששם עלו שבטים}} - אלין י"ב שבטין, י"ב תחומין דלתתא. {{צ|שבטי יה}} - הא אוקמוה בגין ד'''י"ה''' - {{צ|עדות לישראל}} ודאי! ובגין דא {{צ|'''ה'''ראובנ'''י ה'''שמעונ'''י'''}} - '''י"ה''' בכל חד וחד. אבל ודאי הכי הוא, דהא אילנא עלאה קדישא בהו אחתם בחותמוי. ואוקמוה דכתיב {{צ|ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין וגו'}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. ואפין הוו לד' סטרין דעלמא, ומתפרשן בדיוקניהון, וכלהון כלילן ביה באדם. '''מיכאל''' מימינא, '''גבריאל''' משמאלא, '''אוריאל''' לקדמייהו, '''רפאל''' לאחורייהו. שכינתא עלייהו! תרין מכאן ותרין מכאן והיא באמצעיתא. כגוונא דא בארעא דלתתא - תרי מכאן ותרי מכאן ו'''י"ה''' בינייהו. {{ש}} כיון דנטלין תרין דגלים מה כתיב? {{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}. {{ש}} ולבתר אינון תרין אחרנין. {{ש}} ד' משריין אינון לד' סטרי עלמא, ואשתכחו תריסר. אוף הכי לתתא כגוונא דלעילא! {{ש}} ונסע בראשונה דגל '''מחנה יהודה''' לקביל משרייא '''דאוריאל''', '''ומחנה דראובן''' לקביל משרייא '''דמיכאל'''. דא לדרום, ודא למזרח. מזבח ההכי נמי '''דרומית מזרחית'''.{{ש}} ומחנה דן לצפון, מחנה אפרים ימה. {{ש}} '''מחנה דן''' לקביל משרייא '''דגבריאל'''. '''מחנה אפרים''' למערב לקביל משרייא '''דרפאל'''. מזבח הכי נמי '''צפונית מערבית'''. כלא אחיד דא בדא! עד דסלקא כלא ואתאחד בשמא קדישא דאיהו שירותא דכלא, עלאה דכלא, קדישא דכלא - כלא אתכליל ביה! * '''י' מזרח''' - הוא שירותא דנהורא אזיל ושאט ואפיק לדרום. ודרום נפיק ותלייא בשירותא דמזרח. * '''ה' דרום''' - מניה נפיק דרום בעלמא, ועייל '''י'''' בשירותא דמזרח ואפיק ליה. ומן '''ה'''' תלייא דרום וצפון וההוא דבינייהו. '''י'''' - מזרח, '''יה''' - דרום וצפון תליין ביה. * '''ו'''' באמצעיתא - ודא הוא בן דכר. בגין כך איהו {{צ|בין צפון לדרום}}. ועל דא תנינן {{צ|מאן דיהיב מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים}} - דהאי בן דכר איהו בין צפון לדרום. '''ה' עלאה''' - בה תליא צפון ודרום ובן דכר בינייהו, ברזא ד'''יוה'''. * '''ה' בתראה''' - מערב. ועל דא דרום אחיד מזרח - דאיהו שירותא דשמשא ותלייא ביה. ועל דא תנינן {{צ|מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה, מסטרא דאימא תלייא גבורה}}. כגוונא דא אחיד כלא דא בדא! זוויין דמדבחא הכי נמי אסתחרן! {{ש}} * {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית}} - דדרום תוקפיה במזרח; דאיהו שירותא דשמשא, ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא. * {{צ|מזרחית צפונית}} - כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח - הוא אנהיר לצפון, וצפון אתכליל בדרום דהא שמאלא אתכליל בימינא. * {{צ|צפונית מערבית}} - דהא מערב דאיהי ב'''ה' בתראה''' נטלא מצפון. ועל דא צפון אזיל למערב. * {{צ|מערבית דרומית}} - היא אזלא לאתחברא בדרום. כמה דדרום תלייא במזרח ותוקפיה אזיל בשרותא - הכי נמי מערב אזלא לאתאחדא בדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}} - ימינא דא הוא דרום. בגין כך ינקא מתרין סטרין - מצפון ומדרום. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} - {{צ|שמאלו}} דא הוא צפון, {{צ|וימינו}} דא הוא דרום. ורזא דא אוליפנא! קודשא בריך הוא יהיב מטתיה בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא! ועל דא אית להו לבני נשא למיהב מטתייהו בין צפון לדרום. והכי אוליף לי אבא דיהבין להו בנין דכרין, דהא איהו אתכוון כלפי מהימנותא שלימא עלאה, בשלימותא דכלא, לגבי קודשא בריך הוא דאיהו בין צפון לדרום ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום. ודאי יהוון ליה בנין דכרין! <קטע סוף=דף קיח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט א/>ובכלא בעי לאחזאה עובדא כגוונא דלעילא! וכמה דאחזי עובדא לתתא - הכי נמי אתער לעילא! ואוקמוה. שמע ר' פנחס ונשקיה לר' אלעזר ובכה וחייך. אמר: "''זכאה חולקי בהאי עלמא ובעלמא דאתי!''" פתח ואמר: {{צ|יהוה אורי וישעי ממי אירא וגו'}} {{ממ|תהלים|כז|א}}.{{ש}} {{צ|יהוה אורי וישעי}} - כיון דבר נש אתאחד{{הערה|נ"א "אסתכל". אבל נראה ד"אחידנא" תואם אל המשך דברי ר' פנחס, והבוחר יבחר - ויקיעורך}} בנהורא דלעילא וקב"ה אנהיר עליה - לא דחיל מעלאין ותתאין! כמה דאת אמר {{צ|וְעָלַיִךְ יזרח יהו"ה וכבודו עָלַיִךְ יֵרָאה}} {{ממ|ישעיהו|ס|ב}}. {{ש}} {{צ|יהוה מעוז חיי}} - כיון דקב"ה אחיד ביה בבר נש - לא מסתפי בההוא עלמא מכל מאריהון דדינין! אוף אנא כהאי גוונא! כיון דאחידנא באבוך ובך - לא אסתפינא בהאי עלמא ובעלמא אחרא! ועַלָך כתיב {{צ|ישמח אביך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}.{{ש}} כיון דכתיב {{צ|ישמח אביך ואמך}} - מאי {{צ|ותגל יולדתך}}? דהא ב{{צ|אמך}} סגיא? אלא {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - יולדתך דלתתא! {{ש}} ר' שמעון אבוך - אן חדוותא דיליה? אלא קרא הוא בלחודוי! דכתיב {{ממ|משלי|כג|כד|עיין שם=עיין שם}} {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא קב"ה. {{צ|וְיוֹלֵד חכם יִשְׂמַח בו}} - דא אביך דלתתא. דבר אחר: {{צ|גיל יגיל אבי צדיק}} - דא אביך דלתתא, {{צ|ויולד חכם ישמח בו}} - כתיב בתוספת '''וא"ו''' - דא קב"ה הוא לעילא. אמר רבי אלעזר: כתיב {{צ|בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהו"ה אל אמת}} {{ממ|תהלים|לא|ו}}. {{ש}} האי קרא אית לאסתכלא ביה! חמיתון מאן דאפקיד בידא דמלכא מידי?! {{ש}} אלא ודאי זכאה הוא בר נש דאזיל באורחוי דמלכא קדישא ולא חטי קמיה! תא חזי כיון דעאל ליליא - 'אילנא דמותא' שליט בעלמא, ו'אילנא דחיי' אסתלק לעילא לעילא. וכיון ד'אילנא דמותא' שליט בעלמא בלחודוי - כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. מאי טעמא? בגין דההוא אילנא גרים. ובר נש בעי לאקדמא ולמפקד בידיה נפשיה בפקדונא. כפקדונא דבר נש דיהיב פקדונא לאחרא! דהאי - אף על גב דאיהו אתחייב לגביה יתיר מההוא פקדונא - לאו כדאי לאתאחדא ביה הואיל ופקדונא אתמסר לגביה. ואי יסרב ביה - ודאי נבדוק אבתריה! דלאו מזרעא קדישא הוא ולאו מבני מהימנותא! כך ההוא אילנא! בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו. וכל נשמתין דבני עלמא נטיל. וכלהו טעמין טעמא דמותא בגין דהאי 'אילנא דמותא' הוא. ובגין דכל אינון נפשתא - אף על גב דכלהו אתחייבו לגביה ולאו כדאי הוא לאתבא פקדונא לגביה דבר נש - אלא כיון דכלהו אתמסרי ליה בפקדונא - אתיב כל פקדונין למאריהון! תא חזי לאו כדאי הוא האי 'אילנא דמותא' לאתבא פקדונא לגביה דבר נש, אלא בשעתא ד'אילנא דחיי' אתער בעלמא. ואימתי אתער ההוא אילנא דחיי? בשעתא דסליק צפרא. וכדין כיון דהאי אתער בעלמא - כל בני עלמא חיין, ושביק ואהדר ההוא 'אילנא דמותא' כל פקדונין דאתפקדו לגביה ואזיל ליה. מאי טעמא חיין? בגין דההוא 'אילנא דחיי' גרים! {{ש}} ואי תימא הא בני נשא סגיאין אינון דמתערין בליליא בעוד דאילנא דמותא שליט!? אלא ודאי ההוא אילנא דחיי קא עביד! מאי טעמא? בגין דכתיב {{צ|לראות היש משכיל דורש את אלהים}} {{ממ|תהלים|יד|ב}}, ולא יהא ליה פתחון פה לבר נש דיימא "''אלמלי שליטנא בנפשאי בליליא - אשתדלנא באורייתא!''". אמר רבי יהודה: "''האי בישראל ודאי והכי הוא! אבל באומות העולם דחמינא כהאי גוונא מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: "''ודאי שפיר הוא דקא אמרת!''" פתח ואמר: {{צ|מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יהוה}} {{ממ|במדבר|כג|ח}}. {{ש}} תא חזי כגוונא דאית לעילא אית לתתא. לעילא אית ימינא ואית שמאלא, לתתא - ישראל ועמין. {{ש}} ישראל אתאחדן לימינא בקדושא דמלכא קדישא. עמין עכו"ם לשמאלא, לסטרא דרוח מסאבא, וכלהו לתתא מכלהו דרגין דשמאלא.<קטע סוף=דף קיט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קיט ב/>וכלהו דרגין אחידן דא בדא עד דתליין מן רישא. וכגוונא דרישא נטיל - בההוא גוונא נטיל זנבא דאיהי תתאה. מאי טעמא? בגין דאחיד ביה! ובגין כך עמין עכו"ם כההוא סטר מסאבא דלהון הכי אתדברו! בלעם הוה אשתמש בכלהו כתרין תתאין, והוא הוה חמי בהאי תתאה דאיהו זנבא דלא יכיל לאתדברא אלא ברישא. בגין כך אמר {{צ|מה אקוב לא קבה אל}} - דההוא רישא עלאה לא אשתכח בדינא באינון יומין. ואע"ג דהאי '''{{צ|אל}}''' אוקימנא באתר אחרא עלאה, והוא טב וחסד דעלמא - האי מלכותא קדישא נטל שמא כגוונא דעילא! ובגין כך אקרי '''{{צ|אל}}'''! אלא דאיהו {{צ|זועם בכל יום}}, דאשתכח ביה דינא. {{ש}} ותא חזי '''{{צ|אל שדי}}''' - הא אוקימנא דביה ספוקא דעלמא ואיהו {{צ|אמר לעולם די}}, דהא האי '''{{צ|אל}}''' הוא דאזדווג בהדיה, ובגין כך אקרי {{צ|אל שדי}} - {{צ|אל}} ד{{צ|שדי}}. ועל דא {{צ|מה אקוב לא קבה אל}}! בגין כך כגוונא דאתער רישא הכי נמי אתער תתאה. בכה רבי אלעזר. {{ש}} פתח ואמר: {{צ|קולה כנחש ילך וגו'}} {{ממ|ירמיהו|מו|כב}}. {{ש}} השתא דישראל בגלותא איהי ודאי אזלא כנחש! חויא כד איהו כפיף רישא לעפרא - סליק זנבא; שליט ומחי לכל אינון דאשתכחו קמיה. אוף הכי השתא בגלותא כהאי גוונא! רישא כפיף לעפרא וזנבא שליט! מאן עביד לזנבא דיסתליק לעילא ושליט ומחי? רישא דאתכפיא לתתא! ועם כל דא - מאן מדבר ליה לזנבא ומאן נטיל ליה למטלנוי? האי רישא! אע"ג דאיהו כפיף לעפרא - הוא מדבר למטלנוי. {{ש}} בגין דא {{צ|קולה כנחש ילך}}. והשתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא - סלקין לעילא ושלטין ומחיין. ורישא כפיף לעפרא כמה דאת אמר {{צ|נפלה לא תוסיף קום וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. ועם כל דא האי רישא מדבר לזנבא ונטיל ליה - כמה דאת אמר {{צ|שמוני נוטרה את הכרמים}} {{ממ|שיר|א|ו}} - אלין עמין עעכו"ם דאינון זנבא. אתא רבי יהודה ונשיק ידוי. {{ש}} אמר: "''אלמלי לא שאילנא מלה בעלמא אלא דשאילנא דא ורווחנא ליה - די לי! דהשתא ידענא עמין עכו"ם ושולטנותא דלהון היך מתדבר!'' {{ש}} ''זכאה חולקהון דישראל דעלייהו כתיב {{צ|כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ}}!''" {{ממ|תהלים|קלה|ד}} אמר ליה רבי אלעזר: מהו {{צ|לסגולתו}}? {{ש}} אמר ליה: תלת אבהן אלין אקרון 'סגולה', בין לעילא בין לתתא. כגוונא דא - כהנים לויים וישראלים. וכלא חד! ואלין סגולתו של קב"ה לעילא וסגולתו לתתא. ודא הוא דכתיב {{צ|והייתם לי סגולה מכל העמים}} {{ממ|שמות|יט|ה}}: '''{{צ|ונסע אהל מועד מחנה הלוים וגו'}} {{ממ|במדבר|ב|יז}}'''. לבתר מה כתיב? 'ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה' {{ממ|במדבר|ב|יח}} - היינו {{צ|שכינה שרויה במערב}}, ואוקמוה. כתיב {{צ|ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה}} {{ממ|בראשית|מח|כ}}. {{ש}} {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל סבא. מאי קא משמע לן? אלא "בך יתברך ישראל" לא כתיב או {{צ|בך יבורך ישראל}}! מהו {{צ|'''יברך''' ישראל}}? אלא ישראל קדישא לא {{צ|יברך}} לעלמא אלא {{צ|בך}} דאנת במערב, וכתיב {{צ|אני אל שדי פרה ורבה}} {{ממ|בראשית|לה|יא}}. אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר {{צ|בך יברך ישראל לאמר}} - בך יברך לעלמא. והאיך חמא? והכתיב {{ממ|בראשית|מח|י}} {{צ|ועיני ישראל כבדו מזוקן וגו'}}!? -- אלא {{צ|שִׂכֵּל֙ את ידיו}} כתיב! מאי {{צ|שִׂכֵּל֙}}? אלא ימינא הוה זקיף - וסטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישיה! כדין אמר {{צ|בך יברך ישראל}}. וחמא דאיהו למערב - ודאי שכינתא במערב. והא אוקימנא בגין דלהוי בין צפון לדרום, ולאתחברא בגופא, ולמהוי בזווגא חד. וצפון מקבלא לה תחות רישא, ודרום מחבקא לה. הדא הוא דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. והא אוקימנא - ודאי מטתו שלשלמה בין צפון לדרום ולאתחברא בגופא, וכדין כלא חד לאתברכא עלמא. <קטע סוף=דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכ א/>תנן {{צ|כל האומר תהלה לדוד ג' פעמים בכל יומא מובטח לו שהוא בן העוה"ב}}, והא אוקימנא, בגין לזווגא לה להאי {{צ|תהלה}}, ולאשתכחא בכל יומא בין צפון לדרום. אתי בר נש בצפרא - מקבל עליה עול מלכות שמים. * מסדר שבחא באינון תושבחן דקאמר; {{צ|תהלה לדוד}} וכלהו {{צ|הללויה}} דאינון סדורא דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא. ובגין כך עשרה אינון {{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר סיים בעשרה תושבחן דאינון {{צ|הללויה הללו אל בקדשו וגו'. הללוהו וגו'}}. מאן אינון עשרה הללויה - והא חמשה אינון? אלא שרי שבחא ב{{צ|הללויה}} וסיים ב{{צ|הללויה}}. {{ש}} * לבתר עלויא דסדור שבחא ב{{צ|אז ישיר משה}} דאית ביה כלא. ובדא מקבל עליה עול מלכותא קדישא. * לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא לאתקדשא ביה. * לבתר בצלותא דמנחה - דגבורה תלייא ודינא שארי. {{ש}} אשתכח בכל יומא דא מטה דאתיהיבת {{צ|בין צפון לדרום}} לאתחברא בזווגא דא בגופא כדקא יאות! ומאן דמסדר ומחבר לה בכל יומא כהאי גוונא - ודאי הוא בן העולם הבא! בגין כך האי '''{{צ|דגל מחנה אפרים...ימה}}''', ואיהו {{צ|בין צפון לדרום}}. דרום - ראובן, מן סטרא חד דכתיב '''{{צ|דגל מחנה ראובן תימנה}} {{ממ|במדבר|ב|י}}'''. צפון - דן, מסטרא אחרא דכתיב '''{{צ|דגל מחנה דן צפונה}} {{ממ|במדבר|ב|כה}}'''. אפרים - בין דא לדא אשתכח! מערב דאיהו אפרים - {{צ|בין צפון לדרום}}. כלא כגוונא דלעילא! רזא ליתבי דרומא אחונא! והכי שדר לון אחונא: {{ש}} "''מסדרי בוצינין ברזין קטירין דבעיתו ליחדא יחודא בטופסרא דקטרא עלאה! קבילו עלייכו עול מלכותא קדישא בכל יומא בקדמיתא - ובדא תעלון בקשורא קדישא דדרום! ואסחרו סטרי עלמא עד דמתקשרן בקטורא חדא. ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תשרון!''" ר' אלעזר שאיל לר' שמעון אבוי. {{ש}} אמר ליה: "''סימנא לזווגא דיחודא מנין? {{ש}} אמר ליה: "''ברי! אע"ג דאוקימנא מלין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה - סימנא דא נקוט בידך והכי הוא! כעין סחרא דמדבחא דתנן {{צ|ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית}}! {{ש}} אמר ליה: "''והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש עול מלכותא קדישא בקדמיתא, ויהיב עליה עול דא?! ואת אמרת דייתי לדרום בקדמיתא?! אמר ליה: כלא הא אמינא לך! דהא '''{{צ|ובא לו לקרן}}''' אמינא בקדמיתא! והא ידעתא רזא ד{{צ|קרן}}! ודא הוא עול מלכותא קדישא! לבתר '''{{צ|דרומית מזרחית}}''' דתמן הוא אילנא דחיי. ודא לאזדווגא ליה במזרח דאיהו אבא עלאה - דהא בן מסטרא דאבא קא אתי. ובגין כך '''מדרום למזרח''' - דתוקפא דדרום במזרח, הוא ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. {{ש}} '''ומזרח דאתקשר בצפון''' - בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. ועל דא '''{{צ|מזרחית צפונית}}'''. אלין אבא ואמא דלא מתפרשן לעלמין והא אוקימנא. ומה דאתמר {{צ|צפונית}} - דאיהו טמירא עלאה, ומסטר דילה נפיק 'צפון'. ודינין מסטרא דילה מתערין - אע"ג דהיא רחמי וחידו, והא אוקימנא. וכד איהי נפקת - 'צפון' נפקת ביה דאיהו אתכליל ואתקשר ב'דרום'. לבתר '''{{צ|צפונית מערבית}}''' - דהא מסטרא דאבא נפיק בן, ומסטרא דאמא נפיקת בת. ובגין כך '''צפונית מערבית'''. ודא הוא {{צ|קרן}} דקדמיתא - דהשתא אתקשר בצפון סתם. {{ש}} לבתר בעי לקשרא לה בדרום דתמן הוא קשורא דכלא, וגופא ביה אשתכח. ועל דא '''{{צ|מערבית דרומית}}'''. אשתכח האי '''קרן''' ג' זמנין! חד לקבלא ליה בר נש בקדמיתא, ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאתחברא בגופא ולמהוי כלא חד! {{ש}} ודא הוא סדורא דיחודא שלים! וכל סטר וסטר בההוא קשורא דאתחזי ליה. ולא יחליף סטרא בסטרא אחרא דלא איתחזי ליה, בגין דלא יתענש.<קטע סוף=דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=דף קכ ב/>{{ש}} מאן דעביד יחודא דא כדקא חזי כמה דאמינא - זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי! דהא ידע לסדרא שבחא דמאריה ויחודא דמאריה! ולא עוד אלא דקב"ה משתבח ביה! עליה כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. ר' שמעון פתח: {{צ|לדוד אליך יהו"ה נפשי אשא אלהי בך בטחתי וגו'}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|כה|א|ב}}.{{ש}} מאי קא חמא דוד לסדרא האי שבחא הכי, וכלהו שבחי דאינון באלפא ביתא כלהו שלמין והאי חסרא דלא את ביה '''ו''''? ואמאי סדורא דא למנפל על אנפין? {{ש}} אלא רזא עלאה הוא גניז בין חברייא! בשעתא דליליא עאל - אילנא תתאה דתלייא ביה מותא פריש ענפוי ומכסיא לכלא. ועל דא אתחשך. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא. ואקדים בר נש ויהיב ליה פקדונא דנפשיה ואפקדיה בידיה בפקדונא. ובגין דנטיל לון בפקדונא - תב פקדונא למריה בשעתא דאתי צפרא. כד אתי צפרא ותב לגביה פקדוניה - בעי לברכא ליה לקב"ה דאיהו מהימנא עלאה. לבתר דקם - עאל לבי כנשתא מעטר בטוטפי, אתכסי בכיסוייא דציצית, עאל ומדכי גרמיה בקורבנין בקדמיתא. לבתר קביל עליה עול מלכותא בסדורא דשבחי דדוד דאינון סדורא דעול מלכותא. ובסדורא דשבחא דא אשרי עליה ההוא עול. לבתר - סדורא דצלותא דמיושב וצלותא דמעומד לקשרא לון כחדא. תא חזי רזא דמלה! אע"ג דצלותא תלייא במלולא ודבורא דפומא - כלא תלייא בעקרא דעובדא בקדמיתא, ולבתר בדבורא ובמלולא דפומא. מאן עובדא? אלא ההוא עובדא דעביד בר נש בקדמיתא - כגוונא דצלותא הוא! ולא יצלי בר נש צלותא עד דיתחזי עובדא בקדמיתא כגוונא דצלותא. {{ש}} בקדמיתא עובדא * בשעתא דבר נש קאים - בעי לדכאה גרמיה בקדמיתא, * ולבתר יקבל עליה האי 'עול' לפרשא על רישיה פרישו דמצוה. * לבתר יתקשר קשורא דיחודא דאינון תפלין - תפלה של ראש ושל יד, ולאתקנא לון בקשורא חדא בשמאלא ועל לבא, כמה דאוקימנא {{צ|שמאלו תחת לראשי וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ו}}, וכתיב {{צ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך}} {{ממ|שיר|ח|ו}}. והא אוקימנא. ודא הוא עובדא בקדמיתא. לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא - * ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא. * לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, * ולבתר - צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד. * לבתר - צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא. ודא כגוונא דדא. עובדא כגוונא דדבורא. ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא! {{ש}} ואי פגים עובדא - מלולא לא אשכח אתר דשריא ביה, ולאו איהו צלותא! ואתפגים ההוא בר נש לעילא ותתא. דבעינן לאחזאה עובדא ולמללא מלולא עליה. ודא הוא צלותא שלים. {{ש}} ווי ליה לבר נש דפגים צלותיה פולחנא דמאריה! עליה כתיב {{צ|כי תבאו לראות פני וגו' גם כי תרבו תפלה אינני שומע}} {{הפניה לפסוקים|ישעיהו|א|יב|טו}} - דהא בעובדא ובמלולא תליא מלתא. תא חזי כיון דבר נש עביד צלותא כגוונא דא בעובדא ובמלולא וקשיר קשורא דייחודא - אשתכח דעל ידיה מתברכן עלאין ותתאין. כדין בעי ליה לבר נש לאחזאה גרמיה בתר דסיים צלותא דעמידה כאלו אתפטר מן עלמא, דהא אתפרש מן אילנא דחיי וכניש רגלוי לגבי ההוא אילנא דמותא דאהדר ליה פקדוניה, כמה דאת אמר {{צ|ויאסוף רגליו אל המטה}} {{ממ|בראשית|מט|לג}}. דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו - השתא בעי לאתכנשא לגבי ההוא אילנא דמותא ולמנפל ולימא לגביה {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} {{ממ|תהלים|כה|א}}. <קטע סוף=דף קכ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=במדבר דף קכא א/>בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה '''וא"ו''' - ד'''וא"ו''' אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא. והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון}} {{ממ|ישעיהו|כב|יד}}. והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא. ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר {{צ|ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|לו|לז}}. הוא אומר {{צ|אליך יהו"ה נפשי אשא}} ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא. ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב {{צ|דובר שקרים לא יכון לנגד עיני}} {{ממ|תהלים|קא|ז}}. מאי {{צ|לא יכון}}? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר {{צ|לא יכון לנגד עיני}}! האי בעי לאתקנא גרמיה - {{צ|לא יכון!}} - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות! זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב {{צ|ובאו וראו את כבודי וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|יח}}, וכתיב {{צ|אך צדיקים יודו לשמך וגו'}} {{ממ|תהלים|קמ|יד}}. אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "''אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!''" אמר ר' יהודה: "''זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב {{צ|ואתם הדבקים וגו'}}, {{צ|ועמך כלם צדיקים וגו'}}!''" '''ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=במדבר דף קכא א/> ==פרשת במדבר - רעיא מהימנא (אין)== {{ממ זהר משולב|ג|קיז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיז ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קיט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קיט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קיט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=במדבר רע"מ דף קכא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר</small>)<קטע סוף=במדבר רע"מ דף קכא א/> ==פרשת נשא - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכא א/>'''{{צ|וידבר יהו"ה אל משה לאמר. נשא את ראש בני גרשון וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ד|כא|כב}}''' ר' אבא פתח: {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון ואין ברוחו רמיה}} {{ממ|תהלים|לב|ב}}. {{ש}} האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה! ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. {{ש}} תא חזי בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא, ויצחק תקן צלותא דמנחה, וגבורה עלאה שלטא בעלמא, עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא ליה לליליא. ומזמנא דשארי צלותא דמנחה - אתפרש שמאלא לקבלה ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר - כלהו מתערין בעלמא ואתפשטו. וכל בני עלמא טעמין טעמא דמותא והא אתמר{{הערה|הצגתי כפי הדפוס. אבל ב"מתוק מדבש" הוא מציג את מילים "והא אתמר" כתחילת הפסקה הבא של "בפלגות ליליא", וצע"ע - ויקיעורך}}. בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין, וורדא קדישא סלקא ריחין, והיא משבחת וארימת קלא. וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא ושמאלא מקבל לה.<קטע סוף=דף קכא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}}<קטע התחלה=דף קכא ב/>כדין כרוזא קארי בעלמא - דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא - וכדין תושבחתן מתערין ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא! כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה - כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא! תא חזי בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא - קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא. וכתבין להו על פתקא. מאי טעמא? בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דבר נש, ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומיה. וכד ההיא מלה דאפיק בר נש מפומיה איהי כדקא יאות - מלה קדישא דאורייתא וצלותא - ההיא מלה סלקא ובקע רקיעין, וקיימא באתר דקיימא, עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההיא מלה ועאיל לה קמי מלכא. וכד ההיא מלה לאו איהי כדקא יאות ואיהי מלה ממילין בישין מלישנא בישא - ההיא מלה סלקא לאתר דסלקא וכדין אתרשים ההיא מלה וההוא חובה עליה דבר נש. הדא הוא דכתיב {{צ|משוכבת חיקך שמור פתחי פיך}} {{ממ|מיכה|ז|ה}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|אשרי אדם לא יחשוב יהו"ה לו עון}} - אימתי? כש{{צ|אין ברוחו רמיה}}. '''{{צ|איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|ו}}''' {{ש}} תא חזי כתיב {{צ|וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה וגו'}} {{ממ|שופטים|ד|יא}}. וחבר הקיני מבני בנוי דיתרו הוה, כמה דאת אמר {{צ|ויאמר שאול אל הקיני וגו'}} {{ממ|ש"א|טו|ו}}. אמאי אקרי {{צ|קיני}}? והא אוקמוה. וכתיב {{צ|את הקיני ואת הקניזי}} {{ממ|בראשית|טו|יט}}. ואתמר{{הערה|מובא במתוק מדבש שינוי גירסה כאן של הרמ"ק אשר לפיו מתחיל "ואי תימא" ומפרש כאן בדרך אחר - ויקיעורך}} דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא. {{צ|נפרד מקין}} - אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי! <קטע סוף=דף קכא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב א/>דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא - משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר {{צ|עד יֵעָרה עלינו רוח ממרום}} {{ממ|ישעיה|לב|טו}}. וכד בר נש סטי אורחוי - משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון 'נזקי עלמא'. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו. ויתרו בקדמיתא כומרא לעבודה זרה הוה, ולההוא סטר הוה פלח, ומשך עליה רוחא מההוא אתר. ועל דא אקרי {{צ|קיני}}. לבתר {{צ|נפרד מקין}} ואתדבק ביה בקודשא בריך הוא. דכל מאן דאתדבק ביה בקודשא בריך הוא ועביד פקודי אורייתא - כביכול הוא קיים עלמין; עלמא דלעילא ועלמא דלתתא. והא אוקמוה {{צ|ועשיתם אותם}} כתיב. וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא - כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. מתל לאינון מפרישי ימין דשאטי בארבא. קם חד שטייא בינייהו, בעא לנקבא וכו'. ועל דא {{צ|אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם וגו'}}. {{ש}} תא חזי {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} {{ממ|הושע|ו|ז}}. אדם עבר על פקודא חד דאורייתא - גרים ליה לגרמיה מיתה, וגרם לכל עלמא! פגים לעילא, פגים לתתא! וההוא חובא תלייא עד דיקיים קודשא בריך הוא עלמא כמלקדמין, ויתעבר ההוא פגימו מעלמא. הדא הוא דכתיב {{צ|בלע המות לנצח ומחה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דמעה מעל כל פנים וגו'}} {{ממ|ישעיה|כה|ח}}. {{ש}} ובגין כך {{צ|כי יעשו מכל חטאת האדם}} כתיב - {{צ|האדם}} - אדם קדמאה! {{צ|למעול מעל ביהו"ה}} - דמאן דיפוק מרחמי וינקא מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי דהאי עלמא ומן פגימו דלהון! כמה זכאין מסתלקי בגינייהו בר כל מה דגרמי לעילא ותתא! '''רבי יצחק ורבי יהודה''' הוו אזלי מאושא ללוד.{{ש}} אמר רבי יהודה: "''נימא מילין דאורייתא ונזיל!''" '''פתח רבי יהודה''' ואמר: {{צ|כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לג}}. {{ש}} מה כתיב בתריה? {{צ|בעל הבור ישלם וגו'}} {{ממ|שמות|כא|לד}}. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי - על אחת כמה וכמה! {{ש}} אלא תווהנא דאף על גב דאבאיש עלמא - אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ה|ו|ז}}? אלא ודאי דא מהניא להו בגין דעביד תשובה - כביכול הוא עביד ליה ממש. דהא מה דפגים לעילא - אתקין ליה. ובמה? בתשובה, דכתיב {{צ|איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם והשיב}}. ותשובה אתקין כלא! אתקין לעילא אתקין לתתא, אתקין לגרמיה אתקין לכל עלמא. '''פתח רבי יצחק''' אבתריה ואמר: {{צ|בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ל}}. {{ש}} {{צ|בצר לך}} - מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא. דבתר דשרי דינא - תקיף חיליה! מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה? <קטע סוף=דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכב ב/>דהא כיון דשארי דינא - לא אסתליק עד דישתלים. בתר דאשתלים ועבד תשובה - אתקין עלמין כלהו. משמע דכתיב {{צ|ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים}} וכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך וגו' כי אל רחום יהו"ה אלהיך וגו'}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ד|ל|לא}}. {{צ|באחרית הימים}} מאי איכא הכא? אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחת בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא - בעי דיהדרון ישראל בתשובה, לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ולית לך מאן דקאים קמי תשובה! תא חזי אפילו כנסת ישראל {{צ|תשובה}} אקרי! ואי תימא 'תשובה עלאה' בכל אתר לא שכיח!? אלא דא אקרי 'תשובה' כד אהדר רחמי לקבלהא והיא תכת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשא לגבה, ונטיל לה בזמנא דאיהי בתשובה - כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא. חייבא חד בעלמא - קלקולא דכמה אחרנין בגיניה! ווי לחייבא ווי לשביביה!{{ש}} תא חזי יונה - בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה - כמה בני נשא הוו אתאבידו בגיניה בימא! עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כולהו! וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי? כד אהדר למאריה מגו עקתיה. הדא הוא דכתיב {{צ|קראתי מצרה לי אל יהו"ה ויענני}} {{ממ|יונה|ב|ג}}. וכתיב {{צ|מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וגו'}} {{ממ|תהלים|קיח|ה}}: <קטע סוף=דף קכב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=דף קכג א/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}<קטע התחלה=דף קכג ב/>(<small>הדף רק מכיל רעיא מהימנא ללא זהר</small>)<קטע סוף=דף קכג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד א/>'''{{צ|איש איש כי תשטה אשתו וגו'}} {{ממ|במדבר|ה|יב}}'''. {{ש}} מאי האי לגבי האי? אלא כמה דכתיב {{צ|למעול מעל ביהו"ה}}. ר' אלעזר אמר: {{צ|איש איש}} - מאי {{צ|איש איש}} דהא בחד סגי?! אלא הא אוקמוה. אבל {{צ|איש איש}} - משמע איש דאיהו איש, וקִיֵים קרא דכתיב {{צ|שתה מים מבורך וגו'}} {{ממ|משלי|ה|טו}}. כדין הוא 'איש' בעלמא! 'איש' לגבי אתתיה! {{צ|ומעלה בו מעל}} הא בחד סגי! אמאי תרי? אלא חד לעילא וחד לתתא; חד לכנסת ישראל וחד לבעלה. בגין כך {{צ|והביא האיש את אשתו}} {{ממ|במדבר|ה|טו}}. אמאי {{צ|אל הכהן}}? רזא דמלה בגין דכהנא שושבינא איהו דמטרוניתא. הכא אית לאסתכלא! הא כתיב {{צ|ושחט את בן הבקר}} - {{צ|ושחט}} - אחרא ולאו כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא בגין דלא יפגים ההוא אתר דאחיד ביה. ואת אמרת {{צ|והביא האיש את אשתו אל הכהן}} למידן דינהא!? {{ש}} אלא ודאי כהנא לדא חזי בגין דאיהו שושבינא למטרוניתא, וכל נשי עלמא מתברכן בכנסת ישראל, ועל דא אתתא דלתתא מתברכא בשבע ברכות - דאחידת בה בכנסת ישראל! וכהנא קאים לאתקנא מלי דמטרוניתא ולעיינא בכל מה דאצטריך. בגין כך - כהנא לדא ולא אחרא. {{ש}} ואי תימא דאיהו עביד דינא -- לאו הכי! אלא לאסגאה שלמא בעלמא קא אשתדל בהאי ולאסגאה חסד! דאי ההיא אתתא אשתכח זכאה - כהנא אסגי שלמא בהו. ולא עוד אלא דמתעברא בברא דכר ואתעביד שלמא על ידיה. ואי לא אשתכחת זכאה - איהו לא עביד דינא, אלא ההוא שמא קדישא דאיהי קא משקרת ביה - הוא עביד דינא והוא בדיק לה! <קטע סוף=דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכד ב/>תא חזי, כהנא לא עייל גרמיה להאי אלא כד היא יהבת גרמה קמיה לזכאה. זמנא ותרין שאיל לה. כיון דאיהי בעיא לאשתכחא זכאה - כדין כהנא עביד עובדא בגין לאסגאה שלמא. כהנא כָתיב שמא קדישא חד זמנא בארח מישר, לבתר כתב ליה למפרע [[קובץ:שם למפרע.PNG||35px|]] אתוון סריטין בטהירין. דינא בדינא, רחמי ברחמי. רחמי בדינא, ודינא ברחמי. אשתכח זכאה - אתוון רחמי אשתכחו ודינין סלקין. לא אשתכחת כדקא יאות - רחמי סלקין ודינין אשתארו וכדין דינא אתעביד. '''ר' אלעזר פתח''' ואמר: {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|כג}}. הא אוקמוה. {{ש}} אמר: "''תווהנא איך בני עלמא לא מסתכלין ולא משתדלין במלין דאורייתא!''" {{ש}} הכא אית לאסתכלא! אמאי כתיב הכא {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}? אבל ודאי רזא דמלה דהכא על מייא הוה, בגין דמצראי הוו אמרי דבנייהו דישראל הוו מנייהו, והוו כמה בישראל דחשדין לאנתתייהו בדא. עד דקב"ה מטא לון להאי אתר ובעא למבדק לון. {{ש}} מה כתיב {{צ|ויבאו מרתה וגו' ויצעק אל יהו"ה וגו'}}. {{ש}} אמר קב"ה למשה: "''משה! מה את בעי?! הא כמה חבילין קיימין גבייכו הכא ואנא בעינא למבדק הכא נשיהון דישראל. כתוב שמא קדישא ורמי למייא ויבדקון כלהון נשי וגוברין ולא ישתאר לעז על בני! ועד דיבדקון כלהו הכא - לא אשרי שמי עלייהו!''" {{ש}} מיד {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וישלך אל המים}} - דא שמא קדישא - ההוא דהוה כותב כהנא למבדק נשיהון דישראל. כדין {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. ואי תימא נשיהון דישראל - יאות! אינון - אמאי? אלא אוף אינון בעיין דלא אסתאבו בנשיהון דמצראי. ונשיהון דישראל לא אסתאבו במצראי כל אינון שנין דהוו בינייהו. וכלהו נפקו - גוברין ונוקבין - זכאין, ואשתכחו זרעא דישראל קדישין זכאין. <קטע סוף=דף קכד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=דף קכה א/>כדין קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא - על מיא ודאי {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}}. {{ש}} אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא! '''{{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} {{ממ|במדבר|ה|יז}}''' - מאן העפר? הא תנינן כתיב {{צ|הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר}} {{ממ|קהלת|ג|כ}}. {{צ|הכל היה מן העפר}} - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. א"ר יוסי: אִלו כתיב {{צ|ומן העפר}} ולא יתיר - הוינא אמר הכי! אבל כיון דכתיב {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} - משמע דאחרא הוא!{{ש}} אלא כתיב {{צ|יתן כעפר חרבו}} {{ממ|ישעיה|מא|ב}} - אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב {{צ|בקרקע המשכן}} - דאחידן לתתא. ועל דא 'יקח הכהן ונתן אל המים' '''{{צ|מי המרים המאררים}} {{ממ|במדבר|ה|יח}} {{ממ|במדבר|ה|כד}}''' - אלין מי ימא דאינון מרירין. {{ש}} מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא - כדין אקרון {{צ|מי המרים המאררים}}. ובגין כך מיא דימא דלתתא כלהון מרירין. תא חזי האי ימא קדישא - כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן - כד מתפשטין - מתיקין אינון. * לזמנין מיין דימא מרירן. * לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי 'ימא דקפא', ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. * לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי.{{ש}} ובכמה גוונין קיימא האי ימא! {{צ|המים המאררים}} - בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא - כדין {{צ|המים המאררים}}. ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.<קטע סוף=דף קכה א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכה ב/>תא חזי אי אתתא אשתכחת זכייתא - אלין מיין עאלין בגווה ואתהפכן מתיקן, ונקאן גרמה, וקיימין בגווה עד דמתעברא. כיון דמתעברא - הוו משפרי בשפירי לעוברא דמעהא, ונפיק ברא שפירא נקי בלא מומא דעלמא. ואי לאו - אינון מיין עיילין בגווה וארחא ריחא דזוהמא, ואינון מיין מתהפכין לחוויא במעהא. במה דקלקלה - אתפסת, ואתחזי קלנא לכלא. והא אוקמוה חברייא. תא חזי כל אינון נשי עלמא - באתרייהו קיימי ואתדנו! ועל דא ההוא אתר ממש דאינהו קיימי ביה אתדנו! {{ש}} זכאה חולקהון דישראל דקב"ה אתרעי בהו ובעי לדכאה להו! '''ר' חזקיה פתח''': {{צ|אשתך כגפן פוריה וגו'}} {{ממ|תהלים|קכח|ג}} - מה גפן לא מקבל עליה אלא מדידיה - כך אתתא דישראל קיימא בהאי גוונא דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. כשפנינא דא דלא מקבלא אלא ההוא בר זוגה. ועל דא {{צ|כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. מהו {{צ|פוריה}}? כמה דאת אמר {{צ|פורה ראש}} {{ממ|דברים|כט|יז}}. {{צ|פוריה}} - פורחת, דאפיקת ענפים לכל סטרא. ואן? {{צ|בירכתי ביתך}}. ולאו לבר בשוקא. בגין דלא תיתי לשקרא בברית עילאה. ושלמה אמר {{צ|העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה}} {{ממ|משלי|ב|יז}}. מאן {{צ|ברית אלהיה}}? ההוא אתר דאקרי {{צ|ברית}} והיא אתקשרא ביה. בגין כך - {{צ|בירכתי ביתך}}. א"ר חזקיה: תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאנתתיה דתתחזי משערה דרישה לבר! ודא הוא חד מאינון צניעותא דביתא. ואתתא דאפיקת משערא דרישה לבר לאתתקנא ביה - גרים מסכנותא לביתא, וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא, וגרים מלה אחרא דשריא בביתא. מאן גרים דא? ההוא שערא דאתחזי מרישה לבר. ומה בביתא האי - כל שכן בשוקא, וכל שכן חציפותא אחרא! {{ש}} ובגין כך {{צ|אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך}}. <קטע סוף=דף קכה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו א/>אמר ר' יהודה: שערא דרישא דאתתא דאתגלייא - גרים שערא אחרא לאתגלייא ולאפגמא לה. בגין כך בעיא אתתא דאפילו טסירי דביתא לא יחמון שערא חד מרישא - כל שכן לבר! תא חזי כמה בדכורא שערא הוא חומרא דכלא - הכי נמי לנוקבא! פוק חמי כמה פגימו גרים ההוא שערא דאתתא. גרים לעילא, גרים לתתא. גרים לבעלה דאתלטייא, גרים מסכנותא, גרים מלה אחרא בביתא, גרים דיסתלק חשיבותא מבנהא. רחמנא לישזבון מחציפו דלהון! ועל דא בעיא אתתא לאתכסייא בזיוותי דביתא. ואי עבדת כן מה כתיב? {{צ|בניך כשתילי זיתים}}. מהו {{צ|כשתילי זיתים}}? מה זית דא, בין בסתווא בין בקייטא, לא אתאבידו טרפוי ותדיר אשתכח ביה חשיבות יתיר על שאר אילנין - כך בנהא יסתלקון בחשיבו על שאר בני עלמא. ולא עוד אלא דבעלה מתברך בכלא! בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנין, בבני בנין. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה כי כן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יהו"ה}} {{ממ|תהלים|קכח|ד}}, וכתיב {{צ|יברכך יהו"ה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל}} {{ממ|תהלים|קכח|ה}} - {{צ|ישראל}} סבא קדישא! '''{{צ|איש או אשה כי יפליא לנדור וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''.{{ש}} רבי אלעזר פתח {{צ|מדוע באתי ואין איש וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נ|ב}}.{{ש}} כמה חביבין אינון ישראל קמי קב"ה! דבכל אתר דאינון שריין - קב"ה אשתכח בינייהו, בגין דלא אעדי רחימותא דיליה מנהון. מה כתיב {{צ|ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם}} {{ממ|שמות|כה|ח}}? {{צ|ועשו לי מקדש}} - סתם, דכל בי כנישתא דעלמא 'מקדש' אקרי, והא אוקמוה. ושכינתא אקדימת לבי כנישתא. זכאה ההוא בר נש דאשתכח מאינון עשרה קדמאה בבי כנישתא, בגין דבהו אשתלים מה דאשתלים, ואינון מתקדשי בקדמיתא בשכינתא, והא אתמר. והא בעינן דישתכחו עשרה בזמנא חדא בבי כנישתא. ולא ייתו פסקי פסקי, דלא יתעכב שלימו דשייפין. דהא בר נש בזמנא חד עבד ליה קב"ה ואתקין ליה כחדא כל שייפי. הדא הוא דכתיב {{צ|הוא עשך ויכוננך}} {{ממ|דברים|לב|ו}} {{קטן|'''(חסר וזה הוא)'''}}. תא חזי כיון דבר נש אשתלימו שייפוי - בההוא זמנא אתתקן לכל שייפא ושייפא כדקא יאות! כגוונא דא כיון דשכינתא אקדימת לבי כנישתא - בעיין עשרה דישתכחון תמן כחדא וישתלים מה דישתלים. ולבתר דאתתקן כלא. ובמה היא תיקונא דכלא? כמה דאת אמר {{צ|ברב עם הדרת מלך}} {{ממ|משלי|יד|כח}}! ועל דא עמא דאתייאן לבתר כן - כולהו תיקונא דגופא! וכד אתת ואקדימת שכינתא, ובני נשא לא אתייאן כחדא כדקא יאות - קב"ה קארי {{צ|מדוע באתי ואין איש}}! מאי {{צ|ואין איש}}? דלא מתתקני שייפי ולא אשתלים גופא. דכד גופא לא אשתלים - אין איש, ובגין כך {{צ|ואין איש}} דייקא. ותא חזי בשעתא דגופא אשתלים לתתא - קדושה עלאה אתיא ועאל בהאי גופא, ואתעביד תתאה כגוונא דלעילא ממש. וכדין כלא בעיין דלא יפתחון פומא במילי דעלמא - בגין דהא קיימי ישראל בשלימו עלאה ומתקדשי קדושה עלאה - זכאה חולקהון! '''{{צ|איש כי יפליא וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|ב}}'''. {{ש}} מאי {{צ|כי יפליא}}? דאתפרש משאר בני עלמא לאתקדשא כגוונא דלעילא ולאשתכחא שלים. {{ש}} בשעתא דבר נש אתי לאתדכאה - מדכין ליה. בר נש דבעי לאתקדשא - מקדשין ליה ופרסי עליה קדושה דלעילא, קדושה דאתקדש בה קודשא בריך הוא. {{קטן|'''(חסר)'''}} '''ר' אבא פתח''': {{צ|לדוד ברכי נפשי את יהו"ה וכל קרבי את שם קדשו}} {{ממ|תהלים|קג|א}}. {{ש}} כמה אית ליה לבר נש לאסתכלא ולמנדע בפולחנא דמאריה! דהא בכל יומא ויומא כרוזא קארי ואמר {{צ|עד מתי פתאים תאהבו פתי וגו'}} {{ממ|משלי|א|כב}}, {{צ|שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם}} {{ממ|ירמיהו|ג|כב}}. ולית מאן דירכין אודניה! אורייתא קא מכרזא קמייהו ולית מאן דישגח! תא חזי בר נש אזיל בהאי עלמא והוא חשיב דדיליה הוא תדיר וישתאר בגויה לדרי דרין - עד דאיהו אזיל בעלמא יהבין ליה בקולרא. עד דאיהו יתיב - דיינין ליה בקונפון עם שאר בני דינא. אי אשתכח ליה סניגורא - הא אשתזיב מן דינא - הדא הוא דכתיב {{צ|אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו וַיְחֻנֶּנּוּ ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כֹפר}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לג|כג|כד}}. <קטע סוף=דף קכו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכו ב/>מאן הוא סניגורא? אלין עובדין דכשרן דקיימי עליה דבר נש בשעתא דאצטריך ליה. ואי לא ישתכח עליה סניגורא - הא אתחייב מן דינא לאסתלקא מן עלמא. בההיא שעתא כד איהו שכיב בקולרא דמלכא - עד דזקיף עינוי חמא דאתיין לגביה תרין דכתבין קמיה כל מה דעביד בהאי עלמא, וכל מה דאפיק מן פומא. ויהיב חושבנא על כלא וכתבין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שֵּׂחוֹ וגו'}} {{ממ|עמוס|ד|יג}}. והוא אודי עלייהו. מאי טעמא? בגין דההוא עובדא דאיהו עביד סלקא וקיימא עליה לאסהדא ביה, וקיימין לאסהדא עליה. וכלהו נחתין ואתרשימו קמיה וקיימי קמיה. ולא מתעברן מניה עד שעתא דאתדן בהו בההוא עלמא. תא חזי כל אינון מלין דעביד בר נש בהאי עלמא - כלהו זמינין וקיימי לאסהדא ביה. ולא אתאבידו מיניה. ובשעתא דמפקי ליה לקברא - כלהו מתעתדן ואזלי קמיה. {{ש}} ותלת כרוזי מכרזי: חד קמיה, וחד מימיניה, וחד משמאליה. {{ש}} ואמרי "''דא פלנייא דמריד במאריה! מריד לעילא, מריד לתתא! מריד באורייתא, מריד בפיקודוי! חמו עובדוי חמו מלוי - טב ליה דלא אברי!''". {{ש}} עד דמטי לגבי קברא - כלהו מתין אתרגזון מדוכתייהו עליה ואמרי "''ווי ווי דדא אתקבר בגוון!''" עובדוי ומלוי אקדמן ועאלין לקברא וקיימי עליה דההוא גופא, ורוחיה אזלא ושאט ומתאבלא על גופא. כיון דבר נש אתטמר בבי קברי - '''דומה''' קדים ונפיק. תחות ידיה תלתא בי דינא די ממנן על דינא דקברא, ותלת שרביטי דאשא בידייהו. ודיינין רוחא וגופא כחדא. ווי על ההוא דינא! ווי על עובדוי בשעתא דאיהו תפיס בקולרא דמלכא ואתדן דיניה ואשתלים, דלא אשתכח עליה סניגוריא! וסנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי. וחד סייפא שננא בידיה. זקיף בר נש עינוי וחמי כתלי ביתא דמתלהטן באשא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה מלי עיינין. לבושיה אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי! דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה. ואי תימא הא כתיב {{צ|עושה מלאכיו רוחות וגו'}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - היך יכיל לאתחזאה בארעא? אלא מלה דא הא אוקמוה, דכיון דנחית מלאכא לארעא אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה. ואי לאו - לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה, כל שכן וכל שכן האי, דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה - אזדעזע כל גופיה ורוחיה, ולביה לא שכיך. בגין דאיהו מלכא דכל גופא. {{ש}} ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא, ואשתאיל מנייהו, כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא. {{ש}} כדין הוא אומר: "''ווי על מה דעבד!''". ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההיא שעתא. {{ש}} דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל. כיון דחמי דלא יכיל - הוא פתח עינוי, ואית ליה לאסתכלא ביה, ואסתכל ביה בעיינין פקיחין. וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה. וההוא שעתא הוא עידן דדינא רבא דבר נש אתדן ביה בהאי עלמא. וכדין רוחא אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מינייהו, ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין, וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה - נפל זיעא על ההוא שייפא, ורוחא אסתליק מניה, ומיד מית ההוא שייפא. וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק - דהא אשתאיל מכל גופא - כדין שכינתא קיימא עליה ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקיה דמאן דאתדבק בה! ווי לאינון חייביא דרחיקין מנה ולא מתדבקין בה! וכמה בי דינא אעבר בר נש כד נפק מהאי עלמא! * חד ההוא דינא עילאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. * וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי. * וחד דינא כד עייל לקברא. <קטע סוף=דף קכו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז א/> * וחד דינא דקברא. * וחד דינא דתולעתא. * וחד דינא דגיהנם. * וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא, ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי. ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי! בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה ולאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי, וייתוב מנייהו קמי מאריה! {{ש}} כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דבר נש כד אסתלק מהאי עלמא - אקדים ואמר {{צ|ברכי נפשי את יהו"ה}} - עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכחת עם גופא! {{צ|וכל קרבי את שם קדשו}} - אתון שייפי דמשתתפי ברוחא - השתא דאשתכחת עמכון - אקדימו לברכא שמא קדישא עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו! תא חזי! {{צ|איש כי יפליא לנדור נדר נזיר}} {{ממ|במדבר|ו|ב}} - דאקדים בהאי עלמא לאתקדשא בקדושה דמאריה. '''{{צ|מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכׇל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל}} {{ממ|במדבר|ו|ג}}''' {{ש}} הכא אית לאסתכלא! כיון דאסיר ליה חמרא - ענבים למה? דהא בכהני כתיב {{צ|יין ושכר אל תשת וגו'}} {{ממ|ויקרא|י|ט}}. יכול ענבים נמי? -- לא! בענבים שרי! הכא לנזיר מאי טעמא אסר ליה ענבים? אלא עובדא דא ומלה דא רזא עלאה הוא - לאתפרשא מן דינא בכלא! {{ש}} והא ידיעא ההוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה - ענבים הוו. ודא הוא רזא דמלה - דהא יין ושכר וענבים בסטרא חד אתאחדו. * יין - לעילא. ואוקמוה. * שכר - לשמאלא, דהא שכר מיין נפקא. * ענבים - דכניש כלהו לגבייהו, ודא הוא אילנא דחב ביה אדם קדמאה. בגין כך - כלא בחד סטרא אתאחד! ואי תימא דהאי נזיר שביק מהימנותא עלאה - לאו הכי! אלא לא אתחזי ביה עובדא מסטר שמאלא כלום. תא חזי דהכי אוליפנא מספרא דרב המנונא סבא והכי הוא! כתיב {{צ|גדל פרע שער ראשו}} {{ממ|במדבר|ו|ה}}. בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ויפרש מיין ושכר וענבים - בגין דכלהו סטר שמאלא ולא תליין שערא. * יין - אימא עלאה. * שכר - סטרא דאחידו ביה ליואי, ונפקי מיין עלאה, ולא תלי שערא. ובגין כך כד סליקו ליואי לההוא אתר - בעיין לאעברא כל שערא דלהון כמה דאת אמר {{צ|והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. * ענבים - אימא תתאה דכניש יין ושכר לגווה. {{ש}} ועל דא אתפרש מכל סטר שמאלא דלא לאחזאה עובדא דילהון לגביה. ענבים - דא לא תלי שערא ודיקנא. דהא נוקבא בעייא לספרא שערא כד אתיא לאזדווגא בדכורא. והא דיקנא לא אשתכח בה.{{ש}} בגין כך הוא תלי שערא דרישא ודיקנא! ורזא דמלה {{צ|נזיר אלהים}} אקרי ולא "נזיר יהוה". פריש מדינא כלא! תא חזי על דא כתיב {{צ|וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|יא}}. "על נפשו" לא כתיב אלא {{צ|על הנפש}} סתם. ומאי איהו? דא ענבים דאקרי 'נפש'. ועל דא כתיב 'חטא' - בגין דסטר דיליה יין ושכר הוא - וגרע מניה אתר דינא. {{צ|חטא}} - מאי {{צ|חטא}}? אלא גרע דינא של הנפש. {{ש}} אי הכי אמאי {{צ|וכפר עליו}}? בגין דהשתא קא אתיא לאתחברא בהדייהו ולא מקבלן ליה הני אתרי עד דימלך בכהנא ויכפר עליה. בגין דאיהו שדי לון לבר בקדמיתא. כיון דהשתא אתי לגבייהו - בעי לאתחברא לון תקונא דכפרה ויקבלון ליה. ודא הוא רזא דמלה. ואי תימא שמשון נזיר אלהים הוה אמאי אתענש? אלא שפיר הוא מלה! דבעל 'בת אל נכר'! והוה ליה לאתחברא בדידיה במה דאתחזי ליה. והוא דהוה קדיש - אערב ההיא קדושה ב'בת אל נכר', ושביק אתריה דאתחזי לההיא קדושה. ובגין כך אתענש. ואית מאן דאמר דלית ליה חולקא בההוא עלמא. מאי טעמא? בגין דאמר {{צ|תמות נפשי עם פלשתים}} {{ממ|שופטים|טז|ל}}, ומסר חולקיה בחולקא דפלשתאי דימות נפשיה עמהון בההוא עלמא. כך הוו מכרזי על נזירא {{צ|לך לך אמרין נזירא! סחור סחור לכרמא לא תקרב!}}, והא אוקמוה חברייא. <קטע סוף=דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכז ב/>ליואי מה כתיב בהו? {{צ|וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}. כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי {{צ|טהור}} ולא {{צ|קדוש}}. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי {{צ|קדוש}} ולא {{צ|טהור}}, בגין כך כתיב {{צ|כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו}} - משום הא דכתיב {{צ|וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - דבהאי דמי לגוונא דלעילא. אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב {{צ|קוצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ב{{צ|רזא דרזין}}{{הערה|שם של ספר - ויקיעורך}} - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה! '''עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. {{צ|סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה}} {{ממ|ישעיה|כג|יח}}''' ===תחילת האדרא רבא=== ::<small>'''אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.'''</small> '''האדרא רבא קדישא''' תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "''עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב {{צ|עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}. יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!''" "''אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!''" יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "''ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!''" {{ש}} חברייא דהוה תמן אשתיקו. {{ש}} קם ר' אבא ואמר ליה: "''אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב {{צ|סוד יהו"ה ליראיו}} - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו '''[[זהר חלק ב קכב ב|באדרא דבי משכנא]]''' - מנהון עאלו מנהון נפקו!''" תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו * רבי אלעזר בריה. * ור' אבא. * ור' יהודה. * ורבי יוסי בר יעקב. * ור' יצחק. * ור' חזקיה בר רב. * ור' חייא. * ור' יוסי. * ור' ייסא. ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא. {{ש}} ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו. {{ש}} קם ר' שמעון וצלי צלותיה. {{ש}} יתיב בגווייהו ואמר: "''כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!''" {{ש}} שוו ידייהו ונסיב לון. <קטע סוף=דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח א/>פתח ואמר: {{צ|ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה מעשה ידי חרש ושם בסָתר וענו כל העם ואמרו אמן}} {{ממ|דברים|כז|טו}}. {{ש}} פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|עת לעשות ליהו"ה}} - אמאי {{צ|עת לעשות ליהו"ה}}? משום ד{{צ|הפרו תורתך}}. מאי {{צ|הפרו תורתך}}? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונוי דא. ולעתיק יומין אתמר. כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}}, וכתיב {{צ|מי כמוך באלים יהו"ה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. קרא לרבי אלעזר בריה. {{ש}} אותביה קמיה. {{ש}} ולרבי אבא מסטרא אחרא ואמר: "''אנן כללא דכולא! עד השתא אתתקנו קיימין!''" {{ש}} אשתיקו. {{ש}} שמעי קלא וארכובתן דא לדא נקשן. מאי קלא? קלא דכנופייא עלאה דמתכנפי. {{ש}} חדי ר' שמעון ואמר: {{צ|יהו"ה שמעתי שמעך יראתי}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. התם - יאות הוה למהוי דחיל! אנן - בחביבותא תלייא מלתא! דכתיב {{צ|ואהבת את יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ו|ה}}, וכתיב {{צ|מאהבת יהו"ה אתכם}} {{ממ|דברים|ז|ח}}, וכתיב {{צ|אהבתי אתכם וגו'}} {{ממ|מלאכי|א|ב}}. ר' שמעון פתח ואמר: {{צ|הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר}} {{ממ|משלי|יא|יג}}. {{ש}} {{צ|הולך רכיל}} - האי קרא קשיא! "איש רכיל" מבעי ליה למימר!? מאי {{צ|הולך}}? {{ש}} אלא מאן דלא אתיישב ברוחיה ולא הוי מהימנא - ההוא מלה דשמע אזיל בגוויה כחיזרא במיא, עד דרמי ליה לבר. מאי טעמא? משום דלית רוחיה רוחא דקיומא. אבל מאן דרוחיה רוחא דקיומא - ביה כתיב {{צ|ונאמן רוח מכסה דבר}} - {{צ|ונאמן רוח}} - קיומא דרוחא! ברוחא תלייא מלתא! וכתיב {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}} {{ממ|קהלת|ה|ה}}. ולית עלמא מתקיימא אלא ברזא. וכי אי במלי עלמא אצטריך רזא - במלין רזין דרזייא עתיק יומין דלא אתמסראן אפילו למלאכין עלאין - על אחת כמה וכמה! אמר ר' שמעון: "''לשמיא לא אימא דיציתון! לארעא לא אימא דתשמע! דהא אנן קיומי עלמין!''" תנא {{צ|רזין דרזין}}: כד פתח ר' שמעון ברזי דרזין אזדעזע אתרא וחברין אתחלחלו. {{ש}} גלי ברזא ופתח ואמר:{{ש}} '''כתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך וגו'}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}'''. {{ש}} זכאין אתון צדיקייא דאתגלי לכון רזי דרזין דאורייתא דלא אתגליין לקדישי עליונין! מאן ישגח בהאי ומאן יזכה בהאי דהוא סהדותא על מהימנותא דכלא! {{ש}} צלותא ברעוא יהא דלא יתחשב לחובא לגלאה דא! ומה יימרון חברייא דהאי קרא קשיא הוא! דהא לא הוה ליה למכתב הכי! דהא חזינן כמה מלכים הוו עד דלא ייתון בני ישראל, ועד לא יהיה מלכא לבני ישראל. ומה אתחזי הכא?! ובדא אתערו חברייא. אלא רזא דרזין הוא! דלא יכלין בני נשא למנדע ולאשתמודע ולמרחש בדעתייהו בהאי! תאנא: עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין - עד לא זמין תקונוי דמלכא ועטורי עטורין - שירותא וסיומא לא הוה. והוה מגליף ומשער ביה. ופריס קמיה חד פרסא, ובה גליף ושִיעֵר מלכין, ותקונוי לא אתקיימו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל}} - מלכא קדמאה ל'בני ישראל' קדמאה! {{ש}} וכלהו דגליפו בשמהן אתקרון, ולא אתקיימו עד דאנח להו ואצנע להו. ולבתר זמנא הוא אסתלק בההוא פרסא ואתתקן בתקונוי. ותאנא: כד סליק ברעותא למברי אורייתא טמירא תרי אלפי שנין - ואפקה - מיד אמרה קמיה: "''מאן דבעי לאתקנא ולמעבד - יתקן בקדמיתא תקונוי!''" תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן.<קטע סוף=דף קכח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכח ב/>{{הערה|<small>עיין ([[שער מאמרי רשב"י/חלק ד - ספרא דצניעותא (פרשת תרומה)|בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא]] ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות - ויקיעורך</small>}}[כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין.] כחד סבא דסבין, עתיק מעתיקין, טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע. מארי דחוור כסו וחיזו בוסיטא דאנפוי. יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. {{ש}} ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורתא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ארבע מאה עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר}} {{ממ|בראשית|כג|טז}}: ===[תיקוני דרישא דאריך אנפין]=== '''בגולגלתא''' יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי. ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר, ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב {{צ|שראשי נמלא טל}} {{ממ|שיר|ה|ב}}. ומההוא טלא דאנער מרישיה לההוא דאיהו לבר - יתערון מתייא לעלמא דאתי דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיהו|כו|יט}} - {{צ|אורות}} - נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי. ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין - הדא הוא דכתיב {{צ|ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס}} {{ממ|שמות|טז|יד}}. וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנא דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה. הדא הוא דכתיב {{צ|ועינו כעין הבדולח}} {{ממ|במדבר|יא|ו}}. האי גולגלתא - חוורא דיליה אנהיר '''לתליסר''' עיבר גליפין בסחרנוי * לארבע עיבר בסטרא חד * ולארבע עיבר בסטרא דא, בסטרא דאנפוי * ולארבע עיבר בסטרא דא, לסטרא דאחורא * וחד לעילא דגולגלתא ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי {{קיצור|לתלת מאה ושבעין רבוא|370 רבוא}} עלמין. וההוא אתקרי '''ארך אפים'''. והאי עתיקא דעתיקין אתקרי '''אריכא דאנפין'''. וההוא דלבר אתקרי '''זעיר אנפין''' - לקבליה דעתיקא סבא, קדש קדשים דקדשיא. וזעיר אנפין כד אסתכל להאי - כלא דלתתא אתתקן! ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי - לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא! וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא {{צ|בקע לגולגלת}} לתתא, כד עאלין בחושבנא. '''בחללא דגולגלתא''' - קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק. והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהי חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא{{הערה|כך גורס המתוק מדבש. ויש עוד גירסא כדלהלן: ובגין דאתכסיא האי חכמתה בההוא קרומא - בגין דא אקרי "חכמתה סתימאה" - ויקיעורך}}. {{ש}} והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה - שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה. {{ש}} והיינו דאמרי: "''סבא דעתוי סתים, ומוחיה סתים ושכיך!''". והאי קרומא אתפסק בזעיר אנפין. ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק; דלא מחפיא על מוחא. {{ש}} והיינו דתנינן: {{צ|ברישומי אתוון '''ת"ו''' רשים רישומא לעתיק יומין, דלית דכוותיה}}. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי! חוור ונקי. כהאי עמרא כד איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא, דלא לאחזאה ערבוביא בתקונוי. אלא כלא על בורייה - דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי, כחושבן '''{{גמט|קדוש}}'''. <קטע סוף=דף קכח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=דף קכט א/>וכל נימא ונימא להיט בארבע מאה ועשר עלמין. וכל עלמא ועלמא סתים וגניז, ולית דידע לון בר איהו. ולהיט לארבע מאה ועשר עיבר{{הערה|ה"ג מתוק מדבש - ויקיעורך}}. {{ש}} ובכל נימא ונימא אית מבוע, דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין. ומהאי מתקן מוחיה. {{ש}} וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. {{ש}} וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין. מתתקנן בתקונא יאה, בתקונא שפירא. מחפיין על גולגלתא. מתתקני קוצי דנימין מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא. ותאנא: כל נימא ונימא אקרי 'משיכא דמבועא' - דנפקין ממוחא סתימאה. ותאנא: משערוי דבר נש אשתמודע מאי הוא - אי דינא אי רחמי, מכד עברין עלוי ארבעין שנין. ואפילו כד איהו עולֶם. בשעריה בדיקניה ובגביני עינוי. '''קוצין דשערי''' תליין בתקונוי - נקיי כעמר נקא עד כתפוי. {{ש}} עד כתפוי סלקא דעתך? אלא עד רישי דכתפוי - דלא אתחזי קודלא משום דכתיב {{צ|כי פנו אלי עורף ולא פנים}} {{ממ|ירמיהו|ב|כז}}. {{ש}} ושערא סליק אבתרוי דאודנין דלא לחפייא עלוי, דכתיב {{צ|יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות}} {{ממ|דה"ב|ו|מ}}. שערא דנפיק מבתר אודנוי - כוליה בשקולא. לא נפיק דא מן דא. תקונא שלים. תקונא יאה. תקונא שפירא. תאיב למחמי. תיאובתא וחדוותא דצדיקייא דאינון בזעיר אנפין למחמי ולאתדבקא בתקונוי דעתיקא סתימאה דכלא. תליסר נימין דשערין קיימי מהאי סטרא ומהאי סטרא דגולגלתא לקביל אנפוי, ובאינון שריין שערי לאתפלגא. לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה! כלא ימינא! {{ש}} אתחזי ולא אתחזי. סתים ולא סתים. והאי בתקוניה - כל שכן ביה! {{ש}} ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון דכתיב {{צ|היש יהו"ה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}} - בין זעיר אנפין דאקרי '''{{צ|יהוה}}''' ובין אריך אנפין דאקרי '''{{צ|אין}}'''. {{ש}} אמאי אתענשו? משום דלא עבדו בחביבותא אלא בנסיונא, דכתיב {{צ|ועל נסותם את יהו"ה לאמר היש יהו"ה בקרבנו אם אין}}. '''בפלגותא דשערי''' אזיל חד ארחא דנהיר {{קיצור|למאתן ושבעין|270}} עלמין. ומניה נהיר ארחא דזעיר אנפין דנהירין ביה צדיקייא לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. ומן ההוא ארחא אתפרשא {{קיצור|לשית מאה ותליסר|613}} אורחין דאורייתא, דפליג בזעיר אנפין, דכתיב ביה {{צ|כל ארחות יהו"ה חסד ואמת וגו'}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. {{הערה|(נ"א: '''מצחא דגולגלתא''' - 'רצון' אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא! לקבל דא לתתא כתיב)}}'''מצחא דגולגלתא''' - רעוא דרעוין! רעותא דזעיר אנפין לקבלי ההוא רעותא. דכתיב {{צ|והיה על מצחו תמיד לרצון וגו'}} {{ממ|שמות|כח|לח}}. וההוא מצחא דאקרי {{צ|רצון}} - הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. וכד אתגליא - אתקבלא צלותהון דישראל. אימתי אתגליא?{{ש}} שתיק ר' שמעון. {{ש}} שאל תניינות: "''אימתי?''"{{ש}} אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''אימתי איתגליא?''" {{ש}} אמר ליה: "''בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא''". {{ש}} אמר ליה: "''מאי טעמא?''" {{ש}} אמר ליה: משום דההיא שעתא ביומי דחול תליא דינא לתתא בזעיר אנפין, ובשבתא אתגליא מצחא דאתקרי {{צ|רצון}} - בההיא שעתא אשתכיך רוגזא ואשתכח רעוא ומתקבלא צלותא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון}} {{ממ|תהלים|סט|יד}}. ו{{צ|עת רצון}} מעתיק יומין לגלאה מצחא. ובגין כך אתתקן האי קרא למימריה בצלותא דמנחה בשבתא. אמר ר' שמעון לר' אלעזר בריה: "''בריך ברי לעתיק יומין! רעוא דמצחא תשכח בשעתא דתצטריך ליה!''" {{הערה|(ס"א: תא חזי! בשאר דלתתא כד אתגלי מצחא דינא אתער ואשתכח. ואתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא לאינון דלא מתכספי בעובדייהו כמה דאת אמר)}}תא חזי! בשאר דלתתא - כד אתגלי מצחא - אשתכח חוצפא! הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם}} {{ממ|ירמיהו|ג|ג}}. והכא כד אתגלי מצחא - תיאובתא ורעוא שלים אשתכח, וכל רוגזין אשתככו ומתכפיין קמיה. מהאי מצחא נהרין ארבע מאה בתי דינין. כד אתגלייא האי 'עת רצון' - כלהו משתככין קמיה. הדא הוא דכתיב {{צ|דינא יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|י}}, כלומר יתיב באתריה ודינא לא אתעביד.<קטע סוף=דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קכט ב/>ותאנא: שערא לא קאים בהאי אתר משום דמתגלייא ולא אתכסייא. אתגליא דיסתכלון מארי דדינא וישתככון ולא אתעבידו. תאנא: האי מצחא אתפשט {{קיצור|במאתן ושבעין|270}} אלפין נהירין דבוצינין מ{{צ|עדן עלאה}}. דתניא אית 'עדן' דנהיר ל'עדן'. {{צ|עדן עלאה}} לא אתגלייא, והוא סתים בסתימא ולא מתפרשא לארחין כדקאמרן. והאי {{צ|עדן דלתתא}} מתפרש בשבילוי {{קיצור|לתלתין ותרין|32}} שבילין. ואע"ג דמתפרש האי עדן בשבילוי - לית דידע ליה בר האי זעיר אנפין. ו{{צ|עדן דלעילא}} - לית דידע ליה ולא שבילוי, בר ההוא אריך אנפין. הדא הוא דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}}. {{צ|אלהים הבין דרכה}} - דא 'עדן דלתתא', דידע זעיר אנפין. {{צ|והוא ידע את מקומה}} - דא 'עדן דלעילא' דידע עתיק יומין סתימאה דכלא. '''עינוי דרישא חוורא''' משתניין משאר עיינין. לית כסותא על עינא, ולית גבינין על עינא. מאי טעמא? דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} {{ממ|תהלים|קכא|ד}} - 'ישראל' דלעילא. וכתיב {{צ|אש'''ר''' עיני'''ך''' פקוחו'''ת'''}} {{ממ|ירמיה|לב|יט}}. {{ש}} ותאנא: כל מה דאתי ברחמי - לית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא. כל שכן רישא חוורא דלא בעי מידי! אמר ר' שמעון לר' אבא: "''למאי היא רמיזא?''" אמר ליה: "''לנוני ימא! דלית כסותא על עינא ולית גבינין על עינא, ולא ניימין ולא בעיין נטורא על עינא. כל שכן עתיקא דעתיקא דלא בעי נטורא! וכל שכן דאיהו משגח לכלא, וכלא מתזן ביה, ולא נאים. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל}} - 'ישראל' דלעילא''". כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. -- לא קשיא! הא בזעיר אנפין, הא באריך אנפין.{{ש}} ועם כל דא - תרי עיינין אינון ואתחזרו לחד. עינא דאיהי '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לאסתכלא דצריר בצרורא.{{ש}} : תאנא: בטש האי חוורא ואדליק תלת בוציני דאקרון '''הוד והדר וחדוה''' {{ממ|דה"א|טז|כז|עיין שם=עיין שם}}. ולהטין בחדוותא בשלימותא. * '''חוורא תניינא''' - נהיר וסליק ונחית, ובטש ואפיק ואדליק תלת בוצינין אחרנין דאקרון '''נצח וחסד ותפארת'''. ולהטין בשלימותא בחדוותא. * '''חוורא תליתאה''' - להיט ונהיר ונחית וסליק. ונפיק מסתימותא דמוחא ובטש בבוצינא אמצעיתא שביעאה. ואפיק ארחא למוחא תתאה. ומתלהטן כלהו בוצינין דלתתא. אמר ר' שמעון: "''יאות הוא! ועתיק יומין יפקח עינא דא עלך בשעתא דתצטריך ליה!''" תאנא: '''חוור''' בגו '''חוור''', '''וחוור''' דכליל כל חוור. {{ש}} * '''חוורא קדמאה''' - נהיר וסליק ונחית לתלת בוציני דלסטר שמאלא. ולהטין ואסחן בהאי חוורא, כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמיתא. {{ש}} * '''חוורא תניינא''' - נחית וסליקו. נהיר לתלת בוציני דלסטר ימינא ולהטין ואסחין בהאי חוורא כמאן דאסחי בכוסמין טבין ובריחין על מה דהוו עלוי בקדמייתא. {{ש}} * '''חוורא תליתאה''' - נהיר וסליק ונחית. ונפיק נהירו דחוורא דלגו לגו מן מוחא. ובטש בשערא אוכמא כד אצטריך. וברישא ובמוחא דרישא. ונהיר לתלת כתרין דאשתארו כמה דאצטריך לגלאה, אי ניחא קמי עתיק סתימא דכלא. ותאנא: לא סתים האי עינא. ואינון תרין ואתחזרו לחד. כלא הוא ימינא. לית ביה שמאלא. לא נאים ולא אדמיך ולא בעי נטירותא. לית מאן דאגין עליה. הוא אגין על כלא, והוא אשגח על כלא. ומאשגחותא דהאי עינא מתזנן כלהו. תאנא: אי עינא דא אסתים רגעא חדא - לא יכלין לקיימא כלהו! בגין כך אקרי {{צ|עינא פקיחא. עינא עלאה. עינא קדישא. עינא דאשגחותא. עינא דלא אדמיך ולא נאים. עינא דהוא נטורא דכלא. עינא דהוא קיומא דכלא}}.<קטע סוף=דף קכט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קל א/>ועל האי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}} - דהאי אתקרי {{צ|טוב עין}} ומניה מברך לכלא. ותאנא לית נהירו לעינא תתאה לאסתחאה מאדמימותא מאוכמותא בר כד אתסחי מהאי נהורא חוורא דעינא עלאה דאקרי {{צ|טוב עין}}. ולית דידע כד נהיר עינא עלאה דא קדישא ואסחי לעינא תתאה דא, בר איהו. וזמינין צדיקייא זכאי עליונין למחמי דא ברוחא דחכמתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיהו|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}, וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. ואלמלא עינא טבא עלאה דאשגח ואסחי לעינא תתאה - לא יכיל עלמא למיקם רגעא חדא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אשגחותא דעינא תתאה - כד אשגח נהירו עלאה ביה! ועייל ההוא נהירו דעלאה בתתאה - דמניה נהיר כלא. הדא הוא דכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}}. כתיב {{צ|הנה עין יהוה אל יראיו}} {{ממ|תהלים|לג|יח}}, וכתיב {{צ|עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}. זכו - {{צ|עין יהוה אל יראיו}}, עינא דלעילא. לא זכו - {{צ|עיני יהוה המה משוטטות}}, עינא דלתתא. דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא ביה עינא בישא? מפני שזכה לאשתגחא בעינא טבא עלאה! הדא הוא דכתיב {{צ|בן פורת יוסף בן פורת עלי עין}} {{ממ|בראשית|מט|כב}}. אמאי הוא {{צ|בן פורת}}? -- {{צ|עלי עין}}! כלומר על סבת עין דאשתגח ביה. וכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. מאי טעמא? {{צ|כי נתן מלחמו לדל}} {{ממ|משלי|כב|ט}}. מאי טעמא אקרי חד? תא חזי בעיינין דלתתא אית עינא ימינא ואית עינא דשמאלא; ואינון תרי בתרי גווני. אבל הכא - לית עינא שמאלא! ותרוייהו בדרגא חד סלקי - וכלא ימינא! ובגיני כך עינא חד ולא תרין. ותאנא: עינא דא דהוא עינא דאשגחותא - פקיחא תדיר, חייכא תדיר, וחדאת תדיר. דלא הוי הכי לתתאה - דכלילא בסומקא ובאוכמא ובירוקא בתלת גווני. ולא הוה תדיר פקיחא דליה גבהנא סוטרא על עינא. ועל דא כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}, {{צ|פקח יהוה עיניך}} {{ממ|ישעיהו|לז|יז}}. כד אתפקח - אית למאן דאתפקח לטב, ולמאן דלא אתפקח לטב. ווי למאן דאתפקח ועינא אתערב בסומקא, וסומקא אתחזי לקבליה ומכסיא עינא! מאן ישתזיב מניה! {{ש}} אבל עתיק יומין - טבא דעינא! חוור בגו חוור! חוור דכליל כל חוורי! זכאה חולקיה למאן דישגח עלויה חד חוור מנייהו! ועל דא ודאי כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}}. וכתיב {{צ|בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה}} {{ממ|ישעיהו|ב|ה}}. תאנא: שמיה דעתיקא סתים מכלא ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד דאומי זעיר אנפין לאברהם דכתיב {{צ|בי נשבעתי נאם יהוה}} {{ממ|בראשית|כב|טז}} - {{צ|נאם}} זעיר אנפין. וכתיב {{צ|בך יברך ישראל}} - ישראל דלעילא. {{ש}} וכתיב {{צ|ישראל אשר בך אתפאר}} - ישראל קאמר דא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש - ויקיעורך}}. ותנינן עתיק יומין אמרו. והאי והאי שפיר! תניא: כתיב {{צ|חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. {{צ|כורסוון רמיו}} - מאן הוא? {{ש}} אמר לרבי יהודה: "''קום בקיומך ואתקין כרסייא דא!''" אמר ר' יהודה: כתיב {{צ|כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי נוּר}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} ועתיק יומין יתיב על האי כרסייא. מאי טעמא? דתניא אי עתיק יומין לא יתיב על האי כרסייא - לא יכיל לאתקיימא עלמא מקמי ההוא כורסייא. כד יתיב עתיק יומין עליה - אתכפייא ההוא כרסייא. ומאן דרכיב שליט. {{ש}} בעידנא דנטיל מהאי כרסייא ויתיב על כורסייא אחרא - כורסייא קדמאה {{צ|רמיו}}. דלא שלטא אלא איהו דרכיב ביה - עתיק יומין. אמר ר' שמעון לר' יהודה: "''יתתקן ארחך וייתי בך מעתיק יומין!''" ותא חזי כתיב {{צ|אני יהוה ראשון ואת אחרונים אני הוא}} {{ממ|ישעיה|מא|ד}} - כלא הוא, והוא סתים מכל סטרוי! '''חוטמא'''. {{ש}} תאנא: בחוטמא אשתמודע פרצופא. <קטע סוף=דף קל א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קל ב/>ותא חזי מה בין עתיקא לזעיר אנפין? דא {{צ|מאריה דחוטמא}}! מחד נוקבא חיין, ומחד נוקבא חיין דחיין! האי חוטמא הוא פרדשקא דביה נשיב רוחא דחיי לזעיר אנפין, וקרינן ליה '''{{צ|סליחה}}'''. והוא נחת רוח - אתבסמותא דרוחא! דרוחא דנפיק מאינון נוקבי - חד רוחא נפיק לזעיר אנפין לאתערא ליה בגנתא דעדן, וחד רוחא דחיי דביה זמין לאתערא, לזמנא לבריה דדוד, למנדע חכמתא. ומההוא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממוחא סתימאה וזמין לאשראה על מלכא משיחא, דכתיב {{צ|וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה. רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה}} {{ממ|ישעיה|יא|ב}}. הא הכא ד' רוחין! והא רוחא חדא אמרינן!? אמאי תלת?{{ש}} "''קום רבי יוסי בקיומך!''" קם ר' יוסי ואמר: ביומוי דמלכא משיחא לא יימרון חד לחד "''אליף לי חכמתא!''", דכתיב {{צ|ולא ילַמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם}} {{ממ|ירמיה|לא|לג}}. ובההוא זמנא יתער עתיק יומין - רוחא דנפיק ממוחא סתימאה דכלא. וכד ישלוף דא - כל רוחין דלתתא יתערון עמיה. ומאן אינון? אינון כתרין קדישין דזעיר אנפין. ואינון שיתא רוחין - תלת רוחין אינון דכלילן תלת אחרנין, דכתיב {{צ|רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה}}. {{ש}} דתנינן: כתיב {{צ|וישב שלמה על כסא יהוה}} {{ממ|דה"א|כט|כג}}, וכתיב {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מ"א|י|יט}}. ומלכא משיחא זמין למיתב בשבעה. שיתא אינון ורוחא דעתיק יומין דעלייהו - הא שבעה, כמה דאתמר. אמר ליה ר' שמעון: "''רוחך ינוח לעלמא דאתי!''" תא חזי כתיב {{צ|כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לז|ט}}. וכי ארבע רוחי עלמא מאי עבדי הכא? אלא ארבע רוחי יתערון - תלת אינון, ורוחא דעתיקא סתימא - ארבע. והכי הוו דכד יפוק דא - נפקין עמיה תלתא דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא דכליל מכלהו דכתיב {{צ|מארבע רוחות באי הרוח}}. "ארבע רוחות באי" לא כתיב כאן, אלא {{צ|'''מארבע''' רוחות באי}}. וביומי דמלכא משיחא לא יצטרכון למילף חד לחד, דהא רוחא דלהון דכליל מכל רוחין יודיע כלא - '''חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת יהוה'''. משום דאיהו רוחא דכלילא מכל רוחי. בגין כך כתיב {{צ|מארבע רוחות}} - דאינון ארבע דכלילן בשבעה דרגין עלאין דאמרן. ותאנא: דכלהו כלילן בהאי רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממוחא סתימאה לנוקבא דחוטמא. ותא חזי מה בין חוטמא לחוטמא! חוטמא דעתיק יומין - חיין מכל סטרוי! חוטמא דזעיר אנפין - כתיב {{צ|עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - ומההוא עשן דליק נור כד סליק תננא לבתר. {{צ|גחלים בערו ממנו}}. מהו {{צ|ממנו}}? מאותו עשן מההוא חוטמא מההוא אשא. תאנא: כד הוה רב המנונא סבא בעי לצלאה צלותיה אמר "''לבעל החוטם אני מתפלל, לבעל החוטם אני מתחנן''". {{ש}} והיינו דכתיב {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}} - האי קרא עתיק יומין אמרו. תאנא: אורכא דחוטמא - {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש|375}} עלמין אתמליין מן ההוא חוטמא! וכלהו מתדבקן בזעיר אנפין! {{ש}} האי תושבחתא דתקונא דחוטמא הוא! וכל תקוני דעתיק יומין - אתחזון ולא אתחזון! אתחזון למארי מדין, ולא אתחזון לכלא. ===[י"ג תיקוני דיקנא דאריך אנפין]=== פתח ר' שמעון ואמר: {{ש}} ווי מאן דאושיט ידוי בדיקנא יקירא עלאה דסבא קדישא - טמיר וסתים מכלא!{{ש}} דיקנא דההיא תושבחתא! {{ש}} דיקנא דסתים ויקיר מכל תקונוי! {{ש}} דיקנא דלא ידעין עלאין ותתאין! {{ש}} דיקנא דהיא תושבחתא דכל תושבחין! {{ש}} דיקנא דלא הוי בר נש נביאה וקדישא דיקרב למחמי ליה! {{ש}} דיקנא דהיא תלייא בשערוי עד טבורא דלבא. חוורא כתלגא - יקירא דיקירין, טמירא דטמירין, מהימנותא דמהימנותא דכלא! <קטע סוף=דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא א/>תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' דהאי דיקנא מהימנותא דכלא נפיק מאודנוי, ונחית סוחרניה דפומא קדישא ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא טבא. חוורא דיקירא ונחית בשקולא, וחפי עד טבורא. הוא דיקנא יקירא מהימנא שלימא - דנגדין ביה תליסר נביעין מבועין דמשח רבות טבא, בתליסר תקונין מתתקנא. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא. ושארי מההוא תקונא דשׂער רישיה דסליק בתקונוי לעילא מאודנוי, ונחית מקמי פתחא דאודנין בחד חוטא בשקולא טבא, עד רישא דפומא. * '''תקונא תנינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא. וסליק עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא. מתחות תרין נוקבין - נפיק חד אורחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא, ומליא מהאי גיסא ומהאי גיסא שערא בתקונא שלים, סוחרניה דההוא אורחא. * '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא ונחית תחות פומא. מרישא חדא לרישא חדא בתקונא שלים. * '''תקונא חמישאה''' - תחות פומא נפיק ארחא אחרא בשקולא דארחא דלעילא. ואלין תרין ארחין רשימין על פומא מכאן ומכאן. * '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק ונפיק מלרע לעיל - לרישא דפומא. וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דאורחא תתאה דפומא. * '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא טבא שפירן ויאן למחזי. בגיניהון אתקיים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. * '''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. * '''תקונא תשיעאה''' - מתערי ומתערבין שערי דיקנא עם אינון שערי דתליין בשקולא. ולא נפקי דא מן דא. * '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא. וחפיין בגרונא תחות דיקנא. * '''תקונא חד סר''' - דלא נפקין נימא מן נימא, ומתשערן בשיעורא שלים. * '''תקונא תריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ויאן שערי סחור סחור ליה. * '''תקונא תליסר''' - דתליין שערי בתחות דיקנא מכאן ומכאן; ביקרא יאה ביקרא שפירא. מחפיין עד טבורא. לא אתחזי מכל אנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירין חוורין דמפקין חיין לעלמא ומחזיין חדו לזעיר אנפין. בתליסר תקונין אלין נגדין ונפקין תליסר מבועין דמשח רבות, ונגדין לכל אינון דלתתא. ונהרין בההוא משחא, ומשיחין מההוא משחא דבתליסר תקונין אלין. בתליסר תקונין אלין אתרשים דיקנא יקירא - סתימאה דכלא דעתיק דעתיקין. מתרין תפוחין שפירן דאנפוי - נהירין אנפוי דזעיר אנפין. וכל חיזור ושושן דאשתכחן לתתא - נהירין ומתלהטין מההוא נהורא דלעילא. תקונין תליסר אלין אשתכחו בדיקנא. ובשלימות דיקנא בתקונוי אתקרי בר נש {{צ|נאמן}}; דכל דחמי דיקניה - תלי ביה מהימנותא. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': תליסר תקונין אלין דתליין בדיקנא יקירא - בשביעאה משתכחי בעלמא, ומתפחתי תליסר תרעי דרחמי. ומאן דאושיט ידיה לאומאה - כמאן דאומי בתליסר תקוני דיקנא! האי באריך אפין - בזעיר אנפין בכמה! אמר לרבי יצחק: "''קום בקיומך וסלסל בסלסלא בדיקנא קדישא היאך יתתקנון!''" '''קם רבי יצחק''' פתח ואמר: {{צ|מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם}} {{הפניה לפסוקים|מיכה|ז|יח|כ}}. תאנא: תליסר מכילין אתחזון הכא, וכלהו נפקין מתליסר מבועין דמשח רבות דתיקונידיקנא קדישא, עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. <קטע סוף=דף קלא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלא ב/>תאנא: תקונא דדיקנא טמיר וסתים. טמיר ולא טמיר. סתים ולא סתים. בתקונוי ידיע ולא ידיע. תקונא קדמאה - הא תנינן דכל שערא ושערא וכל נימא ונימא לא מתדבקא לחברתה, ושארו נימין דדיקנא לאתתקנא מתקונא דשער רישא. הכא אית לאסתכלא! אי כל נימין דשער רישא ונימין דדיקנא יקירא עלאה בחד נימא אתכללו - אמאי אלין אריכין ואלין לא אריכין? אמאי נימין דדיקנא לא אריכין כולי האי וקשיין, ואלין דרישא לא קשיין אלא שעיעין? אלא כל נימין שקילין - דרישא ודיקנא. דרישא - אריכין על כתפין למיגד מרישא לרישא דזעיר אנפין מההוא משיכא דמוחא למוחא דיליה. ובגיני כך לא הוו קשיין. ועל דא אתחזן למהוי רכיכי. תאנא: מאי דכתיב {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} {{ממ|משלי|א|כ}}, ולבסוף כתיב {{צ|ברחובות תתן קולה}}? האי קרא לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה!? אלא {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין, כאלו מתחבראן לבר תרין מוחין ואתעביד חד מוחא. בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה. וכד נגיד מהאי להאי כתיב {{צ|תתן קולה}} - חד. ובגין דנגיד ממוחא למוחא באינון נימין - אינון לא אשתכחו קשישין. מאי טעמא? משום דאי אשתכחו קשישין - לא נגיד חכמתא למוחא בהון. בגיני כך לית חכמתא נפקא מבר נש דאיהו קשיא ומארי דרוגזא דכתיב {{צ|דברי חכמים בנחת נשמעים}} {{ממ|קהלת|ט|יז}}. ומהכא אוליפנא מאן דשערוי דרישיה קשישן - לאו חכמתא מתישבא עמיה. ועל דא אינון אריכי למיתי תועלתא לכלא. מאי לכלא? למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין מן מוחא. ובגין דא לא תלי שערא דרישא על שערא דדיקנא. דשערא דרישא תלי וסליק על אודנין לאחורוי, ולא תלי על דיקנא, משום דלא אצטריך לאתערבא אלין באלין, דכלהו מתפרשן בארחייהו. תאנא: כלהו שערי - בין דרישא בין דדיקנא - כלהו חוורי כתלגא. {{ש}} ותאנא: אינהו דדיקנא קשישאי כלהו. מאי טעמא? משום דאינון תקיפא דתקיפין - לאחתא אינון תליסר מכילן מעתיק דעתיקין. והני מכילן מקמי אודנוי שריין. והני מכילן סתימן אינון, דלא יתערבון באחרנין. ואי תימא דלית אחרנין כוותייהו -- לא! דתניא תליסר מכילן דרחמי מעתיקא קדישא: # '''מי אל כמוך''' - חד. # '''נושא עון''' - תרי. # '''ועובר על פשע''' - תלת. # '''לשארית נחלתו''' - ארבע. # '''לא החזיק לעד אפו''' - חמש. # '''כי חפץ חסד הוא''' - שית. # '''ישוב ירחמנו''' - שבעה. # '''יכבוש עונותינו''' - תמניא. # '''ותשליך במצולות ים כל חטאתם''' - תשעה. # '''תתן אמת ליעקב''' - עשרה. # '''חסד לאברהם''' - חד סר. # '''אשר נשבעת לאבותינו''' - תריסר. # '''מימי קדם''' - תליסר. לקביל דא '''אל רחום וחנון וגו'''' ואינון לתתא. ואי תימא משה איך לא אמר אלין עלאין? {{ש}} אלא משה לא אצטריך אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר אלא בעידנא דישראל חאבו ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר - סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה! ואינון תליסר תקונין דדיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין - תקיפין לתברא ולאכפייא כל גזרי דינין! מאן חמי דיקנא עלאה קדישא טמירא דטמירין דלא אכסיף מניה! ובגין כך כל שערוי קשישין ותקיפין בתקונוי. <קטע סוף=דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב א/>ואי תימא אי הכי הא שערי דלתתא אינון אוכמי - אמאי לא הוו דא כדא? דתניא כתיב {{צ|קווצותיו תלתלים שחורות כעורב}} {{ממ|שיר|ה|יא}}, וכתיב {{צ|ושער רישיה כעמר נקא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}!? -- לא קשיא! הא בדיקנא עלאה, הא בדיקנא תתאה! ועל דא כד אתייהיבת אורייתא לישראל - אתייהיבת באש שחורה על גבי אש לבנה. ועיקרא דמלה משום דהני שערי ממוחא אשתכחו לאתמשכא למוחא דלתתא. ואינון לעילא מן דיקנא. דיקנא בלחודוי הוא, וכל תקונוי בלחודיהון אשתכחו! דיקנא בלחודוי, ושערי בלחודייהו. '''תקונא קדמאה''' - תקונא דשארי מרישא דשערי דרישא. {{ש}} ותאנא: כל תקוני דיקנא לא אשתכח אלא ממוחא דרישא. והכא לא פריש הכי דהא לא הוי אלא תקונא דא דנחית מן רישא דשערי דרישא. הכי אשתכח. <small>'''(חסר כאן)'''</small> {{להשלים}} ומהאי דיקנא אשתמודע כל מה דהוי ברישא מאלף עלמין דחתימין בעזקא דדכיא. עזקא דכליל כל עזקין. אורכא דכל שערא דנחית מקמי אודנוי - לא הוי אריכא, ולא אתדבק דא בדא, ולא (ס"א דכלא) נחתין. אלין שערין - מכד נגדין אתמשכן (ס"א אלא מכד נחתין אלין שערין נגדין ואתמשכן) ותליין.{{הערה|לא באמת הבנתי את הגהות ופירושו של המתוק מדבש בפסקה זו ולכן לא נגעתי כאן בהצגת הנוסחאות השונות, וצע"ע - ויקיעורך}} ושירותא דתקונא קדמאה - {{ב|תלתין וחד|31}} קוצי שקילן אתמשכן עד רישא דפומא. {{ב|ותלת מאה ותשעין|ש"צ}} נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא. תלתין וחד קוצי שקילין דהוו בתקונא קדמאה תקיפין לאכפייא לתתא כחושבן '''{{גמט|א"ל}}'''. מהו '''{{גמט|אל}}'''? תקיף יכול. ובכל קוצא וקוצא מתפרשין תלתין וחד עלמין תקיפין שלטין לאתעיינא. ואתפשטו תלתין וחד בהאי סטר ותלתין וחד בהאי סטר. וכל עלמא ועלמא מניה מתפרש לאלף עלמין דכסיפין לעדונא רבא. וכלא סתים ברישא דדיקנא דכליל תקיפא. וכלילן בהאי '''אל'''. ועם כל דא האי '''אל''' אתכפייא לרחמי דרחמי דעתיק יומין, ואתכלל ואתפשט ביה. אמאי עד פומא? משום דכתיב {{צ|דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ}} {{ממ|דניאל|ז|י}} - מאי {{צ|דינא יתיב}}? יתיב לאתריה, דלא שלטא. הדא הוא דכתיב {{צ|פלא יועץ אל גבור}} {{ממ|ישעיה|ט|ה}} - {{צ|אל}} דהוא {{צ|גבור}}, ואתבסם בדיוקנא קדישא דעתיק יומין. ורזא דכתיב '''{{צ|מי אל כמוך}}''' - בעתיק יומין אתמר, בתקונא קדמאה דדיקנא קדישא עלאה. * '''עלמא קדמאה דנפיק מתקונא קדמאה''' - שליט ונחית וסליק לאלף אלפין ורבוא רבבן מארי תריסין. ומניה מתאחדין בקסטא בעזקא רבא. * '''עלמא תניינא דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונפיק. ונחית וסליק {{ב|לשבעה וחמשין|נ"ז}} אלף דרגין מארי דיבבא. ומתאחדן מניה לאכפייא בקודלא בחיורא. * '''עלמא תליתאה דנפיק מהאי תקונא''' - שליט ונחית וסליק ל{{ב|שיתא ותשעין|צ"ו}} אלפין מארי דיללא. ומתאחדן מניה כבוסיטא לקוסיטרא. ומהאי תקונא מתכפיין כלהו ומתבסמן במרירא דדמעין דמתבסמין בימא רבא. מאן חמי תקונא דא דדיקנא קדישא עלאה יקירא דלא אכסיף מניה! {{ש}} מאן חמי טמירותא דקוצין דשערי דתליין מהאי סבא יתיב בעיטרא דעטרין! {{ש}} עטרין דכל עטרין! {{ש}} עטרין דלא אתכללו בעטרין! {{ש}} עטרין דלא כשאר עטרין! {{ש}} עטרין - דעטרין דלתתא מתאחדן מנהון! ובגין כך הני תקונין - אינון תקונין דלתתא מנהון מתאחדין. תקוני דאתתקן דאצטריך לאתברכא מאן דבעי ברכה. דכל תקונין דאתתקן - בקבלהון ברכאן משתכחין, ואתעביד מה דאתעביד. כלא כליל בהני תקונין! כלא זקפן לקבלי תקונין דמלכא תקיפא, עתיקא סתימא דכלא! וכלהו אתבסמן מתקונין אלין!{{ש}} תאנא: אי עתיק דעתיקין קדישא דקדישין לא אתתקן באלין תקונין - לא אשתכחו עלאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי! ותניא: עד כמה זהירין אלין תקוני דדיקנא? -- עד תליסר. <קטע סוף=דף קלב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלב ב/>וכל זמנא דתליסר אלין משתכחין - זהירין אלין דלתתא. וכלא בחושבנא דאלין תליסר. אשתכח דיקנא דמלכא עתיקא יקירא מכלא! כלא בחד איהו - טמירא ויקירא! ובגין דאיהו יקירא וטמירא מכלא - לא אדכר ביה באתר דאורייתא{{הערה|ס"א "לא אדכר באורייתא"}} ולא אתגלייא. ומה דיקנא אתגלייא? דיקנא דכהנא רבא עלאה! ומהאי דיקנא נחית לדיקנא דכהנא רבא דלתתא. דיקנא דכהנא רבא בתמניא תקונין אתתקן. ובגין כך תמניא תקונין לכהנא רבא כד משחא נחית על דקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'}} {{ממ|תהלים|קלג|ב}}. ומנא לן? דכתיב {{צ|שבת אחים '''גם''' יחד}} {{ממ|תהלים|קלג|א}} - {{צ|גם}} - לרבות כהן גדול דלתתא; דכל זמנא דכהנא רבא דלתתא משמש בכהונא רבא - כביכול כהן גדול דלעילא משמש בכהונא רבא. דא תקונא חד דדיקנא דעתיקא סתימא דכלא. אמר ליה רבי שמעון: "''יאות אנת ר' יצחק למחמי ביקירא דתקוני דדיקנא, וסבר אפי דעתיק יומין עתיקא דעתיקין! זכאה חולקך וזכאה חולקי עמכון בעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא''' - מתתקן שערא מרישא דפומא עד רישא אחרא דפומא בתקונא שקיל. {{ש}} "''קום ר' חזקיה וקאים בקיומך! ואוקיר יקרא דתקונא דא דדיקנא קדישא!''" '''קם ר' חזקיה'''. שארי ואמר: {{צ|אני לדודי ועלי תשוקתו}} {{ממ|שיר|ז|יא}} - מי גרם ש{{צ|אני לדודי}}? משום ד{{צ|עלי תשוקתו}}. מסתכל הוינא וארו חמית נהורא יקירא דבוצינא עלאה - נהיר וסליק {{ב|לתלת מאה וחמשה ועשרין|שכ"ה}} עיבר. וחד חשוך הוה אתסחי בההוא נהורא כמאן דאתסחי בההוא נהרא עמיקא דמימוי מתפלגין ונהרין ונגדין לכל עיבר ממה דעלוי. וסליק ההוא נהורא בשפתא דימא עלאה עמיקא - דכל פתחין טבין ויקירין בההוא פתחא אתפתחן. אנא שאיל מהם פשרא דחמית. {{ש}} פתחו ואמרו: "'''''{{צ|נושא עון}}''' חמיתא!''" {{ש}} אמר: "'''''דא הוא תקונא תניינא!'''''" {{ש}} יתיב. א"ר שמעון: "''האידנא אתקשר עלמא! בריך אנת ר' חזקיה לעתיקא דעתיקין!''" אמר ר' שמעון: כלהו בוצינין חברין דאתיין בהאי עזקא קדישא - אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה - דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני! {{ש}} דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא, דכתיב {{צ|וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה}} {{ממ|מלאכי|ג|כ}}. {{ש}} ועוד: דאנא ידענא דאנפאי נהירין! ומשה לא ידע ולא אסתכל. הדא הוא דכתיב {{צ|ומשה לא ידע כי קרן עור פניו}} {{ממ|שמות|לד|כט}}. {{ש}} ועוד דאנא חמי בעיני תליסר מכילין גליפין קמאי, ונהירין כבוצינין. וכד אתפריש כל חד מנייהו מפומיכון - אסתליק ואתתקן ואתעטר ואתטמר בטמירותא דתקוני דדיקנא. וכל אחרנין אשתארן. ובעוד דכל חד מתפרש בפומייכו - נהיר ואתעטר ויתיב כמלכא בגו חיליה. וכד אסתיים לאתפרשא - סליק ואתעטר בעטרא קדישא ואתתקן ואתטמר ויתיב בתקונוי דדיקנא קדישא. וכן לכל חד וחד. "''אזדרזו חברין קדישין! דהא בקיומא דא לא יהא עד דייתי מלכא משיחא!''" "''קום ר' חזקיה תניינות '''ואוקיר תיקונא תליתאה''' דדיקנא קדישא!''" תאנא: עד לא קם ר' חזקיה - קלא נפק ואמר {{צ|אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות}}! {{ש}} אתרגיש ר' שמעון ואמר: "''ודאי כל חד וחד באתריה! ואנא ור' אלעזר ברי ור' אבא - נשתלים שלימתא עלאה''". {{ש}} "''קום ר' חייא!''" '''קם ר' חייא''' פתח ואמר: {{צ|וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה הנה לא ידעתי דַּבֵּר כי נער אנכי}} {{ממ|ירמיהו|א|ו}}. וכי ירמיה לא הוה ידע למללא? והא כמה מלולין נפקי מפומוי עד לא אמר דא! והוא אמר מלה כדיבא דכתיב {{צ|הנה לא ידעתי דבר}}!? {{ש}} אלא חס ושלום דאיהו אמר על דא! אלא הכי תאנא: מה בין 'דבור' ל'אמירה'? <קטע סוף=דף קלב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג א/>'אמירה' הוא דלא בעי לארמא קלא, 'דבור' - בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין, דכתיב {{צ|וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר}} {{ממ|שמות|כ|א}}. ותאנא: כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב {{צ|וידבר}} ולא כתיב {{צ|ויאמר}}. {{ש}} אוף הכא כתיב {{צ|הנה לא ידעתי '''דבר'''}} - לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא! אי הכי הא כתיב {{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר}}!? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה בר נש כוותיה - דהוא שמע 'דבור' בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע! ושאר נביאים אזדעזעו אפילו ב'אמירה', ודחלין בדחילו! ותאנא: תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא - לאייתאה לתליתאה! דכתיב {{צ|הֶן כׇּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר}} {{ממ|איוב|לג|כט}}. <small>[נוסח אחר: ותא חזי דתרין תקונין קדמאין - למיתי לתליתאה הוו!]</small> {{ש}} דהוא תקונא תליתאה, מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין - נפיק חד ארחא. ושערא אתפסק בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום דכתיב '''{{צ|ועובר על פשע}}''' - למיהב אעברא עד פומא קדישא דיימא {{צ|סלחתי}}. תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא. ולא אתגלי לחד מנייהו - דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו דכתיב {{צ|פשע}}? זכו - {{צ|עובר}}, לא זכו - {{צ|פשע}}. {{ש}} האי בזעיר אנפין. {{ש}} מאי בין האי להאי? {{ש}} בזעיר אנפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב {{צ|ויחר אף יהוה בם וילך}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}. מאי {{צ|וילך}}? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח. הדא הוא דכתיב 'כי רוח יהוה נשבה בו ואיננו' {{ממ|ישעיה|מ|ז|עיין שם=עיין שם}} [<small>בספרים אחרים: {{צ|כי רוח עברה בו ואיננו}}</small> {{ממ|תהלים|קג|טז}}]. {{ש}} באריך אפין כתיב {{צ|ועובר על פשע}}, וכתיב {{צ|ורוח עָבְרָה ותטהרם}} {{ממ|איוב|לז|כא}}. ותאנא: הכא כתיב {{צ|עובר על פשע}} - בההוא ארחא. התם {{צ|ועבר יהוה לנגוף את מצרים}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי! '''ודא הוא תקונא תליתאה''' דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקי! אמר ר' שמעון: "''ודאי קב"ה יסגי לאוטבא לך, ויחדי לאגנא עלך!''" ותאנא: מאי דכתיב {{צ|שוש אשיש ביהוה}} {{ממ|ישעיהו|סא|י}} - בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא. תאנא: בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין - כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא - סתימין ושתיקין. ולית דיפתח פטרא לאבאשא משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא. ומהאי - מאן דאחיד ואזהר לשתקאה - להאי אורחא רשים. דהוא סימנא דעתיקא קדישא. '''תקונא רביעאה''' - מתתקן שערא תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לשארית נחלתו}}''', כמה דאת אמר {{צ|ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה}} {{ממ|מ"ב|יט|ד}} - הנמצאה ממש. {{צ|שארית}} דכתיב {{צ|שארית ישראל לא יעשו עולה}} {{ממ|צפניה|ג|יג}}. '''תקונא חמישאה''' - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. "''קום ר' יוסי!''" '''קם ר' יוסי''' פתח ואמר: {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}} {{ממ|תהלים|קמד|טו}}. {{ש}} {{צ|אשרי העם שככה לו}} - מהו {{צ|שככה לו}}? כמה דאת אמר {{צ|וחמת המלך שככה}} {{ממ|אסתר|ז|י}} - שכיך מרוגזיה. {{ש}} דבר אחר: שכיך '''ב'''רוגזיה, הדא הוא דכתיב {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - דא הוא דינא דדייני. {{צ|אשרי העם שיהוה אלהיו}} - רחמי דרחמי. דבר אחר: '''{{צ|שככה}}''' - שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין, ומעביר על כל אינון דלבר. {{ש}} דתניא: ארחא עלאה דדיקנא קדישא (דאיהו נחית תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי) והאי ארחא דלתתא - שקילן אינון בכלא! <קטע סוף=דף קלג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלג ב/>דא לעילא ודא לתתא! לעילא - '''{{צ|עובר על פשע}}'''. לתתא - '''{{צ|לא החזיק לעד אפו}}'''. ותנינן {{צ|לא החזיק}} - דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא - כך לתתא יהיב אתר לאעברא. תאנא: בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא - טב לכלהו דלתתא! דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא - לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה ד'עדן עלאה' לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי. ועל האי כתיב {{צ|מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבותיך}} {{ממ|תהלים|צב|ו}}. אמר ר' שמעון: "''יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין''". '''תקונא שתיתאה''' - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא. "''קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא!''" '''קם ר' ייסא''' פתח ואמר: {{צ|וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ}} {{ממ|ישעיה|נד|י}} וכתיב {{צ|וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ}} {{ממ|ישעיהו|נד|ח}}. הני קראי קשיין אהדדי!? ולא אקשו! דתנינן אית חסד ואית חסד. אית 'חסד דלגאו' ואית 'חסד דלבר'. {{ש}} חסד דלגאו - הא דאמרן דעתיקא דעתיקין! והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ולא בעי בר נש לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגאו דעתיק יומין. ובגין כך בכהן דלתתא כתיב ביה {{צ|לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו}} {{ממ|ויקרא|כא|ה}}. מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא - דכהן מסטרא דא קא אתי. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני! ולא לקטעא ליה ולא ישתצי מעלמא! {{ש}} והאי דכתיב {{צ|וחסדי מאתך לא ימוש}} - חסד דעתיק יומין! {{צ|ובחסד עולם}} - חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דזעיר אנפין דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה}} {{ממ|תהלים|פט|ג}}. והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובגין כך כתיב '''{{צ|כי חפץ חסד הוא}}''' - דא הוא '''תקונא שתיתאה''' דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי! '''תקונא שביעאה''' - פסיק שערא ואתחזן תרין תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי. פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|כתפוח בעצי היער וגו'}} {{ממ|שיר|ב|ג}} - מה תפוח זה כליל בתלת גווני - כך קב"ה! תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין דאינון תקונא שביעאה - אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא! ובגיניהון אתקיים {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא, ומחזיין חידו לזעיר אנפין. כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, וכתיב {{צ|באור פני מלך חיים}}. {{ש}} {{צ|באור פני מלך}} - אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא. {{ש}} {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} - פנים דלבר - דכד נהרין מתברך עלמא. {{ש}} ותאנא: כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין - כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך - תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא - על אחת כמה וכמה! תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין - אתחזי זעיר אנפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא. וכל אינון דלתתא נהרין. וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא! תא חזי! פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין! ובגין כך כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך}} {{ממ|במדבר|ו|כ}}, {{צ|יאר פניו אתנו סלה}} {{ממ|תהלים|סז|ב}} - מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא. תאנא: אלין תפוחין דסתימין - נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא - ביה כלילן. הדא הוא דכתיב '''{{צ|ישוב ירחמנו}}'''. {{צ|ישוב}} - מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא '''{{צ|ישוב ירחמנו}}''' ובהאי דלתתא הוא '''{{צ|ואמת}}'''. {{ש}} '''דא הוא תקונא שביעאה''' דכליל שיתא בתרין תפוחין דבעתיקא דעתיקין.<קטע סוף=דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}} <קטע התחלה=דף קלד א/>'''תקונא תמינאה''' - נפיק חד חוטא דשערי סוחרניה דדיקנא, ותליין בשקולא עד טבורא. "''קום אלעזר ברי - אתקין תקונא דא!''" '''קם רבי אלעזר'''. פתח ואמר: {{צ|הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל}}. מלה דא אוקימנא '''[[ספרא דצניעותא|בספרא דצניעותא]]'''. והכא אית לאסתכלא. וכי הכל תלוי במזל?! ותנינן ספר תורה קדש ונרתקו קדש וההיכל קדש. וכתיב {{צ|וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש}} {{ממ|ישעיה|ו|ג}} - הא תלת אינון. וספר תורה לקבליהון - נרתקו קדש, וההיכל קדש, והוא קדוש. והתורה נִתנה בשלש קדושות, בשלש מעלות, בימים שלשה. שכינה בשלש - לוחות וארון והיכל. והכל בספר תורה תליא! ואיהו תליא במזל!? וכתיב {{צ|ומאותות השמים אל תחתו}} {{ממ|ירמיהו|י|ב}}! מאן דאיהו בקדושות הללו להוי תליא במזלא?! אלא הכי אוקימנא בספרא דצניעותא, האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין ביה אתקרי '''מזל'''. מאי טעמא? משום דכל קדשי קודשין דקודשיא בהאי מזלא תליין. וספר תורה - אע"ג דאיהו '''קדוש''' - לא חל עליה עשר קדושין עד דעייל להיכל. כיון דעייל להיכל - אתקרי '''קדוש בעשר קדושות'''. כגוונא דלעילא דלא אתקרי '''היכל''' אלא כד אתחברן עשר קדושות. ותאנא: {{צ|הכל תלוי במזל}} - דאיהו האי חוטא יקירא קדישא - דכל שערין תליין ביה. אמאי אקרי {{צ|מזל}}? משום דמניה תליין מזלי, ומזלי מניה עלאין ותתאין. ובגין כך איהי תלייא. וביה תליין כל מלי דעלמא עלאין ותתאין. ואפילו {{צ|ספר תורה שבהיכל}} דמתעטר בעשר קדושות - לא נפיק מכלליה עם שאר קדושין. וכלהו תליין בהאי! ומאן דחמי להאי תקונא - אתכבשן חוביהון מקמיה ומתכפיין. הדא הוא דכתיב '''{{צ|יכבוש עונותינו}}'''. אמר ליה ר' שמעון: "''בריך ברי לקודשא דקדישין עתיק מכלא!''" '''תקונא תשיעאה''' - מתערבין שערי עם אינון שערי דתליין, ולא נפקין דא מן דא. "''קום ר' אבא!''" '''קם ר' אבא''' ואמר: אלין שערי דמתערבין עם אינון דתליין אקרון '''{{צ|מצולות ים}}''' - משום דנפקי ממותרי מוחא. ומהאי אתרא רמיו כל מארי דתבעין חובי דבני נשא ואתכפיין. אמר ר' שמעון: "''בריך תהא לעתיק יומין!''" '''תקונא עשיראה''' - נחתין שערי תחות דיקנא וחפיין בגרונא תחות דיקנא. "''קום ר' יהודה!''" '''קם ר' יהודה''' פתח ואמר: {{צ|ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה וגו'}} {{ממ|ישעיה|ב|יט}}. {{צ|מפני פחד יהוה}} - הא אתידע דמאן דאיהו לבר {{צ|פחד יהוה}} אתקרי. {{צ|ומהדר גאונו}} - אינון שערי דתחות דיקנא ואתקרון {{צ|הדר גאונו}}. {{ש}} תרי! * '''תקונא עשיראה''' - '''{{צ|תתן אמת ליעקב}}''', * '''ותקונא חד סר''' - דלא נפקי נימא מן נימא - '''{{צ|חסד לאברהם}}'''. '''תקונא דתריסר''' - דלא תליין שערי על פומא, ופומא אתפני מכל סטרין. ויאין שערי סחור סחור ליה בגין דלא אשתכח טרחותא, כמה דאצטריך. טרחותא במאי קא מיירי? {{ש}} דינא! באתר דינא טרחותא אשתכח! {{ש}} וכי שערי דדיקנא טרחא אינון או דינא אינון? והא כלא רחמי אתחזן?! {{ש}} אלא דלא אתטרח בנשיבא דרוחא דזעיר אנפין! דתאנא: מהאי פומא קדישא עלאה קדש קדשים נשבא רוחא. מאי רוחא? רוחא דאיתרק ביה. דמתלבש ביה זעיר אנפין. ומהאי רוחא מתלבשין כל אינון דלתתא. וכד ההוא רוחא נפיק - אתפרש {{ב|לתלתין ושבעה אלף|37,000}} עיבר. ואתפשט כל חד בלחודוי לאתריה. וכל מאן דאתחזי לאתלבשא מניה - אתלבש. ועל דא שערין לא אשתכחו על פומא קדישא, משום דרוחיה נפיק ולא בעי מלה אחרא לאתערבא ביה ולקרבא בהדיה. ודא הוא טמירותא דכלא דלא אתדבק לא לעילא ולא לתתא. והוא סתים בסתימא דסתימין דלא אתידע. <קטע סוף=דף קלד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלד ב/>דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה תקונא. ובגין כך רוח דנפיק לבר מההוא דלבר, ומתלבשין ביה נביאי מהימני - אתקרי {{צ|פי יהוה}}. אבל בהאי עתיקא דעתיקין - לא אתפרש. ולית מאן דידע רוחיה בר איהו. ובגין כך שערוי שקילין סוחרנא דפומא, ופומא אתפני מכל סטרוי. ובהאי אתרחיצו אבהתנא לאתלבשא בהאי רוחא דמתפשט לכמה עיברין, באתר דכל שערי שקילין בסוחרנוי. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר''', דמכאן אשתלשלו תריסר תחומין לעילא, תריסר תחומין לתתא, תריסר תחומין לתריסר שבטי אבהתא. הדא הוא דכתיב '''{{צ|אשר נשבעת לאבותינו}}'''. '''תקונא דתליסר''' - תליין שערי דתחות דיקנא מכאן ומכאן, ביקרא יאה וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא, ולא אתחזיין מאנפי תקרובא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין. א"ר שמעון: זכאה חולקיה דמאן דאשתכח בהאי אדרא קדישא עלאה דאנן ביה! זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי! דאנן יתבין בקדושה עלאה, אשא עלאה אסחר לן, והא כל תקונין עלאין דדיקנא קדישא אתתקנו ואתעטרו ואסחרו לדוכתייהו. והאי תקונא דתליסר הוא תקונא יאה דביה אחידן כלא! כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה. מניה תליין כל אינון דבזעיר אנפין אחידן. מניה תליין עלאין ותתאין. וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה כלילן. ואיהו מזלא דמתזלא מניה כלא. דא הוא תקונא שלימתא דאשלים לכל תקונין! דא אשלים לכלא! תאנא: אלין תקונין אקרון {{צ|'''ימי קדם'''}} - יומין קדמאין דקדמאי. ואינון דאשתכחו בזעיר אנפין אקרון {{צ|'''ימי עולם'''}}. {{ש}} ותאנא: אלין {{צ|ימי קדם}} - כלהו מתתקנן בתקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין. והאי דתליסר כליל להון כמה דאתמר. ודא יומא לא אתכליל בהדייהו אלא הוא כליל כלא. ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא - ההוא אתקרי {{צ|יום אחד}}; דביה זמין לאוקיר דיקניה. הדא הוא דכתיב {{צ|יום אחד הוּא יִוָּדַע לַיהֹוָה}} {{ממ|זכריה|יד|ז}} - {{צ|הוא}} בלחודוי יתיר מכלא, {{צ|הוא}} דכליל כלא, {{צ|הוא}} דלא אתקרי בשמא ידיעא. דתנינן, באתר דאית יום אית לילה - דלית יום בלא לילה. ומשום דההוא זמנא זמן יהא דיקרא דדיקנא והוא בלחודוי ישתכח - לא אתקרי לא יום ולא לילה! דלית 'יום' אקרי אלא מסטרא דילן, ולית 'לילה' אקרי אלא מסטרא דילן. ומשום דהאי תקונא כליל כלא - לא אתידע ולא אתחזי מניה. ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר עיבר מבועין לכל אינון דלתתא דנהרין בההוא משחא. בתליסר תקונין אילין אתתקנא דיקנא קדישא עלאה. ואלין תקונין דבהאי דיקנא מתתקנן ונחתן לכמה עיבר, ולא אתחזון היך מתפשטין והיך נפקין. מכלא אסתימו ומכלא אתטמרו. לית דידע אתר להאי עתיקא. בפשיטותא דלהון כלהון כלילן כמה דאתמר. אתידע ולא אתידע, טמיר ולא טמיר. עליה אתקרי {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}}, וכתיב {{צ|הוא עשנו ולא אנחנו}} {{ממ|תהלים|ק|ג}}. וכתיב {{צ|ועתיק יומין יתיב}} {{ממ|דניאל|ז|ט}} - באתריה יתיב ולית דידע ליה. יתיב ולא שכיח. וכתיב {{צ|אודך על כי נוראות נפליתי וגו'}} {{ממ|תהלים|קלט|יד}}. אמר ר' שמעון לחברייא: כד אתפריס פריסא דא דאתון חמאן עלנא - אנא חמינא דנחתו כל תקונין בגווה ונהירו באתר דא. וחד פרוכתא בוצינא דקודשא בריך הוא פריסא בארבע סמכין לארבע עיבר. <קטע סוף=דף קלד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלה א/>סמכא חד הוא יתיב מתתא לעילא, וחד מגרופיא בידיה. ובמגרופיא ארבע מפתחין שנינן{{הערה|ספרים אחרים: "שניין"}} מכל סטרוי. ומתאחדן בפרסא ונחתין לה מעילא לתתא. וכן לסמכא תניינא, ותליתאה ורביעאה. ובין סמכא לסמכא אחידן תמניסר רגלי דסמכי, ומתנהרין בבוצינא דגליפא בההוא פריסא. וכן לארבעה עיבר. וחמינא אלין תקונין דנהרין עלה - והוו מחכאן מלי דפומנא - לאתעטרא ולאסתלקא כל חד באתריה. וכד הוו מתתקנן מפומנא - כל חד וחד סליק ואתעטר ואתתקן בההוא תקונא דאתתקן הכא מכל פומא דחד מינן. ובשעתא דחד מינן פתח פומא לתקנא בההוא תקונא - ההוא תקונא הוה יתיב ומחכה למלה דנפיק מפומיכון, וכדין סלקא בדוכתיה ואתעטר. וכל סמכין מכאן ומכאן חדאן על דשמעין מה דלא ידעו, וצייתין לקליכון. כמה רתיכין קיימין הכא בגיניכון! זכאין אתון לעלמא דאתי! דכלהו מלי דנפקי מפומיכון - כלהו מלין קדישין, מלין כשרן, דלא אסטאן לימינא ולשמאלא. קב"ה חדי למשמע וציית להני מלי - עד דהוא אגזר דינא די לעלמא דאתי תימרון זמנא אחרא כל הני מלי קדישין! עלייכו כתיב {{צ|וחכך כיין הטוב וגו' דובב שפתי ישנים}} {{ממ|שיר|ז|י}}. מאי {{צ|דובב שפתי ישנים}}? דאפילו לעלמא דאתי מרחשן שפוותייכו אורייתא קמיה. ===[תיקונים דזעיר אנפין]=== השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! {{ש}} היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! {{ש}} דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה! תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב {{צ|ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל דיוקנין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל שמהן. {{צ|כמראה אדם}} - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. {{צ|כמראה אדם}} - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}}. {{צ|בארץ אדום}} - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא. מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|וימלוך באדום בלע בן בעור}} {{ממ|בראשית|לו|לב}}. {{צ|וימלוך באדום}} - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן. {{צ|בלע בן בעור}} - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. {{ש}} {{צ|ושם עירו דנהבה}}. מאי {{צ|דנהבה}}? כלומר '''דין הבה''', כמה דאת אמר {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|טו}}. כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה. <קטע סוף=דף קלה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=דף קלה ב/>ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. {{צ|ואתבטלו}} סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא{{הערה|נוסח אחר: "דיוקנא"}} דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל. ואי תימא והא כתיב {{צ|וימת}}! {{צ|וימת}} - דאתבטלו לגמרי!? -- לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר {{צ|וימת מלך מצרים}} - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו. {{ש}} וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה {{צ|ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו. ===[תיקוני גולגלתא דזעיר אנפין]=== תאנא: כד סליק ברעותא דרישא חוורא למעבד יקרא ליקריה - תקין וזמין ואפיק מבוצינא דקרדינותא חד ניצוצא, וסליק ואתפשט {{ב|לתלת מאה ושבעין|370}} עיבר. וניצוצא קאים, ושארי נפיק אוירא דכיא. ומתגלגלא ואתפשטא ונפיק חד גולגלתא תקיפא לארבע סטרין. ובהאי אוירא דכיא אשתאיב ניצוצא ואתאחד וכליל ביה.{{ש}} {{צ|ביה}} סלקא דעתך?! אלא אתטמר ביה. ובגין כך האי גולגלתא אתפשט בסטרוי. והאי אוירא הוא טמיר דטמירין דעתיק יומין ברוחא דגניז. {{ש}} בהאי גולגלתא אתפשטו אשא מסטר חד ואוירא מסטר חד. ואוירא דכיא קאים עליה מהאי סטר, ואשא דכיא קאים מהאי סטר. {{ש}} מאי אשא הכא?! -- אלא לאו הוא אשא! אבל ניצוצא דא דאתכליל באוירא דכיא נהיר {{ב|למאתן ושבעין|270}} עלמין, ודינא מסטרוי אשתכח. ובגין דא האי גולגלתא אתקרי 'גולגלתא תקיפא'. בגולגלתא דא יתבין תשעה אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי וסמכין עלוי. {{ש}} בהאי גולגלתא נטיף טלא מרישא חיוורא דאתמלי מניה תדיר, ומהאי טלא דאנער מרישיה זמינין מיתייא לאחייאה. והוא טלא דאתכליל בתרי גווני מסטרא דרישא חוורא * חיוור בגוויה, * דכליל כלהו חיוורי. אבל כד אתיישבן בהאי רישא דזעיר אנפין - אתחזי ביה סומקא. כהאי בדולחא דאיהו חיוור ואתחזייא גוונא סומקא בגוונא חיוורא. ובגין כך כתיב {{צ|ורבים מישני אדמת עפר יקיצו - אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם}} {{ממ|דניאל|יב|ב}}. {{ש}} {{צ|לחיי עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא חיוורא דאתי מסטר דעתיק יומין אריכא דאנפין. {{ש}} {{צ|לחרפות לדראון עולם}} - בגין דאתחזיאו לההוא סומקא דזעיר אנפין. וכלא כליל בההוא טלא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי טל אורות טלך}} {{ממ|ישעיה|כו|יט}}. {{צ|אורות}} - תרין. וההוא טלא דנטיף - נטיף כל יומא לחקלא דתפוחין כגווני חיוורא וסומקא. האי גולגלתא אנהיר בתרי גווני, להאי סטר ולהאי סטר. ומהאי אוירא דכיא אתפשטו אנפוי{{הערה|ה"ג האריז"ל (המתוק מדבש)}} {{ב|למאה וחמשין|150}} רבוא עלמין. ובגין כך אתקרי '''זעיר אנפין'''. ובשעתא דאצטריך - אתפשטו אנפוי ואריכין בההוא זמנא, בגין דאשגח באנפוי דעתיקי דעתיקין וחייס לעלמא. ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר לכל אינון דלתתא, ויהבין אגר חוורתא{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. <קטע סוף=דף קלה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלו א/>ולקביל דא - {{צ|בקע לגולגלת}} {{ממ|שמות|לח|כו}} לתתא כד עאלין בחושבנא. והאי {{צ|בקע}} - אגר חוורתא אשתכח מניה לעתיק יומין. בחלליה דגולגלתא דא - תלת חללין אשתכחו דשרייא מוחא בהו. וקרומא דקיק חפייא עלייהו. אבל לא קרומא קשישא סתימא כעתיק יומין. ובגין דא האי מוחא אתפשט ונהיר לתלתין ותרין שבילין. הדא הוא דכתיב {{צ|ונהר יוצא מעדן}} {{ממ|בראשית|ב|י}}. ותאנא: בתלת חללין דגולגלתא מוחא שרייא. {{ש}} * '''מחללא חד''' מתבקע חד מבועא לארבע סטרין, ונפיק מההוא מוחא דשרייא בהאי חללא תלתין ותרין שבילין רוחין דחכמתא. * '''מחללא תניינא''' מתבקע ומתפשט חד מבועא אחרא ומתפתחין חמשין תרעין. מאלין חמשין תרעין אתאחדן חמשין יומין דאורייתא, חמשין שנין דיובלא, חמשין אלף דרין דזמין קב"ה לאתבא רוחיה ליה ולשרייא ביה. * '''מחללא תליתאה''' נפקין אלף אלפין אדרין ואכסדראין דדעתא שרייא עלייהו ודרי בהו. והאי חללא שרי חלליה בין האי חללא ובין האי חללא, ואתמליין מתרין סטרין כל אינון אדרין. הדא הוא דכתיב {{צ|ובדעת חדרים ימלאו}} {{ממ|משלי|כד|ד}}. ואילין תלת מתפשטין בכל גופא להאי סטרא ולהאי סטרא. ובאינון אחיד כל גופא ואחיד בהו גופא מכל סטרוי. ובכל גופא אתפשטן ואשתכחן. תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפי רבוא ורבוא רבבן קוצי דשערי אוכמן. ומסתבכין דא בדא ומתערבין דא בדא. ולית חושבנא לנימין דכל קוצא וקוצא דאחידן ביה דכיין ומסאבן. ומכאן אתאחדן טעמי אורייתא בדכיא במסאבא; בכל אינון סטרין דאינון דכיין, בכל אינון סטרין דאינון מסאבן. יתבין קוצי מסתבכין ותקיפין. מנהון שעיעין ומנהון תקיפין. ובכל קוצא וקוצא יתבין נימין תלין על תלין. מתלהטן ותליין כגיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתקונא יאה בתקונא שפירא תקיפא. רברבין ותקיפין. הדא הוא דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. מתתקנין קוצין דשערי ותליין תלין על תלין מהאי סטרא להאי סטרא על גולגלתא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} {{ממ|שיר|ה|יא}}. ותאנא: יתבין תלי תלין - משום דמשיכין ממבועין סגיאין דתלת רהטי מוחא. * '''ממבועא דחללא חד דגולגלתא''' - אתמשכן שערי במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין מכמה מבועין דאתמשכן מהאי חללא. * '''מחללא תניינא''' נפקי חמשין מבועין, ואתמשכן שערי מאינון מבועין במשיכותא, ומתעבדין תלין דתליין ומתערבין בקוצין אחרנין. * '''מחללא תליתאה''' נפקי אלף אלפין אדרין ואכסדראין, ואתמשכן שערי במשיכותא מכלהו. ובגין כך אינון קוצין תלין על תלין. {{ש}} וכלהו משיכן דאתמשכן מתלת חללין דמוחא דגולגלתא. וכל אינון נימין וכל אינון קוצי - תליין וחפיין לסטרא דאודנין, ובגין כך כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. {{ש}} ובהאי תלין תליין ימינא ושמאלא, נהורא וחשוכא, רחמי ודינא. וכל ימינא ושמאלא תלי בהאי ולא בעתיקא. בפלגותא דשערי אתחזי חד אורחא דקיק דמתאחדא מההוא ארחא דעתיק יומין. ומההוא ארחא אתפרשן שית מאה ותליסר ארחין דאתפלגון בארחין דפקודי דאורייתא, דכתיב {{צ|כל ארחות יהוה חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו}} {{ממ|תהלים|כה|י}}. תאנא: בכל קוצא וקוצא מתאחדן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה דתליין בכל קוצא וקוצא מאינון תקיפין. ומאינון שעיעין - מאריהון דמתקלא. בגין כך אית ימינא ואית שמאלא. '''מצחא דגולגלתא''' - אשגחותא דאשגחותא! ולא מתגלייא בר ההוא זמנא דצריכין חייביא לאתפקדא ולעיינא בעובדיהון. <קטע סוף=דף קלו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=דף קלו ב/>ותאנא כד אתגלייא האי מצחא - אתערו כל מאריהון דדינא, וכל עלמא בדינא אתמסר. בר ההיא שעתא כד סליקו צלותהון דישראל לקמי עתיק יומין ובעי לרחמא על בנוי - גלי מצחא דרעוא דרעוין ונהיר בהאי דזעיר אנפין ואשתכיך דינא. בהאי מצחא נפיק חד שערא דמתפשט ביה ממוחא דאפיק חמשין תרעין. וכד אתפשט - אתעביד מצחא דאשגחותא לחייבי עלמא, לאינון דלא מתכספי בעובדיהון. הדא הוא דכתיב {{צ|ומצח אשה זונה היה לך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם}} {{ממ|ירמיה|ג|ג}}. ותניא: שערא לא קאים בהאי אתר דמצחא בגין דאתגלייא לאינון דחציפין בחובייהו. ובשעתא דמתער קב"ה לאשתעשעא עם צדיקייא - נהירין אנפוהי דעתיק יומין באנפוי דזעיר אנפין ומתגליא מצחיה, ונהיר להאי מצחא, וכדין אתקרי {{צ|עת רצון}}. וכל שעתא ושעתא דדינא תלי והאי מצחא דזעיר אנפין אתגלייא - אתגלייא מצחא דעתיקא דעתיקין ואשתכיך דינא ולא אתעביד. תאנא: האי מצחא אתפשט במאתן אלף סומקי דסומקי דאתאחדן ביה וכלילן ביה. וכד אתגלייא מצחא דזעיר אנפין - אית רשותא לכלהו לחרבא. וכד אתגלייא מצחא דרעוא דרעוין דנהיר להאי מצחא - כדין כלהו משתככין. ותניא: עשרין וארבע בתי דיני משתכחין בהאי מצחא, וכלהו אקרון '''נצח'''. ובאתוון רצופין הוא '''מצח'''. ואית מצח ואית נצח דאינון נצחים. והיינו דתנן {{צ|נצח נצחים}}. ואינון במצחא ומתפשטן מנהון בגופא באתרין ידיען. תניא: מאי דכתיב {{צ|וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם}}? {{ממ|ש"א|טו|כט}}{{ש}} האי רזא אוקימנא. כל ההוא נצח דאתפשט בגופא - זמנין דתלי על עלמא למידן, ותב ומתחרט ולא עביד דינא אי תייבין. מאי טעמא? משום דקאי בדוכתא דאקרי {{צ|אדם}} ויכיל לאתחרטא. אבל אי באתר דאתקרי {{צ|ראש}} אתחזי ואתגלייא האי נצח - לאו הוא עידן ואתר לאתחרטא. מאי טעמא? משום דלא הוה מאתר דאקרי {{צ|אדם}} - דהא לא אתגלי פרצופא וחוטמא אלא מצחא בלחודוי. ובאתר דלא אשתכח פרצופא לא אקרי {{צ|אדם}}. ובגין כך {{צ|'''לא אדם הוא''' להנחם}} כנצח דבשאר תקוני גופא. '''עינוי דרישא''' משתניין משאר עיינין. {{ש}} שריקותא דבגבתא דעל ריסי עיינין מכחלן באוכמתא. תליין תלין על תלין דשערי. ואינון תקונא דעל עיינין ברישא דמצחא. ומתאחדן מתרווייהו שבע מאה אלפי מארי דאשגחותא. בכסותא דעיינין להטין אלף וארבע מאה רבוא דמתאחדן בגבינין דאינהו כסותא, ואשגחותא דעינא דעתיק יומין עלייהו. ובשעתא דסלקין אינון כסותא - אתחזי כמאן דאתער משנתיה ואתפקחן עינוי וחמאן לעינא פקיחא ואסתחן בחד חוורא דעינא טבא. הדא הוא דכתיב {{צ|רוחצות בחלב}} {{ממ|שיר|ה|יב}} - מאי {{צ|בחלב}}? בחוורא קדמאה דעינא טבא. ובההיא שעתא אשתכח אשגחותא דרחמי.{{ש}} [<small>ספרים אחרים:</small> ובגין כך צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא] ועל דא צלי דוד {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}} - דיפקח עינוי ויתסחון בההוא חוורא. וכל זימנא דעינוי לאו מתפקחן - כל מאריהון דדינין כפיין להו לישראל ושאר עמין שלטין עלייהו. ובזמנא דיפקח עינוי - יתסחן בעינא טבא, ורחמי על ישראל, ואסתחר עינא ועביד נוקמין בשאר עמין. הדא הוא דכתיב {{צ|העירה והקיצה}}. {{צ|העירה}} - לאתסחאה בההיא חוורא, {{צ|הקיצה}} - למעבד נוקמין לאינון דכפיין לון. עינוי כד אתפקחן - אתחזון שפירין כהני יונים '''בסומק ואוכם וירוק'''. חוור לא אתגלי אלא בזמנא דאסתכל בעינא טבא ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור. מאינון גוונין דמתגליין - נפקין שבעה עיינין דאשגחותא דנפקי '''מאוכמא דעינא'''. <קטע סוף=דף קלו ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז א/>הדא הוא דכתיב {{צ|על אבן אחת שבעה עינים}} {{ממ|זכריה|ג|ט}}. מאן {{צ|אבן אחת}}? אוכמתא דעינא. {{ש}} '''מסומקא''' נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ}} {{ממ|זכריה|ד|י}}.{{ש}} '''מירוקא''' נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב {{צ|כי עיניו על דרכי איש וגו'}} {{ממ|איוב|לד|כא}}. וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב {{צ|ראה ראיתי}} {{ממ|שמות|ג|ז}}. {{צ|ראה}} - לאוטבא לון. {{צ|ראיתי}} - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב {{צ|עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}}. {{צ|עורה והקיצה}} - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין. '''גוונא קדמאה''' - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה. '''גוונא תניינא''' - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה! {{ש}} וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא. '''גוונא תליתאה''' - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא. וכד אסתחר{{הערה|נוסח אחר: אתגלי}} חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא. הדא הוא דכתיב {{צ|שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות}} {{ממ|שיר|ד|ב}}. מאי {{צ|מן הרחצה}}? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. {{צ|שכלם מתאימות}} - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר {{צ|שניך כעדר הקצובות}} ואת אמרת {{צ|שכלם מתאימות}} - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן{{הערה|ה"ג המתוק מדבש}} בחוורתא דעינא עלאה. ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר {{צ|כי עין בעין יראו}} {{ממ|ישעיה|נב|ח}}. אימתי? {{צ|בשוב יהוה ציון}}. וכתיב {{צ|אשר עין בעין נראה אתה יהוה}} {{ממ|במדבר|יד|יד}}. וכדין פקיחותא דעיינין לטב. ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב {{צ|פקח עיניך וראה שוממותינו וגו'}} {{ממ|דניאל|ט|יח}}. ודא הכא לטב ולביש. וכתיב {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח}} {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא. תנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': מהו {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}}? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}, ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!? אלא {{צ|עינך תראנה ירושלם נוה שאנן}} - {{צ|נוה שאנן}} לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב {{צ|'''עינך''' תראינה}} חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה. <קטע סוף=דף קלז א/>‏‏{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}‏‏{{ש}} <קטע התחלה=דף קלז ב/>ותאנא: דכתיב {{צ|צדק ילין בה}} - דבה אשתכחו גזרי דינין יתיר מכל שאר אתרי! {{ש}} ותאנא: כתיב {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה}} - השתא {{צ|'''עיני''' יהוה אלהיך בה}}. וכדין פקיחותא דעיינין בה לטב ולביש בגין דאית בהו ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. ולזמנא דאתי - ישתכח בה עינא חד דרחמי! עינא דעתיקא דעתיקין! הדא הוא דכתיב {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} {{ממ|ישעיה|נד|ז}}. {{ש}} כיון דאמר {{צ|רחמים}} מהו {{צ|גדולים}}? אלא אית רחמי ואית רחמי. רחמי דעתיק דעתיקין אינון אקרון '''{{צ|רחמים גדולים}}'''. רחמי דזעיר אנפין אקרון '''{{צ|רחמים}}''' סתם. ובגין כך {{צ|וברחמים גדולים אקבצך}} דעתיק יומין. תאנא: בהני עיינין - בתרין גוונין מנייהו בסומקא ואוכמא - שראן תרין דמעין. וכד בעי קודשא דקודשין לרחמא על ישראל - אחית תרין דמעין לאתבסמא בימא רבא. מאן {{צ|ימא רבא}}? ימא דחכמתא עלאה. כלומר דיתסחון בנהרא במבועא דנפיק מחכמתא רבא ומרחם להו לישראל. '''חוטמא''' {{ש}} תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': חוטמא דזעיר אנפין - בחוטמא אשתמודע פרצופא! בהאי חוטמא אתפרשא מלה דכתיב {{צ|עלה עשן באפו וגו'}} {{ממ|תהלים|יח|ט}}. {{צ|עלה עשן באפו}} - בהאי תננא אתכללו אשא וגחלי דנורא. דלית תננא בלא אשא ולא אשא בלא תננא. וכלהו אסתליקו ונפקין מחוטמוי. ותאנא: כד אתחברו תלת אלין דכלילן בהאי תננא דנפיק מחוטמא - אתקמט חוטמא ונשיב ונפיק תננא אוכמא וסומקא ובין תרי גווני. וקרינן ליה '''אף וחימה ומשחית'''. {{ש}} ואי תימא - '''אף וחימה''' כתיב {{צ|כי יגורתי מפני האף והחמה}} {{ממ|דברים|ט|יט}} דאינון תננא אוכמא וסומקא. '''משחית''' מנא לן? דכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|י}}. {{צ|שחת}} - המשחית בנורא דליק מוקדא. ותאנא: חמש גבוראן אינון בהאי זעיר אנפין ואסתלקו {{ב|לאלף וארבע מאה|1,400}} גבוראן. ומתפשטאן בחוטמוי, בפומא, בדרועוי, בידין, באצבעין. ובגין כך כתיב {{צ|מי ימלל גבורות יהוה}} {{ממ|תהלים|קו|ב}} - {{צ|גבורת}} כתיב. כתיב הכא {{צ|גבורות}} וכתיב התם {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}! אלא הכי תאנא - כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא אתקרי 'גבורה' חדא. וכלהו גבוראן שריין לנחתא מחוטמוי. ומהאי תליין אלף וארבע מאה רבוא לכל חד מנייהו. ובהאי תננא דאפיק מחוטמוי תליין אלף וארבע מאה דסטר גבורה דא. וכלהו גבוראן תליין מהאי חוטמא דכתיב {{צ|דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו}} {{ממ|תהלים|קמה|ד}}. וכד שארי גבורה דא - כלהו גבוראן מתלהטן ושטאן עד דנחתן ל{{צ|להט החרב המתהפכת}} {{ממ|בראשית|ג|כד}}. כתיב {{צ|כי משחיתים אנחנו את המקום הזה}} {{ממ|בראשית|יט|יג}}, וכתיב {{צ|לפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה}} {{ממ|בראשית|יג|ג}}, וכתיב {{צ|ויהוה המטיר על סדום ועל עמורה}} {{ממ|בראשית|יט|כד}}!? {{ש}} אלא הכי תאנא: לא דיין לרשעים וכו' אלא דמהפכי מדת רחמים למדת הדין. והיאך מהפכי? והא כתיב {{צ|אני יהוה לא שָׁנִיתִי}} {{ממ|מלאכי|ג|ו}}!?{{ש}} אלא בכל זמנא דעתיק דעתיקי רישא חוורא רעוא דרעוין אתגליין - רחמין רברבין אשתכחו בכלא! ובשעתא דלא אתגלייא - כל זיינין דזעיר אנפין זמינין. וכביכול רחמי עביד דינא ההוא עתיקא דכלא. דתניא כד אתגלייא עתיקא דעתיקין רעוא דרעוין - כלהו בוציני דאתקרון בשמא דא נהירין, ורחמי אשתכחו בכלא. ובשעתא דלא אתגלי טמירא דטמירין ולא אתנהרן אלין בוציני - מתערין דיני ואתעביד דינא. מאן גרים להאי דינא? רעוא דרעוין דלא אתגלי! ובגין כך מהפכין חייביא רחמי לדינא. ומה דאמר הכא {{צ|מאת יהוה מן השמים}} - בזעיר אנפין אתמר. ומשמע דכתיב {{צ|מן השמים}} - אש ומים, רחמי ודינא. לאפקא מאן דלית ביה דינא כלל. <קטע סוף=דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלח א/>תאנא האי חוטמא זעיר. וכד שארי תננא לאפקא - נפיק בבהילו ואתעבד דינא. ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא? חוטמא דעתיקא קדישא, דהוא אקרי {{צ|ארך אפים}} מכלא. והיינו רזא דתנינן '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' {{ממ|שמות|לד|ו}} - פסיק טעמא בגווייהו. בכלהו אתר דשמא אדכר תרי זמני - פסיק טעמא בגווייהו. כגון {{צ|אברהם אברהם}} {{ממ|בראשית|כב|יא}}, {{צ|יעקב יעקב}} {{ממ|בראשית|מו|ב}}, {{צ|שמואל שמואל}} {{ממ|ש"א|ג|י}} - כלהו פסיק טעמא בגווייהו. חוץ מ{{צ|משה משה}} {{ממ|שמות|ג|ד}} דלא פסיק טעמא בגווייהו. מאי טעמא? * {{צ|אברהם ׀ אברהם}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא שלים בעשר נסיוני. ובגין כך פסיק טעמא בגווייהו, דהשתא לא הוה איהו כדקדמיתא. * {{צ|יעקב ׀ יעקב}} - בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא אתבשר ביוסף ושראת עליה שכינתא. ועוד דהשתא אשתלים בארעא אילנא קדישא כגוונא דלעילא - בתריסר תחומין בשבעין ענפין, מה דלא הוה בקדמיתא. ובגיני כך בתראה שלים, קדמאה לא שלים, ופסיק טעמא בגווייהו. * {{צ|שמואל ׀ שמואל}} - טעמא פסיק בגויה. מאי טעמא? בתראה שלים, קדמאה לא שלים; דהשתא הוא נביאה, וקודם לכן לא הוה נביאה. אבל {{צ|משה משה}} - לא אפסיק טעמא בגוויהו. דמיומא דאתיליד - שלים הוה! דכתיב {{צ|ותרא אותו כי טוב הוא}} {{ממ|שמות|ב|ב}}. אוף הכא '''{{צ|יהוה ׀ יהוה}}''' פסיק טעמא בגווייהו; קדמאה שלים, בתראה שלים בכלהו. ומשה באתר דינא אמר לנחתא לון מעתיקא קדישא רחמין לזעיר אנפין. דהכי תנינן {{צ|כמה חילא דמשה דאחית מכילן דרחמי לתתא!}}. {{ש}} וכד אתגלי עתיקא בזעיר אנפין - כלא ברחמי אתחזון. וחוטמא אשתכיך ואשא ותננא לא נפיק. כמה דאת אמר {{צ|ותהלתי אחטם לך}} {{ממ|ישעיה|מח|ט}}. ותאנא: בתרין נוקבין דחוטמא - בחד נוקבא נפיק תננא להיט ומשתקעא בנוקבא דתהומא רבא, ומחד נוקבא נפיק אשא דאוקיד בשלהובוי ומתלהטא באלף וארבע מאה עלמין דבסטר שמאלא. ומאן דגרים לקרבא בהאי אקרי {{צ|אש יהוה}} - אשא דאכלא ואוקיד כל שאר אשין. {{ש}} והאי אשא לא אתבסם אלא באשא דמדבחא. והאי תננא דנפיק מנוקבא אחרא לא אתבסם אלא בתננא דקרבנא. וכלא תלייא בחוטמא! בגין כך כתיב {{צ|וירח יהוה את ריח הניחח}} - דכלא בחוטמא תליין - לארחא האי חוטמא בתננא ואשא סומקא. ובגין כך אתקבל ברעוא. והאי דכתיב {{צ|ויחר אף יהוה}} {{ממ|במדבר|יב|ט}}, {{צ|וחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|יא|יז}}, {{צ|וחרה אפי}} {{ממ|שמות|כב|כג}}, {{צ|פן יחרה אף יהוה}} {{ממ|דברים|ו|טו}} - כלא בזעיר אנפין אתמר ולא בעתיקא. תאנא: כתיב {{צ|הטה אלהי אזנך ושמע}} - האי '''אודנא''' דאתעביד תחות שערי, ושערי תליין עליה. {{ש}} ואודנא אתעביד ברשומי רשימין לגאו, כמה דעביד דרגא בעקימא. מאי טעמא בעקימא? בגין דיתעכב קלא לאעלא במוחא ויבחין ביה מוחא ולא בבהילו בגין למשמע טב וביש. ותאנא: מהאי עקימא דבגו אודנין תליין כל אינון מארי דגדפין דכתיב בהו {{צ|כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}. בגו אודנא נטיף מתלת חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין. ומההוא נטיפא עייל קלא בההוא עקימא, ואתצריך בההוא נטיפא בין טב ובין ביש. טב דכתיב {{צ|כי שומע אל אביונים יהוה}} {{ממ|תהלים|סט|לד}}. ביש דכתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. והאי אודנא סתים לבר. ועקימא עייל לגו לההוא נוקבא דנטיפא מן מוחא בגין למכנש קלא לגאו דלא יפוק לבר, ויהא נטיר וסתים מכל סטרוי. בגין כך הוא רזא. {{ש}} ווי לההוא דמגלי רזין! דמאן דמגלי רזין כאילו אכחיש תקונא דלעילא דאתתקן למכנש רזין ולא יפקון לבר. תניא: בשעתא דצווחין ישראל בעאקא ושערי מתגליין מעל אודנין - כדין עייל קלא באודנין בההוא נוקבא דנטיף ממוחא וכנש במוחא, ונפיק בנוקבי דחוטמא, ואתזער חוטמא ואתחמם, ונפיק אשא ותננא מאינון נוקבין, ומתערין כל גבוראן ועביד נוקמין. <קטע סוף=דף קלח א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=דף קלח ב/>ועד לא נפקין מאינון נוקבין אשא ותננא - סליק ההוא קלא לעילא ובטש ברישא במוחא, ונגדין תרין דמעין מעיינין. ונפק מנחירוי תננא ואשא בההוא קלא דנגיד לון לבר. {{ש}} בההוא קלא דעייל באודנין אתמשכאן ומתערן כולי האי. בגין כך כתיב {{צ|וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה}} - בההיא שמיעה דההוא קלא אתער כלא. תנא: כתיב {{צ|הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ}} {{ממ|דניאל|ט|יח}} - כלומר ארכין. שית מאה אלף רבוא אינון מאריהון דגדפין דתליין באלין אודנין, וכלא אתקרון {{צ|אזני יהוה}}. ומה דאתמר {{צ|הַטֵּה יְהֹוָה אׇזְנְךָ}} {{ממ|תהלים|פו|א}} - {{צ|אזנך}} - בזעיר אנפין אתמר. מסטרא דחד חללא דמוחא תליין אודנין. ומחמשין תרעין דנפקין מההוא חללא אית תרעא חד דנגיד ונפיק ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא. ומסטרא דאתפשטותא דההוא חללא דחמשין תרעין אתפשט בגופא באתר דלבא שארי. ועל דא באודנא קרי ביה 'בחינה' ובלבא קרי ביה 'בחינה' דכתיב כי {{צ|אזן מלין תבחן}} {{ממ|איוב|לד|ג}} וכתיב {{צ|ובוחן לבות וכליות}} {{ממ|תהלים|ז|י}} - משום דמאתר חד מתפשטין. תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כמה דאודנא דא אבחן בין טב ובין ביש - כך כלא. דבזעיר אנפין אית סטרא דטב וביש, ימינא ושמאלא, רחמי ודינא. והאי אודנא כליל במוחא, ומשום דאתכלל במוחא ובחללא חד - אתכליל בקלא דעייל ביה. ובאודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכליל בינה - {{צ|שמע}} כלומר {{צ|הבן}}. אשתכח דכלא בחד מתקלא אתקל! ומלין אלין למאריהון דמארין אתיהבן למשמע ולאסתכלא ולמנדע. תא חזי כתיב {{צ|יהוה שמעתי שמעתך יראתי וגו'}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}}. האי קרא אשתמודע דכד נביאה קדישא שמע ואסתכל וידע וקאים על תקונין אלין כתיב {{צ|יראתי}} - תמן יאות הוא לדחלא ולאתבר קמיה. האי בזעיר אנפין אתמר. כד אסתכל וידע מה כתיב? {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} {{ממ|חבקוק|ג|ב}} - האי לעתיק יומין אתמר. ובכל אתר דישתכח {{צ|יהוה יהוה}} ביו"ד ה"א תרי זמני, או באלף דל"ת ויו"ד ה"א - חד לזעיר אנפין וחד לעתיקא דעתיקין. ואף על גב דכלהו חד וחד שמא אקרו. ותנינן: אימתי אקרי שם מלא? בזמנא דכתיב {{צ|יהו"ה אלהים}} - דהאי הוא שם מלא דעתיק דכלא ודזעיר אנפין. וכלא הוא {{צ|שם מלא}} אקרי. ושאר לא אקרי {{צ|שם מלא}}. כמה דאוקימנא {{צ|ויטע יהוה אלהים}} - שם מלא בנטיעות גנתא. ובכל אתר {{צ|יהו"ה אלהים}} אתקרי שם מלא.{{ש}} {{צ|יהוה יהוה}} - כלא הוא בכללא. וההוא זמנא אתערון רחמין בכלא. {{צ|יהוה פעלך בקרב שנים חייהו}} - לעתיק יומין אתמר. מאן {{צ|פעלך}}? זעיר אנפין. {{ש}} {{צ|בקרב שנים}} - אינון {{צ|שנים קדמוניות}} דאקרון {{צ|ימי קדם}} ולא אקרון {{צ|שנות עולם}}. {{צ|שנים קדמוניות}} - אינון {{צ|ימי קדם}}, {{צ|שנות עולם}} - אלין {{צ|ימי עולם}}. והכא {{צ|בקרב שנים}} - מאן {{צ|שנים}}? {{צ|שנים קדמוניות}}. חיֵיהו למאן? חייהו לזעיר אנפין, דכל נהירו דיליה מאינון 'שנים קדמוניות' אתקיימו. ובגין כך אמר {{צ|חייהו}}. {{ש}} {{צ|ברוגז רחם תזכור}} - לההוא חסד עלאה דעתיקא דעתיקין דביה אתער רחמין לכלא למאן דבעי לרחמא ולמאן דיאות לרחמא. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין]=== תאנא: אמר ר' שמעון, אסהדנא עלי שמיא ולכל אלין דעלנא קיימין - דחדאן מלין אלין בכלהו עלמין, וחדאן בלבאי מלי. ובגו פרוכתא עלאה דפריסא עלנא מתטמרין וסלקין, וגניז להו עתיקא דכלא, גניז וסתים מכלא. וכד שרינא למללא - לא הוו ידעין חבריא דכל הני מלין קדישין מתערין הכא! זכאה חולקיכון חברייא דהכא, וזכאה חולקי עמכון בעלמא דין ובעלמא דאתי! פתח ר' שמעון ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|ד|ד}} {{ש}} מאן עמא קדישא כישראל דכתיב בהו {{צ|אשריך ישראל מי כמוך}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}! משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא! <קטע סוף=דף קלח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=דף קלט א/>דהתם לא מתפרשן מניה מההוא צרורא דצרירין ביה צדיקיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} ולא כתיב "הדבקים ליהוה" אלא {{צ|ביהוה}} ממש. תאנא: כד נחית מן דיקנא יקירא עלאה דעתיקא קדישא סתים וטמיר מכלא משחא דרבות קדישא לדיקנא דזעיר אנפין - אתתקן דיקנא דיליה בתשעה תקונין. ובשעתא דנהיר דיקנא יקירא דעתיקא דעתיקין בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא. ומשתכחין ביה עשרין ותרין תקונין. ומניה נגדין עשרין ותרין אתוון דאורייתא דשמא קדישא. ---------------------- {{קטן|(נוסח אחר מתחיל מקל"ח ע"ב)}}{{ש}} {{קטן|משום דאתדבקותא דלהון הוא בשמא קדישא בעלמא דין, ובעלמא דאתי יתיר מהכא. דהתם לא מתפרשין מההוא צרורא דחיי דצרירין ביה צדיקייא הדא הוא דכתיב {{צ|ואתם הדבקים ביהוה}} - בה' ממש. עלייכו כתיב {{צ|אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה}} {{ממ|דברים|לג|כט}} וכתיב {{צ|מי כמוכה באלים יהוה}} {{ממ|שמות|טו|יא}}. }}{{ש}} {{קטן|השתא אתכוונו דעתא לאוקורי למלכא ולאוקיר יקרא דדיקנא קדישא דמלכא! }}{{ש}} {{קטן|תנא: מתתקן דיקנא עלאה דיקנא קדישא בטתשעה תיקונין, ודא איהו דיקנא דזעיר אנפין. וכד נחית מן דיקנא יקירא עילאה דעתיקא קדישא בהאי דיקנא דזעיר אנפין - נגדין תליסר מבועין דמשחא עלאה בהאי דיקנא ומשתכחין ביה עשרין ותרין אתוון דשמא קדישא.}} ----------------------- ואי תימא דיקנא לא אשתכח ולא אמר שלמה אלא {{צ|לחייו}}!?{{ש}} אלא הכי תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מה דאטמר וגניז ולא אדכר ולא אתגלייא - ההוא מלה הוי עלאה ויקירא מכלא! ובגין דא הוא סתים וגניז. ודיקנא משום דהוא שבחא ושלימותא ויקירותא מכל פרצופא - גנזיה קרא ולא אתגלייא. ותאנא: האי דיקנא דאיהו שלימותא דפרצופא ושפירותא דזעיר אנפין - נפיק מאודנוי ונחית וסליק וחפי בתקרובתא דבוסמא. מאי תקרובתא דבוסמא? כמה דאת אמר {{צ|לחייו כערוגת הבושם}} {{ממ|שיר|ה|יג}}. '''בתשעה תקונין''' אתתקן האי דיקנא דזעיר אנפין, בשערי אוכמי מתתקנא בתקונא שפיר. כגבר תקיף שפיר למחזי דכתיב {{צ|בחור כארזים}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. * '''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מלעילא, ונפיק ההוא ניצוצא בוצינא דקרדינותא, ונפיק מכללא דאוירא דכיא ובטש בתחות שערא דרישא מתחות קוצין דעל אודנין. ונחית מקמי פתחא דאודנין נימי על נימי עד רישא דפומא. * '''תקונא תניינא''' - נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא. ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין, בתקונא שפירא. * '''תקונא תליתאה''' - מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין נפיק חד ארחא, ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא ארחא, ושאר שערין מליין מהאי גיסא ומהאי גיסא סוחרניה דההוא ארחא. וארחא לא אתחזי לתתא כלל, אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוותן. ותמן שקיעא ההוא ארחא. * '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן וסליק וחפי בעלעוי דתקרובתא דבוסמא. * '''תקונא חמשאה''' - פסיק שערא ואתחזיין תרין תפוחין מכאן ומכאן, סומקן כהאי ורדא סומקא. ומתלהטן {{ב|במאתן ושבעין|270}} עלמין דמתלהטין מתמן. * '''תקונא שתיתאה''' - נפק שערא כחד חוטא בסחרניה דדיקנא, ותליין עד רישא דמעוי. ולא נחית עד טבורא. * '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערי על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערי בתקונא סחור סחור ליה. * '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, דמחפיין קדלא דלא אתחזיא. כלהו שערי דקיקין נימין על נימין, מליין מכל סטרוי. * '''תקונא תשיעאה''' - אתמשכן שערי כלהו בשקולא מעלייא עד אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר כחד גיבר תקיף מארי נצח קרבין. בתשעה תקונין אלין נגדין ונפקין תשעה מבועין דמשח רבות דלעילא. ומההוא משח רבות נגדין לכל אינון דלתתא. תשעה תקונין אלין אשתכחו בדיקנא דא. ובשלימות תקונא דדיקנא דא אתקרי 'גיבר תקיף'. דכל מאן דחמי דיקנא קיימא בקיומיה - תלייא ביה גבורה תקיפא. '''עד כאן תקונא דדיקנא עלאה דזעיר אנפין'''. אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בריה: "''קום ברי! סלסל תקונא דדיקנא דמלכא קדישא בתקונוי אלין!''" <קטע סוף=דף קלט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קלט ב/>קם ר' אלעזר פתח ואמר: {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''. '''יהוה''' לי לא אירא מה יעשה לי '''אדם'''. '''יהוה''' לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''באדם'''. טוב לחסות '''ביהוה''' מבטח '''בנדיבים'''}} {{הפניה לפסוקים|תהלים|קיח|ה|ט}} תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין. תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר {{צ|כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם}} {{ממ|תהלים|קיח|י}}. {{ש}} אמר: "''הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום ד{{צ|כל גוים סבבוני}}! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|בשם יהוה כי אמילם}}''". ותנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': '''תשעה תקונין''' אמר דוד הכא! * '''שיתא''' אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. * '''ותלת''' {{צ|אדם}}. {{ש}} ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא {{צ|נדיבים}} בכלל {{צ|אדם}} הוו. תנא: שיתא שמהן דכתיב * {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. * {{צ|ענני במרחב יה}} - תרין. * {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. * {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - ארבע. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - חמשה. * {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שיתא. {{צ|אדם}} תלת דכתיב: * {{צ|יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם}} - חד. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם}} - תרי. * {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תלת. ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר {{צ|אדם}} הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי {{צ|אדם}} אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב {{צ|וייצר יהוה אלהים את האדם}} - בשם מלא דהוא {{צ|יהוה אלהים}} כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר {{צ|אדם}} אלא בשמא קדישא. ותנא: כתיב {{צ|מן המצר קראתי '''יה''' ענני במרחב '''יה'''}}. תרי זמני {{צ|יה יה}} לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר {{צ|יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי}} - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר {{צ|אדם}}. ומה דאמר {{צ|מה יעשה לי אדם}} -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון {{צ|אדם}} - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי {{צ|יהוה}} ואתקרי {{צ|אדם}}. בכללא תערא ומה דביה. ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה. {{ש}} מאי טעמא דיקנא ולא גופא? {{ש}} אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא {{ש}} ובתרי גווני אתי האי חושבנא. * חד - כדקאמרן. * תרין - ** {{צ|מן המצר קראתי יה}} - חד. ** {{צ|ענני במרחב יה}} - תרי. ** {{צ|יהוה לי לא אירא}} - תלת. ** {{צ|מה יעשה לי אדם}} - ארבע. ** {{צ|יהוה לי בעוזרי}} - חמש. ** {{צ|ואני אראה בשונאי}} - שיתא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה}} - שבעה. ** {{צ|מבטוח באדם}} - תמנייא. ** {{צ|טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים}} - תשעה. {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!{{ש}} {{צ|מן המצר קראתי יה}} - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר {{צ|יה יה}} תרי זמני. ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר {{צ|יהוה לי לא אירא}} - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה. ===[תיקוני דיקנא דזעיר אנפין בפרטות]=== תנא: מתתקן דיקנא עלאה '''בתשעה תקונין'''. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן. <קטע סוף=דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}} <קטע התחלה=דף קמ א/>'''תקונא קדמאה''' - מתתקן שערא מעילא ונפיק מקמי פתחא דאודנין, מתחות קוצי דתליין על אודנין. ונחתין שערי נימין על נימין עד רישא דפומא. תאנא: כל אלין נימין דבדיקנא - תקיפין יתיר מכל נימין דקוצין דשערי דרישא. ושערי דרישא אריכין, והני לאו אריכין. ושערי דרישא - מנהון שעיעי ומנהון קשישין. ובשעתא דאתמשכן שערי חוורי דעתיק יומין לשערי דזעיר אנפין כתיב {{צ|חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה}} {{ממ|משלי|א|כ}}. מאי {{צ|בחוץ}}? בהאי זעיר אנפין. דמתחברן תרי מוחי. תרי מוחי סלקא דעתך?! אלא אימא ארבע מוחי! * תלת מוחי דהוו בזעיר אנפין ואשתכחו בתלת חללי דגולגלתא דרישא, * וחד מוחא שקיט על בורייה דכליל כל תלת מוחי, דאתמשך מניה משיכן כלילן שקילן בשערי חוורי להאי זעיר אנפין לתלת מוחי דביה. ומשתכחן ארבע מוחי בהאי זעיר אנפין. {{ש}} בגין כך אשתלימו ארבע פרשיות דכתיבין בתפילין - דאתכליל בהו שמא קדישא דעתיק יומין עתיקא דעתיקין, וזעיר אנפין. דהאי הוא שלימותא דשמא קדישא דכתיב {{צ|וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך}} {{ממ|דברים|כח|י}}. {{צ|שם יהוה}} - 'שם יהוה' ממש, דאינון ארבע רהיטי בתי דתפילין. ובגין כך {{צ|חכמות בחוץ תרנה}} - דהכא משתכחין! דהא עתיקא דעתיקין סתימא דסתימין לא אשתכח ולא זמין חכמתא דיליה, משום דאית חכמתא סתימא דכלא ולא אתפרש. ובגין דאתחברו ארבעה מוחין בהאי זעיר אנפין - אתמשכן ארבע מבועין מניה לארבע עיבר. ומתפרשן מחד מבועא דנפיק מכלהו. ובגין כך אינון ארבע. ותאנא: האי חכמתא דאתכלילא בארבע - אתמשכא בהני שערי דאינון תליין תלין על תלין. וכלהו קשיין ותקיפין. ואתמשכו ונגידו כל חד לסטרוי. ואלף אלפין ורבוא רבבן תליין מנייהו דליתהון בחושבנא. הדא הוא דכתיב {{צ|קווצותיו תלתלים}} - תלי תלים. וכלהו קשיין ותקיפין לאתברא - כהאי חלמיש תקיף וכהאי טנרא דאיהי תקיפא. עד דעבדין נוקבין ומבועין מתחות שערא, ונגדין מבועין תקיפין לכל עיבר ועיבר ולכל סטר וסטר. ובגין דהני שערי אוכמי וחשוכן - כתיב {{צ|מגלה עמוקות מני חשך וַיֹּצֵא לָאוֹר צלמות}} {{ממ|איוב|יב|כב}}. ותאנא: הני שערי דדיקנא תקיפין משאר שערי דרישא. משום דהני בלחודייהו מתפרשן ומשתכחן, ואינון תקיפין באורחייהו. אמאי תקיפין? אי תימא משום דכלהו דינא - לאו הכי! דהא בתקונין אלין אשתכחו רחמי. ובשעתא דנחתין תליסר מבועי נהרי דמשחא - אלין כלהו רחמי. אלא תאנא: כל הני שערי דדיקנא כלהו תקיפין. מאי טעמא? כל אינון דרחמי בעיין למהוי תקיפין לאכפייא לדינא. וכל אינון דאינהו דינא - הא תקיפין אינון! {{ש}} ובין כך ובין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. כד בעי עלמא רחמין - רחמי תקיפין ונצחין על דינא, וכד בעי דינא - דינא תקיף ונצח על רחמי. ובגין כך בעיין למהוי תקיפין מתרין סטרין. דכד בעו רחמי - שערי דאינון ברחמי קיימין ומתחזיא דיקנא באינון שערי וכלא הוו רחמי. וכד בעייא דינא - אתחזייא דיקנא באינון שערי וכלא אתקיים בדינא. וכד אתגלייא דיקנא קדישא חוורא - כל הני וכל הני מתנהרין ומתסחיין כמאן דאתסחי בנהרא עמיקא ממה דהוה ביה, ואתקיימו כלהו ברחמי, ולית דינא אשתכח. וכל הני תשעה כד נהרין כחדא - כלהו אתסחיין ברחמי. ובגין כך אמר משה זמנא אחרא {{צ|יהוה ארך אפים ורב חסד}} {{ממ|במדבר|יד|יח}}, ואִלו {{צ|אמת}} לא קאמר. משום דרזא דמלה אינון תשעה מכילן דנהרין מעתיק יומין לזעיר אנפין. וכד אמר משה זמנא תניינא - תשעה תקונין אמר. ואינהו תקוני דיקנא דמשתכחי בזעיר אנפין ונחתין מעתיק יומין ונהרין ביה. <קטע סוף=דף קמ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמ ב/>ובגין כך {{צ|אמת}} תלייא בעתיקא, והשתא לא אמר משה {{צ|ואמת}}. תאנא: שערי דרישא דזעיר אנפין - כלהו קשישי, תלין על תלין ולא שעיעין. דהא חמינא דתלת מוחי בתלת חללי משתכחין ביה ונהרין ממוחא סתימאה. ומשום דמוחא דעתיק יומין שקיט ושכיך כחמר טב על דורדייה - שערוי כלהו שעיעין ומשיחין במשחא טב. ובגין כך כתיב {{צ|רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא}} {{ממ|דניאל|ז|ט}}. והאי דזעיר אנפין - קשישין ולא קשישין; דהא כלהו תליין ולא מתקמטי. ובגין כך חכמתא נגיד ונפיק, אבל לא חכמתא דחכמתא דאיהי שכיכא ושקיטא. דהא תנינא דלית דידע מוחיה דעתיק יומין בר איהו. והאי דכתיב {{צ|אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה}} {{ממ|איוב|כח|כג}} - בזעיר אנפין אתמר. אמר רבי שמעון: "''בריך ברי לקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי!''" '''תקונא תניינא'''. נפיק שערא וסליק מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא, ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא, נימין על נימין בתקונא שפיר. "''קום רבי אבא!''" קם ר' אבא פתח ואמר: כד תקונא דא מתתקן בדיקנא דמלכא - אתחזי כגבר תקיף, שפיר למחזי, רב ושליט. הדא הוא דכתיב {{צ|גדול אדונינו ורב כח}} {{ממ|תהלים|קמז|ה}}. וכד אתבסם בתקונא דיקנא יקירא קדישא וישגח ביה - אקרי בנהירו דיליה {{צ|אל רחום וגו'}}, והאי תקונא תניינא אתתקן. כד נהיר בנהירו דעתיק יומין - אתקרי {{צ|רב חסד}}. וכד מסתכלי דא בדא אתקרי בתקונא אחרא {{צ|ואמת}}, דהא נהירו אנפיה. ותאנא: {{צ|נושא עון}} אתקרי דא תקונא תניינא, כגוונא דעתיקא קדישא, אבל משום ההוא אורחא דנפיק בתקונא תליתאה תחות תרין נוקבין דחוטמא, ושערין תקיפין זעירין מליין לההוא אורחא - לא אתקרון הכא {{צ|נושא עון ועובר על פשע}}. ואתקיימו באתר אחרא. ותניא: {{ב|תלת מאה ושבעין וחמש חסדים|375}} כלילן בחסד דעתיק יומין. וכלהו אקרון {{צ|חסדי קדמאי}} דכתיב {{צ|איה חסדיך הראשונים}} {{ממ|תהלים|פט|נ}}. וכלהו כלילן בחסד דעתיקא קדישא סתימא דכלא. וחסד דזעיר אנפין אקרי {{צ|חסד עולם}}. '''[[ספרא דצניעותא|ובספרא דצניעותא]]''' קרי ביה לחסד קדמאה דעתיק יומין {{צ|רב חסד}}, ובזעיר אנפין {{צ|חסד}} סתם. ובגין כך כתיב הכא {{צ|ורב חסד}} {{ממ|שמות|לד|ו}} וכתיב {{צ|נוצר חסד לאלפים}} {{ממ|שמות|לד|ז}} סתם. ואוקימנא האי {{צ|רב חסד - מטה כלפי חסד}}; לנהרא ליה ולאדלקא בוציני. דתאנא האי אורחא דנחית תחות תרין נוקבין דחוטמא ושערין זעירין מליין לההוא ארחא - לא אקרי ההוא ארחא {{צ|עובר על פשע}}, דלית אתר לאעברא ליה בתרי גווני. חד - משום שערי דאשתכח בההוא ארחא הוא אתר קשיא לאעברא. וחד משום דנחית אעברא דההוא אורחא עד רישא דפומא ולא יתיר. ועל דא כתיב {{צ|שפתותיו שושנים}} - סומקין כורדא, {{צ|נוטפות מור עובר}} - סומקא תקיף. והאי אורחא דהכא בתרי גווני לא אתבסם. מכאן מאן דבעי לאגזמא - תרי זמני בטש בידיה בהאי אורחא. '''תקונא רביעאה''' - נפיק שערא ואתתקן, וסליק וחפי בעלעוי בתקרובתא דבוסמא. האי תקונא יאה ושפירא לאתחזיא. הוד והדר עלאה הוא. {{ש}} ותניא הוד עלאה נפיק ואתעטר ונגיד לאתאחדא בעלעוי, ואתקרי {{צ|הוד זקן}}. ומהאי הוד והדר תליין אלין לבושי דאתלבש בהו ואינון פורפירא יקירא דמלכא, דכתיב {{צ|הוד והדר לבשת}} {{ממ|תהלים|קד|א}} - תקונין דאלבש בהו ואתתקן בהאי דיוקנא דאדם, יתיר מכל דיוקנין.<קטע סוף=דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא א/>ותאנא: האי הוד כד אתנהר בנהירו דדיקנא עלאה ואתפשט בשאר תקונין נהורין - האי הוא {{צ|נושא עון}} מהאי גיסא {{צ|ועובר על פשע}} מהאי גיסא. ובגין כך {{צ|לחייו}} כתיב. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' אקרי {{צ|הוד והדר ותפארת}} - דהא {{צ|תפארת}} הוא {{צ|עובר על פשע}} שנאמר {{צ|ותפארתו עבור על פָּשַׁע}} {{ממ|משלי|יט|יא}}. אבל האי תפארת לא אוקימנא אלא בתקונא תשיעאה כמה דאת אמר {{צ|ותפארת בחורם כחם}} {{ממ|משלי|כ|כט}}, ותמן אקרי {{צ|תפארת}}. וכד אתתקל - במתקלא חד סלקין. אמר ר' שמעון: "''יאות אנת רבי אבא לאתברכא מעתיקא קדישא דכל ברכאן נפקין מניה!''" '''תקונא חמישאה''' - פסיק שערא ואתחזון תרין תפוחין מכאן ומכאן. סומקן כהאי ורדא סומקא, ומתלהטן במאתן ושבעין עלמין. הני תרי תפוחין כד נהרין מנהירו דתרין תפוחין קדישין עילאין דעתיקא - אתמשך סומקא ואתי חוורא! בהאי כתיב {{צ|יאר יהוה פניו אליך ויחנך}} - דכד נהרין מתברך עלמא. ובשעתא דאתעבדו סומקא כתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}} - כלומר יסתלק ולא ישתכח רוגזא בעלמא. תאנא: כלהו נהורין דאתנהרן מעתיקא קדישא אתקרון {{צ|חסדי קדמאי}}. ובגין אינון נהרין כל אינון {{צ|חסדי עולם}}. '''תקונא שתיתאה''' - נפיק שערא כחד חוטא דשערי בסחרניה דדיקנא. ותליין עד רישא דמעוי ולא נחית עד טבורא. {{ש}} תנא: תקונא דא הוא דאקרי {{צ|פאת הזקן}}. ואיהו חד מחמש פאין דתליין בחסד. ולא אבעי לחבלא האי 'חסד' כמה דאתמר. ובגין כך {{צ|לא תשחית את פאת זקנך}} {{ממ|ויקרא|יט|כז}} כתיב. '''תקונא שביעאה''' - דלא תליין שערא על פומא. ופומא אתפני מכל סטרוי. ויתבין שערין בתקונא סחור סחור ליה. "''קום רבי יהודה!''" קם רבי יהודה פתח ואמר: {{צ|בגזירת עירין פתגמא}} {{ממ|דניאל|ד|יד}}. {{ש}} כמה אלף רבבן מתנשבן ומתקיימן בהאי פומא ותליין מניה. וכלהון אקרון {{צ|פה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|וברוח פיו כל צבאם}} {{ממ|תהלים|לג|ו}}. ומההוא רוחא דנפיק מפומא מתלבשן כל אינון דלבר דתליין מהאי פומא. {{ש}} ומהאי פומא - כד אתפשט האי רוחא - מתלבשן ביה כמה נביאי מהימני, וכלהו {{צ|פי יהוה}} אתקרון. ובאתר דרוחא נפיק - לא אתערבא מלה אחרא, וכלהו מחכאן לאתלבשא בההוא רוחא דנפיק. והאי תקונא שליטא על כלהו שיתא משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל שיתא - משום דהכא מתקיימן כלהו ומתאחדן. ובגין כך שערוהי שקילין סוחרניה דפומא ואתפני מכל סטרוי. אמר ר' שמעון: "''בריך אנת לעתיקא קדישא!''" '''תקונא תמינאה''' - דנחתין שערי בתחות דיקנא, מחפיין קדלא דלא אתחזי. דתניא {{צ|אין למעלה לא ערף ולא עפוי}}. ובזמנא דאגח קרבי אתחזי משום לאחזאה גבורתא, דהא תנינן אלף עלמין אתאחדין מניה. הדא הוא דכתיב {{צ|אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים}} {{ממ|שיר|ד|ד}}. ו{{צ|אלף המגן}} - רזא הוא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]'''. {{צ|כל שלטי הגבורים}} - דאתו מסטר גבורה, חד מאינון גבוראן. '''תקונא תשיעאה''' - דאתמשכן שערי בשקולא מליא עם אינון שערי דתליין. כלהו בשקולא שפיר - כחד גיבר תקיף מארי נצחן קרבייא. משום דכלהו שערי אתמשכן בתר אינון דתליין, וכללא דכלהו באינון דתליין, וכלא אתמשך '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ועל דא כתיב {{צ|תפארת בחורים כחם}} וכתיב {{צ|בחור כארזים}} - כגיבר עביד גבוראן. ודא הוא תפארת - חילא וגבורתא ורחמי. ===[המשך האדרא רבא]=== תנא אמר ר' שמעון, כל הני תקונין וכל הני מלין בעינא לגלאה למאריהון דאתקלו במתקלא. ולא לאינון דעאלו ולא נפקו, אלא לאלין דעאלו ונפקו. דכל מאן דעייל ולא נפיק - טב ליה דלא אברי. כללא דכל מלין! עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין - כלא חד! כלא הוה, כלא הוי, כלא יהא! לא ישתני, ולא משתני, ולא שנא! אתתקן בתקונין אלין. אשתלים דיוקנא דכליל כל דיוקנין, דיוקנא דכליל כל שמהן, דיוקנא דאתחזי בגוונוי. <קטע סוף=דף קמא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמא ב/>כהאי דיוקנא לאו האי דיוקנא הוי, אלא כעין האי דיוקנא. כד אתחברן עטרין וכתרין - כדין הוא אשלמותא דכלא. בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעלאין ותתאין דאתכללו ביה. ובגין דהאי דיוקנא כליל עלאין ותתאין - אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותקונא. ואי תימא מה בין האי להאי? -- כלא הוא במתקלא חדא! אבל מכאן אתפשטן רחמי, ומכאן אשתכח דינא. ומסטרא דילן הוו שניין דא מן דא. {{ש}} ורזין אלין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא. וכתיב {{צ|סוד יהוה ליראיו}}. כתיב {{צ|'''וייצר''' יהוה אלהים את האדם}} - בתרי יודי"ן. אשלים תקונא גו תקונא - טברקא דגושפנקא. ודא הוא {{צ|וייצר}}. {{ש}} תרין יודין למה? רזא דעתיקא קדישא ורזא דזעיר אנפין! {{צ|וייצר}} - מאי צר? צר צורה בגו צורה. ומהו צורה בגו צורה? תרין שמהן דאתקרי 'שם מלא' - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ודא הוא רזא דתרין יודי"ן ד{{צ|וייצר}} - דצר צורה גו צורה. תקונא דשמא שלים - '''{{צ|יהוה אלהים}}'''. ובמה אתכלילו? בדיוקנא עלאה דא דאקרי '''{{צ|אדם}}''' דכליל דכר ונוקבא. ועל דא כתיב {{צ|את האדם}} - דכליל דכר ונוקבא. {{צ|את}} - לאפקא ולמסגי זינא דנפיק מניה. {{צ|עפר מן האדמה}} - דיוקנא בגו דיוקנא. {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} - טברקא דגושפנקא גו בגו. וכל דא למה? בגין לאשתלפא ולעיילא ביה סתים דסתימא עלאה עד סופא דכל סתימין. נשמתא דכל חיי דעילא ותתא תליין מההיא נשמתא ומתקיימי בה. {{צ|ויהי האדם לנפש חיה}} - לאתרקא ולעיילא בתקונין כגוונא דא, ולאשלפא לההיא נשמתא מדרגא לדרגא עד סופא דכל דרגין. בגין דיהוי ההיא נשמתא משתכחא בכלא ומתפשטא בכלא, ולמהוי כלא ביחודא חד. ומאן דפסיק האי יחודא מן עלמא - כמאן דפסיק נשמתא דא! ומחזי דאית נשמתא אחרא בר מהאי. ובגין כך ישתצי הוא ודוכרניה מן עלמא לדרי דרין! בהאי דיוקנא דאדם שארי ותקין כללא דכר ונוקבא. כד אתתקן האי דיוקנא בתקונוי - שארי מחדוי מבין תרין דרועין, באתר דתליין שערי דדיקנא דאתקרי {{צ|תפארת}}. ואתפשט האי {{צ|תפארת}} ותקין תרין חדין. ואשתליף לאחורוי ועבד גולגלתא דנוקבא. כלא סתימא מכל סטרוי בשערא בפרצופא דרישא. ובכללא חדא אתעבידו בהאי {{צ|תפארת}}, ואקרי {{צ|אדם}} - דכר ונוקבא. הדא הוא דכתיב {{צ|כתפארת אדם לשבת בית}} {{ממ|ישעיה|מד|יג}}. כד אתברי פרצופא דרישא דנוקבא - תלייא חד קוצא דשערי מאחורוי דזעיר אנפין ותלי עד רישא דנוקבא. ואתערו שערי ברישהא כלהו סומקי דכללן בגו גווני. הדא הוא דכתיב {{צ|ודלת ראשך כארגמן}} {{ממ|שיר|ז|ו}}. מהו {{צ|ארגמן}}? גווני דכלילן בגו גווני. תאנא: אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא, ותקין פרצופא דנוקבא עד טבורא. ומטבורא שארי ובטבורא שלים. {{ש}} תו אתפשט האי תפארת ואתקן מעוי דדכורא ועייל בהאי אתר כל רחמין וכל סטרא דרחמי. {{ש}} ותאנא: בהני מיעיין אתאחדן שית מאה אלף רבוא מארי דרחמי, ואתקרון בעלי מיעיין, דכתיב {{צ|על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה}} {{ממ|ירמיהו|לא|יט}}. תאנא: האי תפארת כליל ברחמי וכליל בדינא. ואתפשט רחמי בדכורא, ואתעבר ונקיב ונהיר לסטר אחרא. ותקין מיעוי דנוקבא, ואתתקנו מעהא בסטרא דדינא. תאנא: אתתקן דכורא בסטריה במאתן ותמניא וארבעין תקונין דכלילן ביה; מנהון לגו ומנהון לבר, מנהון רחמי ומנהון דינא. <קטע סוף=דף קמא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=דף קמב א/> כלהו דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי - דנוקבא אתפשטת תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא. ותאנא: חמשה ערייתא אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין חמשה אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין. {{ש}} והכי תאנא: * קול באשה ערוה. * שער באשה ערוה. * שוק באשה ערוה. * יד באשה ערוה. * רגל באשה ערוה. דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר מערוה אינון! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי '''יו"ד'''. וכיון דאתגלייא '''יו"ד''' בפומיה דאמה - אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה. ותא חזי דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי 'שלים'. הדא הוא דכתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} {{ממ|בראשית|יז|א}} - {{צ|תמים}} ממש. {{ש}} וכתיב {{צ|ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני}} {{ממ|ש"ב|כב|כד}}. מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא - ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי! מאי ברשותא אחרא? דכתיב {{צ|ובעל בת אל נכר}} {{ממ|מלאכי|ב|יא}}. ובגין כך כתיב {{צ|ואהיה תמים לו}} - דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד - {{צ|ואשתמרה מעוני}}. וכיון דאתפשט אמה דא - אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותא דכל גופא דנוקבא, ובההוא אתר אקרי {{צ|ערוה דכלה}} - אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי {{צ|חסד}}, בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. {{ש}} חסד - ימינא, גבורה - שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי {{צ|אדם}} - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי. תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא - עתיקא דעתיקין בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא ולא אתקיימו. עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו, ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום}} {{ממ|בראשית|לו|לא}} - אתר דכל דינין משתכחין תמן{{הערה|נ"א (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא {{צ|אשר מלכו}})}}. ולא אתבסמו עד דאתתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הדא הוא דכתיב {{צ|וימת...וימת}} - דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא. ואי תימא - אי הכי דדינא כלהו - והא כתיב {{צ|וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר}} {{ממ|בראשית|לו|לז}}! והא לא אתחזי דינא - דתנינן {{צ|רחובות הנהר}} - איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא! {{ש}} תאנא כלהו דינא - בר מחד דאתקיים בתראה! והאי {{צ|שאול מרחובות הנהר}} - דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר. וכלהו לא אתקיימו. לא תימא ד'אתבטלו' - אלא דלא 'אתקיימו' בההוא מלכו. {{ש}} עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב {{צ|וימלוך תחתיו הדר}} {{ממ|בראשית|לו|לט}}. {{ש}} מאי {{צ|הדר}}? חסד עלאה. {{ש}} {{צ|ושם עירו פעו}} - מאי {{צ|פעו}}? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. {{ש}} {{צ|ושם אשתו מהיטבאל}} - בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי {{צ|אשתו}}. מה דלא כתיב בכולהו. {{צ|מהיטבאל}} - אתבסמותא דדא בדא.{{ש}} {{צ|בת מטרד}} - תקונין דמסטר גבורה. {{ש}} {{צ|בת מי זהב}} - אתבסמו ואתכלילו דא בדא. {{צ|מי זהב}} - רחמי ודינא. {{ש}} כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא - חד ימינא וחד שמאלא. <קטע סוף=דף קמב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמב ב/>דרועא קדמאה - תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תרין דרועין. {{צ|ואתכלילו}} סלקא דעתך? אלא גתלת קשרין בימינא ותלת קשרין בשמאלא. תלת קשרין דימינא אתכלילן בתלת קשרין דשמאלא. ובגין כך 'דרועא' לא כתיב אלא חד, אבל 'ימינא' לא כתיב ביה {{צ|זרוע}} אלא {{צ|ימינך יהוה}} - {{צ|ימין יהוה}} אתקרי בתלת קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין? {{ש}} תאנא: כלהו תלת מתפשטין ומתקשרין בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת ומתקשרין בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר {{צ|שב לימיני}} {{ממ|תהלים|קי|א}}, משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|שב לימיני}} משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פִּנָּה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}} משום דיתיב לימינא.{{ש}} היינו דכתיב {{צ|ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין}} {{ממ|דניאל|יב|יג}} - כלומר כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה דמאן דפריש מלכא ימיניה וקביל ליה תחות ימיניה! והאי ימינא כד יתיב - קשרין אתפשטא. ודרועא לא אושיט ידיה בתלת קשירין דאמרן. וכד מתערין חייביא ומתפשטן בעלמא - מתערין תלת אחרנין דאינון דינא קשיא ואושיט דרועא. וכד אושיט דרועא - יד ימינא הוא, אבל אתקרי {{צ|זרוע יהוה}} {{ממ|ישעיהו|נא|ט}}, {{צ|זרועך הנטויה}} {{ממ|דברים|ט|כט}}. --------------------- {{קטן|נוסח אחר: תלת קשרין אתקשרו ביה ואתכלילו תלת קשרין דימינא ותלת קשרין בשמאלא בג' קשרין דאבהתא דאחסינו לחולקיהון. ואי תימא הא בג' חללי מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא כולהו ג' מתפשטין ומתקשרין בכל גופא וכל גופא אתקשר בהני תלתא. ומתקשרין בדרועא ימינא והאי ימינא כד יתיב קשרין לא אתפשטו ודרועא לא אושוט ויתיב בתלת קשרין דאמרן. וכד חייביא מתערין מתערין תלת אחרינן דאינון דינא קשיא. ואושיט דרועא ואתקרי זרוע יי' זרועך הנטויה. }} -------------------- בזמנא דתלת אלין אתכלילן בתלת אחרנין אקרי כלא 'ימינא' ועביד דינא ברחמי. הדא הוא דכתיב {{צ|ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב}} {{ממ|שמות|טו|טו}}, בגין דמתערין רחמי בהו. ותאנא: בהאי ימינא מתאחדן תלת מאה ושבעין אלף רבוא דאקרון 'ימינא'. ומאה ותמנין וחמשה אלף רבוא מזרוע דאקרי {{צ|זרוע יהוה}}. מהאי ומהאי תלייא זרועא, והאי והאי אקרי {{צ|תפארת}}. דכתיב {{צ|מוליך לימין משה}} {{ממ|ישעיהו|סג|יב}} - הא ימינא, {{צ|זרוע}} - הא שמאלא דכתיב {{צ|זרוע תפארתו}}. דא בדא. ותאנא: בידא שמאלא מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי {{צ|סיועא קדישא}} דאתי מדרועא דימינא מתלת קשרין. דכתיב {{צ|והנה ידי עמך}} {{ממ|ש"ב|ג|יב}}. ומתאחדן מהאי. אלף וארבע מאות ותמניא וחמש אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון {{צ|יד יהוה עלאה}}, {{צ|יד יהוה תתאה}}. ואע"ג דבכל אתר {{צ|יד יהוה}} שמאלא - זכו - {{צ|ימין יהוה}}; אתכלל ידא בזרועא והוי סיועא ואקרי {{צ|ימין}}. ואי לאו {{צ|יד יהוה תתאה}}. תאנא: כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא - הכא כתיב {{צ|סוד יהוה ליריאיו}}! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''', דכל דינין דמשתכחין מדכורא - תקיפין ברישא ונייחין בסופא. וכל דינין דמשתכחין מנוקבא - נייחין ברישא ותקיפין בסופא. ואלמלא דאתעבידו כחדא - לא יכלין עלמא למסבל. עד דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא. וכד פריש לון - אפיל דורמיטא לזעיר אנפין, ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי, ואתקין לה כל תקונהא, ואצנעא ליומא דיליה למיתהא לדכורא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן}} {{ממ|בראשית|ב|כא}}. מהו {{צ|ויישן}}? האי הוא דכתיב {{צ|עורה למה תישן אדני}}{{הערה|כך מובא הפסוק בספרים שלנו בשם אדנות. אולם בפירוש המתוק מדבש (בעמ' רע"ז של כרך במדבר-נשא-בהעלותך) הוא מציין כי נראה שהזהר היה גורס בפסוק זה שם הויה, לאור העובדה כי ההקשר תמיד מדבר בזעיר אנפין, וצע"ע - ויקיעורך}} {{ממ|תהלים|מד|כד}}. {{צ|ויקח אחת מצלעותיו}} - מאי {{צ|אחת}}? דא היא נוקבא, כמה דאת אמר {{צ|אחת היא יונתי תמתי}} {{ממ|שיר|ו|ט}}. וסלקא ואתתקנא. ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. הדא הוא דכתיב {{צ|ויסגור בשר תחתנה}} וכתיב {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}} {{ממ|יחזקאל|לו|כו}}. ובשעתא דבעא למיעל שבתא הוה ברי רוחין ושדין ועלעולין. ועד לא סיים לון - אתת מטרוניתא בתקונהא ויתיבת קמיה. בשעתא דיתיבת קמיה - אנח לון לאינון ברייאן ולא אשתלימו. <קטע סוף=דף קמב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג א/>כיון דמטרוניתא יתבת עם מלכא ואתחברו אנפין באנפין - מאן ייעול בינייהו?! מאן הוא דיקרב בהדייהו?! {{ש}} (בגין כך סתימא דמלה - עונתן של תלמידי חכמים דידעין רזא דנא משבת לשבת.) וכד אתחברו - אתבסמו דא בדא, יומא דכלא אתבסם ביה. ובגין כך אתבסמו דינין דא בדא, ואתתקנו עלאין ותתאין. {{ש}} ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב {{צ|והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'}} {{ממ|בראשית|ד|א}} - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה. {{ש}} תא חזי מה כתיב? {{צ|ויהי בהיותם בשדה}} {{ממ|בראשית|ד|ח}} - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי {{צ|שדה דתפוחים}}! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי. ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. {{צ|מתרוויהון כחדא}} סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא. זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! {{ש}} זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'}}. {{צ|יהוה}} - עתיק יומין, {{צ|הוא האלהים}}. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא! אמר ר' שמעון: חמינא עלאין לתתא ותתאין לעילא! {{ש}} עלאין לתתא - דיוקנא דאדם דהוא תקוני עלאה כללא דכלהו (חסר).{{להשלים}} תאנא: כתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}} - דכליל שית בקרטופא כחדא. והאי הוא דכתיב {{צ|שוקיו עמודי שש}} {{ממ|שיר|ה|טו}}. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': באדם אתכלילו כתרין עלאין בכלל ובפרט. ובאדם אתכלילו כתרין תתאין בפרט וכלל. כתרין עלאין בכלל - כמה דאתמר בדיוקנא דכל הני דיוקנין. {{ש}} בפרט - באצבען דידן, חמש כנגד חמש. כתרין תתאין - באצבעין דרגלין דאינון פרט וכלל. דהא גופא לא אתחזי בהדייהו, דאינון לבר מגופא. ובגין כך לא הוו בגופא, דגופא אעדיו מנייהו. אי הכי מאי {{ממ|זכריה|יד|ד}} {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}}? אלא רגליו דגופא מאריהון דדינין למעבד נוקמין. ואקרון {{צ|בעלי רגלים}}. ומנהון תקיפין. ומתאחדן מאריהון דדינין די לתתא בכתרין תתאין. תאנא: כל אינון תקוני דלעילא דבגופא קדישא כללא דאדם אתמשיך דא מן דא, ומתאחדן דא בדא, ואשקון דא לדא. כמה דאתמשך דמא בקטפין דורידין לדא ולדא, להכא ולהכא, מאתר דא לאתר אחרא. ואינון משקין דגופא אשקיין דא לדא, מנהרין דא לדא - עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכאן בגיניהון. <קטע סוף=דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמג ב/>תאנא: כל אינון כתרין דלא אתכללו בגופא - כלהו רחיקין ומסאבין, ומסאבן כל מאן דיקרב לגביהון למנדע מנהון מלין. תאנא: מאי תיאובתא דלהון לגבי תלמידי חכמים? אלא משום דחמן בהו 'גופא קדישא', ולאתכללא בהו בההוא גופא. {{ש}} וכי תימא אי הכי הא מלאכין קדישין וליתהון בכללא דגופא!? -- לא! דח"ו אי ליהוון לבר מכללא דגופא קדישא לא הוו קדישין ולא מתקיימי. וכתיב {{צ|וגויתו כתרשיש}} {{ממ|דניאל|י|ו}}, וכתיב {{צ|וגבותם מלאות עינים}} {{ממ|יחזקאל|א|יח}}, {{צ|והאיש גבריאל}} {{ממ|דניאל|ט|כא}} - כלהו בכללא דאדם! בר מהני דליתהון בכללא דגופא, דאינון מסאבין ומסאבן כל מאן דיקרב בהדייהו. ותאנא: כלהו מרוחא דשמאלא דלא אתבסם באדם משתכחין. ונפקו מכללא ד'גופא קדישא' ולא אתדבקו ביה. ובגין כך כלהו מסאבין ואזלין וטאסין עלמא ועיילין בנוקבא דתהומא רבא לאתדבקא בההוא דינא קדמאה דאקרי {{צ|קין}} דנפיק בכללא דגופא דלתתא. ושאטין וטאסין כל עלמא ופרחן ולא מתדבקאן בכללא דגופא. ובגיני כך אינון לבר מכל משריין דלעילא ותתא. מסאבין אינון! בהו כתיב {{צ|מחוץ למחנה מושבו}} {{ממ|ויקרא|יג|מו}}. וברוחא דאקרי {{צ|הבל}} דאתבסם יתיר בכללא ד'גופא קדישא' - נפקין אחרנין דמתבסמן יתיר, ומתדבקן בגופא ולא מתדבקן. כלהו תליין באוירא ונפקין מהאי כללא דאלין מסאבין. ושמעין מה דשמעין מעילא. ומנייהו ידעי לתתא דקאמרי להו. ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כיון דאתבסמו לעילא כללא דאדם גופא קדישא דכר ונוקבא - אתחברו זמנא תליתאה ונפק אתבסמותא דכלא, ואתבסמו עלמין עלאין ותתאין. ומכאן אשתכלל עלמא דלעילא ותתא מסטרא ד'גופא קדישא'. ומתחברן עלמין ומתאחדן דא בדא ואתעבידו חד גופא. ומשלפא רוחא ועיילא בחד גופא. ובכלהו לא אתחזי אלא חד - {{צ|קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו}} - דכלא הוא חד גופא! תאנא: כיון דאתבסמו דא בדא - אתקשרו דינא ורחמי, ואתבסמת נוקבא בדכורא. ובגיני כך לא סלקא דא בלא דא - כהאי תמר דלא סלקא דא בלא דא. ועל האי תנינן מאן דאפיק גרמיה בהאי עלמא מכללא דאדם - לבתר כד נפיק מהאי עלמא - לא עייל בכללא דאדם דאקרי 'גופא קדישא'. אלא באינון דלא אקרון 'אדם'. ונפיק מכללא דגופא. תניא: {{צ|תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף}} {{ממ|שיר|א|יא}} - דאתבסמו דינא ברחמי, ולית דינא דלא הוו ביה רחמי. ועל האי כתיב {{צ|נאוו לחייך בתורים צוארך בחרוזים}} {{ממ|שיר|א|י}}. {{צ|בתורים}} - כמו דכתיב {{צ|תורי זהב נעשה לך וגו'}}. {{צ|בחרוזים}} - כמה דכתיב {{צ|עם נקדות הכסף}}. {{ש}} {{צ|צוארך}} - בכללא דנוקבא דא מטרוניתא. אשתכח בי מקדשא דלעילא וירושלם דלתתא. וכל דא מדאתבסמת בדכורא ואתעביד כללא דאדם. ודא הוא כללא דמהימנותא. מאי מהימנותא? דבגויה אשתכח כל מהימנותא. {{קטן|'''(שייך [[זהר חלק ג רעה ב|פרשת כי תצא - דף רע"ה:]])'''}} {{ש}} ותאנא: מאן דאקרי אדם ונשמתא נפקת מניה ומית - אסיר למיבת ליה בביתא למעבד ליה לינה על ארעא, משום יקרא דהאי גופא דלא יתחזי ביה קלנא, דכתיב {{צ|אדם ביקר בל ילין}} {{ממ|תהלים|מט|כא}}. {{צ|אדם}} דהוא {{צ|יקר}} מכל יקרא - {{צ|בל ילין}}. מאי טעמא? משום דאי יעבדון הכי - {{צ|נמשל כבהמות נדמו}}; מה בעירי לא הוו בכללא דאדם ולא אתחזי בהו רוחא קדישא - אוף הכא כבעירי גופא בלא רוחא. והאי גופא דהוא יקרא דכלא - לא יתחזי ביה קלנא! ותאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''': כל מאן דעביד לינה להאי גופא קדישא בלא רוחא - עביד פגימותא בגופא דעלמין. <קטע סוף=דף קמג ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד א/>דהא בגין דא לא עביד לינה באתרא קדישא בארעא ד{{צ|צדק ילין בה}}. משום דהאי גופא יקרא אתקרי {{צ|דיוקנא דמלכא}}, ואי עביד ביה לינה - הוי כחד מן בעירא. תאנא: {{צ|ויראו בני האלהים את בנות האדם}} {{ממ|בראשית|ו|ב}} - אינון דאטמרו ונפלו בנוקבא דתהומא רבא. {{צ|את בנות האדם}} - {{צ|'''ה'''אדם}} הידוע. וכתיב {{צ|וילדו להם המה הגבורים אשר מעולם וגו'}} - מההוא דאקרי {{צ|עולם}}, כדתנינן {{צ|ימי עולם}}. {{צ|אנשי השם}} - מנהון נפקו רוחין ושדין לעלמא לאתדבקא ברשיעייא. {{צ|הנפילים היו בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ד}} - לאפקא אלין אחרנין דלא הוו בארץ. {{צ|הנפילים}} - '''עז"א ועזא"ל''' הוו בארץ. {{צ|בני האלהים}} לא הוו בארץ. ורזא הוא וכלא אתמר. כתיב {{צ|וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ}} {{ממ|בראשית|ו|ו}} - לאפקא אדם דלעילא דלא הוי בארץ. {{צ|וינחם יהוה}} - האי בזעיר אנפין אתמר. {{ש}} {{צ|ויתעצב אל לבו}} - "ויעצב" לא נאמר, אלא {{צ|ויתעצב}} - איהו אתעצב, דביה תלייא מלתא. לאפוקי ממאן דלא אתעצב. {{צ|אל לבו}} - "בלבו" לא כתיב אלא {{צ|אל לבו}}, כמאן דאתעצב למאריה. דאחזי האי ללבא דכל לבין. {{צ|ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו'}} {{ממ|בראשית|ו|ז}} - לאפקא אדם דלעילא. {{ש}} ואי תימא אדם דלתתא בלחודוי! לאו לאפקא כלל! -- משום דלא קאים דא בלא דא. {{ש}} ואלמלא חכמה סתימאה דכלא - כלא אתתקן כמרישא! הדא הוא דכתיב {{צ|אני חכמה שכנתי ערמה}} {{ממ|משלי|ח|יב}} - אל תקרי {{צ|שכנתי}} אלא {{צ|שיכנתי}}. {{ש}} ואלמלא האי תקונא דאדם - לא קאים עלמא! הדא הוא דכתיב {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}} {{ממ|משלי|ג|יט}}, וכתיב {{צ|ונח מצא חן בעיני יהוה}} {{ממ|בראשית|ו|ח}}. ותאנא: כלהו מוחין תליין בהאי מוחא, והחכמה הוא כללא דכלא הוא. ודא חכמה סתימאה דבה אתתקיף ואתתקן תקונא דאדם לאתיישבא כלא על תקוניה, כל חד באתריה. הדא הוא דכתיב {{צ|החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים}} {{ממ|קהלת|ז|יט}} - דאינון תקונא שלימא דאדם. ואדם הוא תקונא דלגו מניה קאים רוחא. הדא הוא דכתיב {{צ|כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב}} {{ממ|ש"א|טז|ז}} - דאיהו בלגו לגו. {{ש}} ובהאי תקונא דאדם אתחזי שלימותא מהימנותא דכלא דקאים על כורסייא דכתיב {{צ|ודמות כמראה אדם עליו מלמעלה}} {{ממ|יחזקאל|א|כו}}, וכתיב {{צ|וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָא וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא מְטָה וּקְדָמוֹהִי הַקְרְבוּהִי}} {{ממ|דניאל|ז|יג}}. ===[סיום האדרא רבא]=== עד כאן סתימאן מלין, וברירן טעמין. זכאה חולקיה דמאן דידע וישגח בהון ולא יטעי בהון! {{ש}} דמלין אלין לא אתיהיבו אלא למארי מארין ומחצדי חקלא דעאלו ונפקו. דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם}} {{ממ|הושע|יד|י}}. תאנא: בכה ר' שמעון וארים קליה ואמר: "''אי במלין דילן דאתגליין הכא אתגניזו חברייא באדרא דעלמא דאתי ואסתלקו מהאי עלמא - יאות ושפיר הוה! בגין דלא אתגליין לחד מבני עלמא.''" {{ש}} הדר ואמר: "''הדרי בי! דהא גלי קמיה דעתיקא דעתיקין סתימא דכל סתימין דהא לא ליקרא דילי עבידנא, ולא ליקרא דבית אבא, ולא ליקרא דחברייא אלין. אלא בגין דלא יטעון באורחוי ולא יעלון בכסופא לתרעי פלטרוי ולא ימחון בידיהון. זכאה חולקי עמהון לעלמא דאתי!''" תנא: עד לא נפקו חברייא מההוא אדרא - מיתו '''ר' יוסי ברבי יעקב, ורבי חזקיה ורבי ייסא'''. וחמו חברייא דהוו נטלין לון מלאכין קדישין בההוא פרסא. ואמר ר' שמעון מלה ואשתככו. {{ש}} צווח ואמר: "''שמא חס ושלום גזרה אתגזר עלנא לאתענשא דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני דכתיב {{צ|ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה וגו'}} {{ממ|שמות|לד|כח}}. מה אנא הכא אי בגין דא אתענשו!''" שמע קלא: "''זכאה אנת ר' שמעון! זכאה חולקך וחברייא אלין דקיימין בהדך! דהא אתגלי לכון מה דלא אתגלי לכל חילא דלעילא!''" <קטע סוף=דף קמד א/> {{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמד ב/>"''אבל תא חזי דהא כתיב {{צ|בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה}} {{ממ|יהושע|ו|כו}}. וכל שכן דברעו סגי ותקיף אתדבקו נפשתהון בשעתא דא דאתנסיבו! זכאה חולקהון דהא בשלימותא אסתלקו!''" תאנא: בעוד דאתגליין מלין אתרגישו עלאין ותתאין, וקלא אתער במאתן וחמשין עלמין דהא מלין עתיקין לתתא אתגליין. ועד דאלין מתבסמן נשמתייהו באינון מלין - נפקא נשמתייהו בנשיקה ואתקשר בההוא פרסא, ונטלין להו מלאכי עלאי, וסלקין לון לעילא. {{ש}} ואמאי אלין? משום דעאלו ולא נפקו זמנא אחרא מן קדמת דנא. וכלהו אחריני עאלו ונפקו. אמר ר' שמעון: "''כמה זכאה חולקהון דהני תלתא! וזכאה חולקנא לעלמא דאתי בגין דא!''" נפק קלא תניינות ואמר: {{צ|ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום}} {{ממ|דברים|ד|ד}} קמו ואזלו. {{ש}} בכל אתר דהוו מסתכלי - סליק ריחין. {{ש}} אמר ר' שמעון: "''שמע מינה דעלמא מתברך בגינן!''" {{ש}} והוו נהרין אנפוי דכלהו ולא הוו יכלין בני עלמא לאסתכלא בהו. תאנא: עשרה עאלו, ושבע נפקו. {{ש}} והוה חדי ר' שמעון, ורבי אבא עציב. {{ש}} יומא חד הוה יתיב ר' שמעון ורבי אבא עמיה. {{ש}} אמר רבי שמעון מלה וחמו לאלין תלתא דהוו מייתין להון מלאכין עלאין ומחזיין להו גניזין ואדרין דלעילא בגין יקרא דלהון. והוו עיילי לון בטורי דאפרסמונא דכיא. {{ש}} נח דעתיה דרבי אבא. תאנא: מההוא יומא לא אעדו חברייא מבי ר' שמעון. {{ש}} וכד הוה ר' שמעון מגלה רזין - לא משתכחין תמן אלא אינון. {{ש}} והוה קארי להו רבי שמעון "''שבעה אנן עיני יהוה!''" - דכתיב {{צ|שבעה אלה עיני יהוה}} {{ממ|זכריה|ד|י}} - ועלן אתמר. אמר רבי אבא: "''אנן שיתא בוציני דנהראן משביעאה! אנת הוא שביעאה דכלא - דהא לית קיומא לשיתא בר משביעאה - דכלא תלי בשביעאה!''" רבי יהודה קארי ליה {{צ|שבת}} דכלהו שיתא מניה מתברכין, דכתיב {{צ|שבת ליהוה}} {{ממ|שמות|כ|י}} {{צ|קדש ליהוה}} {{ממ|שמות|טז|כג}}. מה {{צ|שבת ליהוה}} קדש - אוף רבי שמעון {{צ|שבת ליהוה קדש}}! אמר ר' שמעון: "''תווהנא על ההוא חגיר חרצן, מאריה דשערי - אמאי לא אשתכח בבי אדרא דילן בזמנא דאתגליין מלין אלן קדישין?!''" {{ש}} אדהכי אתא אליהו ותלת קטפורי נהירין באנפוי. {{ש}} אמר ליה ר' שמעון: "''מאי טעמא לא שכיח מר בקרדוטא גליפא דמאריה ביומא דהלולא?''" אמר ליה: "''חייך רבי! שבע יומין אתברירו קמי קב"ה כל אינון דייתון וישתכחן עמיה עד לא עיילתון בבי אדרא דלכון! ואנא הוינא זמין תמן ובעינא קמיה לאשתכחא. וכדין קטיר בכתפי ולא יכילנא. דההוא יומא שדרני קב"ה למעבד נסין '''לרב המנונא סבא''' וחברוי דאתמסרו בארמונא דמלכא. וארחישנא להו בנסא - דרמינא להו כותלא דהיכלא דמלכא ואתקטרו בקטרוי דמיתו ארבעים וחמשה פרדשכי. ואפיקנא לרב המנונא וחברוי, ואוליכנא לון לבקעת אונו ואשתזיבו. וזמיננא קמייהו נהמא ומייא דלא אכלו תלתא יומין. וכל ההוא יומא לא בדילנא מנייהו. וכד תבנא אשכחנא פרסא דנטלו כל אינון סמכין ותלת מן חברייא עלה. ושאילנא לון. ואמרו: {{צ|חולקא דקב"ה מהלולא דר' שמעון וחברוי!}} ''" "''זכאה אנת ר' שמעון וזכאה חולקך וחולקא דאינון חברייא דיתבין קמך! כמה דרגין אתתקנו לכון לעלמא דאתי! כמה בוצינין דנהורין זמינין לנהרא לכו!''" {{ש}} "''ותא חזי יומא דין בגינך אתעטרו חמשין כתרין '''לרבי פנחס בן יאיר חמוך'''. ואנא אזילנא עמיה בכל אינון נהרי דטורי דאפרסמונא דכיא והוא בריר דוכתיה ואתתקן.''" <קטע סוף=דף קמד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}} <קטע התחלה=דף קמה א/>אמר ליה: "''קטורין צדיקייא בקרטופא דעטרין בריש ירחי ובזמני ושבתי יתיר מכל שאר יומין?''" אמר ליה: ואף כל אינון דלבר! דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. אי אלין אתיין - כל שכן צדיקייא! {{ש}} {{צ|מדי חדש בחדשו}} למה? משום דמתעטרי אבהתא רתיכא קדישא. {{ש}} {{צ|ומדי שבת בשבתו}} - דמתעטר שביעאה דכל אינון שיתא יומין, דכתיב {{צ|ויברך אלהים את יום השביעי וגו'}}. {{ש}} ואנת הוא ר' שמעון שביעאה דשיתא תהא מתעטר ומתקדש יתיר מכלא! {{ש}} ותלת עדונין דמשתכחין בשביעאה - זמינן חברייא אלין צדיקייא לאתעדנא בגינך לעלמא דאתי! וכתיב {{צ|וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכובד}} {{ממ|ישעיה|נח|יג}} - מאן הוא {{צ|קדוש יהוה}}? דא רבי שמעון בן יוחאי דאקרי {{צ|מכובד}} בעלמא דין ובעלמא דאתי! '''עד כאן האדרא קדישא רבא''' ===המשך זהר פרשת נשא=== '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו וגו'}} {{ממ|במדבר|ו|כג}}''' {{ש}} רבי יצחק פתח ואמר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. {{ש}} כמה גדולה היראה לפני הקב"ה! שבכלל היראה ענוה, ובכלל הענוה חסידות. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא - ישנו בכלן. ומי שאינו ירא שמים - אין בו לא ענוה ולא חסידות. תאנא: מי שיצא מן היראה ונתלבש בענוה - ענוה עדיף, ונכלל בכלהו. הדא הוא דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}} {{ממ|משלי|כב|ד}}. כל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לענוה. כל מי שיש בו ענוה - זוכה לחסידות. וכל מי שיש בו יראת שמים - זוכה לכלם. לענוה דכתיב {{צ|עקב ענוה יראת יהוה}}, לחסידות דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} {{ממ|תהלים|קג|יז}}. <קטע סוף=דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמה ב/>תאנא: כל אדם שיש בו חסידות נקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}. הדא הוא דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא}} {{ממ|מלאכי|ב|ז}}. מפני מה זכה כהן להקרא {{צ|מלאך יהוה צבאות}}?{{ש}} אמר ר' יהודה: מה מלאך יהוה צבאות כהן למעלה - אף כהן מלאך יהוה צבאות למטה. ומאן הוא מלאך יהוה צבאות למעלה? זה מיכאל השר הגדול דאתי מחסד של מעלה והוא כהן גדול של מעלה. כביכול כהן גדול דלתתא אקרי {{צ|מלאך יהוה צבאות}} משום דאתי מסטרא דחסד. מהו חסד? רחמי גו רחמי. ובגין כך כהן לא אשתכח מסטרא דדינא. מאי טעמא זכה כהן לחסד? בגין היראה! הדא הוא דכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}}. {{צ|עולם ועולם}} מהו? {{ש}} אמר רבי יצחק: כמה דאתתקן באדרא קדישא! {{צ|עולם}} חד, {{צ|ועולם}} תרי. {{ש}} א"ר חייא: אי הכי {{צ|מן '''ה'''עולם ועד '''ה'''עולם}} מבעי ליה!? {{ש}} אמר ליה: תרי עלמי נינהו ואתהדרו לחד! {{ש}} א"ר אלעזר לר' יצחק: עד מתי תסתום דבריך! {{צ|מן העולם ועד העולם}} - כללא דרזא עלאה - אדם דלעילא ואדם דלתתא. והיינו 'עולם ועולם'. וכתיב {{צ|ימי עולם}} {{ממ|ישעיהו|סג|יא}} וכתיב {{צ|שנות עולם}} {{ממ|תהלים|עז|ו}}. והא אוקמוה באדרא קדישא עלאה. {{צ|על יראיו}} - דכל מאן דאיהו דחיל חטאה אקרי {{צ|אדם}}. אימתי? א"ר אלעזר דאית ביה יראה ענוה חסידות - כללא דכלא. {{ש}} אמר רבי יהודה: והא תנינן {{צ|אדם כללא דדכר ונוקבא}}!? אמר ליה: ודאי הכי הוא בכללא דאדם! דמאן דאתחבר דכר ונוקבא אקרי 'אדם' וכדין דחיל חטאן. ולא עוד אלא דשריא ביה ענוה. ולא עוד אלא דשריא ביה חסד. {{ש}} ומאן דלא אשתכח דכר ונוקבא - לא הוו ביה לא יראה ולא ענוה ולא חסידות. ובגין כך אקרי {{צ|אדם}} כללא דכלא. וכיון דאקרי אדם - שרייא ביה חסד דכתיב {{צ|אמרתי עולם חסד יבנה וגו'}}. ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו}} - {{צ|יראיו}} כללא דאדם. דבר אחר: {{צ|וחסד יהוה מעולם ועד עולם}} {{ממ|תהלים|קג|יז}} - אלין אינון כהני דאתו מסטרא דחסד ואחסינו אחסנא דא דנחית מעולם דלעילא לעולם דלתתא.{{ש}} {{צ|על יראיו}} - כהני דלתתא דכתיב {{צ|וכפר בעדו ובעד ביתו}} {{ממ|ויקרא|טז|יא}} לאתכללא בכללא דאדם. {{ש}} {{צ|וצדקתו לבני בנים}} משום דזכה לבני בנים. אמר רבי יהודה: אי הכי מהו {{צ|וצדקתו}}? "וחסדו" מבעי ליה!? אמר רבי אלעזר: היינו רזא דתנינן! {{צ|בזאת}} {{ממ|ויקרא|טז|ג}} - {{צ|כי מאיש לקחה זאת}} {{ממ|בראשית|ב|כג}}, וכתיב {{צ|לזאת יקרא אשה}} - ו{{צ|זאת}} אתכלילת ב{{צ|איש}} דהיינו חסד. {{צ|וזאת}} - נוקבא. {{צ|חסד}} - דכר. ובגין כך דכר דאתי מסטרא דחוורא דא אקרי {{צ|חסד}}. {{צ|וזאת}} אתקרי {{צ|צדק}} דאתיא מסטר סומקא. ובגין כך אקרי אשה. והיינו דכתיב {{צ|וצדקתו}}. מאי {{צ|וצדקתו}}? {{צ|צדקתו}} דחסד בת זוגו - דאתבסמא דא בדא. ובגין כך תנינן {{צ|כל כהן שאין לו בת זוג אסור בעבודה דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו}}. {{ש}} אמר ר' יצחק: משום דלית שכינתא שריא במאן דלא אנסיב. וכהני בעיין יתיר מכל שאר עמא לאשרייא בהו שכינתא. וכיון דשרת בהו שכינתא - שריא בהו חסד ואקרון 'חסידים', ובעיין לברכא עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} {{ממ|תהלים|קמה|י}}, וכתיב {{צ|תמיך ואוריך לאיש חסידיך}} {{ממ|דברים|לג|ח}}. ומשום דכהנא אקרי חסיד - בעי לברכא. ובגין כך כתיב '''{{צ|דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו}}'''. מאי טעמא? משום דאקרון חסידים וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. '''{{צ|כה תברכו את בני ישראל אמור להם}} {{ממ|ויקרא|ו|כג}}'''. {{ש}} {{צ|כה תברכו}} - בלשון הקדש. {{צ|כה תברכו}} ביראה. {{צ|כה תברכו}} בענוה. אמר ר' אבא {{צ|כה תברכו}} - תאנא האי {{צ|צדק}} אתקרי '''{{צ|כה}}''' דכל דינין מתערין מינה. והיינו דאמר ר' אלעזר מהו {{צ|מכה רבה}} {{ממ|במדבר|יא|לג}}? כלומר '''מכה - מן כה'''. וכתיב {{צ|והנה לא שמעת עד '''כה'''}} {{ממ|שמות|ז|טז}} כמה דאגזים משה. וכתיב {{צ|בזאת תדע כי אני יהוה}}. וכלא חד! <קטע סוף=דף קמה ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמו א/>וכתיב {{צ|ולא שת לבו גם לזאת}} {{ממ|שמות|ז|כג}} - דזמינא לחרבא ארעיה. ומהאי '''{{צ|כה}}''' מתערין דינין. ומדאתחבר עמה חסד - אתבסמת. ובגין כך אתמסר דא לכהן דאתי מחסד בגין דתתברך ותתבסם '''{{צ|כה}}''' - הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו}}. כלומר אע"ג דהאי '''{{צ|כה}}''' אשתכחת בדינין - תבסמון לה ותברכון לה! דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - תברכו בהאי חסד ל'''{{צ|כה}}''' ותבסמון לה לקבלייהו דישראל, בגין דלא ישתכחון בה דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}}. '''{{צ|אמור להם}}''' - "אמרו" לא כתיב אלא {{צ|אמור}} - לאפקא משרבו הפריצים דלא מפרסמין מלה, דהא לא אתפקדו לפרסמא שמא. משמע דכתיב {{צ|אמור להם}} - {{צ|אמור}} סתם. דבר אחר: {{צ|אמור}} - כיון דכתיב {{צ|כה תברכו}} - אמאי לא כתיב "תאמרו"? אלא תני ר' יהודה {{צ|אמור להם}}. זכו - {{צ|להם}}, לא זכו - {{צ|אמור}} סתם. ===קטע זמני=== ר' יצחק פתח: {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראָה וגו'}} {{ממ|דניאל|י|ז}}. {{ש}} {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי}} - והא תנינן אינהו נביאי ואיהו לאו נביא. ומאן נינהו? חגי זכריה ומלאכי. אי הכי - אתעביד קדש חול! והא כתיב {{צ|לא ראו}} - אמאי דחילו?! ובדניאל כתיב {{צ|וראיתי אני}} ולא דחיל. ואיהו לאו נביא - הא חול קדש!? אלא הכי תאנא כתיב {{צ|אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח}} {{ממ|תהלים|כז|ג}} - {{צ|בזאת}} - הא דאמרן. {{צ|זאת}} עדבא חולקיה לאתחסנא ולמעבד ליה נוקמין. {{ש}} ותנא: עביד קב"ה לדוד רתיכא קדישא עם אבהתא - כתרין עלאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. {{ש}} ותאנא: מלכו ירית דוד לבנוי בתרוי, ובאתר מלכו דלעילא אתקף ואחסין הוא ובנוי מלכו דא דלא אעדי משולטנהון לדרי דרין. {{ש}} ותאנא: בשעתא דהאי כתרא דמלכותא אתער לבנוי דדוד - לית מאן דקאים קמיה! {{צ|וראיתי אני דניאל לבדי את המראָה}} משום דמבנוי דדוד הוה דכתיב {{צ|ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה וגו'}} {{ממ|דניאל|א|ו}}. והוא חמא וחדי בהאי דהוא מסטר אחסנת חולקא עדבא דאבוי. ומשום דהוה דיליה - הוא סביל, ואחריני לא סבלי. דאמר רבי שמעון בשעתא דהאי '''{{צ|כה}}''' אתער בדינוי - לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה. ובשעתא דפרסין כהני ידייהו דאתיין מחסד - אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי '''{{צ|כה}}''' - ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל ואתעדי מנהון דינין. הדא הוא דכתיב {{צ|כה תברכו את בני ישראל}} - ולא לשאר עמין. {{ש}} בגין כך כהן ולא אחרא. כהן בגין דיתער האי כתרא דיליה '''חסד''' על ידוי דאקרי '''חסיד''' דכתיב {{צ|לאיש חסידך}}. והוא אתי מסטרא דחסד. וכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}} - אל תקרי {{צ|יברכוכה}} אלא {{צ|יברכו '''כה'''}}. '''{{צ|כה תברכו}}''' בשם המפורש. '''{{צ|כה תברכו}}''' בלשון הקדש. {{ש}} תאנא: אמר ר' יהודה בשעתא דכהנא דלתתא קם ופריס ידוי - כל כתרין קדישין דלעילא מתערין ומתתקנין לאתברכא, ונהרין מעומקא דבירא דאתמשך להו מההוא עומקא דנפק תדיר ולא פסיק. ברכאן דנבען מבועין לכלהו עלמין ומתברכן ומתשקיין מכלהו. ותאנא בההוא זמנא - לחישותא ושתיקותא הוי בכל עלמין. למלך דבעי לאזדווגא במטרוניתא ובעי למעאל לה בלחישו, וכל שמשין מתערין בההוא זמנא ומתלחשין "''הא מלכא אתי לאזדווגא במטרוניתא!''". מאן מטרוניתא? דא כנסת ישראל מאן כ"י כנסת ישראל סתם. תאנא: אמר רבי יצחק כהן בעי לזקפא ימינא על שמאלא דכתיב {{צ|וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם}} {{ממ|ויקרא|ט|כב}} - {{צ|ידו}} כתיב ולא "ידיו" - משום דשבחא דימינא על שמאלא. {{ש}} אמר רבי אלעזר: רזא הוא משום דכתיב {{צ|והוא ימשול בך}} {{ממ|בראשית|ג|טז}}. <קטע סוף=דף קמו א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמו ב/>תאנא: כהן דבעי לפרסא ידוי - בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה; דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא. מאן ידא דקדישא? דא ליואה! דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}} {{ממ|במדבר|ח|ו}} - הא אינון קדישין. וכתיב בהו בלוים {{ממ|במדבר|יח|ב}} {{צ|וגם את אחיך מטה לוי וגו'(?) שבט אביך}} כלל. מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא על ידא דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה. ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא. '''[[ספרא דצניעותא|ובצניעותא דספרא]]''' תאנא: לוי דאתקדש כהנא על ידוי - בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא. ואמאי לוי? ויתקדש על ידא דכהנא אחרא!? -- לא בעי! דהא כהן דלא שלים - לא בעי האי כהנא שלים (?)ויתקדש על ידא דפגימא דלא שלים! אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא(?) - הא שלים הוא והא אקרי 'קדוש' דכתיב {{צ|וקדשת את הלוים}}. א"ר תנחום: אף אקרי 'טהור' דכתיב {{צ|וטהרת אותם}}. ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה. תאנא: כהנא דפריס ידוי בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא בגין דיתברכון כתרין קדישין, כל חד וחד בלחודוי כמה דאתחזי ליה. בגין דשמא קדישא בעי לאתפרשא באתוון רשימין דלא לאערבא דא בדא, ולא יתכוון (נ"א ולאתכוונא) באינון מלין. א"ר יצחק: בעי קב"ה דיתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי, ויתברכון עלאי בגין דיתברכון תתאי ויתברכון עלאי דאינון קדישין בקדושה עלאה על ידא דתתאי דאינון קדישין בקדושה עלאה דאינון קדישין מכל קדישין דלתתא דכתיב {{צ|וחסידיך יברכוכה}}. א"ר יהודה: כל כהן דלא ידע רזא דא ולמאן מברך ומאן היא ברכתא דמברך - לאו ברכתא דיליה ברכתא! והיינו דכתיב {{צ|כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו}}. מאי {{צ|דעת}}? דעת סתם. {{צ|ותורה יבקשו מפיהו}} - עלאין יבקשו מפיהו. {{צ|יבקשו מפיהו}}. ומאי {{צ|יבקשו מפיהו}}? {{צ|תורה}} - תורה סתם. היך אחידא תורה דלעילא דאקרי 'תורה' סתם. דתניא תורה שבכתב ותורה שבע"פ באינון כתרין עלאין דאתקרון הכי. מאי טעמא? {{צ|כי מלאך יהוה צבאות הוא}}. ותנינא דבעי כהנא לכוונא באינון מלין דלעילא ליחדא שמא קדישא כמה דאצטריך: אמר ר' שמעון, תאנא '''[[ספרא דצניעותא|בצניעותא דספרא]]''' שמא קדישא אתגלייא ואתכסייא! דאתגלייא - כתיב ב'''יו"ד ה"א וא"ו ה"א'''. דאתכסייא - כתיב באתוון אחרן. ומההוא דאתכסייא ההוא טמירא (ס"א אחרנין וההוא דאתכסייא הוא טמירו) דכלא. אמר רבי יהודה: ואפילו ההוא דאתגלייא - אתכסיא באתוון אחרן, בגין ההוא טמירא דטמירין בגו. דהא הכא בעי כהנא לצרפא שמא קדישא ולמיתת רחמי (כלהו) דכלהו כלילן בדיבור ד'''כ"ב''' אתוון (ס"א דכלהו מכילן) (ס"א בתרי כתרי) כתרי דרחמי. ובהני אתוון דהאי שמא סתימאן {{גמט דגש|כ"ב}} מכילן דרחמי ו{{גמט דגש|י"ג}} דעתיקא סתים וגניז מכלא ו{{גמט דגש|ט'}} דאתגליין מזעיר אנפין (ס"א בז"א) ומתחברן כלהו בצרופא דשמא חד דהוה מכוון כהנא כד פריס ידוי ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון גליפן. ותאנא כד הוה צניעותא בעלמא - הוה מתגלייא שמא דא לכלא. מדאסגי חציפותא בעלמא - סתים באתווי. דכד הוה מתגלייא - כהנא מכוין ושמא מתפרש. במאי מכוין? מכוין בסתימא דטמיר וגניז ומגלייא ומתפרש. מדאסגי חציפותא בלעמא - סתים כלא באתוון רשימין.<קטע סוף=דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמז א/>ותא חזי דכל הני כ"ב אתוון (ס"א רחמי) (ס"א דכל הני כ"ב מכילן דרחמי) משה אמרן בתרי זמני. * זמנא קדמאה אמר {{גמט דגש|י"ג}} מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכלא לנחתא אלין לאתר דדינא אשתכח לאכפיא להו. * זמנא תניינא אמר {{גמט דגש|ט'}} מכילן דרחמי דכלילן בזעיר אנפין, ונהירין מעתיקא סתימאה דכלא. {{ש}} וכלהו כליל כהנא כד פריס ידוי לברכא עמא. ומשתכחן דמתברכין כלהו (ס"א עלאין) עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא טמירא סתימאה דכלא. וכל הני {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון - מכילן סתימאן. {{צ|יברכך יהוה וישמרך}}. אלין תלת קראי. וג' שמהן. דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא. וכל עלאי ותתאי מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימין בהני ג' קראי לקביל כ"ב (אתוון) מכילן דרחמי דכליל כלא ובגין כך כתיב {{צ|אמור}} ולא "אמרו" כמה דאוקימנא. {{צ|אמור}} - דבעי לכוונא בכל הני סתימין בכל הני דרגין {{צ|אמור}} במלין סתימין דלעילא. {{גמט דגש|אמור}} חושבן {{גמט דגש|רמ"ח}} - אברין דבאדם חסר חד. מאי טעמא? דבחד תליין כלהו. וכלהו מתברכאן בהאי ברכתא בהני תלת קראי כדאמרן. להם לאתכללא בהאי ברכתא עלאין ותתאין. תאנא א"ר יוסי, יומא חד יתיבנא קמיה '''דר' אלעזר ב"ר שמעון'''. {{ש}} שאילנא ליה אמינא: "''רבי מאי קא חמא דוד דקאמר {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}} {{ממ|תהלים|לו|ז}}? {{צ|אדם}} - תינח. {{צ|בהמה}} למה?''" {{ש}} אמר ליה: "''יאות שאלת! כלא במניינא הוא! זכו - {{צ|אדם}}, לא זכו - {{צ|בהמה}}.''" {{ש}} אמינא: "''רבי! רזא דמלה קא בעינא!''" אמר ליה: כלא אתמר! ותא חזי קרא קב"ה לישראל {{צ|אדם}} כגוונא דלעילא וקרא להו {{צ|בהמה}} - וכלא בחד קרא! דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|לא}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - הא בהמה. {{צ|אדם אתם}} - הא אדם. וישראל אקרו {{צ|אדם ובהמה}}. ובגין כך {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. {{ש}} ועוד רזא דמלה! זכו - {{צ|אדם}} - כגוונא דלעילא. לא זכו - {{צ|בהמה}} אקרון. וכלהו מתברכאן בשעתא חדא - אדם דלעילא ובהמה דלתתא. וכל שכן דכלא אית בהו בישראל! הדא הוא דכתיב {{צ|אדם ובהמה תושיע יהוה}}. ותא חזי לית ברכתא לתתא אשתכח עד דישתכח לעילא. ומדאשתכח לעילא - אוף לתתא אשתכח! וכלא הכי תליא לטב ולביש. לטב דכתיב {{צ|אענה את השמים והם יענו את הארץ}} {{ממ|הושע|ב|כג}}. לביש דכתיב {{צ|יפקוד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה}} {{ממ|ישעיהו|כד|כא}}. אמר רבי יהודה: בגין כך (האי תפארת פתח ביה) כתיב {{צ|אמור להם}} סתם - לאתברכא עלאין ותתאין כלהו כחדא, דכתיב {{צ|כה תברכו}} בתחלה ואחר כך {{צ|אל בני ישראל אמור להם}} - סתם, לאתברכא כלהו כחדא. * {{צ|יברכך יהוה}} - לעילא, {{צ|וישמרך}} - לתתא. * {{צ|יאר יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|ויחנך}} - לתתא. * {{צ|ישא יהוה פניו}} - לעילא, {{צ|וישם לך שלום}} - לתתא. ר' אבא אמר: כלהו כחדא מתברכאן בכ"ב אתוון גליפן דשמא קדישא דאתכלל וסתים הכא. בכ"ב אתוון מתברכאן כלהו, ואינון רחמי גו רחמי דלא אשתכח בהו דינא.{{ש}} ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}} אמר רבי אבא - {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא. {{ש}} ולא? והכתיב {{צ|ישא יהוה פניו אליך}}!? {{ש}} אמר רבי אבא {{צ|ישא}} - יסלק ויעבר בגין דלא ישתכח דינא כלל. תאנא אמר רבי יוסי בשעתא דכהנא פריס ידוי - אסיר ליה לעמא לאסתכלא ביה משום דשכינתא שריא בידוי. {{ש}} א"ר יצחק: אי הכי כיון דלא חמאן מה אכפת להו - דהא כתיב {{צ|כי לא יראני האדם וחי}} {{ממ|שמות|לג|כ}} - בחייהון לא חמאן אבל במיתתהון חמאן. {{ש}} אמר ליה: משום דשמא קדישא רמיזא באצבען דידוי, ובעי בר נש לדחלא. אע"ג דלא חמאן שכינתא - לא בעאן לאסתכלא בידייהו דכהני בגין דלא ישתכחון עמא חציפאן לגבי שכינתא. תאנא: בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי - צריכין עמא למיתב, ומתברכן עילאין ותתאין ולית דינא בכלהו. והוא שעתא דאתגלי סתימא עתיקא דעתיקין בזעיר אנפין ואשתכח שלמא בכלא.<קטע סוף=דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}} <קטע התחלה=דף קמז ב/>אמר רבי שמעון: בהני תלת קראי רישיהון יו"ד יו"ד יו"ד י"ברכך י"אר י"שא כלהו לאחזאה מהימנותא שלימא ולאתברכא זעיר אנפין מעתיקא מאן דאצטריך יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר אנפין מעתיקא דכלא ובגין כך יברכך יי' לעילא וישמרך (הוא) הכא לתתא וכן כלהו. ותאני תנא קמיה דר' שמעון האי מאן דמצער בחלמיה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו ולימא רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך וכו'. אמאי משום דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כלהו ומאן דיבעי צלותיה בצעריה אתהפך ליה דינא לרחמי: '''{{צ|ושמו את שמי}} {{ממ|במדבר|ו|כז}}'''. {{ש}} מהו {{צ|ושמו את שמי}}? א"ר יהודה יתקנו כמה דכתיב {{צ|ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו}} {{ממ|במדבר|ד|יט}}. לאתקנא בברכתהון כתרין דימינא לימינא וכתרין דשמאלא לשמאלא כדקא חזי. דבעיא דלא יטעון בהון לאתקנא כלא בגין דיתברכון עלאין ותתאין. ואי יעבדון הכי מה כתיב ואני אברכם. למאן לאינון כהני דכתיב {{צ|ומברכיך ברוך}}. וכתיב {{צ|ואברכה מברכיך}}. אינון מברכין לעמא ואנא אברך להו. ולפיכך כתיב {{צ|ושמו}} ולא כתיב "יאמרו" או "יזכרו". תאנא כל כהן דלא אשלים אתעביד תלא דגרמי. מאי טעמא? משום דלא בריך בחביבותא וקם אחר ופריס ידוי ובריך ואתתקן ההוא יומא. כל כהן דהוא לא רחים לעמא או עמא לא רחמין ליה לא יפרוס ידוי לברכא לעמא דכתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך}} {{ממ|משלי|כב|ט}} - אל תקרי {{צ|יבורך}} אלא {{צ|יברך}}. תאנא א"ר יצחק בא וראה מה כתיב בההוא רשע דבלעם בשעתא דאתמסר ליה לברכא לישראל הוה משגח בעינא בישא בגין דלא יתקיים ברכתא והוה תלי מלוי בההוא עינא בישא דכתיב {{צ|נאם בלעם בנו בעור}} {{ממ|במדבר|כד|ג}}. מאי {{צ|בנו בעור}}? מההוא דהוה סאני להו יתיר מכל בני עלמא. {{צ|ונאם הגבר שתום העין}} - דסתים עינא טבא מנייהו בגין דלא יתברכון ולא יתקיים ברכתא. א"ר יהודה הכי הוא ודאי דאשתכח פקיעא (ס"א דאשכחן פקיחא) דעינא לברכא דכתיב {{צ|פקח עיניך}} בגין לברכא וברכתא דרב המנונא סבא הכי אמר קב"ה יפקח עינוי עלך. ובההוא רשע כתיב {{צ|שתום העין}} בגין דלא יתברכון על ידוי. וא"ר יצחק בג"כ כהנא דבריך בעינא טבא ברכתיה אתקיים ודלא מברך בעינא טבא כתיב {{צ|אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו}} {{ממ|משלי|כג|ו}}, כלומר אל תבעו מניה ברכתא כלל. אמר ר' יוסי תא חזי כתיב {{צ|ולא אבה יהוה אלהיך לשמוע אל בלעם וגו'}} {{ממ|דברים|כג|ו}}. {{צ|לשמוע אל בלעם}}? "אל בלק" מבעי ליה!? דהא עביד בלק כלא! מהו {{צ|אל בלעם}}?! אלא משום דהוה סתים עינוי בגין דלא יתברכון ישראל. תאנא א"ר יוסי א"ל קב"ה לבלעם רשע את סתים עינך בגין דלא יתברכון בני - אנא אפקח עיני וכל מלין דתימא אהפך להו לברכאן! הדא הוא דכתיב {{צ|ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך וגו'}}. ועל דא כתיב {{צ|טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל}}. מהו {{צ|מלחמו}}? כמה דאוקימנא דכתיב {{צ|לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו'}} {{ממ|ויקרא|כא|כב}}. משמע דקדשי הקדשים לחם אלהיו נפק מניה ובגין כך {{צ|כי נתן מלחמו לדל}}. תניא כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דעלאי לא מתברכי אלא בגיניהון דישראל הוא שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה שנאמר בקרבך קדוש ולא אבא בעיר כלומר. כל זמנא דשכינתא הכא בגלותא שמא דלעילא לא אשתלים. וכל תקונין לא אתקנו כביכול אשתאר שמא קדישא חסרא. <קטע סוף=דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=דף קמח א/>רבי אבא הוה אזיל ללוד. פגע ביה ר' זירא בר רב א"ל הא חמינא אפי שכינתא ומאן דחמי אפי שכינתא בעי למיזל ולרהטא בתראה הדא הוא דכתיב {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את יהוה}} {{ממ|הושע|ו|ג}}, וכתיב {{צ|והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה וגו' כי מציון תצא תורה וגו'}} {{ממ|ישעיהו|ב|ג}}. ואנא בעינא למהך בתרך ולמילף מאינון מלי מעלייתא דאתון טעמין כל יומא מאדרא קדישא. מאי דכתיב {{ממ|בראשית|טו|ו}} {{צ|והאמין ביהוה ויחשבה לו צדקה}}? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה. ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי א"ל הכי אוקימנא ולאו הכי הוי. תא חזי {{צ|ויחשבה}} - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא {{צ|ויחשבה}}! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב (שם) {{צ|ויוצא אותו החוצה}}. א"ל קב"ה צא מאצטגנינות שלך. לאו ההוא אורחא למנדע שמי. את חמי ואנא חמינא. '''אברם''' אינו מוליד, '''אברהם''' מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא - {{צ|'''כה''' יהיה זרעך}}! מאי '''כ"ה'''? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה. ותאנא {{צ|כה יהיה זרעך}} ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכ"ה ואע"ג דדינין מתערין מנה חשב אברהם לההוא כתרא אע"ג דהיא דינא כאלו היא רחמי הדא הוא דכתיב {{צ|ויחשבה}}. מאי {{צ|ויחשבה}}? לההוא כתרא - {{צ|צדקה}} - רחמי. אמר רבי יצחק '''כ"ה''' כתרא עשיראה היא ואתקרי '''צד"ק''', ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה - דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי. תו אמר ר' אבא מאי דכתיב {{ממ|בראשית|כד|א}} {{צ|ויהוה ברך את אברהם בכל}}? כמה דאת אמר {{צ|כי כל בשמים ובארץ}}, וכתיב {{צ|כה תברכו}}. דבגינייהו דישראל מתברך האי '''כ"ה''' על ידא דכהנא, בגין דיתברכון ישראל לתתא וישתכח ברכתא בכלא ולזמנא דאתי (ס"א כתיב) כמה דאת אמר {{צ|יברכך יהוה מציון וגו' ברוך יהוה מציון שוכן ירושלם}}: '''{{צ|ויהי ביום כלת משה וגו'}} {{ממ|במדבר|ז|א}}'''. {{ש}} תאנא רבי יוסי ביום שנכנסה כלה לחופה. במאי אוקימנא ביום כלת משה אלא מלמד דעל ידוי דמשה נכנסה. אמר רבי יהודה וכי עד השתא אתעכבת דלא עיילת לדוכתה והכתיב {{צ|ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'}} {{ממ|שמות|מ|לה}}. א"ר יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה. {{צ|ויהי ביום כלת משה}} - כלת של משה ודאי! דתנינן אמר ר' שמעון מאי דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי וגו'}} {{ממ|תהלים|סח|יט}}? אלא בשעה שאמר לו קב"ה {{צ|של נעליך מעל רגליך}} {{ממ|שמות|ג|ה}} - אזדעזע ההר. אמר מיכאל קמי קב"ה רבש"ע תבעי לסתור אדם. והא כתיב {{צ|זכר ונקבה בראם ויברך אותם}} {{ממ|בראשית|ה|ב}} - ולית ברכתא אשתכח אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא! ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה. א"ל הא קיים משה פריה ורביה השתא אנא בעינא דיתנסב בשכינתא ובגיניה יחות שכינתא לדיירא עמיה הדא הוא דכתיב {{צ|עלית למרום שבית שבי}}. ומאי {{צ|שבי}}? שכינתא דאתנסיבת עמך. לקחת {{צ|מתנות בָאדם}} - "בְאדם" לא כתיב אלא {{צ|בָאדם}} הידוע למעלה. וביומא דנחתת שכינתא - ההוא יומא דאתנסבא במשה נחתא! הדא הוא דכתיב {{צ|כלת משה}} - כלת משה ממש! וביהושע דאנפוי כאנפי סיהרא כתיב {{צ|של נעלך}} - דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען, דהא לא אתנסיבת עמיה שכינתא כל כך ולא אתחזי ליה, דכתיב (שם) {{צ|ויפל יהושע על פניו ארצה}}. אבל הכא {{צ|כלת משה}} ודאי! {{צ|מתנות באדם}} - {{צ|מתנת}} כתיב. זכאה חולקיה דמשה דמאריה בעי ביקריה על כל שאר בני עלמא!<קטע סוף=דף קמח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום}} {{ממ|במדבר|ז|יא}}''' {{ש}} מהו {{צ|ליום}}? א"ר יהודה יומין דלעילא דאתחנכו לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ {{צ|נשיא אחד ליום}}. וכל מה דאקריבו - כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. {{צ|אילם ששים עתודים ששים}} - כמה דכתיב {{צ|ששים גבורים סביב לה}} דבסטר גבורה. {{צ|כף אחת עשרה זהב וגו'}}, והא אתמר. זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב {{צ|פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'}} {{ממ|תהלים|קב|יח}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''' <קטע סוף=דף קמח ב/> ==פרשת נשא - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קכא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכא|ב}} {{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכא ב/>'''{{צ|מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באהל מועד}} {{ממ|במדבר|ד|ג}}'''. {{ש}} פקודא דא להיות הלוים משוררים במקדש. ואף על גב דאוקימנא לעילא - הכא צריך לחדש מלין. דהא כהן איהו מקריב קרבנא, ואיהו מיכאל. לוי איהו גבריאל, איהו צריך לנגנא. ורזא דמלה - {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. דא חסד, כהנא רבא דמיכאל, איהו כהן הדיוט לגבי מאריה, ועם כל דא דהדיוט איהו אצל מאריה - מלך דחיות הקדש איהו! וברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, והאי איהו {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו}}. {{ש}} {{צ|ובלילה שירֹה עמי}} - דא גבורה. {{צ|שירה}} - {{צ|בכור שורו הדר לו}} {{ממ|דברים|לג|יז}}, {{צ|ופני שור מהשמאל}} {{ממ|יחזקאל|א|י}}. וגבריאל שלוחיה. וצריך לשורר ולנגן בחדוה בחמרא דאורייתא, ולאתעסקא לשלחא קרבנא קמי מלכא בחדוה. ומאן דלית ליה רשו לאתעסקא באורייתא - יקיים {{צ|קומי רני בלילה לראש אשמורת}} {{ממ|איכה|ב|יט}}. ויימא באשמורות כמה סליחות ותחנונים ובקשות, בכל מיני רנה בגרוניה דאיהו כנור לאפקא ביה קלא, בשית כנפי ריאה עם וורדא. בשית עזקאן דקנה. ודא '''ו''''. {{ש}} ויפוק ליה מלבא דתמן בינה. כמה דאוקמוה מארי מתניתין {{צ|הלב מבין}}. יפוק '''בן''' מ'''בינה''', מ'''בן יה''' דאיהו '''ו'''', דאיהו אפרוח בשית גדפין. ויסלק ליה בשית עזקאן דקנה דאינון {{צ|שש מעלות לכסא}} {{ממ|מלכים א|י|יט}}. ותרין כרסיין אינון! {{צ|כסא כבוד מרום מראשון}} {{ממ|ירמיה|יז|יב}}. ואינון '''לבא ופומא'''. * '''לב''' - {{צ|ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק}} {{ממ|שמות|יז|טז}} - כבד, סמא"ל. * '''פומא''' - '''{{צ|בכסה}}''' - '''כ"ס ה''''{{הערה|הכי גריס הגר"א (מתוק מדבש)}}. הדא הוא דכתיב {{צ|תקעו בחדש שופר בכסה וגו'}} {{ממ|תהלים|פא|ד}}. מאי {{צ|שופר}}? קנה, '''ו'''', קול דסליק מן הקנה לגבי פומא דתמן '''ה'''', ב'''ה'''' מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. (<small>שפוון - תרין. שינים וטוחנות - תרין מינין. וחיך - הא חמש</small>). דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא, לאפקא קול ודבור דנפיק מבינה דלבא. במחשבה. דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. {{ש}} ובשופר אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה {{צ|איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר}}. מחשבה דילה{{הערה|ה"ג הרמ"ק}}. חשיב קמי קודשא בריך הוא מכל קרבנין ועלוון. הדא הוא דכתיב {{צ|זאת התורה לעולה ולמנחה}} {{ממ|ויקרא|ז|לו}}. {{ש}} '''<small>(עד כאן רעיא מהימנא)</small>''' '''{{קטן|(ראו [[זהר חלק ג כד ב|זהר ח"ג דף כ"ד ע"ב]] - {{צ|פקודא דא המועל בהקדש וכו'}})}}''' <קטע סוף=רע"מ דף קכא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} '''פקודא דא היא מצות תשובה'''.{{ש}} ודא איהי בינה. ובעונותינו מדחרב בי מקדשא לא אשתאר לנו אלא ודוי דברים לבד ודא מלכות. ומאי '''בינה'''? '''בן יה'''. והאי '''בן''' - '''ו'''' איהו ודאי. וכל מאן דחזר בתיובתא כאלו חזר את '''ה'''' לאת '''ו'''' דאיהו '''בן י"ה''', ואשתלים ביה '''יהו"ה'''. ודא איהו '''תשובה - תשוב ה'''' ודאי לגבי '''ו''''. דאת '''ה'''' ודאי איהו {{צ|ודוי דברים}}. ורזא דמלה {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהו"ה אמרו אליו וגו' ונשלמה פרים שפתינו}} {{ממ|הושע|יד|ג}}. דודאי כד בר נש איהו חוטא - גרים לאתרחקא '''ה'''' מאת '''ו'''', דאסתלק '''בן י"ה''' - דא '''יה"ו''' - מאת '''ה''''. ובגין דא אתחרב בי מקדשא ואתרחקו ישראל מתמן ואתגלו ביני עממיא. ובגין דא כל מאן דעביד תשובה גרים לאחזרא '''ה'''' לאת '''ו'''' ופורקנא בדא תלייא. ובגין דא הכל תלוי בתשובה דכך אמרו קדמאי {{צ|כל הקצים כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה דאיהו שלימו דשמיה}}. ועל דא {{צ|ואעשה למען שמי}} {{ממ|יחזקאל|כ|יד}}, ועוד {{צ|למעני למעני אעשה}} {{ממ|ישעיה|מח|יא}}. ואם לאו חזרין - אנא אעמיד לון מלכא שקשין גזרותיו משל פרעה ויחזרון על כרחייהו.<קטע סוף=רע"מ דף קכב א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכב ב/>הדא הוא דכתיב {{צ|ושבת עד יהו"ה אלהיך}} {{ממ|דברים|ד|ל}} - {{צ|עד יהוה}} ודאי! ותשובה דא אתקריאת {{צ|חיים}} - {{צ|כי ממנו תוצאות חיים}} {{ממ|משלי|ד|כג}} דאינון נשמתין דישראל. ואיהו הבל דנפק ועאל בפומא דבר נש בלא עמל ובלא יגיעה. '''ה'''' ד{{צ|ב'''ה'''בראם}}. ועלה אתמר {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|ג}}, והיא על רישיה דבר נש. עלה אתמר {{צ|ותמונת יהוה יביט}} {{ממ|במדבר|יב|ח}}, {{צ|אך בצלם יתהלך איש}} {{ממ|תהלים|לט|ז}}. ובגין דאיהי על רישיה דבר נש - אסיר ליה לבר נש למיזל ד' אמות בגלוי דרישא. דאם היא אסתלקת מעל רישיה דבר נש - מיד אסתלקו חיים מניה. ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא אף על גב דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון!? -- לא שריא ודאי! דמשה בעא מקב"ה דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא? או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל? אלא ודאי לית כל אפייא שוין! אפילו ישראל לאו אינון שוין - כל שכן אחרנין! אלא ודאי על האי דיוקנא דאת '''ה'''' אוקמוה {{צ|מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה}}. וכד האי שריא על ישראל - לית לון יגיעה - {{צ|שבת וינפש}} {{ממ|שמות|לא|יז}}. דנפש אחרא אית על רישיה דבר נש דאתקריאת {{צ|עבד}}. ואיהו דיוקנא על בר נש. ואיהי עבד דמלכא דמנענעא כל אברין דבר נש למיזל בארחין טבין ולקיימא בהון רמ"ח פקודין לשריא עלייהו '''ה'''' ד{{צ|בהבראם}}. דכך סליק {{גמט דגש|הבראם}} ל{{גמט דגש|רמ"ח}}. ודיוקנא אחרא על רישיה דאתקריאת {{צ|תורה}}{{הערה|הוגה על פי הגר"א אשר מחליף "יראה" ו"אות י'" עם "תורה" ו"אות ו'" - ויקיעורך}}. ודא '''ו''''. ועלייהו אתמר {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים}} {{ממ|בראשית|א|כז}} - תרין דיוקנין טבין דאינון דכר ונוקבא. דכר - מסטרא דאת '''ו'''', נוקבא - מסטרא דאת '''ה''''. ותרין אתוון אתערין ליה לבר נש לתורה ולמצוה. '''י'''' - יראה, ודא איהי על רישיה דבר נש ומנה ייעול דחילו ללבא דבר נש למדחל מקב"ה ולנטרא גרמיה דלא יעבר על פקודין דלא תעשה. '''ה'''' - אהבה על רישיה דבר נש, ומניה עאל רחימו דקב"ה על רמ"ח אברין דיליה לקיימא בהון פקודין דעשה. '''ו'''' איהי על רישיה דבר נש ומניה ייעול על פומא דבר נש מלולין לאולפא באורייתא. ובהאי {{צ|קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה}}. ובהאי דיהא בכון היראה והאהבה והתורה - יתחזר '''יהו''' דאיהו בינה תשובה - '''ו'''' תשוב לגבי '''ה'''' דאיהו עובדא דבראשית. ואיהי {{גמט דגש|ל"ב}} {{צ|אלהים}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכג א/>וישתלים '''יהוה''' ובה יהא לנכון נייחא מכלא ובה {{צ|שבת וינפש}}. ובה יתכליל '''יה"ו'''. ובגין דא {{צ|ויכלו}} - שלימו דכלא, בה אתברי כל עלמא ועלה קיימין שמיא וארעא וימא וכל בריין דאתברון. דכתיב {{צ|אלה תולדות השמים והארץ '''בהבראם'''}} - '''{{צ|בה' בראם}}'''. ואם היא אתרחקת מעלמא אפילו רגעא - כלא אתחרב ואתבטל ולא הוי קיומא בעלמא. האי '''ה'''' לא תיזיל מגופא ובה קיימא. וכד היא תיזיל מניה הוא - סם המות תיתי ותשרי עליה דתתקרי {{צ|טומאה נבלה פסולה מלאך המות חשך אפלה}}, ושריא על גופא דבר נש. ובההוא זמנא אתקרי בר נש 'מת'. ורזא דמלה {{צ|כי לא אחפוץ במות המת נאם יהוה אלהים והשיבו וחיו}} {{ממ|יחזקאל|יח|}}. כל פקודין דעשה דהוו עתידין לשריא ברמ"ח אברין דיליה - כולהו מתאבלין עליה. ורזא דמלה {{צ|דרכיו ראיתי וארפאהו וגו' ולאבליו}} {{ממ|ישעיה|נז|}}. מאי {{צ|ולאבליו}}? אילין רמ"ח אברין דקא מתאבלן עליה דאינון דיוקנא עלאה דשריא על רישיה דבה שריא '''יהוה'''. דכמה דאית{{הערה|בדפוס יש הפניה כאן אל [[זהר חלק א קסה ב|פרשת וישלח דף קס"ה ע"ב]], וכן [[זהר חלק ב קו ב|פרשת שמות דף ק"ו ע"ב]] - ויקיעורך}} דיוקנא טבא על צדיק ומנהיג ליה לכל עובדין טבין לזכאה ליה לעלמא דאתי - כך אית דיוקנא בישא על רישא דחייביא לאנהגא לון בעובדין בישין דירתון גיהנם. ובגין דא אית 'הבל' ואית 'הבל'. אית 'הבל טב' דאתמר ביה {{צ|כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם}} {{ממ|דברים|ח|}}, ואית 'הבל ביש' דאתמר ביה {{צ|גם זה הבל ורעות רוח}} {{ממ|קהלת|ב|}}. ותא חזי בעובדין דבר נש אשתמודע פרצופא דאיהי עליה ופרצופא דאנפוי. הדא הוא דכתיב {{צ|הכרת פניהם ענתה בם}} {{ממ|ישעיה|ג|}}. בדיוקנא אשתמודע פרצופא דחיה דשריא עליה, אם הוא אריה או שור או נשר או אדם מהמרכבה דקב"ה ושכינתיה, או מהמרכבה דמלאך שר הפנים, או מהמרכבה בישא דסמא"ל, או מהמרכבה דארבע יסודין דעלמא. ולית בהון לא היצר טוב ולא היצר הרע אלא כבעירן דעלמא. ובגין דא כמה הבלים אית בבני נשא כל חד למיניה. ורזא דמלה {{צ|תוצא הארץ נפש חיה למינה}} {{ממ|בראשית|א|}}. ובגין דא {{צ|במדה שאדם מודד בה מודדין לו}}. ובכל פרצופא אית ממנא עליה. תא חזי לשית יומי בראשית לכל חד אית ליה פרצופיה דההוא דרגא דאנהיג ליה. ולא תשכח יום דלית ביה {{צ|טוב}}. ואע"ג דביומא תניינא לא אית ביה {{צ|טוב}} - ביומא תליתאה תשכח ליה, ובגין דא אתמר ביה תרי זמני {{צ|טוב}}. וכל יומא אית ליה גדר מלבר דלא ייעול כל בר נש לההוא {{צ|טוב}}. כגון חשך דכסי לנהורא דתשכח ביומא קדמאה אור ותשכח ביה חושך. בכל יומא תשכח נטירא. ואינון נטירין אינון כגון קוצים לכרם. ואית נטירין אחרנין כגון נחשים ועקרבים ושרפים, ונטרין ההוא {{צ|טוב}} דלא ייעול תמן דלאו איהו ראוי למיעל. ואי לאו כל חייביא הוו עאלין ברזין דאורייתא. ובגין דא מאן דאיהו חייבא וייעול למנדע רזין דאורייתא - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו {{צ|חשך ואפלה נחשים ועקרבים}} - חיות ברא אתקריאו - ומבלבלין מחשבתיה דלא ייעול לאתר דלאו דיליה. אבל מאן דאיהו טוב - כל אלין נטירין אינון לממריה וקטיגור נעשה סניגור. וייעלון (ליה) לטוב הגנוז ויימרון ליה מרנא הא בר נש טוב וצדיק ירא שמים בעי לאעלא קדמך! ואמר לנו {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה}}. ההוא טוב הגנוז יימא לון פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי 'אהבה', או בהאי תרעא דאיהי 'תשובה'. כל צדיק ייעול כפום דרגא דיליה. ורזא דמלה {{צ|פתחו שערים ויבא גוי צדיק וגו'}} {{ממ|ישעיהו|כו|}}. כען צריך לאהדרא על פתח התשובה.{{ש}} וכי מכמה מינין איהו תשובה דעבדין בני נשא - כלהו טבין! אבל לאו כל אפייא שוין. {{ש}} * אית בר נש דאיהו רשע גמור כל ימיו, ואיהו עובר על כמה פקודין דלא תעשה ומתחרט ומודה עלייהו. ולבתר כן לא עבד לא טב ולא ביש. לדא ודאי ימחול ליה קב"ה אבל לא דיזכה לתשובה עלאה. * אית בר נש לבתר דייתוב מחטאיו ומתכפר ליה איהו אזיל בדרך מצוה ומתעסק בכל כחו בדחילו ורחימו דקב"ה. דא זכי לתשובה תתאה דאתקרי '''ה'''', ודא איהו 'תשובה תתאה'. * ואית בר נש לבתר דמתחרט מחובוי ויעביד תשובה ויתעסק באורייתא בדחילו ורחימו דקב"ה ולא על מנת לקבל פרס - דא זכי לאת '''ו'''' דאיהו '''בן יה''', ועל שמיה אתקרי בינה. ודא גרים דתשוב '''ו'''' לגבי '''ה''''. ומלת '''תשובה''' כך היא - '''תשוב ו'''' ל'''ה''''. <קטע סוף=רע"מ דף קכג א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קכג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קכג ב/>ולעולם לא שריא '''ה'''' בבר נש ולא '''ו'''' - בלא דחילו ובלא רחימו, דאינון '''י"ה''' - '''יראה ואהבה''' קרינן ליה ודאי! ומתמן אתייהיבו '''התורה והמצוה''' דאינון '''בן ובת'''. ובגין דישראל מקיימין התורה והמצוה אתקריאו 'בנים לקודשא בריך הוא'. הדא הוא דכתיב {{צ|בנים אתם ליהו"ה אלהיכם}} {{ממ|דברים|יד|}}. {{צ|הנסתרות}} {{ממ|דברים|כט|כח}} - יראה ואהבה דאינון במוחא ולבא, בחללא דגופא וברישא. {{צ|והנגלות}} - התורה והמצוה דאינון בגופא וברישא דלבר. ורזא דמלה הכי הוא ודאי! דאי בר נש דחיל לקב"ה או רחים ליה - דא לא ידע בר נש אחרא בגין דאיהו מלה דלא אתגלייא אלא בינו לבין קונו. אבל בר נש דמתעסק באורייתא ואזיל בפקודין דעשה - דא אתגליא לכל בר נש בגין דקב"ה עבד ליה פומא באתגליא לאתעסקא באורייתא, ועיינין לאסתכלא בה ואודנין למשמע בה. ועבד קב"ה בבר נש ידין ורגלין וגופא למעבד בהון פקודין דעשה. אם כן - חוטמא למאי נפקא מניה? -- {{צ|ויפח באפיו נשמת חיים}} {{ממ|בראשית|ב|}} - דא איהי דיוקנא דעל בר נש דאתמר ביה {{צ|ויחלום והנה סלם}}. סלם ודאי איהי נשמת חיים! כרסייא לשם '''יהו"ה''' דאיהו היראה והאהבה והתורה והמצוה. ובה שריא. והאי כרסייא - מינה גזורות כל נשמתין דישראל ואיהי דיוקנא על רישא דבר נש. והנה {{צ|מלאכי אלהים עולים ויורדים בו}} - אלין הבלים דסלקין ונחתין{{הערה|הכי גורס הגר"א (מתוק מדבש) - ויקיעורך}} בגופא בהאי 'סלם'. איהו חד שביעאה דכלא, ואיהו {{צ|מוצב ארצה}} - תרין. {{צ|וראשו מגיע השמימה}} - תלת. {{צ|והנה מלאכי אלהים עולים}} - תרי {{צ|ויורדים}} - תרי. אינון לקבל ד' רוחות והשמים והארץ. ורזא דמלה {{צ|הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל}} {{ממ|קהלת|א|}} - אינון שבעה לקבל כורסייא דאיהו הסלם והשמים והארץ וד' יסודין דעלמא. ואינון שבעה לקבל שבעה יומי בראשית. ובה אית כל בריין דשמיא וימא וארעא כגון חיות עופות בהמות דגים וכמה תולדין דתליין מניה. ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא דעל כל ישראל דאיהי צדיק - אתמר בהון {{צ|ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'}} {{ממ|בראשית|ט|}}. ודא ממלל על בני נשא דאינון מתילין לחיון ברא ולבעירן ולעופין ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור ומזליה אריה ומזליה נשר ומזליה אדם. וכל אלין למה מתפחדין מהאי דיוקנא? דאינון מתמן אתבריאו!? אלא משום דשם '''יהוה''' שריא עליה! רזא דמלה {{צ|וראו כל עמי הארץ וגו'}} {{ממ|דברים|כח|}}. וכל מאן דפגים עובדוי - אתפגים דיוקניה, ו{{צ|שם יהוה}} לא שריא באתר פגים. ובההוא פגימו שריא חשך בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי בר נש כמה דאיהו פגים דיוקניה - כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם או חרש או סומא או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא. וההוא חשך שריא בפגימו דיליה. ומיד אשתמודעאן ביה דרגין קדישין (דאינון חילוי דקב"ה) ומתרחקין מניה, דכבר ידעין דבההוא פגימו לא שריא מלכא. ובגין דא חילוי דמלכא מתרחקין מניה - דחיילין דמלכא לא שריין ולא מתקרבן אלא באתר דמלכא שריא. דכך אינון מתנהגין אבתריה - כאברין בתר גופא. ובההוא אתר דשרי ההוא חשך - כמה מלאכי חבלה דאתקריאו 'נחשים ועקרבים' מתקרבין ליה ויהבין ליה כמה נשיכין. ואלין אינון יסורין. ואי אית ליה ממונא דעובדין טבין דעביד - אתמעטון מניה. ואיך אתמעטון מניה? אלא כל זכות דנחית ליה מלעילא - יהיב ליה לאלין מלאכי חבלה ובטלין מניה יסורין. ואי לית ליה זכו ולא חובא לעילא אלא כלא לתתא - בכל זכו דעביד נחית ליה ממונא{{הערה|ה"ג הגר"א (מתוק מדבש)}}, ואומין דעלמא מתקרבין ליה לקבל מלאכי חבלה ויהיב לון ממונא ואשתזיב מנייהו. ובגין דא הוו ישראל מקרבין לעזאזל לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים לקבל שבעים אומין - לקיימא קרא {{צ|אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים}} {{ממ|משלי|כה|}}. ומיד דהדרין בתיובתא - אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו וישתלים. ורזא דמלה {{צ|גם יהוה העביר חטאתך לא תמות}} {{ממ|ש"ב|יב|}}. ומיד אתהדר ביה שמא ד'''יהוה''' ויתרפי ביה מאנון נשיכין דיסורין. הדא הוא דכתיב {{צ|ושב ורפא לו}} {{ממ|ישעיהו|ו|}}. ומנין דאתהדר קב"ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו? הדא הוא דכתיב {{צ|שובו אלי ואשובה אליכם}} {{ממ|מלאכי|ג|}}. ודא איהו בתשובה גמורה דגרים לאהדרא בינה דאיהו '''יהו''' לגבי '''ה'''' דאיהי מלכות, דאזלא מנדדא מן<קטע סוף=רע"מ דף קכג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד א/>קנהא דאיהי ההיא דיוקנא דמתקטרין בה כל פקודין ובה מתקטרין עשר ספירן כד בר נש עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב"ה. בגינה שריין עליה י' ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות - כאלו מקיים רמ"ח פקודין דעשה! דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח.{{ש}} {{קטן|'''(עד כאן רעיא מהימנא של מצות תשובה)'''}} '''אליהו!''' קום אפתח עמי בפקודין דאנת הוא עוזר לי בכל סטרא! דהא עלך אתמר בקדמיתא {{צ|פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן}} - ו{{צ|בן אהרן}} ודאי! איהו אח דילי - {{צ|אח לצרה יולד}} {{ממ|משלי|יז|יז}}. פתח ואמר{{ש}} '''פקודא לדון בדיני סוטה''' - הדא הוא דכתיב {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא וגו'}}. ודאי {{תיקון גירסה|רוח קנאה|רוח טומאה}}{{הערה|ה"ג המתוק מדבש על פי ד"ר(?) - ויקיעורך}} מתרין סטרין אשתכח - חד בשקרא וחד בקשוט. בגין דא ברוח שקרא - {{צ|וקנא את אשתו והיא לא נטמאה}}, ותנינא {{צ|ועבר עליו וגו' וקנא את אשתו והיא נטמאה}}. וכי אית קושטא ברוח מסאבא?! אלא בבר נש מסטרא דאילנא דטוב ורע - תמן יצר הרע נחש. בזמנא דאית לבר נש אתתא שפירא בכל עובדין טבין דאתמר בה {{צ|אשת חיל עטרת בעלה}} {{ממ|משלי|יב|}} - יצר הרע אית ליה קנאה, כגוונא דאשכחנא דקני אדם על אנתתיה עד דפתי לה וגרם לה מיתה. ולזמנין שליט עלה בחובין ומסאב לה. והא אתעבידת נבלה. ויצר הרע מסטרא דימינא דיליה דרגא דישמעאל אתקרי '''נחש'''. ומסטרא דשמאלא דרגיה דעשו סמאל אתקרי '''כלב''', ממנא דגיהנם דצווח {{צ|הב הב}}! הדא הוא דכתיב {{צ|לעלוקה שתי בנות הב הב}} {{ממ|משלי|ל|}}. וברעותא דיליה למיכל נשמתא מסאבא בנורא דיליה - גיהנם. {{צ|ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו}} בקשוט, {{צ|והיא נטמאה}}. ובגינה אתמר {{צ|ובת איש כהן}} - דא מיכאל, {{צ|כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף}}. ותמן אתוקדת ההיא זוהמא ואתלבנת איהי מינה ככסף דאתלבן בנורא וההוא עופרת דזוהמא אתוקד ואתעביד עפר ואתאביד. כגוונא דא בישראל כד אינון מחללין אורייתא קב"ה ייעול לון בגלותא דבני עשו ובני ישמעאל תחות שעבודא דלהון, דדרגייהו '''כלב ונחש'''. ואתדנו תמן. ובהון יתבררו ויתלבנו ויצורפו כצרוף הכסף וכבחון הזהב. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב}} {{ממ|זכריה|יג|}}. עד דיתקיים בהו {{צ|אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו}} {{ממ|ישעיהו|א|}}. ואילנא דטוב ורע - בגיניה אתמר {{צ|ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים וגו'}} {{ממ|שמות|טו|}}. בגין דהוו ישראל עם ערב רב כלהו <קטע סוף=רע"מ דף קכד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכד ב/>הוו אילנא דטוב ורע. ועל דא חציו מתוק מסטרא דימינא וחציו מר מסטרא דשמאלא. ובזמנא דערב רב הוו מחטיאין לון לישראל הוי כאילו הוו כלהו מסטרא דרע, ומיא אתהדרא כלהו מרירן כההוא עץ מר במיא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם}} {{ממ|שמות|טו|}}. והאי עץ - מר איהו. כגוונא דנסיונא דסוטה! אי סטת תחות בעלה - אינון מיין דאשקיין לה אתהדרו מרירין, ובהון {{צ|וצבתה בטנה ונפלה ירכה}}. ואי לא סטת מה כתיב? {{צ|ונקתה ונזרעה זרע}}, ואולידת בר. אוף הכא {{צ|וימתקו המים}}. כגוונא דא יתעביד לנסאה לון לישראל בפורקנא בתרייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים}} {{ממ|דניאל|יב|}} דאינון מסטרא דטוב וקיימין בנסיונא, {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון מסטרא דרע ויתקיים בהון {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}} וקטיל לון. {{צ|והמשכילים יבינו}} {{ממ|דניאל|יב|י}} - מסטרא דבינה דאיהו אילנא דחיי, בגינייהו אתמר {{צ|והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע}} בהאי חבורא דילך דאיהו '''ספר הזהר''' מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר - יפקון ביה מן גלותא ברחמי ויתקיים בהון {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}. ואילנא דטוב ורע - דאיהו איסור והיתר טומאה וטהרה - לא שלטא על ישראל יתיר דהא פרנסה דילן לא ליהוי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן לא קשיא מסטרא דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה דכתיב {{צ|ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ}} {{ממ|זכריה|יג|}}. ולא יתפרנסון תלמידי חכמים מעמי הארץ אלא מסטרא דטוב דאכלין 'טהרה כשר היתר'. ולא מערב רב דאכלין 'טומאה פסול איסור' דאינון מסאבין, דמסאבין גרמייהו בנדה שפחה גויה זונה. בגין דאינון בנוי דלילית דאיהי נדה שפחה גויה זונה חזרין לשרשייהו. ועלייהו אתמר {{צ|כי משרש נחש יצא צפע}} {{ממ|ישעיה|יד|}}. ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא דאיהו 'חולין דטהרה' ו'חולין דטומאה' - אינון חכמים דדמיין לשבתות וימים טובים - לית לון אלא מה דיהבין <קטע סוף=רע"מ דף קכד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה א/>לון אינון חולין, כגוונא דיום השבת דלית ליה אלא מה דמתקנין ליה ביומי דחול. ובזמנא דשלטא אילנא דחיי אתכפייא אילנא דטוב ורע ולא יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבין לון תלמידי חכמים, ואתכפיין תחותייהו וכאילו לא הוו בעלמא. והכי איסור והיתר טומאה וטהרה לא אתעבר מעמי הארץ דמסטרייהו לית בין גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד דאינון לא טעמין מאילנא דחיי, וצריך יהא לון מתניתין באיסור והיתר טומאה וטהרה, אלא יהון מבוזים קדם תלמידי חכמים כגוונא דחשוכא קמי נהורא. דערב רב אינון עמי הארץ אינון חשוכין ולא אתקריאו 'ישראל', אלא עבדין זבינין לישראל בגין דאינון כבעירין. והא אוקמוה. וישראל אתקריאו 'אדם'. ומנין דאית בהון בעירא ואדם? הדא הוא דכתיב {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי}} - אינון ע"ה טבין מסטרא דטוב. {{צ|אדם אתם}} - ת"ח. ובקרא דא נמי רמיז ליה {{צ|לו עמי שומע לי ישראל וגו'}} {{ממ|תהלים|סא|}}. בתר דאמר {{צ|עמי}} - אמאי קאמר {{צ|ישראל}}? אלא {{צ|עמי}} - עמי הארץ, {{צ|ישראל}} - תלמידי חכמים. ובגינייהו אתמר {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}} {{ממ|שמות|יד|}}. כגוונא דפליג לון קב"ה בטורא דסיני הכי פליג לון בפורקנא בתרייתא דישראל, דאתמר בהון {{צ|וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים}} {{ממ|שמות|יג|}} - מסטרא דאילנא דחיי דאינון חמשין שנין דיובלא. אתמר בהון {{צ|המה יעלו בהר}} {{ממ|שמות|יט|}}, ובהון {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|}}, ולון אתמר {{צ|ואשא אתכם על כנפי נשרים}} {{ממ|שמות|יט|}} דאינון ענני כבוד, {{צ|ואביא אתכם אלי}}. {{צ|ובני ישראל יוצאים ביד רמה}}. הכי יפיק לת"ח בכל האי יקר. וכגוונא דאתמר בע"ה מסטרא דטוב {{צ|ויתיצבו בתחתית ההר}} - הכי יהון במפקנא בתרייתא תחות ת"ח כעבדא דאזיל לרגליא דסוסיא דמאריה. וכגוונא דאמר לון בתחתית ההר {{צ|אם תקבלו תורתי מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם}} - הכי יימא במפקנו פורקנא בתרייתא: אם תקבלון עליכון ת"ח במפקנו דגלותא כאדם דרכיב על סוסיא ועבדא<קטע סוף=רע"מ דף קכה א/>{{ממ זהר משולב|ג|קכה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכה ב/>דמשמש ליה - מוטב, ואם לאו - תמן תהא קבורתכם בגלותא. וערב רב כגוונא דאתמר בהון {{צ|וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק}} {{ממ|שמות|כ|}} - הכי יהון רחיקין מן פורקנא ויחמון לת"ח ולעמא קדישא בכל האי יקר ואינון רחיקין מינייהו. ואי בעו לאתחברא בהדייהו - מה כתיב בהו? {{צ|לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה}} {{ממ|שמות|יט|}}. בההוא זמנא יתקיים בהו בישראל {{צ|יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר}} {{ממ|דברים|לב|}}, והא אוקמוה, אין מקבלין גרים לימות המשיח. {{צ|ורשעים בחשך ידמו}} - אינון ערב רב. ובגין דא אמר נביאה עלייהו {{צ|ואל אדמת ישראל לא יבאו}} {{ממ|יחזקאל|יג|}}. אמר אליהו: רעיא מהימנא! הא שעתא איהי לסלקא לעילא באומאה אימא אנת דהא בגינך אנא בעי לסלקא דיהיב לי קב"ה רשו לאתגלייא לך בבית אסורין דילך, בקבורה דילך, ולמעבד עמך טיבו דאנת מחולל בחובין דעמא. הדא הוא דכתיב {{צ|והוא מחולל מפשעינו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}. אמר ליה רעיא מהימנא: באומאה עלך בשמא ד'''יהו"ה''' - לא תאחר בכל יכולתך דהא אנא בצערא סגי! {{צ|ויפן כה וכה וירא כי אין איש}} עוזר לי לאפקא לי מהאי צערא בהאי קבורה! דאתמר עלי {{צ|ויתן את רשעים קברו}} {{ממ|ישעיה|נג|}}, ולא אשתמודען בי, ואני חשיב בעינייהו בין ערב רב רשיעייא ככלב מת דסרח בינייהו. דחכמת סופרים תסרח בינייהו בכל קרתא וקרתא ובכל אתר דישראל מפוזרין בינייהו בין מלכוון. ואתהדרו אינון ערב רב רעיין על ישראל עאנא דקב"ה, דאתמר בהו {{צ|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}} {{ממ|יחזקאל|לד|}}. ולית לון יכולת למעבד טיבו עם ת"ח. ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו, ומחרימין ערב רב בינייהו ולא יהבין לון באתרין סגיאין אלא דבר קצוב - דלא יהא תקומה לנפילה דלהון ואפילו חיי שעה. וכל חכמים ואנשי חיל ויראי חטא בצערא בדוחקא ביגונא! חשיבין ככלבים - {{צ|בנים המסולאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש בראש כל חוצות}} {{ממ|איכה|ד|}}. דלא אשכחו אכסניא בינייהו ואינון ערב רב אינון עתירין בשלוה בחדווא בלא צערא בלא יגונא כלל! גזלנין מארי שוחד דאינון דיינין רישי עמא - {{צ|כי מלאה הארץ חמס מפניהם}} {{ממ|בראשית|ו|}}.<קטע סוף=רע"מ דף קכה ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קכו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו א/>עלייהו אתמר {{צ|היו צריה לראש}} {{ממ|איכה|ה|}}. באומאה עלך זמנא תניינא בחי יהו"ה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים דכל אלין מלין לא יפלון מפומך בכל יכלתך למללא בהון קמי קב"ה ולאחזאה דוחקא דלהון!{{ש}} '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|(יש כאן הפניה בדפוס אל [[זהר חלק ג סט א|זוהר פרשת אמור דף ס"ט ע"א]] {{צ|כי אם בתולה וכו'}})}} <קטע סוף=רע"מ דף קכו א/> ==קטע זמני== {{ממ זהר משולב|ג|קכו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא</small>) <קטע סוף=רע"מ דף קכז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קכט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קכט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קכט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל א/> {{ממ זהר משולב|ג|קל|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קל ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קל ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלו ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלח ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קלט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קלט ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קלט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמ ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמא ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמב|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמב ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמג|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמג ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד א/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמד ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה א/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמה ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמו ב/>{{להשלים}} <קטע סוף=רע"מ דף קמו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמז|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמז ב/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמח|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח א/>(<small>הדף רק מכיל זהר, ללא רעיא מהימנא</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח א/> ---------------------- <references/> pcs2502bozhscg5h8aapafn4v055ygl 8 282959 3007746 3007243 2026-04-23T22:39:14Z Neriah 27210 יופי 3007746 javascript text/javascript /* תוספות לסרגל כלים רגיל * */ /* הרחבת סרגל הכלים */ var customButtons; mw.loader.using(['mediawiki.toolbar'],function(){ function addBtn( location, imageFile, tagOpen, sampleText, tagClose, speedTip ) { mw.toolbar.addButton( ((location == 1) ? "//he.wikisource.org/" : "//upload.wikimedia.org/" ) + imageFile,speedTip,tagOpen, tagClose,sampleText); } $(document).ready(function() { var toolbar = document.getElementById('toolbar'); if (!toolbar) return; // Group 1 mw.toolbar.addButton("//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1d/Button_italic.png", "טקסט נטוי (לא מומלץ בעברית)", "\'\'" ,"\'\'","טקסט נטוי"); addBtn(0, "wikisource/commons/8/89/Button_bigger.png", '<big>', "טקסט מוגדל", "</big>", "טקסט מוגדל"); addBtn(0, "wikisource/commons/0/0d/Button_smaller.png", '<small>', "טקסט מוקטן", "</small>", "טקסט מוקטן"); addBtn(0, "wikisource/he/c/c9/Button_strike.png", "<s>", "טקסט המסומן כמחוק", "</s>", "טקסט מחוק"); addBtn(0, "wikisource/he/1/1e/Button_font_color.png", '<span style="color: ColorName;">', "טקסט צבוע", "</span>", "טקסט עם צבע"); addBtn(0, "wikisource/commons/6/6a/Button_sup_letter.png", "^{", "כתב עילי", "}", "כתב עילי"); addBtn(0, "wikisource/commons/a/aa/Button_sub_letter.png", "_{", "כתב תחתי", "}", "כתב תחתי"); addBtn(0, "wikisource/he/2/23/Button_code.png", '<source lang="text">\n', "טקסט", "\n<\/source>\n", "עיצוב קוד"); // ground 4 addBtn(0, "wikipedia/he/1/12/Button_gallery.png", "<gallery>\n", "קובץ:PictureFileName.jpg|כיתוב תמונה\nקובץ:PictureFileName.jpg|כיתוב תמונה", "\n</gallery>", "יצירת גלריית תמונות"); addBtn(0, "wikipedia/he/1/13/Button_enter.png", "{{ש}}", "", "", "ירידת שורה"); // group 5: addBtn(0, "wikipedia/he/d/d3/Button_definition_list.png", "\n; ", "פריט", " : ", "רשימת הגדרות"); addBtn(0, "wikipedia/he/5/5f/Button_center.png", '<div style="text-align: center;">\n', "טקסט ממורכז", "\n</div>", "מירכוז טקסט"); addBtn(0, "wikipedia/he/e/ea/Button_align_left.png", '<div class="mw-content-ltr">\n', "טקסט מיושר לשמאל", "\n</div>", "יישור טקסט לשמאל"); addBtn(0, "wikipedia/commons/a/ac/Button_ref.PNG", "{{הערה|", "הקלידו הערת שוליים כאן", "}}", "הערת שוליים"); addBtn(0, "wikipedia/he/3/34/Button_hide_comment.png", "<!-- ", "הערה מוסתרת", " -->", "הערה מוסתרת"); addBtn(0, "wikipedia/commons/c/c8/Button_redirect.png", "#הפניה[[", "יעד", "]]", "הפניה"); }); }); /* Math editor based on mathJax */ function mathDialog(){ // override user preference, otherwise mathjax enabler will just skip init mw.user.options.set( 'mathJax', true); mw.loader.using(['jquery.ui','ext.math.mathjax.enabler'],function(){ var mathEditor=$('<div>'); var mathInput=$('<input>',{dir:'ltr'}).appendTo(mathEditor); var mathPreview=$('<div>').appendTo(mathEditor); mathEditor.dialog({title: 'הוספת משוואה', buttons: { 'הוספה': function(){ $("#wpTextbox1").textSelection('encapsulateSelection', {replace: true, peri: '<math>'+mathInput.val()+'</math>'}); $(this).dialog('close'); }, 'עזרה':function(){window.open(mw.util.getUrl('עזרה:נוסחאות'))}, 'ביטול': function(){ $(this).dialog('close');} } }); mathInput.keyup(function(){ mathPreview.html('<span dir="ltr" class="tex">$ '+$(this).val()+' $</span>'); MathJax.Hub.Queue( ["Typeset", MathJax.Hub, mathPreview.get(0)]) }); var selection = $("#wpTextbox1").textSelection( 'getSelection' ); //insert the selected text into the equation editor var mathRgx=/<math>(.*)<\/math>/; if(selection && mathRgx.test(selection)){ mathInput.val(mathRgx.exec(selection)[1]); mathInput.keyup(); } }); } /* תוספות לסרגל כלים משופר * */ if ( mw.user.options.get('usebetatoolbar')) { mw.loader.using(['ext.wikiEditor'],function(){ $(document).ready( function() { $('#wpTextbox1').on('wikiEditor-dialogs-loaded-insert-file',function(){ $( '#wikieditor-toolbar-file-dialog' ).dialog( {open: function(){ $( '#wikieditor-toolbar-file-format' ).val( 'ממוזער' ); } } ) }); // קבוצה חדשה בתפריט מתקדם: $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'groups': { 'more': { 'label': "" } } } ); // נוסחאות $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'formula': { label: 'נוסחה מתמטית (LaTeX)', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3e/Nuvola_apps_edu_mathematics_blue-p.svg/40px-Nuvola_apps_edu_mathematics_blue-p.svg.png', action: {type: 'callback', execute: mathDialog } } } } ); // צבע גופן $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'main', 'group': 'format', 'tools': { 'colouredtext': { label: 'טקסט צבוע', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/26/NewColorBtn.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<span style="color: ColorName;">', peri: "טקסט צבוע", post: "</span>" } } } } } ); // קו חוצה $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'main', 'group': 'format', 'tools': { 'strikethrough': { label: 'קו חוצה', type: 'button', filters: [ 'body.ns-4, body.ns-talk' ], icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/8/8d/NewInlineBtn.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: "<s>", peri: "טקסט מחוק", post: "</s>" } } } } } ); // הערה מוסתרת $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'hiddennote': { label: 'הערה מוסתרת', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b5/Gnome-document-new.svg/40px-Gnome-document-new.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<!-- ', peri: "הערה מוסתרת", post: " -->" } } } } } ); // טקסט ממורכז $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'center': { label: 'טקסט ממורכז', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ce/Gnome-format-justify-center.svg/40px-Gnome-format-justify-center.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<center>', peri: "טקסט ממורכז", post: "</center>" } } } } } ); // טקסט מיושר לשמאל $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'center': { label: 'טקסט מיושר לשמאל', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/28/Gnome-format-justify-left.svg/40px-Gnome-format-justify-left.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<div class="mw-content-ltr">', peri: "טקסט מיושר לשמאל", post: "</div>" } } } } } ); // תגי source $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'sourcetags': { label: 'עיצוב קוד מקור', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/Utilities-terminal.svg/40px-Utilities-terminal.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<source lang="text">\n', peri: "טקסט", post: "\n</source>\n" } } } } } ); // תו כיווניות $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'rlm': { label: 'תו כיווניות', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a6/Gnome-format-text-direction-rtl.svg/40px-Gnome-format-text-direction-rtl.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '{'+'{כ}'+'}' } } } } } ); } ); }); } siq7qx7jm5ymfwsp59smedv9b2ui6lf 0 301334 3007683 3007639 2026-04-23T14:21:01Z בן עדריאל 9444 /* קידוש */ 3007683 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|אוחזי בידם|יום=סוכות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (והמנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת בסוכות). {{רקע אפור|אם חל בשבת אומרים לפניו ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} ולאחריו {{צ|אמר רבי אלעזר}} וקדיש יתום.}}}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=סוכות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:חג סוכות]] 0m2z1fwyl6v0430o740y5cyxy3mno4m 0 301336 3007649 3007573 2026-04-23T12:10:29Z Yack67 27395 3007649 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי1}}{{סוף}} ==קידוש== {{הור|מקדשים על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא|}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, ממשיכים ברוב הקהילות :}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי2}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{סוף}} {{סוף}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 47i4jzo21gmqj63cs2cq0dkw51rusza 3007651 3007649 2026-04-23T12:18:24Z Yack67 27395 3007651 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי1}}{{סוף}} ==קידוש== {{הור|מקדשים על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא|}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, ממשיכים ברוב הקהילות :}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי2}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{סוף}} {{סוף}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{הור2|בארץ ישראל נהגו להוציא את ספרי התורה ולערוך אחר התפילה [[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/ערבית_שמחת_תורה#הקפות|סדר הקפות]] של ליל שמחת תורה (לסדר הקפות מורחב ראה [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]).}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] rh82wo3ezx3opvdzjs9t9o7vbt1qjpp 3007699 3007651 2026-04-23T14:55:19Z Yack67 27395 3007699 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שמיני עצרת}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי1}}{{סוף}} ==קידוש== {{הור|מקדשים על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום= שמיני עצרת|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא|}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, ממשיכים ברוב הקהילות :}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי2}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{סוף}} {{סוף}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{הור2|בארץ ישראל נהגו להוציא את ספרי התורה ולערוך אחר התפילה [[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/ערבית_שמחת_תורה#הקפות|סדר הקפות]] של ליל שמחת תורה (לסדר הקפות מורחב ראה [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]).}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] e05zweotlz9t53iwwyqqouwbo1ag24v 0 301338 3007652 3007418 2026-04-23T12:22:49Z Yack67 27395 3007652 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|אעניד לך תפארה והלל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור2|בארץ ישראל נוהגים להוציא את ספרי התורה ולערוך כאן [[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/ערבית_שמחת_תורה#הקפות|סדר הקפות]] של ליל שמחת תורה (לסדר הקפות מורחב ראה [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]).}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שמיני עצרת|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] bjfyz8svdxryr70de7y0xk4zb4lfurv 3007688 3007652 2026-04-23T14:30:11Z בן עדריאל 9444 /* קידוש */ 3007688 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|אעניד לך תפארה והלל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור2|בארץ ישראל נוהגים להוציא את ספרי התורה ולערוך כאן [[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/ערבית_שמחת_תורה#הקפות|סדר הקפות]] של ליל שמחת תורה (לסדר הקפות מורחב ראה [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]).}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (בארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת, ובחוץ לארץ רבים נוהגים שלא לקדש משום מצוות סוכה).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שמיני עצרת|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] 5wb8b9xpyqc13304plqo3q1q7covagh 0 301339 3007654 3007600 2026-04-23T12:33:40Z Yack67 27395 3007654 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|את יום השמיני בטוב יזמיני}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==הקפות== {{הור2|במנהג אשכנז המזרחי נוהגים להוציא את ספרי התורה ולערוך הקפות גם בערבית. ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אין עורכים כאן הקפות ואומרים תיכף הקידוש, ויש קהילות שהנהיגו לעשותן בסוף התפילה.}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|אתה הראית}} {{הור2|לסדר הקפות מורחב ראה '''[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]'''}} {{:אלהי הרוחות הושיעה נא}} ===קריאת התורה=== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|שמע|ויעזור}}|וְנוֹרָא|}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}} {{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לקרוא בתורה בליל שמחת תורה. המנהג הנפוץ הוא להעלות שלושה עולים ולקרוא בפרשת {{צ|[[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/קריאת_התורה_לשמחת_תורה#קריאת_התורה|וזאת הברכה]]}}, ויש נוהגים להעלות חמישה עולים כמו בשחרית.{{ש}} בקצת קהילות נוהגים לקרוא בפרשיות הברכות שבתורה, כל מקום לפי מנהגו.{{ש}} ויש נוהגים שלא לקרוא בתורה בברכה, אלא לגלול את שלושת הספרים שיקראו בהם בשחרית, ולקרוא מעט בכל ספר בלא ברכה, ויש שאין קוראים כלל אלא מכניסים מיד ספרי התורה.}} {{הור|יש אומרים כאן {{צ|[[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/קריאת_התורה_לשמחת_תורה#שישו_ושמחו|שישו ושמחו]]}} כמו בשחרית.}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שמיני עצרת|ראש השנה=לא|שבת=לא|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] dpmca799r2kk83qcws4shmpy0qaodlq 3007661 3007654 2026-04-23T13:13:29Z Yack67 27395 3007661 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור|כשחל במוצאי שבת, ברוב הקהילות אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת/ערבית שמיני עצרת (מזרחי)|המערבית של ליל א'.]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|את יום השמיני בטוב יזמיני}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שמיני עצרת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==הקפות== {{הור2|במנהג אשכנז המזרחי נוהגים להוציא את ספרי התורה ולערוך הקפות גם בערבית. ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אין עורכים כאן הקפות ואומרים תיכף הקידוש, ויש קהילות שהנהיגו לעשותן בסוף התפילה.}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|אתה הראית}} {{הור2|לסדר הקפות מורחב ראה '''[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/הקפות לשמחת תורה|כאן]]'''}} {{:אלהי הרוחות הושיעה נא}} ===קריאת התורה=== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|שמע|ויעזור}}|וְנוֹרָא|}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}} {{הור2|ברוב קהילות מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לקרוא בתורה בליל שמחת תורה. המנהג הנפוץ הוא להעלות שלושה עולים ולקרוא בפרשת {{צ|[[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/קריאת_התורה_לשמחת_תורה#קריאת_התורה|וזאת הברכה]]}}, ויש נוהגים להעלות חמישה עולים כמו בשחרית.{{ש}} בקצת קהילות נוהגים לקרוא בפרשיות הברכות שבתורה, כל מקום לפי מנהגו.{{ש}} ויש נוהגים שלא לקרוא בתורה בברכה, אלא לגלול את שלושת הספרים שיקראו בהם בשחרית, ולקרוא מעט בכל ספר בלא ברכה, ויש שאין קוראים כלל אלא מכניסים מיד ספרי התורה.}} {{הור|יש אומרים כאן {{צ|[[סידור/נוסח_אשכנז/מחזור_לחג_הסוכות/קריאת_התורה_לשמחת_תורה#שישו_ושמחו|שישו ושמחו]]}} כמו בשחרית.}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שמיני עצרת|ראש השנה=לא|שבת=לא|}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] 7r3ofxviwc3ucw445bh9ibu3shlvabz 0 301340 3007655 3007647 2026-04-23T12:35:45Z Yack67 27395 /* עלינו לשבח */ 3007655 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת, אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|חג אסיף תקופת השנה (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ויש מקומות שאין מקדשים בסוכות בבית הכנסת).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=סוכות|ראש השנה=לא|שבת=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 8xd54lialg2siriayohedgx6ivx4col 0 301344 3007656 3007646 2026-04-23T12:37:55Z בן עדריאל 9444 דעת הלבוש בכל יו"ט וכן מנהג פוזנא (אלא שבפוזנא יש מערבית אחרת), וכן נהגו בעדת ישראל ברלין בכל יו"ט (ונראה מן הלשון שם שיש שנהגו כן רק בסוכות) 3007656 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|אין נוהגים לומר בסוכות [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]].}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] ehfxnv1l45pkyu4wdx4gom0qru62xc3 3007670 3007656 2026-04-23T13:50:20Z Yack67 27395 3007670 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|אין נוהגים ברוב המקומות לומר בסוכות [[סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/קידוש ליום טוב|קידוש על היין]].}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] ddk3kx9no44064pbbgojl8dzm1mcobn 3007685 3007670 2026-04-23T14:26:15Z בן עדריאל 9444 במחזורים בד"כ נדפס כן לקדש, אז נ"ל נכון להביא בהסתייגות 3007685 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/ערבית יום א|המערבית של ליל א]]}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (והמנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת בסוכות).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=סוכות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] pdxqtcgkyxbmx7jwj1zrm8duhda7ywm 0 322929 3007713 2747175 2026-04-23T16:35:27Z Kurpaph 38358 שיניתי לתבניות, התאמתי לנוסחים של עמוד תפילה ליום העצמאות ותהיתי על הקיום של שני העמודים. 3007713 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} = ערבית = {{מ:טעמי המקרא|15}} {{#בלי קטע:תהלים קז/טעמים}} {{#בלי קטע:תהלים צז/טעמים}} {{#בלי קטע:תהלים צח/טעמים}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קֽוּמִי אֽוֹרִי{{ש}} עֽוּרִי עֽוּרִי שִׁיר דַּבֵּֽרִי{{ש}} כְּבוֹד יְהֹוָה עָלַֽיִךְ נִגְלָה. : {{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כד|ימין=לא}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹֽשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ. : {{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כד|ימין=לא}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹֽצִי{{ש}} וְאֶת יְהֹוָה תַּעֲרִֽיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִֽילָה. : {{צת לעיצוב|תהלים|קיח|כד|ימין=לא}} === חצי קדיש === </noinclude> {{:חצי קדיש|נוסח={{{נוסח|}}}}} == קריאת שמע וברכותיה == {{:ברכו|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{:ברכת המעריב ערבים|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{:ברכת אהבת עולם|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{מרכז|{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ואתחנן|שמע-1}}}} {{מרכז|{{קק|בלחש:}} {{ק|בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.}}}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ואתחנן|שמע-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/עקב|והיה אם שמוע 1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/עקב|והיה אם שמוע 2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/עקב|והיה אם שמוע 3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/עקב|והיה אם שמוע 4}}׃ {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/שלח|פרשת ציצית}} אֱמֶת. {{הוראה למתפללים|וחוזר להשלים לרמ״ח תיבות, כמניין איבריו של אדם:}}{{ש}} יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת. {{:ברכת אמת ואמונה|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{:ברכת השכיבנו|נוסח={{{נוסח|}}}|}} === חצי קדיש === </noinclude> {{:חצי קדיש|נוסח={{{נוסח}}}}} == תפילת עמידה == {{:תפילת עמידה - שבח|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{:תפילת עמידה - בקשות|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{:תפילת עמידה - הודאה|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{הוראה למתפללים|יש הנוהגים לומר כאן הלל ויש האומרים אותו עם ברכה}} {{הוראה למתפללים|הנוהגים לברך אומרים:}} {{:הלל שלם|נוסח={{{נוסח}}}}} {{הוראה למתפללים|הנוהגים לברך אומרים את הברכה האחרונה שלעיל}} {{:קדיש תתקבל|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{הוראה למתפללים|הש״ץ אומר והקהל חוזר אחריו:}} {{צת לעיצוב|דברים|ו|ד|ימין=לא}} {{ש}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים {{הוראה למתפללים|(שלוש פעמים)}} יְהֹוָה מֶֽלֶךְ. יְהֹוָה מָלָךְ. יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. {{הוראה למתפללים|פעמיים}} מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵֽינוּ וְלָֽנוּ וְגָאַל אוֹתָֽנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אוֹתָֽנוּ בְּקָרוֹב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵֽינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן. {{צת לעיצוב|במדבר|י|ט|י}} {{הוראה למתפללים|תוקעים תקיעה גדולה ,ואומרים בקול רם:}} לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלָֽיִם הַבְּנוּיָה. יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזָּכִֽינוּ לְאַתְחַלְתָּא דִגְאוּלָה, כֵּן נִזְכֶּה לִשְמֽוֹעַ קוֹל שוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִֽׁיחַ צִדְקֵֽנוּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽנוּ. {{הוראה למתפללים|שרים במנגינת התקווה}} {{צת לעיצוב|תהלים|קכו|ימין=לא}} סופרים ספירת העומר לנוחיותכם עמוד מעודכן לנוסח ספירת העומר {{:ספירת העומר|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{:עלינו לשבח|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{הוראה למתפללים|היתומים אומרים קדיש}} {{:קדיש יתום|נוסח={{{נוסח|}}}}} {{הוראה למתפללים|מסיימים בשירת אני מאמין}}{{ש}} {{מרכז|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִֽׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵֽהַּ. עִם כׇּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכׇל יוֹם שֶׁיָּבוֹא}} מועדים לשמחה לגאולה שלמה llbc4cqatwk7ohym8ievsu1o6rkub0f 0 330629 3007729 2923678 2026-04-23T19:12:10Z ~2026-24955-11 45369 /* תרל"ב */תיקנתי שגיאה 3007729 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|שפת אמת||אחרי מות|קדושים|אמור}} ==קדושים== ===תרל"א=== ב"ה אחרי קדושים איני זוכר כסדר קדושים תהיו. במד' וזוה"ק כי הוא הבטחה ג"כ כי איך יוכל בו"ד להתקדש בקדושת הש"י. אך כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' אחר שהוציאנו הש"י ממצרים שהיינו משועבדים להם. והבדילנו מהאומות שהחיות והכח שיש בתוך כל איש ישראל הוא מהש"י וז"ש אנכי ה' אלקיך כו' מיוחד מלכל האומות. אף שכח כל הנבראים ממנו ית'. אבל בדרך הסתר וצימצומים. אבל חיות כל איש ישראל היא חלק אלקי ממעל. וממילא בכחינו להתקדש גם בעוה"ז. כי הש"י מחי' הכל אף כי הוא קדוש ונבדל מכל. וז"ש כי קדוש אני ה' ועי"ז יכולין להבין כי בכח האדם להתקדש בכל מעשיו אף שהם תוך הטבע. וז"ש במד' ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה. הפי' כי חיות הכל מהש"י רק הטבע נמשך מדרגה אחר מדרגה עד שנתכסה בחי' הפנימיות. אבל לעולם ידך בעליונה שהוא כח והחיות מהש"י שיש תוך ההעלם. ועי"ז יכולין להתבטל לנקודה הפנימיות בכל מעשה להיות נבדל מחומר המעשה להתדבק בפנימיות כל דבר. וז"ש קדושים תהיו. וברש"י שנאמרה בהקהל כו'. דעיקר הקדושה ע"י שמכניס אדם עצמו בכלל ישראל כי הקדושה שורה בכלל ישראל שהיא כנס"י הכנסי' והתאספות כל החיות להש"י. וע"י הביטול להכלל יכולין להתקדש. וגם בשבת כתי' ויקדש כו' ג"כ כנ"ל (שבקדש) [*שבש"ק] נתברר ונתגלה חיות הפנימיות שבכל דבר. ממילא יכולין להתקדש בנקל. וברכתו מכל הימים פי' שבת הוא השפעת החיים לכל הימים. וקדשתו מכל הזמנים ששבת מקושר בחיות שלמעלה מהטבע ועי"ז ע"י שבת יכולין להמשיך קדושה בהזמן והטבע עצמו. וקדושת שבת ג"כ ע"י דאתאחדת ברזא דאחד כו'. וכן ע"י כל המצות שהם נגד רמ"ח אברים דכתי' אשר קדשנו במצותיו שע"י מעשה המצוה שיש בה אור מציווי ה' בתוך המעשה. עי"ז יכולין לברר הקדושה גם במעשה ממש. ובכל מעשה נמצא רצון הש"י כי בל"ז לא הי' לו קיום. וכ"כ אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פי' שחיות כל מעשיו יהי' ע"י המצות שהוא רצון ה' המחי' כל המעשים כנ"ל: ברש"י מקום שהיו ישראל מקולקל ביותר. להראות כי בכ"מ שיש הסתר יותר יש שם נקודה קדושה טמונה כי זה המכוון להסיר ההסתר: איש אמו ואביו תיראו כו'. בזוה"ק שהש"י הוא אביהם של ישראל. וברש"י איזהו מורא לא ישב במקומו כו'. דכתי' מלא כ"ה כבודו. ובוודאי צריכין לידע בכל פעולה ותנועה גדולה וקטנה כי הוא מחיות הש"י ולא לישב במקומו. וז"ש שבתותי תשמורו שהוא ג"כ בחי' הנ"ל לברר מלכותו ית'. כי בשבת בנ"י מעידין על שהש"י בורא עולם ומחי' הכל: במד' וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. עץ חיים היא כו'. כי כתי' נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע. והם תורה שבכתב תורת אמת. ושבע"פ נטע בתוכינו להביא חיות פנימיות לתוך ההעלם ע"י היגיעה כמ"ש דדי' ירווך כו'. שמוצא תמיד טעמים בתורה כו'. וז"ש למחזיקים כו'. אף שעוסק בעוה"ז מ"מ יהי' רצונו קבוע ונטוע בתורה. ועוד במד' אחרי ה' תלכו וכי אפשר כו' אלא מה הקב"ה עסק במטע תחלה כו' אף אתה כו'. והוא ע"פ מ"ש ז"ל הדבק במדותיו כו'. כי הש"י א"ס ואין תכלית. אך יש בכל נברא ונאצל אור חיותו ית' בגבול ומדה. ובזה יכולין להתדבק גם ע"י אמצעות עשי' ממש שיש גם בהם בחי' מדה מאורו ית' שגנוז במעשה בראשית. וז"ש שהקב"ה ברא עולמו ע"ז המכוון להמשיך מעולמות עליונים לתוך הטבע והבריאה וכן יעשה האדם ועי"ז יתדבק בחיות הש"י שנגנז במ"ב. וזהו בחי' ארץ ישראל. כ"ת ונטעתם: ===תרל"ב=== ב"ה קדושים. לא נכתב כסדר כי אינני זוכר כראוי במד' ישלח עזרך מקודש כו' ומציון כו' מקידוש מעשים וציון מעשים כו'. כי איך יכול ב"ו להתקדש. רק להיות הרצון והשתוקקות לזה. וכן בכל מעשה להראות ולרמוז להפנימיות. וכן כל מצוה היא רק ציון ורמז כמ"ש הציבי לך ציונים. ועי"ז יכול לבא לקדושה. מקודש. התורה. וציון הם מצות. כי המצות כלולין בתורה. ובכל מצוה אף שהוא במעשה גשמיות בחי' ציון כנ"ל. מ"מ הציווי הוא מהקב"ה בתורה. ולכך ע"י ציון המצוה יכול להתדבק בהקדושה שבה והיא התורה. ומצות הם באמת עצות איך להמשיך קדושתו ית' לכל המעשים כנ"ל. וכן בש"ק כתי' ויקדש כו' שממשיך קדושה לכל מעשה בראשית. [דרך רמז עזרך מקודש הוא קידוש ומציון יסעדך סעודת שבת והבן]: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו'. כי חיי עולם נטע הוא תורה שבע"פ המשכת כח. התורה במעשה. וז"ש יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם כו'. שזה יותר יגיעה מתורה. כמ"ש בזוה"ק תרומה דקיימא בעובדא לא בא רק בטורח גדול וטהרה יתירה ע"ש. והוא היגיעה לחבר שניהם מעשה גשמי עם הקדושה שהיא חיות הפנימיות. שבכ"ד יש חיות מהתורה כמ"ש באורייתא ברא קוב"ה עלמא. וכן שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל על שהי' קשה לישראל לכנוס לא"י שהי' עבודה רבה כנ"ל ע"ש. שבמדבר הי' רק תורה ובא"י הי' יגיעת שניהם כנ"ל בחי' תורה שבע"פ: ===תרל"ד=== ב"ה אחרי קדושים במד' קדושים ואתה מרום לעולם ידך בעליונה רוממות אתה נוהג כו' ישלח עזרך כו' מקידוש מעשים ומציון מעשים כו'. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה כו' קדושה. כי עריות הוא לשמור חק השי"ת להיות דבוק כ"ד במקומו הראוי לו. וזה מביא קדושה כמ"ש הרי את מקודשת שמתיחדת אליו כן יש לכל דבר בן זוג. ובנ"י בפרט מקודשין ומיוחדין להש"י. כמ"ש מקדש עמו ישראל. קדושים תהיו. וגם בכלל הבריאה השי"ת נתן קדושה לכל הבריאה. רק כפי מה שמיישר כל אדם דרכו להיות מיוחד אליו מעורר הקדושה. לכן גם בשבת קודש ע"י שמתיחדין כל הנבראים לעלות להתדבק בשורשם שורה קדושה. וז"ש ויכל כו' ויברך כו' ויקדש כו' כי בו שבת כו'. ובכל מצוה יש קדושה כמ"ש אשר קדשנו וע"י הרצון באדם להתבטל להשי"ת כעבד לעשות רצון רבו שמיוחד אליו. עי"ז חל עליו קדושה וזה נותן כח לקיים המצוה. וז"ש עזרך מקודש. אח"כ צריך האדם לקבל רשימה מן המצוה בלבו. וז"ש מציון מעשים שבידך. ובמד' יכול כמוני ת"ל כי קדוש. קדושתי למעלה כו'. פי' כי כאשר ברא השי"ת כל הנבראים בסדר מיוחד מדרגה אחר מדרגה אין בהם שינוי. אבל ע"י קדושת האדם עולה למדרגה גבוה ואותו מדרגה עולה יותר כנ"ל. וז"ש לעולם ידך בעליונה. וכתי' נקדש בצדקה ע"י הצדק שמתנהגים בו בנ"י להיות כ"ד במקומו הראוי מעוררין הקדושה למעלה כנ"ל: ===תרל"ה=== במד' ואתה מרום רוממות אתה כו' בעולם כו'. כי מה שבחר הקב"ה לתת קדושה יתירה לבנ"י וכן לכהנים כו'. הוא מצד כי הקדושה נמצא מהקב"ה שהוא קודש וכפי דביקות הנבראים בו כך חל עליהם הקדושה. ולכן כיון שבנ"י קרובים אליו ית' לכן נמצא בהם הקדושה. וז"ש קדושים תהיו כי קדוש כו' וכיון שאתם עם קרובי תוכלו להתקדש ביותר. וז"ש רוממות אתה כו' שכל התרוממות קצת הברואים על קצתם הוא כפי התדבקותם בך. כי אתה מרום בלבד כאמור: וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כו'. פי' ג"כ כנ"ל כיון שבנ"י מיוחדין להשי"ת. ושמירת עריות הוא לשמור חוק הש"י. כל דבר ומין למינהו. וממילא כשכ"ד יהי' במקומו ממילא מדרגת בנ"י הם להיות חלק ה' ונחלתו כנ"ל: ובמד' ישלח עזרך מקודש כו' מקידוש מעשים וציון מעשים שבידך. כי המצות הם רק לבוש ורמז להקדושה הגנוזה בציווי השי"ת. והם עצות איך להמשיך הקדושה בעוד האדם בלבושו הגשמיי בעוה"ז. ועל ב' הבחי' הללו אומרים קדשנו במצותיו וצונו: ===תרל"ו=== פ' אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש כו' תחתונים שנבראו לסיוע כו'. מקודש מקידוש מעשים שבידך ומציון מעשים שבידך כו'. כי האדם נברא באופן זה שיצטרך לסיוע עליון כמאמר אם אין הקב"ה עוזרו כו'. אכן הסיוע תלוי ג"כ בעבודת האדם. וז"ש מקידוש מעשים שבידך כו'. והיא בחי' תורה ומצות כי התורה קודש. והמצות הם במעשה גשמיי רק שהם רמזים וציונים לדברים עליונים. וע"י קיום המצות במעשה זוכה אח"כ לקדושת התורה. וברש"י בכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. פי' כפי עבודת האדם בעוה"ז במקום שצריך בירור וגדרים וסייגים משמרת למשמרתי כו'. כמו כן זוכה לקדושה. והם ימי המעשה והשבת שזוכין ע"י עבודת ימי המעשה מי שטרח בערב שבת לברר התערובות והוא גדר ערוה. יאכל בשבת שנקרא קודש כנ"ל. גם פי' גדר ערוה הוא בחי' בנ"י בכלל שנבראו להיות חומה להכניע כל הסט"א. ואיתא במד' ע"פ והי' מספר בני ישראל כחול הים כמו שכ' ושמתי חול גבול לים. כמו כן בני ישראל הם גבול וגדר לסט"א שנאמר עליהם מקולות מים רבים כו'. שלא יניחו להתפשט כחות הטומאה בעולם. לכן בנ"י נק' גדר ערוה ולכן הם מקבלין הקדושה: ברש"י דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו ויראת מאלקיך. פשוט שע"י היראה יכולין לקיים דבורים המסורים ללב. אמנם ג"כ י"ל שאלה המצות התלוין בלב ע"י שמקיימין אותן זוכין ליראה. כי כל מצוה במעשה מתקן מעשה האדם. וכמו כן מצות התלוין במחשבת לב האדם מתקנין לבו של האדם. וכן שמעתי מפ"ק אא"ז מו"ר ז"ל ע"פ ולא תונו כו' את עמיתו ויראת מאלהיך כו' שע"י שמירת אונאת דברים זוכין ליראה. ובאמת ב' הפירושים אמת ע"פ מ"ש שכר מצוה מצוה. ובוודאי ע"י עומק היראה יכולין לקיים יותר מצות התלוין בלב לכן שכר המצוה היראה כדי לקיים עי"ז המצוה בטוב יותר וכן לעולם: בפסוק ושמרתם את חקותי כו' אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פירש"י בעוה"ב כו'. וי"ל עוד הפי' אשר זה עצמו הקב"ה מבקש מאתנו אשר באמצעיות שמירת המצות כראוי יתתקנו כל המעשים ויתברר האמונה בעולם. ובאמת כפי התגלות האמונה מתקיים השגחת הש"י בהתגלות. ולכן לעתיד יתברר כי גם הגשמיות הכל מכח הש"י כח הפועל בנפעל. ואז יהי' חיות כל חי אף בעוה"ז הכל מסטרא דקדושה בלבד. וע"י התורה ומצות יחי' האדם. נמצא פי' הכתוב ושמרתם כו' כדי שתפעלו במעשיכם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם והבן מאוד כי הכל תלוי בעבודתינו. כי בוודאי הש"י מחי' כל חי רק שכן הי' רצונו ית' שיהי' גם לרשעים חיות מסט"א. אבל בכח בנ"י לדחות הסט"א ולתקן העולם במלכותו ית' בלבד: ובמד' עץ חיים היא למחזיקים כו'. כי התורה נותנת חיים לכל הנבראים ומזוני דכולא בה עכ"ז תלוי בכח ההחזקה שמחזיקין בנ"י בתורה ויודעים זאת. כמו כן נתברר שהוא עץ החיים לכל חי. וכן במשנה גדולה תורה שנותנת חיים לעושי' בעוה"ז ובעוה"ב שהעושה ומקיים התורה זוכה שגם חיי עוה"ז יהי' רק ע"י התורה. ובכלל בנ"י תלוין כל הנבראים כנ"ל. ז"ש וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. פי' שבנ"י יטעו ויקשרו כל אילני מאכל הכל בא"י שהיא מלכותו ית' והבן: ===תרל"ז=== ב"ה אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש כו'. כי כך ברא הקב"ה העולם הזה שיצטרכו להמשיך סיוע מעולם עליון כמ"ש במ"א מזה שבעוה"ז חסר השלימות. אך לכל דבר יש שורש בשמים כמ"ש אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע כו'. ומכ"ש האדם וודאי יש לו שורש למעלה מכולם. והוא כח הנשמה. וע"י מצות ומעש"ט ממשיכין כח הנשמה שבשמים. ומקידוש מעשים שבידך. הוא הכוונה ומחשבות רצון האדם בעשיות המצוה שהיא קודש. ומציון מעשים שבידך הוא גוף המעשה כשנעשה בקדושה. כמ"ש בזוה"ק שמכוונת המצות וגוף המעשה נעשה מכל א' לבוש מיוחד להאדם בעולם העליון ע"ש פ' תרומה. והנה בשבת קודש יורד הקדושה לאדם. והוא ישלח עזרך מקודש. הנשמה יתירה. ומציון יסעדך הוא ימי המעשה. ושבת נותן ברכה לכל הימים א"כ יש בקדושת השבת שורש לכל הימים ואותן השרשים הם הציונים שיש בהם רמזים לקדושה אף שאינו קודש ממש. וכ' ויברך ויקדש בשבת. גוף הקדושה של שבת וגם להיות ברכה ושישפיעו ממנו נחלים מיוחדים לכל הימים. ואותן הצינורות מעוררין ע"י ציון מעשים כנ"ל: ובמד' ואתה מרום רוממות אתה נוהג בעולמך. הוא כנ"ל שהקב"ה עשה להיות הנהגות כל הבריאה ע"י זה התרוממות שמרימין המעשים לכח השורש שלמעלה מהטבע שנק' מרום עי"ז יש להם קיום וז"ש רוממות אתה נוהג כו'. וז"ש קדושים תהיו כי קדוש א"ה אלקיכם פי' שכוחות שלכם דבקים בי ומצד זה אתם יכולים להתקדש כנ"ל: בפסוק איש אמו ואביו תיראו כו' שבתותי תשמורו. דאיתא הסתכל בג"ד כו' מאין באת מטפה סרוחה כו'. ובאמת מאלו הג' שותפין שיש באדם הן ג' הדברים. מאין באת כח האב ט"ס. ולאן אתה הולך הוא כח האשה. רמז לדבר שהמיתה באה לעולם ע"י האשה. וגם הריון קרוב למיתה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון הוא כח הבורא שיש בו. וזה רמז בשבתותי תשמורו שהוא לשמור תמיד ולהשתוקק לחזור בשמחה לשורשו שהוא תכלית הכל כמ"ש חז"ל על זאת יתפלל כל חסיד כו'. מצוא זו מיתה כו'. וכענין יום שכולו שבת כו'. ואין כוונת החשבון רק להפחיד האדם. רק שיבוש האדם באיזה חשבון יבא לפני המלך אם יהי' כדאי לחשוב המעשים טובים. כי דין קאי על עבירות וחשבון קאי על המצות. ואלה הג' בחינות נמצאין בכל דבר. היינו כח הכנת האדם לפעול איזה דבר טוב או מכין עצמו למצות וזה נק' כח האב. הזרע כדי להוליד. אבל אינו נעשה מזה כלל והוא ט"ס. אך ורק אח"כ צריך בחי' הביטול להיות כעפר ורק מוכן יהי' לבטל עצמו להבורא ית' והוא בחי' האם שבה נסרח הזרע. ואח"כ שולח הש"י חלק אלקי ממעל ובא לגמר הולדה וכולם ממתינין על כח הבורא. וזה שבתותי תשמורו לשון המתנה כמו שמר את הדבר: ===תרל"ח=== במד' רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כהונה לאהרן קדושה לישראל. פי' שיכולין לעורר הקדושה גם בעוה"ז אע"פ שעיקר הקדושה הפרישות מעוה"ז. מ"מ בכל דבר יש ניצוצי קדושה מכ"ש במעשה איש הישראלי. וז"ש מרום לעולם ה' פי' אף בעולם עצמו שהוא העמדת הטבע בגשמיות עכ"ז יש בו התרוממות הוית הבורא ית'. ופי' קדושים תהיו ע"פ מ"ש חז"ל בלשון הוי' בהויתו יהא. וכל שאין עצם הנפש משתנה מהויתו הלא הוא חלק אלקי ממעל והוא קודש. כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' שהכתוב גילה לנו כי אלקותו ית' חל עלינו כמו שהוא קדוש. כי בוודאי הש"י מהוה כל הוה. כל אחד כפי ערך המקבל. וגם חיות הבלתי קדוש הוא מהבורא ית' בהשגחה והתנהגות רחוקה. אבל אלקותו על בנ"י הוא בבחי' קדוש אני ה' אלקיכם שם הוי' ב"ה. ולכן קדושים תהיו. וז"ש במד' רוממות אתה נוהג שאף שמלכותו בכל משלה מ"מ הוא מנהיג כל פרט באופן אחר שמתרומם זה מזה כנ"ל: במד' ישלח עזרך מקידוש מעשים. מציון יסעדך מציון מעשים. פי' אף כי א"י להיות קודש עכ"ז ע"י הרצון והיגיעה שמראין ומרמזין להמשיך עלינו הקדושה שהיא ענין המצות הפשטיים שאין אנו יודעין לעשותם בקדושה כרצונו ית'. עכ"ז זה גורם להיות נשלח עזרו מקודש. וקידוש מעשים בא ע"י ציון מעשים. פרשנו ציון מעשים בחול. קידוש מעשים בשבת. וגם בכל פרט המחשבה והרצון נק' קידוש מעשים. וגוף המעשה ציון. וכמו כן ש"ק הוא מחשבה ורצון של ימי המעשה. ברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. וע"י גדר ערוה בימי המעשה מוצאין קדושה בש"ק. וכבר כ' מזה במ"א: במד' וכ"ת כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו'. פי' כח הנטיעה ניתן לבנ"י שיכולין לנטוע ולדבק כ"ד לשורשו בכח התורה. וז"ש וחיי עולם נטע בתוכינו. ונטעתם כל עץ מאכל לראות לבטל כל דבר לשורשו והיא עיקר בחי' ארץ ישראל וע"ז מבקשין ותטענו בגבולנו. שמקודם צריכין לנטוע נפשותינו בשורש כי האדם עץ השדה כו': בקיצור כי שכחתי ===תרל"ט=== ובמד' ישלח עזרך כו' מקידוש מעשים מציון מעשים כו'. פי' דיש בכל מצוה ומעש"ט ב' בחי'. עובדא ומחשבה כידוע. וגוף המעשה הוא רק ציון ורמז לכוונת המצוה. ומ"מ הכוונה והקדושה משייר ברכה והארה לגוף המעשה. וסיוע של גוף המצוה מורגש יותר בנפש האדם מהארת הקדושה בעצמה שהיא רוחניי ביותר. וז"ש ישלח עזרך מקידוש מעשים. ומציון מעשים יסעדך. והוא כמו בחי' ימי המעשה שנק' ציון מעשים. וש"ק קידוש מעשים כי קדושה היא פרישה. וביטול כל המלאכות בשבת נקרא קידוש מעשים. והנשמה יתירה בשבת משייר ברכה גם לנפש האדם על ימי המעשה כמ"ש מיני' מתברכין ו' יומין כו': במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו' ע"ש. כי למה עשה כן הבורא ית' להיות שני ערלה מקודם. אבל כך הי' רצונו ית' להיות עלמא דשקרא והאדם יחזיק עצמו בהתורה ועי"ז הוא ממשיך עליו קדושה עוד יותר. וז"ש להוסיף לכם כו'. כי ע"י שני ערלה אם אדם מקיים כתיקנה בא אח"כ לתוספות. ולכן נאמר למחזיקים אף שא"י לקיים כראוי רק להחזיק עצמו בהאמת ע"י התורה. זה חביב ביותר לפניו ית'. ובא מזה אח"כ להיות קודש הילולים כו': ===תר"מ=== ב"ה אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש. דהל"ל עזרו. ועזרך משמע שיש לכל אדם עזר מיוחד. והענין הוא כח הנשמה שיש לכל אדם בשורש עליון. והרי אחז"ל אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע וא"ל גדל. מכ"ש אדם שהוא למעלה מכל הברואים וודאי יש לו כח עליון. והוא הארת הנשמה יתירה הבאה בש"ק לכל איש ישראל. ז"ש במד' ע"פ ואתה מרום לעולם רוממות אתה כו' בעולמך. פי' אם כי הבריאה בששת ימים הי' ע"פ הטבע. אך ש"ק הוא כח חדש שכולל כל הבריאה והוא שורש הבריאה למעלה מהטבע. והנהגה זו נמסר לבנ"י. וז"ש בשבת אות הוא כו' לדעת כ"א ה' מקדישכם. פי' השבת עדות שיש לבני ישראל חלק בהנהגה שלמעלה: ===תרמ"א=== פירש"י הוו זהירין מן העריות ועבירה. ורמב"ן ז"ל כ' לקדש במותר לו. ולפע"ד יפה כיון רש"י ז"ל כי בוודאי מצות קדושים תהיו הוא מדברים שאין להם שיעור. וכפי הפרישה כך זוכין לקדושה ואין לדבר סוף. לכן כתי' תהיו כי לעולם צריך האדם להתקדש קדושה על קדושה. והרמז לדבר בפ' וקדשתם היום ומחר. כלומר שאין סוף לומר כבר קדוש אני. והראי' כי הלא אותו הדור היו באמת כל העדה כולם קדושים ונאמר להם קדושים תהיו. וזה שרמז המד' יכול כמוני כו' היינו שכיון שהפסוק אומר שאין סוף להקדושה כנ"ל עד שנותן גבול קדושתי למעלה מקדושתכם ממילא מובן איך אין סוף לקדושה זו שיכולין בנ"י להתקדש בעוה"ז יותר מהשרפים כנ"ל. אכן ודאי התחלת הקדושה הוא להיות פרושין מעריות ועבירה אז מתחילין לכנוס בגדר הקדושה שזה החיוב של הקדושה לכל איש ישראל. ואז יש לו להרבות תוספות קדושה כנ"ל. כענין תלמוד תורה וכדומה שאין לו שיעור כנ"ל: במד' ואתה מרום לעולם כו' רוממות אתה כו' בעולמך. ידך בעליונה כו'. פי' כי ה' לא עזב את הארץ וכל הדברים השורש שלהם הוא למעלה. לכן כתי' על הרשעים מקודם. יציצו כו' להשמדם עדי עד. שכל הגבהות שלהם בעוה"ז ואין להם שורש וכח למעלה. אבל בנ"י שדבקים בה' מסיים עליהם שתולים בבית ה' כו'. וזה עצמו הפי' ישלח עזרך מקודש כמ"ש במ"א דקאי על הנשמה יתירה שניתוספת לבנ"י בש"ק שע"ז מיוסד כל המזמור ליום השבת כמ"ש בפ' תשא ע"ש. עזרך מקודש הוא בזמן המקדש שהיו מרגישין הקדושה בפועל. ועתה מציון יסעדך כמ"ש רש"י ז"ל בפסוק הציבי לך ציונים שאע"פ שאין המקדש קיים ע"י המצות מתעורר רמזים והארת הקדושה. ובמד' מקידוש מעשים ציון מעשים. י"ל כי קידוש מעשים הוא הפרישה והרחקה מגשמיות כמ"ש רמב"ן בפי' קדושים. וציון מעשים הם המצות המצוינים בנ"י בהם. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. א"כ ע"י הפרישה והרחקה מהמעשים לא טובים. זוכין לקדושה. דכתיב שער החצר הפנימית ששת ימי המעשה יהי' סגור כו'. ופי' מו"ז ז"ל שכפי מה שאדם שומר פנימיות שלו מהגשמיות. כך מרגיש קדושה ומתגלה פנימיות הטוב שבו והיינו כדברי רש"י הנ"ל: וכל אלה הדברים בפסוק קדושים תהיו ואהבת לרעך כמוך ויראת מאלהיך הם ג"כ הבטחות כי ע"י שמירת אלה המצות יזכו לאלה המדרגות. כאשר חכמים הגידו כי ואהבת לרעך כלל גדול בתורה א"כ קשה מאוד לקיימה רק באמצעיות מצות הקודמות ל"ת רכיל. לא תשנא. הוכח. זוכין אח"כ לואהבת כנ"ל: במד' וכי תבאו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו' ע"ש. הענין הוא כי גוף התורה נק' עץ חיים והוא כמו שהיו בנ"י בקבלת התורה חירות כו'. וכמו שהי' אדה"ר קודם החטא שלא הי' כלל ערלה בעולם. ולכן מכל עץ הגן הותר לו לאכול מיד. רק אח"כ ע"י החטא שאנחנו שרוים בעולם הפירוד שיש תערובת טו"ר בעולם נותנת התורה עצות איך להפרד מן הערלה. וז"ש למחזיקים אף שאינו מתוקן כראוי לידבק ממש בעץ החיים. רק ע"י התשוקה והרצון לדבוק מקבל קצת הארה. כמ"ש בצל החכמה בצל הכסף הוא הרצון והתשוקה. וכמו כן סמך הכתוב אח"כ ל"ת על הדם ודרשו חז"ל ל"ת קודם שתתפללו על דמכם. דיש ב' חללים בלב. יצ"ט ויצה"ר. ואסור לאכול (על לעשות) [*עד שעושים] פעולות ועבודה שבלב לזכך היצה"ר כענין מצות ערלה ורבעי. ולכן כ' המד' מי יגלה עפר כו' שכל אלה העצות צריכין ע"י חטא הקדום: ===תרמ"ב=== במד' מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך כו' כהונה לאהרן כו' מלכות לדוד כו' קדושה לישראל לעולם כו'. הענין הוא שנחזרו עתה בפ' זו כל עשרת הדברות כדאיתא בזוה"ק ובמד'. ולכן נאמרה פ' זו בהקהל כמ"ש רש"י ז"ל כמ"ש בעשרת הדברות הקהל לי את העם. והנה בקבלת התורה היו בנ"י קדושים כמ"ש ואתם תהיו לי כו' וגוי קדוש כו' וקדשתם היום ומחר כו'. אך ע"י החטא נפלו ממדרגה זו. ועתה אחר התיקון ע"י המשכן וע"י תשובה חזרו להתעורר קדושה הראשונה. וזאת לעדות כי קדושת ישראל שנתן להם הבורא ית' הוא לעולם. רק עונותיכם מבדילים. אבל בהסרת המסך המבדיל ע"י תשובה יכולין לעולם להתעורר הקדושה. וזו המתנה היא לכלל ישראל רק שצריכין לזכות להכניס עצמו לכלל ישראל. וגם הכלל להתאחד ביחד. לכן בש"ק דמתאחדין זוכין לקדושה שהיא הארה מלוחות הראשונות כמ"ש במ"א. לכן נאמר זה במזמור שיר ליום השבת כי הרשעים בפרוח כמו עשב כו' ואין להם שורש. ובנ"י שדבקין בשורש העליון מרום לעולם כו'. לכן שתולים בבית ה' גם אם ח"ו יש להם ירידה ע"י החטא. אבל עוד ינובון בשיבה כו' והשבת מעיד ע"ז כנ"ל. וברש"י ובמד' כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. יובן הענין ע"פ מ"ש במד' כ"מ שאתה מוצא זנות אנדרלומוסיא באה לעולם כו' ממילא מדה טובה מרובה שע"י קדושה מעריות זוכין להיכנס בכלל ישראל אף אותן שאינם ראוין. כדמצינו ולא יראה בך ערות דבר ושב. אע"פ שהיו ראוין להשראת השכינה. ע"י הערוה מסתלקת השכינה מהם. מכ"ש ע"י גדר ערוה הגם שלא היינו ראוים בל"ז. משרה הקב"ה השכינה בינינו. דמכלל שאמרו כ"מ שא"מ גדר ערוה א"מ קדושה. משמע דאיירי באין ראוין בל"ז רק ע"י זכות ג"ע בלבד כנ"ל. והאמת כי הג' עבירות שמחויבין למס"נ בעבורם. מכ"ש כשנשמרין מהם בוודאי מביאין קדושה. שעל אלו ג' דרשו ונקדשתי בתוך בנ"י כו'. ומקודם הי' בחי' אנכי ה' אלקיך ואחר החטא של העגל חזרו לעורר הקדושה בכח שמירה מעריות וג"ז קלקלנו בפ' בוכה למשפחותיו. והתיקון ע"י ואהבת לרעך היפוך ש"ד. ועי"ז נעשין כלל א' ואז כל העדה קדושים ובתוכם ה': ===תרמ"ג=== קדושים תהיו פרשה זו נאמרה בהקהל. שא"י לזכות להקדושה רק ע"י הביטול לכלל ישראל. דכתי' כל העדה כולם קדושים. פי' כשהם באחדות א'. לכן רוב דיני פרשה זו שבין אדם לחבירו. וגם כשבנ"י הם א' אין יד הרשעים יג) שולטת בהם ונבדלין מהם ועי"ז שורה קדושה בישראל. כדכ' רש"י כ"מ שיש גדר ערוה יש קדושה. לכן בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד וסט"א מתעברין יש קדושה. וכ' כי קדוש אני ה' פי' שגם הקדושה צריך להיות לשם ה' כדי לזכות להתדבק בו ית'. וזה רמז המד' יכול כמוני ולמדין מפרשת פרעה אני פרעה כו'. פי' כמו שפרעה לא העמיד את יוסף רק לטובת עצמו שראה שהוא חכם העמידו לשמור את מלכותו של פרעה. כן לא יהי' הקדושה דבר נפרד רק כדי להתדבק בו ית' כי קדוש אני וא"י להתדבק בו רק כשזוכין לקדושה. וענין קהילה זו שייך בכל פרט ג"כ לאסוף כל הרמ"ח אברים וכל הרצונות לדבר א' כמ"ש חז"ל בפסוק ה"א מתהלך בקרב מחניך ברמ"ח אברים שבך. ולכן ע"י המצות זוכין לקדושה כמ"ש קדשנו במצותיו. ומבקשין קדשנו במצותיך. כי ע"י המצות מתחברין הרמ"ח אברים לזכות לבחי' האחדות ואז יש קדושה כנ"ל. אבל קדושת הכלל ישראל הוא גבוה ביותר ולכן כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים שחל עלי' שם שמים וקדושה שורה בהם. וכמו כן בפועל ע"י שהי' אחדות בישראל הי' להם משכן ובהמ"ק והשכינה היתה שורה ביניהם. ועתה ע"י שנאת חנם חרב ע"י שאין קדושה רק באחדות כנ"ל. וזה עיקר הגלות מה שא"י להתאחד ע"י שנתפזרנו בין הרשעים והם מעכבין הקדושה שא"י לשרות בישראל על ידם. וכן משמעות הגמ' שם בשלמא בית ראשון הי' בהם ע"ז ג"ע כו' אבל בית שני שהיו חסידים כו' ומשני משום שנאת חנם. א"כ אם הי' רק עונש לגודל החטא מה אמרו שחסידים היו. רק ששנאת חנם היא סיבה בעצם שא"א להיות הקדושה כשחסר האחדות ואינו מצד עונש עוצם החטא: במד' ואתה מרום לעולם רוממות אתה כו' בעולמך. הענין לידע שאין לחוש שע"י הפרישה מעוה"ז יתבטל קיום הטבע. כי הקב"ה ברא העולם בזה האופן שכפי הביטול אליו ית' מתקיים הבריאה. וז"ש הפסוק ההפרש בין הרשעים בפרוח כו' כמו עשב כו' להשמדם. אבל השתולים בבית ה' ומתבטלים אליו יש להם קיום. וזה עדות השבת שבו שובתין מכל המעשים והוא קיום כל ימי המעשה. וזה קדושים תהיו להיות הרצון לקבל הוי' ומציאות ע"י ביטול המציאות אליו ית' הממציא כל המציאות. וזה מרום לעולם ה' כי ההוי' ומציאות עיקר שורש קיומה למעלה מהטבע והמציאות כנ"ל. וצריך איש ישראל לקבל בכל יום התחדשות חיות מהבורא ית' המחדש בטובו בכ"י מעשה בראשית. וזה קדושים תהיו תמיד בכל יום. וע"ז ניתקן התפלה בכל יום כמ"ש בזוה"ק תרומה על פסוק קדוש עובר עלינו תמיד כו' ע"ש [*דף קלג] וזה שרמז לא תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם. פי' שלא להיות הקיום. הטבע והדם שכבר נתיישב בו מצד הטבעי. רח להמשיך חיות וקיום המציאות ע"י התדבקות בשורש החיים כנ"ל: בפסוק הוכח תוכיח כ' המפ' להיות המוכיח בכלל התוכחה. פי' לידע שיש לו חלק בהחטא. כמ"ש ולא תשא עליו חטא. פי' שלא להשליך כל החטא על החוטא רק להתערב עצמו ולשוב ע"ז וממילא ירגיש גם חבירו ויתעורר בתשובה. ואהבת לרעך כמוך פרשנו לשון פועל יוצא וקאי על אהבת ה' כי היכן מצינו שיאהב האדם את עצמו שיאמר כמוך רק הפי' (לאהוב) [*להאהיב] את השם לרעך כמו לך כמ"ש חז"ל ואהבת את ה' להיות ש"ש מתאהב על ידך. וכמו שהאדם מייגע עצמו להכניס אהבת ה' בלבו. כן יכניס אהבת ה' בלב חבירו לכן אמרו שהוא כלל גדול בתורה: ===תרמ"ד=== במד' ישלח עזרך מקודש כו' מה הרוחות צריכין סיוע תחתונים שנבראו לסיוע עאכ"ו כו'. הענין שנשמות בנ"י נשלחו בעוה"ז כדי לתקן הבריאה ובמד' אחרי ע"פ כשושנה בה"ח שלולי בנ"י לא הי' העולם מתקיים ולכן נשתלחו בנ"י להיות קיום לכל הפרדס בעבור השושנה ע"ש. וע"י שבנ"י המה שלוחי המלך ב"ה. לכן שולח להם עזר מקודש. דהנה המזמור יענך הי' שדוד המע"ה התפלל על יואב ששלחו למלחמה כמ"ש ואתה תהי' מעיר לעזור ע"ש ברש"י. וכמו שהי' בסדר העולם א"י וירושלים ובהמ"ק היכל ק"ק. והלכו עוד להלחם עם האומות בח"ל. כן יש מדרגות בנפש האדם ג"כ שיש אברים פנימיים מוח לב כו'. ויש אברים שהנשמה תלוי' בהם ויש אברים פחותים. וכן במעשי גשמיי שהכל מלחמת ה' מי שעוסק לש"ש. ונק' עת צרה. ואז צריכין סיוע וע"ז נאמר ישלח עזרך מקודש דאיתא לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו דכתי' קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א. פי' שיש נקודה קדושה מכח ניצוץ אלקות שיש בכל נפש ישראל. ואותה הנקודה לא תוכל להשתנות. ובמד' ואתה מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך. פי' הכח שבא מה' ית' הוא בהתרוממות אף אם יהי' נעלם ונכסה בכמה מיני צימצומים וירידות ע"כ הוא בהתרוממות תמיד. היפוך מדת הרשעים שכ' מקודם בפרוח רשעים כו' פי' שהרשעים אין להם קיום בעצם ואף אם יגבהו כנשר כו' להשמדם עדי עד. ומדת הקב"ה וב"ש אדרבא כל מקום שיש רשימה מהקדושה היא בהתרוממות כמ"ש לעולם ידך בעליונה. וז"ש ואתה מרום לעולם כו'. ואתה. כמ"ש ואתה מחי' את כולם שהתפשטות החיות מהקב"ה וב"ש היא בהתרוממות. [כי אות ו' היא תוספות] אכן התעוררות הקדושה שבאדם הוא כפי מה שנלחם עם היצה"ר. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה כנ"ל כפי מה שלוחם האדם לפרוש מן הערוה אתה מוצא קדושה כמ"ש יגעתי ומצאתי. וכמ"ש ישלח עזרך כו'. ואז מתחזק הארת הנשמה. עזרך הוא העזר המיוחד לך. והוא כח הנשמה שיש לה שורש בשמים: ===תרמ"ה=== לפ' אחרי קדושים במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' הה"ד עץ חיים היא כו'. וכל המדרש שם מי יגלה עפר מעיניך אדה"ר שלא המתנת שעה ובניך ממתינין לערלה ג' שנים. הענין הוא כי אלה המצות הם תקונים לחטאו של אדה"ר. ולא בא המד' לדבר ח"ו על מעלת אדה"ר באמרו מי יגלה כו' רק לומר כי בזה מתקנים את החטא. דכתי' ויטע כו' גן כו' וישם שם כו' האדם כו'. א"כ הי' רצון הבורא ית' שהאדם יהי' בג"ע ובוודאי נתקיים רצונו ית'. והגם דכתי' אח"כ ויגרש כו' האדם. היו התיקונים אח"כ מבחוץ ע"י התורה ובהמ"ק. כדכתי' וכי תבואו כו' ונטעתם שיוכלו להתדבק בשורש עץ החיים ע"י התורה ומצות רמז לדבר דכתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שנכתב לרבותא לשבח המצות שיכולין עי"ז להתדבק בעץ החיים. כמ"ש וחיי עולם נטע בתוכנו כלפי מ"ש פן ישלח ידו כו' וחי לעולם. והתורה היא הגן עדן ועה"ח וע"ז נאמר גן נעול גל נעול. תורה שבכתב ג"ן סדרים דאורייתא ושבע"פ. וכמ"ש לעבדה ולשמרה ודרשו חז"ל לעבדה במ"ע ול"ת רק אז הי' ברוחניות יותר ואח"כ הי' בהתלבשות עוד לבושים. ולכן נתרבו האזהרות ולעולם כן הוא. ולכן יש ג' שנים ערלה עתה. ובאמת כאותו הענין נתקיים בנו אח"כ שנתגרשנו גם מא"י ובהמ"ק. ומ"מ יש לנו לבטוח כי גם מבחוץ נוכל לתקן ולמצוא הארות הראשונות. ולכן ניתוסף עתה סייגים וגדרים יותר. אבל לעולם יש לנו חלק בעה"ח ע"י התורה ומצות הגם שהוא מבחוץ כענין ויגרש את האדם כנ"ל. [עוד יתבאר המד' במ"ש ללומדי' לא נאמר עפמ"ש במ"א שאחר חטא האדם דרשו את דרך עה"ח שד"א קדמה לתורה]: ===תרמ"ו=== במד' ישלח עזרך מקודש שיש זמנים שמתגלה הקדושה בעולם כגון בשבתות ויו"ט שנק' מקראי קודש. ושמעתי מפי מו"ז ז"ל שלכך הקדים הכתוב ונקדשתי בתוך בנ"י קודם המועדות שבהם נמצא הקדושה כו'. ולבאר הענין כי באמת הקדושה נמצאת בלבות בנ"י כמ"ש חז"ל לעולם יראה אדם כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. רק שהבלי עולם מחשיכין ומסתירין הקדושה. ולכן ע"י מס"נ מסירין זה ההסתר של הטבע ומתגלה הקדושה. אכן בשבתות ויו"ט מעצמו מתבטל ההסתר כדאיתא כולהון ערקין. ומתגלה הקדושה. וזה יש לפרש יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. כי בש"ק יכולין לזכות לקדושה מתוך המנוחה. מה שבימי המעשה צריכין להלחם ביגיעות רבות. ומו"ז ז"ל אמר יום מנוחה וקדושה שעיקר מנוחה ונייחא של בנ"י בהתגלות הקדושה. לכן ש"ק יום מנוחתנו ע"י שנמצא בו הקדושה. ולשון קדושים תהיו יש לפרש מלשון העכבה כמ"ש חז"ל בכ"מ לשון הוי' בהויתן יהיו. והיינו לעכב הקדושה בכל עת שנמצא הארה מעט כמאמר אחזתיו ולא ארפנו כי מקדושת השבת צריכין להמשיך קדושה לכל ימי המעשה. וע"ז מתפללין והנחילנו כו' באהבה כו' ש"ק וינוחו בו כו'. וקשה הלא אומרים וש"ק באהבה וברצון הנחילנו א"כ מה בקשה זו. הגם כי באמת השבת אין לו שיעור כמ"ש במ"א בפי' שבתותי לשון רבים. ולעולם מבקשין לשבת עליון. אך יתכן לפרש שהיא בקשה להתדבק בהארת השבת כי נקרא נחלה שאין לה הפסק ומבקשין שנקבל הארה מקדושת השבת על כל השבוע וינוחו בו. שע"י זו ההארה יהי' לנו מנוח בימי המעשה. כי ש"ק מעצמו הוא יום מנוחה. א"כ בקשת וינוחו בו היא על ימי מלחמה כנ"ל: במד' העליונים מכתירין להקב"ה בג' קדושות כביכול ניתן לבניו ב' קדושות ע"ש. לבאר הענין כי קדושה פי' ג"כ לשון פרישה והבדלה כדאיתא בת"כ פרושים תהיו כו'. וז"ש במד' מקידוש מעשים וציון מעשים הוא בחי' מל"ת סור מרע ועי"ז בנ"י נפרשים ומובדלין מכל האומות. וציון מעשים הוא עשה טוב. והנה הג' קדושות הם א' שהקב"ה וב"ש נבדל מכל. הגם כי מלא כ"ה כבודו עכ"ז הוא קדוש ונבדל. והב' הוא גוף הקדושה שהוא קדוש בכל מיני קדושות. והג' הוא קדושה שאין כח הנבראים להשיג במציאות קדושה זו. וזה הוא ענין ג' הקדושות. וב' מהם נמצא גם בבנ"י בחי' הבדלה ואבדיל אתכם כו'. שהגם שבנ"י הם בין האומות הם נבדלין בעצם ואין להם התדבקות להם. ובחי' הקדושה עצמה קודש ישראל לה'. נמצא שב' קדושות נתן הקב"ה גם לבנ"י. זולת ענין קדושה הג' שאין השגה בה לנבראים. וכתי' קדושים תהיו לשון הוי' חדשה שבכל עת שאיש ישראל מקדש עצמו מאיר בו כח הנשמה ונעשה כברי' חדשה כדכתי' והתקדשתם והייתם קדושים: ===תרמ"ז=== בפסוק איש או"א תיראו שבתותי תשמורו. ובפסוק אחר כתיב שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו. ומסתמא כל אלו שכתובין בפרשה זו מסייעין אל הקדושה. דיש בחינות עולם שנה נפש. שיש מקום מיוחד לזכות לקדושה והוא א"י ובהמ"ק בעולם. ויש זמנים מיוחדים לקדושה שבת ומקראי קודש. ויש נפשות מיוחדים. ובנפש עצמו מקום מיוחד בראש מקום הנשמה. והכלל בכ"מ שיש התחדשות הארה מלמעלה נק' קדושה. ולכן דרשו חכמינו זכרונם לברכה לקדש עצמו בשעת תשמיש על ידי שבלידת בנים נמשך נשמה והיא התחדשות מלמעלה לכן נק' קדושה. וכמו כן בש"ק שיורד הנשמה יתירה. וכמו כן בבהמ"ק כשעלו בנ"י לשם חל עליהם הארת הנשמה. ובאמת מהמקדש ומשבת צריכין לירא כמו מאו"א שגם המה נותנים הנשמה כנ"ל. ואדה"ר נברא ממקום בית המקדש כמ"ש חז"ל: ===תרמ"ח=== ובמד' ואתה מרום לעולם רוממות אתה נוהג בעולמך כו' נתת קדושה לישראל לעולם כו'. פי' כי הקדושה נמצא בפנימיות נפשות בנ"י כשאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך נתקדשו בנ"י ונעשו כלים להיות מיוחדים אליו. ואם כי ע"י החטא נפלו ממדרגה הראשונה היינו שאין הקדושה יכולה להתגלות מפני ליכלוך החטא שנעשה מחיצה מפסקת. אבל כשהסט"א מסתלקת מתגלית הקדושה. וע"ז ניתקן מזמור שיר ליום השבת והוא עדות של השבת שאז שבין בנ"י לבחי' הקדושה ע"י דבשבת סט"א מתעברת וערקת כנ"ל. וז"ש חז"ל פרשה זו נאמרה בהקהל ואמרו ג"כ כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. הכל ענין א' שע"י שבנ"י מתאספין ממילא הם עצמם גדר ערוה כמ"ש שמתי חול גבול לים ובבנ"י כתי' כחול הים שהם המפסיקין בין הקדושה להסט"א. וכן איתא בזוה"ק בתיקונים [*בהקדמה דף י"ב]. ובשבת דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א מתעברת וממילא מתגלה הקדושה. א"כ אות ועדות הוא כי בימי המעשה רק הסט"א מסלקת התגלות הקדושה. וז"ש בפרוח רשעים כו' להשמדם כו' ואחה מרום לעולם כו' אויביך יאבדו יתפרדו כו' אח"כ ותרם כראם קרני כו'. וזה שרמזו בלשון אתה מוצא קדושה פי' שכשיש גדר ערוה נמצאת הקדושה בהתגלות מה שהי' נסתר מקודם. נתת קדושה לישראל לעולם דכתיב קדושים תהיו לשון עתיד שעתידין בנ"י להיות קדושים לפנים ממה"ש כדאיתא בגמ' שיאמרו לפניהם קדוש. ונמצא יש בכח ישראל גם עתה למצוא הקדושה הגנוזה בו. ובמד' ג' קדושות מכתירין להקב"ה ונוטל א' לעצמו וב' לבנ"י ע"ש פי' כי קדושתו ית' בבחי' היה הוה ויהי'. ובהוה ויהי' יש לבנ"י חלק כנ"ל: במד' ישלח עזרך מקודש מקידוש מעשים שבידך ומציון מעשים. כי כל המצות שורשם ברקיע גבוה מאוד והמעשים שבעוה"ז הם ציונים ורמזים להשרשים. ולכן מבקשים ויהי נועם ה' עלינו להיות התקשרות למצות שלנו בשורש העליון. ולכן תיקנו ברכה עובר לעשייתן ונק' ברכה ממש שעי"ז יש התקשרות וברכה במצוה שלמטה. והעיקר הוא הכוונה. כי לכל הדברים יש בחי' מעשה דיבור ומחשבה. לכן יש ברכה קודם המצוה שהיא בדיבור. והעיקר הכוונה. ואח"כ הוסיפו לומר לשם יחוד. אבל זה העיקר במחשבה. רק שלא לשכוח העיקר הזכירו לומר לשם יחוד. וזה אשר קדשנו במצותיו הוא שורש המצות וצונו הוא בפרט המעשה שבעוה"ז כנ"ל: ===תרמ"ט=== ב"ה מפ' קדושים בקיצור אמרו חז"ל שפרשה זו נאמרה בהקהל. הרמז שע"י התאחדות בכלל ישראל זוכין לקדושה דכ' ה"א מתהלך בקרב מחניך והוא מחנה ישראל שנבדלת ונפרשת מתערובות אז השכינה ביניהם. ואיתא בש"ק אתאחדת ברזא דאחד וסט"א ערקית. לכן הקדושה מתגלה בשבת קודש. ויש לומר מחניך הוא שבת. וכמו שבמחנה התאספות בנפש. כן בש"ק התאספות בזמן. ובמדרש להצילך להגן עליך להיות צל על ראשך וכ"ה בש"ק פורס סוכת שלומו עלינו. ומ"ד להצילך לרוקן נכסי אומות לך כ"ה בש"ק והאכלתיך נחלת יעקב כו'. ונסמך איש או"א תיראו שבתותי תשמורו לומר שעי"ז זוכין לקדושה. ואיתא כמו דאיכא אבא ואימא לגופא כן לנשמתא. וכמו דבגוף שלשתן שותפין בו. לכן צריכין לירא מאב ואם. והגם כי גם מעשה אב ואם הכל בכח הבורא ית' רק שהם כלים שנגמר הפעולה על ידיהם. כמו כן השבת הוא כלי איך לזכות לנשמה דהוא יומא דנשמתין וע"י הנשמה היורדת בש"ק זוכין לקדושה. והתקדשתם הוא בימי המעשה והייתם קדושים הוא בש"ק שנעשין כמו הוי' חדשה בכח הנשמה כנ"ל: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו'. כי הנה אחר החטא של אדה"ר נתערב טו"ר בכל כי בוודאי עה"ח ועה"ד אינם ענינים פרטים רק שנמצא מאלה העצים בכל מקום. והי' הבחירה לבחור בזה או בזה. וכיון שאכל נעשה כל ההנהגה בבחי' עה"ד טוב ורע. וז"ש ואוכל ואמרו במד' ואוכל עוד. והיינו כנ"ל שידע שנעשה כל ההנהגה בתערובת עה"ד. ולכן צריך כל דבר בירור. ולכן ג"ש ערלה לברר הטוב מהפסולת. וכתי' יהי' לכם ערלים. כי ע"י שבנ"י כל הנהגה שלהם צריך להיות דבוק בשורש ובג' שני ערלה השורש נסתם לכן וערלתם ערלתו כנ"ל: ===תר"נ=== במד' ישלח עזרך מקודש כו'. כל המצות שהקב"ה הנחיל לבנ"י מביאין קדושה להם כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל האדם צריך לראות שישאר מהארת הקדושה רשימה וחקיקה בלב ונפש. וכן הוא בקדושת השבת. קודש היא לכם ומקוים בו ישלח עזרך שניתוסף נשמה יתירה באדם. אבל צריך להיות נשאר מזה רשימה לכל ימי המעשה. והמשכה שממשיך האדם מן הקדושה זה נק' ציון מעשים שבידך. וזה עצמו בחי' ג' סעודות בשבת להיות עי"ז דביקות האדם בקדושת השבת. והוא רמז מציון יסעדך שיתן סעד וחיות לכל הימים. ולכן נקרח סעודתא דמהימנותא שיאמין האדם כי השבת שהוא קודש ונבדל מן הזמן אעפ"כ מיני' מתברכין כל הימים. והוא משפיע מזון וחיות לכל ימי המעשה. ומעין זה הוא בכל יום שאין לך אדם שאין לו שעה וכשבא לפעמים איזה הארה קדושה לאדם צריך לראות להיות נשאר מזה רשימה וחקיקה בלב: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו' [בני אם תקח כו'] ע"ש. כי התורה היא עצה למצוא דרך החיים. שאחר החטא מעה"ד נתערב טו"ר. וכפי הבירור והבדל טוב מרע זוכין לעץ החיים. והתורה ומצות הם מבררין טוב מרע. לכן צריך להיות ג"ש ערלה. ואח"כ יכול להתגלות הטוב והחיות הפנימיות. ז"ש להוסיף לכם תבואתו הוא תוספות למעלה מדרך הטבע וצימצום. שאחר החטא אין הפנימיות מתגלה קודם שמתקנים התערובות כנ"ל. ופי' עץ חיים כו' למחזיקים בה שכפי רוב האמונה בתורה ומצותי' כך נותנת החיים. וז"ש אשר יעשה כו' וחי בהם. שע"י העשי' ימצא אח"כ החיים כמ"ש בפ' משפטים שזה ענין הקדמת נעשה לנשמע ע"ש. [וז"ש בני אם תקח שלא הכל זוכין ללקח טוב הנ"ל רק בנ"י לכן כתי' כי הוא חייך דייקא]: ===תרנ"א=== במד' ואתה מרום כו' לעולם ידך בעליונה בין במדת פורעניות כו'. רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כי הנה הקב"ה הוא קדוש ומרומם מכל צבא מעלה. ובחר לו בנ"י להיות נמשכין אחר הנהגה שלו. וכמו שהוא קדוש ונבדל מכולם למעלה. כן צריך להיות הנהגת בנ"י קדוש ונבדל מכל התחתונים. [וע"ז כ' כשושנה בה"ח כו' כתפוח בעצי היער כו']. והנהגתו ית' הוא בדרך נסתר ונעלם כי הקדושה א"י להתגלות בעוה"ז שהוא מרוחק ומגושם. אכן יש זמנים ומקומות מיוחדים שהקדושה נתגלה בעולם. והמאמינים בו ית' צריכין תמיד להיות מוכן לחסות בצלו ואז זוכין להארת הקדושה אפי' בעוה"ז. ולכן הקב"ה צוה לבנ"י להיות קדושים ונבדלין מן העכו"ם יד) וכפי קדושתם כך יוכל להתגלות קדושתו ית' בעולם. וז"ש בת"כ אם אתם קדושים מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי ע"ש. פי' כענין שפי' בזוה"ק בפסוק שחת לו לא חייביא עבדי פגימותא כו'. פי' שהתגלות קדושתו ית' בעוה"ז תלוי' בעבודת האדם. ומ"מ חלק ה' עמו ויש להם דבקות בשורשם למעלה בהקב"ה לעולם. אך אם זוכין מתגלה כח השורש גם למטה. וע"ז הוסד כל המזמור ליום השבת. להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. דכ' גולל אור מפני חושך ולכן כשאין הקדושה מאירה בעולם צריכין בנ"י להאמין בו ית' עד כי יבא בקר. וכן הוא בקדושה המתגלה בשבת היא אות ועדות על הקב"ה גם על כל ימי המעשה. ולכן כשבא השבת ומאירה הקדושה טוב להודות כו'. וזה החילוק בין הרשעים וכל השורש שלהם שיש להם קצבה מיוחדת ולכן כשהם יורדין יורדין הם עם השורש. וזהו בפרוח רשעים כו' להשמדם עדי עד. וזה אויביך ה' הוא למעלה המקטרגים על בנ"י והם מסטרא דשמאלא. אויביך יאבדו הדבקים בהם מלמטה. כמ"ש בפי' סוס ורוכבו רמה כו' ע"ש. ואתה מרום לעולם. שאפי' בזמן הגלות וחושך הקב"ה למעלה שומר חלקן של בנ"י. ואדרבא חסד הוא שאין האור מתגלה בשעה שהחושך שולט גולל אור מפני חושך. והחושך מתגבר עד תכליתו ואז יאבדו ויתפרדו כו'. ואח"כ ותרם כראם קרני כו'. וכתי' מה רב טובך אשר צפנת כו' שהוא חלק השורש שעליו נאמר יצפון לישרים תושי'. פעלת לחוסים בך הוא כשבנ"י חסין בצלו ונבדלין מן העכו"ם טו) ואז מתגלה הקדושה גם למטה. וז"ש נגד בני אדם ונגד הוא מרחוק תחום שבת כמ"ש חז"ל בפסוק מנגד יחנו ע"ש. וז"ש כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. כי אחר החטא נתערב בכ"מ טו"ר ואין הקדושה יכולה להיות בתמידות. וזהו הרמז ה"א מתהלך בקרב מחניך. כמ"ש במד' בראשית מתהלך לרוח היום מקפץ ועולה כו'. כמו כן מתהלך בקרב מחניך לפעמים עולה ויורד סתים וגליא: במצות ערלה במד' וכי תבואו כו' הה"ד עץ חיים היא כו' מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון כו' בניך ממתינין לערלה ג' שנים. הענין הוא כי אחר החטא שנתערב טו"ר א"י לזכות לחיים עד שיתוקן מקודם התערובות מעה"ד טו"ר. ואלה הדברים נוהגין בכל הפרטים שיש בכ"ד מעה"ח והדעת וצריכין לברר טוב מרע וזוכין לחיים הגנוז בכ"ד. ואחר החטא נתקללה האדמה אבל בנ"י זכו בכח האבות לתקן א"י להוציאה מקללה לברכה. וכמו שהי' בכלל שיצאה הארץ מת"י כנען להיות ארץ הקדושה כן הוצרך בכל נטיעה להיות סור מרע בשני ערלה ואח"כ קודש הלולים הוא התגלות הקדושה שכ"ד שבקדושה שיוצא לחירות מתערובת הסט"א הוא מלא שירה וזמרה. ולא דבר קטן הוא מ"ש יהי' כל פריו קודש הלולים והוא ע"י סור מרע בשני ערלה ואח"כ זוכין לחיים. ולכן נק' התורה עץ חיים שמלמדת לבנ"י בכח המצות לתקן כל הדברים לזכות לחיי עולם. וז"ש להוסיף לכם תבואתו הוא התחדשות שבא משמים שזה מיוחד רק לבנ"י. כי הנהגת בנ"י היא מהקב"ה בעצמו והיא למעלה מן הטבע. וזה הדרך מתגלה אחר בירור הפסולת כנ"ל. ואיתא בגמ' יומא בפסוק כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים שאינן של חיים רק אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובה ע"ש. והוא כנ"ל שבכח איש ישראל להפוך שנותיו להוציאם מקללה לברכה ולזכות לתוספות הבא מלמעלה כנ"ל ונקרא שנות חיים שנשתנה הזמן להיות מתעלה לשורש החיים כנ"ל. וזהו להוסיף לכם. וכתיב סור מרע ועשה טוב בקש שלום. הוא המשכה משורש עץ החיים שלמעלה מהנהגות הטבע אחר בירור הטוב מרע כנ"ל. וכבר כ' במ"א פי' וכרות עמו הברית לתת כו' לתת ב' פעמים כי הארץ יצא מת"י כנען להיות מתוקן לקבל שפע קדושה ונתהפך אח"כ ונעשה ארץ חדשה לכן נקרא ארץ ישראל. כמו ישראל דקדשינהו לזמנים. כן הם מקדשין המקום. וכמו כן בכל נטיעה נעשה זה התחדשות כנ"ל להוסיף לכם תבואתו: ===תרנ"ב=== בת"כ ואהבת לרעך כמוך אר"ע זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר ז"ס תולדות אדם כלל גדול ממנו. כי הנה עיקר קיום תורה ומצות בכלל ישראל שע"י הכלל זוכין אל הקדושה כמ"ש ז"ל שפ' קדושים נאמרה בהקהל. ולכן צריכין לעשות כל מצוה בשם כל ישראל לבטל עצמו אל הכלל. ואמר זה כלל גדול מכלל דאיכא קטן. והכלל הקטן הוא להיות כל המצוה נעשה בכלל כל הרמ"ח אברים של האדם שנק' עולם קטן. וכדאיתא ערוכה בכל רמ"ח אברים היא שמורה כנ"ל. וכלל הגדול הוא כלל כל ישראל. והוסיף בן עזאי זה ספר ת"א כלל גדול ממנו שהוא לא זו שצריכין לעשות תו"מ בכלל ישראל כמ"ש ואהבת לרעך כמוך. אך צריכין ג"כ לכלול עצמו עם כל הדורות. וזה כלל הגדול כל הנשמות כמו שהיו כלולין באדם הראשון שכולן תלוין זה בזה. וצריכין לשמור זה הכלל לעשות כל מצוה בכלל כל ישראל ואז חל עלי' שם שמים כדכתי' אני ה'. ופי' ואהבת לרעך כמוך כי בכל עשי' יש רצון ואהבה לתקן נפשו או כשעושה ביותר לשמו ית' שיזכה לעשות נ"ר לבוראו וכמו כן יאהב לחבירו שבזו המצוה יתמשך קדושה לכל אחינו בנ"י ושיהי' להקב"ה נ"ר מכולנו ואז כח הכלל מסייע לזה: ===תרנ"ג=== במד' וכי תבואו אה"א ונטעתם כו'. אחרי ה' כו' תלכו כו' לעסוק בנטיעה תחלה כו' ע"ש כל המד'. התורה מלמדת לנו להתדבק לעולם בפנימיות ושורש הדברים. כי הטבע מסתיר הפנימיות. ובוודאי ארץ ישראל אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו יש בה מעין הנובע. וכתי' וכרות עמו הברית לתת כו'. כמו שיש קדושה נסתרת בנפש האדם וע"י הסרת הערלה זוכין להתגלות הפנימיות. כמו כן יש פנימיות לארץ וצריכין מקודם להסיר הערלה. וג' שנים ערלים הוא כעין מילה ופריעה ואטופי דדמא אח"כ פריו קודש הילולים שמתגלה מאור הפנימי אור זרוע לצדיק. וכ"כ ועמך כולם צדיקים כו' יירשו ארץ נצר מטעי. ודרשו חז"ל כי ערלה במקום שעושה פירות ע"ש. ועוד במדרש שוקיו עמודי שש זה העולם שנברא בששת ימי המעשה מיוסדים על אדני פז זו התורה שבה נברא העולם ע"ש. הרמז כי בששת ימי המעשה מתלבש האור בצימצום הטבע כמ"ש ששת יה"מ יהי' סגור. וזה רמז עמודי שש מלשון שיש שהוא חלק שאין לשלוט בהפנימיות וזהו ענין ההבדלה בין שבת לימי המעשה שהאור מתעלם ומסתתר. והנהגת ימי המעשה שמיוחד לכל הברואים לכן יש בו הבדל כמו נעשה צוארו כעמוד של שיש שלא להתדבק בו. אבל בשבת שנפתח הקדושה וזה מיוחד רק לבנ"י. ומעין זה ברית הלשון והמעור כי בהם נפתח הפנימיות וזה נמסר רק לבנ"י כמ"ש וכרת לו ברית כו'. היינו הפתח שבו עושין פירות. לכן יש בשבת תוספות נשמה יתירה. וכן הוא ענין להוסיף לכם תבואתו אחר וערלתם ערלתו כו'. ובחי' עולם שנה נפש קשורין זה בזה. בארץ קודש הילולים. ובשנה בשבת קודש טוב להודות. בנפש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ואיתא וקדושים בכל יום יהללוך כמ"ש קדוש יושב תהלות ישראל כי ע"י תהלות ישראל מתגלה הקדושה. ובפסוק קדושים תהיו והטעם כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' שחל אלקותו ית' עלינו בדרך הקודש. כדאיתא במדרשים אלקי אני על כל ועליכם ייחדתי שמי ביותר אנכי ה' אלקיך. והקב"ה מנהיג הברואים בכמה מיני הנהגות. ובנ"י מנהיג בדרך הקודש. וכ"כ כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי כו'. ואיתא במד' שהקב"ה נותן לבנ"י ב' קדושות והיא בחי' פנימי ומקיף. ונ' שב' אלו הקדושות מתגלין בש"ק שהוא מיוחד לבנ"י לזכות לקדושה ע"י השבת כמ"ש קודש הוא לכם. ולכן אומרים ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו ואח"כ ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. שהם ב' קדושות הנ"ל. ורמז לדבר פ"א כ' איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו סמך שמירת שבת לאו"א שהם שותפים בנפש. לומר שיש חלק מקדושת שבת בנפשות בנ"י. ולכן אחז"ל שיעבור שבת על התינוק קודם שנימול. ראי' מזה שחל קדושת שבת על התינוק. ופ"א כתי' שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו לומר שחל קדושת שבת בכל מושבות בנ"י כמ"ש שבת הוא לה' בכל מושבותיכם והיא קדושה עליונה שא"י לקבל בעצמותינו והיא החופפת עלינו כמ"ש פורס סוכת שלום עלינו. וז"ש הנחילנו לשון נסתר ואח"כ הנחלתנו כנ"ל: ===תרנ"ד=== במד' ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה כו'. בין כך ובין כך לך ה' אזמרה ה' נתן ולא נמלך בפמליא וה' לקח הוא ובית דינו כו' ע"ש כל המדרש. דידוע דשם הוי' ב"ה למעלה מכל השמות והוא מורה על הויות המציאות שזה קיום הכל. ואח"ז יש כמה בחי' חומריים וצורות פשוטות ומורכבות מד' יסודות כמו שביאר היטב בס' גנת אגוז שער ההוי' ע"ש ותמצא נחת. ובבריאת עולם יש ל"ב אלקים שהוא הנהגות הטבע בל"ב נתיבות. אבל שם הוי' למעלה מזה והוא בחי' השבת ולכן כ' בזוה"ק דכולהו ברכאין בי' תליין ומנא לא חשתכח בי' כו' והוא ממש ענין שם הוי' שהוא המציאות בלי התלבשות וכל המדרגות שלמטה בי' תליין. דאין לך דבר דאין בו כח הוית המציאות אלא שנתוסף עליו חומר או צורה או הרכבה. אבל הוי' היא הוית המציאות בעצמו בלי התלבשות ותוספות. ובנ"י יש להם חלק בזה השם כדכתי' חלק ה' עמו ולכן כתי' קדושים תהיו להיות דבוק בבחי' הוי' למעלה מכל שינוי והתלבשות. והוא בכח המצות כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. ואיתא בזוה"ק מצוה הוא שם הוי' ואותיות י"ה הם בחילוף אותיות מ"צ. ויש לבאר שזה ענין המדרש דתלת קדושות הם ובנ"י יש להם ב' קדושות וקדושה שלישית בראשו של הקב"ה ע"ש. שב' אותיות השם מתפרשין במצוה בלי התלבשות אבל בשם י' ה' א"י להתדבק בלי חילוף אתוון שהוא למעלה מקדושתנו. ומטעם זה יתכן לומר דשם י"ה נהגה באותיותיו. ושם הוי' אין נהגה. משום דבכח אדם לעורר השם ונתפעל ע"י ההגיון לכן אסור להגות באותיותיו רק במקדש אבל שם י"ה אינו מתפעל שהוא למעלה מהשגתנו לכן רשאין להגות אותו באותיותיו. וזה שכ' במד' על שם הוי' לעולם ידך בעליונה שהוא גבוה מכל השמות והוא מתערב בתוך כל השמות כנ"ל. ולכן כ' הודו לה' כי לעולם חסדו. וזה שם הוי' שהוא החסד והרחמים כמ"ש ה' נתן ברחמים. וה' לקח שהוא במדה"ד אעפ"כ משתתף בו כח הוי' כי בכ"מ יש שורש הויות המציאות כמ"ש רק שנתוסף עליו מדרגות ושמות אחרים. ועל זה הוסד כל המזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ואתה מרום כו' שבשבת יש גילוי שם הוי' ולכן ניתן רק לבנ"י חלק ה' עמו ושבת סהדותא איקרי וכמו כן בנ"י כ' אתם עדי נאום ה'. פי' כי הכל לכבודו ברא. והבריאה כולה עדות על בחי' אלקים ובריאת העולם. ובנ"י והשבת עדות על בחי' שם הוי' ז"ש נאום ה': ובמד' ישלח עזרך מקודש כו'. הם ב' קדושות שבראש בנ"י שכ' במדרש והם בחי' ברית הלשון והמעור. הלשון קודש שנמסר רק לבנ"י כמ"ש בהנחל עליון כו' בהפרידו כו'. והוא בחי' דיבור. וברית מילה היא בעשי' רושם ממש בגוף זה מציון יסעדך. וקדושת המחשבה היא למעלה מכל זה. ולכן בזה אין רושם מיוחד בבנ"י. אבל בתיקון בחי' דיבור ומעשה ניתקן ממילא המחשבה. וע"ז מבקשין ויהי נועם ה' כו' עלינו: בענין ערלה שכ' וערלתם ערלתו. וכתיב לא יאכל. וגם מ"ש אח"כ להוסיף לכם תבואתו. קיצור הענין הוא ע"פ מ"ש בזוה"ק דאסור לשמש בשני רעבון שלא להוסיף כשסט"א שולטת רק לסתום מבוע ע"ש פ' מקץ. ולפי שאחר החטא נתערב טו"ר ולכן יש מקודם שליטת הסט"א לכן ג' שנים ערלים. וערלתם ערלתו להיות נשאר בסתימתו. כי באכילת בנ"י נפתח המקור והשפע וכפי יניקת הבן מתרבה החלב ז"ש לא יאכל. ערלתו את פריו דעיקר השמירה מסט"א שלא להוסיף. דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין הרי הקב"ה ברא עה"ד ואמר לא תאכל ממנו. ובמד' דא"א למד ערלת הגוף במקום שעושה פירות מערלת אילן. כי באמת זהו הכתנות עור על כל הגוף והי' הקפידה להסיר העור במקום עשיית פירות דוקא. וכמו כן באילן. ואחר הסתלקות הסט"א אז להוסיף לכם דייקא התבואה ולא לסט"א דאסתרס ודו"ק: ===תרנ"ה=== במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. דכתיב אין קדוש כה' כי אין בלתך כי הקדושה אינו פרישה בלבד אך הש"י הוא מרומם ונבדל מכל נברא כמ"ש ואתה מרום לעולם. פי' הגם שהוא בורא הכל ומחי' הכל אף ע"פ כן הוא מרומם ונבדל וזה עדות על עצם קדושתו כי אין בלתך ואתה מחי' כל ואעפ"כ אין מי ידמה וישוה לו והוא בקדושתו עומד. וזה עדות על עצם קדושתו כענין דאיתא בשם האר"י ז"ל ביציאת מצרים דכתיב אני ולא מלאך כי מרוב טומאת מצרים לא הי' יכול מלאך לכנוס בתוכו והקב"ה לפי עצם קדושתו הוא נבדל ומרומם בכל מקום וזה מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך. וכתיב ואתה ו' מוסיף. לומר שהצדיקים הדבקים בו ית' גם המה מתרוממין וזוכין לבחי' הקדושה. ומעלה זו יש בישראל על המלאכים שהרי בנ"י ירדו למצרים ומ"מ נשארו בקדושה. וזה הרמז שכ' במד' כי למלאכים קדושה א' ולבנ"י שני קדושות. דקדושת המלאך מה שהוא נפרש ונבדל מגשמיות אבל יש עוד קדושה שניתן לישראל שהגם שהם בגשמיות ובלבוש גשמיי אעפ"כ יכולין להישאר בקדושה. וז"ש קדושים תהיו כענין שאמרו בהויתן יהיו שצריך איש ישראל לשמור נקודה הקדושה שבו שלא יתדבק בו פסולת. כענין שכ' לא אשית לנ"ע דבר בליעל עשה סטים שנאתי לא ידבק בי שע"י שאדם שומר עצמו כמ"ש והתקדשתם זוכה לעצם הקדושה שלא יוכל לדבוק פסולת בנפשו. וזהו השבח שמשבחין לבנ"י כשושנה בין החוחים כו'. שאע"פ שהם מעורבים בעוה"ז עכ"ז הם כשושנה אטומה ושומרים הפנימיות קדושה שבתוכם. והנה כתי' קדוש ק' ק' ה' מלא כ"ה כבודו. והם ג' בחי' זו למעלה מזו קדושה אחת כענין שנמצא במלאכים שהם נבדלים מכל גשמיי. וקדוש ב' כענין שנמצא בישראל שאע"פ שמעורבים בגשמיות ובמקום טומאה מ"מ הם נבדלין. אך יש קדוש למעלה מכל זה והיא קדושתו ית"ש שאע"פ שמלא כ"ה כבודו והוא מחי' כל ומהוה כל אעפ"כ בקדושתו עומד מה שאין ב"ו יכול להשיג כמ"ש אין קדוש כה' כי אין בלתך כמ"ש לעיל. וע"ז אמר המד' יכול כמוני שירצה האדם לעשות כל מה שלבו חפץ ויסמוך שישאר בקדושתו. ובאמת זאת הי' הטענה של אותו רשע באומרו והייתם כאלהים יודעי טוב ורע. אבל הקב"ה אמר ביום אכלך ממנו מות תמות כי גלוי וידוע לפניו שלא הי' אדה"ר ראוי עדיין לקדושה עליונה כזו. ולכן בנ"י צריכין לשמור הקדושה כפי מצות התורה שמלמדת לנו במה שיכולין לעשות בקדושה ומה שצריכין להתרחק ממנו. ואחז"ל לעתיד עתידין ישראל שיאמרו לפניהם קדוש כו': במד' ורש"י למה נסמכה קדושים לעריות לומר כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה כו'. הענין כי בכ"מ שיש קדושה שם סובב הסט"א וצריך להיות שם גדר ערוה וזה אות ברית קודש ששם מקום הערלה. והוא גדר ערוה ושם גנוז עיקר הקדושה. ה"א מתהלך בקרב מחנך הוא שמו שחתם בברית מילה שאות י' נחתם במילה והוא שם שדי ורמז בקרב הוא שד וניתוסף באיש ישראל היוד וע"ז כתי' שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. מקדש י'. זה אות ברית קודש. כדאיתא שיש לכל איש ישראל ב' אותות שבת ומילה. ובחול תפילין ומילה. וצריכין לירא ולשמור אות ברית קודש שחתם בבשרנו: ===תרנ"ו=== בפרשת ערלה. ובשנה הרביעית כו' קודש הלולים כו' החמישית כו' להוסיף כו' תבואתו. כי ע"י החטא כ' ארורה האדמה כו' בעצבון תאכלנה ולכן צריכין להוציא הפרי מכלל ארור לברוך. והוא ע"י ג"ש ערלה שנשתנה בכל שנה עד שיוצא ממנו הפסולת. ואז קודש הלולים. כדאיתא כל הדברים שנתבררו לקדושה והוסר מהם פסולת ותערובת הרע אז הם מלאים שמחה ואומרים שירה. דכתיב ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה כי הסט"א היא עצבון. וכל שיש חלק לסט"א אין הברכה שורה כדי שלא יהי' תוספות לסט"א. רק בהסיר העצבון בא הברכה. להוסיף לכם תבואתו דייקא ולא לסט"א. ולכן ג"כ בשבת דסט"א ערקת. אז יש תוספות ברכה ונשמה יתירה: ===תרנ"ז=== קדושים תהיו ובמדרש מרום לעולם ה' כו' נתת קדושה לישראל לעולם שנאמר קדושים תהיו. כי קדושים תהיו היא גזירת הכתוב והבטחה כי לעולם נמצא קדושה טמונה בנפשות בנ"י. כמ"ש לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. כמ"ש אני ה' לא שניתי כו' בנ"י לא כליתם כי חלק ה' עמו ויש בהם נקודה אלקות שאינו מקבל שינוי ולא יוכל להשתנות. וזה ניתן לישראל באמרו אנכי ה' אלהיך. ובמד' שלש קדושות הם וניתן לבנ"י שתים ע"ש. דאיתא קוב"ה ואורייתא וישראל כולהו חד. וזה הג' קדושות קדושת הקב"ה וקדושת התורה וקדושת בנ"י. והנה קדושת בנ"י הוא המצות כמ"ש קדשנו במצותיו. כי המצות הם עיקר ציור האדם רמ"ח ושס"ה. וע"י קיום כל מצוה ניתקן אותו האבר לקבל הארה וציור אדם אשר ע"ז אמרו אתם קרוים אדם. כי בגוף האדם הוא אדם ובהמה. אבל בנ"י הם כלים ע"י המצות להיות פושטים צורה ולובשים צורה ציור אדם בלי השתתפות חלק הבהמיות. וע"ז אמרו ועשיתם אתם אתם כאילו עשיתם לעצמיכם ע"ש. וכשזוכין לציור הזה הם נר מצוה להתדבק באור תורה כי התורה ממוצע בין קדושת הקב"ה לקדושת בנ"י. כי התורה יש בה חלק הנותן וחלק המקבלים. והמצות הם בעשיות האדם בלבד רק שהם נר וכלי לחול עליהם אור תורה ואז מתדבקין בהקב"ה כנ"ל. זהו והתקדשתם במצות. והייתם קדושים באור תורה כנ"ל: ===תרנ"ח=== קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א. פי' הקב"ה קדוש ונבדל מכל. ובנ"י שצריכין לקבל את אלקותו ית"ש צריכין להתקדש ע"י המצות להיות כלים נקבל אלקות. ואיתא בפסוק כתפוח בעצי היער מה תפוח אין לו צל כך ברחו האומות מלקבל התורה ע"ש. הענין הוא כי הקב"ה ייחד שמו על בנ"י ביותר שהגם שהוא אלוה כל הברואים אבל הוא ע"י התלבשות וצמצומים וזה נקרא צל. כמו השמש שא"י להסתכל בו בלי אמצעות דברים אחרים. ורק בנ"י ע"י הכנת המצות במעשה ממשיכין אלקותו. והוצרכו בנ"י להקדים נעשה לנשמע. כי הבינו שא"י לשמוע התורה רק בהכנת המעשה וזה נר מצוה ותורה אור שא"י להנות מאור רק ע"י הנר: ובמד' ישלח עזרך מקודש ע"ש שהעליונים יש להם קדושה א' וישראל ב' קדושות. כי המלאך נקרא עומד. כי הקדושה שבו בלי השתנות. אבל אדם נקרא מהלך כי עיקר הקדושה המוכנת אל האדם הוא בשורש העליון. אכן גם בחלק שלמטה יש בו קדושה מעט שעי"ז יוכל להמשיך עליו שורש הקדושה שלמעלה כמ"ש ז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה וזהו בחי' נשמה יתירה הנמשכת מלמעלה. וזה עזרך מקודש. ומציון יסעדך היא הרשימה מהקדושה שנמצא בו למטה. לכן כתיב קדושים תהיו לשון עתיד שלעולם צריך האדם להיות מהלך בקדושה מדרגה אחר מדרגה: ===תרנ"ט=== במד' ג' קדושות הם. וב' קדושות נתן לבנ"י. דיש קדושה בבחי' מחשבה דיבור ומעשה. ובכח התורה ומצות מתקדשין בנ"י בדיבור ומעשה כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וב' קדושות אלו יכול איש ישראל להתקדש בעולם להיות כל דבריו ומעשיו נשמרין בקדושה לשמור הדיבור והמעשה. אבל המחשבה להיות נשמר לעולם בקדושה בלי מחשבה זרה אין באפשרות. ובאמת עשה האלהים כו' האדם ישר. אבל אחר החטא א"א לאדם להתקדש בבחי' מחשבה לכן ניתן לנו ב' קדושות. אך המקדש עצמו כראוי בב' הקדושות מעלין עליו כאילו נתקדש גם קדושה השלישית כיון שברצונו להתקדש ונאנס מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו ובקדושת הדיבור ומעשה כל שאינו מתקדש בהם נעשה רשימה בפועל בדיבור או במעשה לכן לא סגי ברצון בלבד אבל בבחי' המחשבה תלוי ברצון. ולכן כל שרצונו באמת להתקדש אין האונס פוגם בו. והנה מצוה קדושים תהיו להמשיך הקדושה בכל עובדא כי קדוש אני ה"א א"כ הקדושה נמצאת באיש ישראל אבל צריכין להמשיך הקדושה בכל האברים. ובזוה"ק ה"א מתהלך בקרב מחנך הוא הרמ"ח אברים שבאדם. ומתהלך לשון הוה. כי בכל עת שאדם מוכן להקדושה. נקודה הקדושה שבו מתפשטת. כמו בגשמיות החיות והדם מתפשט בכל אברים וגידין כן בפנימיות. הקדושה מתפשטת בכל אברים כשהם מוכנים לקבל הקדושה: ===תר"ס=== במד' ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך. ציון גי' יוסף. רמז לאות ברית קודש כמ"ש וצאצאיו חתם באות ברית קודש. עזרך מקודש היא בחי' התורה והוא קדושת הנשמה. ואות ברית מילה תיקון הגוף. והיא ציון וחותם שכלי זה ראוי להקדושה וזה החותם בגוף איש ישראל שהוא בן עוה"ב. ולכן אמרו כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. ובנ"י ניתן להם המילה שהיא גדר ערוה שיהיו ראוין לקבל הקדושה. ואמרו הגודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש. פי' שיש לו דביקות והתקשרות בקדושה כמו שבתות ויו"ט שנק' מקראי קודש ויש בהם הבדלה והוא גדר ערוה דסט"א ערקת. ולכן הם מקראי קודש. כמו כן בנפשות ע"י הגדר ערוה הם קרואי קודש כדכתי' תקראו אותם מקראי קודש. מקדש ישראל והזמנים: ===תרס"א=== בפסוק איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו ודרשו חז"ל אם א"ל חלל את השבת אל תשמע לו. ולמה פרט הכתוב מצות שבת בזה. רק הרמז היא כי הקב"ה הקשה כיבוד או"א לכבודו ית"ש מפני שהם שותפין בו. והגם כי כח אב ואם הכל מאתו ית"ש. אבל יצירת הגוף בא באמצעיות אב ואם. אכן הנשמה היא כח אלקי בלי השתתפות. וזה עצמו ענין השבת במעשה בראשית שנברא הבריאה בדרך הטבע וזה ששת ימי המעשה. ואח"כ בשבת ניתן כח אלקות בחי' הנשמה של העולם כמ"ש וינפש. וזה קיום כל מעשה בראשית. וכמו כן באדם הכנת הגוף באמצעיות אב ואם כעין בחי' ימי המעשה ואח"כ שורה עליו הנשמה בחי' השבת יומא דנשמתין ולאו דגופא. וצריך האדם להיות זהיר ביותר בחלק הנשמה. זהו ואת שבתותי תשמורו: במד' לעליונים קדושה א' ולבנ"י ב' קדושות. יש לפרש על קדושת התורה והמצות כי המצות נותנין קדושה לאדם כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וזו הקדושה גם למלאכים שהם משרתיו עושי רצונו. אבל קדושת התורה ניתנה לתחתונים ולא לעליונים: ===תרס"ב=== עוד במד' שהקב"ה נותן לישראל ב' קדושות מג' הקדושות שמכתירין אותו. וכ' מזה במ"א כי הם בחי' מעשה דיבור ומחשבה. ובנ"י בכח קדושת אות ברית קודש שהיא במעשה כמ"ש נפשות העושות וע"י שמירה מעריות זוכין לקדושת המעשה. וע"י שמירת ברית הלשון זוכין לקדושת הדיבור. וקדושת המחשבה להיות נשמר מכל הרהור א"א בעוה"ז כמ"ש אין אדם ניצול מזה בכל יום. אך בשבת קודש דיש בו נשמה יתירה. יתירה הוא מה שא"א להשיג בעצמו. לכן הוא מתנה טובה. וכתיב לדעת כי אני ה' מקדישכם. שזו הקדושה המיוחדת אל הקב"ה שאין תחתונים יכולין להשיג. לכן בש"ק צריכין לשמור עצמו מכל הרהור כמ"ש חז"ל שלא תהרהר אחר מלאכה. וע"ז כתי' ישלח עזרך מקודש שהוא בעזר עליון: עוד במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש כו' קדושתי למעלה מקדושתכם. הפי' דכתי' כי קדוש אני ה"א. פי' כמו שהקב"ה למעלה קדוש ונבדל מכל השרים ומנהיגים. כמו כן בנ"י עם ה' צריכין להיות למטה קדוש ונבדל מכל התחתונים. יכול כמוני שנוכל להיות כ"כ קדוש ונבדל מן העמים כמו שהקב"ה קדוש ונבדל למעלה ת"ל כו' שאין כח בנו להיות נבדל לגמרי מהם. אך בש"ק דכתי' ביני ובין בנ"י אות היא כח השבת מסייע לנו להיות נבדל מהם. וכן איתא האל הקדוש שאין כמוהו המנחיל מנוחה כו' שבש"ק דכתי' אני ה' מקדישכם יכולין להיבדל לגמרי מן העמים כמ"ש המבדיל בין קודש לחול בין ישראל לעמים: בפ' כי תבואו כו' ג' שנים יהי' לכם ערלים כו'. כתי' סוד ה' ליראיו. וארץ ישראל אשר נתן הקב"ה לאבותינו יש בה אוצרות גנוזים והקב"ה מסר הסוד ומפתח איך למצוא הפנימיות. וכמו ברית מילה בנפש שכ' במד' ע"ז סוד ה' ליראיו כי אור הגנוז בברית יש עליו ג' קליפות. חותם תוך חותם. ומסר הקב"ה הסוד לא"א ע"ה. וכמו כן בעולם מסר לו סוד א"י שהוא שורש כל העולם. וז"ש יהי' לכם ערלים. לכם בשבילכם. שכל הערלה וקליפות הסוככים על הפנימיות. לבל יגע בה זר. וא"י לעמוד על סוד הארץ רק על ידי המפתח שנתן לנו הקדוש ברוך הוא בתורה וכן כתיב ועמך כולם צדיקים כו' יירשו ארץ נצר מטעי. שע"י שיש בנפשם אות ברית נמסר להם סוד א"י: ===תרס"ג=== עוד למדרש קדושים ואתה מרום לעולם רוממות אתה נוהג בעולמך. נתת קדושה לישראל לעולם כו'. וגם מ"ש עוד במד' בפסוק ישלח עזרך מקודש כו'. דבכל אדם נמצא הקדושה בכח הנשמה שבאדם חלק ה' ממעל. אבל האדם צריך להמשיך מקדושת הנשמה אל הגוף ורמ"ח אברים. והוא בכח המצות שהם מול רמ"ח אברים כמו שחיות הנפש מתפשט אל האברים בגשמיות כמו כן בקדושה מקור הקדושה בנשמה. ונמשך אל האברים כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שע"י המצות נמשך החיות אל האברים. וכתי' וחי בהם פי' למעט חיות שמצד הטבע והגשמיות. כמ"ש במ"א דהגם דדרשו חז"ל וחי בהם ולא שימות. מ"מ במ"א אמרו אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' ופרשנו כי הכל דבר א' כמ"ש וקוי ה' יחליפו כח וכפי מה שממעט אדם כוחות הגוף בעסקו בתורה ומצות נתחדש לו כח אחר בכח התורה והמצות כמ"ש משיבת נפש. והנה כפי מה שנמשך הקדושה והחיות מהנשמה אל הגוף כמו כן מתרבה וניתוסף קדושה וחיות ביותר אל הנשמה מחי החיים. וע"ז כתי' יחליפו כח שכפי התרחבות כח הנשמה בגוף כך מקבלת לעולם כח חדש וז"ש מרום לעולם ה' שיש בכח הנשמה להמשיך חיות דקדושה לעולם יותר ויותר לכן כתי' לעולם קדושים תהיו שאין סוף לקדושה זו. וכמ"ש והתקדשתם היינו המשכת הקדושה מנשמה לגוף. אח"כ והייתם קדושים התחדשות הקדושה מלמעלה וזה עזרך מקודש. ומציון יסעדך הוא הקדושה שלמטה מהנשמה להגוף. ועזרך מקודש הוא מלמעלה. לכן צריך כל אדם לעסוק בתורה ומצות כדי להמשיך קדושה לגוף כמ"ש אשר תמצא ידך לעשות בכוחך פי' בזוה"ק כוחך זו נשמה. וכעין זה הוא בקדושת השבת דכתי' זכור כו' לקדשו שהגם שהשבת הוא קודש כמ"ש ויקדש אותו. אבל כפי שמקבלין בני ישראל קדושת השבת וממשיכין מקדושת השבת קדושה לכל ימי המעשה כמו כן מתרבה יותר קדושת השבת מלמעלה. הנשמה כלי לקבל הקדושה להמשיך ממנו קדושה גם להגוף. והשבת הוא כלי לקבל הקדושה ולהמשיך ממנו קדושה לכל הימים: ומ"ש במד' קדושה לעולם. היא הקדושה שקיבלו בנ"י במתן תורה כמ"ש ואתם תהיו לי כו' וגוי קדוש. לכן נמצא לעולם הקדושה בישראל מצד התורה כי אין עבירה מכבה תורה. פי' הקדושה שמצד הנשמה. מכבה מצוה היא הקדושה שנמשך אל הגוף זה נכבה ע"י העבירה. אבל התורה לעולם משיבת נפש: ===תרס"ד=== נאמרה בהקהל. כי עיקר הקדושה בכלל ישראל והם גדר ערוה כשמתיחדין כאחד. וכן הוא בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א ערקית ויורד הקדושה לבנ"י. יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. מנוחה בחי' שמור גדר ערוה וקדושה בחי' זכור להמשיך קדושת שבת בפה בקידוש היום. וזה שורש כל המצות. שס"ה מל"ת בחי' שמור. ורמ"ח מ"ע בחי' זכור. שע"י גדר ערוה של סור מרע זוכין לקדושה בעשה טוב. וצריכין לעשות המצות לשם כל ישראל וזוכין להקדושה שקדשנו במצותיו שזה הוא לכלל ישראל והם לעולם קדושים. וכמ"ש במ"א פי' הגמ' למדני כל התורה כשאני עומד על רגל א' והשיב לו ואהבת לרעך כמוך. כי האדם יש לו השתנות תמיד. אבל כשזוכין להיות בכלל ישראל ע"י מצות ואהבת לרעך כמוך אז מוצא הקדושה לעולם מצד הכלל ועומד על רגל א' תמיד: ht6c0qqhdcmpob40ehsvrlfiaj4kf7d 3007731 3007729 2026-04-23T19:16:32Z ~2026-24955-11 45369 /* תרל"ב */תיקנתי שגיאה 3007731 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|שפת אמת||אחרי מות|קדושים|אמור}} ==קדושים== ===תרל"א=== ב"ה אחרי קדושים איני זוכר כסדר קדושים תהיו. במד' וזוה"ק כי הוא הבטחה ג"כ כי איך יוכל בו"ד להתקדש בקדושת הש"י. אך כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' אחר שהוציאנו הש"י ממצרים שהיינו משועבדים להם. והבדילנו מהאומות שהחיות והכח שיש בתוך כל איש ישראל הוא מהש"י וז"ש אנכי ה' אלקיך כו' מיוחד מלכל האומות. אף שכח כל הנבראים ממנו ית'. אבל בדרך הסתר וצימצומים. אבל חיות כל איש ישראל היא חלק אלקי ממעל. וממילא בכחינו להתקדש גם בעוה"ז. כי הש"י מחי' הכל אף כי הוא קדוש ונבדל מכל. וז"ש כי קדוש אני ה' ועי"ז יכולין להבין כי בכח האדם להתקדש בכל מעשיו אף שהם תוך הטבע. וז"ש במד' ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה. הפי' כי חיות הכל מהש"י רק הטבע נמשך מדרגה אחר מדרגה עד שנתכסה בחי' הפנימיות. אבל לעולם ידך בעליונה שהוא כח והחיות מהש"י שיש תוך ההעלם. ועי"ז יכולין להתבטל לנקודה הפנימיות בכל מעשה להיות נבדל מחומר המעשה להתדבק בפנימיות כל דבר. וז"ש קדושים תהיו. וברש"י שנאמרה בהקהל כו'. דעיקר הקדושה ע"י שמכניס אדם עצמו בכלל ישראל כי הקדושה שורה בכלל ישראל שהיא כנס"י הכנסי' והתאספות כל החיות להש"י. וע"י הביטול להכלל יכולין להתקדש. וגם בשבת כתי' ויקדש כו' ג"כ כנ"ל (שבקדש) [*שבש"ק] נתברר ונתגלה חיות הפנימיות שבכל דבר. ממילא יכולין להתקדש בנקל. וברכתו מכל הימים פי' שבת הוא השפעת החיים לכל הימים. וקדשתו מכל הזמנים ששבת מקושר בחיות שלמעלה מהטבע ועי"ז ע"י שבת יכולין להמשיך קדושה בהזמן והטבע עצמו. וקדושת שבת ג"כ ע"י דאתאחדת ברזא דאחד כו'. וכן ע"י כל המצות שהם נגד רמ"ח אברים דכתי' אשר קדשנו במצותיו שע"י מעשה המצוה שיש בה אור מציווי ה' בתוך המעשה. עי"ז יכולין לברר הקדושה גם במעשה ממש. ובכל מעשה נמצא רצון הש"י כי בל"ז לא הי' לו קיום. וכ"כ אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פי' שחיות כל מעשיו יהי' ע"י המצות שהוא רצון ה' המחי' כל המעשים כנ"ל: ברש"י מקום שהיו ישראל מקולקל ביותר. להראות כי בכ"מ שיש הסתר יותר יש שם נקודה קדושה טמונה כי זה המכוון להסיר ההסתר: איש אמו ואביו תיראו כו'. בזוה"ק שהש"י הוא אביהם של ישראל. וברש"י איזהו מורא לא ישב במקומו כו'. דכתי' מלא כ"ה כבודו. ובוודאי צריכין לידע בכל פעולה ותנועה גדולה וקטנה כי הוא מחיות הש"י ולא לישב במקומו. וז"ש שבתותי תשמורו שהוא ג"כ בחי' הנ"ל לברר מלכותו ית'. כי בשבת בנ"י מעידין על שהש"י בורא עולם ומחי' הכל: במד' וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. עץ חיים היא כו'. כי כתי' נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע. והם תורה שבכתב תורת אמת. ושבע"פ נטע בתוכינו להביא חיות פנימיות לתוך ההעלם ע"י היגיעה כמ"ש דדי' ירווך כו'. שמוצא תמיד טעמים בתורה כו'. וז"ש למחזיקים כו'. אף שעוסק בעוה"ז מ"מ יהי' רצונו קבוע ונטוע בתורה. ועוד במד' אחרי ה' תלכו וכי אפשר כו' אלא מה הקב"ה עסק במטע תחלה כו' אף אתה כו'. והוא ע"פ מ"ש ז"ל הדבק במדותיו כו'. כי הש"י א"ס ואין תכלית. אך יש בכל נברא ונאצל אור חיותו ית' בגבול ומדה. ובזה יכולין להתדבק גם ע"י אמצעות עשי' ממש שיש גם בהם בחי' מדה מאורו ית' שגנוז במעשה בראשית. וז"ש שהקב"ה ברא עולמו ע"ז המכוון להמשיך מעולמות עליונים לתוך הטבע והבריאה וכן יעשה האדם ועי"ז יתדבק בחיות הש"י שנגנז במ"ב. וזהו בחי' ארץ ישראל. כ"ת ונטעתם: ===תרל"ב=== ב"ה קדושים. לא נכתב כסדר כי אינני זוכר כראוי במד' ישלח עזרך מקודש כו' ומציון כו' מקידוש מעשים וציון מעשים כו'. כי איך יכול ב"ו להתקדש. רק להיות הרצון והשתוקקות לזה. וכן בכל מעשה להראות ולרמוז להפנימיות. וכן כל מצוה היא רק ציון ורמז כמ"ש הציבי לך ציונים. ועי"ז יכול לבא לקדושה. מקודש. התורה. וציון הם מצות. כי המצות כלולין בתורה. ובכל מצוה אף שהוא במעשה גשמיות בחי' ציון כנ"ל, מ"מ הציווי הוא מהקב"ה בתורה. ולכך ע"י ציון המצוה יכול להתדבק בהקדושה שבה והיא התורה. ומצות הם באמת עצות איך להמשיך קדושתו ית' לכל המעשים כנ"ל. וכן בש"ק כתי' ויקדש כו' שממשיך קדושה לכל מעשה בראשית. [דרך רמז עזרך מקודש הוא קידוש ומציון יסעדך סעודת שבת והבן]: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו'. כי חיי עולם נטע הוא תורה שבע"פ המשכת כח. התורה במעשה. וז"ש יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם כו'. שזה יותר יגיעה מתורה. כמ"ש בזוה"ק תרומה דקיימא בעובדא לא בא רק בטורח גדול וטהרה יתירה ע"ש. והוא היגיעה לחבר שניהם מעשה גשמי עם הקדושה שהיא חיות הפנימיות. שבכ"ד יש חיות מהתורה כמ"ש באורייתא ברא קוב"ה עלמא. וכן שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל על שהי' קשה לישראל לכנוס לא"י שהי' עבודה רבה כנ"ל ע"ש. שבמדבר הי' רק תורה ובא"י הי' יגיעת שניהם כנ"ל בחי' תורה שבע"פ: ===תרל"ד=== ב"ה אחרי קדושים במד' קדושים ואתה מרום לעולם ידך בעליונה רוממות אתה נוהג כו' ישלח עזרך כו' מקידוש מעשים ומציון מעשים כו'. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה כו' קדושה. כי עריות הוא לשמור חק השי"ת להיות דבוק כ"ד במקומו הראוי לו. וזה מביא קדושה כמ"ש הרי את מקודשת שמתיחדת אליו כן יש לכל דבר בן זוג. ובנ"י בפרט מקודשין ומיוחדין להש"י. כמ"ש מקדש עמו ישראל. קדושים תהיו. וגם בכלל הבריאה השי"ת נתן קדושה לכל הבריאה. רק כפי מה שמיישר כל אדם דרכו להיות מיוחד אליו מעורר הקדושה. לכן גם בשבת קודש ע"י שמתיחדין כל הנבראים לעלות להתדבק בשורשם שורה קדושה. וז"ש ויכל כו' ויברך כו' ויקדש כו' כי בו שבת כו'. ובכל מצוה יש קדושה כמ"ש אשר קדשנו וע"י הרצון באדם להתבטל להשי"ת כעבד לעשות רצון רבו שמיוחד אליו. עי"ז חל עליו קדושה וזה נותן כח לקיים המצוה. וז"ש עזרך מקודש. אח"כ צריך האדם לקבל רשימה מן המצוה בלבו. וז"ש מציון מעשים שבידך. ובמד' יכול כמוני ת"ל כי קדוש. קדושתי למעלה כו'. פי' כי כאשר ברא השי"ת כל הנבראים בסדר מיוחד מדרגה אחר מדרגה אין בהם שינוי. אבל ע"י קדושת האדם עולה למדרגה גבוה ואותו מדרגה עולה יותר כנ"ל. וז"ש לעולם ידך בעליונה. וכתי' נקדש בצדקה ע"י הצדק שמתנהגים בו בנ"י להיות כ"ד במקומו הראוי מעוררין הקדושה למעלה כנ"ל: ===תרל"ה=== במד' ואתה מרום רוממות אתה כו' בעולם כו'. כי מה שבחר הקב"ה לתת קדושה יתירה לבנ"י וכן לכהנים כו'. הוא מצד כי הקדושה נמצא מהקב"ה שהוא קודש וכפי דביקות הנבראים בו כך חל עליהם הקדושה. ולכן כיון שבנ"י קרובים אליו ית' לכן נמצא בהם הקדושה. וז"ש קדושים תהיו כי קדוש כו' וכיון שאתם עם קרובי תוכלו להתקדש ביותר. וז"ש רוממות אתה כו' שכל התרוממות קצת הברואים על קצתם הוא כפי התדבקותם בך. כי אתה מרום בלבד כאמור: וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כו'. פי' ג"כ כנ"ל כיון שבנ"י מיוחדין להשי"ת. ושמירת עריות הוא לשמור חוק הש"י. כל דבר ומין למינהו. וממילא כשכ"ד יהי' במקומו ממילא מדרגת בנ"י הם להיות חלק ה' ונחלתו כנ"ל: ובמד' ישלח עזרך מקודש כו' מקידוש מעשים וציון מעשים שבידך. כי המצות הם רק לבוש ורמז להקדושה הגנוזה בציווי השי"ת. והם עצות איך להמשיך הקדושה בעוד האדם בלבושו הגשמיי בעוה"ז. ועל ב' הבחי' הללו אומרים קדשנו במצותיו וצונו: ===תרל"ו=== פ' אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש כו' תחתונים שנבראו לסיוע כו'. מקודש מקידוש מעשים שבידך ומציון מעשים שבידך כו'. כי האדם נברא באופן זה שיצטרך לסיוע עליון כמאמר אם אין הקב"ה עוזרו כו'. אכן הסיוע תלוי ג"כ בעבודת האדם. וז"ש מקידוש מעשים שבידך כו'. והיא בחי' תורה ומצות כי התורה קודש. והמצות הם במעשה גשמיי רק שהם רמזים וציונים לדברים עליונים. וע"י קיום המצות במעשה זוכה אח"כ לקדושת התורה. וברש"י בכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. פי' כפי עבודת האדם בעוה"ז במקום שצריך בירור וגדרים וסייגים משמרת למשמרתי כו'. כמו כן זוכה לקדושה. והם ימי המעשה והשבת שזוכין ע"י עבודת ימי המעשה מי שטרח בערב שבת לברר התערובות והוא גדר ערוה. יאכל בשבת שנקרא קודש כנ"ל. גם פי' גדר ערוה הוא בחי' בנ"י בכלל שנבראו להיות חומה להכניע כל הסט"א. ואיתא במד' ע"פ והי' מספר בני ישראל כחול הים כמו שכ' ושמתי חול גבול לים. כמו כן בני ישראל הם גבול וגדר לסט"א שנאמר עליהם מקולות מים רבים כו'. שלא יניחו להתפשט כחות הטומאה בעולם. לכן בנ"י נק' גדר ערוה ולכן הם מקבלין הקדושה: ברש"י דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו ויראת מאלקיך. פשוט שע"י היראה יכולין לקיים דבורים המסורים ללב. אמנם ג"כ י"ל שאלה המצות התלוין בלב ע"י שמקיימין אותן זוכין ליראה. כי כל מצוה במעשה מתקן מעשה האדם. וכמו כן מצות התלוין במחשבת לב האדם מתקנין לבו של האדם. וכן שמעתי מפ"ק אא"ז מו"ר ז"ל ע"פ ולא תונו כו' את עמיתו ויראת מאלהיך כו' שע"י שמירת אונאת דברים זוכין ליראה. ובאמת ב' הפירושים אמת ע"פ מ"ש שכר מצוה מצוה. ובוודאי ע"י עומק היראה יכולין לקיים יותר מצות התלוין בלב לכן שכר המצוה היראה כדי לקיים עי"ז המצוה בטוב יותר וכן לעולם: בפסוק ושמרתם את חקותי כו' אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פירש"י בעוה"ב כו'. וי"ל עוד הפי' אשר זה עצמו הקב"ה מבקש מאתנו אשר באמצעיות שמירת המצות כראוי יתתקנו כל המעשים ויתברר האמונה בעולם. ובאמת כפי התגלות האמונה מתקיים השגחת הש"י בהתגלות. ולכן לעתיד יתברר כי גם הגשמיות הכל מכח הש"י כח הפועל בנפעל. ואז יהי' חיות כל חי אף בעוה"ז הכל מסטרא דקדושה בלבד. וע"י התורה ומצות יחי' האדם. נמצא פי' הכתוב ושמרתם כו' כדי שתפעלו במעשיכם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם והבן מאוד כי הכל תלוי בעבודתינו. כי בוודאי הש"י מחי' כל חי רק שכן הי' רצונו ית' שיהי' גם לרשעים חיות מסט"א. אבל בכח בנ"י לדחות הסט"א ולתקן העולם במלכותו ית' בלבד: ובמד' עץ חיים היא למחזיקים כו'. כי התורה נותנת חיים לכל הנבראים ומזוני דכולא בה עכ"ז תלוי בכח ההחזקה שמחזיקין בנ"י בתורה ויודעים זאת. כמו כן נתברר שהוא עץ החיים לכל חי. וכן במשנה גדולה תורה שנותנת חיים לעושי' בעוה"ז ובעוה"ב שהעושה ומקיים התורה זוכה שגם חיי עוה"ז יהי' רק ע"י התורה. ובכלל בנ"י תלוין כל הנבראים כנ"ל. ז"ש וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. פי' שבנ"י יטעו ויקשרו כל אילני מאכל הכל בא"י שהיא מלכותו ית' והבן: ===תרל"ז=== ב"ה אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש כו'. כי כך ברא הקב"ה העולם הזה שיצטרכו להמשיך סיוע מעולם עליון כמ"ש במ"א מזה שבעוה"ז חסר השלימות. אך לכל דבר יש שורש בשמים כמ"ש אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע כו'. ומכ"ש האדם וודאי יש לו שורש למעלה מכולם. והוא כח הנשמה. וע"י מצות ומעש"ט ממשיכין כח הנשמה שבשמים. ומקידוש מעשים שבידך. הוא הכוונה ומחשבות רצון האדם בעשיות המצוה שהיא קודש. ומציון מעשים שבידך הוא גוף המעשה כשנעשה בקדושה. כמ"ש בזוה"ק שמכוונת המצות וגוף המעשה נעשה מכל א' לבוש מיוחד להאדם בעולם העליון ע"ש פ' תרומה. והנה בשבת קודש יורד הקדושה לאדם. והוא ישלח עזרך מקודש. הנשמה יתירה. ומציון יסעדך הוא ימי המעשה. ושבת נותן ברכה לכל הימים א"כ יש בקדושת השבת שורש לכל הימים ואותן השרשים הם הציונים שיש בהם רמזים לקדושה אף שאינו קודש ממש. וכ' ויברך ויקדש בשבת. גוף הקדושה של שבת וגם להיות ברכה ושישפיעו ממנו נחלים מיוחדים לכל הימים. ואותן הצינורות מעוררין ע"י ציון מעשים כנ"ל: ובמד' ואתה מרום רוממות אתה נוהג בעולמך. הוא כנ"ל שהקב"ה עשה להיות הנהגות כל הבריאה ע"י זה התרוממות שמרימין המעשים לכח השורש שלמעלה מהטבע שנק' מרום עי"ז יש להם קיום וז"ש רוממות אתה נוהג כו'. וז"ש קדושים תהיו כי קדוש א"ה אלקיכם פי' שכוחות שלכם דבקים בי ומצד זה אתם יכולים להתקדש כנ"ל: בפסוק איש אמו ואביו תיראו כו' שבתותי תשמורו. דאיתא הסתכל בג"ד כו' מאין באת מטפה סרוחה כו'. ובאמת מאלו הג' שותפין שיש באדם הן ג' הדברים. מאין באת כח האב ט"ס. ולאן אתה הולך הוא כח האשה. רמז לדבר שהמיתה באה לעולם ע"י האשה. וגם הריון קרוב למיתה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון הוא כח הבורא שיש בו. וזה רמז בשבתותי תשמורו שהוא לשמור תמיד ולהשתוקק לחזור בשמחה לשורשו שהוא תכלית הכל כמ"ש חז"ל על זאת יתפלל כל חסיד כו'. מצוא זו מיתה כו'. וכענין יום שכולו שבת כו'. ואין כוונת החשבון רק להפחיד האדם. רק שיבוש האדם באיזה חשבון יבא לפני המלך אם יהי' כדאי לחשוב המעשים טובים. כי דין קאי על עבירות וחשבון קאי על המצות. ואלה הג' בחינות נמצאין בכל דבר. היינו כח הכנת האדם לפעול איזה דבר טוב או מכין עצמו למצות וזה נק' כח האב. הזרע כדי להוליד. אבל אינו נעשה מזה כלל והוא ט"ס. אך ורק אח"כ צריך בחי' הביטול להיות כעפר ורק מוכן יהי' לבטל עצמו להבורא ית' והוא בחי' האם שבה נסרח הזרע. ואח"כ שולח הש"י חלק אלקי ממעל ובא לגמר הולדה וכולם ממתינין על כח הבורא. וזה שבתותי תשמורו לשון המתנה כמו שמר את הדבר: ===תרל"ח=== במד' רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כהונה לאהרן קדושה לישראל. פי' שיכולין לעורר הקדושה גם בעוה"ז אע"פ שעיקר הקדושה הפרישות מעוה"ז. מ"מ בכל דבר יש ניצוצי קדושה מכ"ש במעשה איש הישראלי. וז"ש מרום לעולם ה' פי' אף בעולם עצמו שהוא העמדת הטבע בגשמיות עכ"ז יש בו התרוממות הוית הבורא ית'. ופי' קדושים תהיו ע"פ מ"ש חז"ל בלשון הוי' בהויתו יהא. וכל שאין עצם הנפש משתנה מהויתו הלא הוא חלק אלקי ממעל והוא קודש. כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' שהכתוב גילה לנו כי אלקותו ית' חל עלינו כמו שהוא קדוש. כי בוודאי הש"י מהוה כל הוה. כל אחד כפי ערך המקבל. וגם חיות הבלתי קדוש הוא מהבורא ית' בהשגחה והתנהגות רחוקה. אבל אלקותו על בנ"י הוא בבחי' קדוש אני ה' אלקיכם שם הוי' ב"ה. ולכן קדושים תהיו. וז"ש במד' רוממות אתה נוהג שאף שמלכותו בכל משלה מ"מ הוא מנהיג כל פרט באופן אחר שמתרומם זה מזה כנ"ל: במד' ישלח עזרך מקידוש מעשים. מציון יסעדך מציון מעשים. פי' אף כי א"י להיות קודש עכ"ז ע"י הרצון והיגיעה שמראין ומרמזין להמשיך עלינו הקדושה שהיא ענין המצות הפשטיים שאין אנו יודעין לעשותם בקדושה כרצונו ית'. עכ"ז זה גורם להיות נשלח עזרו מקודש. וקידוש מעשים בא ע"י ציון מעשים. פרשנו ציון מעשים בחול. קידוש מעשים בשבת. וגם בכל פרט המחשבה והרצון נק' קידוש מעשים. וגוף המעשה ציון. וכמו כן ש"ק הוא מחשבה ורצון של ימי המעשה. ברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. וע"י גדר ערוה בימי המעשה מוצאין קדושה בש"ק. וכבר כ' מזה במ"א: במד' וכ"ת כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו'. פי' כח הנטיעה ניתן לבנ"י שיכולין לנטוע ולדבק כ"ד לשורשו בכח התורה. וז"ש וחיי עולם נטע בתוכינו. ונטעתם כל עץ מאכל לראות לבטל כל דבר לשורשו והיא עיקר בחי' ארץ ישראל וע"ז מבקשין ותטענו בגבולנו. שמקודם צריכין לנטוע נפשותינו בשורש כי האדם עץ השדה כו': בקיצור כי שכחתי ===תרל"ט=== ובמד' ישלח עזרך כו' מקידוש מעשים מציון מעשים כו'. פי' דיש בכל מצוה ומעש"ט ב' בחי'. עובדא ומחשבה כידוע. וגוף המעשה הוא רק ציון ורמז לכוונת המצוה. ומ"מ הכוונה והקדושה משייר ברכה והארה לגוף המעשה. וסיוע של גוף המצוה מורגש יותר בנפש האדם מהארת הקדושה בעצמה שהיא רוחניי ביותר. וז"ש ישלח עזרך מקידוש מעשים. ומציון מעשים יסעדך. והוא כמו בחי' ימי המעשה שנק' ציון מעשים. וש"ק קידוש מעשים כי קדושה היא פרישה. וביטול כל המלאכות בשבת נקרא קידוש מעשים. והנשמה יתירה בשבת משייר ברכה גם לנפש האדם על ימי המעשה כמ"ש מיני' מתברכין ו' יומין כו': במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו' ע"ש. כי למה עשה כן הבורא ית' להיות שני ערלה מקודם. אבל כך הי' רצונו ית' להיות עלמא דשקרא והאדם יחזיק עצמו בהתורה ועי"ז הוא ממשיך עליו קדושה עוד יותר. וז"ש להוסיף לכם כו'. כי ע"י שני ערלה אם אדם מקיים כתיקנה בא אח"כ לתוספות. ולכן נאמר למחזיקים אף שא"י לקיים כראוי רק להחזיק עצמו בהאמת ע"י התורה. זה חביב ביותר לפניו ית'. ובא מזה אח"כ להיות קודש הילולים כו': ===תר"מ=== ב"ה אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש. דהל"ל עזרו. ועזרך משמע שיש לכל אדם עזר מיוחד. והענין הוא כח הנשמה שיש לכל אדם בשורש עליון. והרי אחז"ל אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע וא"ל גדל. מכ"ש אדם שהוא למעלה מכל הברואים וודאי יש לו כח עליון. והוא הארת הנשמה יתירה הבאה בש"ק לכל איש ישראל. ז"ש במד' ע"פ ואתה מרום לעולם רוממות אתה כו' בעולמך. פי' אם כי הבריאה בששת ימים הי' ע"פ הטבע. אך ש"ק הוא כח חדש שכולל כל הבריאה והוא שורש הבריאה למעלה מהטבע. והנהגה זו נמסר לבנ"י. וז"ש בשבת אות הוא כו' לדעת כ"א ה' מקדישכם. פי' השבת עדות שיש לבני ישראל חלק בהנהגה שלמעלה: ===תרמ"א=== פירש"י הוו זהירין מן העריות ועבירה. ורמב"ן ז"ל כ' לקדש במותר לו. ולפע"ד יפה כיון רש"י ז"ל כי בוודאי מצות קדושים תהיו הוא מדברים שאין להם שיעור. וכפי הפרישה כך זוכין לקדושה ואין לדבר סוף. לכן כתי' תהיו כי לעולם צריך האדם להתקדש קדושה על קדושה. והרמז לדבר בפ' וקדשתם היום ומחר. כלומר שאין סוף לומר כבר קדוש אני. והראי' כי הלא אותו הדור היו באמת כל העדה כולם קדושים ונאמר להם קדושים תהיו. וזה שרמז המד' יכול כמוני כו' היינו שכיון שהפסוק אומר שאין סוף להקדושה כנ"ל עד שנותן גבול קדושתי למעלה מקדושתכם ממילא מובן איך אין סוף לקדושה זו שיכולין בנ"י להתקדש בעוה"ז יותר מהשרפים כנ"ל. אכן ודאי התחלת הקדושה הוא להיות פרושין מעריות ועבירה אז מתחילין לכנוס בגדר הקדושה שזה החיוב של הקדושה לכל איש ישראל. ואז יש לו להרבות תוספות קדושה כנ"ל. כענין תלמוד תורה וכדומה שאין לו שיעור כנ"ל: במד' ואתה מרום לעולם כו' רוממות אתה כו' בעולמך. ידך בעליונה כו'. פי' כי ה' לא עזב את הארץ וכל הדברים השורש שלהם הוא למעלה. לכן כתי' על הרשעים מקודם. יציצו כו' להשמדם עדי עד. שכל הגבהות שלהם בעוה"ז ואין להם שורש וכח למעלה. אבל בנ"י שדבקים בה' מסיים עליהם שתולים בבית ה' כו'. וזה עצמו הפי' ישלח עזרך מקודש כמ"ש במ"א דקאי על הנשמה יתירה שניתוספת לבנ"י בש"ק שע"ז מיוסד כל המזמור ליום השבת כמ"ש בפ' תשא ע"ש. עזרך מקודש הוא בזמן המקדש שהיו מרגישין הקדושה בפועל. ועתה מציון יסעדך כמ"ש רש"י ז"ל בפסוק הציבי לך ציונים שאע"פ שאין המקדש קיים ע"י המצות מתעורר רמזים והארת הקדושה. ובמד' מקידוש מעשים ציון מעשים. י"ל כי קידוש מעשים הוא הפרישה והרחקה מגשמיות כמ"ש רמב"ן בפי' קדושים. וציון מעשים הם המצות המצוינים בנ"י בהם. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. א"כ ע"י הפרישה והרחקה מהמעשים לא טובים. זוכין לקדושה. דכתיב שער החצר הפנימית ששת ימי המעשה יהי' סגור כו'. ופי' מו"ז ז"ל שכפי מה שאדם שומר פנימיות שלו מהגשמיות. כך מרגיש קדושה ומתגלה פנימיות הטוב שבו והיינו כדברי רש"י הנ"ל: וכל אלה הדברים בפסוק קדושים תהיו ואהבת לרעך כמוך ויראת מאלהיך הם ג"כ הבטחות כי ע"י שמירת אלה המצות יזכו לאלה המדרגות. כאשר חכמים הגידו כי ואהבת לרעך כלל גדול בתורה א"כ קשה מאוד לקיימה רק באמצעיות מצות הקודמות ל"ת רכיל. לא תשנא. הוכח. זוכין אח"כ לואהבת כנ"ל: במד' וכי תבאו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו' ע"ש. הענין הוא כי גוף התורה נק' עץ חיים והוא כמו שהיו בנ"י בקבלת התורה חירות כו'. וכמו שהי' אדה"ר קודם החטא שלא הי' כלל ערלה בעולם. ולכן מכל עץ הגן הותר לו לאכול מיד. רק אח"כ ע"י החטא שאנחנו שרוים בעולם הפירוד שיש תערובת טו"ר בעולם נותנת התורה עצות איך להפרד מן הערלה. וז"ש למחזיקים אף שאינו מתוקן כראוי לידבק ממש בעץ החיים. רק ע"י התשוקה והרצון לדבוק מקבל קצת הארה. כמ"ש בצל החכמה בצל הכסף הוא הרצון והתשוקה. וכמו כן סמך הכתוב אח"כ ל"ת על הדם ודרשו חז"ל ל"ת קודם שתתפללו על דמכם. דיש ב' חללים בלב. יצ"ט ויצה"ר. ואסור לאכול (על לעשות) [*עד שעושים] פעולות ועבודה שבלב לזכך היצה"ר כענין מצות ערלה ורבעי. ולכן כ' המד' מי יגלה עפר כו' שכל אלה העצות צריכין ע"י חטא הקדום: ===תרמ"ב=== במד' מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך כו' כהונה לאהרן כו' מלכות לדוד כו' קדושה לישראל לעולם כו'. הענין הוא שנחזרו עתה בפ' זו כל עשרת הדברות כדאיתא בזוה"ק ובמד'. ולכן נאמרה פ' זו בהקהל כמ"ש רש"י ז"ל כמ"ש בעשרת הדברות הקהל לי את העם. והנה בקבלת התורה היו בנ"י קדושים כמ"ש ואתם תהיו לי כו' וגוי קדוש כו' וקדשתם היום ומחר כו'. אך ע"י החטא נפלו ממדרגה זו. ועתה אחר התיקון ע"י המשכן וע"י תשובה חזרו להתעורר קדושה הראשונה. וזאת לעדות כי קדושת ישראל שנתן להם הבורא ית' הוא לעולם. רק עונותיכם מבדילים. אבל בהסרת המסך המבדיל ע"י תשובה יכולין לעולם להתעורר הקדושה. וזו המתנה היא לכלל ישראל רק שצריכין לזכות להכניס עצמו לכלל ישראל. וגם הכלל להתאחד ביחד. לכן בש"ק דמתאחדין זוכין לקדושה שהיא הארה מלוחות הראשונות כמ"ש במ"א. לכן נאמר זה במזמור שיר ליום השבת כי הרשעים בפרוח כמו עשב כו' ואין להם שורש. ובנ"י שדבקין בשורש העליון מרום לעולם כו'. לכן שתולים בבית ה' גם אם ח"ו יש להם ירידה ע"י החטא. אבל עוד ינובון בשיבה כו' והשבת מעיד ע"ז כנ"ל. וברש"י ובמד' כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. יובן הענין ע"פ מ"ש במד' כ"מ שאתה מוצא זנות אנדרלומוסיא באה לעולם כו' ממילא מדה טובה מרובה שע"י קדושה מעריות זוכין להיכנס בכלל ישראל אף אותן שאינם ראוין. כדמצינו ולא יראה בך ערות דבר ושב. אע"פ שהיו ראוין להשראת השכינה. ע"י הערוה מסתלקת השכינה מהם. מכ"ש ע"י גדר ערוה הגם שלא היינו ראוים בל"ז. משרה הקב"ה השכינה בינינו. דמכלל שאמרו כ"מ שא"מ גדר ערוה א"מ קדושה. משמע דאיירי באין ראוין בל"ז רק ע"י זכות ג"ע בלבד כנ"ל. והאמת כי הג' עבירות שמחויבין למס"נ בעבורם. מכ"ש כשנשמרין מהם בוודאי מביאין קדושה. שעל אלו ג' דרשו ונקדשתי בתוך בנ"י כו'. ומקודם הי' בחי' אנכי ה' אלקיך ואחר החטא של העגל חזרו לעורר הקדושה בכח שמירה מעריות וג"ז קלקלנו בפ' בוכה למשפחותיו. והתיקון ע"י ואהבת לרעך היפוך ש"ד. ועי"ז נעשין כלל א' ואז כל העדה קדושים ובתוכם ה': ===תרמ"ג=== קדושים תהיו פרשה זו נאמרה בהקהל. שא"י לזכות להקדושה רק ע"י הביטול לכלל ישראל. דכתי' כל העדה כולם קדושים. פי' כשהם באחדות א'. לכן רוב דיני פרשה זו שבין אדם לחבירו. וגם כשבנ"י הם א' אין יד הרשעים יג) שולטת בהם ונבדלין מהם ועי"ז שורה קדושה בישראל. כדכ' רש"י כ"מ שיש גדר ערוה יש קדושה. לכן בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד וסט"א מתעברין יש קדושה. וכ' כי קדוש אני ה' פי' שגם הקדושה צריך להיות לשם ה' כדי לזכות להתדבק בו ית'. וזה רמז המד' יכול כמוני ולמדין מפרשת פרעה אני פרעה כו'. פי' כמו שפרעה לא העמיד את יוסף רק לטובת עצמו שראה שהוא חכם העמידו לשמור את מלכותו של פרעה. כן לא יהי' הקדושה דבר נפרד רק כדי להתדבק בו ית' כי קדוש אני וא"י להתדבק בו רק כשזוכין לקדושה. וענין קהילה זו שייך בכל פרט ג"כ לאסוף כל הרמ"ח אברים וכל הרצונות לדבר א' כמ"ש חז"ל בפסוק ה"א מתהלך בקרב מחניך ברמ"ח אברים שבך. ולכן ע"י המצות זוכין לקדושה כמ"ש קדשנו במצותיו. ומבקשין קדשנו במצותיך. כי ע"י המצות מתחברין הרמ"ח אברים לזכות לבחי' האחדות ואז יש קדושה כנ"ל. אבל קדושת הכלל ישראל הוא גבוה ביותר ולכן כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים שחל עלי' שם שמים וקדושה שורה בהם. וכמו כן בפועל ע"י שהי' אחדות בישראל הי' להם משכן ובהמ"ק והשכינה היתה שורה ביניהם. ועתה ע"י שנאת חנם חרב ע"י שאין קדושה רק באחדות כנ"ל. וזה עיקר הגלות מה שא"י להתאחד ע"י שנתפזרנו בין הרשעים והם מעכבין הקדושה שא"י לשרות בישראל על ידם. וכן משמעות הגמ' שם בשלמא בית ראשון הי' בהם ע"ז ג"ע כו' אבל בית שני שהיו חסידים כו' ומשני משום שנאת חנם. א"כ אם הי' רק עונש לגודל החטא מה אמרו שחסידים היו. רק ששנאת חנם היא סיבה בעצם שא"א להיות הקדושה כשחסר האחדות ואינו מצד עונש עוצם החטא: במד' ואתה מרום לעולם רוממות אתה כו' בעולמך. הענין לידע שאין לחוש שע"י הפרישה מעוה"ז יתבטל קיום הטבע. כי הקב"ה ברא העולם בזה האופן שכפי הביטול אליו ית' מתקיים הבריאה. וז"ש הפסוק ההפרש בין הרשעים בפרוח כו' כמו עשב כו' להשמדם. אבל השתולים בבית ה' ומתבטלים אליו יש להם קיום. וזה עדות השבת שבו שובתין מכל המעשים והוא קיום כל ימי המעשה. וזה קדושים תהיו להיות הרצון לקבל הוי' ומציאות ע"י ביטול המציאות אליו ית' הממציא כל המציאות. וזה מרום לעולם ה' כי ההוי' ומציאות עיקר שורש קיומה למעלה מהטבע והמציאות כנ"ל. וצריך איש ישראל לקבל בכל יום התחדשות חיות מהבורא ית' המחדש בטובו בכ"י מעשה בראשית. וזה קדושים תהיו תמיד בכל יום. וע"ז ניתקן התפלה בכל יום כמ"ש בזוה"ק תרומה על פסוק קדוש עובר עלינו תמיד כו' ע"ש [*דף קלג] וזה שרמז לא תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם. פי' שלא להיות הקיום. הטבע והדם שכבר נתיישב בו מצד הטבעי. רח להמשיך חיות וקיום המציאות ע"י התדבקות בשורש החיים כנ"ל: בפסוק הוכח תוכיח כ' המפ' להיות המוכיח בכלל התוכחה. פי' לידע שיש לו חלק בהחטא. כמ"ש ולא תשא עליו חטא. פי' שלא להשליך כל החטא על החוטא רק להתערב עצמו ולשוב ע"ז וממילא ירגיש גם חבירו ויתעורר בתשובה. ואהבת לרעך כמוך פרשנו לשון פועל יוצא וקאי על אהבת ה' כי היכן מצינו שיאהב האדם את עצמו שיאמר כמוך רק הפי' (לאהוב) [*להאהיב] את השם לרעך כמו לך כמ"ש חז"ל ואהבת את ה' להיות ש"ש מתאהב על ידך. וכמו שהאדם מייגע עצמו להכניס אהבת ה' בלבו. כן יכניס אהבת ה' בלב חבירו לכן אמרו שהוא כלל גדול בתורה: ===תרמ"ד=== במד' ישלח עזרך מקודש כו' מה הרוחות צריכין סיוע תחתונים שנבראו לסיוע עאכ"ו כו'. הענין שנשמות בנ"י נשלחו בעוה"ז כדי לתקן הבריאה ובמד' אחרי ע"פ כשושנה בה"ח שלולי בנ"י לא הי' העולם מתקיים ולכן נשתלחו בנ"י להיות קיום לכל הפרדס בעבור השושנה ע"ש. וע"י שבנ"י המה שלוחי המלך ב"ה. לכן שולח להם עזר מקודש. דהנה המזמור יענך הי' שדוד המע"ה התפלל על יואב ששלחו למלחמה כמ"ש ואתה תהי' מעיר לעזור ע"ש ברש"י. וכמו שהי' בסדר העולם א"י וירושלים ובהמ"ק היכל ק"ק. והלכו עוד להלחם עם האומות בח"ל. כן יש מדרגות בנפש האדם ג"כ שיש אברים פנימיים מוח לב כו'. ויש אברים שהנשמה תלוי' בהם ויש אברים פחותים. וכן במעשי גשמיי שהכל מלחמת ה' מי שעוסק לש"ש. ונק' עת צרה. ואז צריכין סיוע וע"ז נאמר ישלח עזרך מקודש דאיתא לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו דכתי' קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א. פי' שיש נקודה קדושה מכח ניצוץ אלקות שיש בכל נפש ישראל. ואותה הנקודה לא תוכל להשתנות. ובמד' ואתה מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך. פי' הכח שבא מה' ית' הוא בהתרוממות אף אם יהי' נעלם ונכסה בכמה מיני צימצומים וירידות ע"כ הוא בהתרוממות תמיד. היפוך מדת הרשעים שכ' מקודם בפרוח רשעים כו' פי' שהרשעים אין להם קיום בעצם ואף אם יגבהו כנשר כו' להשמדם עדי עד. ומדת הקב"ה וב"ש אדרבא כל מקום שיש רשימה מהקדושה היא בהתרוממות כמ"ש לעולם ידך בעליונה. וז"ש ואתה מרום לעולם כו'. ואתה. כמ"ש ואתה מחי' את כולם שהתפשטות החיות מהקב"ה וב"ש היא בהתרוממות. [כי אות ו' היא תוספות] אכן התעוררות הקדושה שבאדם הוא כפי מה שנלחם עם היצה"ר. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה כנ"ל כפי מה שלוחם האדם לפרוש מן הערוה אתה מוצא קדושה כמ"ש יגעתי ומצאתי. וכמ"ש ישלח עזרך כו'. ואז מתחזק הארת הנשמה. עזרך הוא העזר המיוחד לך. והוא כח הנשמה שיש לה שורש בשמים: ===תרמ"ה=== לפ' אחרי קדושים במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' הה"ד עץ חיים היא כו'. וכל המדרש שם מי יגלה עפר מעיניך אדה"ר שלא המתנת שעה ובניך ממתינין לערלה ג' שנים. הענין הוא כי אלה המצות הם תקונים לחטאו של אדה"ר. ולא בא המד' לדבר ח"ו על מעלת אדה"ר באמרו מי יגלה כו' רק לומר כי בזה מתקנים את החטא. דכתי' ויטע כו' גן כו' וישם שם כו' האדם כו'. א"כ הי' רצון הבורא ית' שהאדם יהי' בג"ע ובוודאי נתקיים רצונו ית'. והגם דכתי' אח"כ ויגרש כו' האדם. היו התיקונים אח"כ מבחוץ ע"י התורה ובהמ"ק. כדכתי' וכי תבואו כו' ונטעתם שיוכלו להתדבק בשורש עץ החיים ע"י התורה ומצות רמז לדבר דכתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שנכתב לרבותא לשבח המצות שיכולין עי"ז להתדבק בעץ החיים. כמ"ש וחיי עולם נטע בתוכנו כלפי מ"ש פן ישלח ידו כו' וחי לעולם. והתורה היא הגן עדן ועה"ח וע"ז נאמר גן נעול גל נעול. תורה שבכתב ג"ן סדרים דאורייתא ושבע"פ. וכמ"ש לעבדה ולשמרה ודרשו חז"ל לעבדה במ"ע ול"ת רק אז הי' ברוחניות יותר ואח"כ הי' בהתלבשות עוד לבושים. ולכן נתרבו האזהרות ולעולם כן הוא. ולכן יש ג' שנים ערלה עתה. ובאמת כאותו הענין נתקיים בנו אח"כ שנתגרשנו גם מא"י ובהמ"ק. ומ"מ יש לנו לבטוח כי גם מבחוץ נוכל לתקן ולמצוא הארות הראשונות. ולכן ניתוסף עתה סייגים וגדרים יותר. אבל לעולם יש לנו חלק בעה"ח ע"י התורה ומצות הגם שהוא מבחוץ כענין ויגרש את האדם כנ"ל. [עוד יתבאר המד' במ"ש ללומדי' לא נאמר עפמ"ש במ"א שאחר חטא האדם דרשו את דרך עה"ח שד"א קדמה לתורה]: ===תרמ"ו=== במד' ישלח עזרך מקודש שיש זמנים שמתגלה הקדושה בעולם כגון בשבתות ויו"ט שנק' מקראי קודש. ושמעתי מפי מו"ז ז"ל שלכך הקדים הכתוב ונקדשתי בתוך בנ"י קודם המועדות שבהם נמצא הקדושה כו'. ולבאר הענין כי באמת הקדושה נמצאת בלבות בנ"י כמ"ש חז"ל לעולם יראה אדם כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. רק שהבלי עולם מחשיכין ומסתירין הקדושה. ולכן ע"י מס"נ מסירין זה ההסתר של הטבע ומתגלה הקדושה. אכן בשבתות ויו"ט מעצמו מתבטל ההסתר כדאיתא כולהון ערקין. ומתגלה הקדושה. וזה יש לפרש יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. כי בש"ק יכולין לזכות לקדושה מתוך המנוחה. מה שבימי המעשה צריכין להלחם ביגיעות רבות. ומו"ז ז"ל אמר יום מנוחה וקדושה שעיקר מנוחה ונייחא של בנ"י בהתגלות הקדושה. לכן ש"ק יום מנוחתנו ע"י שנמצא בו הקדושה. ולשון קדושים תהיו יש לפרש מלשון העכבה כמ"ש חז"ל בכ"מ לשון הוי' בהויתן יהיו. והיינו לעכב הקדושה בכל עת שנמצא הארה מעט כמאמר אחזתיו ולא ארפנו כי מקדושת השבת צריכין להמשיך קדושה לכל ימי המעשה. וע"ז מתפללין והנחילנו כו' באהבה כו' ש"ק וינוחו בו כו'. וקשה הלא אומרים וש"ק באהבה וברצון הנחילנו א"כ מה בקשה זו. הגם כי באמת השבת אין לו שיעור כמ"ש במ"א בפי' שבתותי לשון רבים. ולעולם מבקשין לשבת עליון. אך יתכן לפרש שהיא בקשה להתדבק בהארת השבת כי נקרא נחלה שאין לה הפסק ומבקשין שנקבל הארה מקדושת השבת על כל השבוע וינוחו בו. שע"י זו ההארה יהי' לנו מנוח בימי המעשה. כי ש"ק מעצמו הוא יום מנוחה. א"כ בקשת וינוחו בו היא על ימי מלחמה כנ"ל: במד' העליונים מכתירין להקב"ה בג' קדושות כביכול ניתן לבניו ב' קדושות ע"ש. לבאר הענין כי קדושה פי' ג"כ לשון פרישה והבדלה כדאיתא בת"כ פרושים תהיו כו'. וז"ש במד' מקידוש מעשים וציון מעשים הוא בחי' מל"ת סור מרע ועי"ז בנ"י נפרשים ומובדלין מכל האומות. וציון מעשים הוא עשה טוב. והנה הג' קדושות הם א' שהקב"ה וב"ש נבדל מכל. הגם כי מלא כ"ה כבודו עכ"ז הוא קדוש ונבדל. והב' הוא גוף הקדושה שהוא קדוש בכל מיני קדושות. והג' הוא קדושה שאין כח הנבראים להשיג במציאות קדושה זו. וזה הוא ענין ג' הקדושות. וב' מהם נמצא גם בבנ"י בחי' הבדלה ואבדיל אתכם כו'. שהגם שבנ"י הם בין האומות הם נבדלין בעצם ואין להם התדבקות להם. ובחי' הקדושה עצמה קודש ישראל לה'. נמצא שב' קדושות נתן הקב"ה גם לבנ"י. זולת ענין קדושה הג' שאין השגה בה לנבראים. וכתי' קדושים תהיו לשון הוי' חדשה שבכל עת שאיש ישראל מקדש עצמו מאיר בו כח הנשמה ונעשה כברי' חדשה כדכתי' והתקדשתם והייתם קדושים: ===תרמ"ז=== בפסוק איש או"א תיראו שבתותי תשמורו. ובפסוק אחר כתיב שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו. ומסתמא כל אלו שכתובין בפרשה זו מסייעין אל הקדושה. דיש בחינות עולם שנה נפש. שיש מקום מיוחד לזכות לקדושה והוא א"י ובהמ"ק בעולם. ויש זמנים מיוחדים לקדושה שבת ומקראי קודש. ויש נפשות מיוחדים. ובנפש עצמו מקום מיוחד בראש מקום הנשמה. והכלל בכ"מ שיש התחדשות הארה מלמעלה נק' קדושה. ולכן דרשו חכמינו זכרונם לברכה לקדש עצמו בשעת תשמיש על ידי שבלידת בנים נמשך נשמה והיא התחדשות מלמעלה לכן נק' קדושה. וכמו כן בש"ק שיורד הנשמה יתירה. וכמו כן בבהמ"ק כשעלו בנ"י לשם חל עליהם הארת הנשמה. ובאמת מהמקדש ומשבת צריכין לירא כמו מאו"א שגם המה נותנים הנשמה כנ"ל. ואדה"ר נברא ממקום בית המקדש כמ"ש חז"ל: ===תרמ"ח=== ובמד' ואתה מרום לעולם רוממות אתה נוהג בעולמך כו' נתת קדושה לישראל לעולם כו'. פי' כי הקדושה נמצא בפנימיות נפשות בנ"י כשאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך נתקדשו בנ"י ונעשו כלים להיות מיוחדים אליו. ואם כי ע"י החטא נפלו ממדרגה הראשונה היינו שאין הקדושה יכולה להתגלות מפני ליכלוך החטא שנעשה מחיצה מפסקת. אבל כשהסט"א מסתלקת מתגלית הקדושה. וע"ז ניתקן מזמור שיר ליום השבת והוא עדות של השבת שאז שבין בנ"י לבחי' הקדושה ע"י דבשבת סט"א מתעברת וערקת כנ"ל. וז"ש חז"ל פרשה זו נאמרה בהקהל ואמרו ג"כ כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. הכל ענין א' שע"י שבנ"י מתאספין ממילא הם עצמם גדר ערוה כמ"ש שמתי חול גבול לים ובבנ"י כתי' כחול הים שהם המפסיקין בין הקדושה להסט"א. וכן איתא בזוה"ק בתיקונים [*בהקדמה דף י"ב]. ובשבת דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א מתעברת וממילא מתגלה הקדושה. א"כ אות ועדות הוא כי בימי המעשה רק הסט"א מסלקת התגלות הקדושה. וז"ש בפרוח רשעים כו' להשמדם כו' ואחה מרום לעולם כו' אויביך יאבדו יתפרדו כו' אח"כ ותרם כראם קרני כו'. וזה שרמזו בלשון אתה מוצא קדושה פי' שכשיש גדר ערוה נמצאת הקדושה בהתגלות מה שהי' נסתר מקודם. נתת קדושה לישראל לעולם דכתיב קדושים תהיו לשון עתיד שעתידין בנ"י להיות קדושים לפנים ממה"ש כדאיתא בגמ' שיאמרו לפניהם קדוש. ונמצא יש בכח ישראל גם עתה למצוא הקדושה הגנוזה בו. ובמד' ג' קדושות מכתירין להקב"ה ונוטל א' לעצמו וב' לבנ"י ע"ש פי' כי קדושתו ית' בבחי' היה הוה ויהי'. ובהוה ויהי' יש לבנ"י חלק כנ"ל: במד' ישלח עזרך מקודש מקידוש מעשים שבידך ומציון מעשים. כי כל המצות שורשם ברקיע גבוה מאוד והמעשים שבעוה"ז הם ציונים ורמזים להשרשים. ולכן מבקשים ויהי נועם ה' עלינו להיות התקשרות למצות שלנו בשורש העליון. ולכן תיקנו ברכה עובר לעשייתן ונק' ברכה ממש שעי"ז יש התקשרות וברכה במצוה שלמטה. והעיקר הוא הכוונה. כי לכל הדברים יש בחי' מעשה דיבור ומחשבה. לכן יש ברכה קודם המצוה שהיא בדיבור. והעיקר הכוונה. ואח"כ הוסיפו לומר לשם יחוד. אבל זה העיקר במחשבה. רק שלא לשכוח העיקר הזכירו לומר לשם יחוד. וזה אשר קדשנו במצותיו הוא שורש המצות וצונו הוא בפרט המעשה שבעוה"ז כנ"ל: ===תרמ"ט=== ב"ה מפ' קדושים בקיצור אמרו חז"ל שפרשה זו נאמרה בהקהל. הרמז שע"י התאחדות בכלל ישראל זוכין לקדושה דכ' ה"א מתהלך בקרב מחניך והוא מחנה ישראל שנבדלת ונפרשת מתערובות אז השכינה ביניהם. ואיתא בש"ק אתאחדת ברזא דאחד וסט"א ערקית. לכן הקדושה מתגלה בשבת קודש. ויש לומר מחניך הוא שבת. וכמו שבמחנה התאספות בנפש. כן בש"ק התאספות בזמן. ובמדרש להצילך להגן עליך להיות צל על ראשך וכ"ה בש"ק פורס סוכת שלומו עלינו. ומ"ד להצילך לרוקן נכסי אומות לך כ"ה בש"ק והאכלתיך נחלת יעקב כו'. ונסמך איש או"א תיראו שבתותי תשמורו לומר שעי"ז זוכין לקדושה. ואיתא כמו דאיכא אבא ואימא לגופא כן לנשמתא. וכמו דבגוף שלשתן שותפין בו. לכן צריכין לירא מאב ואם. והגם כי גם מעשה אב ואם הכל בכח הבורא ית' רק שהם כלים שנגמר הפעולה על ידיהם. כמו כן השבת הוא כלי איך לזכות לנשמה דהוא יומא דנשמתין וע"י הנשמה היורדת בש"ק זוכין לקדושה. והתקדשתם הוא בימי המעשה והייתם קדושים הוא בש"ק שנעשין כמו הוי' חדשה בכח הנשמה כנ"ל: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו'. כי הנה אחר החטא של אדה"ר נתערב טו"ר בכל כי בוודאי עה"ח ועה"ד אינם ענינים פרטים רק שנמצא מאלה העצים בכל מקום. והי' הבחירה לבחור בזה או בזה. וכיון שאכל נעשה כל ההנהגה בבחי' עה"ד טוב ורע. וז"ש ואוכל ואמרו במד' ואוכל עוד. והיינו כנ"ל שידע שנעשה כל ההנהגה בתערובת עה"ד. ולכן צריך כל דבר בירור. ולכן ג"ש ערלה לברר הטוב מהפסולת. וכתי' יהי' לכם ערלים. כי ע"י שבנ"י כל הנהגה שלהם צריך להיות דבוק בשורש ובג' שני ערלה השורש נסתם לכן וערלתם ערלתו כנ"ל: ===תר"נ=== במד' ישלח עזרך מקודש כו'. כל המצות שהקב"ה הנחיל לבנ"י מביאין קדושה להם כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל האדם צריך לראות שישאר מהארת הקדושה רשימה וחקיקה בלב ונפש. וכן הוא בקדושת השבת. קודש היא לכם ומקוים בו ישלח עזרך שניתוסף נשמה יתירה באדם. אבל צריך להיות נשאר מזה רשימה לכל ימי המעשה. והמשכה שממשיך האדם מן הקדושה זה נק' ציון מעשים שבידך. וזה עצמו בחי' ג' סעודות בשבת להיות עי"ז דביקות האדם בקדושת השבת. והוא רמז מציון יסעדך שיתן סעד וחיות לכל הימים. ולכן נקרח סעודתא דמהימנותא שיאמין האדם כי השבת שהוא קודש ונבדל מן הזמן אעפ"כ מיני' מתברכין כל הימים. והוא משפיע מזון וחיות לכל ימי המעשה. ומעין זה הוא בכל יום שאין לך אדם שאין לו שעה וכשבא לפעמים איזה הארה קדושה לאדם צריך לראות להיות נשאר מזה רשימה וחקיקה בלב: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו' [בני אם תקח כו'] ע"ש. כי התורה היא עצה למצוא דרך החיים. שאחר החטא מעה"ד נתערב טו"ר. וכפי הבירור והבדל טוב מרע זוכין לעץ החיים. והתורה ומצות הם מבררין טוב מרע. לכן צריך להיות ג"ש ערלה. ואח"כ יכול להתגלות הטוב והחיות הפנימיות. ז"ש להוסיף לכם תבואתו הוא תוספות למעלה מדרך הטבע וצימצום. שאחר החטא אין הפנימיות מתגלה קודם שמתקנים התערובות כנ"ל. ופי' עץ חיים כו' למחזיקים בה שכפי רוב האמונה בתורה ומצותי' כך נותנת החיים. וז"ש אשר יעשה כו' וחי בהם. שע"י העשי' ימצא אח"כ החיים כמ"ש בפ' משפטים שזה ענין הקדמת נעשה לנשמע ע"ש. [וז"ש בני אם תקח שלא הכל זוכין ללקח טוב הנ"ל רק בנ"י לכן כתי' כי הוא חייך דייקא]: ===תרנ"א=== במד' ואתה מרום כו' לעולם ידך בעליונה בין במדת פורעניות כו'. רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כי הנה הקב"ה הוא קדוש ומרומם מכל צבא מעלה. ובחר לו בנ"י להיות נמשכין אחר הנהגה שלו. וכמו שהוא קדוש ונבדל מכולם למעלה. כן צריך להיות הנהגת בנ"י קדוש ונבדל מכל התחתונים. [וע"ז כ' כשושנה בה"ח כו' כתפוח בעצי היער כו']. והנהגתו ית' הוא בדרך נסתר ונעלם כי הקדושה א"י להתגלות בעוה"ז שהוא מרוחק ומגושם. אכן יש זמנים ומקומות מיוחדים שהקדושה נתגלה בעולם. והמאמינים בו ית' צריכין תמיד להיות מוכן לחסות בצלו ואז זוכין להארת הקדושה אפי' בעוה"ז. ולכן הקב"ה צוה לבנ"י להיות קדושים ונבדלין מן העכו"ם יד) וכפי קדושתם כך יוכל להתגלות קדושתו ית' בעולם. וז"ש בת"כ אם אתם קדושים מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי ע"ש. פי' כענין שפי' בזוה"ק בפסוק שחת לו לא חייביא עבדי פגימותא כו'. פי' שהתגלות קדושתו ית' בעוה"ז תלוי' בעבודת האדם. ומ"מ חלק ה' עמו ויש להם דבקות בשורשם למעלה בהקב"ה לעולם. אך אם זוכין מתגלה כח השורש גם למטה. וע"ז הוסד כל המזמור ליום השבת. להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. דכ' גולל אור מפני חושך ולכן כשאין הקדושה מאירה בעולם צריכין בנ"י להאמין בו ית' עד כי יבא בקר. וכן הוא בקדושה המתגלה בשבת היא אות ועדות על הקב"ה גם על כל ימי המעשה. ולכן כשבא השבת ומאירה הקדושה טוב להודות כו'. וזה החילוק בין הרשעים וכל השורש שלהם שיש להם קצבה מיוחדת ולכן כשהם יורדין יורדין הם עם השורש. וזהו בפרוח רשעים כו' להשמדם עדי עד. וזה אויביך ה' הוא למעלה המקטרגים על בנ"י והם מסטרא דשמאלא. אויביך יאבדו הדבקים בהם מלמטה. כמ"ש בפי' סוס ורוכבו רמה כו' ע"ש. ואתה מרום לעולם. שאפי' בזמן הגלות וחושך הקב"ה למעלה שומר חלקן של בנ"י. ואדרבא חסד הוא שאין האור מתגלה בשעה שהחושך שולט גולל אור מפני חושך. והחושך מתגבר עד תכליתו ואז יאבדו ויתפרדו כו'. ואח"כ ותרם כראם קרני כו'. וכתי' מה רב טובך אשר צפנת כו' שהוא חלק השורש שעליו נאמר יצפון לישרים תושי'. פעלת לחוסים בך הוא כשבנ"י חסין בצלו ונבדלין מן העכו"ם טו) ואז מתגלה הקדושה גם למטה. וז"ש נגד בני אדם ונגד הוא מרחוק תחום שבת כמ"ש חז"ל בפסוק מנגד יחנו ע"ש. וז"ש כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. כי אחר החטא נתערב בכ"מ טו"ר ואין הקדושה יכולה להיות בתמידות. וזהו הרמז ה"א מתהלך בקרב מחניך. כמ"ש במד' בראשית מתהלך לרוח היום מקפץ ועולה כו'. כמו כן מתהלך בקרב מחניך לפעמים עולה ויורד סתים וגליא: במצות ערלה במד' וכי תבואו כו' הה"ד עץ חיים היא כו' מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון כו' בניך ממתינין לערלה ג' שנים. הענין הוא כי אחר החטא שנתערב טו"ר א"י לזכות לחיים עד שיתוקן מקודם התערובות מעה"ד טו"ר. ואלה הדברים נוהגין בכל הפרטים שיש בכ"ד מעה"ח והדעת וצריכין לברר טוב מרע וזוכין לחיים הגנוז בכ"ד. ואחר החטא נתקללה האדמה אבל בנ"י זכו בכח האבות לתקן א"י להוציאה מקללה לברכה. וכמו שהי' בכלל שיצאה הארץ מת"י כנען להיות ארץ הקדושה כן הוצרך בכל נטיעה להיות סור מרע בשני ערלה ואח"כ קודש הלולים הוא התגלות הקדושה שכ"ד שבקדושה שיוצא לחירות מתערובת הסט"א הוא מלא שירה וזמרה. ולא דבר קטן הוא מ"ש יהי' כל פריו קודש הלולים והוא ע"י סור מרע בשני ערלה ואח"כ זוכין לחיים. ולכן נק' התורה עץ חיים שמלמדת לבנ"י בכח המצות לתקן כל הדברים לזכות לחיי עולם. וז"ש להוסיף לכם תבואתו הוא התחדשות שבא משמים שזה מיוחד רק לבנ"י. כי הנהגת בנ"י היא מהקב"ה בעצמו והיא למעלה מן הטבע. וזה הדרך מתגלה אחר בירור הפסולת כנ"ל. ואיתא בגמ' יומא בפסוק כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים שאינן של חיים רק אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובה ע"ש. והוא כנ"ל שבכח איש ישראל להפוך שנותיו להוציאם מקללה לברכה ולזכות לתוספות הבא מלמעלה כנ"ל ונקרא שנות חיים שנשתנה הזמן להיות מתעלה לשורש החיים כנ"ל. וזהו להוסיף לכם. וכתיב סור מרע ועשה טוב בקש שלום. הוא המשכה משורש עץ החיים שלמעלה מהנהגות הטבע אחר בירור הטוב מרע כנ"ל. וכבר כ' במ"א פי' וכרות עמו הברית לתת כו' לתת ב' פעמים כי הארץ יצא מת"י כנען להיות מתוקן לקבל שפע קדושה ונתהפך אח"כ ונעשה ארץ חדשה לכן נקרא ארץ ישראל. כמו ישראל דקדשינהו לזמנים. כן הם מקדשין המקום. וכמו כן בכל נטיעה נעשה זה התחדשות כנ"ל להוסיף לכם תבואתו: ===תרנ"ב=== בת"כ ואהבת לרעך כמוך אר"ע זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר ז"ס תולדות אדם כלל גדול ממנו. כי הנה עיקר קיום תורה ומצות בכלל ישראל שע"י הכלל זוכין אל הקדושה כמ"ש ז"ל שפ' קדושים נאמרה בהקהל. ולכן צריכין לעשות כל מצוה בשם כל ישראל לבטל עצמו אל הכלל. ואמר זה כלל גדול מכלל דאיכא קטן. והכלל הקטן הוא להיות כל המצוה נעשה בכלל כל הרמ"ח אברים של האדם שנק' עולם קטן. וכדאיתא ערוכה בכל רמ"ח אברים היא שמורה כנ"ל. וכלל הגדול הוא כלל כל ישראל. והוסיף בן עזאי זה ספר ת"א כלל גדול ממנו שהוא לא זו שצריכין לעשות תו"מ בכלל ישראל כמ"ש ואהבת לרעך כמוך. אך צריכין ג"כ לכלול עצמו עם כל הדורות. וזה כלל הגדול כל הנשמות כמו שהיו כלולין באדם הראשון שכולן תלוין זה בזה. וצריכין לשמור זה הכלל לעשות כל מצוה בכלל כל ישראל ואז חל עלי' שם שמים כדכתי' אני ה'. ופי' ואהבת לרעך כמוך כי בכל עשי' יש רצון ואהבה לתקן נפשו או כשעושה ביותר לשמו ית' שיזכה לעשות נ"ר לבוראו וכמו כן יאהב לחבירו שבזו המצוה יתמשך קדושה לכל אחינו בנ"י ושיהי' להקב"ה נ"ר מכולנו ואז כח הכלל מסייע לזה: ===תרנ"ג=== במד' וכי תבואו אה"א ונטעתם כו'. אחרי ה' כו' תלכו כו' לעסוק בנטיעה תחלה כו' ע"ש כל המד'. התורה מלמדת לנו להתדבק לעולם בפנימיות ושורש הדברים. כי הטבע מסתיר הפנימיות. ובוודאי ארץ ישראל אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו יש בה מעין הנובע. וכתי' וכרות עמו הברית לתת כו'. כמו שיש קדושה נסתרת בנפש האדם וע"י הסרת הערלה זוכין להתגלות הפנימיות. כמו כן יש פנימיות לארץ וצריכין מקודם להסיר הערלה. וג' שנים ערלים הוא כעין מילה ופריעה ואטופי דדמא אח"כ פריו קודש הילולים שמתגלה מאור הפנימי אור זרוע לצדיק. וכ"כ ועמך כולם צדיקים כו' יירשו ארץ נצר מטעי. ודרשו חז"ל כי ערלה במקום שעושה פירות ע"ש. ועוד במדרש שוקיו עמודי שש זה העולם שנברא בששת ימי המעשה מיוסדים על אדני פז זו התורה שבה נברא העולם ע"ש. הרמז כי בששת ימי המעשה מתלבש האור בצימצום הטבע כמ"ש ששת יה"מ יהי' סגור. וזה רמז עמודי שש מלשון שיש שהוא חלק שאין לשלוט בהפנימיות וזהו ענין ההבדלה בין שבת לימי המעשה שהאור מתעלם ומסתתר. והנהגת ימי המעשה שמיוחד לכל הברואים לכן יש בו הבדל כמו נעשה צוארו כעמוד של שיש שלא להתדבק בו. אבל בשבת שנפתח הקדושה וזה מיוחד רק לבנ"י. ומעין זה ברית הלשון והמעור כי בהם נפתח הפנימיות וזה נמסר רק לבנ"י כמ"ש וכרת לו ברית כו'. היינו הפתח שבו עושין פירות. לכן יש בשבת תוספות נשמה יתירה. וכן הוא ענין להוסיף לכם תבואתו אחר וערלתם ערלתו כו'. ובחי' עולם שנה נפש קשורין זה בזה. בארץ קודש הילולים. ובשנה בשבת קודש טוב להודות. בנפש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ואיתא וקדושים בכל יום יהללוך כמ"ש קדוש יושב תהלות ישראל כי ע"י תהלות ישראל מתגלה הקדושה. ובפסוק קדושים תהיו והטעם כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' שחל אלקותו ית' עלינו בדרך הקודש. כדאיתא במדרשים אלקי אני על כל ועליכם ייחדתי שמי ביותר אנכי ה' אלקיך. והקב"ה מנהיג הברואים בכמה מיני הנהגות. ובנ"י מנהיג בדרך הקודש. וכ"כ כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי כו'. ואיתא במד' שהקב"ה נותן לבנ"י ב' קדושות והיא בחי' פנימי ומקיף. ונ' שב' אלו הקדושות מתגלין בש"ק שהוא מיוחד לבנ"י לזכות לקדושה ע"י השבת כמ"ש קודש הוא לכם. ולכן אומרים ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו ואח"כ ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. שהם ב' קדושות הנ"ל. ורמז לדבר פ"א כ' איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו סמך שמירת שבת לאו"א שהם שותפים בנפש. לומר שיש חלק מקדושת שבת בנפשות בנ"י. ולכן אחז"ל שיעבור שבת על התינוק קודם שנימול. ראי' מזה שחל קדושת שבת על התינוק. ופ"א כתי' שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו לומר שחל קדושת שבת בכל מושבות בנ"י כמ"ש שבת הוא לה' בכל מושבותיכם והיא קדושה עליונה שא"י לקבל בעצמותינו והיא החופפת עלינו כמ"ש פורס סוכת שלום עלינו. וז"ש הנחילנו לשון נסתר ואח"כ הנחלתנו כנ"ל: ===תרנ"ד=== במד' ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה כו'. בין כך ובין כך לך ה' אזמרה ה' נתן ולא נמלך בפמליא וה' לקח הוא ובית דינו כו' ע"ש כל המדרש. דידוע דשם הוי' ב"ה למעלה מכל השמות והוא מורה על הויות המציאות שזה קיום הכל. ואח"ז יש כמה בחי' חומריים וצורות פשוטות ומורכבות מד' יסודות כמו שביאר היטב בס' גנת אגוז שער ההוי' ע"ש ותמצא נחת. ובבריאת עולם יש ל"ב אלקים שהוא הנהגות הטבע בל"ב נתיבות. אבל שם הוי' למעלה מזה והוא בחי' השבת ולכן כ' בזוה"ק דכולהו ברכאין בי' תליין ומנא לא חשתכח בי' כו' והוא ממש ענין שם הוי' שהוא המציאות בלי התלבשות וכל המדרגות שלמטה בי' תליין. דאין לך דבר דאין בו כח הוית המציאות אלא שנתוסף עליו חומר או צורה או הרכבה. אבל הוי' היא הוית המציאות בעצמו בלי התלבשות ותוספות. ובנ"י יש להם חלק בזה השם כדכתי' חלק ה' עמו ולכן כתי' קדושים תהיו להיות דבוק בבחי' הוי' למעלה מכל שינוי והתלבשות. והוא בכח המצות כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. ואיתא בזוה"ק מצוה הוא שם הוי' ואותיות י"ה הם בחילוף אותיות מ"צ. ויש לבאר שזה ענין המדרש דתלת קדושות הם ובנ"י יש להם ב' קדושות וקדושה שלישית בראשו של הקב"ה ע"ש. שב' אותיות השם מתפרשין במצוה בלי התלבשות אבל בשם י' ה' א"י להתדבק בלי חילוף אתוון שהוא למעלה מקדושתנו. ומטעם זה יתכן לומר דשם י"ה נהגה באותיותיו. ושם הוי' אין נהגה. משום דבכח אדם לעורר השם ונתפעל ע"י ההגיון לכן אסור להגות באותיותיו רק במקדש אבל שם י"ה אינו מתפעל שהוא למעלה מהשגתנו לכן רשאין להגות אותו באותיותיו. וזה שכ' במד' על שם הוי' לעולם ידך בעליונה שהוא גבוה מכל השמות והוא מתערב בתוך כל השמות כנ"ל. ולכן כ' הודו לה' כי לעולם חסדו. וזה שם הוי' שהוא החסד והרחמים כמ"ש ה' נתן ברחמים. וה' לקח שהוא במדה"ד אעפ"כ משתתף בו כח הוי' כי בכ"מ יש שורש הויות המציאות כמ"ש רק שנתוסף עליו מדרגות ושמות אחרים. ועל זה הוסד כל המזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ואתה מרום כו' שבשבת יש גילוי שם הוי' ולכן ניתן רק לבנ"י חלק ה' עמו ושבת סהדותא איקרי וכמו כן בנ"י כ' אתם עדי נאום ה'. פי' כי הכל לכבודו ברא. והבריאה כולה עדות על בחי' אלקים ובריאת העולם. ובנ"י והשבת עדות על בחי' שם הוי' ז"ש נאום ה': ובמד' ישלח עזרך מקודש כו'. הם ב' קדושות שבראש בנ"י שכ' במדרש והם בחי' ברית הלשון והמעור. הלשון קודש שנמסר רק לבנ"י כמ"ש בהנחל עליון כו' בהפרידו כו'. והוא בחי' דיבור. וברית מילה היא בעשי' רושם ממש בגוף זה מציון יסעדך. וקדושת המחשבה היא למעלה מכל זה. ולכן בזה אין רושם מיוחד בבנ"י. אבל בתיקון בחי' דיבור ומעשה ניתקן ממילא המחשבה. וע"ז מבקשין ויהי נועם ה' כו' עלינו: בענין ערלה שכ' וערלתם ערלתו. וכתיב לא יאכל. וגם מ"ש אח"כ להוסיף לכם תבואתו. קיצור הענין הוא ע"פ מ"ש בזוה"ק דאסור לשמש בשני רעבון שלא להוסיף כשסט"א שולטת רק לסתום מבוע ע"ש פ' מקץ. ולפי שאחר החטא נתערב טו"ר ולכן יש מקודם שליטת הסט"א לכן ג' שנים ערלים. וערלתם ערלתו להיות נשאר בסתימתו. כי באכילת בנ"י נפתח המקור והשפע וכפי יניקת הבן מתרבה החלב ז"ש לא יאכל. ערלתו את פריו דעיקר השמירה מסט"א שלא להוסיף. דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין הרי הקב"ה ברא עה"ד ואמר לא תאכל ממנו. ובמד' דא"א למד ערלת הגוף במקום שעושה פירות מערלת אילן. כי באמת זהו הכתנות עור על כל הגוף והי' הקפידה להסיר העור במקום עשיית פירות דוקא. וכמו כן באילן. ואחר הסתלקות הסט"א אז להוסיף לכם דייקא התבואה ולא לסט"א דאסתרס ודו"ק: ===תרנ"ה=== במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. דכתיב אין קדוש כה' כי אין בלתך כי הקדושה אינו פרישה בלבד אך הש"י הוא מרומם ונבדל מכל נברא כמ"ש ואתה מרום לעולם. פי' הגם שהוא בורא הכל ומחי' הכל אף ע"פ כן הוא מרומם ונבדל וזה עדות על עצם קדושתו כי אין בלתך ואתה מחי' כל ואעפ"כ אין מי ידמה וישוה לו והוא בקדושתו עומד. וזה עדות על עצם קדושתו כענין דאיתא בשם האר"י ז"ל ביציאת מצרים דכתיב אני ולא מלאך כי מרוב טומאת מצרים לא הי' יכול מלאך לכנוס בתוכו והקב"ה לפי עצם קדושתו הוא נבדל ומרומם בכל מקום וזה מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך. וכתיב ואתה ו' מוסיף. לומר שהצדיקים הדבקים בו ית' גם המה מתרוממין וזוכין לבחי' הקדושה. ומעלה זו יש בישראל על המלאכים שהרי בנ"י ירדו למצרים ומ"מ נשארו בקדושה. וזה הרמז שכ' במד' כי למלאכים קדושה א' ולבנ"י שני קדושות. דקדושת המלאך מה שהוא נפרש ונבדל מגשמיות אבל יש עוד קדושה שניתן לישראל שהגם שהם בגשמיות ובלבוש גשמיי אעפ"כ יכולין להישאר בקדושה. וז"ש קדושים תהיו כענין שאמרו בהויתן יהיו שצריך איש ישראל לשמור נקודה הקדושה שבו שלא יתדבק בו פסולת. כענין שכ' לא אשית לנ"ע דבר בליעל עשה סטים שנאתי לא ידבק בי שע"י שאדם שומר עצמו כמ"ש והתקדשתם זוכה לעצם הקדושה שלא יוכל לדבוק פסולת בנפשו. וזהו השבח שמשבחין לבנ"י כשושנה בין החוחים כו'. שאע"פ שהם מעורבים בעוה"ז עכ"ז הם כשושנה אטומה ושומרים הפנימיות קדושה שבתוכם. והנה כתי' קדוש ק' ק' ה' מלא כ"ה כבודו. והם ג' בחי' זו למעלה מזו קדושה אחת כענין שנמצא במלאכים שהם נבדלים מכל גשמיי. וקדוש ב' כענין שנמצא בישראל שאע"פ שמעורבים בגשמיות ובמקום טומאה מ"מ הם נבדלין. אך יש קדוש למעלה מכל זה והיא קדושתו ית"ש שאע"פ שמלא כ"ה כבודו והוא מחי' כל ומהוה כל אעפ"כ בקדושתו עומד מה שאין ב"ו יכול להשיג כמ"ש אין קדוש כה' כי אין בלתך כמ"ש לעיל. וע"ז אמר המד' יכול כמוני שירצה האדם לעשות כל מה שלבו חפץ ויסמוך שישאר בקדושתו. ובאמת זאת הי' הטענה של אותו רשע באומרו והייתם כאלהים יודעי טוב ורע. אבל הקב"ה אמר ביום אכלך ממנו מות תמות כי גלוי וידוע לפניו שלא הי' אדה"ר ראוי עדיין לקדושה עליונה כזו. ולכן בנ"י צריכין לשמור הקדושה כפי מצות התורה שמלמדת לנו במה שיכולין לעשות בקדושה ומה שצריכין להתרחק ממנו. ואחז"ל לעתיד עתידין ישראל שיאמרו לפניהם קדוש כו': במד' ורש"י למה נסמכה קדושים לעריות לומר כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה כו'. הענין כי בכ"מ שיש קדושה שם סובב הסט"א וצריך להיות שם גדר ערוה וזה אות ברית קודש ששם מקום הערלה. והוא גדר ערוה ושם גנוז עיקר הקדושה. ה"א מתהלך בקרב מחנך הוא שמו שחתם בברית מילה שאות י' נחתם במילה והוא שם שדי ורמז בקרב הוא שד וניתוסף באיש ישראל היוד וע"ז כתי' שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. מקדש י'. זה אות ברית קודש. כדאיתא שיש לכל איש ישראל ב' אותות שבת ומילה. ובחול תפילין ומילה. וצריכין לירא ולשמור אות ברית קודש שחתם בבשרנו: ===תרנ"ו=== בפרשת ערלה. ובשנה הרביעית כו' קודש הלולים כו' החמישית כו' להוסיף כו' תבואתו. כי ע"י החטא כ' ארורה האדמה כו' בעצבון תאכלנה ולכן צריכין להוציא הפרי מכלל ארור לברוך. והוא ע"י ג"ש ערלה שנשתנה בכל שנה עד שיוצא ממנו הפסולת. ואז קודש הלולים. כדאיתא כל הדברים שנתבררו לקדושה והוסר מהם פסולת ותערובת הרע אז הם מלאים שמחה ואומרים שירה. דכתיב ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה כי הסט"א היא עצבון. וכל שיש חלק לסט"א אין הברכה שורה כדי שלא יהי' תוספות לסט"א. רק בהסיר העצבון בא הברכה. להוסיף לכם תבואתו דייקא ולא לסט"א. ולכן ג"כ בשבת דסט"א ערקת. אז יש תוספות ברכה ונשמה יתירה: ===תרנ"ז=== קדושים תהיו ובמדרש מרום לעולם ה' כו' נתת קדושה לישראל לעולם שנאמר קדושים תהיו. כי קדושים תהיו היא גזירת הכתוב והבטחה כי לעולם נמצא קדושה טמונה בנפשות בנ"י. כמ"ש לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. כמ"ש אני ה' לא שניתי כו' בנ"י לא כליתם כי חלק ה' עמו ויש בהם נקודה אלקות שאינו מקבל שינוי ולא יוכל להשתנות. וזה ניתן לישראל באמרו אנכי ה' אלהיך. ובמד' שלש קדושות הם וניתן לבנ"י שתים ע"ש. דאיתא קוב"ה ואורייתא וישראל כולהו חד. וזה הג' קדושות קדושת הקב"ה וקדושת התורה וקדושת בנ"י. והנה קדושת בנ"י הוא המצות כמ"ש קדשנו במצותיו. כי המצות הם עיקר ציור האדם רמ"ח ושס"ה. וע"י קיום כל מצוה ניתקן אותו האבר לקבל הארה וציור אדם אשר ע"ז אמרו אתם קרוים אדם. כי בגוף האדם הוא אדם ובהמה. אבל בנ"י הם כלים ע"י המצות להיות פושטים צורה ולובשים צורה ציור אדם בלי השתתפות חלק הבהמיות. וע"ז אמרו ועשיתם אתם אתם כאילו עשיתם לעצמיכם ע"ש. וכשזוכין לציור הזה הם נר מצוה להתדבק באור תורה כי התורה ממוצע בין קדושת הקב"ה לקדושת בנ"י. כי התורה יש בה חלק הנותן וחלק המקבלים. והמצות הם בעשיות האדם בלבד רק שהם נר וכלי לחול עליהם אור תורה ואז מתדבקין בהקב"ה כנ"ל. זהו והתקדשתם במצות. והייתם קדושים באור תורה כנ"ל: ===תרנ"ח=== קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א. פי' הקב"ה קדוש ונבדל מכל. ובנ"י שצריכין לקבל את אלקותו ית"ש צריכין להתקדש ע"י המצות להיות כלים נקבל אלקות. ואיתא בפסוק כתפוח בעצי היער מה תפוח אין לו צל כך ברחו האומות מלקבל התורה ע"ש. הענין הוא כי הקב"ה ייחד שמו על בנ"י ביותר שהגם שהוא אלוה כל הברואים אבל הוא ע"י התלבשות וצמצומים וזה נקרא צל. כמו השמש שא"י להסתכל בו בלי אמצעות דברים אחרים. ורק בנ"י ע"י הכנת המצות במעשה ממשיכין אלקותו. והוצרכו בנ"י להקדים נעשה לנשמע. כי הבינו שא"י לשמוע התורה רק בהכנת המעשה וזה נר מצוה ותורה אור שא"י להנות מאור רק ע"י הנר: ובמד' ישלח עזרך מקודש ע"ש שהעליונים יש להם קדושה א' וישראל ב' קדושות. כי המלאך נקרא עומד. כי הקדושה שבו בלי השתנות. אבל אדם נקרא מהלך כי עיקר הקדושה המוכנת אל האדם הוא בשורש העליון. אכן גם בחלק שלמטה יש בו קדושה מעט שעי"ז יוכל להמשיך עליו שורש הקדושה שלמעלה כמ"ש ז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה וזהו בחי' נשמה יתירה הנמשכת מלמעלה. וזה עזרך מקודש. ומציון יסעדך היא הרשימה מהקדושה שנמצא בו למטה. לכן כתיב קדושים תהיו לשון עתיד שלעולם צריך האדם להיות מהלך בקדושה מדרגה אחר מדרגה: ===תרנ"ט=== במד' ג' קדושות הם. וב' קדושות נתן לבנ"י. דיש קדושה בבחי' מחשבה דיבור ומעשה. ובכח התורה ומצות מתקדשין בנ"י בדיבור ומעשה כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וב' קדושות אלו יכול איש ישראל להתקדש בעולם להיות כל דבריו ומעשיו נשמרין בקדושה לשמור הדיבור והמעשה. אבל המחשבה להיות נשמר לעולם בקדושה בלי מחשבה זרה אין באפשרות. ובאמת עשה האלהים כו' האדם ישר. אבל אחר החטא א"א לאדם להתקדש בבחי' מחשבה לכן ניתן לנו ב' קדושות. אך המקדש עצמו כראוי בב' הקדושות מעלין עליו כאילו נתקדש גם קדושה השלישית כיון שברצונו להתקדש ונאנס מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו ובקדושת הדיבור ומעשה כל שאינו מתקדש בהם נעשה רשימה בפועל בדיבור או במעשה לכן לא סגי ברצון בלבד אבל בבחי' המחשבה תלוי ברצון. ולכן כל שרצונו באמת להתקדש אין האונס פוגם בו. והנה מצוה קדושים תהיו להמשיך הקדושה בכל עובדא כי קדוש אני ה"א א"כ הקדושה נמצאת באיש ישראל אבל צריכין להמשיך הקדושה בכל האברים. ובזוה"ק ה"א מתהלך בקרב מחנך הוא הרמ"ח אברים שבאדם. ומתהלך לשון הוה. כי בכל עת שאדם מוכן להקדושה. נקודה הקדושה שבו מתפשטת. כמו בגשמיות החיות והדם מתפשט בכל אברים וגידין כן בפנימיות. הקדושה מתפשטת בכל אברים כשהם מוכנים לקבל הקדושה: ===תר"ס=== במד' ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך. ציון גי' יוסף. רמז לאות ברית קודש כמ"ש וצאצאיו חתם באות ברית קודש. עזרך מקודש היא בחי' התורה והוא קדושת הנשמה. ואות ברית מילה תיקון הגוף. והיא ציון וחותם שכלי זה ראוי להקדושה וזה החותם בגוף איש ישראל שהוא בן עוה"ב. ולכן אמרו כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. ובנ"י ניתן להם המילה שהיא גדר ערוה שיהיו ראוין לקבל הקדושה. ואמרו הגודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש. פי' שיש לו דביקות והתקשרות בקדושה כמו שבתות ויו"ט שנק' מקראי קודש ויש בהם הבדלה והוא גדר ערוה דסט"א ערקת. ולכן הם מקראי קודש. כמו כן בנפשות ע"י הגדר ערוה הם קרואי קודש כדכתי' תקראו אותם מקראי קודש. מקדש ישראל והזמנים: ===תרס"א=== בפסוק איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו ודרשו חז"ל אם א"ל חלל את השבת אל תשמע לו. ולמה פרט הכתוב מצות שבת בזה. רק הרמז היא כי הקב"ה הקשה כיבוד או"א לכבודו ית"ש מפני שהם שותפין בו. והגם כי כח אב ואם הכל מאתו ית"ש. אבל יצירת הגוף בא באמצעיות אב ואם. אכן הנשמה היא כח אלקי בלי השתתפות. וזה עצמו ענין השבת במעשה בראשית שנברא הבריאה בדרך הטבע וזה ששת ימי המעשה. ואח"כ בשבת ניתן כח אלקות בחי' הנשמה של העולם כמ"ש וינפש. וזה קיום כל מעשה בראשית. וכמו כן באדם הכנת הגוף באמצעיות אב ואם כעין בחי' ימי המעשה ואח"כ שורה עליו הנשמה בחי' השבת יומא דנשמתין ולאו דגופא. וצריך האדם להיות זהיר ביותר בחלק הנשמה. זהו ואת שבתותי תשמורו: במד' לעליונים קדושה א' ולבנ"י ב' קדושות. יש לפרש על קדושת התורה והמצות כי המצות נותנין קדושה לאדם כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וזו הקדושה גם למלאכים שהם משרתיו עושי רצונו. אבל קדושת התורה ניתנה לתחתונים ולא לעליונים: ===תרס"ב=== עוד במד' שהקב"ה נותן לישראל ב' קדושות מג' הקדושות שמכתירין אותו. וכ' מזה במ"א כי הם בחי' מעשה דיבור ומחשבה. ובנ"י בכח קדושת אות ברית קודש שהיא במעשה כמ"ש נפשות העושות וע"י שמירה מעריות זוכין לקדושת המעשה. וע"י שמירת ברית הלשון זוכין לקדושת הדיבור. וקדושת המחשבה להיות נשמר מכל הרהור א"א בעוה"ז כמ"ש אין אדם ניצול מזה בכל יום. אך בשבת קודש דיש בו נשמה יתירה. יתירה הוא מה שא"א להשיג בעצמו. לכן הוא מתנה טובה. וכתיב לדעת כי אני ה' מקדישכם. שזו הקדושה המיוחדת אל הקב"ה שאין תחתונים יכולין להשיג. לכן בש"ק צריכין לשמור עצמו מכל הרהור כמ"ש חז"ל שלא תהרהר אחר מלאכה. וע"ז כתי' ישלח עזרך מקודש שהוא בעזר עליון: עוד במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש כו' קדושתי למעלה מקדושתכם. הפי' דכתי' כי קדוש אני ה"א. פי' כמו שהקב"ה למעלה קדוש ונבדל מכל השרים ומנהיגים. כמו כן בנ"י עם ה' צריכין להיות למטה קדוש ונבדל מכל התחתונים. יכול כמוני שנוכל להיות כ"כ קדוש ונבדל מן העמים כמו שהקב"ה קדוש ונבדל למעלה ת"ל כו' שאין כח בנו להיות נבדל לגמרי מהם. אך בש"ק דכתי' ביני ובין בנ"י אות היא כח השבת מסייע לנו להיות נבדל מהם. וכן איתא האל הקדוש שאין כמוהו המנחיל מנוחה כו' שבש"ק דכתי' אני ה' מקדישכם יכולין להיבדל לגמרי מן העמים כמ"ש המבדיל בין קודש לחול בין ישראל לעמים: בפ' כי תבואו כו' ג' שנים יהי' לכם ערלים כו'. כתי' סוד ה' ליראיו. וארץ ישראל אשר נתן הקב"ה לאבותינו יש בה אוצרות גנוזים והקב"ה מסר הסוד ומפתח איך למצוא הפנימיות. וכמו ברית מילה בנפש שכ' במד' ע"ז סוד ה' ליראיו כי אור הגנוז בברית יש עליו ג' קליפות. חותם תוך חותם. ומסר הקב"ה הסוד לא"א ע"ה. וכמו כן בעולם מסר לו סוד א"י שהוא שורש כל העולם. וז"ש יהי' לכם ערלים. לכם בשבילכם. שכל הערלה וקליפות הסוככים על הפנימיות. לבל יגע בה זר. וא"י לעמוד על סוד הארץ רק על ידי המפתח שנתן לנו הקדוש ברוך הוא בתורה וכן כתיב ועמך כולם צדיקים כו' יירשו ארץ נצר מטעי. שע"י שיש בנפשם אות ברית נמסר להם סוד א"י: ===תרס"ג=== עוד למדרש קדושים ואתה מרום לעולם רוממות אתה נוהג בעולמך. נתת קדושה לישראל לעולם כו'. וגם מ"ש עוד במד' בפסוק ישלח עזרך מקודש כו'. דבכל אדם נמצא הקדושה בכח הנשמה שבאדם חלק ה' ממעל. אבל האדם צריך להמשיך מקדושת הנשמה אל הגוף ורמ"ח אברים. והוא בכח המצות שהם מול רמ"ח אברים כמו שחיות הנפש מתפשט אל האברים בגשמיות כמו כן בקדושה מקור הקדושה בנשמה. ונמשך אל האברים כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שע"י המצות נמשך החיות אל האברים. וכתי' וחי בהם פי' למעט חיות שמצד הטבע והגשמיות. כמ"ש במ"א דהגם דדרשו חז"ל וחי בהם ולא שימות. מ"מ במ"א אמרו אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' ופרשנו כי הכל דבר א' כמ"ש וקוי ה' יחליפו כח וכפי מה שממעט אדם כוחות הגוף בעסקו בתורה ומצות נתחדש לו כח אחר בכח התורה והמצות כמ"ש משיבת נפש. והנה כפי מה שנמשך הקדושה והחיות מהנשמה אל הגוף כמו כן מתרבה וניתוסף קדושה וחיות ביותר אל הנשמה מחי החיים. וע"ז כתי' יחליפו כח שכפי התרחבות כח הנשמה בגוף כך מקבלת לעולם כח חדש וז"ש מרום לעולם ה' שיש בכח הנשמה להמשיך חיות דקדושה לעולם יותר ויותר לכן כתי' לעולם קדושים תהיו שאין סוף לקדושה זו. וכמ"ש והתקדשתם היינו המשכת הקדושה מנשמה לגוף. אח"כ והייתם קדושים התחדשות הקדושה מלמעלה וזה עזרך מקודש. ומציון יסעדך הוא הקדושה שלמטה מהנשמה להגוף. ועזרך מקודש הוא מלמעלה. לכן צריך כל אדם לעסוק בתורה ומצות כדי להמשיך קדושה לגוף כמ"ש אשר תמצא ידך לעשות בכוחך פי' בזוה"ק כוחך זו נשמה. וכעין זה הוא בקדושת השבת דכתי' זכור כו' לקדשו שהגם שהשבת הוא קודש כמ"ש ויקדש אותו. אבל כפי שמקבלין בני ישראל קדושת השבת וממשיכין מקדושת השבת קדושה לכל ימי המעשה כמו כן מתרבה יותר קדושת השבת מלמעלה. הנשמה כלי לקבל הקדושה להמשיך ממנו קדושה גם להגוף. והשבת הוא כלי לקבל הקדושה ולהמשיך ממנו קדושה לכל הימים: ומ"ש במד' קדושה לעולם. היא הקדושה שקיבלו בנ"י במתן תורה כמ"ש ואתם תהיו לי כו' וגוי קדוש. לכן נמצא לעולם הקדושה בישראל מצד התורה כי אין עבירה מכבה תורה. פי' הקדושה שמצד הנשמה. מכבה מצוה היא הקדושה שנמשך אל הגוף זה נכבה ע"י העבירה. אבל התורה לעולם משיבת נפש: ===תרס"ד=== נאמרה בהקהל. כי עיקר הקדושה בכלל ישראל והם גדר ערוה כשמתיחדין כאחד. וכן הוא בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א ערקית ויורד הקדושה לבנ"י. יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. מנוחה בחי' שמור גדר ערוה וקדושה בחי' זכור להמשיך קדושת שבת בפה בקידוש היום. וזה שורש כל המצות. שס"ה מל"ת בחי' שמור. ורמ"ח מ"ע בחי' זכור. שע"י גדר ערוה של סור מרע זוכין לקדושה בעשה טוב. וצריכין לעשות המצות לשם כל ישראל וזוכין להקדושה שקדשנו במצותיו שזה הוא לכלל ישראל והם לעולם קדושים. וכמ"ש במ"א פי' הגמ' למדני כל התורה כשאני עומד על רגל א' והשיב לו ואהבת לרעך כמוך. כי האדם יש לו השתנות תמיד. אבל כשזוכין להיות בכלל ישראל ע"י מצות ואהבת לרעך כמוך אז מוצא הקדושה לעולם מצד הכלל ועומד על רגל א' תמיד: 9o2ggu8eme6q1dy7umkdngjawxu5dkp 3007733 3007731 2026-04-23T19:25:25Z ~2026-24955-11 45369 /* תרל"ב */תיקנתי שגיאה 3007733 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|שפת אמת||אחרי מות|קדושים|אמור}} ==קדושים== ===תרל"א=== ב"ה אחרי קדושים איני זוכר כסדר קדושים תהיו. במד' וזוה"ק כי הוא הבטחה ג"כ כי איך יוכל בו"ד להתקדש בקדושת הש"י. אך כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' אחר שהוציאנו הש"י ממצרים שהיינו משועבדים להם. והבדילנו מהאומות שהחיות והכח שיש בתוך כל איש ישראל הוא מהש"י וז"ש אנכי ה' אלקיך כו' מיוחד מלכל האומות. אף שכח כל הנבראים ממנו ית'. אבל בדרך הסתר וצימצומים. אבל חיות כל איש ישראל היא חלק אלקי ממעל. וממילא בכחינו להתקדש גם בעוה"ז. כי הש"י מחי' הכל אף כי הוא קדוש ונבדל מכל. וז"ש כי קדוש אני ה' ועי"ז יכולין להבין כי בכח האדם להתקדש בכל מעשיו אף שהם תוך הטבע. וז"ש במד' ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה. הפי' כי חיות הכל מהש"י רק הטבע נמשך מדרגה אחר מדרגה עד שנתכסה בחי' הפנימיות. אבל לעולם ידך בעליונה שהוא כח והחיות מהש"י שיש תוך ההעלם. ועי"ז יכולין להתבטל לנקודה הפנימיות בכל מעשה להיות נבדל מחומר המעשה להתדבק בפנימיות כל דבר. וז"ש קדושים תהיו. וברש"י שנאמרה בהקהל כו'. דעיקר הקדושה ע"י שמכניס אדם עצמו בכלל ישראל כי הקדושה שורה בכלל ישראל שהיא כנס"י הכנסי' והתאספות כל החיות להש"י. וע"י הביטול להכלל יכולין להתקדש. וגם בשבת כתי' ויקדש כו' ג"כ כנ"ל (שבקדש) [*שבש"ק] נתברר ונתגלה חיות הפנימיות שבכל דבר. ממילא יכולין להתקדש בנקל. וברכתו מכל הימים פי' שבת הוא השפעת החיים לכל הימים. וקדשתו מכל הזמנים ששבת מקושר בחיות שלמעלה מהטבע ועי"ז ע"י שבת יכולין להמשיך קדושה בהזמן והטבע עצמו. וקדושת שבת ג"כ ע"י דאתאחדת ברזא דאחד כו'. וכן ע"י כל המצות שהם נגד רמ"ח אברים דכתי' אשר קדשנו במצותיו שע"י מעשה המצוה שיש בה אור מציווי ה' בתוך המעשה. עי"ז יכולין לברר הקדושה גם במעשה ממש. ובכל מעשה נמצא רצון הש"י כי בל"ז לא הי' לו קיום. וכ"כ אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פי' שחיות כל מעשיו יהי' ע"י המצות שהוא רצון ה' המחי' כל המעשים כנ"ל: ברש"י מקום שהיו ישראל מקולקל ביותר. להראות כי בכ"מ שיש הסתר יותר יש שם נקודה קדושה טמונה כי זה המכוון להסיר ההסתר: איש אמו ואביו תיראו כו'. בזוה"ק שהש"י הוא אביהם של ישראל. וברש"י איזהו מורא לא ישב במקומו כו'. דכתי' מלא כ"ה כבודו. ובוודאי צריכין לידע בכל פעולה ותנועה גדולה וקטנה כי הוא מחיות הש"י ולא לישב במקומו. וז"ש שבתותי תשמורו שהוא ג"כ בחי' הנ"ל לברר מלכותו ית'. כי בשבת בנ"י מעידין על שהש"י בורא עולם ומחי' הכל: במד' וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. עץ חיים היא כו'. כי כתי' נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע. והם תורה שבכתב תורת אמת. ושבע"פ נטע בתוכינו להביא חיות פנימיות לתוך ההעלם ע"י היגיעה כמ"ש דדי' ירווך כו'. שמוצא תמיד טעמים בתורה כו'. וז"ש למחזיקים כו'. אף שעוסק בעוה"ז מ"מ יהי' רצונו קבוע ונטוע בתורה. ועוד במד' אחרי ה' תלכו וכי אפשר כו' אלא מה הקב"ה עסק במטע תחלה כו' אף אתה כו'. והוא ע"פ מ"ש ז"ל הדבק במדותיו כו'. כי הש"י א"ס ואין תכלית. אך יש בכל נברא ונאצל אור חיותו ית' בגבול ומדה. ובזה יכולין להתדבק גם ע"י אמצעות עשי' ממש שיש גם בהם בחי' מדה מאורו ית' שגנוז במעשה בראשית. וז"ש שהקב"ה ברא עולמו ע"ז המכוון להמשיך מעולמות עליונים לתוך הטבע והבריאה וכן יעשה האדם ועי"ז יתדבק בחיות הש"י שנגנז במ"ב. וזהו בחי' ארץ ישראל. כ"ת ונטעתם: ===תרל"ב=== ב"ה קדושים. לא נכתב כסדר כי אינני זוכר כראוי במד' ישלח עזרך מקודש כו' ומציון כו' מקידוש מעשים וציון מעשים כו'. כי איך יכול ב"ו להתקדש. רק להיות הרצון והשתוקקות לזה. וכן בכל מעשה להראות ולרמוז להפנימיות. וכן כל מצוה היא רק ציון ורמז כמ"ש הציבי לך ציונים. ועי"ז יכול לבא לקדושה. מקודש. התורה. וציון הם מצות. כי המצות כלולין בתורה. ובכל מצוה אף שהוא במעשה גשמיות בחי' ציון כנ"ל, מ"מ הציווי הוא מהקב"ה בתורה. ולכך ע"י ציון המצוה יכול להתדבק בהקדושה שבה והיא התורה. ומצות הם באמת עצות איך להמשיך קדושתו ית' לכל המעשים כנ"ל. וכן בש"ק כתי' ויקדש כו' שממשיך קדושה לכל מעשה בראשית. [דרך רמז עזרך מקודש הוא קידוש ומציון יסעדך סעודת שבת והבן]: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו'. כי חיי עולם נטע הוא תורה שבע"פ המשכת כח התורה במעשה. וז"ש יפה ת"ת עם ד"א שיגיעת שניהם כו'. שזה יותר יגיעה מתורה. כמ"ש בזוה"ק תרומה דקיימא בעובדא לא בא רק בטורח גדול וטהרה יתירה ע"ש. והוא היגיעה לחבר שניהם מעשה גשמי עם הקדושה שהיא חיות הפנימיות. שבכ"ד יש חיות מהתורה כמ"ש באורייתא ברא קוב"ה עלמא. וכן שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל על שהי' קשה לישראל לכנוס לא"י שהי' עבודה רבה כנ"ל ע"ש. שבמדבר הי' רק תורה ובא"י הי' יגיעת שניהם כנ"ל בחי' תורה שבע"פ: ===תרל"ד=== ב"ה אחרי קדושים במד' קדושים ואתה מרום לעולם ידך בעליונה רוממות אתה נוהג כו' ישלח עזרך כו' מקידוש מעשים ומציון מעשים כו'. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה כו' קדושה. כי עריות הוא לשמור חק השי"ת להיות דבוק כ"ד במקומו הראוי לו. וזה מביא קדושה כמ"ש הרי את מקודשת שמתיחדת אליו כן יש לכל דבר בן זוג. ובנ"י בפרט מקודשין ומיוחדין להש"י. כמ"ש מקדש עמו ישראל. קדושים תהיו. וגם בכלל הבריאה השי"ת נתן קדושה לכל הבריאה. רק כפי מה שמיישר כל אדם דרכו להיות מיוחד אליו מעורר הקדושה. לכן גם בשבת קודש ע"י שמתיחדין כל הנבראים לעלות להתדבק בשורשם שורה קדושה. וז"ש ויכל כו' ויברך כו' ויקדש כו' כי בו שבת כו'. ובכל מצוה יש קדושה כמ"ש אשר קדשנו וע"י הרצון באדם להתבטל להשי"ת כעבד לעשות רצון רבו שמיוחד אליו. עי"ז חל עליו קדושה וזה נותן כח לקיים המצוה. וז"ש עזרך מקודש. אח"כ צריך האדם לקבל רשימה מן המצוה בלבו. וז"ש מציון מעשים שבידך. ובמד' יכול כמוני ת"ל כי קדוש. קדושתי למעלה כו'. פי' כי כאשר ברא השי"ת כל הנבראים בסדר מיוחד מדרגה אחר מדרגה אין בהם שינוי. אבל ע"י קדושת האדם עולה למדרגה גבוה ואותו מדרגה עולה יותר כנ"ל. וז"ש לעולם ידך בעליונה. וכתי' נקדש בצדקה ע"י הצדק שמתנהגים בו בנ"י להיות כ"ד במקומו הראוי מעוררין הקדושה למעלה כנ"ל: ===תרל"ה=== במד' ואתה מרום רוממות אתה כו' בעולם כו'. כי מה שבחר הקב"ה לתת קדושה יתירה לבנ"י וכן לכהנים כו'. הוא מצד כי הקדושה נמצא מהקב"ה שהוא קודש וכפי דביקות הנבראים בו כך חל עליהם הקדושה. ולכן כיון שבנ"י קרובים אליו ית' לכן נמצא בהם הקדושה. וז"ש קדושים תהיו כי קדוש כו' וכיון שאתם עם קרובי תוכלו להתקדש ביותר. וז"ש רוממות אתה כו' שכל התרוממות קצת הברואים על קצתם הוא כפי התדבקותם בך. כי אתה מרום בלבד כאמור: וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כו'. פי' ג"כ כנ"ל כיון שבנ"י מיוחדין להשי"ת. ושמירת עריות הוא לשמור חוק הש"י. כל דבר ומין למינהו. וממילא כשכ"ד יהי' במקומו ממילא מדרגת בנ"י הם להיות חלק ה' ונחלתו כנ"ל: ובמד' ישלח עזרך מקודש כו' מקידוש מעשים וציון מעשים שבידך. כי המצות הם רק לבוש ורמז להקדושה הגנוזה בציווי השי"ת. והם עצות איך להמשיך הקדושה בעוד האדם בלבושו הגשמיי בעוה"ז. ועל ב' הבחי' הללו אומרים קדשנו במצותיו וצונו: ===תרל"ו=== פ' אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש כו' תחתונים שנבראו לסיוע כו'. מקודש מקידוש מעשים שבידך ומציון מעשים שבידך כו'. כי האדם נברא באופן זה שיצטרך לסיוע עליון כמאמר אם אין הקב"ה עוזרו כו'. אכן הסיוע תלוי ג"כ בעבודת האדם. וז"ש מקידוש מעשים שבידך כו'. והיא בחי' תורה ומצות כי התורה קודש. והמצות הם במעשה גשמיי רק שהם רמזים וציונים לדברים עליונים. וע"י קיום המצות במעשה זוכה אח"כ לקדושת התורה. וברש"י בכ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. פי' כפי עבודת האדם בעוה"ז במקום שצריך בירור וגדרים וסייגים משמרת למשמרתי כו'. כמו כן זוכה לקדושה. והם ימי המעשה והשבת שזוכין ע"י עבודת ימי המעשה מי שטרח בערב שבת לברר התערובות והוא גדר ערוה. יאכל בשבת שנקרא קודש כנ"ל. גם פי' גדר ערוה הוא בחי' בנ"י בכלל שנבראו להיות חומה להכניע כל הסט"א. ואיתא במד' ע"פ והי' מספר בני ישראל כחול הים כמו שכ' ושמתי חול גבול לים. כמו כן בני ישראל הם גבול וגדר לסט"א שנאמר עליהם מקולות מים רבים כו'. שלא יניחו להתפשט כחות הטומאה בעולם. לכן בנ"י נק' גדר ערוה ולכן הם מקבלין הקדושה: ברש"י דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו ויראת מאלקיך. פשוט שע"י היראה יכולין לקיים דבורים המסורים ללב. אמנם ג"כ י"ל שאלה המצות התלוין בלב ע"י שמקיימין אותן זוכין ליראה. כי כל מצוה במעשה מתקן מעשה האדם. וכמו כן מצות התלוין במחשבת לב האדם מתקנין לבו של האדם. וכן שמעתי מפ"ק אא"ז מו"ר ז"ל ע"פ ולא תונו כו' את עמיתו ויראת מאלהיך כו' שע"י שמירת אונאת דברים זוכין ליראה. ובאמת ב' הפירושים אמת ע"פ מ"ש שכר מצוה מצוה. ובוודאי ע"י עומק היראה יכולין לקיים יותר מצות התלוין בלב לכן שכר המצוה היראה כדי לקיים עי"ז המצוה בטוב יותר וכן לעולם: בפסוק ושמרתם את חקותי כו' אשר יעשה כו' האדם וחי בהם. פירש"י בעוה"ב כו'. וי"ל עוד הפי' אשר זה עצמו הקב"ה מבקש מאתנו אשר באמצעיות שמירת המצות כראוי יתתקנו כל המעשים ויתברר האמונה בעולם. ובאמת כפי התגלות האמונה מתקיים השגחת הש"י בהתגלות. ולכן לעתיד יתברר כי גם הגשמיות הכל מכח הש"י כח הפועל בנפעל. ואז יהי' חיות כל חי אף בעוה"ז הכל מסטרא דקדושה בלבד. וע"י התורה ומצות יחי' האדם. נמצא פי' הכתוב ושמרתם כו' כדי שתפעלו במעשיכם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם והבן מאוד כי הכל תלוי בעבודתינו. כי בוודאי הש"י מחי' כל חי רק שכן הי' רצונו ית' שיהי' גם לרשעים חיות מסט"א. אבל בכח בנ"י לדחות הסט"א ולתקן העולם במלכותו ית' בלבד: ובמד' עץ חיים היא למחזיקים כו'. כי התורה נותנת חיים לכל הנבראים ומזוני דכולא בה עכ"ז תלוי בכח ההחזקה שמחזיקין בנ"י בתורה ויודעים זאת. כמו כן נתברר שהוא עץ החיים לכל חי. וכן במשנה גדולה תורה שנותנת חיים לעושי' בעוה"ז ובעוה"ב שהעושה ומקיים התורה זוכה שגם חיי עוה"ז יהי' רק ע"י התורה. ובכלל בנ"י תלוין כל הנבראים כנ"ל. ז"ש וכי תבאו כו' ונטעתם כו'. פי' שבנ"י יטעו ויקשרו כל אילני מאכל הכל בא"י שהיא מלכותו ית' והבן: ===תרל"ז=== ב"ה אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש כו'. כי כך ברא הקב"ה העולם הזה שיצטרכו להמשיך סיוע מעולם עליון כמ"ש במ"א מזה שבעוה"ז חסר השלימות. אך לכל דבר יש שורש בשמים כמ"ש אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע כו'. ומכ"ש האדם וודאי יש לו שורש למעלה מכולם. והוא כח הנשמה. וע"י מצות ומעש"ט ממשיכין כח הנשמה שבשמים. ומקידוש מעשים שבידך. הוא הכוונה ומחשבות רצון האדם בעשיות המצוה שהיא קודש. ומציון מעשים שבידך הוא גוף המעשה כשנעשה בקדושה. כמ"ש בזוה"ק שמכוונת המצות וגוף המעשה נעשה מכל א' לבוש מיוחד להאדם בעולם העליון ע"ש פ' תרומה. והנה בשבת קודש יורד הקדושה לאדם. והוא ישלח עזרך מקודש. הנשמה יתירה. ומציון יסעדך הוא ימי המעשה. ושבת נותן ברכה לכל הימים א"כ יש בקדושת השבת שורש לכל הימים ואותן השרשים הם הציונים שיש בהם רמזים לקדושה אף שאינו קודש ממש. וכ' ויברך ויקדש בשבת. גוף הקדושה של שבת וגם להיות ברכה ושישפיעו ממנו נחלים מיוחדים לכל הימים. ואותן הצינורות מעוררין ע"י ציון מעשים כנ"ל: ובמד' ואתה מרום רוממות אתה נוהג בעולמך. הוא כנ"ל שהקב"ה עשה להיות הנהגות כל הבריאה ע"י זה התרוממות שמרימין המעשים לכח השורש שלמעלה מהטבע שנק' מרום עי"ז יש להם קיום וז"ש רוממות אתה נוהג כו'. וז"ש קדושים תהיו כי קדוש א"ה אלקיכם פי' שכוחות שלכם דבקים בי ומצד זה אתם יכולים להתקדש כנ"ל: בפסוק איש אמו ואביו תיראו כו' שבתותי תשמורו. דאיתא הסתכל בג"ד כו' מאין באת מטפה סרוחה כו'. ובאמת מאלו הג' שותפין שיש באדם הן ג' הדברים. מאין באת כח האב ט"ס. ולאן אתה הולך הוא כח האשה. רמז לדבר שהמיתה באה לעולם ע"י האשה. וגם הריון קרוב למיתה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון הוא כח הבורא שיש בו. וזה רמז בשבתותי תשמורו שהוא לשמור תמיד ולהשתוקק לחזור בשמחה לשורשו שהוא תכלית הכל כמ"ש חז"ל על זאת יתפלל כל חסיד כו'. מצוא זו מיתה כו'. וכענין יום שכולו שבת כו'. ואין כוונת החשבון רק להפחיד האדם. רק שיבוש האדם באיזה חשבון יבא לפני המלך אם יהי' כדאי לחשוב המעשים טובים. כי דין קאי על עבירות וחשבון קאי על המצות. ואלה הג' בחינות נמצאין בכל דבר. היינו כח הכנת האדם לפעול איזה דבר טוב או מכין עצמו למצות וזה נק' כח האב. הזרע כדי להוליד. אבל אינו נעשה מזה כלל והוא ט"ס. אך ורק אח"כ צריך בחי' הביטול להיות כעפר ורק מוכן יהי' לבטל עצמו להבורא ית' והוא בחי' האם שבה נסרח הזרע. ואח"כ שולח הש"י חלק אלקי ממעל ובא לגמר הולדה וכולם ממתינין על כח הבורא. וזה שבתותי תשמורו לשון המתנה כמו שמר את הדבר: ===תרל"ח=== במד' רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כהונה לאהרן קדושה לישראל. פי' שיכולין לעורר הקדושה גם בעוה"ז אע"פ שעיקר הקדושה הפרישות מעוה"ז. מ"מ בכל דבר יש ניצוצי קדושה מכ"ש במעשה איש הישראלי. וז"ש מרום לעולם ה' פי' אף בעולם עצמו שהוא העמדת הטבע בגשמיות עכ"ז יש בו התרוממות הוית הבורא ית'. ופי' קדושים תהיו ע"פ מ"ש חז"ל בלשון הוי' בהויתו יהא. וכל שאין עצם הנפש משתנה מהויתו הלא הוא חלק אלקי ממעל והוא קודש. כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' שהכתוב גילה לנו כי אלקותו ית' חל עלינו כמו שהוא קדוש. כי בוודאי הש"י מהוה כל הוה. כל אחד כפי ערך המקבל. וגם חיות הבלתי קדוש הוא מהבורא ית' בהשגחה והתנהגות רחוקה. אבל אלקותו על בנ"י הוא בבחי' קדוש אני ה' אלקיכם שם הוי' ב"ה. ולכן קדושים תהיו. וז"ש במד' רוממות אתה נוהג שאף שמלכותו בכל משלה מ"מ הוא מנהיג כל פרט באופן אחר שמתרומם זה מזה כנ"ל: במד' ישלח עזרך מקידוש מעשים. מציון יסעדך מציון מעשים. פי' אף כי א"י להיות קודש עכ"ז ע"י הרצון והיגיעה שמראין ומרמזין להמשיך עלינו הקדושה שהיא ענין המצות הפשטיים שאין אנו יודעין לעשותם בקדושה כרצונו ית'. עכ"ז זה גורם להיות נשלח עזרו מקודש. וקידוש מעשים בא ע"י ציון מעשים. פרשנו ציון מעשים בחול. קידוש מעשים בשבת. וגם בכל פרט המחשבה והרצון נק' קידוש מעשים. וגוף המעשה ציון. וכמו כן ש"ק הוא מחשבה ורצון של ימי המעשה. ברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. וע"י גדר ערוה בימי המעשה מוצאין קדושה בש"ק. וכבר כ' מזה במ"א: במד' וכ"ת כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו'. פי' כח הנטיעה ניתן לבנ"י שיכולין לנטוע ולדבק כ"ד לשורשו בכח התורה. וז"ש וחיי עולם נטע בתוכינו. ונטעתם כל עץ מאכל לראות לבטל כל דבר לשורשו והיא עיקר בחי' ארץ ישראל וע"ז מבקשין ותטענו בגבולנו. שמקודם צריכין לנטוע נפשותינו בשורש כי האדם עץ השדה כו': בקיצור כי שכחתי ===תרל"ט=== ובמד' ישלח עזרך כו' מקידוש מעשים מציון מעשים כו'. פי' דיש בכל מצוה ומעש"ט ב' בחי'. עובדא ומחשבה כידוע. וגוף המעשה הוא רק ציון ורמז לכוונת המצוה. ומ"מ הכוונה והקדושה משייר ברכה והארה לגוף המעשה. וסיוע של גוף המצוה מורגש יותר בנפש האדם מהארת הקדושה בעצמה שהיא רוחניי ביותר. וז"ש ישלח עזרך מקידוש מעשים. ומציון מעשים יסעדך. והוא כמו בחי' ימי המעשה שנק' ציון מעשים. וש"ק קידוש מעשים כי קדושה היא פרישה. וביטול כל המלאכות בשבת נקרא קידוש מעשים. והנשמה יתירה בשבת משייר ברכה גם לנפש האדם על ימי המעשה כמ"ש מיני' מתברכין ו' יומין כו': במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא למחזיקים כו' ע"ש. כי למה עשה כן הבורא ית' להיות שני ערלה מקודם. אבל כך הי' רצונו ית' להיות עלמא דשקרא והאדם יחזיק עצמו בהתורה ועי"ז הוא ממשיך עליו קדושה עוד יותר. וז"ש להוסיף לכם כו'. כי ע"י שני ערלה אם אדם מקיים כתיקנה בא אח"כ לתוספות. ולכן נאמר למחזיקים אף שא"י לקיים כראוי רק להחזיק עצמו בהאמת ע"י התורה. זה חביב ביותר לפניו ית'. ובא מזה אח"כ להיות קודש הילולים כו': ===תר"מ=== ב"ה אחרי קדושים במד' ישלח עזרך מקודש. דהל"ל עזרו. ועזרך משמע שיש לכל אדם עזר מיוחד. והענין הוא כח הנשמה שיש לכל אדם בשורש עליון. והרי אחז"ל אין לך עשב שאין לו מזל ברקיע וא"ל גדל. מכ"ש אדם שהוא למעלה מכל הברואים וודאי יש לו כח עליון. והוא הארת הנשמה יתירה הבאה בש"ק לכל איש ישראל. ז"ש במד' ע"פ ואתה מרום לעולם רוממות אתה כו' בעולמך. פי' אם כי הבריאה בששת ימים הי' ע"פ הטבע. אך ש"ק הוא כח חדש שכולל כל הבריאה והוא שורש הבריאה למעלה מהטבע. והנהגה זו נמסר לבנ"י. וז"ש בשבת אות הוא כו' לדעת כ"א ה' מקדישכם. פי' השבת עדות שיש לבני ישראל חלק בהנהגה שלמעלה: ===תרמ"א=== פירש"י הוו זהירין מן העריות ועבירה. ורמב"ן ז"ל כ' לקדש במותר לו. ולפע"ד יפה כיון רש"י ז"ל כי בוודאי מצות קדושים תהיו הוא מדברים שאין להם שיעור. וכפי הפרישה כך זוכין לקדושה ואין לדבר סוף. לכן כתי' תהיו כי לעולם צריך האדם להתקדש קדושה על קדושה. והרמז לדבר בפ' וקדשתם היום ומחר. כלומר שאין סוף לומר כבר קדוש אני. והראי' כי הלא אותו הדור היו באמת כל העדה כולם קדושים ונאמר להם קדושים תהיו. וזה שרמז המד' יכול כמוני כו' היינו שכיון שהפסוק אומר שאין סוף להקדושה כנ"ל עד שנותן גבול קדושתי למעלה מקדושתכם ממילא מובן איך אין סוף לקדושה זו שיכולין בנ"י להתקדש בעוה"ז יותר מהשרפים כנ"ל. אכן ודאי התחלת הקדושה הוא להיות פרושין מעריות ועבירה אז מתחילין לכנוס בגדר הקדושה שזה החיוב של הקדושה לכל איש ישראל. ואז יש לו להרבות תוספות קדושה כנ"ל. כענין תלמוד תורה וכדומה שאין לו שיעור כנ"ל: במד' ואתה מרום לעולם כו' רוממות אתה כו' בעולמך. ידך בעליונה כו'. פי' כי ה' לא עזב את הארץ וכל הדברים השורש שלהם הוא למעלה. לכן כתי' על הרשעים מקודם. יציצו כו' להשמדם עדי עד. שכל הגבהות שלהם בעוה"ז ואין להם שורש וכח למעלה. אבל בנ"י שדבקים בה' מסיים עליהם שתולים בבית ה' כו'. וזה עצמו הפי' ישלח עזרך מקודש כמ"ש במ"א דקאי על הנשמה יתירה שניתוספת לבנ"י בש"ק שע"ז מיוסד כל המזמור ליום השבת כמ"ש בפ' תשא ע"ש. עזרך מקודש הוא בזמן המקדש שהיו מרגישין הקדושה בפועל. ועתה מציון יסעדך כמ"ש רש"י ז"ל בפסוק הציבי לך ציונים שאע"פ שאין המקדש קיים ע"י המצות מתעורר רמזים והארת הקדושה. ובמד' מקידוש מעשים ציון מעשים. י"ל כי קידוש מעשים הוא הפרישה והרחקה מגשמיות כמ"ש רמב"ן בפי' קדושים. וציון מעשים הם המצות המצוינים בנ"י בהם. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. א"כ ע"י הפרישה והרחקה מהמעשים לא טובים. זוכין לקדושה. דכתיב שער החצר הפנימית ששת ימי המעשה יהי' סגור כו'. ופי' מו"ז ז"ל שכפי מה שאדם שומר פנימיות שלו מהגשמיות. כך מרגיש קדושה ומתגלה פנימיות הטוב שבו והיינו כדברי רש"י הנ"ל: וכל אלה הדברים בפסוק קדושים תהיו ואהבת לרעך כמוך ויראת מאלהיך הם ג"כ הבטחות כי ע"י שמירת אלה המצות יזכו לאלה המדרגות. כאשר חכמים הגידו כי ואהבת לרעך כלל גדול בתורה א"כ קשה מאוד לקיימה רק באמצעיות מצות הקודמות ל"ת רכיל. לא תשנא. הוכח. זוכין אח"כ לואהבת כנ"ל: במד' וכי תבאו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו' ע"ש. הענין הוא כי גוף התורה נק' עץ חיים והוא כמו שהיו בנ"י בקבלת התורה חירות כו'. וכמו שהי' אדה"ר קודם החטא שלא הי' כלל ערלה בעולם. ולכן מכל עץ הגן הותר לו לאכול מיד. רק אח"כ ע"י החטא שאנחנו שרוים בעולם הפירוד שיש תערובת טו"ר בעולם נותנת התורה עצות איך להפרד מן הערלה. וז"ש למחזיקים אף שאינו מתוקן כראוי לידבק ממש בעץ החיים. רק ע"י התשוקה והרצון לדבוק מקבל קצת הארה. כמ"ש בצל החכמה בצל הכסף הוא הרצון והתשוקה. וכמו כן סמך הכתוב אח"כ ל"ת על הדם ודרשו חז"ל ל"ת קודם שתתפללו על דמכם. דיש ב' חללים בלב. יצ"ט ויצה"ר. ואסור לאכול (על לעשות) [*עד שעושים] פעולות ועבודה שבלב לזכך היצה"ר כענין מצות ערלה ורבעי. ולכן כ' המד' מי יגלה עפר כו' שכל אלה העצות צריכין ע"י חטא הקדום: ===תרמ"ב=== במד' מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך כו' כהונה לאהרן כו' מלכות לדוד כו' קדושה לישראל לעולם כו'. הענין הוא שנחזרו עתה בפ' זו כל עשרת הדברות כדאיתא בזוה"ק ובמד'. ולכן נאמרה פ' זו בהקהל כמ"ש רש"י ז"ל כמ"ש בעשרת הדברות הקהל לי את העם. והנה בקבלת התורה היו בנ"י קדושים כמ"ש ואתם תהיו לי כו' וגוי קדוש כו' וקדשתם היום ומחר כו'. אך ע"י החטא נפלו ממדרגה זו. ועתה אחר התיקון ע"י המשכן וע"י תשובה חזרו להתעורר קדושה הראשונה. וזאת לעדות כי קדושת ישראל שנתן להם הבורא ית' הוא לעולם. רק עונותיכם מבדילים. אבל בהסרת המסך המבדיל ע"י תשובה יכולין לעולם להתעורר הקדושה. וזו המתנה היא לכלל ישראל רק שצריכין לזכות להכניס עצמו לכלל ישראל. וגם הכלל להתאחד ביחד. לכן בש"ק דמתאחדין זוכין לקדושה שהיא הארה מלוחות הראשונות כמ"ש במ"א. לכן נאמר זה במזמור שיר ליום השבת כי הרשעים בפרוח כמו עשב כו' ואין להם שורש. ובנ"י שדבקין בשורש העליון מרום לעולם כו'. לכן שתולים בבית ה' גם אם ח"ו יש להם ירידה ע"י החטא. אבל עוד ינובון בשיבה כו' והשבת מעיד ע"ז כנ"ל. וברש"י ובמד' כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. יובן הענין ע"פ מ"ש במד' כ"מ שאתה מוצא זנות אנדרלומוסיא באה לעולם כו' ממילא מדה טובה מרובה שע"י קדושה מעריות זוכין להיכנס בכלל ישראל אף אותן שאינם ראוין. כדמצינו ולא יראה בך ערות דבר ושב. אע"פ שהיו ראוין להשראת השכינה. ע"י הערוה מסתלקת השכינה מהם. מכ"ש ע"י גדר ערוה הגם שלא היינו ראוים בל"ז. משרה הקב"ה השכינה בינינו. דמכלל שאמרו כ"מ שא"מ גדר ערוה א"מ קדושה. משמע דאיירי באין ראוין בל"ז רק ע"י זכות ג"ע בלבד כנ"ל. והאמת כי הג' עבירות שמחויבין למס"נ בעבורם. מכ"ש כשנשמרין מהם בוודאי מביאין קדושה. שעל אלו ג' דרשו ונקדשתי בתוך בנ"י כו'. ומקודם הי' בחי' אנכי ה' אלקיך ואחר החטא של העגל חזרו לעורר הקדושה בכח שמירה מעריות וג"ז קלקלנו בפ' בוכה למשפחותיו. והתיקון ע"י ואהבת לרעך היפוך ש"ד. ועי"ז נעשין כלל א' ואז כל העדה קדושים ובתוכם ה': ===תרמ"ג=== קדושים תהיו פרשה זו נאמרה בהקהל. שא"י לזכות להקדושה רק ע"י הביטול לכלל ישראל. דכתי' כל העדה כולם קדושים. פי' כשהם באחדות א'. לכן רוב דיני פרשה זו שבין אדם לחבירו. וגם כשבנ"י הם א' אין יד הרשעים יג) שולטת בהם ונבדלין מהם ועי"ז שורה קדושה בישראל. כדכ' רש"י כ"מ שיש גדר ערוה יש קדושה. לכן בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד וסט"א מתעברין יש קדושה. וכ' כי קדוש אני ה' פי' שגם הקדושה צריך להיות לשם ה' כדי לזכות להתדבק בו ית'. וזה רמז המד' יכול כמוני ולמדין מפרשת פרעה אני פרעה כו'. פי' כמו שפרעה לא העמיד את יוסף רק לטובת עצמו שראה שהוא חכם העמידו לשמור את מלכותו של פרעה. כן לא יהי' הקדושה דבר נפרד רק כדי להתדבק בו ית' כי קדוש אני וא"י להתדבק בו רק כשזוכין לקדושה. וענין קהילה זו שייך בכל פרט ג"כ לאסוף כל הרמ"ח אברים וכל הרצונות לדבר א' כמ"ש חז"ל בפסוק ה"א מתהלך בקרב מחניך ברמ"ח אברים שבך. ולכן ע"י המצות זוכין לקדושה כמ"ש קדשנו במצותיו. ומבקשין קדשנו במצותיך. כי ע"י המצות מתחברין הרמ"ח אברים לזכות לבחי' האחדות ואז יש קדושה כנ"ל. אבל קדושת הכלל ישראל הוא גבוה ביותר ולכן כנסי' שהיא לש"ש סופה להתקיים שחל עלי' שם שמים וקדושה שורה בהם. וכמו כן בפועל ע"י שהי' אחדות בישראל הי' להם משכן ובהמ"ק והשכינה היתה שורה ביניהם. ועתה ע"י שנאת חנם חרב ע"י שאין קדושה רק באחדות כנ"ל. וזה עיקר הגלות מה שא"י להתאחד ע"י שנתפזרנו בין הרשעים והם מעכבין הקדושה שא"י לשרות בישראל על ידם. וכן משמעות הגמ' שם בשלמא בית ראשון הי' בהם ע"ז ג"ע כו' אבל בית שני שהיו חסידים כו' ומשני משום שנאת חנם. א"כ אם הי' רק עונש לגודל החטא מה אמרו שחסידים היו. רק ששנאת חנם היא סיבה בעצם שא"א להיות הקדושה כשחסר האחדות ואינו מצד עונש עוצם החטא: במד' ואתה מרום לעולם רוממות אתה כו' בעולמך. הענין לידע שאין לחוש שע"י הפרישה מעוה"ז יתבטל קיום הטבע. כי הקב"ה ברא העולם בזה האופן שכפי הביטול אליו ית' מתקיים הבריאה. וז"ש הפסוק ההפרש בין הרשעים בפרוח כו' כמו עשב כו' להשמדם. אבל השתולים בבית ה' ומתבטלים אליו יש להם קיום. וזה עדות השבת שבו שובתין מכל המעשים והוא קיום כל ימי המעשה. וזה קדושים תהיו להיות הרצון לקבל הוי' ומציאות ע"י ביטול המציאות אליו ית' הממציא כל המציאות. וזה מרום לעולם ה' כי ההוי' ומציאות עיקר שורש קיומה למעלה מהטבע והמציאות כנ"ל. וצריך איש ישראל לקבל בכל יום התחדשות חיות מהבורא ית' המחדש בטובו בכ"י מעשה בראשית. וזה קדושים תהיו תמיד בכל יום. וע"ז ניתקן התפלה בכל יום כמ"ש בזוה"ק תרומה על פסוק קדוש עובר עלינו תמיד כו' ע"ש [*דף קלג] וזה שרמז לא תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם. פי' שלא להיות הקיום. הטבע והדם שכבר נתיישב בו מצד הטבעי. רח להמשיך חיות וקיום המציאות ע"י התדבקות בשורש החיים כנ"ל: בפסוק הוכח תוכיח כ' המפ' להיות המוכיח בכלל התוכחה. פי' לידע שיש לו חלק בהחטא. כמ"ש ולא תשא עליו חטא. פי' שלא להשליך כל החטא על החוטא רק להתערב עצמו ולשוב ע"ז וממילא ירגיש גם חבירו ויתעורר בתשובה. ואהבת לרעך כמוך פרשנו לשון פועל יוצא וקאי על אהבת ה' כי היכן מצינו שיאהב האדם את עצמו שיאמר כמוך רק הפי' (לאהוב) [*להאהיב] את השם לרעך כמו לך כמ"ש חז"ל ואהבת את ה' להיות ש"ש מתאהב על ידך. וכמו שהאדם מייגע עצמו להכניס אהבת ה' בלבו. כן יכניס אהבת ה' בלב חבירו לכן אמרו שהוא כלל גדול בתורה: ===תרמ"ד=== במד' ישלח עזרך מקודש כו' מה הרוחות צריכין סיוע תחתונים שנבראו לסיוע עאכ"ו כו'. הענין שנשמות בנ"י נשלחו בעוה"ז כדי לתקן הבריאה ובמד' אחרי ע"פ כשושנה בה"ח שלולי בנ"י לא הי' העולם מתקיים ולכן נשתלחו בנ"י להיות קיום לכל הפרדס בעבור השושנה ע"ש. וע"י שבנ"י המה שלוחי המלך ב"ה. לכן שולח להם עזר מקודש. דהנה המזמור יענך הי' שדוד המע"ה התפלל על יואב ששלחו למלחמה כמ"ש ואתה תהי' מעיר לעזור ע"ש ברש"י. וכמו שהי' בסדר העולם א"י וירושלים ובהמ"ק היכל ק"ק. והלכו עוד להלחם עם האומות בח"ל. כן יש מדרגות בנפש האדם ג"כ שיש אברים פנימיים מוח לב כו'. ויש אברים שהנשמה תלוי' בהם ויש אברים פחותים. וכן במעשי גשמיי שהכל מלחמת ה' מי שעוסק לש"ש. ונק' עת צרה. ואז צריכין סיוע וע"ז נאמר ישלח עזרך מקודש דאיתא לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו דכתי' קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א. פי' שיש נקודה קדושה מכח ניצוץ אלקות שיש בכל נפש ישראל. ואותה הנקודה לא תוכל להשתנות. ובמד' ואתה מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך. פי' הכח שבא מה' ית' הוא בהתרוממות אף אם יהי' נעלם ונכסה בכמה מיני צימצומים וירידות ע"כ הוא בהתרוממות תמיד. היפוך מדת הרשעים שכ' מקודם בפרוח רשעים כו' פי' שהרשעים אין להם קיום בעצם ואף אם יגבהו כנשר כו' להשמדם עדי עד. ומדת הקב"ה וב"ש אדרבא כל מקום שיש רשימה מהקדושה היא בהתרוממות כמ"ש לעולם ידך בעליונה. וז"ש ואתה מרום לעולם כו'. ואתה. כמ"ש ואתה מחי' את כולם שהתפשטות החיות מהקב"ה וב"ש היא בהתרוממות. [כי אות ו' היא תוספות] אכן התעוררות הקדושה שבאדם הוא כפי מה שנלחם עם היצה"ר. וברש"י כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה כנ"ל כפי מה שלוחם האדם לפרוש מן הערוה אתה מוצא קדושה כמ"ש יגעתי ומצאתי. וכמ"ש ישלח עזרך כו'. ואז מתחזק הארת הנשמה. עזרך הוא העזר המיוחד לך. והוא כח הנשמה שיש לה שורש בשמים: ===תרמ"ה=== לפ' אחרי קדושים במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' הה"ד עץ חיים היא כו'. וכל המדרש שם מי יגלה עפר מעיניך אדה"ר שלא המתנת שעה ובניך ממתינין לערלה ג' שנים. הענין הוא כי אלה המצות הם תקונים לחטאו של אדה"ר. ולא בא המד' לדבר ח"ו על מעלת אדה"ר באמרו מי יגלה כו' רק לומר כי בזה מתקנים את החטא. דכתי' ויטע כו' גן כו' וישם שם כו' האדם כו'. א"כ הי' רצון הבורא ית' שהאדם יהי' בג"ע ובוודאי נתקיים רצונו ית'. והגם דכתי' אח"כ ויגרש כו' האדם. היו התיקונים אח"כ מבחוץ ע"י התורה ובהמ"ק. כדכתי' וכי תבואו כו' ונטעתם שיוכלו להתדבק בשורש עץ החיים ע"י התורה ומצות רמז לדבר דכתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שנכתב לרבותא לשבח המצות שיכולין עי"ז להתדבק בעץ החיים. כמ"ש וחיי עולם נטע בתוכנו כלפי מ"ש פן ישלח ידו כו' וחי לעולם. והתורה היא הגן עדן ועה"ח וע"ז נאמר גן נעול גל נעול. תורה שבכתב ג"ן סדרים דאורייתא ושבע"פ. וכמ"ש לעבדה ולשמרה ודרשו חז"ל לעבדה במ"ע ול"ת רק אז הי' ברוחניות יותר ואח"כ הי' בהתלבשות עוד לבושים. ולכן נתרבו האזהרות ולעולם כן הוא. ולכן יש ג' שנים ערלה עתה. ובאמת כאותו הענין נתקיים בנו אח"כ שנתגרשנו גם מא"י ובהמ"ק. ומ"מ יש לנו לבטוח כי גם מבחוץ נוכל לתקן ולמצוא הארות הראשונות. ולכן ניתוסף עתה סייגים וגדרים יותר. אבל לעולם יש לנו חלק בעה"ח ע"י התורה ומצות הגם שהוא מבחוץ כענין ויגרש את האדם כנ"ל. [עוד יתבאר המד' במ"ש ללומדי' לא נאמר עפמ"ש במ"א שאחר חטא האדם דרשו את דרך עה"ח שד"א קדמה לתורה]: ===תרמ"ו=== במד' ישלח עזרך מקודש שיש זמנים שמתגלה הקדושה בעולם כגון בשבתות ויו"ט שנק' מקראי קודש. ושמעתי מפי מו"ז ז"ל שלכך הקדים הכתוב ונקדשתי בתוך בנ"י קודם המועדות שבהם נמצא הקדושה כו'. ולבאר הענין כי באמת הקדושה נמצאת בלבות בנ"י כמ"ש חז"ל לעולם יראה אדם כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. רק שהבלי עולם מחשיכין ומסתירין הקדושה. ולכן ע"י מס"נ מסירין זה ההסתר של הטבע ומתגלה הקדושה. אכן בשבתות ויו"ט מעצמו מתבטל ההסתר כדאיתא כולהון ערקין. ומתגלה הקדושה. וזה יש לפרש יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. כי בש"ק יכולין לזכות לקדושה מתוך המנוחה. מה שבימי המעשה צריכין להלחם ביגיעות רבות. ומו"ז ז"ל אמר יום מנוחה וקדושה שעיקר מנוחה ונייחא של בנ"י בהתגלות הקדושה. לכן ש"ק יום מנוחתנו ע"י שנמצא בו הקדושה. ולשון קדושים תהיו יש לפרש מלשון העכבה כמ"ש חז"ל בכ"מ לשון הוי' בהויתן יהיו. והיינו לעכב הקדושה בכל עת שנמצא הארה מעט כמאמר אחזתיו ולא ארפנו כי מקדושת השבת צריכין להמשיך קדושה לכל ימי המעשה. וע"ז מתפללין והנחילנו כו' באהבה כו' ש"ק וינוחו בו כו'. וקשה הלא אומרים וש"ק באהבה וברצון הנחילנו א"כ מה בקשה זו. הגם כי באמת השבת אין לו שיעור כמ"ש במ"א בפי' שבתותי לשון רבים. ולעולם מבקשין לשבת עליון. אך יתכן לפרש שהיא בקשה להתדבק בהארת השבת כי נקרא נחלה שאין לה הפסק ומבקשין שנקבל הארה מקדושת השבת על כל השבוע וינוחו בו. שע"י זו ההארה יהי' לנו מנוח בימי המעשה. כי ש"ק מעצמו הוא יום מנוחה. א"כ בקשת וינוחו בו היא על ימי מלחמה כנ"ל: במד' העליונים מכתירין להקב"ה בג' קדושות כביכול ניתן לבניו ב' קדושות ע"ש. לבאר הענין כי קדושה פי' ג"כ לשון פרישה והבדלה כדאיתא בת"כ פרושים תהיו כו'. וז"ש במד' מקידוש מעשים וציון מעשים הוא בחי' מל"ת סור מרע ועי"ז בנ"י נפרשים ומובדלין מכל האומות. וציון מעשים הוא עשה טוב. והנה הג' קדושות הם א' שהקב"ה וב"ש נבדל מכל. הגם כי מלא כ"ה כבודו עכ"ז הוא קדוש ונבדל. והב' הוא גוף הקדושה שהוא קדוש בכל מיני קדושות. והג' הוא קדושה שאין כח הנבראים להשיג במציאות קדושה זו. וזה הוא ענין ג' הקדושות. וב' מהם נמצא גם בבנ"י בחי' הבדלה ואבדיל אתכם כו'. שהגם שבנ"י הם בין האומות הם נבדלין בעצם ואין להם התדבקות להם. ובחי' הקדושה עצמה קודש ישראל לה'. נמצא שב' קדושות נתן הקב"ה גם לבנ"י. זולת ענין קדושה הג' שאין השגה בה לנבראים. וכתי' קדושים תהיו לשון הוי' חדשה שבכל עת שאיש ישראל מקדש עצמו מאיר בו כח הנשמה ונעשה כברי' חדשה כדכתי' והתקדשתם והייתם קדושים: ===תרמ"ז=== בפסוק איש או"א תיראו שבתותי תשמורו. ובפסוק אחר כתיב שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו. ומסתמא כל אלו שכתובין בפרשה זו מסייעין אל הקדושה. דיש בחינות עולם שנה נפש. שיש מקום מיוחד לזכות לקדושה והוא א"י ובהמ"ק בעולם. ויש זמנים מיוחדים לקדושה שבת ומקראי קודש. ויש נפשות מיוחדים. ובנפש עצמו מקום מיוחד בראש מקום הנשמה. והכלל בכ"מ שיש התחדשות הארה מלמעלה נק' קדושה. ולכן דרשו חכמינו זכרונם לברכה לקדש עצמו בשעת תשמיש על ידי שבלידת בנים נמשך נשמה והיא התחדשות מלמעלה לכן נק' קדושה. וכמו כן בש"ק שיורד הנשמה יתירה. וכמו כן בבהמ"ק כשעלו בנ"י לשם חל עליהם הארת הנשמה. ובאמת מהמקדש ומשבת צריכין לירא כמו מאו"א שגם המה נותנים הנשמה כנ"ל. ואדה"ר נברא ממקום בית המקדש כמ"ש חז"ל: ===תרמ"ח=== ובמד' ואתה מרום לעולם רוממות אתה נוהג בעולמך כו' נתת קדושה לישראל לעולם כו'. פי' כי הקדושה נמצא בפנימיות נפשות בנ"י כשאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך נתקדשו בנ"י ונעשו כלים להיות מיוחדים אליו. ואם כי ע"י החטא נפלו ממדרגה הראשונה היינו שאין הקדושה יכולה להתגלות מפני ליכלוך החטא שנעשה מחיצה מפסקת. אבל כשהסט"א מסתלקת מתגלית הקדושה. וע"ז ניתקן מזמור שיר ליום השבת והוא עדות של השבת שאז שבין בנ"י לבחי' הקדושה ע"י דבשבת סט"א מתעברת וערקת כנ"ל. וז"ש חז"ל פרשה זו נאמרה בהקהל ואמרו ג"כ כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. הכל ענין א' שע"י שבנ"י מתאספין ממילא הם עצמם גדר ערוה כמ"ש שמתי חול גבול לים ובבנ"י כתי' כחול הים שהם המפסיקין בין הקדושה להסט"א. וכן איתא בזוה"ק בתיקונים [*בהקדמה דף י"ב]. ובשבת דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א מתעברת וממילא מתגלה הקדושה. א"כ אות ועדות הוא כי בימי המעשה רק הסט"א מסלקת התגלות הקדושה. וז"ש בפרוח רשעים כו' להשמדם כו' ואחה מרום לעולם כו' אויביך יאבדו יתפרדו כו' אח"כ ותרם כראם קרני כו'. וזה שרמזו בלשון אתה מוצא קדושה פי' שכשיש גדר ערוה נמצאת הקדושה בהתגלות מה שהי' נסתר מקודם. נתת קדושה לישראל לעולם דכתיב קדושים תהיו לשון עתיד שעתידין בנ"י להיות קדושים לפנים ממה"ש כדאיתא בגמ' שיאמרו לפניהם קדוש. ונמצא יש בכח ישראל גם עתה למצוא הקדושה הגנוזה בו. ובמד' ג' קדושות מכתירין להקב"ה ונוטל א' לעצמו וב' לבנ"י ע"ש פי' כי קדושתו ית' בבחי' היה הוה ויהי'. ובהוה ויהי' יש לבנ"י חלק כנ"ל: במד' ישלח עזרך מקודש מקידוש מעשים שבידך ומציון מעשים. כי כל המצות שורשם ברקיע גבוה מאוד והמעשים שבעוה"ז הם ציונים ורמזים להשרשים. ולכן מבקשים ויהי נועם ה' עלינו להיות התקשרות למצות שלנו בשורש העליון. ולכן תיקנו ברכה עובר לעשייתן ונק' ברכה ממש שעי"ז יש התקשרות וברכה במצוה שלמטה. והעיקר הוא הכוונה. כי לכל הדברים יש בחי' מעשה דיבור ומחשבה. לכן יש ברכה קודם המצוה שהיא בדיבור. והעיקר הכוונה. ואח"כ הוסיפו לומר לשם יחוד. אבל זה העיקר במחשבה. רק שלא לשכוח העיקר הזכירו לומר לשם יחוד. וזה אשר קדשנו במצותיו הוא שורש המצות וצונו הוא בפרט המעשה שבעוה"ז כנ"ל: ===תרמ"ט=== ב"ה מפ' קדושים בקיצור אמרו חז"ל שפרשה זו נאמרה בהקהל. הרמז שע"י התאחדות בכלל ישראל זוכין לקדושה דכ' ה"א מתהלך בקרב מחניך והוא מחנה ישראל שנבדלת ונפרשת מתערובות אז השכינה ביניהם. ואיתא בש"ק אתאחדת ברזא דאחד וסט"א ערקית. לכן הקדושה מתגלה בשבת קודש. ויש לומר מחניך הוא שבת. וכמו שבמחנה התאספות בנפש. כן בש"ק התאספות בזמן. ובמדרש להצילך להגן עליך להיות צל על ראשך וכ"ה בש"ק פורס סוכת שלומו עלינו. ומ"ד להצילך לרוקן נכסי אומות לך כ"ה בש"ק והאכלתיך נחלת יעקב כו'. ונסמך איש או"א תיראו שבתותי תשמורו לומר שעי"ז זוכין לקדושה. ואיתא כמו דאיכא אבא ואימא לגופא כן לנשמתא. וכמו דבגוף שלשתן שותפין בו. לכן צריכין לירא מאב ואם. והגם כי גם מעשה אב ואם הכל בכח הבורא ית' רק שהם כלים שנגמר הפעולה על ידיהם. כמו כן השבת הוא כלי איך לזכות לנשמה דהוא יומא דנשמתין וע"י הנשמה היורדת בש"ק זוכין לקדושה. והתקדשתם הוא בימי המעשה והייתם קדושים הוא בש"ק שנעשין כמו הוי' חדשה בכח הנשמה כנ"ל: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו'. כי הנה אחר החטא של אדה"ר נתערב טו"ר בכל כי בוודאי עה"ח ועה"ד אינם ענינים פרטים רק שנמצא מאלה העצים בכל מקום. והי' הבחירה לבחור בזה או בזה. וכיון שאכל נעשה כל ההנהגה בבחי' עה"ד טוב ורע. וז"ש ואוכל ואמרו במד' ואוכל עוד. והיינו כנ"ל שידע שנעשה כל ההנהגה בתערובת עה"ד. ולכן צריך כל דבר בירור. ולכן ג"ש ערלה לברר הטוב מהפסולת. וכתי' יהי' לכם ערלים. כי ע"י שבנ"י כל הנהגה שלהם צריך להיות דבוק בשורש ובג' שני ערלה השורש נסתם לכן וערלתם ערלתו כנ"ל: ===תר"נ=== במד' ישלח עזרך מקודש כו'. כל המצות שהקב"ה הנחיל לבנ"י מביאין קדושה להם כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. אבל האדם צריך לראות שישאר מהארת הקדושה רשימה וחקיקה בלב ונפש. וכן הוא בקדושת השבת. קודש היא לכם ומקוים בו ישלח עזרך שניתוסף נשמה יתירה באדם. אבל צריך להיות נשאר מזה רשימה לכל ימי המעשה. והמשכה שממשיך האדם מן הקדושה זה נק' ציון מעשים שבידך. וזה עצמו בחי' ג' סעודות בשבת להיות עי"ז דביקות האדם בקדושת השבת. והוא רמז מציון יסעדך שיתן סעד וחיות לכל הימים. ולכן נקרח סעודתא דמהימנותא שיאמין האדם כי השבת שהוא קודש ונבדל מן הזמן אעפ"כ מיני' מתברכין כל הימים. והוא משפיע מזון וחיות לכל ימי המעשה. ומעין זה הוא בכל יום שאין לך אדם שאין לו שעה וכשבא לפעמים איזה הארה קדושה לאדם צריך לראות להיות נשאר מזה רשימה וחקיקה בלב: במד' וכי תבואו כו' ונטעתם כו' עץ חיים היא כו' [בני אם תקח כו'] ע"ש. כי התורה היא עצה למצוא דרך החיים. שאחר החטא מעה"ד נתערב טו"ר. וכפי הבירור והבדל טוב מרע זוכין לעץ החיים. והתורה ומצות הם מבררין טוב מרע. לכן צריך להיות ג"ש ערלה. ואח"כ יכול להתגלות הטוב והחיות הפנימיות. ז"ש להוסיף לכם תבואתו הוא תוספות למעלה מדרך הטבע וצימצום. שאחר החטא אין הפנימיות מתגלה קודם שמתקנים התערובות כנ"ל. ופי' עץ חיים כו' למחזיקים בה שכפי רוב האמונה בתורה ומצותי' כך נותנת החיים. וז"ש אשר יעשה כו' וחי בהם. שע"י העשי' ימצא אח"כ החיים כמ"ש בפ' משפטים שזה ענין הקדמת נעשה לנשמע ע"ש. [וז"ש בני אם תקח שלא הכל זוכין ללקח טוב הנ"ל רק בנ"י לכן כתי' כי הוא חייך דייקא]: ===תרנ"א=== במד' ואתה מרום כו' לעולם ידך בעליונה בין במדת פורעניות כו'. רוממות אתה נוהג בעולמך כו'. כי הנה הקב"ה הוא קדוש ומרומם מכל צבא מעלה. ובחר לו בנ"י להיות נמשכין אחר הנהגה שלו. וכמו שהוא קדוש ונבדל מכולם למעלה. כן צריך להיות הנהגת בנ"י קדוש ונבדל מכל התחתונים. [וע"ז כ' כשושנה בה"ח כו' כתפוח בעצי היער כו']. והנהגתו ית' הוא בדרך נסתר ונעלם כי הקדושה א"י להתגלות בעוה"ז שהוא מרוחק ומגושם. אכן יש זמנים ומקומות מיוחדים שהקדושה נתגלה בעולם. והמאמינים בו ית' צריכין תמיד להיות מוכן לחסות בצלו ואז זוכין להארת הקדושה אפי' בעוה"ז. ולכן הקב"ה צוה לבנ"י להיות קדושים ונבדלין מן העכו"ם יד) וכפי קדושתם כך יוכל להתגלות קדושתו ית' בעולם. וז"ש בת"כ אם אתם קדושים מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי ע"ש. פי' כענין שפי' בזוה"ק בפסוק שחת לו לא חייביא עבדי פגימותא כו'. פי' שהתגלות קדושתו ית' בעוה"ז תלוי' בעבודת האדם. ומ"מ חלק ה' עמו ויש להם דבקות בשורשם למעלה בהקב"ה לעולם. אך אם זוכין מתגלה כח השורש גם למטה. וע"ז הוסד כל המזמור ליום השבת. להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות. דכ' גולל אור מפני חושך ולכן כשאין הקדושה מאירה בעולם צריכין בנ"י להאמין בו ית' עד כי יבא בקר. וכן הוא בקדושה המתגלה בשבת היא אות ועדות על הקב"ה גם על כל ימי המעשה. ולכן כשבא השבת ומאירה הקדושה טוב להודות כו'. וזה החילוק בין הרשעים וכל השורש שלהם שיש להם קצבה מיוחדת ולכן כשהם יורדין יורדין הם עם השורש. וזהו בפרוח רשעים כו' להשמדם עדי עד. וזה אויביך ה' הוא למעלה המקטרגים על בנ"י והם מסטרא דשמאלא. אויביך יאבדו הדבקים בהם מלמטה. כמ"ש בפי' סוס ורוכבו רמה כו' ע"ש. ואתה מרום לעולם. שאפי' בזמן הגלות וחושך הקב"ה למעלה שומר חלקן של בנ"י. ואדרבא חסד הוא שאין האור מתגלה בשעה שהחושך שולט גולל אור מפני חושך. והחושך מתגבר עד תכליתו ואז יאבדו ויתפרדו כו'. ואח"כ ותרם כראם קרני כו'. וכתי' מה רב טובך אשר צפנת כו' שהוא חלק השורש שעליו נאמר יצפון לישרים תושי'. פעלת לחוסים בך הוא כשבנ"י חסין בצלו ונבדלין מן העכו"ם טו) ואז מתגלה הקדושה גם למטה. וז"ש נגד בני אדם ונגד הוא מרחוק תחום שבת כמ"ש חז"ל בפסוק מנגד יחנו ע"ש. וז"ש כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. כי אחר החטא נתערב בכ"מ טו"ר ואין הקדושה יכולה להיות בתמידות. וזהו הרמז ה"א מתהלך בקרב מחניך. כמ"ש במד' בראשית מתהלך לרוח היום מקפץ ועולה כו'. כמו כן מתהלך בקרב מחניך לפעמים עולה ויורד סתים וגליא: במצות ערלה במד' וכי תבואו כו' הה"ד עץ חיים היא כו' מי יגלה עפר מעיניך אדם הראשון כו' בניך ממתינין לערלה ג' שנים. הענין הוא כי אחר החטא שנתערב טו"ר א"י לזכות לחיים עד שיתוקן מקודם התערובות מעה"ד טו"ר. ואלה הדברים נוהגין בכל הפרטים שיש בכ"ד מעה"ח והדעת וצריכין לברר טוב מרע וזוכין לחיים הגנוז בכ"ד. ואחר החטא נתקללה האדמה אבל בנ"י זכו בכח האבות לתקן א"י להוציאה מקללה לברכה. וכמו שהי' בכלל שיצאה הארץ מת"י כנען להיות ארץ הקדושה כן הוצרך בכל נטיעה להיות סור מרע בשני ערלה ואח"כ קודש הלולים הוא התגלות הקדושה שכ"ד שבקדושה שיוצא לחירות מתערובת הסט"א הוא מלא שירה וזמרה. ולא דבר קטן הוא מ"ש יהי' כל פריו קודש הלולים והוא ע"י סור מרע בשני ערלה ואח"כ זוכין לחיים. ולכן נק' התורה עץ חיים שמלמדת לבנ"י בכח המצות לתקן כל הדברים לזכות לחיי עולם. וז"ש להוסיף לכם תבואתו הוא התחדשות שבא משמים שזה מיוחד רק לבנ"י. כי הנהגת בנ"י היא מהקב"ה בעצמו והיא למעלה מן הטבע. וזה הדרך מתגלה אחר בירור הפסולת כנ"ל. ואיתא בגמ' יומא בפסוק כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים שאינן של חיים רק אלו שנותיו של אדם שמתהפכין לו מרעה לטובה ע"ש. והוא כנ"ל שבכח איש ישראל להפוך שנותיו להוציאם מקללה לברכה ולזכות לתוספות הבא מלמעלה כנ"ל ונקרא שנות חיים שנשתנה הזמן להיות מתעלה לשורש החיים כנ"ל. וזהו להוסיף לכם. וכתיב סור מרע ועשה טוב בקש שלום. הוא המשכה משורש עץ החיים שלמעלה מהנהגות הטבע אחר בירור הטוב מרע כנ"ל. וכבר כ' במ"א פי' וכרות עמו הברית לתת כו' לתת ב' פעמים כי הארץ יצא מת"י כנען להיות מתוקן לקבל שפע קדושה ונתהפך אח"כ ונעשה ארץ חדשה לכן נקרא ארץ ישראל. כמו ישראל דקדשינהו לזמנים. כן הם מקדשין המקום. וכמו כן בכל נטיעה נעשה זה התחדשות כנ"ל להוסיף לכם תבואתו: ===תרנ"ב=== בת"כ ואהבת לרעך כמוך אר"ע זה כלל גדול בתורה בן עזאי אומר ז"ס תולדות אדם כלל גדול ממנו. כי הנה עיקר קיום תורה ומצות בכלל ישראל שע"י הכלל זוכין אל הקדושה כמ"ש ז"ל שפ' קדושים נאמרה בהקהל. ולכן צריכין לעשות כל מצוה בשם כל ישראל לבטל עצמו אל הכלל. ואמר זה כלל גדול מכלל דאיכא קטן. והכלל הקטן הוא להיות כל המצוה נעשה בכלל כל הרמ"ח אברים של האדם שנק' עולם קטן. וכדאיתא ערוכה בכל רמ"ח אברים היא שמורה כנ"ל. וכלל הגדול הוא כלל כל ישראל. והוסיף בן עזאי זה ספר ת"א כלל גדול ממנו שהוא לא זו שצריכין לעשות תו"מ בכלל ישראל כמ"ש ואהבת לרעך כמוך. אך צריכין ג"כ לכלול עצמו עם כל הדורות. וזה כלל הגדול כל הנשמות כמו שהיו כלולין באדם הראשון שכולן תלוין זה בזה. וצריכין לשמור זה הכלל לעשות כל מצוה בכלל כל ישראל ואז חל עלי' שם שמים כדכתי' אני ה'. ופי' ואהבת לרעך כמוך כי בכל עשי' יש רצון ואהבה לתקן נפשו או כשעושה ביותר לשמו ית' שיזכה לעשות נ"ר לבוראו וכמו כן יאהב לחבירו שבזו המצוה יתמשך קדושה לכל אחינו בנ"י ושיהי' להקב"ה נ"ר מכולנו ואז כח הכלל מסייע לזה: ===תרנ"ג=== במד' וכי תבואו אה"א ונטעתם כו'. אחרי ה' כו' תלכו כו' לעסוק בנטיעה תחלה כו' ע"ש כל המד'. התורה מלמדת לנו להתדבק לעולם בפנימיות ושורש הדברים. כי הטבע מסתיר הפנימיות. ובוודאי ארץ ישראל אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו יש בה מעין הנובע. וכתי' וכרות עמו הברית לתת כו'. כמו שיש קדושה נסתרת בנפש האדם וע"י הסרת הערלה זוכין להתגלות הפנימיות. כמו כן יש פנימיות לארץ וצריכין מקודם להסיר הערלה. וג' שנים ערלים הוא כעין מילה ופריעה ואטופי דדמא אח"כ פריו קודש הילולים שמתגלה מאור הפנימי אור זרוע לצדיק. וכ"כ ועמך כולם צדיקים כו' יירשו ארץ נצר מטעי. ודרשו חז"ל כי ערלה במקום שעושה פירות ע"ש. ועוד במדרש שוקיו עמודי שש זה העולם שנברא בששת ימי המעשה מיוסדים על אדני פז זו התורה שבה נברא העולם ע"ש. הרמז כי בששת ימי המעשה מתלבש האור בצימצום הטבע כמ"ש ששת יה"מ יהי' סגור. וזה רמז עמודי שש מלשון שיש שהוא חלק שאין לשלוט בהפנימיות וזהו ענין ההבדלה בין שבת לימי המעשה שהאור מתעלם ומסתתר. והנהגת ימי המעשה שמיוחד לכל הברואים לכן יש בו הבדל כמו נעשה צוארו כעמוד של שיש שלא להתדבק בו. אבל בשבת שנפתח הקדושה וזה מיוחד רק לבנ"י. ומעין זה ברית הלשון והמעור כי בהם נפתח הפנימיות וזה נמסר רק לבנ"י כמ"ש וכרת לו ברית כו'. היינו הפתח שבו עושין פירות. לכן יש בשבת תוספות נשמה יתירה. וכן הוא ענין להוסיף לכם תבואתו אחר וערלתם ערלתו כו'. ובחי' עולם שנה נפש קשורין זה בזה. בארץ קודש הילולים. ובשנה בשבת קודש טוב להודות. בנפש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. ואיתא וקדושים בכל יום יהללוך כמ"ש קדוש יושב תהלות ישראל כי ע"י תהלות ישראל מתגלה הקדושה. ובפסוק קדושים תהיו והטעם כי קדוש אני ה' אלקיכם. פי' שחל אלקותו ית' עלינו בדרך הקודש. כדאיתא במדרשים אלקי אני על כל ועליכם ייחדתי שמי ביותר אנכי ה' אלקיך. והקב"ה מנהיג הברואים בכמה מיני הנהגות. ובנ"י מנהיג בדרך הקודש. וכ"כ כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי כו'. ואיתא במד' שהקב"ה נותן לבנ"י ב' קדושות והיא בחי' פנימי ומקיף. ונ' שב' אלו הקדושות מתגלין בש"ק שהוא מיוחד לבנ"י לזכות לקדושה ע"י השבת כמ"ש קודש הוא לכם. ולכן אומרים ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו ואח"כ ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו. שהם ב' קדושות הנ"ל. ורמז לדבר פ"א כ' איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו סמך שמירת שבת לאו"א שהם שותפים בנפש. לומר שיש חלק מקדושת שבת בנפשות בנ"י. ולכן אחז"ל שיעבור שבת על התינוק קודם שנימול. ראי' מזה שחל קדושת שבת על התינוק. ופ"א כתי' שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו לומר שחל קדושת שבת בכל מושבות בנ"י כמ"ש שבת הוא לה' בכל מושבותיכם והיא קדושה עליונה שא"י לקבל בעצמותינו והיא החופפת עלינו כמ"ש פורס סוכת שלום עלינו. וז"ש הנחילנו לשון נסתר ואח"כ הנחלתנו כנ"ל: ===תרנ"ד=== במד' ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך בעליונה כו'. בין כך ובין כך לך ה' אזמרה ה' נתן ולא נמלך בפמליא וה' לקח הוא ובית דינו כו' ע"ש כל המדרש. דידוע דשם הוי' ב"ה למעלה מכל השמות והוא מורה על הויות המציאות שזה קיום הכל. ואח"ז יש כמה בחי' חומריים וצורות פשוטות ומורכבות מד' יסודות כמו שביאר היטב בס' גנת אגוז שער ההוי' ע"ש ותמצא נחת. ובבריאת עולם יש ל"ב אלקים שהוא הנהגות הטבע בל"ב נתיבות. אבל שם הוי' למעלה מזה והוא בחי' השבת ולכן כ' בזוה"ק דכולהו ברכאין בי' תליין ומנא לא חשתכח בי' כו' והוא ממש ענין שם הוי' שהוא המציאות בלי התלבשות וכל המדרגות שלמטה בי' תליין. דאין לך דבר דאין בו כח הוית המציאות אלא שנתוסף עליו חומר או צורה או הרכבה. אבל הוי' היא הוית המציאות בעצמו בלי התלבשות ותוספות. ובנ"י יש להם חלק בזה השם כדכתי' חלק ה' עמו ולכן כתי' קדושים תהיו להיות דבוק בבחי' הוי' למעלה מכל שינוי והתלבשות. והוא בכח המצות כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. ואיתא בזוה"ק מצוה הוא שם הוי' ואותיות י"ה הם בחילוף אותיות מ"צ. ויש לבאר שזה ענין המדרש דתלת קדושות הם ובנ"י יש להם ב' קדושות וקדושה שלישית בראשו של הקב"ה ע"ש. שב' אותיות השם מתפרשין במצוה בלי התלבשות אבל בשם י' ה' א"י להתדבק בלי חילוף אתוון שהוא למעלה מקדושתנו. ומטעם זה יתכן לומר דשם י"ה נהגה באותיותיו. ושם הוי' אין נהגה. משום דבכח אדם לעורר השם ונתפעל ע"י ההגיון לכן אסור להגות באותיותיו רק במקדש אבל שם י"ה אינו מתפעל שהוא למעלה מהשגתנו לכן רשאין להגות אותו באותיותיו. וזה שכ' במד' על שם הוי' לעולם ידך בעליונה שהוא גבוה מכל השמות והוא מתערב בתוך כל השמות כנ"ל. ולכן כ' הודו לה' כי לעולם חסדו. וזה שם הוי' שהוא החסד והרחמים כמ"ש ה' נתן ברחמים. וה' לקח שהוא במדה"ד אעפ"כ משתתף בו כח הוי' כי בכ"מ יש שורש הויות המציאות כמ"ש רק שנתוסף עליו מדרגות ושמות אחרים. ועל זה הוסד כל המזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' ואתה מרום כו' שבשבת יש גילוי שם הוי' ולכן ניתן רק לבנ"י חלק ה' עמו ושבת סהדותא איקרי וכמו כן בנ"י כ' אתם עדי נאום ה'. פי' כי הכל לכבודו ברא. והבריאה כולה עדות על בחי' אלקים ובריאת העולם. ובנ"י והשבת עדות על בחי' שם הוי' ז"ש נאום ה': ובמד' ישלח עזרך מקודש כו'. הם ב' קדושות שבראש בנ"י שכ' במדרש והם בחי' ברית הלשון והמעור. הלשון קודש שנמסר רק לבנ"י כמ"ש בהנחל עליון כו' בהפרידו כו'. והוא בחי' דיבור. וברית מילה היא בעשי' רושם ממש בגוף זה מציון יסעדך. וקדושת המחשבה היא למעלה מכל זה. ולכן בזה אין רושם מיוחד בבנ"י. אבל בתיקון בחי' דיבור ומעשה ניתקן ממילא המחשבה. וע"ז מבקשין ויהי נועם ה' כו' עלינו: בענין ערלה שכ' וערלתם ערלתו. וכתיב לא יאכל. וגם מ"ש אח"כ להוסיף לכם תבואתו. קיצור הענין הוא ע"פ מ"ש בזוה"ק דאסור לשמש בשני רעבון שלא להוסיף כשסט"א שולטת רק לסתום מבוע ע"ש פ' מקץ. ולפי שאחר החטא נתערב טו"ר ולכן יש מקודם שליטת הסט"א לכן ג' שנים ערלים. וערלתם ערלתו להיות נשאר בסתימתו. כי באכילת בנ"י נפתח המקור והשפע וכפי יניקת הבן מתרבה החלב ז"ש לא יאכל. ערלתו את פריו דעיקר השמירה מסט"א שלא להוסיף. דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין הרי הקב"ה ברא עה"ד ואמר לא תאכל ממנו. ובמד' דא"א למד ערלת הגוף במקום שעושה פירות מערלת אילן. כי באמת זהו הכתנות עור על כל הגוף והי' הקפידה להסיר העור במקום עשיית פירות דוקא. וכמו כן באילן. ואחר הסתלקות הסט"א אז להוסיף לכם דייקא התבואה ולא לסט"א דאסתרס ודו"ק: ===תרנ"ה=== במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם. דכתיב אין קדוש כה' כי אין בלתך כי הקדושה אינו פרישה בלבד אך הש"י הוא מרומם ונבדל מכל נברא כמ"ש ואתה מרום לעולם. פי' הגם שהוא בורא הכל ומחי' הכל אף ע"פ כן הוא מרומם ונבדל וזה עדות על עצם קדושתו כי אין בלתך ואתה מחי' כל ואעפ"כ אין מי ידמה וישוה לו והוא בקדושתו עומד. וזה עדות על עצם קדושתו כענין דאיתא בשם האר"י ז"ל ביציאת מצרים דכתיב אני ולא מלאך כי מרוב טומאת מצרים לא הי' יכול מלאך לכנוס בתוכו והקב"ה לפי עצם קדושתו הוא נבדל ומרומם בכל מקום וזה מרום לעולם ה' רוממות אתה כו' בעולמך. וכתיב ואתה ו' מוסיף. לומר שהצדיקים הדבקים בו ית' גם המה מתרוממין וזוכין לבחי' הקדושה. ומעלה זו יש בישראל על המלאכים שהרי בנ"י ירדו למצרים ומ"מ נשארו בקדושה. וזה הרמז שכ' במד' כי למלאכים קדושה א' ולבנ"י שני קדושות. דקדושת המלאך מה שהוא נפרש ונבדל מגשמיות אבל יש עוד קדושה שניתן לישראל שהגם שהם בגשמיות ובלבוש גשמיי אעפ"כ יכולין להישאר בקדושה. וז"ש קדושים תהיו כענין שאמרו בהויתן יהיו שצריך איש ישראל לשמור נקודה הקדושה שבו שלא יתדבק בו פסולת. כענין שכ' לא אשית לנ"ע דבר בליעל עשה סטים שנאתי לא ידבק בי שע"י שאדם שומר עצמו כמ"ש והתקדשתם זוכה לעצם הקדושה שלא יוכל לדבוק פסולת בנפשו. וזהו השבח שמשבחין לבנ"י כשושנה בין החוחים כו'. שאע"פ שהם מעורבים בעוה"ז עכ"ז הם כשושנה אטומה ושומרים הפנימיות קדושה שבתוכם. והנה כתי' קדוש ק' ק' ה' מלא כ"ה כבודו. והם ג' בחי' זו למעלה מזו קדושה אחת כענין שנמצא במלאכים שהם נבדלים מכל גשמיי. וקדוש ב' כענין שנמצא בישראל שאע"פ שמעורבים בגשמיות ובמקום טומאה מ"מ הם נבדלין. אך יש קדוש למעלה מכל זה והיא קדושתו ית"ש שאע"פ שמלא כ"ה כבודו והוא מחי' כל ומהוה כל אעפ"כ בקדושתו עומד מה שאין ב"ו יכול להשיג כמ"ש אין קדוש כה' כי אין בלתך כמ"ש לעיל. וע"ז אמר המד' יכול כמוני שירצה האדם לעשות כל מה שלבו חפץ ויסמוך שישאר בקדושתו. ובאמת זאת הי' הטענה של אותו רשע באומרו והייתם כאלהים יודעי טוב ורע. אבל הקב"ה אמר ביום אכלך ממנו מות תמות כי גלוי וידוע לפניו שלא הי' אדה"ר ראוי עדיין לקדושה עליונה כזו. ולכן בנ"י צריכין לשמור הקדושה כפי מצות התורה שמלמדת לנו במה שיכולין לעשות בקדושה ומה שצריכין להתרחק ממנו. ואחז"ל לעתיד עתידין ישראל שיאמרו לפניהם קדוש כו': במד' ורש"י למה נסמכה קדושים לעריות לומר כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה כו'. הענין כי בכ"מ שיש קדושה שם סובב הסט"א וצריך להיות שם גדר ערוה וזה אות ברית קודש ששם מקום הערלה. והוא גדר ערוה ושם גנוז עיקר הקדושה. ה"א מתהלך בקרב מחנך הוא שמו שחתם בברית מילה שאות י' נחתם במילה והוא שם שדי ורמז בקרב הוא שד וניתוסף באיש ישראל היוד וע"ז כתי' שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. מקדש י'. זה אות ברית קודש. כדאיתא שיש לכל איש ישראל ב' אותות שבת ומילה. ובחול תפילין ומילה. וצריכין לירא ולשמור אות ברית קודש שחתם בבשרנו: ===תרנ"ו=== בפרשת ערלה. ובשנה הרביעית כו' קודש הלולים כו' החמישית כו' להוסיף כו' תבואתו. כי ע"י החטא כ' ארורה האדמה כו' בעצבון תאכלנה ולכן צריכין להוציא הפרי מכלל ארור לברוך. והוא ע"י ג"ש ערלה שנשתנה בכל שנה עד שיוצא ממנו הפסולת. ואז קודש הלולים. כדאיתא כל הדברים שנתבררו לקדושה והוסר מהם פסולת ותערובת הרע אז הם מלאים שמחה ואומרים שירה. דכתיב ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה כי הסט"א היא עצבון. וכל שיש חלק לסט"א אין הברכה שורה כדי שלא יהי' תוספות לסט"א. רק בהסיר העצבון בא הברכה. להוסיף לכם תבואתו דייקא ולא לסט"א. ולכן ג"כ בשבת דסט"א ערקת. אז יש תוספות ברכה ונשמה יתירה: ===תרנ"ז=== קדושים תהיו ובמדרש מרום לעולם ה' כו' נתת קדושה לישראל לעולם שנאמר קדושים תהיו. כי קדושים תהיו היא גזירת הכתוב והבטחה כי לעולם נמצא קדושה טמונה בנפשות בנ"י. כמ"ש לעולם יראה אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו. כמ"ש אני ה' לא שניתי כו' בנ"י לא כליתם כי חלק ה' עמו ויש בהם נקודה אלקות שאינו מקבל שינוי ולא יוכל להשתנות. וזה ניתן לישראל באמרו אנכי ה' אלהיך. ובמד' שלש קדושות הם וניתן לבנ"י שתים ע"ש. דאיתא קוב"ה ואורייתא וישראל כולהו חד. וזה הג' קדושות קדושת הקב"ה וקדושת התורה וקדושת בנ"י. והנה קדושת בנ"י הוא המצות כמ"ש קדשנו במצותיו. כי המצות הם עיקר ציור האדם רמ"ח ושס"ה. וע"י קיום כל מצוה ניתקן אותו האבר לקבל הארה וציור אדם אשר ע"ז אמרו אתם קרוים אדם. כי בגוף האדם הוא אדם ובהמה. אבל בנ"י הם כלים ע"י המצות להיות פושטים צורה ולובשים צורה ציור אדם בלי השתתפות חלק הבהמיות. וע"ז אמרו ועשיתם אתם אתם כאילו עשיתם לעצמיכם ע"ש. וכשזוכין לציור הזה הם נר מצוה להתדבק באור תורה כי התורה ממוצע בין קדושת הקב"ה לקדושת בנ"י. כי התורה יש בה חלק הנותן וחלק המקבלים. והמצות הם בעשיות האדם בלבד רק שהם נר וכלי לחול עליהם אור תורה ואז מתדבקין בהקב"ה כנ"ל. זהו והתקדשתם במצות. והייתם קדושים באור תורה כנ"ל: ===תרנ"ח=== קדושים תהיו כי קדוש אני ה"א. פי' הקב"ה קדוש ונבדל מכל. ובנ"י שצריכין לקבל את אלקותו ית"ש צריכין להתקדש ע"י המצות להיות כלים נקבל אלקות. ואיתא בפסוק כתפוח בעצי היער מה תפוח אין לו צל כך ברחו האומות מלקבל התורה ע"ש. הענין הוא כי הקב"ה ייחד שמו על בנ"י ביותר שהגם שהוא אלוה כל הברואים אבל הוא ע"י התלבשות וצמצומים וזה נקרא צל. כמו השמש שא"י להסתכל בו בלי אמצעות דברים אחרים. ורק בנ"י ע"י הכנת המצות במעשה ממשיכין אלקותו. והוצרכו בנ"י להקדים נעשה לנשמע. כי הבינו שא"י לשמוע התורה רק בהכנת המעשה וזה נר מצוה ותורה אור שא"י להנות מאור רק ע"י הנר: ובמד' ישלח עזרך מקודש ע"ש שהעליונים יש להם קדושה א' וישראל ב' קדושות. כי המלאך נקרא עומד. כי הקדושה שבו בלי השתנות. אבל אדם נקרא מהלך כי עיקר הקדושה המוכנת אל האדם הוא בשורש העליון. אכן גם בחלק שלמטה יש בו קדושה מעט שעי"ז יוכל להמשיך עליו שורש הקדושה שלמעלה כמ"ש ז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה וזהו בחי' נשמה יתירה הנמשכת מלמעלה. וזה עזרך מקודש. ומציון יסעדך היא הרשימה מהקדושה שנמצא בו למטה. לכן כתיב קדושים תהיו לשון עתיד שלעולם צריך האדם להיות מהלך בקדושה מדרגה אחר מדרגה: ===תרנ"ט=== במד' ג' קדושות הם. וב' קדושות נתן לבנ"י. דיש קדושה בבחי' מחשבה דיבור ומעשה. ובכח התורה ומצות מתקדשין בנ"י בדיבור ומעשה כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וב' קדושות אלו יכול איש ישראל להתקדש בעולם להיות כל דבריו ומעשיו נשמרין בקדושה לשמור הדיבור והמעשה. אבל המחשבה להיות נשמר לעולם בקדושה בלי מחשבה זרה אין באפשרות. ובאמת עשה האלהים כו' האדם ישר. אבל אחר החטא א"א לאדם להתקדש בבחי' מחשבה לכן ניתן לנו ב' קדושות. אך המקדש עצמו כראוי בב' הקדושות מעלין עליו כאילו נתקדש גם קדושה השלישית כיון שברצונו להתקדש ונאנס מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו ובקדושת הדיבור ומעשה כל שאינו מתקדש בהם נעשה רשימה בפועל בדיבור או במעשה לכן לא סגי ברצון בלבד אבל בבחי' המחשבה תלוי ברצון. ולכן כל שרצונו באמת להתקדש אין האונס פוגם בו. והנה מצוה קדושים תהיו להמשיך הקדושה בכל עובדא כי קדוש אני ה"א א"כ הקדושה נמצאת באיש ישראל אבל צריכין להמשיך הקדושה בכל האברים. ובזוה"ק ה"א מתהלך בקרב מחנך הוא הרמ"ח אברים שבאדם. ומתהלך לשון הוה. כי בכל עת שאדם מוכן להקדושה. נקודה הקדושה שבו מתפשטת. כמו בגשמיות החיות והדם מתפשט בכל אברים וגידין כן בפנימיות. הקדושה מתפשטת בכל אברים כשהם מוכנים לקבל הקדושה: ===תר"ס=== במד' ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך. ציון גי' יוסף. רמז לאות ברית קודש כמ"ש וצאצאיו חתם באות ברית קודש. עזרך מקודש היא בחי' התורה והוא קדושת הנשמה. ואות ברית מילה תיקון הגוף. והיא ציון וחותם שכלי זה ראוי להקדושה וזה החותם בגוף איש ישראל שהוא בן עוה"ב. ולכן אמרו כ"מ שאתה מוצא גדר ערוה א"מ קדושה. ובנ"י ניתן להם המילה שהיא גדר ערוה שיהיו ראוין לקבל הקדושה. ואמרו הגודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש. פי' שיש לו דביקות והתקשרות בקדושה כמו שבתות ויו"ט שנק' מקראי קודש ויש בהם הבדלה והוא גדר ערוה דסט"א ערקת. ולכן הם מקראי קודש. כמו כן בנפשות ע"י הגדר ערוה הם קרואי קודש כדכתי' תקראו אותם מקראי קודש. מקדש ישראל והזמנים: ===תרס"א=== בפסוק איש או"א תיראו ואת שבתותי תשמורו ודרשו חז"ל אם א"ל חלל את השבת אל תשמע לו. ולמה פרט הכתוב מצות שבת בזה. רק הרמז היא כי הקב"ה הקשה כיבוד או"א לכבודו ית"ש מפני שהם שותפין בו. והגם כי כח אב ואם הכל מאתו ית"ש. אבל יצירת הגוף בא באמצעיות אב ואם. אכן הנשמה היא כח אלקי בלי השתתפות. וזה עצמו ענין השבת במעשה בראשית שנברא הבריאה בדרך הטבע וזה ששת ימי המעשה. ואח"כ בשבת ניתן כח אלקות בחי' הנשמה של העולם כמ"ש וינפש. וזה קיום כל מעשה בראשית. וכמו כן באדם הכנת הגוף באמצעיות אב ואם כעין בחי' ימי המעשה ואח"כ שורה עליו הנשמה בחי' השבת יומא דנשמתין ולאו דגופא. וצריך האדם להיות זהיר ביותר בחלק הנשמה. זהו ואת שבתותי תשמורו: במד' לעליונים קדושה א' ולבנ"י ב' קדושות. יש לפרש על קדושת התורה והמצות כי המצות נותנין קדושה לאדם כמ"ש אשר קדשנו במצותיו. וזו הקדושה גם למלאכים שהם משרתיו עושי רצונו. אבל קדושת התורה ניתנה לתחתונים ולא לעליונים: ===תרס"ב=== עוד במד' שהקב"ה נותן לישראל ב' קדושות מג' הקדושות שמכתירין אותו. וכ' מזה במ"א כי הם בחי' מעשה דיבור ומחשבה. ובנ"י בכח קדושת אות ברית קודש שהיא במעשה כמ"ש נפשות העושות וע"י שמירה מעריות זוכין לקדושת המעשה. וע"י שמירת ברית הלשון זוכין לקדושת הדיבור. וקדושת המחשבה להיות נשמר מכל הרהור א"א בעוה"ז כמ"ש אין אדם ניצול מזה בכל יום. אך בשבת קודש דיש בו נשמה יתירה. יתירה הוא מה שא"א להשיג בעצמו. לכן הוא מתנה טובה. וכתיב לדעת כי אני ה' מקדישכם. שזו הקדושה המיוחדת אל הקב"ה שאין תחתונים יכולין להשיג. לכן בש"ק צריכין לשמור עצמו מכל הרהור כמ"ש חז"ל שלא תהרהר אחר מלאכה. וע"ז כתי' ישלח עזרך מקודש שהוא בעזר עליון: עוד במד' קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש כו' קדושתי למעלה מקדושתכם. הפי' דכתי' כי קדוש אני ה"א. פי' כמו שהקב"ה למעלה קדוש ונבדל מכל השרים ומנהיגים. כמו כן בנ"י עם ה' צריכין להיות למטה קדוש ונבדל מכל התחתונים. יכול כמוני שנוכל להיות כ"כ קדוש ונבדל מן העמים כמו שהקב"ה קדוש ונבדל למעלה ת"ל כו' שאין כח בנו להיות נבדל לגמרי מהם. אך בש"ק דכתי' ביני ובין בנ"י אות היא כח השבת מסייע לנו להיות נבדל מהם. וכן איתא האל הקדוש שאין כמוהו המנחיל מנוחה כו' שבש"ק דכתי' אני ה' מקדישכם יכולין להיבדל לגמרי מן העמים כמ"ש המבדיל בין קודש לחול בין ישראל לעמים: בפ' כי תבואו כו' ג' שנים יהי' לכם ערלים כו'. כתי' סוד ה' ליראיו. וארץ ישראל אשר נתן הקב"ה לאבותינו יש בה אוצרות גנוזים והקב"ה מסר הסוד ומפתח איך למצוא הפנימיות. וכמו ברית מילה בנפש שכ' במד' ע"ז סוד ה' ליראיו כי אור הגנוז בברית יש עליו ג' קליפות. חותם תוך חותם. ומסר הקב"ה הסוד לא"א ע"ה. וכמו כן בעולם מסר לו סוד א"י שהוא שורש כל העולם. וז"ש יהי' לכם ערלים. לכם בשבילכם. שכל הערלה וקליפות הסוככים על הפנימיות. לבל יגע בה זר. וא"י לעמוד על סוד הארץ רק על ידי המפתח שנתן לנו הקדוש ברוך הוא בתורה וכן כתיב ועמך כולם צדיקים כו' יירשו ארץ נצר מטעי. שע"י שיש בנפשם אות ברית נמסר להם סוד א"י: ===תרס"ג=== עוד למדרש קדושים ואתה מרום לעולם רוממות אתה נוהג בעולמך. נתת קדושה לישראל לעולם כו'. וגם מ"ש עוד במד' בפסוק ישלח עזרך מקודש כו'. דבכל אדם נמצא הקדושה בכח הנשמה שבאדם חלק ה' ממעל. אבל האדם צריך להמשיך מקדושת הנשמה אל הגוף ורמ"ח אברים. והוא בכח המצות שהם מול רמ"ח אברים כמו שחיות הנפש מתפשט אל האברים בגשמיות כמו כן בקדושה מקור הקדושה בנשמה. ונמשך אל האברים כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם שע"י המצות נמשך החיות אל האברים. וכתי' וחי בהם פי' למעט חיות שמצד הטבע והגשמיות. כמ"ש במ"א דהגם דדרשו חז"ל וחי בהם ולא שימות. מ"מ במ"א אמרו אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' ופרשנו כי הכל דבר א' כמ"ש וקוי ה' יחליפו כח וכפי מה שממעט אדם כוחות הגוף בעסקו בתורה ומצות נתחדש לו כח אחר בכח התורה והמצות כמ"ש משיבת נפש. והנה כפי מה שנמשך הקדושה והחיות מהנשמה אל הגוף כמו כן מתרבה וניתוסף קדושה וחיות ביותר אל הנשמה מחי החיים. וע"ז כתי' יחליפו כח שכפי התרחבות כח הנשמה בגוף כך מקבלת לעולם כח חדש וז"ש מרום לעולם ה' שיש בכח הנשמה להמשיך חיות דקדושה לעולם יותר ויותר לכן כתי' לעולם קדושים תהיו שאין סוף לקדושה זו. וכמ"ש והתקדשתם היינו המשכת הקדושה מנשמה לגוף. אח"כ והייתם קדושים התחדשות הקדושה מלמעלה וזה עזרך מקודש. ומציון יסעדך הוא הקדושה שלמטה מהנשמה להגוף. ועזרך מקודש הוא מלמעלה. לכן צריך כל אדם לעסוק בתורה ומצות כדי להמשיך קדושה לגוף כמ"ש אשר תמצא ידך לעשות בכוחך פי' בזוה"ק כוחך זו נשמה. וכעין זה הוא בקדושת השבת דכתי' זכור כו' לקדשו שהגם שהשבת הוא קודש כמ"ש ויקדש אותו. אבל כפי שמקבלין בני ישראל קדושת השבת וממשיכין מקדושת השבת קדושה לכל ימי המעשה כמו כן מתרבה יותר קדושת השבת מלמעלה. הנשמה כלי לקבל הקדושה להמשיך ממנו קדושה גם להגוף. והשבת הוא כלי לקבל הקדושה ולהמשיך ממנו קדושה לכל הימים: ומ"ש במד' קדושה לעולם. היא הקדושה שקיבלו בנ"י במתן תורה כמ"ש ואתם תהיו לי כו' וגוי קדוש. לכן נמצא לעולם הקדושה בישראל מצד התורה כי אין עבירה מכבה תורה. פי' הקדושה שמצד הנשמה. מכבה מצוה היא הקדושה שנמשך אל הגוף זה נכבה ע"י העבירה. אבל התורה לעולם משיבת נפש: ===תרס"ד=== נאמרה בהקהל. כי עיקר הקדושה בכלל ישראל והם גדר ערוה כשמתיחדין כאחד. וכן הוא בש"ק דמתאחדין ברזא דאחד לכן סט"א ערקית ויורד הקדושה לבנ"י. יום מנוחה וקדושה לעמך נתת. מנוחה בחי' שמור גדר ערוה וקדושה בחי' זכור להמשיך קדושת שבת בפה בקידוש היום. וזה שורש כל המצות. שס"ה מל"ת בחי' שמור. ורמ"ח מ"ע בחי' זכור. שע"י גדר ערוה של סור מרע זוכין לקדושה בעשה טוב. וצריכין לעשות המצות לשם כל ישראל וזוכין להקדושה שקדשנו במצותיו שזה הוא לכלל ישראל והם לעולם קדושים. וכמ"ש במ"א פי' הגמ' למדני כל התורה כשאני עומד על רגל א' והשיב לו ואהבת לרעך כמוך. כי האדם יש לו השתנות תמיד. אבל כשזוכין להיות בכלל ישראל ע"י מצות ואהבת לרעך כמוך אז מוצא הקדושה לעולם מצד הכלל ועומד על רגל א' תמיד: a36s98t6legbu9kz4hy9utecfna6ogj 106 331174 3007665 2984282 2026-04-23T13:28:43Z Ori229 476 3007665 wikitext text/x-wiki {{ביאור:כותרת עליונה ישעיהו|ישעיהו|מג|a1043}} <קטע התחלה=פרק מג/> {{כותרת1|בגאולת ישראל וקיבוץ גלויות יעידו ישראל בפני כל העמים על קיומו הניצחי של ה'}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|א}}<קטע התחלה=מג א/> וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה {{ב|בֹּרַאֲךָ|שהוא הבורא שלך}}, יַעֲקֹב, וְיֹצֶרְךָ, יִשְׂרָאֵל: אַל תִּירָא כִּי {{ב|גְאַלְתִּיךָ|אגאל אותך}}, קָרָאתִי בְשִׁמְךָ, לִי אָתָּה.<קטע סוף=מג א/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ב}}<קטע התחלה=מג ב/> כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם - אִתְּךָ אָנִי, וּבַנְּהָרוֹת - לֹא יִשְׁטְפוּךָ, כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה, וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ.<קטע סוף=מג ב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ג}}<קטע התחלה=מג ג/> כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעֶךָ, {{ב|נָתַתִּי כָפְרְךָ|כביכול פדיתי אותך תמורת כופר (מהגויים שהיית משועבד להם) והכופר הוא עמים אחרים שישועבדו במקום ישראל:}} מִצְרַיִם, כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ.<קטע סוף=מג ג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ד}}<קטע התחלה=מג ד/> {{ב|מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ|בגלל שהיית חשוב בעיני ומכובד}} וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ, וְאֶתֵּן אָדָם {{ב|תַּחְתֶּיךָ|במקומך, כפי שהוסבר בפסוק הקודם}} וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ.<קטע סוף=מג ד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ה}}<קטע התחלה=מג ה/> אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי, מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ.<קטע סוף=מג ה/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ו}}<קטע התחלה=מג ו/> אֹמַר לַצָּפוֹן "תֵּנִי", וּלְתֵימָן "{{ב|אַל תִּכְלָאִי|אל תסגרי בכלא, אל תמנעי מלשלוח את ישראל לארצם}}", הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ.<קטע סוף=מג ו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ז}}<קטע התחלה=מג ז/> {{ב|כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי|תשלחי את כל עם ישראל הנקרא בשמו של ה', ישר-אל}} וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו, יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו.<קטע סוף=מג ז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ח}}<קטע התחלה=מג ח/> {{ב|הוֹצִיא|שלחו לחופשי}} עַם עִוֵּר {{ב|וְעֵינַיִם יֵשׁ|למרות שיש לו עיניים}}, וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ.<קטע סוף=מג ח/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|ט}}<קטע התחלה=מג ט/> {{ב|כָּל|גם אם כל}} הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים, מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת {{ב|וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ|שאירע לו דבר דומה לקיבוץ הגלויות של ישראל}}? יִתְּנוּ {{ב|עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ|עדים כדי להוכיח זאת}} {{ב|וְיִשְׁמְעוּ|את העדים}} וְיֹאמְרוּ "אֱמֶת".<קטע סוף=מג ט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|י}}<קטע התחלה=מג י/> אַתֶּם {{ב|עֵדַי|המעידים על מציאות ה'}}, נְאֻם יְהוָה, {{ב|וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי|ואתם העם שבחרתי בו להיות עבדי}}, לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי, וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא. לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה.<קטע סוף=מג י/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|ה' לבדו הוא המושיע ואין להמלט ממנו}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|יא}}<קטע התחלה=מג יא/> אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה, וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ.<קטע סוף=מג יא/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|יב}}<קטע התחלה=מג יב/> אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי {{ב|וְאֵין בָּכֶם זָר|ולא היה בכם אל זר שעזר לכם}}. וְאַתֶּם עֵדַי, נְאֻם יְהוָה, וַאֲנִי אֵל.<קטע סוף=מג יב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|יג}}<קטע התחלה=מג יג/> גַּם {{ב|מִיּוֹם|מזמן, מאז היות יום בעולם}} אֲנִי הוּא, וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל, אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה.<קטע סוף=מג יג/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|ה' החריב את בבל למען ישראל}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|יד}}<קטע התחלה=מג יד/> כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי {{ב|בָבֶלָה|אויבים להלחם נגד בבל}}, וְהוֹרַדְתִּי {{ב|בָרִיחִים כֻּלָּם|את בריחי כל שערי בבל כך שיפתחו בקלות לאויב}}, {{ב|וְכַשְׂדִּים|והבבלים ברחו}} בָּאֳנִיּוֹת {{ב|רִנָּתָם|אוניות שבעבר הם היללו}}.<קטע סוף=מג יד/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|טו}}<קטע התחלה=מג טו/> אֲנִי יְהוָה קְדוֹשְׁכֶם, בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם.<קטע סוף=מג טו/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|ניסי הגאולה העתידה יהיו גדולים יותר מניסי העבר}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|טז}}<קטע התחלה=מג טז/> כֹּה אָמַר יְהוָה, הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, {{ב|וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה|במים עם גלים חזקים מכין מסלול נח לחוזרים מהגלות (רמז לקריעת ים סוף)}}.<קטע סוף=מג טז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|יז}}<קטע התחלה=מג יז/> {{ב|הַמּוֹצִיא|את האויב (ה' גרם למצרים לרדוף אחר ישראל)}} רֶכֶב וָסוּס, {{ב|חַיִל וְעִזּוּז|צבא של גיבורים}}. {{ב|יַחְדָּו|וכולם}} יִשְׁכְּבוּ - בַּל יָקוּמוּ, דָּעֲכוּ, {{ב|כַּפִּשְׁתָּה|כפתילת נר העשויה מפשתן}} כָבוּ:<קטע סוף=מג יז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|יח}}<קטע התחלה=מג יח/> אַל תִּזְכְּרוּ {{ב|רִאשֹׁנוֹת|את ניסי יציאת מצרים}}, וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ.<קטע סוף=מג יח/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|יט}}<קטע התחלה=מג יט/> הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה, עַתָּה תִצְמָח, {{ב|הֲלוֹא|שבוודאי}} תֵדָעוּהָ: אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ, בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת.<קטע סוף=מג יט/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כ}}<קטע התחלה=מג כ/> תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה, תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה, כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם, נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן, {{ב|לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי|חַיַּת הַשָּׂדֶה ששתתה מהמים אבל מטרת המים היתה להשקות את ישראל}}.<קטע סוף=מג כ/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כא}}<קטע התחלה=מג כא/> עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.<קטע סוף=מג כא/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|אין לי צורך בקורבנות שלכם אם אתם לא באמת קוראים בשמי}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כב}}<קטע התחלה=מג כב/> {{ב|וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ|לא באמת אתם קוראים בשמי, שהרי אתם עדיין אוחזים במעשים רעים}} יַעֲקֹב, {{ב|כִּי יָגַעְתָּ בִּי|למרות שהתייגעת במצוות ה'}} יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=מג כב/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כג}}<קטע התחלה=מג כג/> {{ב|לֹא|והרי זה כאילו לא}} הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי. {{ב|לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה|לא זה היה רצוני, שתעבדני בהקרבות מנחות (תוך כדי שאתם מחזיקים ברשעותיכם)}} וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה.<קטע סוף=מג כג/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כד}}<קטע התחלה=מג כד/> לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף {{ב|קָנֶה|אחד ממרכיבי שמן המשחה ([[שמות ל כג]])}} וְחֵלֶב, זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי; {{ב|אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי|אלא גרמת לי טורח}} בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲ{{VAV WITH HOLAM HASER}}נֹתֶיךָ.<קטע סוף=מג כד/> {{ביאור:פרשה סגורה}} {{כותרת1|אשכח את פשעיכם, אבל גם אעניש את החוטאים}} {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כה}}<קטע התחלה=מג כה/> {{ב|אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא|רק אני לבדי הוא אשר}} מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ {{ב|לְמַעֲנִי|שהרי פשעיך קשים עלי}}, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר.<קטע סוף=מג כה/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כו}}<קטע התחלה=מג כו/> {{ב|הַזְכִּירֵנִי|הזכר לי את זכויותך ו-}} נִשָּׁפְטָה יָחַד, {{ב|סַפֵּר אַתָּה|היה ראשון להציג את טענותיך}} לְמַעַן תִּצְדָּק.<קטע סוף=מג כו/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כז}}<קטע התחלה=מג כז/> {{ב|אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן|אבותיכם הקדמונים, דור המדבר (שהרבה להתלונן ולחטוא)}} חָטָא, {{ב|וּמְלִיצֶיךָ|ואפילו הכוהנים שמטרתם לגרום לכך שה' יסלח לחטאי העם}} פָּשְׁעוּ בִי.<קטע סוף=מג כז/> {{ביאור:אות-פסוק|ישעיהו|מג|כח}}<קטע התחלה=מג כח/> {{ב|וַאֲחַלֵּל|ועונשכם הוא שאחלל, אוריד מקדושתם את}} {{ב|שָׂרֵי קֹדֶשׁ|הכוהנים}}, וְאֶתְּנָה {{ב|לַחֵרֶם|להשמדה את}} יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל {{ב|לְגִדּוּפִים|לקללות מפי אויביהם}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}<קטע סוף=מג כח/> <קטע סוף=פרק מג/> {{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|ישעיהו|מג}} {{סרגל ניווט|ביאור:ישעיהו||מב|מג|מד|הצג תמיד=1}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות== * "בְּמוֹ אֵשׁ" (פסוק ב) - פירושו: "באש". "וְאָזְנַיִם לָמוֹ" (פסוק ח) - פירושו: "למרות שיש '''להם''' אוזניים". למשמעות הרכיב "מו" ראו [https://hebrew-academy.org.il/%d7%91%d7%9e%d7%95-%d7%99%d7%93%d7%99%d7%99/ באתר האקדמיה ללשון העברית] ieyabxg6lc3xhysl09g64tdeybarexf 0 349255 3007682 2929095 2026-04-23T14:18:35Z Yack67 27395 3007682 wikitext text/x-wiki {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|וירד אביר יעקב}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} {{:תפילת עמידה - אמצעית שלש רגלים|יום=שבועות|נוסח=אשכנז|זמן=ערבית}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת):}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|שבת=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] anbnqwibwd9b9jbt4okbv6n6u2x46kc 0 362884 3007653 3007638 2026-04-23T12:29:44Z Yack67 27395 3007653 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|ליל שמורים אותו אל חצה|זולת=פסח אכלו פחוזים|ביכור=אזכרה שנות עולמים|שבת=כן}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: {{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים [[ברכת מעין שבע]].}}{{סוף}} ==הלל== {{הור|בק"ק אומרים כאן הלל שלם, וכן מנהג רוב הקהילות בארץ ישראל (ויש שאומרים בלי הברכות). בשאר המקומות ממשיכים עם ה[[#קדיש שלם|קדיש]].}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|שלם}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|(אין מקדשים על היין בבית הכנסת בליל פסח. ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי אומרים כאן {{צ|במה מדליקין}} וקדיש יתום.)}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]] 3jfhwmo1wn5ijx06k9jyym1m6z3gq58 3007663 3007653 2026-04-23T13:19:08Z בן עדריאל 9444 לא בחול 3007663 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|ליל שמורים אותו אל חצה|זולת=פסח אכלו פחוזים|ביכור=אזכרה שנות עולמים|שבת=כן}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: {{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים [[ברכת מעין שבע]].}}{{סוף}} ==הלל== {{הור|בק"ק אומרים כאן הלל שלם, וכן מנהג רוב הקהילות בארץ ישראל (ויש שאומרים בלי הברכות). בשאר המקומות ממשיכים ב[[#קדיש שלם|קדיש]].}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|שלם}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|(אין מקדשים על היין בבית הכנסת בליל פסח.) כשחל בשבת, אומרים ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} וקדיש יתום.}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]] 76c9wcpldywsvwo7jlg7nty1k1chq1n 3007700 3007663 2026-04-23T14:56:55Z Yack67 27395 3007700 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|ליל שמורים אותו אל חצה|זולת=פסח אכלו פחוזים|ביכור=אזכרה שנות עולמים|שבת=כן}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==ויכולו== {{רקע אפור}}{{הור|בשבת:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת: {{הור|למנהג אשכנז המערבי אומרים [[ברכת מעין שבע]].}}{{סוף}} ==הלל== {{הור|בק"ק אומרים כאן הלל שלם, וכן מנהג רוב הקהילות בארץ ישראל (ויש שאומרים בלי הברכות). בשאר המקומות ממשיכים ב[[#קדיש שלם|קדיש]].}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|שלם}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|(אין מקדשים על היין בבית הכנסת בליל פסח.) כשחל בשבת, אומרים ברוב קהילות מנהג אשכנז המערבי {{צ|במה מדליקין}} וקדיש יתום.}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]] s96kh2ora5fsfaf3jjpbmarayt85moj 0 363122 3007695 3007603 2026-04-23T14:50:40Z בן עדריאל 9444 3007695 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==ערבית== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יא|יב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|טו}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}{{הור1|בעשי"ת|הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.}} ===קדושת היום=== {{קדושת היום|שבת|נוסח=אשכנז|תפילה=ערבית}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}} {{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח א}} <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בחנוכה{{סוף}}<div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|על הנסים|בימי מתתיהו}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}<div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">בפורים{{סוף}}<div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|על הנסים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|בימי מרדכי}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}} ==מעין שבע== <קטע התחלה=מעין7/>{{הור|הקהל אומר יחד:}}{{ש}} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם׃ וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה׃ וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת׃{{ממס|בראשית ב|בראשית ב א–ג}} {{הור|חזן:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. {{הור|חזן וקהל:}}{{ש}} מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל<קטע סוף=מעין7/> {{הור1|בשבת שובה|הַמֶּלֶךְ}}<קטע התחלה=מעין7/> הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ. הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם, לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ שְׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{הור|חזן:}}{{ש}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה בִמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּש הַשַּׁבָּת.<קטע סוף=מעין7/> ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} {{מגירה|ספירת העומר| ==ספירת העומר== {{:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר}}}} ===עלינו לשבח=== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ====קדיש יתום==== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים {{צ|לדוד}}| ===לדוד=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ====קדיש יתום==== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}} ===אדון עולם=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> r25piob8r50v8m9gd3c6mh2hx8kd2z5 0 363134 3007648 3007622 2026-04-23T12:02:48Z Yack67 27395 3007648 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==קבלת שבת== <קטע התחלה=מערבי/><noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חוה"מ, יש מתחילים כאן כבשבת רגילה, וכן מנהג אשכנז המערבי. ויש שמתחילים מ{{צ|[[#מזמור לדוד|מזמור לדוד]]}}. וברוב מקומות מתחילים מ{{צ|[[#מזמורי שבת|מזמור שיר ליום השבת]]}}.}}</noinclude> ===מזמורים=== לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃ כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפֹת הָרִים לוֹ׃ אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃ בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃ כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ, הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׃ אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר׃ אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם, בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פׇעֳלִי׃ אַרְבָּעִים שָׁנָה  אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי׃ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי׃{{ממס|תהלים צה}} שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, שִׁירוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ׃ שִׁירוּ לַייָ בָּרְכוּ שְׁמוֹ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ׃ סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ, בְּכׇל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו׃ כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ כִּי  כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים, וַייָ שָׁמַיִם עָשָה׃ הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשוֹ׃ הָבוּ לַייָ מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו׃ הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כׇּל הָאָרֶץ׃ אִמְרוּ בַגּוֹיִם  יְיָ מָלָךְ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ׃ יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר׃ לִפְנֵי יְיָ  כִּי בָא, כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים צו}} יְיָ מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ, יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים׃ עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ׃ אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו׃ הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל, רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ׃ הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי יְיָ, מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ׃ הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ, וְרָאוּ כׇל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ׃ יֵבֹשׁוּ  כׇּל עֹבְדֵי פֶסֶל הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים, הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כׇּל אֱלֹהִים׃ שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח  צִיּוֹן וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ׃ כִּי אַתָּה יְיָ עֶלְיוֹן עַל כׇּל הָאָרֶץ, מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כׇּל אֱלֹהִים׃ אֹהֲבֵי יְיָ שִׂנְאוּ רָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם׃ אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה׃ שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּייָ וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קׇדְשוֹ׃{{ממס|תהלים צז}} מִזְמוֹר שִׁירוּ לַייָ  שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשוֹ׃ הוֹדִיעַ יְיָ יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ׃ זָכַר חַסְדּוֹ  וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כׇל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ׃ הָרִיעוּ לַייָ כׇּל הָאָרֶץ, פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ׃ זַמְּרוּ לַייָ בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה׃ בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי  הַמֶּלֶךְ יְיָ׃ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ׃ נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ׃ לִפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים צח}} יְיָ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים, יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט הָאָרֶץ׃ יְיָ בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כׇּל הָעַמִּים׃ יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא׃ וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב  אַתָּה עָשִיתָ׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן  בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, קֹרִאים אֶל יְיָ וְהוּא יַעֲנֵם׃ בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק נָתַן לָמוֹ׃ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם, אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם׃ רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קׇדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט}} ====מזמור לדוד==== <noinclude>{{הור|יש מקומות שמתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude> מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַייָ כָּבוֹד וָעֹז׃ הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ׃ קוֹל יְיָ עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, יְיָ עַל מַיִם רַבִּים׃ קוֹל יְיָ בַּכֹּחַ, קוֹל יְיָ בֶּהָדָר׃ קוֹל יְיָ שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְיָ אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן׃ וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים׃ קוֹל יְיָ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל יְיָ מִדְבַּר קָדֵשׁ׃ קוֹל יְיָ יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד׃ יְיָ לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב יְיָ מֶלֶךְ לְעוֹלָם׃ יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט}}<קטע סוף=מערבי/> ===אנא בכח=== {{הור|יש מקומות שאין אומרים תפילה זו, {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מזרחי=|וכן מנהג אשכנז המערבי.}}}}{{ש}} {{:אנא בכח}} <קטע התחלה=מערבי/> ===לכה דודי=== <noinclude>{{הור2|כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת, וכן בשבת חול המועד, יש שאומרים את הפיוט כרגיל, ויש שאומרים ממנו רק את שני הבתים הראשונים ושני הבתים האחרונים. ויש שמדלגים רק על {{צ|התנערי}}. וברוב מקומות אין אומרים אותו כלל כנ"ל.}}</noinclude> {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (רבי שלמה אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה{{ש}} פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד{{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד{{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה{{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה{{ש}} מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה{{ש}} סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה{{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה{{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא{{ש}} וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי{{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי{{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי{{ש}} קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי{{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי{{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי{{ש}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבוֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי{{ש}} מַה תִּשְׁתֹּחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי{{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי{{ש}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ{{ש}} וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ{{ש}} יָשִֹישֹ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ{{ש}} כִּמְשֹוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְֹמֹאל תִּפְרֹצִי{{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי{{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי{{ש}} וְנִשְֹמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ{{ש}} גַּם בְּשִֹמְחָה וּבְצָהֳלָה{{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה{{ש}} בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה {{רפרן|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה}} ===מזמורי שבת=== <קטע התחלה=מזמורי שבת/><noinclude>{{הור|ברוב מקומות מתחילים כאן כשחל יו"ט או מוצאי יו"ט בשבת ובשבת חוה"מ.}}{{ש}}</noinclude>מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃ טוֹב לְהֹדוֹת לַייָ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃ כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְיָ בְּפָעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃ מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃ אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת׃ בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים  כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד׃ וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְיָ׃ כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְיָ, כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כָל פֹּעֲלֵי אָוֶן׃ וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃ וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי׃ צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃ שְׁתוּלִים בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃ עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃ לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְיָ, צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ׃{{ממס|תהלים צב}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃ נָשְׂאוּ נְהָרוֹת  יְיָ, נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָכְיָם׃ מִקֹּלוֹת  מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ׃ עֵדֹתֶיךָ  נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ, יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|תהלים צג}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}<קטע סוף=מזמורי שבת/><קטע סוף=מערבי/> <קטע התחלה=במה מדליקין מערבי1/> ==במה מדליקין== <noinclude>{{הור|יש מקומות שאומרים {{צ|במה מדליקין}} אחר תפילת ערבית, וכן מנהג אשכנז המערבי.}}{{ש}} {{הור2|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} כשערב שבת היה יום טוב, ולא בליל יום כפור. ויש שאין אומרים אותו גם בליל יו"ט ובליל שבת חול המועד משום לא פלוג, וכן מנהג אשכנז המזרחי. ובשבת חנוכה המנהג הפשוט לאמרו.}}</noinclude> {{ק|'''א'''}} בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ וְלֹא בְחֹסֶן וְלֹא בְכָלָךְ וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְלֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְאַלְיָה וְלֹא בְחֵלֶב. נָחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. {{ק|'''ב'''}} אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת בְּשֶׁמֶן דָּגִים בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבָד. {{ק|'''ג'''}} כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוֹ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֶלָּא פִשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, טְמֵאָה וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְהוֹרָה וּמַדְלִיקִין בָּהּ. {{ק|'''ד'''}} לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, ורַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. {{ק|'''ה'''}} הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים אוֹ מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה אוֹ בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישָׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶחָם. {{ק|'''ו'''}} עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. {{ק|'''ז'''}} שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם עֵרַבְתֶּם הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי וּמְעָרְבִין וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.{{ממס|משנה שבת ג}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי1/> תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:{{הערה|נוסח הגמרא: תַּנְיָא, '''חֲנַנְיָא אוֹמֵר'''}} חַיָּב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בְּגָדָיו עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֵצֵא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא רַבְּתָא לְשַׁבְּתָא.{{ממס|שבת יב א}}<קטע התחלה=במה מדליקין מערבי2/> {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|אמר רבי אלעזר}}<קטע סוף=במה מדליקין מערבי2/> ===קדיש דרבנן=== {{הור|למנהג אשכנז המערבי אין אומרים בקדיש זה {{צ|על ישראל ועל רבנן}}.}}{{ש}} {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== [[קטגוריה:תפילות שבת]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] </noinclude> 5flhkmb3xrd41b4ydyxtj3uddxomcgm 0 364952 3007739 3003145 2026-04-23T20:21:05Z מיכה מ 40615 3007739 wikitext text/x-wiki {{ספר חול |מחבר=ארתור קונן דויל |שם ספר=חותם הארבעה |שם נוסף=פרק 8: הבלתי-סדירים מרחוב בייקר |הבא=חותם הארבעה/פרק 9 |רישום הבא=פרק 9 |סוגה= }} "מה עכשיו?" שאלתי.  "טובי איבד את סגולתו להצליח בכל תנאי". "הוא פעל לפי תחושותיו," אמר הולמס, מרים אותו מן החבית ומוליך אותו החוצה ממגרש העצים.  "אם תחשוב כמה קריאוסוט מובל ברחובות לונדון מדי יום, אין פלא שמסלולינו הצטלבו. הוא משמש הרבה עכשיו, במיוחד לצורך ייבוש של עץ. טובי המסכן לא אשם." "אנחנו חייבים לעלות שוב על נתיב הריח העיקרי, אני מניח." "כן, ולמרבה המזל, איננו צריכים ללכת רחוק. מה שבלבל את הכלב בפינת נייט'ס פלייס היה שהיו שני מסלולים שונים בכיוונים מנוגדים, אנחנו הלכנו במסלול הלא נכון. מה שנשאר הוא ללכת בשני." לא היה בכך כל קושי. כשהוביל את טובי למקום שבו הוא שגה, הוא חיפש סביבו במעגל רחב ולבסוף זינק לכיוון חדש. "אנחנו חייבים לדאוג שהוא לא יביא אותנו עכשיו למקום שממנו הגיעה חבית הקריאוסוט," ציינתי. "חשבתי על זה. אבל אתה רואה שהוא נשאר על המדרכה, ואילו החבית עברה על גבי הכביש. לא, אנחנו עכשיו על נתיב הריח האמיתי." נתיב הריח פנה מטה לעבר הנהר, עובר דרך בלמונט פלייס ורחוב פרינס'ז.  בקצה רחוב ברוד הוא רץ ישר אל שפת המים, במקום בו היה מזח עץ קטן. טובי הוליך אותנו ממש עד קצה המזח, ושם עמד, מייבב, מביט על הזרם החשוך שמעבר לקצה. "אין לנו מזל, "אמר הולמס. "הם לקחו סירה מכאן." כמה סירות משוטים קטנות ודוגיות צפו במים וליד קצה המזח. לקחנו את טובי לכל אחת מהן בתורה, אבל אף שהוא ריחרח במלוא הרצינות, הוא לא נתן סימן לדבר. סמוך לרציף העגינה הגס היה בית לבנים קטן, עם שלט עץ שנתלה דרך החלון השני. "מרדכי סמית" נכתב עליו באותיות-דפוס גדולות, ומתחתיהן "סירות להשכרה לפי שעה או יום". כתובת שנייה מעל הדלת הודיעה לנו כי סירת קיטור היתה זמינה; את ההצהרה הזו אישרה ערימת קוקס<ref>פחמי-אבן המשמשים להסקת מנועי קיטור</ref> גדולה על הרציף.  שרלוק הולמס התבונן סביבו אט-אט, ופניו עטו הבעה מבשרת-רעות. "זה נראה רע," אמר.  "האנשים האלה פִקְחים מכפי שציפיתי. נראה שהם כיסו את עקבותיהם. היה כאן, אני חושש, שיתוף-פעולה מאורגן מראש". בדיוק כשהוא התקרב לדלת הבית היא נפתחה, וילד קטן מתולתל כבן שש רץ החוצה, ובעקבותיו אישה מוצקה, אדומת פנים, וספוג גדול בידה. "אתה תחזור לפה ותתרחץ, ג'ק," צעקה.  "תחזור, שד משחת, כי אם אבא שלך יחזור הביתה וימצא אותך ככה אתה כבר תראה מה יהיה". "איזה ילד חמוד!" אמר הולמס אסטרטגית.  "איזה שובב ורוד-לחיים! עכשיו, ג'ק, יש משהו שאתה רוצה?" הילד הרהר לרגע. "הייתי רוצה שילינ'," אמר. "שום דבר שהיית רוצה יותר?" "הייתי רוצה יותר שני שילינ'," ענה ילד-הפלא לאחר מעט מחשבה. "אז הנה לך. תפוס! - ילד נאה, מרת סמית!" "שאלוהים יברך אותך, אדוני, הוא באמת ככה, ועוד יותר. זה נהיה כמעט יותר מדי קשה בשבילי להסתדר אתו, במיוחד 'שבעלי הולך לימים שלמים". "הוא לא כאן?" אמר הולמס בקול מאוכזב. "זה מצער אותי, כי רציתי לדבר עם מר סמית". "הוא לא חזר מאז אתמול בבוקר, אדוני, והאמת שאני מתחילה קצת לפחוד עליו, אבל אם זה לגבי סירה, אדוני, אולי אני גם יכולה לעזור לך". "רציתי לשכור את סירת הקיטור שלו". "אבל, שאלוהים יברך אותך, אדוני, זה הסירת קיטור שהוא נעלם איתה. זה מה שאנ'לא מבינה; כי אני יודעת שאין שמה יותר פחם ממה שצריך לשוט איתה נגיד עד ווליץ' ובחזרה. אם הוא היה לוקח ת'ארבה אז לא הייתי דואגת; המון פעמים היו לו עבודות איתה שהוא שט עד גרייבסנד, ואז, אם היה שם הרבה מה לעשות, הוא היה נש'ר שם ללילה, אבל מה עוזרת סירת קיטור בלי פחם?" "הוא היה יכול לקנות קצת פחם באיזה רציף במורד הנהר." "הוא היה יכול, אדוני, אבל זאת לא היתה הדרך שלו. הרבה פעמים שמעתי אותו כועס על המחירים שהם לוקחים בשביל כמה שקים מסכנים. חוץ מזה, אנ'לא אוהבת את האיש עם הרגל-עץ, עם הפרצוף המכוער שלו והצורת דיבור המוזרה שלו. מה יש לו כל הזמן לחפש פה?" "אדם בעל רגל-עץ?" אמר הולמס בפליאה קלה. "כן, אדוני, טיפוס שחום, עם פרצוף כמו קוף, שכבר בא כמה פעמים לבעלי. זה הוא היה שהעיר אותו בלילה, ויותר מזה, האיש שלי ידע שהוא בא, כי הוא כבר הכין את הסירה עם קיטור דולק. אני אומרת לך באמת, אדוני, אני לא מרגישה טוב עם זה." "אבל, מרת סמית היקרה שלי," אמר הולמס, מושך בכתפיו. "את מפחידה את עצמך בגלל כלום. איך היית יכולה לדעת שזה האיש בעל רגל-העץ שהגיע בלילה? אני לא ממש מבין איך את יכולה להיות כל-כך בטוחה." "הקול שלו, אדוני. הכרתי את הקול שלו, שהוא כזה עבה ומעורפל. הוא דפק על התריס - בערך בשלוש זה היה. 'תרים רגל, חבריקו,' הוא אומר: "הגיע הזמן לעלות למשמרת.' הזקן שלי העיר את ג'ים - זה הבכור שלי - והם הלכו בלי להגיד לי חצי מלה. יכולתי לשמוע את הרגל עץ דופקת על האבנים." "והאם האיש הזה בעל רגל-העץ היה לבדו?" "לא יכולה ל'גיד, ממש לא, אדוני. אני לא שמעתי אף אחד אחר". "חבל, מרת סמית, כי אני רציתי סירת קיטור, ושמעתי דברים טובים על - תני לי להיזכר, איך קוראים לה?" "ה''אורורה'', אדוני." "אה! היא לא הסירה הירוקה הישנה הזו עם פס צהוב, הרחבה מאד במרכז?" "לא, ממש לא. היא קטנה וזריזה יותר מכל סירה על הנהר הזה. צבעו אותה מחדש לא מזמן, שחורה עם שני קווים אדומים." "תודה. אני מקווה שתשמעי בקרוב ממר סמית. אני יורד במורד הנהר, ואם אראה במקרה את ה''אורורה'' אני אגיד לו שאת מוטרדת. ארובה שחורה, את אומרת?" "לא, אדוני, שחורה עם פס לבן". "אה, כמובן. הצדדים הם אלה שהיו שחורים. בוקר טוב לך, מרת סמית. יש כאן שַיָּט עם סירת מעבורת, ווטסון. ניקח אותה ונחצה את הנהר". "הדבר החשוב ביותר עם אנשים מהסוג הזה," אמר הולמס כשישבנו בין חבלי הסירה, "הוא לעולם לא להביא אותם לחשוב שהמידע שלהם עשוי להיות בעל חשיבות, ולו הזעומה ביותר, עבורך. אם תעשה זאת, הם יחתמו את פיהם מיד כמו צדפה. אם אתה מקשיב להם בלית ברירה, כביכול, יש לך סיכויים מצוינים להשיג את מה שאתה רוצה." "המסלול שלנו נראה עכשיו די ברור," אמרתי. "מה היית עושה, אם כך?" "הייתי שוכר סירה ושט במורד הנהר בעקבות ה''אורורה''". "ידידי היקר, תהיה זו משימה עצומה. היא היתה עשויה לעגון בכל מזח שהוא משני עברי הנהר, מכאן ועד גריניץ'. מתחת לגשר יש מבוך מושלם של נקודות עגינה לאורך קילומטרים. יקח לך ימים על ימים למצות אותם, אם תעשה זאת לבדך." "הפעל את המשטרה, אם כך." "לא. סביר להניח שברגע האחרון אני אקרא לאתלני ג'ונס. הוא לא בחור גרוע, ולא הייתי רוצה לעשות דבר שיפגע בו מבחינה מקצועית. אבל יש לי חשק לעבוד על זה בעצמי, אם כבר הרחקנו לכת עד כאן." "אולי נוכל לפרסם מודעות, אם כן, ולבקש מידע מעובדי הרציפים?" "עוד יותר גרוע! האנשים שלנו היו יודעים שעלינו על עקבותיהם, והם היו נעלמים אל מחוץ למדינה. כפי שזה כעת, עדיין יש אפשרות שהם יעזבו, אבל כל עוד הם חושבים שהם בטוחים לגמרי הם לא ימהרו. האנרגיה של ג'ונס תועיל לנו, משום שהשקפתו על המקרה תדחף את עצמה, ללא ספק, לעתונות היומית, והנמלטים יחשבו שכולם במסלול הלא-נכון." "מה נעשה, אם כן?" שאלתי כשירדנו מהסירה ליד כלא מילבנק. "ניקח את הכרכרה הזו, ניסע הביתה, נאכל ארוחת בוקר, ונתפוס איזו שעה של שינה. יש סיכוי טוב שנצטרך להיות שוב על רגלינו הלילה. עצור במשרד טלגרף, רַכָּב! אנחנו נשמור את טובי, עדיין יתכן שיהיה לנו צורך בו." עצרנו ליד משרד הדואר של רחוב פטר הגדול, והולמס שיגר את המברק שלו. "למי אתה חושב שזה?" הוא שאל כשחזרנו לנסוע. "ממש אין לי מושג." "אתה זוכר את מחלקת רחוב בייקר של הבולשת, שבה נעזרתי במקרה של ג'פרסון הופ?" "היטב," אמרתי, תוך כדי צחוק. "זה בדיוק המקרה שבו הם עשויים להראות מה רב ערכם. אם ייכשלו, יש לי אמצעים אחרים; אבל אני אנסה אותם קודם. המברק הזה היה לעוזר הקטן והמלוכלך שלי, ויגינס, ואני מצפה שהוא והכנופיה שלו יהיו איתנו עוד לפני שנסיים את ארוחת הבוקר שלנו." {{תרגום מכונה}} השעה היתה בין השעות תשע לתשע, והייתי מודעת לתגובה חזקה אחרי ההתרגשות המתמשכת של הלילה. הייתי צולע ועייף, שקוע במחשבה ועייף בגוף.לא היתה לי ההתלהבות המקצועית שהביאה את בן-לווייתי, וגם לא יכולתי להביט בבעיה כבעיה אינטלקטואלית מופשטת בלבד. בכל הנוגע למוות של ברתולומיאו שולטו, לא שמעתי ממנו שום דבר טוב, ולא יכולתי לחוש שום סלידה עזה לרוצחים שלו. האוצר, לעומת זאת, היה עניין אחר. זה, או חלק ממנו, שייך בצדק למיס מורסטן. אמנם היה סיכוי להחלים אותו, אבל הייתי מוכן להקדיש את חיי לאובייקט אחד. נכון, אם אמצא את זה, זה בטח ישים אותה לנצח.עם זאת, זו תהיה אהבה קטנונית ואנוכית אשר תושפע ממחשבה כזו. אם הולמס יכול לעבוד כדי למצוא את הפושעים, היתה לי סיבה חזקה פי עשרה לדחוף אותי למצוא את האוצר. אמבטיה ברחוב בייקר ושינוי מוחלט ריעננה אותי להפליא. כשירדתי לחדר שלנו מצאתי את ארוחת הבוקר מונחת ואת הולמס שופך את הקפה. "הנה זה, "אמר, צוחק ומצביע על עיתון פתוח. "הג'ונס הנמרץ והכתב הנמצא בכל מקום סידרו את זה ביניהם, אבל היה לך מספיק מהמקרה. לקחתי ממנו את העיתון וקראתי את ההודעה הקצרה, שעמדה בראש "העסק המסתורי בעמק נורווד". בערך בשתים-עשרה בלילה בלילה [נאמר בתקן] מר ברתולומיאו שולטו, פונדיצ'רי לודג ', נורווד עילית, נמצא מת בחדרו בנסיבות המצביעות על עבירה. עד כמה שאנחנו יכולים ללמוד, לא נמצאו שרידי אלימות של ממש על אישיותו של מר שולטו, אבל אוסף יקר של אבני חן הודיות שהוריש האב המנוח מאביו.התגלית נעשתה לראשונה על ידי מר שרלוק הולמס וד"ר ווטסון, שקרא לבית עם מר תדיאוס שולטו, אחיו של המנוח. במזלו הטוב, מר אטלני ג'ונס, החבר הידוע של כוח המשטרה הבלשית, היה במקרה בתחנת המשטרה בנורווד והיה על הקרקע בתוך חצי שעה מההתרעה הראשונה. הפקולטות המאומנות והמנוסות שלו כוונו מיד לזיהוי הפושעים, בתוצאה המספקת כי האח, תדיאוש שולטו, כבר נעצר, יחד עם סוכנת הבית, גברת ברנסטון, משרת הודי בשם לאל לראו, פורטר או שומר סף, בשם מקמרדו. ברור למדי שהגנב או הגנבים הכירו היטב את הבית, שכן הידע הטכני המוכר של מר ג'ונס וכוחותיו של התצפית הדקה אפשרו לו להוכיח באופן חד משמעי, כי הפיות לא יכלו להיכנס בדלת או על ידי אבל הם בוודאי עשו את דרכם על גג הבניין, וכך דרך דלת כניסה לחדר שבו התקשר עם זה שבו נמצא הגוף. עובדה זו, שנעשתה בבירור, מוכיחה בהחלטיות כי לא היה זה פריצה אקראית בלבד. הפעולה המהירה והנמרצת של קציני החוק מראה את היתרון הגדול של הנוכחות באירועים כאלה של נפש אחת נמרצת ואדוקה. איננו יכולים אלא לחשוב כי הוא מספק ויכוח למי שרוצה לראות את הבלשים שלנו מבוזרים יותר, וכך נוצר קשר קרוב ואפקטיבי יותר עם המקרים שחובתם לחקור. "זה לא מדהים!" אמר הולמס, מגחך מעל ספל הקפה שלו. "מה אתה חושב על זה?" "אני חושב שיש לנו גילוח קרוב של עצמנו להיות נעצר על הפשע." אני לא אענה על ביטחוננו עכשיו אם יקרה לו עוד אחד מהתקפי האנרגיה שלו ". ברגע זה נשמע צלצול פעמון בפעמון, ויכולתי לשמוע את גברת הדסון, בעלת הבית שלנו, מרימה את קולה ביבבה של התנצלות ואכזבה. "בשמים, הולמס, "אמרתי, מתרומם למחצה, "אני מאמין שהם באמת עוקבים אחרינו". "לא, זה לא כל כך נורא, זה הכוח הלא רשמי - רחוב בייקר לא-סדיר". בזמן שדיבר נשמע קול צעדים מהירים על המדרגות, רעש של קולות גבוהים, ובמהירות של תריסר ערבים ערבים מלוכלכים ומרופטים. היתה בהם איזו משמעת, למרות כניסתם הסוערת, כי הם נעמדו מיד בשורה ועמדו מולנו בפרצופים צפויים. אחד ממספרם, גבוה מבוגר יותר מהאחרים, ניצב קדימה באווירה של עליונות מתרוצצת, שהיתה מצחיקה מאוד בדחליל קטן ומזויף שכזה. "שמעתי את ההודעה שלך, אדוני, "אמר, "והביא אותם בחדות, שלושה בוב ומדבר לכרטיסים". "הנה אתה, "אמר הולמס והוציא כסף. "בעתיד הם יכולים לדווח לך, ויגינס, ואתה אלי, אני לא יכול שהבית יפלוש בדרך הזאת, אבל טוב שאתה צריך לשמוע את ההוראות, אני רוצה למצוא את מקום הימצאותו של קיטור השיקה את אורורה, הבעלים של מרדכי סמית, שחור עם שני פסים אדומים, משפך שחור עם להקה לבנה.היא נמצאת במורד הנהר איפשהו, אני רוצה שנער אחד יהיה ליד הבמה של מרדכי סמית מול מילבנק כדי לומר אם הסירה תחזור אתה חייב לחלק את זה בינך לבין שני הבנקים ביסודיות, תן לי לדעת ברגע שיש לך חדשות. "כן, גונור, "אמר ויגינס. "מדידת השכר הישנה, ​​וגינאה לילד שימצא את הסירה, הנה יום מראש. הוא הושיט להם שילינג כל אחד, והם התרחקו במורד המדרגות, וראיתי אותם כעבור רגע זורמים במורד הרחוב. "אם השקתה מעל המים הם ימצאו אותה, "אמר הולמס, קם מהשולחן והדליק את המקטרת. "הם יכולים ללכת לכל מקום, לראות הכל, לשמוע את כולם, אני מצפה לשמוע לפני הערב שהם זיהו אותה.באותו זמן, אנחנו לא יכולים לעשות דבר מלבד לחכות לתוצאות.אנחנו לא יכולים להרים את השביל השבור עד שאנחנו מוצאים את Aurora או מר מרדכי סמית ". "טובי היה יכול לאכול את השטויות האלה, אני מעז לומר, אתה הולך לישון, הולמס? ""לא. אני לא עייף, יש לי חוקה מוזרה, אני אף פעם לא זוכרת שהרגשתי עייפה מהעבודה, אף על פי שהבטלה מתישה אותי לגמרי, אני הולכת לעשן ולחשוב על העסק המוזר הזה, שהלקוח היפה שלי הציג לפנינו. לעולם לא היתה לנו משימה קלה, זו של חיינו צריכה להיות.גפיים בעלי רגליים לא כל כך נפוצים, אבל האדם האחר חייב, אני חושב, להיות ייחודי לחלוטין". "האיש האחר הזה שוב!" "אין לי כל כוונה לעשות לו תעלומה, בכל אופן, אבל אתה חייב לחשוב על דעתך, עכשיו, שקול את הנתונים, רגליים זעירות, בהונות רגליים, רגליים עירומות, גמישות רבה, חצים מורעלים קטנים, מה אתה עושה מכל זה? "פראי!" קראתי. "אולי אחד ההודים האלה שהיו המקורבים לג'ונתן סמול". "בקושי, "אמר. "כשראיתי לראשונה סימנים של נשק מוזר, נטהתי לחשוב כך, אבל אופים המרשים של הסימנים גרם לי לשקול מחדש את השקפותי: חלק מתושבי חצי האי ההודי הם אנשים קטנים, אבל אף אחד מהם לא יכול היה להשאיר סימנים כאלה הינדו הנכונה יש לה רגליים ארוכות ורזות.המוחמדן הסנדל, בעל הבוהן הגדולה, מופרד היטב מהאחרים, כי בדרך כלל חוצים את הרצועה, גם את החצים הקטנים האלה אפשר לירות רק בדרך אחת. אם כן, איפה נוכל למצוא את הפרא שלנו? " "דרום אמריקה, "סיכנתי. הוא הושיט את ידו והוריד נפח גדול מן המדף. "זהו הכרך הראשון של קובץ גאוגרפי המתפרסם כעת, אפשר לראות בו את הסמכות האחרונה, מה יש לנו כאן? "'איי אנדמן, הממוקמת 340 קילומטרים מצפון לסומטרה, במפרץ בנגל'. "מה זה כל זה? אקלים לחות, שוניות אלמוגים, כרישים, פורט בלייר, צריפים אסירים, רוטלנד איילנד, כותנה - אה הנה אנחנו! "האבוריג'ים של איי אנדמן עשויים אולי לטעון שההבחנה היא הגזע הקטן ביותר על פני האדמה הזאת, אם כי כמה אנתרופולוגים מעדיפים את בושמן של אפריקה, את האינדיאנים של דיגר של אמריקה ואת טרה דל פו'יאס, הגובה הממוצע הוא מתחת לארבע רגליים, אם כי אנשים מבוגרים רבים עשויים להיות קטנים בהרבה מאלה, הם אנשים נוקבים, עצבניים ובלתי נסבלים, אם כי מסוגלים ליצור את קשרי הידידות המסורים ביותר, כאשר הביטחון שלהם נרכש פעם. "תגיד את זה, ווטסון, עכשיו תקשיב לזה. ""הם מטבעם מחרידים, יש להם ראש גדול, מעוות, עיניים קטנות וקשות, ותווי ראש מעוותים, אבל הרגליים והידיים שלהם קטנות להפליא, ולכן הן בלתי נסבלות ועזות, שכן כל המאמצים של הפקידים הבריטים נכשלו לזכות בהם בכל עת, הם תמיד היו טרוריסטים לצוותי ספינות, כשהם מעיפים את הניצולים עם מועדוני האבן שלהם או יורים בהם עם החצים המורעלים שלהם, הטבח הזה מסתיים תמיד בחגיגה קניבלית ". "אנשים נחמדים, חביבים, ווטסון י אם הבחור הזה הושאר למכשיריו הבלתי-משוחזרים, אולי היה זה רומן מחריד עוד יותר, ואני חושב שגם אם ג'ונתן סמול ייתן עסקה טובה העסיקו אותו ". "אבל איך הוא היה צריך להיות כל כך בן לוויה?" "אה, זה יותר ממה שאני יכול להגיד, אבל מאז, כבר, כבר קבענו ש"קטן" בא מן האנדאמים, זה לא כל כך נפלא שהאי הזה צריך להיות איתו.לא ספק נדע הכול על זה הפעם, תראי, ווטסון, אתה נראה כל הזמן, שכב שם על הספה וראה אם ​​אני יכול להרדים אותך. הוא הרים את הכינור שלו מהפינה, וכשהתמתחתי, הוא התחיל לנגן קצת אוויר חלוש, חלומי ומלודי - שלו, ללא ספק, משום שהיה לו כישרון מופלא לאלתור.יש לי זיכרון מעורפל של איבריו הכחושים, פניו הרציניים ועלייתו וקשתו של הקשת. ואז נראה שאני צף בשלווה על ים ים רך, עד שמצאתי את עצמי בתוך חלום, ופניה המתוקות של מרי מורסטן מביטות בי. 6n8auf27nwr9pn1whn8mm1miqxzeyks 0 365200 3007687 3007637 2026-04-23T14:28:10Z יוסי סרי 24557 3007687 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ב|ג|ד}} ===[[משנה מעשרות ג א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|המעביר תאנים וכו'}} פירש רש"י ז"ל המעביר וכו' השוטח תאנים בחצרו ע"כ. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואין פירוש זה נכון, דאי הכי ליתני המביא תאנים לחצרו כיון דשוטח אותם שם בחצר, ועוד דבירושלמי דייק הא שלא לקצות חייב ומתניתין רבי ומימרא דרבי הכי תנינן לה הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלם בראש גגו רבי מחייב ורבי יוסי בר יהודה פוטר ומתניתין משום דלקצות אינהו מצי אכלי בחצר, אלא הכי פירושו המעביר תאנים הרבה בחצרו דאית בהו גרן והעבירן בחצר דרך העברה לעשותן קציעות במקום המיוחד לו בראש גגו והיינו מוקצה, ותנן דבניו אוכלין סתם ואפילו בחצר וכל שכן בגג דהיינו במקומו לכולי עלמא, ובחצר בניו וכו' אליבא דרבי פטורין מלעשר דאין חצר קובעת בראיית פנים אלא בדבר שנגמרה מלאכתו אבל הוא לא, וכן מצאתי שפירש ר"י עכ"ל ז"ל. ובערוך פירש לקצות ליבש, פירוש אחר לקצות לעשות מהן קציעות שקציעתן זו היא גמר מלאכתן והואיל ועדיין לא עשאן קציעות אוכלין מהם עראי ופטורין, ופירות שלא נגמרה מלאכתן קרי מוקצה כדתנן עומד אדם על המוקצה וכו' ע"כ: {{דה מפרש|בני ביתו}} אשתו, ובירושלמי פריך כיון דיש לה עליו מזונות הא דמיא לסיפא דפועלים דקתני בהו הרי אלו לא יאכלו, ומשני מיתוקמא כמאן דאמר אין מזונות לאשה מדברי תורה. וקשה מכאן לתוספות דפרק מי שמתו (ברכות דף כ"ה) שהקשו שם לרש"י ז"ל דלא אשכחן אשתו דקרו בני ביתו. ושם ביום טוב דף ל"ה נמי מייתי לה ותני עלה ר' יעקב {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} מחייב ור' יוסי בר יהודה פוטר: בפירוש ר"ע ז"ל אבל הוא אסור לאכול אלא במקום שעושים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו אמת, וצריך עיון בירושלמי ע"כ. וכתב עוד בזמן שאין להם עליו מזונות, ספרים אחרים והפועלים שעמו בזמן שיש להם עליו מזונות וכו' ואם אין להם עליו וכו' ע"כ, ומלות אוכלין ופטורין דבמתניתין דהכא מחקן מן המשנה: {{דה מפרש|אבל אם יש להם עליו מזונות הרי אלו לא יאכלו}} פירש הרמב"ם ז"ל דטעמא הוי משום דאין פורעין חוב מן הטבל, וקשיא דאכתי לא נגמרה מלאכתם הם וקתני סיפא דדבר שלא נגמרה מלאכתו דאוכלין אחת אחת, ונראה לפרש לשיטת הרמב"ם ז"ל דלעולם לדידהו חצר דידהו חשיבא דמכח בעל הבית הוא דאתו וכיון דקצץ להם מזונות ונותן להם מן התאנים הוה ליה כאילו חילק התאנים הללו לקצות והללו לאכול עתה, ולא חייל בהני דאכלי השתא שמא דלקצות ונגמרה מלאכתן נינהו וחצר של אדם קובעת לו בדבר שנגמרה מלאכתו ושם טבל חל בהן הילכך אפילו אחת אחת לא יאכלו דהא אית גרן מראיית פנים ובחצר לא מצו אכלי כלל דומיא דידיה, הר"ש שירילי"ו ז"ל. והוא ז"ל גם כן דחה דחייה גמורה בראיה ברורה פירוש רבינו שמשון שהעתיק ר"ע ז"ל משום דלגבי לוקח חשיב כנגמרה מלאכתן שהלוקח עיניו במקחו ע"כ, וכתב עליו דמשמע מכמה דוכתי דלאו בתר לוקח אזלינן אלא בתר רוב בני המקום וכיון דרוב בני המקום עושין קציעות חשיב לא נגמרה מלאכתו ע"כ. ועוד נתן הוא ז"ל טעם אחר למה לא יאכלו, ירושלמי ר' יוחנן בשם ר"ש בן יוחי אמר היו לו שתי חצרות אחת במגדלא ואחת בטבריא העבירן בזו שבמגדלא לאוכלן בזו שבטבריא מכיון שהעבירן דרך היתר מותרין, אתיא דרשב"י כר' יוסי בר' יהודה ועדיפא מיניה דמה דאמר ר' יוסי בר' יהודה בעומד במקום פיטור פירוש כגון שרוצה לאכלן על הגג ועתיד לעמוד במקום פיטור ואשמועינן דכיון דסוף מגמתו על פיטורא אף על גב דעבר על מקום חיובא פטור, ומה דאמר ר"ש באומד בדעתו לאכלן במקום חיוב ועתיד לעמוד שם במקום חיובא ומכיון שהעבירן דרך היתר מותר, ודר' אליעזר עדיפא מן דתרויהון דתנן לעיל בפ"ח דתרומות היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר ר' אליעזר אומר יגמור, ומפרש התם בירושלמי טעמא דר"א משום דכיון שהתחיל בהן דרך היתר שהתחיל לאכול מהן עראי בשדה בשעומדין לאכילה, ואם לקצות שהתחיל בגגו אפילו הכניסן לחצר ואכלן בחצר שרי דסבר דחצר לא קבעא אפילו להנהו כיון דהתחיל בהיתר, ולענין הלכה קיימא לן כרבי מחבירו הילכך בעל הבית שהעביר תאנים בחצרו לאכלן בראש גגו וכן בניו בני דעה ואשתו וכל שכן פועלים שהכניסום במזיד ולאכלן שם אסור לאכול מהם עראי, והיינו מתניתין דקתני בה תנאה דמעביר הא הכנסה ושלא לקצות כולהו מיחייבי, העבירום לקצות פועלים דפסקו להם מזונות אסורין ולא יאכלו אפילו אחת דחצר חשיבא כדידהו והיינו מתניתין דהפועלים, העבירום בניו ואשתו לקצות בגג הם מותרין לאכול מהן עראי דנחית עלייהו שמא דלקצות והוי דבר שלא נגמרה מלאכתו, בעל הבית עצמו שהעבירן בחצר לקצותן בגג ובא בעל הבית לאכול מהן בחצר עראי פלוגתא דרבי ורבנן בירושלמי ורב סבר כרבי ור' אלעזר סבר כרבנן וקיימא לן כרב ואסור לאכול מהם עראי עד הגג, ואין מכל זה בהלכות הרמב"ם ז"ל כלום, הר"ש שירילי"ו ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ג ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|המוציא פועליו לשדה וכו' אוכלין ופטורין}} מידי דהוה אעובר בשוק דפירקין דלעיל דאמרינן מתנה אינה כמכר: {{דה מפרש|ואם יש להן עליו מזונות אוכלין אחת אחת}} דלא הוי קבע כר' יהודה דלעיל בפרק שני, אי נמי אפילו כר"מ דעד כאן לא אסר ר"מ התם אלא לפי שהקדים לו את האיסר, הר"ש ז"ל: {{דה מפרש|אבל לא מן הסל}} פירוש כי כבר נצטרפו שם בסל והמקח קובע עם הצרוף, ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|ולא מן המוקצה}} בירושלמי פריך דהא לא נגמרה מלאכתו ומאי מהני ההוא גרן אדרבה המוקצה מוכיח דלא נגמרה מלאכתן, ומשני מוקצה עשו אותו כמצורף וטעמא דכיון דקצץ להם מזונות ואכיל מן המוקצה חשיב כאילו ייחד לו מה שהוא אוכל והוי נגמרה מלאכתו וגרן: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ג ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|השוכר את הפועל לעשות עמו בזיתים וכו'}} פירש ר"ע ז"ל לעדור ולקשקש תחת הזיתים וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל בירושלמי אינו מפרש כן, אלא מיירי ששכרו לנכש בזיתים דומיא דסיפא דבצלים ואפילו הכי סברא מתניתין דאוכל אחת אחת עכ"ל ז"ל. עוד כתב אוכל אחת אחת ופטור, ספרים אחרים אחד אחד ע"כ: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} ירושלמי תני דבי רבי אוכל כדרכו ופטור ואפילו בצרוף ובקצץ ופליג אמתניתין, ומוקי התם פלוגתייהו בששכרו לנכש עמו בזיתים דהיינו להקל מעל האילן הזיתים הרעים שלא יכחישו היפים והשתא הוי דומיא דסיפא לנכש בבצלים וכו': {{דה מפרש|לנכש בבצלים}} יש מפרשים לעקור הבצלים הרעים מבין היפים, ולשון ניכוש מורה יותר דהיינו לתלוש העשבים הרעים כדפירש ר"ע ז"ל: {{דה מפרש|ניכוש}} הוא חפירה סביב האילן הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואם צֵירַף חייב}} תניא בתוספתא לא יאחוז קלח בידו ויאכל אבל מקרטם עלה עלה ואוכל, וצירף דקתני הכא היינו שתלש הקלח שיש בו שנים שלשה עלין, הר"ש שירילי"ו ז"ל: קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ג ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|מצא קציצות}} תאנים שקוצצין אותם באזמל ומוהל שלהן זב ושוטחן בשדה לייבשן הר"ש שירילי"ו ז"ל. ומתניתין מייתי לה במציעא ראש פרק אלו מציאות דף כ"א ושם הגירסא קציעות {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}} בעי"ן, ומשם העתיק הר"ש שירילי"ו ז"ל פירושו של רש"י ז"ל. ובתוספות יום טוב כתוב שנקראו קציעות על שם המקצועות שהן המחצלאות. ואני נראה לעניות דעתי דאדרבה לא נקראו אותן המחצלאות מקצועות אלא בעבור הקציעות שמייבשין עליהם, והן נקראו על שם שקוצעין אותן במוקצה, וכמה דאת אמר המקצע מכולם טפח על טפח טמא שהוא לשון חתוך בפרק כ"ז דכלים, וכן תנן בכמה דוכתי: {{דה מפרש|אפילו בצד שדה קציצות}} בשב"א תחת השי"ן וציר"י תחת הדלי"ת שהוא סמוך, פירוש אפילו מצאן אצל שדה שיש בה קציעות: {{דה מפרש|שהיא נוטה לדרך}} מפרש בירושלמי דוקא לדרך משום דידע דעוברי דרכים יטלום, מה שאין כן כשנוטה לשדה חבירו: {{דה מפרש|מותרות משום גָזַל}} יש גורסין אין בהן משום גזל, וכן הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל. וטעמא דקציצות אגב דחשיבי ממשמש בהו וידע מיד, ותאנה נמי מידע ידיע דנתרא ועם נפילתה נמאסת ומפקר לה משום דלא ידיע מאיזה אילן היא אי מאילו שהן תחתיהן אי מעלמא, ואיכא מאן דמפרש דכיון שהיא נופלת מתלכלכת ונמאסת בעיניו ומפקירה: {{דה מפרש|בזיתים ובחרובין}} ה"ר יהוסף ז"ל הגירסה הזיתים והחרובין: {{דה מפרש|ואם לאו פטור}} דלפעמים שהרגל דורסה והיא אינה דרוסה ונראית כדרוסה ע"כ עם פירוש הרש"ש ז"ל. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל פירוש גרוגרות היינו תאנים יבשים שנדרסו בחבית ונתפרדו אחר כך, ואלה הגרוגרות דמתניתין אינם נכרים אם נדרסו ברגל אדם ובעבור זה הם נראין כגרוגרות, או אם נדרסו בחבית ונתפרדו והרי הן גרוגרות ממש וכבר נתחייבו דתנן הגרוגרות משידוש ע"כ. עוד כתב בכל הספרים מצאתי אם דרסו רוב אדם ואין שם מלת בני: {{דה מפרש|מצא פלחי דבילה}} בירושלמי מפרש לה במקום שאין רוב דורסין בבתים דאי רוב דורסין בבתים לא בעינן טעמא דדבר גמור דתיפוק לי דראו פני הבית וגם אין רוב דורסין בשדות הילכך הני פלחים כיון דאית בהו דבר גמור וספק ראיית פני הבית נטבלו, אבל במקום שרוב דורסין בשדות אותם המיעוט העתידין לדרוס בבתים בטלין ואינו חייב לעשר: {{דה מפרש|עד שלא כנסן לראש הגג מוריד מהם לבהמה}} לשון המשנה נקט הרמב"ם ז"ל שם פ"ג, ונראה לעניות דעתי שרוצה לומר עד שלא גמר לכונסן ולהעמידן ערימה מוריד מהן לבהמה וכו', ומכל מקום קשה לעניות דעתי דהוה ליה למיתני בראש הגג בבי"ת: {{דה מפרש|מוריד מהם לבהמה}} פירש רבינו שמשון ז"ל ולפיכך הוא מאכיל אותן לבהמתו דלאחר שיבשו כל צרכן אין להאכילן לבהמתו פירוש אין רגילות להאכילן לבהמתו, ואיכא מאן דמפרש דמוריד מהן לבהמה לאו דוקא דהוא הדין לאדם והא דנקט בהמה כדמפרש בירושלמי לפי שאין דרך ושבח לתלמיד חכם לאכול בשוק ע"כ. וזה לשון ה"ר יהוסף ז"ל, פירוש שלא עשה מהם ערימה דהיינו גרנן למעשרות ע"כ. עוד כתב בירושלמי מפרש דלר' הוי הדין הזה דוקא בחרובין שאינן אוכל אדם ע"כ. עוד כתב מפני שהוא מחזיר את המותר פירוש כי הפירות שלא נגמרה מלאכתן לא הוקבעו ומי שרוצה לאכול מאותן הפירות שלא נגמרה מלאכתן כשהוא נוטלם בידו הוא גמר מלאכה שלהן שהרי הוא רוצה לאכלם ולא יש להם מלאכה אחרת עוד שהרי עתה יאכל אותם, אך כשהוא מחזיר את המותר אף על פי שנטלן מן המוקצה לאכלם עדיין לא נגמרה מלאכתן שהרי יש בהן שעתידין לחזור למקומן והרי באותם לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו שהוא נוטלם מן המוקצה, וכיון שאותן לא נגמרה מלאכתן בנטילה שלו גם האחרים שהוא רוצה לאכול עדיין לא נגמרה מלאכתן עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ג ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|איזו היא חצר וכו'}} כתב ה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל אמסכת תרומות קאי דתנן בפ"ח היה אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר וכו' ר' יהושע אומר לא יגמור משמע דחצר מחייבא לנו והשתא מפרש איזו היא חצר וכו' כך מצאתי ע"כ. ואיתה בתוספות פרק הפועלים דף פ"ח והעלו שם דלר' ינאי דאמר התם אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מודה הוא דחצר קובעת מדרבנן, וכן כתב ר"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל. ואיתה בגמרא נדה פרק יוצא דופן (נדה דף מ"ז) ושם פירש רש"י ז"ל בוהלכה כדברי כולן להחמיר שני פירושים וזה לשונו, כדברי כולן להחמיר דאם יש בה אחד מכל אלו חייבת, אם יש שם שומר חייבת כר' ישמעאל אף על גב דאחד פותח ואחד נועל פירוש שאין השומר קבוע לפתוח ולנעול אלא זה פותח וזה נועל, ואי ליכא פותח ונועל חייבת כר' עקיבא ואף על גב דליכא שומר, ואם אומר לו מה אתה מבקש חייבת ואף על גב דלית בה חד מכל הני, לישנא אחרינא הלכה כדברי כולן להחמיר כיון שאין אדם בוש לאכול בתוכה חייבת פירוש דקובעת למעשר ואין אוכלין מפירות הנכנסין לה עד שיתעשרו, ומכל מקום להפריש מהן על טבל אחר אסור עד שיהיה לה שומר קבוע ע"כ. ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל דמתניתין קאי אריש פירקין דקתני המעביר תאנים בחצרו לקצות פטורין הא שלא לקצות חייבין דחצר קובעתן, ובירושלמי תני ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל בשני שותפין לא בשני דיורין והתם מפרש מה בין שותפין לדיורין, עיין בה"ר שמשון ז"ל: {{דה מפרש|כל שאין אדם בוש וכו'}} לעיל בפרק שני סימן ב' כתבינן דסבירא ליה לר' נחמיה כר' יהודה דהתם: {{דה מפרש|ר' יהודה אומר שתי חצרות וכו'}} ירושלמי ר' בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא מה בא ר' יהודה להוסיף על דברי ר' עקיבא רבו, אמר ליה ולא כלום ודבריו ממש הן דברי ר' עקיבא. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' יהודה לא קאי אלעיל ולא פליג אלעיל אלא מילתא באפי נפשה קאמר ע"כ. עוד כתב שתי חצרות פירוש שתי חצרות שיש להם בתים סביבות כל חצר וחצר ע"כ. <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ג ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|הגגות פטורין וכו'}} ודוקא בגג שיש בו ארבע אמות דכמו שאין הבית טובל אלא אם כן יש בו ארבע אמות על ארבע אמות אף הגג אינו פוטר עד שיהא בו ארבע אמות על ארבע אמות, ובירושלמי גרסינן תו אפילו בגג מבוצר פירוש שכל סביבותיו חצר פטרא מתניתין, ופרכינן בשלמא אי מיירי בכל גגין דעלמא מצינן למימר שהעלן לגג מאחורי הבית או נפלו לו בזריקה שם אבל השתא דמיירי נמי בגג מבוצר אי אפשר שבאו הפירות לגג אלא שדרך חצר הכניסן וכיון דחצר חייבת הא נטבלו ומאי טעמא דמתניתין, ומשני מתניתין מיתוקמא כר' יוסי ב"ר יהודה בפשיטות דאמר לעיל בריש פירקין בברייתא הביא תאנים מן השדה והעבירן בחצרו לאכלן בראש גגו רבי מחייב ור' יוסי ב"ר יהודה פוטר, אבל לרבי לא מיתוקמא מתניתין אלא כשהיה בדעתו לעשותן מוקצה ולא נטבלו בחצר ואחר כך נמלך לאכלן כשהעלן בראש גגו: בפירוש ר"ע ז"ל, והעלה הפירות לגג דרך חצר וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו, דלרבי החצר טובלת ואף על פי ששנינו למעלה המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין היינו דוקא כשהעלן לקציעות שלא נגמרה מלאכתן אבל המעביר תאנים לאכול בגג בודאי חייב, ומה שפירש הוא דעת ר' יוסי ב"ר יהודה אלא המשנה מדברת שהעלה אותן לגג שבחצר דרך חצרו לקצות ואחר כך נמלך לאכלן פטור כי החצר לא קבעא בדבר שלא נגמרה מלאכתו, ועיין בירושלמי עכ"ל ז"ל: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ===[[משנה מעשרות ג ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ז/>{{דה מפרש|הצריפין וכו'}} ובירושלמי מפרש דהבורגנין טובלין לבעלי הבורגנין דלדידהו חשיב קבע, וכדתניא בית ספר ובית תלמוד טובלין לסופר וְלַמַשְנֶה אבל לאחרים לא: {{דה מפרש|והחיצונה פטורה}} ואף על גב דתנן ברישא בית שער אכסדרא אם חייבת חייבין והכא תהוי חיצונה כבית שער לפנימית ותטבול למעשר, בסוכה פרקא קמא פריך לה גבי ענין מזוזה, ומשני משום דלא קביעא כלומר לא זו ולא זו דבר קבוע ואין הפנימית חשובה להיות לה בית שער, והכי נמי נימא לגבי מעשר כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים דלא הוי בית בלאו הכי, ובפרקא קמא דיומא דף י' פריך והא כתיב והכתי בית החורף על בית הקיץ ומשני בית קיץ ובית חורף איקרו בית סתמא לא איקרו: {{דה מפרש|כל שאינה דירת החמה ודירת הגשמים}} וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א כל שאינה דירת החמה או דירת הגשמים, וספרים אחרים כל שאינה לא דירת החמה ולא דירת הגשמים וכו': {{דה מפרש|סוכת החג בחג}} ירושלמי תניא {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} רבי אומר ארבע אמות אף על פי שאין שם ארבע דפנות ר"ש אומר ארבע דפנות אף על פי שאין ארבע אמות ר' יהודה אומר ארבע אמות וארבע דפנות תניא וכן היה ר' יהודה מחייבה במזוזה ובעירוב, מסתברא ר' יהודה יודה לאילין רבנן דאי לית בה ארבע אמות וארבע דפנות לא טבלא, ורבנין אילין לא יודון לר' יהודה אף על פי שיש ארבע אמות וארבע דפנות שהיא פטורה מן המזוזה ואינה טובלת למעשרות, וכתב ה"ר שלמה שירילי"ו ז"ל ואף על גב דאמרינן פרקא קמא דסוכה דר"ש ורבי ורבי יהודה כולהו סבירא ליה סוכה דירת קבע בעינן שיטה הוא דהויא אבל אין כל דבריהם שוין וכן כתבו הגאונים ז"ל, הלכך אף על גב דבעי מר ארבע דפנות ומר ארבע אמות לא סברי דהוו בית לחיובי במזוזה ולאטבולי למעשרות ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ז/> ===[[משנה מעשרות ג ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ח/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר וכו'}} פירוש בחצר החייבת כדלעיל: {{דה מפרש|אוכל אחת אחת}} אבל שתים לא דהוי גרן וראיית פני חצר בבת אחת, ובהא מודה ר' טרפון: {{דה מפרש|ממלא חיקו}} שולי בגדיו: {{דה מפרש|ואוכל}} שם שאין אויר החצר קובע למעשר ומיירי שאין גובה כותלי החצר עולה עד כנגד נופה של תאנה, הר"ש שירילי"ו ז"ל. אכן בלשון הרמב"ם ז"ל אין שם רק שאין אויר החצר קובע למעשר ע"כ. ובירושלמי תניא ר"א בר"ש אומר שלש בימינו ושלש בשמאלו ושלש בפיו, ר"א בר"ש על ידי שהיה אכלן הוי משער בגרמיה. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נראה לי דר' שמעון חולק על כל מקום שיש דין זה של אוכל אחת אחת ופטור ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ח/> ===[[משנה מעשרות ג ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ט/>{{דה מפרש|גפן שהיא נטועה בחצר}} החייבת דאי נעדרת ונזרעת הרי היא כגנה ואוכל בתוכה עראי, הר"ש ז"ל מן הירושלמי: {{דה מפרש|נוטל את כל האשכול}} ירושלמי א"ר זעירא א"ר חייא בר ווא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר דהיה אוכל באשכול או דר' טרפון עביד עקיצת האשכול כתחילתו דכיון דשריא התחלה שרי נמי למיגמר, ר' אילא ר' ייסא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר או דר' טרפון עבד אכילה שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת הלכך כל האשכול וכל האבטיח וכל הרמון כתאנה אף על גב דאית בהו כמה אכילות, ומאי טעמא דר' אליעזר משום שהתחיל בו בהיתר תניא א"ר נתן וכו' כדלעיל פ"ח דתרומות סימן ג': {{דה מפרש|ר' עקיבא אומר מגרגר באשכול}} לעיל פרק היה עובר גבי מקח תנן הכי ומודה התם ר' טרפון ה"ר שמשון ז"ל, אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב ויש לומר דתני פלוגתא גבי חצר וכל שכן גבי מקח, דחצר רמוז בתורה דכתיב בשעריך אי נמי סתמא דההיא כרבי דאמר דָמִים חשיבי מחצר ע"כ: {{דה מפרש|מקרטם}} ספרים אחרים מקרסם, וכן ברמב"ם סוף פ"ד: {{דה מפרש|אם היו נשמרין חייבין}} נשמרין לאדם דהני חישב עליהן לאדם הוו לאדם חישב עליהן לבהמה הוו לבהמה, ובירושלמי ראש פרק הפיגם משמע דנשמרין דקתני דחייבין היינו דוקא בחצר אבל בגנה אפילו נשמרין נמי פטורין, ובנדה פרק בא סימן (נדה דף נ"א) מייתי לה ופריך היכי דמי אילימא דזרעינהו מתחילה לאדם צריכא למימר אלא לאו דזרעינהו מתחלה לבהמה וקתני אם חזר ושמרן לאדם חייבין, ומסיק רב אשי שעלו מאליהן בחצר עסיקינן וסתמא לאדם והכי קאמר אם החצר משמרת פירותיה חייבין ואם לאו פטורין מאי טעמא דמחשבת חבור לאו שמה מחשבה. וכתבו התוספות ז"ל הא דנקט שבחצר לפי מאי דמסיק שעלו מאליהן אתי שפיר משום דבחצר אין דרך לזרוע אלא בגנה, ועוד דבחצר סתמו לאדם לפי שרואה ויודע מתי ללקטן עד שלא יתקשו ע"כ. אכן הרמב"ם ז"ל פירש שבחצר דרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ט/> ===[[משנה מעשרות ג י|משנה י]]=== <קטע התחלה=מלא"ש י/>{{דה מפרש|תאנה שהיא עומדת בחצר ונוטה לַגַנָה אוכל כדרכו ופטור עומדת בַגַנָה}} כך מצאתי מנוקד הגימל בפת"ח ודג"ש: {{דה מפרש|אוכל כדרכו ופטור}} מפרש בירושלמי אותו הנוף הנוטה לגנה אוכל כדרכו כשעומד בגנה: {{דה מפרש|ואם צרף חייב}} בעומד בחצר: {{דה מפרש|עומדת בארץ ונוטה לחוץ לארץ או בחוץ לארץ ונוטה לארץ}} כך הגירסה ה"ר יהוסף ז"ל, וכתב סברה אחרת חוצה: {{דה מפרש|ובבתי ערי חומה}} מכר אילן בבתי ערי חומה, יש ספרים דגרסי בהו בבא, דובירושלם הלך אחר הנוף קודם בבא דבערי מקלט הלך אחר הנוף, וגם לא גרסינן מלת הכל בהני תרי באבי רק הלך אחר וכו': בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבעיקרו לא מצי גואל הדם וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה ואינו דעת המשנה, וצריך עיון במסכת מכות פרק שני ע"כ: עוד בפירוש ר"ע ז"ל כי היכי דבנופו לא מצי פריק וכו'. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל לקמן במסכת מעשר שני פרק שלישי לא אמרינן כן וגם שם לא פירש כן, וכן נראה לי לפרש כאן הכל הולך אחר הנוף כלומר אף אחר הנוף שאם היה הנוף בפנים אף על פי שהעיקר בחוץ דין הנוף כלפנים, והוא הדין נמי להפך שאם העיקר בפנים והנוף בחוץ דין הנוף כחוץ עכ"ל ז"ל: {{דה מפרש|ובירושלים הלך אחר הנוף}} לענין מעשר שני ובכורים שטעונים מחיצה, ומפרש בפרק אלו הן הגולין דהך מתניתין ר' יהודה היא דסבירא ליה באילן הלך אחר נופו ולחומרא וכו' כדמפרש ר"ע ז"ל, ובהאי פירושא מיתרצא מתניתין דפ"ג דמסכת מעשר שני המתחלת אילן דלא פליגא אמתניתין דההיא רבנן היא. וכתב ה"ר שמשון ועוד יש לומר דרב אשי דמכות קאי לשנויי דלא תיקשי מתניתין דמעשר שני, והכי קאמר ובירושלם הלך אחר הנוף דבין נוף ובין עיקר מכנגד החומה ולפנים כלפנים ואוכלין שם מעשר שני ולא פודין, מכנגד החומה ולחוץ בין נוף בין עיקר כלחוץ ופודין מעשר שני ואין אוכלין ע"כ, וזה הפירוש תפס ה"ר עובדיה ז"ל שם לעיקר. ובירושלמי משמע דסבירא ליה דובירושלם הלך אחר הנוף היינו בין לקולא בין לחומרא, דגרסינן התם עלה דמתניתין ובירושלם הלך אחר הנוף א"ר חיננא והוא שעלה דרך הנוף אז בתר נוף שדינן ליה ואי נוף לחוץ חוץ הוא, אבל אם עלה דרך העיקר שהוא בפנים והוציאו לחוץ כבר קלטו העיקר ואין פודין אותו, ומתניתין בית שמאי היא דתנינן תמן פ"ג דמסכת מעשר שני בית שמאי אומרים הכל כלפנים גבי בתי הבדים ואילן והכי נמי אם עלה דרך העיקר הכל כלפנים, תני החזיר את הנוף מבפנים הכל כלפנים: <קטע סוף=מלא"ש י/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה"ה: עיין לעיל בירושלמי.}} * {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה"ה: אכן ה"ר יהוסף ז"ל כתב בכל הספרים, מצאתי קציצות בשני צדי.}} * {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|צריך לעניות דעתי עיון.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ג]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ג]]</noinclude> r6vh9k7d9k30h5hsns7s9kwop5af3qg 0 365201 3007711 2682442 2026-04-23T16:20:43Z יוסי סרי 24557 3007711 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ג|ד|ה}} ===[[משנה מעשרות ד א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|הכובש}} וטעמא דכבוש טובל משום דדינו כמבושל ומבושל קתני דקובע כדתנן השולק ותני בשול זוטא והדר תני בשול רבא ובירושלמי מפרש דבעינן שיכבוש כל צרכו אבל שולק אי בעינן עד שישלוק כל צרכו בעיא היא התם ע"ש: {{דה מפרש|המולח בשדה חייב}} כלומר אפילו בשדה שהאור טובל והמלח טובל והמקח טובל וכן התרומה והשבת והחצר וכולהו תננהו אור ומלח בהאי מתניתין מקח מתניתין דלעיל פרק שני האומר לחבירו הילך איסר זה וכו' ומתניתין דהמחליף נמי ותרומה מתניתין דפירות שתרמן שבת בפירקין מתניתין דתינוקות כלכלת שבת וכו' חצר כולי' פירקין דהמעביר והרמב"ם ז"ל סבירא ליה דכולם אינם קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו וכולן מדרבנן אף על גב דחצר ושבת ומקח רמיזי בקראי חצר דכתיב בשעריך שבת נמי וקראת לשבת עונג מקח גבי פועל דפטרינן לי' מכנפשך מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור דה"א דליחייב כיון דאכיל בשכרו הוה ליה לוקח ומהאי קרא הוה ס"ד פרק הפועלים דלוקח הוי דאורייתא ואסיקנא דלוקח דרבנן ולית לך מן התורה אלא שיראה פני הבית דרך שער כדאיתא פרק הפועלים וריש לקיש סבירא ליה בירושלמי דחצר המשתמרת הוי כבית ומדאורייתא קבעא: {{דה מפרש|המכמיר באדמה פטור}} שטומן הזיתים באדמה כדי שיתחממו ויתבשלו כמו כתנור נכמרו ואית דגרסי המכמין באדמה תרגום לא צדה לא כמן כלומר מטמין ע"ש שהאורב מטמין עצמו: {{דה מפרש|המקפא לתבשיל}} המבשל ביין קרוי מקפא והוא הנותן יין לתוך תבשיל שצריך לו יין דוקא ובתבשיל צונן מוקי לה בירושלמי הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל המטבל בשדה ס"א המטמין בשדה ע"כ. עוד כתב על מה שפירש ר"ע ז"ל ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו וכו' כתב פירוש זה אינו נראה דאין לשון המקפה לתבשיל משמע כן אלא נראה דה"ק המקפא לתוך התבשיל כלומר שלוקח יין מן הבור ומסנן אותו דרך בגד לתוך התבשיל הוי פטור אף על פי שע"י הבגד הקפה את הגרעינים אפ"ה פטור כיון שנפל לתוך התבשיל ואין בכאן יין קפוי ע"כ: {{דה מפרש|לקדרה חייב}} ירושלמי א"ר אלעזר לקדרה ריקנית היא מתניתין. מתניתין לא אמרה כן אלא שיש בקדרה תבשיל משמע דהא גבי תבשיל קתני לה ע"כ וכדחיי' זו משמע דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב בלשונו אוקמתא דריקנית וז"ל שם וכן נוטל מן היין ונותן לקערה לתוך התבשיל צונן ואוכל אבל לא לתוך הקדרה אף על פי שהיא צוננת מפני שהיא כבור קטן ע"כ. אבל בפירוש המשנה כתב ואמרו לקדרה חייב ואפילו אין שם לא תבשיל ולא אש ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ד ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תינוקות שטמנו וכו'}} וכתב החכם הר"ס ז"ל עיין בפירוש הר"ש ז"ל ושם מפורש דפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש היא בפירות שלקטן שלא לצורך שבת אם שבת קובעת אם לאו ושם מפורש הענין כולו ע"כ: {{דה מפרש|ה"ג לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו}} היו"ד בצירי והאל"ף בקמ"ץ והכ"ף בשו"א חטוף וכן גם כן מלת שיעשרו היו"ד בציר"י והעי"ן בקמ"ץ והשי"ן בחטף והטעם מובן וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|כלכלת שבת}} ירושלמי ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר' אלעזר בר ינאי תפתר בכלכלה של אילן תאנה המיוחד לאכול מפירותיו בשבת מפני יופיין וטעמן ומשום הכי כיון שלקטן בכלכלה קבעה וכן פסק הרמב"ם ז"ל וז"ל תאנה המיוחדת לו לאכול בשבת וליקט ממנה כלכלה לא תאכל עד שיעשר הואיל ופירות אלו מיוחדין לשבת והשבת קובעת ע"כ ומשמע מדבריו ז"ל דאפילו ליקט הכלכלה לאכלה בחול: וכתוב בתוספות יום טוב {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} תמהני אמאי לא אתנייא מתניתין בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל ולא דק דהא מתנייא היא התם סמוך לסוף הפרק ההוא שהוא פרק רביעי בתר בבא דסדין בציצית. אחר זמן בא לידי גם פירוש חלק שני ומצאתי שכתב שם בעדויות פ"ד סימן י' דמה שכתב כאן טעות הי' בידו: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ד ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח}} שאין קובע אלא במלח וצרוף שתים אבל מלח לבדו או צרוף לבדו לא קבע: {{דה מפרש|ר' אליעזר אומר מן הַמְעַטֵן הטהור חייב}} לעשר נראה דגרסינן המעטן כמו המעבד דהיינו האומן שעוטנן ומיירי דהאדם האוכלן הוא טמא כדאיתא בפרק המביא ומשום הכי במעטן טהור חייב במלח ונתן לפניו דאין ראוי להחזיר מותרו דגברא האוכלן טִמְאַן מן המעטן הטמא פטור דשניהם טמאים וראוי להחזיר המותר וכי שקלינהו מעיקרא אדעתא למיכל פורתא ואהדורי שקלינהו ורבנן פליגי עלי' דר"א וסברי דאפילו במעטן טמא אם מלח ונתן לפניו חייב ובירושלמי מוקי פלוגתייהו בשיש לו מעטן טהור ולחברו מעטן טמא והאומן טמא ר' אליעזר סבר חשיבי כאילו אית לי' טהור וטמא דאדם מחזיר מותרו על מעטן חברו ורבנן סברי אין אדם מחזיר מותרו למעטנו של חברו הלכך אכילת קבע חשיבא וחייב. הר"ש שירילי"ו ז"ל. ונראה לעניות דעתי שאינו מוכרח לגרוס מְעַטֵן כמו מעבד. ונראה שנדחק לכתוב כן כדי לרמוז מה שכתבו תוספות ז"ל שם פרק המביא וז"ל רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי למיהדר וא"ת והרי נטמאו זיתי המעטן כו' (כמ"ש התי"ט): {{דה מפרש|מפני שהוא מחזיר את המותר}} פירוש כי כל דבר שלא נגמרה מלאכתו ממש אלא שיש לו דבר אחר שאסור לאכול ממנו וכשהוא יכול להחזיר את המותר פטור: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ד ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|שותין על הגת וכו'}} ופירש ה"ר יהוסף ז"ל דוקא על הגת הוי עראי ולא חוץ לגת. ופירש רש"י ז"ל ר"א בר צדוק מחייב דסבירא ליה דמזיגה שמזגו במים משויא לי' קבע ולא אהני לי' עמידתו על הגת ע"כ: בפירוש ר"ע ז"ל לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה דאין טעם החזרה מחייב אלא המזיגה מחייבת כי היא עושה אותה קבע כי השותה עראי אינו מוזג אותו אך טעם חזרת המותר פוטר ע"כ: {{דה מפרש|וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור}} מפרש בירושלמי על החמין חייב שהוא קבע דהא אינו ראוי להחזיר המותר שמקלקל היין ואפילו על הגת שתי אסור ועל הצונן פטור שהוא עראי דיכיל הוא מחזרתי' ואפילו חוץ לגת שרי ע"כ משמע דלא גרסינן במתניתין מפני שהוא מחזיר את המותר וכן במשניות מדוייקות אינו וכן כתב הר"ש ז"ל גם כן ובכל הספרים גרסינן בפ"ק דשבת מפני שהוא מחזיר את המותר ופירוש בעלמא הוא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ד ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|המקלף וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל צ"ע מה יש בו שמחייב במעשר או מה הוא המירוח שלו ואפשר לומר דהסרת הקליפה בשעורים או הנפוח שמנפח בחטים הוי מירוח ע"כ: {{דה מפרש|מקלף אחת אחת וכו'}} בירושלמי מפרש דסיפא דוקא ורישא לאו דוקא דשתים נמי פטור ושלש חייב וכן תני נמי בתוספתא בשעורים שתים פטור שלש חייב ובחטים שלש פטור ארבע חייב. ומתניתין מייתי לה בי"ט פ"ק דף י"ג ופירש שם רש"י ז"ל המקלף שעורים לאכלן קלופים חיים ע"כ אפשר שר"ל דכיון דאין רגילות לטרוח להבהב שעורים רבים לאכלן רק אם רוצה אוכל אחת אחת חיה בקילוף משום הכי נקט תנא גבי שעורים מקלף ונקט נמי שעורים ולא נקט מלילות אבל הוא הדין נמי שאם מהבהב מקלף אחת אחת ואוכל אבל גבי חטים שרגילות הוא להבהב הרבה יחד ולאכול נקט תנא מלילות של חטים וזה הטעם עצמו שמותר לנפח חטים הרבה יחד מפני שעדיין יקרא אכילת עראי אבל גבי שעורים אפילו שלש גרעינים מיקרי אכילת קבע וחייב כמו שכתבתי לעיל בשם הירושלמי ואמר התם ביום טוב ר' אלעזר עלה דסיפא דמתניתין דקתני המולל מלילות וכו' וכן לשבת פירוש דעל יד על יד לא הוה מפרק תולדה דדש דכלאחר יד הוא אבל משקבצם בחיקו הוי תולדת דישה וחייב: {{דה מפרש|מנפה מיד ליד}} ברוב הספרים מנפה בה"א וכן גם כן ברמב"ם וכן בערוך. אחר כך מצאתי שכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל מנפה על יד על יד בה"א גרסינן ובערוך פירש מנענע מיד ליד שתלך לה הקליפה מלשון נפה וכן גרסת הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואוכל}} בלא מעשר: {{דה מפרש|לתוך חיקו}} בשולי בגדיו שקורין פלדאש בלעז ע"כ וכן פירש רש"י ז"ל שם בי"ט פ"ק מלת חיקו ושם בי"ט דף י"ב לענין שבת וי"ט פירש רש"י ז"ל דגבי שבת גרסינן מנפה מיד ליד וגבי יום טוב גרסינן על יד על יד ר"ל מעט מעט אבל גבי מעשר משמע דהכל אחד ע"ש אבל יותר נכון דגרסינן הכא נמי מיד ליד כמו גבי שבת: {{דה מפרש|ואם ניפה ונתן לתוך חיקו חייב}} הא כל ידו שריא וכר' אלעזר ודלא כהנהו אמוראי דבירושלמי דסברו למימר דמנפה על יד על יד דקתני מתניתין היינו דוקא בקשרי אצבעותיו והכי נמי מסיק התם בבבלי ביום טוב ר' אלעזר דכיון דמשני מנפח בידו אחת ובכל כחו בשבת ושרי: {{דה מפרש|יַרְקָה פטור}} שהזרע לעולם עיקר עד שיכוין לירק: {{דה מפרש|ר' אליעור אומר השבת וכו'}} ר' אליעזר ביו"ד ומייתי לה בעבודה זרה פרקא קמא דף ז' ומפרש התם דדוקא בְשֶבְתְ הגדל בגנה הוא דראוי לאכול זרע וירק וזירין אבל הגדל בשדות מודה ר' אליעזר לרבנן דאם הניחו לזרע דאין מתעשר ירק וכל שכן זירין ורבנן פליגי עליה וסברי דאין לך דבר שזרעו לזרע בלחוד דמתעשר זרע וירק אלא שחליים וגרגיר בלבד. ויש מנקדין שבת השי"ן בשב"א והבי"ת בפת"ח: {{דה מפרש|שיחליים}} בירו"ש בלעז ובשם רבינו הלל מצאתי שהוא רשד בערבי ובלעז משטויירסו. ובפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ח) תניא השיחליים והגרגיר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע זרען לזרע מתעשרי' זרע וירק ופירש ר"י דלהכי תני הכי ולא ערבינהו לאשמועי' דהיכא דזרעה לירק הוי ירק ומתעשר הכל לאחר לקיטה כירק בין ירק בין זרע ואם זרע לזרע מתעשר הכל אחר זמן הראוי למעשר זרע ולא בתר לקיטה ע"כ וכן פירש הר"ש ז"ל ומעשר זרע היינו אחר גמר הפרי כדקיימא לן בפרקא קמא דראש השנה: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ד ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|רבן גמליאל אומר וכו'}} גרסינן ואית דגרסי רבן שמעון בן גמליאל: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} הם הלולבין הרכים שמוציאין האילנות בימי ניסן וכל זמן שהן זקופין למעלה כתמר קרויין תמרות ויש בני אדם אוכלין אותן כן פירש בערוך וכן פירש גם כן רמבית שמאי ז"ל והן דברים נכונים ודלא כפירוש רש"י ז"ל בפרק כיצד מברכין. ובפי"א דמסכת פרה תנן בהדיא גבי אזוב דתמרות הוו אותן שלא הנצו כל עיקר: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} אפילו שזרען לזרע מיירי כדמפרש בירושלמי: {{דה מפרש|חייבות במעשר}} ורבנן פליגי עלי' ואמרי דאין חשובות אוכל ובטלות הן לגבי הזרע: {{דה מפרש|רבי אליעזר אומר הצלף וכו'}} כתב רמבית שמאי ז"ל דמשום הכי שנה דר' אליעזר בהדי תמרות תלתן משום דר"א סבירא ליה כבית שמאי דאמרי בברייתא דמייתי בירושלמי דצלף הוי ירק וחשיבי תמרות אוכלא ור' עקיבא סבר כבית הלל דסברי מין אילן הוא ותמרות וקפריסין לאו פרי הוא אלא דומיא דקורא וקליפין בעלמא הן ואין חייבות הר"ש שירילי"ו ז"ל ולא משמע כן פירוש המשנה דבפרה פי"א כמו שכתב הוא ז"ל דהתם לא קתני אלא אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו: {{דה מפרש|אביונות}} כתב הראב"ע ז"ל בפירוש ספר תהלים סימן נ"ח וז"ל בטרם יבינו אמר רב האי ז"ל כי גמילת פרח העץ כמו קשור ובדברי חכמי ישראל אביונות ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל והלכה כר' עקי' ע"כ. אמר המלקט משמע אפילו בארץ וכן הדין לערלה ודוקא בחוצה לארץ אבל בארץ אף התמרות חייבות בערלה: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|כ"ה בד"פ וסיים שם ואולי שלפי שלא נשנית שם וקיימא לן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה כמ"ש הר"ב ברפ"ג דיבמות לפ"ז על שפסק הרמב"ם בסוף פ"ה מה"מ וזה לשונו, תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה וכו' כתב עלה הכסף משנה שהוא מן הירושלמי כלומר דאילו משנתינו בית שמאי במקום בית הלל הוא. אבל הרמב"ם עצמו בפירושו כתב שזה הירושלמי הוא פירוש המשנה עצמה. ועיין במסכת מעשר שני פ"ב מ"ח ופ"ד מ"ח עכ"ל שם.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ד]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ד]]</noinclude> 2dpuxqi2g9evph7jdziw72ifv37vwxh 3007726 3007711 2026-04-23T18:55:08Z יוסי סרי 24557 3007726 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ג|ד|ה}} ===[[משנה מעשרות ד א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|הכובש}} וטעמא דכבוש טובל משום דדינו כמבושל ומבושל קתני דקובע כדתנן השולק ותני בשול זוטא והדר תני בשול רבא ובירושלמי מפרש דבעינן שיכבוש כל צרכו אבל שולק אי בעינן עד שישלוק כל צרכו בעיא היא התם ע"ש: {{דה מפרש|המולח בשדה חייב}} כלומר אפילו בשדה שהאור טובל והמלח טובל והמקח טובל וכן התרומה והשבת והחצר וכולהו תננהו אור ומלח בהאי מתניתין מקח מתניתין דלעיל פרק שני האומר לחבירו הילך איסר זה וכו' ומתניתין דהמחליף נמי ותרומה מתניתין דפירות שתרמן שבת בפירקין מתניתין דתינוקות כלכלת שבת וכו' חצר כוליה פירקין דהמעביר והרמב"ם ז"ל סבירא ליה דכולם אינם קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו וכולן מדרבנן אף על גב דחצר ושבת ומקח רמיזי בקראי חצר דכתיב בשעריך שבת נמי וקראת לשבת עונג מקח גבי פועל דפטרינן ליה מכנפשך מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור דהוה אמינא דליחייב כיון דאכיל בשכרו הוה ליה לוקח ומהאי קרא הוה סלקא דעתך פרק הפועלים דלוקח הוי דאורייתא ואסיקנא דלוקח דרבנן ולית לך מן התורה אלא שיראה פני הבית דרך שער כדאיתא פרק הפועלים וריש לקיש סבירא ליה בירושלמי דחצר המשתמרת הוי כבית ומדאורייתא קבעא: {{דה מפרש|המכמיר באדמה פטור}} שטומן הזיתים באדמה כדי שיתחממו ויתבשלו כמו כתנור נכמרו ואית דגרסי המכמין באדמה תרגום לא צדה לא כמן כלומר מטמין על שם שהאורב מטמין עצמו: {{דה מפרש|המקפא לתבשיל}} המבשל ביין קרוי מקפא והוא הנותן יין לתוך תבשיל שצריך לו יין דוקא ובתבשיל צונן מוקי לה בירושלמי הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל המטבל בשדה ס"א המטמין בשדה ע"כ. עוד כתב על מה שפירש ר"ע ז"ל ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו וכו' כתב פירוש זה אינו נראה דאין לשון המקפה לתבשיל משמע כן אלא נראה דהכי קאמר המקפא לתוך התבשיל כלומר שלוקח יין מן הבור ומסנן אותו דרך בגד לתוך התבשיל הוי פטור אף על פי שעל ידי הבגד הקפה את הגרעינים אפילו הכי פטור כיון שנפל לתוך התבשיל ואין בכאן יין קפוי ע"כ: {{דה מפרש|לקדרה חייב}} ירושלמי א"ר אלעזר לקדרה ריקנית היא מתניתין. מתניתין לא אמרה כן אלא שיש בקדרה תבשיל משמע דהא גבי תבשיל קתני לה ע"כ וכדחייה זו משמע דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב בלשונו אוקמתא דריקנית וזה לשונו שם וכן נוטל מן היין ונותן לקערה לתוך התבשיל צונן ואוכל אבל לא לתוך הקדרה אף על פי שהיא צוננת מפני שהיא כבור קטן ע"כ. אבל בפירוש המשנה כתב ואמרו לקדרה חייב ואפילו אין שם לא תבשיל ולא אש ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ד ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תינוקות שטמנו וכו'}} וכתב החכם הר"ס ז"ל עיין בפירוש הר"ש ז"ל ושם מפורש דפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש היא בפירות שלקטן שלא לצורך שבת אם שבת קובעת אם לאו ושם מפורש הענין כולו ע"כ: {{דה מפרש|ה"ג לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו}} היו"ד בצירי והאל"ף בקמ"ץ והכ"ף בשו"א חטוף וכן גם כן מלת שיעשרו היו"ד בציר"י והעי"ן בקמ"ץ והשי"ן בחטף והטעם מובן וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|כלכלת שבת}} ירושלמי ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר' אלעזר בר ינאי תפתר בכלכלה של אילן תאנה המיוחד לאכול מפירותיו בשבת מפני יופיין וטעמן ומשום הכי כיון שלקטן בכלכלה קבעה וכן פסק הרמב"ם ז"ל וזה לשונו תאנה המיוחדת לו לאכול בשבת וליקט ממנה כלכלה לא תאכל עד שיעשר הואיל ופירות אלו מיוחדין לשבת והשבת קובעת ע"כ ומשמע מדבריו ז"ל דאפילו ליקט הכלכלה לאכלה בחול: וכתוב בתוספות יום טוב {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} תמהני אמאי לא אתנייא מתניתין בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל ולא דק דהא מתנייא היא התם סמוך לסוף הפרק ההוא שהוא פרק רביעי בתר בבא דסדין בציצית. אחר זמן בא לידי גם פירוש חלק שני ומצאתי שכתב שם בעדויות פ"ד סימן י' דמה שכתב כאן טעות היה בידו: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ד ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח}} שאין קובע אלא במלח וצרוף שתים אבל מלח לבדו או צרוף לבדו לא קבע: {{דה מפרש|ר' אליעזר אומר מן הַמְעַטֵן הטהור חייב}} לעשר נראה דגרסינן המעטן כמו המעבד דהיינו האומן שעוטנן ומיירי דהאדם האוכלן הוא טמא כדאיתא בפרק המביא ומשום הכי במעטן טהור חייב במלח ונתן לפניו דאין ראוי להחזיר מותרו דגברא האוכלן טִמְאַן מן המעטן הטמא פטור דשניהם טמאים וראוי להחזיר המותר וכי שקלינהו מעיקרא אדעתא למיכל פורתא ואהדורי שקלינהו ורבנן פליגי עליה דר"א וסברי דאפילו במעטן טמא אם מלח ונתן לפניו חייב ובירושלמי מוקי פלוגתייהו בשיש לו מעטן טהור ולחברו מעטן טמא והאומן טמא ר' אליעזר סבר חשיבי כאילו אית לי' טהור וטמא דאדם מחזיר מותרו על מעטן חברו ורבנן סברי אין אדם מחזיר מותרו למעטנו של חברו הלכך אכילת קבע חשיבא וחייב. הר"ש שירילי"ו ז"ל. ונראה לעניות דעתי שאינו מוכרח לגרוס מְעַטֵן כמו מעבד. ונראה שנדחק לכתוב כן כדי לרמוז מה שכתבו תוספות ז"ל שם פרק המביא וזה לשונם רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי למיהדר ואם תאמר והרי נטמאו זיתי המעטן כו' (כמו שכתב התי"ט): {{דה מפרש|מפני שהוא מחזיר את המותר}} פירוש כי כל דבר שלא נגמרה מלאכתו ממש אלא שיש לו דבר אחר שאסור לאכול ממנו וכשהוא יכול להחזיר את המותר פטור: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ד ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|שותין על הגת וכו'}} ופירש ה"ר יהוסף ז"ל דוקא על הגת הוי עראי ולא חוץ לגת. ופירש רש"י ז"ל ר"א בר צדוק מחייב דסבירא ליה דמזיגה שמזגו במים משויא ליה קבע ולא אהני ליה עמידתו על הגת ע"כ: בפירוש ר"ע ז"ל לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה דאין טעם החזרה מחייב אלא המזיגה מחייבת כי היא עושה אותה קבע כי השותה עראי אינו מוזג אותו אך טעם חזרת המותר פוטר ע"כ: {{דה מפרש|וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור}} מפרש בירושלמי על החמין חייב שהוא קבע דהא אינו ראוי להחזיר המותר שמקלקל היין ואפילו על הגת שתי אסור ועל הצונן פטור שהוא עראי דיכיל הוא מחזרתיה ואפילו חוץ לגת שרי ע"כ משמע דלא גרסינן במתניתין מפני שהוא מחזיר את המותר וכן במשניות מדוייקות אינו וכן כתב הר"ש ז"ל גם כן ובכל הספרים גרסינן בפרקא קמא דשבת מפני שהוא מחזיר את המותר ופירוש בעלמא הוא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ד ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|המקלף וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל צריך עיון מה יש בו שמחייב במעשר או מה הוא המירוח שלו ואפשר לומר דהסרת הקליפה בשעורים או הנפוח שמנפח בחטים הוי מירוח ע"כ: {{דה מפרש|מקלף אחת אחת וכו'}} בירושלמי מפרש דסיפא דוקא ורישא לאו דוקא דשתים נמי פטור ושלש חייב וכן תני נמי בתוספתא בשעורים שתים פטור שלש חייב ובחטים שלש פטור ארבע חייב. ומתניתין מייתי לה ביום טוב פרקא קמא דף י"ג ופירש שם רש"י ז"ל המקלף שעורים לאכלן קלופים חיים ע"כ אפשר שרוצה לומר דכיון דאין רגילות לטרוח להבהב שעורים רבים לאכלן רק אם רוצה אוכל אחת אחת חיה בקילוף משום הכי נקט תנא גבי שעורים מקלף ונקט נמי שעורים ולא נקט מלילות אבל הוא הדין נמי שאם מהבהב מקלף אחת אחת ואוכל אבל גבי חטים שרגילות הוא להבהב הרבה יחד ולאכול נקט תנא מלילות של חטים וזה הטעם עצמו שמותר לנפח חטים הרבה יחד מפני שעדיין יקרא אכילת עראי אבל גבי שעורים אפילו שלש גרעינים מיקרי אכילת קבע וחייב כמו שכתבתי לעיל בשם הירושלמי ואמר התם ביום טוב ר' אלעזר עלה דסיפא דמתניתין דקתני המולל מלילות וכו' וכן לשבת פירוש דעל יד על יד לא הוה מפרק תולדה דדש דכלאחר יד הוא אבל משקבצם בחיקו הוי תולדת דישה וחייב: {{דה מפרש|מנפה מיד ליד}} ברוב הספרים מנפה בה"א וכן גם כן ברמב"ם וכן בערוך. אחר כך מצאתי שכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל מנפה על יד על יד בה"א גרסינן ובערוך פירש מנענע מיד ליד שתלך לה הקליפה מלשון נפה וכן גרסת הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואוכל}} בלא מעשר: {{דה מפרש|לתוך חיקו}} בשולי בגדיו שקורין פלדאש בלעז ע"כ וכן פירש רש"י ז"ל שם ביום טוב פרקא קמא מלת חיקו ושם ביום טוב דף י"ב לענין שבת ויום טוב. פירש רש"י ז"ל דגבי שבת גרסינן מנפה מיד ליד וגבי יום טוב גרסינן על יד על יד רוצה לומר מעט מעט אבל גבי מעשר משמע דהכל אחד ערב שבת אבל יותר נכון דגרסינן הכא נמי מיד ליד כמו גבי שבת: {{דה מפרש|ואם ניפה ונתן לתוך חיקו חייב}} הא כל ידו שריא וכר' אלעזר ודלא כהנהו אמוראי דבירושלמי דסברו למימר דמנפה על יד על יד דקתני מתניתין היינו דוקא בקשרי אצבעותיו והכי נמי מסיק התם בבבלי ביום טוב ר' אלעזר דכיון דמשני מנפח בידו אחת ובכל כחו בשבת ושרי: {{דה מפרש|יַרְקָה פטור}} שהזרע לעולם עיקר עד שיכוין לירק: {{דה מפרש|ר' אליעור אומר השבת וכו'}} ר' אליעזר ביו"ד ומייתי לה בעבודה זרה פרקא קמא דף ז' ומפרש התם דדוקא בְשֶבְתְ הגדל בגנה הוא דראוי לאכול זרע וירק וזירין אבל הגדל בשדות מודה ר' אליעזר לרבנן דאם הניחו לזרע דאין מתעשר ירק וכל שכן זירין ורבנן פליגי עליה וסברי דאין לך דבר שזרעו לזרע בלחוד דמתעשר זרע וירק אלא שחליים וגרגיר בלבד. ויש מנקדין שבת השי"ן בשב"א והבי"ת בפת"ח: {{דה מפרש|שיחליים}} בירו"ש בלעז ובשם רבינו הלל מצאתי שהוא רשד בערבי ובלעז משטויירסו. ובפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ח) תניא השיחליים והגרגיר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע זרען לזרע מתעשרין זרע וירק ופירש ר"י דלהכי תני הכי ולא ערבינהו לאשמועינן דהיכא דזרעה לירק הוי ירק ומתעשר הכל לאחר לקיטה כירק בין ירק בין זרע ואם זרע לזרע מתעשר הכל אחר זמן הראוי למעשר זרע ולא בתר לקיטה ע"כ וכן פירש הר"ש ז"ל ומעשר זרע היינו אחר גמר הפרי כדקיימא לן בפרקא קמא דראש השנה: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ד ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|רבן גמליאל אומר וכו'}} גרסינן ואית דגרסי רבן שמעון בן גמליאל: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} הם הלולבין הרכים שמוציאין האילנות בימי ניסן וכל זמן שהן זקופין למעלה כתמר קרויין תמרות ויש בני אדם אוכלין אותן כן פירש בערוך וכן פירש גם כן רמב"ש ז"ל והן דברים נכונים ודלא כפירוש רש"י ז"ל בפרק כיצד מברכין. ובפרק י"א דמסכת פרה תנן בהדיא גבי אזוב דתמרות הוו אותן שלא הנצו כל עיקר: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} אפילו שזרען לזרע מיירי כדמפרש בירושלמי: {{דה מפרש|חייבות במעשר}} ורבנן פליגי עליה ואמרי דאין חשובות אוכל ובטלות הן לגבי הזרע: {{דה מפרש|רבי אליעזר אומר הצלף וכו'}} כתב רמב"ש ז"ל דמשום הכי שנה דר' אליעזר בהדי תמרות תלתן משום דר"א סבירא ליה כבית שמאי דאמרי בברייתא דמייתי בירושלמי דצלף הוי ירק וחשיבי תמרות אוכלא ור' עקיבא סבר כבית הלל דסברי מין אילן הוא ותמרות וקפריסין לאו פרי הוא אלא דומיא דקורא וקליפין בעלמא הן ואין חייבות הר"ש שירילי"ו ז"ל ולא משמע כן פירוש המשנה דבפרה פרק י"א כמו שכתב הוא ז"ל דהתם לא קתני אלא אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו: {{דה מפרש|אביונות}} כתב הראב"ע ז"ל בפירוש ספר תהלים סימן נ"ח וזה לשונו בטרם יבינו אמר רב האי ז"ל כי גמילת פרח העץ כמו קשור ובדברי חכמי ישראל אביונות ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל והלכה כרבי עקיבא ע"כ. אמר המלקט משמע אפילו בארץ וכן הדין לערלה ודוקא בחוצה לארץ אבל בארץ אף התמרות חייבות בערלה: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|כ"ה בד"פ וסיים שם ואולי שלפי שלא נשנית שם וקיימא לן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה כמ"ש הר"ב ברפ"ג דיבמות לפ"ז על שפסק הרמב"ם בסוף פ"ה מה"מ וזה לשונו, תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה וכו' כתב עלה הכסף משנה שהוא מן הירושלמי כלומר דאילו משנתינו בית שמאי במקום בית הלל הוא. אבל הרמב"ם עצמו בפירושו כתב שזה הירושלמי הוא פירוש המשנה עצמה. ועיין במסכת מעשר שני פ"ב מ"ח ופ"ד מ"ח עכ"ל שם.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ד]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ד]]</noinclude> e0hz04j7y1gq4xkjhohsfetj7e87qzb 3007735 3007726 2026-04-23T19:42:08Z יוסי סרי 24557 3007735 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ג|ד|ה}} ===[[משנה מעשרות ד א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|הכובש}} וטעמא דכבוש טובל משום דדינו כמבושל ומבושל קתני דקובע כדתנן השולק ותני בשול זוטא והדר תני בשול רבא, ובירושלמי מפרש דבעינן שיכבוש כל צרכו אבל שולק אי בעינן עד שישלוק כל צרכו, בעיא היא התם עיין שם: {{דה מפרש|המולח בשדה חייב}} כלומר אפילו בשדה שהאור טובל והמלח טובל והמקח טובל וכן התרומה והשבת והחצר, וכולהו תננהו אור ומלח בהאי מתניתין מקח מתניתין דלעיל פרק שני האומר לחבירו הילך איסר זה וכו', ומתניתין דהמחליף נמי ותרומה מתניתין דפירות שתרמן שבת בפירקין מתניתין דתינוקות כלכלת שבת וכו' חצר כוליה פירקין דהמעביר. והרמב"ם ז"ל סבירא ליה דכולם אינם קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו, וכולן מדרבנן אף על גב דחצר ושבת ומקח רמיזי בקראי חצר דכתיב בשעריך שבת נמי וקראת לשבת עונג מקח גבי פועל דפטרינן ליה מכנפשך מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור, דהוה אמינא דליחייב כיון דאכיל בשכרו הוה ליה לוקח ומהאי קרא הוה סלקא דעתך פרק הפועלים דלוקח הוי דאורייתא, ואסיקנא דלוקח דרבנן ולית לך מן התורה אלא שיראה פני הבית דרך שער כדאיתא פרק הפועלים, וריש לקיש סבירא ליה בירושלמי דחצר המשתמרת הוי כבית ומדאורייתא קבעא: {{דה מפרש|המכמיר באדמה פטור}} שטומן הזיתים באדמה כדי שיתחממו ויתבשלו כמו כתנור נכמרו, ואית דגרסי המכמין באדמה תרגום לא צדה לא כמן כלומר מטמין על שם שהאורב מטמין עצמו: {{דה מפרש|המקפא לתבשיל}} המבשל ביין קרוי מקפא והוא הנותן יין לתוך תבשיל שצריך לו יין דוקא, ובתבשיל צונן מוקי לה בירושלמי הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל המטבל בשדה, ספרים אחרים המטמין בשדה ע"כ. עוד כתב על מה שפירש ר"ע ז"ל ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו וכו', כתב פירוש זה אינו נראה דאין לשון המקפה לתבשיל משמע כן, אלא נראה דהכי קאמר המקפא לתוך התבשיל כלומר שלוקח יין מן הבור ומסנן אותו דרך בגד לתוך התבשיל הוי פטור אף על פי שעל ידי הבגד הקפה את הגרעינים אפילו הכי פטור כיון שנפל לתוך התבשיל, ואין בכאן יין קפוי ע"כ: {{דה מפרש|לקדרה חייב}} ירושלמי א"ר אלעזר לקדרה ריקנית היא מתניתין, מתניתין לא אמרה כן אלא שיש בקדרה תבשיל משמע דהא גבי תבשיל קתני לה ע"כ. וכדחייה זו משמע דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב בלשונו אוקמתא דריקנית וזה לשונו שם, וכן נוטל מן היין ונותן לקערה לתוך התבשיל צונן ואוכל אבל לא לתוך הקדרה אף על פי שהיא צוננת מפני שהיא כבור קטן ע"כ. אבל בפירוש המשנה כתב ואמרו לקדרה חייב ואפילו אין שם לא תבשיל ולא אש ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ד ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תינוקות שטמנו וכו'}} וכתב החכם הר"ס ז"ל עיין בפירוש הר"ש ז"ל ושם מפורש דפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש היא בפירות שלקטן שלא לצורך שבת אם שבת קובעת אם לאו ושם מפורש הענין כולו ע"כ: {{דה מפרש|ה"ג לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו}} היו"ד בצירי והאל"ף בקמ"ץ והכ"ף בשו"א חטוף וכן גם כן מלת שיעשרו היו"ד בציר"י והעי"ן בקמ"ץ והשי"ן בחטף והטעם מובן וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|כלכלת שבת}} ירושלמי ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר' אלעזר בר ינאי תפתר בכלכלה של אילן תאנה המיוחד לאכול מפירותיו בשבת מפני יופיין וטעמן ומשום הכי כיון שלקטן בכלכלה קבעה וכן פסק הרמב"ם ז"ל וזה לשונו תאנה המיוחדת לו לאכול בשבת וליקט ממנה כלכלה לא תאכל עד שיעשר הואיל ופירות אלו מיוחדין לשבת והשבת קובעת ע"כ ומשמע מדבריו ז"ל דאפילו ליקט הכלכלה לאכלה בחול: וכתוב בתוספות יום טוב {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} תמהני אמאי לא אתנייא מתניתין בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל ולא דק דהא מתנייא היא התם סמוך לסוף הפרק ההוא שהוא פרק רביעי בתר בבא דסדין בציצית. אחר זמן בא לידי גם פירוש חלק שני ומצאתי שכתב שם בעדויות פ"ד סימן י' דמה שכתב כאן טעות היה בידו: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ד ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח}} שאין קובע אלא במלח וצרוף שתים אבל מלח לבדו או צרוף לבדו לא קבע: {{דה מפרש|ר' אליעזר אומר מן הַמְעַטֵן הטהור חייב}} לעשר נראה דגרסינן המעטן כמו המעבד דהיינו האומן שעוטנן ומיירי דהאדם האוכלן הוא טמא כדאיתא בפרק המביא ומשום הכי במעטן טהור חייב במלח ונתן לפניו דאין ראוי להחזיר מותרו דגברא האוכלן טִמְאַן מן המעטן הטמא פטור דשניהם טמאים וראוי להחזיר המותר וכי שקלינהו מעיקרא אדעתא למיכל פורתא ואהדורי שקלינהו ורבנן פליגי עליה דר"א וסברי דאפילו במעטן טמא אם מלח ונתן לפניו חייב ובירושלמי מוקי פלוגתייהו בשיש לו מעטן טהור ולחברו מעטן טמא והאומן טמא ר' אליעזר סבר חשיבי כאילו אית לי' טהור וטמא דאדם מחזיר מותרו על מעטן חברו ורבנן סברי אין אדם מחזיר מותרו למעטנו של חברו הלכך אכילת קבע חשיבא וחייב. הר"ש שירילי"ו ז"ל. ונראה לעניות דעתי שאינו מוכרח לגרוס מְעַטֵן כמו מעבד. ונראה שנדחק לכתוב כן כדי לרמוז מה שכתבו תוספות ז"ל שם פרק המביא וזה לשונם רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי למיהדר ואם תאמר והרי נטמאו זיתי המעטן כו' (כמו שכתב התי"ט): {{דה מפרש|מפני שהוא מחזיר את המותר}} פירוש כי כל דבר שלא נגמרה מלאכתו ממש אלא שיש לו דבר אחר שאסור לאכול ממנו וכשהוא יכול להחזיר את המותר פטור: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ד ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|שותין על הגת וכו'}} ופירש ה"ר יהוסף ז"ל דוקא על הגת הוי עראי ולא חוץ לגת. ופירש רש"י ז"ל ר"א בר צדוק מחייב דסבירא ליה דמזיגה שמזגו במים משויא ליה קבע ולא אהני ליה עמידתו על הגת ע"כ: בפירוש ר"ע ז"ל לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה דאין טעם החזרה מחייב אלא המזיגה מחייבת כי היא עושה אותה קבע כי השותה עראי אינו מוזג אותו אך טעם חזרת המותר פוטר ע"כ: {{דה מפרש|וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור}} מפרש בירושלמי על החמין חייב שהוא קבע דהא אינו ראוי להחזיר המותר שמקלקל היין ואפילו על הגת שתי אסור ועל הצונן פטור שהוא עראי דיכיל הוא מחזרתיה ואפילו חוץ לגת שרי ע"כ משמע דלא גרסינן במתניתין מפני שהוא מחזיר את המותר וכן במשניות מדוייקות אינו וכן כתב הר"ש ז"ל גם כן ובכל הספרים גרסינן בפרקא קמא דשבת מפני שהוא מחזיר את המותר ופירוש בעלמא הוא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ד ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|המקלף וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל צריך עיון מה יש בו שמחייב במעשר או מה הוא המירוח שלו ואפשר לומר דהסרת הקליפה בשעורים או הנפוח שמנפח בחטים הוי מירוח ע"כ: {{דה מפרש|מקלף אחת אחת וכו'}} בירושלמי מפרש דסיפא דוקא ורישא לאו דוקא דשתים נמי פטור ושלש חייב וכן תני נמי בתוספתא בשעורים שתים פטור שלש חייב ובחטים שלש פטור ארבע חייב. ומתניתין מייתי לה ביום טוב פרקא קמא דף י"ג ופירש שם רש"י ז"ל המקלף שעורים לאכלן קלופים חיים ע"כ אפשר שרוצה לומר דכיון דאין רגילות לטרוח להבהב שעורים רבים לאכלן רק אם רוצה אוכל אחת אחת חיה בקילוף משום הכי נקט תנא גבי שעורים מקלף ונקט נמי שעורים ולא נקט מלילות אבל הוא הדין נמי שאם מהבהב מקלף אחת אחת ואוכל אבל גבי חטים שרגילות הוא להבהב הרבה יחד ולאכול נקט תנא מלילות של חטים וזה הטעם עצמו שמותר לנפח חטים הרבה יחד מפני שעדיין יקרא אכילת עראי אבל גבי שעורים אפילו שלש גרעינים מיקרי אכילת קבע וחייב כמו שכתבתי לעיל בשם הירושלמי ואמר התם ביום טוב ר' אלעזר עלה דסיפא דמתניתין דקתני המולל מלילות וכו' וכן לשבת פירוש דעל יד על יד לא הוה מפרק תולדה דדש דכלאחר יד הוא אבל משקבצם בחיקו הוי תולדת דישה וחייב: {{דה מפרש|מנפה מיד ליד}} ברוב הספרים מנפה בה"א וכן גם כן ברמב"ם וכן בערוך. אחר כך מצאתי שכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל מנפה על יד על יד בה"א גרסינן ובערוך פירש מנענע מיד ליד שתלך לה הקליפה מלשון נפה וכן גרסת הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואוכל}} בלא מעשר: {{דה מפרש|לתוך חיקו}} בשולי בגדיו שקורין פלדאש בלעז ע"כ וכן פירש רש"י ז"ל שם ביום טוב פרקא קמא מלת חיקו ושם ביום טוב דף י"ב לענין שבת ויום טוב. פירש רש"י ז"ל דגבי שבת גרסינן מנפה מיד ליד וגבי יום טוב גרסינן על יד על יד רוצה לומר מעט מעט אבל גבי מעשר משמע דהכל אחד ערב שבת אבל יותר נכון דגרסינן הכא נמי מיד ליד כמו גבי שבת: {{דה מפרש|ואם ניפה ונתן לתוך חיקו חייב}} הא כל ידו שריא וכר' אלעזר ודלא כהנהו אמוראי דבירושלמי דסברו למימר דמנפה על יד על יד דקתני מתניתין היינו דוקא בקשרי אצבעותיו והכי נמי מסיק התם בבבלי ביום טוב ר' אלעזר דכיון דמשני מנפח בידו אחת ובכל כחו בשבת ושרי: {{דה מפרש|יַרְקָה פטור}} שהזרע לעולם עיקר עד שיכוין לירק: {{דה מפרש|ר' אליעור אומר השבת וכו'}} ר' אליעזר ביו"ד ומייתי לה בעבודה זרה פרקא קמא דף ז' ומפרש התם דדוקא בְשֶבְתְ הגדל בגנה הוא דראוי לאכול זרע וירק וזירין אבל הגדל בשדות מודה ר' אליעזר לרבנן דאם הניחו לזרע דאין מתעשר ירק וכל שכן זירין ורבנן פליגי עליה וסברי דאין לך דבר שזרעו לזרע בלחוד דמתעשר זרע וירק אלא שחליים וגרגיר בלבד. ויש מנקדין שבת השי"ן בשב"א והבי"ת בפת"ח: {{דה מפרש|שיחליים}} בירו"ש בלעז ובשם רבינו הלל מצאתי שהוא רשד בערבי ובלעז משטויירסו. ובפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ח) תניא השיחליים והגרגיר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע זרען לזרע מתעשרין זרע וירק ופירש ר"י דלהכי תני הכי ולא ערבינהו לאשמועינן דהיכא דזרעה לירק הוי ירק ומתעשר הכל לאחר לקיטה כירק בין ירק בין זרע ואם זרע לזרע מתעשר הכל אחר זמן הראוי למעשר זרע ולא בתר לקיטה ע"כ וכן פירש הר"ש ז"ל ומעשר זרע היינו אחר גמר הפרי כדקיימא לן בפרקא קמא דראש השנה: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ד ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|רבן גמליאל אומר וכו'}} גרסינן ואית דגרסי רבן שמעון בן גמליאל: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} הם הלולבין הרכים שמוציאין האילנות בימי ניסן וכל זמן שהן זקופין למעלה כתמר קרויין תמרות ויש בני אדם אוכלין אותן כן פירש בערוך וכן פירש גם כן רמב"ש ז"ל והן דברים נכונים ודלא כפירוש רש"י ז"ל בפרק כיצד מברכין. ובפרק י"א דמסכת פרה תנן בהדיא גבי אזוב דתמרות הוו אותן שלא הנצו כל עיקר: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} אפילו שזרען לזרע מיירי כדמפרש בירושלמי: {{דה מפרש|חייבות במעשר}} ורבנן פליגי עליה ואמרי דאין חשובות אוכל ובטלות הן לגבי הזרע: {{דה מפרש|רבי אליעזר אומר הצלף וכו'}} כתב רמב"ש ז"ל דמשום הכי שנה דר' אליעזר בהדי תמרות תלתן משום דר"א סבירא ליה כבית שמאי דאמרי בברייתא דמייתי בירושלמי דצלף הוי ירק וחשיבי תמרות אוכלא ור' עקיבא סבר כבית הלל דסברי מין אילן הוא ותמרות וקפריסין לאו פרי הוא אלא דומיא דקורא וקליפין בעלמא הן ואין חייבות הר"ש שירילי"ו ז"ל ולא משמע כן פירוש המשנה דבפרה פרק י"א כמו שכתב הוא ז"ל דהתם לא קתני אלא אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו: {{דה מפרש|אביונות}} כתב הראב"ע ז"ל בפירוש ספר תהלים סימן נ"ח וזה לשונו בטרם יבינו אמר רב האי ז"ל כי גמילת פרח העץ כמו קשור ובדברי חכמי ישראל אביונות ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל והלכה כרבי עקיבא ע"כ. אמר המלקט משמע אפילו בארץ וכן הדין לערלה ודוקא בחוצה לארץ אבל בארץ אף התמרות חייבות בערלה: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|כ"ה בד"פ וסיים שם ואולי שלפי שלא נשנית שם וקיימא לן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה כמ"ש הר"ב ברפ"ג דיבמות לפ"ז על שפסק הרמב"ם בסוף פ"ה מה"מ וזה לשונו, תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה וכו' כתב עלה הכסף משנה שהוא מן הירושלמי כלומר דאילו משנתינו בית שמאי במקום בית הלל הוא. אבל הרמב"ם עצמו בפירושו כתב שזה הירושלמי הוא פירוש המשנה עצמה. ועיין במסכת מעשר שני פ"ב מ"ח ופ"ד מ"ח עכ"ל שם.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ד]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ד]]</noinclude> pjdf084jn5t1klelrcapvipxl74pdju 3007750 3007735 2026-04-24T02:56:28Z יוסי סרי 24557 3007750 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ג|ד|ה}} ===[[משנה מעשרות ד א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|הכובש}} וטעמא דכבוש טובל משום דדינו כמבושל ומבושל קתני דקובע כדתנן השולק ותני בשול זוטא והדר תני בשול רבא, ובירושלמי מפרש דבעינן שיכבוש כל צרכו אבל שולק אי בעינן עד שישלוק כל צרכו, בעיא היא התם עיין שם: {{דה מפרש|המולח בשדה חייב}} כלומר אפילו בשדה שהאור טובל והמלח טובל והמקח טובל וכן התרומה והשבת והחצר, וכולהו תננהו אור ומלח בהאי מתניתין מקח מתניתין דלעיל פרק שני האומר לחבירו הילך איסר זה וכו', ומתניתין דהמחליף נמי ותרומה מתניתין דפירות שתרמן שבת בפירקין מתניתין דתינוקות כלכלת שבת וכו' חצר כוליה פירקין דהמעביר. והרמב"ם ז"ל סבירא ליה דכולם אינם קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו, וכולן מדרבנן אף על גב דחצר ושבת ומקח רמיזי בקראי חצר דכתיב בשעריך שבת נמי וקראת לשבת עונג מקח גבי פועל דפטרינן ליה מכנפשך מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור, דהוה אמינא דליחייב כיון דאכיל בשכרו הוה ליה לוקח ומהאי קרא הוה סלקא דעתך פרק הפועלים דלוקח הוי דאורייתא, ואסיקנא דלוקח דרבנן ולית לך מן התורה אלא שיראה פני הבית דרך שער כדאיתא פרק הפועלים, וריש לקיש סבירא ליה בירושלמי דחצר המשתמרת הוי כבית ומדאורייתא קבעא: {{דה מפרש|המכמיר באדמה פטור}} שטומן הזיתים באדמה כדי שיתחממו ויתבשלו כמו כתנור נכמרו, ואית דגרסי המכמין באדמה תרגום לא צדה לא כמן כלומר מטמין על שם שהאורב מטמין עצמו: {{דה מפרש|המקפא לתבשיל}} המבשל ביין קרוי מקפא והוא הנותן יין לתוך תבשיל שצריך לו יין דוקא, ובתבשיל צונן מוקי לה בירושלמי הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל המטבל בשדה, ספרים אחרים המטמין בשדה ע"כ. עוד כתב על מה שפירש ר"ע ז"ל ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו וכו', כתב פירוש זה אינו נראה דאין לשון המקפה לתבשיל משמע כן, אלא נראה דהכי קאמר המקפא לתוך התבשיל כלומר שלוקח יין מן הבור ומסנן אותו דרך בגד לתוך התבשיל הוי פטור אף על פי שעל ידי הבגד הקפה את הגרעינים אפילו הכי פטור כיון שנפל לתוך התבשיל, ואין בכאן יין קפוי ע"כ: {{דה מפרש|לקדרה חייב}} ירושלמי א"ר אלעזר לקדרה ריקנית היא מתניתין, מתניתין לא אמרה כן אלא שיש בקדרה תבשיל משמע דהא גבי תבשיל קתני לה ע"כ. וכדחייה זו משמע דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב בלשונו אוקמתא דריקנית וזה לשונו שם, וכן נוטל מן היין ונותן לקערה לתוך התבשיל צונן ואוכל אבל לא לתוך הקדרה אף על פי שהיא צוננת מפני שהיא כבור קטן ע"כ. אבל בפירוש המשנה כתב ואמרו לקדרה חייב ואפילו אין שם לא תבשיל ולא אש ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ד ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תינוקות שטמנו וכו'}} וכתב החכם הר"ס ז"ל עיין בפירוש הר"ש ז"ל, ושם מפורש דפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש היא בפירות שלקטן שלא לצורך שבת אם שבת קובעת אם לאו, ושם מפורש הענין כולו ע"כ: {{דה מפרש|הכי גרסינן: לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו}} היו"ד בצירי והאל"ף בקמ"ץ והכ"ף בשו"א חטוף, וכן גם כן מלת שיעשרו היו"ד בציר"י והעי"ן בקמ"ץ והשי"ן בחטף, והטעם מובן, וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|כלכלת שבת}} ירושלמי ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר' אלעזר בר ינאי תפתר בכלכלה של אילן תאנה המיוחד לאכול מפירותיו בשבת מפני יופיין וטעמן, ומשום הכי כיון שלקטן בכלכלה קבעה. וכן פסק הרמב"ם ז"ל וזה לשונו, תאנה המיוחדת לו לאכול בשבת וליקט ממנה כלכלה לא תאכל עד שיעשר הואיל ופירות אלו מיוחדין לשבת והשבת קובעת ע"כ. ומשמע מדבריו ז"ל דאפילו ליקט הכלכלה לאכלה בחול. וכתוב בתוספות יום טוב {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} תמהני אמאי לא אתנייא מתניתין בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, ולא דק דהא מתנייא היא התם סמוך לסוף הפרק ההוא שהוא פרק רביעי בתר בבא דסדין בציצית, אחר זמן בא לידי גם פירוש חלק שני ומצאתי שכתב שם בעדויות פ"ד סימן י' דמה שכתב כאן טעות היה בידו: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ד ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח}} שאין קובע אלא במלח וצרוף שתים, אבל מלח לבדו או צרוף לבדו לא קבע: {{דה מפרש|ר' אליעזר אומר מן הַמְעַטֵן הטהור חייב}} לעשר, נראה דגרסינן המעטן כמו המעבד דהיינו האומן שעוטנן ומיירי דהאדם האוכלן הוא טמא כדאיתא בפרק המביא, ומשום הכי במעטן טהור חייב במלח ונתן לפניו דאין ראוי להחזיר מותרו דגברא האוכלן טִמְאַן, מן המעטן הטמא פטור דשניהם טמאים וראוי להחזיר המותר וכי שקלינהו מעיקרא אדעתא למיכל פורתא ואהדורי שקלינהו, ורבנן פליגי עליה דר"א וסברי דאפילו במעטן טמא אם מלח ונתן לפניו חייב. ובירושלמי מוקי פלוגתייהו בשיש לו מעטן טהור ולחברו מעטן טמא והאומן טמא, ר' אליעזר סבר חשיבי כאילו אית ליה טהור וטמא דאדם מחזיר מותרו על מעטן חברו, ורבנן סברי אין אדם מחזיר מותרו למעטנו של חברו הלכך אכילת קבע חשיבא וחייב, הר"ש שירילי"ו ז"ל. ונראה לעניות דעתי שאינו מוכרח לגרוס מְעַטֵן כמו מעבד, ונראה שנדחק לכתוב כן כדי לרמוז מה שכתבו תוספות ז"ל שם פרק המביא וזה לשונם רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי למיהדר ואם תאמר והרי נטמאו זיתי המעטן כו' (כמו שכתב התי"ט): {{דה מפרש|מפני שהוא מחזיר את המותר}} פירוש כי כל דבר שלא נגמרה מלאכתו ממש אלא שיש לו דבר אחר שאסור לאכול ממנו וכשהוא יכול להחזיר את המותר פטור: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ד ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|שותין על הגת וכו'}} ופירש ה"ר יהוסף ז"ל דוקא על הגת הוי עראי ולא חוץ לגת. ופירש רש"י ז"ל ר"א בר צדוק מחייב דסבירא ליה דמזיגה שמזגו במים משויא ליה קבע ולא אהני ליה עמידתו על הגת ע"כ: בפירוש ר"ע ז"ל לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה, דאין טעם החזרה מחייב אלא המזיגה מחייבת כי היא עושה אותה קבע כי השותה עראי אינו מוזג אותו אך טעם חזרת המותר פוטר ע"כ: {{דה מפרש|וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור}} מפרש בירושלמי על החמין חייב שהוא קבע דהא אינו ראוי להחזיר המותר שמקלקל היין ואפילו על הגת שתי אסור, ועל הצונן פטור שהוא עראי דיכיל הוא מחזרתיה ואפילו חוץ לגת שרי ע"כ, משמע דלא גרסינן במתניתין מפני שהוא מחזיר את המותר וכן במשניות מדוייקות אינו וכן כתב הר"ש ז"ל גם כן, ובכל הספרים גרסינן בפרקא קמא דשבת מפני שהוא מחזיר את המותר ופירוש בעלמא הוא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ד ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|המקלף וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל צריך עיון מה יש בו שמחייב במעשר או מה הוא המירוח שלו ואפשר לומר דהסרת הקליפה בשעורים או הנפוח שמנפח בחטים הוי מירוח ע"כ: {{דה מפרש|מקלף אחת אחת וכו'}} בירושלמי מפרש דסיפא דוקא ורישא לאו דוקא דשתים נמי פטור ושלש חייב וכן תני נמי בתוספתא בשעורים שתים פטור שלש חייב ובחטים שלש פטור ארבע חייב. ומתניתין מייתי לה ביום טוב פרקא קמא דף י"ג ופירש שם רש"י ז"ל המקלף שעורים לאכלן קלופים חיים ע"כ אפשר שרוצה לומר דכיון דאין רגילות לטרוח להבהב שעורים רבים לאכלן רק אם רוצה אוכל אחת אחת חיה בקילוף משום הכי נקט תנא גבי שעורים מקלף ונקט נמי שעורים ולא נקט מלילות אבל הוא הדין נמי שאם מהבהב מקלף אחת אחת ואוכל אבל גבי חטים שרגילות הוא להבהב הרבה יחד ולאכול נקט תנא מלילות של חטים וזה הטעם עצמו שמותר לנפח חטים הרבה יחד מפני שעדיין יקרא אכילת עראי אבל גבי שעורים אפילו שלש גרעינים מיקרי אכילת קבע וחייב כמו שכתבתי לעיל בשם הירושלמי ואמר התם ביום טוב ר' אלעזר עלה דסיפא דמתניתין דקתני המולל מלילות וכו' וכן לשבת פירוש דעל יד על יד לא הוה מפרק תולדה דדש דכלאחר יד הוא אבל משקבצם בחיקו הוי תולדת דישה וחייב: {{דה מפרש|מנפה מיד ליד}} ברוב הספרים מנפה בה"א וכן גם כן ברמב"ם וכן בערוך. אחר כך מצאתי שכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל מנפה על יד על יד בה"א גרסינן ובערוך פירש מנענע מיד ליד שתלך לה הקליפה מלשון נפה וכן גרסת הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואוכל}} בלא מעשר: {{דה מפרש|לתוך חיקו}} בשולי בגדיו שקורין פלדאש בלעז ע"כ וכן פירש רש"י ז"ל שם ביום טוב פרקא קמא מלת חיקו ושם ביום טוב דף י"ב לענין שבת ויום טוב. פירש רש"י ז"ל דגבי שבת גרסינן מנפה מיד ליד וגבי יום טוב גרסינן על יד על יד רוצה לומר מעט מעט אבל גבי מעשר משמע דהכל אחד ערב שבת אבל יותר נכון דגרסינן הכא נמי מיד ליד כמו גבי שבת: {{דה מפרש|ואם ניפה ונתן לתוך חיקו חייב}} הא כל ידו שריא וכר' אלעזר ודלא כהנהו אמוראי דבירושלמי דסברו למימר דמנפה על יד על יד דקתני מתניתין היינו דוקא בקשרי אצבעותיו והכי נמי מסיק התם בבבלי ביום טוב ר' אלעזר דכיון דמשני מנפח בידו אחת ובכל כחו בשבת ושרי: {{דה מפרש|יַרְקָה פטור}} שהזרע לעולם עיקר עד שיכוין לירק: {{דה מפרש|ר' אליעור אומר השבת וכו'}} ר' אליעזר ביו"ד ומייתי לה בעבודה זרה פרקא קמא דף ז' ומפרש התם דדוקא בְשֶבְתְ הגדל בגנה הוא דראוי לאכול זרע וירק וזירין אבל הגדל בשדות מודה ר' אליעזר לרבנן דאם הניחו לזרע דאין מתעשר ירק וכל שכן זירין ורבנן פליגי עליה וסברי דאין לך דבר שזרעו לזרע בלחוד דמתעשר זרע וירק אלא שחליים וגרגיר בלבד. ויש מנקדין שבת השי"ן בשב"א והבי"ת בפת"ח: {{דה מפרש|שיחליים}} בירו"ש בלעז ובשם רבינו הלל מצאתי שהוא רשד בערבי ובלעז משטויירסו. ובפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ח) תניא השיחליים והגרגיר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע זרען לזרע מתעשרין זרע וירק ופירש ר"י דלהכי תני הכי ולא ערבינהו לאשמועינן דהיכא דזרעה לירק הוי ירק ומתעשר הכל לאחר לקיטה כירק בין ירק בין זרע ואם זרע לזרע מתעשר הכל אחר זמן הראוי למעשר זרע ולא בתר לקיטה ע"כ וכן פירש הר"ש ז"ל ומעשר זרע היינו אחר גמר הפרי כדקיימא לן בפרקא קמא דראש השנה: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ד ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|רבן גמליאל אומר וכו'}} גרסינן ואית דגרסי רבן שמעון בן גמליאל: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} הם הלולבין הרכים שמוציאין האילנות בימי ניסן וכל זמן שהן זקופין למעלה כתמר קרויין תמרות ויש בני אדם אוכלין אותן כן פירש בערוך וכן פירש גם כן רמב"ש ז"ל והן דברים נכונים ודלא כפירוש רש"י ז"ל בפרק כיצד מברכין. ובפרק י"א דמסכת פרה תנן בהדיא גבי אזוב דתמרות הוו אותן שלא הנצו כל עיקר: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} אפילו שזרען לזרע מיירי כדמפרש בירושלמי: {{דה מפרש|חייבות במעשר}} ורבנן פליגי עליה ואמרי דאין חשובות אוכל ובטלות הן לגבי הזרע: {{דה מפרש|רבי אליעזר אומר הצלף וכו'}} כתב רמב"ש ז"ל דמשום הכי שנה דר' אליעזר בהדי תמרות תלתן משום דר"א סבירא ליה כבית שמאי דאמרי בברייתא דמייתי בירושלמי דצלף הוי ירק וחשיבי תמרות אוכלא ור' עקיבא סבר כבית הלל דסברי מין אילן הוא ותמרות וקפריסין לאו פרי הוא אלא דומיא דקורא וקליפין בעלמא הן ואין חייבות הר"ש שירילי"ו ז"ל ולא משמע כן פירוש המשנה דבפרה פרק י"א כמו שכתב הוא ז"ל דהתם לא קתני אלא אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו: {{דה מפרש|אביונות}} כתב הראב"ע ז"ל בפירוש ספר תהלים סימן נ"ח וזה לשונו בטרם יבינו אמר רב האי ז"ל כי גמילת פרח העץ כמו קשור ובדברי חכמי ישראל אביונות ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל והלכה כרבי עקיבא ע"כ. אמר המלקט משמע אפילו בארץ וכן הדין לערלה ודוקא בחוצה לארץ אבל בארץ אף התמרות חייבות בערלה: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|כך הוא בדברי פירושו, וסיים שם ואולי שלפי שלא נשנית שם וקיימא לן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה כמו שכתב הר"ב בראש פ"ג דיבמות לפ"ז על שפסק הרמב"ם בסוף פ"ה מה"מ וזה לשונו, תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה וכו' כתב עלה הכסף משנה שהוא מן הירושלמי כלומר דאילו משנתינו בית שמאי במקום בית הלל הוא, אבל הרמב"ם עצמו בפירושו כתב שזה הירושלמי הוא פירוש המשנה עצמה. ועיין במסכת מעשר שני פ"ב מ"ח ופ"ד מ"ח עכ"ל שם.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ד]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ד]]</noinclude> 3s4iwfb8w48sqvqvbieijlluogiv265 3007800 3007750 2026-04-24T11:51:30Z יוסי סרי 24557 3007800 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ג|ד|ה}} ===[[משנה מעשרות ד א|משנה א]]=== <קטע התחלה=מלא"ש א/>{{דה מפרש|הכובש}} וטעמא דכבוש טובל משום דדינו כמבושל ומבושל קתני דקובע כדתנן השולק ותני בשול זוטא והדר תני בשול רבא, ובירושלמי מפרש דבעינן שיכבוש כל צרכו אבל שולק אי בעינן עד שישלוק כל צרכו, בעיא היא התם עיין שם: {{דה מפרש|המולח בשדה חייב}} כלומר אפילו בשדה שהאור טובל והמלח טובל והמקח טובל וכן התרומה והשבת והחצר, וכולהו תננהו אור ומלח בהאי מתניתין מקח מתניתין דלעיל פרק שני האומר לחבירו הילך איסר זה וכו', ומתניתין דהמחליף נמי ותרומה מתניתין דפירות שתרמן שבת בפירקין מתניתין דתינוקות כלכלת שבת וכו' חצר כוליה פירקין דהמעביר. והרמב"ם ז"ל סבירא ליה דכולם אינם קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו, וכולן מדרבנן אף על גב דחצר ושבת ומקח רמיזי בקראי חצר דכתיב בשעריך שבת נמי וקראת לשבת עונג מקח גבי פועל דפטרינן ליה מכנפשך מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור, דהוה אמינא דליחייב כיון דאכיל בשכרו הוה ליה לוקח ומהאי קרא הוה סלקא דעתך פרק הפועלים דלוקח הוי דאורייתא, ואסיקנא דלוקח דרבנן ולית לך מן התורה אלא שיראה פני הבית דרך שער כדאיתא פרק הפועלים, וריש לקיש סבירא ליה בירושלמי דחצר המשתמרת הוי כבית ומדאורייתא קבעא: {{דה מפרש|המכמיר באדמה פטור}} שטומן הזיתים באדמה כדי שיתחממו ויתבשלו כמו כתנור נכמרו, ואית דגרסי המכמין באדמה תרגום לא צדה לא כמן כלומר מטמין על שם שהאורב מטמין עצמו: {{דה מפרש|המקפא לתבשיל}} המבשל ביין קרוי מקפא והוא הנותן יין לתוך תבשיל שצריך לו יין דוקא, ובתבשיל צונן מוקי לה בירושלמי הר"ש שירילי"ו ז"ל. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל המטבל בשדה, ספרים אחרים המטמין בשדה ע"כ. עוד כתב על מה שפירש ר"ע ז"ל ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו וכו', כתב פירוש זה אינו נראה דאין לשון המקפה לתבשיל משמע כן, אלא נראה דהכי קאמר המקפא לתוך התבשיל כלומר שלוקח יין מן הבור ומסנן אותו דרך בגד לתוך התבשיל הוי פטור אף על פי שעל ידי הבגד הקפה את הגרעינים אפילו הכי פטור כיון שנפל לתוך התבשיל, ואין בכאן יין קפוי ע"כ: {{דה מפרש|לקדרה חייב}} ירושלמי א"ר אלעזר לקדרה ריקנית היא מתניתין, מתניתין לא אמרה כן אלא שיש בקדרה תבשיל משמע דהא גבי תבשיל קתני לה ע"כ. וכדחייה זו משמע דעת הרמב"ם ז"ל שלא כתב בלשונו אוקמתא דריקנית וזה לשונו שם, וכן נוטל מן היין ונותן לקערה לתוך התבשיל צונן ואוכל אבל לא לתוך הקדרה אף על פי שהיא צוננת מפני שהיא כבור קטן ע"כ. אבל בפירוש המשנה כתב ואמרו לקדרה חייב ואפילו אין שם לא תבשיל ולא אש ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש א/> ===[[משנה מעשרות ד ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ב/>{{דה מפרש|תינוקות שטמנו וכו'}} וכתב החכם הר"ס ז"ל עיין בפירוש הר"ש ז"ל, ושם מפורש דפלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש היא בפירות שלקטן שלא לצורך שבת אם שבת קובעת אם לאו, ושם מפורש הענין כולו ע"כ: {{דה מפרש|הכי גרסינן: לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו}} היו"ד בצירי והאל"ף בקמ"ץ והכ"ף בשו"א חטוף, וכן גם כן מלת שיעשרו היו"ד בציר"י והעי"ן בקמ"ץ והשי"ן בחטף, והטעם מובן, וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל: {{דה מפרש|כלכלת שבת}} ירושלמי ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר' אלעזר בר ינאי תפתר בכלכלה של אילן תאנה המיוחד לאכול מפירותיו בשבת מפני יופיין וטעמן, ומשום הכי כיון שלקטן בכלכלה קבעה. וכן פסק הרמב"ם ז"ל וזה לשונו, תאנה המיוחדת לו לאכול בשבת וליקט ממנה כלכלה לא תאכל עד שיעשר הואיל ופירות אלו מיוחדין לשבת והשבת קובעת ע"כ. ומשמע מדבריו ז"ל דאפילו ליקט הכלכלה לאכלה בחול. וכתוב בתוספות יום טוב {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}} תמהני אמאי לא אתנייא מתניתין בעדויות גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל, ולא דק דהא מתנייא היא התם סמוך לסוף הפרק ההוא שהוא פרק רביעי בתר בבא דסדין בציצית, אחר זמן בא לידי גם פירוש חלק שני ומצאתי שכתב שם בעדויות פ"ד סימן י' דמה שכתב כאן טעות היה בידו: <קטע סוף=מלא"ש ב/> ===[[משנה מעשרות ד ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ג/>{{דה מפרש|הנוטל זיתים מן המעטן טובל אחת אחת במלח}} שאין קובע אלא במלח וצרוף שתים, אבל מלח לבדו או צרוף לבדו לא קבע: {{דה מפרש|ר' אליעזר אומר מן הַמְעַטֵן הטהור חייב}} לעשר, נראה דגרסינן המעטן כמו המעבד דהיינו האומן שעוטנן ומיירי דהאדם האוכלן הוא טמא כדאיתא בפרק המביא, ומשום הכי במעטן טהור חייב במלח ונתן לפניו דאין ראוי להחזיר מותרו דגברא האוכלן טִמְאַן, מן המעטן הטמא פטור דשניהם טמאים וראוי להחזיר המותר וכי שקלינהו מעיקרא אדעתא למיכל פורתא ואהדורי שקלינהו, ורבנן פליגי עליה דר"א וסברי דאפילו במעטן טמא אם מלח ונתן לפניו חייב. ובירושלמי מוקי פלוגתייהו בשיש לו מעטן טהור ולחברו מעטן טמא והאומן טמא, ר' אליעזר סבר חשיבי כאילו אית ליה טהור וטמא דאדם מחזיר מותרו על מעטן חברו, ורבנן סברי אין אדם מחזיר מותרו למעטנו של חברו הלכך אכילת קבע חשיבא וחייב, הר"ש שירילי"ו ז"ל. ונראה לעניות דעתי שאינו מוכרח לגרוס מְעַטֵן כמו מעבד, ונראה שנדחק לכתוב כן כדי לרמוז מה שכתבו תוספות ז"ל שם פרק המביא וזה לשונם רישא במעטן טהור וגברא טמא דלא מצי למיהדר ואם תאמר והרי נטמאו זיתי המעטן כו' (כמו שכתב התי"ט): {{דה מפרש|מפני שהוא מחזיר את המותר}} פירוש כי כל דבר שלא נגמרה מלאכתו ממש אלא שיש לו דבר אחר שאסור לאכול ממנו וכשהוא יכול להחזיר את המותר פטור: <קטע סוף=מלא"ש ג/> ===[[משנה מעשרות ד ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ד/>{{דה מפרש|שותין על הגת וכו'}} ופירש ה"ר יהוסף ז"ל דוקא על הגת הוי עראי ולא חוץ לגת. ופירש רש"י ז"ל ר"א בר צדוק מחייב דסבירא ליה דמזיגה שמזגו במים משויא ליה קבע ולא אהני ליה עמידתו על הגת ע"כ: בפירוש ר"ע ז"ל לפי שאינו יכול להחזיר המותר שיקלקל היין שבגת. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פירוש זה אינו נראה, דאין טעם החזרה מחייב אלא המזיגה מחייבת כי היא עושה אותה קבע כי השותה עראי אינו מוזג אותו אך טעם חזרת המותר פוטר ע"כ: {{דה מפרש|וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונן פטור}} מפרש בירושלמי על החמין חייב שהוא קבע דהא אינו ראוי להחזיר המותר שמקלקל היין ואפילו על הגת שתי אסור, ועל הצונן פטור שהוא עראי דיכיל הוא מחזרתיה ואפילו חוץ לגת שרי ע"כ, משמע דלא גרסינן במתניתין מפני שהוא מחזיר את המותר וכן במשניות מדוייקות אינו וכן כתב הר"ש ז"ל גם כן, ובכל הספרים גרסינן בפרקא קמא דשבת מפני שהוא מחזיר את המותר ופירוש בעלמא הוא ע"כ: <קטע סוף=מלא"ש ד/> ===[[משנה מעשרות ד ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ה/>{{דה מפרש|המקלף וכו'}} כתב ה"ר יהוסף ז"ל צריך עיון מה יש בו שמחייב במעשר או מה הוא המירוח שלו, ואפשר לומר דהסרת הקליפה בשעורים או הנפוח שמנפח בחטים הוי מירוח ע"כ: {{דה מפרש|מקלף אחת אחת וכו'}} בירושלמי מפרש דסיפא דוקא ורישא לאו דוקא דשתים נמי פטור ושלש חייב, וכן תני נמי בתוספתא בשעורים שתים פטור שלש חייב ובחטים שלש פטור ארבע חייב. ומתניתין מייתי לה ביום טוב פרקא קמא דף י"ג, ופירש שם רש"י ז"ל המקלף שעורים לאכלן קלופים חיים ע"כ, אפשר שרוצה לומר דכיון דאין רגילות לטרוח להבהב שעורים רבים לאכלן רק אם רוצה אוכל אחת אחת חיה בקילוף משום הכי נקט תנא גבי שעורים מקלף, ונקט נמי שעורים ולא נקט מלילות אבל הוא הדין נמי שאם מהבהב מקלף אחת אחת ואוכל, אבל גבי חטים שרגילות הוא להבהב הרבה יחד ולאכול נקט תנא מלילות של חטים וזה הטעם עצמו שמותר לנפח חטים הרבה יחד מפני שעדיין יקרא אכילת עראי, אבל גבי שעורים אפילו שלש גרעינים מיקרי אכילת קבע וחייב כמו שכתבתי לעיל בשם הירושלמי, ואמר התם ביום טוב ר' אלעזר עלה דסיפא דמתניתין דקתני המולל מלילות וכו' וכן לשבת פירוש דעל יד על יד לא הוה מפרק תולדה דדש דכלאחר יד הוא, אבל משקבצם בחיקו הוי תולדת דישה וחייב: {{דה מפרש|מנפה מיד ליד}} ברוב הספרים מנפה בה"א, וכן גם כן ברמב"ם וכן בערוך. אחר כך מצאתי שכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל מנפה על יד על יד בה"א גרסינן, ובערוך פירש מנענע מיד ליד שתלך לה הקליפה מלשון נפה וכן גרסת הרמב"ם ז"ל: {{דה מפרש|ואוכל}} בלא מעשר: {{דה מפרש|לתוך חיקו}} בשולי בגדיו שקורין פלדאש בלעז ע"כ, וכן פירש רש"י ז"ל שם ביום טוב פרקא קמא מלת חיקו. ושם ביום טוב דף י"ב לענין שבת ויום טוב פירש רש"י ז"ל דגבי שבת גרסינן מנפה מיד ליד וגבי יום טוב גרסינן על יד על יד רוצה לומר מעט מעט, אבל גבי מעשר משמע דהכל אחד עיין שם. אבל יותר נכון דגרסינן הכא נמי מיד ליד כמו גבי שבת: {{דה מפרש|ואם ניפה ונתן לתוך חיקו חייב}} הא כל ידו שריא וכר' אלעזר, ודלא כהנהו אמוראי דבירושלמי דסברו למימר דמנפה על יד על יד דקתני מתניתין היינו דוקא בקשרי אצבעותיו, והכי נמי מסיק התם בבבלי ביום טוב ר' אלעזר דכיון דמשני מנפח בידו אחת ובכל כחו בשבת ושרי: {{דה מפרש|יַרְקָה פטור}} שהזרע לעולם עיקר עד שיכוין לירק: {{דה מפרש|ר' אליעור אומר השבת וכו'}} ר' אליעזר ביו"ד, ומייתי לה בעבודה זרה פרקא קמא דף ז' ומפרש התם דדוקא בְשֶבְתְ הגדל בגנה הוא דראוי לאכול זרע וירק וזירין, אבל הגדל בשדות מודה ר' אליעזר לרבנן דאם הניחו לזרע דאין מתעשר ירק וכל שכן זירין, ורבנן פליגי עליה וסברי דאין לך דבר שזרעו לזרע בלחוד דמתעשר זרע וירק אלא שחליים וגרגיר בלבד. ויש מנקדין שבת השי"ן בשב"א והבי"ת בפת"ח: {{דה מפרש|שיחליים}} בירו"ש בלעז, ובשם רבינו הלל מצאתי שהוא רשד בערבי ובלעז משטויירסו. ובפרק בכל מערבין (עירובין דף כ"ח) תניא השיחליים והגרגיר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע זרען לזרע מתעשרין זרע וירק, ופירש ר"י דלהכי תני הכי ולא ערבינהו לאשמועינן דהיכא דזרעה לירק הוי ירק ומתעשר הכל לאחר לקיטה כירק בין ירק בין זרע, ואם זרע לזרע מתעשר הכל אחר זמן הראוי למעשר זרע ולא בתר לקיטה ע"כ, וכן פירש הר"ש ז"ל ומעשר זרע היינו אחר גמר הפרי כדקיימא לן בפרקא קמא דראש השנה: <קטע סוף=מלא"ש ה/> ===[[משנה מעשרות ד ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=מלא"ש ו/>{{דה מפרש|רבן גמליאל אומר וכו'}} גרסינן, ואית דגרסי רבן שמעון בן גמליאל: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} הם הלולבין הרכים שמוציאין האילנות בימי ניסן וכל זמן שהן זקופין למעלה כתמר קרויין תמרות ויש בני אדם אוכלין אותן, כן פירש בערוך וכן פירש גם כן רמב"ש ז"ל והן דברים נכונים, ודלא כפירוש רש"י ז"ל בפרק כיצד מברכין. ובפרק י"א דמסכת פרה תנן בהדיא גבי אזוב דתמרות הוו אותן שלא הנצו כל עיקר: {{דה מפרש|תמרות של תלתן}} אפילו שזרען לזרע מיירי, כדמפרש בירושלמי: {{דה מפרש|חייבות במעשר}} ורבנן פליגי עליה ואמרי דאין חשובות אוכל ובטלות הן לגבי הזרע: {{דה מפרש|רבי אליעזר אומר הצלף וכו'}} כתב רמב"ש ז"ל דמשום הכי שנה דר' אליעזר בהדי תמרות תלתן, משום דר"א סבירא ליה כבית שמאי דאמרי בברייתא דמייתי בירושלמי דצלף הוי ירק וחשיבי תמרות אוכלא, ור' עקיבא סבר כבית הלל דסברי מין אילן הוא ותמרות וקפריסין לאו פרי הוא אלא דומיא דקורא וקליפין בעלמא הן ואין חייבות הר"ש שירילי"ו ז"ל. ולא משמע כן פירוש המשנה דבפרה פרק י"א כמו שכתב הוא ז"ל דהתם לא קתני אלא אלו הן היונקות גבעולין שלא גמלו: {{דה מפרש|אביונות}} כתב הראב"ע ז"ל בפירוש ספר תהלים סימן נ"ח וזה לשונו בטרם יבינו, אמר רב האי ז"ל כי גמילת פרח העץ כמו קשור ובדברי חכמי ישראל אביונות ע"כ: בסוף פירוש ר"ע ז"ל והלכה כרבי עקיבא ע"כ. אמר המלקט משמע אפילו בארץ וכן הדין לערלה ודוקא בחוצה לארץ, אבל בארץ אף התמרות חייבות בערלה: <קטע סוף=מלא"ש ו/> ==הערות== * {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|כך הוא בדברי פירושו, וסיים שם ואולי שלפי שלא נשנית שם וקיימא לן בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה כמו שכתב הר"ב בראש פ"ג דיבמות לפ"ז על שפסק הרמב"ם בסוף פ"ה מהלכות מעשרות וזה לשונו, תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה וכו' כתב עלה הכסף משנה שהוא מן הירושלמי כלומר דאילו משנתינו בית שמאי במקום בית הלל הוא, אבל הרמב"ם עצמו בפירושו כתב שזה הירושלמי הוא פירוש המשנה עצמה. ועיין במסכת מעשר שני פ"ב מ"ח ופ"ד מ"ח עכ"ל שם.}} <noinclude> [[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ד]] [[קט:משנה מסכת מעשרות|ד]]</noinclude> ju8ajyu0kfyrnflgozlmt3vbh7qqims 1 367511 3007705 918063 2026-04-23T15:00:30Z Fuzzy 29 3007705 wikitext text/x-wiki : {{מוקטן|{{הבדל|מקור:תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים)|3005806|prev|טקסט=הערת עריכה}}:}} מספור הסעיף בחוק הוחלף. נתתי את ההפניה המעודכנת. {{מש|~2026-22799-46}} 21:35, 15 באפריל 2026 : {{מוקטן|{{הבדל|מקור:תקנות לימוד חובה (שירותים מקובלים)|3005874|prev|טקסט=הערת עריכה}}:}} זאת אינה שגיאה אלא מספור שונה של הסעיפים הקטנים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 00:07, 16 באפריל 2026 k9nlsh7tpia4bvbwnkq06qrrw9eja2u 0 392494 3007664 2996548 2026-04-23T13:24:56Z Yack67 27395 3007664 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=20}} {{מערבית|נוסח=אשכנז|שבת=לא|ליל שמורים אור ישראל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{הוראה למתפללים|בק"ק אומרים כאן [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|הלל שלם]] (ויש האומרים בלי הברכות). בשאר המקומות ממשיכים ב[[#קדיש שלם|קדיש]].}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|אין מקדשים על היין בבית הכנסת בליל פסח.}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] pm3znd18s7je724uuaxnjtyo6ug18rq 107 411527 3007754 2948771 2026-04-24T07:02:14Z יוסף אומץ 30741 /* הצעות לשיפור */ פסקה חדשה 3007754 wikitext text/x-wiki __TOC__ ==עריכות כלליות== שלום, {{א|מאירושולי}}. קודם כל ישר כח על הפרויקט הזה שנהיה יפה יותר ויותר ככל שעובר הזמן. שמתי לב שיש כמה טעויות תצוגה שחוזרות בכל מקום כמעט, רובן נובע מהתחביר של קוד ויקי שדורש שתי ירידות שורה בשביל פסקה חדשה, ואילו ירידת שורה אחת לא עושה כלום והטקסט ממשיך באותה שורה. דוגמאות לזה: #בכל תחילת הלכה אתה כותב את הטקסט הבא: #:"תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא #:פרק א הלכה ד #:מתני':" #:אצלך בדף העריכה הדבר מופיע בשורות נפרדות, אבל לקורא זה מוצג בתוך שורה אחת בהמשך להלכה הקודמת. #באותו אופן ה"גמ׳:" שמופיעה בירידת שורה, לא מוצגת כיורדת שורה. #כנ"ל ל[דף x עמוד ב] #כנ"ל ל'''עין משפט''' אני יכול לעבור עם בוט על כל המופעים של אחד מהדברים האלה ולהכפיל אוטומטית את ירידת השורה כך שזה באמת יוצג כך לקורא, אבל לפני כן רציתי לשאול אותך אם אתה מעוניין בכך. שאלה נוספת: האם יש לך עוד דברים שאתה רוצה לשנות אוטומטית בכל הדפים, או עוד דבר כזה שקשור לירידת שורה שפספסתי? ודבר אחרון: אני חושב שחלק מהדברים שמניתי למעלה יכולים להיות מיועלים בעזרת תבניות. למשל במקום לכתוב כל פעם את כל הנוסח של: :"תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא :פרק א הלכה ד :מתני':" נוכל לכתוב: {{תב|ירושלמי מאיר/הלכה|בבא בתרא{{!}}א{{!}}ד}} והתבנית תשלים אוטומטית לכל טקסט שתרצה. יש לכך המון יתרונות, לדוגמה אם מתישהו תרצה לשנות את העיצוב של תחילת הלכה תוכל לעשות את זה במקום אחד והדבר יקרה לבד בכל המקומות יחד. אותו דבר בעין משפט אבל זה קצת יותר מורכב שם כי נצטרך להעביר גם פרמטר של מספר הפרק, ומה קורה כאשר מתחלף פרק באמצע הדף. בכל מקרה אני חושב שהעיקרון הזה נכון ככלל וכדאי להשתמש בו. תודה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בסיוון ה'תשפ"ג • 17:21, 29 במאי 2023 (IDT) :עכשיו ראיתי שבחלק מהמקומות תיקנת את זה עם תג br, מה שאני ראיתי היה בבבא בתרא ששם למשל לא עשית את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בסיוון ה'תשפ"ג • 17:29, 29 במאי 2023 (IDT) :תודה אורי אשמח לכל עזרא :בהחלט מסכים להערה שלך אשמח אם תבצעה את מה שהצעתה כמו כן אני מעוניין לקשר את כל המקורות לויקי הבעיה שבחלק מהמקורות לדעתי רק בחלק מסדר זרעים הוספתי את הפרשה באמצע ובחלק עדיין לא כך לדוגמא בכמה מקרומות כתוב [בראשית נח כ יב] ובכמה רק [בראשית כ יב] :אשמח אם תוכל לקשר גם את כל שמות התנאים והאמוראים : :אני בע"ה מסיים לעבור על כל העין משפט מוודא שהכל מתואם ואז אעבוד על הכנסת מקבילות לבבלי על פי סיפרו של הרב אחיקם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:04, 29 במאי 2023 (IDT) ::לגבי הbr ::הבנתי שזה מבלבל את ויקי התבקשתי להשתמש ב{{תב|ש}} [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:05, 29 במאי 2023 (IDT) :::1. תודה, בעז"ה אעבוד על זה. :::2. אתה מעוניין שבמקורות יהיה כתוב שם הפרשה או שלא? כי כרגע אין לנו תבנית כזאת שבה שם הפרשה יכול להכנס באמצע בלי לשנות את הקישור. אפשר להשתמש בקישור רגיל כזה [[בראשית כ יב|בראשית נח כ יב]]. :::3. לגבי שמות של תנאים ואמוראים, אני חושב שזה מאוד מורכב ומצריך שיקול דעת אנושי, למשל בבבלי יש את "רב" ולכן אם כל פעם שמופיעה המילה "רב" נשנה את זה לקישור ל[[:קטגוריה:רב (אמורא)]], נפספס המון שמות של אמוראים אחרים, או למשל אם "רבי יוסי" יקשר לתנא רבי יוסי נפספס את הקישורים לרבי יוסי ברבי בון. בנוסף יש שמות של אמוראי ארץ ישראל שמופיעים רק בירושלמי, ולכן נצטרך רשימה של כל אותם אמוראים כדי לקשר אליהם. אם יש לך עצה איך לעשות את זה בצורה שזה יועיל יותר מאשר יקלקל, אני אשמח לשמוע. אני יכול גם להריץ משהו ראשוני אם אתה מוכן לעבור ולתקן. :::4. ספרו של הרב אחיקם קשת מוגן בזכויות יוצרים, אז אני חושש שלא תוכל להתבסס עליו בלי לקבל אישור בכתב ממנו. :::5. אני חושב שאין באמת הבדל בין br ל{{תב|ש}}, זה רק עניין של מה שמקובל. אין איזשהו שיבוש בתצוגה. :::6. אני רואה שהתחלת להעלות קישורים לאתרים אחרים. זה למשל שימוש קלאסי של תבנית שיכול לעבוד בקלות בצורה אוטומטית. הספקת להבין איך משתמשים כאן בתבניות? כי זה מאוד מומלץ וחוסך עבודה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:15, 31 במאי 2023 (IDT) ::::גם לקישורים אין מקום במרחב הראשי כי הם לא טקסט שהודפס. אני יכול ליצור את התבנית בשבילך ולעזור לך לעבוד איתה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:17, 31 במאי 2023 (IDT) :::::דיברתי עם הרב אחיקם הוא מאד שמח רק ביקש ששמו יופיע :::::הוא שלח לי את מסכת ברכות אבל החומר נראה לי דל מדי ישנו קישור מדהים :::::מקבילות לירושלמי (biu.ac.il) :::::לגבי הפרשה אני חושב שזה כדאי אם זה לא מסבך :::::אשמח להסבר על התבניות :::::כמו כן חשבתי ליצור קובץ דומה לשיעורי שמע כך שעל כל דף יופיעו מספר מגידי שיעור :::::האם יש דרך שכל קבוצה כזו תהיה מכווצת ורק כאשר רוצים היא נפתחת :::::אולי כך גם רצוי לעשות עבור העין משפט :::::גם בתחילת הקובץ התוכן תופס הרבה מקום ואפשר לכווץ הכל או לפתוח הכל :::::האם אין דרך לפתוח או לכווץ כל פרק בניפרד :::::לגבי שיעור השמע האם יש דרך לשרשר את השיעורים כך שישמעו ברצף דף אחר דף :::::כך מי שנוהג או הולך יוכל לשמוע ברצף ולא יצטרך כל פעם להפעיל מחדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:07, 31 במאי 2023 (IDT) ::::::אני שמח שיש לך שאיפות לרוץ קדימה, אבל בוא לא נתפזר רגע. נעבור שלב שלב. ::::::לגבי הרב אחיקם (4), אני חושב שצריך אישור בכתב אבל אני לא מספיק מבין בזה. אולי כדאי לשאול את {{א|Nahum}}. ::::::תבנית היא אפשרות של ויקיטקסט להציב טקסט קבוע (או משתנה בדברים קטנים) בלי לכתוב בכל פעם את אותו דבר או לעשות העתק הדבק. הדבר חשוב בגלל שכאשר רוצים לשנות או לשפר משנים במקום אחד וזה מתעדכן להכל. למשל אם תסתכל בדפי הירושלמי הרגילים תראה למעלה סרגל ניווט, עם קישור לדף הפרק, קישור אוטומטי להיברובוקס ועוד. בצורה כזאת לא צריך בכל דף בנפרד להכניס את המידע הזה אלא הכל נכנס לבד כששמים את התבנית. מה שאתה עושה עם הקישורים, נוכל לעשות גם בעזרת תבנית. נכניס את כל המידע החוזר בתוך התבנית ותצטרך להכניס את הדברים הנקודתיים ידנית (למשל מספר העמוד בספרים של הפרשנים, והאם קיים הפירוש על עמוד זה, כי זה מידע שהוא נקודתי ולא כללי). יש קישורים אפילו (כנראה שבר אילן יהיה כך) שיהיה אפשר לעשות באופן מלא דרך התבנית, בלי העתק הדבק מרובים. ::::::יש דרך לכווץ וגם היא תבנית שנקראת {{תב|מגירה}}. בהקלטות אני פחות מבין וכבר המלצתי לך לשאול את Dovi. אבל שוב, בוא נעבור דבר דבר ונדאג שהדברים יפעלו לאט לאט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 23:30, 31 במאי 2023 (IDT) :::::::לגבי הרב אחיקם, זה תלוי אם רוצים לפרסם אצלנו את ספרו בפורמט שבו הוא נדפס, ואז צריך ממנו אישור בכתב; או שרוצים לשלב את הקישורים שבספרו באופן אינטגרלי בביאור של [[משתמש:מאירושולי]], ואז לענ"ד לא נצרך אישור כזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:19, 1 ביוני 2023 (IDT) :::::::לגבי שיעורי השמע, אינני בטוח שאפשר ממש ברצף. אבל אפשר לרכז את הכל בדף אחד לכל פרק בזה איר זה, ואז המשתמש יוכל בנקל לעבור מאחד לשני. [[משתמש:מאירושולי]], תסתכל בדפי [[ויקיטקסט:ויבינו במקרא]] ותראה איך עשינו את זה שם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:22, 1 ביוני 2023 (IDT) :::::::אחרי המון נסיונות של מגרה וקוד שמצאתי ברשתי גיליתי שההקפצה מסימון בטקסט לעין משפט לא עובד כאשר הוא מכווץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:19, 1 ביוני 2023 (IDT) :::::האם תוכל לפחות בכל המשניות לקשר את שמות התנאים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:11, 1 ביוני 2023 (IDT) ::::::יצרתי עכשיו את התבנית {{תב|ירושלמי מאיר/קישורים}}, שתחליף את הדרך שבה אתה עובד כרגע. ::::::התבנית עובדת עם התחביר הבא: <nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|מסכת|דף|עמוד|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}}</nowiki> ::::::כאשר המספרים הם מספרי העמודים בהיברובוקס. את התבנית תצטרך להכניס בדף של ירולשמי מאיר בעצמו במקום להכניס בדפי [[ירושלמי קישורים]] שזה לא הדרך הנכונה למה שאתה מבקש. אתה מוזמן להסתכל איך עשיתי את זה ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות#דף א]]. כאשר אחד המפרשים לא קיים על העמוד אז אפשר להשאיר אותו ריק כמו שעשיתי בעמוד ב' או שאפשר למחוק אותו לגמרי ולא לציין את שמו. ::::::בנוסף לפני יומיים עשיתי את השינוי ברווחים בכל המסכתות ושיניתי לתבנית של {{תב|ירושלמי מאיר/הלכה}}. מוזמן להתבונן גם בזה. ::::::לגבי תבניות תנא, ניסיתי בעבר לעשות דברים כאלה באופן אוטומטי ולא הצלחתי, בדיוק מאותם סיבות. כלומר יש לנו את "רבי" שלכן קשה לזהות אם זה רבי או תנא אחר, וגם פה יש למשל את "רבי יהודה" סתמא ואת "רבי יהודה בן בבא". שוב, אם יש לך עצה איך לעשות את זה אני מוכן לשמוע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 13:08, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::יש עוד המון אפשרויות לעבוד עם התבנית, למשל להכניס את קובץ השמע לתוך התבנית ואז נוכל לדאוג לכל ענייני הכיווצים שאתה רוצה. במסכתות אחרות יהיה אפשר להוסיף מפרשים נוספים, אפשר להוסיף קישורים אוטומטיים לצורת הדף בהיברובוקס (לא צריך להכניס את מספר העמוד כי שם זה קבוע) וכנראה גם לבר אילן שהזכרת, ועוד ועוד. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 13:13, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::ממש תודה רבה זה נראה הרבה יותר פשוט קריא וטוב :::::::רק תוכל להסביר לי איך אני מגדיר את הפרשן לדוגדמא איפה אני מגדיר את הרב קנייבסקי ::::::::התבנית עובדת עם התחביר הבא: <nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|מסכת|דף|עמוד|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}}</nowiki> כאשר המספרים הם מספרי העמודים בהיברובוקס. ::::::::אתה מוזמן להסתכל איך שלוםאורי123 עשה את זה ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות#דף א]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:58, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::ואם ארצה להוסיף פרשן נוסף איפה אני מוסיף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:47, 2 ביוני 2023 (IDT) ::::::::זה ידרוש לערוך את התבנית ולהוסיף את הפרשן לאחר רשימת הפרשנים הנוכחית באותה מתכונת של שאר הפרשנים. אם אתה מסתבך תבקש ואנחנו נעזור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:56, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::אורי שוב תודה רבה :::::::האם יש אפשרות להוסיף אוטומטית לכל הדפים שורת קישור ריקה עם הפניה לויקי :::::::<nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|ברכות|דף#|עמוד#|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> :::::::כך כל הירושלמי יהיה מקושר לויקי ואת שאר הקישורים אני אשלים ידנית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::אולי את השמות הברורים כגון רבן גמליאל רבי מאיר רבי יהושוע רבי עקיבא (יש פעם אחת מופע של אמורא) :::::::רבי טרפון רבי צדוק רבי יוחנן בן זכאי יוחנם כהן גדול :::::::אם זה אפשרי אני יכול להגדיר עוד כמה תנאים ואמוראים בעלי שמות יחודיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:43, 2 ביוני 2023 (IDT) ::::::::לגבי תצוגת הדף מהיברובוקס האם אפשר לצרף גם את צורת הדף ::::::::כך שבכל דף כבר יופיעו קישורים צורת הדף בהיברובוקס ולדף בויקי ::::::::שאר המקורות יהיו ריקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:02, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::::בינתיים הוספתי את היברובוקס לתבנית. :::::::::אני יכול להוסיף אוטומטית תבנית ריקה כזאת, אבל אין לי זמן עכשיו. בעניין התנאים, אם תסדר לי רשימה של תנאים, ורשימה של אמוראים בנפרד (כי התבניות נפרדות), אני יכול לעשות את ההחלפה הזאת כמו שאתה מביא לי אותה על אחריותך. הכי טוב אם הרשימה תהיה בפורמט כזה: [רבן גמליאל, רבי מאיר, רבי יהושוע, רבי עקיבא...] עם פסיקים ביניהם, ורשימה נפרדת לאמוראים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשפ"ג • 18:21, 2 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::[שמעון הצדיק,רבי דוסא בן הרכינס, אנטיגנוס איש סוכו, יוסי בן יועזר איש צרידה, יוסי בן יוחנן איש ירושלים,יהושע בן פרחיה, ונתאי הארבלי, הלל, ושמאי, רבן יוחנן בן זכאי, רבן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן יוחאי,ר' אליעזר בן הורקנוס,ר' יהושע בן חנניה,ר' יוסי הכהן,ר' שמעון בן נתנאל,ר' אלעזר בן ערך, רבי ישמעאל בן אלישע, רבי עקיבא, יהודה בן בבא, רבי טרפון, אלישע בן אבויה, רבי מאיר, רבי יוסי בן חלפתא,רבי נחמיה, רבי יוסי הגלילי, רבי נתן, רבי יהודה הנשיא, רבי שמעון בן אלעזר, רבי יוסי בן יהודה,רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא, רבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא,רבי חייא בן אבא,רבי חייא הגדול, רבי חייא רבא] ::::::::::אלו שמות התנאים ::::::::::[רבי חנינא בר חמא, רבי אושעיא, רבי ינאי, רבי יונתן, רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן , חזקיה, ריש לקיש ,רבי שמעון בן לקיש, רבי יוסי בן חנינא, רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו , רבי זירא ,רבי ירמיה, רבי אחא, רבי יונה , רב דימי, רבין, רב אמי , רבי אסי, רבי אילא, רבי אבא, שמואל, רבי יצחק בר חקולה] ::::::::::אלו שמות האמוראים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:57, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::הכנתי קובץ קישורים לצמחים הבעיה שחלק מהקישורים מביא זיהוי מדעי אבל ציור או תמונה באיכות ירודה כך שהייתי רוצה אפשרות לתת כמה קישורים האם יש דרך יותר טובה מאשר לקשר לקובץ שבו מספר קישורים? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:02, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::עדיף שתגיב תמיד בתחתית הדיון. ראיתי את זה רק במקרה וחבל שנפספס את מה שאתה כותב. אשתדל לעבוד על זה עכשיו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 23:19, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::Kol Haloshon (kolhalashon.com) זה הקישור של קול הלשון ::::::::ראיתי שקול הלשון סידר את השיעורים על פי המסכת והדף כך שאפשר לקשר כל דף לקישור של קול הלשון ושם על כל דף ישנם מספר גדול של מגידי שיעור ::::::::אם כך אולי אפשר ::::::::<nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|צורת הדף בהיברובוקס|דף#|עמוד#|ויקיטקסט ברכות|דף#|עמוד#|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> ::::::::קבצי קול (אני לא יודע איך להוציא את הקישור לדף מסויים אבל ברור לי שזה אפשרי ) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 3 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אני דווקא חושב שזה לא אפשרי. לפחות לא באתר הנוכחי (ראיתי שיש למעלה קישור לאתר החדש אבל לא כל כך הצלחתי לנווט בו). בכל אופן, בכל קישור השאלה היא האם אפשר לחשב אוטומטית את הקישור מתוך מספר הדף או שצריך נתונים נוספים. דוגמה לסיטואציה הראשונה זה הקישור למהדורה הראשית ולהיברובוקס, ולכן לא צריך את כל הפרמטרים שהוספת "ירושלמי מאיר/קישורים|צורת הדף בהיברובוקס|דף#|עמוד#|ויקיטקסט ברכות|דף#|עמוד#|", כי זה מחושב אוטומטית על פי הפרמטרים "מסכת|דף|עמוד". לעומת זאת בפרשנים שאתה מקשר אליהם יש נתון נוסף שאי אפשר לחשב אוטומטית, וזה מספר העמוד שבספר של הפירוש (בניגוד לקוד הספר בהיברובוקס שאפשר להכניס את זה בתבנית גם אם יש כמה חלקים). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשפ"ג • 01:02, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אז להוסיף לפני כל עמוד את התבנית הריקה <nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|מסכת#|דף#|עמוד#|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki>? האם אלה כל המפרשים שאתה רוצה להוסיף כרגע או שיש עוד? (על כל הש"ס) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשפ"ג • 01:09, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::כן תודה :::::::::::אם הבנתי נכון אז ההיברובוקס וויקי יופיעו ממוספרים והאחרים ללא מספור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:00, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::ראיתי שבויקיטקסט הרגיל מופיעה קדם חיפוש לפי משנה ופרק ורק אחר כך דפים ::::::::::::כיוון שרוב העבודות והשיעורים שנעשים כיום(דף יומי ירושלמי) נעשים על פי הדף ::::::::::::האם לא כדאי שהתצוגה הראשית תהיה לפי דפים ורק אחר כך לפי משניות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:37, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::יש בעייה עם החלוקה לדפים, שאין חלוקה מוסכמת לדפים בירושלמי, ובכל מהדורה יש חלוקה אחרת לדפים. זאת בניגוד לחלוקה לפרקים והלכות שהיא חלוקה מוסכמת בכל המהדורות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:09, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::זה נכון לא חשבתי לבטל את החלוקה למשניות אלא רק את הסדר לשנות כך שהחלוקה לדפים תופיעה ראשונה ::::::::::::::אפשרות נוספת ששניהם יופיעו מכווצים אני משוכנע שרוב הלומדים יגשו לחלוקה לדפים כי אני יודע שיש כוונה לקדם לימוד דף יומי ירושלמי במקביל לבבלי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:19, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::ועדיין, החלוקה לפרקים והלכות צריכה להיות החלוקה העיקרית כאן, מכיוון שהיא החלוקה היחידה המוסכמת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:24, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::אולי להציג אותם מכווצים ואז הם יופיעו ביחד ::::::::::::::::הרבה אנשים אמרו לי שהם נגשו לירושלמי ולא ידעו שיש חלוקה לדפים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:27, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::אולי יש מקום להבליט קצת יותר את הקישור לדפים, אבל החלוקה להלכות עדיין צריכה להיות החלוקה העיקרית מהסיבות שמניתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:29, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::אולי באמת הרבה יותר פשוט וחכם לקשר לדף הבחירה של קול הלשון ואז די בקישור אחד לכל הדפים וכל השיעורים השאלה האם יש דרך שיופיע סמל בכל דף שיקושר לדף הבחירה נניח צורת רמקול עם כיתוב שיעורי שמע בקול הלשון ::::::::::::שם יצטרכו לבחור את המסכת והדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:11, 4 ביוני 2023 (IDT) {{שבירה|:::::::::::::::::}} אני יכול להוסיף לתבנית קישור לדף הבחירה של קול הלשון. תוכל להסביר לאיזה דפים אתה מתכוון שהעמודים לא מודגשים וההלכות כן? אני לא מבין למה אתה מתכוון. אני כן מסכים עם נחום שהחלוקה להלכות צריכה להיות העיקרית, גם מהטעם שהחלוקה הזאת נכונה ואמיתית ולא שרירותית כמו הדפים. אני בטוח שאם גם בבבלי היתה חלוקה כזאת הציבור היה מעדיף אותה מאשר את החלוקה השרירותית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:28, 4 ביוני 2023 (IDT) :הוספתי בתבנית, והוספתי תבנית ריקה לפני כל דף בש"ס. שים לב שאתה מתבלבל בתצורה כאן בין קישור פנימי לקישור חיצוני. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:52, 4 ביוני 2023 (IDT) ::הכוונה לדף הראשי כך שתמיד נראה את הדף שבו ניתן לבחור מסכת ודף ואז כל השיעורים על אותו דף יראו ::כמובן שיש כאן חיסרון כי תמיד יפתח הדף היומי וצריך לאתחל את המסכת והדף אבל יש גם יתרון גדול כשהתחלתי להכניס את השיעורים אחד אחד גיליתי שאין שום עקביות בשיעורים ואף אחד לא מבטיח שהם לא ישנו את המיקום ::בצורה הזו די בקישור אחד בלבד ::אפשר לצרף את הקישור הקבוע הזה לכל הדפים או לקבע אותו במקום שתמיד יראה ::אולי אפשר להציג תמונה של רמקול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:17, 4 ביוני 2023 (IDT) :::תודה רבה וסליחה עכשיו אני רואה שזה בדיוק מה שעשיתה אבל משום מה האתר לא ניפתח בבקר כאשר ניסיתי לעשות את זה בעצמי גיליתי שאם אין ריוח לפני ואחרי הקיו המפריד הקישור לא עובד תוכל לודא שזו לא הסיבה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:22, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::שוב סליחה אני רואה שהאתר של קול הלשון לא עובד גם בפניה ישירה ::::אז ממש תודה רבה על כל העזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:27, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::כן, נראה שהאתר שלהם לא פעיל עכשיו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 21:51, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::הרצתי את ההחלפה לתנאים והאמוראים על בבא בתרא, וכבר שם אפשר לראות המון שגיאות. למשל: קישור לשמואל במקום רבי שמואל בר נחמן, ויותר גרוע: קישור להלל כשכתוב המילה "הללו" (מצאתי שלוש פעמים בהקשרים שונים), קישור לרבין מהמילים מערבין, מרבין וגרבין. האם להמשיך ואתה תעבור ותתקן או לעצור את זה כאן? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 23:45, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::אם אפשר להפעיל כל פעם מסכת אז כדאי להריץ ואני אעבור ואתקן אם לא אז אולי ננסה לעבור על הרשימה ולהוריד כל מה שיכול להיות מוטעה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:42, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::במחשבה שניה נראה לי מאד מהיר לעבור על הכל אז תפעיל על כל השמות ואני אעבור על הכל ::::::::ממש תודה זה נראה יפה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:52, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::במסכת ברכות הכנסתי את העין משפט בתוך scrool box :::::::::האם אפשר לשכפל את זה לכל העין משפט בשאר המסכתות :::::::::האם אפשר שהדף שמציג אצ רשימת הפרקים והדפים גם תופיעה בצורה כזו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:23, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::תודה נראה לי שמצאתי את הדרך שתוכן העניינים יהיה בתיבת גלילה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:47, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::האם תוכלו להפעיל את זה על כל המסכתות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:48, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::בדקתי בטלפון זה לא עובד יש למישהו רעיון למה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:55, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::טלפונים מיועדים לשיחות. אתרים מורכבים כמו ויקיטקסט לא נראים בהם טוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:00, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::הוספתי הקפצה מנקודה כלשהיא לרשימת התוכן ::::::::::::::[[#toc|^]] אשמח אם אפשר יהיה להוסיף את זה לכל עמוד [[#toc|^]][דף ב עמוד א] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:51, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::אולי כדאי שמספרי הדפים יופיעו בצבע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:53, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::הרצתי עכשיו את הבוט על שאר המסכתות. לגבי התוכן עניינים, אפשר להציב בראש כל דף את {{תב|תוכן עניינים שטוח}} אם זה עדיף לך. ::::::::::::::::אתה רוצה שאכניס גם את הציונים של [דף -- עמוד א/ב] לתבנית כך שתוכל לעצב אותם כרצונך? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 16:17, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::כן תודה :::::::::::::::::גיליתי את הגיפיטי אני שואל איך לערוך את ויקיטקסט והוא עונה כמה פעמים הוא טועה אבל מידי פעם הוא צודק וזה ממש מרשים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:38, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::יפה, רעיון טוב לדרך ללמוד לעבוד כאן, כי יש כאן דברים שהם מורכבים ויש דברים יותר פשוטים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 16:40, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::לגבי תוכן שטוח בדקתי בזמו את הציונים של העין משפט והמערכת לא יודעת לעבוד כאשר העין משפט מקופל לעומת זאת בצורה של תיבת גלילה הכל עובד :::::::::::::::::בנוסף חשבתי לצרף את המקבילות לבבלי בצורה דומה לעין משפט אז בצורה הרגילה זה יעמיס מאד על הדף ואילו בתיבת גלילה זה כמעט ולא ישפיע לרעה :::::::::::::::::תוכל בבקשה להריץ את הבוט לגבי הפסןקים כך שבבת אחת אוכל לעבור על כל התנאים \אמוראים \ פסוקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:18, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::תוכן שטוח מדבר על רשימת הכותרות למעלה, לא על העין משפט. ::::::::::::::::::אני אצטרך קצת זמן לכתוב את ההחלפה של הפסוקים כי זה קצת יותר מורכב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:45, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::האם מבחינתך הקישורים צריכים להשאר בסוגריים מרובעים או שאפשר לשנות לסוגריים עגולים? זה יכול להקל על השינוי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:53, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::לגמרי לא משנה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:59, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::נראה לי שסיימתי. מוזמן להתבונן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בסיוון ה'תשפ"ג • 23:08, 6 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::תודה רבה מצטער שרק הרגע ראיתי העתקתי את כל סדר זרעים וקישרתי את כל שמות התנאים והאמוראים ::::::::::::::::::::::ועכשיו נכנסתי לראות במסכתות שזה עובד זה ממש יפה אבל במסכת ברכות משהו השתבש נראה שיש חריגה בכמות המידע ::::::::::::::::::::::בע"ה אני אסיים מחר לקשר את כל התנאים והאמוראים והשאלה איך מחברים בין הדברים בלי להרוס ::::::::::::::::::::::מלבד זאת ישנם כמה דברים שהייתי שמח אם תוכל לעזור ::::::::::::::::::::::ישנם הרבה מאד אמוראים ששמותם לא קיימים בויקי בנוסף ישנם הרבה מאד שמות מתחלפים ::::::::::::::::::::::הייתי רוצה לנסות להשתמש בשמות אחידים כך שרבי יהודה שמופיעה רבי יהודא רבי יודה רבי יודא רבי יודן ::::::::::::::::::::::בכל המופעים יופיע רבי יהודה אבל השם שמופיע באותו מקום בירושלמי ירושלמי יופיע כשם צף :::::::::::::::::::::: אני מבין שאין בעיה ליצור שם צף אבל אני רוצה שבנוסף השם יהיה קישור לויקי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:13, 8 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::בנוסף אני חושב שאם יכולנו ליצור תמונת עץ של כל התנאים והאמוראים וכאשר לוחצים על שם אפשר לראות קדם את העץ ולהבין היכן הוא עומד בשרשרת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:19, 8 ביוני 2023 (IDT) {{שבירה|:::::::::::::::::::::::}} אתה צודק בעניין מסכת ברכות. כנראה שהדף נהיה כבד מדי, 600,000 תווים, וזה כבר לא טקסט פשוט כמו שזה היה אלא הפך להיות אינטראקטיבי ועם קישורים. לדעתי אין מנוס מלפצל את המסכתות הכבדות לפרקים, ועדיף גם את הכל כדי לשמור על אחידות. לגבי האמוראים והתנאים, באמת שמתי לב לזה וגם עבדתי על זה קצת בימים האחרונים כי המצב היה יותר גרוע. הבעיה שלי היא שלצערי אני פחות מכיר את האמוראים של התלמוד הירושלמי או את הכינויים השונים של התנאים. אני אסביר לך איך זה עובד אצלנו. יש את הדפים [[תבנית:אמורא/קיצור שמות]] ו[[תבנית:תנא/קיצור שמות]] שעושים את העבודה הזאת. צריך להכניס לשם את כל חילופי השמות בפורמט ששם, כאשר האחרון הוא עם סימן = וזה השם של הדף. קטגוריות שלא קיימות יש ליצור אותם, כאשר התוכן שלהם נבנה בעזרת ה[[תבנית:דמות בחזל]]. כדאי שתיכנס לדף העריכה של אמורא קיים כדי לראות איך זה בנוי. אם אתה חושב שיש לשנות שמות של חלק מהדפים, (כמו רבי יוסי בר אבין שראוי שיהפך לרבי יוסי ברבי בון), אתה יכול לשנות בתבניות שהזכרתי את השם האחרון וליצור את הקטגוריה החדשה. הרעיון של עץ הוא רעיון יפה, כרגע הדבר הכי קרוב שיש לנו זה [[:קטגוריה:תנאים]] ומקבילתה לאמוראים. אולי אפשר להעתיק מוויקיפדיה את תבניות התנאים והאמוראים ולהתבסס עליהם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בסיוון ה'תשפ"ג • 19:05, 8 ביוני 2023 (IDT) :כדאי לדעתי לחלק את דפי מסכתות הירושלמי מאיר לפרקים, ויפה שעה אחד קודם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:39, 9 ביוני 2023 (IDT) :החלפתי את המשפט תיבה מתגלגלת בקוד והכל נראה תקין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:38, 10 ביוני 2023 (IDT) ::לגבי דרך לסמן את השמות אפשר לחפש את השם הארוך ביותר לדוגמא רבי חייא ברי דרבי אבא ולהחליף אותו ברבי חייא_1 ברי דרבי אבא ::ואת רבי חייא בר ווא ברבי חייא_2 בר ווא ::לאחר מכן לסמן את כל רבי חייא ואז להחליף את רבי חייא_1 ברי דרבי אבא ולסמן וכך הלאה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 11 ביוני 2023 (IDT) :::בשביל זה צריך רשימה של כל האמוראים מסודרים לפי האורך של שמם. זה מאוד קשה לדעתי, אבל אם אתה חושב שזה יותר קל אתה יכול ליצור כזו ואני אעבור על זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 09:54, 11 ביוני 2023 (IDT) ::::ואתה צודק שבברכות הסרת תיבה מתגלגלת פתר את הבעיה, אבל תראה למשל במסכת תרומות שאין שם תיבה כזאת והדף עדיין כבד מאוד. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 09:58, 11 ביוני 2023 (IDT) :::::שם מצאתי שאחד השמות שהוספתי היה רק עם סוגר אחד כך שזה גם עובד :::::בע"ה מקרווה השבוע או שבוע הבא לסיים את כל השמות ואז הייתי רוצה לערוך סדר :::::גם לוודא שהשמות נכונים וגם לישר קוו בין השמות כך שאם אותו אמורא או תנא מופיעה בכמה שמות לבחור שם אחד אבל כאשר העכבר יהיה מעליו נראה את השם המקורי :::::דוגמא רבי יהודה מופיע כרבי יהודא יודה יודא יודן :::::מיד אחרכך הייתי רוצה להכניס את זיהויי הצמחים ושם הייתי רוצה שיהיה אפשרות לכמה קישורים כיוון שכל הזיהויים מופיעים באתרים ישנים שם הצמח מצוייר בצורה גרועה והייתי רוצה שבנוסף לזיהוי ניתן יהיה לקפוץ לאתר בו יש פירוט וצילומים טובים יותר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:42, 11 ביוני 2023 (IDT) ::::::יפה מצוין. שים לב שעשיתי את רוב העבודה של חילופי השמות בדרך שהסברתי לך למעלה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 16:01, 11 ביוני 2023 (IDT) :::::::אורי תודה רבה :::::::gpt כתב שצריך לכתוב את המילה כותרת :::::::{{תיבה נגללת|כותרת=תוכן העניינים|__TOC__}} :::::::או בעין משםט :::::::{{תיבה נגללת|כותרת=עין משפט|{{ש}}[ע"א]{{ש}}:::::{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} :::::::}} :::::::ואז זה עובד בדקתי ונראה שהוא צודק אם תוכל לודא עדיף :::::::תוכל בבקשה להוסיף תיבה נגללת לתוכן ולכל העין משפט :::::::כמו כן אם תוכל בכל עמוד להוסיף הקפצה לתוכן :::::::[[#toc|^]][דף :::::::האם אפשר שהתנאים יופיעו בצבע שונה מהאמוראים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:17, 11 ביוני 2023 (IDT) ::::::::לא ברור לי מאיפה הוא הביא את זה כי לא הגדרנו פרמטר "כותרת" לתבנית הזאת... אפשר להגדיר אם תרצה אבל כרגע הוא לא מוגדר. בכל מקרה הבעיה היתה במימוש שלי לתבנית שכל התוכן נכנס לתוך התבנית ויוצא חזרה, וזה מה שיצר את השגיאה כי ההכללה היתה גדולה מדי. כנראה שהדרך הנכונה תהיה לעשות כך: <nowiki>{{תיבה נגללת}} תוכן כלשהו {{סוף}}</nowiki>, תכף אני אתאים את התבנית שתוכל לעבוד ככה. ::::::::לא חושב שזה אפשרי לשנות צבע לתנאים בלי שזה ישפיע על כל האתר, אז כרגע אני לא אעשה את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 23:41, 11 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אצלי לא הסתדר הסוף של תרומות. נראה עדיין משובש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 00:00, 12 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אוקי אז אני מבין שאין ברירה וצריך לפצל את המסכתות ::::::::::תוכל להדריך אותי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 12 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::יש להוסיף לכל דף מסכת תוכן עניינים של הפרקים בתצורה כזו:{{ש}} :::::::::::<nowiki>[[/פרק א/]]</nowiki> :::::::::::<nowiki>[[/פרק ב/]]</nowiki> :::::::::::<nowiki>[[/פרק ג/]]</nowiki> :::::::::::וכן הלאה (יש להקפיד על סימני הלוכסן). :::::::::::הדבר יתן לך קישורים אדומים לדפי הפרקים, שאותם יהיה עליך ליצור על ידי לחיצה על הקישורים, העתקת תוכן הפרק מדף המסכת לדף הפרק החדש, ושמירתו. לאחר מכן יש למחוק את תוכן המסכת מדף המסכת, ולהשאיר בדף המסכת רק את הקישורים לדפי הפרקים, שבהם יימצא התוכן של כל פרק. אם יש עוד שאלות, אשמח לעזור. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:58, 12 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::מנסה עוד נסיון אחרון ::::::::::::כי לא מובן לי איך מסכת ברכות שמכילה הרבה הרבה יותר תנאים ואמוראים ופסוקים מצליחה להתקיים ואילו מסכת תרומות לא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:01, 12 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::צריך לפצל גם את מסכת ברכות. קשה מאוד לערוך את דף המסכת כרגע.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:02, 12 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::בסדר אז נעשה את זה נחלק הכל לפרקים האם יש דרך אוטומטית או שצריך לעשות את זה ידנית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:25, 13 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::נשאל את [[משתמש:Shalomori123]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 13 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::יש. אני צריך לעבוד על זה עוד קצת כדי שזה יעבוד גם במקרה כאן, אבל כעיקרון יש אפשרות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשפ"ג • 11:18, 13 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::אשמח אם תוכל כך אוכל לסיים את שאר הדברים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:39, 13 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::בנתיים הרסתי גם את שבת אני אפסיק לעדכן עד שהחלוקה תסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:07, 13 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::בעז"ה מחר או מחרתיים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"ג • 01:02, 14 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::האם כדאי להכניס את מה שכבר עשיתי או לחכות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:51, 14 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::בנוסף אם אי אפשר לשנות צבע אולי אפשר שכל התנאים יהיו בבולד והאמוראים בכתב רגיל :::::::::::::::::::::זה גם יעזור להבנה וגם יעזור מאד לדבג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:58, 14 ביוני 2023 (IDT) פיצלתי את הדפים. הבוט קבע את השמות על פי הכותרות, כאשר כותרת התחילה במילה "פרק" הוא לקח את כל מה שמופיע עד התו "-" ועשה מזה את שם הדף. יהיה טוב אם תעבור על כל הדפים החדשים שנוצרו ותבדוק אם זה עבד. זיהיתי אני שלוש תקלות, בברכות הוא לא הצליח לפצל לכל הפרקים, בהוריות שם אחד שגוי ובביכורים לא הצליח בכלל. (שים לב שיש שני דפים לביכורים, [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביכורים]] ו[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים]]. כדאי לסמן למחיקה את האחד מהם שכבר יצא משימוש). תוכל למצוא את כל הדפים החדשים כאן: [[מיוחד:דפים המתחילים ב/ביאור:ירושלמי מאיר/]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בסיוון ה'תשפ"ג • 00:12, 18 ביוני 2023 (IDT) :ממש תודה הרגע ראיתי :מה לגבי ההמשך האם אני צריך להכניס כל פרק בניפרד או שהבוט עובד כל הזמן ומפרק את המשכת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:54, 18 ביוני 2023 (IDT) ::כמו כן נראה לי שהוא לוקח את המילה פרק ולכן הוא מוצא הרבה דברים שלא שיכים יותר נכון לחפש ==פרק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:57, 18 ביוני 2023 (IDT) :::חיפש את הביטוי ==פרק (אפילו ביטוי קצת יותר מורכב באמצעות [[w:ביטויים רגולריים]]). הבוט סיים את פעולתו וצריך להעביר ידנית את מה שלא הצליח. אם זה כמות גדולה אפשר להפעיל בוט נוסף, אבל אני חושב שהבוט הצליח ברוב מוחלט (אפילו במסכת שבת בעלת 24 הפרקים). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשפ"ג • 18:14, 18 ביוני 2023 (IDT) ::::מעניין שבטלפון זה נראה ממש טוב ::::רק את החלוקה לדפים לא רואים ::::במחשב לעומת זאת יש לא מעט חריגות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:04, 18 ביוני 2023 (IDT) :::::אני לא מבין למה אתה מתכוון. איזו חלוקה לא רואים, ומה החריגות במחשב? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשפ"ג • 21:43, 18 ביוני 2023 (IDT) ::::::1פרק ראשון: "מאימתי" ::::::1.1תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה א ::::::1.2דף א ::::::1.3דף ב ::::::1.4דף ג ::::::1.5דף ד ::::::1.6דף ה ::::::1.7דף ו ::::::1.8דף ז ::::::1.9תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ב ::::::1.10תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ג ::::::1.11תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ד ::::::1.12תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ה ::::::זה מה שאני רואה במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:40, 18 ביוני 2023 (IDT) :::::::נראה לי שאני יודע מה צריך לעשות כדי לתקן את זה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:01, 18 ביוני 2023 (IDT) ::::::::החלוקה להלכות היא החלוקה העיקרית שצריכה להופיע. החלוקה לדפים היא משנית.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:42, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::אני מבין שטעיתי נראה שהוסיפו את הסימן === לכל משנה בכוונה אז צריך לחשוב איך אפשר לתקן כך שרק הדפים יופיעו בתוכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:05, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אז אולי אחרי החלוקה אפשר להוריד מהפרקים את הסימן == :::::::::ובדפים נחליף === ל == :::::::::ובהלכות נוסיף === :::::::::או ההיפך על החלטה שלכם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אני בעד שהכותרת להלכות יהיו עם שתי == והכותרות לדפים עם שלוש ===.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:50, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אני יודע שיש מגמה שמוביל הרב קודלסקי לעבור ללימוד דף יומי ירושלמי והוא וכבר יש קובוצות של מגידי שיעור בצורה הזו אפשר לראות בקישור לקול הלשון שהם מתרבים מיום ליום ::::::::::כך שנראה לי מאד חשוב להדגיש את מספר הדף בנוסף להלכה ::::::::::אוליי כדאי לחשוב על תצוגה יותר עדינה של ההלכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::עם כל הכבוד לרב, ולקבוצות של מגיגי השיעור כן ירבו, אין הם מייצגים את כלל ישראל, שאינו מכיר את החלוקה של המהדורה הספציפית הזו לדפים (כפי שכבר הסברתי עשרות פעמים, ואחזור ואסביר: בכל מהדורה החלוקה לדפים היא שונה). בברכה,--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:27, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::לדעתי נתון לשיקול דעתו של התורם העיקרי. לא יודע מי ערך את הדפים חוץ ממך וחוץ ממה ששאלתי אותך כאן... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:42, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::העריכה היא שלי אבל המטרה להגיעה לקהל כמה שיותר גדול ואם יש מגמה ללכת לכוון דף יומי אז נראה לי שווה לישר קו :::::::::::::אבל לא פחות חשוב לשמור על הסדר הישן כך שאם היה אפשרי לצרף במקביל שני תוכן אחת על פי הדפים וההלכות יהיו סיווג משני ואחת עם הלכות והדפים כסיווג משני זה יכול להיות נחמד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:49, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::אין לי רעיון איך לחלק לשתי חלוקות את התוכן. אפשר לעשות תוכן ידני באמצעות קישורים עם "#שם הפיסקה". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:56, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::אולי בעזרת צבעים שונים ועריכה של מספור ההלכה ניתן יהיה בטבלה אחת לקבל שילוב של שני הערכים :::::::::::::::בנוסף הייתי רוצה ליצור עץ של כל התנאים ואמוראים כך כאשר נמצאים על אחד כזה אפשר יהיה לראות את קטע העץ שבו הוא נמצא האם יש לכם איזה רעיון איך ניתן לבצע דבר כזה :::::::::::::::אם היה אפשרי לתת ציר X ו Y לתמונה זה היה יכול להיות פשוט וזה גם היה מאפשר לגשת לכל נקודה בהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:06, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::הדברים האלה מורכבים מידי בשביל התוכנה הרגילה של מדיה ויקי. אם אתה מבין בתוכנה ורוצה לפתח את זה בעזרת ג'אווהסקריפט או משהו, אני חושב שזה אפשרי אבל קשה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:29, 20 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::חשבתי להשתמש בצבע אדום לדפים ולנסות למקם אותם משמאל אבל מתברר שטבלת התוכן מתעלמת מצבע שונה משחור :::::::::::::::::האם יש דרך שזה יעבוד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:46, 20 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::ערכתי את הפרק הראשון בברכות כך שההלכה תהיה עם == ::::::::::::::::::והדף עם ===-------------------------דף א ::::::::::::::::::מתאור ההלכה הורדתי את המילים המיותרות מה דעתכם ::::::::::::::::::בע"ה מחר אסיים את קישור כל התנאים ואמוראים ::::::::::::::::::האם אפשר להכניס את כל העין משפט לתיבה נגללת ::::::::::::::::::ולערוך את כל הפרקים בצורה דומה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:44, 21 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 03:47, 22 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::האם יש דרך להוציא את כל שמות התנאים והאמוראים שבקישורים כולל התג שלהם ::::::::::::::::::::תנא\אמורא כך שאוכל לעבור ולראות שאין טעות (רצוי עם המיקום מסכת פרק) ::::::::::::::::::::בצורה ממויינת לפי השמות ::::::::::::::::::::אני חושב שאפשר בצורה אוטומטית לעדכן את הירושלמי הרגיל במספר שלבים ::::::::::::::::::::שלב ראשון לשנות את כל השמות הארוכים כאשר השם החלקי המשותף יקבל מספר ::::::::::::::::::::דוגמא רבי שמואל בר יצחק ::::::::::::::::::::רבי שמואל בר אבדומי ::::::::::::::::::::רבי שמואל ::::::::::::::::::::דוגמא :::::::::::::::::::: רבי 1שמואל בר יצחק ::::::::::::::::::::רבי 2שמואל בר אבדומי ::::::::::::::::::::רבי שמואל ::::::::::::::::::::בשלב הבא נחליף את רבי שמואל לצורה {{אמורא|רבי שמואל}} ::::::::::::::::::::השלב הבא נחליף את רבי 1שמואל בר יצחק {{אמורא|רבי שמואל בר יצחק}} ::::::::::::::::::::השלב הבא נחליף את רבי 2שמואל בר אבדומי{{אמורא|רבי שמואל בר אבדומי}} ::::::::::::::::::::וכך לכל השמות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:49, 23 ביוני 2023 (IDT) אני לא מבין כל כך, לא עשית כבר את כל האמוראים באופן ידני? בעניין תיבה נגללת, אני יכול לעשות את זה, ומה אתה מתכוון ב"ולערוך את כל הפרקים בצורה דומה"? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ג • 01:53, 23 ביוני 2023 (IDT) :התכוונתי ליאושלמי בויקיטקסט ==עץ תנאים ואמוראים== :הוספתי הרגע בירושלמי ברכות צילום של עץ תנאים אמוראים האם יש דרך לתיבה נגללת בשני צירים ואז להכין עץ יותר מלא ולהכניס אותו בתיבה כזו כך שלחיצה על שם תנא\ אמורא תקפיץ למיקום בעץ שם אפשר ללחוץ ולהגיעה לקישורים או לטייל בתוך העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:29, 23 ביוני 2023 (IDT) ::כמו כן עד כמה שזכור לי היכנתה תבנית במקום ^[דף א עמוד] וכדומה האם תוכל שהרקע יהיה צהוב כך שאפשר יהיה לזהות את חלקי הדף בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:32, 23 ביוני 2023 (IDT) ::צילום העץ שהוספת אינו זמין לצפייה, לחיצה על הקישור מובילה להודעת שגיאה של ג'ימייל. נא להעלות את הצילום לוויקיטקסט ולקשר אליו באמצעות קישור כדוגמת <nowiki>[[קובץ:שם הקובץ.jpg]]</nowiki>. [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:36, 23 ביוני 2023 (IDT) :::אני עובד על תבנית עץ של ויקי אפשר לראות במסכת ברכות האם יש דרך לספק רשימה של שמות והסידור יהיה אוטומטי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:23, 23 ביוני 2023 (IDT) ::::יצרתי עץ של שרשרת מסירת התורה שבעל פה (חלקית) ואני מנסה להעביר אותה בתוך תיבה מתגלגלת כך שהיא תמיד תהיה פתוחה ובשלב הבא לקשר בין התנאים \אמואים בירושלמי כך שאפשר יהיה לקפוץ למיקום בתוך העץ ::::משום מה אני לא מצליח :::: {{תיבה נגללת|כותרת= שרשרת תורה שבל פה}} {{#קטע:ביאור:ירושלמי_מאיר/עץ_מסורת_תורה_שבעל_פה/ת א}}{{עץ משפחה/סוף}}{{סוף}} ::::זה מה שניסיתי לעשות ::::יש איזה רעיון ::::ניסיתי גם תבנית שקיימת {{תיבה נגללת|כותרת= שרשרת תורה שבל פה|{{#קטע:תבנית:עץ_משפחה_מתקופת_תרח_ועד_שלמה_המלך}}}} [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:57, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::אין לי מושג מה ניסית לעשות שם, התיבה הנגללת לא עובדת והטקסט הראשון שניסית להציכ לא מופיע. תן קישורים לדפים, כמו: [[ביאור:ירושלמי מאיר/עץ מסורת תורה שבעל פה]], וננסה לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:17, 25 ביוני 2023 (IDT) [[ביאור:ירושלמי מאיר/עץ מסורת תורה שבעל פה]] זה הקישור אני מעוניין שהעץ יופיע פתוח בתוך תיבה נגללת כדי שהקפצה מתוך הדף לעץ תעבוד הכוונה שכאשר אני אלחץ על רבי שמעון בן לקיש שמופיע בדף אני אוכל לקפוץ למיקום בתוך העץ ושם אוכל לסייר בתוך התיבה או לקפוץ לקישורים הרגילים וכמובן שתהיה אפשרות לחזור למיקום בדף הייתי שמח אם תהיה דרך לפתוח את החלון של התיבה לכל המסך {{לא חתם|מאירושולי}} :לדעתי עדיף שתקפוץ למיקום בתוך העץ בדף המקורי ולא להעמיס על דף הירושלמי עצמו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:21, 25 ביוני 2023 (IDT) ::ניסיתי לשנות פה את התצורה אבל זה עבד רק חלקית, היה חסר לך סגירה של העץ משפחה ולכן זה הופיע בתחתית הדף ולא במקומו. אני מניח שזה שהוא לא מופיע בתוך התיבה נגרם מכך שהעיצוב של העץ משפחה שהוא פנימי יותר גובר על העיצוב של התיבה. אני לא מספיק מבין בcss כדי לדעת איך לסדר את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:32, 25 ביוני 2023 (IDT) ::אגב למה יצרת כמה כפילויות? לדעתי זה רק מקשה על העריכה... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:37, 25 ביוני 2023 (IDT) :::תודה עכשיו העץ מופיע בתיבה גם בהתחלה :::יצרתי עץ תנאים עץ אמוראי ארץ ישראל עץ אמוראי בבל ועץ שבו אני רוצה לכלול את כל ההיסטוריה של התורה שבעל פה :::הא אתה יודע למה עוגן לא עובד לי בתוך העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:55, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::כמו כן האם יש אפשרות להוציא את כל התנאים והאמוראים מתוך הירושלמי(הם מופיעים בתחתית כל פרק) לתוך קובץ ממוין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:57, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::לגבי העוגן הוא תמיד מביא אותי לתחילת העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:25, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::אני מצאתי כרגע 6.5 דפים שבהם עבדת: תנאים, אמוראי ארץ ישראל, אמוראי בבל, עץ מסורת תורה שבעל פה, דף משנה שלו "/ת א", והדף ברכות פרק כ (פרק שלא קיים), וחצי זה בברכות פרק א שלא הבנתי כל כך מה עשית שם עדיין. אני חושב שכדאי להתמקד ביצירת מהדורה אחת עובדת מאשר להתפרס על פני דפים רבים שכל אחד מעודכן בצורה שונה. ::::::תן דוגמה איך עשית את העוגן. יצרת עוגן בעזרת התבנית 'עוגן', והקישור אליו בכל זאת לא עובד? ::::::אני חושב שאני יכול לשלוף את כל הקטגוריות של דפי הפרקים, מה הכוונה לקובץ ממוין? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 20:41, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::ניסיתי את הקוד הבא :::::::בעץ {{עץ משפחה|{{עוגן|אא}}=רבן גמליאל דיבנה|| ::::::: :::::::והקריאה [[#אא|אא]]{{תנא|רבן גמליאל}} זה לא עובד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:49, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::הכוונה מיון השמות לפי האלף בית בתוספת התג תנא\אמורא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:50, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אני לא מכיר את התבנית של עץ משפחה אז לא יודע מה סימן ה= עושה. תנסה למחוק אותו, אולי זה יעבוד. :::::::::למיין לפי א"ב יותר קל, סיווג לאמורא ותנא קצת יותר קשה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 21:16, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::לגבי המיון אולי אפשר להוסיף לכל תנא מספר 1 כך ש{{תנא|רבי}} יופיעה כ1רבי ואז להפריד את אלו שיש בהם 1 לתוך קובץ תנאים והשאר לקובץ אמוראים ::::::::::לגבי העוגן ניסיתי הרבה צירופים היחיד שקרוב לעבוד זה להציב את עוגן בתוך תא כך {{עץ משפחה|{{עוגן|אא}}|רבן גמליאל| ::::::::::הבעיה שאז הכל זז וגם {{}} מופיעה מיותר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:23, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::הוספתי את העוגן בסוף השורה וזה פחות נורא אם רק אפשר להגדיל את גודל החלון הנגלל כך שיהיה לרוחב כל החלון ואם אפשר להקטין את גודל כל יחידה בתוך העץ :::::::::::כמובן שזה עוד יותר מסבך את האפשרות לחזור לנקודת היציאה אבל אולי אפשר להוסיף סרגל עם מספרי הדפים וכך לחזור לדף ממנו יצאנו ואם אפשר להנליט את אותו תנא\אמורא שבחרנו אז גם יהיה קל לחזור לנקודת היציאה :::::::::::בכל מקרה אם אפשר למצא איך באמת אמורים לעבוד עם העוגן זה היה יכול להיות מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:58, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::נראה לי שמצאתי איך לעבוד עם עץ צריך להוסיף שורה לעוגנים כך ::::::::::::{{עץ משפחה|||||||||||||||{{עוגן|אא}}|{{עוגן|אא}}={{עוגן|אא}} }} [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:16, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::תיקון לא צריך שורה נוספת אפשר באותה שורה אפשר לראות את זה כעובד במסכת ברכות במשנה הראשונה הוספתי 1 לרבי אליעזר לחיצה על ה1 תקפיץ למיקומו בעץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:33, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::אורי אני חושב שכדאי שבכל תנא\אמורא המילה רבי\רב תפנה לעץ ושם התנא\אמורא יקפיץ לערך בויקיפדיה ::::::::::::::בסוף היצירה של העץ האם יש אפשרות שההפניה תהיה אוטומטית אם לא אם אני אכין טבלה של שם תנא\אמורא שם העוגן ::::::::::::::האם זה אפשרי להוסיף בצורה אוטומטית את כל הקישורים ::::::::::::::כמו כן יש לי טבלת אקסל של כל ההקבלות בבלי תוספתות מדרשים וכדומה האם אפשר להפוך את הטבלה לטבלת קישורים בצורה אוטומטית ::::::::::::::הקישורים נמצאים באתר ::::::::::::::http://biu.ac.il/js/tl/yerushalmi/index.html ::::::::::::::חשבתי ליצור משהו מקביל לעין משפט ואותו נכניס לתיבה נגללת צמוד לעין משפט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:32, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::מישהו יכול לסביר לי למה הקישורים בעץ לא עובדים :::::::::::::::לדוגמה את אלעזר לקחתי מתבנית:עץ_משפחה_מתקופת_תרח_ועד_שלמה_המלך :::::::::::::::ושם זה עובד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:08, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::בפרק ראשון במסכת ברכות בכל עמוד הוספתי עוגן מעל התיבה נגללת של עץ התנאים הוספתי קפיצות לכל הדפים כך שאפשר יהיה לחזור לעמוד ממנו יצאנו האם אפשר שהדבר יבוצע באופן אוטומטי עבור כל הפרקים בכל המסכתות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::לדעתי, הרעיון שהמלה רבי\רב תפנה לעץ, ושמו של התנא\האמורא יוביל למידע עליו, הוא רעון מבורך. אולם לא אל הערך בווקיפדיה צריך להוביל שם התנא\האמורא, כי אם לדף הקטגוריה, שם אמור להיות מידע קצר אודותיו והפנייה לערך בווקיפדיה שהקורא יוכל לבחור אם ללחוץ עליו, מתוך ידיעה שהערך הוא שם ולא בוויקיטקסט ולחיצה תוציא אותו מכאן לשם. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:14, 26 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::אתה עובד מאוד מהר ואני בתקופה קצת עמוסה, אז קשה לי לעקוב ואני צריך סיכום מה אתה צריך. רשמתי לי שאתה רוצה 1) להכניס את העין משפט לתיבה נגללת, 2) להחליף את הציונים של עמודים לתבנית ייעודית שהרקע יהיה צבוע בצהוב. עכשיו אני מבין שאתה רוצה גם 3) להחליף את תבניות תנאים ואמוראים לתבניות חדשות שתוכל להתאים אותם לקישורים כמו שאתה רוצה בלי להשפיע על התצוגה בפרויקטים אחרים בוויקיטקסט. עוד משהו? ::::::::::::::::בעניין איך תראה התבנית עצמה אני חושב שזה קצת בלתי אפשרי לקשר קישור אחד מהמילה רבי וקישור אחר מהשם, כי מה עם אמוראים שאין להם תואר, כמו שמואל או עולא? מה לגבי רב? וכם מבחינה טכנית תצטרך להפריד בתבנית איכשהו בין המילה "רבי/רב/ר'" לבין שאר השם שזה אפשרי אבל יכול לסבך את המצב. אני מציע להחליט על תו נוסף שממנו יתבצע הקישור לעץ, וכל השם יפנה לקטגוריה (שבה יש קישור לוויקיפדיה). ראיתי באחד הספרים כאן שהשתמשו בתו ° ואני חושב שהוא טוב כי הוא לא תופס יותר מדי תשומת לב והוא נראה כמו קישור לציון או הערה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 17:08, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::להכניס גם את הדפים\הלכות לתוך תיבה נגללת בצורה שמופיעה בברכות כך שהדף יופיעה בצבע במקום בולט :::::::::::::::::האם יש תיבה נגללת בעלת אפשרות להגדלה של התיבה (אני כרגע עובד על קוד) :::::::::::::::::לגבי ציון הדף להוסיף קפיצה ממנו לטבלה הראשית ועוגן כך שאפשר יהיה להגיעה אליו מהעץ :::::::::::::::::מעל העץ ליצור שורה של קפיצות לכל העמודים(נעשה בפרק א של ברכות) :::::::::::::::::לגבי שימוש בתו ° זה בסדר מבחינתי :::::::::::::::::הייתי שמח אם הייתה דרך לסמן תנאים כיוון שהמון פעמים עוברים מרבי יוסי תנא לאמורא אז אם אתה מתכוון להפוך את התו ° אז אולי אפשר להדגיש את המילה רבי כדי לציין תנא :::::::::::::::::הייתי מעוניין להחליף חלק מהשמות כיוון שזה מאד מבלבל שבאותו קטע מתחילים לדבר על רבי יהודה עוברים לרבי יודן עוברים לרבי יודא ומסיימים ברבי יהודא כאשר בכל המקרים מדברים על אותו אדם כמו כן ישנם מקרים בהם כל הפרשנים סוברים שמדובר בשם אחר :::::::::::::::::היתיי רוצה שבכל המקרים יופיעה השם רבי יהודה והשם המקורי יופיע כשם צף אז אולי אפשר לבנות תבנית שמאפשרת את זה (אם לא אז אשתמש בתבניות הקימות) :::::::::::::::::ישנו קישור של אוניברסיטת בר אילן בו מצויים הקבלות בן הירושלמי למקורות אחרים :::::::::::::::::http://biu.ac.il/js/tl/yerushalmi/index.html :::::::::::::::::האם אפשר באופן אוטומטי להפוך אותו לצורה של העין משפט כך שנקבל את כל הקישורים מתוחמים בדפים :::::::::::::::::ואז נוסיף תיבה נגללת של כל הקישורים צמוד לתיבה הנגללת של העין משפט :::::::::::::::::האם תוכל ליעץ למה הקישרים בעץ לא מפנים לאתר בויקי? :::::::::::::::::תודה על כל העזרה הרבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:42, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::ולהוציא לי את שמות כל התנאים והאמוראים מהירושלמי {תנאים בניפרד ואמוראים בניפרד} ממוינים לפי אלף בית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 26 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::כמו כן האם אפשר להאיר את התנא\ אמורא שנבחר בעץ כמו כן להאיר את התנא\אמורא בדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:39, 26 ביוני 2023 (IDT) :1) בעין משפט, אני צריך דרך להבין מתי נגמר הטקסט שצריך להיות בתוך התיבה. האם ניתן להניח שתמיד הטקסט של העין משפט נמצא בשורה אחת ארוכה או שיש מצבים מורכבים יותר? :2) אני חושב שהתבנית של הקישורים כבר נמצאת באותו מקום בכל הש"ס, אז אפשר להכניס את ציון העמוד לתוכה ולעבוד עליה משם. אני אנסה לעשות ותגיד לי אם זה בסדר. אחר כך נמחק את הציונים שמחוץ לתבנית כדי שלא תהיה כפילות. לא הבנתי לאיזה חלק בברכות פרק א אתה מתכוון, לתוכן עניינים למעלה שנמצא בתוך תיבה נגללת או לכותרות עצמם? :3) גם כאן, ברגע שנחליף את התבניות הכלליות תנא ואמורא, לתבניות מקומיות {{תב|תנא-ירו"מ}} ו{{תב|אמורא-ירו"מ}} יהיה אפשר להדגיש תנאים, להוסיף קישור לעץ, לייצא רשימת תנאים ואמוראים, וכל מה שתרצה. אבל לפני כן אני רוצה שתענה לי על שתי השאלות הקודמות כדי שיהיה אפשר לערוך את הכל במכה. :4) לגבי שמות שונים בסוגיה אחת, אפשר להשתמש ב[[תבנית:ב]] אם העיתוב מוצא חן בעיניך. :5) לגבי טבלת בר אילן, האם היא חופשית ולא מוגנת? וגם אם כן, כל עוד היא בפורמט פידיאף יהיה קשה להמיר אותו אוטומטית אלינו. אם יש לך את הטקסט עצמו אז זה אפשרי. :6) לאן אתה רוצה שהקישורים בעץ יפנו? כרגע הם מקושרים לתוך ויקיטקסט לדפים שלא קיימים. אם אתה מתכוון לויקיפדיה (לא בטוח שיש ערכים לכולם, במיוחד לא לאלה שנזכרים רק בירושלמי), אז צריך להוסיף "w:" בתחילת כל קישור (וגם | בסופו כדי שהדבליו לא תוצג). :בשמחה :) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:31, 28 ביוני 2023 (IDT) ::הוספתי בתבנית תיבה נגללת את האפשרויות גובה ורוחב,למשל: <nowiki>{{תיבה נגללת|גובה=500px|רוחב=100px}}</nowiki> ::גם הוספתי את ציוני העמודים בתוך התבנית של הקישורים. מה אתה אומר? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:48, 28 ביוני 2023 (IDT) ::לגבי 6, הקישורים צריכים לענ"ד להפנות לדפי הקטגוריה בוויקיטקסט של האישים המדוברים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:31, 28 ביוני 2023 (IDT) :::לגבי השאלות אם הבנתי נכון :::1} עין משפט תמיד כל סימן בשורה אחת :::2} התכוונתי לכך שמספר הדף ימשך על ידי קו ויופיע בצבע כך שיהיה בולט וניתן יהיה לראות חלוקה להלכות וחלוקה לדפים בצורה ברורה אבל גם זה שזה נמצא בתוך תבנית נגללת ושאפשר להגדיל אותה או להקטין מוסיף :::3} מצוין האם יש איזה רעיון איך לידע על דור התא או האמורא או שגם כאן נשתמש בתבנית|ב כדי להוסיף דור :::4} תבנית ב| מספיק טוב :::5} שלחתי בקשה לפרופסור לב בתקווה שהוא יאשר וגם ישלח קובץ וורד :::6}לויקיפדיה אני מקוה שזה שהשמות יופיעו באדום ידרבן אנשים להוסיף את הערך המתאים אם לא אז אני יכול להכין ערך עם טקסט מינימלי :::דיברתי אם רב חרדי שלומד ירושלמי והוא אמר שאין להם גישה לויקיטקסט אלא רק למקבילה בשם המכלול האם ידוע לך משהו כזה ואיך אפשר שהכל יופיע גם במכלול :::האם יש דרך להוציא מויקיפדיה את כל התנאים והאמוראים ממוינים לפי שמות ושנים כך שאוכל להוסיף את זה בהתבנית ב| וגם לדבג את העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:20, 28 ביוני 2023 (IDT) ::::ב-1 התכוונתי לטקסט שבו שמופיע בדף הפרק. אני צריך לדעת מתי אני סוגר את התיבה הנגללת כל פעם. מה יכול לסמן לי על זה? האם תמיד אפשר לסגור את התיבה בסוף השורה (הכוללת את {{#קטע... ואת {{ש} וכו' אבל שתמיד זה בשורה אחת) או שלא תמיד? האם תמיד מופיעה כותרת מיד אחרי העין משפט אז אפשר לסגור את התיבה לפני הכותרת או שגם זה לא תמיד? בקיצור אני מחפש משהו שיסמן לי לעצור את ההסתרה. ::::2) אתה רוצה לשנות את הכותרות בעצם של ===דף כלשהו=== לכותרת כמו שבברכות? אני מבין נכון? ::::6) הקישורים לויקיפדיה לא יהיו אדומים כי ויקיטקסט לא יכול לבדוק מה קורה בוויקיפדיה והאם הדף קיים ולכן זה תמיד יהיה כחול... ::::אני חושב שהמכלול הוא מקבילה לוויקיפדיה, לא מכיר שזה גם לוויקיטקסט אבל אולי אני טועה. אני חושב שזה תלוי בהם ותצטרך לפנות אליהם. ::::בוויקיפדיה עצמה יש את התבניות [[w:תב:תנאים]] ו[[w:תב:אמוראים]] שמסודרות לפי דורות. האם זה עונה על הצורך? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 02:26, 29 ביוני 2023 (IDT) :::::תודה רבה על ההפניה :::::התכוונתי האם יש רעיון איך לסמן דורות כך שכאשר רואים את שמו של שמעון הצדיק נדע שהוא מהדור הראשון :::::וכך הלאה נניח שאחת האותיות תהיה מתויגת מספר תגים בהתאם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:42, 29 ביוני 2023 (IDT) ::::::האם ===דף ::::::לא יכול להיות סוף לתיבה? ::::::צמוד לעין מפשט אמור להיות תיבה של המקבילות האם לא כדאי להכין כבר עכשיו את המנגנון ::::::2} כן ::::::לגבי הצבע לפחות בטקסט עצמו שיהיה אדום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:51, 29 ביוני 2023 (IDT) :::::אני סבור שההפניות צריכות להיות לדף הקטגוריה של התנא והאמורא בוויקיטקסט ומשם להפנות לדף התבנית בוויקיפדיה., מהסיבה שהזכרתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:09, 29 ביוני 2023 (IDT) ::::::אוקיי בסדר, אני אכתוב את הבוט עכשיו. ::::::אני חושב שאם וכאשר יהיו מקבילות נכניס אותם. כרגע זה לא רלוונטי. (וגם מהנסיון שלי שאנשים לא ממהרים לוותר על הזכויות, אם בעז"ה יקרה אז יהיה אפשר להכניס בנפרד) ::::::אני מסכים עם נחום לגבי יעד ההפניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 18:31, 29 ביוני 2023 (IDT) :::::::עשיתי עכשיו על [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק חמישי]]. תוכל להסתכל איך זה ולהגיד אם זה בסדר? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 18:52, 29 ביוני 2023 (IDT) ::::::::נראה בסדר גמור תודה ===אמרי במערבא=== ::::::::בעה קיבלתי אישור גם מהרב אחיקם וגם מבר אילן ::::::::הייתי רוצה לשלב את שניהם גם בתיבה נגללת אני חושב שכדאי שהתיבות יהיו זו בצד זו אבל בגלל שהעבודה של הרב אחיקם מכילה הסבר מפורט נראה לי שכדאי שיהיה אפשרות להרחיב את התיבה הכנסתי אותה כרגע כמות שהיא אני אשלח בקובץ וורד אשמח אם אפשר להכניס לויקי בצורה יותר יפה רצוי כמו שזה בקובץ שכל קטע בצבע כחול ולצידו הקישורים ומתחתיו הטקסט ואם אפשר להמיר לקישורים לדוגמא בבלי ב.‏ • פ"א ה"א [א:]‏ הכוונה בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א הסימן • מפריד בין מקורות שונים פ"א ה"א [א:] הכוונה ירושלמי ברכות פרק א הלכה א דף א עמוד ב ::::::::אם זה מסובך אז אשמח אם תתן לי דוגמא להפניה לבבלי והפניה לירושלמי מאיר בצורה הזו ::::::::לגבי הקבצים של בר אילן אני ינסה להמיר אותם לוורד ואשלח גם אותם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 01:28, 30 ביוני 2023 (IDT) :::::::::הרב אחיקם רק ביקש שיופיעה שזה מהספר אמרי במערבא :::::::::פרופסור לב מבר אילן האחראי על הפרוייקט נתן אישור בלי התנייה אבל אני כדאי לציין את שניהם בכתרת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 01:32, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::כמובן אחרי שהקובץ יהיה מוכן אם תוכל אוטומטית ואם לא אז אני ידנית אני הוסיף את ההקפצות נראה לי כמו בעין משפט רק עם מספרים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 01:34, 30 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::בנוסף אני חושב שכדאי שעץ התנאים יופיעה בתחתית כל פרק ומעליו הקפצות לכל עמוד עד שנמצא דרך לשמור את המקום ממנו קפצנו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:16, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::אפשר לראות בפרק א ברכות את עהץ וההקפצות ::::::::::::ניסיתי להכניס את המקבילות לחלון ולהציב חלון מקביל לחלון של העין משפט לא כל כך בהצלחה אפשר לראות בדף א ברכות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:18, 30 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::עכשדיו שמתי לב שהתנאים מוגשים ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:21, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::לגבי הקובץ של הרב אחיקם כל כותרת אמורה להיות עוגן ::::::::::::::כך שאשמח אם תוכל להוסיף בצמוד לכל כותרת משהוא דומה לעוגן של עין משפט משהו בסיגנון{{מקבלות בירושלמי פתיחה|1}} {{ד"מ|1_1}} ::::::::::::::ואני אכניס לטקסט את {{שוליים|1_1}} או מה שתציעה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:35, 30 ביוני 2023 (IDT) ברוך ה' איזה יופי! קיבלתי שיעור באופטימיות {{חיוך}}. מכיוון שאלה ספרים מודפסים הם יכולים לעלות כמו שהם בצורתם ובשמם המקוריים, כלומר תחת [[אמרי במערבא]] למשל. משם נוכל לייבא את הטקסט גם לתוך הירושלמי המאיר. אם ישלך קובץ וורד אתה יכול לשלוח אלי ואנסה להעלות באופן מסודר. מה שכן,כנראה שצריך אישור OTRS בכתב ולא מספיק לנו בע"פ, שווה לשאול את {{א|Nahum}}. אז מה התבנית הנכונה של תנאים שצריך להוסיף? (מתוך ה-7 שהזכרתי...) לדעתי לחיצה על 'הקודם' מחזירה אותך למקום שממנו באת ולכן לא צריך תוכן עניינים גם למטה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 03:42, 30 ביוני 2023 (IDT) :לפי מה שראיתי בכתב ששלח לי מאירושולי, הרב אחיקם לא מאשר שימוש מסחרי ולכן לא נוכל להשתמש בתכנים שלו. צר לי, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:15, 30 ביוני 2023 (IDT) ::כפי שכתבתי הוא העלה את הספר בהיברובוקס והוא מאד מעוניין שהדבריו יופצו בשמו הוא אפילו מוכן לשלוח לי את קבצי הוורד שלו כל כוונתו שלא נדפיס את הספר שלו מסחרית ::את הכתובת שלו קיבלתי מהמכון של הרב אליהו קודלסקי שהם מתכוונים אפי להדפיס רק לא לכוונות ריווח כך שלא נראה לי שצריך להיות בעיה ::אני חושב שכדאי להכניס את מסכת ברכות ואז אשלח אליו קישור כדי שיאשר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:42, 30 ביוני 2023 (IDT) :::אני אחזור ואסביר: כל עוד הוא לא מאשר שימוש מסחרי בתוצרים של יצירתו שאנחנו מעלים לפה, אנחנו לא נוכל להשתמש בהם. אלה החוקים של הקרן שמממנת את השרתים והאתר. צר לי, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:41, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::שבוע טוב ומבורך נחום כפי שראיתה במייל אהר אחיקם מאשר בלי שום הגבלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:49, 1 ביולי 2023 (IDT) :::::אוקיי,נראה לי שעכשיו אפשר להשתמש.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:55, 1 ביולי 2023 (IDT) ::::::לא ענית לי איזה עץ להוסיף אז בינתיים ביצעתי את כל שאר העריכות כדי שלא יתעכב יותר מדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 14:43, 3 ביולי 2023 (IDT) :::::::דווקא בברכות, בגלל שערכת אותה כמה פעמים בלי לשמור על אחידות אז נוצרו כמה שגיאות, ממליץ לעבור ולתקן. כל השאר נראה לי מצוין. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 15:16, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::יפה מאד ממש תודה ::::::::לגבי הדפים של הרב אחיקם כמו שראיתה הכל מאושר האם אפשר בצורה אוטומטית להכניס אותו בדיוק בצורה שבה הוא מופיעה היינו לצבוע בכחול את הכותרות ולהפוך את המקורות לקישורים ::::::::ובכל כותרת להוסיף פניה לעוגן במיספור רציף לכל פרק ולחלק את המסכת לפרקים וכל פרק לדפים ולהוסיף תיבה נגללת בסוף כל דף עם הכותרת מקבילות בירושלמי מתוך הספר אמרי במערבא ::::::::אם זה אפשרי אוטומטית אז אחר כך אני אעבור ואשתול את העוגנים בתוך המסכת ::::::::לגבי שאר המסכתות הייתי רוצה קדם לשלוח לרב אחיקם את מסכת ברכות אני יודע שזה מאד ישמח אותו ואז לבקש שישלח לי קבצי וורד של כל השאר ::::::::לגבי הקבצים מבר אילן נראה לי שכדאי שיהיו בתיבה נפרדת כיוון שרוב המקורות לא נמצאים בויקי וגם מדובר בכמות אדירה של הקבלות ::::::::לגבי העץ הייתי רוצה להוסיף לכל שם תיאור קצר רבו תלמדיו מקומו ולאחר מכן לנסות לערוך את העץ כך שיהיו קישורים בן הרב לתלמידים ובן האבות לבנים (האם יש דרך להוציא רשימה של כל התנאים והאמוראים שמופיעים בירושלמי? האם יש דרך להטוציא רשימה של כל הצנאים והאמוראים בויקי כשבסוגרים לידם יופיעו הנתונים הבאים: הוריו בניו רבותיו מקומו) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:45, 3 ביולי 2023 (IDT) ==עריכות נוספות== :::::::::לגבי דור המעבר קצת התלבטתי האם להגדיר אותם כתנאים או כאמוראים הנטיה שלי הייתה להגדירם כאמוראים כיוון שהם מביאים דברים בשם אמוראים ואמוראים חלוקים עליהם ראיתי שבויקיפדיה מוגדרים כתנאים כיוון שלפחות פעם אחת נאמר ברייתא בשמם :::::::::מה נכון לדעתכם? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:59, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::נראה לי לכאורה להחשיב אותם כאמוראים. גם "רב" שעליו אומרת הגמרא "רב תנא ופליג" נמנה עם האמוראים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:51, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::אורי אני עברתי על מסכת ברכות ופאה ואז שמתי לב שבכל מקום שמויע <br> כמו בדוגמא הבאה ::::::::==[[ירושלמי כלאים ו א|'''ירושלמי כלאים, פרק ו, הלכה א''']]== <br> ::::::::המערכת לא מזהה את זה ולכן זה לא יופיעה בטבלת התוכן ::::::::כאשר הורדתי את <br> הכל חזר לעבוד ::::::::כמו כן בכל הפרקים העין משפט האחרון אינו מופיעה בהתוך תיבת גלילה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:23, 3 ביולי 2023 (IDT) :::::::::כמו כן האם יש דרך שכאשר בוחרים סמן שאמור להקפיץ לעין משפט אז הוא ישאר מואר כך שנדע שקראנו אותו :::::::::כמו כן האם אפשר שכאשר נקפוץ לעץ התנאים\אמוראים השם שניבחר יאיר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:26, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::לא הבנתי איפה מופיע החומר של אמרי במערבא ברכות? העלית אותו לכאן? אם כן אני חושב שאני יכול לערוך אותו כמו שרצית. ::::::::::עכשיו כששינינו את התבניות אני יכול לנסות לשלוף את כל התנאים והאמוראים, אני רק צריך לחפש מה הפונקציה המתאימה לזה. בשביל להשיג את המידע עליהם אני צריך מקור מסודר כלשהו שבו המידע מופיע. זה קיים? ::::::::::תודה על התיקון בכותרות. העין משפט האחרון לא נכנס לתיבה מפני שאין אחריו כותרת שמתחילה ב===דף שזה מה שהגדרנו להחלפה. אני צריך לחשוב על החלפה מתאימה בשבילם. ::::::::::ענייני ההארה מצריכים כתיבת קוד ג'אווהסקריפט מורכב יותר, מה שאני לא בטוח שאני יודע לעשות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 01:50, 4 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::תודה רבה זה נראה נפלא :::::::::::לגבי אמרי במערבה שלחתי לנחום קובץ וורד מה המייל שלך אני אשלח גם לך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:01, 4 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::לגבי העין משפט בסוף כל פרק אני אעשה ידנית זה די מידי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:31, 4 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::אתה יכול לשלוח לי באמצעות "שליחת דוא"ל למשתמש" שמופיע בסרגל הצידי בדף המשתמש שלי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 14:14, 4 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::שלחתי אבל לא ראיתי שאפשר לצרף קובץ וחבל כי בקובץ וורד הכותרות בצבע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:31, 4 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::אורי תוכל בבקשה להחליף את כל המקומות שמופיע :::::::::::::::בית {{תנא-ירו"מ|שמאי}} ל {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} :::::::::::::::וכנ"ל לגבי בית הלל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:27, 4 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::{{בוצע}}, בעניין העץ עדיין לא הבנתי איזה אחד אתה רוצה לשים בתחתית כל דף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 14:28, 5 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::בתחתחת פרק א בברכות ישנו עץ ממש בתחילת העריכה השאיפה שהוא יכיל את כל התנאים והאמוראים שמופיעים בירושלמי על פי סדר הדורות וקישורים לאבות רבנים ותלמידים :::::::::::::::::האם יש דרך לאתר את התנא\אמורא על סמך שם ללא צורך בעוגן? :::::::::::::::::אם למשל לכל תנא אמורא נקבע מספר ונכין טבלה שבא יופיעו המספרים והשמות ובעץ יופיעו המספרים והשמות האם יש דרך לנווט למיקום בתוך העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:47, 5 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::אלה המימדים שאתה רוצה? כלומר שגובה התיבה נקבע לפי גובה העץ, ורק ברוחב יש גלילה? ::::::::::::::::::אפשר לעשות עם מספרים ואפשר עם השמות עצמם. אם עכשיו תלחץ על העיגול שליד חכם כלשהו, למשל רבי יוחנן, ותסתכל בראש הדפדפן על הכתובת שזה לקח אותך, תראה שמופיע שם "#רבי_יוחנן" מה שאומר שאם בעץ יהיה עוגן מתאים אז זה יקח אותך לשם. אפשר לשנות את זה שיעבוד עם מספרים אבל אני לא רואה צורך בזה אם גם ככה השמות הם מזהה ייחודי לכל חכם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 00:05, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::נראה לי שעדיף שבמימדים יהיו בגובה וברוחב של דף :::::::::::::::::::מבנתי שמות זה בסדר :::::::::::::::::::השאלה האם יש דרך לעשות את זה בלי עוגנים :::::::::::::::::::לדוגמא אני יודע שרבי יוסי מופיעה בשורה העשירית והוא הדמוות החמישית אז האם אפשר לכתוב טבלה שבא מצד אחד השם מצד שני 10,5 :::::::::::::::::::וכך המערכת תדע לאן לקפוץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:30, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::אתה מתכוון מימדים כמו שעשית או משהו שונה? אם אתה רוצה אחרת תערוך שם ואני אעתיק את זה להכל. ::::::::::::::::::::אפשר לעשות עוגן שהוא מספר ואפשר עוגן שהוא טקסט, אבל אי אפשר בלי עוגן בכלל, הדף חייב לדעת לאן הוא צריך לקחת... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 14:40, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::השאיפה היא ליצור עץ של כל המסורת ממשה עד הדורות האחרונים לכן כדאי שהחלון יהיה בגודל דף :::::::::::::::::::::האם תוכל להוציא לי את כל השמות מתוך כל הירושלמי לקובץ ממויין על פי שמות תוך הפרדה בן תנאים לאמוראים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:42, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::מה הכוונה גודל דף? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 17:32, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::אני אשלח לך במייל את הקבצים. אם כבר אתה עובר על כל השמות של החכמים, אם אתה מוצא כפילויות, כלומר שני שמות שמצביעים על אדם אחד, זה יהיה טוב אם תרכז אותם, ככה שיהיה אפשר ששני השמות יפנו לאותו קישור. :::::::::::::::::::::::הכי טוב יהיה אם בדף השיחה של העץ תכתוב בצורה כזאת, בשורה נפרדת לכל תנא: :::::::::::::::::::::::רבי יהודה|רבי יהודה בר אלעאי|רבי יהודא בר אלעאי|... :::::::::::::::::::::::רבי שמעון|רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י|... :::::::::::::::::::::::וכן לאמוראים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 17:59, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:22, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::::אורי יש אפשרות להוריד את המילה רב או רבי ורק לאחר מיכן למיין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:55, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::::::בנוסף האם אוכל לשלוח שמות שאני רואה שהשתבשו ותוכל להחליף או לומר היכן המופע הזה ::::::::::::::::::::::::::לדוגמא מופיעה תנא בשם לדברי רבי מאיר שהלדברי צריך להיות מחוץ לתבנית ::::::::::::::::::::::::::וכן שמות מורכבים שהתחברו למילה אחת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:01, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::::::אני חושב שאלי כדאי ששמות הפרקים יהיו מלאים ולא סתם פרק ראשון פרק שני :::::::::::::::::::::::::::אלא פרק ראשון מאימתי :::::::::::::::::::::::::::פרק שני היה קורא :::::::::::::::::::::::::::וכך הלאה :::::::::::::::::::::::::::אני משאר שבגרסא הקודמת שם כל פרק היה בצורה ==פרק ראשון-מאמתי== :::::::::::::::::::::::::::הרבה יותר קל להוציא את שם הפרק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:24, 6 ביולי 2023 (IDT) לשמות משובשים אתה יכול פשוט ללכת לאותה קטגוריה ולראות איזה דף נמצא בה. למשל: [[:קטגוריה:לדברי רבי מאיר]]. לא הבנתי מה ההבדל בין מיון עם ה"רבי" למיון בלעדיו? הרי סדר הא"ב נשמר בשתי האפשרויות. אתה מתכוון שמות מלאים בשם של הדף? כלומר להעביר את הדפים ל[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק ראשון - מאימתי]]? כי זה לא כדאי. שם הדף צריך להיות פשוט ככל הניתן כי זו הדרך שבה אנשים מגיעים אל הדף. עדיף לעשות כותרת יפה בתוך הדף עם השם של הפרק. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 14:52, 7 ביולי 2023 (IDT) :התכוונתי שבתוכן הספר לדוגמא במשכת ברכות במקום שיהיה כתוב :פרק ראשון :פרק שני :פרק שלישי :פרק רביעי :פרק חמישי :פרק שישי :פרק שביעי :פרק שמיני :פרק תשיעי :יהיה כתוב :פרק ראשון - מאימתי :פרק שני - היה קורא :פרק שלישי :פרק רביעי :פרק חמישי :פרק שישי :פרק שביעי :פרק שמיני :פרק תשיעי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:31, 8 ביולי 2023 (IDT) ::האם יש דרך להגדיר מקרו לדוגמא אני רוצה שעבור כל שם x יבוצע |x|x=[[x]] ::דוגמא אכתוב אנטיגנס איש סוכו ::וזה יהיה כאילו כתוב אנטיגנס איש סוכו|אנטיגנס איש סוכו=[[אנטיגנס איש סוכו]]| ::אנטיגנס איש סוכו=[[אנטיגנס איש סוכו]]| [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:37, 8 ביולי 2023 (IDT) :::אני כעת מחליף את כל קיצורי המילים האם יש דרך להחליף בכל הקבצים בבת אחת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:42, 8 ביולי 2023 (IDT) ::::הבנתי לגבי הפרקים. יש לך איזו רשימה מסודרת שאני יכול לשאוב ממנה את שמות הפרקים? ::::הדרך לעשות את ההכפלה שאני מכיר זה תבנית. אגב, אתה בטוח שצריך את סימני השווה ואי אפשר פשוט לשים קישור? ::::אפשר לעשות החלפות ע"י בוט אבל זה לא מומלץ בלי שיקול דעת אנושי. כמות השגיאות שזה יכול ליצור שואפת לאינסוף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:33, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::תודה רבה ההפרדה במיקום העיגול בין תנא לאמורא ממש עוזר :::::מה לגבי דור המעבר האם אפשר שהעיגול אצלם יהיה באמצע :::::לגבי השמות הצפים איך אפשר לעדכן לדוגמא רבי יוחנן שיופיעה רבי יוחנן בן הנפח רבי אליעזר שיופיע רבי אליעזר בן הורקנוס אותם אפשר להחליף אוטומטית אבל רבן גמליאל לפעמים צריך להיות רבן גמליאל הזקן או רבן גמליאל דיבנה וכ"ו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:45, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::אילו שמות הרבנים שהיו בדור המעבר שידועים לי האם אפשר למקם אצלם העיגול באמצע ::::::רבי בנאה ::::::רבן גמליאל ברבי ::::::רבי חנינא בר חמא ::::::יהודה בן רבי חייא ::::::רבי חייא\רבי חייא רובה \רבי חייא רבה ::::::רבי יהושוע בן לוי\רבי יהושע בן לוי ::::::רבי הושעיה\רבי הושעיה רבה\רבי הושעיה רובה\רבי אושעיה בר חמא ::::::פלימו ::::::בר קפרא ::::::אייבו ::::::רבי יצחק בר אבדימי ::::::רבי שמעון בן יהוצדק ::::::רבי שמעון ברבי ::::::רבן גמליאל ברבי ::::::רבי אמי בן אסי ::::::רבי שילא ::::::בסוף התהליך אני מתכוון לעבור על הכל אני בטוח שחלק מהרבים שסומנו כתנאים הם אמוראים וכן להיפך לכן הייתי רוצה לדעת איך אני יכול לשנות את מיקום העיגול נקודתית ::::::כמו גם איך אני יכול להוסיף ידנית בקטע הצף הרחבה לשמות כמו מיקומו הגיאוגרפי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:32, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::אולי אתה יכול להוצי את שמות הפרקים מ ::::::מסכת ברכות – ויקיפדיה (wikipedia.org) תחת פרקי המסכת ::::::וכך הלאה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:54, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::::אני לא חושב שזה אפשרי להכניס עיגול באמצע לדור המעבר. א. בגלל הקושי להגדיר מה זה "אמצע", כמו שהרחבתי בעבר, ב. בגלל שנצטרך תבנית ייעודית להם. כרגע החלוקה מתאפשרת בגלל שאלו שתי תבניות שונות (תנא ואמורא), שזה גם התשובה ל"איך לשנות את מיקום העיגול?" פשוט להחליף לתבנית הנכונה. :::::::אני יכול להוסיף פרמטר "תיאור" ככה שיהיה אפשר לשנות את הברירת מחדל שהיא רק השם. למשל {{תב|אמורא-ירו"מ|2=רבי יוחנן{{!}}תיאור=רבי יוחנן בן הנפח}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשפ"ג • 14:21, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::::אז אולי אפשר להדגיש אותם ללא קשר לתבנית וכך תנא יהיה מודגש עם עיגול מימין אמורא יהיה עם עיגול משמאל דור המעבר יהיה עם עיגול משמאל כמו כל אמורא אבל מודגש ::::::::לגבי הוספת תיאור נראה לי רעיון מצויין כך אפשר יהיה להוסיף כמה מילים על הדמות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::::::לגבי שמות הפרקים זה בסדר מבחינתך טם לא אני יכול להכין קובץ עם כל שמות הפרקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:15, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::אורי תוכל בבקשה להחליף את כל ה’’’ בצורה של ויקי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:15, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::אורי אני רואה שבכל המסכתות נשאר בתחילת כל פרק שמו בצורה הבאה :::::::::::==פרק ראשון - שדה אילן== :::::::::::והוא נכנס לטבלת התוכן :::::::::::אולי אפשר לקחת את שמות הפרקים משם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:35, 10 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::אפשר אןלי גם מסוף כל פרק שכתוב הדרן עלך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:08, 10 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::עשיתי את שני השינויים בתבנית אמורא. תסתכל אם זה בסדר. :::::::::::::אתה מתכוון לשנות את ’’’ להדגשה? :::::::::::::הכותרות של שמות הפרקים זה מצוין! אני אצטרך למצוא את הזמן אבל זה טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 03:21, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::זה ממש יפה תודה. למה לא עשיתה אותו דבר לתנאים? ::::::::::::::לגי ’’’ ::::::::::::::כן משום מה וורד הפך חלק מהסימנים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 11 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::עברתי אתמול על קטע במסכת פסחים שם כל חצי שורה עוברים מהאמורא רבי יוסי לתנא רבי יוסי :::::::::::::::ומדהים כמה העיגול הקטן שהוספתה מצד ימין לתנא ומשמאל לאמורא מפשט את הלימוד :::::::::::::::ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:04, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::שיניתי. תודה לך, אתה עשית את העבודה האמיתית שהיא לציין ללומד איפה זה התנא ואיפה האמורא [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 14:19, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::בזכות זה לפני כמה דקות מצאתי שגיאה בירושלמי מופיע רשב"ג אומר דבר בשם אמורא שזה כמובן לא יתכן ואכן בדקתי בגרסת ונציה ושם כתוב רשב"נ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:38, 11 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::נפלא. :::::::::::::::::עוד דבר לגבי הגרשיים, במקומות רבים נוצר טקסט מוטה, זה נובע מהתחביר של ויקי שאם שמים שלושה ' זה יוצא '''מודגש''' ואם שמים שניים זה יוצא ''מוטה''. לי זה נראה טעות, שהתכוונת לשים שלושה ויצא לך שניים. האם זה נכון ואפשר להחליף כל מקום שיש בו שניים ל3? או שיש מקומות שעשית בכוונה טקסט בהטייה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 14:56, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::כן בהחלט תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:28, 11 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::אורי לילה טוב תוכל בבקשה לגרום שכל גמ יתחיל בשורה חדשה מוגדל ומודגש :::::::::::::::::::<big>'''גמ’:'''</big> :::::::::::::::::::בנוסף האם תוכל להכניס את כל המקומות בהם כתוב בית שמאי ובית שמאי בית הלל ובית הלל ללא תבנית לתוך תבניות :::::::::::::::::::וכן את כל המקומות בהם מופיע תנא| או אמורא| כמו בתבנית הישנה לתבנית החדשה :::::::::::::::::::אני חושב שאלי כדאי אחר כך שכל דור המעבר יהיו מוגדרים כתנא ללא העיגול כלומר נחזיר אותם לתבנית הישנה וכך יהיה קל להבחין בין תנא לתנא בתקופת המעבר לאמורא :::::::::::::::::::כמו כן אולי כדאי לחשוב על רשימת נתונים קבוע על כל תנא\אמורא נניח דורו(דור + שנה) אביו רבותיו תלמדיו בניו מקומו :::::::::::::::::::שזה יתווסף לכל מקום בו מופיע התנא\אמורא הזה :::::::::::::::::::בנוסף יהיה ניתן להוסיף תוספת מקומית :::::::::::::::::::כמו כן איך מתקדם עם המקבילות של הרב אחיקם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 18 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::לגבי בית שמאי ובית הלל הכוונה רק לכאלה שאינם בתוך תבנית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:18, 18 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::אם תוכל גם להחליף את כל המקומות בהם מופיע :::::::::::::::::::::([[{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} :::::::::::::::::::::ב([[שמואל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:24, 18 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::תוכל בבקשה גם להחליף את {{תנא-ירו"מ|הלל}} ::::::::::::::::::::::ב הלל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:59, 18 ביולי 2023 (IDT) :אני חושב שהחלפתי כבר את כל התבניות תנא ואמורא הרגילות למיוחדות. מצאת מקומות שזה לא כך? :אז אם לסכם את ההחלפות: :<nowiki>גמ' ← <big>'''גמ’:'''</big></nowiki> :<nowiki>בית שמאי/בית הלל ← {{תנא-ירו"מ|בית שמאי/הלל}}</nowiki> :<nowiki>{{תנא-ירו"מ|הלל}} ← הלל</nowiki> :<nowiki>([[{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} ← ([[שמואל</nowiki> :אני לא ממליץ להחזיר את דור המעבר לתבניות הרגילות, כי אז דברים נוספים שאתה רוצה לא יעבדו, כמו הוספת התיאור או קישור לעץ. אפשר ליצור תבנית נוספת {{תב|דור המעבר-ירו"מ}}. :אפשר ליצור גם תבנית של תיאור לכל חכם ככה שיכנס אוטומטית המידע עליו לתיאור במקום לעשות העתק הדבק או בוט, אלא אם כן אתה מכניס תיאור אחר ידנית. אני יכול ליצור לך את התשתית אם תרצה. :לצערי אני בתקופה מאוד עמוסה אז לא התקדמתי כל כך עם אמרי במערבא. בעז"ה אחרי תשעה באב אני יוצא לחופשה ויהיה לי יותר זמן לזה. :עוד נקודה חשובה לדעתי זה הקישורים האדומים של התנאים והאמוראים שהם רבים מאוד עכשיו. אני מנסה לפעמים ליצור קטגוריות ולהשוות בין שמות שונים שהם בעצם אותו חכם, ואני לא מספיק לעקוב. במיוחד בירושלמי ששם זה הרבה יותר קשה מהבבלי כי יש המון צורות שונות לשמות החכמים בגלל השפה הארמית (הידמות אותיות גרוניות כמו א' וה', נשילת בד"ל מנ"ר). אשמח לעזרה ממך בהבהרה מי הם החכמים השונים (בפרט אלו שמופיעים הכי הרבה פעמים, אפשר למצוא אותם ב[[מיוחד:קטגוריות מבוקשות]]) וביצירת קטגוריות להם בפורמט הקבוע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ג • 13:33, 18 ביולי 2023 (IDT) ::הסיבה שיש תבניות ישנות זה כיוון שהיו תבניות ישנות לא שלמות למשל עם { אחד בלבד ::תיקנתי כך שיהיו עם <nowiki>{{</nowiki> ::לגבי דור המעבר בהחלט מסכים עם הרעיון שלך ליצר תבנית מיוחדת ==שמות התנאים== ::לגבי השמות האדומים ::אני חושב שיותר נכון יהיה להמיר אותם לשם אחד ובתוך התאור להוסיף איך שהשם הופיעה בטקסט(אולי אם הולכים על תבנית תיאור לכל חכם אפשר ששם יופיע שמו המלא ובמקביל להוסיף שדה של שמו בטקסט המקורי) ::לא מדובר פה רק בשמות של הירושלמי אלא בשיבושים אחרת איך אפשר להבין שבטקסט אחד רבי יהודה מופיעה כרבי יהודה כרבי יהודא כרבי יודה כרבי יודא וכרבי יודן ורבי אליעזר הופך להיות רבי אלעזר רבי ליעזר ורבי לעזר והרבה פעמים אני רואה שבדפוס ונציה השמות יותר ברורים ::זה גם די מקשה על הלומד לכן אני חושב שזה יותר נכון לקבע בטקסט את השם הנכון והמוכר ובתיאור את השם שהופיעה בטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:30, 18 ביולי 2023 (IDT) :::לכאורה זה לא שיבושים, אלא צורות שונות להגייה ולכתיבה של שמו של אותו אדם. אני מתנגד לשנות את הנוסח שבטקסט ולהגיה אותו מסברתינו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:14, 18 ביולי 2023 (IDT) ::::קשה לי להסכים שקראו לרב בשם לא ולאחר בשם בא במיוחד שבאותו משפט מופיעה שמו המלא ובמיוחד כאשר בגרסאות שונות של הירושלמי מופיעות צורות שונות ::::אני די משוכנע שהרצון לחסוך בזמן כתיבה גרם להם להוריד את האות א מהרבה מאד מילים מה שהוביל להרבה מאד שיבושים (ישנם מקומות שכתוב לא בא והכוונו שרבי אילא ורבי אבא אמרו) ::::היתרון בתבנית שאורי מכין היא שהקריאה והלימוד יהיו פשוטים אבל תמיד אפשר יהיה לראות מה המקור ואם צריך אפשר לתקן ::::השבוע ראיתי ספר של ד"ר מרגלית וד"ר איזנברג בו הם טענו כי מי שהתיר שמן של עכו"ם היה רבי יהודה נשיאה נכדו של רבי הם קבעו את הדבר על פי תיאור המציאות שמופיעה בתלמוד רציתי לבדוק מה הגרסא אצלנו וראיתי שמיד אחר כך מופיעה שרב אמר שהוא היה בבית הועד כאשר התירו את השמן כך שזה חייב להיות רבי ולא רבי יהודה נשיאה ::::כך שברור שנצטרך לעשות מספר מחזורים לנסות על פי השותפים בעלי המחלוקת ודיבריהם עצמם לנסות להבין במי מדובר כיוון שישנם הרבה שמות או כינויים שחזרו על עצמם במשך הדורות ולהוסיף לזה את ריבוי הגרסאות יכול להיות מאד מבלבל כך שנראה לי כדאי שהשם המוכר יופיע ובתיאור הכינוי שנכתב במיוחד אם הופכים את הספר הזה לפירוש הוא צריך להיות ברור כמה שאפשר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 18 ביולי 2023 (IDT) :::::אני לא חולק על הצורך להנגיש, אבל אלה תופעות מוכרות בשפה הארמית של נשילת אותיות גרוניות או החלפה של אותיות בד"ל מנ"ר (אולי יש תופעות נוספות שאני לא מכיר, אבל על אלה שמעתי בוודאות). זה ממש מובנה בשפה ולכן גם הגיוני שיקראו לחכם אחד באותה סוגיה בשמות שונים. במרחב הביאור אני חושב שיש משמעות להנגשה, אבל כן צריך לשמור גם על המקור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באב ה'תשפ"ג • 17:44, 19 ביולי 2023 (IDT) ==עוד עריכות== עשיתי את השינוי לתבנית דור המעבר, אבל יש מצב שזה רק יצר שיבושים... אני מתלבט אם לשחזר את העריכות ולשנות מחדש רק במקומות שבהם היתה תבנית תנא או אמורא. מה אתה אומר? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' באב ה'תשפ"ג • 18:48, 19 ביולי 2023 (IDT) :::::::אגב, במהלך הריצה שמתי לב שהתוכן של ביצה פרק א מופיע כפול, ושמסכת ביכורים לא פוצלה לפרקים כי לא היה בה כותרות של פרקים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' באב ה'תשפ"ג • 18:49, 19 ביולי 2023 (IDT) ::::::לגבי החלפת השמות האם יש אפשרות של כפתור אינטראקטיבי כך שאפשר לבחור האם לראות את השמות שמופיעים בטקסט או או את השמות המוכרים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:09, 19 ביולי 2023 (IDT) :::::::לגבי ביצה והחלוקה של ביכורים :::::::יכול להיות שאתה מסתכל על טקסט ישן? :::::::מסכת ביכורים נראת בכורים אולי בגלל זה ראיתה את הגירסה הישנה :::::::לגבי ביצה תיקנתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 19 ביולי 2023 (IDT) ::::::::לגבי דור המעבר מה שאני רואה זה מספר מועט של תקלות אני יכול לעבור ולתקן ידנית ::::::::האם אפשר לחשוב על סימן אחר מלבד בעיגול לסמן דור מעבר? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:29, 19 ביולי 2023 (IDT) :::::::אני מחליף וזה הולך יפה וכבר אני שם לב לכמה בעיות בשמות שדור המעבר אומר בשם אמוראים מדורות מאוחרים אבל נשאיר את זה לסוף :::::::ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:51, 19 ביולי 2023 (IDT) ::::::::וואי זה קצת מורכב ליצור דברים שמשתנים, זה מצריך קוד ועלול להאט את טעינת הדף. ::::::::כנראה שהגירסה הישנה של ביכורים עדיין מופיעה כאן. למחוק אותה? ::::::::וואו הספקת לעבור על הכל ולתקן ידנית? עבודה טובה! איך אתה מוצא איפה יש טעות? אתה מסתכל בהיסטוריית העריכות או בדרך אחרת? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' באב ה'תשפ"ג • 00:59, 20 ביולי 2023 (IDT) ::::::פשוט שמתי לב שכמעט כל הטעויות היו ברבי חייא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:04, 20 ביולי 2023 (IDT) :::::::לגבי ביכורים אפשר למחוק תודה :::::::נראה לי שאם יווצרו שני גרסאות ואפשר יהיה לבחור בניהם זה יזרז תהליכים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:07, 20 ביולי 2023 (IDT) ::::::::תודה רבה על ההדגשה של הגמ תוכל בבקשה לעשות אותו דבר גם לגבי ה מתני': רק נראה לי שלא צריך שורה חדשה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:43, 20 ביולי 2023 (IDT) :::::::::{{בוצע}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באב ה'תשפ"ג • 00:47, 21 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::אורי שבת שלום ::::::::::בזמנו דיברנו על אפשרות להוציא מתוך ויקי נתונים על כל התנאים והאמוראים והם יופיעו בחלון ::::::::::לשם המחשה ערכתי את יומא דף א בצורה כזו ::::::::::משום מה תיאור לא עובד על תנאים ::::::::::האם אפשר להכין קובץ תיאור שיכיל את כל שמות התנאים והאמוראים בצירוף נתונים בסיסיים ::::::::::שמשם ילקח התיאור בצורה אוטומטית(כפי שהצעתה בזמנו) ::::::::::כך לדוגמא על רבי יהודה יופיעו הנתונים הבאים ::::::::::רבי יהודה: ::::::::::שם מלא(אם קיים) רבי יהודה בר עילאי תנא דור רביעי ::::::::::רבותיו: רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא ::::::::::תלמידיו: רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי ::::::::::בני דורו: רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר ::::::::::כך שניתן יהיה לערוך את הקובץ להוסיף או לתקן נתונים ::::::::::בנוסף שיהיה ניתן להוסיף הערות בעתיד כגון השם שניכתב כגון <nowiki>{{רבי אבא|הערות=נכתב ר בא}}</nowiki> (את זה נשאיר לסוף) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:17, 28 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::התחלתי להכניס קישור לזיהוי צמחים במסכת כלאים :::::::::::הבעיה היא שכל האתרים בהם ישד זיהוי הלכתי הצמח מצוייר בצורה לא ברורה :::::::::::הייתי רוצה להוסיף קישורים נוספים לאתרים בהם הצמחים מצולמים בצורה ברורה האם יש דרך לצרף מספר קישורים יחד לדוגמא חיטה|קישור 1|קישור 2|קישור 3 [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:18, 30 ביולי 2023 (IDT) :כמו שאמרתי, עכשיו אני פנוי יותר לעניינים האלה. אז כרגע מה שאני צריך לעשות זה: 1) לערוך את אמרי במערבא. 2) להוציא לך את הנתונים של התנאים מוויקיפדיה. עוד משהו? :לא הבנתי מה הבעיה עם הקישורים? פשוט תוסיף כמה קישורים... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ג • 19:28, 30 ביולי 2023 (IDT) ::נראה לי שפשוט חסרה לך הבנה איך עושים קישור חיצוני.. זה די פשוט, ממליץ שתקרא [[ויקיטקסט:צעד אחר צעד/3|כאן]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ג • 20:09, 30 ביולי 2023 (IDT) :::לדוגמא השעורים ישנו זיהוי שנמצא באתר של מכון התואה והארץ ששם ישנו ציור לרוב מאד לא ברור ולכן הייתי רוצה לצרף קישור לאתר שבו ישנם תמונות והסבר מפורט של שעורה :::כרגע הכנסתי במסכת כלאים קישור אחד כך {ב|השעורים|https://www.toraland.org.il/12608 }} איך אני מכניס עוד קישור על אותה מילה :::לדוגמא שעורה תרבותית – ויקיפדיה (wikipedia.org) :::ואיך במקום לרשום את הקישור לרשום משפט שמבאיר מה ישנו בקישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:08, 31 ביולי 2023 (IDT) ::::{{ב|ככה|[https://www.toraland.org.il/12608 מכון התורה והארץ], {{וק|שעורה תרבותית}}}}. זה כתוב בדף שאמרתי לך. ::::אני אשמח טם תגיד לי שוב איזה פרמטרים בדיוק אתה רוצה מהטבלה של תנא בוויקיפדיה. תכתוב לי ממש את השמות שזה כתוב שם, כמו "רבותיו". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ג • 00:53, 31 ביולי 2023 (IDT) :::::שם: רבי יהודה בר עילאי :::::תקופה: תנא דור רביעי מאה 2 :::::שם שנכתב:יודא :::::אביו: רבי עילאי :::::מקומו:אושא :::::רבותיו:רבי טרפון, רבי ישמעאל, רבי עקיבא :::::תלמדיו: רבי יהודה הנשיא, סומכוס, רבי דוסתאי ברבי ינאי :::::בניו: רבי אלעזר ברבי יהודה, רבי יוסי ברבי יהודה :::::דורו:רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר :::::הערות: [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 06:45, 31 ביולי 2023 (IDT) ::::::עידכנתי במסכת ביכורים שיהיו שני קישורים ומאד קשה לפתוח את השני אולי כדאי להגדיר קובץ שבו יהיה כותרת ומספר קישורים לדוגמא לחיצה על חיטה במסכת תקפיץ לקובץ ושם אפשר יהיה לבחור אחד מהקישורים ואם זה מסובך אז אפשר שזה יהיה כמו העין משפט בתוך תיבבה נגללת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:40, 31 ביולי 2023 (IDT) :::::::ניסיתי להפוך את המילה החיטה למילת מפתח שתקפיץ לקובץ בו הקישורים המתאימים ורציתי שהקישורים יהיו נסתרים :::::::כך שלחיצה על המילה החיטה בדף א במסכת כלאים תקפיץ למילה חיטה בקובץ קישורים ושם יופיעו כמה קישורים שניתן לבחור :::::::לא מצליח :::::::השאלה הראשונה איך אפשר שמילת המפתח החיטה תישאר כתובה בצורה רגילה ולא תהפוך לאותיות קטנות מרחפות :::::::שאלה שניה הייתי רוצה שבקובץ קישורים יופיעה משפט ברור כגון חיטה באתר הדף היומי :::::::ולחיצה על המשפט תקפיץ לאתר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:45, 31 ביולי 2023 (IDT) ::::::::העברתי את הדף של הצמחים להיות דף משנה של דף הפרק. בצורה כזאת תוכל לקשר בעזרת סולמית. למשל <nowiki>[[/צמחים#החיטים|החיטים]]</nowiki> יפנה לפיסקה של "החיטים". בשביל שזה יעבוד בדף של הצמחים צריך שהחיטים יהיה כותרת (===החיטים===, או ==החיטים== וכו') או להשתמש בעוגן (<nowiki>{{עוגן|החיטים}}</nowiki>). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באב ה'תשפ"ג • 14:25, 1 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::ממש תודה זה נראה טוב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:28, 2 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::אורי בקר טוב ::::::::::האם תוכל להוסיף קישור להדרן עלך בסוף כל מסכת ::::::::::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA ::::::::::האם יש דרך שבכל מסכת יופיעה בהדרן השם של המסכת במקום מסכת פלונית ::::::::::האם יש דרך לשמור את המקום האחרון בו למדתי ::::::::::האם יש דרך שיהיה לחצן שמקפיץ לדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:33, 11 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::אורי בקר טוב ::::::::::התחלתי להכניס קישורים לספרים של הרב קנייבסקי לא כל כך בהצלחה ::::::::::ראיתי שיש בעצם שני מבנים ::::::::::מבנה אחד ::::::::::<nowiki>{{עמוד-ירו"מ|ברכות|לז|א|קנייבסקי= https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47654&st=&pgnum=110|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> ::::::::::מבנה שני ::::::::::קישורים: <nowiki>{{#קטע:ירושלמי_קישורים/ברכות/פרק ה|לז א}}{{ש}}{{ש}}</nowiki> ::::::::::במבנה הראשון הוא תמיד מפנה לדף הראשון בספר ::::::::::המבנה השני מכניס אוטומטית את הספרים אבל אין לי שליטה על מספר הדף והאם הספר קיים ::::::::::בנוסף במבנה הראשון ישנו קישור לצורת הדף בהיברובוקס ובשני אין ::::::::::יש לי רשימת קישורים של כל הספרים של הרב קנייבסקי זצוק"ל ::::::::::הרב סריליאו והרב פולדא אלא שהדפים מידי פעם זזים כך שצריך מידי פעם לקבע את מספר הדף ::::::::::מה מבין שני המבנים הוא המבנה איתו אני צריך לעבוד ואיך אני יכול להגדיר את מספר הדף במקרה והוא שונה ::::::::::הדבר נכון גם לצורת הדף שמידי פעם דפים זזים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:40, 14 באוגוסט 2023 (IDT) : הדרך הנכונה היא הראשונה, אבל לא לגמרי. כשיצרתי את התבנית הכוונה שלי היתה להעביר את כל המורכבות של הקישור לתוך התבנית, ככה שמה שאתה צריך להכניס זה רק מספר העמוד, בצורה כזאת: <nowiki>{{עמוד-ירו"מ|ברכות|לז|א|קנייבסקי=110|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> :הדרך השנייה בעצם לוקחת המידע מהדפים שיצרת בעבר של ירושלמי קישורים. צריך למחוק את הדפים האלו לאחר שתעביר את המידע למקום הנכון... :יש לציין שמספר העמוד הוא מספר העמוד באתר היברובוקס ולא מספר העמוד בתוך הקובץ (לפעמים זה שונה) :מה אתה מתכוון שיש לך רשימה של הרב קנייבסקי והרב פולדא? כלומר שיש לך כבר את הקישורים לכל הש"ס? כי אם כן אני יכול לנסות להמיר את זה אוטומטית לצורה שלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באב ה'תשפ"ג • 14:36, 16 באוגוסט 2023 (IDT) ::פספסתי את ההודעה הקודמת. אפשר ליצור את הסיום מסכת ע"י ההכללה של זה במקומות הנכונים בצורה: <nowiki>{{:סיום מסכת|מסכת=ברכות}}</nowiki> ::לגבי דף יומי, אני בדיוק מנסה ליצור תבנית דף יומי של הבבלי. אם אצליח אעדכן אותך וננסה לעשות גם לירושלמי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באב ה'תשפ"ג • 14:43, 16 באוגוסט 2023 (IDT) :::גם מעדכן שניסיתי כבר מזמן לשאוב את הנתונים שרצית מוויקיפדיה, אבל זה יותר מורכב משחשבתי כי לפעמים הנתונים שם שאובים מויקינתונים, אז כרגע אני תקוע בזה. אם אתה רוצה את הנתונים החלקיים שהצלחתי, אני יכול לשים אותם איפשהו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באב ה'תשפ"ג • 14:48, 16 באוגוסט 2023 (IDT) ::::לגבי הקישורים שיש לי זה להיברובוקס אני יכול לשלוח לך את הקישורים אבל לא בטוןח שמותר להמיר לויקי פורמט ::::מצד שני אני יכול לבקש מהרב אליהו קודלסקי שאני משער שהוא זה שהעלה את הקבצים שיאשר להמיר לויקי ::::לגבי הנתונים אשמח אם תשלח לי את מה שיש אבל יותר חשוב ::::מבחינתי שיהיה אפשר לקשר את סעיף התיאור לקובץ שנכין ::::כך לדוגמא כל מקום שרשום תנא_ירושלמי|רבי יהודה|תיאור=נכתב רבי יודא}} ::::בנוסף יופיע סעיף תיאור אוטומתי שילקח מהקובץ שנכין ::::רבי יהודה: ::::רבי יהודה בר אילעי תנא דור רביעי ::::רבותיו: רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא ::::תלמידיו: רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי. ::::בני דורו: רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר. ::::כך שכאשר יקרבו את את העכבר יראה ::::נכתב רבי יודא ::::רבי יהודה בר אילעי תנא דור רביעי ::::רבותיו: רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא ::::תלמידיו: רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי. ::::בני דורו: רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:32, 16 באוגוסט 2023 (IDT) :::::לגבי הצמחים חיות מקומות או קישורים כללי :::::אני חושב שעדיף שיהיה קובץ אחד או קובץ לכל קבוצה שניתן לקשר אליו מכל המסכתות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:39, 16 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::האם התקדמתה עם הרב אחיקם הייתי רוצה לשלוח לו את מסכת ברכות אחרי שתכלול את הקישורים לעבודה שלו ולבקש ממנו שישלח לי את שאר המסכות בקבצי וורד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:42, 16 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::אני לא מתכוון להמיר את הטקסט עצמו של היברובוקס, הלוואי שהייתה אפשרות פשוטה לעשות את זה, אבל הטכנולוגיה (שנקראת OCR) כרגע לא בשלה כדי לעשות הכל אוטומטית. אני מתכוון להמיר את צורת הקישורים שיש לך, שמקשרים בין עמוד ירושלמי לעמודים המתאימים של הפירושים בהיברובוקס, לצורה שבה אנחנו צריכים כדי שזה יופיע בדפי ירושלמי מאיר. אם יש לך תשלח לי. :::::::בעניין התנאים, אתה רוצה שזה יהיה בטבלה כמו בוויקיפדיה או כמו שכתבת כטקסט? :::::::לא הבנתי מה כתבת בעניין דפי המידע כמו של הצמחים.. :::::::באמרי במערבא אכן לא התקדמתי, כי זה קצת דורש להבין את סגנון הכתיבה שלו, כלומר איך אני מבדיל בין מקור בבלי למקור ירושלמי, לבין סתם טקסט או מקורות לספרים נוספים. יש בזה מורכבות מסוימת, אבל ברגע שנעשה לברכות, לשאר המסכתות זה יהיה מאוד פשוט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באב ה'תשפ"ג • 04:11, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::בבלי ב.‏ • פ"א ה"א [א.]‏ ::::::::איך שאני רואה בבלי תמיד מתחיל במילה בבלי ואחריו מספר הדף כאן בבלי ברכות דף ב עמוד א ::::::::מציעה להחליף ב [[ברכות ב א|בבלי דף ב ע"א]] ::::::::הפרדה בין מקור אחד לשני על ידי • ::::::::פ"א ה"א [א.] ירושלמי פרק א הלכה א דף א עמוד א ::::::::מציעה להחליף ::::::::[[ירושלמי ברכות א|ירושלמי פרק א -הלכה א]] [[ירושלמי ברכות דף א א|דף א עמוד א]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:49, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::כמו כן נראה לי שכדאי לצבוע את הכותרות בכחול כמו בקובץ וורד :::::::::תוכל להוסיף עוגן בכל כותרת ודוגמא איך אני אוכל להקפיץ מהירושלמי לקובץ וחזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:04, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::לגבי הצמחים אני לא מצליח לקרא לצמחים בפרק אחר האם צריך לשכפל את הדף לכל פרק? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:07, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::עבדתי על זה, תראה איך יצא בדף [[אמרי במערבא/מסכת ברכות]]. בזכות ההקפדה והדייקנות של הרב אחיקם השינויים יצאו מעולים. לולא דמסתפינא הייתי אומר אפילו שיצא מושלם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 18:53, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::לגבי הצמחים, אכן צריך ליצור הפניה. לא עותק אלא הפניה [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 19:01, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::אם אתה צריך עזרה, תכתוב כאן באילו פרקים צריך את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 19:02, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::ממש יפה תיקון קטן{{שמאל|פ"א ה"א [ב.-ג.]‏}} אחרי התיקון של זה וקצת צבע כחול לכותרות ועוגנים בכל כותרת זה באמת יהיה מושלם;) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:19, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::צודק, בגלל שזה טווח דפים ההחלפה לא עבדה. :::::::::::::לדעתי צבע כחול פחות יפה, גם בספר המודפס זה בשחור אם אני זוכר נכון. אולי תשאל את הרב אחיקם עצמו כשאתה מציג לו את זה. :::::::::::::מה אתה מתכוון בעוגנים? כותרות בעצמם הם עוגנים, כלומר אם תקשר לדף [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#טקסט הכותרת]] זה כמו עוגן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 21:34, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::אם כך אז זה מושלם ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:04, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::שלום אורי שיניתה את דרך הגישה לאמרי במערבא? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:29, 22 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::::נכון, עכשיו אני רואה שזה עבד... ניסיתי להעלות מחדש מתוך הקובץ המתוקן, אבל העורך החזותי (שדרכו אפשר לעשות העתק-הדבק מהקובץ) כתב לי שגיאה, אז חשבתי שלא השתנה כלום... אתקן את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' באלול ה'תשפ"ג • 14:32, 23 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::::אורי לילה טוב ערכתי את כל מסכת ברכות על פי תבנית הקישורים שבניתה וזה ממש יפה ונוח וגם העברתי הגהה לכל המסכת :::::::::::::::::{כדי שהיא תהיה מושלמת צריך :::::::::::::::::להוסיף את שמות הפרקים :::::::::::::::::הרחבה של התבנית שיצרתה כך שהתיאור לכל תנא ילקח מאיזה קובץ וגם ניתן יהיה להוסיף תיאור מקומי :::::::::::::::::בניית עץ תנאים אמוראים וקישור מתאים :::::::::::::::::הוספה של המקבילות על פי בר אילן} :::::::::::::::::אבל כשניסיתי להכניס את הקישורים למסכת פאה הוא היפנה אותי למסכת ברכות נראה לי שצריך להגדיר בכל מסכת את הראשית שממנה מתחילים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:35, 24 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::::::שמח לשמוע שיש התקדמות ב"ה. ::::::::::::::::::#לגבי שמות הפרקים, שכחתי מזה צודק, ארשום לי. ::::::::::::::::::#לגבי התיאור של התנאים, לא ענית לי באיזה פורמט לשים את זה, טבלה/טקסט/משהו אחר? ::::::::::::::::::#גם לגבי העץ, לא ענית לי אז מה הקישור המעודכן, כי כמו שציינתי יצרת המון דפים כפולים. אני בעד שתעשה דוגמה סופית בפרק אחד מסוים ואני אעתיק את זה לכל דפי הפרקים. ::::::::::::::::::#אם הבנתי נכון, מקבילות בר אילן תקוע בשלב זכויות היוצרים. ::::::::::::::::::#לגבי מסכת פאה, אתה צודק, כרגע מה שעשיתי תואם למסכת ברכות (או אם יש כמה מסכתות באותו כרך אז גם להם זה יעבוד) אם יש לך את מזהי הספרים בהיברובוקס של מסכתות אחרות, תכתוב כאן ואני אוסיף. מזהה הספר זה המספר הארוך שמופיע בתוך הקישור. ::::::::::::::::::[[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באלול ה'תשפ"ג • 02:54, 28 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::::::לגבי התנאים טבלה זה מצויין :::::::::::::::::::הייתי שמח אם אפשר יהיה להכין כל שם של תנא.אמורא ותחתחתיו טבלה של שמו המלא תקופה רבותיו תלמדיו בני דורו :::::::::::::::::::וכאשר פותחים קובץ כאשר מקרבים את העכבר לשם התנא.אמורא יראו את הטבלה הזו :::::::::::::::::::בנוסף על כל תנא.אמורא אפשר יהיה להוסיף הערה מקומית שתופיע רק במקום זה :::::::::::::::::::לגבי העץ אני חושב שקודם נארגן את כל התנאים והאמוראים בקובץ אחד ממויינים שמית וליד כל שם מצורפת הטבלה של התקופה רבותיו תלמידיו וכ"ו :::::::::::::::::::ואחר כך נמשיך לארגן את העץ :::::::::::::::::::לגבי קישורים בר אילן אין שום מגבלה הם שלחו לי שאני יכול לעשות כרצוני רק אין להם קובץ וורד אבל ניסיתי ולא נראה לי שיש בעיה טכנית להמיר לוורד :::::::::::::::::::לגבי הקישורים :::::::::::::::::::שלחתי לך את כל הספרים של הרב קנייבסק :::::::::::::::::::בעה אשלח לך גם את של הרב סרליאו והרב פולדא ותולדות יצחק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:23, 28 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::מה לגבי ההמשך של מקבילות של הרב אחיקם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:34, 28 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::אורי תוכל בבקשה להפוך את כל מה שמופיעה באותיות קטנות אותיות קטנו בסאב טייטל :::::::::::::::::::::ראיתי שבתצוגה בטלפון כל האותיות נראות באותו גודל :::::::::::::::::::::ולא ניתן להבחין בין הטקסאט לביאור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:25, 28 באוגוסט 2023 (IDT) אני מקווה שהדפים ישרדו את העומס אם יהיה טבלה כל פעם שאמורא מוזכר, אבל אפשר לנסות, ושוב,המידע שהצלחתי לשאוב הוא חלקי. סיימתי את [[אמרי במערבא]], תוכל למצוא אותו במקומו. בר אילן שלחו אישור OTRS? ולצערי ההמרה כנראה לא תהיה כזאת פשוטה, זה נקרא טכנולוגיית OCR, שכרגע בעברית לא מספיק טובה, אלא אם כן היא בתשלום.{{ש}} איפה שלחת לי את הקישורים להיברובוקס? במייל? לא קיבלתי... לא הבנתי איזה כתב אתה מבקש להחליף,ולְמה להחליף אותו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באלול ה'תשפ"ג • 03:49, 29 באוגוסט 2023 (IDT) :תודה רבה על העבודה המדהימה והמהירות שבא ערכתה את הספר אמרי במערבא :שלחתי לך את האישור שקיבלתי מפרופסור לייב מוסקוביץ מבר אילן :דוגמא לגבי הטקסט: כגון הדין נקדים <small>כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר ויש אומרים ציור שלא זז </small> היה עומד. :להוסיף <sub> :כך :<small> :_{כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר ויש אומרים ציור שלא זז} :</small> היה עומד. :הסיבה להחלפה היא שבטלפונים לא מבחינים בין אותיות קטנות לגדולות וקשה להבדיל בין הטקסט להבהרות :לגבי הקישורים אני באמת רואה שהקובץ לא צורף למייל ששלחתי אני אחפש אותו ואשלח שוב תודה וסליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:51, 29 באוגוסט 2023 (IDT) ::תודה! :) אמרתי לך שאחרי מסכת ברכות השאר יהיה קל מאוד. ::האישור צריך להשלח לא אלי אלא למייל שמופיע ב[[ויקיטקסט:OTRS]] (אני חושב שכבר עשית את זה עם אמרי במערבא). ::אני אבצע את ההחלפה הזאת תכף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 19:55, 29 באוגוסט 2023 (IDT) :::לגבי ההחלפה תודה רבה קיבלתי כבר כמה תגובות נלהבות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:37, 30 באוגוסט 2023 (IDT) ::::ראיתי שכאשר אני משתמש בתבנית {{ב ובתוכה אמורא או תנא הכל משתבש ::::כמו בפאה ::::{{ב|והוה {{תנא-ירו"מ|רבי}} יליף זכי עמיה חד לתלת שני מעשר מסכנין |היה רבי רגיל לתת לו אחת לשלוש שנים מעשר עני}} ::::יש דרך לפתור את זה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT) :::::אני לא חושב שיש דרך להשתמש בתבנית ב על טקסט שכולל את בתנית התנא. פשוט תשתמש בתבנית ב רק על התיבות "יליף זכי עמיה" והלאה וכן כל כיו"ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:02, 31 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:03, 31 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::שנה טוב אני רואה שקול הלשון עברו לאתר החדש :::::::האם אפשר להחליף את כל הקישורים הכללים לקול הלשון לקישור לדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:20, 17 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::::גם באתר החדש אי אפשר להגיע ישירות לדף תוצאות חיפוש. שלחתי אליהם פנייה כדי לברר אם יש אפשרות כזאת. אעדכן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 14:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) :::::::::תודה זה יהיה קפיצת מדרגה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 18 בספטמבר 2023 (IDT) == שאלה == אך קודם כל אני מוכרח להגיד, יישר כל על המיזם הנפלא, ממש מאיר עיניים ומקל על הלימוד, במיוחד למי שלא מבין את לשונו וסגונו של הירושלמי. לגש"ע, איך ידעתם מה להדגיש ומה לא, האם יש כאן שיטתיות מסויימת? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:28, 7 באפריל 2025 (IDT) : מתייג את [[משתמש:מאירושולי]] האחראי על המיזם. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:34, 7 באפריל 2025 (IDT) :אגב, מי כתב את הביאור (המובא בקטן)? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:34, 7 באפריל 2025 (IDT) ::האותיות המודגשות הם תוספת על המקור אני יודע שיש לא מעט שגיאות אבל בעה אני מתחיל להשתמש בבינה מלאכותית שעוזרת בצורה מדהימה כך שבעה אני מאמין שמהר מאד גם הפיסוק יהיה נכון וגם ההדגשה תהיה רק על המילים שנוספו כמעט כל הפירושים לקוחים מהפרשנים המקובלים קרבן העדה פני משה הרב סרליאו הרב פולדא הרדבז הרב קנייבסקי ומשעורי שמע רבים הרעיון הוא לבחור את השיטה הכי מובנת ורציפה מתוך כוונה בעתיד להוסיף פיצולים למגוון רחב של שיטות תודה כמובן לכל האנשים המופלאים שעזרו בעריכה עד עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:13, 7 באפריל 2025 (IDT) :::יישר כח גדול. :::שים לב שבשרשור הקודם ביקשתי מהרב שלום אורי שיהפוך את כל התוספות במודגש לכתב נטוי, :::כי אני חושב שהקריאה עם ההדגשה יותר קשה ופחות נוחה מאשר עם כתב נטוי, שמשתלב די טוב בטקסט, ולא מפריע לרציפות הקריאה. :::האמת שבמושכל ראשון חשבתי גם שהכתב המודגש זה פשוט חלקים מודגשים מהירושלמי, רק אחרי ששאלתי הבנתי שזו הוספה. :::ולכן לענ"ד אני חושב שראוי לשנות את זה לכתב נטוי. ככה זה יהיה ביאור משולב מושלם. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:59, 15 באפריל 2025 (IDT) :::בטח הרב מכיר, אבל אם לא אז תוכל להיעזר לעיתים בפירוש 'אור לישרים'. יש בו גם שינויי נוסחאות וכדו'. :::https://www.sefaria.org.il/Ohr_LaYesharim_on_Jerusalem_Talmud_Berakhot.2.8.9?lang=he [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:36, 15 באפריל 2025 (IDT) == שיפור הירושלמי == הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בעבר עזרת הרבה בעריכה בדף של 'אור החיים' על התורה. אנחנו זקוקים לעזרתך גם כאן בבקשה. אם יוכל בבקשה, אשמח אם יוכל לכתוב סקריפט שעובר על כל הטקסט של ה'ירושלמי מאיר' '''ומבטל''' את כל הקטעים המודגשים '''ובמקום''' זה הופך אותם לכתב נטוי, למשל כאן: צריך לברך '''שהיא דבר תורה'''. דכתיב | להפוך ל: צריך לברך ''שהיא דבר תורה''. דכתיב כמו כן, האם הרב מכיר דרך ליישר את כל הכתב המוקטן שיהיה באותה שורה עם הכתב הרגיל? דהיינו שירידת הטקסט לא תהיה מתחת לשורה, אלא רק שיהיה מוקטן. (ככה זה עכשיו, וצריך למצוא דרך לסדר את זה: דאורחיהון מסתלקא <small>_{שמסיימים מלאכתם}</small> עד דהוא יממא <small>_{שעדין יום}</small>.) אם הרב יוכל לעזור בבקשה למיזם הזה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:23, 15 באפריל 2025 (IDT) :אמנם עוד לא זכיתי להיות רב, אבל דווקא את המיזם המפואר הזה אני מכיר וזכיתי לערוך קצת. שים לב שהסימון של כתב נטוי פחות נפוץ ומקובל בעברית, אם בכל זאת אתה מעוניין ו[[מש:מאירושולי]] מאשר אני יכול לעשות את זה. גם הבקשה השנייה אינה מורכבת כפי שהסביר נחום ב[https://he.wikisource.org/wiki/שיחת_ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_ברכות/פרק_שני#c-Nahum-20250415154500-יוסף_אומץ-20250415144200 דף שיחה אחר], ואם יש רצון כזה אני יכול לבצע. :אשריך שנכנסת למיזם הזה בכוחות מרובים ועם הרבה רצון טוב, אני בטוח שזה יסייע מאוד למיזם ולוויקיטקסט בכללו. אשמח לסייע בכל מה שניתן, כמובן שבתיאום מול [[מש:מאירושולי]] שיגע ועמל על הפרויקט עד כה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 20:55, 15 באפריל 2025 (IDT) ::אני מסכים לכל שינוי שנראה למי מכם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 15 באפריל 2025 (IDT) ::: אני מתנגד לשימוש בכתב נטוי, הוא לא נראה טוב בעברית. לחילופין, אפשר פשוט לצבוע אותן, נניח באדום.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:06, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::תודה רבה! ::::אכן אני מודע לזה ששימוש בכתב נטוי לא נפוץ כמעט בעברית, אבל לענ"ד אי אפשר להמשיך עם ההדגשות. ::::חשבתי אולי על כתב בצבע כחול, שזה יותר נפוץ, אבל איני יודע אם ניתן לעשות זאת. כעת ראיתי את התגובה של הרב נחום (לצבוע באדום), ::::ואני מסכים, רק שלענ"ד כדאי בצבע כחול. ::::לגבי הסידור של הכתב בשורה – שמחתי מאוד לקרוא מה שכתבת, ואשמח אם תוכל לסדר זאת בבקשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:07, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::לסיכום: :::::אם כת"ר יוכל בבקשה (א) לצבוע את ההדגשות בכחול ולבטל את ההדגשות <small>(כלומר, פשוט לבטל אותם ולצבוע בכחול מה שהיה פעם מודגש)</small>, (ב) ליישר את הביאור שיהיה באותה שורה עם הטקסט הרגיל, ולא חצי מתחת. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:08, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::אני מנסה לכתוב קוד שישוה לירושלמי המקורי ורק את המילים או האותיות שנוספו הוא יסמן כרגע בהדגשה אבל לא בעיה להחליף לכל צורה מקווה שזה יהיה מהיר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:31, 15 באפריל 2025 (IDT) :::תודה רבה [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:09, 15 באפריל 2025 (IDT) :::: רק אעיר שכאשר "מיישרים את הביאור" הכוונה היא פשוט להחליף את רצף התגים sub/small ברצף של פעמיים התג small. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:14, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::דפח"ח. :::::לגבי הצביעה, :::::יש בעיה קצת עם צבע כחול, כי שמות האמוראים והתנאים צבועים בכחול (אם כי יש קו קטן מתחתיהם אז ניתן להבדיל), וגם הקישורים ל"אמרי במערבא" צבועים בכחול". גם אדום זה לא אידיאלי, גם כי זה צבע בולט מדי לענ"ד, וגם כי יש שמות תנאים שצבועים באדום (כי אין להם ערך בויקיפדיה לעת עתה). :::::מה דעת הרבנים @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], איזה צבע הכי יתאים כאן? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:19, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::: אפשר לצבוע בירוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:24, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::::גם ירוק זו הצעה טובה, אך אני חושש שהטקסט יראה קצת מנומר מריבוי צבעים. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:26, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::כעת הסתכלתי ברשימת הצבעים, ולענ"ד {{צבע גופן|כחול|כחול}} בהחלט יכול להתאים, כיוון שהוא בגוון שונה מצבע הקישורים ושמות התנאים. ::::::מחילה על ריבוי ההודעות. ::::::לסיכום, צריך: א. לבטל את ההדגשות, ואיפה שהיה הדגשה יש לצבוע ב{{צבע גופן|כחול|כחול}}; ב ליישר את הטקסט (="להחליף את רצף התגים sub/small ברצף של פעמיים התג small", הרב nahum). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:24, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::::נראה לי שלא הבנתי מה הבעיה שאותה אנחנו פותרים.. מה רע בהדגשה רגילה? :::::::לגבי ההחלפה השניה אין בעיה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 21:41, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::נראה לי שלא הבנתי מה הבעיה שאותה אנחנו פותרים.. מה רע בהדגשה רגילה? ::::::::: אני חושב שהקריאה עם ההדגשה יותר קשה ופחות נוחה מאשר עם כתב צבוע, שמשתלב די טוב בטקסט, ולא מפריע לרציפות הקריאה. האמת שבמושכל ראשון חשבתי גם שהכתב המודגש זה פשוט חלקים מודגשים מהירושלמי(!), רק אחרי ששאלתי הבנתי שזו הוספה. ולכן לענ"ד ראוי לשנות את זה לכתב צבוע. ככה זה יהיה ביאור משולב מושלם. ::::::::לגבי ההחלפה השניה אין בעיה ::::::::תודה רבה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:00, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::::::כנראה שגם אני טעיתי באותה טעות. אני חושב שזה לא טעות מוחלטת, בהרבה מקומות נראה שהטקסט המודגש הוא חלק מנוסח הירושלמי בעצמו, ובלעדיו הטקסט איננו תחבירי ולא ברור. יכול להיות שאני טועה. אם באמת אלה רק הוספות אז באמת כדאי לשנות, ולמה לא לשנות לטקסט מוקטן כמו התוספות האחרות? האם יש אופי שונה בין סוגי הערות אלו לאלו? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 23:07, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::אכן כת"ר צודק, זה כי המחבר (הרב מאיר) הוסיף את ההוספות שישתלבו עם הירושלמי, וכידוע לשונו של הירושלמי היא קצרה ("לישנא קלילא"), וזה ממש מטעה; אכן מדובר בהוספות (ברוב המקרים). ::::::::::אני גם חשבתי בהתחלה לשנות לטקסט מוקטן, אבל המטרה של ההערות האלה הוא יותר להמשיך את הטקסט של הירושלמי, וזה מעבר לביאור לכתוב אלא ממש הוספה לפעמים וחיבור של משפטים, ולכן הם בגודל של הטקסט עצמו, ולכן כדאי לצבוע אותם במקום שיהיו מודגשות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:17, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::: מדובר בשני סוגים שונים של ביאורים. אני מסכים עם יוסף אומץ.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:36, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::אולי כדאי לחצור תבנית שאיתה נחליף את כל השילוב של הקטנה והנמכה ושוב כך גם הקוד יהיה יותר קריא וגם נוכל לשנות בקלות עד לקבלת התוצאה הרצויה כי אם נחליף רק את ההמכה להקטנה לא נוכל לחזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:51, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::: אני מסכים. תבנית בהחלט עדיפה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:55, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::::תבנית שתכלול כל כך הרבה טקסט, נשמע לי כמו משהו שישבור את רוב הדפים הקיימים. אם אנחנו רוצים לשמור על מבנה הדפים של היום (פרקים) ולא לפצל להלכות/דפים, אני חושב שלא כדאי תבנית. אולי הפתרון הכי טוב זה ליצור class עיצובי שנגדיר בוויקיטקסט ויכלול את כל שינויי העיצוב האלה. בצורה כזאת נוכל גם לבצע עם תבנית אם אתם מעדיפים, בצורה הבאה: <nowiki>{{ירו"מ-ביאור}} טקסט הביאור {{סוף}}</nowiki>. בצורה כזאת הטקסט לא מוכלל בתבנית אלא רק נעטף בעיצוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 12:23, 18 באפריל 2025 (IDT) :::::::::::::::אם משתמשים בתבנית אפשר גם לא להגדיר class אלא רק בתבנית עצמה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 12:24, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::::::הבעיה בצורה {{ירו"מ-ביאור}} טקסט הביאור {{סוף}} שמאבדים קשר בין ההתחלה לסוף זה מה שקורה גם עם ההדגשות בעזרת מרכאות משולשות עדיף אם אפשר בסגנון של תבנית {{ירו"מ-ביאור|טקסט}}שרואים איפה הןא מתחיל ואיפה הוא מסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 18 באפריל 2025 (IDT) :לדעתי זה לא יעבוד בדפים הנוכחיים בגלל כמות הטקסט הרבה, אפשר לבדוק את זה. שתי אפשרויות: או לפצל לדפי הלכות ואז זה אפשרי, או מה שהצעתי. :לדעתי כאשר הביאור ארוך אז גם הצורה השנייה שהזכרת היא לא ברורה עד הסוף, כי תצוגת העריכה איננה משוכללת והיא לא מדגישה לך את סיום הסוגריים כשאתה עומד על תחילתן (בניגוד לכל עורך טקסט מודרני). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 13:28, 18 באפריל 2025 (IDT) :שבוע טוב ומבורך. :מחילה על הבורות, מה הכוונה תבנית טקסט? האם אפשר לעשות בה שהטקסט יהיה צבוע בכחול? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:11, 20 באפריל 2025 (IDT) ::זה התבנית <includeonly><span style="white-space:nowrap; color:red;">{{{1}}}</span></includeonly> בויקיטקסט תכתוב {{הדגשה|טקסט}} והטקסט יופיע בצבע אדום אפשר להחליף לכל צבע או צורה שרוצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:49, 20 באפריל 2025 (IDT) :::אה. :::האפשרות השנייה נראית לי די טובה, אבל בכל אופן הכי טוב ש[[משתמש:Shalomori123]] יעשה הטוב בעיניו מה שיעבוד הכי טוב. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:25, 20 באפריל 2025 (IDT) ::::מתנצל אם זה לא היה ברור מספיק, אסביר שוב. ::::כאשר יש תבנית מהצורה <nowiki>{{שם התבנית|פרמטר טקסט}}</nowiki>, התוכנה מפרשת את זה בתור "קח את הטקסט, תבצע עליו איזשהו פעולה ותחזיר אותו לדף". כיום יש מגבלה על כמות טקסט בדף שיכול לחזור מתבניות, ולצערנו מדיה ויקי לא ממהרים להגדיל את כמות המקסימלית האפשרית, למרות נסיונות של fuzzy וחברים נוספים. כתוצאה מכך דפים שיש בהם טקסט רב נשברים בסופם. תוכל לראות לא מעט דוגמאות ב[[:קטגוריה:דפים שבהם ההכללה גדולה מדי]]. ::::כרגע אלה מגבלות בסיסיות שלא ניתן לעקוף, מה שמותיר כמה אפשרויות: ::::# לפצל את הדפים להלכות הירושלמי במקום פרק ירושלמי שלם. דבר זה יקטין את כמות הטקסט המיובאת ויאפשר לדפים לא להשבר. ::::# ייתכן שאני טועה ובאורח פלא כל פרקי הירושלמי ימשיכו להיות תקינים ולא יצטרפו לקטגוריה המפוקפקת שציינתי מעלה. לדעתי זו אפשרות לא סבירה בשל הכמות הגדולה של הטקסט שהיום מופיע באופן מודגש, אבל כאמור אולי אני טועה. ::::# שימוש בתבנית בצורה שונה: <nowiki>{{תבנית עבור תחילת טקסט הביאור}} טקסט הביאור, יכול להיות ארוך כרצוננו. {{תבנית לסיום הביאור}}</nowiki> בצורה כזאת הטקסט אינו חוזר מהתבנית אלא נשאר בדף במקומו המקורי, וכך אין עליו מגבלה. ::::[[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשפ"ה • 03:41, 22 באפריל 2025 (IDT) :::::אני רואה עכשיו שהקטגוריה ריקה. האם קרה הנס ואכן הגדילו את כמות הטקסט שאפשר להכליל בתבניות? @[[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשפ"ה • 03:48, 22 באפריל 2025 (IDT) ::::::יש לי קוד שהכינה הבינה מלאכותית שמשוה את הקובץ מירושלמי מאיר ומכניס את השינויים לתוך תבנית הדגשה וכל מה שהיה באותיות מוקטנות מונמכות מכניסה לתבנית ביאור-יר"מ הגדרתי את תבנית הדגשה להיות בצבע אדום ואת הביאור כמו שהיה עד עכשיו מוקטן מונמך כרגע עידכנתי רק את פרק א בברכות מוזמנים לשחק לגבי ניקוד הבנתי שקלוד עושה עבודה לא ראה ויש גם במ ישראלי ששמעתי עליו נפלאות בנושא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:47, 22 באפריל 2025 (IDT) :::::::עדכנתי את כל מסכת ברכות והקוד רץ על כל המסכתות כך שהיום או מחר אסיים להעלות הכל שלום אורי עדכנתי את תבנית הדף כך שקול הלשון עובד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:36, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::סיימתי את העדכון בתבנית:הדגשה הגדרתי צבע חום ובתבנית:ירו"מ-ביאור הגדרתי small small [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:57, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::: השם "הדגשה" כללי מדי לענ"ד, ועדיף שם ספציפי יותר כמו "ירו"מ-הדגשה". חבל שלא התייעצת קודם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:02, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::צודק טעיתי אחליף לירו"מ-הדגשה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:05, 23 באפריל 2025 (IDT) :::::::::::החלפתי כמו כן עדכנתי את קול הלשון כך שהוא עובד ומקפיץ לדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:01, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::האם יש דרך להצמיד יכולת להתאמה אישית כך כל אחד יוכל להגדיר איך יראה ההדגשה ואיך יראה או לא יראה הביאור כמו כן ניתן יהיה לשמור את המקום האחרון בו ביקרנו וכן הערות\פירושים\הקלטות אישיות האם זה הגיוני לאפשר לכל מי שרוצה איזור בתוך המערכת הגלובלית שרק הוא יוכל לראות כמו כן איך ניתן להוסיף דף הערות\פירושים גלובלי כך שניתן יהיה לסמן עם העכבר את הקטע עליו הפירוש כך שלחיצה על הקטע תקפיץ לפירוש וחזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:50, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::: אני לא חושב שזה אפשרי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:11, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::::הרב @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]], דיקטה זה נקדן מעולה, שמנקד אוטומטי (גם על ידי בינה מלאכותית למיטב ידיעתי), אבל הוא לא בסגנון של מודלים של AI שאפשר לדבר איתם וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:53, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יישר כח גדול על הסקריפטים המעולים, ממש ירושלמי מאיר עיניים. ::::הביאור הקטן הרבה יותר נוח לקריאה, וגם יותר קל להבדיל בין ההוספות (באדום) לטקסט עצמו. ::::אשמח להבין מדוע בסוף שינית את הביאור המודגש להיות בצבע אדום ולא כחול כמו שסיכמנו? ::::אם יש התנגדות לכחול, כיוון שיש עוד הרבה קישורים בדף בצבע כחול (אם כי לענ"ד זה לא בעיה, כיוון שהצבע כחול יותר עמוק מצבע הקישורים, וניתן להבחין, ושווה לנסות קודם), לענ"ד עדיף ירוק מאשר אדום, כהצעת הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:49, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::כמו כן ה'עין משפט ונר מצוה' נצבע באדום (כי מקודם הוא היה מודגש), אך זה מיותר לענ"ד כיוון שזה לא חלק מהביאור אלא פשוט תוספת. :::::האם תוכל בבקשה להחזיר את זה להיות בצבע שחור רגיל? (לא צריך הדגשה, כי זה מובא בתיבה עם מסגרת והיא מספיק בולטת.) [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:50, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::3. נראה שבגלל הרצת הסקריפט לשינוי הביאור בצבע אדום, חלק מהרווחים נמחקו, למשל: ::::::דכתיב[חסר רווח]([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]])וסמך ושחט תכף לנטילת ידים ברכה דכתיב[חסר רווח]([[תהילים קלד ב]])[חסר רווח]שאו. ::::::(או שזה כבר היה כך לפני?) [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:52, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::::בעיקר שמתי לב שנמחק הרווח לפני ואחרי סוגריים. למשל: דכתיב([[שמות יב כז|שמות בא יב כז]])ואמרתם. :::::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], האם תוכל בבקשה להכין סקריפט (או משהו דומה) שיפתור את הבעיה של חוסר הרווחים האלה? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:05, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::[[תבנית:ירו"מ-הדגשה]] תוכל להיכנס ולהליף איזה צבע שנראה לך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:48, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::פלאי פלאים. תודה רבה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:58, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::::לאחר נסיון רב של צבעים מצבעים שונים, בחרתי ב־SlateGray. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:01, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::::@[[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] את כל הסקריפטים עד כה הריץ בעל הפרויקט @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] וידי לא היתה בדבר. לצערי לא היה לי זמן להכנס לכאן בימים האחרונים, ואני שמח שר' מאיר הצליח להתקדם בעצמו. אם עדיין יש בקשות שר' מאיר מעדיף שאעשה אני, אני יכול כשאתפנה, אך נראה שהקצב שלכם מהיר יותר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בניסן ה'תשפ"ה • 19:07, 25 באפריל 2025 (IDT) :::::::::כל הפרויקט הזה ללא ספק הגיעה לאן שהגיעה בזכות העבודה הרבה שעשיתה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:17, 26 באפריל 2025 (IDT) == נטפרי == מסתבר שהירושלמי חסום בנטפרי! שלחתי להם בקשה שיפתחו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:11, 15 באפריל 2025 (IDT) :ידוע לך אם זה קורה בספרים נוספים באתר? :לדעתי זה חבל שאנחנו מאבדים את הקוראים הרבים שגולשים דרך נטפרי, אבל כמובן שלא ניתן לשנות את אופיו של האתר שלנו ולאסור על ספרי חול בעקבות זה. :אם יש לך גישה אליהם ואם יש להם דרך לאפשר גישה לכל הטקסטים התורניים שבאתר, זה באמת יכול להיות צעד חיובי והפריה הדדית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 20:59, 15 באפריל 2025 (IDT) ::אכן חבל לאבד אותם. ::שלחתי לנטפרי בקשה לפתוח את הטקסט של הירושלמי־מאיר. נראה איך זה מתקדם. ::אנסה לברר האם יש עוד ספרים חסומים. כרגע אני יודע שיש עוד ספרים חסומים, למשל המשנה המבוארת <small>(כנראה בגלל משפט כגון זה: הפירוש אינו מחוייב לקריאה התלמודית וההלכתית. הרציונל של גישה זו הוא שהתלמודים נחשבים לשכבה מאוחרת יחסית, ולעיתים הם מעבדים את הטקסט של המשנה, משנים אותו ומפרשים אותו על פי שיקולים משלהם, שאינם בהכרח אלו של עורכי המשנה. מובן שאין בפרשנות זו יומרה הלכתית, והיא נעשית אך ורק להגדיל תורה ולהאדירה)</small>. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:11, 15 באפריל 2025 (IDT) :::אולי אפשר להעביר את כל הספרים של ויקי התורניים לפתיח חדש, כמו https://he.wikisource.org/wiki/torani [[משתמש:גריינימן|גריינימן]] ([[שיחת משתמש:גריינימן|שיחה]]) 21:37, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::רעיון מעולה, אבל קודם צריך לשאול את נטפרי עצמם אם הם יתרצו בכך, ולא לעמול לשווא. ::::פרטי יצירת קשר: ::::למידע נוסף ניתן לפנות אלינו באמצעות הדוא"ל ::::[mailto:info@netfree.link info @ netfree.link] 0בכוונה עשיתי רווח כדי שאוכל לשלוח את הכתובת. ::::מתאם קשרי לקוחות עסקיים: 053-4150929 [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:40, 15 באפריל 2025 (IDT) :::אני לא חושב שזה קשור למשפט ההוא, פשוט כל מה שלא פתחו אקטיבית נשאר סגור. לדעתי החסימה היא יותר מאשר רק מרחב ביאור. :::לגבי שינוי באתר, לא מאמין שזה משהו אפשרי בהינתן שהתוכנה היא תוכנת מדיה ויקי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 21:39, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::אכן, כל מה שהם לא פותחים – סגור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:41, 15 באפריל 2025 (IDT) == בעניין אחר, שלא קשור ישירות ל'ירושלמי מאיר' == יש אדם שהיה בעל בית ועובד ומשלב עתים לתורה, וכשיצא לפנסיה הוא עבר תוך מספר שנים וכתב פירוש מאד פשוט אך עקבי על כל הבבלי והירושלמי! (אז אדם פשוט הוא ודאי לא..). הפירוש שלו לא נדפס, אלא רק עלה לאתר ל ידי המחבר, וכל זה על מנת לזכות את הרבים חינם. כעת האתר שלו נגמר, והמשפחה יכולה ומעונינת להעביר את הפירוש לזיכוי הרבים. - האם אחד מעורכי האתר מוכן לקחת זאת על עצמו? אני מתייג עורכים שאולי זה יהיה רלוונטי בשבילם: @[[משתמש:Dovi|Dovi]] ;@[[משתמש:Nahum|Nahum]]; @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:43, 15 באפריל 2025 (IDT) :אני מוכן לסייע מהבחינה הטכנית, מבחינת זכויות יוצרים וכל העניין אני לא מבין עד הסוף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 21:47, 15 באפריל 2025 (IDT) ::המשפחה שהם בעלי הזכויות יתנו אישור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:03, 15 באפריל 2025 (IDT) :זה פירוש משולב? [[משתמש:גריינימן|גריינימן]] ([[שיחת משתמש:גריינימן|שיחה]]) 21:47, 15 באפריל 2025 (IDT) ::כן, זה פירוש משולב. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:03, 15 באפריל 2025 (IDT) :::אם העניין הזה מסתדר ויש קבצים מסודרים שאפשר לעבד ולהעלות אני יכול לסייע [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 22:34, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::ייש"כ גדול. העברתי את דבריך למי שדיברתי איתו (אני רק מתווך). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:49, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::: יישר כח לשניכם, חזקו ואמצו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::תודה רבה, ייש"כ גם לכת"ר על כל העזרה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:06, 16 באפריל 2025 (IDT) ::::ר' @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], ב"ה קיבלתי את הקבצים של הספר, אשמח מאוד שתשלח לי את המייל שלך כדי שנוכל לדבר בפרטי. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:03, 29 באפריל 2025 (IDT) :::::תוכל לשלוח לי באמצעות שליחת מייל למשתמש. אם אתה לא מצליח אז המייל שלי הוא כשם המשתמש שלי, בג'ימייל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באייר ה'תשפ"ה • 00:05, 29 באפריל 2025 (IDT) ::::::ייש"כ גדול, בל"נ אשלח לך מייל בימים הקרובים, ואולי אף בקרוב ממש. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:44, 29 באפריל 2025 (IDT) :::::::ר' @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], שלחתי לך מייל. קיבלת? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:43, 1 במאי 2025 (IDT) == גרסת הדפסה == {{א|מאירושולי}}, אני רואה שבחודשיים האחרונים ביצעת כמה שינויים בכל המהדורה. לדעתי חלקם מסובכים ומסבכים את הדף, וחבל כי אפשר לבצע הכל בתוך התבנית ולמנוע את הסיבוך של הקוד בדף. 1) הכי משמעותי זה יצירת גרסת הדפסה ושימוש בתגי div ו-span מסובכים שמונעים הכללה של הקישורים במהדורה המודפסת. את על זה כדאי לעשות בתוך התבנית של הקישורים עצמם, וגם את ה[דף פלוני עמוד א] בצבע אדום, כדאי להכניס לתוך התבנית במקום ההוא שמופיע בצהוב. לטעמי זה יפשט את הדפים שמסובכים להבנה גם ככה. 2) שינית את הקישורים מהכותרות של הלכה. לדעתי מיותר לקשר באופן קבוע מהכותרת לשורה מתחתיה. עדיף להסיר את הקישור לגמרי. לדעתי בכל אופן כדאי שיהיה גם קישור למהדורה הנוספת בוויקיטקסט, גם אם אתה מעדיף שזה לא יהיה מתוך הכותרת. 3) ייתכן שיש תגי noprint נוספים שלא שמתי לב אליהם. אותם אפשר להשאיר במקומם או שכדאי לעשות את זה באופן מובנה (למשל להעביר את עין משפט לתבנית מיוחדת משלו שתפשט עוד קצת את הדפים המורכבים). 4) אם אתה רוצה לבצע שינוי נוסף כלשהו אתה מוזמן לפנות אלי או להתייעץ במזנון. נראה שלפעמים יש פתרונות שהם פחות מורכבים כאשר מכירים הרבה שנים את הממשק של ויקיטקסט. עלה והצלח. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 23:21, 15 באפריל 2025 (IDT) :האמת שאפשר לותר על כל גרסת ההדפסה כיוון שיצרתי העתק בויקיבוק שמאפשר להדפיס ספר שלם לגבי הקישורים פנו אלי הרבה שטענו שבטלפון שלהם מופיעים רק הקישורים ולחיצה עליהם מקפיצה לירושלמי הרגיל ורק לחיצה על החץ הקטן מימין משאירה בתוך הירושלמי מאיר אם יש לך זמן אם הבנתי נכון בקול הלשון שינו את הקישורים כך שניתן להגיעה לשיעורים על הדף הרצוי אז אשמח אם תוכל לעדכן כמו כן עדכנתי את הדף הראשי של כל מסכת כך שאפשר יהיה לבמחור פרק דף או הלכה האם אתה יכול לחבר בניהם כך שלחיצה על מספר פרק תציג את הדף הראשון באותו פרק ברשימת הדפים ואת ההלכה הראשונה באוצו פרק ברשימת ההלכות אני מנסה כרגע לכתובקוד שישוה בין הירושלמי המקורי וידגיש רק את התוספת יש לא מעט פיפוסים אבל זה נראה מבטיח תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:37, 15 באפריל 2025 (IDT) ::קודם כל ייש"כ ל@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] על כל העזרה המדהימה. ::@[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]], אל תשכח רק שכנראה ההוספות כבר יהיו בצבע כחול אז (כשתרצה להוסיף ולשנות), לכן תשתדל להמשיך בבקשה עם הכיוון הזה ולא להדגיש שוב אלא אם יש עוד "הדגשות" אז פשוט לעשות זאת בצבע כחול (אא"כ ממש נוח לך דווקא להדגיש, ואז אולי @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יסכים להריץ סקריפט או בוט שיעבור על זה וישנה שוב לכחול את מה שצריך.) ::זה התבנית של הכחול: {{צבע גופן|כחול|זה ניסיון לצבוע בכחול}}, ראה כאן. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 16 באפריל 2025 (IDT) :::דהיינו ראה [[תבנית:צבע גופן|כאן]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 16 באפריל 2025 (IDT) ::בנוסף אם יש דרך לשמור מיקום אחרון ומקום לשמור הערות וחידושים עשיתי לעצמי דבר כזה בפייתון שאני מריץ ברקע והוא זוכר מיקום אחרון ואני יכול לסמן טקסט בעכבר לסמן לו לשמור את המיקום ושם אני יכול להוסיף נערות בטקסט או בהקלטה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:04, 16 באפריל 2025 (IDT) ::: אני משתמש בשביל זה ב"הערה מוסתרת". <!-- ככה --> נראה לי שזה עובד רק בעריכת קוד מקור. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:14, 16 באפריל 2025 (IDT) ::::גם ככה לצערינו אי אפשר לערוך כעת עריכה חזותית (בירושלמי מאיר לפחות). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:39, 16 באפריל 2025 (IDT) :{{א|מאירושולי}}, :1) אז אתה אומר למחוק את כל התגים האלה של noprint ואת מה שמופיע בתוך תצוגה להדפסה בלבד? :2) אם כך אתה מאשר לי להסיר את הקישורים מהכותרות וליצור קישור למהדורת ויקיטקסט מתחת לכותרת בצורה מוקטנת יותר (אולי כמו שעשינו ב[[אמרי במערבא]] לציון המקורות)? :5) אני אבדוק לגבי קול הלשון. :6) לא הבנתי את הבקשה לגבי הפרקים בדף הראשי. אם אתה מתכוון לתצוגה דינמית שמשתנה בהתאם ללחיצה שלך לדעתי זה מורכב קצת בשביל התוכנה אבל אפשר לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 13:22, 18 באפריל 2025 (IDT) ::כן אפשר להסיר וגם לגבי הפרקים זה מה שהתכוונתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:42, 18 באפריל 2025 (IDT) :::ראיתה שהסרתי את כל התגים וחיברתי את קול הלשון [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:45, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::יישר כח, נראה טוב מאוד! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ה • 23:57, 26 באפריל 2025 (IDT) :::::בזמנו לחיצה על ^ הייתה מקפיצה לתחילת הפרק אני מבין שכנראה היה <span id="toc"></span> ודרכתי עליו לא מוצא איפה תוכל להדריך אותי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 27 באפריל 2025 (IDT) ::::::תודה מצאתי TOP במקום TOC [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:20, 27 באפריל 2025 (IDT) == עזרה צדדית: צירוף קישור == מוזכר בירושלמי רבי אבא והכוונה לרב, ניסיתי לצרף קישור לדף של רב, אבל אחרי העריכה כל הטקסט "רבי אבא" (והקישור) פשוט נעלם. ככה זה נראה בקוד מקור: <nowiki>[[קטגוריה:רב_(אמורא)|רבי אבא°]]</nowiki> [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:09, 16 באפריל 2025 (IDT) :עוד שאלה: :רציתי להוסיף הפניה לפסוקים, והוספתי: דכתיב ([[תהלים קמו|תהלים קמ"ו]], [[תהלים קמו ח|ח']]): ה' זוקף כפופים :- :הבעיה היא שזה מופיע עם גרשיים וגרש (קמ"ו, ח'), כיצד עושים הפנייה בלי הגרשיים? כמו שיש בכל הירושלמי־מאיר... [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:28, 16 באפריל 2025 (IDT) :: אם הבנתי נכון, אתה רוצה לכתוב ככה: :: <nowiki>דכתיב ([[תהלים קמו ח|תהלים קמו, ח]]): ה' זוקף כפופים</nowiki>-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:05, 16 באפריל 2025 (IDT) : צריך להוסיף נקודתיים אחרי הסוגריים המרובעות הראשונות לפני המלה "קטגוריה", כך: : <nowiki>[[:קטגוריה:רב (אמורא)|רבי אבא°]]</nowiki>-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 16 באפריל 2025 (IDT) ::תודה רבה [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:39, 17 באפריל 2025 (IDT) :::כדאי להשתמש בתבנית. יש לה פרמטר נוסף שיכול ךהבדיל בין הקישור לתצוגה בצורה כזאת: <nowiki>{{אמורא-ירו"מ|רב|רבי אבא}}</nowiki> [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 13:13, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::נפלא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:02, 20 באפריל 2025 (IDT) :עד כמה שידוע לי השם האמיתי של רב היה אבא אבל רבי אבא שמופיע בירושלמי זה אדם אחר אלא אם כן התכוונתה למקום ספציפי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2025 (IDT) :: מתייג את {{א|יוסף אומץ}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:15, 24 באפריל 2025 (IDT) ::אכן נראה שכת״ר צודק, טעות שלי (יוסף אומץ). [[מיוחד:תרומות/2A06:C701:99E0:AC00:E006:4852:4E3C:4483|2A06:C701:99E0:AC00:E006:4852:4E3C:4483]] 17:03, 24 באפריל 2025 (IDT) == חלק מהביאור עדיין לא הסתדר == הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], למרות הסידור של הביאור שיהיה באותה שורה של הטקסט עצמו, ראיתי שבחלק מהמקומות זה עדיין לא הסתדר, למשל [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה/פרק שלישי|כאן]], גם חלק מהביאור אפילו התקטן יותר מהרגיל (ואולי זה היה ככה לפני, אך צריך לסדר את זה) ונהיה קשה מאוד לקריאה. האם כת"ר יוכל לסדר את זה בבקשה, כך שבכל מסכתות הירושלמי הביאור יהיה באותה שורה של הטקסט עצמו, ובגודל הרגיל שלו (כמו בירושלמי על [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק ראשון#:~:text=הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים|ברכות]] למשל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:26, 25 באפריל 2025 (IDT) :כמו כן יש מקומות שעדיין נשאר גם טקסט מודגש במקום להחליף לצבע (האפור), למשל [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא קמא/פרק רביעי|כאן]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:30, 25 באפריל 2025 (IDT) ::@[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] שים לב. במקומות בהם הטקסט קטן ביותר יש שימוש כפול בתבנית וכדאי להסיר את הכפילות. ::כמו כן אני חושב שכדאי להוסיף ירידת שורה לפני <strong>גמ‘:</strong> כדי שזה יופיע בשורה חדשה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ה • 00:09, 27 באפריל 2025 (IDT) :::אני חושב שסידרתי את זה שמתי לב שהסקריפט פיספס מסכתות עם שם בין שתי מילים וראת מסכת בכורים שמופיע בויקיטקסט כביכורים (אולי כדאי להחליף אצלנו לביכורים) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 27 באפריל 2025 (IDT) :::: בהחלט כדאי. תשאיר גם הפנייה מבכורים. אתה יכול להעביר את הדפים בעצמך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:10, 27 באפריל 2025 (IDT) == חלקים של הירושלמי שצבועים כביאור == הרב @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] יישר כח גדול על ההוספות המעולות לירושלמי, כגון יישור הביאור לשורת הטקסט ושינוי הביאור לצבע (במקום מודגש), ובכלל - על כל הפרוייקט המדהים הזה. ראוי לציין שיש עדיין חלקים של הירושלמי עצמו שצבועים באפור כאילו הם חלק מהביאור, למשל (נראה ש)[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ו:~:text=^[דף לו,לתמן ואמרין בשם|כאן]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:56, 26 באפריל 2025 (IDT) :אני לא רואה מה הבעיה תוכל להבאיר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:04, 27 באפריל 2025 (IDT) ::זה הקטע, ומודגש האותיות שצבועות (במקור) באפור ללא צורך: ::[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#toc|^]][דף לו עמוד א] על [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי יהודה בר אלעאי|°]]'''[[:קטגוריה:רבי יהודה בר אלעאי|רבי יהודה]]''' <small>בר עילאי</small> שאמר משום [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי אלעזר בן עזריה|°]]'''[[:קטגוריה:רבי אלעזר בן עזריה|רבי אלעזר בן עזריא]]''' שיחיד במקום חבר עיר פטור אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב '''לה'''תפלל מוסף [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שיעור הפסק בין תפילות סמוכות ולאחר התפילה|ואת שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף]] א'''מ'''ר[[:קטגוריה:רבי אבא|רבי אבא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי אבא|°]] ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות אלא ^{[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#fn ד נה|ד_נה]]}אפילו שהא כדי הילוך ד' אמות [[:קטגוריה:רב (אמורא)|רב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב (אמורא)|°]] אמר '''צריך לחדש''' במוסף '''דבר מענין היום''' [[:קטגוריה:שמואל (אמורא)|שמואל]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#שמואל (אמורא)|°]] <small>בר אבא בר אבא</small> אמר אין '''צריך''' לחדש בה דבר שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא [[:קטגוריה:רבי זעירא|רבי זעירא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי זעירא|°]] בעי קומי [[:קטגוריה:רבי יוסי בר זבידא|רבי יוסי]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי יוסי בר זבידא|°]] <small>בר זבידא</small> מהו לחדש בה דבר '''אמר לו'''^{(א"ה: פתיחה של ר"ת במקור אין צריך לעשות כביאור, וכן לעיל ב־אפי' = אפילו)} אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא אמר [[:קטגוריה:רב שילא|רבי שילא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב שילא|°]] בשם [[:קטגוריה:רב (אמורא)|רב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב (אמורא)|°]] '''נתפלל ביחיד ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן''' [[:קטגוריה:רבי זעירא|רבי זעירא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי זעירא|°]] ו[[:קטגוריה:רב נחמן|רב נחמן בר יעקב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב נחמן|°]] '''הוו יתבין מן דמצלון''' <small>אחר שהתפללו</small> ביחיד '''אתת צלותא''' <small>באה תפילה במנין</small> '''קם [[:קטגוריה:רב נחמן|רב נחמן בר יעקב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב נחמן|°]] מצליא <small>להתפלל</small> אמר לו [[:קטגוריה:רבי זעירא|רבי זעירא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי זעירא|°]] ולא כבר צלינן אמר לו מצלי אנא וחזר ומצלי''' '''דאמר'''^{(בירושלמי במקור: דמר, ורק האל"ף נוספה, אך כל המילה מודגשת)} ::וכן על זה הדרך בהמשך של הקטע שם... הנה [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לו (התחלה):~:text=^[דף לו,לתמן ואמרין בשם|קישור]] למקור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:52, 27 באפריל 2025 (IDT) == עריכה בויקיטקסט במוד של קריאה == הכנתי סקריפט שניתן להעלות לtapermonky שמוסיף שני כפתורים כפתור אחד פותח את הקובץ לעריכה תוך סימון התבניות כמוסרות וכפתור נוסף שמאפשר לראות את הטקסט ללא סימני המחיקה וכך ניתן לערוך בקלות לאחר מכן לחיצה על אותו כפור ששמו השתנה להסרת הסימנים ושמירה תשמור את הקובץ המתוקן כמובן צריך להכניס את כל התבניות אבל זה רק לדוגמה אני חושב שצריך לבקרש מהמתכנתים של ויקיטקסט נשיכניסו את זה כחלק מהמעטפת הרגילה // ==UserScript== // @name ויקיטקסט: כפתורי עריכה מתקדמים - סימון תבניות מלא // @namespace http://tampermonkey.net/ // @version 1.6 // @description מוסיף כפתורי עריכה לויקיטקסט - כולל הסתרה/הצגה של תבניות וסימון אוטומטי // @author Claude AI & ChatGPT // @match https://*.wikisource.org/* // @match http://*.wikisource.org/* // @exclude https://*.wikisource.org/*/Special:* // @exclude http://*.wikisource.org/*/Special:* // @grant none // ==/UserScript== (function() { 'use strict'; function markTemplatesToHide(wikiText) { let safeText = wikiText .replace(/&/g, "&amp;") .replace(/</g, "&lt;") .replace(/>/g, "&gt;"); // סימון רק את המעטפת של התבניות (פתיחה וסגירה) מבלי לסמן את התוכן הפנימי let markedText = safeText.replace(/(\{\{[^{}|]+)(\|)?([^{}]*)(\}\})/g, function(match, opening, pipe, content, closing) { return '<del class="template-marker">' + opening + (pipe || '')+ '</del>' + content + '<del class="template-marker">' + closing + '</del>'; }); // סימון קישורים שלמים markedText = markedText.replace(/\[\[[^\]]+\]\]/g, function(match) { return '<del class="link-marker">' + match + '</del>'; }); return markedText; } // פונקציה שמחזירה את הטקסט למצב רגיל לפני שמירה function restoreOriginalText(html) { // יצירת אלמנט זמני כדי לפרק את ה-HTML const tempDiv = document.createElement('div'); tempDiv.innerHTML = html; // פונקציה להחזרת טקסט נקי מתוך צומת function getCleanText(node) { let text = ''; if (node.nodeType === Node.TEXT_NODE) { text += node.textContent; } else if (node.nodeType === Node.ELEMENT_NODE) { // אם זה תג del, נחזיר את התוכן הפנימי בלבד if (node.tagName.toLowerCase() === 'del') { for (let child of node.childNodes) { text += getCleanText(child); } } else { // עבור תגים אחרים, ממשיכים לעבד את הילדים for (let child of node.childNodes) { text += getCleanText(child); } } } return text; } // קבלת הטקסט הנקי let cleanText = getCleanText(tempDiv); // החזרת HTML entities לתווים רגילים cleanText = cleanText .replace(/&lt;/g, "<") .replace(/&gt;/g, ">") .replace(/&amp;/g, "&"); return cleanText; } function createFloatingButtons() { const container = document.createElement('div'); container.id = 'wikisource-edit-buttons'; container.style.position = 'fixed'; container.style.left = '20px'; container.style.bottom = '20px'; container.style.zIndex = '1000'; container.style.display = 'flex'; container.style.flexDirection = 'column'; container.style.gap = '10px'; container.style.fontFamily = 'Arial, sans-serif'; const createButton = (text, color, title = '') => { const btn = document.createElement('button'); btn.textContent = text; btn.title = title; btn.style.padding = '10px'; btn.style.backgroundColor = color; btn.style.color = 'white'; btn.style.border = 'none'; btn.style.borderRadius = '5px'; btn.style.cursor = 'pointer'; btn.style.fontWeight = 'bold'; btn.style.fontSize = '14px'; return btn; }; const editBtn = createButton('עריכה עם הסתרת תבניות', '#4CAF50', 'סימון תבניות וקישורים לעריכה נוחה'); const removeBtn = createButton('שמור ללא סימונים', '#f44336', 'שמירת העריכה ללא סימוני המחיקה'); const toggleBtn = createButton('הצג/הסתר סימונים', '#9C27B0', 'הצגה או הסתרה של סימוני התבניות'); const normalBtn = createButton('עריכה רגילה', '#2196F3', 'עריכה רגילה ללא סימונים מיוחדים'); removeBtn.style.display = 'none'; toggleBtn.style.display = 'none'; normalBtn.onclick = () => { sessionStorage.removeItem('wikitextEditMode'); location.href = location.pathname + '?action=edit'; }; editBtn.onclick = () => { sessionStorage.setItem('wikitextEditMode', 'hideTemplates'); location.href = location.pathname + '?action=edit'; }; removeBtn.onclick = () => { const textarea = document.getElementById('wpTextbox1'); const editor = document.getElementById('customEditor'); if (textarea && editor) { textarea.value = restoreOriginalText(editor.innerHTML); document.getElementById('wpSave')?.click(); } }; toggleBtn.onclick = () => { const editor = document.getElementById('customEditor'); if (editor) { editor.classList.toggle('hide-markers'); } }; container.append(editBtn, normalBtn, removeBtn, toggleBtn); document.body.appendChild(container); return { editBtn, removeBtn, toggleBtn, normalBtn }; } function handleEditPage() { const mode = sessionStorage.getItem('wikitextEditMode'); if (mode !== 'hideTemplates') return; sessionStorage.removeItem('wikitextEditMode'); const textarea = document.getElementById('wpTextbox1'); if (!textarea) return; const original = textarea.value; const marked = markTemplatesToHide(original); // יצירת עורך חלופי const editorContainer = document.createElement('div'); editorContainer.id = 'customEditorContainer'; editorContainer.style.margin = '10px 0'; const editor = document.createElement('div'); editor.id = 'customEditor'; editor.contentEditable = 'true'; editor.style.border = '1px solid #ccc'; editor.style.minHeight = '300px'; editor.style.padding = '10px'; editor.style.whiteSpace = 'pre-wrap'; editor.style.backgroundColor = 'white'; editor.style.color = 'black'; editor.style.fontFamily = 'monospace'; editor.style.fontSize = '14px'; editor.innerHTML = marked; editorContainer.appendChild(editor); textarea.parentNode.insertBefore(editorContainer, textarea); textarea.style.display = 'none'; // הוספת עיצוב const style = document.createElement('style'); style.textContent = ` #customEditor.hide-markers del { display: none; } #customEditor del.template-marker { color: #e91e63; background-color: #fce4ec; text-decoration: line-through; } #customEditor del.link-marker { color: #3f51b5; background-color: #e8eaf6; text-decoration: line-through; } #customEditor del { border-radius: 2px; padding: 0 2px; } `; document.head.appendChild(style); // עדכון הטקסט המקורי בעת עריכה editor.addEventListener('input', () => { textarea.value = restoreOriginalText(editor.innerHTML); }); // הצגת הכפתורים המתאימים const btns = createFloatingButtons(); btns.editBtn.style.display = 'none'; btns.normalBtn.style.display = 'none'; btns.removeBtn.style.display = 'block'; btns.toggleBtn.style.display = 'block'; } function init() { if (location.href.includes('action=edit')) { handleEditPage(); } else if (!location.href.includes('action=')) { createFloatingButtons(); } } // הפעלת הסקריפט if (document.readyState === 'loading') { document.addEventListener('DOMContentLoaded', init); } else { init(); } })(); [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:23, 29 באפריל 2025 (IDT) : אני לא ממש מבין בתחום, אבל נראה לי שאולי אפשר לבקש בפאבריקאטור שיבדקו את האפשרות הזו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:15, 30 באפריל 2025 (IDT) ::הצעתי וקיבלתי תשובה שבגירסת בטא כבר טיפלו בבעיה אני עדיין רואה יתרון בשיטה שלי כיוון שאני יכול לבחור איזה תבניות להסתיר ואיזה להראות אני גם יכול בקלות להגדיר תחום שבו התבניות יראו אבל זה לא דבר שמצריך שינוי בויקי הכללי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:00, 6 במאי 2025 (IDT) == שילוב קישורים של הפרויקט אל המרחב הראשי == {{א|מאירושולי}} יישר כחך על הפרויקט המדהים! נראה שעדיין אין קישור אל הפרויקט בדפים במרחב הראשי של דף המסכת. כך למשל [[ירושלמי שבת]] צריך לתקן את הקישורים שם. לא בטוח שאתפנה לזה בזמן המיידי. נא לתזכר לי בעוד כמה ימים ואני אעשה, או לחלופין תעשה בעצמך. המון תודה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:51, 17 ביולי 2025 (IDT) :תודה אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:10, 17 ביולי 2025 (IDT) ::{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:13, 17 ביולי 2025 (IDT) :::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:38, 17 ביולי 2025 (IDT) == הצעות לשיפור == שלום וברכה הרב @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]], ברצוני להציע הצעה קטנה שלעניות דעתי יכולה להוסיף הרבה ערך לביאור הנפלא: אולי כדאי לשקול לציין בהערות שוליים, במקומות המתאימים, את המקורות שעליהם נשענים חלק מן הביאורים, כגון כשהביאור מיוסד על דברי פני משה או מפרשים אחרים. הדבר נותן לקורא תחושת ביטחון גדולה יותר, מאפשר לעקוב אחר יסודות הפירוש ומעשיר מאוד את חוויית הלימוד. ולכל הפחות, אולי כדאי לצרף ב׳מקראה׳ לביאור רשימה של הביאורים והמפרשים העיקריים שעליהם נסמך הביאור. נדמה לי שיש בכך תועלת גדולה הן ללומד המבקש להתעמק, והן לייחודו של המפעל החשוב הזה. כמו כן, אעיר שעדיין יש מקומות לא מעטים הצבועים באפור כקטעי ביאור, בעוד שלמעשה הם לשונות מפורשות של המשנה וכיוצא בזה, ואולי יש מקום לדייק בכך עוד, כדי לחדד יותר את ההבחנה בין גוף המקור לבין הביאור. עוד הצעה שעשויה להועיל מאוד: כדאי לשקול חלוקה של הירושלמי לקטעים ופסקאות, כנהוג במהדורות מבוארות שיש בהן רווח בין סוגיה לסוגיה, ואף חלוקה פנימית בתוך הסוגיה עצמה לפי מהלך הדיון. הדבר מסייע מאוד להתמצאות, מבליט את מבנה הסוגיה, ומקל על הלומד לעקוב אחר הדברים ברצף ובהירות. חזק ואמץ בברכת התורה יוסף אומץ [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:02, 24 באפריל 2026 (IDT) sx42uypijjhx6to0521tfq3hnkbhzpf 3007795 3007754 2026-04-24T11:38:04Z מאירושולי 35234 /* הצעות לשיפור */ תגובה 3007795 wikitext text/x-wiki __TOC__ ==עריכות כלליות== שלום, {{א|מאירושולי}}. קודם כל ישר כח על הפרויקט הזה שנהיה יפה יותר ויותר ככל שעובר הזמן. שמתי לב שיש כמה טעויות תצוגה שחוזרות בכל מקום כמעט, רובן נובע מהתחביר של קוד ויקי שדורש שתי ירידות שורה בשביל פסקה חדשה, ואילו ירידת שורה אחת לא עושה כלום והטקסט ממשיך באותה שורה. דוגמאות לזה: #בכל תחילת הלכה אתה כותב את הטקסט הבא: #:"תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא #:פרק א הלכה ד #:מתני':" #:אצלך בדף העריכה הדבר מופיע בשורות נפרדות, אבל לקורא זה מוצג בתוך שורה אחת בהמשך להלכה הקודמת. #באותו אופן ה"גמ׳:" שמופיעה בירידת שורה, לא מוצגת כיורדת שורה. #כנ"ל ל[דף x עמוד ב] #כנ"ל ל'''עין משפט''' אני יכול לעבור עם בוט על כל המופעים של אחד מהדברים האלה ולהכפיל אוטומטית את ירידת השורה כך שזה באמת יוצג כך לקורא, אבל לפני כן רציתי לשאול אותך אם אתה מעוניין בכך. שאלה נוספת: האם יש לך עוד דברים שאתה רוצה לשנות אוטומטית בכל הדפים, או עוד דבר כזה שקשור לירידת שורה שפספסתי? ודבר אחרון: אני חושב שחלק מהדברים שמניתי למעלה יכולים להיות מיועלים בעזרת תבניות. למשל במקום לכתוב כל פעם את כל הנוסח של: :"תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא :פרק א הלכה ד :מתני':" נוכל לכתוב: {{תב|ירושלמי מאיר/הלכה|בבא בתרא{{!}}א{{!}}ד}} והתבנית תשלים אוטומטית לכל טקסט שתרצה. יש לכך המון יתרונות, לדוגמה אם מתישהו תרצה לשנות את העיצוב של תחילת הלכה תוכל לעשות את זה במקום אחד והדבר יקרה לבד בכל המקומות יחד. אותו דבר בעין משפט אבל זה קצת יותר מורכב שם כי נצטרך להעביר גם פרמטר של מספר הפרק, ומה קורה כאשר מתחלף פרק באמצע הדף. בכל מקרה אני חושב שהעיקרון הזה נכון ככלל וכדאי להשתמש בו. תודה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בסיוון ה'תשפ"ג • 17:21, 29 במאי 2023 (IDT) :עכשיו ראיתי שבחלק מהמקומות תיקנת את זה עם תג br, מה שאני ראיתי היה בבבא בתרא ששם למשל לא עשית את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בסיוון ה'תשפ"ג • 17:29, 29 במאי 2023 (IDT) :תודה אורי אשמח לכל עזרא :בהחלט מסכים להערה שלך אשמח אם תבצעה את מה שהצעתה כמו כן אני מעוניין לקשר את כל המקורות לויקי הבעיה שבחלק מהמקורות לדעתי רק בחלק מסדר זרעים הוספתי את הפרשה באמצע ובחלק עדיין לא כך לדוגמא בכמה מקרומות כתוב [בראשית נח כ יב] ובכמה רק [בראשית כ יב] :אשמח אם תוכל לקשר גם את כל שמות התנאים והאמוראים : :אני בע"ה מסיים לעבור על כל העין משפט מוודא שהכל מתואם ואז אעבוד על הכנסת מקבילות לבבלי על פי סיפרו של הרב אחיקם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:04, 29 במאי 2023 (IDT) ::לגבי הbr ::הבנתי שזה מבלבל את ויקי התבקשתי להשתמש ב{{תב|ש}} [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:05, 29 במאי 2023 (IDT) :::1. תודה, בעז"ה אעבוד על זה. :::2. אתה מעוניין שבמקורות יהיה כתוב שם הפרשה או שלא? כי כרגע אין לנו תבנית כזאת שבה שם הפרשה יכול להכנס באמצע בלי לשנות את הקישור. אפשר להשתמש בקישור רגיל כזה [[בראשית כ יב|בראשית נח כ יב]]. :::3. לגבי שמות של תנאים ואמוראים, אני חושב שזה מאוד מורכב ומצריך שיקול דעת אנושי, למשל בבבלי יש את "רב" ולכן אם כל פעם שמופיעה המילה "רב" נשנה את זה לקישור ל[[:קטגוריה:רב (אמורא)]], נפספס המון שמות של אמוראים אחרים, או למשל אם "רבי יוסי" יקשר לתנא רבי יוסי נפספס את הקישורים לרבי יוסי ברבי בון. בנוסף יש שמות של אמוראי ארץ ישראל שמופיעים רק בירושלמי, ולכן נצטרך רשימה של כל אותם אמוראים כדי לקשר אליהם. אם יש לך עצה איך לעשות את זה בצורה שזה יועיל יותר מאשר יקלקל, אני אשמח לשמוע. אני יכול גם להריץ משהו ראשוני אם אתה מוכן לעבור ולתקן. :::4. ספרו של הרב אחיקם קשת מוגן בזכויות יוצרים, אז אני חושש שלא תוכל להתבסס עליו בלי לקבל אישור בכתב ממנו. :::5. אני חושב שאין באמת הבדל בין br ל{{תב|ש}}, זה רק עניין של מה שמקובל. אין איזשהו שיבוש בתצוגה. :::6. אני רואה שהתחלת להעלות קישורים לאתרים אחרים. זה למשל שימוש קלאסי של תבנית שיכול לעבוד בקלות בצורה אוטומטית. הספקת להבין איך משתמשים כאן בתבניות? כי זה מאוד מומלץ וחוסך עבודה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:15, 31 במאי 2023 (IDT) ::::גם לקישורים אין מקום במרחב הראשי כי הם לא טקסט שהודפס. אני יכול ליצור את התבנית בשבילך ולעזור לך לעבוד איתה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:17, 31 במאי 2023 (IDT) :::::דיברתי עם הרב אחיקם הוא מאד שמח רק ביקש ששמו יופיע :::::הוא שלח לי את מסכת ברכות אבל החומר נראה לי דל מדי ישנו קישור מדהים :::::מקבילות לירושלמי (biu.ac.il) :::::לגבי הפרשה אני חושב שזה כדאי אם זה לא מסבך :::::אשמח להסבר על התבניות :::::כמו כן חשבתי ליצור קובץ דומה לשיעורי שמע כך שעל כל דף יופיעו מספר מגידי שיעור :::::האם יש דרך שכל קבוצה כזו תהיה מכווצת ורק כאשר רוצים היא נפתחת :::::אולי כך גם רצוי לעשות עבור העין משפט :::::גם בתחילת הקובץ התוכן תופס הרבה מקום ואפשר לכווץ הכל או לפתוח הכל :::::האם אין דרך לפתוח או לכווץ כל פרק בניפרד :::::לגבי שיעור השמע האם יש דרך לשרשר את השיעורים כך שישמעו ברצף דף אחר דף :::::כך מי שנוהג או הולך יוכל לשמוע ברצף ולא יצטרך כל פעם להפעיל מחדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:07, 31 במאי 2023 (IDT) ::::::אני שמח שיש לך שאיפות לרוץ קדימה, אבל בוא לא נתפזר רגע. נעבור שלב שלב. ::::::לגבי הרב אחיקם (4), אני חושב שצריך אישור בכתב אבל אני לא מספיק מבין בזה. אולי כדאי לשאול את {{א|Nahum}}. ::::::תבנית היא אפשרות של ויקיטקסט להציב טקסט קבוע (או משתנה בדברים קטנים) בלי לכתוב בכל פעם את אותו דבר או לעשות העתק הדבק. הדבר חשוב בגלל שכאשר רוצים לשנות או לשפר משנים במקום אחד וזה מתעדכן להכל. למשל אם תסתכל בדפי הירושלמי הרגילים תראה למעלה סרגל ניווט, עם קישור לדף הפרק, קישור אוטומטי להיברובוקס ועוד. בצורה כזאת לא צריך בכל דף בנפרד להכניס את המידע הזה אלא הכל נכנס לבד כששמים את התבנית. מה שאתה עושה עם הקישורים, נוכל לעשות גם בעזרת תבנית. נכניס את כל המידע החוזר בתוך התבנית ותצטרך להכניס את הדברים הנקודתיים ידנית (למשל מספר העמוד בספרים של הפרשנים, והאם קיים הפירוש על עמוד זה, כי זה מידע שהוא נקודתי ולא כללי). יש קישורים אפילו (כנראה שבר אילן יהיה כך) שיהיה אפשר לעשות באופן מלא דרך התבנית, בלי העתק הדבק מרובים. ::::::יש דרך לכווץ וגם היא תבנית שנקראת {{תב|מגירה}}. בהקלטות אני פחות מבין וכבר המלצתי לך לשאול את Dovi. אבל שוב, בוא נעבור דבר דבר ונדאג שהדברים יפעלו לאט לאט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 23:30, 31 במאי 2023 (IDT) :::::::לגבי הרב אחיקם, זה תלוי אם רוצים לפרסם אצלנו את ספרו בפורמט שבו הוא נדפס, ואז צריך ממנו אישור בכתב; או שרוצים לשלב את הקישורים שבספרו באופן אינטגרלי בביאור של [[משתמש:מאירושולי]], ואז לענ"ד לא נצרך אישור כזה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:19, 1 ביוני 2023 (IDT) :::::::לגבי שיעורי השמע, אינני בטוח שאפשר ממש ברצף. אבל אפשר לרכז את הכל בדף אחד לכל פרק בזה איר זה, ואז המשתמש יוכל בנקל לעבור מאחד לשני. [[משתמש:מאירושולי]], תסתכל בדפי [[ויקיטקסט:ויבינו במקרא]] ותראה איך עשינו את זה שם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 06:22, 1 ביוני 2023 (IDT) :::::::אחרי המון נסיונות של מגרה וקוד שמצאתי ברשתי גיליתי שההקפצה מסימון בטקסט לעין משפט לא עובד כאשר הוא מכווץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:19, 1 ביוני 2023 (IDT) :::::האם תוכל לפחות בכל המשניות לקשר את שמות התנאים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:11, 1 ביוני 2023 (IDT) ::::::יצרתי עכשיו את התבנית {{תב|ירושלמי מאיר/קישורים}}, שתחליף את הדרך שבה אתה עובד כרגע. ::::::התבנית עובדת עם התחביר הבא: <nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|מסכת|דף|עמוד|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}}</nowiki> ::::::כאשר המספרים הם מספרי העמודים בהיברובוקס. את התבנית תצטרך להכניס בדף של ירולשמי מאיר בעצמו במקום להכניס בדפי [[ירושלמי קישורים]] שזה לא הדרך הנכונה למה שאתה מבקש. אתה מוזמן להסתכל איך עשיתי את זה ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות#דף א]]. כאשר אחד המפרשים לא קיים על העמוד אז אפשר להשאיר אותו ריק כמו שעשיתי בעמוד ב' או שאפשר למחוק אותו לגמרי ולא לציין את שמו. ::::::בנוסף לפני יומיים עשיתי את השינוי ברווחים בכל המסכתות ושיניתי לתבנית של {{תב|ירושלמי מאיר/הלכה}}. מוזמן להתבונן גם בזה. ::::::לגבי תבניות תנא, ניסיתי בעבר לעשות דברים כאלה באופן אוטומטי ולא הצלחתי, בדיוק מאותם סיבות. כלומר יש לנו את "רבי" שלכן קשה לזהות אם זה רבי או תנא אחר, וגם פה יש למשל את "רבי יהודה" סתמא ואת "רבי יהודה בן בבא". שוב, אם יש לך עצה איך לעשות את זה אני מוכן לשמוע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 13:08, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::יש עוד המון אפשרויות לעבוד עם התבנית, למשל להכניס את קובץ השמע לתוך התבנית ואז נוכל לדאוג לכל ענייני הכיווצים שאתה רוצה. במסכתות אחרות יהיה אפשר להוסיף מפרשים נוספים, אפשר להוסיף קישורים אוטומטיים לצורת הדף בהיברובוקס (לא צריך להכניס את מספר העמוד כי שם זה קבוע) וכנראה גם לבר אילן שהזכרת, ועוד ועוד. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 13:13, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::ממש תודה רבה זה נראה הרבה יותר פשוט קריא וטוב :::::::רק תוכל להסביר לי איך אני מגדיר את הפרשן לדוגדמא איפה אני מגדיר את הרב קנייבסקי ::::::::התבנית עובדת עם התחביר הבא: <nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|מסכת|דף|עמוד|קנייבסקי=6|סירלאו=24|פולדא=5|תולדות יצחק=24|שמחת תורה=11|זהב הארץ=13|אהלי שם=18|פנים מאירות=3}}</nowiki> כאשר המספרים הם מספרי העמודים בהיברובוקס. ::::::::אתה מוזמן להסתכל איך שלוםאורי123 עשה את זה ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות#דף א]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:58, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::ואם ארצה להוסיף פרשן נוסף איפה אני מוסיף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:47, 2 ביוני 2023 (IDT) ::::::::זה ידרוש לערוך את התבנית ולהוסיף את הפרשן לאחר רשימת הפרשנים הנוכחית באותה מתכונת של שאר הפרשנים. אם אתה מסתבך תבקש ואנחנו נעזור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:56, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::אורי שוב תודה רבה :::::::האם יש אפשרות להוסיף אוטומטית לכל הדפים שורת קישור ריקה עם הפניה לויקי :::::::<nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|ברכות|דף#|עמוד#|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> :::::::כך כל הירושלמי יהיה מקושר לויקי ואת שאר הקישורים אני אשלים ידנית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::אולי את השמות הברורים כגון רבן גמליאל רבי מאיר רבי יהושוע רבי עקיבא (יש פעם אחת מופע של אמורא) :::::::רבי טרפון רבי צדוק רבי יוחנן בן זכאי יוחנם כהן גדול :::::::אם זה אפשרי אני יכול להגדיר עוד כמה תנאים ואמוראים בעלי שמות יחודיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:43, 2 ביוני 2023 (IDT) ::::::::לגבי תצוגת הדף מהיברובוקס האם אפשר לצרף גם את צורת הדף ::::::::כך שבכל דף כבר יופיעו קישורים צורת הדף בהיברובוקס ולדף בויקי ::::::::שאר המקורות יהיו ריקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:02, 2 ביוני 2023 (IDT) :::::::::בינתיים הוספתי את היברובוקס לתבנית. :::::::::אני יכול להוסיף אוטומטית תבנית ריקה כזאת, אבל אין לי זמן עכשיו. בעניין התנאים, אם תסדר לי רשימה של תנאים, ורשימה של אמוראים בנפרד (כי התבניות נפרדות), אני יכול לעשות את ההחלפה הזאת כמו שאתה מביא לי אותה על אחריותך. הכי טוב אם הרשימה תהיה בפורמט כזה: [רבן גמליאל, רבי מאיר, רבי יהושוע, רבי עקיבא...] עם פסיקים ביניהם, ורשימה נפרדת לאמוראים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשפ"ג • 18:21, 2 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::[שמעון הצדיק,רבי דוסא בן הרכינס, אנטיגנוס איש סוכו, יוסי בן יועזר איש צרידה, יוסי בן יוחנן איש ירושלים,יהושע בן פרחיה, ונתאי הארבלי, הלל, ושמאי, רבן יוחנן בן זכאי, רבן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן יוחאי,ר' אליעזר בן הורקנוס,ר' יהושע בן חנניה,ר' יוסי הכהן,ר' שמעון בן נתנאל,ר' אלעזר בן ערך, רבי ישמעאל בן אלישע, רבי עקיבא, יהודה בן בבא, רבי טרפון, אלישע בן אבויה, רבי מאיר, רבי יוסי בן חלפתא,רבי נחמיה, רבי יוסי הגלילי, רבי נתן, רבי יהודה הנשיא, רבי שמעון בן אלעזר, רבי יוסי בן יהודה,רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא, רבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא,רבי חייא בן אבא,רבי חייא הגדול, רבי חייא רבא] ::::::::::אלו שמות התנאים ::::::::::[רבי חנינא בר חמא, רבי אושעיא, רבי ינאי, רבי יונתן, רבי יהושע בן לוי, רבי יוחנן , חזקיה, ריש לקיש ,רבי שמעון בן לקיש, רבי יוסי בן חנינא, רבי אלעזר בן פדת, רבי אבהו , רבי זירא ,רבי ירמיה, רבי אחא, רבי יונה , רב דימי, רבין, רב אמי , רבי אסי, רבי אילא, רבי אבא, שמואל, רבי יצחק בר חקולה] ::::::::::אלו שמות האמוראים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:57, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::הכנתי קובץ קישורים לצמחים הבעיה שחלק מהקישורים מביא זיהוי מדעי אבל ציור או תמונה באיכות ירודה כך שהייתי רוצה אפשרות לתת כמה קישורים האם יש דרך יותר טובה מאשר לקשר לקובץ שבו מספר קישורים? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:02, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::עדיף שתגיב תמיד בתחתית הדיון. ראיתי את זה רק במקרה וחבל שנפספס את מה שאתה כותב. אשתדל לעבוד על זה עכשיו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 23:19, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::Kol Haloshon (kolhalashon.com) זה הקישור של קול הלשון ::::::::ראיתי שקול הלשון סידר את השיעורים על פי המסכת והדף כך שאפשר לקשר כל דף לקישור של קול הלשון ושם על כל דף ישנם מספר גדול של מגידי שיעור ::::::::אם כך אולי אפשר ::::::::<nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|צורת הדף בהיברובוקס|דף#|עמוד#|ויקיטקסט ברכות|דף#|עמוד#|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> ::::::::קבצי קול (אני לא יודע איך להוציא את הקישור לדף מסויים אבל ברור לי שזה אפשרי ) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 3 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אני דווקא חושב שזה לא אפשרי. לפחות לא באתר הנוכחי (ראיתי שיש למעלה קישור לאתר החדש אבל לא כל כך הצלחתי לנווט בו). בכל אופן, בכל קישור השאלה היא האם אפשר לחשב אוטומטית את הקישור מתוך מספר הדף או שצריך נתונים נוספים. דוגמה לסיטואציה הראשונה זה הקישור למהדורה הראשית ולהיברובוקס, ולכן לא צריך את כל הפרמטרים שהוספת "ירושלמי מאיר/קישורים|צורת הדף בהיברובוקס|דף#|עמוד#|ויקיטקסט ברכות|דף#|עמוד#|", כי זה מחושב אוטומטית על פי הפרמטרים "מסכת|דף|עמוד". לעומת זאת בפרשנים שאתה מקשר אליהם יש נתון נוסף שאי אפשר לחשב אוטומטית, וזה מספר העמוד שבספר של הפירוש (בניגוד לקוד הספר בהיברובוקס שאפשר להכניס את זה בתבנית גם אם יש כמה חלקים). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשפ"ג • 01:02, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אז להוסיף לפני כל עמוד את התבנית הריקה <nowiki>{{ירושלמי מאיר/קישורים|מסכת#|דף#|עמוד#|קנייבסקי=|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki>? האם אלה כל המפרשים שאתה רוצה להוסיף כרגע או שיש עוד? (על כל הש"ס) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשפ"ג • 01:09, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::כן תודה :::::::::::אם הבנתי נכון אז ההיברובוקס וויקי יופיעו ממוספרים והאחרים ללא מספור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:00, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::ראיתי שבויקיטקסט הרגיל מופיעה קדם חיפוש לפי משנה ופרק ורק אחר כך דפים ::::::::::::כיוון שרוב העבודות והשיעורים שנעשים כיום(דף יומי ירושלמי) נעשים על פי הדף ::::::::::::האם לא כדאי שהתצוגה הראשית תהיה לפי דפים ורק אחר כך לפי משניות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:37, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::יש בעייה עם החלוקה לדפים, שאין חלוקה מוסכמת לדפים בירושלמי, ובכל מהדורה יש חלוקה אחרת לדפים. זאת בניגוד לחלוקה לפרקים והלכות שהיא חלוקה מוסכמת בכל המהדורות.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:09, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::זה נכון לא חשבתי לבטל את החלוקה למשניות אלא רק את הסדר לשנות כך שהחלוקה לדפים תופיעה ראשונה ::::::::::::::אפשרות נוספת ששניהם יופיעו מכווצים אני משוכנע שרוב הלומדים יגשו לחלוקה לדפים כי אני יודע שיש כוונה לקדם לימוד דף יומי ירושלמי במקביל לבבלי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:19, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::ועדיין, החלוקה לפרקים והלכות צריכה להיות החלוקה העיקרית כאן, מכיוון שהיא החלוקה היחידה המוסכמת.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:24, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::אולי להציג אותם מכווצים ואז הם יופיעו ביחד ::::::::::::::::הרבה אנשים אמרו לי שהם נגשו לירושלמי ולא ידעו שיש חלוקה לדפים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:27, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::אולי יש מקום להבליט קצת יותר את הקישור לדפים, אבל החלוקה להלכות עדיין צריכה להיות החלוקה העיקרית מהסיבות שמניתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:29, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::אולי באמת הרבה יותר פשוט וחכם לקשר לדף הבחירה של קול הלשון ואז די בקישור אחד לכל הדפים וכל השיעורים השאלה האם יש דרך שיופיע סמל בכל דף שיקושר לדף הבחירה נניח צורת רמקול עם כיתוב שיעורי שמע בקול הלשון ::::::::::::שם יצטרכו לבחור את המסכת והדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:11, 4 ביוני 2023 (IDT) {{שבירה|:::::::::::::::::}} אני יכול להוסיף לתבנית קישור לדף הבחירה של קול הלשון. תוכל להסביר לאיזה דפים אתה מתכוון שהעמודים לא מודגשים וההלכות כן? אני לא מבין למה אתה מתכוון. אני כן מסכים עם נחום שהחלוקה להלכות צריכה להיות העיקרית, גם מהטעם שהחלוקה הזאת נכונה ואמיתית ולא שרירותית כמו הדפים. אני בטוח שאם גם בבבלי היתה חלוקה כזאת הציבור היה מעדיף אותה מאשר את החלוקה השרירותית... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:28, 4 ביוני 2023 (IDT) :הוספתי בתבנית, והוספתי תבנית ריקה לפני כל דף בש"ס. שים לב שאתה מתבלבל בתצורה כאן בין קישור פנימי לקישור חיצוני. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:52, 4 ביוני 2023 (IDT) ::הכוונה לדף הראשי כך שתמיד נראה את הדף שבו ניתן לבחור מסכת ודף ואז כל השיעורים על אותו דף יראו ::כמובן שיש כאן חיסרון כי תמיד יפתח הדף היומי וצריך לאתחל את המסכת והדף אבל יש גם יתרון גדול כשהתחלתי להכניס את השיעורים אחד אחד גיליתי שאין שום עקביות בשיעורים ואף אחד לא מבטיח שהם לא ישנו את המיקום ::בצורה הזו די בקישור אחד בלבד ::אפשר לצרף את הקישור הקבוע הזה לכל הדפים או לקבע אותו במקום שתמיד יראה ::אולי אפשר להציג תמונה של רמקול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:17, 4 ביוני 2023 (IDT) :::תודה רבה וסליחה עכשיו אני רואה שזה בדיוק מה שעשיתה אבל משום מה האתר לא ניפתח בבקר כאשר ניסיתי לעשות את זה בעצמי גיליתי שאם אין ריוח לפני ואחרי הקיו המפריד הקישור לא עובד תוכל לודא שזו לא הסיבה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:22, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::שוב סליחה אני רואה שהאתר של קול הלשון לא עובד גם בפניה ישירה ::::אז ממש תודה רבה על כל העזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:27, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::כן, נראה שהאתר שלהם לא פעיל עכשיו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 21:51, 4 ביוני 2023 (IDT) ::::::הרצתי את ההחלפה לתנאים והאמוראים על בבא בתרא, וכבר שם אפשר לראות המון שגיאות. למשל: קישור לשמואל במקום רבי שמואל בר נחמן, ויותר גרוע: קישור להלל כשכתוב המילה "הללו" (מצאתי שלוש פעמים בהקשרים שונים), קישור לרבין מהמילים מערבין, מרבין וגרבין. האם להמשיך ואתה תעבור ותתקן או לעצור את זה כאן? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 23:45, 4 ביוני 2023 (IDT) :::::::אם אפשר להפעיל כל פעם מסכת אז כדאי להריץ ואני אעבור ואתקן אם לא אז אולי ננסה לעבור על הרשימה ולהוריד כל מה שיכול להיות מוטעה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:42, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::במחשבה שניה נראה לי מאד מהיר לעבור על הכל אז תפעיל על כל השמות ואני אעבור על הכל ::::::::ממש תודה זה נראה יפה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:52, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::במסכת ברכות הכנסתי את העין משפט בתוך scrool box :::::::::האם אפשר לשכפל את זה לכל העין משפט בשאר המסכתות :::::::::האם אפשר שהדף שמציג אצ רשימת הפרקים והדפים גם תופיעה בצורה כזו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:23, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::תודה נראה לי שמצאתי את הדרך שתוכן העניינים יהיה בתיבת גלילה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:47, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::האם תוכלו להפעיל את זה על כל המסכתות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:48, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::בדקתי בטלפון זה לא עובד יש למישהו רעיון למה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:55, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::טלפונים מיועדים לשיחות. אתרים מורכבים כמו ויקיטקסט לא נראים בהם טוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:00, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::הוספתי הקפצה מנקודה כלשהיא לרשימת התוכן ::::::::::::::[[#toc|^]] אשמח אם אפשר יהיה להוסיף את זה לכל עמוד [[#toc|^]][דף ב עמוד א] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:51, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::אולי כדאי שמספרי הדפים יופיעו בצבע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:53, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::הרצתי עכשיו את הבוט על שאר המסכתות. לגבי התוכן עניינים, אפשר להציב בראש כל דף את {{תב|תוכן עניינים שטוח}} אם זה עדיף לך. ::::::::::::::::אתה רוצה שאכניס גם את הציונים של [דף -- עמוד א/ב] לתבנית כך שתוכל לעצב אותם כרצונך? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 16:17, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::כן תודה :::::::::::::::::גיליתי את הגיפיטי אני שואל איך לערוך את ויקיטקסט והוא עונה כמה פעמים הוא טועה אבל מידי פעם הוא צודק וזה ממש מרשים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:38, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::יפה, רעיון טוב לדרך ללמוד לעבוד כאן, כי יש כאן דברים שהם מורכבים ויש דברים יותר פשוטים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 16:40, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::לגבי תוכן שטוח בדקתי בזמו את הציונים של העין משפט והמערכת לא יודעת לעבוד כאשר העין משפט מקופל לעומת זאת בצורה של תיבת גלילה הכל עובד :::::::::::::::::בנוסף חשבתי לצרף את המקבילות לבבלי בצורה דומה לעין משפט אז בצורה הרגילה זה יעמיס מאד על הדף ואילו בתיבת גלילה זה כמעט ולא ישפיע לרעה :::::::::::::::::תוכל בבקשה להריץ את הבוט לגבי הפסןקים כך שבבת אחת אוכל לעבור על כל התנאים \אמוראים \ פסוקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:18, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::תוכן שטוח מדבר על רשימת הכותרות למעלה, לא על העין משפט. ::::::::::::::::::אני אצטרך קצת זמן לכתוב את ההחלפה של הפסוקים כי זה קצת יותר מורכב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:45, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::האם מבחינתך הקישורים צריכים להשאר בסוגריים מרובעים או שאפשר לשנות לסוגריים עגולים? זה יכול להקל על השינוי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בסיוון ה'תשפ"ג • 18:53, 5 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::לגמרי לא משנה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:59, 5 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::נראה לי שסיימתי. מוזמן להתבונן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בסיוון ה'תשפ"ג • 23:08, 6 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::תודה רבה מצטער שרק הרגע ראיתי העתקתי את כל סדר זרעים וקישרתי את כל שמות התנאים והאמוראים ::::::::::::::::::::::ועכשיו נכנסתי לראות במסכתות שזה עובד זה ממש יפה אבל במסכת ברכות משהו השתבש נראה שיש חריגה בכמות המידע ::::::::::::::::::::::בע"ה אני אסיים מחר לקשר את כל התנאים והאמוראים והשאלה איך מחברים בין הדברים בלי להרוס ::::::::::::::::::::::מלבד זאת ישנם כמה דברים שהייתי שמח אם תוכל לעזור ::::::::::::::::::::::ישנם הרבה מאד אמוראים ששמותם לא קיימים בויקי בנוסף ישנם הרבה מאד שמות מתחלפים ::::::::::::::::::::::הייתי רוצה לנסות להשתמש בשמות אחידים כך שרבי יהודה שמופיעה רבי יהודא רבי יודה רבי יודא רבי יודן ::::::::::::::::::::::בכל המופעים יופיע רבי יהודה אבל השם שמופיע באותו מקום בירושלמי ירושלמי יופיע כשם צף :::::::::::::::::::::: אני מבין שאין בעיה ליצור שם צף אבל אני רוצה שבנוסף השם יהיה קישור לויקי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:13, 8 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::בנוסף אני חושב שאם יכולנו ליצור תמונת עץ של כל התנאים והאמוראים וכאשר לוחצים על שם אפשר לראות קדם את העץ ולהבין היכן הוא עומד בשרשרת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:19, 8 ביוני 2023 (IDT) {{שבירה|:::::::::::::::::::::::}} אתה צודק בעניין מסכת ברכות. כנראה שהדף נהיה כבד מדי, 600,000 תווים, וזה כבר לא טקסט פשוט כמו שזה היה אלא הפך להיות אינטראקטיבי ועם קישורים. לדעתי אין מנוס מלפצל את המסכתות הכבדות לפרקים, ועדיף גם את הכל כדי לשמור על אחידות. לגבי האמוראים והתנאים, באמת שמתי לב לזה וגם עבדתי על זה קצת בימים האחרונים כי המצב היה יותר גרוע. הבעיה שלי היא שלצערי אני פחות מכיר את האמוראים של התלמוד הירושלמי או את הכינויים השונים של התנאים. אני אסביר לך איך זה עובד אצלנו. יש את הדפים [[תבנית:אמורא/קיצור שמות]] ו[[תבנית:תנא/קיצור שמות]] שעושים את העבודה הזאת. צריך להכניס לשם את כל חילופי השמות בפורמט ששם, כאשר האחרון הוא עם סימן = וזה השם של הדף. קטגוריות שלא קיימות יש ליצור אותם, כאשר התוכן שלהם נבנה בעזרת ה[[תבנית:דמות בחזל]]. כדאי שתיכנס לדף העריכה של אמורא קיים כדי לראות איך זה בנוי. אם אתה חושב שיש לשנות שמות של חלק מהדפים, (כמו רבי יוסי בר אבין שראוי שיהפך לרבי יוסי ברבי בון), אתה יכול לשנות בתבניות שהזכרתי את השם האחרון וליצור את הקטגוריה החדשה. הרעיון של עץ הוא רעיון יפה, כרגע הדבר הכי קרוב שיש לנו זה [[:קטגוריה:תנאים]] ומקבילתה לאמוראים. אולי אפשר להעתיק מוויקיפדיה את תבניות התנאים והאמוראים ולהתבסס עליהם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בסיוון ה'תשפ"ג • 19:05, 8 ביוני 2023 (IDT) :כדאי לדעתי לחלק את דפי מסכתות הירושלמי מאיר לפרקים, ויפה שעה אחד קודם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:39, 9 ביוני 2023 (IDT) :החלפתי את המשפט תיבה מתגלגלת בקוד והכל נראה תקין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:38, 10 ביוני 2023 (IDT) ::לגבי דרך לסמן את השמות אפשר לחפש את השם הארוך ביותר לדוגמא רבי חייא ברי דרבי אבא ולהחליף אותו ברבי חייא_1 ברי דרבי אבא ::ואת רבי חייא בר ווא ברבי חייא_2 בר ווא ::לאחר מכן לסמן את כל רבי חייא ואז להחליף את רבי חייא_1 ברי דרבי אבא ולסמן וכך הלאה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 11 ביוני 2023 (IDT) :::בשביל זה צריך רשימה של כל האמוראים מסודרים לפי האורך של שמם. זה מאוד קשה לדעתי, אבל אם אתה חושב שזה יותר קל אתה יכול ליצור כזו ואני אעבור על זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 09:54, 11 ביוני 2023 (IDT) ::::ואתה צודק שבברכות הסרת תיבה מתגלגלת פתר את הבעיה, אבל תראה למשל במסכת תרומות שאין שם תיבה כזאת והדף עדיין כבד מאוד. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 09:58, 11 ביוני 2023 (IDT) :::::שם מצאתי שאחד השמות שהוספתי היה רק עם סוגר אחד כך שזה גם עובד :::::בע"ה מקרווה השבוע או שבוע הבא לסיים את כל השמות ואז הייתי רוצה לערוך סדר :::::גם לוודא שהשמות נכונים וגם לישר קוו בין השמות כך שאם אותו אמורא או תנא מופיעה בכמה שמות לבחור שם אחד אבל כאשר העכבר יהיה מעליו נראה את השם המקורי :::::דוגמא רבי יהודה מופיע כרבי יהודא יודה יודא יודן :::::מיד אחרכך הייתי רוצה להכניס את זיהויי הצמחים ושם הייתי רוצה שיהיה אפשרות לכמה קישורים כיוון שכל הזיהויים מופיעים באתרים ישנים שם הצמח מצוייר בצורה גרועה והייתי רוצה שבנוסף לזיהוי ניתן יהיה לקפוץ לאתר בו יש פירוט וצילומים טובים יותר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:42, 11 ביוני 2023 (IDT) ::::::יפה מצוין. שים לב שעשיתי את רוב העבודה של חילופי השמות בדרך שהסברתי לך למעלה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ג • 16:01, 11 ביוני 2023 (IDT) :::::::אורי תודה רבה :::::::gpt כתב שצריך לכתוב את המילה כותרת :::::::{{תיבה נגללת|כותרת=תוכן העניינים|__TOC__}} :::::::או בעין משםט :::::::{{תיבה נגללת|כותרת=עין משפט|{{ש}}[ע"א]{{ש}}:::::{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א א}}{{ש}}[ע"ב]{{ש}}{{#קטע:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק א|א ב}} :::::::}} :::::::ואז זה עובד בדקתי ונראה שהוא צודק אם תוכל לודא עדיף :::::::תוכל בבקשה להוסיף תיבה נגללת לתוכן ולכל העין משפט :::::::כמו כן אם תוכל בכל עמוד להוסיף הקפצה לתוכן :::::::[[#toc|^]][דף :::::::האם אפשר שהתנאים יופיעו בצבע שונה מהאמוראים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:17, 11 ביוני 2023 (IDT) ::::::::לא ברור לי מאיפה הוא הביא את זה כי לא הגדרנו פרמטר "כותרת" לתבנית הזאת... אפשר להגדיר אם תרצה אבל כרגע הוא לא מוגדר. בכל מקרה הבעיה היתה במימוש שלי לתבנית שכל התוכן נכנס לתוך התבנית ויוצא חזרה, וזה מה שיצר את השגיאה כי ההכללה היתה גדולה מדי. כנראה שהדרך הנכונה תהיה לעשות כך: <nowiki>{{תיבה נגללת}} תוכן כלשהו {{סוף}}</nowiki>, תכף אני אתאים את התבנית שתוכל לעבוד ככה. ::::::::לא חושב שזה אפשרי לשנות צבע לתנאים בלי שזה ישפיע על כל האתר, אז כרגע אני לא אעשה את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 23:41, 11 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אצלי לא הסתדר הסוף של תרומות. נראה עדיין משובש. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ג • 00:00, 12 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אוקי אז אני מבין שאין ברירה וצריך לפצל את המסכתות ::::::::::תוכל להדריך אותי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 12 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::יש להוסיף לכל דף מסכת תוכן עניינים של הפרקים בתצורה כזו:{{ש}} :::::::::::<nowiki>[[/פרק א/]]</nowiki> :::::::::::<nowiki>[[/פרק ב/]]</nowiki> :::::::::::<nowiki>[[/פרק ג/]]</nowiki> :::::::::::וכן הלאה (יש להקפיד על סימני הלוכסן). :::::::::::הדבר יתן לך קישורים אדומים לדפי הפרקים, שאותם יהיה עליך ליצור על ידי לחיצה על הקישורים, העתקת תוכן הפרק מדף המסכת לדף הפרק החדש, ושמירתו. לאחר מכן יש למחוק את תוכן המסכת מדף המסכת, ולהשאיר בדף המסכת רק את הקישורים לדפי הפרקים, שבהם יימצא התוכן של כל פרק. אם יש עוד שאלות, אשמח לעזור. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:58, 12 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::מנסה עוד נסיון אחרון ::::::::::::כי לא מובן לי איך מסכת ברכות שמכילה הרבה הרבה יותר תנאים ואמוראים ופסוקים מצליחה להתקיים ואילו מסכת תרומות לא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:01, 12 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::צריך לפצל גם את מסכת ברכות. קשה מאוד לערוך את דף המסכת כרגע.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:02, 12 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::בסדר אז נעשה את זה נחלק הכל לפרקים האם יש דרך אוטומטית או שצריך לעשות את זה ידנית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:25, 13 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::נשאל את [[משתמש:Shalomori123]].--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 13 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::יש. אני צריך לעבוד על זה עוד קצת כדי שזה יעבוד גם במקרה כאן, אבל כעיקרון יש אפשרות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשפ"ג • 11:18, 13 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::אשמח אם תוכל כך אוכל לסיים את שאר הדברים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:39, 13 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::בנתיים הרסתי גם את שבת אני אפסיק לעדכן עד שהחלוקה תסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:07, 13 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::בעז"ה מחר או מחרתיים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה בסיוון ה'תשפ"ג • 01:02, 14 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::האם כדאי להכניס את מה שכבר עשיתי או לחכות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:51, 14 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::בנוסף אם אי אפשר לשנות צבע אולי אפשר שכל התנאים יהיו בבולד והאמוראים בכתב רגיל :::::::::::::::::::::זה גם יעזור להבנה וגם יעזור מאד לדבג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:58, 14 ביוני 2023 (IDT) פיצלתי את הדפים. הבוט קבע את השמות על פי הכותרות, כאשר כותרת התחילה במילה "פרק" הוא לקח את כל מה שמופיע עד התו "-" ועשה מזה את שם הדף. יהיה טוב אם תעבור על כל הדפים החדשים שנוצרו ותבדוק אם זה עבד. זיהיתי אני שלוש תקלות, בברכות הוא לא הצליח לפצל לכל הפרקים, בהוריות שם אחד שגוי ובביכורים לא הצליח בכלל. (שים לב שיש שני דפים לביכורים, [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביכורים]] ו[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים]]. כדאי לסמן למחיקה את האחד מהם שכבר יצא משימוש). תוכל למצוא את כל הדפים החדשים כאן: [[מיוחד:דפים המתחילים ב/ביאור:ירושלמי מאיר/]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בסיוון ה'תשפ"ג • 00:12, 18 ביוני 2023 (IDT) :ממש תודה הרגע ראיתי :מה לגבי ההמשך האם אני צריך להכניס כל פרק בניפרד או שהבוט עובד כל הזמן ומפרק את המשכת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:54, 18 ביוני 2023 (IDT) ::כמו כן נראה לי שהוא לוקח את המילה פרק ולכן הוא מוצא הרבה דברים שלא שיכים יותר נכון לחפש ==פרק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:57, 18 ביוני 2023 (IDT) :::חיפש את הביטוי ==פרק (אפילו ביטוי קצת יותר מורכב באמצעות [[w:ביטויים רגולריים]]). הבוט סיים את פעולתו וצריך להעביר ידנית את מה שלא הצליח. אם זה כמות גדולה אפשר להפעיל בוט נוסף, אבל אני חושב שהבוט הצליח ברוב מוחלט (אפילו במסכת שבת בעלת 24 הפרקים). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשפ"ג • 18:14, 18 ביוני 2023 (IDT) ::::מעניין שבטלפון זה נראה ממש טוב ::::רק את החלוקה לדפים לא רואים ::::במחשב לעומת זאת יש לא מעט חריגות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:04, 18 ביוני 2023 (IDT) :::::אני לא מבין למה אתה מתכוון. איזו חלוקה לא רואים, ומה החריגות במחשב? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' בסיוון ה'תשפ"ג • 21:43, 18 ביוני 2023 (IDT) ::::::1פרק ראשון: "מאימתי" ::::::1.1תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה א ::::::1.2דף א ::::::1.3דף ב ::::::1.4דף ג ::::::1.5דף ד ::::::1.6דף ה ::::::1.7דף ו ::::::1.8דף ז ::::::1.9תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ב ::::::1.10תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ג ::::::1.11תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ד ::::::1.12תלמוד ירושלמי (וילנא), מסכת ברכות, פרק ראשון, הלכה ה ::::::זה מה שאני רואה במחשב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:40, 18 ביוני 2023 (IDT) :::::::נראה לי שאני יודע מה צריך לעשות כדי לתקן את זה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:01, 18 ביוני 2023 (IDT) ::::::::החלוקה להלכות היא החלוקה העיקרית שצריכה להופיע. החלוקה לדפים היא משנית.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:42, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::אני מבין שטעיתי נראה שהוסיפו את הסימן === לכל משנה בכוונה אז צריך לחשוב איך אפשר לתקן כך שרק הדפים יופיעו בתוכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:05, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אז אולי אחרי החלוקה אפשר להוריד מהפרקים את הסימן == :::::::::ובדפים נחליף === ל == :::::::::ובהלכות נוסיף === :::::::::או ההיפך על החלטה שלכם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:09, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אני בעד שהכותרת להלכות יהיו עם שתי == והכותרות לדפים עם שלוש ===.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:50, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::אני יודע שיש מגמה שמוביל הרב קודלסקי לעבור ללימוד דף יומי ירושלמי והוא וכבר יש קובוצות של מגידי שיעור בצורה הזו אפשר לראות בקישור לקול הלשון שהם מתרבים מיום ליום ::::::::::כך שנראה לי מאד חשוב להדגיש את מספר הדף בנוסף להלכה ::::::::::אוליי כדאי לחשוב על תצוגה יותר עדינה של ההלכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:01, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::עם כל הכבוד לרב, ולקבוצות של מגיגי השיעור כן ירבו, אין הם מייצגים את כלל ישראל, שאינו מכיר את החלוקה של המהדורה הספציפית הזו לדפים (כפי שכבר הסברתי עשרות פעמים, ואחזור ואסביר: בכל מהדורה החלוקה לדפים היא שונה). בברכה,--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:27, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::לדעתי נתון לשיקול דעתו של התורם העיקרי. לא יודע מי ערך את הדפים חוץ ממך וחוץ ממה ששאלתי אותך כאן... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:42, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::העריכה היא שלי אבל המטרה להגיעה לקהל כמה שיותר גדול ואם יש מגמה ללכת לכוון דף יומי אז נראה לי שווה לישר קו :::::::::::::אבל לא פחות חשוב לשמור על הסדר הישן כך שאם היה אפשרי לצרף במקביל שני תוכן אחת על פי הדפים וההלכות יהיו סיווג משני ואחת עם הלכות והדפים כסיווג משני זה יכול להיות נחמד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:49, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::אין לי רעיון איך לחלק לשתי חלוקות את התוכן. אפשר לעשות תוכן ידני באמצעות קישורים עם "#שם הפיסקה". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:56, 19 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::אולי בעזרת צבעים שונים ועריכה של מספור ההלכה ניתן יהיה בטבלה אחת לקבל שילוב של שני הערכים :::::::::::::::בנוסף הייתי רוצה ליצור עץ של כל התנאים ואמוראים כך כאשר נמצאים על אחד כזה אפשר יהיה לראות את קטע העץ שבו הוא נמצא האם יש לכם איזה רעיון איך ניתן לבצע דבר כזה :::::::::::::::אם היה אפשרי לתת ציר X ו Y לתמונה זה היה יכול להיות פשוט וזה גם היה מאפשר לגשת לכל נקודה בהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:06, 19 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::הדברים האלה מורכבים מידי בשביל התוכנה הרגילה של מדיה ויקי. אם אתה מבין בתוכנה ורוצה לפתח את זה בעזרת ג'אווהסקריפט או משהו, אני חושב שזה אפשרי אבל קשה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:29, 20 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::חשבתי להשתמש בצבע אדום לדפים ולנסות למקם אותם משמאל אבל מתברר שטבלת התוכן מתעלמת מצבע שונה משחור :::::::::::::::::האם יש דרך שזה יעבוד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:46, 20 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::ערכתי את הפרק הראשון בברכות כך שההלכה תהיה עם == ::::::::::::::::::והדף עם ===-------------------------דף א ::::::::::::::::::מתאור ההלכה הורדתי את המילים המיותרות מה דעתכם ::::::::::::::::::בע"ה מחר אסיים את קישור כל התנאים ואמוראים ::::::::::::::::::האם אפשר להכניס את כל העין משפט לתיבה נגללת ::::::::::::::::::ולערוך את כל הפרקים בצורה דומה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:44, 21 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::::{{אגודל למעלה}}--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 03:47, 22 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::האם יש דרך להוציא את כל שמות התנאים והאמוראים שבקישורים כולל התג שלהם ::::::::::::::::::::תנא\אמורא כך שאוכל לעבור ולראות שאין טעות (רצוי עם המיקום מסכת פרק) ::::::::::::::::::::בצורה ממויינת לפי השמות ::::::::::::::::::::אני חושב שאפשר בצורה אוטומטית לעדכן את הירושלמי הרגיל במספר שלבים ::::::::::::::::::::שלב ראשון לשנות את כל השמות הארוכים כאשר השם החלקי המשותף יקבל מספר ::::::::::::::::::::דוגמא רבי שמואל בר יצחק ::::::::::::::::::::רבי שמואל בר אבדומי ::::::::::::::::::::רבי שמואל ::::::::::::::::::::דוגמא :::::::::::::::::::: רבי 1שמואל בר יצחק ::::::::::::::::::::רבי 2שמואל בר אבדומי ::::::::::::::::::::רבי שמואל ::::::::::::::::::::בשלב הבא נחליף את רבי שמואל לצורה {{אמורא|רבי שמואל}} ::::::::::::::::::::השלב הבא נחליף את רבי 1שמואל בר יצחק {{אמורא|רבי שמואל בר יצחק}} ::::::::::::::::::::השלב הבא נחליף את רבי 2שמואל בר אבדומי{{אמורא|רבי שמואל בר אבדומי}} ::::::::::::::::::::וכך לכל השמות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:49, 23 ביוני 2023 (IDT) אני לא מבין כל כך, לא עשית כבר את כל האמוראים באופן ידני? בעניין תיבה נגללת, אני יכול לעשות את זה, ומה אתה מתכוון ב"ולערוך את כל הפרקים בצורה דומה"? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתמוז ה'תשפ"ג • 01:53, 23 ביוני 2023 (IDT) :התכוונתי ליאושלמי בויקיטקסט ==עץ תנאים ואמוראים== :הוספתי הרגע בירושלמי ברכות צילום של עץ תנאים אמוראים האם יש דרך לתיבה נגללת בשני צירים ואז להכין עץ יותר מלא ולהכניס אותו בתיבה כזו כך שלחיצה על שם תנא\ אמורא תקפיץ למיקום בעץ שם אפשר ללחוץ ולהגיעה לקישורים או לטייל בתוך העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:29, 23 ביוני 2023 (IDT) ::כמו כן עד כמה שזכור לי היכנתה תבנית במקום ^[דף א עמוד] וכדומה האם תוכל שהרקע יהיה צהוב כך שאפשר יהיה לזהות את חלקי הדף בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:32, 23 ביוני 2023 (IDT) ::צילום העץ שהוספת אינו זמין לצפייה, לחיצה על הקישור מובילה להודעת שגיאה של ג'ימייל. נא להעלות את הצילום לוויקיטקסט ולקשר אליו באמצעות קישור כדוגמת <nowiki>[[קובץ:שם הקובץ.jpg]]</nowiki>. [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:36, 23 ביוני 2023 (IDT) :::אני עובד על תבנית עץ של ויקי אפשר לראות במסכת ברכות האם יש דרך לספק רשימה של שמות והסידור יהיה אוטומטי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:23, 23 ביוני 2023 (IDT) ::::יצרתי עץ של שרשרת מסירת התורה שבעל פה (חלקית) ואני מנסה להעביר אותה בתוך תיבה מתגלגלת כך שהיא תמיד תהיה פתוחה ובשלב הבא לקשר בין התנאים \אמואים בירושלמי כך שאפשר יהיה לקפוץ למיקום בתוך העץ ::::משום מה אני לא מצליח :::: {{תיבה נגללת|כותרת= שרשרת תורה שבל פה}} {{#קטע:ביאור:ירושלמי_מאיר/עץ_מסורת_תורה_שבעל_פה/ת א}}{{עץ משפחה/סוף}}{{סוף}} ::::זה מה שניסיתי לעשות ::::יש איזה רעיון ::::ניסיתי גם תבנית שקיימת {{תיבה נגללת|כותרת= שרשרת תורה שבל פה|{{#קטע:תבנית:עץ_משפחה_מתקופת_תרח_ועד_שלמה_המלך}}}} [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:57, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::אין לי מושג מה ניסית לעשות שם, התיבה הנגללת לא עובדת והטקסט הראשון שניסית להציכ לא מופיע. תן קישורים לדפים, כמו: [[ביאור:ירושלמי מאיר/עץ מסורת תורה שבעל פה]], וננסה לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:17, 25 ביוני 2023 (IDT) [[ביאור:ירושלמי מאיר/עץ מסורת תורה שבעל פה]] זה הקישור אני מעוניין שהעץ יופיע פתוח בתוך תיבה נגללת כדי שהקפצה מתוך הדף לעץ תעבוד הכוונה שכאשר אני אלחץ על רבי שמעון בן לקיש שמופיע בדף אני אוכל לקפוץ למיקום בתוך העץ ושם אוכל לסייר בתוך התיבה או לקפוץ לקישורים הרגילים וכמובן שתהיה אפשרות לחזור למיקום בדף הייתי שמח אם תהיה דרך לפתוח את החלון של התיבה לכל המסך {{לא חתם|מאירושולי}} :לדעתי עדיף שתקפוץ למיקום בתוך העץ בדף המקורי ולא להעמיס על דף הירושלמי עצמו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:21, 25 ביוני 2023 (IDT) ::ניסיתי לשנות פה את התצורה אבל זה עבד רק חלקית, היה חסר לך סגירה של העץ משפחה ולכן זה הופיע בתחתית הדף ולא במקומו. אני מניח שזה שהוא לא מופיע בתוך התיבה נגרם מכך שהעיצוב של העץ משפחה שהוא פנימי יותר גובר על העיצוב של התיבה. אני לא מספיק מבין בcss כדי לדעת איך לסדר את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:32, 25 ביוני 2023 (IDT) ::אגב למה יצרת כמה כפילויות? לדעתי זה רק מקשה על העריכה... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 19:37, 25 ביוני 2023 (IDT) :::תודה עכשיו העץ מופיע בתיבה גם בהתחלה :::יצרתי עץ תנאים עץ אמוראי ארץ ישראל עץ אמוראי בבל ועץ שבו אני רוצה לכלול את כל ההיסטוריה של התורה שבעל פה :::הא אתה יודע למה עוגן לא עובד לי בתוך העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:55, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::כמו כן האם יש אפשרות להוציא את כל התנאים והאמוראים מתוך הירושלמי(הם מופיעים בתחתית כל פרק) לתוך קובץ ממוין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:57, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::לגבי העוגן הוא תמיד מביא אותי לתחילת העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:25, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::אני מצאתי כרגע 6.5 דפים שבהם עבדת: תנאים, אמוראי ארץ ישראל, אמוראי בבל, עץ מסורת תורה שבעל פה, דף משנה שלו "/ת א", והדף ברכות פרק כ (פרק שלא קיים), וחצי זה בברכות פרק א שלא הבנתי כל כך מה עשית שם עדיין. אני חושב שכדאי להתמקד ביצירת מהדורה אחת עובדת מאשר להתפרס על פני דפים רבים שכל אחד מעודכן בצורה שונה. ::::::תן דוגמה איך עשית את העוגן. יצרת עוגן בעזרת התבנית 'עוגן', והקישור אליו בכל זאת לא עובד? ::::::אני חושב שאני יכול לשלוף את כל הקטגוריות של דפי הפרקים, מה הכוונה לקובץ ממוין? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 20:41, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::ניסיתי את הקוד הבא :::::::בעץ {{עץ משפחה|{{עוגן|אא}}=רבן גמליאל דיבנה|| ::::::: :::::::והקריאה [[#אא|אא]]{{תנא|רבן גמליאל}} זה לא עובד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:49, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::הכוונה מיון השמות לפי האלף בית בתוספת התג תנא\אמורא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:50, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::::אני לא מכיר את התבנית של עץ משפחה אז לא יודע מה סימן ה= עושה. תנסה למחוק אותו, אולי זה יעבוד. :::::::::למיין לפי א"ב יותר קל, סיווג לאמורא ותנא קצת יותר קשה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 21:16, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::לגבי המיון אולי אפשר להוסיף לכל תנא מספר 1 כך ש{{תנא|רבי}} יופיעה כ1רבי ואז להפריד את אלו שיש בהם 1 לתוך קובץ תנאים והשאר לקובץ אמוראים ::::::::::לגבי העוגן ניסיתי הרבה צירופים היחיד שקרוב לעבוד זה להציב את עוגן בתוך תא כך {{עץ משפחה|{{עוגן|אא}}|רבן גמליאל| ::::::::::הבעיה שאז הכל זז וגם {{}} מופיעה מיותר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:23, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::הוספתי את העוגן בסוף השורה וזה פחות נורא אם רק אפשר להגדיל את גודל החלון הנגלל כך שיהיה לרוחב כל החלון ואם אפשר להקטין את גודל כל יחידה בתוך העץ :::::::::::כמובן שזה עוד יותר מסבך את האפשרות לחזור לנקודת היציאה אבל אולי אפשר להוסיף סרגל עם מספרי הדפים וכך לחזור לדף ממנו יצאנו ואם אפשר להנליט את אותו תנא\אמורא שבחרנו אז גם יהיה קל לחזור לנקודת היציאה :::::::::::בכל מקרה אם אפשר למצא איך באמת אמורים לעבוד עם העוגן זה היה יכול להיות מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:58, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::נראה לי שמצאתי איך לעבוד עם עץ צריך להוסיף שורה לעוגנים כך ::::::::::::{{עץ משפחה|||||||||||||||{{עוגן|אא}}|{{עוגן|אא}}={{עוגן|אא}} }} [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:16, 25 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::תיקון לא צריך שורה נוספת אפשר באותה שורה אפשר לראות את זה כעובד במסכת ברכות במשנה הראשונה הוספתי 1 לרבי אליעזר לחיצה על ה1 תקפיץ למיקומו בעץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:33, 25 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::אורי אני חושב שכדאי שבכל תנא\אמורא המילה רבי\רב תפנה לעץ ושם התנא\אמורא יקפיץ לערך בויקיפדיה ::::::::::::::בסוף היצירה של העץ האם יש אפשרות שההפניה תהיה אוטומטית אם לא אם אני אכין טבלה של שם תנא\אמורא שם העוגן ::::::::::::::האם זה אפשרי להוסיף בצורה אוטומטית את כל הקישורים ::::::::::::::כמו כן יש לי טבלת אקסל של כל ההקבלות בבלי תוספתות מדרשים וכדומה האם אפשר להפוך את הטבלה לטבלת קישורים בצורה אוטומטית ::::::::::::::הקישורים נמצאים באתר ::::::::::::::http://biu.ac.il/js/tl/yerushalmi/index.html ::::::::::::::חשבתי ליצור משהו מקביל לעין משפט ואותו נכניס לתיבה נגללת צמוד לעין משפט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:32, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::מישהו יכול לסביר לי למה הקישורים בעץ לא עובדים :::::::::::::::לדוגמה את אלעזר לקחתי מתבנית:עץ_משפחה_מתקופת_תרח_ועד_שלמה_המלך :::::::::::::::ושם זה עובד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:08, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::בפרק ראשון במסכת ברכות בכל עמוד הוספתי עוגן מעל התיבה נגללת של עץ התנאים הוספתי קפיצות לכל הדפים כך שאפשר יהיה לחזור לעמוד ממנו יצאנו האם אפשר שהדבר יבוצע באופן אוטומטי עבור כל הפרקים בכל המסכתות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::לדעתי, הרעיון שהמלה רבי\רב תפנה לעץ, ושמו של התנא\האמורא יוביל למידע עליו, הוא רעון מבורך. אולם לא אל הערך בווקיפדיה צריך להוביל שם התנא\האמורא, כי אם לדף הקטגוריה, שם אמור להיות מידע קצר אודותיו והפנייה לערך בווקיפדיה שהקורא יוכל לבחור אם ללחוץ עליו, מתוך ידיעה שהערך הוא שם ולא בוויקיטקסט ולחיצה תוציא אותו מכאן לשם. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:14, 26 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::אתה עובד מאוד מהר ואני בתקופה קצת עמוסה, אז קשה לי לעקוב ואני צריך סיכום מה אתה צריך. רשמתי לי שאתה רוצה 1) להכניס את העין משפט לתיבה נגללת, 2) להחליף את הציונים של עמודים לתבנית ייעודית שהרקע יהיה צבוע בצהוב. עכשיו אני מבין שאתה רוצה גם 3) להחליף את תבניות תנאים ואמוראים לתבניות חדשות שתוכל להתאים אותם לקישורים כמו שאתה רוצה בלי להשפיע על התצוגה בפרויקטים אחרים בוויקיטקסט. עוד משהו? ::::::::::::::::בעניין איך תראה התבנית עצמה אני חושב שזה קצת בלתי אפשרי לקשר קישור אחד מהמילה רבי וקישור אחר מהשם, כי מה עם אמוראים שאין להם תואר, כמו שמואל או עולא? מה לגבי רב? וכם מבחינה טכנית תצטרך להפריד בתבנית איכשהו בין המילה "רבי/רב/ר'" לבין שאר השם שזה אפשרי אבל יכול לסבך את המצב. אני מציע להחליט על תו נוסף שממנו יתבצע הקישור לעץ, וכל השם יפנה לקטגוריה (שבה יש קישור לוויקיפדיה). ראיתי באחד הספרים כאן שהשתמשו בתו ° ואני חושב שהוא טוב כי הוא לא תופס יותר מדי תשומת לב והוא נראה כמו קישור לציון או הערה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ז' בתמוז ה'תשפ"ג • 17:08, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::להכניס גם את הדפים\הלכות לתוך תיבה נגללת בצורה שמופיעה בברכות כך שהדף יופיעה בצבע במקום בולט :::::::::::::::::האם יש תיבה נגללת בעלת אפשרות להגדלה של התיבה (אני כרגע עובד על קוד) :::::::::::::::::לגבי ציון הדף להוסיף קפיצה ממנו לטבלה הראשית ועוגן כך שאפשר יהיה להגיעה אליו מהעץ :::::::::::::::::מעל העץ ליצור שורה של קפיצות לכל העמודים(נעשה בפרק א של ברכות) :::::::::::::::::לגבי שימוש בתו ° זה בסדר מבחינתי :::::::::::::::::הייתי שמח אם הייתה דרך לסמן תנאים כיוון שהמון פעמים עוברים מרבי יוסי תנא לאמורא אז אם אתה מתכוון להפוך את התו ° אז אולי אפשר להדגיש את המילה רבי כדי לציין תנא :::::::::::::::::הייתי מעוניין להחליף חלק מהשמות כיוון שזה מאד מבלבל שבאותו קטע מתחילים לדבר על רבי יהודה עוברים לרבי יודן עוברים לרבי יודא ומסיימים ברבי יהודא כאשר בכל המקרים מדברים על אותו אדם כמו כן ישנם מקרים בהם כל הפרשנים סוברים שמדובר בשם אחר :::::::::::::::::היתיי רוצה שבכל המקרים יופיעה השם רבי יהודה והשם המקורי יופיע כשם צף אז אולי אפשר לבנות תבנית שמאפשרת את זה (אם לא אז אשתמש בתבניות הקימות) :::::::::::::::::ישנו קישור של אוניברסיטת בר אילן בו מצויים הקבלות בן הירושלמי למקורות אחרים :::::::::::::::::http://biu.ac.il/js/tl/yerushalmi/index.html :::::::::::::::::האם אפשר באופן אוטומטי להפוך אותו לצורה של העין משפט כך שנקבל את כל הקישורים מתוחמים בדפים :::::::::::::::::ואז נוסיף תיבה נגללת של כל הקישורים צמוד לתיבה הנגללת של העין משפט :::::::::::::::::האם תוכל ליעץ למה הקישרים בעץ לא מפנים לאתר בויקי? :::::::::::::::::תודה על כל העזרה הרבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:42, 26 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::::::ולהוציא לי את שמות כל התנאים והאמוראים מהירושלמי {תנאים בניפרד ואמוראים בניפרד} ממוינים לפי אלף בית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 26 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::::::כמו כן האם אפשר להאיר את התנא\ אמורא שנבחר בעץ כמו כן להאיר את התנא\אמורא בדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:39, 26 ביוני 2023 (IDT) :1) בעין משפט, אני צריך דרך להבין מתי נגמר הטקסט שצריך להיות בתוך התיבה. האם ניתן להניח שתמיד הטקסט של העין משפט נמצא בשורה אחת ארוכה או שיש מצבים מורכבים יותר? :2) אני חושב שהתבנית של הקישורים כבר נמצאת באותו מקום בכל הש"ס, אז אפשר להכניס את ציון העמוד לתוכה ולעבוד עליה משם. אני אנסה לעשות ותגיד לי אם זה בסדר. אחר כך נמחק את הציונים שמחוץ לתבנית כדי שלא תהיה כפילות. לא הבנתי לאיזה חלק בברכות פרק א אתה מתכוון, לתוכן עניינים למעלה שנמצא בתוך תיבה נגללת או לכותרות עצמם? :3) גם כאן, ברגע שנחליף את התבניות הכלליות תנא ואמורא, לתבניות מקומיות {{תב|תנא-ירו"מ}} ו{{תב|אמורא-ירו"מ}} יהיה אפשר להדגיש תנאים, להוסיף קישור לעץ, לייצא רשימת תנאים ואמוראים, וכל מה שתרצה. אבל לפני כן אני רוצה שתענה לי על שתי השאלות הקודמות כדי שיהיה אפשר לערוך את הכל במכה. :4) לגבי שמות שונים בסוגיה אחת, אפשר להשתמש ב[[תבנית:ב]] אם העיתוב מוצא חן בעיניך. :5) לגבי טבלת בר אילן, האם היא חופשית ולא מוגנת? וגם אם כן, כל עוד היא בפורמט פידיאף יהיה קשה להמיר אותו אוטומטית אלינו. אם יש לך את הטקסט עצמו אז זה אפשרי. :6) לאן אתה רוצה שהקישורים בעץ יפנו? כרגע הם מקושרים לתוך ויקיטקסט לדפים שלא קיימים. אם אתה מתכוון לויקיפדיה (לא בטוח שיש ערכים לכולם, במיוחד לא לאלה שנזכרים רק בירושלמי), אז צריך להוסיף "w:" בתחילת כל קישור (וגם | בסופו כדי שהדבליו לא תוצג). :בשמחה :) [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:31, 28 ביוני 2023 (IDT) ::הוספתי בתבנית תיבה נגללת את האפשרויות גובה ורוחב,למשל: <nowiki>{{תיבה נגללת|גובה=500px|רוחב=100px}}</nowiki> ::גם הוספתי את ציוני העמודים בתוך התבנית של הקישורים. מה אתה אומר? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:48, 28 ביוני 2023 (IDT) ::לגבי 6, הקישורים צריכים לענ"ד להפנות לדפי הקטגוריה בוויקיטקסט של האישים המדוברים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:31, 28 ביוני 2023 (IDT) :::לגבי השאלות אם הבנתי נכון :::1} עין משפט תמיד כל סימן בשורה אחת :::2} התכוונתי לכך שמספר הדף ימשך על ידי קו ויופיע בצבע כך שיהיה בולט וניתן יהיה לראות חלוקה להלכות וחלוקה לדפים בצורה ברורה אבל גם זה שזה נמצא בתוך תבנית נגללת ושאפשר להגדיל אותה או להקטין מוסיף :::3} מצוין האם יש איזה רעיון איך לידע על דור התא או האמורא או שגם כאן נשתמש בתבנית|ב כדי להוסיף דור :::4} תבנית ב| מספיק טוב :::5} שלחתי בקשה לפרופסור לב בתקווה שהוא יאשר וגם ישלח קובץ וורד :::6}לויקיפדיה אני מקוה שזה שהשמות יופיעו באדום ידרבן אנשים להוסיף את הערך המתאים אם לא אז אני יכול להכין ערך עם טקסט מינימלי :::דיברתי אם רב חרדי שלומד ירושלמי והוא אמר שאין להם גישה לויקיטקסט אלא רק למקבילה בשם המכלול האם ידוע לך משהו כזה ואיך אפשר שהכל יופיע גם במכלול :::האם יש דרך להוציא מויקיפדיה את כל התנאים והאמוראים ממוינים לפי שמות ושנים כך שאוכל להוסיף את זה בהתבנית ב| וגם לדבג את העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:20, 28 ביוני 2023 (IDT) ::::ב-1 התכוונתי לטקסט שבו שמופיע בדף הפרק. אני צריך לדעת מתי אני סוגר את התיבה הנגללת כל פעם. מה יכול לסמן לי על זה? האם תמיד אפשר לסגור את התיבה בסוף השורה (הכוללת את {{#קטע... ואת {{ש} וכו' אבל שתמיד זה בשורה אחת) או שלא תמיד? האם תמיד מופיעה כותרת מיד אחרי העין משפט אז אפשר לסגור את התיבה לפני הכותרת או שגם זה לא תמיד? בקיצור אני מחפש משהו שיסמן לי לעצור את ההסתרה. ::::2) אתה רוצה לשנות את הכותרות בעצם של ===דף כלשהו=== לכותרת כמו שבברכות? אני מבין נכון? ::::6) הקישורים לויקיפדיה לא יהיו אדומים כי ויקיטקסט לא יכול לבדוק מה קורה בוויקיפדיה והאם הדף קיים ולכן זה תמיד יהיה כחול... ::::אני חושב שהמכלול הוא מקבילה לוויקיפדיה, לא מכיר שזה גם לוויקיטקסט אבל אולי אני טועה. אני חושב שזה תלוי בהם ותצטרך לפנות אליהם. ::::בוויקיפדיה עצמה יש את התבניות [[w:תב:תנאים]] ו[[w:תב:אמוראים]] שמסודרות לפי דורות. האם זה עונה על הצורך? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י' בתמוז ה'תשפ"ג • 02:26, 29 ביוני 2023 (IDT) :::::תודה רבה על ההפניה :::::התכוונתי האם יש רעיון איך לסמן דורות כך שכאשר רואים את שמו של שמעון הצדיק נדע שהוא מהדור הראשון :::::וכך הלאה נניח שאחת האותיות תהיה מתויגת מספר תגים בהתאם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:42, 29 ביוני 2023 (IDT) ::::::האם ===דף ::::::לא יכול להיות סוף לתיבה? ::::::צמוד לעין מפשט אמור להיות תיבה של המקבילות האם לא כדאי להכין כבר עכשיו את המנגנון ::::::2} כן ::::::לגבי הצבע לפחות בטקסט עצמו שיהיה אדום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:51, 29 ביוני 2023 (IDT) :::::אני סבור שההפניות צריכות להיות לדף הקטגוריה של התנא והאמורא בוויקיטקסט ומשם להפנות לדף התבנית בוויקיפדיה., מהסיבה שהזכרתי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:09, 29 ביוני 2023 (IDT) ::::::אוקיי בסדר, אני אכתוב את הבוט עכשיו. ::::::אני חושב שאם וכאשר יהיו מקבילות נכניס אותם. כרגע זה לא רלוונטי. (וגם מהנסיון שלי שאנשים לא ממהרים לוותר על הזכויות, אם בעז"ה יקרה אז יהיה אפשר להכניס בנפרד) ::::::אני מסכים עם נחום לגבי יעד ההפניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 18:31, 29 ביוני 2023 (IDT) :::::::עשיתי עכשיו על [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא בתרא/פרק חמישי]]. תוכל להסתכל איך זה ולהגיד אם זה בסדר? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 18:52, 29 ביוני 2023 (IDT) ::::::::נראה בסדר גמור תודה ===אמרי במערבא=== ::::::::בעה קיבלתי אישור גם מהרב אחיקם וגם מבר אילן ::::::::הייתי רוצה לשלב את שניהם גם בתיבה נגללת אני חושב שכדאי שהתיבות יהיו זו בצד זו אבל בגלל שהעבודה של הרב אחיקם מכילה הסבר מפורט נראה לי שכדאי שיהיה אפשרות להרחיב את התיבה הכנסתי אותה כרגע כמות שהיא אני אשלח בקובץ וורד אשמח אם אפשר להכניס לויקי בצורה יותר יפה רצוי כמו שזה בקובץ שכל קטע בצבע כחול ולצידו הקישורים ומתחתיו הטקסט ואם אפשר להמיר לקישורים לדוגמא בבלי ב.‏ • פ"א ה"א [א:]‏ הכוונה בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד א הסימן • מפריד בין מקורות שונים פ"א ה"א [א:] הכוונה ירושלמי ברכות פרק א הלכה א דף א עמוד ב ::::::::אם זה מסובך אז אשמח אם תתן לי דוגמא להפניה לבבלי והפניה לירושלמי מאיר בצורה הזו ::::::::לגבי הקבצים של בר אילן אני ינסה להמיר אותם לוורד ואשלח גם אותם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 01:28, 30 ביוני 2023 (IDT) :::::::::הרב אחיקם רק ביקש שיופיעה שזה מהספר אמרי במערבא :::::::::פרופסור לב מבר אילן האחראי על הפרוייקט נתן אישור בלי התנייה אבל אני כדאי לציין את שניהם בכתרת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 01:32, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::כמובן אחרי שהקובץ יהיה מוכן אם תוכל אוטומטית ואם לא אז אני ידנית אני הוסיף את ההקפצות נראה לי כמו בעין משפט רק עם מספרים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 01:34, 30 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::בנוסף אני חושב שכדאי שעץ התנאים יופיעה בתחתית כל פרק ומעליו הקפצות לכל עמוד עד שנמצא דרך לשמור את המקום ממנו קפצנו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:16, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::אפשר לראות בפרק א ברכות את עהץ וההקפצות ::::::::::::ניסיתי להכניס את המקבילות לחלון ולהציב חלון מקביל לחלון של העין משפט לא כל כך בהצלחה אפשר לראות בדף א ברכות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:18, 30 ביוני 2023 (IDT) :::::::::::::עכשדיו שמתי לב שהתנאים מוגשים ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:21, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::::::::::::לגבי הקובץ של הרב אחיקם כל כותרת אמורה להיות עוגן ::::::::::::::כך שאשמח אם תוכל להוסיף בצמוד לכל כותרת משהוא דומה לעוגן של עין משפט משהו בסיגנון{{מקבלות בירושלמי פתיחה|1}} {{ד"מ|1_1}} ::::::::::::::ואני אכניס לטקסט את {{שוליים|1_1}} או מה שתציעה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 02:35, 30 ביוני 2023 (IDT) ברוך ה' איזה יופי! קיבלתי שיעור באופטימיות {{חיוך}}. מכיוון שאלה ספרים מודפסים הם יכולים לעלות כמו שהם בצורתם ובשמם המקוריים, כלומר תחת [[אמרי במערבא]] למשל. משם נוכל לייבא את הטקסט גם לתוך הירושלמי המאיר. אם ישלך קובץ וורד אתה יכול לשלוח אלי ואנסה להעלות באופן מסודר. מה שכן,כנראה שצריך אישור OTRS בכתב ולא מספיק לנו בע"פ, שווה לשאול את {{א|Nahum}}. אז מה התבנית הנכונה של תנאים שצריך להוסיף? (מתוך ה-7 שהזכרתי...) לדעתי לחיצה על 'הקודם' מחזירה אותך למקום שממנו באת ולכן לא צריך תוכן עניינים גם למטה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשפ"ג • 03:42, 30 ביוני 2023 (IDT) :לפי מה שראיתי בכתב ששלח לי מאירושולי, הרב אחיקם לא מאשר שימוש מסחרי ולכן לא נוכל להשתמש בתכנים שלו. צר לי, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:15, 30 ביוני 2023 (IDT) ::כפי שכתבתי הוא העלה את הספר בהיברובוקס והוא מאד מעוניין שהדבריו יופצו בשמו הוא אפילו מוכן לשלוח לי את קבצי הוורד שלו כל כוונתו שלא נדפיס את הספר שלו מסחרית ::את הכתובת שלו קיבלתי מהמכון של הרב אליהו קודלסקי שהם מתכוונים אפי להדפיס רק לא לכוונות ריווח כך שלא נראה לי שצריך להיות בעיה ::אני חושב שכדאי להכניס את מסכת ברכות ואז אשלח אליו קישור כדי שיאשר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:42, 30 ביוני 2023 (IDT) :::אני אחזור ואסביר: כל עוד הוא לא מאשר שימוש מסחרי בתוצרים של יצירתו שאנחנו מעלים לפה, אנחנו לא נוכל להשתמש בהם. אלה החוקים של הקרן שמממנת את השרתים והאתר. צר לי, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:41, 30 ביוני 2023 (IDT) ::::שבוע טוב ומבורך נחום כפי שראיתה במייל אהר אחיקם מאשר בלי שום הגבלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:49, 1 ביולי 2023 (IDT) :::::אוקיי,נראה לי שעכשיו אפשר להשתמש.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:55, 1 ביולי 2023 (IDT) ::::::לא ענית לי איזה עץ להוסיף אז בינתיים ביצעתי את כל שאר העריכות כדי שלא יתעכב יותר מדי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 14:43, 3 ביולי 2023 (IDT) :::::::דווקא בברכות, בגלל שערכת אותה כמה פעמים בלי לשמור על אחידות אז נוצרו כמה שגיאות, ממליץ לעבור ולתקן. כל השאר נראה לי מצוין. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 15:16, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::יפה מאד ממש תודה ::::::::לגבי הדפים של הרב אחיקם כמו שראיתה הכל מאושר האם אפשר בצורה אוטומטית להכניס אותו בדיוק בצורה שבה הוא מופיעה היינו לצבוע בכחול את הכותרות ולהפוך את המקורות לקישורים ::::::::ובכל כותרת להוסיף פניה לעוגן במיספור רציף לכל פרק ולחלק את המסכת לפרקים וכל פרק לדפים ולהוסיף תיבה נגללת בסוף כל דף עם הכותרת מקבילות בירושלמי מתוך הספר אמרי במערבא ::::::::אם זה אפשרי אוטומטית אז אחר כך אני אעבור ואשתול את העוגנים בתוך המסכת ::::::::לגבי שאר המסכתות הייתי רוצה קדם לשלוח לרב אחיקם את מסכת ברכות אני יודע שזה מאד ישמח אותו ואז לבקש שישלח לי קבצי וורד של כל השאר ::::::::לגבי הקבצים מבר אילן נראה לי שכדאי שיהיו בתיבה נפרדת כיוון שרוב המקורות לא נמצאים בויקי וגם מדובר בכמות אדירה של הקבלות ::::::::לגבי העץ הייתי רוצה להוסיף לכל שם תיאור קצר רבו תלמדיו מקומו ולאחר מכן לנסות לערוך את העץ כך שיהיו קישורים בן הרב לתלמידים ובן האבות לבנים (האם יש דרך להוציא רשימה של כל התנאים והאמוראים שמופיעים בירושלמי? האם יש דרך להטוציא רשימה של כל הצנאים והאמוראים בויקי כשבסוגרים לידם יופיעו הנתונים הבאים: הוריו בניו רבותיו מקומו) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:45, 3 ביולי 2023 (IDT) ==עריכות נוספות== :::::::::לגבי דור המעבר קצת התלבטתי האם להגדיר אותם כתנאים או כאמוראים הנטיה שלי הייתה להגדירם כאמוראים כיוון שהם מביאים דברים בשם אמוראים ואמוראים חלוקים עליהם ראיתי שבויקיפדיה מוגדרים כתנאים כיוון שלפחות פעם אחת נאמר ברייתא בשמם :::::::::מה נכון לדעתכם? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:59, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::נראה לי לכאורה להחשיב אותם כאמוראים. גם "רב" שעליו אומרת הגמרא "רב תנא ופליג" נמנה עם האמוראים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 22:51, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::אורי אני עברתי על מסכת ברכות ופאה ואז שמתי לב שבכל מקום שמויע <br> כמו בדוגמא הבאה ::::::::==[[ירושלמי כלאים ו א|'''ירושלמי כלאים, פרק ו, הלכה א''']]== <br> ::::::::המערכת לא מזהה את זה ולכן זה לא יופיעה בטבלת התוכן ::::::::כאשר הורדתי את <br> הכל חזר לעבוד ::::::::כמו כן בכל הפרקים העין משפט האחרון אינו מופיעה בהתוך תיבת גלילה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:23, 3 ביולי 2023 (IDT) :::::::::כמו כן האם יש דרך שכאשר בוחרים סמן שאמור להקפיץ לעין משפט אז הוא ישאר מואר כך שנדע שקראנו אותו :::::::::כמו כן האם אפשר שכאשר נקפוץ לעץ התנאים\אמוראים השם שניבחר יאיר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:26, 3 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::לא הבנתי איפה מופיע החומר של אמרי במערבא ברכות? העלית אותו לכאן? אם כן אני חושב שאני יכול לערוך אותו כמו שרצית. ::::::::::עכשיו כששינינו את התבניות אני יכול לנסות לשלוף את כל התנאים והאמוראים, אני רק צריך לחפש מה הפונקציה המתאימה לזה. בשביל להשיג את המידע עליהם אני צריך מקור מסודר כלשהו שבו המידע מופיע. זה קיים? ::::::::::תודה על התיקון בכותרות. העין משפט האחרון לא נכנס לתיבה מפני שאין אחריו כותרת שמתחילה ב===דף שזה מה שהגדרנו להחלפה. אני צריך לחשוב על החלפה מתאימה בשבילם. ::::::::::ענייני ההארה מצריכים כתיבת קוד ג'אווהסקריפט מורכב יותר, מה שאני לא בטוח שאני יודע לעשות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 01:50, 4 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::תודה רבה זה נראה נפלא :::::::::::לגבי אמרי במערבה שלחתי לנחום קובץ וורד מה המייל שלך אני אשלח גם לך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:01, 4 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::לגבי העין משפט בסוף כל פרק אני אעשה ידנית זה די מידי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:31, 4 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::אתה יכול לשלוח לי באמצעות "שליחת דוא"ל למשתמש" שמופיע בסרגל הצידי בדף המשתמש שלי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"ג • 14:14, 4 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::שלחתי אבל לא ראיתי שאפשר לצרף קובץ וחבל כי בקובץ וורד הכותרות בצבע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:31, 4 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::אורי תוכל בבקשה להחליף את כל המקומות שמופיע :::::::::::::::בית {{תנא-ירו"מ|שמאי}} ל {{תנא-ירו"מ|בית שמאי}} :::::::::::::::וכנ"ל לגבי בית הלל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:27, 4 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::{{בוצע}}, בעניין העץ עדיין לא הבנתי איזה אחד אתה רוצה לשים בתחתית כל דף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 14:28, 5 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::בתחתחת פרק א בברכות ישנו עץ ממש בתחילת העריכה השאיפה שהוא יכיל את כל התנאים והאמוראים שמופיעים בירושלמי על פי סדר הדורות וקישורים לאבות רבנים ותלמידים :::::::::::::::::האם יש דרך לאתר את התנא\אמורא על סמך שם ללא צורך בעוגן? :::::::::::::::::אם למשל לכל תנא אמורא נקבע מספר ונכין טבלה שבא יופיעו המספרים והשמות ובעץ יופיעו המספרים והשמות האם יש דרך לנווט למיקום בתוך העץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:47, 5 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::אלה המימדים שאתה רוצה? כלומר שגובה התיבה נקבע לפי גובה העץ, ורק ברוחב יש גלילה? ::::::::::::::::::אפשר לעשות עם מספרים ואפשר עם השמות עצמם. אם עכשיו תלחץ על העיגול שליד חכם כלשהו, למשל רבי יוחנן, ותסתכל בראש הדפדפן על הכתובת שזה לקח אותך, תראה שמופיע שם "#רבי_יוחנן" מה שאומר שאם בעץ יהיה עוגן מתאים אז זה יקח אותך לשם. אפשר לשנות את זה שיעבוד עם מספרים אבל אני לא רואה צורך בזה אם גם ככה השמות הם מזהה ייחודי לכל חכם... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 00:05, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::נראה לי שעדיף שבמימדים יהיו בגובה וברוחב של דף :::::::::::::::::::מבנתי שמות זה בסדר :::::::::::::::::::השאלה האם יש דרך לעשות את זה בלי עוגנים :::::::::::::::::::לדוגמא אני יודע שרבי יוסי מופיעה בשורה העשירית והוא הדמוות החמישית אז האם אפשר לכתוב טבלה שבא מצד אחד השם מצד שני 10,5 :::::::::::::::::::וכך המערכת תדע לאן לקפוץ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:30, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::אתה מתכוון מימדים כמו שעשית או משהו שונה? אם אתה רוצה אחרת תערוך שם ואני אעתיק את זה להכל. ::::::::::::::::::::אפשר לעשות עוגן שהוא מספר ואפשר עוגן שהוא טקסט, אבל אי אפשר בלי עוגן בכלל, הדף חייב לדעת לאן הוא צריך לקחת... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 14:40, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::השאיפה היא ליצור עץ של כל המסורת ממשה עד הדורות האחרונים לכן כדאי שהחלון יהיה בגודל דף :::::::::::::::::::::האם תוכל להוציא לי את כל השמות מתוך כל הירושלמי לקובץ ממויין על פי שמות תוך הפרדה בן תנאים לאמוראים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:42, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::מה הכוונה גודל דף? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 17:32, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::אני אשלח לך במייל את הקבצים. אם כבר אתה עובר על כל השמות של החכמים, אם אתה מוצא כפילויות, כלומר שני שמות שמצביעים על אדם אחד, זה יהיה טוב אם תרכז אותם, ככה שיהיה אפשר ששני השמות יפנו לאותו קישור. :::::::::::::::::::::::הכי טוב יהיה אם בדף השיחה של העץ תכתוב בצורה כזאת, בשורה נפרדת לכל תנא: :::::::::::::::::::::::רבי יהודה|רבי יהודה בר אלעאי|רבי יהודא בר אלעאי|... :::::::::::::::::::::::רבי שמעון|רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י|... :::::::::::::::::::::::וכן לאמוראים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ז בתמוז ה'תשפ"ג • 17:59, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:22, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::::אורי יש אפשרות להוריד את המילה רב או רבי ורק לאחר מיכן למיין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:55, 6 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::::::בנוסף האם אוכל לשלוח שמות שאני רואה שהשתבשו ותוכל להחליף או לומר היכן המופע הזה ::::::::::::::::::::::::::לדוגמא מופיעה תנא בשם לדברי רבי מאיר שהלדברי צריך להיות מחוץ לתבנית ::::::::::::::::::::::::::וכן שמות מורכבים שהתחברו למילה אחת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:01, 6 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::::::::אני חושב שאלי כדאי ששמות הפרקים יהיו מלאים ולא סתם פרק ראשון פרק שני :::::::::::::::::::::::::::אלא פרק ראשון מאימתי :::::::::::::::::::::::::::פרק שני היה קורא :::::::::::::::::::::::::::וכך הלאה :::::::::::::::::::::::::::אני משאר שבגרסא הקודמת שם כל פרק היה בצורה ==פרק ראשון-מאמתי== :::::::::::::::::::::::::::הרבה יותר קל להוציא את שם הפרק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:24, 6 ביולי 2023 (IDT) לשמות משובשים אתה יכול פשוט ללכת לאותה קטגוריה ולראות איזה דף נמצא בה. למשל: [[:קטגוריה:לדברי רבי מאיר]]. לא הבנתי מה ההבדל בין מיון עם ה"רבי" למיון בלעדיו? הרי סדר הא"ב נשמר בשתי האפשרויות. אתה מתכוון שמות מלאים בשם של הדף? כלומר להעביר את הדפים ל[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק ראשון - מאימתי]]? כי זה לא כדאי. שם הדף צריך להיות פשוט ככל הניתן כי זו הדרך שבה אנשים מגיעים אל הדף. עדיף לעשות כותרת יפה בתוך הדף עם השם של הפרק. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בתמוז ה'תשפ"ג • 14:52, 7 ביולי 2023 (IDT) :התכוונתי שבתוכן הספר לדוגמא במשכת ברכות במקום שיהיה כתוב :פרק ראשון :פרק שני :פרק שלישי :פרק רביעי :פרק חמישי :פרק שישי :פרק שביעי :פרק שמיני :פרק תשיעי :יהיה כתוב :פרק ראשון - מאימתי :פרק שני - היה קורא :פרק שלישי :פרק רביעי :פרק חמישי :פרק שישי :פרק שביעי :פרק שמיני :פרק תשיעי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:31, 8 ביולי 2023 (IDT) ::האם יש דרך להגדיר מקרו לדוגמא אני רוצה שעבור כל שם x יבוצע |x|x=[[x]] ::דוגמא אכתוב אנטיגנס איש סוכו ::וזה יהיה כאילו כתוב אנטיגנס איש סוכו|אנטיגנס איש סוכו=[[אנטיגנס איש סוכו]]| ::אנטיגנס איש סוכו=[[אנטיגנס איש סוכו]]| [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:37, 8 ביולי 2023 (IDT) :::אני כעת מחליף את כל קיצורי המילים האם יש דרך להחליף בכל הקבצים בבת אחת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:42, 8 ביולי 2023 (IDT) ::::הבנתי לגבי הפרקים. יש לך איזו רשימה מסודרת שאני יכול לשאוב ממנה את שמות הפרקים? ::::הדרך לעשות את ההכפלה שאני מכיר זה תבנית. אגב, אתה בטוח שצריך את סימני השווה ואי אפשר פשוט לשים קישור? ::::אפשר לעשות החלפות ע"י בוט אבל זה לא מומלץ בלי שיקול דעת אנושי. כמות השגיאות שזה יכול ליצור שואפת לאינסוף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשפ"ג • 00:33, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::תודה רבה ההפרדה במיקום העיגול בין תנא לאמורא ממש עוזר :::::מה לגבי דור המעבר האם אפשר שהעיגול אצלם יהיה באמצע :::::לגבי השמות הצפים איך אפשר לעדכן לדוגמא רבי יוחנן שיופיעה רבי יוחנן בן הנפח רבי אליעזר שיופיע רבי אליעזר בן הורקנוס אותם אפשר להחליף אוטומטית אבל רבן גמליאל לפעמים צריך להיות רבן גמליאל הזקן או רבן גמליאל דיבנה וכ"ו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:45, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::אילו שמות הרבנים שהיו בדור המעבר שידועים לי האם אפשר למקם אצלם העיגול באמצע ::::::רבי בנאה ::::::רבן גמליאל ברבי ::::::רבי חנינא בר חמא ::::::יהודה בן רבי חייא ::::::רבי חייא\רבי חייא רובה \רבי חייא רבה ::::::רבי יהושוע בן לוי\רבי יהושע בן לוי ::::::רבי הושעיה\רבי הושעיה רבה\רבי הושעיה רובה\רבי אושעיה בר חמא ::::::פלימו ::::::בר קפרא ::::::אייבו ::::::רבי יצחק בר אבדימי ::::::רבי שמעון בן יהוצדק ::::::רבי שמעון ברבי ::::::רבן גמליאל ברבי ::::::רבי אמי בן אסי ::::::רבי שילא ::::::בסוף התהליך אני מתכוון לעבור על הכל אני בטוח שחלק מהרבים שסומנו כתנאים הם אמוראים וכן להיפך לכן הייתי רוצה לדעת איך אני יכול לשנות את מיקום העיגול נקודתית ::::::כמו גם איך אני יכול להוסיף ידנית בקטע הצף הרחבה לשמות כמו מיקומו הגיאוגרפי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:32, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::אולי אתה יכול להוצי את שמות הפרקים מ ::::::מסכת ברכות – ויקיפדיה (wikipedia.org) תחת פרקי המסכת ::::::וכך הלאה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:54, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::::אני לא חושב שזה אפשרי להכניס עיגול באמצע לדור המעבר. א. בגלל הקושי להגדיר מה זה "אמצע", כמו שהרחבתי בעבר, ב. בגלל שנצטרך תבנית ייעודית להם. כרגע החלוקה מתאפשרת בגלל שאלו שתי תבניות שונות (תנא ואמורא), שזה גם התשובה ל"איך לשנות את מיקום העיגול?" פשוט להחליף לתבנית הנכונה. :::::::אני יכול להוסיף פרמטר "תיאור" ככה שיהיה אפשר לשנות את הברירת מחדל שהיא רק השם. למשל {{תב|אמורא-ירו"מ|2=רבי יוחנן{{!}}תיאור=רבי יוחנן בן הנפח}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשפ"ג • 14:21, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::::אז אולי אפשר להדגיש אותם ללא קשר לתבנית וכך תנא יהיה מודגש עם עיגול מימין אמורא יהיה עם עיגול משמאל דור המעבר יהיה עם עיגול משמאל כמו כל אמורא אבל מודגש ::::::::לגבי הוספת תיאור נראה לי רעיון מצויין כך אפשר יהיה להוסיף כמה מילים על הדמות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::::::לגבי שמות הפרקים זה בסדר מבחינתך טם לא אני יכול להכין קובץ עם כל שמות הפרקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:15, 9 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::אורי תוכל בבקשה להחליף את כל ה’’’ בצורה של ויקי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:15, 9 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::אורי אני רואה שבכל המסכתות נשאר בתחילת כל פרק שמו בצורה הבאה :::::::::::==פרק ראשון - שדה אילן== :::::::::::והוא נכנס לטבלת התוכן :::::::::::אולי אפשר לקחת את שמות הפרקים משם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:35, 10 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::אפשר אןלי גם מסוף כל פרק שכתוב הדרן עלך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:08, 10 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::עשיתי את שני השינויים בתבנית אמורא. תסתכל אם זה בסדר. :::::::::::::אתה מתכוון לשנות את ’’’ להדגשה? :::::::::::::הכותרות של שמות הפרקים זה מצוין! אני אצטרך למצוא את הזמן אבל זה טוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 03:21, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::זה ממש יפה תודה. למה לא עשיתה אותו דבר לתנאים? ::::::::::::::לגי ’’’ ::::::::::::::כן משום מה וורד הפך חלק מהסימנים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 11 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::עברתי אתמול על קטע במסכת פסחים שם כל חצי שורה עוברים מהאמורא רבי יוסי לתנא רבי יוסי :::::::::::::::ומדהים כמה העיגול הקטן שהוספתה מצד ימין לתנא ומשמאל לאמורא מפשט את הלימוד :::::::::::::::ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:04, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::שיניתי. תודה לך, אתה עשית את העבודה האמיתית שהיא לציין ללומד איפה זה התנא ואיפה האמורא [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 14:19, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::בזכות זה לפני כמה דקות מצאתי שגיאה בירושלמי מופיע רשב"ג אומר דבר בשם אמורא שזה כמובן לא יתכן ואכן בדקתי בגרסת ונציה ושם כתוב רשב"נ [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:38, 11 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::נפלא. :::::::::::::::::עוד דבר לגבי הגרשיים, במקומות רבים נוצר טקסט מוטה, זה נובע מהתחביר של ויקי שאם שמים שלושה ' זה יוצא '''מודגש''' ואם שמים שניים זה יוצא ''מוטה''. לי זה נראה טעות, שהתכוונת לשים שלושה ויצא לך שניים. האם זה נכון ואפשר להחליף כל מקום שיש בו שניים ל3? או שיש מקומות שעשית בכוונה טקסט בהטייה? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ג • 14:56, 11 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::כן בהחלט תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:28, 11 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::אורי לילה טוב תוכל בבקשה לגרום שכל גמ יתחיל בשורה חדשה מוגדל ומודגש :::::::::::::::::::<big>'''גמ’:'''</big> :::::::::::::::::::בנוסף האם תוכל להכניס את כל המקומות בהם כתוב בית שמאי ובית שמאי בית הלל ובית הלל ללא תבנית לתוך תבניות :::::::::::::::::::וכן את כל המקומות בהם מופיע תנא| או אמורא| כמו בתבנית הישנה לתבנית החדשה :::::::::::::::::::אני חושב שאלי כדאי אחר כך שכל דור המעבר יהיו מוגדרים כתנא ללא העיגול כלומר נחזיר אותם לתבנית הישנה וכך יהיה קל להבחין בין תנא לתנא בתקופת המעבר לאמורא :::::::::::::::::::כמו כן אולי כדאי לחשוב על רשימת נתונים קבוע על כל תנא\אמורא נניח דורו(דור + שנה) אביו רבותיו תלמדיו בניו מקומו :::::::::::::::::::שזה יתווסף לכל מקום בו מופיע התנא\אמורא הזה :::::::::::::::::::בנוסף יהיה ניתן להוסיף תוספת מקומית :::::::::::::::::::כמו כן איך מתקדם עם המקבילות של הרב אחיקם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:10, 18 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::לגבי בית שמאי ובית הלל הכוונה רק לכאלה שאינם בתוך תבנית [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:18, 18 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::אם תוכל גם להחליף את כל המקומות בהם מופיע :::::::::::::::::::::([[{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} :::::::::::::::::::::ב([[שמואל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:24, 18 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::::תוכל בבקשה גם להחליף את {{תנא-ירו"מ|הלל}} ::::::::::::::::::::::ב הלל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:59, 18 ביולי 2023 (IDT) :אני חושב שהחלפתי כבר את כל התבניות תנא ואמורא הרגילות למיוחדות. מצאת מקומות שזה לא כך? :אז אם לסכם את ההחלפות: :<nowiki>גמ' ← <big>'''גמ’:'''</big></nowiki> :<nowiki>בית שמאי/בית הלל ← {{תנא-ירו"מ|בית שמאי/הלל}}</nowiki> :<nowiki>{{תנא-ירו"מ|הלל}} ← הלל</nowiki> :<nowiki>([[{{אמורא-ירו"מ|שמואל}} ← ([[שמואל</nowiki> :אני לא ממליץ להחזיר את דור המעבר לתבניות הרגילות, כי אז דברים נוספים שאתה רוצה לא יעבדו, כמו הוספת התיאור או קישור לעץ. אפשר ליצור תבנית נוספת {{תב|דור המעבר-ירו"מ}}. :אפשר ליצור גם תבנית של תיאור לכל חכם ככה שיכנס אוטומטית המידע עליו לתיאור במקום לעשות העתק הדבק או בוט, אלא אם כן אתה מכניס תיאור אחר ידנית. אני יכול ליצור לך את התשתית אם תרצה. :לצערי אני בתקופה מאוד עמוסה אז לא התקדמתי כל כך עם אמרי במערבא. בעז"ה אחרי תשעה באב אני יוצא לחופשה ויהיה לי יותר זמן לזה. :עוד נקודה חשובה לדעתי זה הקישורים האדומים של התנאים והאמוראים שהם רבים מאוד עכשיו. אני מנסה לפעמים ליצור קטגוריות ולהשוות בין שמות שונים שהם בעצם אותו חכם, ואני לא מספיק לעקוב. במיוחד בירושלמי ששם זה הרבה יותר קשה מהבבלי כי יש המון צורות שונות לשמות החכמים בגלל השפה הארמית (הידמות אותיות גרוניות כמו א' וה', נשילת בד"ל מנ"ר). אשמח לעזרה ממך בהבהרה מי הם החכמים השונים (בפרט אלו שמופיעים הכי הרבה פעמים, אפשר למצוא אותם ב[[מיוחד:קטגוריות מבוקשות]]) וביצירת קטגוריות להם בפורמט הקבוע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ג • 13:33, 18 ביולי 2023 (IDT) ::הסיבה שיש תבניות ישנות זה כיוון שהיו תבניות ישנות לא שלמות למשל עם { אחד בלבד ::תיקנתי כך שיהיו עם <nowiki>{{</nowiki> ::לגבי דור המעבר בהחלט מסכים עם הרעיון שלך ליצר תבנית מיוחדת ==שמות התנאים== ::לגבי השמות האדומים ::אני חושב שיותר נכון יהיה להמיר אותם לשם אחד ובתוך התאור להוסיף איך שהשם הופיעה בטקסט(אולי אם הולכים על תבנית תיאור לכל חכם אפשר ששם יופיע שמו המלא ובמקביל להוסיף שדה של שמו בטקסט המקורי) ::לא מדובר פה רק בשמות של הירושלמי אלא בשיבושים אחרת איך אפשר להבין שבטקסט אחד רבי יהודה מופיעה כרבי יהודה כרבי יהודא כרבי יודה כרבי יודא וכרבי יודן ורבי אליעזר הופך להיות רבי אלעזר רבי ליעזר ורבי לעזר והרבה פעמים אני רואה שבדפוס ונציה השמות יותר ברורים ::זה גם די מקשה על הלומד לכן אני חושב שזה יותר נכון לקבע בטקסט את השם הנכון והמוכר ובתיאור את השם שהופיעה בטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:30, 18 ביולי 2023 (IDT) :::לכאורה זה לא שיבושים, אלא צורות שונות להגייה ולכתיבה של שמו של אותו אדם. אני מתנגד לשנות את הנוסח שבטקסט ולהגיה אותו מסברתינו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:14, 18 ביולי 2023 (IDT) ::::קשה לי להסכים שקראו לרב בשם לא ולאחר בשם בא במיוחד שבאותו משפט מופיעה שמו המלא ובמיוחד כאשר בגרסאות שונות של הירושלמי מופיעות צורות שונות ::::אני די משוכנע שהרצון לחסוך בזמן כתיבה גרם להם להוריד את האות א מהרבה מאד מילים מה שהוביל להרבה מאד שיבושים (ישנם מקומות שכתוב לא בא והכוונו שרבי אילא ורבי אבא אמרו) ::::היתרון בתבנית שאורי מכין היא שהקריאה והלימוד יהיו פשוטים אבל תמיד אפשר יהיה לראות מה המקור ואם צריך אפשר לתקן ::::השבוע ראיתי ספר של ד"ר מרגלית וד"ר איזנברג בו הם טענו כי מי שהתיר שמן של עכו"ם היה רבי יהודה נשיאה נכדו של רבי הם קבעו את הדבר על פי תיאור המציאות שמופיעה בתלמוד רציתי לבדוק מה הגרסא אצלנו וראיתי שמיד אחר כך מופיעה שרב אמר שהוא היה בבית הועד כאשר התירו את השמן כך שזה חייב להיות רבי ולא רבי יהודה נשיאה ::::כך שברור שנצטרך לעשות מספר מחזורים לנסות על פי השותפים בעלי המחלוקת ודיבריהם עצמם לנסות להבין במי מדובר כיוון שישנם הרבה שמות או כינויים שחזרו על עצמם במשך הדורות ולהוסיף לזה את ריבוי הגרסאות יכול להיות מאד מבלבל כך שנראה לי כדאי שהשם המוכר יופיע ובתיאור הכינוי שנכתב במיוחד אם הופכים את הספר הזה לפירוש הוא צריך להיות ברור כמה שאפשר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 18 ביולי 2023 (IDT) :::::אני לא חולק על הצורך להנגיש, אבל אלה תופעות מוכרות בשפה הארמית של נשילת אותיות גרוניות או החלפה של אותיות בד"ל מנ"ר (אולי יש תופעות נוספות שאני לא מכיר, אבל על אלה שמעתי בוודאות). זה ממש מובנה בשפה ולכן גם הגיוני שיקראו לחכם אחד באותה סוגיה בשמות שונים. במרחב הביאור אני חושב שיש משמעות להנגשה, אבל כן צריך לשמור גם על המקור. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באב ה'תשפ"ג • 17:44, 19 ביולי 2023 (IDT) ==עוד עריכות== עשיתי את השינוי לתבנית דור המעבר, אבל יש מצב שזה רק יצר שיבושים... אני מתלבט אם לשחזר את העריכות ולשנות מחדש רק במקומות שבהם היתה תבנית תנא או אמורא. מה אתה אומר? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' באב ה'תשפ"ג • 18:48, 19 ביולי 2023 (IDT) :::::::אגב, במהלך הריצה שמתי לב שהתוכן של ביצה פרק א מופיע כפול, ושמסכת ביכורים לא פוצלה לפרקים כי לא היה בה כותרות של פרקים. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' באב ה'תשפ"ג • 18:49, 19 ביולי 2023 (IDT) ::::::לגבי החלפת השמות האם יש אפשרות של כפתור אינטראקטיבי כך שאפשר לבחור האם לראות את השמות שמופיעים בטקסט או או את השמות המוכרים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:09, 19 ביולי 2023 (IDT) :::::::לגבי ביצה והחלוקה של ביכורים :::::::יכול להיות שאתה מסתכל על טקסט ישן? :::::::מסכת ביכורים נראת בכורים אולי בגלל זה ראיתה את הגירסה הישנה :::::::לגבי ביצה תיקנתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 19 ביולי 2023 (IDT) ::::::::לגבי דור המעבר מה שאני רואה זה מספר מועט של תקלות אני יכול לעבור ולתקן ידנית ::::::::האם אפשר לחשוב על סימן אחר מלבד בעיגול לסמן דור מעבר? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:29, 19 ביולי 2023 (IDT) :::::::אני מחליף וזה הולך יפה וכבר אני שם לב לכמה בעיות בשמות שדור המעבר אומר בשם אמוראים מדורות מאוחרים אבל נשאיר את זה לסוף :::::::ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:51, 19 ביולי 2023 (IDT) ::::::::וואי זה קצת מורכב ליצור דברים שמשתנים, זה מצריך קוד ועלול להאט את טעינת הדף. ::::::::כנראה שהגירסה הישנה של ביכורים עדיין מופיעה כאן. למחוק אותה? ::::::::וואו הספקת לעבור על הכל ולתקן ידנית? עבודה טובה! איך אתה מוצא איפה יש טעות? אתה מסתכל בהיסטוריית העריכות או בדרך אחרת? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' באב ה'תשפ"ג • 00:59, 20 ביולי 2023 (IDT) ::::::פשוט שמתי לב שכמעט כל הטעויות היו ברבי חייא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:04, 20 ביולי 2023 (IDT) :::::::לגבי ביכורים אפשר למחוק תודה :::::::נראה לי שאם יווצרו שני גרסאות ואפשר יהיה לבחור בניהם זה יזרז תהליכים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:07, 20 ביולי 2023 (IDT) ::::::::תודה רבה על ההדגשה של הגמ תוכל בבקשה לעשות אותו דבר גם לגבי ה מתני': רק נראה לי שלא צריך שורה חדשה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:43, 20 ביולי 2023 (IDT) :::::::::{{בוצע}} [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באב ה'תשפ"ג • 00:47, 21 ביולי 2023 (IDT) ::::::::::אורי שבת שלום ::::::::::בזמנו דיברנו על אפשרות להוציא מתוך ויקי נתונים על כל התנאים והאמוראים והם יופיעו בחלון ::::::::::לשם המחשה ערכתי את יומא דף א בצורה כזו ::::::::::משום מה תיאור לא עובד על תנאים ::::::::::האם אפשר להכין קובץ תיאור שיכיל את כל שמות התנאים והאמוראים בצירוף נתונים בסיסיים ::::::::::שמשם ילקח התיאור בצורה אוטומטית(כפי שהצעתה בזמנו) ::::::::::כך לדוגמא על רבי יהודה יופיעו הנתונים הבאים ::::::::::רבי יהודה: ::::::::::שם מלא(אם קיים) רבי יהודה בר עילאי תנא דור רביעי ::::::::::רבותיו: רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא ::::::::::תלמידיו: רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי ::::::::::בני דורו: רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר ::::::::::כך שניתן יהיה לערוך את הקובץ להוסיף או לתקן נתונים ::::::::::בנוסף שיהיה ניתן להוסיף הערות בעתיד כגון השם שניכתב כגון <nowiki>{{רבי אבא|הערות=נכתב ר בא}}</nowiki> (את זה נשאיר לסוף) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:17, 28 ביולי 2023 (IDT) :::::::::::התחלתי להכניס קישור לזיהוי צמחים במסכת כלאים :::::::::::הבעיה היא שכל האתרים בהם ישד זיהוי הלכתי הצמח מצוייר בצורה לא ברורה :::::::::::הייתי רוצה להוסיף קישורים נוספים לאתרים בהם הצמחים מצולמים בצורה ברורה האם יש דרך לצרף מספר קישורים יחד לדוגמא חיטה|קישור 1|קישור 2|קישור 3 [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:18, 30 ביולי 2023 (IDT) :כמו שאמרתי, עכשיו אני פנוי יותר לעניינים האלה. אז כרגע מה שאני צריך לעשות זה: 1) לערוך את אמרי במערבא. 2) להוציא לך את הנתונים של התנאים מוויקיפדיה. עוד משהו? :לא הבנתי מה הבעיה עם הקישורים? פשוט תוסיף כמה קישורים... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ג • 19:28, 30 ביולי 2023 (IDT) ::נראה לי שפשוט חסרה לך הבנה איך עושים קישור חיצוני.. זה די פשוט, ממליץ שתקרא [[ויקיטקסט:צעד אחר צעד/3|כאן]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ג • 20:09, 30 ביולי 2023 (IDT) :::לדוגמא השעורים ישנו זיהוי שנמצא באתר של מכון התואה והארץ ששם ישנו ציור לרוב מאד לא ברור ולכן הייתי רוצה לצרף קישור לאתר שבו ישנם תמונות והסבר מפורט של שעורה :::כרגע הכנסתי במסכת כלאים קישור אחד כך {ב|השעורים|https://www.toraland.org.il/12608 }} איך אני מכניס עוד קישור על אותה מילה :::לדוגמא שעורה תרבותית – ויקיפדיה (wikipedia.org) :::ואיך במקום לרשום את הקישור לרשום משפט שמבאיר מה ישנו בקישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:08, 31 ביולי 2023 (IDT) ::::{{ב|ככה|[https://www.toraland.org.il/12608 מכון התורה והארץ], {{וק|שעורה תרבותית}}}}. זה כתוב בדף שאמרתי לך. ::::אני אשמח טם תגיד לי שוב איזה פרמטרים בדיוק אתה רוצה מהטבלה של תנא בוויקיפדיה. תכתוב לי ממש את השמות שזה כתוב שם, כמו "רבותיו". [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באב ה'תשפ"ג • 00:53, 31 ביולי 2023 (IDT) :::::שם: רבי יהודה בר עילאי :::::תקופה: תנא דור רביעי מאה 2 :::::שם שנכתב:יודא :::::אביו: רבי עילאי :::::מקומו:אושא :::::רבותיו:רבי טרפון, רבי ישמעאל, רבי עקיבא :::::תלמדיו: רבי יהודה הנשיא, סומכוס, רבי דוסתאי ברבי ינאי :::::בניו: רבי אלעזר ברבי יהודה, רבי יוסי ברבי יהודה :::::דורו:רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר :::::הערות: [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 06:45, 31 ביולי 2023 (IDT) ::::::עידכנתי במסכת ביכורים שיהיו שני קישורים ומאד קשה לפתוח את השני אולי כדאי להגדיר קובץ שבו יהיה כותרת ומספר קישורים לדוגמא לחיצה על חיטה במסכת תקפיץ לקובץ ושם אפשר יהיה לבחור אחד מהקישורים ואם זה מסובך אז אפשר שזה יהיה כמו העין משפט בתוך תיבבה נגללת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:40, 31 ביולי 2023 (IDT) :::::::ניסיתי להפוך את המילה החיטה למילת מפתח שתקפיץ לקובץ בו הקישורים המתאימים ורציתי שהקישורים יהיו נסתרים :::::::כך שלחיצה על המילה החיטה בדף א במסכת כלאים תקפיץ למילה חיטה בקובץ קישורים ושם יופיעו כמה קישורים שניתן לבחור :::::::לא מצליח :::::::השאלה הראשונה איך אפשר שמילת המפתח החיטה תישאר כתובה בצורה רגילה ולא תהפוך לאותיות קטנות מרחפות :::::::שאלה שניה הייתי רוצה שבקובץ קישורים יופיעה משפט ברור כגון חיטה באתר הדף היומי :::::::ולחיצה על המשפט תקפיץ לאתר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:45, 31 ביולי 2023 (IDT) ::::::::העברתי את הדף של הצמחים להיות דף משנה של דף הפרק. בצורה כזאת תוכל לקשר בעזרת סולמית. למשל <nowiki>[[/צמחים#החיטים|החיטים]]</nowiki> יפנה לפיסקה של "החיטים". בשביל שזה יעבוד בדף של הצמחים צריך שהחיטים יהיה כותרת (===החיטים===, או ==החיטים== וכו') או להשתמש בעוגן (<nowiki>{{עוגן|החיטים}}</nowiki>). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד באב ה'תשפ"ג • 14:25, 1 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::ממש תודה זה נראה טוב [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:28, 2 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::אורי בקר טוב ::::::::::האם תוכל להוסיף קישור להדרן עלך בסוף כל מסכת ::::::::::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA ::::::::::האם יש דרך שבכל מסכת יופיעה בהדרן השם של המסכת במקום מסכת פלונית ::::::::::האם יש דרך לשמור את המקום האחרון בו למדתי ::::::::::האם יש דרך שיהיה לחצן שמקפיץ לדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:33, 11 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::אורי בקר טוב ::::::::::התחלתי להכניס קישורים לספרים של הרב קנייבסקי לא כל כך בהצלחה ::::::::::ראיתי שיש בעצם שני מבנים ::::::::::מבנה אחד ::::::::::<nowiki>{{עמוד-ירו"מ|ברכות|לז|א|קנייבסקי= https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47654&st=&pgnum=110|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> ::::::::::מבנה שני ::::::::::קישורים: <nowiki>{{#קטע:ירושלמי_קישורים/ברכות/פרק ה|לז א}}{{ש}}{{ש}}</nowiki> ::::::::::במבנה הראשון הוא תמיד מפנה לדף הראשון בספר ::::::::::המבנה השני מכניס אוטומטית את הספרים אבל אין לי שליטה על מספר הדף והאם הספר קיים ::::::::::בנוסף במבנה הראשון ישנו קישור לצורת הדף בהיברובוקס ובשני אין ::::::::::יש לי רשימת קישורים של כל הספרים של הרב קנייבסקי זצוק"ל ::::::::::הרב סריליאו והרב פולדא אלא שהדפים מידי פעם זזים כך שצריך מידי פעם לקבע את מספר הדף ::::::::::מה מבין שני המבנים הוא המבנה איתו אני צריך לעבוד ואיך אני יכול להגדיר את מספר הדף במקרה והוא שונה ::::::::::הדבר נכון גם לצורת הדף שמידי פעם דפים זזים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:40, 14 באוגוסט 2023 (IDT) : הדרך הנכונה היא הראשונה, אבל לא לגמרי. כשיצרתי את התבנית הכוונה שלי היתה להעביר את כל המורכבות של הקישור לתוך התבנית, ככה שמה שאתה צריך להכניס זה רק מספר העמוד, בצורה כזאת: <nowiki>{{עמוד-ירו"מ|ברכות|לז|א|קנייבסקי=110|סירלאו=|פולדא=|תולדות יצחק=|שמחת תורה=|זהב הארץ=|אהלי שם=|פנים מאירות=}}</nowiki> :הדרך השנייה בעצם לוקחת המידע מהדפים שיצרת בעבר של ירושלמי קישורים. צריך למחוק את הדפים האלו לאחר שתעביר את המידע למקום הנכון... :יש לציין שמספר העמוד הוא מספר העמוד באתר היברובוקס ולא מספר העמוד בתוך הקובץ (לפעמים זה שונה) :מה אתה מתכוון שיש לך רשימה של הרב קנייבסקי והרב פולדא? כלומר שיש לך כבר את הקישורים לכל הש"ס? כי אם כן אני יכול לנסות להמיר את זה אוטומטית לצורה שלנו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באב ה'תשפ"ג • 14:36, 16 באוגוסט 2023 (IDT) ::פספסתי את ההודעה הקודמת. אפשר ליצור את הסיום מסכת ע"י ההכללה של זה במקומות הנכונים בצורה: <nowiki>{{:סיום מסכת|מסכת=ברכות}}</nowiki> ::לגבי דף יומי, אני בדיוק מנסה ליצור תבנית דף יומי של הבבלי. אם אצליח אעדכן אותך וננסה לעשות גם לירושלמי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באב ה'תשפ"ג • 14:43, 16 באוגוסט 2023 (IDT) :::גם מעדכן שניסיתי כבר מזמן לשאוב את הנתונים שרצית מוויקיפדיה, אבל זה יותר מורכב משחשבתי כי לפעמים הנתונים שם שאובים מויקינתונים, אז כרגע אני תקוע בזה. אם אתה רוצה את הנתונים החלקיים שהצלחתי, אני יכול לשים אותם איפשהו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט באב ה'תשפ"ג • 14:48, 16 באוגוסט 2023 (IDT) ::::לגבי הקישורים שיש לי זה להיברובוקס אני יכול לשלוח לך את הקישורים אבל לא בטוןח שמותר להמיר לויקי פורמט ::::מצד שני אני יכול לבקש מהרב אליהו קודלסקי שאני משער שהוא זה שהעלה את הקבצים שיאשר להמיר לויקי ::::לגבי הנתונים אשמח אם תשלח לי את מה שיש אבל יותר חשוב ::::מבחינתי שיהיה אפשר לקשר את סעיף התיאור לקובץ שנכין ::::כך לדוגמא כל מקום שרשום תנא_ירושלמי|רבי יהודה|תיאור=נכתב רבי יודא}} ::::בנוסף יופיע סעיף תיאור אוטומתי שילקח מהקובץ שנכין ::::רבי יהודה: ::::רבי יהודה בר אילעי תנא דור רביעי ::::רבותיו: רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא ::::תלמידיו: רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי. ::::בני דורו: רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר. ::::כך שכאשר יקרבו את את העכבר יראה ::::נכתב רבי יודא ::::רבי יהודה בר אילעי תנא דור רביעי ::::רבותיו: רבי טרפון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא ::::תלמידיו: רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי. ::::בני דורו: רבי יוסי בן חלפתא, רבי שמעון בר יוחאי, ורבי מאיר. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:32, 16 באוגוסט 2023 (IDT) :::::לגבי הצמחים חיות מקומות או קישורים כללי :::::אני חושב שעדיף שיהיה קובץ אחד או קובץ לכל קבוצה שניתן לקשר אליו מכל המסכתות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:39, 16 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::האם התקדמתה עם הרב אחיקם הייתי רוצה לשלוח לו את מסכת ברכות אחרי שתכלול את הקישורים לעבודה שלו ולבקש ממנו שישלח לי את שאר המסכות בקבצי וורד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:42, 16 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::אני לא מתכוון להמיר את הטקסט עצמו של היברובוקס, הלוואי שהייתה אפשרות פשוטה לעשות את זה, אבל הטכנולוגיה (שנקראת OCR) כרגע לא בשלה כדי לעשות הכל אוטומטית. אני מתכוון להמיר את צורת הקישורים שיש לך, שמקשרים בין עמוד ירושלמי לעמודים המתאימים של הפירושים בהיברובוקס, לצורה שבה אנחנו צריכים כדי שזה יופיע בדפי ירושלמי מאיר. אם יש לך תשלח לי. :::::::בעניין התנאים, אתה רוצה שזה יהיה בטבלה כמו בוויקיפדיה או כמו שכתבת כטקסט? :::::::לא הבנתי מה כתבת בעניין דפי המידע כמו של הצמחים.. :::::::באמרי במערבא אכן לא התקדמתי, כי זה קצת דורש להבין את סגנון הכתיבה שלו, כלומר איך אני מבדיל בין מקור בבלי למקור ירושלמי, לבין סתם טקסט או מקורות לספרים נוספים. יש בזה מורכבות מסוימת, אבל ברגע שנעשה לברכות, לשאר המסכתות זה יהיה מאוד פשוט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ל' באב ה'תשפ"ג • 04:11, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::בבלי ב.‏ • פ"א ה"א [א.]‏ ::::::::איך שאני רואה בבלי תמיד מתחיל במילה בבלי ואחריו מספר הדף כאן בבלי ברכות דף ב עמוד א ::::::::מציעה להחליף ב [[ברכות ב א|בבלי דף ב ע"א]] ::::::::הפרדה בין מקור אחד לשני על ידי • ::::::::פ"א ה"א [א.] ירושלמי פרק א הלכה א דף א עמוד א ::::::::מציעה להחליף ::::::::[[ירושלמי ברכות א|ירושלמי פרק א -הלכה א]] [[ירושלמי ברכות דף א א|דף א עמוד א]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:49, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::כמו כן נראה לי שכדאי לצבוע את הכותרות בכחול כמו בקובץ וורד :::::::::תוכל להוסיף עוגן בכל כותרת ודוגמא איך אני אוכל להקפיץ מהירושלמי לקובץ וחזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:04, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::לגבי הצמחים אני לא מצליח לקרא לצמחים בפרק אחר האם צריך לשכפל את הדף לכל פרק? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:07, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::עבדתי על זה, תראה איך יצא בדף [[אמרי במערבא/מסכת ברכות]]. בזכות ההקפדה והדייקנות של הרב אחיקם השינויים יצאו מעולים. לולא דמסתפינא הייתי אומר אפילו שיצא מושלם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 18:53, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::לגבי הצמחים, אכן צריך ליצור הפניה. לא עותק אלא הפניה [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 19:01, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::אם אתה צריך עזרה, תכתוב כאן באילו פרקים צריך את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 19:02, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::ממש יפה תיקון קטן{{שמאל|פ"א ה"א [ב.-ג.]‏}} אחרי התיקון של זה וקצת צבע כחול לכותרות ועוגנים בכל כותרת זה באמת יהיה מושלם;) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:19, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::צודק, בגלל שזה טווח דפים ההחלפה לא עבדה. :::::::::::::לדעתי צבע כחול פחות יפה, גם בספר המודפס זה בשחור אם אני זוכר נכון. אולי תשאל את הרב אחיקם עצמו כשאתה מציג לו את זה. :::::::::::::מה אתה מתכוון בעוגנים? כותרות בעצמם הם עוגנים, כלומר אם תקשר לדף [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#טקסט הכותרת]] זה כמו עוגן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באלול ה'תשפ"ג • 21:34, 17 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::אם כך אז זה מושלם ממש תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:04, 17 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::שלום אורי שיניתה את דרך הגישה לאמרי במערבא? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:29, 22 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::::נכון, עכשיו אני רואה שזה עבד... ניסיתי להעלות מחדש מתוך הקובץ המתוקן, אבל העורך החזותי (שדרכו אפשר לעשות העתק-הדבק מהקובץ) כתב לי שגיאה, אז חשבתי שלא השתנה כלום... אתקן את זה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ו' באלול ה'תשפ"ג • 14:32, 23 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::::אורי לילה טוב ערכתי את כל מסכת ברכות על פי תבנית הקישורים שבניתה וזה ממש יפה ונוח וגם העברתי הגהה לכל המסכת :::::::::::::::::{כדי שהיא תהיה מושלמת צריך :::::::::::::::::להוסיף את שמות הפרקים :::::::::::::::::הרחבה של התבנית שיצרתה כך שהתיאור לכל תנא ילקח מאיזה קובץ וגם ניתן יהיה להוסיף תיאור מקומי :::::::::::::::::בניית עץ תנאים אמוראים וקישור מתאים :::::::::::::::::הוספה של המקבילות על פי בר אילן} :::::::::::::::::אבל כשניסיתי להכניס את הקישורים למסכת פאה הוא היפנה אותי למסכת ברכות נראה לי שצריך להגדיר בכל מסכת את הראשית שממנה מתחילים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:35, 24 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::::::שמח לשמוע שיש התקדמות ב"ה. ::::::::::::::::::#לגבי שמות הפרקים, שכחתי מזה צודק, ארשום לי. ::::::::::::::::::#לגבי התיאור של התנאים, לא ענית לי באיזה פורמט לשים את זה, טבלה/טקסט/משהו אחר? ::::::::::::::::::#גם לגבי העץ, לא ענית לי אז מה הקישור המעודכן, כי כמו שציינתי יצרת המון דפים כפולים. אני בעד שתעשה דוגמה סופית בפרק אחד מסוים ואני אעתיק את זה לכל דפי הפרקים. ::::::::::::::::::#אם הבנתי נכון, מקבילות בר אילן תקוע בשלב זכויות היוצרים. ::::::::::::::::::#לגבי מסכת פאה, אתה צודק, כרגע מה שעשיתי תואם למסכת ברכות (או אם יש כמה מסכתות באותו כרך אז גם להם זה יעבוד) אם יש לך את מזהי הספרים בהיברובוקס של מסכתות אחרות, תכתוב כאן ואני אוסיף. מזהה הספר זה המספר הארוך שמופיע בתוך הקישור. ::::::::::::::::::[[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א באלול ה'תשפ"ג • 02:54, 28 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::::::לגבי התנאים טבלה זה מצויין :::::::::::::::::::הייתי שמח אם אפשר יהיה להכין כל שם של תנא.אמורא ותחתחתיו טבלה של שמו המלא תקופה רבותיו תלמדיו בני דורו :::::::::::::::::::וכאשר פותחים קובץ כאשר מקרבים את העכבר לשם התנא.אמורא יראו את הטבלה הזו :::::::::::::::::::בנוסף על כל תנא.אמורא אפשר יהיה להוסיף הערה מקומית שתופיע רק במקום זה :::::::::::::::::::לגבי העץ אני חושב שקודם נארגן את כל התנאים והאמוראים בקובץ אחד ממויינים שמית וליד כל שם מצורפת הטבלה של התקופה רבותיו תלמידיו וכ"ו :::::::::::::::::::ואחר כך נמשיך לארגן את העץ :::::::::::::::::::לגבי קישורים בר אילן אין שום מגבלה הם שלחו לי שאני יכול לעשות כרצוני רק אין להם קובץ וורד אבל ניסיתי ולא נראה לי שיש בעיה טכנית להמיר לוורד :::::::::::::::::::לגבי הקישורים :::::::::::::::::::שלחתי לך את כל הספרים של הרב קנייבסק :::::::::::::::::::בעה אשלח לך גם את של הרב סרליאו והרב פולדא ותולדות יצחק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:23, 28 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::::::::::::::::מה לגבי ההמשך של מקבילות של הרב אחיקם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:34, 28 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::::::::::::::::אורי תוכל בבקשה להפוך את כל מה שמופיעה באותיות קטנות אותיות קטנו בסאב טייטל :::::::::::::::::::::ראיתי שבתצוגה בטלפון כל האותיות נראות באותו גודל :::::::::::::::::::::ולא ניתן להבחין בין הטקסאט לביאור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:25, 28 באוגוסט 2023 (IDT) אני מקווה שהדפים ישרדו את העומס אם יהיה טבלה כל פעם שאמורא מוזכר, אבל אפשר לנסות, ושוב,המידע שהצלחתי לשאוב הוא חלקי. סיימתי את [[אמרי במערבא]], תוכל למצוא אותו במקומו. בר אילן שלחו אישור OTRS? ולצערי ההמרה כנראה לא תהיה כזאת פשוטה, זה נקרא טכנולוגיית OCR, שכרגע בעברית לא מספיק טובה, אלא אם כן היא בתשלום.{{ש}} איפה שלחת לי את הקישורים להיברובוקס? במייל? לא קיבלתי... לא הבנתי איזה כתב אתה מבקש להחליף,ולְמה להחליף אותו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ב באלול ה'תשפ"ג • 03:49, 29 באוגוסט 2023 (IDT) :תודה רבה על העבודה המדהימה והמהירות שבא ערכתה את הספר אמרי במערבא :שלחתי לך את האישור שקיבלתי מפרופסור לייב מוסקוביץ מבר אילן :דוגמא לגבי הטקסט: כגון הדין נקדים <small>כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר ויש אומרים ציור שלא זז </small> היה עומד. :להוסיף <sub> :כך :<small> :_{כמו רועה צאן=נוקד שנותן דין וחשבון על העדר ויש אומרים ציור שלא זז} :</small> היה עומד. :הסיבה להחלפה היא שבטלפונים לא מבחינים בין אותיות קטנות לגדולות וקשה להבדיל בין הטקסט להבהרות :לגבי הקישורים אני באמת רואה שהקובץ לא צורף למייל ששלחתי אני אחפש אותו ואשלח שוב תודה וסליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:51, 29 באוגוסט 2023 (IDT) ::תודה! :) אמרתי לך שאחרי מסכת ברכות השאר יהיה קל מאוד. ::האישור צריך להשלח לא אלי אלא למייל שמופיע ב[[ויקיטקסט:OTRS]] (אני חושב שכבר עשית את זה עם אמרי במערבא). ::אני אבצע את ההחלפה הזאת תכף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ג באלול ה'תשפ"ג • 19:55, 29 באוגוסט 2023 (IDT) :::לגבי ההחלפה תודה רבה קיבלתי כבר כמה תגובות נלהבות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:37, 30 באוגוסט 2023 (IDT) ::::ראיתי שכאשר אני משתמש בתבנית {{ב ובתוכה אמורא או תנא הכל משתבש ::::כמו בפאה ::::{{ב|והוה {{תנא-ירו"מ|רבי}} יליף זכי עמיה חד לתלת שני מעשר מסכנין |היה רבי רגיל לתת לו אחת לשלוש שנים מעשר עני}} ::::יש דרך לפתור את זה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT) :::::אני לא חושב שיש דרך להשתמש בתבנית ב על טקסט שכולל את בתנית התנא. פשוט תשתמש בתבנית ב רק על התיבות "יליף זכי עמיה" והלאה וכן כל כיו"ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:02, 31 באוגוסט 2023 (IDT) ::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:03, 31 באוגוסט 2023 (IDT) :::::::שנה טוב אני רואה שקול הלשון עברו לאתר החדש :::::::האם אפשר להחליף את כל הקישורים הכללים לקול הלשון לקישור לדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:20, 17 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::::גם באתר החדש אי אפשר להגיע ישירות לדף תוצאות חיפוש. שלחתי אליהם פנייה כדי לברר אם יש אפשרות כזאת. אעדכן. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 14:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) :::::::::תודה זה יהיה קפיצת מדרגה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 18 בספטמבר 2023 (IDT) == שאלה == אך קודם כל אני מוכרח להגיד, יישר כל על המיזם הנפלא, ממש מאיר עיניים ומקל על הלימוד, במיוחד למי שלא מבין את לשונו וסגונו של הירושלמי. לגש"ע, איך ידעתם מה להדגיש ומה לא, האם יש כאן שיטתיות מסויימת? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:28, 7 באפריל 2025 (IDT) : מתייג את [[משתמש:מאירושולי]] האחראי על המיזם. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:34, 7 באפריל 2025 (IDT) :אגב, מי כתב את הביאור (המובא בקטן)? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:34, 7 באפריל 2025 (IDT) ::האותיות המודגשות הם תוספת על המקור אני יודע שיש לא מעט שגיאות אבל בעה אני מתחיל להשתמש בבינה מלאכותית שעוזרת בצורה מדהימה כך שבעה אני מאמין שמהר מאד גם הפיסוק יהיה נכון וגם ההדגשה תהיה רק על המילים שנוספו כמעט כל הפירושים לקוחים מהפרשנים המקובלים קרבן העדה פני משה הרב סרליאו הרב פולדא הרדבז הרב קנייבסקי ומשעורי שמע רבים הרעיון הוא לבחור את השיטה הכי מובנת ורציפה מתוך כוונה בעתיד להוסיף פיצולים למגוון רחב של שיטות תודה כמובן לכל האנשים המופלאים שעזרו בעריכה עד עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:13, 7 באפריל 2025 (IDT) :::יישר כח גדול. :::שים לב שבשרשור הקודם ביקשתי מהרב שלום אורי שיהפוך את כל התוספות במודגש לכתב נטוי, :::כי אני חושב שהקריאה עם ההדגשה יותר קשה ופחות נוחה מאשר עם כתב נטוי, שמשתלב די טוב בטקסט, ולא מפריע לרציפות הקריאה. :::האמת שבמושכל ראשון חשבתי גם שהכתב המודגש זה פשוט חלקים מודגשים מהירושלמי, רק אחרי ששאלתי הבנתי שזו הוספה. :::ולכן לענ"ד אני חושב שראוי לשנות את זה לכתב נטוי. ככה זה יהיה ביאור משולב מושלם. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:59, 15 באפריל 2025 (IDT) :::בטח הרב מכיר, אבל אם לא אז תוכל להיעזר לעיתים בפירוש 'אור לישרים'. יש בו גם שינויי נוסחאות וכדו'. :::https://www.sefaria.org.il/Ohr_LaYesharim_on_Jerusalem_Talmud_Berakhot.2.8.9?lang=he [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:36, 15 באפריל 2025 (IDT) == שיפור הירושלמי == הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בעבר עזרת הרבה בעריכה בדף של 'אור החיים' על התורה. אנחנו זקוקים לעזרתך גם כאן בבקשה. אם יוכל בבקשה, אשמח אם יוכל לכתוב סקריפט שעובר על כל הטקסט של ה'ירושלמי מאיר' '''ומבטל''' את כל הקטעים המודגשים '''ובמקום''' זה הופך אותם לכתב נטוי, למשל כאן: צריך לברך '''שהיא דבר תורה'''. דכתיב | להפוך ל: צריך לברך ''שהיא דבר תורה''. דכתיב כמו כן, האם הרב מכיר דרך ליישר את כל הכתב המוקטן שיהיה באותה שורה עם הכתב הרגיל? דהיינו שירידת הטקסט לא תהיה מתחת לשורה, אלא רק שיהיה מוקטן. (ככה זה עכשיו, וצריך למצוא דרך לסדר את זה: דאורחיהון מסתלקא <small>_{שמסיימים מלאכתם}</small> עד דהוא יממא <small>_{שעדין יום}</small>.) אם הרב יוכל לעזור בבקשה למיזם הזה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:23, 15 באפריל 2025 (IDT) :אמנם עוד לא זכיתי להיות רב, אבל דווקא את המיזם המפואר הזה אני מכיר וזכיתי לערוך קצת. שים לב שהסימון של כתב נטוי פחות נפוץ ומקובל בעברית, אם בכל זאת אתה מעוניין ו[[מש:מאירושולי]] מאשר אני יכול לעשות את זה. גם הבקשה השנייה אינה מורכבת כפי שהסביר נחום ב[https://he.wikisource.org/wiki/שיחת_ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_ברכות/פרק_שני#c-Nahum-20250415154500-יוסף_אומץ-20250415144200 דף שיחה אחר], ואם יש רצון כזה אני יכול לבצע. :אשריך שנכנסת למיזם הזה בכוחות מרובים ועם הרבה רצון טוב, אני בטוח שזה יסייע מאוד למיזם ולוויקיטקסט בכללו. אשמח לסייע בכל מה שניתן, כמובן שבתיאום מול [[מש:מאירושולי]] שיגע ועמל על הפרויקט עד כה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 20:55, 15 באפריל 2025 (IDT) ::אני מסכים לכל שינוי שנראה למי מכם [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 15 באפריל 2025 (IDT) ::: אני מתנגד לשימוש בכתב נטוי, הוא לא נראה טוב בעברית. לחילופין, אפשר פשוט לצבוע אותן, נניח באדום.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:06, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::תודה רבה! ::::אכן אני מודע לזה ששימוש בכתב נטוי לא נפוץ כמעט בעברית, אבל לענ"ד אי אפשר להמשיך עם ההדגשות. ::::חשבתי אולי על כתב בצבע כחול, שזה יותר נפוץ, אבל איני יודע אם ניתן לעשות זאת. כעת ראיתי את התגובה של הרב נחום (לצבוע באדום), ::::ואני מסכים, רק שלענ"ד כדאי בצבע כחול. ::::לגבי הסידור של הכתב בשורה – שמחתי מאוד לקרוא מה שכתבת, ואשמח אם תוכל לסדר זאת בבקשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:07, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::לסיכום: :::::אם כת"ר יוכל בבקשה (א) לצבוע את ההדגשות בכחול ולבטל את ההדגשות <small>(כלומר, פשוט לבטל אותם ולצבוע בכחול מה שהיה פעם מודגש)</small>, (ב) ליישר את הביאור שיהיה באותה שורה עם הטקסט הרגיל, ולא חצי מתחת. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:08, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::אני מנסה לכתוב קוד שישוה לירושלמי המקורי ורק את המילים או האותיות שנוספו הוא יסמן כרגע בהדגשה אבל לא בעיה להחליף לכל צורה מקווה שזה יהיה מהיר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:31, 15 באפריל 2025 (IDT) :::תודה רבה [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:09, 15 באפריל 2025 (IDT) :::: רק אעיר שכאשר "מיישרים את הביאור" הכוונה היא פשוט להחליף את רצף התגים sub/small ברצף של פעמיים התג small. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:14, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::דפח"ח. :::::לגבי הצביעה, :::::יש בעיה קצת עם צבע כחול, כי שמות האמוראים והתנאים צבועים בכחול (אם כי יש קו קטן מתחתיהם אז ניתן להבדיל), וגם הקישורים ל"אמרי במערבא" צבועים בכחול". גם אדום זה לא אידיאלי, גם כי זה צבע בולט מדי לענ"ד, וגם כי יש שמות תנאים שצבועים באדום (כי אין להם ערך בויקיפדיה לעת עתה). :::::מה דעת הרבנים @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], איזה צבע הכי יתאים כאן? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:19, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::: אפשר לצבוע בירוק.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:24, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::::גם ירוק זו הצעה טובה, אך אני חושש שהטקסט יראה קצת מנומר מריבוי צבעים. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:26, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::כעת הסתכלתי ברשימת הצבעים, ולענ"ד {{צבע גופן|כחול|כחול}} בהחלט יכול להתאים, כיוון שהוא בגוון שונה מצבע הקישורים ושמות התנאים. ::::::מחילה על ריבוי ההודעות. ::::::לסיכום, צריך: א. לבטל את ההדגשות, ואיפה שהיה הדגשה יש לצבוע ב{{צבע גופן|כחול|כחול}}; ב ליישר את הטקסט (="להחליף את רצף התגים sub/small ברצף של פעמיים התג small", הרב nahum). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:24, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::::נראה לי שלא הבנתי מה הבעיה שאותה אנחנו פותרים.. מה רע בהדגשה רגילה? :::::::לגבי ההחלפה השניה אין בעיה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 21:41, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::נראה לי שלא הבנתי מה הבעיה שאותה אנחנו פותרים.. מה רע בהדגשה רגילה? ::::::::: אני חושב שהקריאה עם ההדגשה יותר קשה ופחות נוחה מאשר עם כתב צבוע, שמשתלב די טוב בטקסט, ולא מפריע לרציפות הקריאה. האמת שבמושכל ראשון חשבתי גם שהכתב המודגש זה פשוט חלקים מודגשים מהירושלמי(!), רק אחרי ששאלתי הבנתי שזו הוספה. ולכן לענ"ד ראוי לשנות את זה לכתב צבוע. ככה זה יהיה ביאור משולב מושלם. ::::::::לגבי ההחלפה השניה אין בעיה ::::::::תודה רבה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:00, 15 באפריל 2025 (IDT) :::::::::כנראה שגם אני טעיתי באותה טעות. אני חושב שזה לא טעות מוחלטת, בהרבה מקומות נראה שהטקסט המודגש הוא חלק מנוסח הירושלמי בעצמו, ובלעדיו הטקסט איננו תחבירי ולא ברור. יכול להיות שאני טועה. אם באמת אלה רק הוספות אז באמת כדאי לשנות, ולמה לא לשנות לטקסט מוקטן כמו התוספות האחרות? האם יש אופי שונה בין סוגי הערות אלו לאלו? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 23:07, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::אכן כת"ר צודק, זה כי המחבר (הרב מאיר) הוסיף את ההוספות שישתלבו עם הירושלמי, וכידוע לשונו של הירושלמי היא קצרה ("לישנא קלילא"), וזה ממש מטעה; אכן מדובר בהוספות (ברוב המקרים). ::::::::::אני גם חשבתי בהתחלה לשנות לטקסט מוקטן, אבל המטרה של ההערות האלה הוא יותר להמשיך את הטקסט של הירושלמי, וזה מעבר לביאור לכתוב אלא ממש הוספה לפעמים וחיבור של משפטים, ולכן הם בגודל של הטקסט עצמו, ולכן כדאי לצבוע אותם במקום שיהיו מודגשות. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:17, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::: מדובר בשני סוגים שונים של ביאורים. אני מסכים עם יוסף אומץ.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:36, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::אולי כדאי לחצור תבנית שאיתה נחליף את כל השילוב של הקטנה והנמכה ושוב כך גם הקוד יהיה יותר קריא וגם נוכל לשנות בקלות עד לקבלת התוצאה הרצויה כי אם נחליף רק את ההמכה להקטנה לא נוכל לחזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:51, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::: אני מסכים. תבנית בהחלט עדיפה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:55, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::::תבנית שתכלול כל כך הרבה טקסט, נשמע לי כמו משהו שישבור את רוב הדפים הקיימים. אם אנחנו רוצים לשמור על מבנה הדפים של היום (פרקים) ולא לפצל להלכות/דפים, אני חושב שלא כדאי תבנית. אולי הפתרון הכי טוב זה ליצור class עיצובי שנגדיר בוויקיטקסט ויכלול את כל שינויי העיצוב האלה. בצורה כזאת נוכל גם לבצע עם תבנית אם אתם מעדיפים, בצורה הבאה: <nowiki>{{ירו"מ-ביאור}} טקסט הביאור {{סוף}}</nowiki>. בצורה כזאת הטקסט לא מוכלל בתבנית אלא רק נעטף בעיצוב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 12:23, 18 באפריל 2025 (IDT) :::::::::::::::אם משתמשים בתבנית אפשר גם לא להגדיר class אלא רק בתבנית עצמה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 12:24, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::::::הבעיה בצורה {{ירו"מ-ביאור}} טקסט הביאור {{סוף}} שמאבדים קשר בין ההתחלה לסוף זה מה שקורה גם עם ההדגשות בעזרת מרכאות משולשות עדיף אם אפשר בסגנון של תבנית {{ירו"מ-ביאור|טקסט}}שרואים איפה הןא מתחיל ואיפה הוא מסתיים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 18 באפריל 2025 (IDT) :לדעתי זה לא יעבוד בדפים הנוכחיים בגלל כמות הטקסט הרבה, אפשר לבדוק את זה. שתי אפשרויות: או לפצל לדפי הלכות ואז זה אפשרי, או מה שהצעתי. :לדעתי כאשר הביאור ארוך אז גם הצורה השנייה שהזכרת היא לא ברורה עד הסוף, כי תצוגת העריכה איננה משוכללת והיא לא מדגישה לך את סיום הסוגריים כשאתה עומד על תחילתן (בניגוד לכל עורך טקסט מודרני). [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 13:28, 18 באפריל 2025 (IDT) :שבוע טוב ומבורך. :מחילה על הבורות, מה הכוונה תבנית טקסט? האם אפשר לעשות בה שהטקסט יהיה צבוע בכחול? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:11, 20 באפריל 2025 (IDT) ::זה התבנית <includeonly><span style="white-space:nowrap; color:red;">{{{1}}}</span></includeonly> בויקיטקסט תכתוב {{הדגשה|טקסט}} והטקסט יופיע בצבע אדום אפשר להחליף לכל צבע או צורה שרוצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:49, 20 באפריל 2025 (IDT) :::אה. :::האפשרות השנייה נראית לי די טובה, אבל בכל אופן הכי טוב ש[[משתמש:Shalomori123]] יעשה הטוב בעיניו מה שיעבוד הכי טוב. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:25, 20 באפריל 2025 (IDT) ::::מתנצל אם זה לא היה ברור מספיק, אסביר שוב. ::::כאשר יש תבנית מהצורה <nowiki>{{שם התבנית|פרמטר טקסט}}</nowiki>, התוכנה מפרשת את זה בתור "קח את הטקסט, תבצע עליו איזשהו פעולה ותחזיר אותו לדף". כיום יש מגבלה על כמות טקסט בדף שיכול לחזור מתבניות, ולצערנו מדיה ויקי לא ממהרים להגדיל את כמות המקסימלית האפשרית, למרות נסיונות של fuzzy וחברים נוספים. כתוצאה מכך דפים שיש בהם טקסט רב נשברים בסופם. תוכל לראות לא מעט דוגמאות ב[[:קטגוריה:דפים שבהם ההכללה גדולה מדי]]. ::::כרגע אלה מגבלות בסיסיות שלא ניתן לעקוף, מה שמותיר כמה אפשרויות: ::::# לפצל את הדפים להלכות הירושלמי במקום פרק ירושלמי שלם. דבר זה יקטין את כמות הטקסט המיובאת ויאפשר לדפים לא להשבר. ::::# ייתכן שאני טועה ובאורח פלא כל פרקי הירושלמי ימשיכו להיות תקינים ולא יצטרפו לקטגוריה המפוקפקת שציינתי מעלה. לדעתי זו אפשרות לא סבירה בשל הכמות הגדולה של הטקסט שהיום מופיע באופן מודגש, אבל כאמור אולי אני טועה. ::::# שימוש בתבנית בצורה שונה: <nowiki>{{תבנית עבור תחילת טקסט הביאור}} טקסט הביאור, יכול להיות ארוך כרצוננו. {{תבנית לסיום הביאור}}</nowiki> בצורה כזאת הטקסט אינו חוזר מהתבנית אלא נשאר בדף במקומו המקורי, וכך אין עליו מגבלה. ::::[[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשפ"ה • 03:41, 22 באפריל 2025 (IDT) :::::אני רואה עכשיו שהקטגוריה ריקה. האם קרה הנס ואכן הגדילו את כמות הטקסט שאפשר להכליל בתבניות? @[[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]]. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשפ"ה • 03:48, 22 באפריל 2025 (IDT) ::::::יש לי קוד שהכינה הבינה מלאכותית שמשוה את הקובץ מירושלמי מאיר ומכניס את השינויים לתוך תבנית הדגשה וכל מה שהיה באותיות מוקטנות מונמכות מכניסה לתבנית ביאור-יר"מ הגדרתי את תבנית הדגשה להיות בצבע אדום ואת הביאור כמו שהיה עד עכשיו מוקטן מונמך כרגע עידכנתי רק את פרק א בברכות מוזמנים לשחק לגבי ניקוד הבנתי שקלוד עושה עבודה לא ראה ויש גם במ ישראלי ששמעתי עליו נפלאות בנושא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:47, 22 באפריל 2025 (IDT) :::::::עדכנתי את כל מסכת ברכות והקוד רץ על כל המסכתות כך שהיום או מחר אסיים להעלות הכל שלום אורי עדכנתי את תבנית הדף כך שקול הלשון עובד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:36, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::סיימתי את העדכון בתבנית:הדגשה הגדרתי צבע חום ובתבנית:ירו"מ-ביאור הגדרתי small small [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:57, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::: השם "הדגשה" כללי מדי לענ"ד, ועדיף שם ספציפי יותר כמו "ירו"מ-הדגשה". חבל שלא התייעצת קודם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:02, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::צודק טעיתי אחליף לירו"מ-הדגשה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:05, 23 באפריל 2025 (IDT) :::::::::::החלפתי כמו כן עדכנתי את קול הלשון כך שהוא עובד ומקפיץ לדף [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:01, 23 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::האם יש דרך להצמיד יכולת להתאמה אישית כך כל אחד יוכל להגדיר איך יראה ההדגשה ואיך יראה או לא יראה הביאור כמו כן ניתן יהיה לשמור את המקום האחרון בו ביקרנו וכן הערות\פירושים\הקלטות אישיות האם זה הגיוני לאפשר לכל מי שרוצה איזור בתוך המערכת הגלובלית שרק הוא יוכל לראות כמו כן איך ניתן להוסיף דף הערות\פירושים גלובלי כך שניתן יהיה לסמן עם העכבר את הקטע עליו הפירוש כך שלחיצה על הקטע תקפיץ לפירוש וחזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:50, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::::::::: אני לא חושב שזה אפשרי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:11, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::::הרב @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]], דיקטה זה נקדן מעולה, שמנקד אוטומטי (גם על ידי בינה מלאכותית למיטב ידיעתי), אבל הוא לא בסגנון של מודלים של AI שאפשר לדבר איתם וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:53, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יישר כח גדול על הסקריפטים המעולים, ממש ירושלמי מאיר עיניים. ::::הביאור הקטן הרבה יותר נוח לקריאה, וגם יותר קל להבדיל בין ההוספות (באדום) לטקסט עצמו. ::::אשמח להבין מדוע בסוף שינית את הביאור המודגש להיות בצבע אדום ולא כחול כמו שסיכמנו? ::::אם יש התנגדות לכחול, כיוון שיש עוד הרבה קישורים בדף בצבע כחול (אם כי לענ"ד זה לא בעיה, כיוון שהצבע כחול יותר עמוק מצבע הקישורים, וניתן להבחין, ושווה לנסות קודם), לענ"ד עדיף ירוק מאשר אדום, כהצעת הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:49, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::כמו כן ה'עין משפט ונר מצוה' נצבע באדום (כי מקודם הוא היה מודגש), אך זה מיותר לענ"ד כיוון שזה לא חלק מהביאור אלא פשוט תוספת. :::::האם תוכל בבקשה להחזיר את זה להיות בצבע שחור רגיל? (לא צריך הדגשה, כי זה מובא בתיבה עם מסגרת והיא מספיק בולטת.) [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:50, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::3. נראה שבגלל הרצת הסקריפט לשינוי הביאור בצבע אדום, חלק מהרווחים נמחקו, למשל: ::::::דכתיב[חסר רווח]([[ויקרא א ד|ויקרא ויקרא א ד-ה]])וסמך ושחט תכף לנטילת ידים ברכה דכתיב[חסר רווח]([[תהילים קלד ב]])[חסר רווח]שאו. ::::::(או שזה כבר היה כך לפני?) [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 17:52, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::::בעיקר שמתי לב שנמחק הרווח לפני ואחרי סוגריים. למשל: דכתיב([[שמות יב כז|שמות בא יב כז]])ואמרתם. :::::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], האם תוכל בבקשה להכין סקריפט (או משהו דומה) שיפתור את הבעיה של חוסר הרווחים האלה? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:05, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::[[תבנית:ירו"מ-הדגשה]] תוכל להיכנס ולהליף איזה צבע שנראה לך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 18:48, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::פלאי פלאים. תודה רבה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:58, 24 באפריל 2025 (IDT) :::::::לאחר נסיון רב של צבעים מצבעים שונים, בחרתי ב־SlateGray. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:01, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::::::@[[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] את כל הסקריפטים עד כה הריץ בעל הפרויקט @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] וידי לא היתה בדבר. לצערי לא היה לי זמן להכנס לכאן בימים האחרונים, ואני שמח שר' מאיר הצליח להתקדם בעצמו. אם עדיין יש בקשות שר' מאיר מעדיף שאעשה אני, אני יכול כשאתפנה, אך נראה שהקצב שלכם מהיר יותר. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בניסן ה'תשפ"ה • 19:07, 25 באפריל 2025 (IDT) :::::::::כל הפרויקט הזה ללא ספק הגיעה לאן שהגיעה בזכות העבודה הרבה שעשיתה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:17, 26 באפריל 2025 (IDT) == נטפרי == מסתבר שהירושלמי חסום בנטפרי! שלחתי להם בקשה שיפתחו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:11, 15 באפריל 2025 (IDT) :ידוע לך אם זה קורה בספרים נוספים באתר? :לדעתי זה חבל שאנחנו מאבדים את הקוראים הרבים שגולשים דרך נטפרי, אבל כמובן שלא ניתן לשנות את אופיו של האתר שלנו ולאסור על ספרי חול בעקבות זה. :אם יש לך גישה אליהם ואם יש להם דרך לאפשר גישה לכל הטקסטים התורניים שבאתר, זה באמת יכול להיות צעד חיובי והפריה הדדית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 20:59, 15 באפריל 2025 (IDT) ::אכן חבל לאבד אותם. ::שלחתי לנטפרי בקשה לפתוח את הטקסט של הירושלמי־מאיר. נראה איך זה מתקדם. ::אנסה לברר האם יש עוד ספרים חסומים. כרגע אני יודע שיש עוד ספרים חסומים, למשל המשנה המבוארת <small>(כנראה בגלל משפט כגון זה: הפירוש אינו מחוייב לקריאה התלמודית וההלכתית. הרציונל של גישה זו הוא שהתלמודים נחשבים לשכבה מאוחרת יחסית, ולעיתים הם מעבדים את הטקסט של המשנה, משנים אותו ומפרשים אותו על פי שיקולים משלהם, שאינם בהכרח אלו של עורכי המשנה. מובן שאין בפרשנות זו יומרה הלכתית, והיא נעשית אך ורק להגדיל תורה ולהאדירה)</small>. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:11, 15 באפריל 2025 (IDT) :::אולי אפשר להעביר את כל הספרים של ויקי התורניים לפתיח חדש, כמו https://he.wikisource.org/wiki/torani [[משתמש:גריינימן|גריינימן]] ([[שיחת משתמש:גריינימן|שיחה]]) 21:37, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::רעיון מעולה, אבל קודם צריך לשאול את נטפרי עצמם אם הם יתרצו בכך, ולא לעמול לשווא. ::::פרטי יצירת קשר: ::::למידע נוסף ניתן לפנות אלינו באמצעות הדוא"ל ::::[mailto:info@netfree.link info @ netfree.link] 0בכוונה עשיתי רווח כדי שאוכל לשלוח את הכתובת. ::::מתאם קשרי לקוחות עסקיים: 053-4150929 [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:40, 15 באפריל 2025 (IDT) :::אני לא חושב שזה קשור למשפט ההוא, פשוט כל מה שלא פתחו אקטיבית נשאר סגור. לדעתי החסימה היא יותר מאשר רק מרחב ביאור. :::לגבי שינוי באתר, לא מאמין שזה משהו אפשרי בהינתן שהתוכנה היא תוכנת מדיה ויקי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 21:39, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::אכן, כל מה שהם לא פותחים – סגור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:41, 15 באפריל 2025 (IDT) == בעניין אחר, שלא קשור ישירות ל'ירושלמי מאיר' == יש אדם שהיה בעל בית ועובד ומשלב עתים לתורה, וכשיצא לפנסיה הוא עבר תוך מספר שנים וכתב פירוש מאד פשוט אך עקבי על כל הבבלי והירושלמי! (אז אדם פשוט הוא ודאי לא..). הפירוש שלו לא נדפס, אלא רק עלה לאתר ל ידי המחבר, וכל זה על מנת לזכות את הרבים חינם. כעת האתר שלו נגמר, והמשפחה יכולה ומעונינת להעביר את הפירוש לזיכוי הרבים. - האם אחד מעורכי האתר מוכן לקחת זאת על עצמו? אני מתייג עורכים שאולי זה יהיה רלוונטי בשבילם: @[[משתמש:Dovi|Dovi]] ;@[[משתמש:Nahum|Nahum]]; @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 21:43, 15 באפריל 2025 (IDT) :אני מוכן לסייע מהבחינה הטכנית, מבחינת זכויות יוצרים וכל העניין אני לא מבין עד הסוף. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 21:47, 15 באפריל 2025 (IDT) ::המשפחה שהם בעלי הזכויות יתנו אישור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:03, 15 באפריל 2025 (IDT) :זה פירוש משולב? [[משתמש:גריינימן|גריינימן]] ([[שיחת משתמש:גריינימן|שיחה]]) 21:47, 15 באפריל 2025 (IDT) ::כן, זה פירוש משולב. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:03, 15 באפריל 2025 (IDT) :::אם העניין הזה מסתדר ויש קבצים מסודרים שאפשר לעבד ולהעלות אני יכול לסייע [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 22:34, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::ייש"כ גדול. העברתי את דבריך למי שדיברתי איתו (אני רק מתווך). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:49, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::: יישר כח לשניכם, חזקו ואמצו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:38, 15 באפריל 2025 (IDT) ::::::תודה רבה, ייש"כ גם לכת"ר על כל העזרה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:06, 16 באפריל 2025 (IDT) ::::ר' @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], ב"ה קיבלתי את הקבצים של הספר, אשמח מאוד שתשלח לי את המייל שלך כדי שנוכל לדבר בפרטי. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:03, 29 באפריל 2025 (IDT) :::::תוכל לשלוח לי באמצעות שליחת מייל למשתמש. אם אתה לא מצליח אז המייל שלי הוא כשם המשתמש שלי, בג'ימייל. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' באייר ה'תשפ"ה • 00:05, 29 באפריל 2025 (IDT) ::::::ייש"כ גדול, בל"נ אשלח לך מייל בימים הקרובים, ואולי אף בקרוב ממש. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:44, 29 באפריל 2025 (IDT) :::::::ר' @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], שלחתי לך מייל. קיבלת? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 20:43, 1 במאי 2025 (IDT) == גרסת הדפסה == {{א|מאירושולי}}, אני רואה שבחודשיים האחרונים ביצעת כמה שינויים בכל המהדורה. לדעתי חלקם מסובכים ומסבכים את הדף, וחבל כי אפשר לבצע הכל בתוך התבנית ולמנוע את הסיבוך של הקוד בדף. 1) הכי משמעותי זה יצירת גרסת הדפסה ושימוש בתגי div ו-span מסובכים שמונעים הכללה של הקישורים במהדורה המודפסת. את על זה כדאי לעשות בתוך התבנית של הקישורים עצמם, וגם את ה[דף פלוני עמוד א] בצבע אדום, כדאי להכניס לתוך התבנית במקום ההוא שמופיע בצהוב. לטעמי זה יפשט את הדפים שמסובכים להבנה גם ככה. 2) שינית את הקישורים מהכותרות של הלכה. לדעתי מיותר לקשר באופן קבוע מהכותרת לשורה מתחתיה. עדיף להסיר את הקישור לגמרי. לדעתי בכל אופן כדאי שיהיה גם קישור למהדורה הנוספת בוויקיטקסט, גם אם אתה מעדיף שזה לא יהיה מתוך הכותרת. 3) ייתכן שיש תגי noprint נוספים שלא שמתי לב אליהם. אותם אפשר להשאיר במקומם או שכדאי לעשות את זה באופן מובנה (למשל להעביר את עין משפט לתבנית מיוחדת משלו שתפשט עוד קצת את הדפים המורכבים). 4) אם אתה רוצה לבצע שינוי נוסף כלשהו אתה מוזמן לפנות אלי או להתייעץ במזנון. נראה שלפעמים יש פתרונות שהם פחות מורכבים כאשר מכירים הרבה שנים את הממשק של ויקיטקסט. עלה והצלח. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ה • 23:21, 15 באפריל 2025 (IDT) :האמת שאפשר לותר על כל גרסת ההדפסה כיוון שיצרתי העתק בויקיבוק שמאפשר להדפיס ספר שלם לגבי הקישורים פנו אלי הרבה שטענו שבטלפון שלהם מופיעים רק הקישורים ולחיצה עליהם מקפיצה לירושלמי הרגיל ורק לחיצה על החץ הקטן מימין משאירה בתוך הירושלמי מאיר אם יש לך זמן אם הבנתי נכון בקול הלשון שינו את הקישורים כך שניתן להגיעה לשיעורים על הדף הרצוי אז אשמח אם תוכל לעדכן כמו כן עדכנתי את הדף הראשי של כל מסכת כך שאפשר יהיה לבמחור פרק דף או הלכה האם אתה יכול לחבר בניהם כך שלחיצה על מספר פרק תציג את הדף הראשון באותו פרק ברשימת הדפים ואת ההלכה הראשונה באוצו פרק ברשימת ההלכות אני מנסה כרגע לכתובקוד שישוה בין הירושלמי המקורי וידגיש רק את התוספת יש לא מעט פיפוסים אבל זה נראה מבטיח תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:37, 15 באפריל 2025 (IDT) ::קודם כל ייש"כ ל@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] על כל העזרה המדהימה. ::@[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]], אל תשכח רק שכנראה ההוספות כבר יהיו בצבע כחול אז (כשתרצה להוסיף ולשנות), לכן תשתדל להמשיך בבקשה עם הכיוון הזה ולא להדגיש שוב אלא אם יש עוד "הדגשות" אז פשוט לעשות זאת בצבע כחול (אא"כ ממש נוח לך דווקא להדגיש, ואז אולי @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יסכים להריץ סקריפט או בוט שיעבור על זה וישנה שוב לכחול את מה שצריך.) ::זה התבנית של הכחול: {{צבע גופן|כחול|זה ניסיון לצבוע בכחול}}, ראה כאן. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 16 באפריל 2025 (IDT) :::דהיינו ראה [[תבנית:צבע גופן|כאן]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:12, 16 באפריל 2025 (IDT) ::בנוסף אם יש דרך לשמור מיקום אחרון ומקום לשמור הערות וחידושים עשיתי לעצמי דבר כזה בפייתון שאני מריץ ברקע והוא זוכר מיקום אחרון ואני יכול לסמן טקסט בעכבר לסמן לו לשמור את המיקום ושם אני יכול להוסיף נערות בטקסט או בהקלטה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:04, 16 באפריל 2025 (IDT) ::: אני משתמש בשביל זה ב"הערה מוסתרת". <!-- ככה --> נראה לי שזה עובד רק בעריכת קוד מקור. [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 11:14, 16 באפריל 2025 (IDT) ::::גם ככה לצערינו אי אפשר לערוך כעת עריכה חזותית (בירושלמי מאיר לפחות). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:39, 16 באפריל 2025 (IDT) :{{א|מאירושולי}}, :1) אז אתה אומר למחוק את כל התגים האלה של noprint ואת מה שמופיע בתוך תצוגה להדפסה בלבד? :2) אם כך אתה מאשר לי להסיר את הקישורים מהכותרות וליצור קישור למהדורת ויקיטקסט מתחת לכותרת בצורה מוקטנת יותר (אולי כמו שעשינו ב[[אמרי במערבא]] לציון המקורות)? :5) אני אבדוק לגבי קול הלשון. :6) לא הבנתי את הבקשה לגבי הפרקים בדף הראשי. אם אתה מתכוון לתצוגה דינמית שמשתנה בהתאם ללחיצה שלך לדעתי זה מורכב קצת בשביל התוכנה אבל אפשר לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 13:22, 18 באפריל 2025 (IDT) ::כן אפשר להסיר וגם לגבי הפרקים זה מה שהתכוונתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:42, 18 באפריל 2025 (IDT) :::ראיתה שהסרתי את כל התגים וחיברתי את קול הלשון [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:45, 24 באפריל 2025 (IDT) ::::יישר כח, נראה טוב מאוד! [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ה • 23:57, 26 באפריל 2025 (IDT) :::::בזמנו לחיצה על ^ הייתה מקפיצה לתחילת הפרק אני מבין שכנראה היה <span id="toc"></span> ודרכתי עליו לא מוצא איפה תוכל להדריך אותי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 27 באפריל 2025 (IDT) ::::::תודה מצאתי TOP במקום TOC [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:20, 27 באפריל 2025 (IDT) == עזרה צדדית: צירוף קישור == מוזכר בירושלמי רבי אבא והכוונה לרב, ניסיתי לצרף קישור לדף של רב, אבל אחרי העריכה כל הטקסט "רבי אבא" (והקישור) פשוט נעלם. ככה זה נראה בקוד מקור: <nowiki>[[קטגוריה:רב_(אמורא)|רבי אבא°]]</nowiki> [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:09, 16 באפריל 2025 (IDT) :עוד שאלה: :רציתי להוסיף הפניה לפסוקים, והוספתי: דכתיב ([[תהלים קמו|תהלים קמ"ו]], [[תהלים קמו ח|ח']]): ה' זוקף כפופים :- :הבעיה היא שזה מופיע עם גרשיים וגרש (קמ"ו, ח'), כיצד עושים הפנייה בלי הגרשיים? כמו שיש בכל הירושלמי־מאיר... [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:28, 16 באפריל 2025 (IDT) :: אם הבנתי נכון, אתה רוצה לכתוב ככה: :: <nowiki>דכתיב ([[תהלים קמו ח|תהלים קמו, ח]]): ה' זוקף כפופים</nowiki>-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:05, 16 באפריל 2025 (IDT) : צריך להוסיף נקודתיים אחרי הסוגריים המרובעות הראשונות לפני המלה "קטגוריה", כך: : <nowiki>[[:קטגוריה:רב (אמורא)|רבי אבא°]]</nowiki>-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:02, 16 באפריל 2025 (IDT) ::תודה רבה [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:39, 17 באפריל 2025 (IDT) :::כדאי להשתמש בתבנית. יש לה פרמטר נוסף שיכול ךהבדיל בין הקישור לתצוגה בצורה כזאת: <nowiki>{{אמורא-ירו"מ|רב|רבי אבא}}</nowiki> [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשפ"ה • 13:13, 18 באפריל 2025 (IDT) ::::נפלא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:02, 20 באפריל 2025 (IDT) :עד כמה שידוע לי השם האמיתי של רב היה אבא אבל רבי אבא שמופיע בירושלמי זה אדם אחר אלא אם כן התכוונתה למקום ספציפי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2025 (IDT) :: מתייג את {{א|יוסף אומץ}}.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:15, 24 באפריל 2025 (IDT) ::אכן נראה שכת״ר צודק, טעות שלי (יוסף אומץ). [[מיוחד:תרומות/2A06:C701:99E0:AC00:E006:4852:4E3C:4483|2A06:C701:99E0:AC00:E006:4852:4E3C:4483]] 17:03, 24 באפריל 2025 (IDT) == חלק מהביאור עדיין לא הסתדר == הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], למרות הסידור של הביאור שיהיה באותה שורה של הטקסט עצמו, ראיתי שבחלק מהמקומות זה עדיין לא הסתדר, למשל [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת עבודה זרה/פרק שלישי|כאן]], גם חלק מהביאור אפילו התקטן יותר מהרגיל (ואולי זה היה ככה לפני, אך צריך לסדר את זה) ונהיה קשה מאוד לקריאה. האם כת"ר יוכל לסדר את זה בבקשה, כך שבכל מסכתות הירושלמי הביאור יהיה באותה שורה של הטקסט עצמו, ובגודל הרגיל שלו (כמו בירושלמי על [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק ראשון#:~:text=הרי כבר לילה לפחות שעה או שעתים|ברכות]] למשל). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:26, 25 באפריל 2025 (IDT) :כמו כן יש מקומות שעדיין נשאר גם טקסט מודגש במקום להחליף לצבע (האפור), למשל [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בבא קמא/פרק רביעי|כאן]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:30, 25 באפריל 2025 (IDT) ::@[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] שים לב. במקומות בהם הטקסט קטן ביותר יש שימוש כפול בתבנית וכדאי להסיר את הכפילות. ::כמו כן אני חושב שכדאי להוסיף ירידת שורה לפני <strong>גמ‘:</strong> כדי שזה יופיע בשורה חדשה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ה • 00:09, 27 באפריל 2025 (IDT) :::אני חושב שסידרתי את זה שמתי לב שהסקריפט פיספס מסכתות עם שם בין שתי מילים וראת מסכת בכורים שמופיע בויקיטקסט כביכורים (אולי כדאי להחליף אצלנו לביכורים) [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 27 באפריל 2025 (IDT) :::: בהחלט כדאי. תשאיר גם הפנייה מבכורים. אתה יכול להעביר את הדפים בעצמך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:10, 27 באפריל 2025 (IDT) == חלקים של הירושלמי שצבועים כביאור == הרב @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] יישר כח גדול על ההוספות המעולות לירושלמי, כגון יישור הביאור לשורת הטקסט ושינוי הביאור לצבע (במקום מודגש), ובכלל - על כל הפרוייקט המדהים הזה. ראוי לציין שיש עדיין חלקים של הירושלמי עצמו שצבועים באפור כאילו הם חלק מהביאור, למשל (נראה ש)[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#ירושלמי ברכות, פרק ד, הלכה ו:~:text=^[דף לו,לתמן ואמרין בשם|כאן]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:56, 26 באפריל 2025 (IDT) :אני לא רואה מה הבעיה תוכל להבאיר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:04, 27 באפריל 2025 (IDT) ::זה הקטע, ומודגש האותיות שצבועות (במקור) באפור ללא צורך: ::[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#toc|^]][דף לו עמוד א] על [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי יהודה בר אלעאי|°]]'''[[:קטגוריה:רבי יהודה בר אלעאי|רבי יהודה]]''' <small>בר עילאי</small> שאמר משום [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי אלעזר בן עזריה|°]]'''[[:קטגוריה:רבי אלעזר בן עזריה|רבי אלעזר בן עזריא]]''' שיחיד במקום חבר עיר פטור אלא שאף יחיד במקום חבר עיר חייב '''לה'''תפלל מוסף [[אמרי במערבא/מסכת ברכות#שיעור הפסק בין תפילות סמוכות ולאחר התפילה|ואת שמע מינה. שאדם מתפלל, ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף]] א'''מ'''ר[[:קטגוריה:רבי אבא|רבי אבא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי אבא|°]] ולא סוף דבר עד שיהלך ד' אמות אלא ^{[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#fn ד נה|ד_נה]]}אפילו שהא כדי הילוך ד' אמות [[:קטגוריה:רב (אמורא)|רב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב (אמורא)|°]] אמר '''צריך לחדש''' במוסף '''דבר מענין היום''' [[:קטגוריה:שמואל (אמורא)|שמואל]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#שמואל (אמורא)|°]] <small>בר אבא בר אבא</small> אמר אין '''צריך''' לחדש בה דבר שאפילו חזר ואמר תפילת שחרית פעמים יצא [[:קטגוריה:רבי זעירא|רבי זעירא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי זעירא|°]] בעי קומי [[:קטגוריה:רבי יוסי בר זבידא|רבי יוסי]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי יוסי בר זבידא|°]] <small>בר זבידא</small> מהו לחדש בה דבר '''אמר לו'''^{(א"ה: פתיחה של ר"ת במקור אין צריך לעשות כביאור, וכן לעיל ב־אפי' = אפילו)} אפילו אמר ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא אמר [[:קטגוריה:רב שילא|רבי שילא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב שילא|°]] בשם [[:קטגוריה:רב (אמורא)|רב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב (אמורא)|°]] '''נתפלל ביחיד ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן''' [[:קטגוריה:רבי זעירא|רבי זעירא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי זעירא|°]] ו[[:קטגוריה:רב נחמן|רב נחמן בר יעקב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב נחמן|°]] '''הוו יתבין מן דמצלון''' <small>אחר שהתפללו</small> ביחיד '''אתת צלותא''' <small>באה תפילה במנין</small> '''קם [[:קטגוריה:רב נחמן|רב נחמן בר יעקב]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רב נחמן|°]] מצליא <small>להתפלל</small> אמר לו [[:קטגוריה:רבי זעירא|רבי זעירא]][[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#רבי זעירא|°]] ולא כבר צלינן אמר לו מצלי אנא וחזר ומצלי''' '''דאמר'''^{(בירושלמי במקור: דמר, ורק האל"ף נוספה, אך כל המילה מודגשת)} ::וכן על זה הדרך בהמשך של הקטע שם... הנה [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק רביעי#דף לו (התחלה):~:text=^[דף לו,לתמן ואמרין בשם|קישור]] למקור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:52, 27 באפריל 2025 (IDT) == עריכה בויקיטקסט במוד של קריאה == הכנתי סקריפט שניתן להעלות לtapermonky שמוסיף שני כפתורים כפתור אחד פותח את הקובץ לעריכה תוך סימון התבניות כמוסרות וכפתור נוסף שמאפשר לראות את הטקסט ללא סימני המחיקה וכך ניתן לערוך בקלות לאחר מכן לחיצה על אותו כפור ששמו השתנה להסרת הסימנים ושמירה תשמור את הקובץ המתוקן כמובן צריך להכניס את כל התבניות אבל זה רק לדוגמה אני חושב שצריך לבקרש מהמתכנתים של ויקיטקסט נשיכניסו את זה כחלק מהמעטפת הרגילה // ==UserScript== // @name ויקיטקסט: כפתורי עריכה מתקדמים - סימון תבניות מלא // @namespace http://tampermonkey.net/ // @version 1.6 // @description מוסיף כפתורי עריכה לויקיטקסט - כולל הסתרה/הצגה של תבניות וסימון אוטומטי // @author Claude AI & ChatGPT // @match https://*.wikisource.org/* // @match http://*.wikisource.org/* // @exclude https://*.wikisource.org/*/Special:* // @exclude http://*.wikisource.org/*/Special:* // @grant none // ==/UserScript== (function() { 'use strict'; function markTemplatesToHide(wikiText) { let safeText = wikiText .replace(/&/g, "&amp;") .replace(/</g, "&lt;") .replace(/>/g, "&gt;"); // סימון רק את המעטפת של התבניות (פתיחה וסגירה) מבלי לסמן את התוכן הפנימי let markedText = safeText.replace(/(\{\{[^{}|]+)(\|)?([^{}]*)(\}\})/g, function(match, opening, pipe, content, closing) { return '<del class="template-marker">' + opening + (pipe || '')+ '</del>' + content + '<del class="template-marker">' + closing + '</del>'; }); // סימון קישורים שלמים markedText = markedText.replace(/\[\[[^\]]+\]\]/g, function(match) { return '<del class="link-marker">' + match + '</del>'; }); return markedText; } // פונקציה שמחזירה את הטקסט למצב רגיל לפני שמירה function restoreOriginalText(html) { // יצירת אלמנט זמני כדי לפרק את ה-HTML const tempDiv = document.createElement('div'); tempDiv.innerHTML = html; // פונקציה להחזרת טקסט נקי מתוך צומת function getCleanText(node) { let text = ''; if (node.nodeType === Node.TEXT_NODE) { text += node.textContent; } else if (node.nodeType === Node.ELEMENT_NODE) { // אם זה תג del, נחזיר את התוכן הפנימי בלבד if (node.tagName.toLowerCase() === 'del') { for (let child of node.childNodes) { text += getCleanText(child); } } else { // עבור תגים אחרים, ממשיכים לעבד את הילדים for (let child of node.childNodes) { text += getCleanText(child); } } } return text; } // קבלת הטקסט הנקי let cleanText = getCleanText(tempDiv); // החזרת HTML entities לתווים רגילים cleanText = cleanText .replace(/&lt;/g, "<") .replace(/&gt;/g, ">") .replace(/&amp;/g, "&"); return cleanText; } function createFloatingButtons() { const container = document.createElement('div'); container.id = 'wikisource-edit-buttons'; container.style.position = 'fixed'; container.style.left = '20px'; container.style.bottom = '20px'; container.style.zIndex = '1000'; container.style.display = 'flex'; container.style.flexDirection = 'column'; container.style.gap = '10px'; container.style.fontFamily = 'Arial, sans-serif'; const createButton = (text, color, title = '') => { const btn = document.createElement('button'); btn.textContent = text; btn.title = title; btn.style.padding = '10px'; btn.style.backgroundColor = color; btn.style.color = 'white'; btn.style.border = 'none'; btn.style.borderRadius = '5px'; btn.style.cursor = 'pointer'; btn.style.fontWeight = 'bold'; btn.style.fontSize = '14px'; return btn; }; const editBtn = createButton('עריכה עם הסתרת תבניות', '#4CAF50', 'סימון תבניות וקישורים לעריכה נוחה'); const removeBtn = createButton('שמור ללא סימונים', '#f44336', 'שמירת העריכה ללא סימוני המחיקה'); const toggleBtn = createButton('הצג/הסתר סימונים', '#9C27B0', 'הצגה או הסתרה של סימוני התבניות'); const normalBtn = createButton('עריכה רגילה', '#2196F3', 'עריכה רגילה ללא סימונים מיוחדים'); removeBtn.style.display = 'none'; toggleBtn.style.display = 'none'; normalBtn.onclick = () => { sessionStorage.removeItem('wikitextEditMode'); location.href = location.pathname + '?action=edit'; }; editBtn.onclick = () => { sessionStorage.setItem('wikitextEditMode', 'hideTemplates'); location.href = location.pathname + '?action=edit'; }; removeBtn.onclick = () => { const textarea = document.getElementById('wpTextbox1'); const editor = document.getElementById('customEditor'); if (textarea && editor) { textarea.value = restoreOriginalText(editor.innerHTML); document.getElementById('wpSave')?.click(); } }; toggleBtn.onclick = () => { const editor = document.getElementById('customEditor'); if (editor) { editor.classList.toggle('hide-markers'); } }; container.append(editBtn, normalBtn, removeBtn, toggleBtn); document.body.appendChild(container); return { editBtn, removeBtn, toggleBtn, normalBtn }; } function handleEditPage() { const mode = sessionStorage.getItem('wikitextEditMode'); if (mode !== 'hideTemplates') return; sessionStorage.removeItem('wikitextEditMode'); const textarea = document.getElementById('wpTextbox1'); if (!textarea) return; const original = textarea.value; const marked = markTemplatesToHide(original); // יצירת עורך חלופי const editorContainer = document.createElement('div'); editorContainer.id = 'customEditorContainer'; editorContainer.style.margin = '10px 0'; const editor = document.createElement('div'); editor.id = 'customEditor'; editor.contentEditable = 'true'; editor.style.border = '1px solid #ccc'; editor.style.minHeight = '300px'; editor.style.padding = '10px'; editor.style.whiteSpace = 'pre-wrap'; editor.style.backgroundColor = 'white'; editor.style.color = 'black'; editor.style.fontFamily = 'monospace'; editor.style.fontSize = '14px'; editor.innerHTML = marked; editorContainer.appendChild(editor); textarea.parentNode.insertBefore(editorContainer, textarea); textarea.style.display = 'none'; // הוספת עיצוב const style = document.createElement('style'); style.textContent = ` #customEditor.hide-markers del { display: none; } #customEditor del.template-marker { color: #e91e63; background-color: #fce4ec; text-decoration: line-through; } #customEditor del.link-marker { color: #3f51b5; background-color: #e8eaf6; text-decoration: line-through; } #customEditor del { border-radius: 2px; padding: 0 2px; } `; document.head.appendChild(style); // עדכון הטקסט המקורי בעת עריכה editor.addEventListener('input', () => { textarea.value = restoreOriginalText(editor.innerHTML); }); // הצגת הכפתורים המתאימים const btns = createFloatingButtons(); btns.editBtn.style.display = 'none'; btns.normalBtn.style.display = 'none'; btns.removeBtn.style.display = 'block'; btns.toggleBtn.style.display = 'block'; } function init() { if (location.href.includes('action=edit')) { handleEditPage(); } else if (!location.href.includes('action=')) { createFloatingButtons(); } } // הפעלת הסקריפט if (document.readyState === 'loading') { document.addEventListener('DOMContentLoaded', init); } else { init(); } })(); [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 22:23, 29 באפריל 2025 (IDT) : אני לא ממש מבין בתחום, אבל נראה לי שאולי אפשר לבקש בפאבריקאטור שיבדקו את האפשרות הזו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:15, 30 באפריל 2025 (IDT) ::הצעתי וקיבלתי תשובה שבגירסת בטא כבר טיפלו בבעיה אני עדיין רואה יתרון בשיטה שלי כיוון שאני יכול לבחור איזה תבניות להסתיר ואיזה להראות אני גם יכול בקלות להגדיר תחום שבו התבניות יראו אבל זה לא דבר שמצריך שינוי בויקי הכללי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:00, 6 במאי 2025 (IDT) == שילוב קישורים של הפרויקט אל המרחב הראשי == {{א|מאירושולי}} יישר כחך על הפרויקט המדהים! נראה שעדיין אין קישור אל הפרויקט בדפים במרחב הראשי של דף המסכת. כך למשל [[ירושלמי שבת]] צריך לתקן את הקישורים שם. לא בטוח שאתפנה לזה בזמן המיידי. נא לתזכר לי בעוד כמה ימים ואני אעשה, או לחלופין תעשה בעצמך. המון תודה. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:51, 17 ביולי 2025 (IDT) :תודה אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:10, 17 ביולי 2025 (IDT) ::{{בוצע}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:13, 17 ביולי 2025 (IDT) :::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:38, 17 ביולי 2025 (IDT) == הצעות לשיפור == שלום וברכה הרב @[[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]], ברצוני להציע הצעה קטנה שלעניות דעתי יכולה להוסיף הרבה ערך לביאור הנפלא: אולי כדאי לשקול לציין בהערות שוליים, במקומות המתאימים, את המקורות שעליהם נשענים חלק מן הביאורים, כגון כשהביאור מיוסד על דברי פני משה או מפרשים אחרים. הדבר נותן לקורא תחושת ביטחון גדולה יותר, מאפשר לעקוב אחר יסודות הפירוש ומעשיר מאוד את חוויית הלימוד. ולכל הפחות, אולי כדאי לצרף ב׳מקראה׳ לביאור רשימה של הביאורים והמפרשים העיקריים שעליהם נסמך הביאור. נדמה לי שיש בכך תועלת גדולה הן ללומד המבקש להתעמק, והן לייחודו של המפעל החשוב הזה. כמו כן, אעיר שעדיין יש מקומות לא מעטים הצבועים באפור כקטעי ביאור, בעוד שלמעשה הם לשונות מפורשות של המשנה וכיוצא בזה, ואולי יש מקום לדייק בכך עוד, כדי לחדד יותר את ההבחנה בין גוף המקור לבין הביאור. עוד הצעה שעשויה להועיל מאוד: כדאי לשקול חלוקה של הירושלמי לקטעים ופסקאות, כנהוג במהדורות מבוארות שיש בהן רווח בין סוגיה לסוגיה, ואף חלוקה פנימית בתוך הסוגיה עצמה לפי מהלך הדיון. הדבר מסייע מאוד להתמצאות, מבליט את מבנה הסוגיה, ומקל על הלומד לעקוב אחר הדברים ברצף ובהירות. חזק ואמץ בברכת התורה יוסף אומץ [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:02, 24 באפריל 2026 (IDT) :מסכים בהחלט כרגע אני מאד קצר בזמן אני מחכה לרגע בו ישחררו גרסה שתאפשר הגהה פשוטה יותר ניסיתי בעבר להשתמש בבינה מלאכותית ולצערי היא הכניסה המון שיבושים כך שאני מחכה שגם הבינה המלאכותית תהיה קצת יותר בשלה ובע"ה אני מתכוון להכניס עוד הרבה שיפורים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:38, 24 באפריל 2026 (IDT) fuh2l6f7n8caa412ncjryq3qdqb69mt 0 1701666 3007667 3007537 2026-04-23T13:41:04Z Yack67 27395 3007667 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|ויושע ה' אום למושעות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש)}:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}} הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר (נ"א לָעֹמֶר).{{ש}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הוספות}}|פלונית|יְסוֹד שֶׁבְּחֶסֶד}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] p4fwvp0wu40wz1rz71rlo9z0kctdmeo 3007678 3007667 2026-04-23T14:07:14Z Yack67 27395 3007678 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|ויושע ה' אום למושעות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת)}:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}} הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים בָּעֹמֶר (נ"א לָעֹמֶר).{{ש}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הוספות}}|פלונית|יְסוֹד שֶׁבְּחֶסֶד}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] hdxsv6g0hyw6m17fe1e0wc48pb9mh90 0 1702274 3007666 3007574 2026-04-23T13:34:15Z Yack67 27395 3007666 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי1}}{{סוף}} ==קידוש בבית הכנסת== {{הור|מקדשים על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} {{רקע אפור|{{הור|כשחל בשבת, ממשיכים ברוב הקהילות :}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי2}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{סוף}}}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] mt7g17vxcirwfj4gczwxknze3naw4xd 3007675 3007666 2026-04-23T14:04:38Z Yack67 27395 /* קידוש בבית הכנסת */ 3007675 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי1}}{{סוף}} ==קידוש== {{הור|מקדשים על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} {{רקע אפור|{{הור|כשחל בשבת, ממשיכים ברוב הקהילות :}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי2}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{סוף}}}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] hl3e0hcb5xwct3xpx4gems67ghoybkx 3007702 3007675 2026-04-23T14:58:03Z Yack67 27395 3007702 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אורי וישעי על הים נגלה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת, אומרים ברוב הקהילות {{צ|במה מדליקין}}:}}{{ש}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי1}}{{סוף}} ==קידוש== {{הור|מקדשים על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו= לא|מוצ"ש=לא}} {{רקע אפור|{{הור|כשחל בשבת, ממשיכים ברוב הקהילות :}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קבלת שבת|במה מדליקין מערבי2}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}}{{סוף}}}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁשָּׁה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] pjrnbaaduzc48weh357idqj9ef3rioz 8 1704846 3007747 3007244 2026-04-23T22:39:24Z Neriah 27210 3007747 javascript text/javascript //Template parameters wizard //Written by [[User:קיפודנחש]] "use strict"; if(($.inArray(mw.config.get('wgAction'), ['edit', 'submit'])+1) && ( !$('#wpTextbox1').prop( 'readonly' ) ) ) $(function($) { // template parameter is an object with the following fields: // desc: desciption string // defval: default value (optional) // options: object with optional fields: //// multiline: number of lines //// depends: another field's name //// required: boolean //// date: use JS date widget //// choices: array of legal values for the field //// extended: this field will not show on initial screen, and will appear once the user selects "show all fields" var // templateParams is keyed by paramName. templateParams, paramsOrder, // which template are we working on template, // array of pairs - [paramName, inputField] dialogFields, // table rows keyed by paramName rowsBypName, // the fields, keyed by paramName fieldsBypName, // boolean, indicating the source of data is templatedata. tdTemplate, // boolean, indicating the source of the data is analyzing the template page itself. rawTemplate, isInline, rtl = $('body').is('.rtl'), // test to see if a string contains wikiCode and hence needs parsing, or cen be used as is. wikiCodeFinder = /[\[\]\{\}<>]/, globalExplanation = '', extendedParamCssRule, anyExtended = false, localStorageKey = 'templateParamWizard', emptiesKey = 'writeEmpties', oneLineTemplate = 'oneLineTemplate', allAliases = []; function addParam(name) { if ($.inArray(name, paramsOrder) == -1) paramsOrder.push(name); } function paramsFromSelection() { var selection = $("#wpTextbox1").textSelection('getSelection').replace(/^\s*\{\{|\}\}\s*$/g, ''); //scrap the first {{ and last }} var specials = [], match; while (true) { //extract inner links, inner templates and inner params - we don't want to split those. match = selection.match(/(\{\{[^\{\}\]\[]*\}\}|\[\[[^\{\}\]\[]*\]\]|\[[^\{\}\]\[]*\])/); if (! match || ! match.length) break; specials.push(match[0]); selection = selection.replace(match[0], "\0" + specials.length + "\0"); } var params = selection.split(/ *\| */); params.shift(); // remove the template name var ordered = 0; for (var i in params) { var param = params[i]; if ( ! /=/.test(param) ) { param = ++ordered + '=' + param; } var paramPair = param.split("="); var name = $.trim(paramPair.shift()); if ( ! isNaN( name ) ) { ordered = parseInt( name ); // this still won't work as advertise when template contains explicit parameter 2 before implicit 1: {{x | 2 = hey | ho }} } var val = paramPair.join('='); while (true) { match = val.match(/\0(\d+)\0/); if (! match || ! match.length) break; val = val.replace(match[0], specials[parseInt(match[1], 10)-1]); } if (name && paramPair.length) { var tp = templateParams[name] = templateParams[name] || ~allAliases.indexOf(name) && { param:{}, options: {isAlias: 1} } || {param: {}, options: { notInParamPage: 1}}; addParam(name); $.extend( tp.options, { defval: val } ); if ( /\n/.test( val ) ) $.extend( tp.options, { multiline : 5 } ); // next line is for the case where there are "choices"' but current value is not one of them: add it as a new choice. if ( typeof tp.options.choices === 'string' && tp.options.choices.indexOf( val ) < 0 ) tp.options.choices += ( ', ' + val ); } } } function buildParamsRaw(data) { var paramExtractor = /{{3,}(.*?)[<|}]/mg, m; while (m = paramExtractor.exec(data)) { var paramName = $.trim(m[1]); templateParams[paramName] = { desc: '', options: {multiline: 5}, label: paramName, param:{} }; addParam(paramName); } } function buildParamsTd(data) { var params = data.params, paramOrder = data.paramOrder; function optionsOfParam(param) { var options = {}; if (param.required) options.required = true; if (param.suggestedvalues && param.suggestedvalues.length) options.choices = param.suggestedvalues.join(','); return options; } function onemore(name) { var param = params[name]; if (param.deprecated) return; // ignore deprecated parameters - pretend they are not in TD. templateParams[name] = { desc: param.description || '', options: optionsOfParam(param), label: param.label || name, param: param }; if (param.aliases) $.merge(allAliases, param.aliases); // collect alliases if there are any addParam(name); } isInline = data.format === 'inline'; if (paramOrder && paramOrder.length) for (var ind in paramOrder) onemore(paramOrder[ind]); else // no order - take them as they come. for (var paramname in params) onemore(paramname); // derive placeholders for feilds derived from wikidata if (data.maps && data.maps.hasOwnProperty('wikidata') && mw.config.get('wgWikibaseItemId')) { var wikidataFormattedValues = $('<div>'); for (var k in data.maps['wikidata']) { wikidataFormattedValues.append($('<span>', {id: k, text:'{{#property:' + k + '}}'})) } $.post( mw.util.wikiScript('api'), {action: 'parse', text: wikidataFormattedValues.html(), disablelimitreport: 1, format: 'json', prop: 'text', title: mw.config.get('wgPageName')}, function(wbd) { if (!wbd || !wbd.parse || !wbd.parse.text) return; for (var k in data.maps['wikidata']) { var wikidataVal = $('#' + k, wbd.parse.text['*']).text(), field = fieldsBypName[data.maps['wikidata'][k]]; if (field) field.prop('placeholder', wikidataVal); } } ); } } function buildParams(data) { var lines = data.split("\n"), line; function extractGlobalExplanation() { line = line.replace(/[!\|][^\|]*\|/, ''); if (wikiCodeFinder.test(line)) $.post( mw.util.wikiScript('api'), {action: 'parse', text: line, disablepp: 1, format: 'json'}, function(data) { var html = data.parse.text['*']; globalExplanation = html; $('#tpw_globalExplanation').html(html).find('a').attr({target: '_blank'}); } ); else globalExplanation = line; } while (lines && lines.length) { line = lines.shift(); if (!(/^\|-/.test(line))) // look for |- this is wikitext for table row. continue; line = lines.shift(); if (line.indexOf('globalExplanation') + 1) { extractGlobalExplanation(); continue; } if (! line || ! (/^\|/.test(line))) //wikitext for column continue; line = line.substr(1); // get rid of the leading | var fields = line.split('||'); if (fields.length < 2) continue; var name = $.trim(fields[0]); if (! name) continue; var desc = $.trim(fields[1]); var pAttribs = {desc: desc}; if (fields.length > 2) pAttribs.options = analyzeOptions($.trim(fields[2])); templateParams[name] = pAttribs; addParam(name); } } function analyzeOptions(str) { var res = {}, avail = ['multiline', 'required', 'depends', 'defval', 'choices', 'date', 'extended'], // maybe we'll have more in the future tavail = $.map(avail, i18n), options = str.split(/\s*;\s*/); for (var i in options) { var option = options[i].split(/\s*=\s*/); var ind = $.inArray(option[0], tavail); if (ind + 1) res[avail[ind]] = option.length > 1 ? option[1] : true; } anyExtended = anyExtended || res.extended; return res; } function createWikiCode() { var par = [template], delim = $('#' + oneLineTemplate).prop('checked') ? '' : '\n', paramValueDelim = $('#' + oneLineTemplate).prop('checked') ? '=' : ' = ', createEmpties = $('#createEmpties').prop('checked'), mustNumberNameless, valuedOrdered; for (var i = dialogFields.length - 1; i >= 0; i--) { var field = dialogFields[i], val = $.trim(field[1].val()); if (isNaN(field[0])) continue; // look only at order-based fields mustNumberNameless |= /=/.test(val) // order-based value containing "=" || valuedOrdered && !val; // empty ordered w lower index than a non-empty one. if (val) valuedOrdered = true; } for (var i in dialogFields) { var field = dialogFields[i], name = $.trim(field[0]), f = field[1], opts = f.data('options'), param = templateParams[name], hidden = f.parents('.tpw_hidden').length, val = f.val().replace( /\s+$/, '' ); // leave leading newlines, for lists etc., but remove trailing. if (param && param.param && param.param.type === 'url') val = val.replace(/\|/g, '{{!}}'); if (f.attr('type') == 'checkbox' && ! f.prop('checked')) val = ""; if ( ( !createEmpties || opts.notInParamPage ) && $.trim( val ) === "" ) continue;//skip parameters with no value var next = mustNumberNameless || isNaN(name) ? name + paramValueDelim + $.trim( val ) : $.trim( val ); par.push(next); } return "{{" + par.join(delim + ($('#' + oneLineTemplate).prop('checked')? "|" : "| ")) + delim + "}}"; } function showPreview() { var temp = createWikiCode(); $.post(mw.util.wikiScript('api'), {action: 'parse', title: mw.config.get('wgPageName'), prop: 'text', text: temp, format: 'json' }, function(data) { if (data && data.parse && data.parse.text) { var buttons = [{text: i18n('close'), click: function() {$(this).dialog('close');}}], div = $('<div>').html(data.parse.text['*']); $('a', div).attr('target', '_blank'); // we don't want people to click on links in preview - they'll lose their work. $('<div>') .dialog( {title: i18n('preview'), modal: true, position: [60, 60], buttons: buttons}) .append(div); circumventRtlBug(); } }); } function circumventRtlBug() { if (rtl) $('.ui-dialog-buttonpane button').css({float: 'right'}); // jQuery has problems with rtl dialogs + ie is braindamaged. } function i18n(key, param) { switch (mw.config.get('wgUserLanguage')) { case 'ar': switch (key) { case 'explain': return rawTemplate ? 'قالب "' + template + '" ليس له صفحة وسائط فرعية، لذلك فما من وصف لمعطياته.' : 'الوسائط الضرورية محددة بالأحمر والبقية اختيارية.'; case 'wizard dialog title': return 'وسائط ' + '<a href="' + mw.util.getUrl('قالب:' + template) + '" target="_blank">' + 'قالب:' + template + '</a>'; case 'ok': return 'موافقة'; case 'cancel': return 'إلغاء'; case 'params subpage': return 'وسائط'; case 'preview': return 'معاينة'; case 'options select': return 'اختر معطى'; case 'multiline': return 'عدد صفوف'; case 'close': return 'أغلق'; case 'required': return 'ضروري'; case 'depends': return 'يلزمه'; case 'defval': return 'غيابي'; case 'choices': return 'خيارات'; case 'date': return 'تاريخ'; case 'extended': return 'مفصل'; case 'button hint': return 'معالج وسائط القالب'; case 'template selector title': return 'اكتب اسم القالب:'; case 'notInParamPage': return 'وسيط "' + param + '" ليس من وسائط القالب'; case 'editParamPage': return 'عدل صفحة الوسائط'; case 'unknown error': return 'وقع خطأ.\n' + param; case 'please select template': return 'اسم القالب'; case 'oneliner': return 'اجعله في صف واحد'; case 'createempties': return 'إضافة الوسائط فارغة'; case 'dateFormat': return 'd MM yy'; case 'extended labels': return 'عرض كل الوسائط'; default: return key; } break; case 'he': switch (key) { case 'explain': return hebExplain(); case 'wizard dialog title': return 'מילוי הפרמטרים עבור ' + '<a href="' + mw.util.getUrl('תבנית:' + template) + '" target="_blank">' + 'תבנית:' + template + '</a>'; case 'ok': return 'אישור'; case 'cancel': return 'ביטול'; case 'preview': return 'תצוגה מקדימה'; case 'options select': return 'בחרו ערך מהרשימה'; case 'multiline': return 'מספר שורות'; case 'close': return 'סגור'; case 'required': return 'שדה חובה'; case 'depends': return 'תלוי'; case 'defval': return 'ברירת מחדל'; case 'choices': return 'אפשרויות'; case 'date': return 'תאריך'; case 'extended': return 'משני'; case 'button hint': return 'אשף מילוי תבניות'; case 'template selector title': return 'אנא הזינו את שם התבנית:'; case 'notInParamPage': return 'השדה "' + param + '" לא מופיע ברשימת הפרמטרים של התבנית'; case 'editParamPage': return 'לעריכת דף הפרמטרים'; case 'unknown error': return 'טעות בהפעלת האשף.\n' + param; case 'please select template': return 'שם התבנית'; case 'oneliner': return 'תבנית בשורה אחת'; case 'createempties': return 'רשום שדות ריקים'; case 'dateFormat': return 'd בMM yy'; case 'extended labels': return 'הראה את כל הפרמטרים'; case 'pve-required-empty': return 'התבנית דורשת שפרמטר זה יקבל ערך'; case 'pve-deprecated': return 'שימוש בפרמטר מיושן'; case 'pve-incompatible': return 'שדה זה מצפה לערך מספרי'; case 'pve-no-such-name': return 'שדה זה לא קיים בתבנית'; case 'explain-pve': return 'שדות עם שגיאה מסומנים ברקע ורוד'; case 'pve-approve-close': return 'יש בתבנית שגיאות. אנא אשרו יציאה מהאשף'; } break; case 'ur': switch (key) { case 'explain': return 'جو خانے لازمی ہیں ان کے گرد سرخ رنگ کی لکیر کھینچ دی گئی ہے، بقیہ خانے اختیاری ہوں گے۔'; case 'wizard dialog title': return 'سانچہ: "' + template + '" میں مطلوبہ معلومات درج کریں۔'; case 'ok': return 'ٹھیک'; case 'cancel': return 'منسوخ کریں'; case 'params subpage': return 'پیرامیٹر'; case 'preview': return 'نمائش'; case 'options select': return 'کسی ایک کو منتخب کریں:'; case 'multiline': return 'سطروں کی تعداد'; case 'close': return 'بند کریں'; case 'required': return 'لازمی'; case 'depends': return 'اس پر موقوف ہے'; case 'defval': return 'طے شدہ'; case 'choices': return 'اختیارات'; case 'date': return 'تاریخ'; case 'extended': return 'مفصل'; case 'button hint': return 'ساحر محددات سانچہ'; case 'template selector title': return 'براہ کرم سانچہ کا نام درج کریں'; case 'notInParamPage': return 'پیرامیٹر کی فہرست میں "' + param + '" ظاہر نہیں ہو رہا ہے'; case 'editParamPage': return 'پیرامیٹر کے صفحہ میں ترمیم کریں'; case 'unknown error': return 'نقص پیش آیا: \n' + param; case 'please select template': return 'براہ کرم سانچہ کا نام درج کریں'; case 'oneliner': return 'یک سطری'; case 'createempties': return 'صفحہ میں خالی پیرامیٹر درج کریں'; case 'dateFormat': return 'd MM yy'; case 'extended labels': return 'تمام پیرامیٹر دکھائیں'; } break; case 'ru': switch (key) { case 'explain': return 'поля с красной рамкой обязательны, остальные - по желанию'; case 'wizard dialog title': return 'Настройте параметры для шаблона: ' + template; case 'ok': return 'OK'; case 'cancel': return 'Отмена'; case 'params subpage': return 'Параметры'; case 'preview': return 'Просмотр'; case 'options select': return 'Выбрать:'; case 'multiline': return 'Многострочный вид'; case 'close': return 'Закрыть'; case 'required': return 'Необходимое'; case 'depends': return 'Зависит от'; case 'defval': return 'По умолчанию'; case 'choices': return 'Выбор'; case 'date': return 'Дата'; case 'extended': return 'Расширенный'; case 'button hint': return 'Мастер параметров шаблона'; case 'able templates category name': throw('Необходимо определить название категории для шаблонов с поддержкой мастера'); case 'template selector title': return 'Пожалуйста, введите имя шаблона'; case 'notInParamPage': return 'поле "' + param + '" не отображается в списке параметров шаблона'; case 'editParamPage': return 'Править страницу параметров'; case 'unknown error': return 'Произошла ошибка: \n' + param; case 'please select template': return 'Пожалуйста, введите имя шаблона'; case 'oneliner': return 'Однострочный вид'; case 'dateFormat': return 'ММ дд, гг'; case 'extended labels': return 'Показать все параметры'; } break; default: switch (key) { case 'explain': return 'fields with red border are required, the rest are optional'; case 'wizard dialog title': return 'Set up parameters for template: ' + template; case 'ok': return 'OK'; case 'cancel': return 'Cancel'; case 'params subpage': return 'Parameters'; case 'preview': return 'Preview'; case 'options select': return 'Select one:'; case 'multiline': return 'Multiline'; case 'close': return 'Close'; case 'required': return 'Required'; case 'depends': return 'Depends on'; case 'defval': return 'Default'; case 'choices': return 'Choices'; case 'date': return 'Date'; case 'extended': return 'Extended'; case 'button hint': return 'Template parameters wizard'; case 'template selector title': return 'Please enter the template name'; case 'notInParamPage': return 'field "' + param + '" does not appear in the template\'s parameters list'; case 'editParamPage': return 'Edit paramters page'; case 'unknown error': return 'Error occured: \n' + param; case 'please select template': return 'Please enter template name'; case 'oneliner': return 'Single-line template'; case 'createempties': return 'Write empty parameters to page'; case 'dateFormat': return 'MM d, yy'; case 'extended labels': return 'Show all parameters'; case 'pve-required-empty': return 'The template requires a value for this filedך'; case 'pve-deprecated': return 'deprecated parameter'; case 'pve-incompatible': return 'expaects numteric value'; case 'pve-no-such-name': return 'undercgonzed parameter'; case 'explain-pve': return 'fields with errors are marked with pink background'; case 'pve-approve-close': return 'Template contains errors. Please confim exit'; } } return key; } function hebExplain() { var explanation; if (rawTemplate) return 'לתבנית "' + template + '" אין דף פרמטרים, ולכן לשדות אין תיאור.'; if (anyRequiredParam()) return 'שדות חובה מסומנים במסגרת אדומה'; return ''; } function anyRequiredParam() { for (name in templateParams) { var param = templateParams[name]; if (param.options.required) return true; } return false; } function templatePage() { var t = $.trim(template) return t.match(':') ? t : mw.config.get('wgFormattedNamespaces')[10] + ':' + t; } function updateRawPreview(){ var canOK = 'enable'; for (var i in dialogFields) { var df = dialogFields[i][1]; var opts = df.data('options'); if (opts && opts.required && $.trim(df.val()).length == 0) canOK = 'disable'; if (opts && opts.depends) { var dep = fieldsBypName[opts.depends]; var depEmpty = (dep && dep.val() && $.trim(dep.val())) ? false : true; var row = rowsBypName[df.data('paramName')]; if (row) row.toggleClass('tpw_hidden', depEmpty); } } $(".ui-dialog-buttonpane button:contains('" + i18n('ok') + "')").button(canOK); $('#tpw_preview').text(createWikiCode()); localStorage.setItem(localStorageKey + '.' + emptiesKey, $('#createEmpties').prop('checked')); validate(); } function validate() { function validateField(param, input) { function markError(msg) { input .addClass('tpw-paramvalidation') .attr('title', i18n(msg)); return false; } var hasVal = !! input.val(); if (param.options.notInParamPage && hasVal) return markError('pve-no-such-name'); if (param.param.required && ! hasVal) return markError('pve-required-empty'); if (param.param.deprecated && hasVal) return markError('pve-deprecated'); if (param.param.type === 'number' && isNaN( Number( input.val().replace(/,/g, '') ) ) ) return markError('pve-incompatible'); return true; } var aOK = true; for (var i in dialogFields) { var field = dialogFields[i], name = $.trim(field[0]), input = field[1].removeClass('tpw-paramvalidation'), param = templateParams[name]; aOK = validateField(param, input) && aOK; } $('#tpw-explain').html(i18n(aOK ? 'explain' : 'explain-pve') ); return aOK; } function createInputField(paramName) { var params = templateParams[paramName], options = params.options || {}, f, checkbox = false; if (options.choices) { var choices = options.choices.split(/\s*,\s*/); if (choices.length > 1) { f = $('<select>').append($('<option>', {text: i18n('options select'), value: '' })); for (var i in choices) { var choice = choices[i].trim(); // first and last may carry spaces var option = $('<option>', {text: choice, value: choice}); f.append(option); } } else { checkbox = true; var choice = choices[0].trim(); f = $('<input>', {type: 'checkbox', value: choices[0], text: choices[0].trim()}) .css({float: rtl ? 'right' : 'left'}); f.prop('checked', options.defval && options.defval.trim() == choices[0]); } } else if (options.multiline) { var rows = options.multiline; f = $('<textarea>', {rows: 1}) .focus(function(){this.rows = 5;}) .blur(function(){this.rows = 1}); } else f = $('<input>', {type: 'text'}); if (!checkbox && f.autoCompleteWikiText) // teach the controls to autocomplete. f.autoCompleteWikiText({positionMy: rtl ? "left top" : "right top"}); f.css({width: checkbox ? '1em' : '28em'}) .data({paramName: paramName, options: options}) .on('paste cut drop input change', updateRawPreview); if (options.defval && ! checkbox) f.val(options.defval.trim()); if (options.required) f.addClass('tpw-required'); if (options.date) f.datepicker({dateFormat: typeof options.date == "string" ? options.date : i18n('dateFormat')}); return f; } var timer = null, lastVisited = $('<a>'); function addRow(paramName, table) { var def = templateParams[paramName], inputField = createInputField(paramName), tooltip = def.desc || '', nameColor = def.desc ? 'blue' : def.options.notInParamPage ? 'red' : def.options.isAlias ? 'green' : 'black', tr = $('<tr>') .append( $('<td>', {width: 120}) .css({fontWeight: 'bold', color: nameColor}) .data({ paramname: paramName }) .text(templateParams[paramName].label || paramName) .attr('title', tooltip) .attr('master', 'true') ) .append($('<td>').css({width: '30em'}).append(inputField)); dialogFields.push([paramName, inputField]); if (def.options.extended) tr.addClass('tpw_extended'); table.append(tr); rowsBypName[paramName] = tr; fieldsBypName[paramName] = inputField; } function injectResults() { $("#wpTextbox1").textSelection('encapsulateSelection', {replace: true, peri: createWikiCode()}); } function createExtendedCheckBox() { return $('<p>') .text(i18n('extended labels')) .append($('<input>', {type: 'checkbox'}) .change(function() { extendedParamCssRule.disabled = $(this).prop('checked'); }) ); } function buildDialog(data) { var title = $('<span>').html(i18n('wizard dialog title', template)); $('.tpw_disposable').remove(); if (rawTemplate) buildParamsRaw(data); else if (tdTemplate) { buildParamsTd(data); if (data.description) title.find('a').attr({ title: data.description }); } paramsFromSelection(); var table = $('<table>'); var dialog = $('<div>', {'class': 'tpw_disposable'}) .dialog({height: 'auto', title: title.html(), width: 'auto', overflow: 'auto', position: [$('body').width() * 0.2, $('body').height() * 0.1], open: function() {$(this).css({'max-height': Math.round($('body').height() * 0.7)});} }) .append($('<div>', {id: 'tpw_globalExplanation'}).html(globalExplanation)) .append($('<p>', { id: 'tpw-explain' } ).html(i18n('explain')) ) .append(anyExtended ? createExtendedCheckBox() : '') .append(table) .append($('<p>') .append(i18n('oneliner')) .append($('<input>', {type: 'checkbox', id: oneLineTemplate}).prop('checked', isInline).change(updateRawPreview) ) ) .append($('<p>') .append(i18n('createempties')) .append($('<input>', {type:'checkbox', id:'createEmpties'}) .change(updateRawPreview) .prop('checked', localStorage.getItem(localStorageKey + '.' + emptiesKey) == "true") ) ) .append($('<pre>', {id: 'tpw_preview'}).addClass('tpw-wikicode-preview')); while (paramsOrder.length) addRow(paramsOrder.shift(), table); var buttons = {}; // we need to do it this way, because with literal object, the keys must be literal. buttons[i18n('ok')] = function() { if (! validate() && ! confirm(i18n('pve-approve-close' ) ) ) return; injectResults(); dialog.dialog('close'); }; buttons[i18n('cancel')] = function() {dialog.dialog('close');}; buttons[i18n('preview')] = showPreview; dialog.dialog('option', 'buttons', buttons); circumventRtlBug(); updateRawPreview(); } function init() { template = null; templateParams = {}; paramsOrder = []; dialogFields = []; rowsBypName = {}; fieldsBypName = {}; mw.util.addCSS(".tpw_hidden{display:none;}"); anyExtended = false; extendedParamCssRule = extendedParamCssRule || mw.util.addCSS(".tpw_extended{display:none;}"); } function reportError(a,b,error) { var key; if (typeof console != 'undefined') { for (key in a) if (typeof a[key] != 'function') console.log(key + '=>' + a[key]); console.log(b); console.log(error); } alert(i18n('unknown error', error)); } function pickTemplate(item) { function okButtonPressed(e, ui) { template = ui ? ui.item.value : selector.val(); fireDialog(); templateSelector.dialog("close"); } var selector = $('<input>') .css({width: '28em'}) .autocomplete({ source: function(request, response) { $.getJSON( mw.util.wikiScript('api'), {action:'opensearch', search: request.term, namespace: 10}, function(data){ if(data[1]) response($(data[1]).map(function(index,item){return item.replace(/.*:/, '');})); } ); }, select: okButtonPressed }); var templateSelector = $('<div>').dialog({ title: i18n('template selector title'), height: 'auto', width: 'auto', modal: true, buttons: [ {text: i18n('ok'), click: okButtonPressed}, {text: i18n('cancel'), click: function(){templateSelector.dialog("close")}} ] }).append(selector); circumventRtlBug(); selector.focus(); } function fireDialog() { var readRaw = function() { rawTemplate = true; $.ajax({ url: mw.util.wikiScript(), data: {title: templatePage(), action: 'raw'}, dataType: 'text', success: buildDialog, error: reportError }); }, readTemplateData = function() { $.ajax({ url: mw.util.wikiScript('api'), data: {action: 'templatedata', titles: templatePage(), redirects: true, format: 'json', lang: mw.config.get('wgUserLanguage') }, dataType: 'json', success: function(data) { var found = false; if (data && data.pages) for (var pageid in data.pages) { tdTemplate = true; found = true; buildDialog(data.pages[pageid]); break; } if (! found) readRaw(); }, error: readRaw }); }; rawTemplate = false; readTemplateData(); } function templateContext() { var selection = $("#wpTextbox1").textSelection('getSelection'), caretPos, beforeText, afterText, templateStart, templateEnd; // trust the user if ( selection.length > 0 ) { return selection; } caretPos = $("#wpTextbox1").textSelection('getCaretPosition'); beforeText = $("#wpTextbox1").val().substr(0, caretPos); afterText = $("#wpTextbox1").val().substr(caretPos); templateStart = beforeText.lastIndexOf('{{'); templateEnd = afterText.indexOf('}}') + 2; // only under opportunistic template context assumptions if ( $("#wpTextbox1").val().split('{').length != $("#wpTextbox1").val().split('}').length || (beforeText.split('{{').length === beforeText.split('}}').length) || (afterText.split('{{').length === afterText.split('}}').length) ) return ''; // determine the start and the end of the template context while (beforeText.substr(templateStart).split('{{').length <= beforeText.substr(templateStart).split('}}').length) templateStart = beforeText.lastIndexOf('{{', templateStart - 1); while (afterText.substr(0, templateEnd).split('{{').length >= afterText.substr(0, templateEnd).split('}}').length) templateEnd = afterText.indexOf('}}', templateEnd) + 2; // extend the selection to the current template context $("#wpTextbox1").focus().textSelection('setSelection', { start: templateStart, end: caretPos + templateEnd }); return $("#wpTextbox1").textSelection('getSelection'); } function doIt() { // as a gadget, dependencies are already defined in mediawiki:gadgets-definition. we call loader.using here as a courtesy // so this script will work when loaded from another wiki not as a gadget. mw.loader.using(['jquery.ui','jquery.textSelection', 'mediawiki.api'], function() { init(); var match = templateContext().match(/^\{\{([^|}]*)/); template = match ? $.trim(match[1]) : null; if (template) fireDialog(); else pickTemplate(); }); } function addToWikiEditor(){ $('#wpTextbox1').wikiEditor('addToToolbar', { section: 'main', group: 'insert', tools: { 'templateParamsWizard': { label: i18n('button hint'), type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7e/Template_alt_full_black_22.svg/40px-Template_alt_full_black_22.svg.png', action: {type: 'callback', execute: doIt} } } }); } if (mw.user.options.get('usebetatoolbar')) mw.loader.using(['ext.wikiEditor'], function() { if(typeof $.wikiEditor != 'undefined') { if ($('#wikiEditor-ui-toolbar').length === 1) addToWikiEditor();//in case it loaded after toolbar initaliztion else $( '#wpTextbox1' ).on( 'wikiEditor-toolbar-doneInitialSections', addToWikiEditor); } }); else $('div #toolbar').append( // "old style" $('<img>', {src: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/eb/Button_plantilla.png', title: i18n('button hint'), 'class': 'mw-toolbar-editbutton'}) .css({cursor: 'pointer'}) .click(doIt) ); } ); ejs7xp6nnuf8nps0brcxzgoi5wdyoaw 106 1711097 3007650 3007644 2026-04-23T12:16:55Z Michaelkimmel2 44530 3007650 wikitext text/x-wiki ==פרק יד== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|'וישובו' מסמן חזרה, וישראל פירשו זאת כחזרה לעבדות. משה הרגיע את ישראל. דורש "חִירוֹת"-חֵירוּת. דורש "מגדול" – גדולה ועושר. באיזכור הסיפור על יוסף בספר בראשית מזכירים את הטענה שעבדי פרעה הם המצרים ולא בני ישראל! בעל צפון – עבודה זרה שהושארה כפתיון, השוו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק כט|לעיל יב כט,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג]]}} "'''וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת'''", אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: חִזְרוּ לַאֲחוֹרֵיכֶם! כֵּיוָן שֶׁתָּקְעוּ קֶרֶן לַחֲזֹר, הִתְחִילוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן מְתַלְּשִׁין בִּשְׂעָרָן וּמְקָרְעִין בִּכְסוּתָן. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי שֶׁאַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין! "'''בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם'''" – שָׁם הָיְתָה גְּדֻלָּתָן שֶׁלְּמִצְרַיִם, וְשָׁם הָיְתָה תִּפְאֶרֶת שֶׁלָּהֶם, וּלְשָׁם כִּנֵּס יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" {{ממ|בראשית|מז|יד}}. "'''לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן'''", בַּעַל צְפוֹן נִשְׁתַּיֵּר לָהֶם מֵהַיִּרְאוֹת כְּדֵי לְפַתּוֹת אֶת לִבָּן שֶׁלְּמִצְרַיִם, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם" {{ממ|איוב|יב|כג}}. "'''נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם'''" – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ בְּמִגְדֹּל אֻכְלוּסִין {{ב|כְּנֶגֶד כָּל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם|דורש נכחו - כנגדו}}. דָּבָר אַחֵר: "'''נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם'''" – כְּדֵי לְפַתּוֹת לִבָּם שֶׁלְּמִצְרַיִם. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אכן היו חיות טרף מאיימות על ישראל, אבל לא בשליחות בעל צפון אלא בשליחות הקב"ה! – וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק]]}} '''"סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר"''', אָמַר פַּרְעֹה: בַּעַל צְפוֹן כִּנֵּס עֲלֵיהֶן חַיּוֹת רָעוֹת וְאֵין מַנִּיחוֹת אוֹתָן לַעֲבֹר – וְכֵן הָיָה! כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל יָם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף – נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם לַמִּדְבָּר; כִּנֵּס עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא הָיוּ מַנִּיחוֹת אוֹתָן לַעֲבֹר. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר"''', אֵין סְגִירָה אֶלָּא חַיָּה רָעָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא" {{ממ|דניאל|ו|כג}}! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק.]]}} '''"וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה"''' – כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָרְשָׁעִים, שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם, תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת, תּוּבַל וְיָוָן, הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי". מַהוּא אוֹמֵר? "וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם" {{ממ|ישעיה|סו|יט}}! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף...". מַהוּא אוֹמֵר? "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים" {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לח|כב|כג}}. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה", מַהוּא אוֹמֵר? "אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ: אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ, הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל" {{ממ|ירמיה|טז|יט}}. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "כֹּה אָמַר ה': יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ וְלָךְ יִהְיוּ, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ, וּבַזִּקִּים יַעֲבֹרוּ, וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ". מַהוּא אוֹמֵר? "אַךְ בָּךְ אֵל וְאֵין עוֹד אֶפֶס אֱלֹהִים" {{ממ|ישעיה|מה|יד}}. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו". מַהוּא אוֹמֵר? "וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" {{ממ|עובדיה|א|כא}}. וְאוֹמֵר: "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ" {{ממ|תהלים|י|טז}}. וְאוֹמֵר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָהּ" {{ממ|תהלים|קד|לה}}. וְאוֹמֵר: "ה' שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת". מַהוּא אוֹמֵר? "יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ"! {{ממ|תהלים|קמו|י}}! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א,]] על הפסוק.}} '''"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם"''' – נָסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, וּמִסֻּכּוֹת לְאֵתָם, וּמֵאֵתָם לְפִי הַחִירוֹת. עֶרֶב שַׁבָּת, וְשַׁבָּת, וְאֶחָד בְּשַׁבָּת – שֶׁהֵן חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר, וְשִׁבְעָה עָשָׂר. בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, שֶׁהוּא רְבִיעִי לִנְסִיעָתָן, שֶׁהוּא יוֹם שְׁמוֹנָה עָשָׂר – הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַצִּיעִין בְּהֶמְתָּן וּמַתְקִינִין כְּלֵיהֶן לָצֵאת. אָמְרוּ לָהֶן {{ב|קַטְּרִין|centurio - שר מאה, שומרים שנשלחו ע"י פרעה}}: הִגִּיעַ {{ב|פְּרוֹתֶזְמִיָּא|prothesmía - יום שנקבע מראש}} שֶׁלָּכֶם לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר" {{ממ|שמות|ח|כג}}. אָמְרוּ לָהֶן: כֵּיוָן שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּת פַּרְעֹה. אָמְרוּ לָהֶם: רוֹצִים וְלֹא רוֹצִים – סוֹפְכֶם לַחֲזֹר וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי מַלְכוּת! עָמְדוּ עֲלֵיהֶן יִשְׂרָאֵל וְהִכּוּ מֵהֶן, וּפָצְעוּ מֵהֶן, וְהָרְגוּ מֵהֶן; וְהָלְכוּ וְהִגִּידוּ לְפַרְעֹה. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם"'''. מִי הִגִּידוּ לוֹ? קַטְּרִין שֶׁהָיוּ עִמָּהֶן! וְיֵשׁ אוֹמְרִין: {{ב|דִּידְכָאוֹת|diadochai - שליחים מהירים המתחלפים בתחנות בדרך}} הָיוּ לוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִין: עֲמָלֵק הִגִּיד לוֹ. '''"כִּי בָרַח הָעָם"''' – וְכִי בּוֹרְחִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (פס' ח)! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָרְגוּ אֶת הַקַּטְּרִין – הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְפַרְעֹה: 'הִכּוּ מִמֶּנּוּ וּפָצְעוּ מִמֶּנּוּ, וְאֵין לָהֶם לֹא מוֹשֵׁל וְלֹא שַׂר', כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" {{ממ|משלי|ל|כז}}. '''"וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם"''' – אֶתְמוֹל "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים" {{ממ|שמות|י|ז}}; וְהַיּוֹם – '''"וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם"'''. '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ"''' – אָמְרוּ: אִלּוּ שִׁלַּחְנוּ וְלֹא לָקִינוּ – כְּדַאי הָיָה; אֶלָּא שִׁלַּחְנוּ וְלָקִינוּ! אִלּוּ לָקִינוּ וְלֹא שִׁלַּחְנוּ – כְּדַאי הָיָה; אֶלָּא לָקִינוּ וְשִׁלַּחְנוּ! אִלּוּ שִׁלַּחְנוּ וְלָקִינוּ וְלֹא נִטַּל מָמוֹנֵינוּ – כְּדַאי הָיָה; אֶלָּא שִׁלַּחְנוּ וְלָקִינוּ וְנִטַּל מָמוֹנֵינוּ. מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ: הָבֵא לִי דָּג מִן הַשּׁוּק. הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ דָּג מַבְאִישׁ. אָמַר: גְּזֵרָה: אוֹ אוֹכֵל אַתָּה אֶת הַדָּג, אוֹ לוֹקֶה מֵאָה מַכּוֹת, אוֹ נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה. אָמַר: הֲרֵינִי אוֹכֵל אֶת הַדָּג! לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר – נַפְשׁוֹ קָנְטָה עָלָיו, אָמַר: הֲרֵינִי לוֹקֶה מֵאָה מַכּוֹת! לָקָה שִׁשִּׁים אוֹ שִׁבְעִים, נִתְקַלְקֵל, אָמַר: הֲרֵינִי נוֹתֵן מֵאָה מָנֶא! נִמְצָא אָכַל אֶת הַדָּג, וְלָקָה מֵאָה מַכּוֹת, וְנָתַן מֵאָה מָנֶא. כָּךְ נַעֲשָׂה לָהֶן לַמִּצְרִים: לָקוּ, וְשִׁלְּחוּ, וְנִטַּל מָמוֹנָם! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ"'''. {{הע-שמאל|המצרים חוששים מאבדן ההרתעה. דורש זאת-זוג (חלק בפעמון).}} דָּבָר אַחֵר: '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בָּטְלָה מַלְכוּתָן שֶׁל מִצְרַיִם. '''"מֵעָבְדֵנוּ"''', מִי עוֹבְדֵנוּ עַכְשָׁיו? יִהְיוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַקִּישׁוֹת עָלֵינוּ בְּזוֹג, וְאוֹמְרוֹת: וּמָה אֵלּוּ, שֶׁהָיוּ בִּרְשׁוּתָם, הִנִּיחוּם וְהָלְכוּ לָהֶן – עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אָנוּ שׁוֹלְחִין לַאֲרַם צוֹבָה וְלַאֲרַם נַהֲרַיִם לְהַעֲלוֹת לָנוּ מִסִּים וּלְשַׁלֵּחַ לָנוּ עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת? לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה פַּרְעֹה שַׁלִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְשִׁלְטוֹנוֹת הָיוּ לוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר "שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים..." {{ממ|תהלים|קה|כ}}. בְּמַלְכוּת בָּבֶל הוּא אוֹמֵר "וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ... אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא" {{ממ|ירמיה|כז|ח}}. בְּמַלְכוּת מָדַי הוּא אוֹמֵר "בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא..." {{ממ|דניאל|ו|כו}}, וְאוֹמֵר "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס..." {{ממ|אסתר|י|א}}. בְּמַלְכוּת יָוָן הוּא אוֹמֵר "וְאַרְבָּעָה רֵאשִׁין לְחֵיוְתָא וְשָׁלְטָן יְהִיב לַהּ" {{ממ|דניאל|ז|ו}}. בְּמַלְכוּת רְבִיעִית הוּא אוֹמֵר "וְתֵאכֻל כָּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנָּה וְתַדְּקִנָּה" (שם פס' כג). הָא אֵין לְךָ כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁשָּׁלְטָה בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁלְטָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לָכֵן נֶאֱמַר '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"'''. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"''', אָמְרוּ: וַהֲלֹא בִּשְׁבִילָן טוֹבָה בָּאָה עָלֵינוּ! הָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּית כּוֹר וּמְכָרוֹ בְּדָבָר מוּעָט, וְהָלַךְ אוֹתוֹ לוֹקֵחַ וּפָתַח בּוֹ מַעְיָנוֹת, וְנָטַע בּוֹ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים. הִתְחִיל הַמּוֹכֵר {{ב|נֶחְנָק|נלחץ ומתחרט}}! כָּךְ מִצְרַיִם, שִׁלְּחוּ וְלֹא יָדְעוּ מַה שִּׁלְּחוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים" {{ממ|שיר השירים|ד|יג}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּפְלָה לוֹ {{ב|פְּלָטִירָה|praetorium - ארמון, אחוזה מפוארת}} בִּיְרֻשָּׁה בִּמְדִינַת הַיָּם, וּמְכָרָהּ בְּדָבָר מוּעָט; הָלַךְ אוֹתוֹ לוֹקֵחַ וּמָצָא בָּהּ אוֹצָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. הִתְחִיל הַמּוֹכֵר נֶחְנָק! ({{ב|כָּךְ נַעֲשָׂה לָהֶן לַמִּצְרִים: לָקוּ וְשִׁלְּחוּ וְנִטַּל מָמוֹנָן!|ראו לעיל – נראה כטעות סופר של הכפלת הטקסט.}}) לָכֵן נֶאֱמַר '''"וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ"'''... }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק.]]}} '''"וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ"''' – הוּא בְּיָדוֹ אֲסָרוֹ. דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת עוֹמְדִין וַאֲחֵרִים מַצִּיעִין לָהֶן; אֲבָל כָּאן – הוּא אֲסָרוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ גְּדוֹלֵי מַלְכוּת שֶׁהִצִּיעַ הוּא לְעַצְמוֹ – עָמַד כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְהִצִּיעַ לְעַצְמוֹ. אַרְבָּעָה אָסְרוּ בְּשִׂמְחָה: אַבְרָהָם אָבִינוּ אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ" {{ממ|בראשית|כב|ג}}; יוֹסֵף אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ" {{ממ|בראשית|מו|כט}}; פַּרְעֹה אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ"'''; בִּלְעָם אָסַר בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ" {{ממ|במדבר|כב|כא}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: תָּבוֹא חֲבִישָׁה תַּעֲמֹד עַל חֲבִישָׁה. תָּבוֹא חֲבִישָׁה שֶׁחָבַשׁ אַבְרָהָם לֵילֵךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, תַּעֲמֹד עַל חֲבִישָׁה שֶׁחָבַשׁ בִּלְעָם לֵילֵךְ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל! תָּבוֹא אֲסִירָה וְתַעֲמֹד עַל אֲסִירָה. תָּבוֹא אֲסִירָה שֶׁאָסַר יוֹסֵף לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו, וְתַעֲלֶה עַל אֲסִירָה שֶׁאָסַר פַּרְעֹה לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל! תָּבוֹא חֶרֶב יָד וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יָד. תָּבוֹא חֶרֶב יָד – "וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדוֹ וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת" {{ממ|בראשית|כב|י}}, וְתַעֲמֹד עַל חֶרֶב יָד שֶׁל פַּרְעֹה, שֶׁאָמַר: "אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" {{ממ|שמות|טו|ט}}. '''"וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ"''' – לְקָחָן עִמּוֹ בִּדְבָרִים. דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת מְהַלְּכִין בַּסּוֹף וְחַיְּלוֹתָם תְּחִלָּה; אֲבָל אֲנִי – הֲרֵינִי מְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶן תְּחִלָּה! דֶּרֶךְ מְלָכִים לִהְיוֹת בּוֹזְזִין לְעַצְמָן וְנוֹטְלִין חֵלֶק בָּרֹאשׁ; אֲבָל אֲנִי אֶשְׁוֶה לָכֶן בַּבִּיזָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶן {{ב|תֵּיסַוְרָאוֹת|thēsauros - אוצרות, בתי אוצר}}, וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶם כֶּסֶף וְזָהָב וְכָל אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אֲחַלֵּק שָׁלָל". לָכֵן נֶאֱמַר: '''"וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ"''' – לְקָחָן עִמּוֹ בִּדְבָרִים. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק:]] שם מייחסים את האימרה "כשר שבגויים הרוג" וכו' לרשב"י.}} '''"וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר"'''. מִשֶּׁלְּמִי הָיוּ? אִם תֹּאמַר מִשֶּׁל פַּרְעֹה הָיוּ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ" {{ממ|שמות|ט|ג}}; וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל מִצְרַיִם הָיוּ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם"; וְאִם תֹּאמַר מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל הָיוּ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְגַם מִקְנֵנוּ נִקַּח עִמָּנוּ" {{ממ|שמות|י|כו}}! מִשֶּׁלְּמִי הָיוּ? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס... מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים" {{ממ|שמות|ט|כ}}. נִמְצִינוּ לְמֵדִין: הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה – הֵן הָיוּ תַּקָּלָה לְיִשְׂרָאֵל! מִכָּאן אָמְרוּ: הַכָּשֵׁר שֶׁבַּגּוֹיִם – הֲרֹג! יָפֶה שֶׁבַּנְּחָשִׁים – רַצֵּץ אֶת מוֹחוֹ! רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה עָשְׁרָהּ וּגְדֻלָּתָהּ שֶׁל {{ב|מַלְכוּת זוֹ|רומי}}, שֶׁאֵין לָהּ {{ב|נוּמֵרִין|numerus - יחידה צבאית}} אַחַת בְּטֵלָה, אֶלָּא כֻּלָּן רָצוֹת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר"''', כְּנֶגְדָּן שֶׁל מִצְרַיִם {{ב|כֻּלָּן עוֹמְדוֹת בְּטֵלוֹת|ולכן היו לפרעה 600 רכב שנשארו במצרים}}! '''"וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ"''', אֵין שָׁלִישִׁים אֶלָּא גִּבּוֹרִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁלִישִׁים וּקְרוּאִים רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם" {{ממ|יחזקאל|כג|כג}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים"''' – שֶׁהָיוּ מְשֻׁלָּשִׁין בְּזַיִן. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים"''', רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זוֹ שְׁלִישׁוֹ שֶׁל מֶרְכָּבָה, שֶׁמִּתְּחִלָּה {{ב|לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנַיִם|במרכבה}}, בָּא פַּרְעֹה וְהוֹסִיף עוֹד אַחַת, לְמַהֵר וְלִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל; וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַנְטוֹנִינוּס הוֹסִיפָהּ. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים"''' – שְׁלֹשָׁה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלֹשִׁים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: וְכִי מֵאַיִן הָיָה פַּרְעֹה יוֹדֵעַ כַּמָּה מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה? אֶלָּא הוֹצִיא {{ב|טִימוֹסִין|Tómos - מגילה, גליון. כאן: פנקסי מרשם האוכלוסין}} שֶׁלָּהֶן, וּלְפִי טִימוֹסִין נָתַן עֲלֵיהֶן חַיָּלוֹת. דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ"''' – עַל מְנָת לְכַלּוֹת! אֲנִי אָמַרְתִּי: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד... וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" {{ממ|שמות|א|כב}}; עַכְשָׁו '''"וְשָׁלִישִׁים עַל כֻּלּוֹ"''', עַל מְנָת לְכַלּוֹת! "אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" {{ממ|שמות|טו|ט}}! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|מכילתא ויהי א על הפסוק.]] כאן נוספו עוד שני פסוקים על השרש ר.ו.מ. (ביד רמה).}} '''"וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם"''' – שֶׁהָיָה לִבּוֹ חָלוּק, אִם לִרְדֹּף וְאִם לֹא לִרְדֹּף. '''"וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם הָיְתָה אֻמָּה אַחֶרֶת לֹא הָיָה רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ. '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה"'''. מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ מְנָאֲצִין וּמְחָרְפִין וּמְגַדְּפִין; וְיִשְׂרָאֵל מְפָאֲרִין וּמְרוֹמְמִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין וּמְהַלְּלִין, וְנוֹתְנִין שִׁיר וָשֶׁבַח, גְּדֻלָּה וּתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת וְנֵצַח וְהוֹד, לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ. כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" {{ממ|תהלים|קמט|ו}}, וְאוֹמֵר: "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹקִים... כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ" {{ממ|תהלים|נז|ו}}, וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹקַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ... קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה" {{ממ|ישעיה|כה|א}}. דָּבָר אַחֵר: '''"בְּיָד רָמָה"''' – בְּרֹאשׁ גָּלוּי. דָּבָר אַחֵר: '''"בְּיָד רָמָה"''' – שֶׁהָיְתָה יָדָן רָמָה עַל מִצְרָיִם! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} '''"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְנַחֲשׁוּ וְיַחְזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁהַגּוֹיִם מְנַחֲשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה... אֶל מְעוֹנְנִים וְאֶל קוֹסְמִים יִשְׁמָעוּ" {{ממ|דברים|יח|יד}}. וְאוֹמֵר: "וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם" {{ממ|במדבר|כב|ז}}, "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם" {{ממ|יהושע|יג|כב}}. אֲבָל כָּאן – לֹא נִכְשַׁל אֶחָד מֵהֶן, כְּדֵי שֶׁיְּנַחֲשׁוּ וְיַחְזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן! '''"וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חוֹנִים עַל הַיָּם"''', כֵּיוָן שֶׁרָאָה פַּרְעֹה אֶת בַּעַל צְפוֹן שָׂמַח! אָמַר: הִסְכִּים בַּעַל צְפוֹן לִגְזֵרָתִי; אֲנִי אָמַרְתִּי לְטַבְּעָם בַּמַּיִם – הִסְכִּים בַּעַל צְפוֹן לִגְזֵרָתִי לְטַבְּעָן בַּמַּיִם! הִתְחִיל {{ב|(אוֹמֵר)|נראה כטעות. אולי צ"ל "עומד"}} וּמְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "'''לִפְנֵי בַּעַל צְפוֹן''' וּפַרְעֹה הִקְרִיב"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} דָּבָר אַחֵר, '''"וּפַרְעֹה הִקְרִיב"''' – שֶׁהִקְרִיב הַפֻּרְעָנוּת לָבוֹא עָלָיו. דָּבָר אַחֵר, '''"וּפַרְעֹה הִקְרִיב"''' – מַה שֶּׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים, הָלְכוּ {{ב|קַטְרִין|actor publicus: ממונה על העבדים של המדינה}} בְּיוֹם וּמֶחֱצָה; וּמַה שֶּׁהִלְּכוּ קַטְרִים בְּיוֹם וּבְמֶחֱצָה – הִלְּכוֹ פַּרְעֹה בְּיוֹם אֶחָד. '''"וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם"''' – מִתּוֹךְ שֶׁהֻכּוּ מִן הַקַּטְרִין הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפָן לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם! 'וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסְעִים אַחֲרֵיהֶם' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''"נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם"'''; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּן {{ב|טוּרְמָאוֹת|turma - גדוד צבאי (30 פרשים בכל אחד)}} טוּרְמָאוֹת, כְּאִישׁ אֶחָד; וּמֵהֶן לָמְדָה {{ב|מַלְכוּת זוֹ|רומא}} לִהְיוֹת נוֹהֲגִין טוּרְמָאוֹת טוּרְמָאוֹת. '''"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'"''' – תָּפְסוּ בְּיָדָן אֻמָּנוּת אֲבִיהֶן, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב: בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: "בֵּית אֵל מִיָּם"... מַה נֶּאֱמַר שָׁם? "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה'" {{ממ|בראשית|יב|ח}}. בְּיִצְחָק הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" {{ממ|בראשית|כד|סג}}, וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי" {{ממ|תהלים|קמב|ג}}; וְאוֹמֵר: "יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי" {{ממ|תהלים|קד|לד}}; וְאוֹמֵר: "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה" {{ממ|תהלים|נה|יח}}; וְאוֹמֵר: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" {{ממ|תהלים|קב|א}}. בְּיַעֲקֹב הוּא אוֹמֵר: "וַיִּפְגַע בַּמָּקוֹם" {{ממ|בראשית|כח|יא}}, וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה... וְאַל תִּפְגַּע בִּי" {{ממ|ירמיה|ז|טז}}. וְאוֹמֵר: "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב" {{ממ|ישעיה|מא|יד}}: מַה תּוֹלַעַת זוֹ, אֵין מַכָּה לָאֶרֶז אֶלָּא בְּפִיהָ – כָּךְ אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְּפִלָּה. וְאוֹמֵר: "אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" {{ממ|בראשית|מח|כב}}. וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְּׁתוֹ לָקַח? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי" {{ממ|תהלים|מד|ז}}! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? "בְּחַרְבִּי" – זוֹ תְּפִלָּה, "וּבְקַשְׁתִּי" – זוֹ בַּקָּשָׁה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'..." {{ממ|ירמיה|יז|ז}}, וְאוֹמֵר: "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם" וגו' (שם פס' ה) – זוֹ תְּפִלָּה. בִּיהוּדָה הוּא אוֹמֵר: "וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר", מַה הוּא אוֹמֵ'? "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה"! {{ממ|דברים|לג|ז}}. בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה'" {{ממ|שמואל א|יז|מה}}; וְאוֹמֵר: "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים, וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה'" {{ממ|תהלים|כ|ח}} – וְאוֹמֵר: "הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ". בְּאָסָא מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה' אֱלֹהָיו..." וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה, אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ" {{ממ|דברי הימים ב|יד|י}}. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ... וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ... וַנִּצְעַק אֶל ה' וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ" {{הפניה לפסוקים|במדבר|כ|יד|טז}}. אָמַר לוֹ: אַתֶּם מִתְגָּאִין בְּמַה שֶּׁהוֹרִישׁ אֶתְכֶם אֲבִיכֶן – "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב" {{ממ|בראשית|כז|כב}}, "וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ"; וְאָנוּ מִתְגָּאִין בְּמַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָנוּ אַבָּא: "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו". "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" {{ממ|בראשית|כז|מ}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא" {{ממ|במדבר|כ|יח}}. אַף כֵּן אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֶל ה'"''' – תָּפְסוּ בְּיָדָן אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶן, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} '''"וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקָחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר"''' – מִשֶּׁנָּתְנוּ שְׂאֹר בָּעִסָּה, הָלְכוּ לָהֶן אֵצֶל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: "הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם". מָה אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים לִקְרָאתָם" {{ממ|שמות|ה|כ}}. אָמְרוּ לוֹ: הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין עַל שִׁעְבּוּדֵינוּ בְּמִצְרַיִם? מִיתָתֵנוּ בַּמִּדְבָּר קָשָׁה לָנוּ יַתִּיר מִשִּׁעְבּוּדֵנוּ בְּמִצְרַיִם! הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין עַל מִיתַת אַחֵינוּ בָּאֲפֵלָה? מִיתָה שֶׁאֲנַחְנוּ מֵתִים בַּמִּדְבָּר קָשָׁה לָנוּ יֶתֶר מִמִּיתַת אַחֵינוּ בָּאֲפֵלָה; שֶׁאֲחֵינוּ נִסְפָּדִין וְנִקְבָּרִין, אֲבָל אָנוּ – תְּהֵא נִבְלָתֵנוּ מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} '''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ"''' – לְהוֹדִיעַ חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהָיָה עָתוּד וְעוֹמֵד וּמְפַיֵּס כָּל אוֹתָן אֲלָפִים וְכָל אוֹתָן רְבָבוֹת; וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "וְהַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם" {{ממ|קהלת|ז|יט}}. '''"הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ"''' – אֵין יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ..." {{ממ|דברים|לא|יד}}, וְאוֹמֵר: "וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא" {{ממ|שמואל א|ג|י}}, וְאוֹמֵר: "וְהִקְהַלְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם {{ממ|במדבר|יא|טז}}, וְאוֹמֵר: "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" {{ממ|בראשית|כח|יג}} וְאוֹמֵר: "רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב". {{ממ|עמוס|ט|א}}. לָמָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה? לְיוֹנָה שֶׁפָּרְחָה מִפְּנֵי בֶּן הַנֵּץ, נִכְנְסָה לָהּ לִמְעָרָה, לִנְקִיק הַסֶּלַע, וְנָחָשׁ מְכוֹנֵן לִפְנִים מִמֶּנָּה! לִכָּנֵס לִפְנִים – אֵינָהּ יְכוֹלָה מִפְּנֵי הַנָּחָשׁ; לָצֵאת לַחוּץ – אֵין יְכוֹלָה מִפְּנֵי בֶּן הַנֵּץ! וְהָיְתָה צְוַחַת וּמְטַפַּחַת בְּגַפֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ וְיָבֹא! כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל יָם סוֹגֵר וְשׂוֹנֵא רוֹדֵף – נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם בִּתְפִלָּה. וַעֲלֵיהֶן מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע" {{ממ|שיר השירים|ב|יד}}; "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" – בִּתְפִלָּה, "וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" – בְּמַעֲשִׂים. דָּבָר אַחֵר: '''"הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'"'''. אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶן: הַיּוֹם! אָמְרוּ לוֹ: אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִסְבֹּל! נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהֶרְאָן הַמָּקוֹם {{ב|טוּרְמָאוֹת|turma - גדוד}} שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁרֵת עוֹבְרִין לִפְנֵיהֶן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹקִים... וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר... וַיִּפְקַח אֱלֹקִים אֶת עֵינֵי הַנַּעַר" {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|י|טו|יז}}. אַף כָּךְ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה, וְהֶרְאָן הַמָּקוֹם טוּרְמָאוֹת שֶׁל מַלְאָכִים שֶׁהֵן עוֹבְרִין לִפְנֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ" {{ממ|תהלים|יח|יג}}. 'עָבִין' – כְּנֶגֶד טוּרְמָאוֹת שֶׁלָּהֶן; 'בָּרָד' – כְּנֶגֶד אַבְנֵי {{ב|בָּלִסְטָא|ballista - בליסטרא}} שֶׁלָּהֶן; 'גַּחֲלֵי אֵשׁ' – כְּנֶגֶד {{ב|נֵפְטְ|חומר בערה לירי}} שֶׁלָּהֶן. 'וַיַּרְעֵם בַּשָּׁמַיִם ה'' – כְּנֶגֶד הָגָפַת תְּרִיסִין שֶׁלָּהֶן; 'וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ' – כְּנֶגֶד צְוָחוֹת שֶׁלָּהֶן. 'וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם'... – שֶׁהֵן חִצִּים כְּנֶגֶד חִצִּים שֶׁלָּהֶן; 'וּבְרָקִים רָב וַיְהֻמֵּם' – כְּנֶגֶד צִחְצוּחַ זַיִן שֶׁלָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: "וַיִּשְׁלַח חִצָּיו וַיְפִיצֵם", שֶׁהֵן חִצִּים מְפַזְּרִין אוֹתָן וּבְרָקִים מְכַנְּסִין אוֹתָן. "וַיְהֻמֵּם" – הֲמָמָן, עִרְבְּבָן, נִטַּל {{ב|סִגְנָיִים|signum - דגל}} שֶׁלָּהֶן וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מָה הֵן עוֹשִׂין. דָּבָר אַחֵר: "וַיְהֻמֵּם" – אֵין מְהוּמָה אֶלָּא מַגֵּפָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם" {{ממ|דברים|ז|כג}}. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הִזְהִיר הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם: '''"כִּי כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ..."'''; וְאוֹמֵר: "וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן..." {{ממ|דברים|יז|טז}}; וְאוֹמֵר: "בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ לֹא תֹסִיף עוֹד לִרְאוֹתָהּ" {{ממ|דברים|כח|סח}}. בִּשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ – וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ: רִאשׁוֹנָה בִּימֵי סַנְחֵרִיב, "הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה" {{ממ|ישעיה|לא|א}} – מַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? "וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל..." (שם פס' ג). שְׁנִיָּה בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, "לֹא כִּי אֶרֶץ נֵלֵךְ... וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|מב|יד|טז}}. שְׁלִישִׁית בִּימֵי טְרָגִינוֹס! בִּשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ – וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ב|מכילתא ויהי ב.]]}} בְּאַרְבַּע כִּיתּוֹת עָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם: אַחַת אוֹמֶרֶת {{ב|נִפּוֹל לַיָּם|נתאבד}}, וְאַחַת אוֹמֶרֶת {{ב|נַחֲזֹר לְמִצְרַיִם|נכנע}}, וְאַחַת אוֹמֶרֶת נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַחַת אוֹמֶרֶת {{ב|נְצַוֵּחַ כְּנֶגְדָּן|אין פתרון}}. זוֹ שֶׁאָמְרָה נִפּוֹל לַיָּם – "הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'"; זוֹ שֶׁאָמְרָה נַחֲזֹר לְמִצְרַיִם – "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם..."; זוֹ שֶׁאָמְרָה נַעֲשֶׂה עִמָּהֶן מִלְחָמָה – '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"'''; זוֹ שֶׁאָמְרָה נְצַוֵּחַ כְּנֶגְדָּן – '''"וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן"'''. דָּבָר אַחֵר: '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"''' – עִם אוֹיְבֵיכֶם. לֹא לְשָׁעָה, אֶלָּא לְעוֹלָם '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"'''. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"''', אִם כְּשֶׁאַתֶּם עוֹמְדִין וְשׁוֹתְקִין הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶן מִלְחָמָה וְעוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, קַל וָחֹמֶר כְּשֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְפָנָיו שֶׁבַח! רַבִּי אוֹמֵר: '''"ה' יִלָּחֵם לָכֶם"''', הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת וְאַתֶּם עוֹמְדִין וְשׁוֹתְקִין? אָמְרוּ לוֹ: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? אָמַר לָהֶן: הֱיוּ מְפָאֲרִין וּמְרוֹמְמִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְקַלְּסִין וּמְהַדְּרִין, וְנוֹתְנִין שֶׁבַח וּגְדֻלָּה וּתְהִלָּה וְתִפְאֶרֶת וְהָדָר וְנֵצַח לְמִי שֶׁהַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" {{ממ|תהלים|קמט|ו}}, וְאוֹמֵר: "רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹקִים" {{ממ|תהלים|נז|יב}}, וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹקַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ" {{ממ|ישעיה|כה|א}}. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ יִשְׂרָאֵל פִּיהֶם וְאָמְרוּ שִׁירָה: "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה..." {{ממ|שמות|טו|א}}! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ג|מכילתא ויהי ג.]] הביטוי 'מה תצעק אלי' מתפרש כתוכחה למשה, על שהתפלל. לפי ר' יהושע התפילה של משה היתה מיותרת, והים נקרע מעצמו כשנכנסו ישראל לתוכו. הוא דורש העזה אנושית ואמונה, שבכוחה לקרוע את הים. לפי ר' אליעזר התפילה נחוצה, אבל על משה לקצר אותה בדומה למה שעשה כשהתפלל על רפואת מרים.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִנְסֹעַ בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: בָּנַי שְׁרוּיִין בְּצָרָה, וְיָם סוֹגֵר, וְשׁוֹנֵא רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"'''! שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" {{ממ|במדבר|יב|יג}} -הֲרֵי לְקַצֵּר; "וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" {{ממ|דברים|ט|ט}} - הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ! {{הע-שמאל|מכאן מתחילים הדורשים לחפש בזכות מי ומה נקרע הים, בהנחה שהוא לא נקרע בזכות תפילתו של משה, ולכן היא מיותרת, כדעת ר' יהושע. קבוצת חכמים מחפשת זכויות של אנשים שונים, כגון האבות; וכנגדם יש שטוענים שישראל היו ראויים לבקיעת הים. ר' מאיר קובע שהים נקרע בזכות ישראל, קל וחומר מבריאת העולם שנעשתה עבור אדם הראשון לבדו.}} רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: אִם לְאָדָם יְחִידִי עָשִׂיתִי יָם יַבָּשָׁה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "יִקָּווּ הַמַּיִם" {{ממ|בראשית|א|ט}}, לִקְהַל קְדוֹשִׁים אֵלּוּ אֵינִי עוֹשֶׂה יָם יַבָּשָׁה? כֵּן הוּא אוֹמֵר "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה"! {{ממ|תהלים|טז|ג}} {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מציג הקבלה (ראו מכילתא שם) בין ציון לזרוע ה' ההופכת את מעמקי הים לדרך גאולה, ומסיק שירושלים היא הסיבה לקריעת הים.}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַר לוֹ: בִּזְכוּת יְרוּשָׁלַיִם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' ... הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים... וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה"! {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ט|יא}} {{הע-שמאל|שלוש דרשות על "ובני ישראל", שלפיהן נקרע הים בזכות יעקב - הוא ישראל}} דָּבָר אַחֵר: כְּבָר עָשִׂיתִי הַבְטָחָה שֶׁהִבְטִיחָן יַעֲקֹב אֲבִיהֶן "וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם" {{ממ|בראשית|מח|כא}}. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת יַעֲקֹב אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה" {{ממ|בראשית|כח|יד}}. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּבָר הִבְטַחְתִּי אֲבוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם" {{ממ|שמות|יד|כט}}. רַבִּי בְּנָיָה אוֹמֵר: בִּזְכוּת מִצְוָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם: "וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה" {{ממ|בראשית|כב|ג}} מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם". {{הע-שמאל|רשב"י רואה את בקיעת הים כחלק ממעשה בראשית, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ו|אבות ה ו]]. שמעון התימני קושר את בקיעת ים סוף למילה, שהיא מצווה שקיימו ישראל אפילו במצרים.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כְּבָר חַמָּה וּלְבָנָה, כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת יְבַקְּשׁוּ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים; שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם... רֹגַע הַיָּם" {{ממ|ירמיה|לא|לד}}. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: בִּזְכוּת מִילָה אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" {{ממ|ירמיה|לג|כה}}, אֵי זוֹ הִיא בְּרִית שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה? אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא מִילָה! מַה הוּא אוֹמֵר? "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" {{ממ|תהלים|קלו|יג}}! {{הע-שמאל|ר' אבטילס חוזר וטוען, כר' מאיר לעיל, שהים נקרע בזכות ישראל ולא בזכות אבות.}} רַבִּי אַבְטִילַס הַזָּקֵן מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהָיָה אַפִּטְרוֹפּוֹס הַהוּא מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו וְאָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנַי אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנִי? כְּבָר נִתְרַצֵּיתִי לוֹ! כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ מִלְּפָנַי, אֶלָּא בִּשְׁבִיל בָּנַי? כְּבָר נִתְרַצֵּיתִי לָהֶן! '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי?"''' {{הע-שמאל|רבי מציג את התגובה של הקב"ה כתוכחה למשה ולישראל: משה התלונן על שהקב"ה לא עזר לו, ישראל התלוננו על היציאה ממצרים, ועכשיו כולם מתפללים לקב"ה ובוטחים בו.}} רַבִּי אוֹמֵר, אָמַר לוֹ: אֶמֶשׁ אָמַרְתָּ לִי "וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה" {{ממ|שמות|ה|כג}}, הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְמַעַן שְׁמוֹ עָשָׂה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה" {{ממ|ישעיה|מח|יא}}, וְאוֹמֵר "בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם" {{ממ|ישעיה|סג|יב}}, רַבִּי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ אֶמֶשׁ הָיוּ אוֹמְרִים "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם" {{ממ|שמות|יד|יא}}, עַכְשָׁו אַתָּה מַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אַךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"''' הַסַּע דְּבָרִים מִלִּבָּן! רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ כְּדַאי אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בִּי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם; אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה 'הֵיאַךְ נַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵינוּ שֶׁלֹּא נִשְׁבֹּר לֵב טַף שֶׁעִמָּנוּ' אֶלָּא הֶאֱמִינוּ וְהָלְכוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה. {{הע-שמאל|גאולה בזכות אברהם הופיעה כבר בדברי ר' בניה לעיל. גם שמעיה אומר כך. אבטליון מצטרף לקובעים שישראל היו ראויים לבקיעת הים. שמעון איש קטרון רואה את הנס כזכותו של יוסף.}} רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בִּזְכוּת אַבְרָהָם עַבְדִּי אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן" {{ממ|תהלים|קה|מג}}. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת שְׁבָטִים אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פְּרָזָיו... דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ" {{ממ|חבקוק|ג|יד}} שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: כְּדַאי אֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִין בִּי אַבְרָהָם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם "וְהֶאֱמִן בַּה'" {{ממ|בראשית|טו|ו}}. אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר: כְּדַאי אֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִין יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּאֲמֵן הָעָם" {{ממ|שמות|ד|לא}}. שִׁמְעוֹן אִישׁ קִטְרוֹן אוֹמֵר: בִּזְכוּת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲנִי קוֹרֵעַ לָהֶן אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ וַיָּנָס" {{ממ|בראשית|לט|יב}} מָה אָמַר? "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" {{ממ|תהלים|קיד|ג}}. {{הע-שמאל|ר' נתן רואה את משה כבעל כוח שלא ידע על קיומו למשול בים. ר' חנניה תולה את הנס בישראל, כמו אבטליון וקודמיו, וכך גם ר' אלעזר המודעי. ר' אחא הוא היחיד הטוען, בניגוד לדברי ר' יהושע דלעיל, שתפילת משה וצעקתו היו נחוצות. רשב"א טוען שתפילת ישראל היא שגרמה לקריעת ים סוף.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַמָּחוֹזִי: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּבָר הִכְתַּבְתִּי עָלֶיךָ "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא" {{ממ|במדבר|יב|ז}}. אַתָּה בִּרְשׁוּתִי וְהַיָּם בִּרְשׁוּתִי; כְּבָר עֲשִׂיתִיךָ גִּזְבָּר עָלָיו! רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן נְכוֹסָא אוֹמֵר: כְּבָר הִכְתַּבְתִּי "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" {{ממ|משלי|יז|יז}} אָח אֲנִי לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת צָרָתָן אֵין אַחִים אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי" {{ממ|תהלים|קכב|ח}}. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: עַל בָּנַי אַתָּה מְצַוֵּנִי? שֶׁנֶּאֱמַר עַל בָּנַי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי" {{ממ|ישעיה|מה|יא}} אֵינִי צָרִיךְ צִוּוּי! כְּבָר מוּזְכָּרִין הֵן לְפָנַי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית! שֶׁנֶּאֱמַר "כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה... גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל" {{ממ|ירמיה|לא|לו}}. רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי?"''' אָמַר לוֹ, אִילּוּלֵי צַעֲקָתְךָ כְּבָר אִיבַּדְתִּים מִן הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ" {{ממ|תהלים|קו|כג}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִישׁ כְּפַר עִיכּוּם אוֹמֵר: '''"מַה תִּצְעַק אֵלָי?"''' כְּבָר קָדְמָה צַעֲקָתָם לְצַעֲקָתְךָ! "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" {{ממ|שמות|יד|י}}! {{ב|אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּדַאי אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם|ראו דברי ר' מאיר לעיל.}}, קוֹרֵעַ אֲנִי לָהֶן אֶת הַיָּם שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין, לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ? אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה, וַעֲלֵיהֶן מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְיָ זָכַרְתִּי לָךְ... לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" {{ממ|ירמיה|ב|ב}}. מַה שָּׂכָר נָטְלוּ עַל כָּךְ? "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'" (שם). רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ כְּבָר הַמּוֹרִיָּה נֶעֱקַר מִמְּקוֹמוֹ, וּמִזְבְּחוֹ שֶׁל יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבָּיו, וּמַעֲרַכְתּוֹ כְּאִילּוּ עֲרוּכָה עָלָיו, וְיִצְחָק כְּאִילּוּ עָקוּד וְנָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאַבְרָהָם כְּאִילּוּ בְּיָדוֹ מַאֲכֶלֶת לִשְׁחֹט אֶת בְּנוֹ אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁלְעוֹלָם אֲנִי מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? אָמַר הֱוֵי מְפָאֵר וּמְרוֹמֵם וּמְשַׁבֵּחַ, {{ב|[וְנוֹתֵן שִׁיר וְשֶׁבַח וְהוֹדָאָה, וּגְדֻלָּה וְתִפְאֶרֶת וְהוֹד וְהַלֵּל, לְמִי שֶׁהַמִּלְחָמוֹת שֶׁלּוֹ.]|השלמתי לפי המכילתא}} }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ..."''', עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם: נִבְקַע יָם וְנַעֲשָׂה כְּמִין כִּיפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "נָקַבְתָּ בְמַטָּיו... דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ" {{ממ|חבקוק|ג|יד}}; נֶחְלַק לִשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ... וּבְקָעֵהוּ"'''; וְנַעֲשָׂה טִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: "דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ" {{ממ|חבקוק|ג|טו}}; נַעֲשָׂה יַבָּשָׁה, "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה..." {{ממ|שמות|יד|כט}}; נַעֲשָׂה גְּזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" {{ממ|תהלים|קלו|יג}}; נַעֲשָׂה סְלָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם" {{ממ|תהלים|עד|יג}}; נַעֲשָׂה פֵּירוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "פּוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם" (שם); נַעֲשָׂה עֲרֵמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם" {{ממ|שמות|טו|ח}}; יָצְאוּ לָהֶן זִכְרֵי מַיִם מְתוּקִים מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִים; קָפָא הַיָּם עַל שְׁנֵי חֲלָקִים, נַעֲשָׂה כְּמִין {{ב|בּוֹלֹס|bôlos - גוש}} שֶׁל זְכוּכִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָפְאוּ תְּהוֹמוֹת בְּלֶב יָם" {{ממ|שמות|טו|ח}}! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים"''' – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבְנוֹ עִמּוֹ בַּמִּדְבָּר. בָּאוּ לִסְטִין לִשְׁבּוֹתוֹ מִלְּפָנָיו – נְטָלוֹ וּנְתָנוֹ לְאַחֲרָיו; בָּא זְאֵב לִטְּלוֹ מֵאֲחוֹרָיו – נְטָלוֹ וּנְתָנוֹ לְפָנָיו; לִסְטִים מִלְּפָנָיו וּזְאֵב מֵאֲחוֹרָיו – נְטָלוֹ וְהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה'" {{ממ|דברים|א|לא}}. הִתְחִיל מִצְטַעֵר – לְקָחוֹ עַל זְרוֹעוֹתָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי תִרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָי" {{ממ|הושע|יא|ג}}. הִתְחִיל מִצְטַעֵר מִפְּנֵי חַמָּה – פֵּרַס עָלָיו בְּגָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "פָּרַס עָנָן לְמָסָךְ" {{ממ|תהלים|קה|לט}}. הִרְעִיב – הֶאֱכִילוֹ לֶחֶם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם" {{ממ|שמות|טז|ד}}. צָמֵא – הִשְׁקָהוּ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע" {{ממ|תהלים|עח|טז}}. אֵין נוֹזְלִים אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים" {{ממ|שיר השירים|ד|טו}}, וְאוֹמֵר: "שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנוֹזְלִים" {{ממ|משלי|ה|טו}}. שָׁאַל רַבִּי נָתָן אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה בְּכָל מָקוֹם כְּתִיב "מַלְאַךְ ה'", וְכָאן כְּתִיב '''"מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים"'''? אָמַר לוֹ: אֵין אֱלֹקִים בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּין; שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, אִם לְהִנָּצֵל – אִם לֵאָבֵד מִן הַמִּצְרִיִּים. }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל"''' – חָצַץ בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. '''"וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ"''' – עָנָן לְיִשְׂרָאֵל וְחֹשֶׁךְ לְמִצְרַיִם. אַתְּ מוֹצֵא שֶׁכָּל מִי שֶׁנָּתוּן בָּאֲפֵלָה רוֹאֶה מִי שֶׁשָּׁרוּי בָּאוֹרָה, וְהָיוּ מִצְרַיִם שְׁרוּיִין בָּאֲפֵלָה וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בָּאוֹרָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" {{ממ|שמות|י|כג}}. מִכָּן אַתְּ מוֹצֵא: לֶעָתִיד לָבוֹא אוֹמֵר: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ... כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" {{ממ|ישעיה|ס|ב}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִיִּים שְׁרוּיִין בָּאֲפֵלָה, וְרוֹאִין אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בָּאוֹרָה, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין. וְהָיוּ מְזָרְקִין בָּהֶן חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִסְטָא, וְהָיָה מַלְאָךְ וְעָנָן מְקַבְּלָן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: "אֱלֹקֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ" {{ממ|שמואל ב|כב|ג}}, וְאוֹמֵר: "אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא" (שם פס' לא). '''"וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה"'''. הָיָה מִצְרִי עוֹמֵד – אֵין יָכוֹל לֵישֵׁב; יוֹשֵׁב – אֵין יָכוֹל לַעֲמֹד; טָעוּן – אֵין יָכוֹל לִפְרֹק; פָּרוּק – אֵין יָכוֹל לִטְעֹן. וְהָיָה מְמַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ" {{ממ|שמות|י|כא}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה"''' – שֶׁלֹּא קָרַב מַחֲנֵה מִצְרַיִם לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְלֹא מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְמַחֲנֵה מִצְרַיִם! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}} '''"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם"'''; הִתְחִיל הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי גַּנּוֹת, זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ. מָכַר אֶת הַפְּנִימִית וְהִנִּיחַ אֶת הַחִיצוֹנָה. בָּא לוֹקֵחַ לְהִכָּנֵס – וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר. אָמַר לוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו; הֶרְאָהוּ טַבַּעַת – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. נָהַג הַמֶּלֶךְ וּבָא. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שׁוֹמֵר אֶת הַמֶּלֶךְ – הִתְחִיל בּוֹרֵחַ. אָמַר לוֹ: מַה לְּךָ בּוֹרֵחַ? אָמַר לוֹ: לֹא מִלְּפָנֶיךָ אֲנִי בּוֹרֵחַ, אֶלָּא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲנִי בּוֹרֵחַ! כָּךְ, כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה וְעָמַד עַל הַיָּם, אָמַר לוֹ בְּשֵׁם הַקֹּדֶשׁ – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו; הֶרְאָהוּ הַמַּטֶּה – וְלֹא קִבֵּל עָלָיו. כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס"! אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: הָיִיתִי אוֹמֵר לְךָ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – וְלֹא הָיִיתָ מְקַבֵּל עָלֶיךָ, הֶרְאֵיתִיךָ אֶת הַמַּטֶּה – וְלֹא קִבַּלְתָּ עָלֶיךָ; עַכְשָׁיו "מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס" {{ממ|תהלים|קיד|ה}}? אָמַר לוֹ: לֹא מִלְּפָנֶיךָ בֶּן עַמְרָם, אֶלָּא "מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ" (שם פס' ז)! '''"וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה"''' – בְּעַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת; וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ רוּחַ הַקָּדִים. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מַבּוּל וּבְאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים! שֶׁנֶּאֱמַר "מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַ יֹאבֵדוּ" {{ממ|איוב|ד|ט}} – זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל, "וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ" (שם) – אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדֹם. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם" {{ממ|בראשית|יא|ח}}, אֵין הֲפָצָה אֶלָּא בְּרוּחַ הַקָּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם" {{ממ|ירמיה|יח|יז}}. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַה' נִהַג רוּחַ קָדִים" {{ממ|שמות|י|יג}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בַּעֲשָׂרָה שְׁבָטִים, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים" {{ממ|הושע|יג|טו}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין וִיהוּדָה, שֶׁלֹּא נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי" {{ממ|ירמיה|יח|יז}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּצוֹר, שֶׁלֹּא נִפְרַע מִמֶּנָּה אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ..." {{ממ|יחזקאל|כז|ג}} "בְּרוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ" (שם פס' כו). וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּ{{ב|מַלְכוּת עַלִּיזָה זוֹ|רומא}}, שֶׁאֵין נִפְרָעִין מִמֶּנָּה אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר" {{ממ|תהלים|מח|ח}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהַמָּקוֹם עָתִיד לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, אֵין נִפְרַע מֵהֶן אֶלָּא בְּרוּחַ קָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה" {{ממ|ישעיה|ל|לג}}, מַה הוּא אוֹמֵר? "הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים {{ממ|ישעיה|כז|ח}}. אַף כֵּן אַתָּה אוֹמֵר '''"בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה"''' – בְּעַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת; וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ רוּחַ קָדִים! '''"וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה"''' – עֲשָׂאוֹ כְּחָרָבָה. '''"וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"''' – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם נֶחְלְקוּ. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר מַיִם שֶׁבַּבְּאֵר וְשֶׁבַּשִּׁיחַ וְשֶׁבַּמְּעָרָה וְשֶׁבַּבּוֹר, וְשֶׁבֶּחָבִית וְשֶׁבַּכּוֹס וְשֶׁבַּצְּלוֹחִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וַיִּבָּקַע הַיָּם' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''"וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"''', כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם נֶחְלְקוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "רָאוּךָ מַּיִם... יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת, זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת" {{ממ|תהלים|עז|יח}}. נֶאֱמַר כָּאן תְּהוֹם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ" {{ממ|תהלים|מב|ח}}. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים נֶחְלְקוּ? שֶׁנֶּאֱמַר "רָאוּךָ מַּיִם אֱלֹהִים" – אֵלּוּ מַיִם הָעֶלְיוֹנִים, "רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ" (שם) – אֵלּוּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים. וְאוֹמֵר "רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים... נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ" {{ממ|חבקוק|ג|י}}; וּכְשֶׁחָזְרוּ – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיָּשָׁב הַיָּם' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם" {{ממ|שמות|יד|כו}} – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ. }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|מכילתא ויהי ה.]]}} '''"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה"''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרוֹ דָּבָר אֶחָד, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרוֹ דָּבָר אַחֵר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרוֹ: מִשֶּׁבָּאוּ שְׁבָטִים וְעָמְדוּ עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר אֲנִי אֵרֵד, וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי אֵרֵד. מִתּוֹךְ {{ב|שֶׁצּוֹחֲבִין|החלו מתקוטטים}} זֶה עִם זֶה – קָפַץ שֵׁבֶט בִּנְיָמִן וְנָפַל לוֹ לְתוֹךְ גַּלֵּי הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם" {{ממ|תהלים|סח|כח}}, אַל תִּקְרָא רֹדֵם אֶלָּא 'רַד יָם'. הִתְחִילוּ שָׂרֵי יְהוּדָה לִרְגֹּם אוֹתָן בַּאֲבָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם" (שם). מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. אָמַר לַגָּדוֹל: הֵרָאֵה שֶׁתַּעֲמִידֵנִי לְשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת; אָמַר לַקָּטָן: הֵרָאֵה שֶׁתַּעֲמִידֵנִי עִם הָנֵץ הַחַמָּה. בָּא קָטָן וְהֶעֱמִידוֹ עִם הָנֵץ הַחַמָּה – וְלֹא הִנִּיחוֹ גָּדוֹל! אָמַר לוֹ: אֲנִי, לֹא אָמַר לִי אֶלָּא עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת! אָמַר לוֹ: אֲנִי, לֹא אָמַר לִי אֶלָּא עִם הָנֵץ הַחַמָּה! מִפְּנֵי שֶׁצּוֹחֲבִין זֶה עִם זֶה נֵעוֹר אֲבִיהֶן. אָמַר לָהֶן: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁנֵיכֶם לֹא נִתְכַּוַּנְתֶּם אֶלָּא לִכְבוֹדִי, אַף אֲנִי אֵינִי מְקַפֵּחַ שְׂכַרְכֶם! מַה שָּׂכָר נָטְלוּ? שֵׁבֶט בִּנְיָמִן – שָׁרַת שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" {{ממ|דברים|לג|יב}}. מַה שָּׂכָר נָטְלוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה? נָטַל מַלְכוּת; שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם" {{ממ|תהלים|סח|כח}}. אֵין רְגִימָה אֶלָּא מַלְכוּת, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁאצַּר וְהַלְבִּישׁוּ לְדָנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא" {{ממ|דניאל|ה|כט}}. "שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי" {{ממ|תהלים|סח|כח}}, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשׂוּ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִן עַל הַיָּם, כָּךְ נַעֲשׂוּ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי שֵׁבֶט זְבוּלֻן וְשֵׁבֶט נַפְתָּלִי בִּימֵי דְּבוֹרָה וּבָרָק! כֵּן הוּא אוֹמֵר: "וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק... מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי" {{ממ|שופטים|ד|ו}}, וְאוֹמֵר: "זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ" {{ממ|שופטים|ה|יח}}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֶׁבָּאוּ שְׁבָטִים וְעָמְדוּ עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר {{ב|'אֲנִי אֵרֵד',|לפי המכילתא צ"ל איני יורד, וכן לקמן}} זֶה אוֹמֵר 'אֲנִי אֵרֵד'. שֶׁנֶּאֱמַר: "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל" {{ממ|הושע|יב|א}}, קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְנָפַל לוֹ לְתוֹךְ הַיָּם וְגַלָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל" (שם). אַל תִּקְרָא 'רָד עִם' אֶלָּא 'רַד יָם'; וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם... טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי" {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|ג|טז}}. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: יְדִידִי מְשֻׁקָּע בַּיָּם וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה לְפָנַי? "מַה תִּצְעַק אֵלָי... וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ" {{ממ|שמות|יד|טו|טז}}. מָה אָמְרוּ שְׁבָטִים עַל הַיָּם? "מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" {{ממ|שמות|טו|יז}}. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מִי שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמִי עַל הַיָּם – הוּא מוֹשֵׁל עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם... הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" {{ממ|תהלים|קיד|א}}. יְהוּדָה שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל הַיָּם יִמְשֹׁל עַל יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/ברכות/ד#טז|תוספתא ברכות ד טז-יח.]] שם ר' עקיבא טוען שיהודה זכה מפני שהודה בתמר, ואילו ר' טרפון סותר את דבריו וטוען שזכה כי קידש שם שמים בים.}} וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִין בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה; אָמַר לָהֶן רַבִּי טַרְפוֹן לְתַלְמִידָיו: אֶשְׁאַל לִפְנֵיכֶן שְׁאֵלָה. אָמְרוּ לוֹ: יְלַמְּדֵנוּ! הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, מַה הוּא מְבָרֵךְ? שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְחֶסְרוֹנָן! אָמְרוּ לוֹ: לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ! אָמַר לָהֶן: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם... נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט" {{ממ|בראשית|לז|כה}}, לְהוֹדִיעַ זְכוּתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים עַד הֵיכָן הִיא מַקְדֶּמֶת; שֶׁאִילּוּ יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, חָבִיב הוּא עִם הָעַרְבִיִּין, לֹא הָיוּ הוֹרְגִין אוֹתוֹ בְּרֵיחַ רַע שֶׁלָּהֶן? אֶלָּא זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן, מִפְּנֵי רֵיחָן שֶׁלַּעֲרָבִיִּים! אָמַר לָהֶן: בְּאֵי זֶה זְכוּת נָטַל יְהוּדָה אֶת הַמַּלְכוּת? אִם מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "צָדְקָה מִמֶּנִּי" {{ממ|בראשית|לח|כו}}, דַּיָּהּ לַהוֹדָאָה שֶׁתְּכַפֵּר עַל הַבִּיאָה! אִם מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ" {{ממ|בראשית|לז|כו}} – דַּיָּהּ לַהַצָּלָה שֶׁמְּכַפֶּרֶת עַל הַמְּכִירָה! אִם מִשּׁוּם שֶׁאָמַר "כִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת הַנַּעַר..." {{ממ|בראשית|מד|לב}} – וַהֲלֹא עָרֵב הוּא, וּבְכָל מָקוֹם עָרֵב מְשַׁלֵּם! אָמְרוּ לוֹ: לַמְּדֵינוּ! אָמַר לָהֶן: שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ שְׁבָטִים וְעָמְדוּ עַל הַיָּם, זֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד – וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד. קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְנָפַל לוֹ לְתוֹךְ הַיָּם כְּדִכְתִיב לְעֵיל... וְהוּא יִמְשֹׁל עַל יִשְׂרָאֵל. '''"וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה"''' – עֲשָׂאָן כְּמִין חוֹמָה, '''"מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם"''' – מִימִינָם – בִּזְכוּת תּוֹרָה, וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין. וְלָמָּה '''"מִימִינָם"''' בִּשְׁבִיל תּוֹרָה? שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" {{ממ|דברים|לג|ב}}! דָּבָר אַחֵר: '''"מִימִינָם"''' – זוֹ מְזוּזָה, '''"וּמִשְּׂמֹאלָם"''' – זוֹ {{ב|תְּפִלָּה!|לפי המכילתא – תפילין.}} }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|במכילתא ויהי ה]] מובאים אותם פסוקים כדי לתמוך בטענה ש"תפילות הצדיקים נשמעים בבקר", כאן נתפס הבקר כזמן שבו הראו האבות והנביאים את צדקתם, לאו דווקא בתפילה.}} '''"וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר"''' – כְּבָר הִקְדִּים לָהֶן בּוֹקְרוֹ שֶׁל אָבִינוּ אַבְרָהָם – "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" {{ממ|בראשית|כב|ג}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל יִצְחָק – "וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" (שם פס' ו); בּוֹקְרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב – "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר" {{ממ|בראשית|כח|יח}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה – "וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר" {{ממ|שמות|לד|ד}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ – "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר" {{ממ|יהושע|ג|א}}; בּוֹקְרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל – "וַיַּשְׁכֵּם שְׁמוּאֵל בַּבֹּקֶר" {{ממ|שמואל א|טו|יב}}. בּוֹקְרָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁעֲתִידִין לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן מִנַּיִן? "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ" {{ממ|איכה|ג|כג}}. בּוֹקְרוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן? "ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי" {{ממ|תהלים|ה|ד}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא: כְּשֶׁהַמָּקוֹם נִפְרָע מֵרְשָׁעִים אֵין נִפְרָע מֵהֶן אֶלָּא בַּבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ" {{ממ|תהלים|קא|ח}}. {{הע-שמאל|במכילתא המקבילה דורשים "דבר אחר ויהי באשמורת הבוקר – זה האיר המזרח", כלומר הבקר הוא תחילת יום העבודה במקדש, ויתכן שיש לתקן את הגירסה כאן. יתכן גם שהארת המזרח נתפסת כסמל דווקא לאברהם ולמלחמתו בארבעת המלכים, שעליה נדרש הפסוק מישעיה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר"''' – "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק" {{ממ|ישעיה|מא|ב}}. '''"וַיַּשְׁקֵף ה' עַל מַחֲנֵה מִצְרַיִם"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם – בְּמַה שֶּׁמַּכֶּה בּוֹ אֵין מְרַפֵּא, אֶלָּא מַכֶּה בְּאִוזְמֵיל וּמְרַפֵּא בִּרְטִיָּה; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – בְּמַה שֶּׁמַּכֶּה, הוּא מְרַפֵּא! וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא: כְּשֶׁהִכָּה הַמָּקוֹם אֶת אִיּוֹב – לֹא הִכָּהוּ אֶלָּא בִּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי" {{ממ|איוב|ט|יז}}; וּכְשֶׁרִפְּאוֹ – לֹא רִפְּאוֹ אֶלָּא בִּסְעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר" {{ממ|איוב|לח|א}}. וּכְשֶׁהִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל – לֹא הִגְלָם אֶלָּא כְּיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַיּוֹנִים וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם" {{ממ|יחזקאל|ז|טז}}; וּכְשֶׁהוּא מְכַנְּסָן – אֵין מְכַנְּסָן אֶלָּא כְּיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" {{ממ|ישעיה|ס|ח}}. וּכְשֶׁפִּזֵּר הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל – לֹא פִּזְּרָן אֶלָּא בְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ" {{ממ|איכה|ב|א}}; וּכְשֶׁהוּא מְכַנְּסָן – אֵין מְכַנְּסָן אֶלָּא בְּעָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה" {{ממ|ישעיה|ס|ח}}. וּכְשֶׁבֵּרֵךְ הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל – לֹא בֵּרְכָן אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ... וּבָרֵךְ" {{ממ|דברים|כו|טו}}; וּכְשֶׁנִּפְרַע מִן הַמִּצְרִים – לֹא נִפְרַע אֶלָּא בְּהַשְׁקָפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם"'''! '''"בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן"''', עָנָן עוֹשֶׂה אֶת הַיָּם טִיט, וְעַמּוּד אֵשׁ מַרְתִּיחוֹ כְּזֶפֶת. וְהָיוּ {{ב|טַלְפֵי סוּסִים נִשְׁמָטִין, זָכָר מִלְּמַעְלָה וּנְקֵבָה מִלְּמַטָּה,|הסוסים נקעו את רגליהם}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס" {{ממ|שופטים|ה|כב}}. '''"וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם"''' – הֲמָמָן, עִרְבְּבָן; נָטַל {{ב|סְגָנִין|signum - דגל להעברת פקודות}} שֶׁלָּהֶן, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מָה הֵן עוֹשִׂין. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיָּהָם"''' – אֵין '''"וַיָּהָם"''' מְהוּמָה אֶלָּא מַגֵּפָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם" {{ממ|דברים|ז|כג|כה}}. }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|מכילתא ויהי ה.]] גלגלי המרכבות התחילו לבעור וגוף המרכבה משך את הפרדות המכה שספגו המצרים בים סוף כללה גם נקמה על השיעבוד וגם על הטבעת הבנים ביאור. גם במצרים היו מכות מרובות, ולא רק בים סוף. כך גם שאר האויבים נענשו לא רק במותם שלהם אלא גם בבסיס כוחם. דורש "מְּצִירִין"-"מִצְרָיִם".}} '''"וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו"''' – רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵחֲמַת אֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה נִשְׂרְפוּ גַּלְגַּלִּים מִלְּמַטָּה, וְהָיוּ מוֹטוֹת מַרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת עַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּיזָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מֵחֲמַת רַעַם שֶׁלְּמַעְלָה נִתְּזוּ צִנּוֹרוֹת מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל רַעַמְךָ בַגַּלְגַּל" {{ממ|תהלים|עז|יט}}, וְהָיוּ מוֹטוֹת מַרְכָּבוֹת רָצוֹת וְנִכְנָסוֹת עַל כָּרְחָן, שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּיזָה. '''"וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת"''' – בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ בָּהּ מָדַדְתָּ לָהֶן; הֵם אָמְרוּ: "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" {{ממ|שמות|ה|ט}}, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''"וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת"'''. לְשֶׁעָבַר פְּרָדוֹת מוֹשְׁכוֹת אֶת הַמֶּרְכָּבָה, עַכְשָׁו מֶרְכָּבָה מוֹשֶׁכֶת אֶת הַפְּרָדוֹת. '''"וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶן אָמְרוּ: מִפְּנֵי דָּוִים וְסִגּוּפָן שֶׁל אֵלּוּ אָנוּ בּוֹרְחִין? פִּקְחִים שֶׁבָּהֶן אָמְרוּ: מִי שֶׁנִּלְחַם לָהֶן בְּמִצְרַיִם הוּא יַעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּין בְּכָל זְמַן! רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבַּמַּכָּה שֶׁאֵלּוּ שֶׁבְּמִצְרַיִם לוֹקִין, אֵלּוּ שֶׁעַל הַיָּם לוֹקִין, וְהָיוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם"'''! וְלֹא בְּמִצְרַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל הַמְּצִירִין לָהֶן עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּךְ צָרָיו אָחוֹר" {{ממ|תהלים|עח|סו}}, "...צָרַי וְאֹיְבַי... הֵמָּה כָשְׁלוּ" {{ממ|תהלים|כז|ב}}, "כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ" {{ממ|תהלים|פא|טו}}, "עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן... צֹרֵר הַיְּהוּדִים" {{ממ|אסתר|ט|י}}, וְאוֹמֵר: "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ" {{ממ|ישעיה|יא|יג}}. וְאוֹמֵר: "לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר"; מִדָּה זוֹ נוֹהֶגֶת עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ", מִפְּנֵי מָה? "כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יד|כה|כז}}. הָא לֹא בְּמִצְרַיִם בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל הַמְּצִירִין לָהֶן עַל פְּנֵי כָּל הַדּוֹרוֹת! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם"'''! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד, בדרשה על 'ויט משה את ידו',]] שהים לא הסכים להקרע מפני משה אלא דווקא מפני הקב"ה.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם"''' – אֵין הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגְדְּךָ. {{הע-שמאל|דורש 'ישוב' במובן מוסרי; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ה|מכילתא פרשה ה, הדרשה על 'וינהגהו בכבדות',]] וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג, ג.]] הפסוקים מאששים את העיקרון החז"לי שבמדה שאדם מודד בה מודים לו.}} '''"וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרָיִם"''' – הֶחֱזִיר עֲלֵיהֶן אֶת הַגַּלְגַּל, שֶׁיַּחֲזֹר עֲלֵיהֶן זְדוֹנָן; שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ – בָּהּ אֲנִי דָּנָם! הֵם חִשְּׁבוּ לְאַבֵּד בָּנַי בַּמַּיִם – אַף אֲנִי אֵינִי מְאַבְּדָן אֶלָּא בַּמַּיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל" {{ממ|תהלים|ז|טז}}, וְאוֹמֵר: "כֹּרֶה שַׁחַת בָּהּ יִפֹּל" {{ממ|משלי|כו|כז}}, "חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל... מַסִּיעַ אֲבָנִים יִסָּכֶן בָּם" {{הפניה לפסוקים|קהלת|י|ח|ט}}, וְאוֹמֵר: "יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ" {{ממ|תהלים|ז|יז}}. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: "מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב" {{ממ|משלי|יב|יד}}; וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר: "כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם חֵמָה לְצָרָיו" {{ממ|ישעיה|נט|יח}}; וְכֵן יִרְמְיָה אוֹמֵר: "גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה... לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו" {{ממ|ירמיה|לב|יט}}; וְכֵן אֱלִיהוּא אוֹמֵר: "חָלִלָה לָאֵל מֵרֶשַׁע... כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ" {{הפניה לפסוקים|איוב|לד|י|יא}}. {{הע-שמאל|עיקרון הצדק, שהעונש דומה לחטא - נתפס כתכונה המאפיינת את הקב"ה ע"י יתרו.}} וְכֵן יִתְרוֹ אוֹמֵר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'... כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ אֲלֵיהֶם" {{ממ|שמות|יח|יא}}. מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וּבְיוֹתֵר, שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ מִצְרַיִם לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָם הַמָּקוֹם; "כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם", מִכָּאן אָמְרוּ: בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]]}} '''"וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם"''' – אֵין הַיָּם עוֹמֵד כְּנֶגֶד מֹשֶׁה! '''"וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ"''' – אֵין אֵיתָנוֹ אֶלָּא תָּקְפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ" {{ממ|במדבר|כד|כא}}. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין אֵיתָן אֶלָּא לְשׁוֹן קָשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "גּוֹי אֵיתָן הוּא... כֻּלָּם גִּבּוֹרִים" {{ממ|ירמיה|ה|טו}}. '''"וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתָם"''' – מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִצְרִי רָץ שָׁם, הָיָה הַיָּם מְקַדְּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתָם"'''. מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִבֶּן הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לָהּ לִטְרַקְלִין שֶׁלַּמֶּלֶךְ; פָּתַח הַמֶּלֶךְ חַלּוֹן מִזְרָחִית וְיָצָאת וְהָלְכָה לָהּ. נִכְנַס בֶּן הַנֵּץ אַחֲרֶיהָ – נָעַל הַמֶּלֶךְ כָּל אוֹתָן חַלּוֹנוֹת, וְהִתְחִיל יוֹרֶה בּוֹ חִצִּים! כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁעָלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם יָרְדוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם. סָתַם עֲלֵיהֶם הַיָּם מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, כְּדֵי לְאַבְּדָן. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת מְזָרְקִין בָּהֶן אַבְנֵי בָּרָד וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם... וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ..." {{ממ|יחזקאל|לח|כב}}. '''"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם"''' – כְּאָדָם שֶׁמְּנַעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, שֶׁתַּחְתּוֹן עוֹלֶה לְמַעְלָה וְעֶלְיוֹן יוֹרֵד לְמַטָּה. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם"''' – נָתַן בָּהֶן כֹּחַ נַעֲרוּת, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ יְכוֹלִין לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת. דָּבָר אַחֵר: '''"וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם"''' – מְסָרָן לְמַלְאָכִים נְעָרִים, לְמַלְאָכִים אַכְזָרִין, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְטוּ אֶת נַפְשׁוֹתָן. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ" {{ממ|משלי|יז|יא}} וְאוֹמֵר "תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם" {{ממ|איוב|לו|יד}}. }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "כל מים שבעולם" ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי סוף פרשה ד.]] לדעות על גורלו האישי של פרעה ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|שם פרשה ו.]]}} '''"וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם"''' – כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם חָזְרוּ. '''"וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים... לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד"''' – אֲפִילּוּ פַּרְעֹה; שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף" {{ממ|תהלים|קלו|טו}}, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: חוּץ מִפַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" {{ממ|שמות|ט|טז}}. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה בָּא|לחוד}} וְטָבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה" {{ממ|שמות|טו|יט}}. }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]] דורש חֹמָה-חֵימָה.}} '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם"''' הָיוּ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת מַתְמִיהִין לוֹמַר: בְּנֵי אָדָם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה יַעַבְרוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם? אַף הַיָּם נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן חֵמָה וּבִקֵּשׁ לְאַבְּדָן, שֶׁלְּמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "חֹמָה" וְכָאן הוּא אוֹמֵר "חֵמָה". מִי גָּרַם לָהֶן לְהִנָּצֵל? '''"מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם"''': מִימִינָם – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" {{ממ|דברים|לג|ב}}. וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! דָּבָר אַחֵר: מִימִינָם – בִּזְכוּת מְזוּזָה, וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! {{הע-שמאל|שורת הדיונים הדרשניים בין ר' עקיבא לר' פפוס מסתיימת בדרשת "מימינם ומשמאלם", ולכן היא מובאת כאן. דברי פפוס עשויים להשמע כתלונה על כך שהקב"ה דן יחידי ואין לו מנגנון ביקורת. ר' עקיבא דורש 'מי ישיבנו' לא על שופט נוסף או מבקר אלא על האדם הנידון, שאין לו הצדקה להעביר ביקורת אלא עליו להכיר בכך שהכל באמת ובצדק.}} דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ" {{ממ|איוב|כג|יג}} – הוּא דָּן יְחִידִי אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאֵין לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! הָא מָה אַתָּה מְקַיֵּם "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ"? שֶׁלֹּא לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בְּדִין וְהַכֹּל בְּאֹמֶד. {{הע-שמאל| ר' פפוס קורא את הפסוק כפשטו: עכשיו, שאכל מעץ הדעת, היה האדם כאחד ממלאכי השרת, ולכן יש למנוע ממנו את האכילה מעץ החיים. לפי דבריו החטא הוא שגרם לדמיון בין האדם לבין המלאכים, כי הוא נתן משמעות למעשי האדם כיצור אוטונומי מבחינה מוסרית, והציג אותו כיצור המסוגל לטעות - ולתקן את דרכיו. ר' עקיבא קורא את הפסוק בדרך הבאה: 'הן האדם היה כאחד, ממנו לדעת טוב ורע'. כלומר האדם מתוכו, בעצמו החליט לבחור בדרך הרעה של המוות, ואין הקב"ה אחראי להחלטה זו.}} דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ" {{ממ|בראשית|ג|כב}} – כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! מָה אַתָּה מְקַיֵּם "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד"? – מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו שְׁנֵי דְרָכִים: דֶּרֶךְ חַיִּים וְדֶּרֶךְ מָוֶת; וּבָחַר הוּא לוֹ דֶּרֶךְ הַמָּוֶת! {{הע-שמאל|פפוס מעלה על הדעת שהעגל היה רמז לשור של מעלה, הוא שור המרכבה ביחזקאל, שאינו אוכל עשב, ראו [[יחזקאל א י]]. מדבריו משתמעת לגיטימציה לעגל כזה. ר' עקיבא דוחה את הדבר אפילו כאפשרות, כי גם שור המרכבה אסור; הוא מציע שהביטוי 'אוכל עשב' בא להגדיל את הדחיה מחטא העגל.}} דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" {{ממ|תהלים|קו|כ}}. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שׁוֹר שֶׁלְּמַעְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹכֵל עֵשֶׂב". אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! מָה אַתָּה מְקַיֵּם "בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב"? שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּשׁוֹר שֶׁבִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹכֵל עֵשֶׂב" – אֵין מְנֻוָּל וּמְשֻׁקָּץ מִשּׁוֹר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹכֵל עֵשֶׂב. דָּרַשׁ רַבִּי פַּפְּיוֹס: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" {{ממ|שיר השירים|א|ט}}. רָכַב פַּרְעֹה עַל סוּס זָכָר – כִּוְיָכוֹל נִגְלָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס זָכָר: "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ" {{ממ|תהלים|יח|יא}}). חָזַר וְרָכַב עַל סוּס נְקֵבָה – כִּוְיָכוֹל נִגְלָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל סוּס נְקֵבָה: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה"! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: דַּיֶּךָ פַּפְּיוֹס! מָה אַתָּה מְקַיֵּם "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה"? "לְסֻסָתִי" כְּתִיב, כְּשֵׁם שֶׁשַּׂשְׂתִּי עַל מִצְרַיִם לְאַבְּדָן – כָּךְ שַׂשְׂתִּי עַל יִשְׂרָאֵל לְאַבְּדָן. מִי גָּרַם לָהֶן לְהִנָּצֵל? '''"מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם"''': מִימִינָם – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ" {{ממ|דברים|לג|ב}}. וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! דָּבָר אַחֵר: מִימִינָם – בִּזְכוּת מְזוּזָה, וּמִשְּׂמֹאלָם – בִּזְכוּת תְּפִלִּין! }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו:]] ישראל היו כציפור הלכודה בפח ביד מצרים, וכמעט שחנקו אותם; וממצב כזה הציל אותם הקב"ה.}} '''"וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא"''', כְּצִפּוֹר שֶׁנְּתוּנָה בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַכְבִּישׁ אָדָם יָדוֹ עָלֶיהָ קִמְעָה – הֲרֵי הוּא הוֹרְגָהּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה..." {{ממ|תהלים|קכד|ז}}, "בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם" (שם פס' ו). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹמֵט עֻבָּר מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְאֶתְכֶם לָקַח ה'... לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה" {{ממ|דברים|ד|כ}}. {{הע-שמאל|'מת' כפעולה ולא כעובדה. גם רחל מתה רק לאחר שקראה לבנה בן אוני.}} '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם"'''. 'מֵתִים עַל שְׂפַת הַיָּם' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''"מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם"''' – מֵתִין וְאֵינָן מֵתִין. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה" {{ממ|בראשית|לה|יח}}, וְכִי מֵתָה הָיִית? אֶלָּא מַה לְּהַלָּן מֵתָה וְאֵינָהּ מֵתָה – אַף כָּאן מֵתִין וְאֵינָן מֵתִין. {{הע-שמאל|המצב שבו גססו המצרים על שפת הים וישראל ראו אותם, בזזו אותם והוכיחו אותם היה חיוני כדי לסלק את הספקות במפלתם המוחלטת.}} דָּבָר אַחֵר, '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת"''', מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים: שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁעָלִינוּ מִצַּד זֶה – כָּךְ הֵן עָלוּ מִצַּד אַחֵר! דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יְהוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁאָבַדְנוּ בַּמַּיִם – כָּךְ הֵן אָבְדוּ בַּמַּיִם. דָּבָר אַחֵר, בִּשְׁבִיל מוֹטוֹת וּמַרְכָּבוֹת שֶׁהָיוּ טְעוּנוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבִּזָּה. דָּבָר אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בָּהֶן וּמוֹכִיחִין אוֹתָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" {{ממ|תהלים|נ|כא}}, וְאוֹמֵר: "וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה" {{ממ|מיכה|ז|י}}. }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו.]] וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ד|אבות ה ד,]] שם טוענים שעל הים לקו עשר, כמו במצרים. ר' יוסי, ובעקבותיו ר' אליעזר ור' עקיבא, מרחיבים את מספר המכות השונות שהוכו המצרים בים סוף. נראה שמעבר למשחק דרשני מבצבץ גם התיסכול של בני דורם על שרומא עדיין לא הוכתה והיא ממשיכה לשעבד את היהודים, והם מרחיבים ומתארים את המכות שלדעתם אמורות להכות בה.}} '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה"''' – מַכּוֹת חֲמוּרוֹת, וּמַכּוֹת מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ, וּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת, וּמִיתוֹת חֲמוּרוֹת זוֹ מִזּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ מִצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? שֶׁבְּמִצְרַיִם הוּא אוֹמֵר: "וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא" {{ממ|שמות|ח|טו}}, וְעַל הַיָּם הוּא אוֹמֵר: '''"וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה"''' – כַּמָּה לָקוּ בְּאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. {{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' עקיבא מקבלים את הטענה של ר' יוסי אבל טוענים שמכות מצרים היו רביעיות או חמישיות של מכות, ומכאן שמכות ים סוף היו 200 או 250 מכות, וראו גם בהגדה של פסח.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה וּמִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים" {{ממ|תהלים|עח|מט}}. עֶבְרָה – אַחַת, וָזַעַם – שְׁתַּיִם, וְצָרָה – שָׁלֹשׁ, וּמִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים – אַרְבַּע. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ" – הֲרֵי אַחַת, וְכוּ'. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת, וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת. {{הע-שמאל|האמונה במשה מוצגת כתחליף לגיטימי לאמונה בה', וקשה, שהרי מכך נבע כנראה חטא העגל, ראו [[שמות לב א]]. בדומה מוצגת בהמשך הביקורת על משה כשקולה לביקורת על הקב"ה.}} '''"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'"''' – לְשֶׁעָבַר לֹא הָיוּ יְרֵאִין אֶת ה'; עַכְשָׁו: '''"וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה'"'''. '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"''' – אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ, קַל וָחֹמֶר בַּמָּקוֹם! לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמַּאֲמִין בְּרוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ הֶאֱמִין בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶׁה" {{ממ|במדבר|כא|ה}} – אִם בֵּאלֹקִים דִּבְּרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּמֹשֶׁה! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל הַמְּדַבֵּר בְּרוֹעֵה יִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ מְדַבֵּר בְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! {{הע-שמאל|האמונה בקב"ה, כלומר הבטחון בעזרתו והאמון ברצונו לעזור לעם, היא רגש מפתח בעולם הדתי, והיא המאפשרת השראת רוח הקדש ויצירת שירה. אכן, ככל רגש, היא אינה יציבה ועלולה להוביל לאכזבה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"''' – גְּדוֹלָה אֲמָנָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ זָכוּ שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"''' – "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל". {{הע-שמאל|ר' נחמיה קושר את האמונה לקיום מצוות. בהמשך דבריו דומים לאלו שנאמרו בפיסקה הקודמת על אברהם. האמונה של ישראל בקב"ה נוסדה עוד במצרים, והיא שהובילה את העם עד כאן. האמונה נקשרת גם לידי משה שעשו מלחמה והביסו את עמלק, ויתכן ששוב מדובר על אמונה של העם ולא על הידים עצמן, וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראש השנה ג, ח]].}} רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בֶּאֱמוּנָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – כְּדַאי הוּא שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְיֹאמַר שִׁירָה? שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּשְׂכַר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ זָכוּ שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ – אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יָרַשׁ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא בִּשְׂכַר אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֶאֱמִן בַּה'" {{ממ|בראשית|טו|ו}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּאֲמֵן הָעָם" {{ממ|שמות|ד|לא}}. וְאוֹמֵר: "אֱמוּנִים נֹצֵר ה'" {{ממ|תהלים|לא|כד}} – מַזְכִּיר אֱמוּנַת אָבוֹת. וְאוֹמֵר: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" {{ממ|שמות|יז|יב}}. {{הע-שמאל|דורש 'גוי צדיק' – הוא ש'שומר אמונים', כלומר הוא דור של בעלי אמונה. קיום המצוות לא מופיע כהגדרת הצדיקים, והעניין נראה כנוטה לנצרות.}} וְאוֹמֵר: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא... שׁוֹמֵר אֱמֻנִים" {{ממ|ישעיה|כו|ב}} – בְּשַׁעַר זֶה בַּעֲלֵי אֱמוּנִים נִכְנָסִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'... לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר... וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה'" {{הפניה לפסוקים|תהלים|צב|ב|ה}}. מִי גָּרַם לָנוּ לִשְׂמֹחַ בַּשִּׂמְחָה הַזֹּאת? – אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ בָּעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ לֵילוֹת! וְכֵן יְהוֹשָׁפָט אוֹמֵר: "הַאֲמִינוּ בַּה' אֱלֹקֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ" {{ממ|דברי הימים ב|כ|כ}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין גָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בֶּאֱמוּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה... תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" {{ממ|שיר השירים|ד|ח}}. וְאוֹמֵר: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה" {{ממ|הושע|ב|כב}}. וְאוֹמֵר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" {{ממ|חבקוק|ב|ד}}. וְאוֹמֵר: "ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה" {{ממ|ירמיה|ה|ג}}. וְאוֹמֵר: "ה' אֱלֹקַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ... אֱמוּנָה אֹמֶן" {{ממ|ישעיה|כה|א}}. הָא גְּדוֹלָה אֱמוּנָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁבִּשְׂכַר אֱמוּנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ – אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''! }} h4nq4epvy4eq6qscnw2aocnrtugmbfy 106 1711391 3007681 2992440 2026-04-23T14:13:47Z Michaelkimmel2 44530 3007681 wikitext text/x-wiki ==פרק טו== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א.]] הדרשה הראשונה מונה את שירת הים כדבר שהיה בעבר. השניה רואה אותה כדבר שיתרחש בעתיד, כמו נבואות ישעיהו, ומסיקה מכאן שתחיית המתים מן התורה; היא מדייקת זאת מלשון העתיד 'ישיר'; וראו גם [[סנהדרין צא ב]].}} '''"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה"'''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ" {{ממ|תהלים|קו|יב}}. '''"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – יֵשׁ 'אָז' לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ 'אָז' לֶעָתִיד לָבוֹא. "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'" {{ממ|בראשית|ד|כו}}, "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת" {{ממ|שמות|ד|כו}}, "אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ" {{ממ|יהושע|ח|ל}}, "אָז אָמַר דָּוִיד" {{ממ|דברי הימים א|טו|ב}}, "אָז אָמַר שְׁלֹמֹה" {{ממ|מלכים א|ח|יב}} – לְשֶׁעָבַר. "אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ" {{ממ|ישעיה|ס|ה}}, "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ" {{ממ|ישעיה|לה|ו}}, "אָז תִּפָּקַחְנָה" (שם פס' ה), "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ" {{ממ|תהלים|קכו|ב}}, "אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה'" (שם פס' ג) – לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי אוֹמֵר: 'אָז שָׁר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֵין כָּתוּב כָּן, אֶלָּא '''"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה"'''! נִמְצִינוּ לְמֵדִין לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. {{הע-שמאל|למרות שהוא אדם אחד, משה שקול ככל ישראל; ובשעה שאמרו שירה היה כל אחד מישראל שקול כנגד משה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה. {{הע-שמאל|משה אמר שירה בכמות גדולה, כמו כל ישראל. כאן אין עוסקים בגדולתו של משה אלא בכמות השירה שאמר.}} דָּבָר אַחֵר: '''"מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. {{הע-שמאל|הדרשה מונה שירות רבות. השאלה בראשה היא רטורית, שהרי נאמר 'הזאת'. כבר במצרים היתה שירה בליל הפסח. גם פרשת "האזינו" מכונה שירה.}} '''"אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת"'''. וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן! רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמִצְרַיִם, "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג" {{ממ|ישעיה|ל|כט}}. שְׁנִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" {{ממ|שמות|טו|ב}}. שְׁלִישִׁית שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל" {{ממ|במדבר|כא|יז}}. רְבִיעִית שֶׁאָמַר: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה" {{ממ|דברים|לא|ל}}. חֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'" {{ממ|יהושע|י|יב}}. שִׁשִּׁית שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה: "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה" {{ממ|שופטים|ה|א}}. שְׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד: "וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'" {{ממ|שמואל ב|כב|א}}. שְׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" {{ממ|תהלים|ל|א}}. {{הע-שמאל|רשימת עשר השירות תימשך לקמן. הדרשן הפסיק אותה והוא עוסק בינתים בכלל "כל דבר שאדם נותן נפשו עליו - נקרא על שמו". הפסוק "ראה ביתך דוד" נאמר לפי הפשט על בית דוד, כלומר על צאצאיו. הוא נדרש על המקדש.}} וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת לַה'"! {{ממ|מלכים א|ו|יד}} אֶלָּא שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר "זְכוֹר ה' לְדָוִד" {{ממ|תהלים|קלב|א}} וְכוּלֵּ עִנְיָנָא. מַה נֶּאֱמַר לוֹ? – "עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד" {{ממ|מלכים א|יב|טז}}! הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ: נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" {{ממ|מלאכי|ג|כב}}. וְכִי תּוֹרַת מֹשֶׁה הִיא? וַהֲלֹא תּוֹרַת ה', שֶׁנֶּאֱמַר "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה" {{ממ|תהלים|יט|ח}}! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? "וַיְהִי שָׁם עִם ה'" {{ממ|שמות|לד|כח}}, וְאוֹמֵר "וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" {{ממ|דברים|ט|ט}}. נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" {{ממ|שמות|לב|ז}}. וְכִי עַמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא עַם ה' הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ" {{ממ|דברים|ט|כט}}, וְאוֹמֵר "בֶּאֱמֹר לָהֶן עַם ה' אֵלֶּה" {{ממ|יחזקאל|לו|כ}}! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל? "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה... וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" {{ממ|שמות|ב|יב}}. {{הע-שמאל|דורש 'תתן לך' – למשה.}} נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדַּיָּנִין וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן '''לְךָ'''" {{ממ|דברים|טז|יח}}. וְכִי שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא" {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר "כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'" {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, וְאוֹמֵר "אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל" {{ממ|תהלים|פב|א}}! אֶלָּא לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "מִי שָׂמְךָ... וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה" {{הפניה לפסוקים|שמות|ב|יד|טו}}, וְאוֹמֵר "צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו" {{ממ|דברים|לג|כא}}: מִדִּינִין הָלַךְ - לְדִינִין חָזַר! הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו - נִקְרָא עַל שְׁמוֹ! {{הע-שמאל|מלחמת יהושפט היתה כנגד אדום מואב והר שעיר, ובדומה לקריעת ים סוף גם בה נאמר "התיצבו... וראו את ישועת ה'" ([[דברי הימים ב כ יז]]). כלומר אין להודות 'כי טוב' בשעה שיש קרבנות למלחמה – אפילו בקרב האויב! וראו גם [[מגילה י ב]], והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי במדבר קיז.]]}} תְּשִׁיעִית שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט: "וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'" {{ממ|דברי הימים ב|כ|כא}}. וְכִי מַה נִּשְׁתַּנֵּית הוֹדָאָה זוֹ מִכָּל הוֹדָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (שם)? כִּבְיָכוֹל אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בְּאׇבְדָן שֶׁל רְשָׁעִים! קַל וָחֹמֶר בְּאׇבְדָן שֶׁל צַדִּיק הַהוּא, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" {{ממ|משלי|י|כה}}. ‏‏{{הע-שמאל|השירה העשירית שמורה לאחרית הימים, ואחריה לא יהיה צורך בשירות כי לא יהיה עוד שעבוד. הנקבה נתפסת ע"י חז"ל כמשועבדת באופן מהותי, ואף אחרי שילדה היא חוזרת לשיעבודה (ראו [[פסיקתא רבתי/לז|פסיקתא רבתי לז]]: "כיוון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה"). רק זכר הוא בן חורין, ולכן השירה האחרונה היא שיר של זכר.}} עֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ" {{ממ|ישעיה|מב|י}}, וְאוֹמֵר "הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים" {{ממ|תהלים|קמט|א}}. כָּל תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נְקֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁהַנְּקֵבָה יוֹלֶדֶת, כָּךְ תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ יֵשׁ אַחֲרֵיהֶן שִׁעְבּוּד. אֲבָל תְּשׁוּעָה הַבָּאָה לֶעָתִיד לָבוֹא נִקְרֵאת עַל שֵׁם זָכָר; כְּשֵׁם שֶׁאֵין זָכָר יוֹלֵד - כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר" {{ממ|ירמיה|ל|ו}} כָּךְ תְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד; שֶׁנֶּאֱמַר "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד" {{ממ|ישעיה|מה|יז}}. {{הע-שמאל|כשהלוחם הוא בשר ודם, כגון שאול או דוד – השירה היא לכבודו; אבל כאן הלוחם היה הקב"ה, ולכן השירה היא לה'.}} '''"לַה'"''', לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל... וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל" {{הפניה לפסוקים|שמואל א|יח|ו|ז}}, אֲבָל כָּאן – לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|סוטה ה ד,]] שר' עקיבא דורש את 'לאמור'. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו ב,]] שם נוספת גם דעתו של ר' אליעזר בנו של ר יוסי הגלילי, שישראל חזרו אחרי משה. לפנינו שלוש דרכים לשירה ע"י סולן ומקהלה: לדעת ר' נחמיה משה היה אומר את הצלע הראשונה של כל פסוק וישראל השלימו את הצלע השניה. לדעת ר' עקיבא משה היה אומר פסוק וישראל חזרו בכל פעם רק על המילים "אשירה לה'". לדעת ר' אלעזר משה היה אומר צלע ראשונה וישראל חזרו אחריו ואמרו גם את הצלע השניה.}} '''"וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר"''' – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרַת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה כִּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרְאִין אֶת שְׁמַע. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח וְאָמַר '''"אָשִׁירָה לַה'"''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ, כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר '''"אָשִׁירָה לַה'"''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ '''"סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"'''. מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר "עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ" וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר "ה' אִישׁ מִלְחָמָה" וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ "ה' שְׁמוֹ". לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה, לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה..." {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}. {{הע-שמאל|שורת שרשרות פסוקים המראות שהקב"ה אכן גיבור, עשיר, חכם וכו'. וראו גם [[ירמיה ט כב]] חז"ל משווים את ישראל בשירת הים אליהם עצמם, ומייחסים להם את כל שרשורי הפסוקים הבאים. מלך בשר ודם, שמחניפים לו, הוא למעשה פחות מקילוסו; מצד שני גם הקב"ה אינו כפוף לתארים של גיבור, עשיר, חכם וכו'!}} מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו שֶׁהוּא גִּבּוֹר - וְאֵינוֹ אֶלָּא חַלָּשׁ; שֶׁהוּא חָכָם - וְאֵינוֹ אֶלָּא טִפֵּשׁ; שֶׁהוּא עָשִׁיר - וְאֵינוֹ אֶלָּא עָנִי; שֶׁהוּא רַחֲמָן - וְאֵינוֹ אֶלָּא אַכְזָרִי; שֶׁהוּא דַּיָּן וְהוּא נֶאֱמָן - וְאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ הַמִּדּוֹת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲנִיפִין לוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן! אֶלָּא '''"אָשִׁירָה לַה'"''' - שֶׁהוּא גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא" {{ממ|דברים|י|יז}}, וְאוֹמֵר "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה" {{ממ|תהלים|כד|ח}}, וְאוֹמֵר "ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת" {{ממ|ישעיה|מב|יג}}, "כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת" {{ממ|תהלים|פו|י}}, "גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה" {{ממ|ירמיה|י|ו}}! '''"אָשִׁירָה לַה'"''' - שֶׁהוּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ... בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ" {{הפניה לפסוקים|משלי|ג|יט|כ}}, "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" {{ממ|משלי|ב|ו}}, "עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה" {{ממ|איוב|יב|יג}}, "מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם... בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם" {{ממ|ירמיה|י|ז}}. "שִׁירוּ לַה'" - שֶׁהוּא עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר "הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם"... {{ממ|דברים|י|יד}}, "אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ" {{ממ|תהלים|צה|ה}}, "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב" {{ממ|חגי|ב|ח}}, "הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה" {{ממ|יחזקאל|יח|ד}}. '''"אָשִׁירָה לַה'"''' - שֶׁהוּא רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' ה' אֵל רַחוּם"... {{ממ|שמות|לד|ו}}, "כִּי אֵל רַחוּם ה'" {{ממ|דברים|ד|לא}}, וְאוֹמֵר "חַנּוּן וְרַחוּם ה'" {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, וְאוֹמֵר "זְכוֹר רַחֲמֶיךָ ה'" {{ממ|תהלים|ה|ו}}. '''"אָשִׁירָה לַה'"''' - שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים" {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר "כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'" {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, וְאוֹמֵר "אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" {{ממ|תהלים|פב|א}}. '''"אָשִׁירָה לַה'"''' - שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר "הָאֵל הַנֶּאֱמָן" {{ממ|דברים|ז|ט}}, "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" {{ממ|דברים|לב|ד}}. '''"אָשִׁירָה לַה'"''' שֶׁהוּא נָאֶה, שֶׁהוּא הָדוּר, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'" {{ממ|תהלים|פט|ז}}, "ה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ" (שם פס' ט) – אוֹת אַתָּה בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלְּךָ, "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'" {{ממ|שמות|טו|יא}}, "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם" {{ממ|שיר השירים|ה|י}} וְכָל עִנְיָנָא. הָא לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה..." {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו, ב:]] השראת רוח הקודש על ישראל התבטאה בכך שכולם, כולל עוברים ותינוקות, השתתפו באמירת השירה; נראה שהדרשה משוחחת עם דברי ר' עקיבא, שטען לעיל שישראל לא אמרו יותר משתי מילים (אשירה לה'). באשר להגדרת עוללים ויונקים לפנינו מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי לרבי. נראה שרבי אינו מודה שגם העוברים אמרו שירה אלא רק היונקים או הפעוטים, שמזוהים לדעתו עם העוללים, הדרשן חוזר וטוען כריה"ג, שגם עוברים השתתפו בשירה, ומוסיף גם את מלאכי השרת שהשתתפו בשירת הים.}} רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז" {{ממ|תהלים|ח|ג}}. "עוֹלְלִים" - אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר" {{ממ|איוב|ג|טז}}. וְאֵין יוֹנְקִים אֶלָּא שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''"אָשִׁירָה לַה'"'''. רַבִּי אוֹמֵר: "עוֹלְלִים" - אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ" {{ממ|ירמיה|ט|כ}} וְאוֹמֵר "עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם" {{ממ|איכה|ד|ד}}. "וְיוֹנְקִים" - אֵלּוּ שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''"אָשִׁירָה לַה'"'''. וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה "שִׁירוּ לַה' '''כִּי גָאֹה גָּאָה'''", אֶלָּא מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ" {{ממ|תהלים|ח|ב}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]] הכפילות "גאה גאה" נדרשת כמחמאות הדדיות בין הקב"ה לישראל. וראו לעיל "עשר שירות הן..."}} '''"כִּי גָאֹה גָּאָה"''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי בְּמִצְרַיִם "וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה'"... {{ממ|שמות|ד|כב}}. אַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: "הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג" {{ממ|ישעיה|ל|כט}}. '''"כִּי גָאֹה גָּאָה"''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי עַל הַיָּם, "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים" {{ממ|שמות|יד|יט}}. וְאַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ". {{הע-שמאל|כאן הכפילות נדרשת על מצרים והגאולה העתידה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָאֹה גָּאָה"''' - וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם" {{ממ|ישעיה|ב|יב}} וְכוּלֵּי עִנְיָנָא. דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי גָאֹה גָּאָה"''' – מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַגֵּאִים, בַּמֶּה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן. {{הע-שמאל|המכילתא דרשב"י מפנה כאן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|למכילתא דר' ישמעאל שירה פרשה ב.]] שם מובאת דרשה ארוכה המראה שהקב"ה נפרע מהגאים בדבר שבו התגאו. העיקרון הזה נכון גם ביחס לשמשון ולאבשלום.}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן וְכוּ' וּבִסְדוֹם הוּא אוֹמֵר "חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם עָשְׂתָה סְדֹם"... {{ממ|יחזקאל|טז|מח}}. וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל... וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה". וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסִיסְרָא, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ... אֶל נַחַל קִישׁוֹן" {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ... נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם" {{ממ|שופטים|ה|כ}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשִׁמְשׁוֹן, בַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ! שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אַתָּה קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" {{ממ|שופטים|יד|ג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו" {{ממ|שופטים|טז|כא}}. רַבִּי אוֹמֵר: תְּחִלַּת קִלְקְלָתוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה עָנְשׁוֹ אֶלָּא בְּעַזָּה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ! שֶׁנֶּאֱמַר "וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה... וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ... וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ" {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד... וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה" {{ממ|שמואל ב|יח|ט}}. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נְדָרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי" {{ממ|שמואל ב|טו|ז}}. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ" {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}. רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ {{ב|מְלָאכִים,|מלכים}} לִהְיוֹת מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ לָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה'... אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי..." {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כג|כד}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר" (שם פס' לה). אָמְרוּ: גָּדוֹל {{ב|שֶׁבָּהֶן|במלאכים}} הוּא מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף. קָטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַת" {{ממ|מלכים ב|יח|כד}} "אֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים" (שם פס' כג). מַה הוּא אוֹמֵר? "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ... אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כא|כב}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה" {{ממ|ישעיה|יד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד" {{ממ|ישעיה|יד|טו}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְגִיד צוֹר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ". מַה הוּא אוֹמֵר? "לַשַּׁחַת יוֹרִידוּךָ... מוֹתֵי עֲרֵלִים" {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|כח|ב|י}}. הָא בַּמֶּה שֶׁהָאֻמּוֹת מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי גָאֹה גָּאָה"'''. {{הע-שמאל|אמנם היו 600 רכב, אבל הם נחשבו בעיני הקב"ה כסוס אחד ורוכבו. יש הדורשים את הכתיב החסר "מרכבת פרעה וחילו", לקמן פס' ד.}} '''"סוּס וְרֹכְבוֹ"''', וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר"! {{ממ|שמות|יד|ז}}. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב" {{ממ|דברים|כ|א}}. וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד? אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם - אֵין אוֹיְבֵיהֶן לִפְנֵיהֶן אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וְרוֹכֵב אֶחָד! {{הע-שמאל|ראו בהמשך, שהסוס ורוכבו נמשלים לגוף ולנשמה. דורש רמה-מרום וירה-ירד.}} דָּבָר אַחֵר '''"סוּס וְרֹכְבוֹ"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה סוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס. '''"רָמָה"'''. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''"רָמָה"''' וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר "יָרָה"; כְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים? '''"רָמָה"''' – שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם, "יָרָה" – שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה! בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם זוֹרֵק שְׁנֵי כֵלִים לָאֲוִיר - לְסוֹף אֶחָד מֵהֶן לִיפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ! אֲבָל כָּאן '''"רָמָה"''' וְ"יָרָה" – '''"רָמָה"''' כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִין לְמַעְלָה מָרוֹם, "יָרָה" שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה. {{הע-שמאל|דורש רָמָה – רָמָהּ, שר שלה, שהקב"ה השליך גם את המלאך הממונה על מצרים, השר שלה – לים. בהמשך הדרשה מכלילים את העיקרון שכשמלכות לוקה – לוקה גם השר שלה במרום.}} דָּבָר אַחֵר '''"רָמָה"''' – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנָּפַל - הִתְחִילוּ נוֹתְנִין לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"רָמָה"'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַמָּקוֹם נִפְרָע מִן הַמַּלְכֻיּוֹת עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת שָׂרֵיהֶן תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם" וְאַחַר כָּךְ "עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה" {{ממ|ישעיה|כד|כא}}. "אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר" וְאַחַר כָּךְ "נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם" {{ממ|ישעיה|יד|יב}}. "כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי" וְאַחַר כָּךְ "הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד" {{ממ|ישעיה|לד|ה}}. {{הע-שמאל|הקב"ה מעמיד בדין את המכלול של "סוס ורוכבו", הגוף והנשמה. לשם כך הוא מחיה את המתים ודן את האדם השלם.}} דָּבָר אַחֵר '''"סוּס וְרֹכְבוֹ"''', הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ וּמַעֲמִידָן בַּדִּין. אוֹמֵר לַסּוּס: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אוֹמֵר לוֹ: מִצְרִי הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם" {{ממ|שמות|יד|כג}}. וְאוֹמֵר לַמִּצְרִי: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אָמַר לוֹ: סוּס הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה" {{ממ|שמות|טו|יט}}! וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ, וְדָנָן כְּאֶחָד! זוֹ שָׁאַל אַנְטְנִינוֹס אֶת רַבִּי, אָמַר לוֹ: וּמֵאַחַר שֶׁאָדָם זֶה מֵת וְגוּף כָּלֶה, כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאוֹ לַדִּין? אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי עַל גּוּף טָמֵא, שְׁאָלֵנִי עַל נְשָׁמָה, שֶׁהִיא טְהוֹרָה! מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, וְהָיָה בּוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת. וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוּמָא: בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה! אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ? רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְהָלְכוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבִּכּוּרוֹת. לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין. אָמַר לָהֶן: הֵיכָן הֵן בִּכּוּרוֹת? אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ? הַמֶּלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהָיוּ מְהַלְּכִין! אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ: כָּךְ עֲשִׂיתֶם וַאֲכַלְתֶּם! כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא גּוּף וּנְשָׁמָה וּמַעֲמִידָן בַּדִּין. אוֹמֵר לַגּוּף: מִפְּנֵי מָה חָטָאתָ לְפָנַי? אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי נְשָׁמָה אֲנִי מֻשְׁלָךְ כְּאֶבֶן! אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה: מִפְּנֵי מָה חָטָאת לְפָנַי? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁחָטָאתִי? גּוּף חָטָא! מִיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ לֹא טְהוֹרָה אֲנִי לְפָנֶיךָ? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא נְשָׁמָה וּמַכְנִיסָהּ בַּגּוּף, וְדָנָן כְּאֶחָד! שֶׁנֶּאֱמַר "יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל" {{ממ|תהלים|נ|ד}} - לְהָבִיא נְשָׁמָה, "וְאֶל הָאָרֶץ" - לְהָבִיא אֶת הַגּוּף, וְאַחַר כָּךְ "לָדִין עַמּוֹ" - מִידַּיֵּן עִמּוֹ! {{הע-שמאל|איסי לומד מזכריה שמכת הסוסים והפרדים של מצרים היתה מורכבת מחמש מכות}} אִיסִי בֶּן שַׁמַּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''"סוּס"''' סָתוּם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּשִּׁגָּעוֹן וְרֹכְבוֹ בַּתִּמָּהוֹן" {{ממ|זכריה|יב|ד}}, "וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה'"... {{ממ|זכריה|יד|יב}}, וְאוֹמֵר "וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס"... (שם פס' טו). בָּא מְפֹרָשׁ וְלִמֵּד עַל הַסָּתוּם: מַה מְּפֹרָשׁ, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת - אַף סָתוּם, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] שלושה מובנים ל'עוז'. הראשון הוא הפשט, ושני האחרונים הם הצעות לדרך שבה מתבטא העוז: התורה שנתן לנו הקב"ה או עצם מלכותו.}} '''"עָזִּי וְזִמְרָת"''', אֵין 'עֻזִּי' אֶלָּא תָּקְפִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי" {{ממ|ירמיה|טז|יט}}, וְאוֹמֵר: "ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי" {{ממ|תהלים|כח|ז}}. דָּבָר אַחֵר: '''"עָזִּי"''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" {{ממ|תהלים|כט|יא}}, וְאוֹמֵר: "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב" {{ממ|תהלים|צט|ד}}. דָּבָר אַחֵר: '''"עָזִּי"''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ" {{ממ|תהלים|כא|ב}}, וְאוֹמֵר: "ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא" {{ממ|תהלים|כח|ח}}. {{הע-שמאל|דורש עוזי – עזרתי. הקשר עם הקב"ה אינו ייחודי לישראל, אבל חזק אצלם במיוחד. הדרשה מנסה להתוות דרך בין תפיסה אוניברסאלית הקושרת את הקב"ה לעולם כולו - לבין גישה פרטיקולריסטית, הקושרת אותו לישראל דווקא. בהמשך דורש זמרה – אימרה, עליונות (כמו אמיר של עץ). ההאמרה היא הדדית, ומתבטאת בשורת דוגמאות שיפורטו בהמשך.}} דָּבָר אַחֵר: '''"עָזִּי"''' – עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר. '''"וְזִמְרָת יָהּ"''' – זִמְרָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר; שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמואל ב|כג|א}}. הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה; הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה – "וַה' '''הֶאֱמִירְךָ''' הַיּוֹם" {{ממ|דברים|כו|יח}}, וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה – "אֶת ה' '''הֶאֱמַרְתָּ''' הַיּוֹם" (שם פס' יז). יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "'''מִי כָמֹכָה''' בָּאֵלִם ה'" {{ממ|שמות|טו|יא}}, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יְדֵיהֶן וְאוֹמֶרֶת: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל '''מִי כָמוֹךָ'''" {{ממ|דברים|לג|כט}}. יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "'''מִי''' כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" {{ממ|דברים|ד|ז}}, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: "'''וּמִי''' גּוֹי גָּדוֹל..." (שם פס' ח). יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... ה' אֶחָד" {{ממ|דברים|ו|ד}}, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" {{ממ|דברי הימים א|יז|כא}}. יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים" {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (שם פס' ב). יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''"זֶה''' אֵלִי וְאַנְוֵהוּ", וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי" {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה" {{ממ|תהלים|פט|יח}}, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" {{ממ|ישעיה|מט|ג}}. {{הע-שמאל|ראו הדרשות דלעיל על 'עוזי' ועל 'זמרת'.}} '''"וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה"''' – יְשׁוּעָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי – בְּיוֹתֵר. {{הע-שמאל|למרות ו ההיפוך דורש ויהי – יהיה. הישועה לישראל איננה עניין חד פעמי, אלא היא חלק קבוע במכלול היחסים בינם לקב"ה.}} '''"וַיְהִי לִי"''' – הָיָה לִי וְהוֶֹה לִי; הָיָה לִי – לְשֶׁעָבַר, וְהוֶֹה לִי – לֶעָתִיד לָבוֹא: "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים" {{ממ|ישעיה|מה|יז}}. {{הע-שמאל|הנביאים ראו דמיונות של אלוהים, אבל בים ראו כולם בבירור, שהרי המילה 'זה' מתפרשת ע"י חז"ל כהצבעה על ממשות. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק ב|לעיל יב ב.]] בהמשך מוסבר שהנביאים ראו את הקב"ה כדמות אדם, ולכן לא היה ברור להם איזהו המלך, והתקשו לזהות אותו. אבל על הים ראו והכירו אותו מיד.}} '''"זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאָהוּ יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל? שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" {{ממ|הושע|יב|יא}}, וְאוֹמֵר: "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים" {{ממ|יחזקאל|א|א}}. מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, {{ב|וְאִילַת צְפִירָה|משמר ראש}} מַקִּפְתּוֹ, וְחַיָּלוֹת מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְגִבּוֹרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׁאֹל עָלָיו וְלֵידַע אֵיזֶה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם עַל הַיָּם – לֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאֹל, אֶלָּא הִכִּירוּ כֻּלָּם, וּפָתְחוּ כֻּלָּם פִּיהֶם וְאָמְרוּ: '''"זֶה אֵלִי"'''! {{הע-שמאל|כיצד יכול האדם הסופי לתת לקב"ה האינסופי? – ר' ישמעאל אומר שעל האדם לייפות את חפצי המצוות. אבא שאול אומר שעל האדם לחקות את מידותיו החיוביות של הקב"ה. ר'יוסי בן דורמסקית אומר שעל ישראל כעם לייפות ולפאר את בית המקדש – המוסד הלאומי המייצג את הקשר שלהם לקב"ה. ר' יוסי הגלילי אומר שעל האדם לפאר את שם הקב"ה בפני הגויים. ר' עקיבא אומר שעל ישראל להעלות את קרנו של הקב"ה בעיני האומות בנכונותם למות על קידוש ה', בדומה למארטירים הנוצריים.}} '''"וְאַנְוֵהוּ"''' – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְנָאוֹת אֶת קוֹנוֹ? אֶלָּא הֱוֵה נָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוָה: עֲשֵׂה לוֹ סֻכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, תְּפִלִּין נָאוֹת, צִיצִית נָאָה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הִדַּמֶּה לוֹ! מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה לוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה! שֶׁנֶּאֱמַר: "נְוֵה קָדְשֶׁךָ" {{ממ|שמות|טו|יג}}; אֵין נָוֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ" {{ממ|ירמיה|י|כה}}, וְאוֹמֵר: "חֲזֵה צִיּוֹן... נָוֶה שַׁאֲנָן" {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: דִּבֵּר בִּנְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{הע-שמאל|הדרשה מציגה את המוות על קידוש השם כדרך שבה מתגברים היהודים על האומות ורוכשים לעצמם את המונופול על אהבת ה', תוך יצירת קשר בין ארוס לתנטוס (אהבה ומוות). לפנינו מדרש על שיר השירים המדגיש את הייחוד בקשר שבין ישראל לקב"ה, ומוציא את שאר האומות מהקשר הזה, בטענה 'אין לכם חלק בו'. זאת בניגוד לפזמון החוזר לעיל '... אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר'. הקשר בין קריעת ים סוף לשיר השירים מבוסס על המילה 'זה' הנדרשת לעיל בפי ר' אליעזר כהצבעה על הקב"ה - ומופיעה בשיר השירים בפסוק 'זה דודי וזה רעי' (שיר השירים ה טז).}} רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: דִּבֵּר נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים לָהֶן: "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד" {{ממ|שיר השירים|ה|ט}}, שֶׁכָּךְ אַתֶּם מוּמָתִין עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל כֵּן {{ב|עֲלָמוֹת|קורא "על מוות"}} אֲהֵבוּךָ" {{ממ|שיר השירים|א|ג}}, וְאוֹמֵר: "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם" {{ממ|תהלים|מד|כג}}. נֹאמַר לָכֶן מִקְצָת שִׁבְחוֹ, אִי אַתֶּם מַכִּירִין אוֹתוֹ: "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם... רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז... עַד "זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם" {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|יא|טז}}. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נְיאוּת שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: נָבוֹא עִמָּכֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ... וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ" {{ממ|שיר השירים|ו|א}}. וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶן: אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שם פס' ג)! {{הע-שמאל|דורשים "אנווהו"-אלוונו (למקדש), שישראל מלווים בכל קורותיהם ע"י הקב"ה, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ג#פסוק ח|לעיל ג ח, הדרשות על "עמו אנוכי בצרה".]] דורש גם הורתי-הוראה.}} וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נְלַוֵּינוּ עַד שֶׁנָּבוֹא עִמָּכֶם לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְאָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִית', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. נִכְנַס לִמְדִינָה אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִי', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" {{ממ|בראשית|מו|ד}} עָלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" (שם). יָרְדוּ לַיָּם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|יד|יט}}. בָּאוּ לַמִּדְבָּר – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ" {{ממ|דברים|א|לא}} עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי... וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי" {{ממ|שיר השירים|ג|ד}} – זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאָה. {{הע-שמאל|הדרשן מזהה את השם "א-להים" עם מידת הדין, ואת השם "א-ל" עם מידת הרחמים.}} '''"אֱלֹקֵי אָבִי"''' – עִמִּי נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין. '''"אֵלִי"''', אֵין 'אֵלִי' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" {{ממ|תהלים|כב|ב}}, "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" {{ממ|במדבר|יב|יג}}, "אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ" {{ממ|תהלים|קיח|כז}}. {{הע-שמאל|"אלוהי אבי" משלים את הייחוס הטוב של ישראל, שגם אבותיהם היו צדיקים. ר' שמעון בן אלעזר חוזר למחלוקת דלעיל על "ואנווהו" וקובע שקיום המצוות מקדש שם שמיים ואי קיומן מחלל את שמו.}} דָּבָר אַחֵר: '''"אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ"''', אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִין, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, פְּעָמִים בּוֹשׁ בָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בַּאֲבוֹתֶיהָ. אֲבָל אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִין, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... וַיִּמַּס לְבָבָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}, "וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ" {{ממ|יהושע|ב|יא}} וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מְחֻלָּל בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי... לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, לֹא לְמַעַנְכֶם... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם..." {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לו|כ|כג}}. {{הע-שמאל|התהילה לה' היא לאו דווקא על הניסים שעשה בדור הנוכחי אלא גם על ההיסטוריה של מעשיו עם האבות. בכך מבטא המדרש כיוון הפוך מזה שבדרשה דלעיל, על 'מלכה בת מלכים': הייחוס מחייב את ישראל לשבח את הקב"ה גם על הניסים שעשה עם אבותינו.}} '''"אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ"''' – לֹא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח, אֶלָּא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתַי – וְעָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת עִמִּי! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"אֱלֹקֵי אָבִי"'''. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]]}} '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ"'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה! מַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶן בְּכָל כְּלֵי זַיִן: נִרְאָה לָהֶן בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ" {{ממ|ישעיה|נט|יז}}; נִרְאָה לָהֶן כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר" {{ממ|תהלים|מה|ד}}; נִרְאָה לָהֶן כְּפָרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף" {{ממ|תהלים|יח|יא}}; נִרְאָה לָהֶן בְּקֶשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ" {{ממ|חבקוק|ג|ט}}; נִרְאָה לָהֶן בְּצִנָּה וּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ" {{ממ|תהלים|צא|ד}}, וְאוֹמֵר "הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה" {{ממ|תהלים|לה|ב}}; נִרְאָה לָהֶן בַּחֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ" {{ממ|חבקוק|ג|יא}}, וְאוֹמֵר "וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי" {{ממ|תהלים|לה|ג}}. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ"''' – בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵין צָרִיךְ לְכָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ. אִם כֵּן, לָמָּה צָרַךְ הַכָּתוּב לִפְרֹט כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ? לוֹמַר, שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן. אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמַּה שֶּׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד הוּא לְהִלָּחֵם בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ"''', לְפִי שֶׁכְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, נִרְאָה לָהֶן כְּבָחוּר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה; '''"ה' שְׁמוֹ"''', נִגְלָה עֲלֵיהֶן בְּסִינַי כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, "חָזֵה הֲוֵית... וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר" {{ממ|דניאל|ז|ט}}. שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא '''"ה' - אִישׁ מִלְחָמָה"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה"''' – הוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, '''"ה' שְׁמוֹ"''' – הוּא נִלְחָם עַל הַיָּם, וְהוּא עַל הַיַּרְדֵּן, וְהוּא עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן. הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא לָעוֹלָם הַבָּא; הוּא לְשֶׁעָבַר, וְהוּא לֶעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר: "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא" {{ממ|דברים|לב|לט}}, "כֹּה אָמַר ה'... אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" {{ממ|ישעיה|מד|ו}}, "אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא" {{ממ|ישעיה|מא|ד}}, "אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן" {{ממ|ישעיה|מח|יב}}. דָּבָר אַחֵר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ"''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וְכוֹחוֹ עָלָיו כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה, אֲבָל אֵין דּוֹמֶה לְבֶן שִׁשִּׁים אוֹ לְבֶן שִׁבְעִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ כּוֹחוֹ מִתְמַעֵט; אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה"''' הַנִּלְחָם בְּמִצְרַיִם – '''"ה' שְׁמוֹ"'''! הוּא לְשֶׁעָבַר, הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי" {{ממ|מלאכי|ג|ו}}. דָּבָר אַחֵר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ"''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה וְעָלָיו כְּלֵי זַיִן, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא כֹּחַ וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה; אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה! וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: "כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ" {{ממ|שמואל א|יז|מז}}, וְאוֹמֵר: "בָּרוּךְ ה' צוּרִי... הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב" {{ממ|תהלים|קמד|א}}. דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁהַחֵץ יוֹצֵא מִיָּדוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – גְּזֵרָה יוֹצְאָה מִלְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי" {{ממ|דברים|לב|מא}}; עָשׂוּ תְּשׁוּבָה - הוּא מַחֲזִירָהּ! שֶׁנֶּאֱמַר "וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי" (שם). שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁמַּחֲזִירָהּ רֵיקָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי" (שם), אֲנִי מַחֲזִירָהּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁקִּנְאָה וּגְבוּרָה לוֹבַשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ אָבִיו וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו אֵינוֹ מַבְחִין, אֶלָּא מַכֶּה וְהוֹלֵךְ בְּחֵמָה; אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה"''' - הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן '''"ה' שְׁמוֹ"''', רַחֲמָן הוּא עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו. מַה שְּׁמוֹ? – "ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן" {{ממ|שמות|לד|ו}}. דָּבָר אַחֵר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ"''', יֵשׁ גִּבּוֹר בְּמִלְחָמָה, מְדִינוֹת קְרוֹבוֹת בָּאוֹת אֶצְלוֹ לִתְבֹּעַ צָרְכֵיהֶן מִלְּפָנָיו, אֲמְרוּ לָהֶן: זוֹעֵף הוּא, לְמִלְחָמָה הוּא יוֹצֵא; כְּשֶׁיְּנַצֵּחַ וְיַחֲזֹר אַתֶּם מַשְׁאִילִין צָרְכְּכֶן מִלְּפָנָיו - וְהוּא עוֹשֶׂה. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם צוֹעֲקִין לְפָנָיו - שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ" {{ממ|תהלים|סה|ג}}. דָּבָר אַחֵר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה"''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, אֵין יָכוֹל לָזוּן חַיָּלוֹתָיו וּלְסַפֵּק אַסְפַּסְטוֹאוֹת שֶׁלָּהֶן; אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר "נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ" {{ממ|תהלים|קמז|ט}}, "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" {{ממ|תהלים|קמה|ט}}. '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה"''' – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" {{ממ|ישעיה|ו|ג}}, "וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים" {{ממ|יחזקאל|מג|ב}}; אֶלָּא מִפְּנֵי חִבַּתְכֶן וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁתְכֶן, שֶׁקַּדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים... הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ... ה' הוֹשִׁיעָה" {{הפניה לפסוקים|תהלים|כ|ח|י}} שֶׁאֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן. {{הע-שמאל|התואר 'איש מלחמה' התבטא בכך שמרכבות פרעה אבדו בים. דורש את הסמיכות של פס' ג-ד.}} דָּבָר אַחֵר: '''"ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ"''' - "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם". }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]] וראו גם לעיל פסוק א. וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג ג.]]}} '''"מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם"''' – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מָדַדְתָּ לּוֹ: הוּא אָמַר "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ" {{ממ|שמות|ה|ב}}, אַף אַתָּה הֶרְאֵיתָ לָהֶן יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל הַיָּם. {{הע-שמאל|העונש למצרים היה מדה כנגד מדה: הם הטביעו את התינוקות במים ונהרגו במי ים סוף. דורש רכב-מרכבות, שלישים-שלישיו. הם העבידו את ישראל בטיט, וטבעו בטיט.}} '''"מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה"''' – פַּרְעֹה אָמַר "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" {{ממ|שמות|א|כב}}, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''"מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה... יָרָה בַיָּם"'''. הוּא אָמַר "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב", אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''"מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ..."'''. הוּא אָמַר "וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ", אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''"וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו"'''. הוּא הֶעֱבִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עֲלֵיהֶן מַיִם כְּטִיט וְהָיוּ מִשְׁתַּקְּעִין בּוֹ; אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בְּטִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט" {{ממ|ירמיה|לח|ו}}, וְאוֹמֵר "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה" {{ממ|תהלים|סט|ג}}, "הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת" {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|טו|טז}}. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]] שם סדר התשובות לשאלה "והלוא עשונית היא" הפוך מזה שכאן. כאן התשובה של הדרשה לאותה השאלה היא שהתהום התחתון כיסה גם את המאורות, והחזיר את העולם לתוהו ובוהו עבור המצרים.}} '''"תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ"''' – וְכִי תְּהוֹמוֹת שָׁם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהִכָּה עֲלֵיהֶן אֶת הָרָקִיעַ, וְהִקְדִּיר עֲלֵיהֶן אֶת הַמְּאוֹרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם... וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים..." {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לב|ח|ט}}. וְאוֹמֵר: "כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם", מִפְּנֵי מָה? "וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֺנָם" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יג|י|יא}}. "וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם", מִפְּנֵי מָה? "הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה" {{ממ|יחזקאל|ל|יח}}. דָּבָר אַחֵר: '''"תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ"''', וְכִי יֵשׁ תְּהוֹמוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן וְהָיוּ נִלְחָמִין בְּמִצְרַיִם בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. יוֹנָה יָרַד לִתְהוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי" {{ממ|יונה|ב|ו}}, וְהֵן יָרְדוּ לִשְׁתֵּי תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ"'''. {{הע-שמאל|: השאלה "והלוא עשונית היא" כאן אינה על תהומות אלא על המצולות: מים עזים אינם מי ים סוף אלא מי הים הגדול, שהתמזג עם מי ים סוף להכות במצרים. השוואה בין יונה למצרים, שירדו יותר ממנו ולא נהנו מהגנתו של הדג.}} '''"יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן"''', וְכִי יֵשׁ מְצוּלוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרַץ הַיָּם הַגָּדוֹל לְתוֹכוֹ וְהָיָה נִלְחָם בָּהֶן בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. יוֹנָה יָרַד לִמְצוּלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים" (שם פס' ד), וְהֵם יָרְדוּ לִשְׁתֵּי מְצוּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן"'''. {{הע-שמאל|הדרשה של דבר אחר על 'ירדו במצולות כמו אבן' טוענת ש'יאכלמו כקש' היא היתה המיתה של הכשרים שבהם, שנדחתה לזמן ארוך יחסית, ואילו במכילתא דר"י זו מיתת הרשעים, שלא מתו מייד אלא לאחר שסבלו. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו,]] [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד#פסוק כז|ומכילתא דרשב"י יד כז,]] "נתן בהם כח נערות", המתאימים לדברי המכילתא דר' ישמעאל.}} דָּבָר אַחֵר: '''"יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן"''' – זוֹ כַּת בֵּינוֹנִית שֶׁבָּהֶן. כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן מִטָּרְפִין כְּקַשׁ, בֵּינוֹנִיִּים כְּאֶבֶן, רְשָׁעִים "צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים". {{הע-שמאל|דורש אָבְנָיִם-אֲבָנִים, וראו לעיל פס' ד "במדה שאדם מודד..."}} הוּא אוֹמֵר: "וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם" {{ממ|שמות|א|טז}}, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ לָהֶן מַיִם כַּאֲבָנִים וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן עַל מְקוֹם הָאֲבָנִים שֶׁלָּהֶן. דָּבָר אַחֵר: לָמָּה '''"כְּמוֹ אָבֶן"'''? לְפִי שֶׁהִקְשׁוּ אֶת לִבָּן כַּאֲבָנִים. {{הע-שמאל|ימינו של הקב"ה לא רק מכה את המצרים אלא היא מזמינה ומבטיחה ישועה לכל העמים.}} אֲבָל אָנוּ בְּחַסְדְּךָ וּבְטוּבְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּבִימִינְךָ שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם" {{ממ|תהלים|מד|ד}}. "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ..." {{ממ|ישעיה|מה|כג}} }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרק ה|מכילתא שירה ה.]] דורש 'נאדרי' – נאה ואדיר, ומקבל תשובה מהרשעים, בהמשך מהדרשה הקודמת. גדולתו היא ביכולת האיפוק שלו, וראו גם [[יומא סט ב]]. על שבעת הימים של הארכה לדור המבול ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י#א|תוספתא סוטה י, א.]]}} '''"יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ"''' – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בְּכֹחַ. שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָה לְדוֹר הַמַּבּוּל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם" {{ממ|בראשית|ו|ג}}. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ. {{הע-שמאל|דורש גזירה שוה "ועתה".}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד... וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם" {{ממ|בראשית|יא|ו}}. אֵין "עַתָּה" אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ..." {{ממ|דברים|י|יב}}. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ. {{הע-שמאל|דורש "המטיר". בכל דרשה דרך שונה, אבל המסר אחד.}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם... גָּפְרִית וָאֵשׁ" {{ממ|בראשית|יט|כד}}. נֶאֱמַר כָּאן 'מָטָר' וְנֶאֱמַר 'גָּפְרִית וָאֵשׁ'; אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – הֲרֵי מָטָר, וְאִם לָאו – גָּפְרִית וָאֵשׁ! {{הע-שמאל|כעולה מהפשט, שהרי רוב המצרים שלא באו עם פרעה נשארו בחיים. לפי הדרשה, אפילו בזמן שטבעו בים היו יכולים המצרים לעשות תשובה ולהנצל, כעולה מהדרשות דלעיל.}} עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבֵאתָ עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ. {{הע-שמאל|תולה את הפסוק במעשיהם של ישראל: בזמן קריעת הים היו שתי ידיו של הקב"ה ימניות כי הם עשו את רצונו; ובזמן החורבן היו שתי ידיו שמאליות.}} דָּבָר אַחֵר: '''"יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ"''', כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַשְּׂמֹאל – יָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"יְמִינְךָ ה'... יְמִינְךָ ה'"'''; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַיָּמִין – שְׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" {{ממ|איכה|ב|ג}}. {{הע-שמאל|כאן, ובמיוחד בדרשה הבאה, החימה והמלחמה מופנות כנגד ישראל כשהם חוטאים, ואין מדובר בכוחו הפוטנציאלי של הקב"ה אלא במעשיו בפועל.}} דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֵמָה אֵין לִי" {{ממ|ישעיה|כז|ד}}. וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא מִתְמַלֵּא עַל {{ב|שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל|לשון נקיה לישראל}} חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם" {{ממ|דברים|יא|יז}}. דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם הוּא נִלְחָם לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם" {{ממ|שמות|יד|יד}}. וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם" {{ממ|ישעיה|סג|י}}. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הָיָה ה' כְּאוֹיֵב" {{ממ|איכה|ב|ה}}. {{הע-שמאל|מפנה את המבט לעתיד ולא לעבר של המאורע בים סוף. וראו גם לעיל פס' ב. כאן עדיין האויב, גם בעתיד, הוא פרעה; אבל בדרשה הבאה זה עשו - הוא רומי.}} '''"תִּרְעַץ אוֹיֵב"''' – זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָמַר אוֹיֵב" {{ממ|שמות|טו|ט}}. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעַן כִּי אָמַר הָאוֹיֵב" {{ממ|יחזקאל|לו|ב}}. 'רָעַצְתָּ אוֹיֵב' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''"תִּרְעַץ אוֹיֵב"''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ" {{ממ|חבקוק|ג|יב}}. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]] הדרשן מציע תקדימים לטענה שהקב"ה נלחם באויבי עמו: מלחמת אברהם בארבעת המלכים והמלחמה בפרעה, מלחמת סיסרא, מלחמת סנחריב ומלחמת בלשאצר. בסיום הדרשות הוא מביע אמונה שגם בדורו ילחם הקב"ה באויבי עמו ודורש את לשון העתיד של "תהרוס קמיך" על אויבי ישראל, ביניהם גם בית עשו.}} '''"וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ"''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּמוּ נֶגְדֶּךָ. וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד יְדִידֶיךָ: אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר וְכוּ'. מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה" {{ממ|בראשית|יד|טו}}, וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח... יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם"... {{ממ|ישעיה|מא|ג}} וְאוֹמֵר: "נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי... מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה'... עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק" {{הפניה לפסוקים|תהלים|קי|א|ד}} וְאוֹמֵר: "אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: "אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ" {{ממ|שמואל ב|כב|ג}} וְאוֹמֵר: "כָּל אִמְרַת ה' צְרוּפָה" (שם פס' לא). דָּבָר אַחֵר: '''"וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ"''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ. וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ! וּמִי הֵם שֶׁקָּמוּ? פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם" {{ממ|שמות|טו|ד}}. סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ" {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ" {{ממ|שופטים|ה|כ}}. סַנְחֵרִיב וְכָל אֲגַפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ... וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי" {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל" {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}}, "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד" {{ממ|ישעיה|י|לב}}, וְאוֹמֵר: "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בָּזָה לְךָ... בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן" {{ממ|מלכים ב|יט|כא}}. נְבוּכַדְנֶצַּר וְכָל חֵילוֹ. אָמַר: אִי אֶפְשָׁר לָדוּר עִם בְּנֵי אָדָם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב" {{ממ|ישעיה|יד|יד}}. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמְךָ מִבְּנֵי אָדָם? – סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁין מִמְּךָ. שֶׁנֶּאֱמַר: "לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר... עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר... עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא... בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד" {{הפניה לפסוקים|דניאל|ד|כו|ל}}. מַהוּ אוֹמֵר? "כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא" {{ממ|דניאל|ד|כה}}. "בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב... בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא בֵּאדַיִן הַיְיתִיו מָאנֵי דַהֲבָא... אִשְׁתִּיו חַמְרָא... בַּהּ שַׁעֲתָא נְפַקוּ אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ... אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי" {{הפניה לפסוקים|דניאל|ה|א|ו}}. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: "הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר" {{ממ|חבקוק|ב|טו}}, וְאוֹמֵר: "שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד" (שם פס' טז), וְאוֹמֵר: "בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר" {{ממ|דניאל|ה|ל}}. 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''"תַּהֲרֹס קָמֶיךָ"''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד" {{ממ|תהלים|עד|כג}}, "כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ" {{ממ|תהלים|צב|י}}, "כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ" {{ממ|תהלים|עג|כז}}. דָּבָר אַחֵר: 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''"תַּהֲרֹס קָמֶיךָ"''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'" {{ממ|תהלים|נח|ז}}. מִפְּנֵי מָה? "כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם" {{ממ|תהלים|כח|ה}}. 'שָׁלַחְתָּ חֲרוֹנְךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''"תְּשַָלַּח חֲרֹנְךָ"''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם" {{ממ|תהלים|סט|כה}}, "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ" {{ממ|תהלים|עט|ו}}. 'אֲכָלָמוֹ כַּקַּשׁ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''"יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ"''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם" {{ממ|עובדיה|א|יח}}. וְאוֹמֵר: "בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל אֶת הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ͏ִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלָ͏ִם" {{ממ|זכריה|יב|ו}}. {{הע-שמאל|המצרים צעקו מכאב כשהוכו בים סוף. מצרים היתה ממלכה חלשה כקש, וכל כוחה בא רק כששעבדו את ישראל. לעומת המפלצות המדומות לשאר המלכויות מצרים מדומה לשועל, ולעומת המתכות היקרות מדומה מצרים לעופרת. ביחס לטענה האחרונה השוו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד#פסוק ה|לעיל בדרשה לפרק יד, פס' ה,]] שגם כוחם והצלחתם של שאר העמים ששעבדו את ישראל ניתנו להם רק משום כבודם של ישראל.}} '''"כַּקַּשׁ"''' – כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין אֵין לָהֶן קוֹל, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק קוֹלוֹ הוֹלֵךְ. כָּךְ הָיוּ הַמִּצְרִיִּים: קוֹלָן הוֹלֵךְ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עֲלֵיהֶן. כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. כָּךְ מִצְרִיִּים לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר" {{ממ|שמות|יד|ז}}, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ"'''. מַה קַּשׁ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף מִצְרַיִם לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ" {{ממ|ישעיה|מג|יז}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין מַלְכוּת יְרוּדָה יַתִּיר מִן הַמִּצְרִים, אֶלָּא שֶׁנָּטְלָה מַלְכוּת לְשָׁעָה – מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת – מוֹשְׁלָן בְּכֶסֶף וְזָהָב: "הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף, מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל, רַגְלוֹהִי מִנְּהוֹן דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהוֹן דִּי חֲסַף" {{הפניה לפסוקים|דניאל|ב|לב|לג}}. כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם, מוֹשְׁלָן בְּעוֹפֶרֶת: "צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת"! כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת: "וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא. קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה... תִּנְיָתָא כְּדֹב... תְּלִיתָיְתָא – וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר... רְבִיעָיְתָא דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא" {{הפניה לפסוקים|דניאל|ז|ג|ז}}. וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּשׁוּעָלִין: "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר" {{ממ|שיר השירים|ב|טו}}. וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בַּאֲרָזִין: "הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ" {{ממ|יחזקאל|לא|ג}}, "אִילָנָא דִי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף, וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף אַרְעָא" {{ממ|דניאל|ד|ח}}, "וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ" {{ממ|עמוס|ב|ט}}. וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּקַשׁ: '''"יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ"'''! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]] דורש נערמו – עורמה; דרשה נוספת על העיקרון 'במדה שאדם מודד בה מודדים לו', וראו דרשות נוספות מסוג זה לעיל פס' א ופס' ד ובביאור שם.}} '''"וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם"''', בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ – בָּהּ מָדַדְתָּה לָהֶן! הֵן אָמְרוּ: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ", אַף אַתָּה נָתַתָּה עַרְמִימִיּוּת לַמַּיִם – '''"וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם"'''. {{הע-שמאל|המצרים לא נשמו, אבל עדיין לא מתו, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד#פסוק ל|לעיל יד ל]]; ואילו ישראל נשמו והריחו ריחות גן עדן.}} '''"נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים"'''. מַה "נֵד", צָרוּר וְעָמוּד – כָּךְ מִצְרִיִּין, צְרוּרִין וְעוֹמְדִין, וְהָיוּ מִתְעַלְּפִין מֵרֵיחַ הַיָּם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה" {{ממ|איוב|מא|כג}}; אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל לְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה" (שם). וְאוֹמֵר: "עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו" {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}. דָּבָר אַחֵר: '''"נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד"'''. מַה "נֵד", צָרוּר וְעוֹמֵד – כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁל מִצְרַיִם, צְרוּרָה וְעוֹמֶדֶת, וְאֵינָן לֹא מוּכְנָסִין וְלֹא מוֹצָאִין. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְיָצָא לָהֶן זִכְרוֹן מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִין; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע" {{ממ|תהלים|עח|טז}}, אֵין "נוֹזְלִים" אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים" {{ממ|שיר השירים|ד|טו}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד#פסוק טז|לעיל יד טז,]] לעניין קפיאת המים בגובה 2/3 מעומק הים.}} '''"קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם"'''. הֵיכָן לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נָתוּן? {{ב|עַל שְׁנֵי חֲלָקִים|בגובה 2/3 מגבהו}}; כָּךְ קָפְאוּ עֲלֵיהֶם מֵי יָם מִשְּׁנֵי חֲלָקִים וּלְמַעְלָה כְּדֵי לְאַבְּדָן. {{הע-שמאל|לים, לאלה ולשמים אין לב, אלא כביטוי ספרותי. הדרשה רואה את הביטויים הללו כתיאורים הקשורים לדמויות אנושיות שונות: לב הים קשור למצרים, שהקשו את ליבם, לב האלה קשור לאבשלום שגנב את ליבות סובביו, ולב השמים קשור לישראל שקבלו את התורה בכל ליבם.}} יָם לֹא הָיָה לוֹ לֵב וְנִתַּן לוֹ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם"'''. אֵלָה לֹא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּלֵב הָאֵלָה" {{ממ|שמואל ב|יח|יד}}. שָׁמַיִם לֹא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" {{ממ|דברים|ד|יא}}. יָבוֹא יָם, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לֵב וְנִיתַּן לוֹ לֵב, וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת! תָּבוֹא אֵלָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, וְתִפָּרַע מִן אַבְשָׁלוֹם שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל! יָבוֹאוּ שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, וְיוֹרִידוּ מָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה עַל לֵב! "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ" {{ממ|דברים|ו|ו}}. וְלֹא שָׁמַיִם בִּלְבַד הָיוּ שְׂמֵחִין בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף הֶהָרִים וְכָל הַגְּבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה'... כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב" {{ממ|ישעיה|מד|כג}}, וְאוֹמֵר: "רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ" {{ממ|ישעיה|מט|יג}}. }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] העיקרון החוזר כאן 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה' הוא טענה שהסדר אינו נקבע על פי הסדר הכרונולוגי, אבל עדיין אינו מסביר על פי איזה עיקרון הוא נקבע בכל זאת. ההחלטה של פרעה לרדוף אחרי ישראל היא שגרמה לטביעתו בים ולשירה כולה. פרשת שמיני, העוסקת בחנוכת המשכן, קדמה כרונולוגית לפרשות ויקרא – צו. נבואת ההקדשה של ישעיהו מופיעה בפרק ו. שתי הצעות לזיהוי נבואת ההקדשה של יחזקאל. שני המציעים מסכימים שחזון המרכבה שבפרק א הוא מאוחר יחסית. נבואת ישעיה על הזכרון מיציאת מצרים קדמה לנבואות הפורענות שבפרק א. פרקים א-ט בהושע מתארים את זנוני ישראל, בדומה לזנוני גומר בת דבלים שהושע נשא בתחילת הספר. החל מפרק י מפסיק הושע לדמות את חטאי ישראל לזנות, ומכאן שפרקים אלו קדמו. הטענה "הייתי מלך על ישראל" בקוהלת היא לשון של פתיחת המגילה. בדרשת 'דבר אחר', הטענה שהשירה נאמרה ברוח הקודש הופיעה לעיל פס' א בדברי ר' עקיבא על דרך השירה. אלו מהמצרים שלא הפסידו הרבה לישראל ויתרו על המרדף ועל השלל ולכן התחייב פרעה לחלק להם מאוצרותיו.}} '''"אָמַר אוֹיֵב"''' – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" {{ממ|ויקרא|ט|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדִּים וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" {{ממ|ישעיה|ו|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. "כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם" {{ממ|ירמיה|ב|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא וְכוּ'. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ" {{ממ|יחזקאל|ב|א}}. וְיֵשׁ אוֹמֵר: "חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל" {{ממ|יחזקאל|יז|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין וְכוּ'. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל" {{ממ|הושע|י|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְכוּ'. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ" {{ממ|קהלת|א|יב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: '''"אָמַר אוֹיֵב"''' – וְכִי מֵאַיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם? אֶלָּא שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶן וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. מָה אָמַר פַּרְעֹה לְחַיָּלוֹתָיו? אָמַר לָהֶן: אֲפִילּוּ אִם אֵין אָנוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁאִבְּדוּ מִמֶּנּוּ – כְּדַאי הוּא לָנוּ! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִקְצָת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹן מוּעָט, אָמְרוּ: {{ב|הָא אֲתִירָא|זה הגרוע מכולם}}! לֹא נִרְדּוֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל! דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶן: כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּיזָה! וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תִּיסָוְרָאוֹת וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶן כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"אֲחַלֵּק שָׁלָל"'''. {{הע-שמאל|דרשות ההופכות את משמעות הפסוק: ארַדֵּף, אוּשָׂג, אתחלק השלל וכו'}} דָּבָר אַחֵר: אָמַר פַּרְעֹה וְלֹא יָדַע מָה אָמַר, "לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן" {{ממ|משלי|טז|א}}; 'נִרְדַּף נַשִּׂיג' לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא '''"אֶרְדֹּף אַשִּׂיג"''' – נִרְדָּף הוּא לָהֶם, וְנִתְפָּס הוּא בְּיָדָן! 'אֲחַלֵּק שְׁלָלָהֶן' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''"אֲחַלֵּק שָׁלָל"''' – מִתְחַלֵּק הוּא שָׁלָל לָהֶן! 'תְּמַלְּאֵם נַפְשִׁי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''"תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי"''' – מְמַלְּאִין הֵן נַפְשָׁן הֵימֶנּוּ! 'תּוֹרִישֵׁם יָדִי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''"תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי"''' – מוֹלְשֵׁנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶן! {{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הצגת צבאו של פרעה כקבוצת פושעים חסרי רסן.}} לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בּוֹזְזִין נִכְסֵיהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶן, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''"אֲחַלֵּק שָׁלָל"'''. לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם הוֹרְגִין בָּהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''"תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי"'''. לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁין לֶאֱנוֹס בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''"אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי"'''. {{הע-שמאל|דרשה המשקפת ועונה לדרשה על ארבע הכתות שנעשו ישראל לפני קריעת ים סוף, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד#פסוק יד|לעיל יד יד.]]}} בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת בָּאוּ מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל: אַחַת אוֹמֵר: נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, וְאַחַת אוֹמֵר: נַהֲרוֹג וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם, וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם! זוֹ שֶׁאָמְרָה נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם – '''"אֲחַלֵּק שָׁלָל"''', וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם – '''"תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי"''', וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם – '''"אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי"'''! {{הע-שמאל|הורקת החרב נדרשת כאן וביחזקאל כבעילת הגברים במעשה סדום.}} וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִבְעוֹל אֶת זְכוּרֵיהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְגִיד צֹר: 'נָתְנוּ חַרְבוֹתָם בְּיוֹפִי חָכְמָתֶךָ' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא "וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ" {{ממ|יחזקאל|כח|ז}}! לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה וְגָבַהּ לִבּוֹ – כָּךְ הִשְׁפִּילוֹ הַמָּקוֹם וּבְזָזוּ אוֹתוֹ אֻמּוֹת הָעוֹלָם. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] יש לפרעה חמש תוכניות להשמדת ישראל. רוח הרוגש לועגת לו ומזלזלת בו. כך גם בתהלים וכן במלחמת גוג ומגוג.}} חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם: "אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי", וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עֲלֵיהֶן: '''"נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת"'''. מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְ{{ב|עַרְבִי לִסְטִים|archilēstḗs - ראש שודדים, מנהיג כנופייה}} שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר פַּלְטִירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר: מוֹצֵא אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהוֹרְגוֹ אֲנִי, וְצוֹלְבוֹ אֲנִי, וְשׂוֹרְפוֹ אֲנִי, מִיתוֹת רָעוֹת אֲנִי מְמִיתוֹ! שָׁמַע הַמֶּלֶךְ – נִתְמַלֵּא עָלָיו חֵמָה. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם "אָמַר אוֹיֵב" וְגוֹמֵר, וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עָלָיו '''"נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם"''' וְגוֹמֵר. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא: "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם... יִתְיַצְּבוּ... נְנַתְּקָה... יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק" {{הפניה לפסוקים|תהלים|ב|א|ד}}; וְאוֹמֵר: "הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם... וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק לָמוֹ" {{הפניה לפסוקים|תהלים|נט|ח|ט}}; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שְׁבָא וּדְדָן סֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ... הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא..." {{ממ|יחזקאל|לח|יג}}; וְאוֹמֵר: "בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל... וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל" (שם פס' יח-כ). '''"צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים"'''. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אַדִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'" {{ממ|תהלים|צג|ד}}; יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם" {{ממ|תהלים|טז|ג}}; מִצְרַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {{ב|אַדִּירִים|האדירים - המצרים - צללו כעופרת במים}}"'''; מַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים" {{ממ|תהלים|צג|ד}}. נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'אַדִּיר' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים', וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים' – בַּמַּיִם, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים', שֶׁנֶּאֱמַר: '''"צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים"'''! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח.]] הדרשה הזאת וכן הדרשות שאחריה עוסקת בקושי להשוות את הקב"ה לאלים, כביכול יש עוד אלים מלבדו, והוא רק הבכיר שבהם. בדרשה הזאת מפרשים אלים - אלוהי עובדי ע"ז, מנקודת המבט שלהם. המכה של הקב"ה בפרעה מקדשת את שמו בעולם גם בלי קשר לגאולת ישראל, ולכן כל האומות כופרות בע"ז.}} '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"''', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם, וְאָבְדוּ מַלְכוּת מִצְרַיִם וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְהוֹדוּ לַמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"'''! וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מַה {{ב|שֶּׁעֵירַע|שאירע}} לְמִצְרַיִם וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, כָּפְרוּ כֻּלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וְהוֹדוּ בַּמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכְפֹּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ... לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצּוּר וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה'" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ב|כ|כא}} מַה הוּא אוֹמֵר? "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (שם פס' יח). {{הע-שמאל|דורש אלים-עולם. כאן מודגש הקשר הפרטיקולארי של הקב"ה עם ישראל.}} דָּבָר אַחֵר: '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם"''' – מִי כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם, וּמִי כָּמוֹךָ בְּנִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָה לָנוּ עַל הַיָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף" {{ממ|תהלים|קו|כב}} וְאוֹמֵר: "וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב" (שם פס' ט). {{הע-שמאל|גדולת הקב"ה היא גם באיפוק שלו ובסובלנותו, הוא נוהג כאילם שאינו מגיב מייד לכל מעשה, טוב או רע; דורש אלים-אילמים, ראו גם [[יומא סט ב]]. הדרשה מתארת את העולם הבא כעולם שבו לא יהיה הקב"ה אילם, אלא לא יחשה, יעניש מיד את הרשעים ויתן שכר לצדיקים.}} דָּבָר אַחֵר: '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"''' – מִי כָּמוֹךָ שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן בָּנָיו וְשׁוֹתֵק! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם" – שָׁתַקְתִּי לְשֶׁעָבַר; מִיכָּן וְאֵילָךְ – "כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד... וְלֹא עֲזַבְתִּים" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|מב|יד|טז}}. {{הע-שמאל|דורש אלים-מלאכים. הקב"ה גדול ומפואר מכל המלאכים שסביבו.}} דָּבָר אַחֵר: '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"''' – בְּשֶׁעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ בַּמָּרוֹם; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים... וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ" {{הפניה לפסוקים|תהלים|פט|ז|י}} אֲתָא בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ: "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ" {{ממ|תהלים|פו|ח}}, "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה... מַחֲמַדִּים" {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|י|טז}}. {{הע-שמאל|אחדים משליטי האימפריות הציגו את עצמם כאלים, הדרשה מציגה את האנשים הללו ואת ענשיהם.}} דָּבָר אַחֵר: '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"''' – בְּאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן אֱלָהוֹת: פַּרְעֹה קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעַן אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}, כֵּן הוּא אוֹמֵר: "הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ" (שם פס' י). סַנְחֵרִיב קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?" {{ממ|מלכים ב|יח|לה}} מַה הוּא אוֹמֵר? "וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר" {{ממ|מלכים ב|יט|לה}}. נְבוּכַדְנֶצַּר קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה..." {{ממ|ישעיה|יד|יג}} מַה הוּא אוֹמֵר? "אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד..." (שם פס' טו). חִירָם קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי" {{ממ|יחזקאל|כח|ב}} מַה הוּא אוֹמֵר? "מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים" (שם פס' י). דָּבָר אַחֵר: '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'"''' – בְּאֵלּוּ שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִין אוֹתָן אֱלָהוֹת. מַה טִּיבָן? "פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ" {{ממ|תהלים|קטו|ה}}. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" {{ממ|שמות|כ|א}}, וְאוֹמֵר: "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" {{ממ|ירמיה|כג|כט}}. {{הע-שמאל|דורש אלים-אלילים, אלוהיהם של הגויים. הדרשות מ"עינים להם ולא יראו" ועד "חכו ממתקים" עוסקות בהשוואות בין האלילים הנלעגים לקב"ה, לפי הפסוקים מ[[תהלים קטו ה]]-ז.}} "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ" {{ממ|תהלים|קטו|ה}}. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ" {{ממ|דברי הימים ב|טז|ט}} וְאוֹמֵר: "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ" {{ממ|זכריה|ד|י}} וְאוֹמֵר: "בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת" {{ממ|משלי|טו|ג}}. "אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ" {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ" {{ממ|תהלים|סה|ג}}. וְאוֹמֵר: "תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה'... תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ" {{ממ|תהלים|י|יז}} וְאוֹמֵר: "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ" {{ממ|שיר השירים|ח|יג}} וְאוֹמֵר: "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'... וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע" {{ממ|מלאכי|ג|טז}} וְאוֹמֵר: "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ... עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע" {{ממ|ישעיה|סה|כד}}. "אַף לָהֶן וְלֹא יְרִיחוּן" {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'" {{ממ|ויקרא|א|ט}} "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ" {{ממ|בראשית|ח|כא}}. "יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן" {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ" {{ממ|ישעיה|מח|יג}} "אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם" {{ממ|ישעיה|מה|יב}} וְאוֹמֵר: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" {{ממ|ישעיה|מ|יב}}. "רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ" {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם" {{ממ|זכריה|יד|ג}} וְאוֹמֵר: "ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" {{ממ|ישעיה|מב|יג}} וְאוֹמֵר: "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא" {{ממ|זכריה|יד|ד}}. "לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם" {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "חִכּוֹ מַמְתַקִּים" {{ממ|שיר השירים|ה|טז}} וְאוֹמֵר: "וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא" {{ממ|איוב|לז|ב}}. {{הע-שמאל|האלילים, כאמור לעיל, אינם יכולים לדבר או לשמוע כבני אדם. בענייני הדיבור והשמיעה הקב"ה יכול לפעול יותר מבני אדם: לשמוע סימולטנית את כל התפילות ולהורות סימולטאנית כמה מצוות יחדיו.}} '''"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ"''', נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים" {{ממ|שמות|כ|א}} כְּדִכְתִיב לְעֵיל. דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא "שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר" {{ממ|תהלים|סה|ג}}. {{הע-שמאל|הקב"ה נותן לצדיקים שונים שכר שונה, המתאים להם, ואינו נותן אותו שכר לכולם.}} דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, זוֹרֵעַ עִמּוֹ וְחוֹרֵשׁ עִמּוֹ מְנַכֵּשׁ – מַטְבֵּעַ אֶחָד נוֹתֵן לוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא: תָּאוֹב לְבָנִים – בָּנִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים" {{ממ|תהלים|קכז|ג}}. תָּאוֹב לְחָכְמָה – חָכְמָה נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה" {{ממ|משלי|ב|ו}}. תָּאוֹב לִנְכָסִים – נְכָסִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ" {{ממ|דברי הימים א|כט|יב}}. {{הע-שמאל|הסיכון לקרובי הקב"ה הוא גדול במיוחד.}} '''"נוֹרָא תְהִלֹּת"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם – מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יָתֵר מִן הַקְּרוֹבִים, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יָתֵר מִן הָרְחוֹקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד" {{ממ|תהלים|נ|ג}} וְאוֹמֵר: "אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו" {{ממ|תהלים|פט|ח}}, וְאוֹמֵר: "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ" {{ממ|איוב|כה|ב}} וְאוֹמֵר: "בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ" {{ממ|ויקרא|י|ג}}. {{הע-שמאל|הדרשה כדעת בית שמאי, ראו [[בראשית רבה א טו]], שם גם מופיע (בשיטת בית הלל) הדימוי לבניה של הקומה העליונה אחרי הקומה התחתונה. בעניין קרוי במים ראו [[בראשית רבה ד א]]. הפלא הגדול הוא יצירת הולד במעי אמו, שמתרחשת בבת אחת על כל חלקי הגוף, באפילה ובנוזלים שונים. הדמיון המשפחתי בין אב לבנו – גם הוא מנפלאות הבורא, שהרי אין לו צורך בדגם נפרד ומוצק שעל פיו הוא מעצב את הבן!}} '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא בּוֹנֶה עֶלְיוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" {{ממ|בראשית|א|א}}. דָּבָר אַחֵר: '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה – מְקָרֶה בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים וּבְעָפָר. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה עוֹלָמוֹ – אֵין מְקָרֶה אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו" {{ממ|תהלים|קד|ג}}. דָּבָר אַחֵר: '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בַּמַּיִם, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים {{ב|יִשְׁרְצוּ|דורש ישרצו-יש צורה}} הַמַּיִם" {{ממ|בראשית|א|כ}}. דָּבָר אַחֵר: '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בָּאֲפֵלָה, אֲבָל הַמָּקוֹם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יָצַר צוּרָה בָּאֲפֵלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ" {{ממ|תהלים|קלט|טו}}. דָּבָר אַחֵר: '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ אוֹ מֵרַגְלָהּ אוֹ מֵאֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ, אֲבָל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – צָר הַכֹּל כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא" {{ממ|ירמיה|י|טז}} וְאוֹמֵר: "וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ" {{ממ|שמואל א|ב|ב}} – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהִים. דָּבָר אַחֵר: '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִין, אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁל אַבָּא. אוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי אָבִיךָ וְהַעֲמִידֵהוּ לְפָנַי, אוֹ הָבִיא לִי דְּיוֹקְנוֹ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ כְּצוּרָתָהּ. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא נוֹתֵן לְאָדָם זֶה בֵּן מִטִּפָּה שֶׁל מַיִם – דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ שֶׁל אָבִיו. דָּבָר אַחֵר: '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ" {{ממ|תהלים|קלט|יד}} וְאוֹמֵר: "רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ" {{ממ|תהלים|מ|ו}}. {{הע-שמאל|המשך הדרשות המעבירות את תהילות שירת הים לזמן הגאולה העתידה, וראו גם לעיל פסוק ו, דבור המתחיל 'תרעץ אויב'.}} דָּבָר אַחֵר: 'עָשָׂה פֶלֶא' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''' – לֶעָתִיד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" {{ממ|ירמיה|טז|יד}} מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה תָּאוֹב לְבָנִים; נוֹלְדָה לוֹ בַּת – הִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבַּת, וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן; הִנִּיחַ הַבַּת וְהִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן! {{הע-שמאל|המשל הזה מופיע גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יא|בתוספתא ברכות א יא.]]}} וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ, שֶׁעָשָׂה לוֹ בַּזְּאֵב. וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ אֲרִי, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בָּאֲרִי. וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְהֻצַּל מִיָּדוֹ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בַּנָּחָשׁ. לְכָךְ נֶאֱמַר: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד..."! {{הע-שמאל|הקב"ה עושה פלא איתנו עצמנו, כשם שעשה פלא עם האבות, ועתיד לעשות פלא גדול עוד יותר בעולם הבא.}} דָּבָר אַחֵר: '''"עֹשֵׂה פֶלֶא"''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם הַבָּנִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" {{ממ|מיכה|ז|טו}}. אַרְאֶךָ מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי לָאָבוֹת! נִפְלָאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת! שֶׁלֹּא כְּנִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָאָבוֹת עָתִיד אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִם בָּנִים, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת", וְנִפְלְאֵי נִפְלָאִים – מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה לָאָבוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: "לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ" {{ממ|תהלים|קלו|ד}} וְאוֹמֵר: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ" {{ממ|תהלים|עב|יח}}. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] הקיום של האדם תלוי ביד הקב"ה, וברירת המחדל היא אבדנו.}} '''"נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, "אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי" {{ממ|איוב|יב|י}}. {{הע-שמאל|דרשה בזכות המצרים, שהודו בגדולת הקב"ה והצדיקו על עצמם את הדין, וזכו לקבורה בפי הארץ. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יב#פסוק לב|לעיל יב לב.]]}} בִּזְכוּת מַה נִּתַּן לָהֶן קְבוּרָה? שֶׁאָמַר "ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" {{ממ|שמות|ט|כז}}. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין – אֲנִי אֶתֵּן לָכֶן קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ"'''. לְפִי שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זוֹרַקְתָּן לַיָּם. הַיָּם אוֹמֵר לַיַּבָּשָׁה 'קַבְּלִי אוֹכְלוּסַיִךְ', וְיַבָּשָׁה אוֹמֵר לַיָּם 'קַבֵּל אוֹכְלוּסֶיךָ'. {{הע-שמאל|הזכות לקבורה אינה מובנת מאליה, והיבשה אינה מסכימה לקבור את המצרים בגלל התקדים השלילי של קבורת הבל - עד שנשבע לה הקב"ה שלא תקולל על כך}} אָמְרָה לוֹ יַבָּשָׁה: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דַּם הֶבֶל, יְחִידִי, נֶאֱמַר בּוֹ "וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה" {{ממ|בראשית|ד|יא}}, עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דַּם כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה? עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אֲנִי מַעֲמִידֵךְ בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ..."'''. אֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ" {{ממ|ישעיה|סב|ח}}. {{הע-שמאל|כאן נטיית ידו של הקב"ה מכלה דווקא את הרשעים, בניגוד לדרשה הפותחת את הפרשה. אבל שימו לב שרשעים יש גם ביהודה.}} דָּבָר אַחֵר: '''"נָטִיתָ יְמִינְךָ"''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטֶּה אֶת יָדוֹ – הָרְשָׁעִים פּוֹנִין מִן הָעוֹלָם. כְּתִיב: "וַיֵּט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר" {{ממ|צפניה|ב|יג}}, וְאוֹמֵר: "הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים" {{ממ|יחזקאל|כה|טז}}, וְאוֹמֵר: "וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה" {{ממ|צפניה|א|ד}}. {{הע-שמאל|משל המסביר את האובדן הנגרם מהטיית ידו של הקב"ה: ברירת המחדל היא האובדן, והמשך החיים של האדם תלוי ברצונו הטוב של הקב"ה.}} מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֵיצִים שֶׁנְּתוּנוֹת בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַטֶּה יָדוֹ מֵהֶם – מִיָּד נוֹפְלוֹת וּמִשְׁתַּבְּרוֹת; כָּךְ כְּשֶׁהַמָּקוֹם מַטֶּה יָדוֹ – "כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר יַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן" {{ממ|ישעיה|לא|ג}}. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] לעניין השאלה האם הגאולה ממצרים היתה בזכותם של ישראל ראו לעיל פסוק ב. כאן מכריע הדרשן לצד הטענה שיוצאי מצרים לא היו בעלי זכויות ונגאלו בחסד ולא בזכות.}} '''"נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ"''' – חֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ; לֹא הָיָה בְּיָדֵנוּ מַעֲשִׂים! כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו" {{ממ|ישעיה|סג|ז}}, וְאוֹמֵר: "חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה" {{ממ|תהלים|פט|ב}}, וְאוֹמֵר: "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ" {{ממ|תהלים|קיט|סד}}, וְאוֹמֵר: "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם" {{ממ|תהלים|קג|יז}}, וְאוֹמֵר: "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" {{ממ|תהלים|פט|ג}}. {{הע-שמאל|גזירה שוה 'עם זו' המתפרש ככינוי לעם ישראל.}} '''"עַם זוּ"''' – אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, אֵין לְךָ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; שֶׁנֶּאֱמַר: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי" {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. {{הע-שמאל|הדרשה המקורית כנראה דרשה 'ששים הנה מלכות ושמנים פילגשים' וכו' – על אומות העולם, ו'אחת היא יונתי' על ישראל; ונסמכה לה דרשה של רבי, המשווה את משה לכל ישראל. הדרשה של רבי ערוכה בדומה לדרשות על 'פרו וישרצו', שילדו הנשים ששה בכרס אחת (ראו לדוגמא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב]]). להשוואה בין משה לישראל ראו לעיל פסוק א.}} וּכְבָר הָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיָּלְדָה אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל רִבּוֹא שִׁשִּׁים בְּכֶרֶס אַחַת. וְנַעֲנוּ תַּלְמִידָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְאָמְרוּ: מִי גָּדוֹל, צַדִּיק אוֹ כָּל אָדָם? אָמַר לָהֶן: צַדִּיק! אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה? אָמַר לָהֶן: מָצִינוּ שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד אִמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶת מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל! וְכֵין מָצִינוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|טו|א}}. וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה {{ממ|דברים|לד}}, וְאוֹמֵר: "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ" {{ממ|יהושע|יא|טו}}, וְאוֹמֵר: "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת... אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי" {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ו|ח|ט}}. {{הע-שמאל|לעניין "עוזך" השוו לעיל פסוק ב. שם עוז המלכות הוא על מלכות ה' וכאן על מלכות בית דוד. כאמור לעיל הדרשן כאן מניח שלישראל לא היו זכויות והם נגאלו בזכות העתיד הצפוי להם שיקבלו תורה, יבנו מקדש ויהיה להם מלך. ואמנם לפי הפשט לא ברור מהו "נוה קדשך".}} '''"נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ"''' – נֵהַלְתָּנוּ בְּתֹקֶף! אֵין עָזִּי אֶלָּא תֹּקֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי" {{ממ|ירמיה|טז|יט}}, וְאוֹמֵר: "ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי" {{ממ|תהלים|כח|ז}}. דָּבָר אַחֵר: '''"נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ"''' – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן" {{ממ|תהלים|כט|יא}}, וְאוֹמֵר: "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב" {{ממ|תהלים|צט|ד}}. דָּבָר אַחֵר: '''"נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ"''' – בִּזְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ" {{ממ|תהלים|כא|ב}}, וְאוֹמֵר: "ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ" {{ממ|תהלים|כח|ח}}, וְאוֹמֵר: "וְיִתֶּן עֹז לְעַמּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ" {{ממ|שמואל א|ב|י}}. '''"אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ"''' – בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעֲתִידִין לִבְנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ"''', וְאוֹמֵר: "וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ" {{ממ|תהלים|עט|ז}}, וְאוֹמֵר: "חֲזֵה צִיּוֹן יְרוּשָׁלַםִ נָוֶה שַׁאֲנָן" {{ממ|ישעיה|לג|כ}}. }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] והשוו לנוסח בפסוק יא לעיל: 'כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצרים ונעשו שפטים בע"ז שלהם כפרו כולם בע"ז שלהם' וכו'. כאן הם מתרגזים אבל אינם כופרים בע"ז.}} '''"שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן"''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם וְאָבְדָה מַלְכוּת מִצְרַיִם וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם – הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין. {{הע-שמאל|כאן אין העמים מתרגזים בגלל נפילת פרעה אלא בגלל צרות עין בגאולה של ישראל, שהרי רובם לא היו בסכנה בגלל ישראל. רוגז כזה מכונה כאן 'רוגז שאין בו רצון'. יושבי פלשת הרגו את בני אפרים שיצאו ממצרים לפני הגאולה (ראו [[דברי הימים א ז כא]], והם חששו שישראל ינקמו בהם. הדרשה האחרונה היא שהפלישתים חששו שישראל ילכו "דרך ארץ פלישתים" ויפגעו בהם.}} דָּבָר אַחֵר: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ קַרְנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִין. אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: כַּמָּה מְלָכִים עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא רָגְזוּ בָּנַי! "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|בראשית|לו|לא}}, כַּמָּה שִׁלְטוֹנוֹת עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא כָּעֲסוּ בָּנַי: "אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל..." {{ממ|בראשית|לו|כט}}. עַכְשָׁיו אַתֶּם כּוֹעֲסִין? אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כַּעַס שֶׁאֵין בּוֹ רָצוֹן: "ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים" {{ממ|תהלים|צט|א}}! '''"חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת"''' – אָמְרוּ: עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת {{ב|עִוְּרוֹתָן|ערעורן}} שֶׁל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם! שֶׁנֶּאֱמַר "בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת" {{ממ|תהלים|עח|ט}}. דָּבָר אַחֵר: '''"חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת"''' – אָמְרוּ: אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ אֶלָּא עָלֵינוּ! עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין וּבוֹזְזִין אֶת נְכָסֵינוּ וּמַחְרִיבִין אֶת אַרְצֵנוּ! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] גם האדומיים חששו חשש שוא מישראל, המכונה 'אנינות'. בני אדום חששו גם מהחייאת האיבה הישנה בין עשו ליעקב. כך גם המואבים: אמנם נאמר לישראל "אל תצר את מואב", אבל הם חששו בגלל האיבה בין הרועים בימי אברהם ולוט. בניגוד לכל אלה, החשש של הכנעניים מוצדק לחלוטין, והוא ממוגג את ליבם ואותם עצמם.}} '''"אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם"''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר... אַל תִּתְגָּרוּ בָם" {{הפניה לפסוקים|דברים|ב|ד|ה}}! אֶלָּא מִפְּנֵי {{ב|אֲרוֹנִינָאוּת|חרדה לחינם}}, אָמְרוּ: עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת שִׂנְאָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב" {{ממ|בראשית|כז|מא}}. '''"אֵילֵי מוֹאָב"''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב" {{ממ|דברים|ב|ט}}, אֶלָּא מִפְּנֵי אַרְנוֹנָאוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ, עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת מְרִיבָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, "וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט" {{ממ|בראשית|יג|ז}}. '''"נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן"''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה "רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" {{ממ|דברים|כ|טז}} – הִתְחִילוּ נָמוֹגִים. אָמְרוּ: אֵלּוּ לְאֵלּוּ אֵין (אָנוּ) מִתְיָרְאִין אֶלָּא {{ב|מִפְּנֵי הַהָמוֹן וּמִפְּנֵי נִכְסֵיהֶן|האדומים והמואבים וכו' אינם בסכנת חיים, אלא לכל היותר בהפסד כספי, אבל אנחנו...}}. הִתְחִילוּ נִמּוֹסִין – אֲבָל אֵין בָּאִין עָלֵינוּ אֶלָּא לְכַלּוֹתֵנוּ! הִתְחִילוּ נָמוֹגִים, וְאֵין נְמִיגָה אֶלָּא הַמְסָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ" {{ממ|תהלים|עה|ד}}, וְאוֹמֵר "לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים" {{ממ|יחזקאל|כא|כ}}; לְכָךְ '''"נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן"'''! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] האימה והפחד של האמוריים מוצדקים כמו של הכנעניים, וגורמים לאותה תוצאה. ציטוט של רחב מוכיח את החרדה כפשט. לפי הדרשה מלחמת עמלק היא שריד ממלחמה גדולה בהרבה שהיתה צפויה אלמלא התפלל משה. זרועו של הקב"ה הגנה על המרגלים מזיהוי ומחשיפה. כאן מועברת התפילה וההדממה כאבן מימי משה לימי יהושע, ומאפשרות דרשנית לסיפור פשט.‎‎}} '''"תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד"''' – אֵימָתָה – עַל הַקְּרוֹבִים, וּפַחַד – עַל הָרְחוֹקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ... וַיִּמַּס לְבָבָם" {{ממ|יהושע|ה|א}}. '''"בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן"''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם כִּנֵּס עֲלֵיהֶן עֲמָלֵק כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן; נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ"''', כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְאוֹמַר 'אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל' – הָיוּ דּוֹמִין כָּאָבֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן"'''. דָּבָר אַחֵר: '''"בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ"''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי כְנַעַן לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר... עַד יַחְדָּו עַל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל" {{הפניה לפסוקים|יהושע|יא|א|ה}}. נִתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה – וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן"'''. {{הע-שמאל|שלושה גופי מים שעברו ישראל בחרבה. ים סוף והירדן מפורשים, ונחלי ארנון נלמדים בדרשה משירת הבאר, שההרים נצמדו זה לזה והרגו את האורבים לישראל. נראה שבמקור היו שתי דרשות נפרדות, המבוססות על הכפילות 'עד יעבור': האחת 'עד יעבור את הים, עד יעבור את הירדן', והשניה 'עד יעבור את הירדן עד יעבור נחלי ארנון', ושתי הדרשות התמזגו לפנינו. ראו לעיל, בדרשה על 'עם זו גאלת'.}} '''"עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'"''' – עַד יַעֲבֹר אֶת הַיָּם, עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד יַעֲבֹר אֶת נַחַל אַרְנוֹן. '''"עַם זוּ"''' – "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי" {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. '''"קָנִיתָ"''' – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" {{ממ|בראשית|יד|יט}}. תּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" {{ממ|משלי|ח|כב}}. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי" {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ" {{ממ|תהלים|עח|נד}}. יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן, בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן. לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"עַם זוּ קָנִיתָ"'''. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] השוו לעיל פס' ט, על הפסוק 'אמר אויב': שם פרעה הוא שהתנבא ולא ידע מה שהתנבא. בשני המקרים מדובר בנבואת פורענות למתנבא.}} '''"תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ"''' – נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה נִּתְנַבְּאוּ; 'תְּבִיאֵנוּ וְתַטְּעֵנוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''"תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ"''' – בָּנִים נִכְנָסִין וְאֵין אָבוֹת נִכְנָסִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים... וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ" {{ממ|שיר השירים|א|ח}} – גְּדָיִים נִכְנָסִין וְאֵין הַתְּיָשִׁים נִכְנָסִין. {{הע-שמאל|השירה נדרשת על אחרית הימים לפי יחזקאל, המתאר את נחלות השבטים בסכמתיות, ככרם. גם כאן דורשים בגזירה שווה נטיעה-נטיעה על חזון אחרית הימים של ירמיה ועמוס.}} דָּבָר אַחֵר: '''"תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ"''' – בְּכֶרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "מִפְּאַת קָדִים וְעַד פְּאַת יָם דָּן אֶחָד"... {{ממ|יחזקאל|מח|א}}. '''"וְתִטָּעֵמוֹ"''' – נְטִיעָה שֶׁאֵין לָהּ נְתִישָׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס" {{ממ|ירמיה|כד|ו}}, "וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד" {{ממ|עמוס|ט|טו}}. {{הע-שמאל|ראו דרשות בסגנון דומה לעיל פס' י ופס' טז.}} '''"בְּהַר נַחֲלָתְךָ"''' – בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל... שָׁם יַעַבְדֻנִי" {{ממ|יחזקאל|כ|מ}}. דָּבָר אַחֵר: '''"בְּהַר נַחֲלָתְךָ"''' – תּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל" {{ממ|במדבר|כא|יט}}; יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נַחֲלָה, "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ" {{ממ|דברים|ט|כט}}; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ... נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה" {{ממ|דברים|כו|א}}; בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, '''"בְּהַר נַחֲלָתְךָ"'''. יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא נַחֲלָה – בִּזְכוּת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"בְּהַר נַחֲלָתְךָ"'''. {{הע-שמאל|החביבות של המקדש קשורה בכך שהקב"ה השקיע מאמץ בבניתו, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה א|אבות ה א,]] "להפרע מן הרשעים".}} '''"מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'"''' – זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי" {{ממ|ישעיה|סו|א}}, וְאוֹמֵר: "בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי" {{ממ|יחזקאל|מג|ז}}, "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ" {{ממ|תהלים|יא|ד}}, וְאוֹמֵר: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל... מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ" {{ממ|מלכים א|ח|יג}}. חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" {{ממ|תהלים|לג|ו}}; אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – כִּוְיָכוֹל פְּעֻלָּה הִיא לְפָנָיו: '''"מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ"'''! אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כַּמָּה שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי 'פְּעֻלָּה' לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – וְהֶחֱרִיבוּ אוֹתוֹ! "הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ" {{ממ|תהלים|קלז|ז}}; מַה הוּא אוֹמֵר? "תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג... בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כה|ל|לא}}. '''"מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ"''' – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ" {{ממ|ישעיה|מח|יג}}; אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בְּנָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ"'''. אֵימָתַי? כְּשֶׁתִּבְנֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ, "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" {{ממ|תהלים|קמז|ב}}. מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ; תָּפְסוּ מֵעֲבָדָיו וְהָרְגוּ מֵהֶן וְצָלְבוּ מֵהֶן וְשָׂרְפוּ מֵהֶן, וְהֶחֱרִיבוּ פַּלְטִין שֶׁלּוֹ. לְאַחַר זְמַן בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין; תָּפַס מֵהֶן וְהָרַג מֵהֶן וְצָלַב מֵהֶן וְשָׂרַף מֵהֶן, וְיִשֵּׁב פַּלְטִין שֶׁלּוֹ וְנוֹדְעָה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם. }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] ר' יוסי הגלילי דורש את לשון העתיד לגנאי, כביכול התנבאו ישראל ולא ידעו מה נתנבאו, כמו בדרשות לפס' יז.}} רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִלּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד" {{ממ|תהלים|י|טז}} לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת, {{ב|אֶלָּא|אמרו בלשון עתיד}} '''"ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד"''' – לֶעָתִיד לָבוֹא. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|התפילה "אבל אנו" וכו' מופיעה כיום בברכות השחר, והיא מדגישה את ההבדל בין ישראל לגויים שבפסוק. ר' מ"מ כשר מצטט בספרו "תורה שלמה" כאן קטע נוסף מתוך מדרש הגדול, המציג ליד כל פסוק מפסוקי השירה פסוקי נחמה לישראל. הוא משער שגם הקטע הזה הוא מתוך המכילתא דרשב"י. התוספת לקמן בפונט נטוי.}} מִפְּנֵי מָה? "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם" (פס' יט); אֲבָל אָנוּ – עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ, מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בְּכוֹרֶךָ, גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּם מִמִּצְרָיִם, וְכַנָּה שֶׁנָּטְעָה יְמִינֶךָ – "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם"! ''אמר הקדוש ברוך הוא: אתם אמרתם "אז ישיר", אתם משובחים ב"אז": "אז יבקע כשחר אוריך", "אז תקרא וה' יענה" {{הפניה לפסוקים|ישעיה|נח|ח|ט}}. ''"אז תראי ונהרת" {{ממ|ישעיה|ס|ה}}. "אז תתענג על ה'" {{ממ|ישעיה|נח|יד}}. ''אתם אמרתם "עזי", "עורי עורי לבשי עזך ציון" {{ממ|ישעיה|נב|א}}. "עורי לבשי עז זרוע ה'" {{ממ|ישעיה|נא|ט}}. ''אתם אמרתם "ה' איש מלחמה ה' שמו", "זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך" {{ממ|ירמיה|יא|טז}}. ''אתם אמרתם "מרכבת פרעה", "ואתה על במותימו תדרך" {{ממ|דברים|לג|כט}}. ''אתם אמרתם "תהמות יכסיומו ירדו במצולות", "האומר לצולה חרבי" {{ממ|ישעיה|מד|כז}}. ''אתם אמרתם "ימינך ה'", "נשבע ה' בימינו" {{ממ|ישעיה|סב|ח}}. ''אתם אמרתם "וברב גאנך תהרס קמיך", "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום" {{ממ|עובדיה|א|יח}}. ''אתם אמרתם "וברוח אפיך נערמו מים", "יצאו מים חיים מירושלים" {{ממ|זכריה|יד|ח}}. ''אתם אמרתם "אמר אויב", "לכן כל אוכליך יאכלו וכל צריך כולם בשבי ילכו והיו שוסיך למשסה וכל בוזזיך אתן לבז, {{ממ|ירמיה|ל|טז}}. ''אתם אמרתם "נשפת ברוחך", "ואת רוחי אתן בקרבכם" {{ממ|יחזקאל|לו|כז}}. ''אתם אמרתם "מי כמכה", "אשריך ישראל מי כמוך" {{ממ|דברים|לג|כט}}. ''אתם אמרתם "נטית ימינך תבלעמו ארץ", "ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ" {{ממ|מלאכי|ג|יב}}. ''אתם אמרתם "נחית בחסדך", "וחסדי מאתך לא ימוש" {{ממ|ישעיה|נד|י}}. ''אתם אמרתם "שמעו עמים", "ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר" {{ממ|ישעיה|ל|כא}}. ''אתם אמרתם "אז נבהלו אלופי אדום", "ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וישב תחתיו ולא ירגז עוד" {{ממ|שמואל ב|ז|י}}. ''אתם אמרתם "תפל עליהם אימתה ופחד", "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך" {{ממ|ישעיה|מט|כג}}. ''אתם אמרתם "תביאימו", "והביאותים אל הר קדשי" {{ממ|ישעיה|נו|ז}}. ''אתם אמרתם "ה' ימלוך", "יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל" {{ממ|דניאל|ב|מד}}. ''אתם אמרתם "כי בא סוס פרעה", "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה" {{ממ|ישעיה|לה|ח‎‎}}. }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] השוו בבלי סוטה יב ב – נוסחה מלאה יותר של הדרשה. הנוסחה 'שמושיע את ישראל מיד מצרים' רומזת לשמות יד ל. כאן דורשים את המילים 'ותתצב', 'מרחוק', 'לדעה', 'יעשה' – ארבעתן גם יחד על נבואת מרים. לעניין הקשר בין יציבה לנבואה ראו גם לעיל ויהי ב, על הפסוק 'התיצבו וראו'. דורש גם "מרחוק" - מרוח הקודש.}} '''"וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן"''', הֵיכָן נִתְנַבְּאָה מִרְיָם? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ..." {{ממ|שמות|ב|ב}} אָמְרָה לוֹ לְאָבִיהָ: סוֹפְךָ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁעָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם! עָנָה אָבִיהָ וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן הִיא נְבוּאָתֵךְ? וַעֲדַיִן הִיא בִּנְבוּאָתָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" {{ממ|שמות|ב|ד}}. אֵין כָּל יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד" {{ממ|דברים|לא|יד}}, וְאוֹמֵר: "וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל" {{ממ|שמואל א|ג|י}}, "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" {{ממ|בראשית|כח|יג}}, "רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ" {{ממ|עמוס|ט|א}}. "מֵרָחֹק" {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין מֵרָחֹק אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" {{ממ|ירמיה|לא|ב}}. "לְדֵעָה" {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין לְדֵעָה אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" {{ממ|ישעיה|יא|ט}}. '''"אֲחוֹת אַהֲרֹן"''', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן הָיְתָה, וַהֲלֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם? אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. {{הע-שמאל|לעניין "נתן נפשו עליה" השוו לעיל פס' א.}} כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה" {{ממ|בראשית|לד|כה}}, וְכִי אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה? וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "בַּת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם" {{ממ|במדבר|כה|יח}}, וְכִי אֲחוֹתָם? בַּת אֻמָּתָם הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנָה אֻמָּתָהּ נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ! '''"אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ"'''. וְכִי מֵאַיִן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים עַל הַיָּם? אֶלָּא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים מֻבְטָחִין עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם שֶׁהַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶן נִסִּין וּגְבוּרוֹת, לְפִיכָךְ נָטְלוּ טֻפִּין וּמְחוֹלוֹת בְּיָדָם! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא סוף פרשה י.]] שירת מרים לנשים היתה כמראה לשירת משה לגברים, שהרי היא חוזרת על אותן המילים. ניתן היה להוסיף ולהציג את שירתה כמקור לשירת משה, כי כאן לא נאמר 'ותען מרים ובנות ישראל', אבל הדרשה אינה מרחיקה לכת עד כדי כך.}} '''"וַתַּעַן לָהֶן מִרְיָם"''' – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – כָּךְ אֲחוֹתוֹ אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים: '''"שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה!"''' }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]] ר' יהושע מייחס את הנסיעה ואת ההסעה (היציאה לדרך) למשה. ר' אליעזר טוען שגם כאן נסעו על פי הקב"ה, אבל משה הוא שהוביל אותם, משתי סיבות סותרות: לפי הראשונה (לשבחן של ישראל) הוא אמר להם 'סעו' והם שמעו בקולו; ולפי השניה (לגנותם) נאלץ משה להסיע אותם באיומי מקל, כי העם לא רצו להפרד מתחושת הנצחון על המצרים בים.}} '''"וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף"'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זוֹ נְסִיעָה נָסְעוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה; לְפִי שֶׁכָּל מַסָּעוֹת כֻּלָּן לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, אֲבָל נְסִיעָה זוֹ לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וַיַּסַּע מֹשֶׁה"'''. (רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וַיַּסַּע מֹשֶׁה"'''.) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" {{ממ|במדבר|ט|כג}}, אַף זוֹ – עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק יד#פסוק טו|לעיל יד טו,]] שמציג את ישראל כבעלי אמנה במשה.}} אִם כֵּן מַה הוּא אוֹמֵר '''"וַיַּסַּע מֹשֶׁה"'''? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין? לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ! אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה! וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם... זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ..." {{ממ|ירמיה|ב|ב}}. {{הע-שמאל|ישראל חזרו מאילם לים סוף כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם. גם ההסכמה של ישראל ללכת בנתיב שאינו נראה הגיוני נזקפת לזכותם. הדרשן מציג עוד חזרות שחזרו ישראל במסעם.}} וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת... וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם... וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף" {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|ח|י}}. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה" {{ממ|דברים|י|ו}}. וְכִי בְּמוֹסֵרָה מֵת? וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת! אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לִקְבוּרָתוֹ – שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסְעוּ מִמּוֹסֵרוֹת", "וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר" {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|לא|לז}}. {{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' יהודה דורשים "ויסע משה" לגנותם של ישראל, שרצו לחזור ולכבוש את מצרים או לעבוד ע"ז.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ! מַהוּ אוֹמֵר '''"וַיַּסַּע מֹשֶׁה"'''? שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִין בָּהֶן "בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה" {{ממ|שמות|א|יד}}, אָמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם! נַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ לְמִצְרַיִם! "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" {{ממ|במדבר|יד|ד}}. יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם", וְאוֹמֵר "אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ" {{הפניה לפסוקים|נחמיה|ט|יז|יח}}. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל שעברה ע"ז עם ישראל בים סוף.}} אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאִי: עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִסִּיעָהּ מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר '''"מִיַּם סוּף"''', מִדָּבָר שֶׁבְּיָדָן, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה! מַה הוּא אוֹמֵר "וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף" {{ממ|תהלים|קו|ז}}. {{הע-שמאל|דרשה על דברים ח. תיאורים של הנחשים במדבר כוב: האכעס הורג במבטו! והוא המכונה "צלמוות", כי מבטו ממית את מי שצילו פורח ליד האכעס.}} '''"וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר"''' – זֶה מִדְבַּר כּוּב; אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב" {{ממ|דברים|ח|טו}}. וְאוֹמֵר "מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה... וְאֶפְעֶה" {{ממ|ישעיה|ל|ו}}, אֵין אֶפְעֶה אֶלָּא אִיכְעוּס; אָמְרוּ: אִיכְעוּס זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – מִתְאַכֵּל אוֹתוֹ הָעוֹף, וְנוֹשֵׁר אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בָּאָרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת" {{ממ|ירמיה|ב|ו}} – מָקוֹם שֶׁהַצֵּל עִמּוֹ מָוֶת. {{הע-שמאל|מריטה נקרא כך כי ראה את האכעס ונשר שערו. למזלו הנחש לא ראה אותו וכך נשאר בחיים. הנחש פוגע בעצם ראייתו.}} אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּבָר זֶה שָׂח לִי רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ מָרִיטָה. וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה? שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לְלַקֵּט עֵצִים מִן הָהָר וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ, וְנָשַׁר כָּל שְׂעָרוֹ וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה. {{הע-שמאל|לדעת ר' אלעזר בן עזריה יש מים בכל מקום, אם רק יחפרו באר מספיק עמוקה, הפעם חפרו - ולא מצאו מים, כנסיון לישראל. דורשי רשומות טוענים שמדובר בדברי תורה, שלא היו לישראל שלושה ימים, וקושרים לכאן את התקנה של קריאה בתורה בשבת, בשני ובחמישי.}} '''"וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לְיַגְּעָן. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: וַהֲלֹא מַיִם תַּחַת רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם! הָאָרֶץ אֵין צָפָה אֶלָּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם! שֶׁנֶּאֱמַר "לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם" {{ממ|תהלים|קלו|ו}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא מָצְאוּ מָיִם"'''? כְּדֵי לְנַסּוֹתָם. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מַיִם שֶׁנָּטְלוּ מִבֵּין הַגְּזָרִים שָׁלְמוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְלֹא מָצְאוּ מָיִם"''', וְאַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְאַדִּירֵיהֶם שָׁלְחוּ... בָּאוּ עַל גֵּבִים לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם" {{ממ|ירמיה|יד|ג}}. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּמַיִם; שֶׁנֶּאֱמַר "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם" {{ממ|ישעיה|נה|א}}. לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְכָךְ מָרְדוּ! לְפִיכָךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. הָא כֵּיצַד? קוֹרְאִין בְּשַׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרְאִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי, וְקוֹרְאִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת. }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]] ר' יהושע דורש את שלושת האיזכורים הסמוכים של 'מרה'. לטעמו חיפשו ישראל מים בשלושה מקומות ולא מצאו. לעומתו ר' אלעזר המודעי טוען שחיפשו מים רק במקום אחד ומייד באו בתלונות אל משה. מכאן ועד סוף המסכתא כולה ניתן לראות שמגמתו הקבועה של ר' יהושע היא לדרוש בשבחן של ישראל, ואילו מגמתו הקבועה של ר' אלעזר המודעי היא לדרוש בגנותם; הפסוקים עצמם נוטים לעיתים לכאן ולעיתים לכאן, ומשדרים את שני המסרים, ולכן לא ניתן לטעון שאחד משני התנאים קרוב יותר לפשט.}} '''"וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה."''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיָּבֹאוּ מָרָתָה..."''' רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד. }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]] הדיון הוא במלה 'וילונו', המרמזת על טענה לא מוצדקת. ר' יהושע מפרש שהקדימו והתלוננו ולא בקשו תחילה עזרה ממשה, כלומר החמצה מינורית של ישראל; ואילו ר' אלעזר מפרש את השאלה 'מה נשתה' כתירוץ להתקומם נגד משה, ואת המלה 'לאמור' כתלונה גם כנגד הקב"ה.}} '''"וַיִּלּוֹנוּ הָעָם..."''' רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן, לוֹמַר '''"מַה נִּשְׁתֶּה?"''' אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה, וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"לאמור מַה נִּשְׁתֶּה"'''. }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]] המחשה של דברי ר' אליעזר 'יש שעה לקצר ויש שעה להאריך', כלומר המתפלל צריך למצוא ניסוח מקוצר או ארוך לתפילתו, בהתאם לנסיבות. כאשר הצטרעה מרים, ומשה מנסה לרפאה בתפילתו – עליו לקצר; וכאשר מתכונן הקב"ה להשמיד את ישראל ומשה מנסה למנוע זאת – הוא מאריך בתפילתו 40 יום ו40 לילה. אלמלא הסיום היה אפשר לומר שר' אליעזר מגן על כבודו של שליח הציבור; אבל בסיום הוא מנמק את גישתו באמירה עקרונית, שיש שעה לקצר ויש שעה להאריך.}} '''"וַיִּצְעַק אֶל ה'"''' – מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין צַדִּיקִים קָשִׁין לְקַבֵּל, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁתְּפִלַּת צַדִּיקִים קְצָרָה; וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ מְבָרְכָן הוּא? אָמַר לָהֶן: לֹא הֶאֱרִיךְ יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" {{ממ|דברים|ט|יח}}, וְאוֹמֵר "וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" (שם פס' ט). וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא? אָמַר לָהֶן: לֹא קִיצֵּר יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" {{ממ|במדבר|יב|יג}}. שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" – הֲרֵי לְקַצֵּר; "וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה" – הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ! {{הע-שמאל|ר' יהושע מזהה את העץ כסוג שכיח בנווי מדבר. ר' אלעזר, ר' יהושע בן קרחה, ר' נתן ויש אומרים מחפשים עץ מר או אף רעיל, וראו את דברי ר' יוחנן בן ברוקה בהמשך. רשב"י ודורשי הרשומות מפרשים את הסיפור על פי הפרקים הראשונים בספר משלי. לשיטתם יתכן שהביטוי 'מרים הם' מתאר את ישראל, הממרים והמקשים על משה ועל הקב"ה. הפתרון לממרים היתה הוראת דברי התורה, המרפאים את הלב הסורר. לדורשי הרשומות ראו לעיל פס' כב.}} '''"וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ"''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁל עֲרָבָה! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּזַיִת, אֵין לְךָ מַר יוֹתֵר מִזַּיִת! רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּקַדְרוֹס, וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף עִיקָּרֵי תְּאֵנָה וְעִיקָּרֵי רִמּוֹן. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִין: הוֹרָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁמְּשׁוּלִין בְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" {{ממ|משלי|ג|יח}}. {{הע-שמאל|המילים 'בא וראה' הן וריאציה על 'ויורהו'. סיפור ריפוי המים ע"י אלישע באמצעות מלח מדגים ומפרש את סיפור מרה, וריפוי חזקיה ע"י התאנים חוזר על אותו הרעיון. יש מקום לטענה שהטענה של ר' ישמעאל היא גם בעלת אופי פוליטי: השלטון הרומי הוא מר, אבל מרד ישיר בו אינו במקומו, ויש להמתיק אותו בדבר מר – כניעה וקבלת הדין.}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה פּוֹרְשִׁין דַּרְכֵּי בָּשָׂר וָדָם מִדַּרְכֵּי מָקוֹם; בָּשָׂר וָדָם – מָתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר; אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מַר מְרַפֵּא אֶת הַמַּר! הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְאֲכִיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה" {{ממ|מלכים ב|ב|כא}}, וַהֲלֹא מַיִם יָפִין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן מֶלַח – מִיָּד הֵן מַבְאִישִׁין! הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי" {{ממ|ישעיה|לח|כא}}, וַהֲלֹא בָּשָׂר וָדָם, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלֵי תְּאֵנָה – מִיָּד מִתְאַכֵּל! אֶלָּא נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס. {{הע-שמאל|מפרש, כנראה בהמשך לדברי רשב"י ודורשי הרשומות, שישראל השליכו עצמם בתפילה ובבקשת מחילה על שחטאו בעניין המים.}} '''"וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם"''' – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין וּמִתְגָּרִין לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לְאָבִיו וּכְתַלְמִיד שֶׁמִּתְגָּרֶה לִפְנֵי רַבּוֹ. אָמְרוּ לְפָנָיו: חָטָאנוּ שֶׁמָּה שֶׁנִּתְרַעַמְנוּ עַל הַמַּיִם! {{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר רואים את מי מרה כמשל לישראל: ר' יהושע טוען שמי מרה הם למעשה מים מתוקים, אלא שהם הפכו למרים כדי לנסות את ישראל, וכן ישראל הם צדיקים, אבל היו להם טענות כלפי משה בגלל המצוקה שחוו; ור' אלעזר טוען שהמים היו תמיד מרים, וכן ישראל, והומתקו ע"י משה בדרך נס. הוא דורש את החזרה על 'המים' - שנוצרו מים חדשים ומתוקים.}} '''"וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם"''' – לְפִי שָׁעָה הוּמְתְּקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָדין הֵן מִתְּחִילָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר 'מַיִם... מַיִם', שְׁנֵי פְּעָמִים. {{הע-שמאל|'חוק' הוא בין אדם למקום, ו'משפט' הוא בין אדם לחברו. ר' יהושע מניח שאלו שתים מעשר הדברות, שנאמר בהן 'כאשר ציווך ה' אלהיך' (דברים ה יב-טו), ואילו ר' אלעזר טוען, על סמך ויקרא, שהחוק הוא עריות והמשפט הוא משפטי אדם.}} '''"שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט"'''. חֹק – זוֹ שַׁבָּת, וּמִשְׁפָּט – זֶה כִּיבּוּד אָב וָאֵם; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: חֹק – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת" {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; מִשְׁפָּט – אֵלּוּ דִּינֵי אוֹנָסִין וְדִּינֵי חַבָּלוֹת וְדִּינֵי קְנָסוֹת! {{הע-שמאל|ר' יהושע ממשיך בגישתו שהסיפור הוא בשבחן של ישראל, והוא קורא 'ניסהו' – נישאו ושבחו, ואילו ר' אלעזר – בגישתו שמדובר בגנותם.}} '''"וְשָׁם נִסָּהוּ"''' – וְשָׁם נַעֲשָׂה לָהֶם נִסָּאוֹן לְיִשְׂרָאֵל; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ... אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין" {{ממ|מלכים ב|ב|כה|כז}}, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: וַהֲלֹא אֵין גְּדוּלָּה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּשִׁין, וְכָאן אֵינוֹ אֶלָּא סָמֶךְ! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁם נִסָּהוּ"'''? שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל! דָּבָר אַחֵר: '''"וְשָׁם נִסָּהוּ"''' – שָׁם נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם. }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]] יתכן שהדרשה רומזת [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה י|לקידושין א, י,]] ואולי למסורת אחרת בסגנון משנאי, כגון [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ח|אבות ג ח,]] שבו ההכללה קודמת לפסוק.}} '''"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע"''', שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם שָׁמוֹעַ - תִּשְׁמַע!". שָׁכַח אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁכִּיחִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם שָׁכֹחַ - תִּשְׁכַּח!" {{ממ|דברים|ח|יט}}. {{הע-שמאל|דורש "לקול"-בקול. מי שמקיים את המצוות כאילו היה בנוכחותו של הקב"ה ושמע את המצוות מפיו. הדרישה היא רק שישא ויתן בהגינות וימצא חן בעיני הציבור. 'כל חוקיו' הן גזירות חכמים. מי שמקפיד לקיים מצוות אלו מובטח שלא יקבל את מכות מצרים. אם לא ישמע הוא עלול לקבל אותן, אבל גם אז ה' ירפא אותו.}} '''"לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ"''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ בְּקוֹל גְּבוּרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמֵּשׁ לִפְנֵי חֵי הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא. '''"וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה"''' – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. '''"וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו"''' – אֵלּוּ הֲלָכוֹת. '''"וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ"''', וְאִם אָשִׂים – '''"כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ"'''. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. {{הע-שמאל|במכילתא דר' ישמעאל מוחלפים דברי ר' אלעזר ודברי ר' יהושע אלו באלו. כאן מדגיש ר' אלעזר את חובת הציות להלכה. דברי 'דבר אחר' מוצאים כאן את כל חלקי התורה, מעשר הדיברות ועד גזירות ודיני עריות. לפי דברי 'דבר אחר' ניתנה במרה התורה כולה, ונכרתה עליה ברית כמו בסיני - כולל הסנקציות למפר הברית והאיום במכות מצרים.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''"שָׁמוֹעַ"''', יָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תִּשְׁמַע"''', קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה. דָּבָר אַחֵר: '''"תִּשְׁמַע"''' – זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּלוּלָה בּוֹ. '''"לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ"''' – אֵלּוּ עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל הַר סִינַי. '''"וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה"''' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם. '''"וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו"''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''"וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו"''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת. {{הע-שמאל|דברי התורה מרפאים את האדם ומעניקים לו חיים טובים. ר' יצחק מוצא בכפילות של "לא אשים עליך" ושל "אני... רופאך" רמז לשני העולמות - העולם הזה והעולם הבא.}} אִם עָשִׂיתָ כֵּן – '''"כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ"'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ"'''? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – חַיִּים הֵן לְךָ, רְפוּאָה הֵן לְךָ! שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא" {{ממ|משלי|ד|כב}}. דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ"''', רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם אֵין בָּהֶם מַחֲלָה, לָמָּה הֵן צְרִיכִין רְפוּאָה? אֶלָּא אֱמֹר מֵעַתָּה: '''"לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ"''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''"כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ"''' – לָעוֹלָם הַבָּא! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]] שם הגירסה היא שאילים היה מקום מהולל במים. כאן הגירסה היא שהמקום היה מקולקל, אבל בדרך נס הספיקו המים לישראל. ר' יהושע קורא את חניית ישראל באלים כחניה על המים כפשטת, ור' אלעזר קורא את המים כסמל לתורה, בדומה לדרשה של דורשי הרשומות, לעיל פס' כב.}} '''"וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים"''' – מַגִּיד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּלְקָל בְּמַיִם יָתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁהֲרֵי הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִים, וְלֹא סִיפְּקוּ אֶלָּא שִׁבְעִים דְּקָלִים! וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל חָנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם, וְסִיפְּקוּ לָהֶן מַיִם, וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁילְּשׁוּ! '''"וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם"''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בָּרָא שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְשִׁבְעִים דְּקָלִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים! '''"וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנוּ לָהֶן בְּמָרָה. }} ihpytervawifac2psf6ha5w84hq8ywx 0 1715963 3007676 3007598 2026-04-23T14:05:43Z Yack67 27395 3007676 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט שחל בשבת.}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] 1l5tog0bal7dthzv4vdvt45442cd56g 3007690 3007676 2026-04-23T14:35:33Z Yack67 27395 3007690 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{רקע אפור}}{{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט שחל בשבת.}}{{סוף}}{{ש}} {{הור|אומרים קידוש על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] fnn8dmb53q9inplqhqlvgosphcvt7gz 3007697 3007690 2026-04-23T14:53:06Z Yack67 27395 3007697 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{רקע אפור}}{{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט שחל בשבת.}}{{סוף}}{{ש}} {{הור|אומרים קידוש על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] przj2z32ak6hiz36yp7jkafev9ods1v 3007701 3007697 2026-04-23T14:58:01Z בן עדריאל 9444 הסרת [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]] 3007701 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אל אלהים ה' דבר}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{רקע אפור}}{{הור|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=שבועות}}{{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ===קידוש=== {{רקע אפור}}{{הור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל שני של יו"ט שחל בשבת.}}{{סוף}}{{ש}} {{הור|אומרים קידוש על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] nwml6hy9lgjvs0qblpgeme60399r7w1 0 1718964 3007689 3007541 2026-04-23T14:33:48Z Yack67 27395 3007689 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|וירד אלהים על הר סיני (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הוראה למתפללים|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש):}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] ot6fl9snkre0tdli19yovxwj978ksd8 3007704 3007689 2026-04-23T14:59:45Z Yack67 27395 3007704 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|וירד אלהים על הר סיני (מערבית)}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|יום=שבועות}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{רקע אפור}}{{הוראה למתפללים|כשחל בחול אומרים כאן קדיש שלם. כשחל בשבת אומרים "ויכלו" וברכת מעין שבע:}}{{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}} {{סוף}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש):}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=שבועות|ראש השנה=לא|מוצ"ש=לא}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] fu8gvrg5zm6zc0tpqlrjp0dc7sfz3vk 0 1726227 3007672 3007536 2026-04-23T13:57:03Z Yack67 27395 3007672 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|ויושע אומן אשכלות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}} הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים בָּעֹמֶר (נ"א לָעֹמֶר).{{ש}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הוספות}}|פלונית|מַלְכוּת שֶׁבְּחֶסֶד}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] rjppkqq9j2o4otyunvjplusdxfw51o8 3007674 3007672 2026-04-23T14:02:40Z Yack67 27395 3007674 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)|המערבית של ליל ז.]]}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|ויושע אומן אשכלות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}} הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים בָּעֹמֶר (נ"א לָעֹמֶר).{{ש}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הוספות}}|פלונית|מַלְכוּת שֶׁבְּחֶסֶד}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] 8rlf2xcjbbxxhcbctf0nj3drx3elhnl 3007677 3007674 2026-04-23T14:06:42Z Yack67 27395 3007677 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מזרחי)|המערבית של ליל ז.]]}} {{מערבית|נוסח=מזרחי|ויושע אומן אשכלות}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור2|כשחל בשבת:}} ==מעין שבע== {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שבת/ערבית|מעין7}}}} {{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|נוהגים לומר כאן קידוש על היין]] (ובארץ ישראל המנהג הרווח שלא לקדש בבית הכנסת).}}{{ש}} {{קידוש והבדלה בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|ברכה}} הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים בָּעֹמֶר (נ"א לָעֹמֶר).{{ש}} {{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר|הוספות}}|פלונית|מַלְכוּת שֶׁבְּחֶסֶד}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{הור|בקצת קהילות שרים {{צ|יגדל}} בסוף התפילה, ויש ששרים {{צ|אדון עולם}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]] ku5954nub146zgegk9ovgytshgmm4ih 0 1726229 3007669 3007552 2026-04-23T13:47:49Z Yack67 27395 3007669 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אמונת אומן לעם זו זכרת}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש בבית הכנסת== {{הור|{{רקע אפור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל אחרון שחל בשבת.}} אומרים קידוש על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] 0dg1ou2b0wmd6d4tr6daz8y4s2e984a 3007679 3007669 2026-04-23T14:10:11Z Yack67 27395 3007679 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת יש אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)|המערבית של ליל ז']].}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אמונת אומן לעם זו זכרת}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|{{רקע אפור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל אחרון שחל בשבת.}} אומרים קידוש על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] rs6595w1zch9ln1epl2rpj7smg4dom7 3007680 3007679 2026-04-23T14:11:17Z Yack67 27395 3007680 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת יש אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)|המערבית של ליל ז']].}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אמונת אומן לעם זו זכרת}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|{{רקע אפור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל אחרון שחל בשבת.}}{{ש}} אומרים קידוש על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] mnepnwrh4ocd8lomov4lndwb0q70ip5 3007703 3007680 2026-04-23T14:58:59Z Yack67 27395 3007703 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|כשחל במוצאי שבת יש אומרים את [[סידור/נוסח אשכנז/פסח/ערבית ליל ז (מערבי)|המערבית של ליל ז']].}} {{מערבית|נוסח=מערבי|אמונת אומן לעם זו זכרת}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב חורף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}} ===קדושת היום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותודיענו}} וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. {{יעלה ויבוא אשכנז|פסח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אלהי}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}} ==מעין שבע== {{רקע אפור}}{{הור|בשבת מוסיפים:}}{{ש}} {{:ברכת מעין שבע|נוסח=אשכנז|יום=פסח}}{{סוף}} ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת=לא}} ==קידוש== {{הור|{{רקע אפור|אין אומרים {{צ|במה מדליקין}} בליל אחרון שחל בשבת.}}{{ש}} אומרים קידוש על היין:}}{{ש}} {{קידוש בבית הכנסת אשכנז|יום=פסח|ראש השנה=לא|שהחיינו=לא}} ==ספירת העומר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֺהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו, וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר. הַיּוֹם שִׁבְעָה יָמִים לָעֹמֶר.{{ש}} הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ.{{ש}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ. (וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת.) ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח=מערבי}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי"ת=לא}} ===סיום=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|יגדל}} {{הור|יש כופלים:}} {{ק|'''מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ.'''}} [[קטגוריה:מערביות על סדר התפילה]] [[קטגוריה:מנהג אשכנז המערבי]] guuhs4l683c8vgtb2jx1g2gsgbzi6hh 0 1726468 3007660 3004410 2026-04-23T13:06:08Z Yack67 27395 3007660 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת ר' יקותיאל בר יוסף. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בליל אחרון.{{הערה|כשחל במוצאי שבת אומרים ברוב הקהילות את המערבית של ליל ז' [[ויושע ה' אום למושעות]], אבל בפוזנא אומרים זאת וכן ב{{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{סי|וַיּוֹשַׁע|10}} {{סי|א}}וֹמֵן אֶשְׁכְּלוֹת קֹדֶשׁ פֶּרַח תְּהִלָּה{{ש}} {{סי|וַיַּרְא|10}} {{סי|בְּ}}עִנּוּי וְקֹשִׁי נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|אָז|10}} {{סי|גְּדֻ}}לָּתוֹ הִפְלִיא וְהֵאִיר אֲפֵלָה{{ש}} אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה.{{ממס|איוב לה י}}<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|עָזִּי|10}} {{סי|הָ}}רִים דִּלֵּג כְּזָכַר בְּרִית אָבוֹת וָחֶסֶד{{ש}} {{סי|וּ}}גְבָעוֹת קִפֵּץ טָהוֹר כֹּל יִסֵּד{{ש}} {{סי|זֶ}}רַע אַהֲבַת {{סי|ח}}וֹלַת שֶׁמַע לְהִוָּסֵד{{ש}} וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.{{ממס|ירמיהו לא ב}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יקותיאל בר יוסף חזק'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אֻ|2}}שְּׁרוּ בְּאוֹר הַחַיִּים לֵאוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר.{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|בְּ|2}}אוֹת זֶה עוֹד לְהִתְבָּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים אָז הִלְלוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא.{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל יָחִישׁ יִשְׁעֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|הֻ|2}}מְרְרוּ בְּקֹשִׁי וְנִלְאוּ{{ש-רווח|1em}}||מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ.{{ממס|במדבר לג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}יוֹם נָקָם תִּרְאוּ{{ש-רווח|1em}}||כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ.{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|זַ|2}}כִּים אֻיְּמָה לְעָצְמָה{{ש-רווח|1em}}||וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה.{{ממס|שמות יד כב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|ח|2}}וֹכָיו טוּבוֹ לְהַנְחִילָם{{ש-רווח|1em}}||וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם.{{ממס|ישעיהו מט י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|טָ|2}}הוֹר עֲנָוָתוֹ הִרְבָּה עֲלֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||וַייָ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם.{{ממס|שמות יג כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|יָ|2}}עִיר נְאֻם חֶזְיוֹנָי{{ש-רווח|1em}}||כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְיָ.{{ממס|ישעיהו נב יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}רָאוּי עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה.{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|ל|2}}וֹעֲגָיו יִהְיוּ לִמְשִׁסָּה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה.{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|מ|2}}וּנְעָם שִׁיר הוֹדָיָה{{ש-רווח|1em}}||עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ.{{ממס|שמות טו ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|נַ|2}}גֵּן שִׁיר הֲמוֹנָי{{ש-רווח|1em}}||כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ.{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גֻלִּים לָשׁוּב לְמַאֲוָיָם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְהָשִׁיב שִׁבְיָם{{ש-רווח|1em}}||וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|פּ|2}}וֹרְכִים נָסוּ לִפְנֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם.{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|צָ|2}}רוֹת עַמּוֹ יָסִיר וְנִחַם{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם.{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קֶ|2}}רֶן נָאוֹר הִרְעָם{{ש-רווח|1em}}||וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל הָעָם.{{ממס|שמות יב לג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|ר|2}}וּחַ עָרִיצִים לְהַנְשִׁים{{ש-רווח|1em}}||יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים.{{ממס|זכריה ח כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|שְׁ|2}}אֵרָם נִמַּק וְנִכְחָד{{ש-רווח|1em}}||לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.{{ממס|שמות יד כח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|תִּ|2}}תֵּן יְשׁוּעוֹת חוֹסָיו{{ש-רווח|1em}}||וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו.{{ממס|עובדיה א יח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|תּ|2}}וֹפְפוּ יוֹנְקִים לְיַחֲדֵהוּ{{ש-רווח|1em}}||זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ.{{ממס|שמות טו ב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|יְ|2}}קָרִים יֹאמְרוּ כָזֶה{{ש-רווח|1em}}||הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה.{{ממס|ישעיהו כה ט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קְ|2}}דֻשָּׁה נָקְבָה בַּעֲלִיזוֹת{{ש-רווח|1em}}||אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.{{ממס|שמות טו א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}גֶבֶר יְסוֹבֵב וְיֻקְדַּשׁ{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ.{{ממס|ישעיהו מב י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|תְּ|2}}בִיעַת עִנּוּי קָפַצְתָּ{{ש-רווח|1em}}||וּמִבֵּית כֶּלֶא – עַם זוּ קָנִיתָ.{{ממס|שמות טו טז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|יַ|2}}חֲשֹׂף זְרוֹעוֹ וְתַעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|א|2}}וֹהֲבָיו הוֹצִיא צָהֳרִים{{ש-רווח|1em}}||וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם.{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|לְ|2}}הָשִׁיב לְקָמָיו גְּמוּלֵיהֶם{{ש-רווח|1em}}||מְהוּמַת יְיָ רַבָּה בָּהֶם.{{ממס|זכריה יד יג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|בִּ|2}}רְאוֹתָם נָמוּ לְסַלְסְלָה{{ש-רווח|1em}}||אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה.{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח {{סי|רַ|2}}וּוֹת בְּזִיז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||{{סי|יוֹסִף|2}} אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ.{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|חִזָּ|2}}יוֹן שִׁירָה {{סי|קִ|2}}דְּמוּ לְנֶעְלָם{{ש-רווח|1em}}||יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם.{{ממס|שמות טו יח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרָיִם |- |פֶּסַח בְּצִיּוֹן יְשׁוֹרְרוּ לְגוֹאֲלָם{{ש-רווח|1em}}||יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם.{{ממס|תהלים קמו י}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |} פֶּסַח {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הוֹד מְאֻשֶּׁרֶת לְהִגָּאֵל{{ש}} {{סי|יְ}}דִידֶיךָ הוֹשַׁעְתָּ שִׁעְשַׁעְתָּ יִשְׁרֵי אֵל{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר לְקוּחֶיךָ חָזוּ מִפְעֲלוֹת אֵל{{ש}} אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|שמות טו א}} <קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|מִי|10}} {{סי|מִ}}לֵּל {{סי|נ}}וֹי כֹּחַ סִפּוּר מְלַאכְתּוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}לְסוּל תִּפְאַרְתּוֹ בְּעַזִּים הִדְרִיךְ הֲלִיכָתוֹ{{ש}} {{סי|ע}}וֹלְלִים וְיוֹנְקִים שִׁבְּחוּהוּ וְצָפוּ מְסִלָּתוֹ{{ש}} גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ.{{ממס|תהלים קמה יב}}<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|נָחִיתָ|10}} {{סי|פְּ}}נִינֶיךָ בְּעֻזְּךָ עַמְּךָ לְהִתְנָאוֹת{{ש}} {{סי|צ}}וֹרְרֵיהֶם הָמַמְתָּ בְּמַכּוֹת לְהַלְאוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}דוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מְיַחֲדִים מִסֵּבֶל וּתְלָאוֹת{{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת.{{ממס|ישעיהו מז ד}}<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּחַסְדְּךָ|10}} {{סי|ר}}וֹמַמְתָּ קֶרֶן עַמֶּךָ יָצְאוּ מְרֻוָּחִים{{ש}} {{סי|שֶׁ}}בַח וּרְנָנוֹת לְשִׁמְךָ מְסַלְּדִים וּמְשַׁבְּחִים{{ש}} {{סי|תְּ}}בִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ עִיר מְנוּחִים{{ש}} בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.{{ממס|ישעיהו לב יח}}<קטע סוף=ו/><noinclude>{{ש}}{{הור|הפורש}}{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יקותיאל בר יוסף]] [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] </noinclude> p6pk8fq13npo18apkd88d10znixp7n4 0 1726471 3007658 3007258 2026-04-23T13:05:03Z Yack67 27395 3007658 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב"ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').{{הערה|וכן מנהג {{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}{{ש}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}} {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר יעקב'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם<noinclude>{{הערה|{{סי|יְ|2}}שׁוּעוֹת כּוֹס}}</noinclude> שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה<noinclude>{{הערה|לְנָגְפָה}}</noinclude>{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז <noinclude>{{הערה|{{סי|נָ|2}}תַן לְאוֹת}}</noinclude> רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי <noinclude>{{הערה|צָבוּר}}</noinclude> בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |} פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}} {{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}} {{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}} כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים<noinclude>{{הערה|גְּדוּדִים}}</noinclude>{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}} {{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}} {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}} {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}} {{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים<קטע סוף=ו/><noinclude>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] </noinclude> py90ygv83yj88ajrj7acg620y9c5a3a 3007659 3007658 2026-04-23T13:05:19Z Yack67 27395 3007659 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור2|מערבית ללילי יו"ט האחרון של פסח מאת [[מחבר:יוסף ברבי יעקב|ר' יוסף ב"ר יעקב]]. למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותה בליל ז', ואם הוא שבת אומרים אותה בליל ח' (בפוזנא אין אומרים אותה בליל ח').{{הערה|וכן מנהג {{צ|קהל עדת ישראל}} ברלין.}}}}{{ש}}</noinclude> <קטע התחלה=א/>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|וַיּוֹשַׁע יְיָ|10}} {{סי|אֹ}}ם לְמוֹשָׁעוֹת{{ש}} {{סי|וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל|10}} {{סי|בִּ}}פְרֹעַ פְּרָעוֹת{{ש}} {{סי|אָז יָשִׁיר|10}} {{סי|גִּ}}לָּה חֹסֶן יְשׁוּעוֹת{{ש}} {{סי|עָזִּי|10}} {{סי|דָּ}}גוּל גִּיהַּ וְאִישׁוֹן לְהַשְׁעוֹת<קטע סוף=א/>{{ש}}{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|יְיָ|10}} {{סי|הֵ}}כִין כְּלֵי מִלְחָמָה{{ש}} {{סי|מַרְכְּבוֹת פַּרְעֹה|10}} {{סי|וְ}}שָׁלִישָׁיו נִהַג בִּמְהוּמָה{{ש}} {{סי|תְּהוֹמוֹת|10}} {{סי|זִ}}מְּנָם בְּאַף וּבְחֵמָה{{ש}} {{סי|יְמִינְךָ|10}} {{סי|חֶ}}בֶל נַחֲלָתְךָ רִחֵמָה{{ש}}<קטע סוף=ב/>{{ש}}{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''יוסף בר יעקב'''}} {| |- |פֶּסַח {{סי|אֱ|2}}מוּנִים שִׁיר שׁוֹרְרוּהוּ{{ש-רווח|1em}}||וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|שמות יד ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|בַּ|2}}ת קוֹל יִשָּׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש-רווח|1em}}||יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|גְּ|2}}אוּלִים עָבְרוּ בְּמַשְׂאַת יָד{{ש-רווח|1em}}||וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד{{ממס|שמות יד לא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|דָּ|2}}גוּל בְּעוֹז כְּבוֹדוֹ{{ש-רווח|1em}}||יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ{{ממס|ישעיהו יא יא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|הֲ|2}}מוֹן חֲיָלָיו בְּטוּב דַּיָּם{{ש-רווח|1em}}||הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם{{ממס|שמות יד כט}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|וְ|2}}הֵנִיף יָדוֹ בְּרוּחַ בַּעְיָם{{ש-רווח|1em}}||וְהֶחֱרִים יְיָ אֵת לְשׁוֹן יָם{{ממס|ישעיהו יא טו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|זִ|2}}לְעַף בְּמִכְתָּב שֻׁנַּן{{ש-רווח|1em}}||מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן{{ממס|שמות יד כד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|חִ|2}}דּוּשׁ מוֹפֵת עֲלֵי יָשָׁן{{ש-רווח|1em}}||דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן{{ממס|יואל ג ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|טִ|2}}כֵּס בְּצָרָיו לְהַחֲרִימָה{{ש-רווח|1em}}||וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה{{ממס|שמות יד ח}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|יֶ|2}}שַׁע וְתַעֲצוּם<noinclude>{{הערה|{{סי|יְ|2}}שׁוּעוֹת כּוֹס}}</noinclude> שָׁלוֹם{{ש-רווח|1em}}||בְּשִׂמְחָה תֵּצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|כָּ|2}}לִיל עֲנָמִים לְהַצְמֵת{{ש-רווח|1em}}||כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת{{ממס|שמות יב ל}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|לְ|2}}אֻמִּים יֶהְגּוּ רֵיק לְהָדְפָה<noinclude>{{הערה|לְנָגְפָה}}</noinclude>{{ש-רווח|1em}}||וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה{{ממס|זכריה יד יב}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|מִ|2}}לּוּי שְׁעָרִים פָּתַח{{ש-רווח|1em}}||וּפָסַח יְיָ עַל הַפֶּתַח{{ממס|שמות יב כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|נ|2}}וֹרָאוֹת עִזּוּז <noinclude>{{הערה|{{סי|נָ|2}}תַן לְאוֹת}}</noinclude> רַב וְשַׁלִּיט{{ש-רווח|1em}}||גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט{{ממס|ישעיהו לא ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|סְ|2}}גוּלִים לְמַטַּע שִׁירַיִם{{ש-רווח|1em}}||כִּי יְיָ נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם{{ממס|שמות יד כה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|עָ|2}}תִיד לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים{{ש-רווח|1em}}||וְיָצָא יְיָ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם{{ממס|זכריה יד ג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|פְּ|2}}תִיחַת קוֹל עָנְתָה נְבִיאָה{{ש-רווח|1em}}||שִׁירוּ לַיְיָ כִּי גָאֹה גָּאָה{{ממס|שמות טו כא}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|צָ|2}}פוּי <noinclude>{{הערה|צָבוּר}}</noinclude> בְּאוֹת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה{{ש-רווח|1em}}||זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה{{ממס|ישעיהו יב ה}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|קִ|2}}דֵּר לְצָרָיו מְאוֹרֵי אוֹר{{ש-רווח|1em}}||וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר{{ממס|שמות י כג}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|רָ|2}}צוּי בְּמַאֲמָר צוּרֵךְ{{ש-רווח|1em}}||קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |- |פֶּסַח {{סי|שִׁ|2}}בְּחוּהוּ בְּעוֹז תַּעֲצוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||כִּי פָקַד יְיָ אֶת עַמּוֹ{{ממס|רות א ו}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח מִצְרַיִם |- |פֶּסַח {{סי|תֹּ|2}}קֶף תְּהִלּוֹת רִשּׁוּמוֹ{{ש-רווח|1em}}||גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ{{ממס|ישעיהו מז ד}}{{ש-רווח|1em}}||פֶּסַח לֶעָתִיד |} פֶּסַח {{סי|יוֹסֵף|2}} עַל יְשׁוּעוֹת יְשׁוּעָה{{ש}} {{סי|בְּרִ|2}}יתוֹ {{סי|יִ|2}}זְכֹּר לְהוֹשִׁיעָה{{ש}} {{סי|עַ|2}}ם {{סי|קְ|2}}רוֹבוֹ {{סי|בְּ|2}}אַהַב לְהִוָּשֵׁעָה{{ש}} כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרַיִם לְצֹר נִשְׁמָעָה<קטע סוף=ג/>{{ש}}{{הור|בגילה ברינה}} <קטע התחלה=ד/>{{סי|וּבְרֹב|10}} {{סי|ט}}וּבְךָ נָחִיתָ יְדִידִים{{ש}} {{סי|וּבְרוּחַ|10}} {{סי|יָ}}ם עָבְרוּ גְּדוּדִים{{ש}} {{סי|אָמַר|10}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל לְהַצְלִיל נְדוּדִים<noinclude>{{הערה|גְּדוּדִים}}</noinclude>{{ש}} {{סי|נָשַׁפְתָּ|10}} {{סי|לִ}}הְיוֹת בְּסַאסְּאָה נִמְדָּדִים<קטע סוף=ד/>{{ש}}{{הור|זה צור}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|מִי כָמֹכָה|10}} {{סי|מִ}}שְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}} {{סי|נָטִיתָ|10}} {{סי|נ}}וֹאֲצֶיךָ בְּזַעַם וְעֶבְרָה{{ש}} {{סי|נְחִית|10}} {{סי|סְ}}גֻלָּתֶךָ בִּזְרוֹעַ גְּבוּרָה{{ש}} {{סי|שָׁמְעוּ|10}} {{סי|עַ}}מִּים גְּאֻלָּתְךָ לְהַגְבִּירָה<קטע סוף=ה/>{{ש}}{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|אָז נִבְהֲלוּ|10}} {{סי|פְּ}}חוּזֵי דִּינִים{{ש}} {{סי|תִּפֹּל עֲלֵיהֶם|10}} {{סי|צְ}}וָחוֹת וּמְדָנִים{{ש}} {{סי|תְּבִאֵמוֹ|10}} {{סי|קְ}}דוֹשֶׁיךָ {{סי|רֶ}}גֶשׁ מְעוֹנִים{{ש}} {{סי|יְיָ יִמְלֹךְ|10}} {{סי|שׁ}}וֹמֵר {{סי|תְּ}}שׁוּעַת אֱמוּנִים<קטע סוף=ו/><noinclude>{{ש}}{{הור|הפורש}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:יוסף ברבי יעקב]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטים המיוסדים על שירת הים]] </noinclude> 1hob5zkty6m3rbxwegizi37bfpi21py 0 1726746 3007757 3006842 2026-04-24T07:31:18Z Yack67 27395 3007757 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' משולם | מיוחס ל = [[מחבר:משולם בן קלונימוס]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = א"ב, משלם | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2304|א-2304]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בשבת ראשונה אחרי ראש חודש אייר. }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''משלם'''}} {{סי|אֶ}}זְכָּרְךָ דּוֹדִי מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים{{ש}} {{סי|בְּ}}גֹדֶל מַסּוֹת אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ לְקַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אַלְתָּם בִּזְרוֹעַ וְהִצַּלְתָּם כַּמָּה מוֹנִים{{ש}} {{סי|דִּ}}מִּינוּ עַתָּה בַּגּוֹלָה כְּמֵתֵי אַשְׁמַנִּים {{סי|הִ}}דִּיחַנִי הָאֲרִי וְשִׁבַּר וְעִצֵּם עֲצָמָי{{ש}} {{סי|וְ}}הִצַּלְתַּנִי מִפִּיו לְפִי מְלֹאת יָמַי{{ש}} {{סי|זִ}}נְּבַנִי הַדֹּב וְגֵרַם גְּרָמִי{{ש}} {{סי|חִ}}לַּצְתַּנִי מִיָּדוֹ וְדָרַשְׁתָּ דָמָי {{סי|טָ}}רַף נָמֵר וּפָרַץ הֵיכָלִי{{ש}} {{סי|יָ}}עַץ מִבַּיִת וּמִחוּץ לְשַׁכְּלִי{{ש}} {{סי|כִּ}}לִּיתָ אֲגַפָּיו כְּשָׁמַעְתָּ קוֹלִי{{ש}} {{סי|לִ}}גְיוֹנָיו מָחַצְתָּ וְהוֹשַׁעְתָּ קְהָלִי {{סי|מִ}}כֻּלָּם תָּקַף חֲזִיר הַבָּר{{ש}} {{סי|נִ}}אֵץ וְחֵרֵף וְעַד כּוֹכָבִים גָּבַר{{ש}} {{סי|סִ}}לַּנִי כִּרְסְמַנִי וּלְכַלּוֹתִי סִבַּר{{ש}} {{סי|עִ}}רְעֵר זְבוּלְךָ וְעַד הַיְסוֹד עָבָר {{סי|פָּ}}ק פְּלִילִיָּה וְשִׁנָּה עֹז דָתִי{{ש}} {{סי|צִ}}וַּנִי לְכַחֵשׁ יִחוּד עֲדָתִי{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵךְ הֲיַעֲצֹר כֹּח לְעֻמָּתִי{{ש}} {{סי|רָ}}פַסְתִּי דְבִירוֹ וְהִנְנִי בְּקוֹמָתִי {{סי|שָׁ}}מַעְתָּ חֶרְפָּתָם אַל תֶּחֱרַשׁ לְרִיבִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְעָתַיִם הָשֵׁב אֶל חֵיק מְרִיבִי{{ש}} {{סי|תְּ}}בַע גְּאֻלָּתִי דּוֹדִי וּקְרוֹבִי{{ש}} {{סי|תָּ}}חִישׁ לִי מִפְלָט עִמְּךָ לְעָרְבִי {{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת רַהַב הָעִירָה עֹז נָקָם לִלְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַץ עֲדִינָה תַּשְׁבִּית מַכָּתִי לַחְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|לִ}}דְרוֹךְ פּוּרָה בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|מְ}}לוּכָה לְאַדֶּרְךָ כְּמֵי יַם סוּף בִּיבֹשׁ.<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] <noinclude/> injiihvjckqkcejao2kz8o5b4q16b7w 3007758 3007757 2026-04-24T07:31:59Z Yack67 27395 3007758 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי זולת|זולת]] | תת-סוג = | מועד = | מחבר = ר' משולם | מיוחס ל = [[מחבר:משולם בן קלונימוס|ר' משולם בן קלונימוס]] | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = א"ב, משלם | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2304|א-2304]] | מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בשבת ראשונה אחרי ראש חודש אייר. }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''משלם'''}} {{סי|אֶ}}זְכָּרְךָ דּוֹדִי מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים{{ש}} {{סי|בְּ}}גֹדֶל מַסּוֹת אֲשֶׁר הִפְלֵאתָ לְקַדְמוֹנִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אַלְתָּם בִּזְרוֹעַ וְהִצַּלְתָּם כַּמָּה מוֹנִים{{ש}} {{סי|דִּ}}מִּינוּ עַתָּה בַּגּוֹלָה כְּמֵתֵי אַשְׁמַנִּים {{סי|הִ}}דִּיחַנִי הָאֲרִי וְשִׁבַּר וְעִצֵּם עֲצָמָי{{ש}} {{סי|וְ}}הִצַּלְתַּנִי מִפִּיו לְפִי מְלֹאת יָמַי{{ש}} {{סי|זִ}}נְּבַנִי הַדֹּב וְגֵרַם גְּרָמִי{{ש}} {{סי|חִ}}לַּצְתַּנִי מִיָּדוֹ וְדָרַשְׁתָּ דָמָי {{סי|טָ}}רַף נָמֵר וּפָרַץ הֵיכָלִי{{ש}} {{סי|יָ}}עַץ מִבַּיִת וּמִחוּץ לְשַׁכְּלִי{{ש}} {{סי|כִּ}}לִּיתָ אֲגַפָּיו כְּשָׁמַעְתָּ קוֹלִי{{ש}} {{סי|לִ}}גְיוֹנָיו מָחַצְתָּ וְהוֹשַׁעְתָּ קְהָלִי {{סי|מִ}}כֻּלָּם תָּקַף חֲזִיר הַבָּר{{ש}} {{סי|נִ}}אֵץ וְחֵרֵף וְעַד כּוֹכָבִים גָּבַר{{ש}} {{סי|סִ}}לַּנִי כִּרְסְמַנִי וּלְכַלּוֹתִי סִבַּר{{ש}} {{סי|עִ}}רְעֵר זְבוּלְךָ וְעַד הַיְסוֹד עָבָר {{סי|פָּ}}ק פְּלִילִיָּה וְשִׁנָּה עֹז דָתִי{{ש}} {{סי|צִ}}וַּנִי לְכַחֵשׁ יִחוּד עֲדָתִי{{ש}} {{סי|ק}}וֹנֵךְ הֲיַעֲצֹר כֹּח לְעֻמָּתִי{{ש}} {{סי|רָ}}פַסְתִּי דְבִירוֹ וְהִנְנִי בְּקוֹמָתִי {{סי|שָׁ}}מַעְתָּ חֶרְפָּתָם אַל תֶּחֱרַשׁ לְרִיבִי{{ש}} {{סי|שִׁ}}בְעָתַיִם הָשֵׁב אֶל חֵיק מְרִיבִי{{ש}} {{סי|תְּ}}בַע גְּאֻלָּתִי דּוֹדִי וּקְרוֹבִי{{ש}} {{סי|תָּ}}חִישׁ לִי מִפְלָט עִמְּךָ לְעָרְבִי {{סי|מִ}}מַּחֲצֶבֶת רַהַב הָעִירָה עֹז נָקָם לִלְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|שַׁ}}חַץ עֲדִינָה תַּשְׁבִּית מַכָּתִי לַחְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|לִ}}דְרוֹךְ פּוּרָה בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|מְ}}לוּכָה לְאַדֶּרְךָ כְּמֵי יַם סוּף בִּיבֹשׁ.<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:משולם בן קלונימוס]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]] <noinclude/> 8k1jb4fdk8bjeq2d4s38i4c1b1aw5iy 106 1728612 3007710 2938648 2026-04-23T16:00:15Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007710 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|ב|פג א|פד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף פג עמוד ב] כדי עיסותיכם. וכמה עיסותיכם - כדי עיסת המדבר. וכמה עיסת המדבר - דכתיב והעמר עשרית האפה הוא. מכאן אמרו: שבעה רבעים קמח ועוד חייבת בחלה, שהן ששה של ירושלמית, שהן חמשה של ציפורי. מכאן אמרו: האוכל כמדה זו, הרי זה בריא ומבורך, יתר על כן - רעבתן, פחות מכאן - מקולקל במעיו. משנה. {{שוליים|א}}אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. חוליית הבור והסלע גבוהים עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. במה דברים אמורים - בסמוכה, אבל במופלגת - אפילו גבוה עשרה טפחים לחצר. ואיזו היא סמוכה - כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים. {{הל"מ-גמרא-ראש|גמרא. פשיטא; לזה בפתח ולזה בפתח - היינו חלון שבין שתי חצירות, לזה בזריקה ולזה בזריקה - היינו כותל שבין שתי חצירות. לזה בשלשול ולזה בשלשול - היינו חריץ שבין שתי חצירות. לזה בפתח ולזה בזריקה - היינו דרבה בר רב הונא אמר רב נחמן. לזה בפתח ולזה בשלשול - היינו דרב שיזבי אמר רב נחמן. לזה בשלשול ולזה בזריקה מאי? - אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|שניהן אסורין, ושמואל אמר: נותנין אותו לזה שבשלשול}}{{הל"מ-רק-ראש| והלכתא כרב‌ דקיימא לן כרב באיסורי.‌ ועוד דרב הונא ושאר אמוראי שקלי וטרי לתרוצי מתניתין אליבא דרב:}}, {{הל"מ-רק-גמרא|שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה. וכל דבר שתשמישו לזה בנחת ולזה בקשה - נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת. תנן: אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. קא סלקא דעתך, מאי מרפסת – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כדי עיסותיכם''' - שאתם לשים במדבר עומר לגולגולת איפה ג' סאין במנחות יליף לה בפרק התודה (דף עז.) דכתיב ([[יחזקאל מה]]) האיפה והבת תוכן אחד (להם) [יהיה] וכתיב (שם) מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר דידיה כמה הוי ג' סאין והעומר עשירית של ג' סאין שהן י"ח קבין שהן ע"ב לוגין עשירית דע' לוגין ז' לוגין עשירית של ב' לוגין חומש הלוג והוא ביצה וחומשא והיינו דקאמר ז' רבעים ועוד. רבעים רבעי הקב דהיינו ז' לוגין ועוד ביצה וחומשא: '''שהן ו' ירושלמית''' - שהרי ו' מדבריות נעשו ה' ירושלמיות נשאר לנו לוג מדברי וחומשו דביצה וחומשא הוי חומש הלוג ביצה חומש לחמש ביצים והחומש ביצה הוא תוספת לביצה הששית הרי לוג וחומשו והן נעשין לוג ירושלמי שהרי ו' חומשין אלו נעשו ה': '''הרי זה בריא''' - שאוכל כל צרכו: '''ומבורך''' - שאינו אוכל יותר מדאי וכתיב ([[משלי יג]]) ובטן רשעים תחסר: מתני' ה"ג במתני' אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' ולא עירבו אלו עם אלו אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן מרפסת ארוכה היא והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולן יוצאין בסולם א' לחצר וממנה לרה"ר ואעפ"כ אין אוסרין הואיל וגבוה מרפסת י' שלא הלכו בסולם אלא להקל ואמרינן תורת מחיצה עליו ואינן אוסרין כדאמרינן בכיצד מעברין (לעיל דף נט:) סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל ומ"מ שני רשויות הן ואין מוציאין מזו לזו: '''כל שגבוה י'''' - אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י' סמוך למרפסת רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו אבל לא בני חצר: '''בסמוכה''' - שהחוליא סמוכה למרפסת. חוליית הבור קרקע שנטלו בחפירת הבור והקיפו בו פי הבור סביב: '''גמ' לזה בפתח ולזה בפתח''' - ב' חצירות שלא עירבו יש רשות אחת סמוכה להן ונוחה לשתיהן להשתמש בה כפתח זה שהוא נוח ליכנס: '''היינו חלון שבין שתי חצירות''' - כלומר הא לא מיבעיא לן מאי דיניה אם אסור לשתיהן או מותר דהיינו חלון שבין ב' חצירות דתנן ביה רצו אחד מערבין רצו שנים מערבין ואם לא עירבו ביחד שניהם אסורים להשתמש בה אם רשות של ארבעה היא דאין רשות פחות מד' ומנלן דאסורים בה דהא גבי כותל שבין שתי חצירות תנן (לעיל דף עו:) היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין וכן אלו ובלבד שלא יורידו למטה אלמא כל היכא דשוי לתרוייהו אסרי אהדדי וגם ברשות נמוכה מי' אמרינן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו דמקום פטור הוא הא אית ביה ד' אסור לתרוייהו כל זריקה למעלה מי' טפחים וכל שלשול עמוק מי' טפחים וכל תשמיש נוח דקרינן ליה פתח לא גבוה קרקעיתו י' טפחים ולא נמוך עשרה טפחים: '''לזה בזריקה ולזה בזריקה''' - כל רשות שהיא בין שתי רשויות וקשה תשמישה לשתיהן לזה גבוה י' ולזה גבוה עשרה ואינן יכולים להשתמש אלא בזריקה הא לא מיבעיא לי דהיינו כותל שבין ב' חצירות ואיסורן מפורש במשנה דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אלמא אסורים עם שניהן: '''היינו חריץ''' - דהוי נמי אסור לתרוייהו דהא הפסק רשות חשיב וכיון דתשמישו שוה לשניהם אסורין בו דאמר רב (לעול דף עז.) חריץ שבין ב' חצירות עמוק מזו י' ולזה שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה לזה תשמיש בנחת ולזה בקשה כו' שמעינן מינה דאי לשניהן בנחת או לשניהן בקשה שניהן אסורין בו: '''לזה בפתח ולזה בזריקה''' - כגון שחצר זו נמוכה וחצר זו גבוהה ותל ביניהם גבוה מזו י' ולזו שוה לארץ: '''היינו דרבה בר רב הונא''' - בפרק חלון (שם) דאמר כותל שבין ב' חצירות גבוה י' וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ: '''לזה בפתח ולזה בשלשול''' - כגון חצר גבוהה מן התל י' דאינה משתמשת עליו בחול אלא בשלשול וחברתה שוה לה: '''היינו דרב שיזבי''' - בפרק חלון (שם): '''לזה בשלשול ולזה בזריקה''' - כגון חצר זו גבוהה מזה התל י' וזו נמוכה ממנו י': '''מאי''' - לשניהם בקשה הוא והרי הן שוין בו ואוסרין זה על זה דהא כל שלשול אמרינן דקשה הוא או דילמא לגבי זריקה הוה שלשול תשמישו בנחת הוא ומותר וזה שבזריקה אסור אם לא עירבו אלו עם אלו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג ב שבעת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_ב_שבעת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה]] '''שבעת''' רבעים קמח ועוד חייבין בחלה. פי' ז' לוגין ועוד דהיינו ביצה וחומש ביצה כדפי' בקונטרס והם שש ירושלמיות וה' ציפוריות ובסוף כלל גדול (שבין דף עו:) היה כתוב בספרים והתנן ה' רבעים קמח ועוד חייבים בחלה ל"ג רש"י ועוד התם משמע דבשל ציפורי איירי והתם ליכא ועוד אלא ה' בצמצום ור"ת מפרש דאתיא כרבי יוסי וגרסינן ליה שפיר דתנן במס' עדיות (פ"א משנה ב) ומייתי לה בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|טו|א}} שמאי אומר מקב לחלה כו' וחכ"א חמש רבעים קמח חייבין בחלה ור' יוסי אומר חמש פטורים חמש ועוד חייבים ומפרש ר"ת דסבר רבי יוסי דראשית עריסותיכם היינו דלאחר הפרשת ראשית דהוא חלה ישאר שיעור עריסותיכם דהיינו עיסת מדברית וההוא ועוד היינו כדי חלה ומהר"י מפרש דר' יוסי לטעמיה דשמעתין דקאמר חצי פרס ב' ביצים שוחקות ושיער רבי ב' ביצים ועוד א' מכ' בביצה א"כ מז' רבעים קמח ועוד שהם מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה יעלה ועודות ב' ביצים ושלשה ועודות הרי לרבי יוסי מ"ה ביצים וחומש ביצה וג' ועודות אע"פ שהסאין והקבין ניתוספו מנין הביצים כדקאי קאי כדמוכח בשמעתין ולכאורה נראה דאין הלכה כרבי יוסי כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מו:) דהלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ואמרינן נמי אמר ליה ר' אלעזר לרב אסי מה אמור רבנן בבי מדרשא א"ל הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי וקאמר הש"ס מכלל דיחידאה פליג עליה משמע דאי רבים פליני עליה אין הלכה כר' יוסי אבל לפום ריהטא דגרסינן בפ' כלל גדול (שכת דף עו:) ובפרק אלו עוברין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|מח|ב}} דנקסו הש"ס חמש רבעים ועוד חייבין בחלה משמע דהלכה כר' יוסי: ''' קא''' סלקא דעתיך מאי מרפסת בני עלייה. מפרש ר"י סתם פתח עלייה גבוה עשרה מן מרפסת והמרפסת גבוה מן החצר י' ודרך סולמות יורדין מעלייה למו. פסת וממרפסת לחצר ודרך חצר יוצאים לרשות הרבים והמרפסת היא של בני עלייה ואין בני החצר אוסרים אותה לבני עליות לפי שהמרפסת היא שלהם והא דקאמר בסמוך בשתי גזוזטראות כשבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות שאוסרת התחתונה על העליונה היינו כדמפרש בפירקין משום שעשו מחיצה בשותפות וכשלא עירבו בני עליות יחד אוסרים המרפסת זה על זה משום לזה בשלשול ולזה בשלשול אבל מחמת הסולמות שיורדין בהם מן העליות לא היו אוסרין זה על זה דסולם תורת מחיצה עליו והשתא פריך לרב שפיר כיון דפתחי עליות וחלונותיהם גבוהים מן החצר כ' או יותר אמאי נותנין תל ועמוד שבחצר הגבוהים י' והם כנגד החלונות דגבוהים לבני עליות בשלשול י' יאסרו לרב בני חצר על בני עליות ע"י זריקה כיין דתל ועמוד הוי של שניהם ולא דמי למרפסת שהיא לבני עליות לברה ואע"פ שתל ועמוד הוא שוה למרפסת ויכול להשתמש מן המרפסת בתל ועמוד בפתח מ"מ לא מיקרי לבני עליות בפתח אלא בשלשול כי במרפסת אין בה דיורין ואינה יכולה לאסור את התל לחצר אלא ע"י עליות ואע"פ שיורדין בה מן העליות ומשתמשין בה אינה אוסרת כיון דסולם תורת מחיצה עליו והא דאמרינן בשמעתין דכשבאין בני התחתונה למלאות לא חשיב לבני התחתונה כזריקה לאו משום דסולם חשיב עליו כפתח לאסור אלא דע"י סולם חשיב לבני התחתונה תשמישן בנחת כמו בשלשול אבל כפתח לא חשיב ולא עדיף טפי משלשול לאסור ומשני לאותן הדרים במרפסת פירוש שפתח. עליות תוך עשרה למרפסת דתו ליכא בסולם תורת מחיצה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|ב}} 21enfvq9yqccg30upg43pk44jeej584 3007730 3007710 2026-04-23T19:15:38Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007730 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פג|ב|פג א|פד א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> [דף פג עמוד ב] כדי עיסותיכם. וכמה עיסותיכם - כדי עיסת המדבר. וכמה עיסת המדבר - דכתיב והעמר עשרית האפה הוא. מכאן אמרו: שבעה רבעים קמח ועוד חייבת בחלה, שהן ששה של ירושלמית, שהן חמשה של ציפורי. מכאן אמרו: האוכל כמדה זו, הרי זה בריא ומבורך, יתר על כן - רעבתן, פחות מכאן - מקולקל במעיו. משנה. {{שוליים|א}}אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. חוליית הבור והסלע גבוהים עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. במה דברים אמורים - בסמוכה, אבל במופלגת - אפילו גבוה עשרה טפחים לחצר. ואיזו היא סמוכה - כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים. {{הל"מ-גמרא-ראש|גמרא. פשיטא; לזה בפתח ולזה בפתח - היינו חלון שבין שתי חצירות, לזה בזריקה ולזה בזריקה - היינו כותל שבין שתי חצירות. לזה בשלשול ולזה בשלשול - היינו חריץ שבין שתי חצירות. לזה בפתח ולזה בזריקה - היינו דרבה בר רב הונא אמר רב נחמן. לזה בפתח ולזה בשלשול - היינו דרב שיזבי אמר רב נחמן. לזה בשלשול ולזה בזריקה מאי? - אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-גמרא-ראש|שניהן אסורין, ושמואל אמר: נותנין אותו לזה שבשלשול}}{{הל"מ-רק-ראש| והלכתא כרב‌ דקיימא לן כרב באיסורי.‌ ועוד דרב הונא ושאר אמוראי שקלי וטרי לתרוצי מתניתין אליבא דרב:}}, {{הל"מ-רק-גמרא|שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה. וכל דבר שתשמישו לזה בנחת ולזה בקשה - נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת. תנן: אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. קא סלקא דעתך, מאי מרפסת – }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כדי עיסותיכם''' - שאתם לשים במדבר עומר לגולגולת איפה ג' סאין במנחות יליף לה בפרק התודה (דף עז.) דכתיב ([[יחזקאל מה]]) האיפה והבת תוכן אחד (להם) [יהיה] וכתיב (שם) מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר דידיה כמה הוי ג' סאין והעומר עשירית של ג' סאין שהן י"ח קבין שהן ע"ב לוגין עשירית דע' לוגין ז' לוגין עשירית של ב' לוגין חומש הלוג והוא ביצה וחומשא והיינו דקאמר ז' רבעים ועוד. רבעים רבעי הקב דהיינו ז' לוגין ועוד ביצה וחומשא: '''שהן ו' ירושלמית''' - שהרי ו' מדבריות נעשו ה' ירושלמיות נשאר לנו לוג מדברי וחומשו דביצה וחומשא הוי חומש הלוג ביצה חומש לחמש ביצים והחומש ביצה הוא תוספת לביצה הששית הרי לוג וחומשו והן נעשין לוג ירושלמי שהרי ו' חומשין אלו נעשו ה': '''הרי זה בריא''' - שאוכל כל צרכו: '''ומבורך''' - שאינו אוכל יותר מדאי וכתיב ([[משלי יג]]) ובטן רשעים תחסר: מתני' ה"ג במתני' אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' ולא עירבו אלו עם אלו אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן מרפסת ארוכה היא והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולן יוצאין בסולם א' לחצר וממנה לרה"ר ואעפ"כ אין אוסרין הואיל וגבוה מרפסת י' שלא הלכו בסולם אלא להקל ואמרינן תורת מחיצה עליו ואינן אוסרין כדאמרינן בכיצד מעברין (לעיל דף נט:) סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל ומ"מ שני רשויות הן ואין מוציאין מזו לזו: '''כל שגבוה י'''' - אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י' סמוך למרפסת רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו אבל לא בני חצר: '''בסמוכה''' - שהחוליא סמוכה למרפסת. חוליית הבור קרקע שנטלו בחפירת הבור והקיפו בו פי הבור סביב: '''גמ' לזה בפתח ולזה בפתח''' - ב' חצירות שלא עירבו יש רשות אחת סמוכה להן ונוחה לשתיהן להשתמש בה כפתח זה שהוא נוח ליכנס: '''היינו חלון שבין שתי חצירות''' - כלומר הא לא מיבעיא לן מאי דיניה אם אסור לשתיהן או מותר דהיינו חלון שבין ב' חצירות דתנן ביה רצו אחד מערבין רצו שנים מערבין ואם לא עירבו ביחד שניהם אסורים להשתמש בה אם רשות של ארבעה היא דאין רשות פחות מד' ומנלן דאסורים בה דהא גבי כותל שבין שתי חצירות תנן (לעיל דף עו:) היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין וכן אלו ובלבד שלא יורידו למטה אלמא כל היכא דשוי לתרוייהו אסרי אהדדי וגם ברשות נמוכה מי' אמרינן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו דמקום פטור הוא הא אית ביה ד' אסור לתרוייהו כל זריקה למעלה מי' טפחים וכל שלשול עמוק מי' טפחים וכל תשמיש נוח דקרינן ליה פתח לא גבוה קרקעיתו י' טפחים ולא נמוך עשרה טפחים: '''לזה בזריקה ולזה בזריקה''' - כל רשות שהיא בין שתי רשויות וקשה תשמישה לשתיהן לזה גבוה י' ולזה גבוה עשרה ואינן יכולים להשתמש אלא בזריקה הא לא מיבעיא לי דהיינו כותל שבין ב' חצירות ואיסורן מפורש במשנה דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אלמא אסורים עם שניהן: '''היינו חריץ''' - דהוי נמי אסור לתרוייהו דהא הפסק רשות חשיב וכיון דתשמישו שוה לשניהם אסורין בו דאמר רב (לעול דף עז.) חריץ שבין ב' חצירות עמוק מזו י' ולזה שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה לזה תשמיש בנחת ולזה בקשה כו' שמעינן מינה דאי לשניהן בנחת או לשניהן בקשה שניהן אסורין בו: '''לזה בפתח ולזה בזריקה''' - כגון שחצר זו נמוכה וחצר זו גבוהה ותל ביניהם גבוה מזו י' ולזו שוה לארץ: '''היינו דרבה בר רב הונא''' - בפרק חלון (שם) דאמר כותל שבין ב' חצירות גבוה י' וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ: '''לזה בפתח ולזה בשלשול''' - כגון חצר גבוהה מן התל י' דאינה משתמשת עליו בחול אלא בשלשול וחברתה שוה לה: '''היינו דרב שיזבי''' - בפרק חלון (שם): '''לזה בשלשול ולזה בזריקה''' - כגון חצר זו גבוהה מזה התל י' וזו נמוכה ממנו י': '''מאי''' - לשניהם בקשה הוא והרי הן שוין בו ואוסרין זה על זה דהא כל שלשול אמרינן דקשה הוא או דילמא לגבי זריקה הוה שלשול תשמישו בנחת הוא ומותר וזה שבזריקה אסור אם לא עירבו אלו עם אלו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פג ב שבעת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_ב_שבעת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה]] '''שבעת''' רבעים קמח ועוד חייבין בחלה. פי' ז' לוגין ועוד דהיינו ביצה וחומש ביצה כדפי' בקונטרס והם שש ירושלמיות וה' ציפוריות ובסוף כלל גדול (שבין דף עו:) היה כתוב בספרים והתנן ה' רבעים קמח ועוד חייבים בחלה ל"ג רש"י ועוד התם משמע דבשל ציפורי איירי והתם ליכא ועוד אלא ה' בצמצום ור"ת מפרש דאתיא כרבי יוסי וגרסינן ליה שפיר דתנן במס' עדיות (פ"א משנה ב) ומייתי לה בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|טו|א}} שמאי אומר מקב לחלה כו' וחכ"א חמש רבעים קמח חייבין בחלה ור' יוסי אומר חמש פטורים חמש ועוד חייבים ומפרש ר"ת דסבר רבי יוסי דראשית עריסותיכם היינו דלאחר הפרשת ראשית דהוא חלה ישאר שיעור עריסותיכם דהיינו עיסת מדברית וההוא ועוד היינו כדי חלה ומהר"י מפרש דר' יוסי לטעמיה דשמעתין דקאמר חצי פרס ב' ביצים שוחקות ושיער רבי ב' ביצים ועוד א' מכ' בביצה א"כ מז' רבעים קמח ועוד שהם מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה יעלה ועודות ב' ביצים ושלשה ועודות הרי לרבי יוסי מ"ה ביצים וחומש ביצה וג' ועודות אע"פ שהסאין והקבין ניתוספו מנין הביצים כדקאי קאי כדמוכח בשמעתין ולכאורה נראה דאין הלכה כרבי יוסי כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מו:) דהלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ואמרינן נמי אמר ליה ר' אלעזר לרב אסי מה אמור רבנן בבי מדרשא א"ל הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי וקאמר הש"ס מכלל דיחידאה פליג עליה משמע דאי רבים פליני עליה אין הלכה כר' יוסי אבל לפום ריהטא דגרסינן בפ' כלל גדול (שכת דף עו:) ובפרק אלו עוברין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|מח|ב}} דנקסו הש"ס חמש רבעים ועוד חייבין בחלה משמע דהלכה כר' יוסי: [[File:תוס עירובין 8 פג ב קא סלקא דעתיך מאי מרפסת בני עלייה.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פג_ב_קא סלקא דעתיך מאי מרפסת בני עלייה]] ''' קא''' סלקא דעתיך מאי מרפסת בני עלייה. מפרש ר"י סתם פתח עלייה גבוה עשרה מן מרפסת והמרפסת גבוה מן החצר י' ודרך סולמות יורדין מעלייה למו. פסת וממרפסת לחצר ודרך חצר יוצאים לרשות הרבים והמרפסת היא של בני עלייה ואין בני החצר אוסרים אותה לבני עליות לפי שהמרפסת היא שלהם והא דקאמר בסמוך בשתי גזוזטראות כשבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות שאוסרת התחתונה על העליונה היינו כדמפרש בפירקין משום שעשו מחיצה בשותפות וכשלא עירבו בני עליות יחד אוסרים המרפסת זה על זה משום לזה בשלשול ולזה בשלשול אבל מחמת הסולמות שיורדין בהם מן העליות לא היו אוסרין זה על זה דסולם תורת מחיצה עליו והשתא פריך לרב שפיר כיון דפתחי עליות וחלונותיהם גבוהים מן החצר כ' או יותר אמאי נותנין תל ועמוד שבחצר הגבוהים י' והם כנגד החלונות דגבוהים לבני עליות בשלשול י' יאסרו לרב בני חצר על בני עליות ע"י זריקה כיין דתל ועמוד הוי של שניהם ולא דמי למרפסת שהיא לבני עליות לברה ואע"פ שתל ועמוד הוא שוה למרפסת ויכול להשתמש מן המרפסת בתל ועמוד בפתח מ"מ לא מיקרי לבני עליות בפתח אלא בשלשול כי במרפסת אין בה דיורין ואינה יכולה לאסור את התל לחצר אלא ע"י עליות ואע"פ שיורדין בה מן העליות ומשתמשין בה אינה אוסרת כיון דסולם תורת מחיצה עליו והא דאמרינן בשמעתין דכשבאין בני התחתונה למלאות לא חשיב לבני התחתונה כזריקה לאו משום דסולם חשיב עליו כפתח לאסור אלא דע"י סולם חשיב לבני התחתונה תשמישן בנחת כמו בשלשול אבל כפתח לא חשיב ולא עדיף טפי משלשול לאסור ומשני לאותן הדרים במרפסת פירוש שפתח. עליות תוך עשרה למרפסת דתו ליכא בסולם תורת מחיצה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|ב}} g4yh9ovmlnu5tgkqcc6it5cqc9abtdb 106 1728613 3007738 2938649 2026-04-23T20:02:11Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007738 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פד|א|פג ב|פד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פד עמוד א] בני עלייה. ומאי קרו לה מרפסת - דקסלקי במרפסת. אלמא; כל לזה בשלשול ולזה בזריקה - נותנין אותו לזה שבשלשול! - כדאמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. הכא נמי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|לאותן הדרין במרפסת. - אי הכי, אימא סיפא: פחות מכאן - לחצר, אמאי? לזה בפתח ולזה בפתח הוא! - מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: במה דברים אמורים - בסמוכה, אבל במופלגת, אפילו גבוה עשרה טפחים - לחצר. מאי לחצר? אילימא לחצר ושרי; אמאי? רשותא דתרוייהו הוא! אלא מאי לחצר - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף לחצר, ושניהן אסורין. הכא נמי, מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין, שמע מינה. תנן: חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. אמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. תינח סלע, בור מאי איכא למימר? - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: הכא בבור מלאה מים עסקינן. - והא חסרא! - כיון דכי מליא שריא, כי חסרא - נמי שריא. - אדרבה, }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כיון דכי חסרא אסירא, כי מליא נמי אסירא! - אלא אמר אביי: הכא בבור מליאה פירות עסקינן. - והא חסרי! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בטיבלא. דיקא נמי, דקתני דומיא דסלע, שמע מינה. ולמה לי למיתנא בור, ולמה לי }} {{הל"מ-רק-גמרא|למיתנא סלע? - צריכא, דאי אשמעינן סלע - דליכא למיגזר, אבל בור - ליגזור, זמנין דמליא פירות מתוקנין - צריכא. תא שמע: }}{{שוליים|ה}}אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו - אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים, ואנשי עלייה משתמשין בעשרה העליונים. כיצד? זיז יוצא מן הכותל, למטה מעשרה - לחצר, למעלה מעשרה - לעלייה {{הל"מ-רק-ריף|בני עלייה משתשמין בו:}}. {{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא דביני ביני - אסור! - אמר רב נחמן: הכא בכותל תשעה עשר עסקינן, וזיז יוצא ממנו. למטה מעשרה - לזה בפתח ולזה בשלשול, למעלה מעשרה - לזה בפתח ולזה בזריקה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בני עלייה''' - דגביהי ממרפסת טובא אבל דרך מרפסת זו עולין ויורדין ותל שבחצר שהוא גבוה י' הוי נמוך מן העלייה י' דהוי לזה בשלשול ולזה בזריקה וקתני דבני עלייה מותרין בו: '''הדרין במרפסת''' - כגון שיש בה דיורין דלדידהו הוי האי תל שבחצר שוה להן בתוך עשרה או נמוך או גבוה מהם פחות מי': '''לזה בפתח ולזה בפתח הוא''' - ותרוייהו בעי איתסורי ביה דהא סתם מרפסת לא גביהה טובא: '''אף לחצר''' - כלומר שתי הרשויות שולטות בו ואוסרין זה על זה: '''ה"נ מסתברא''' - דמאי לחצר אף לחצר קאמר ובדיורי מרפסת עסקינן: '''מדקתני סיפא מופלגת''' - אפילו גבוה י' הוי לחצר: '''אי נימא''' - דשרי ליה לאשתמושי: '''אמאי''' - נהי נמי דמאי מרפסת בני עלייה רשותא דתרוייהו היא דלשניהן תשמישו בקשה לחצר בזריקת גובה ולעלייה בזריקה את משך ההפלגה ובשלשול את הנמוכות ונהי דלשמואל שלשול לגבי זריקת גובה נוח הוא הכא דאיכא שלשול וזריקת משך שוין הן לזריקת גובה ואמאי לחצר: '''אלא''' - על כרחך אף לחצר ואסורין לרב נמי דמתרץ לה בדיורי מרפסת מאי לחצר דקתני אפחות מכאן אף לחצר קאמר ואסורין: '''חוליית הבור''' - או שיש בחצר סלע: '''למרפסת''' - וקס"ד לבני עלייה קאמר וקשיא לרב: '''תינח סלע''' - דהוי לבני מרפסת כפתח שעל גביו הוי תשמיש דידיה וגבוה שוה להן הוא: '''אלא בור''' - שממלאים הימנו תשמישתו בשלשול הוא אפילו לבני מרפסת שהרי מקרקעיתו דולין וש"מ דהואיל ולבני חצר תשמישו בזריקה שאין יכולין למלאות אלא א"כ זורקין דלי למעלה מן החוליא יהבינן לה לבני מרפסת דבשלשול כשמואל: '''מלאה מים''' - דהוי כפתח לבני מרפסת: '''בדטיבלא''' - שהן מוקצין מחמת איסור טבל ואסורין לטלטל: '''דומיא דסלע''' - שאינו חסר: '''ולמה לי למיתנא''' - תרוייהו הואיל ובדטיבלא מוקמת לה בשלמא אי אמרת בבור מים קאמר איצטריך בור לאשמעינן דאע"ג דבשלשול הוא לבני מרפסת אפ"ה לגבי חצר דתשמישתיה בזריקה נחת חשיב ליה לשלשול דמרפסת אלא השתא דבור וסלע שניהן תשמישתם על גבן תרוייהו למה לי ליתני סלע ולא ליתני בור הואיל וסוף סוף כדומיא דסלע בעית לאוקמיה נהי דבור בלא סלע לא מצי למתני דאם כן הוה אמינא בבור סתם קאמר להכי אצטריך סלע לגלויי עליה דבדטיבלא עסקינן אלא סלע בלא בור ליתני: '''ה"ג צריכא דאי תנא סלע דליכא למיגזר כו'''' - ולא גרסינן אי תנא בור אבל סלע לא דהא בור בלא סלע לא מצי למיתני כדפרישית: '''מתוקנין''' - דשקלי מנייהו וחסרי ואתו לידי שילשול: '''ולא עירובו''' - אלו עם אלו: '''בעשרה תחתונים''' - בכותל הבית בחצר אנשי חצר משתמשין דלדידהו כפתח ולבני עלייה בשלשול: '''בעשרה העליונים''' - שהן מתחת לעלייה אנשי עלייה משתמשין דסמוכין הן לבני עלייה והוי לדידהו כפתח ולבני חצר בזריקה: '''זיז''' - הבולט חוץ לכותל למעלה מעשרה קא ס"ד בעלייה גבוה טובא עסקינן והאי למעלה לאו מן הקרקע מודד אלא ה"ק למעלה מתחלת טפח עשירי כשתמדוד מן העלייה ולמטה עשרה דהיינו כדקתני רישא בי' עליונים אנשי עלייה משתמשין: '''הא דביני ביני''' - שבין י' עליונים לי' תחתונים דהוי לחצר בזריקה. ולעלייה בשלשול: '''אסור''' - לתרוייהו כרב: '''בכותל תשעה עשר עסקינן''' - דליכא ביני דכל למטה מעשרה דידיה לחצר בפתח ולעלייה בשלשול וכל למעלה מי' דידיה לחצר בזריקה ולעלייה בפתח ובכותל עשרים לא מצי לאוקמיה דאם כך שמעינן מינה ראש טפח עשירי דלזה בשלשול ולזה בזריקה אסור דהא לא שרי תנא קמא אלא למעלה ולמטה ובזיז רחב ארבעה עסקינן דבציר מהכי לא הוה רשותא ומקום פטור הוא ובטיל להכא ולהכא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פד א הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא]] '''הכי''' נמי מסתברא מדקתני סיפא כו'. אומר ר"י דהאי ה"נ מסתברא ליתא אלא אליבא דשמואל דוקא דסבר אדם אוסר על חבירו דרך אויר בשמעתין אבל לרב דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר הויא הא לחצר דוקא ומותרין וא"ת למה הוצרך לדקדק ה"נ מסתברא מסיפא דסיפא מפחות מכאן לחצר דקתני גבי חוליית הבור הו"מ לדקדק דאף לשמואל הוי פירושו אף לחצר דהא חוליית הבור והסלע דקתני שגבוה י' טפחים ע"כ כשגובה החוליא עשרה טפחים משפת הבור דהיינו מקרקעית החצר מדחשיב לה לבני חצר בזריקה וא"כ כי קתני עלה פחות מכאן לחצר שהחוליא פחות משהו מעשרה א"כ מראש חוליא עד קרקעית הבור יש יותר מעשרה ואם כן לא הוי לבני חצר דוקא דלבני חצר הוי נמי בשלשול כמו לבני עליות דאין לחלק בין שלשול עשרה לכ' וי"ל דמ"מ לא ה"ל למתני לשמואל אף לחצר גבי חוליית הבור דנהי דקרקעית הבור הוי אף לחצר מ"מ תשמיש שעל הסלע וראש החוליא הוי דוקא לחצר לשמואל אבל לרב אכולהו הוי אף לחצר ה"ל למתני בהדיא אף לחצר ולהכי מייתי מסיפא דסיפא דלשמואל נמי הוי התם פירוש לחצר אף לחצר בין אסלע בין אקרקעית הבור כמו שצ"ל לרב גבי פחות מכאן לחצר: ''' בור''' מאי איכא למימר. וא"ת בור נמי הוי לבני מרפסת בשלשול ולבני חצר בזריקה ושילשול דאמר לקמן (פה.) כיון דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי וי"ל דלקמן בזריקה של הפלגה איירי דהוי דרך אויר אבל בזריקת גובה ושלשול לא עדיף לרב משלשול לחודיה ואין נראה לר"י חילוק זה דאם היה אדם אוסר על חבירו דרך אויר לרב לא היה מפליג בין זריקת גובה לזריקת אויר מדפריך ליה ר"א לקמן (שם:) והא מר הוא דאמר לזה בזריקה ולזה בשילשול ונראה לר"י דהא דאמר לקמן שאני הכא כיון דלזה כו' ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי דיחוי הוא כלומר דמצינו למידחי ולמימר דלרב אדם אוסר על חבירו דרך אויר בעלמא היכא דהוי לתרוייהו בזריקת אויר אבל לפי המסקנא הוי טעמא דרב משום דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר לא נאמר דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי אלא יהיה לזה בזריקה ושלשול ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בשלשול ולא נחלק ביניהן כמו שהיה סבר המקשה לקמן ועוד י"ל דלזה בזריקה ושלשול דלקמן איכא ב' עניני זריקה זריקת אויר וזריקת גובה אבל היכא דלזה בשלשול לחודיה ולזה בזריקת גובה ושלשול או בזריקת אויר ושלשול שניהם אסורין: ''' כיון''' דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא. דהוי דבר הניטל בשבת ואינו ממעט ומסיק בפירות של טבל דאין ניטלין בשבת ולא דמי לעפר ועתיד לפנותו דאמר לעיל (דף עט.) דלא חייץ דכיון דעתיד לפנותו לא מבטל ודאי מחיצה המפסיק בין ב' חצירות אבל למעט גובה עשרה ולשוייה כפתח למרפסת כיון דאינו ניטל בשבת ממעט אע"ג דעתיד לפנותו כמו כפה ספל דאמר לעיל (דף עז.) דממעט: ''' תא''' שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת כו'. ל"ג תנן דאינו משנה בשום מקום אלא ת"ש גרס: ''' וכן''' ב' גזוזטראות כו'. פי' רש"י ל"ג וכן ור"ת גריס לה דארישא קאי דקתני בפירקין גזוזטרא שהיא למעלה מן כו':<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פד|א}} 4qx3eimqd14c8huuxzh0y5sl4xdo0u8 3007740 3007738 2026-04-23T21:07:16Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007740 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פד|א|פג ב|פד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פד עמוד א] בני עלייה. ומאי קרו לה מרפסת - דקסלקי במרפסת. אלמא; כל לזה בשלשול ולזה בזריקה - נותנין אותו לזה שבשלשול! - כדאמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. הכא נמי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|לאותן הדרין במרפסת. - אי הכי, אימא סיפא: פחות מכאן - לחצר, אמאי? לזה בפתח ולזה בפתח הוא! - מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: במה דברים אמורים - בסמוכה, אבל במופלגת, אפילו גבוה עשרה טפחים - לחצר. מאי לחצר? אילימא לחצר ושרי; אמאי? רשותא דתרוייהו הוא! אלא מאי לחצר - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף לחצר, ושניהן אסורין. הכא נמי, מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין, שמע מינה. תנן: חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. אמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. תינח סלע, בור מאי איכא למימר? - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: הכא בבור מלאה מים עסקינן. - והא חסרא! - כיון דכי מליא שריא, כי חסרא - נמי שריא. - אדרבה, }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כיון דכי חסרא אסירא, כי מליא נמי אסירא! - אלא אמר אביי: הכא בבור מליאה פירות עסקינן. - והא חסרי! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בטיבלא. דיקא נמי, דקתני דומיא דסלע, שמע מינה. ולמה לי למיתנא בור, ולמה לי }} {{הל"מ-רק-גמרא|למיתנא סלע? - צריכא, דאי אשמעינן סלע - דליכא למיגזר, אבל בור - ליגזור, זמנין דמליא פירות מתוקנין - צריכא. תא שמע: }}{{שוליים|ה}}אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו - אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים, ואנשי עלייה משתמשין בעשרה העליונים. כיצד? זיז יוצא מן הכותל, למטה מעשרה - לחצר, למעלה מעשרה - לעלייה {{הל"מ-רק-ריף|בני עלייה משתשמין בו:}}. {{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא דביני ביני - אסור! - אמר רב נחמן: הכא בכותל תשעה עשר עסקינן, וזיז יוצא ממנו. למטה מעשרה - לזה בפתח ולזה בשלשול, למעלה מעשרה - לזה בפתח ולזה בזריקה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בני עלייה''' - דגביהי ממרפסת טובא אבל דרך מרפסת זו עולין ויורדין ותל שבחצר שהוא גבוה י' הוי נמוך מן העלייה י' דהוי לזה בשלשול ולזה בזריקה וקתני דבני עלייה מותרין בו: '''הדרין במרפסת''' - כגון שיש בה דיורין דלדידהו הוי האי תל שבחצר שוה להן בתוך עשרה או נמוך או גבוה מהם פחות מי': '''לזה בפתח ולזה בפתח הוא''' - ותרוייהו בעי איתסורי ביה דהא סתם מרפסת לא גביהה טובא: '''אף לחצר''' - כלומר שתי הרשויות שולטות בו ואוסרין זה על זה: '''ה"נ מסתברא''' - דמאי לחצר אף לחצר קאמר ובדיורי מרפסת עסקינן: '''מדקתני סיפא מופלגת''' - אפילו גבוה י' הוי לחצר: '''אי נימא''' - דשרי ליה לאשתמושי: '''אמאי''' - נהי נמי דמאי מרפסת בני עלייה רשותא דתרוייהו היא דלשניהן תשמישו בקשה לחצר בזריקת גובה ולעלייה בזריקה את משך ההפלגה ובשלשול את הנמוכות ונהי דלשמואל שלשול לגבי זריקת גובה נוח הוא הכא דאיכא שלשול וזריקת משך שוין הן לזריקת גובה ואמאי לחצר: '''אלא''' - על כרחך אף לחצר ואסורין לרב נמי דמתרץ לה בדיורי מרפסת מאי לחצר דקתני אפחות מכאן אף לחצר קאמר ואסורין: '''חוליית הבור''' - או שיש בחצר סלע: '''למרפסת''' - וקס"ד לבני עלייה קאמר וקשיא לרב: '''תינח סלע''' - דהוי לבני מרפסת כפתח שעל גביו הוי תשמיש דידיה וגבוה שוה להן הוא: '''אלא בור''' - שממלאים הימנו תשמישתו בשלשול הוא אפילו לבני מרפסת שהרי מקרקעיתו דולין וש"מ דהואיל ולבני חצר תשמישו בזריקה שאין יכולין למלאות אלא א"כ זורקין דלי למעלה מן החוליא יהבינן לה לבני מרפסת דבשלשול כשמואל: '''מלאה מים''' - דהוי כפתח לבני מרפסת: '''בדטיבלא''' - שהן מוקצין מחמת איסור טבל ואסורין לטלטל: '''דומיא דסלע''' - שאינו חסר: '''ולמה לי למיתנא''' - תרוייהו הואיל ובדטיבלא מוקמת לה בשלמא אי אמרת בבור מים קאמר איצטריך בור לאשמעינן דאע"ג דבשלשול הוא לבני מרפסת אפ"ה לגבי חצר דתשמישתיה בזריקה נחת חשיב ליה לשלשול דמרפסת אלא השתא דבור וסלע שניהן תשמישתם על גבן תרוייהו למה לי ליתני סלע ולא ליתני בור הואיל וסוף סוף כדומיא דסלע בעית לאוקמיה נהי דבור בלא סלע לא מצי למתני דאם כן הוה אמינא בבור סתם קאמר להכי אצטריך סלע לגלויי עליה דבדטיבלא עסקינן אלא סלע בלא בור ליתני: '''ה"ג צריכא דאי תנא סלע דליכא למיגזר כו'''' - ולא גרסינן אי תנא בור אבל סלע לא דהא בור בלא סלע לא מצי למיתני כדפרישית: '''מתוקנין''' - דשקלי מנייהו וחסרי ואתו לידי שילשול: '''ולא עירובו''' - אלו עם אלו: '''בעשרה תחתונים''' - בכותל הבית בחצר אנשי חצר משתמשין דלדידהו כפתח ולבני עלייה בשלשול: '''בעשרה העליונים''' - שהן מתחת לעלייה אנשי עלייה משתמשין דסמוכין הן לבני עלייה והוי לדידהו כפתח ולבני חצר בזריקה: '''זיז''' - הבולט חוץ לכותל למעלה מעשרה קא ס"ד בעלייה גבוה טובא עסקינן והאי למעלה לאו מן הקרקע מודד אלא ה"ק למעלה מתחלת טפח עשירי כשתמדוד מן העלייה ולמטה עשרה דהיינו כדקתני רישא בי' עליונים אנשי עלייה משתמשין: '''הא דביני ביני''' - שבין י' עליונים לי' תחתונים דהוי לחצר בזריקה. ולעלייה בשלשול: '''אסור''' - לתרוייהו כרב: '''בכותל תשעה עשר עסקינן''' - דליכא ביני דכל למטה מעשרה דידיה לחצר בפתח ולעלייה בשלשול וכל למעלה מי' דידיה לחצר בזריקה ולעלייה בפתח ובכותל עשרים לא מצי לאוקמיה דאם כך שמעינן מינה ראש טפח עשירי דלזה בשלשול ולזה בזריקה אסור דהא לא שרי תנא קמא אלא למעלה ולמטה ובזיז רחב ארבעה עסקינן דבציר מהכי לא הוה רשותא ומקום פטור הוא ובטיל להכא ולהכא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פד א הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא]] '''הכי''' נמי מסתברא מדקתני סיפא כו'. אומר ר"י דהאי ה"נ מסתברא ליתא אלא אליבא דשמואל דוקא דסבר אדם אוסר על חבירו דרך אויר בשמעתין אבל לרב דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר הויא הא לחצר דוקא ומותרין וא"ת למה הוצרך לדקדק ה"נ מסתברא מסיפא דסיפא מפחות מכאן לחצר דקתני גבי חוליית הבור הו"מ לדקדק דאף לשמואל הוי פירושו אף לחצר דהא חוליית הבור והסלע דקתני שגבוה י' טפחים ע"כ כשגובה החוליא עשרה טפחים משפת הבור דהיינו מקרקעית החצר מדחשיב לה לבני חצר בזריקה וא"כ כי קתני עלה פחות מכאן לחצר שהחוליא פחות משהו מעשרה א"כ מראש חוליא עד קרקעית הבור יש יותר מעשרה ואם כן לא הוי לבני חצר דוקא דלבני חצר הוי נמי בשלשול כמו לבני עליות דאין לחלק בין שלשול עשרה לכ' וי"ל דמ"מ לא ה"ל למתני לשמואל אף לחצר גבי חוליית הבור דנהי דקרקעית הבור הוי אף לחצר מ"מ תשמיש שעל הסלע וראש החוליא הוי דוקא לחצר לשמואל אבל לרב אכולהו הוי אף לחצר ה"ל למתני בהדיא אף לחצר ולהכי מייתי מסיפא דסיפא דלשמואל נמי הוי התם פירוש לחצר אף לחצר בין אסלע בין אקרקעית הבור כמו שצ"ל לרב גבי פחות מכאן לחצר: [[File:תוס עירובין 8 פד א בור מאי איכא למימר.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_בור מאי איכא למימר]] ''' בור''' מאי איכא למימר. וא"ת בור נמי הוי לבני מרפסת בשלשול ולבני חצר בזריקה ושילשול דאמר לקמן (פה.) כיון דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי וי"ל דלקמן בזריקה של הפלגה איירי דהוי דרך אויר אבל בזריקת גובה ושלשול לא עדיף לרב משלשול לחודיה ואין נראה לר"י חילוק זה דאם היה אדם אוסר על חבירו דרך אויר לרב לא היה מפליג בין זריקת גובה לזריקת אויר מדפריך ליה ר"א לקמן (שם:) והא מר הוא דאמר לזה בזריקה ולזה בשילשול ונראה לר"י דהא דאמר לקמן שאני הכא כיון דלזה כו' ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי דיחוי הוא כלומר דמצינו למידחי ולמימר דלרב אדם אוסר על חבירו דרך אויר בעלמא היכא דהוי לתרוייהו בזריקת אויר אבל לפי המסקנא הוי טעמא דרב משום דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר לא נאמר דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי אלא יהיה לזה בזריקה ושלשול ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בשלשול ולא נחלק ביניהן כמו שהיה סבר המקשה לקמן ועוד י"ל דלזה בזריקה ושלשול דלקמן איכא ב' עניני זריקה זריקת אויר וזריקת גובה אבל היכא דלזה בשלשול לחודיה ולזה בזריקת גובה ושלשול או בזריקת אויר ושלשול שניהם אסורין: ''' כיון''' דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא. דהוי דבר הניטל בשבת ואינו ממעט ומסיק בפירות של טבל דאין ניטלין בשבת ולא דמי לעפר ועתיד לפנותו דאמר לעיל (דף עט.) דלא חייץ דכיון דעתיד לפנותו לא מבטל ודאי מחיצה המפסיק בין ב' חצירות אבל למעט גובה עשרה ולשוייה כפתח למרפסת כיון דאינו ניטל בשבת ממעט אע"ג דעתיד לפנותו כמו כפה ספל דאמר לעיל (דף עז.) דממעט: ''' תא''' שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת כו'. ל"ג תנן דאינו משנה בשום מקום אלא ת"ש גרס: ''' וכן''' ב' גזוזטראות כו'. פי' רש"י ל"ג וכן ור"ת גריס לה דארישא קאי דקתני בפירקין גזוזטרא שהיא למעלה מן כו':<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פד|א}} fhqh7xlth0u0qmi4s61qovbaim23whb 3007751 3007740 2026-04-24T05:45:50Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007751 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פד|א|פג ב|פד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פד עמוד א] בני עלייה. ומאי קרו לה מרפסת - דקסלקי במרפסת. אלמא; כל לזה בשלשול ולזה בזריקה - נותנין אותו לזה שבשלשול! - כדאמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. הכא נמי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|לאותן הדרין במרפסת. - אי הכי, אימא סיפא: פחות מכאן - לחצר, אמאי? לזה בפתח ולזה בפתח הוא! - מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: במה דברים אמורים - בסמוכה, אבל במופלגת, אפילו גבוה עשרה טפחים - לחצר. מאי לחצר? אילימא לחצר ושרי; אמאי? רשותא דתרוייהו הוא! אלא מאי לחצר - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף לחצר, ושניהן אסורין. הכא נמי, מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין, שמע מינה. תנן: חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. אמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. תינח סלע, בור מאי איכא למימר? - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: הכא בבור מלאה מים עסקינן. - והא חסרא! - כיון דכי מליא שריא, כי חסרא - נמי שריא. - אדרבה, }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כיון דכי חסרא אסירא, כי מליא נמי אסירא! - אלא אמר אביי: הכא בבור מליאה פירות עסקינן. - והא חסרי! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בטיבלא. דיקא נמי, דקתני דומיא דסלע, שמע מינה. ולמה לי למיתנא בור, ולמה לי }} {{הל"מ-רק-גמרא|למיתנא סלע? - צריכא, דאי אשמעינן סלע - דליכא למיגזר, אבל בור - ליגזור, זמנין דמליא פירות מתוקנין - צריכא. תא שמע: }}{{שוליים|ה}}אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו - אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים, ואנשי עלייה משתמשין בעשרה העליונים. כיצד? זיז יוצא מן הכותל, למטה מעשרה - לחצר, למעלה מעשרה - לעלייה {{הל"מ-רק-ריף|בני עלייה משתשמין בו:}}. {{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא דביני ביני - אסור! - אמר רב נחמן: הכא בכותל תשעה עשר עסקינן, וזיז יוצא ממנו. למטה מעשרה - לזה בפתח ולזה בשלשול, למעלה מעשרה - לזה בפתח ולזה בזריקה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בני עלייה''' - דגביהי ממרפסת טובא אבל דרך מרפסת זו עולין ויורדין ותל שבחצר שהוא גבוה י' הוי נמוך מן העלייה י' דהוי לזה בשלשול ולזה בזריקה וקתני דבני עלייה מותרין בו: '''הדרין במרפסת''' - כגון שיש בה דיורין דלדידהו הוי האי תל שבחצר שוה להן בתוך עשרה או נמוך או גבוה מהם פחות מי': '''לזה בפתח ולזה בפתח הוא''' - ותרוייהו בעי איתסורי ביה דהא סתם מרפסת לא גביהה טובא: '''אף לחצר''' - כלומר שתי הרשויות שולטות בו ואוסרין זה על זה: '''ה"נ מסתברא''' - דמאי לחצר אף לחצר קאמר ובדיורי מרפסת עסקינן: '''מדקתני סיפא מופלגת''' - אפילו גבוה י' הוי לחצר: '''אי נימא''' - דשרי ליה לאשתמושי: '''אמאי''' - נהי נמי דמאי מרפסת בני עלייה רשותא דתרוייהו היא דלשניהן תשמישו בקשה לחצר בזריקת גובה ולעלייה בזריקה את משך ההפלגה ובשלשול את הנמוכות ונהי דלשמואל שלשול לגבי זריקת גובה נוח הוא הכא דאיכא שלשול וזריקת משך שוין הן לזריקת גובה ואמאי לחצר: '''אלא''' - על כרחך אף לחצר ואסורין לרב נמי דמתרץ לה בדיורי מרפסת מאי לחצר דקתני אפחות מכאן אף לחצר קאמר ואסורין: '''חוליית הבור''' - או שיש בחצר סלע: '''למרפסת''' - וקס"ד לבני עלייה קאמר וקשיא לרב: '''תינח סלע''' - דהוי לבני מרפסת כפתח שעל גביו הוי תשמיש דידיה וגבוה שוה להן הוא: '''אלא בור''' - שממלאים הימנו תשמישתו בשלשול הוא אפילו לבני מרפסת שהרי מקרקעיתו דולין וש"מ דהואיל ולבני חצר תשמישו בזריקה שאין יכולין למלאות אלא א"כ זורקין דלי למעלה מן החוליא יהבינן לה לבני מרפסת דבשלשול כשמואל: '''מלאה מים''' - דהוי כפתח לבני מרפסת: '''בדטיבלא''' - שהן מוקצין מחמת איסור טבל ואסורין לטלטל: '''דומיא דסלע''' - שאינו חסר: '''ולמה לי למיתנא''' - תרוייהו הואיל ובדטיבלא מוקמת לה בשלמא אי אמרת בבור מים קאמר איצטריך בור לאשמעינן דאע"ג דבשלשול הוא לבני מרפסת אפ"ה לגבי חצר דתשמישתיה בזריקה נחת חשיב ליה לשלשול דמרפסת אלא השתא דבור וסלע שניהן תשמישתם על גבן תרוייהו למה לי ליתני סלע ולא ליתני בור הואיל וסוף סוף כדומיא דסלע בעית לאוקמיה נהי דבור בלא סלע לא מצי למתני דאם כן הוה אמינא בבור סתם קאמר להכי אצטריך סלע לגלויי עליה דבדטיבלא עסקינן אלא סלע בלא בור ליתני: '''ה"ג צריכא דאי תנא סלע דליכא למיגזר כו'''' - ולא גרסינן אי תנא בור אבל סלע לא דהא בור בלא סלע לא מצי למיתני כדפרישית: '''מתוקנין''' - דשקלי מנייהו וחסרי ואתו לידי שילשול: '''ולא עירובו''' - אלו עם אלו: '''בעשרה תחתונים''' - בכותל הבית בחצר אנשי חצר משתמשין דלדידהו כפתח ולבני עלייה בשלשול: '''בעשרה העליונים''' - שהן מתחת לעלייה אנשי עלייה משתמשין דסמוכין הן לבני עלייה והוי לדידהו כפתח ולבני חצר בזריקה: '''זיז''' - הבולט חוץ לכותל למעלה מעשרה קא ס"ד בעלייה גבוה טובא עסקינן והאי למעלה לאו מן הקרקע מודד אלא ה"ק למעלה מתחלת טפח עשירי כשתמדוד מן העלייה ולמטה עשרה דהיינו כדקתני רישא בי' עליונים אנשי עלייה משתמשין: '''הא דביני ביני''' - שבין י' עליונים לי' תחתונים דהוי לחצר בזריקה. ולעלייה בשלשול: '''אסור''' - לתרוייהו כרב: '''בכותל תשעה עשר עסקינן''' - דליכא ביני דכל למטה מעשרה דידיה לחצר בפתח ולעלייה בשלשול וכל למעלה מי' דידיה לחצר בזריקה ולעלייה בפתח ובכותל עשרים לא מצי לאוקמיה דאם כך שמעינן מינה ראש טפח עשירי דלזה בשלשול ולזה בזריקה אסור דהא לא שרי תנא קמא אלא למעלה ולמטה ובזיז רחב ארבעה עסקינן דבציר מהכי לא הוה רשותא ומקום פטור הוא ובטיל להכא ולהכא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פד א הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא]] '''הכי''' נמי מסתברא מדקתני סיפא כו'. אומר ר"י דהאי ה"נ מסתברא ליתא אלא אליבא דשמואל דוקא דסבר אדם אוסר על חבירו דרך אויר בשמעתין אבל לרב דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר הויא הא לחצר דוקא ומותרין וא"ת למה הוצרך לדקדק ה"נ מסתברא מסיפא דסיפא מפחות מכאן לחצר דקתני גבי חוליית הבור הו"מ לדקדק דאף לשמואל הוי פירושו אף לחצר דהא חוליית הבור והסלע דקתני שגבוה י' טפחים ע"כ כשגובה החוליא עשרה טפחים משפת הבור דהיינו מקרקעית החצר מדחשיב לה לבני חצר בזריקה וא"כ כי קתני עלה פחות מכאן לחצר שהחוליא פחות משהו מעשרה א"כ מראש חוליא עד קרקעית הבור יש יותר מעשרה ואם כן לא הוי לבני חצר דוקא דלבני חצר הוי נמי בשלשול כמו לבני עליות דאין לחלק בין שלשול עשרה לכ' וי"ל דמ"מ לא ה"ל למתני לשמואל אף לחצר גבי חוליית הבור דנהי דקרקעית הבור הוי אף לחצר מ"מ תשמיש שעל הסלע וראש החוליא הוי דוקא לחצר לשמואל אבל לרב אכולהו הוי אף לחצר ה"ל למתני בהדיא אף לחצר ולהכי מייתי מסיפא דסיפא דלשמואל נמי הוי התם פירוש לחצר אף לחצר בין אסלע בין אקרקעית הבור כמו שצ"ל לרב גבי פחות מכאן לחצר: [[File:תוס עירובין 8 פד א בור מאי איכא למימר.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_בור מאי איכא למימר]] ''' בור''' מאי איכא למימר. וא"ת בור נמי הוי לבני מרפסת בשלשול ולבני חצר בזריקה ושילשול דאמר לקמן (פה.) כיון דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי וי"ל דלקמן בזריקה של הפלגה איירי דהוי דרך אויר אבל בזריקת גובה ושלשול לא עדיף לרב משלשול לחודיה ואין נראה לר"י חילוק זה דאם היה אדם אוסר על חבירו דרך אויר לרב לא היה מפליג בין זריקת גובה לזריקת אויר מדפריך ליה ר"א לקמן (שם:) והא מר הוא דאמר לזה בזריקה ולזה בשילשול ונראה לר"י דהא דאמר לקמן שאני הכא כיון דלזה כו' ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי דיחוי הוא כלומר דמצינו למידחי ולמימר דלרב אדם אוסר על חבירו דרך אויר בעלמא היכא דהוי לתרוייהו בזריקת אויר אבל לפי המסקנא הוי טעמא דרב משום דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר לא נאמר דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי אלא יהיה לזה בזריקה ושלשול ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בשלשול ולא נחלק ביניהן כמו שהיה סבר המקשה לקמן ועוד י"ל דלזה בזריקה ושלשול דלקמן איכא ב' עניני זריקה זריקת אויר וזריקת גובה אבל היכא דלזה בשלשול לחודיה ולזה בזריקת גובה ושלשול או בזריקת אויר ושלשול שניהם אסורין: [[File:תוס עירובין 8 פד א כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא]] ''' כיון''' דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא. דהוי דבר הניטל בשבת ואינו ממעט ומסיק בפירות של טבל דאין ניטלין בשבת ולא דמי לעפר ועתיד לפנותו דאמר לעיל (דף עט.) דלא חייץ דכיון דעתיד לפנותו לא מבטל ודאי מחיצה המפסיק בין ב' חצירות אבל למעט גובה עשרה ולשוייה כפתח למרפסת כיון דאינו ניטל בשבת ממעט אע"ג דעתיד לפנותו כמו כפה ספל דאמר לעיל (דף עז.) דממעט: ''' תא''' שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת כו'. ל"ג תנן דאינו משנה בשום מקום אלא ת"ש גרס: ''' וכן''' ב' גזוזטראות כו'. פי' רש"י ל"ג וכן ור"ת גריס לה דארישא קאי דקתני בפירקין גזוזטרא שהיא למעלה מן כו':<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פד|א}} rtgltg80whxeyco6iayckxefyp1l469 3007752 3007751 2026-04-24T05:57:13Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007752 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פד|א|פג ב|פד ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פד עמוד א] בני עלייה. ומאי קרו לה מרפסת - דקסלקי במרפסת. אלמא; כל לזה בשלשול ולזה בזריקה - נותנין אותו לזה שבשלשול! - כדאמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. הכא נמי: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|לאותן הדרין במרפסת. - אי הכי, אימא סיפא: פחות מכאן - לחצר, אמאי? לזה בפתח ולזה בפתח הוא! - מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין. הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: במה דברים אמורים - בסמוכה, אבל במופלגת, אפילו גבוה עשרה טפחים - לחצר. מאי לחצר? אילימא לחצר ושרי; אמאי? רשותא דתרוייהו הוא! אלא מאי לחצר - }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אף לחצר, ושניהן אסורין. הכא נמי, מאי לחצר - אף לחצר, ושניהן אסורין, שמע מינה. תנן: חוליית הבור והסלע שהן גבוהין עשרה - למרפסת, פחות מכאן - לחצר. אמר רב הונא: לאותן הדרים במרפסת. תינח סלע, בור מאי איכא למימר? - אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: הכא בבור מלאה מים עסקינן. - והא חסרא! - כיון דכי מליא שריא, כי חסרא - נמי שריא. - אדרבה, }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|כיון דכי חסרא אסירא, כי מליא נמי אסירא! - אלא אמר אביי: הכא בבור מליאה פירות עסקינן. - והא חסרי! - }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|בטיבלא. דיקא נמי, דקתני דומיא דסלע, שמע מינה. ולמה לי למיתנא בור, ולמה לי }} {{הל"מ-רק-גמרא|למיתנא סלע? - צריכא, דאי אשמעינן סלע - דליכא למיגזר, אבל בור - ליגזור, זמנין דמליא פירות מתוקנין - צריכא. תא שמע: }}{{שוליים|ה}}אנשי חצר ואנשי עלייה ששכחו ולא עירבו - אנשי חצר משתמשין בעשרה התחתונים, ואנשי עלייה משתמשין בעשרה העליונים. כיצד? זיז יוצא מן הכותל, למטה מעשרה - לחצר, למעלה מעשרה - לעלייה {{הל"מ-רק-ריף|בני עלייה משתשמין בו:}}. {{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא דביני ביני - אסור! - אמר רב נחמן: הכא בכותל תשעה עשר עסקינן, וזיז יוצא ממנו. למטה מעשרה - לזה בפתח ולזה בשלשול, למעלה מעשרה - לזה בפתח ולזה בזריקה. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''בני עלייה''' - דגביהי ממרפסת טובא אבל דרך מרפסת זו עולין ויורדין ותל שבחצר שהוא גבוה י' הוי נמוך מן העלייה י' דהוי לזה בשלשול ולזה בזריקה וקתני דבני עלייה מותרין בו: '''הדרין במרפסת''' - כגון שיש בה דיורין דלדידהו הוי האי תל שבחצר שוה להן בתוך עשרה או נמוך או גבוה מהם פחות מי': '''לזה בפתח ולזה בפתח הוא''' - ותרוייהו בעי איתסורי ביה דהא סתם מרפסת לא גביהה טובא: '''אף לחצר''' - כלומר שתי הרשויות שולטות בו ואוסרין זה על זה: '''ה"נ מסתברא''' - דמאי לחצר אף לחצר קאמר ובדיורי מרפסת עסקינן: '''מדקתני סיפא מופלגת''' - אפילו גבוה י' הוי לחצר: '''אי נימא''' - דשרי ליה לאשתמושי: '''אמאי''' - נהי נמי דמאי מרפסת בני עלייה רשותא דתרוייהו היא דלשניהן תשמישו בקשה לחצר בזריקת גובה ולעלייה בזריקה את משך ההפלגה ובשלשול את הנמוכות ונהי דלשמואל שלשול לגבי זריקת גובה נוח הוא הכא דאיכא שלשול וזריקת משך שוין הן לזריקת גובה ואמאי לחצר: '''אלא''' - על כרחך אף לחצר ואסורין לרב נמי דמתרץ לה בדיורי מרפסת מאי לחצר דקתני אפחות מכאן אף לחצר קאמר ואסורין: '''חוליית הבור''' - או שיש בחצר סלע: '''למרפסת''' - וקס"ד לבני עלייה קאמר וקשיא לרב: '''תינח סלע''' - דהוי לבני מרפסת כפתח שעל גביו הוי תשמיש דידיה וגבוה שוה להן הוא: '''אלא בור''' - שממלאים הימנו תשמישתו בשלשול הוא אפילו לבני מרפסת שהרי מקרקעיתו דולין וש"מ דהואיל ולבני חצר תשמישו בזריקה שאין יכולין למלאות אלא א"כ זורקין דלי למעלה מן החוליא יהבינן לה לבני מרפסת דבשלשול כשמואל: '''מלאה מים''' - דהוי כפתח לבני מרפסת: '''בדטיבלא''' - שהן מוקצין מחמת איסור טבל ואסורין לטלטל: '''דומיא דסלע''' - שאינו חסר: '''ולמה לי למיתנא''' - תרוייהו הואיל ובדטיבלא מוקמת לה בשלמא אי אמרת בבור מים קאמר איצטריך בור לאשמעינן דאע"ג דבשלשול הוא לבני מרפסת אפ"ה לגבי חצר דתשמישתיה בזריקה נחת חשיב ליה לשלשול דמרפסת אלא השתא דבור וסלע שניהן תשמישתם על גבן תרוייהו למה לי ליתני סלע ולא ליתני בור הואיל וסוף סוף כדומיא דסלע בעית לאוקמיה נהי דבור בלא סלע לא מצי למתני דאם כן הוה אמינא בבור סתם קאמר להכי אצטריך סלע לגלויי עליה דבדטיבלא עסקינן אלא סלע בלא בור ליתני: '''ה"ג צריכא דאי תנא סלע דליכא למיגזר כו'''' - ולא גרסינן אי תנא בור אבל סלע לא דהא בור בלא סלע לא מצי למיתני כדפרישית: '''מתוקנין''' - דשקלי מנייהו וחסרי ואתו לידי שילשול: '''ולא עירובו''' - אלו עם אלו: '''בעשרה תחתונים''' - בכותל הבית בחצר אנשי חצר משתמשין דלדידהו כפתח ולבני עלייה בשלשול: '''בעשרה העליונים''' - שהן מתחת לעלייה אנשי עלייה משתמשין דסמוכין הן לבני עלייה והוי לדידהו כפתח ולבני חצר בזריקה: '''זיז''' - הבולט חוץ לכותל למעלה מעשרה קא ס"ד בעלייה גבוה טובא עסקינן והאי למעלה לאו מן הקרקע מודד אלא ה"ק למעלה מתחלת טפח עשירי כשתמדוד מן העלייה ולמטה עשרה דהיינו כדקתני רישא בי' עליונים אנשי עלייה משתמשין: '''הא דביני ביני''' - שבין י' עליונים לי' תחתונים דהוי לחצר בזריקה. ולעלייה בשלשול: '''אסור''' - לתרוייהו כרב: '''בכותל תשעה עשר עסקינן''' - דליכא ביני דכל למטה מעשרה דידיה לחצר בפתח ולעלייה בשלשול וכל למעלה מי' דידיה לחצר בזריקה ולעלייה בפתח ובכותל עשרים לא מצי לאוקמיה דאם כך שמעינן מינה ראש טפח עשירי דלזה בשלשול ולזה בזריקה אסור דהא לא שרי תנא קמא אלא למעלה ולמטה ובזיז רחב ארבעה עסקינן דבציר מהכי לא הוה רשותא ומקום פטור הוא ובטיל להכא ולהכא:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פד א הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא]] '''הכי''' נמי מסתברא מדקתני סיפא כו'. אומר ר"י דהאי ה"נ מסתברא ליתא אלא אליבא דשמואל דוקא דסבר אדם אוסר על חבירו דרך אויר בשמעתין אבל לרב דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר הויא הא לחצר דוקא ומותרין וא"ת למה הוצרך לדקדק ה"נ מסתברא מסיפא דסיפא מפחות מכאן לחצר דקתני גבי חוליית הבור הו"מ לדקדק דאף לשמואל הוי פירושו אף לחצר דהא חוליית הבור והסלע דקתני שגבוה י' טפחים ע"כ כשגובה החוליא עשרה טפחים משפת הבור דהיינו מקרקעית החצר מדחשיב לה לבני חצר בזריקה וא"כ כי קתני עלה פחות מכאן לחצר שהחוליא פחות משהו מעשרה א"כ מראש חוליא עד קרקעית הבור יש יותר מעשרה ואם כן לא הוי לבני חצר דוקא דלבני חצר הוי נמי בשלשול כמו לבני עליות דאין לחלק בין שלשול עשרה לכ' וי"ל דמ"מ לא ה"ל למתני לשמואל אף לחצר גבי חוליית הבור דנהי דקרקעית הבור הוי אף לחצר מ"מ תשמיש שעל הסלע וראש החוליא הוי דוקא לחצר לשמואל אבל לרב אכולהו הוי אף לחצר ה"ל למתני בהדיא אף לחצר ולהכי מייתי מסיפא דסיפא דלשמואל נמי הוי התם פירוש לחצר אף לחצר בין אסלע בין אקרקעית הבור כמו שצ"ל לרב גבי פחות מכאן לחצר: [[File:תוס עירובין 8 פד א בור מאי איכא למימר.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_בור מאי איכא למימר]] ''' בור''' מאי איכא למימר. וא"ת בור נמי הוי לבני מרפסת בשלשול ולבני חצר בזריקה ושילשול דאמר לקמן (פה.) כיון דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי וי"ל דלקמן בזריקה של הפלגה איירי דהוי דרך אויר אבל בזריקת גובה ושלשול לא עדיף לרב משלשול לחודיה ואין נראה לר"י חילוק זה דאם היה אדם אוסר על חבירו דרך אויר לרב לא היה מפליג בין זריקת גובה לזריקת אויר מדפריך ליה ר"א לקמן (שם:) והא מר הוא דאמר לזה בזריקה ולזה בשילשול ונראה לר"י דהא דאמר לקמן שאני הכא כיון דלזה כו' ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי דיחוי הוא כלומר דמצינו למידחי ולמימר דלרב אדם אוסר על חבירו דרך אויר בעלמא היכא דהוי לתרוייהו בזריקת אויר אבל לפי המסקנא הוי טעמא דרב משום דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר לא נאמר דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי אלא יהיה לזה בזריקה ושלשול ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בשלשול ולא נחלק ביניהן כמו שהיה סבר המקשה לקמן ועוד י"ל דלזה בזריקה ושלשול דלקמן איכא ב' עניני זריקה זריקת אויר וזריקת גובה אבל היכא דלזה בשלשול לחודיה ולזה בזריקת גובה ושלשול או בזריקת אויר ושלשול שניהם אסורין: [[File:תוס עירובין 8 פד א כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא]] ''' כיון''' דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא. דהוי דבר הניטל בשבת ואינו ממעט ומסיק בפירות של טבל דאין ניטלין בשבת ולא דמי לעפר ועתיד לפנותו דאמר לעיל (דף עט.) דלא חייץ דכיון דעתיד לפנותו לא מבטל ודאי מחיצה המפסיק בין ב' חצירות אבל למעט גובה עשרה ולשוייה כפתח למרפסת כיון דאינו ניטל בשבת ממעט אע"ג דעתיד לפנותו כמו כפה ספל דאמר לעיל (דף עז.) דממעט: [[File:תוס עירובין 8 פד א תא שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_א_תא שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת]] ''' תא''' שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת כו'. ל"ג תנן דאינו משנה בשום מקום אלא ת"ש גרס: ''' וכן''' ב' גזוזטראות כו'. פי' רש"י ל"ג וכן ור"ת גריס לה דארישא קאי דקתני בפירקין גזוזטרא שהיא למעלה מן כו':<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פד א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פד|א}} kxahb3o6wofcph1vd5cm4k8p37kfutc 106 1728614 3007789 2938650 2026-04-24T10:43:57Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007789 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פד|ב|פד א|פה א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פד עמוד ב] תא שמע: שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות עד שיערבו! - אמר רב אדא בר אהבה: בבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות. אביי אמר: כגון דקיימין בתוך עשרה דהדדי. ולא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה דאסירי, דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין אסרן אהדדי. אלא אפילו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה, סלקא דעתך אמינא כיון דלזה בנחת ולזה בקשה - ליתביה לזה שתשמישו בנחת, קא משמע לן: כיון דבגו עשרה קיימין - אסרן אהדדי. כי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לרשות הרבים - צריך סולם קבוע להתירו. סולם קבוע - אין, סולם עראי - לא. מאי טעמא - לאו משום דכיון דבתוך עשרה דהדדי קיימי אסרן אהדדי? - מתקיף לה רב פפא: ודילמא כשרבים מכתפין עליו בכומתא וסודרא! }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שתי גזוזטראות''' - מתני' היא גזוזטרא שהיא למעלה מן הים ב' זיזין בולטין מן העלייה שעל שפת הים וקובעין נסרים מזה לזה והיא גזוזטרא ותנן אין ממלאין ממנה בשבת לפי שהגזוזטרא רה"י שגבוה ורחבה הרבה והים כרמלית אלא א"כ עשו לה מחיצה עשרה בין מלמעלה בין מלמטה שחוקקין נקב ארבעה כעין פי בור ועושין מחיצה סביבותיו למעלה או למטה ומשלשל דלי וממלא וחשיב כאילו פיות המחיצה יורדין וסותמין עד תהום כדאמר בפ"ק (דף יב.) קל הוא שהקילו חכמים במים שמחיצה תלויה מתרת בהן: וכן לא גרסינן: '''ב' גזוזטראות זו למעלה מזו''' - ואין מכוונות זו על זו אלא משוכות זו מכנגד זו בתוך ד' ועשו לעליונה הנקב והמחיצה ולא עשו לתחתונה ובשבת זורקין בני תחתונה דלי שלהן על מחיצות העליונה ויורד לנקב ומשלשל ומושך ועולה: '''שתיהן אסורין''' - למלאות מפני שרשות שתיהן שולטות בו וכגון שעשו אותה מחיצה בשותפות כדמוקמינן לה בפירקין לקמן אלמא לזה בשלשול לבני עליונה תשמיש מילוי זה בשלשול שמשלשל לים ולבני תחתונה בזריקה ושלשול וקתני שתיהן אסורות וכ"ש לזה בשלשול ולזה בזריקה לחודה: '''בבאין בני תחתונה''' - ועולין בסולמות דרך עליונה למלאות דלתרוייהו בשלשול: '''כגון דקיימי בגו עשרה דהדדי''' - שאין עליונה גבוהה מתחתונה עשרה ואע"ג דאכתי לזה בקשה ולזה בנחת הוא שיש מקצת זריקה עם השלשול ואמר שמואל לעיל דכל תשמיש שהוא נחת לזה מזה נותנין אותו לנחת לא תיקשי דטעמא דהכא לאו משום תשמיש אלא משום דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין אין רשות שלישית לזו בלא זו ואפילו לזה בפתח ולזה בזריקה שאין חלוק רשות ביניהן וכי אמרינן רשות שלישית הסמוכה לשתים לזה בנחת ולזה בקשה ניתנת לזה בנחת ה"מ היכא דב' הרשויות חלוקות בגובה י' כגון חצר ועלייה וכגון ב' חצירות המובדלות י' בגובה קרקעיתן או מחיצה עשרה ביניהן או חריץ עשרה: '''ולא מיבעיא קאמר''' - כלומר וכי תימא הואיל ובתוך עשרה קיימין וטעמא משום דאין לזו רשות בלא זו ולא לאשמעינן לזה בשלשול ולזה בזריקה נותנין אותו לזה שבשלשול מה לי עשו לעליונה מה לי עשו לתחתונה: '''לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה''' - דאיכא לאוקומי טעמא דאיסורא משום תשמיש השוה דהא סמוכות הן במשך הכותל בתוך ד' טפחים כדמוקמינן לקמן [דף פח.] וגובהה נמי בגו עשרה דהדדי: '''אלא אפילו כו'''' - דהוי לזה בשלשול ולזה במקצת זריקה ושלשול: '''ליתביה לזה שתשמישו בנחת''' - כדשמואל הואיל ומקצת קושי יש לזה מזה: '''קמ"ל דכיון כו' אסרן אהדדי''' - בלא שום טעם תשמיש: '''גג הסמוך לרה"ר''' - שאינו מוקף חצר לכל צידיו אלא צידו אחד רה"ר וסתם גג גבוה עשרה: '''צריך סולם קבוע''' - מן העלייה לגג להתירו לטלטל מן המרפסת לגג דאי עביד ליה סולם. גלי דעתיה דסלקיה לגג מכח רה"ר ואיהו ניחא ליה לאשתמושי ביה: '''סולם עראי''' - כיון דמסליק ליה כמאן דליתיה הוא: '''מ"ט''' - הא גג זה אינו לתשמיש בני רה"ר כלל: '''לאו משום''' - דבהכי עסקינן דלא גביהה מרפסת עשרה מרה"ר וממנה עולין לגג ופחות מעשרה הוא לה אלמא אע"ג דמרפסת כפתח ולבני רה"ר אינו ראוי כיון דמרפסת ורה"ר בגו עשרה דהדדי קיימי אסרי אהדדי דאי לאו הכי טעמא מאי נינהו וכגון דמרפסת מגופפת היא למעלה ופתחה בי' אמות לרה"ר דאי לאו מגופפת היא סביב כיון דלא גביהה עשרה כרמלית היא וסולם לא מהני לה דקא מטלטל מכרמלית לרה"י: '''בכומתא וסודרא''' - שרגילין לתת עליו בחול כובעין ומעפורת ותשמיש נוחה והגון הוא להם למשאוי קל כזה ואע"פ שאינו ראוי להם לכיתוף משאוי כבד כדאמר ביציאות השבת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ח|א}} תשעה מזו לכתף אבל י' לא ה"מ למשאוי כבד ומיהו לכומתא וסודרא חזו כשבני אדם עייפין בימות החמה נוטלין כובעיהן וסודרן מראשיהן עד שיפוח הרוח בהן הלכך אסרי עלייהו ואפילו לא קיימא מרפסת בגו י' ולא דמו לרשות שבין ב' חצירות לזו בפתח ולזו בזריקה דחצר לאו תשמישתיה בהני כובעים קלים אלא בכלים כבדים וכי גבוה כותל י' לא חזי לתשמישתיה דחצר ונותנין אותו לזה שבפתח אבל לבני רה"ר חזי ואית דמוקי להא דר"נ בגג פחות מעשרה וא"א דא"כ ה"ל כרמלית דכל רשות שרחבה ד' ואינה גבוהה עשרה אצל רה"ר כרמלית היא וכיון דהכי הוא סולם מאי מהני ואני שמעתי בגו עשרה דהדדי שאינו רחוק מרה"ר עשרה וא"א לומר כן שלא שיערו חכמים עשרה לשבת אלא בגובה ולא שיערו ארבעה אלא במשך:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פד ב לא מיבעיא קאמר.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_ב_לא מיבעיא קאמר]] '''לא''' מיבעיא קאמר. דבשלמא לרב נקט עשו לעליונה כו' לאשמעינן לזה בזריקה ולזה בשלשול שניהם אסורים אלא השתא דקיימי בגו עשרה מה לי עשו לעליונה מה לי עשי לתחתונה כן. פירש רש"י ולרב אדא בר אהבה נמי דאוקמא בבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות קמ"ל טובא אע"ג דאמר בסוף כיצד מעברין (לע. ל דף נט:) דסולם תורת מחיצה עליו ולא אסר הכא לענין ליחשב תשמיש בנחת כלזה זה בשלשול ולזה בשלשול אסרי: ''' גג''' הסמוך לרה"ר. פירש בקונטרס שאינו מוקף חצר בכל צדדיו אלא צידו אחד רה"ר וסתם גג גבוה עשרה ויש שם מרפסת דלא גבוהה עשרה מרה"ר וממנה עולין לגג ופחות מעשרה הוא לה אלמא אע"ג דלמרפסת כפתח ולבני רה"ר אינו ראוי כיון דמרפסת ורה"ר בגו עשרה דהדדי קיימי אסרי אהדדי דאי לאו הכי טעמא מאי הוי וכגון דמרפסת מגופפת היא למעלה ופתוח בעשרה אמות לרה"ר דאי לא מגופפת היא סביב כיון דלא גבוה עשרה כרמלית היא וסולם לא מהני בה דקא מטלטל מכרמלית לרה"י וקשה לר"י להעמיד כשיש מרפסת בין רה"ר לגג דאינו מזכיר הכא מרפסת כלל ועוד אי מרפסת מגופפת היאך בני רה"ר אוסרין עליה ועל הגג ואי דליכא גיפופי הויא לה כרמלית והגג נפרץ לה בעשרה ואי בלא מרפסת איירי וקאי גגה בתוך עשרה אם כן הוי כרמלית ואור"י דמיירי שפיר בלא מרפסת ובני רה"ר משתמשים בו לפי שאינו גבוה עשרה ואינו נפרץ במלואו וכגון שצידי הגג גבוה עשרה או כל הגג למטה מעשרה ויש לו מעקה ופתוח לרה"ר בעשרה או בפחות וקאמרינן דצריך סולם קבוע להתירו אבל בלא סולם אין בני חצר רגילים בו ומבטלין ממנו בני רה"ר שהרגילו להשתמש תורת דיורין ומשוי להו (חד) קרפף ואסור לטלטל ממנו לחצר לרבנן ולר"ש נמי כלים ששבתו בבית אסור להוליך מחצר לגג כיון דנעשה קרפף ולא דמי לחצר או מבוי שפתוחים לרה"ר בעשרה דאין בני רה"ר אוסרים עליו דהתם איכא דיורין גמורין ואין כח לבני רה"ר לבטלם וקא אמרינן דילמא בכומתא וסודרא דרגילין להניח שם בני רה"ר כשהם עייפין אע"פ שגבוה עשרה שמשוי קל הוא כדפירש בקונטרס ותשמיש נחת ולא דמי לרשות שבין שתי חצירות לזה בפתח ולזה בזריקה דחצר אין משתמשין בו בכובעים אלא בכלים כבדים ור"ת מפרש בענין אחר גג הסמוך לרה"ר ונמוך בתוך עשרה צריך סולם קבוע להתירו דכיון דתוכו רה"י היא ולא דמי לשאר כרמלית וסולם קבוע שבחצר ממעט כח כרמלית שבחצר דלא הוי כרמלית מעליא ודייק סולם קבוע אין סולם עראי לא אף על גב דע"י סולם עראי הוי תשמיש נחת טפי לחצר מבני רה"ר דלית להו לבלי רה"ר אפילו סולם עראי ואפ"ה כיון דבתוך עשרה קיימי אסרי ודחי רב פפא דלבני רה"ר נמי איכא תשמיש נחת בכומתא וסודרא דראשו של אדם סמוך לגג והוי תשמישו בנחת בלא סולם כלל כלבני חצר בסולם ולהכי צריך סולם קבוע להתיר כרמלית גרוע כזה דהוי תוכו רשות היחיד:<קטע סוף=ת/> </div> [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פד|ב}} p4r5dr0yk6k5mz13827dzopei2xqayx 3007792 3007789 2026-04-24T11:32:32Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3007792 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פד|ב|פד א|פה א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף פד עמוד ב] תא שמע: שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות עד שיערבו! - אמר רב אדא בר אהבה: בבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות. אביי אמר: כגון דקיימין בתוך עשרה דהדדי. ולא מיבעיא קאמר; לא מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה דאסירי, דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין אסרן אהדדי. אלא אפילו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה, סלקא דעתך אמינא כיון דלזה בנחת ולזה בקשה - ליתביה לזה שתשמישו בנחת, קא משמע לן: כיון דבגו עשרה קיימין - אסרן אהדדי. כי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לרשות הרבים - צריך סולם קבוע להתירו. סולם קבוע - אין, סולם עראי - לא. מאי טעמא - לאו משום דכיון דבתוך עשרה דהדדי קיימי אסרן אהדדי? - מתקיף לה רב פפא: ודילמא כשרבים מכתפין עליו בכומתא וסודרא! }} {{הל"מ-גמרא-ראש|אמר רב יהודה אמר שמואל: }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''שתי גזוזטראות''' - מתני' היא גזוזטרא שהיא למעלה מן הים ב' זיזין בולטין מן העלייה שעל שפת הים וקובעין נסרים מזה לזה והיא גזוזטרא ותנן אין ממלאין ממנה בשבת לפי שהגזוזטרא רה"י שגבוה ורחבה הרבה והים כרמלית אלא א"כ עשו לה מחיצה עשרה בין מלמעלה בין מלמטה שחוקקין נקב ארבעה כעין פי בור ועושין מחיצה סביבותיו למעלה או למטה ומשלשל דלי וממלא וחשיב כאילו פיות המחיצה יורדין וסותמין עד תהום כדאמר בפ"ק (דף יב.) קל הוא שהקילו חכמים במים שמחיצה תלויה מתרת בהן: וכן לא גרסינן: '''ב' גזוזטראות זו למעלה מזו''' - ואין מכוונות זו על זו אלא משוכות זו מכנגד זו בתוך ד' ועשו לעליונה הנקב והמחיצה ולא עשו לתחתונה ובשבת זורקין בני תחתונה דלי שלהן על מחיצות העליונה ויורד לנקב ומשלשל ומושך ועולה: '''שתיהן אסורין''' - למלאות מפני שרשות שתיהן שולטות בו וכגון שעשו אותה מחיצה בשותפות כדמוקמינן לה בפירקין לקמן אלמא לזה בשלשול לבני עליונה תשמיש מילוי זה בשלשול שמשלשל לים ולבני תחתונה בזריקה ושלשול וקתני שתיהן אסורות וכ"ש לזה בשלשול ולזה בזריקה לחודה: '''בבאין בני תחתונה''' - ועולין בסולמות דרך עליונה למלאות דלתרוייהו בשלשול: '''כגון דקיימי בגו עשרה דהדדי''' - שאין עליונה גבוהה מתחתונה עשרה ואע"ג דאכתי לזה בקשה ולזה בנחת הוא שיש מקצת זריקה עם השלשול ואמר שמואל לעיל דכל תשמיש שהוא נחת לזה מזה נותנין אותו לנחת לא תיקשי דטעמא דהכא לאו משום תשמיש אלא משום דכיון דבגו עשרה דהדדי קיימין אין רשות שלישית לזו בלא זו ואפילו לזה בפתח ולזה בזריקה שאין חלוק רשות ביניהן וכי אמרינן רשות שלישית הסמוכה לשתים לזה בנחת ולזה בקשה ניתנת לזה בנחת ה"מ היכא דב' הרשויות חלוקות בגובה י' כגון חצר ועלייה וכגון ב' חצירות המובדלות י' בגובה קרקעיתן או מחיצה עשרה ביניהן או חריץ עשרה: '''ולא מיבעיא קאמר''' - כלומר וכי תימא הואיל ובתוך עשרה קיימין וטעמא משום דאין לזו רשות בלא זו ולא לאשמעינן לזה בשלשול ולזה בזריקה נותנין אותו לזה שבשלשול מה לי עשו לעליונה מה לי עשו לתחתונה: '''לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה''' - דאיכא לאוקומי טעמא דאיסורא משום תשמיש השוה דהא סמוכות הן במשך הכותל בתוך ד' טפחים כדמוקמינן לקמן [דף פח.] וגובהה נמי בגו עשרה דהדדי: '''אלא אפילו כו'''' - דהוי לזה בשלשול ולזה במקצת זריקה ושלשול: '''ליתביה לזה שתשמישו בנחת''' - כדשמואל הואיל ומקצת קושי יש לזה מזה: '''קמ"ל דכיון כו' אסרן אהדדי''' - בלא שום טעם תשמיש: '''גג הסמוך לרה"ר''' - שאינו מוקף חצר לכל צידיו אלא צידו אחד רה"ר וסתם גג גבוה עשרה: '''צריך סולם קבוע''' - מן העלייה לגג להתירו לטלטל מן המרפסת לגג דאי עביד ליה סולם. גלי דעתיה דסלקיה לגג מכח רה"ר ואיהו ניחא ליה לאשתמושי ביה: '''סולם עראי''' - כיון דמסליק ליה כמאן דליתיה הוא: '''מ"ט''' - הא גג זה אינו לתשמיש בני רה"ר כלל: '''לאו משום''' - דבהכי עסקינן דלא גביהה מרפסת עשרה מרה"ר וממנה עולין לגג ופחות מעשרה הוא לה אלמא אע"ג דמרפסת כפתח ולבני רה"ר אינו ראוי כיון דמרפסת ורה"ר בגו עשרה דהדדי קיימי אסרי אהדדי דאי לאו הכי טעמא מאי נינהו וכגון דמרפסת מגופפת היא למעלה ופתחה בי' אמות לרה"ר דאי לאו מגופפת היא סביב כיון דלא גביהה עשרה כרמלית היא וסולם לא מהני לה דקא מטלטל מכרמלית לרה"י: '''בכומתא וסודרא''' - שרגילין לתת עליו בחול כובעין ומעפורת ותשמיש נוחה והגון הוא להם למשאוי קל כזה ואע"פ שאינו ראוי להם לכיתוף משאוי כבד כדאמר ביציאות השבת {{הפניה-גמ|מסכת=כן|שבת|ח|א}} תשעה מזו לכתף אבל י' לא ה"מ למשאוי כבד ומיהו לכומתא וסודרא חזו כשבני אדם עייפין בימות החמה נוטלין כובעיהן וסודרן מראשיהן עד שיפוח הרוח בהן הלכך אסרי עלייהו ואפילו לא קיימא מרפסת בגו י' ולא דמו לרשות שבין ב' חצירות לזו בפתח ולזו בזריקה דחצר לאו תשמישתיה בהני כובעים קלים אלא בכלים כבדים וכי גבוה כותל י' לא חזי לתשמישתיה דחצר ונותנין אותו לזה שבפתח אבל לבני רה"ר חזי ואית דמוקי להא דר"נ בגג פחות מעשרה וא"א דא"כ ה"ל כרמלית דכל רשות שרחבה ד' ואינה גבוהה עשרה אצל רה"ר כרמלית היא וכיון דהכי הוא סולם מאי מהני ואני שמעתי בגו עשרה דהדדי שאינו רחוק מרה"ר עשרה וא"א לומר כן שלא שיערו חכמים עשרה לשבת אלא בגובה ולא שיערו ארבעה אלא במשך:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס עירובין 8 פד ב לא מיבעיא קאמר.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_ב_לא מיבעיא קאמר]] '''לא''' מיבעיא קאמר. דבשלמא לרב נקט עשו לעליונה כו' לאשמעינן לזה בזריקה ולזה בשלשול שניהם אסורים אלא השתא דקיימי בגו עשרה מה לי עשו לעליונה מה לי עשי לתחתונה כן. פירש רש"י ולרב אדא בר אהבה נמי דאוקמא בבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות קמ"ל טובא אע"ג דאמר בסוף כיצד מעברין (לע. ל דף נט:) דסולם תורת מחיצה עליו ולא אסר הכא לענין ליחשב תשמיש בנחת כלזה זה בשלשול ולזה בשלשול אסרי: [[File:תוס עירובין 8 פד ב גג הסמוך לרה"ר.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פד_ב_גג הסמוך לרה"ר]] ''' גג''' הסמוך לרה"ר. פירש בקונטרס שאינו מוקף חצר בכל צדדיו אלא צידו אחד רה"ר וסתם גג גבוה עשרה ויש שם מרפסת דלא גבוהה עשרה מרה"ר וממנה עולין לגג ופחות מעשרה הוא לה אלמא אע"ג דלמרפסת כפתח ולבני רה"ר אינו ראוי כיון דמרפסת ורה"ר בגו עשרה דהדדי קיימי אסרי אהדדי דאי לאו הכי טעמא מאי הוי וכגון דמרפסת מגופפת היא למעלה ופתוח בעשרה אמות לרה"ר דאי לא מגופפת היא סביב כיון דלא גבוה עשרה כרמלית היא וסולם לא מהני בה דקא מטלטל מכרמלית לרה"י וקשה לר"י להעמיד כשיש מרפסת בין רה"ר לגג דאינו מזכיר הכא מרפסת כלל ועוד אי מרפסת מגופפת היאך בני רה"ר אוסרין עליה ועל הגג ואי דליכא גיפופי הויא לה כרמלית והגג נפרץ לה בעשרה ואי בלא מרפסת איירי וקאי גגה בתוך עשרה אם כן הוי כרמלית ואור"י דמיירי שפיר בלא מרפסת ובני רה"ר משתמשים בו לפי שאינו גבוה עשרה ואינו נפרץ במלואו וכגון שצידי הגג גבוה עשרה או כל הגג למטה מעשרה ויש לו מעקה ופתוח לרה"ר בעשרה או בפחות וקאמרינן דצריך סולם קבוע להתירו אבל בלא סולם אין בני חצר רגילים בו ומבטלין ממנו בני רה"ר שהרגילו להשתמש תורת דיורין ומשוי להו (חד) קרפף ואסור לטלטל ממנו לחצר לרבנן ולר"ש נמי כלים ששבתו בבית אסור להוליך מחצר לגג כיון דנעשה קרפף ולא דמי לחצר או מבוי שפתוחים לרה"ר בעשרה דאין בני רה"ר אוסרים עליו דהתם איכא דיורין גמורין ואין כח לבני רה"ר לבטלם וקא אמרינן דילמא בכומתא וסודרא דרגילין להניח שם בני רה"ר כשהם עייפין אע"פ שגבוה עשרה שמשוי קל הוא כדפירש בקונטרס ותשמיש נחת ולא דמי לרשות שבין שתי חצירות לזה בפתח ולזה בזריקה דחצר אין משתמשין בו בכובעים אלא בכלים כבדים ור"ת מפרש בענין אחר גג הסמוך לרה"ר ונמוך בתוך עשרה צריך סולם קבוע להתירו דכיון דתוכו רה"י היא ולא דמי לשאר כרמלית וסולם קבוע שבחצר ממעט כח כרמלית שבחצר דלא הוי כרמלית מעליא ודייק סולם קבוע אין סולם עראי לא אף על גב דע"י סולם עראי הוי תשמיש נחת טפי לחצר מבני רה"ר דלית להו לבלי רה"ר אפילו סולם עראי ואפ"ה כיון דבתוך עשרה קיימי אסרי ודחי רב פפא דלבני רה"ר נמי איכא תשמיש נחת בכומתא וסודרא דראשו של אדם סמוך לגג והוי תשמישו בנחת בלא סולם כלל כלבני חצר בסולם ולהכי צריך סולם קבוע להתיר כרמלית גרוע כזה דהוי תוכו רשות היחיד:<קטע סוף=ת/> </div> [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פד|ב}} cdjq5jtrx2om5vese6rxgr4b8wnpctg 3 1731183 3007727 2999707 2026-04-23T19:02:29Z בן עדריאל 9444 /* 'אינם נהוגים עוד' */ 3007727 wikitext text/x-wiki == סליחות עלזאס עיו"כ == מהיכן נטלת את סדר הסליחות בנוסח עלזאס? לפי הסדר הכתוב כאן נראה שמקצרים מאד מאד בערב יום הכיפורים, ובעצם לא אומרים שום סליחה אחרי הפתיחה לפני הפזמון. זה די מפתיע משום שאפי' במנהג המזרחי לא מקצרים עד כדי כך בעיו"כ (ואם כבר לקצר, מתבקש לוותר על פתיחה ולא על סליחה), ובמנהג המערבי ככלל נוהגים להאריך בסליחות עיו"כ. ואכן, במהדורת רעדלהיים תקצ"ח שבאוצר החכמה יש סליחות רבות, שזהות לסליחות של ערב ראש השנה לפי אותו מנהג (מ'אדון כתקח' עד לפני הפזמון). יכול להיות שבמהדורה שהשתמשת בה פשוט לא טרחו להדפיס את הסליחות שנית משום שהן כבר מופיעות בער"ה, והדפיסו רק את ההבדלים? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:34, 23 ביוני 2025 (IDT) :צודק! השתמשתי ב[https://books.google.co.il/books?id=w149AAAAcAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false מהדו' זולצבאך תקצ"ב] (מקווה שהקישור טוב, כעת לא יכול להיכנס מסיבה טכנית). ואכן בעמ' 209 בקובץ מופיעה ההוראה שנשמטה ממני כשהעתקתי בחיפזון (וגם כי היא ביידיש…) לומר את הסליחות מ"אדון מועד כתיקח" ואילך עד לפני הפזמון כבסליחות לער"ה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 01:02, 24 ביוני 2025 (IDT) =='אינם נהוגים עוד'== דוקא שפתי רננות עוד נהוג היום בבתי כנסת של יוצאי לוב, לפחות בסליחות שלפני יו"כ (אני מעריך שביו"כ לא). אני לא בטוח לגמרי, אבל סביר שגם מנהג אלג'יר עוד נהוג חלקית בקצת קהילות (בישראל או בצרפת), לפי ההדפסות שלו. בין יהודי אלג'יריה היו גם מנהגים נוספים של קהילות מחוץ לאלג'יר העיר, שנדפסו ב'מחזור קטן' משלהם. אני לא יודע מי מהם שרד עד היום. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:30, 22 במרץ 2026 (IST) :תיקנתי. יתכן שגם למנהג רומניא יש אי אילו שרידים. אני מזמין את מי שבידו מידע עדכני אודות השתמרות של מנהגים אלו (ואחרים) לשתף אותו כאן (גם אם ייתקל בשיחה בעוד זמן רב). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:28, 22 במרץ 2026 (IST) ::נתקלתי כעת במחזור 'זכור לאברהם – מהדורת ארץ ישראל' (ירושלים תשע"ד). לפי השער נראה שהוא מנסה לשלב את הפיוטים של המחזורים השונים מצפו"א – מרוקו (שהוא בעיקרו המחזור הספרדי הרגיל), תוניס, אלג'יר ותלמסאן. לא עברתי בדיוק להשוות ולבדוק איך בדיוק נעשה השילוב. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:02, 23 באפריל 2026 (IDT) 9irnp5eozra4nz914a8nvv3631rp1gu 0 1732625 3007722 2950256 2026-04-23T17:46:33Z בן עדריאל 9444 בעקבות הערת האנונימי בדף השיחה. (הגהות דורשות בדיקה מדוקדקת יותר, אבל את המקומות שאין בהם שיבוש אפשר לסמן כבר עתה) 3007722 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני שלמה הקטן''' (מרובע) '''חזק'''}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|אֲ}}שַׁחֲרֶךָּ בְּסוֹד סְגֻלָּתֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ אוֹדִיעַ וְאַגִּיד גְּדֻלָּתֶךָ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|אָ}}קוּם בְּקֶרֶב קְהִלָּתֶךָ :{{סי|אֲ}}דֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.{{ממס|תהלים נא יז}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|נֶ}}גְדְּךָ עֲלוּמַי נֶחֱשָׂפוּ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי וְעַצְמוֹתַי מִפַּחְדְּךָ שׁוֹסָפוּ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם לְיִשְׁעֲךָ נְבוּכִים נִכְסָפוּ :{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ.{{ממס|תהלים מז י}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|י}}וֹעֵט צְדָקָה לִלְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|יְ}}רֵאֶיךָ הִרְשׁוּנִי וְאָרוּץ וְאֵין בּוֹשׁ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|י}}וֹקְשִׁי תִּכְבֹּשׁ וְעָצְבִּי תַּחֲבֹשׁ :{{סי|יְ}}הִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ.{{ממס|תהלים קיט פ}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|שְׁ}}מֹר שַׂרְעַפַּי לְבַל יַזְנִיחוּנִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}גִיאוֹת שְׂפָתַי בַּל יַדִּיחוּנִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|שְׁ}}בָחֶיךָ עָצְבִּי יְשַׁכְּחוּנִי :{{סי|שְׁ}}לַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי.{{ממס|תהלים מג ג}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|לְ}}ךָ אֲצַפֶּה צוּר מִשְׂגַּבִּי{{ש}} אַמְּצֵנִי וְחַזְּקֵנִי כִּי אֵין כֹּחַ בִּי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|לְ}}בָרֵר וְלִצְרֹף חוֹבִי :{{סי|לֵ}}ב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.{{ממס|תהלים נא יב}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|מָ}}רוֹם הַשּׁוֹכְנִי גְבוֹהִים{{ש}} {{סי|מִ}}מַּעֲמַקִּים אֶקְרָא נֶגְדְּךָ וְאָהִים{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|מִ}}לַּלְתִּי בְּסוֹד כְּמֵהִים :{{סי|מִ}}י יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים.{{ממס|יונה ג ט}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|הִ}}נְנִי לְפָנֶיךָ בַּאֲשָׁמִי{{ש}} {{סי|הָ}}עֲוֺנוֹת אִם תִּשְׁמָר יָהּ יְיָ מִי יַעֲמֹד מִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|הַ}}זֶּה אַל תָּבֹא בְמִשְׁפָּט עִמִּי :{{סי|הֵ}}ן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.{{ממס|תהלים נא ז}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|הִ}}קְדַּמְתָּ מָזוֹר לְיַשְּׁרֵנִי{{ש}} {{סי|הֱ}}כִינֹתָ יוֹם כִּפּוּר רָצוֹן בּוֹ לְעַטְּרֵנִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|הִ}}נָּתֵק עֲבוֹת עָוֹן יַאַסְרֵנִי :{{סי|הֶ}}רֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.{{ממס|תהלים נא ד}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|קִ}}רְבָתְךָ יֶחְפָּצוּן רַעְיוֹנַי{{ש}} {{סי|קְ}}דֹרַנִּית שַׁחוֹתִי מִפְּנֵי זְדוֹנָי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|קָ}}רָאתָ לְגֶזַע אֱמוּנָי :{{סי|קְ}}חוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ.{{ממס|הושע יד ג}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|טִ}}הֲרוּ לְבָבָם לְחֻקֶּיךָ{{ש}} {{סי|טַ}}עַם וּמַשְׁקֶה חָשְׂכוּ חֲשׁוּקֶיךָ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|טְ}}כוֹס לְעַנּוֹת נֶפֶשׁ דְּבֵקֶיךָ :{{סי|ט}}וֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט עא}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|נָ}}שָׂאנוּ נֶגְדְּךָ עַפְעַפַּיִם{{ש}} {{סי|נִ}}כְחֲךָ נִצַּבְנוּ בִּשְׁחוּת אַפַּיִם{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|נִ}}בְרַר שַׁקְרוּת סַרְעַפַּיִם :{{סי|נִ}}שָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם.{{ממס|איכה ג מא}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|חַ}}נּוּן הַנֶּעֱרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי מְעוֹנָי{{ש}} {{סי|זָ}}כְרֵנִי וּפָקְדֵנִי לְטוֹבָה בְּהִתְחַנְּנִי בְהֶגְיוֹנָי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|קְ}}רוֹא אֶקְרָא בְּמִקְהֲלוֹת אֱמוּנָי :נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ. [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:חתימה]] nbgjjuyf4k5r51xl6qdv982up96ond4 3007724 3007722 2026-04-23T18:29:54Z Yack67 27395 בדקתי ובאמת כך מופיע במחזורים. שירבו המעירים! 3007724 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני שלמה הקטן''' (מרובע) '''חזק'''}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|אֲ}}שַׁחֲרֶךָּ בְּסוֹד סְגֻלָּתֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ אוֹדִיעַ וְאַגִּיד גְּדֻלָּתֶךָ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|אָ}}קוּם בְּקֶרֶב קְהִלָּתֶךָ :{{סי|אֲ}}דֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.{{ממס|תהלים נא יז}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|נֶ}}גְדְּךָ עֲלוּמַי נֶחֱשָׂפוּ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי וְעַצְמוֹתַי מִפַּחְדְּךָ שׁוֹסָפוּ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|נְ}}בוּכִים לְיִשְׁעֲךָ נִכְסָפוּ :{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ.{{ממס|תהלים מז י}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|י}}וֹעֵט צְדָקָה לִלְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|יְ}}רֵאֶיךָ הִרְשׁוּנִי וְאָרוּץ וְאֵין בּוֹשׁ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|י}}וֹקְשִׁי תִּכְבֹּשׁ וְעָצְבִּי תַּחֲבֹשׁ :{{סי|יְ}}הִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ.{{ממס|תהלים קיט פ}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|שְׁ}}מֹר שַׂרְעַפַּי לְבַל יַזְנִיחוּנִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}גִיאוֹת שְׂפָתַי בַּל יַדִּיחוּנִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|שְׁ}}בָחֶיךָ עָצְבִּי יְשַׁכְּחוּנִי :{{סי|שְׁ}}לַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי.{{ממס|תהלים מג ג}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|לְ}}ךָ אֲצַפֶּה צוּר מִשְׂגַּבִּי{{ש}} אַמְּצֵנִי וְחַזְּקֵנִי כִּי אֵין כֹּחַ בִּי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|לְ}}בָרֵר וְלִצְרֹף חוֹבִי :{{סי|לֵ}}ב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.{{ממס|תהלים נא יב}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|מָ}}רוֹם הַשּׁוֹכְנִי גְבוֹהִים{{ש}} {{סי|מִ}}מַּעֲמַקִּים אֶקְרָא נֶגְדְּךָ וְאָהִים{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|מִ}}לַּלְתִּי בְּסוֹד כְּמֵהִים :{{סי|מִ}}י יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים.{{ממס|יונה ג ט}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|הִ}}נְנִי לְפָנֶיךָ בַּאֲשָׁמִי{{ש}} {{סי|הָ}}עֲוֺנוֹת אִם תִּשְׁמָר יָהּ יְיָ מִי יַעֲמֹד מִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|הַ}}זֶּה אַל תָּבֹא בְמִשְׁפָּט עִמִּי :{{סי|הֵ}}ן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.{{ממס|תהלים נא ז}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|הִ}}קְדַּמְתָּ מָזוֹר לְיַשְּׁרֵנִי{{ש}} {{סי|הֱ}}כִינֹתָ יוֹם כִּפּוּר רָצוֹן בּוֹ לְעַטְּרֵנִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|הִ}}נָּתֵק עֲבוֹת עָוֹן יַאַסְרֵנִי :{{סי|הֶ}}רֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.{{ממס|תהלים נא ד}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|קִ}}רְבָתְךָ יֶחְפָּצוּן רַעְיוֹנַי{{ש}} {{סי|קְ}}דֹרַנִּית שַׁחוֹתִי מִפְּנֵי זְדוֹנָי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|קָ}}רָאתָ לְגֶזַע אֱמוּנָי :{{סי|קְ}}חוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ.{{ממס|הושע יד ג}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|טִ}}הֲרוּ לְבָבָם לְחֻקֶּיךָ{{ש}} {{סי|טַ}}עַם וּמַשְׁקֶה חָשְׂכוּ חֲשׁוּקֶיךָ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|טְ}}כוֹס לְעַנּוֹת נֶפֶשׁ דְּבֵקֶיךָ :{{סי|ט}}וֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט עא}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|נָ}}שָׂאנוּ נֶגְדְּךָ עַפְעַפַּיִם{{ש}} {{סי|נִ}}כְחֲךָ נִצַּבְנוּ בִּשְׁחוּת אַפַּיִם{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|נִ}}בְרַר שַׁקְרוּת סַרְעַפַּיִם :{{סי|נִ}}שָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם.{{ממס|איכה ג מא}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|חַ}}נּוּן הַנֶּעֱרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי מְעוֹנָי{{ש}} {{סי|זָ}}כְרֵנִי וּפָקְדֵנִי לְטוֹבָה בְּהִתְחַנְּנִי בְהֶגְיוֹנָי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|קְ}}רוֹא אֶקְרָא בְּמִקְהֲלוֹת אֱמוּנָי :נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ. [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:חתימה]] bw62vq2ku2gw75w59853ojm5g73nj2g 3007728 3007724 2026-04-23T19:07:59Z בן עדריאל 9444 כ"ה במחזור אהלי יעקב, כמתבקש ע"פ האקרוסטיכון (שוב תודה לאנונימי בדפ"ש) 3007728 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אני שלמה הקטן''' (מרובע) '''חזק'''}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|אֲ}}שַׁחֲרֶךָּ בְּסוֹד סְגֻלָּתֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ אוֹדִיעַ וְאַגִּיד גְּדֻלָּתֶךָ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|אָ}}קוּם בְּקֶרֶב קְהִלָּתֶךָ :{{סי|אֲ}}דֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.{{ממס|תהלים נא יז}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|נֶ}}גְדְּךָ עֲלוּמַי נֶחֱשָׂפוּ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי וְעַצְמוֹתַי מִפַּחְדְּךָ שׁוֹסָפוּ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|נְ}}בוּכִים לְיִשְׁעֲךָ נִכְסָפוּ :{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ.{{ממס|תהלים מז י}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|י}}וֹעֵט צְדָקָה לִלְבֹּשׁ{{ש}} {{סי|יְ}}רֵאֶיךָ הִרְשׁוּנִי וְאָרוּץ וְאֵין בּוֹשׁ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|י}}וֹקְשִׁי תִּכְבֹּשׁ וְעָצְבִּי תַּחֲבֹשׁ :{{סי|יְ}}הִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ.{{ממס|תהלים קיט פ}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|שְׁ}}מֹר שַׂרְעַפַּי לְבַל יַזְנִיחוּנִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}גִיאוֹת שְׂפָתַי בַּל יַדִּיחוּנִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|שְׁ}}בָחֶיךָ עָצְבִּי יְשַׁכְּחוּנִי :{{סי|שְׁ}}לַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי.{{ממס|תהלים מג ג}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|לְ}}ךָ אֲצַפֶּה צוּר מִשְׂגַּבִּי{{ש}} {{סי|לַ}}מְּדֵנִי וְחַזְּקֵנִי כִּי אֵין כֹּחַ בִּי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|לְ}}בָרֵר וְלִצְרֹף חוֹבִי :{{סי|לֵ}}ב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.{{ממס|תהלים נא יב}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|מָ}}רוֹם הַשּׁוֹכְנִי גְבוֹהִים{{ש}} {{סי|מִ}}מַּעֲמַקִּים אֶקְרָא נֶגְדְּךָ וְאָהִים{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|מִ}}לַּלְתִּי בְּסוֹד כְּמֵהִים :{{סי|מִ}}י יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים.{{ממס|יונה ג ט}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|הִ}}נְנִי לְפָנֶיךָ בַּאֲשָׁמִי{{ש}} {{סי|הָ}}עֲוֺנוֹת אִם תִּשְׁמָר יָהּ יְיָ מִי יַעֲמֹד מִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|הַ}}זֶּה אַל תָּבֹא בְמִשְׁפָּט עִמִּי :{{סי|הֵ}}ן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.{{ממס|תהלים נא ז}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|הִ}}קְדַּמְתָּ מָזוֹר לְיַשְּׁרֵנִי{{ש}} {{סי|הֱ}}כִינֹתָ יוֹם כִּפּוּר רָצוֹן בּוֹ לְעַטְּרֵנִי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|הִ}}נָּתֵק עֲבוֹת עָוֹן יַאַסְרֵנִי :{{סי|הֶ}}רֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי.{{ממס|תהלים נא ד}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|קִ}}רְבָתְךָ יֶחְפָּצוּן רַעְיוֹנַי{{ש}} {{סי|קְ}}דֹרַנִּית שַׁחוֹתִי מִפְּנֵי זְדוֹנָי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|קָ}}רָאתָ לְגֶזַע אֱמוּנָי :{{סי|קְ}}חוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ.{{ממס|הושע יד ג}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|טִ}}הֲרוּ לְבָבָם לְחֻקֶּיךָ{{ש}} {{סי|טַ}}עַם וּמַשְׁקֶה חָשְׂכוּ חֲשׁוּקֶיךָ{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|טְ}}כוֹס לְעַנּוֹת נֶפֶשׁ דְּבֵקֶיךָ :{{סי|ט}}וֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט עא}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|נָ}}שָׂאנוּ נֶגְדְּךָ עַפְעַפַּיִם{{ש}} {{סי|נִ}}כְחֲךָ נִצַּבְנוּ בִּשְׁחוּת אַפַּיִם{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|נִ}}בְרַר שַׁקְרוּת סַרְעַפַּיִם :{{סי|נִ}}שָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם.{{ממס|איכה ג מא}} אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה {{סי|חַ}}נּוּן הַנֶּעֱרָץ בְּסוֹד שַׂרְפֵי מְעוֹנָי{{ש}} {{סי|זָ}}כְרֵנִי וּפָקְדֵנִי לְטוֹבָה בְּהִתְחַנְּנִי בְהֶגְיוֹנָי{{ש}} בְּקָרְאִי עֲנֵנִי יוֹם {{סי|קְ}}רוֹא אֶקְרָא בְּמִקְהֲלוֹת אֱמוּנָי :נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ. [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:פיוטי רשות לנשמת]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:חתימה]] dqigddj0kwjnbetu7o5qkfwz7m95jat 104 1734167 3007772 2961436 2026-04-24T10:00:28Z Nahum 68 3007772 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>כשהייתי רק בן תשע עשרה שנים החלטתי, כפי שעשה לרוע מזלו אחד מאבות אבותינו בזמן המלכה אליזבת, לחקור אחר אמיתת הדבר. לא אוכל להיכנס עכשיו לכל אשר אירע לי. אך את זאת ראיתי במו עיני. בחוף אפריקה, באיזור שטרם נחקר עד כה, במרחק מה צפונה מהיכן שהזמבזי נופל אל תוך הים, ישנו לשון יבשה, שבקצהו פסגה הנישאת אל על, וצורתה כראש של כושי, דומה לזה שעליו מדבר הכתב. נחתתי שם, ולמדתי מיליד נודד, שנודה על ידי בני עמו בשל פשע כלשהו שביצע, שהרחק במעמקי הארץ מצויים הרים גבוהים, שצורתם כצורת גביעים, ומערות המוקפות בביצות בלתי ניתנות למדידה. עוד למדתי כי האנשים שם דוברים עגה של ערבית, ונשלטים בידי '''אשה לבנה יפהפיה''' שנראית לעיתים נדירות על ידם, אך נאמר כי יש לה שליטה על כל הדברים החיים והמתים. "יומיים לאחר שלמדתי על כך מת האיש מקדחת שאחזה בו בחצותו את הביצות, ונאלצתי בשל חוסר במצרכים וסימפטומים של המחלה שלאחר מכן הפילתני למשכב לסגת שוב אל מפרשית הדאו שלי. "על ההרפתקאות שאירעוני לאחר מכן אין צורך שאדבר כעת. ספינתי נטרפה לחופי מדגסקר, וחולצתי כעבור מספר חודשים בידי ספינה אנגלית שהביאה אותי לעדן, ומשם יצאתי לאנגליה, תוך כוונה לחזור לחיפושיי ברגע שאערוך מספיק הכנות לכך. בדרכי עצרתי ביוון, ושם, מכיוון ש'את הכל מנצחת האהבה', פגשתי באמך האהובה, ונשאתי אותה, ושם נולדת אתה והיא מתה. באותו הזמן תקפה עליי מחלתי האחרונה, וחזרתי הנה כדי למות. אך עדיין קיוויתי נגד הסיכויים, והטרחתי את עצמי ללמוד ערבית, תוך כוונה שאם אי פעם אבריא, אשוב לחוף אפריקה, לפתור את החידה שהמסורת עליה נותרה בחיים כל כך הרבה מאות שנים במשפחתנו. אך לא הבראתי, וככל שהדבר נוגע לי, הסיפור נגמר. "אך עבורך, בני, אין זה הסוף, ולידיך<noinclude></noinclude> lvn9xb0xor2id5rmor40a30awfnnt7t 104 1734322 3007777 2962489 2026-04-24T10:16:05Z Nahum 68 3007777 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>אני מוסר הלאה את אלה התוצאות של עמלי, יחד עם ההוכחות המורשתיות של מקורו. בכוונתי לדאוג לכך שהם לא יושמו בידיך עד שתגיע לגיל בו תוכל לשפוט בעצמך האם או לא תבחר לדרוש אחר מה, שאם הוא אמיתי, עליו להיות התעלומה הגדולה ביותר בעולם, או להניחו הצידה כמעשייה בטלה, שנוצרה מלכתחילה במוחה המשובש של אשה. "אינני מאמין כי זו מעשייה; מאמין אני כי אם רק ניתן יהיה לגלותו מחדש, ישנה נקודה בה כוחות החיים של העולם קיימים בגלוי. החיים קיימים; מדוע לא יתקיימו איפוא כמו כן האמצעים לשמר אותם לאין קץ? אך אין לי שום רצון לקבע את דעתך בנושא. קרא ושפוט בעצמך. אם נטייתך היא ליטול על עצמך את החיפוש, דאגתי לכך שלא יחסרו לך האמצעים לכך. אם, לעומת זאת, תשתכנע כי כל העניין אינו אלא תעתוע, או אז משביע אני אותך, כי תשמיד את רסיס החרס ואת הכתבים, והנח לסיבת צרותינו לסור מעל שושלתנו לנצח. אפשר שזה יהיה המהלך החכם ביותר. הבלתי ידוע לרוב נחשב איום ונורא, לא כפי שמשתמע מהפתגם, מהאמונות התפלות הטבעיות של האדם, אלא מכיוון שלעיתים כה קרובות הוא אכן נורא. מי שמתעסק בכוחות העצומים והנסתרים שמחיים את העולם עשוי ליפול טרף להם. ואם התוצאה תושג, אם לבסוף יצאת מן ההתמודדות יפה לנצח וצעיר לנצח, גובר על הזמן ועל הרוע, ונעלה מן הדעיכה הטבעית של הבשר והשכל, מי יוכל לומר שהשינוי הנפלא יוכח כמבורך? עשה את בחירתך, בני, ומי יתן והכוח השולט בכל הדברים, והאומר "עד פה תבוא, ועד כה תלמד", יכוון את הבחירה למען אושרך, ולמען אושרו של העולם, אשר, במידה ותצליח, יום אחד לבטח תשלוט בו באמצעות כוחה הצרוף של סבלנות נרכשת.--היה שלום!" ובזאת המכתב, אשר לא היה חתום ולא מתוארך, בא אל סיומו.<noinclude></noinclude> oyyau4ieie3h5upizl2nzog2cnby2yn 104 1734420 3007773 2964028 2026-04-24T10:03:33Z Nahum 68 3007773 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>"מה דעתך על זה, דוד הולי?" אמר ליאו, במין התנשפות, בעודו מניח אותו בחזרה על השולחן. "ביקשנו מסתורין, ובהחלט נראה שמצאנו כזה". "מה דעתי על זה? ובכן, שאביך היקר והמסכן יצא מדעתו, כמובן", השבתי, בקוצר רוח. "שיערתי משהו כזה באותו לילה, לפני עשרים שנה, כאשר הגיע אל חדרי. אתה רואה שהוא בבירור החיש את קיצו שלו, איש מסכן. אלה שטויות מוחלטות". "זהו זה, אדוני!" אמר ג'וב, ברשמיות. ג'וב היה נציג מעשי ביותר של בני מעמד מעשי. "ובכן, הבה נראה מה יש לרסיס החרס לומר, בכל אופן", אמר ליאו, נוטל את התרגום בכתב ידו של אביו, והחל לקרוא: '''"אני, אמנרטאס, מהשושלת המלכותית של פרעוני מצרים, אשתו של קליקראטס '''(היפה בעוצמה)''', כוהנת של איסיס שאותה האלים מוקירים ולה השדים מצייתים, בנטותי למות, לבני הקטון טיסיסת'נס '''(הנוקם הכביר)'''.''' '''"נמלטתי עם אבי ממצרים בימיו של נקטאנבס{{הערה|נֶכְט-נֶבְּף, או נקטאנבו השני, הפרעה הילידי האחרון של מצרים, נמלט מאוכוס לאתיופיה, בשנת 339 לפנה"ס.--העורך.}}, מה שגרם לו להפר באהבתו את השבועות אשר נשבע. נמלטנו דרומה, מעבר לים, ונדדנו במשך פעמיים תריסר ירחים על החוף של לוב '''(אפריקה)''' הצופה אל השמש העולה, במקום בו ליד נהר ישנו סלע עצום מעוצב כמו ראש של אתיופי.''' '''"במשך ארבעה ימים על המים מפיו של נהר כביר נסחפנו, וכמה טבעו וכמה מתו מחולי. אבל אותנו לקחו פראים דרך שממה וביצות, מקום שעופות הים כיסו את השמים, נושאים אותנו מהלך עשרה ימים עד שבאנו אל הרים חלולים, מקום בו עיר גדולה היתה ונפלה, ושבו ישנן מערות שאת קיצן לא ראה איש; והם הביאו אותנו אל המלכה של האנשים השמים קדירות חרס על ראשי זרים, אשר היא קוסמת שיש לה ידע על כל הדברים, וחיים וחן שאינם מתים. והיא הטילה עיני אהבה על פני אביך, קליקראטס, ובקשה'''<noinclude> ==הערות== <references /></noinclude> 6v2nqizs6saxhoxcql43mr4cow589cz 3007774 3007773 2026-04-24T10:05:17Z Nahum 68 הגהה 3007774 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>"מה דעתך על זה, דוד הולי?" אמר ליאו, במין התנשפות, בעודו מניח אותו בחזרה על השולחן. "ביקשנו מסתורין, ובהחלט נראה שמצאנו כזה". "מה דעתי על זה? ובכן, שאביך היקר והמסכן יצא מדעתו, כמובן", השבתי, בקוצר רוח. "שיערתי משהו כזה באותו לילה, לפני עשרים שנה, כאשר הגיע אל חדרי. אתה רואה שהוא בבירור החיש את קיצו שלו, איש מסכן. אלה שטויות מוחלטות". "זהו זה, אדוני!" אמר ג'וב, ברשמיות. ג'וב היה נציג מעשי ביותר של בני מעמד מעשי. "ובכן, הבה נראה מה יש לרסיס החרס לומר, בכל אופן", אמר ליאו, נוטל את התרגום בכתב ידו של אביו, והחל לקרוא: '''"אני, אמנרטאס, מהשושלת המלכותית של פרעוני מצרים, אשתו של קליקראטס '''(היפה בעוצמה)''', כוהנת של איסיס שאותה האלים מוקירים ולה השדים מצייתים, בנטותי למות, לבני הקטון טיסיסת'נס '''(הנוקם הכביר)'''.''' '''"נמלטתי עם אביך ממצרים בימיו של נקטאנבס{{הערה|נֶכְט-נֶבְּף, או נקטאנבו השני, הפרעה הילידי האחרון של מצרים, נמלט מאוכוס לאתיופיה, בשנת 339 לפנה"ס.--העורך.}}, מה שגרם לו להפר באהבתו את השבועות אשר נשבע. נמלטנו דרומה, מעבר לים, ונדדנו במשך פעמיים תריסר ירחים על החוף של לוב '''(אפריקה)''' הצופה אל השמש העולה, במקום בו ליד נהר ישנו סלע עצום מעוצב כמו ראש של אתיופי.''' '''"במשך ארבעה ימים על המים מפיו של נהר כביר נסחפנו, וכמה טבעו וכמה מתו מחולי. אבל אותנו לקחו פראים דרך שממה וביצות, מקום שעופות הים כיסו את השמים, נושאים אותנו מהלך עשרה ימים עד שבאנו אל הרים חלולים, מקום בו עיר גדולה היתה ונפלה, ושבו ישנן מערות שאת קיצן לא ראה איש; והם הביאו אותנו אל המלכה של האנשים השמים קדירות חרס על ראשי זרים, אשר היא קוסמת שיש לה ידע על כל הדברים, וחיים וחן שאינם מתים. והיא הטילה עיני אהבה על פני אביך, קליקראטס, ובקשה'''<noinclude> ==הערות== <references /></noinclude> blagnhtbs0lfa16vwt9b1rkkn89v7q0 104 1734776 3007778 2966088 2026-04-24T10:17:38Z Nahum 68 3007778 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>[[קובץ:She_Greek_2.jpg|מרכז|ממוזער|400px|טקסט יווני באותיות רישיות 2 מתוך 2]] לשם נוחות כללית בקריאה, תיעתקתי כאן את הכתובת בכתב הרהוט: [[קובץ:She_Greek_3.jpg|מרכז|ממוזער|400px|טקסט יווני בכתב רהוט דף 1 מתוך 2]]<noinclude></noinclude> 5g3ui5imb0ug0clmpqy3v0pi9rltwn5 104 1734780 3007775 2968900 2026-04-24T10:10:01Z Nahum 68 3007775 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>התרגום האנגלי היה, כפי שגיליתי לאחר בדיקה נוספת, וכפי שיוכל הקורא לראות בקלות ע"י השוואתו למקור, גם מדוייק וגם אלגנטי. לצד הכיתוב הרישי בצד הקמור של הרסיס בראשו, צבוע באדום עמום, על גבי מה שפעם היה שפת האמפורה, היה הקרטוש{{הערה|משבצת ביצית או אליפטית המכילה את שמו של אליל או מלך (תרבות מצריים העתיקה). בבילון.}} שכבר הוזכר כזה הנמצא על החרפושית, אשר נמצאה גם היא בתיבה הקטנה. ההירוגליפים או הסמלים, מכל מקום, היו הפוכים, ממש כאילו נלחצו על שעווה. האם היה זה חותם-הקרטוש של קליקראטס המקורי{{הערה|הקרטוש, אם היה זה קרטוש אמיתי, לא היה יכול להשתייך לקליקראטס, כפי שמר הולי מציע. קליקראטס היה כוהן ולא היה זכאי לקרטוש, שהיה הפרירוגרטיבה של בני מלוכה מצריים, אם כי עשוי היה לחרות את שמו או תוארו על גבי חותם אליפטי.--העורך.}}, או של נסיך או פרעה כלשהו שאשתו אמנרטאס נולדה משושלתו, אינני יודע לבטח, ואף אין בידי לומר האם זה צוייר על גבי הרסיס באותו הזמן בו הכיתוב היווני הרישי נחרת, או הועתק אליו מאוחר יותר מן החרפושית על ידי בן אחר של המשפחה. ואף לא היה זה הכל. בשולי הכיתוב, צבוע באותו אדום עמום, היה רישום חיוור של ציור מעט גס של ראשו וכתפיו של ספינקס מעוטר בשתי כנפיים, סמלים של הוד-מלכות, אשר, אם כי די שכיחים על דימויים של פרים מקודשים ואלים, מעולם לא נתקלתי בהם קודם לכן על ספינקס. כמו כן על הצד הימני של משטח זה של הרסיס, צבוע באלכסון באדום ברווח שאינו מכוסה בכיתוב הרישי, וחתום בצבע כחול, היה הכיתוב הבא באנגלית עתיקה: ::בארץ וברקיע ובים ::דברים מוזרים שם תחזה. :מעשה ידי ::::דורותיאה וינסי. נבוך לחלוטין, הפכתי את הרסיס. הוא היה מכוסה מלמעלה למטה בהערות וחתימות ביווני, לטינית, ואנגלית. הראשון ביוונית רישית היה בידי טיסיסת'נס, הבן שהכיתוב מוען אליו.<noinclude> ---- <references /></noinclude> dewjty0vy36fm9qivvd6o4kh5a2w6kg 3007776 3007775 2026-04-24T10:10:36Z Nahum 68 3007776 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>התרגום האנגלי היה, כפי שגיליתי לאחר בדיקה נוספת, וכפי שיוכל הקורא לראות בקלות ע"י השוואתו למקור, גם מדוייק וגם אלגנטי. לצד הכיתוב הרישי בצד הקמור של הרסיס בראשו, צבוע באדום עמום, על גבי מה שפעם היה שפת האמפורה, היה הקרטוש{{הערה|משבצת ביצית או אליפטית המכילה את שמו של אליל או מלך (תרבות מצריים העתיקה). בבילון.}} שכבר הוזכר כזה הנמצא על החרפושית, אשר נמצאה גם היא בתיבה הקטנה. ההירוגליפים או הסמלים, מכל מקום, היו הפוכים, ממש כאילו נלחצו על שעווה. האם היה זה חותם-הקרטוש של קליקראטס המקורי{{הערה|הקרטוש, אם היה זה קרטוש אמיתי, לא היה יכול להשתייך לקליקראטס, כפי שמר הולי מציע. קליקראטס היה כוהן ולא היה זכאי לקרטוש, שהיה הפרירוגרטיבה של בני מלוכה מצריים, אם כי עשוי היה לחרות את שמו או תוארו על גבי חותם אליפטי.--העורך.}}, או של נסיך או פרעה כלשהו שאשתו אמנרטאס נולדה משושלתו, אינני יודע לבטח, ואף אין בידי לומר האם זה צוייר על גבי הרסיס באותו הזמן בו הכיתוב היווני הרישי נחרת, או הועתק אליו מאוחר יותר מן החרפושית על ידי בן אחר של המשפחה. ואף לא היה זה הכל. בשולי הכיתוב, צבוע באותו אדום עמום, היה רישום חיוור של ציור מעט גס של ראשו וכתפיו של ספינקס מעוטר בשתי כנפיים, סמלים של הוד-מלכות, אשר, אם כי די שכיחים על דימויים של פרים מקודשים ואלים, מעולם לא נתקלתי בהם קודם לכן על ספינקס. כמו כן על הצד הימני של משטח זה של הרסיס, צבוע באלכסון באדום ברווח שאינו מכוסה בכיתוב הרישי, וחתום בצבע כחול, היה הכיתוב הבא באנגלית עתיקה: ::בארץ וברקיע ובים ::דברים מוזרים שם תחזה. :מעשה ידי ::::דורותיאה וינסי. נבוך לחלוטין, הפכתי את הרסיס. הוא היה מכוסה מלמעלה למטה בהערות וחתימות ביוונית, לטינית, ואנגלית. הראשון ביוונית רישית היה בידי טיסיסת'נס, הבן שהכיתוב מוען אליו.<noinclude> ---- <references /></noinclude> pxsf9ejh9r08c48kyfkd51unebn8euh 104 1735285 3007779 2969841 2026-04-24T10:19:35Z Nahum 68 3007779 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>הסיום שלו (cvi) התאריך של התיישבותם שם אבד לנצח, מאחר ובדיוק במקום בו הוא היה, נשברה חתיכה מרסיס החרס. אז באו בעקבותיו שתים עשרה חתימות לטיניות, משורבטות פה ושם, בכל מקום בו היה מקום בחרס שהתאים לכך. חתימות אלו, למעט שלושה יוצאים מן הכלל, הסתיימו בשם "וינדקס" או "הנוקם", שכנראה אומץ על ידי המשפחה לאחר הגירתה לרומא כסוג של מקבילה ל'טימוסת'נס' היווני, שגם הוא משמעותו הנוקם. לבסוף, כצפוי, הכינוי הלטיני וינדקס שונה תחילה ל־דה וינסי, ואז לצורה הפשוטה, המודרנית, וינסי. מסקרן מאוד לעקוב כיצד רעיון הנקם, בהשראתה של מצרית לפני זמנו של הצלוב, נשתמר כך, מסתבר, בשם משפחה אנגלי. אחדים מהשמות הרומיים החרותים ברסיס החרס הצלחתי מאז למצוא מוזכרים בספרי הסטוריה וברשומות אחרות. הם היו, אם אני זוכר נכון, ::מוסיוס. וינדקס ::סקס. ווריוס. מרוללוס ::ס. פופידיוס. ס. פ. וינדקס וכן :לאבריה פומפיאנה. קוניוס. מאקריני. וינדיציס האחרון היה, כמובן, שמה של גבירה רומאית. הרשימה הבאה, מכל מקום, מכילה את כל השמות הלטיניים ברסיס החרס: :ס. קאקיליוס וינדקס :מ. איימיליוס וינדקס :סקס. ווריוס מרוללוס :ק. סוסיוס פריסקוס סנציו וינדקס :ל. ולריוס קומיניוס וינדקס :סקס. אוטאקיליוס מ. פ. :ל. אטיוס וינדקס :מוסיוס וינדקס :ס. פופידיוס. סץ פ. וינדקס :ליסיניוס פאוסטוס :לאבריה פומפיאנה קוניוס מאקריני וינדיציס :מאניליה לוסילה קוניוס מארולי וינדיציס<noinclude></noinclude> 051cpmuvy3781rphxrm2e9bjflllx2t 3007780 3007779 2026-04-24T10:20:24Z Nahum 68 3007780 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>הסיום שלו (cvi) התאריך של התיישבותם שם אבד לנצח, מאחר ובדיוק במקום בו הוא היה, נשברה חתיכה מרסיס החרס. אז באו בעקבותיו שתים עשרה חתימות לטיניות, משורבטות פה ושם, בכל מקום בו היה מקום בחרס שהתאים לכך. חתימות אלו, למעט שלושה יוצאים מן הכלל, הסתיימו בשם "וינדקס" או "הנוקם", שכנראה אומץ על ידי המשפחה לאחר הגירתה לרומא כסוג של מקבילה ל'טימוסת'נס' היווני, שגם הוא משמעותו הנוקם. לבסוף, כצפוי, הכינוי הלטיני וינדקס שונה תחילה ל־דה וינסי, ואז לצורה הפשוטה, המודרנית, וינסי. מסקרן מאוד לעקוב כיצד רעיון הנקם, בהשראתה של מצרית לפני זמנו של הצלוב, נשתמר כך, מסתבר, בשם משפחה אנגלי. אחדים מהשמות הרומיים החרותים ברסיס החרס הצלחתי מאז למצוא מוזכרים בספרי הסטוריה וברשומות אחרות. הם היו, אם אני זוכר נכון, ::מוסיוס. וינדקס ::סקס. ווריוס. מרולּוס ::ס. פופידיוס. ס. פ. וינדקס וכן :לאבריה פומפיאנה. קוניוס. מאקריני. וינדיציס האחרון היה, כמובן, שמה של גבירה רומאית. הרשימה הבאה, מכל מקום, מכילה את כל השמות הלטיניים ברסיס החרס: :ס. קאקיליוס וינדקס :מ. איימיליוס וינדקס :סקס. ווריוס מרוללוס :ק. סוסיוס פריסקוס סנציו וינדקס :ל. ולריוס קומיניוס וינדקס :סקס. אוטאקיליוס מ. פ. :ל. אטיוס וינדקס :מוסיוס וינדקס :ס. פופידיוס. סץ פ. וינדקס :ליסיניוס פאוסטוס :לאבריה פומפיאנה קוניוס מאקריני וינדיציס :מאניליה לוסילה קוניוס מארולי וינדיציס<noinclude></noinclude> acpkhncbk38lso2a0gfftsb33naudhs 3007781 3007780 2026-04-24T10:21:40Z Nahum 68 3007781 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>הסיום שלו (cvi) התאריך של התיישבותם שם אבד לנצח, מאחר ובדיוק במקום בו הוא היה, נשברה חתיכה מרסיס החרס. אז באו בעקבותיו שתים עשרה חתימות לטיניות, משורבטות פה ושם, בכל מקום בו היה מקום בחרס שהתאים לכך. חתימות אלו, למעט שלושה יוצאים מן הכלל, הסתיימו בשם "וינדקס" או "הנוקם", שכנראה אומץ על ידי המשפחה לאחר הגירתה לרומא כסוג של מקבילה ל'טימוסת'נס' היווני, שגם הוא משמעותו הנוקם. לבסוף, כצפוי, הכינוי הלטיני וינדקס שונה תחילה ל־דה וינסי, ואז לצורה הפשוטה, המודרנית, וינסי. מסקרן מאוד לעקוב כיצד רעיון הנקם, בהשראתה של מצרית לפני זמנו של הצלוב, נשתמר כך, מסתבר, בשם משפחה אנגלי. אחדים מהשמות הרומיים החרותים ברסיס החרס הצלחתי מאז למצוא מוזכרים בספרי הסטוריה וברשומות אחרות. הם היו, אם אני זוכר נכון, ::מוסיוס. וינדקס ::סקס. ווריוס. מרולּוס ::ס. פופידיוס. ס. פ. וינדקס וכן :לאבֶּרִיה פומפיאנה. קוניוס. מאקריני. וינדיציס האחרון היה, כמובן, שמה של גבירה רומאית. הרשימה הבאה, מכל מקום, מכילה את כל השמות הלטיניים ברסיס החרס: :ס. קאקיליוס וינדקס :מ. איימיליוס וינדקס :סקס. ווריוס מרוללוס :ק. סוסיוס פריסקוס סנציו וינדקס :ל. ולריוס קומיניוס וינדקס :סקס. אוטאקיליוס מ. פ. :ל. אטיוס וינדקס :מוסיוס וינדקס :ס. פופידיוס. סץ פ. וינדקס :ליסיניוס פאוסטוס :לאבריה פומפיאנה קוניוס מאקריני וינדיציס :מאניליה לוסילה קוניוס מארולי וינדיציס<noinclude></noinclude> an0bhkgebyppotogb0ghtjv64qrasbl 104 1735286 3007782 2980792 2026-04-24T10:24:11Z Nahum 68 3007782 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude> לאחר השמות הרומאיים ניכר פער של הרבה מאות שנים. איש לא ידע לעולם עתה מה עבר על השריד במשך הדורות האפלים הללו, או כיצד הצליח להישמר במשפחה. ידידי המסכן וינסי סיפר לי, כזכור, שאבות אבותיו הרומאים התיישבו לבסוף בלומברדיה, וכאשר פלש לשם שרלמיין, חצו איתו בחזרה את האלפים, והתיישבו בברטאן, משם חצו לאנגליה בתקופת שלטונו של אדוארד המוודה. כיצד נודע לו זאת אינני יודע, כי אין שום איזכור ללומברדיה או לשרלמיין על החרס, אם כי, כפי שנראה בקרוב, יש איזכור לברטאן. נמשיך: הרשומות הבאות ברסיס, להוציא כתם־התזה ארוך של דם או חומר־צבע אדום מסוג כלשהו, מורכבים משני צלבים מצויירים בצבע אדום, וככל הנראה מייצגים חרבות צלבנים, ומונגרמה די פשוטה־למראה ("ד.ו.") בגווני שני וכחול, אולי מבוצעים בידי אותה דורותיאה וינסי אשר כתבה, ליתר דיוק ציירה, את צמד חרוזי הדוֹגֶרל. לשמאלו של זה, חרות בכחול חיוור, היו ראשי התיבות א.ו., ואחריהם תאריך, 1800. ואז באה רשומה שכנראה מסקרנת כפי כל דבר אחר שעל פני שריד יוצא דופן זה של העבר. היא נכתבה בכתב גותי, על גביהם של הצלבים או חרבות הצלבנים, ומתוארכת לשנת אלף ארבע מאות ארבעים וחמש. מכיוון שהטוב ביותר יהיה לתת לה לדבר בעד עצמה, אתן כאן את פקסימיליית הכתב הגותי, בצירוף הלטינית המקורית ללא הקיצורים, מהם עולה כי הכותב היה די בקי בלטינית ימי־ביניימית. גילינו גם משהו עוד יותר מסקרן, גרסה אנגלית של הכתוב הגותי. את זה, כתוב אף הוא בכתב גותי, מצאנו רשום בקלף שני שהיה בתיבה, כנראה מעט עתיק יותר מזה שבו נרשם התרגום ללטינית של הכתוב היווני הרישי שעליו אדבר בקרוב. גם אותו אתן בשלמותו.<noinclude></noinclude> 0sx56lse2xtix1ayk2wrj3jrl65vtep 3007786 3007782 2026-04-24T10:39:45Z Nahum 68 3007786 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude> לאחר השמות הרומאיים ניכר פער של הרבה מאות שנים. איש לא ידע לעולם עתה מה עבר על השריד במשך הדורות האפלים הללו, או כיצד הצליח להישמר במשפחה. ידידי המסכן וינסי סיפר לי, כזכור, שאבות אבותיו הרומאים התיישבו לבסוף בלומברדיה, וכאשר פלש לשם שרלמיין, חצו איתו בחזרה את האלפים, והתיישבו בברטאן, משם חצו לאנגליה בתקופת שלטונו של אדוארד המוודה. כיצד נודע לו זאת אינני יודע, כי אין שום איזכור ללומברדיה או לשרלמיין על החרס, אם כי, כפי שנראה בקרוב, יש איזכור לברטאן. נמשיך: הרשומות הבאות ברסיס, להוציא כתם־התזה ארוך של דם או חומר־צבע אדום מסוג כלשהו, מורכבים משני צלבים מצויירים בצבע אדום, וככל הנראה מייצגים חרבות צלבנים, ומונגרמה די פשוטה־למראה ("ד.ו.") בגווני שני וכחול, אולי מבוצעים בידי אותה דורותיאה וינסי אשר כתבה, ליתר דיוק ציירה, את צמד חרוזי הדוֹגֶרל. לשמאלו של זה, חרות בכחול חיוור, היו ראשי התיבות א.ו., ואחריהם תאריך, 1800. ואז באה רשומה שכנראה מסקרנת כפי כל דבר אחר שעל פני שריד יוצא דופן זה של העבר. היא נכתבה בכתב גותי, על גביהם של הצלבים או חרבות הצלבנים, ומתוארכת לשנת אלף ארבע מאות ארבעים וחמש. מכיוון שהטוב ביותר יהיה לתת לה לדבר בעד עצמה, אתן כאן את פקסימיליית הכתב הגותי, בצירוף הלטינית המקורית ללא הקיצורים, מהם עולה כי הכותב היה די בקי בלטינית ימי־ביניימית. גילינו גם משהו עוד יותר מסקרן, גרסה אנגלית של הכתוב הגותי. את זה, כתוב אף הוא בכתב גותי, מצאנו רשום בקלף שני שהיה בתיבה, כנראה מעט עתיק יותר מזה שבו נרשם התרגום ללטינית של הכתוב היווני הרישי שעליו אדבר בקרוב. גם אותו אתן בשלמותו. {{ש}}{{ש}}<noinclude></noinclude> 61b0f70l53rl14ze0a45w92pxaciiy0 116 1735967 3007742 3006803 2026-04-23T21:18:09Z Fuzzy 29 3007742 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות בריאות העם (דיווח על מומים מולדים ומחלות נדירות), התשמ"ב-1982 (תיקון: תשפ"ה) <שם קודם> תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים), התשמ"ב-1982 <מקור> ((ק"ת תשמ"ב, 607|תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)|4318)); ((תשס"ה, 211|תיקון|6352)); ((תשפ"ה, 2240|תיקון|11974)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 29א]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ה, תשפ"ה) : בתקנות אלה - :- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]] :- "המאגר" - מאגר המידע המנוהל לפי [[תקנה 6]]; :- "מוסד רפואי" - כל אחד מאלה: :: (1) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודה]]; :: (2) מרפאה כהגדרתה [[בסעיף 34(ג) לפקודה]]; :: (3) מעבדה רפואית כהגדרתה [[בסעיף 36(א) לפקודה]]; :- "מורשה גישה" - בעל תפקיד במשרד הבריאות שהממונה נתן לו אישור פרטני לעיון ולטיפול במידע שדווח לפי תקנות אלה, בהתאם להוראות [[תקנה 7(ב)]]; :- "מחלה נדירה" - מחלה המנויה ברשימת המחלות הנדירות המפורסמת לפי [[תקנה 3]]; :- "הממונה" - הרופא הממשלתי שמינה שר הבריאות לעניין תקנות אלה; :- "פורטל המחלות הנדירות" - The portal for rare diseases and orphan drugs - Orphanet. @ 2. חובת הגשת דיווח לממונה (תיקון: תשס"ה, תשפ"ה) : (א) מנהל מוסד רפואי יגיש דיווח לממונה לגבי אדם או עובר, שאובחן לראשונה באותו מוסד רפואי, עם מום מולד המנוי [[בתוספת הראשונה]] או עם מחלה נדירה שתועדו ברשומה הרפואית, ואולם אם הוא נוכח כי המום המולד או המחלה הנדירה כבר אובחנו במוסד רפואי אחר, לא תחול עליו חובת הגשת הדיווח כאמור. : (ב) דיווח כאמור בתקנת משנה (א) לגבי אדם או עובר שאובחן כאמור באותה תקנת משנה במוסד רפואי המופעל או המנוהל בידי קופת חולים או בית חולים, יוגש בידי מנהל קופת החולים או מנהל בית החולים או רופא שהוא הסמיך לכך, לפי העניין. : (ג) דיווח כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את הפרטים המנויים [[בתוספת השנייה]] בלבד ויוגש בתחילת כל רבעון לגבי הרבעון שקדם לו, או במועד אחר שהתיר הממונה אם ראה כי עקב נסיבות העניין לא ניתן להעביר את הדיווח במועדים האמורים. : (ד) חובת הגשת דיווח לפי תקנה זו לא תחול לגבי אבחון שנעשה במסגרת טיפול בדם טבורי כהגדרתו [[בחוק דם טבורי,התשס"ז-2007]], בדיקה גנטית לקשרי משפחה כהגדרתה [[בחוק מידע גנטי, התשס"א-2000]], או בדיקת התאמה כהגדרתה [[בחוק מרשם תורמי מוח עצם, התשע"א-2011]]. @ 3. רשימת המחלות הנדירות החייבות בדיווח (תיקון: תשפ"ה) : (א) חובת הגשת דיווח כאמור [[בתקנה 2(א)]], לעניין מחלה נדירה, תהיה לגבי מחלות נדירות המופיעות ברשימה שיפרסם הממונה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, על פי המחלות ששכיחותן בפורטל המחלות הנדירות היא למטה מ-1 ל-2,000 לידות. : (ב) הממונה יעדכן את רשימת המחלות הנדירות כאמור בתקנת משנה (א) בכל 1 בינואר ובכל 1 ביולי, לפי השינויים שחלו בפורטל המחלות הנדירות. @ 4. מטרות הדיווח (תיקון: תשפ"ה) : הממונה יעשה שימוש במידע המדווח לו לפי תקנות אלה למטרות אלה בלבד: : (1) זיהוי ומעקב אחר שיעור ההיארעות באוכלוסייה של מומים מולדים המנויים [[בתוספת הראשונה]] ומחלות נדירות, הנדרש למשרד הבריאות לשם מילוי תפקידיו לפי כל דין; : (2) צמצום שיעור ההיארעות באוכלוסייה של מומים מולדים ומחלות נדירות, ובכלל זה בדרך של תכנון, פיתוח או הפעלה של דרכי מניעה ואיתור מוקדם; : (3) תכנון מתן שירותי בריאות הניתנים לפי כל דין ובקרה אחר שירותי בריאות שניתנו כאמור. @ 5. אופן הגשת הדיווח (תיקון: תשפ"ה) : דיווח לפי [[תקנה 2(א)]] יוגש באמצעות אמצעי אלקטרוני מאובטח שיעמיד משרד הבריאות, בהתאם לשיטת קידוד והצפנה שיורה עליה הממונה, לאחר התייעצות עם ראש הרשות כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]], תוך יישום אמצעים טכנולוגיים שמטרתם מזעור החשש לשימוש לרעה, להעתקה או לפגיעה בשלמות המידע המועבר. @ 6. ניהול המאגר ושמירה על המידע השמור בו (תיקון: תשפ"ה) : (א) מידע שדווח לפי תקנות אלה יישמר במאגר מידע כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]], וכל פעולה המבוצעת בו תתועד באופן ממוכן; לא יעיין אדם במידע כאמור ולא יטפל בו, למעט הממונה ומורשה הגישה. : (ב) אופן שמירת המידע שדווח לפי תקנות אלה ימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שהמידע מדווח לגביו, ובכלל זה מניעת חדירה בלתי מורשית למאגר. : (ג) מידע שדווח לפי תקנות אלה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם שמירתו במאגר; הממונה ימחק את המידע שדווח לו במועד שמירתו במאגר או בתוך 30 ימים מיום קבלת הדיווח, לפי המוקדם. :: (((הוראת שעה לשלוש שנים מיום 20.4.2026):)) מידע שדווח לפי תקנות אלה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם שמירתו במאגר; הממונה ימחק את המידע שדווח לו במועד שמירתו במאגר או בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הדיווח, לפי המוקדם. : (ד) הממונה יכין נוהל אבטחת מידע ובו הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע הכלול במאגר והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות לעניין אופן שמירת המידע במאגר, אופן השימוש בו בהתאם למטרות המנויות [[בתקנה 4]] בלבד, אופן אבטחתו ואופן הגישה למידע הכלול במאגר. : (ה) המידע המתקבל מכוח תקנות אלה, האמצעי האלקטרוני כאמור [[בתקנה 5]], המאגר והתקשורת ביניהם יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות]]. @ 7. גישה למאגר ומורשי גישה (תיקון: תשפ"ה) : (א) הממונה ינקוט אמצעים המבטיחים שמירה של המידע השמור במאגר באופן שימנע מכל אדם או תקשורת חיצונית גישה אליו, למעט מורשי הגישה, וכן ימנע גישה מגורמים שאינם מורשים לעיין ולטפל במידע כאמור. : (ב) הממונה רשאי לתת אישור פרטני לעיון ולטיפול במידע שדווח לפי תקנות אלה לבעלי תפקידים מסוימים במשרד הבריאות, שעיון וטיפול כאמור דרוש לשם מילוי תפקידם, בהתאם להגדרת תפקידם ומימוש מטרות הדיווח כאמור [[בתקנה 4]] בלבד, ורק במידה המזערית הנדרשת למילוי המטרות כאמור, לאחר שחתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהר לו כי שימוש במידע שלא לפי הוראות תקנות אלה עלול להוות עבירה פלילית. : (ג) הצלבת מידע שהתקבל לפי תקנות אלה עם מידע השמור במאגר מידע אחר המנוהל על ידי משרד הבריאות, תיעשה באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע העלול להביא לזיהויו של מי שהמידע נוגע אליו, ובאישורו של הממונה על אבטחת המידע כמשמעותו [[בסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות]], במשרד הבריאות, ולשם מילוי מטרות הדיווח לפי [[תקנה 4]] בלבד. @ 8. הוראות מיוחדות לעניין מידע גנטי שדווח (תיקון: תשפ"ה) : מידע המנוי [[בפרט (ח) לחלק ב' לתוספת השנייה]], שדווח לממונה לפי תקנות אלה יוצפן כך שלא יהיה ניתן לפענוח, לקריאה או לשימוש אלא על ידי הממונה או מורשה גישה, לשם מילוי תפקידם ולמטרות הדיווח לפי [[תקנה 4]] בלבד, ולעניין מורשה הגישה - רק אם קיבל אישור מיוחד לכך מהממונה ומהממונה על אבטחת המידע במשרד הבריאות, ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 7(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 9. יידוע הציבור (תיקון: תשפ"ה) : משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם מידע בדבר חובת הגשת דיווח לפי תקנות אלה, ובכלל זה מידע בדבר - : (1) תוכן הדיווח; : (2) הגורם שאליו מוגש הדיווח; : (3) מטרות השימוש במידע המדווח, כאמור [[בתקנה 4]]; : (4) שמירת המידע במאגר ותקופת שמירתו. @ 10. מתן הסבר לנבדק (תיקון: תשפ"ה) : בהסבר בכתב שניתן לעניין קבלת הסכמה מדעת כאמור [[בסעיף 12 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000]], יינתן לנבדק כהגדרתו [[בחוק האמור]], מידע כאמור [[בתקנה 9]], בנוסח שיורה הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. == תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ה) == ==== ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-8]]))) (תיקון: תשפ"ה) ==== : {| style="direction: ltr; width: 100%;" ! width="150px" | מספר המום {{ש}} {{מימין לשמאל|(לפי ICD-10*)}} !! שם המום המולד |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE NERVOUS SYSTEM |- | Q00* || Anencephaly and similar malformations |- | Q01* || Encephaloc((o))ele |- | Q02 || Microcephaly |- | Q03* || Congenital hydrocephalus |- | Q04.0 || Congenital malformations of corpus callosum |- | Q04.1 || Arhinencephaly |- | Q04.2 || Holoprosencephaly |- | Q04.3 || Other reduction deformities of brain |- | Q04.4 || Septo-optic dysplasia |- | Q04.5 || Megalencephaly |- | Q04.6 || Congenital cerebral cysts |- | Q04.8 || Other specified congenital malformations of brain |- | Q04.9 || Congenital malformation of brain, unspecified |- | Q05* || ((<s>I</s>)) <!-- spina --> Spina bifida with hydrocephalus and or without hydrocephalus |- | Q06* || ((Other congenital)) malformations of spinal cord |- | Q07.0 || Arnold-Chiari syndrome |- | Q07.8 || Other specified congenital malformations of nervous syste((m)) |- | Q07.9 || Congenital malformation of nervous system, unspecified |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF EYE, EAR, FACE AND NECK |- | Q11.0-Q11.1 || <!-- anophthalmos --> Anophthalmos |- | Q11.2 || Microphthalmos |- | Q12.0 || Congenital cataract |- | Q12((.))1-((Q12.))9* || <!-- other --> Other congenital lens malformation |- | Q13.0 || Coloboma of iris |- | Q13.1 || Absence of iris |- | Q13.2 || Other congenital malformations of iris |- | Q15.0 || Congenital glaucoma |- | Q16.0 || Congenital absence of (ear) auricle |- | Q16.1 || Congenital absence, atresia and stricture of auditory canal (external) |- | Q16.2 || Absence of eustachian tube |- | Q16.3 || Congenital malformation of ear ossicles |- | Q16.4 || Other congenital malformations of middle ear |- | Q16.5 || Congenital malformation of inner ear |- | Q16.9 || Congenital malformation of ear causing impairment of hearing, unspecified |- | Q17.2 || Microtia |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE CIRCULATORY SYSTEM |- | Q20.1-Q20.5, Q20.8-Q20.9 || Congenital malformation((s)) of cardiac chambers and connections |- | Q21.4 || Aortopulmonary septal defect |- | Q21.0, Q21.2-Q21.8 || Congenital malfo((r))mations of cardiac septum |- | Q22* || <!-- congenital --> Congenital malformations of pulmonary valve or tricuspid valve |- | Q23.0 || Congenital stenosis of aortic valve |- | Q23.1 || Congenital insufficiency of aortic valve |- | Q23.2 || Congenital mitral stenosis |- | Q23.3 || Congenital mitral insufficiency |- | Q23.4 || Hypoplastic left heart syndrome |- | Q24.4 || Congenital subaortic stenosis |- | Q24.0 || Dextrocardia |- | Q24.1 || Levocardia |- | Q24.2 || Cor triatum |- | Q24.3 || Pulmonary infu((n))dibular stenosis |- | Q24.5 || Malformation of coronary vessels |- | Q25.1-Q25.4 || Malformations of aorta |- | Q25.5-Q25.7 || <!-- malformations --> Malformations of pulmonary artery |- | Q26.2 || Total anomalous pulmonary venous connection |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE RESPIRATORY SYSTEM |- | Q30.0 || Choanal atresia |- | Q32.1 || ((Other congenital)) malformation((s)) of trachea |- | Q33.0 || Congenital cystic lung |- | Q33.3 || Agenesis of lung |- | Q33.6 || Hypoplasia and dysplasia of lung |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE DIGESTIVE SYSTEM |- | Q35.0-Q35.6, Q35.8-Q35.9 || Cleft palate |- | Q36* || Cleft lip |- | Q37* || cleft palate with cleft lip |- | Q39.0 || Atresia of oesophagus without fistula |- | Q39.1 || Atresia of oesophagus with tracheo-oesophageal fistula |- | Q39.2 || Congenital tracheo-oesophageal fistula without atresia |- | Q41* || Congenital absence, atresia and stenosis of small intestine |- | Q42* || Congenital absence, atresia and stenosis of large intestine |- | Q43.1 || Hirschsprung's disease |- | Q43.7 || Persistent cloaca |- | Q44.0-Q44.5 || ((Congenital)) malformations of gallbladder or bile ducts |- | Q45.0 || Agenesis, aplasia and hypoplasia of pancreas |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF GENITAL ORGANS AND URINARY SYSTEM |- | Q54* || Hypospadias |- | Q55.0 || Absence and aplasia of testis |- | Q55.5 || Congenital absence and aplasia of penis |- | Q56.0 || Hermaphroditism, not elsewhere classified |- | Q56.1-Q56.4 || Pseudohermaphroditism |- | Q60* || Renal agenesis/hypoplasia |- | Q61* || <!-- cystic --> Cystic kidney diseases |- | Q62.1 || Atresia and stenosis of ureter |- | Q62.4 || Agenesis of ureter |- | Q62.7 || Congenital vesico-uretero-renal reflux |- | Q64.0 || Epispadias |- | Q64.1 || Exstrophy of urinary bladder |- | Q64.2 || Congenital posterior urethral valves |- | Q64.5 || Congenital absence of bladder and urethra |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE MUSCULOSKELETAL SYSTEM |- | Q66.0 || Talipes equinovarus |- | Q69* || Polydactyly |- | Q70* || Syndactyly |- | Q71* || <!-- reduction --> Reduction defects of upper limb(s) |- | Q72* || Reduction defect((s)) of lower limb |- | Q73* || <!-- reduction --> Reduction defects of unspecified limb(s) |- | Q74.3 || Arthrogryposis multiplex congenital |- | Q75.0-Q75.10 || Craniosynostosis |- | Q76.3 || Congenital scoliosis due to congenital bony malformation |- | Q76.4 || Other congenital malformations of spine, not associated with scoliosis |- | Q77* || Osteochondrodysplasia with defects of growth of tubular bones and spine |- | Q78.0 || Osteogenesis imperfecta |- | Q78.9 || Osteochondrodysplasia, unspecified |- | Q79.0 || Congenital diaphragmatic hernia |- | Q79.1 || Other congenital malformations of diaphragm |- | Q79.2 || Omphalocele |- | Q79.3 || Gastroschisis |- | Q79.4 || Prune belly syndrome |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | OTHER CONGENITAL MALFORMATIONS |- | Q81* || Epidermolysis bullosa((<s>*</s>)) |- | Q84.0 || Congenital alopecia |- | Q84.8 || <!-- aplasia --> Aplasia cutis |- | Q87* || Congenital malformation syndromes |- | Q89.3 || Situs inversus |- | Q89.4 || Conjoined twins |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CHROMOSOMAL ABNORMALITIES |- | Q90* || Down's syndrome |- | Q91.0-Q91.3 || Trisomy 18 |- | Q91.4-Q91.7 || Trisomy 13, meiotic nondisjunctio((n)) |} @ (תיקון: תשפ"ה) : {{מוקטן|* [[https://icd.who.int/browse10/2019/en | ספר הסיווג הסטטיסטי הבין-לאומי של מחלות ובעיות בריאות קשורות (International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems) בהוצאת ארגון הבריאות הבין-לאומי, ג'נבה, שוויצריה, מהדורה 10, 2019]], המפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.}} == תוספת שנייה (תיקון: תשס"ה, תשפ"ה) == ==== ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-8]]))) ==== === פרטי דיווח לגבי אבחון מום מולד או מחלה נדירה === === חלק א': פרטי הדיווח לפי סוג המאובחן === @ (א) : '''לגבי עובר חי או מת:''' : פרטי האם והאב (אם ידוע): מספר זיהוי מוצפן, שנת לידה, ארץ לידה ושנת עלייה (אם לא נולד בישראל) ([[בתוספת זו]] - פרטי האם והאב); @ (ב) : '''לגבי ולד שנולד מת החל משבוע 22 להיריון:''' : (1) מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; : (2) שנת לידה; : (3) שבוע ההיריון בעת הלידה או הפסקת ההיריון; : (4) פרטי האם והאב; : (5) פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; : (6) סיבת הפטירה אם ידועה; @ (ג) : '''לגבי יילוד שאובחן עד 28 ימים מיום היוולדו:''' : (1) מספר זיהוי מוצפן; : (2) מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; : (3) גיל היילוד בשבועות; : (4) שבוע ההיריון בעת הלידה; : (5) פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; : (6) גיל היילוד בשבועות ביום השחרור מבית החולים; : (7) פרטי האם והאב; @ (ד) : '''לגבי מאובחן שאינו מנוי [[בפרטים (א) עד (ג)]]:''' : (1) מספר זיהוי מוצפן; : (2) מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; : (3) שנת לידה, ולגבי מאובחן שגילו עד שנה - גם חודש לידה; : (4) פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; : (5) אם לא נולד בישראל - ארץ לידה ושנת עלייה; : (6) אזור גאוגרפי סטטיסטי; : (7) לסמן מוצא אתני מבין אלה: יהודי; ערבי; דרוזי; בדואי; אחר; וכן לציין ארץ מוצא של הסב והסבתא; : (8) לגבי מאובחן עד גיל 18 - פרטי האם והאב. === חלק ב': פרטים על האבחנה === @ (א) : מועד האבחנה; @ (ב) : שם האבחנה (אם יש יותר מאחת יש לציין את כולן); @ (ג) : קוד אבחנה לפי ICD (International Classification of Diseases), OMIM (Online Mendelian Inheritance in Man) או HPO (Human Phenotype Ontology); @ (ד) : אם האבחנה היא גנטית - שם הגן (Gene); @ (ה) : פרטים על אופן ביצוע האבחנה: באמצעות איזו בדיקה בוצעה האבחנה, מבין אפשרויות אלה: בדיקת סיסי שליה; בדיקת דם העובר באם היילוד; דיקור מי שפיר; הדמיה (לפרט סוג); בדיקת דם; בדיקת רוק; סקר יילודים; אחר (לפרט); @ (ו) : שיטת האבחנה במעבדה: באיזו שיטה בוצעה הבדיקה במעבדה, מבין אלה: כרומוזומים/קריוטיפ; CMA - צ'יפ גנטי; ריצוף גן; ריצוף גנטי אקסומי; ריצוף גנטי כלל גנומי; Proteomics; אחר (לפרט); @ (ז) : האם בוצע אימות לאבחנה? כן; לא; @ (ח) : אם האבחנה היא גנטית: : (1) שם השינוי (Mutation/Variation); : (2) שם החלבון (Protein); : (3) סוג השינוי (מחק את המיותר): Inherited ;De Novo; : (4) גרסת הגנום לרישום השינוי (Build); : (5) מיקום פרטי השינוי; : (6) סוג פרטי השינוי מבין אלה: :: (א) מחיקה (Deletion); :: (ב) שכפול (Duplication); :: (ג) החלפה (Missense); :: (ד) פסק (Nonsense); :: (ה) הסט מסגרת (Frame Shift); : (7) גודל פרטי השינוי; : (8) צורת ההורשה מבין אלה: :: (א) דומיננטי; :: (ב) רצסיבי; :: (ג) תאחיזה לכרומוזום {{מימין לשמאל|X}} (X-LINKED); :: (ד) מוזאיקה; :: (ה) אחר (פרט). <פרסום> א' בשבט התשמ"ב (25 בינואר 1982) <חתימה> אליעזר שוסטק שר הבריאות l612r24cdb4ntgf29blipoost0jmysu 3007744 3007742 2026-04-23T21:21:18Z Fuzzy 29 3007744 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות בריאות העם (דיווח על מומים מולדים ומחלות נדירות), התשמ"ב-1982 (תיקון: תשפ"ה) <שם קודם> תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים), התשמ"ב-1982 <מקור> ((ק"ת תשמ"ב, 607|תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)|4318)); ((תשס"ה, 211|תיקון|6352)); ((תשפ"ה, 2240|תיקון|11974)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 29א]] [[=הפקודה|לפקודת בריאות העם, 1940]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ה, תשפ"ה) : בתקנות אלה - :- "חוק הגנת הפרטיות" - [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]] :- "המאגר" - מאגר המידע המנוהל לפי [[תקנה 6]]; :- "מוסד רפואי" - כל אחד מאלה: :: (1) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודה]]; :: (2) מרפאה כהגדרתה [[בסעיף 34(ג) לפקודה]]; :: (3) מעבדה רפואית כהגדרתה [[בסעיף 36(א) לפקודה]]; :- "מורשה גישה" - בעל תפקיד במשרד הבריאות שהממונה נתן לו אישור פרטני לעיון ולטיפול במידע שדווח לפי תקנות אלה, בהתאם להוראות [[תקנה 7(ב)]]; :- "מחלה נדירה" - מחלה המנויה ברשימת המחלות הנדירות המפורסמת לפי [[תקנה 3]]; :- "הממונה" - הרופא הממשלתי שמינה שר הבריאות לעניין תקנות אלה; :- "פורטל המחלות הנדירות" - The portal for rare diseases and orphan drugs - Orphanet. @ 2. חובת הגשת דיווח לממונה (תיקון: תשס"ה, תשפ"ה) : (א) מנהל מוסד רפואי יגיש דיווח לממונה לגבי אדם או עובר, שאובחן לראשונה באותו מוסד רפואי, עם מום מולד המנוי [[בתוספת הראשונה]] או עם מחלה נדירה שתועדו ברשומה הרפואית, ואולם אם הוא נוכח כי המום המולד או המחלה הנדירה כבר אובחנו במוסד רפואי אחר, לא תחול עליו חובת הגשת הדיווח כאמור. : (ב) דיווח כאמור בתקנת משנה (א) לגבי אדם או עובר שאובחן כאמור באותה תקנת משנה במוסד רפואי המופעל או המנוהל בידי קופת חולים או בית חולים, יוגש בידי מנהל קופת החולים או מנהל בית החולים או רופא שהוא הסמיך לכך, לפי העניין. : (ג) דיווח כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את הפרטים המנויים [[בתוספת השנייה]] בלבד ויוגש בתחילת כל רבעון לגבי הרבעון שקדם לו, או במועד אחר שהתיר הממונה אם ראה כי עקב נסיבות העניין לא ניתן להעביר את הדיווח במועדים האמורים. : (ד) חובת הגשת דיווח לפי תקנה זו לא תחול לגבי אבחון שנעשה במסגרת טיפול בדם טבורי כהגדרתו [[בחוק דם טבורי,התשס"ז-2007]], בדיקה גנטית לקשרי משפחה כהגדרתה [[בחוק מידע גנטי, התשס"א-2000]], או בדיקת התאמה כהגדרתה [[בחוק מרשם תורמי מוח עצם, התשע"א-2011]]. @ 3. רשימת המחלות הנדירות החייבות בדיווח (תיקון: תשפ"ה) : (א) חובת הגשת דיווח כאמור [[בתקנה 2(א)]], לעניין מחלה נדירה, תהיה לגבי מחלות נדירות המופיעות ברשימה שיפרסם הממונה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, על פי המחלות ששכיחותן בפורטל המחלות הנדירות היא למטה מ-1 ל-2,000 לידות. : (ב) הממונה יעדכן את רשימת המחלות הנדירות כאמור בתקנת משנה (א) בכל 1 בינואר ובכל 1 ביולי, לפי השינויים שחלו בפורטל המחלות הנדירות. @ 4. מטרות הדיווח (תיקון: תשפ"ה) : הממונה יעשה שימוש במידע המדווח לו לפי תקנות אלה למטרות אלה בלבד: : (1) זיהוי ומעקב אחר שיעור ההיארעות באוכלוסייה של מומים מולדים המנויים [[בתוספת הראשונה]] ומחלות נדירות, הנדרש למשרד הבריאות לשם מילוי תפקידיו לפי כל דין; : (2) צמצום שיעור ההיארעות באוכלוסייה של מומים מולדים ומחלות נדירות, ובכלל זה בדרך של תכנון, פיתוח או הפעלה של דרכי מניעה ואיתור מוקדם; : (3) תכנון מתן שירותי בריאות הניתנים לפי כל דין ובקרה אחר שירותי בריאות שניתנו כאמור. @ 5. אופן הגשת הדיווח (תיקון: תשפ"ה) : דיווח לפי [[תקנה 2(א)]] יוגש באמצעות אמצעי אלקטרוני מאובטח שיעמיד משרד הבריאות, בהתאם לשיטת קידוד והצפנה שיורה עליה הממונה, לאחר התייעצות עם ראש הרשות כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]], תוך יישום אמצעים טכנולוגיים שמטרתם מזעור החשש לשימוש לרעה, להעתקה או לפגיעה בשלמות המידע המועבר. @ 6. ניהול המאגר ושמירה על המידע השמור בו (תיקון: תשפ"ה) : (א) מידע שדווח לפי תקנות אלה יישמר במאגר מידע כהגדרתו [[בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות]], וכל פעולה המבוצעת בו תתועד באופן ממוכן; לא יעיין אדם במידע כאמור ולא יטפל בו, למעט הממונה ומורשה הגישה. : (ב) אופן שמירת המידע שדווח לפי תקנות אלה ימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שהמידע מדווח לגביו, ובכלל זה מניעת חדירה בלתי מורשית למאגר. : (ג) מידע שדווח לפי תקנות אלה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם שמירתו במאגר; הממונה ימחק את המידע שדווח לו במועד שמירתו במאגר או בתוך 30 ימים מיום קבלת הדיווח, לפי המוקדם. :: (((הוראת שעה לשלוש שנים מיום 20.4.2026):)) מידע שדווח לפי תקנות אלה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם שמירתו במאגר; הממונה ימחק את המידע שדווח לו במועד שמירתו במאגר או בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הדיווח, לפי המוקדם. : (ד) הממונה יכין נוהל אבטחת מידע ובו הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע הכלול במאגר והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות לעניין אופן שמירת המידע במאגר, אופן השימוש בו בהתאם למטרות המנויות [[בתקנה 4]] בלבד, אופן אבטחתו ואופן הגישה למידע הכלול במאגר. : (ה) המידע המתקבל מכוח תקנות אלה, האמצעי האלקטרוני כאמור [[בתקנה 5]], המאגר והתקשורת ביניהם יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה בהתאם להוראות לפי [[סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות]]. @ 7. גישה למאגר ומורשי גישה (תיקון: תשפ"ה) : (א) הממונה ינקוט אמצעים המבטיחים שמירה של המידע השמור במאגר באופן שימנע מכל אדם או תקשורת חיצונית גישה אליו, למעט מורשי הגישה, וכן ימנע גישה מגורמים שאינם מורשים לעיין ולטפל במידע כאמור. : (ב) הממונה רשאי לתת אישור פרטני לעיון ולטיפול במידע שדווח לפי תקנות אלה לבעלי תפקידים מסוימים במשרד הבריאות, שעיון וטיפול כאמור דרוש לשם מילוי תפקידם, בהתאם להגדרת תפקידם ומימוש מטרות הדיווח כאמור [[בתקנה 4]] בלבד, ורק במידה המזערית הנדרשת למילוי המטרות כאמור, לאחר שחתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהר לו כי שימוש במידע שלא לפי הוראות תקנות אלה עלול להוות עבירה פלילית. : (ג) הצלבת מידע שהתקבל לפי תקנות אלה עם מידע השמור במאגר מידע אחר המנוהל על ידי משרד הבריאות, תיעשה באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע העלול להביא לזיהויו של מי שהמידע נוגע אליו, ובאישורו של הממונה על אבטחת המידע כמשמעותו [[בסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות]], במשרד הבריאות, ולשם מילוי מטרות הדיווח לפי [[תקנה 4]] בלבד. @ 8. הוראות מיוחדות לעניין מידע גנטי שדווח (תיקון: תשפ"ה) : מידע המנוי [[בפרט (ח) לחלק ב' לתוספת השנייה]], שדווח לממונה לפי תקנות אלה יוצפן כך שלא יהיה ניתן לפענוח, לקריאה או לשימוש אלא על ידי הממונה או מורשה גישה, לשם מילוי תפקידם ולמטרות הדיווח לפי [[תקנה 4]] בלבד, ולעניין מורשה הגישה - רק אם קיבל אישור מיוחד לכך מהממונה ומהממונה על אבטחת המידע במשרד הבריאות, ויחולו לעניין זה הוראות [[תקנה 7(ב)]], בשינויים המחויבים. @ 9. יידוע הציבור (תיקון: תשפ"ה) : משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם מידע בדבר חובת הגשת דיווח לפי תקנות אלה, ובכלל זה מידע בדבר - : (1) תוכן הדיווח; : (2) הגורם שאליו מוגש הדיווח; : (3) מטרות השימוש במידע המדווח, כאמור [[בתקנה 4]]; : (4) שמירת המידע במאגר ותקופת שמירתו. @ 10. מתן הסבר לנבדק (תיקון: תשפ"ה) : בהסבר בכתב שניתן לעניין קבלת הסכמה מדעת כאמור [[בסעיף 12 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000]], יינתן לנבדק כהגדרתו [[בחוק האמור]], מידע כאמור [[בתקנה 9]], בנוסח שיורה הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. == תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ה) == ==== ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-8]]))) (תיקון: תשפ"ה) ==== : {| style="direction: ltr; width: 100%;" ! width="150px" | מספר המום {{ש}} {{מימין לשמאל|(לפי ICD-10*)}} !! שם המום המולד |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE NERVOUS SYSTEM |- | Q00* || Anencephaly and similar malformations |- | Q01* || Encephaloc((o))ele |- | Q02 || Microcephaly |- | Q03* || Congenital hydrocephalus |- | Q04.0 || Congenital malformations of corpus callosum |- | Q04.1 || Arhinencephaly |- | Q04.2 || Holoprosencephaly |- | Q04.3 || Other reduction deformities of brain |- | Q04.4 || Septo-optic dysplasia |- | Q04.5 || Megalencephaly |- | Q04.6 || Congenital cerebral cysts |- | Q04.8 || Other specified congenital malformations of brain |- | Q04.9 || Congenital malformation of brain, unspecified |- | Q05* || ((<s>I</s>)) <!-- spina --> Spina bifida with hydrocephalus and or without hydrocephalus |- | Q06* || ((Other congenital)) malformations of spinal cord |- | Q07.0 || Arnold-Chiari syndrome |- | Q07.8 || Other specified congenital malformations of nervous syste((m)) |- | Q07.9 || Congenital malformation of nervous system, unspecified |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF EYE, EAR, FACE AND NECK |- | Q11.0-Q11.1 || <!-- anophthalmos --> Anophthalmos |- | Q11.2 || Microphthalmos |- | Q12.0 || Congenital cataract |- | Q12((.))1-((Q12.))9* || <!-- other --> Other congenital lens malformation |- | Q13.0 || Coloboma of iris |- | Q13.1 || Absence of iris |- | Q13.2 || Other congenital malformations of iris |- | Q15.0 || Congenital glaucoma |- | Q16.0 || Congenital absence of (ear) auricle |- | Q16.1 || Congenital absence, atresia and stricture of auditory canal (external) |- | Q16.2 || Absence of eustachian tube |- | Q16.3 || Congenital malformation of ear ossicles |- | Q16.4 || Other congenital malformations of middle ear |- | Q16.5 || Congenital malformation of inner ear |- | Q16.9 || Congenital malformation of ear causing impairment of hearing, unspecified |- | Q17.2 || Microtia |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE CIRCULATORY SYSTEM |- | Q20.1-Q20.5, Q20.8-Q20.9 || Congenital malformation((s)) of cardiac chambers and connections |- | Q21.4 || Aortopulmonary septal defect |- | Q21.0, Q21.2-Q21.8 || Congenital malfo((r))mations of cardiac septum |- | Q22* || <!-- congenital --> Congenital malformations of pulmonary valve or tricuspid valve |- | Q23.0 || Congenital stenosis of aortic valve |- | Q23.1 || Congenital insufficiency of aortic valve |- | Q23.2 || Congenital mitral stenosis |- | Q23.3 || Congenital mitral insufficiency |- | Q23.4 || Hypoplastic left heart syndrome |- | Q24.4 || Congenital subaortic stenosis |- | Q24.0 || Dextrocardia |- | Q24.1 || Levocardia |- | Q24.2 || Cor triatum |- | Q24.3 || Pulmonary infu((n))dibular stenosis |- | Q24.5 || Malformation of coronary vessels |- | Q25.1-Q25.4 || Malformations of aorta |- | Q25.5-Q25.7 || <!-- malformations --> Malformations of pulmonary artery |- | Q26.2 || Total anomalous pulmonary venous connection |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE RESPIRATORY SYSTEM |- | Q30.0 || Choanal atresia |- | Q32.1 || ((Other congenital)) malformation((s)) of trachea |- | Q33.0 || Congenital cystic lung |- | Q33.3 || Agenesis of lung |- | Q33.6 || Hypoplasia and dysplasia of lung |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE DIGESTIVE SYSTEM |- | Q35.0-Q35.6, Q35.8-Q35.9 || Cleft palate |- | Q36* || Cleft lip |- | Q37* || cleft palate with cleft lip |- | Q39.0 || Atresia of oesophagus without fistula |- | Q39.1 || Atresia of oesophagus with tracheo-oesophageal fistula |- | Q39.2 || Congenital tracheo-oesophageal fistula without atresia |- | Q41* || Congenital absence, atresia and stenosis of small intestine |- | Q42* || Congenital absence, atresia and stenosis of large intestine |- | Q43.1 || Hirschsprung's disease |- | Q43.7 || Persistent cloaca |- | Q44.0-Q44.5 || ((Congenital)) malformations of gallbladder or bile ducts |- | Q45.0 || Agenesis, aplasia and hypoplasia of pancreas |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF GENITAL ORGANS AND URINARY SYSTEM |- | Q54* || Hypospadias |- | Q55.0 || Absence and aplasia of testis |- | Q55.5 || Congenital absence and aplasia of penis |- | Q56.0 || Hermaphroditism, not elsewhere classified |- | Q56.1-Q56.4 || Pseudohermaphroditism |- | Q60* || Renal agenesis/hypoplasia |- | Q61* || <!-- cystic --> Cystic kidney diseases |- | Q62.1 || Atresia and stenosis of ureter |- | Q62.4 || Agenesis of ureter |- | Q62.7 || Congenital vesico-uretero-renal reflux |- | Q64.0 || Epispadias |- | Q64.1 || Exstrophy of urinary bladder |- | Q64.2 || Congenital posterior urethral valves |- | Q64.5 || Congenital absence of bladder and urethra |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE MUSCULOSKELETAL SYSTEM |- | Q66.0 || Talipes equinovarus |- | Q69* || Polydactyly |- | Q70* || Syndactyly |- | Q71* || <!-- reduction --> Reduction defects of upper limb(s) |- | Q72* || Reduction defect((s)) of lower limb |- | Q73* || <!-- reduction --> Reduction defects of unspecified limb(s) |- | Q74.3 || Arthrogryposis multiplex congenital |- | Q75.0-Q75.10 || Craniosynostosis |- | Q76.3 || Congenital scoliosis due to congenital bony malformation |- | Q76.4 || Other congenital malformations of spine, not associated with scoliosis |- | Q77* || Osteochondrodysplasia with defects of growth of tubular bones and spine |- | Q78.0 || Osteogenesis imperfecta |- | Q78.9 || Osteochondrodysplasia, unspecified |- | Q79.0 || Congenital diaphragmatic hernia |- | Q79.1 || Other congenital malformations of diaphragm |- | Q79.2 || Omphalocele |- | Q79.3 || Gastroschisis |- | Q79.4 || Prune belly syndrome |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | OTHER CONGENITAL MALFORMATIONS |- | Q81* || Epidermolysis bullosa((<s>*</s>)) |- | Q84.0 || Congenital alopecia |- | Q84.8 || <!-- aplasia --> Aplasia cutis |- | Q87* || Congenital malformation syndromes |- | Q89.3 || Situs inversus |- | Q89.4 || Conjoined twins |- | colspan="2" style="font-size: larger;" | CHROMOSOMAL ABNORMALITIES |- | Q90* || Down's syndrome |- | Q91.0-Q91.3 || Trisomy 18 |- | Q91.4-Q91.7 || Trisomy 13, meiotic nondisjunctio((n)) |} @ (תיקון: תשפ"ה) : {{מוקטן|*}} (()) {{מוקטן|[[https://icd.who.int/browse10/2019/en | ספר הסיווג הסטטיסטי הבין-לאומי של מחלות ובעיות בריאות קשורות (International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems) בהוצאת ארגון הבריאות הבין-לאומי, ג'נבה, שוויצריה, מהדורה 10, 2019]], המפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.}} == תוספת שנייה (תיקון: תשס"ה, תשפ"ה) == ==== ((([[תקנות 2(ג)]] [[ו-8]]))) ==== === פרטי דיווח לגבי אבחון מום מולד או מחלה נדירה === === חלק א': פרטי הדיווח לפי סוג המאובחן === @ (א) : '''לגבי עובר חי או מת:''' : פרטי האם והאב (אם ידוע): מספר זיהוי מוצפן, שנת לידה, ארץ לידה ושנת עלייה (אם לא נולד בישראל) ([[בתוספת זו]] - פרטי האם והאב); @ (ב) : '''לגבי ולד שנולד מת החל משבוע 22 להיריון:''' : (1) מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; : (2) שנת לידה; : (3) שבוע ההיריון בעת הלידה או הפסקת ההיריון; : (4) פרטי האם והאב; : (5) פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; : (6) סיבת הפטירה אם ידועה; @ (ג) : '''לגבי יילוד שאובחן עד 28 ימים מיום היוולדו:''' : (1) מספר זיהוי מוצפן; : (2) מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; : (3) גיל היילוד בשבועות; : (4) שבוע ההיריון בעת הלידה; : (5) פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; : (6) גיל היילוד בשבועות ביום השחרור מבית החולים; : (7) פרטי האם והאב; @ (ד) : '''לגבי מאובחן שאינו מנוי [[בפרטים (א) עד (ג)]]:''' : (1) מספר זיהוי מוצפן; : (2) מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; : (3) שנת לידה, ולגבי מאובחן שגילו עד שנה - גם חודש לידה; : (4) פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; : (5) אם לא נולד בישראל - ארץ לידה ושנת עלייה; : (6) אזור גאוגרפי סטטיסטי; : (7) לסמן מוצא אתני מבין אלה: יהודי; ערבי; דרוזי; בדואי; אחר; וכן לציין ארץ מוצא של הסב והסבתא; : (8) לגבי מאובחן עד גיל 18 - פרטי האם והאב. === חלק ב': פרטים על האבחנה === @ (א) : מועד האבחנה; @ (ב) : שם האבחנה (אם יש יותר מאחת יש לציין את כולן); @ (ג) : קוד אבחנה לפי ICD (International Classification of Diseases), OMIM (Online Mendelian Inheritance in Man) או HPO (Human Phenotype Ontology); @ (ד) : אם האבחנה היא גנטית - שם הגן (Gene); @ (ה) : פרטים על אופן ביצוע האבחנה: באמצעות איזו בדיקה בוצעה האבחנה, מבין אפשרויות אלה: בדיקת סיסי שליה; בדיקת דם העובר באם היילוד; דיקור מי שפיר; הדמיה (לפרט סוג); בדיקת דם; בדיקת רוק; סקר יילודים; אחר (לפרט); @ (ו) : שיטת האבחנה במעבדה: באיזו שיטה בוצעה הבדיקה במעבדה, מבין אלה: כרומוזומים/קריוטיפ; CMA - צ'יפ גנטי; ריצוף גן; ריצוף גנטי אקסומי; ריצוף גנטי כלל גנומי; Proteomics; אחר (לפרט); @ (ז) : האם בוצע אימות לאבחנה? כן; לא; @ (ח) : אם האבחנה היא גנטית: : (1) שם השינוי (Mutation/Variation); : (2) שם החלבון (Protein); : (3) סוג השינוי (מחק את המיותר): Inherited ;De Novo; : (4) גרסת הגנום לרישום השינוי (Build); : (5) מיקום פרטי השינוי; : (6) סוג פרטי השינוי מבין אלה: :: (א) מחיקה (Deletion); :: (ב) שכפול (Duplication); :: (ג) החלפה (Missense); :: (ד) פסק (Nonsense); :: (ה) הסט מסגרת (Frame Shift); : (7) גודל פרטי השינוי; : (8) צורת ההורשה מבין אלה: :: (א) דומיננטי; :: (ב) רצסיבי; :: (ג) תאחיזה לכרומוזום {{מימין לשמאל|X}} (X-LINKED); :: (ד) מוזאיקה; :: (ה) אחר (פרט). <פרסום> א' בשבט התשמ"ב (25 בינואר 1982) <חתימה> אליעזר שוסטק שר הבריאות pgtdclrt6t8tf838n50sdnb7qv39l4v 0 1735969 3007748 3006808 2026-04-23T23:00:14Z OpenLawBot 8112 [3007744] 3007748 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות בריאות העם (דיווח על מומים מולדים ומחלות נדירות), התשמ״ב–1982}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ב, 607|תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4318.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 211|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6352.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2240|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11974.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 29א|סעיף 29א}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ה, תשפ״ה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המאגר“ – מאגר המידע המנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודה}}; {{ח:תתת|(2)}} מרפאה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34(ג) לפקודה}}; {{ח:תתת|(3)}} מעבדה רפואית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 36|בסעיף 36(א) לפקודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה גישה“ – בעל תפקיד במשרד הבריאות שהממונה נתן לו אישור פרטני לעיון ולטיפול במידע שדווח לפי תקנות אלה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה נדירה“ – מחלה המנויה ברשימת המחלות הנדירות המפורסמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הרופא הממשלתי שמינה שר הבריאות לעניין תקנות אלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פורטל המחלות הנדירות“ – The portal for rare diseases and orphan drugs – Orphanet. {{ח:סעיף|2|חובת הגשת דיווח לממונה|תיקון: תשס״ה, תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מנהל מוסד רפואי יגיש דיווח לממונה לגבי אדם או עובר, שאובחן לראשונה באותו מוסד רפואי, עם מום מולד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או עם מחלה נדירה שתועדו ברשומה הרפואית, ואולם אם הוא נוכח כי המום המולד או המחלה הנדירה כבר אובחנו במוסד רפואי אחר, לא תחול עליו חובת הגשת הדיווח כאמור. {{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בתקנת משנה (א) לגבי אדם או עובר שאובחן כאמור באותה תקנת משנה במוסד רפואי המופעל או המנוהל בידי קופת חולים או בית חולים, יוגש בידי מנהל קופת החולים או מנהל בית החולים או רופא שהוא הסמיך לכך, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} דיווח כאמור בתקנת משנה (א) יכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בלבד ויוגש בתחילת כל רבעון לגבי הרבעון שקדם לו, או במועד אחר שהתיר הממונה אם ראה כי עקב נסיבות העניין לא ניתן להעביר את הדיווח במועדים האמורים. {{ח:תת|(ד)}} חובת הגשת דיווח לפי תקנה זו לא תחול לגבי אבחון שנעשה במסגרת טיפול בדם טבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דם טבורי|בחוק דם טבורי,התשס״ז–2007}}, בדיקה גנטית לקשרי משפחה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}}, או בדיקת התאמה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק מרשם תורמי מוח עצם|בחוק מרשם תורמי מוח עצם, התשע״א–2011}}. {{ח:סעיף|3|רשימת המחלות הנדירות החייבות בדיווח|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} חובת הגשת דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)}}, לעניין מחלה נדירה, תהיה לגבי מחלות נדירות המופיעות ברשימה שיפרסם הממונה באתר האינטרנט של משרד הבריאות, על פי המחלות ששכיחותן בפורטל המחלות הנדירות היא למטה מ־1 ל־2,000 לידות. {{ח:תת|(ב)}} הממונה יעדכן את רשימת המחלות הנדירות כאמור בתקנת משנה (א) בכל 1 בינואר ובכל 1 ביולי, לפי השינויים שחלו בפורטל המחלות הנדירות. {{ח:סעיף|4|מטרות הדיווח|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} הממונה יעשה שימוש במידע המדווח לו לפי תקנות אלה למטרות אלה בלבד: {{ח:תת|(1)}} זיהוי ומעקב אחר שיעור ההיארעות באוכלוסייה של מומים מולדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} ומחלות נדירות, הנדרש למשרד הבריאות לשם מילוי תפקידיו לפי כל דין; {{ח:תת|(2)}} צמצום שיעור ההיארעות באוכלוסייה של מומים מולדים ומחלות נדירות, ובכלל זה בדרך של תכנון, פיתוח או הפעלה של דרכי מניעה ואיתור מוקדם; {{ח:תת|(3)}} תכנון מתן שירותי בריאות הניתנים לפי כל דין ובקרה אחר שירותי בריאות שניתנו כאמור. {{ח:סעיף|5|אופן הגשת הדיווח|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)}} יוגש באמצעות אמצעי אלקטרוני מאובטח שיעמיד משרד הבריאות, בהתאם לשיטת קידוד והצפנה שיורה עליה הממונה, לאחר התייעצות עם ראש הרשות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות}}, תוך יישום אמצעים טכנולוגיים שמטרתם מזעור החשש לשימוש לרעה, להעתקה או לפגיעה בשלמות המידע המועבר. {{ח:סעיף|6|ניהול המאגר ושמירה על המידע השמור בו|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} מידע שדווח לפי תקנות אלה יישמר במאגר מידע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות}}, וכל פעולה המבוצעת בו תתועד באופן ממוכן; לא יעיין אדם במידע כאמור ולא יטפל בו, למעט הממונה ומורשה הגישה. {{ח:תת|(ב)}} אופן שמירת המידע שדווח לפי תקנות אלה ימזער, ככל האפשר ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן, את הסיכון לפגיעה בפרטיות של מי שהמידע מדווח לגביו, ובכלל זה מניעת חדירה בלתי מורשית למאגר. {{ח:תת|(ג)}} מידע שדווח לפי תקנות אלה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם שמירתו במאגר; הממונה ימחק את המידע שדווח לו במועד שמירתו במאגר או בתוך 30 ימים מיום קבלת הדיווח, לפי המוקדם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשלוש שנים מיום 20.4.2026):}} מידע שדווח לפי תקנות אלה יוחזק לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת לשם שמירתו במאגר; הממונה ימחק את המידע שדווח לו במועד שמירתו במאגר או בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הדיווח, לפי המוקדם. {{ח:תת|(ד)}} הממונה יכין נוהל אבטחת מידע ובו הוראות הדרושות לשם אבטחת המידע הכלול במאגר והנמסר ממנו, ובין השאר הוראות לעניין אופן שמירת המידע במאגר, אופן השימוש בו בהתאם למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} בלבד, אופן אבטחתו ואופן הגישה למידע הכלול במאגר. {{ח:תת|(ה)}} המידע המתקבל מכוח תקנות אלה, האמצעי האלקטרוני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, המאגר והתקשורת ביניהם יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 36|סעיף 36 לחוק הגנת הפרטיות}}. {{ח:סעיף|7|גישה למאגר ומורשי גישה|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} הממונה ינקוט אמצעים המבטיחים שמירה של המידע השמור במאגר באופן שימנע מכל אדם או תקשורת חיצונית גישה אליו, למעט מורשי הגישה, וכן ימנע גישה מגורמים שאינם מורשים לעיין ולטפל במידע כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לתת אישור פרטני לעיון ולטיפול במידע שדווח לפי תקנות אלה לבעלי תפקידים מסוימים במשרד הבריאות, שעיון וטיפול כאמור דרוש לשם מילוי תפקידם, בהתאם להגדרת תפקידם ומימוש מטרות הדיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} בלבד, ורק במידה המזערית הנדרשת למילוי המטרות כאמור, לאחר שחתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהר לו כי שימוש במידע שלא לפי הוראות תקנות אלה עלול להוות עבירה פלילית. {{ח:תת|(ג)}} הצלבת מידע שהתקבל לפי תקנות אלה עם מידע השמור במאגר מידע אחר המנוהל על ידי משרד הבריאות, תיעשה באופן שלא ייחשף במסגרתה מידע העלול להביא לזיהויו של מי שהמידע נוגע אליו, ובאישורו של הממונה על אבטחת המידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 17ב|בסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות}}, במשרד הבריאות, ולשם מילוי מטרות הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} בלבד. {{ח:סעיף|8|הוראות מיוחדות לעניין מידע גנטי שדווח|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} מידע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב פרט ח|בפרט (ח) לחלק ב׳ לתוספת השנייה}}, שדווח לממונה לפי תקנות אלה יוצפן כך שלא יהיה ניתן לפענוח, לקריאה או לשימוש אלא על ידי הממונה או מורשה גישה, לשם מילוי תפקידם ולמטרות הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} בלבד, ולעניין מורשה הגישה – רק אם קיבל אישור מיוחד לכך מהממונה ומהממונה על אבטחת המידע במשרד הבריאות, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|9|יידוע הציבור|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} משרד הבריאות וקופות החולים יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם מידע בדבר חובת הגשת דיווח לפי תקנות אלה, ובכלל זה מידע בדבר – {{ח:תת|(1)}} תוכן הדיווח; {{ח:תת|(2)}} הגורם שאליו מוגש הדיווח; {{ח:תת|(3)}} מטרות השימוש במידע המדווח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}; {{ח:תת|(4)}} שמירת המידע במאגר ותקופת שמירתו. {{ח:סעיף|10|מתן הסבר לנבדק|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} בהסבר בכתב שניתן לעניין קבלת הסכמה מדעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}}, יינתן לנבדק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק האמור}}, מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, בנוסח שיורה הממונה ויפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}})}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="direction: ltr; width: 100%;"> <tr><th width="150px">מספר המום {{ש}} {{מימין לשמאל|(לפי ICD-10*)}}</th><th>שם המום המולד</th></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE NERVOUS SYSTEM</td></tr> <tr><td>Q00*</td><td>Anencephaly and similar malformations</td></tr> <tr><td>Q01*</td><td>Encephaloc{{ח:הערה|o}}ele</td></tr> <tr><td>Q02</td><td>Microcephaly</td></tr> <tr><td>Q03*</td><td>Congenital hydrocephalus</td></tr> <tr><td>Q04.0</td><td>Congenital malformations of corpus callosum</td></tr> <tr><td>Q04.1</td><td>Arhinencephaly</td></tr> <tr><td>Q04.2</td><td>Holoprosencephaly</td></tr> <tr><td>Q04.3</td><td>Other reduction deformities of brain</td></tr> <tr><td>Q04.4</td><td>Septo-optic dysplasia</td></tr> <tr><td>Q04.5</td><td>Megalencephaly</td></tr> <tr><td>Q04.6</td><td>Congenital cerebral cysts</td></tr> <tr><td>Q04.8</td><td>Other specified congenital malformations of brain</td></tr> <tr><td>Q04.9</td><td>Congenital malformation of brain, unspecified</td></tr> <tr><td>Q05*</td><td>{{ח:הערה|<s>I</s>}} Spina bifida with hydrocephalus and or without hydrocephalus</td></tr> <tr><td>Q06*</td><td>{{ח:הערה|Other congenital}} malformations of spinal cord</td></tr> <tr><td>Q07.0</td><td>Arnold-Chiari syndrome</td></tr> <tr><td>Q07.8</td><td>Other specified congenital malformations of nervous syste{{ח:הערה|m}}</td></tr> <tr><td>Q07.9</td><td>Congenital malformation of nervous system, unspecified</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CONGENITAL MALFORMATIONS OF EYE, EAR, FACE AND NECK</td></tr> <tr><td>Q11.0-Q11.1</td><td>Anophthalmos</td></tr> <tr><td>Q11.2</td><td>Microphthalmos</td></tr> <tr><td>Q12.0</td><td>Congenital cataract</td></tr> <tr><td>Q12{{ח:הערה|.}}1-{{ח:הערה|Q12.}}9*</td><td>Other congenital lens malformation</td></tr> <tr><td>Q13.0</td><td>Coloboma of iris</td></tr> <tr><td>Q13.1</td><td>Absence of iris</td></tr> <tr><td>Q13.2</td><td>Other congenital malformations of iris</td></tr> <tr><td>Q15.0</td><td>Congenital glaucoma</td></tr> <tr><td>Q16.0</td><td>Congenital absence of (ear) auricle</td></tr> <tr><td>Q16.1</td><td>Congenital absence, atresia and stricture of auditory canal (external)</td></tr> <tr><td>Q16.2</td><td>Absence of eustachian tube</td></tr> <tr><td>Q16.3</td><td>Congenital malformation of ear ossicles</td></tr> <tr><td>Q16.4</td><td>Other congenital malformations of middle ear</td></tr> <tr><td>Q16.5</td><td>Congenital malformation of inner ear</td></tr> <tr><td>Q16.9</td><td>Congenital malformation of ear causing impairment of hearing, unspecified</td></tr> <tr><td>Q17.2</td><td>Microtia</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE CIRCULATORY SYSTEM</td></tr> <tr><td>Q20.1-Q20.5, Q20.8-Q20.9</td><td>Congenital malformation{{ח:הערה|s}} of cardiac chambers and connections</td></tr> <tr><td>Q21.4</td><td>Aortopulmonary septal defect</td></tr> <tr><td>Q21.0, Q21.2-Q21.8</td><td>Congenital malfo{{ח:הערה|r}}mations of cardiac septum</td></tr> <tr><td>Q22*</td><td>Congenital malformations of pulmonary valve or tricuspid valve</td></tr> <tr><td>Q23.0</td><td>Congenital stenosis of aortic valve</td></tr> <tr><td>Q23.1</td><td>Congenital insufficiency of aortic valve</td></tr> <tr><td>Q23.2</td><td>Congenital mitral stenosis</td></tr> <tr><td>Q23.3</td><td>Congenital mitral insufficiency</td></tr> <tr><td>Q23.4</td><td>Hypoplastic left heart syndrome</td></tr> <tr><td>Q24.4</td><td>Congenital subaortic stenosis</td></tr> <tr><td>Q24.0</td><td>Dextrocardia</td></tr> <tr><td>Q24.1</td><td>Levocardia</td></tr> <tr><td>Q24.2</td><td>Cor triatum</td></tr> <tr><td>Q24.3</td><td>Pulmonary infu{{ח:הערה|n}}dibular stenosis</td></tr> <tr><td>Q24.5</td><td>Malformation of coronary vessels</td></tr> <tr><td>Q25.1-Q25.4</td><td>Malformations of aorta</td></tr> <tr><td>Q25.5-Q25.7</td><td>Malformations of pulmonary artery</td></tr> <tr><td>Q26.2</td><td>Total anomalous pulmonary venous connection</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE RESPIRATORY SYSTEM</td></tr> <tr><td>Q30.0</td><td>Choanal atresia</td></tr> <tr><td>Q32.1</td><td>{{ח:הערה|Other congenital}} malformation{{ח:הערה|s}} of trachea</td></tr> <tr><td>Q33.0</td><td>Congenital cystic lung</td></tr> <tr><td>Q33.3</td><td>Agenesis of lung</td></tr> <tr><td>Q33.6</td><td>Hypoplasia and dysplasia of lung</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE DIGESTIVE SYSTEM</td></tr> <tr><td>Q35.0-Q35.6, Q35.8-Q35.9</td><td>Cleft palate</td></tr> <tr><td>Q36*</td><td>Cleft lip</td></tr> <tr><td>Q37*</td><td>cleft palate with cleft lip</td></tr> <tr><td>Q39.0</td><td>Atresia of oesophagus without fistula</td></tr> <tr><td>Q39.1</td><td>Atresia of oesophagus with tracheo-oesophageal fistula</td></tr> <tr><td>Q39.2</td><td>Congenital tracheo-oesophageal fistula without atresia</td></tr> <tr><td>Q41*</td><td>Congenital absence, atresia and stenosis of small intestine</td></tr> <tr><td>Q42*</td><td>Congenital absence, atresia and stenosis of large intestine</td></tr> <tr><td>Q43.1</td><td>Hirschsprung's disease</td></tr> <tr><td>Q43.7</td><td>Persistent cloaca</td></tr> <tr><td>Q44.0-Q44.5</td><td>{{ח:הערה|Congenital}} malformations of gallbladder or bile ducts</td></tr> <tr><td>Q45.0</td><td>Agenesis, aplasia and hypoplasia of pancreas</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CONGENITAL MALFORMATIONS OF GENITAL ORGANS AND URINARY SYSTEM</td></tr> <tr><td>Q54*</td><td>Hypospadias</td></tr> <tr><td>Q55.0</td><td>Absence and aplasia of testis</td></tr> <tr><td>Q55.5</td><td>Congenital absence and aplasia of penis</td></tr> <tr><td>Q56.0</td><td>Hermaphroditism, not elsewhere classified</td></tr> <tr><td>Q56.1-Q56.4</td><td>Pseudohermaphroditism</td></tr> <tr><td>Q60*</td><td>Renal agenesis/hypoplasia</td></tr> <tr><td>Q61*</td><td>Cystic kidney diseases</td></tr> <tr><td>Q62.1</td><td>Atresia and stenosis of ureter</td></tr> <tr><td>Q62.4</td><td>Agenesis of ureter</td></tr> <tr><td>Q62.7</td><td>Congenital vesico-uretero-renal reflux</td></tr> <tr><td>Q64.0</td><td>Epispadias</td></tr> <tr><td>Q64.1</td><td>Exstrophy of urinary bladder</td></tr> <tr><td>Q64.2</td><td>Congenital posterior urethral valves</td></tr> <tr><td>Q64.5</td><td>Congenital absence of bladder and urethra</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CONGENITAL MALFORMATIONS OF THE MUSCULOSKELETAL SYSTEM</td></tr> <tr><td>Q66.0</td><td>Talipes equinovarus</td></tr> <tr><td>Q69*</td><td>Polydactyly</td></tr> <tr><td>Q70*</td><td>Syndactyly</td></tr> <tr><td>Q71*</td><td>Reduction defects of upper limb(s)</td></tr> <tr><td>Q72*</td><td>Reduction defect{{ח:הערה|s}} of lower limb</td></tr> <tr><td>Q73*</td><td>Reduction defects of unspecified limb(s)</td></tr> <tr><td>Q74.3</td><td>Arthrogryposis multiplex congenital</td></tr> <tr><td>Q75.0-Q75.10</td><td>Craniosynostosis</td></tr> <tr><td>Q76.3</td><td>Congenital scoliosis due to congenital bony malformation</td></tr> <tr><td>Q76.4</td><td>Other congenital malformations of spine, not associated with scoliosis</td></tr> <tr><td>Q77*</td><td>Osteochondrodysplasia with defects of growth of tubular bones and spine</td></tr> <tr><td>Q78.0</td><td>Osteogenesis imperfecta</td></tr> <tr><td>Q78.9</td><td>Osteochondrodysplasia, unspecified</td></tr> <tr><td>Q79.0</td><td>Congenital diaphragmatic hernia</td></tr> <tr><td>Q79.1</td><td>Other congenital malformations of diaphragm</td></tr> <tr><td>Q79.2</td><td>Omphalocele</td></tr> <tr><td>Q79.3</td><td>Gastroschisis</td></tr> <tr><td>Q79.4</td><td>Prune belly syndrome</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">OTHER CONGENITAL MALFORMATIONS</td></tr> <tr><td>Q81*</td><td>Epidermolysis bullosa{{ח:הערה|<s>*</s>}}</td></tr> <tr><td>Q84.0</td><td>Congenital alopecia</td></tr> <tr><td>Q84.8</td><td>Aplasia cutis</td></tr> <tr><td>Q87*</td><td>Congenital malformation syndromes</td></tr> <tr><td>Q89.3</td><td>Situs inversus</td></tr> <tr><td>Q89.4</td><td>Conjoined twins</td></tr> <tr><td colspan="2" style="font-size: larger;">CHROMOSOMAL ABNORMALITIES</td></tr> <tr><td>Q90*</td><td>Down's syndrome</td></tr> <tr><td>Q91.0-Q91.3</td><td>Trisomy 18</td></tr> <tr><td>Q91.4-Q91.7</td><td>Trisomy 13, meiotic nondisjunctio{{ח:הערה|n}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|{{מוקטן|*}}}} {{מוקטן|{{ח:חיצוני|https://icd.who.int/browse10/2019/en|ספר הסיווג הסטטיסטי הבין־לאומי של מחלות ובעיות בריאות קשורות (International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems) בהוצאת ארגון הבריאות הבין־לאומי, ג׳נבה, שוויצריה, מהדורה 10, 2019}}, המפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשס״ה, תשפ״ה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}})}}}} {{ח:קטע3||פרטי דיווח לגבי אבחון מום מולד או מחלה נדירה}} {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳: פרטי הדיווח לפי סוג המאובחן}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט א}} {{ח:ת}} '''לגבי עובר חי או מת:''' {{ח:ת}} פרטי האם והאב (אם ידוע): מספר זיהוי מוצפן, שנת לידה, ארץ לידה ושנת עלייה (אם לא נולד בישראל) ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – פרטי האם והאב); {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט ב}} {{ח:ת}} '''לגבי ולד שנולד מת החל משבוע 22 להיריון:''' {{ח:תת|(1)}} מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; {{ח:תת|(2)}} שנת לידה; {{ח:תת|(3)}} שבוע ההיריון בעת הלידה או הפסקת ההיריון; {{ח:תת|(4)}} פרטי האם והאב; {{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; {{ח:תת|(6)}} סיבת הפטירה אם ידועה; {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט ג}} {{ח:ת}} '''לגבי יילוד שאובחן עד 28 ימים מיום היוולדו:''' {{ח:תת|(1)}} מספר זיהוי מוצפן; {{ח:תת|(2)}} מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; {{ח:תת|(3)}} גיל היילוד בשבועות; {{ח:תת|(4)}} שבוע ההיריון בעת הלידה; {{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; {{ח:תת|(6)}} גיל היילוד בשבועות ביום השחרור מבית החולים; {{ח:תת|(7)}} פרטי האם והאב; {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט ד}} {{ח:ת}} '''לגבי מאובחן שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א פרט א|בפרטים (א) עד (ג)}}:''' {{ח:תת|(1)}} מספר זיהוי מוצפן; {{ח:תת|(2)}} מין, מבין אלה: זכר; נקבה; אחר; {{ח:תת|(3)}} שנת לידה, ולגבי מאובחן שגילו עד שנה – גם חודש לידה; {{ח:תת|(4)}} פרטים לגבי ההיריון: לסמן אם ההיריון הושג מתרומת זרע או ביצית וסוג ההיריון מבין אלה: ספונטני; השראת ביוץ פומי; ICSI+IVF ;IVF; הזרעה; אחר; {{ח:תת|(5)}} אם לא נולד בישראל – ארץ לידה ושנת עלייה; {{ח:תת|(6)}} אזור גאוגרפי סטטיסטי; {{ח:תת|(7)}} לסמן מוצא אתני מבין אלה: יהודי; ערבי; דרוזי; בדואי; אחר; וכן לציין ארץ מוצא של הסב והסבתא; {{ח:תת|(8)}} לגבי מאובחן עד גיל 18 – פרטי האם והאב. {{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳: פרטים על האבחנה}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט א}} {{ח:ת}} מועד האבחנה; {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט ב}} {{ח:ת}} שם האבחנה (אם יש יותר מאחת יש לציין את כולן); {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט ג}} {{ח:ת}} קוד אבחנה לפי ICD (International Classification of Diseases), OMIM (Online Mendelian Inheritance in Man) או HPO (Human Phenotype Ontology); {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט ד}} {{ח:ת}} אם האבחנה היא גנטית – שם הגן (Gene); {{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט ה}} {{ח:ת}} פרטים על אופן ביצוע האבחנה: באמצעות איזו בדיקה בוצעה האבחנה, מבין אפשרויות אלה: בדיקת סיסי שליה; בדיקת דם העובר באם היילוד; דיקור מי שפיר; הדמיה (לפרט סוג); בדיקת דם; בדיקת רוק; סקר יילודים; אחר (לפרט); {{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט ו}} {{ח:ת}} שיטת האבחנה במעבדה: באיזו שיטה בוצעה הבדיקה במעבדה, מבין אלה: כרומוזומים/קריוטיפ; CMA – צ׳יפ גנטי; ריצוף גן; ריצוף גנטי אקסומי; ריצוף גנטי כלל גנומי; Proteomics; אחר (לפרט); {{ח:סעיף*|(ז)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט ז}} {{ח:ת}} האם בוצע אימות לאבחנה? כן; לא; {{ח:סעיף*|(ח)||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט ח}} {{ח:ת}} אם האבחנה היא גנטית: {{ח:תת|(1)}} שם השינוי (Mutation/Variation); {{ח:תת|(2)}} שם החלבון (Protein); {{ח:תת|(3)}} סוג השינוי (מחק את המיותר): Inherited ;De Novo; {{ח:תת|(4)}} גרסת הגנום לרישום השינוי (Build); {{ח:תת|(5)}} מיקום פרטי השינוי; {{ח:תת|(6)}} סוג פרטי השינוי מבין אלה: {{ח:תתת|(א)}} מחיקה (Deletion); {{ח:תתת|(ב)}} שכפול (Duplication); {{ח:תתת|(ג)}} החלפה (Missense); {{ח:תתת|(ד)}} פסק (Nonsense); {{ח:תתת|(ה)}} הסט מסגרת (Frame Shift); {{ח:תת|(7)}} גודל פרטי השינוי; {{ח:תת|(8)}} צורת ההורשה מבין אלה: {{ח:תתת|(א)}} דומיננטי; {{ח:תתת|(ב)}} רצסיבי; {{ח:תתת|(ג)}} תאחיזה לכרומוזום {{מימין לשמאל|X}} (X-LINKED); {{ח:תתת|(ד)}} מוזאיקה; {{ח:תתת|(ה)}} אחר (פרט). {{ח:חתימות|א׳ בשבט התשמ״ב (25 בינואר 1982)}} * '''אליעזר שוסטק'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] enivf4znp9px0ycv90l6fo38qnyr38a 104 1736460 3007787 2986875 2026-04-24T10:41:25Z Nahum 68 3007787 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>[[קובץ:She Blackletter 4 p. 60.png]] '''גרסה בכתב מודרני של התרגום הנ"ל בכתב הגותי.''' <big>T</big><small>HYS</small> rellike ys a ryghte mistycall worke and a marvaylous, ye whyche myne auncesteres aforetyme dyd conveigh hider with them from Armoryke which ys to seien Britaine ye Lesse and a certayne holye clerke should allweyes beare my fadir on honde that he owghte uttirly for to frusshe ye same, affyrmynge that yt was formed and conflatyd of Sathanas hym selfe by arte magike and dyvellysshe wherefore my fadir dyd take ye same and tobrast yt yn tweyne, but I, John de Vincey, dyd save whool ye tweye partes thereof and topeecyd them togydder agayne soe as yee se, on this daye mondaye next followynge after ye feeste of Seynte Marye ye Blessed Vyrgyne yn ye yeere of Salvacioun fowertene hundreth and fyve and fowerti.' הפיסקה הבאה והאחת לפני האחרונה היתה מהתקופה האליזבתנית, ומתוארכת ל־1564: "הסטוריה מוזרה ביותר, וכזו שעלתה לאבי בחייו; כי בבקשו אחר המקום על החוף המזרחי של אפריקה, נטרפה סירת־המפרש שלו על ידי סםינת מלחמה פורטוגזית ליד לורנצו מרקז, והוא עצמו לא שרד.--'''ג'ון וינסי'''." לאחר מכן באה הפיסקה האחרונה, שנערכה כנראה, אם לשפוט על פי סגנון הכתיבה, על ידי איזה נציג של המשפחה באמצע המאה השמונה עשרה. היה זה ציטוט שגוי של השורות הידועות־היטב מתוך המלט, כדלהלן:<noinclude></noinclude> p6m2k2ni9kbqqgc0oojl4ycghezjf6a 3007788 3007787 2026-04-24T10:42:41Z Nahum 68 3007788 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>[[קובץ:She Blackletter 4 p. 60.png]] '''גרסה בכתב מודרני של התרגום הנ"ל בכתב הגותי.''' <big>T</big><small>HYS</small> rellike ys a ryghte mistycall worke and a marvaylous, ye whyche myne auncesteres aforetyme dyd conveigh hider with them from Armoryke which ys to seien Britaine ye Lesse and a certayne holye clerke should allweyes beare my fadir on honde that he owghte uttirly for to frusshe ye same, affyrmynge that yt was formed and conflatyd of Sathanas hym selfe by arte magike and dyvellysshe wherefore my fadir dyd take ye same and tobrast yt yn tweyne, but I, John de Vincey, dyd save whool ye tweye partes thereof and topeecyd them togydder agayne soe as yee se, on this daye mondaye next followynge after ye feeste of Seynte Marye ye Blessed Vyrgyne yn ye yeere of Salvacioun fowertene hundreth and fyve and fowerti.' הפיסקה הבאה והאחת לפני האחרונה היתה מהתקופה האליזבתנית, ומתוארכת ל־1564: "הסטוריה מוזרה ביותר, וכזו שעלתה לאבי בחייו; כי בבקשו אחר המקום על החוף המזרחי של אפריקה, נטרפה סירת־המפרש שלו על ידי ספינת מלחמה פורטוגזית ליד לורנצו מרקז, והוא עצמו לא שרד.--'''ג'ון וינסי'''." לאחר מכן באה הפיסקה האחרונה, שנערכה כנראה, אם לשפוט על פי סגנון הכתיבה, על ידי איזה נציג של המשפחה באמצע המאה השמונה עשרה. היה זה ציטוט שגוי של השורות הידועות־היטב מתוך המלט, כדלהלן:<noinclude></noinclude> oqvou2jd4e9ms1cn6u67nx6rfuayoxn 104 1736461 3007783 2981446 2026-04-24T10:34:46Z Nahum 68 3007783 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>[[קובץ:She Blackletter 1 p 059.png]] ''פקסימילייה של הכיתוב בכתב הגותי על גבי הרסיס של אמנרטאס.'' ''גרסה מורחבת של הרישום הנ"ל מהכתב הגותי.'' 'Ista reliquia est valde misticum et myrificum opus, quod majores mei ex Armorica, scilicet Britannia Minore, secum convehebant; et quidam sanctus clericus semper patri meo in manu ferebat quod penitus illud destrueret, affirmans quod esset ab ipso Sathana conflatum prestigiosa et dyabolica arte, quare pater meus confregit illud in duas partes, quas quidem ego Johannes de Vinceto salvas servavi et adaptavi sicut apparet die lune proximo post festum beate Marie Virginis anni gratie MCCCCXLV. [תרגום לעברית מהלטינית (אינו במקור. נ.ו.): שריד זה הינו יצירה מיסטית וניסית ביותר, אשר אבות אבותי הביאו עימם מארמוריקה, הלוא היא ברטאן מינור; ואיזה איש כמורה קדוש תמיד הפציר באבי להשמידו כליל, באשרו כי הוא נוצר בידי השטן עצמו באמנות יוקרתית ושטנית, אשר על כן שברו אבי לשניים, אשר אנוכי, ג'ון דה וינצטו, שמרתי בשלמות והתאמתי, כנראה ביום השני בשבוע לאחר חג הבתולה הברוכה מריה בשנת החסד 1445.] [[קובץ:She Blackletter 3 p 059.png]] ''פקסימילייה של התרגום לאנגלית עתיקה בכתב הגותי מהרישום הלטיני הנ"ל מתוך הרסיס של אמנרטאס אשר נמצא רשום בקלף.''<noinclude></noinclude> iq692sfk9f7rxflf19xbfjcipuz6t4v 3007784 3007783 2026-04-24T10:35:20Z Nahum 68 3007784 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude> ''פקסימילייה של הכיתוב בכתב הגותי על גבי הרסיס של אמנרטאס.'' [[קובץ:She Blackletter 1 p 059.png]] ''גרסה מורחבת של הרישום הנ"ל מהכתב הגותי.'' 'Ista reliquia est valde misticum et myrificum opus, quod majores mei ex Armorica, scilicet Britannia Minore, secum convehebant; et quidam sanctus clericus semper patri meo in manu ferebat quod penitus illud destrueret, affirmans quod esset ab ipso Sathana conflatum prestigiosa et dyabolica arte, quare pater meus confregit illud in duas partes, quas quidem ego Johannes de Vinceto salvas servavi et adaptavi sicut apparet die lune proximo post festum beate Marie Virginis anni gratie MCCCCXLV. [תרגום לעברית מהלטינית (אינו במקור. נ.ו.): שריד זה הינו יצירה מיסטית וניסית ביותר, אשר אבות אבותי הביאו עימם מארמוריקה, הלוא היא ברטאן מינור; ואיזה איש כמורה קדוש תמיד הפציר באבי להשמידו כליל, באשרו כי הוא נוצר בידי השטן עצמו באמנות יוקרתית ושטנית, אשר על כן שברו אבי לשניים, אשר אנוכי, ג'ון דה וינצטו, שמרתי בשלמות והתאמתי, כנראה ביום השני בשבוע לאחר חג הבתולה הברוכה מריה בשנת החסד 1445.] [[קובץ:She Blackletter 3 p 059.png]] ''פקסימילייה של התרגום לאנגלית עתיקה בכתב הגותי מהרישום הלטיני הנ"ל מתוך הרסיס של אמנרטאס אשר נמצא רשום בקלף.''<noinclude></noinclude> 2w47os5wvj2x5r6o92y47qfxvs9ni18 3007785 3007784 2026-04-24T10:37:55Z Nahum 68 3007785 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude> ''פקסימילייה של הכיתוב בכתב הגותי על גבי הרסיס של אמנרטאס.'' [[קובץ:She Blackletter 1 p 059.png]] ''גרסה מורחבת של הרישום הנ"ל מהכתב הגותי.'' 'Ista reliquia est valde misticum et myrificum opus, quod majores mei ex Armorica, scilicet Britannia Minore, secum convehebant; et quidam sanctus clericus semper patri meo in manu ferebat quod penitus illud destrueret, affirmans quod esset ab ipso Sathana conflatum prestigiosa et dyabolica arte, quare pater meus confregit illud in duas partes, quas quidem ego Johannes de Vinceto salvas servavi et adaptavi sicut apparet die lune proximo post festum beate Marie Virginis anni gratie MCCCCXLV. [תרגום לעברית מהלטינית (אינו במקור. נ.ו.): שריד זה הינו יצירה מיסטית וניסית ביותר, אשר אבות אבותי הביאו עימם מארמוריקה, הלוא היא ברטאן מינור; ואיזה איש כמורה קדוש תמיד הפציר באבי להשמידו כליל, באשרו כי הוא נוצר בידי השטן עצמו באמנות יוקרתית ושטנית, אשר על כן שברו אבי לשניים, אשר אנוכי, ג'ון דה וינצטו, שמרתי בשלמות והתאמתי, כנראה ביום השני בשבוע לאחר חג הבתולה הברוכה מריה בשנת החסד 1445.] ''פקסימילייה של התרגום לאנגלית עתיקה בכתב הגותי מהרישום הלטיני הנ"ל מתוך הרסיס של אמנרטאס אשר נמצא רשום בקלף.'' [[קובץ:She Blackletter 3 p 059.png]]<noinclude></noinclude> 1dgjkjlo50sl85f24s6rdklgv264m3w 104 1736507 3007749 3006215 2026-04-24T02:08:55Z Nahum 68 3007749 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>אשל אברהם‬ וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ"א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו"ם שעושה לשמחת יו"ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו"ש וכמו שכתב כאן אות י"א. ואי"ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ: '''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ"א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ"ג (ט"ס רצ"ג) איני יודע מהו באות י"ח להסיר על ידי עכו"ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה: '''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ"א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו"ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י"ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור: '''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ"א. ט"ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ"ל בעיר שרובה '''עכו"ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י"ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י"ט: '''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו"ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו"ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ"א תקפ"ו אות כ"ה]], קרן עכו"ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו"ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ"פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י"ט וצ"ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ"ה במ"א אות קטן יו"ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ"א תקי"ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ"ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו"ם ובחנווני לא גזר יעו"ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי: '''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ"א. ועיין סימן רמ"ו מה שכתבתי שם וב"ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט"ו: '''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ"א. תוס' דף ח"י ד"ה ולימא, יעו"ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה: '''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ"א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת: '''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ"א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ"א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב"ם ז"ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי"ף ורמב"ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י"ט ד"ה השום וד"ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ"ה א]] ד"ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י"ו וי"ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש"ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי"ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש"ך]] יבואר עוד. ועיין ט"ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ"א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו"ש: '''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ"א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש"י|דלרש"י ח"י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו"ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד"מ כאן וב"י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של"ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ"א כאן '''בזייג"ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו"ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב"ח רמ"ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד"ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז"ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא"ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ"ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ"ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ"ע בכאן. ועיין בט"ז סימן רמ"ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו"ש:<noinclude></noinclude> b42fau9jz1y172qtu3b24r9g3gjhun2 104 1737083 3007796 2990541 2026-04-24T11:40:58Z Nahum 68 3007796 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>{{ש}}{{ש}} תרגום ימי־ביניימי ללטינית בכתב גותי של הכיתוב היווני הרישי על רסיס החרס של אמנרטאס. [[File:She_Blackletter_5_p._62.png]]<noinclude></noinclude> to52ullm94iroohxb4ridvn8ckijgjp 104 1738883 3007797 3003265 2026-04-24T11:45:03Z Nahum 68 3007797 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude> Hec Grece scripta Latine reddidit vir doctus Edmundus de Prato, in Decretis Licenciatus, e Collegio Exoniensi Oxoniensi doctissimi Grocyni quondam e pupillis, Idibus Aprilis Anno Domini MCCCCLXXXXV°. "ובכן", אמרתי, כאשר סוף כל סוף סיימתי להקריא ולבחון בדקדקנות את הכתבים והפסקאות הללו, לפחות אלו מהם שעדיין היו קריאים בקלות, "זהו סיכומו של כל העניין, ליאו, וכעת תוכל לגבש את דעתך שלך לגביו. אני כבר גיבשתי את דעתי". "ומהי?" שאל, בדרכו המהירה. "הנה היא זו. אני מאמין כי שבר החרס הינו אותנטי לחלוטין, ונפלא ככל שזה יהיה, הוא אכן נמסר במשפחתך מאז המאה הרביעית לפני הספירה. הרשומות מוכיחות זאת לחלוטין, ולכן, עד כמה שזה ייראה בלתי סביר, עלינו לקבל זאת. אך כאן אני עוצר. זה שאֵם משפחתך הקדומה, הנסיכה המצרית, או איזה שהוא סופר בהנחייתה, כתב את מה שאנו רואים על הרסיס – בכך אין לי ספק, אך גם איני מטיל ספק כלשהו בכך שסבלותיה ואובדן בעלה בלבלו את דעתה, ושהיא לא היתה בדעה צלולה כשהיא כתבה זאת". "כיצד אתה מסביר את מה שאבי ראה ושמע שם?" שאל ליאו. "צירוף מקרים. ללא ספק ישנם שיני סלעים בחוף אפריקה שנראים כמשהו כמו ראש אדם, והרבה אנשים הדוברים ערבית מקלוקלת. כמו כן, אני מאמין שישנן ביצות רבות. דבר נוסף הוא, ליאו, וצר לי לומר זאת, אך אינני מאמין שאביך המסכן היה לגמרי בסדר כשכתב את המכתב הזה. פגעו בו צרות גדולות, וכמו כן הוא הניח לסיפור הזה לגרות את דמיונו, והוא היה אדם מאוד בעל דמיון. "בכל מקרה, אני מאמין שכל הדבר הזה הוא פשוט זבל טהור. אני יודע שישנם דברים מסקרנים וכוחות בטבע שאנו פגשים לעיתים נדירות ואשר, כשאנו אכן פוגשים בהם, איננו יכולים להבין. אבל עד שאראה את זה במו עיניי, דבר שאינו מסתבר, לעולם לא אאמין שישנו איזה שהוא אמצעי לחמוק<noinclude></noinclude> e66k7qn62ffn53jgfp86akapu0j2r7x 3007798 3007797 2026-04-24T11:46:04Z Nahum 68 3007798 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude> Hec Grece scripta Latine reddidit vir doctus Edmundus de Prato, in Decretis Licenciatus, e Collegio Exoniensi Oxoniensi doctissimi Grocyni quondam e pupillis, Idibus Aprilis Anno Domini MCCCCLXXXXV°. "ובכן", אמרתי, כאשר סוף כל סוף סיימתי להקריא ולבחון בדקדקנות את הכתבים והפסקאות הללו, לפחות אלו מהם שעדיין היו קריאים בקלות, "זהו סיכומו של כל העניין, ליאו, וכעת תוכל לגבש את דעתך שלך לגביו. אני כבר גיבשתי את דעתי". "ומהי?" שאל, בדרכו המהירה. "הנה היא זו. אני מאמין כי שבר החרס הינו אותנטי לחלוטין, ונפלא ככל שזה יהיה, הוא אכן נמסר במשפחתך מאז המאה הרביעית לפני הספירה. הרשומות מוכיחות זאת לחלוטין, ולכן, עד כמה שזה ייראה בלתי סביר, עלינו לקבל זאת. אך כאן אני עוצר. זה שאֵם משפחתך הקדומה, הנסיכה המצרית, או איזה שהוא סופר בהנחייתה, כתב את מה שאנו רואים על הרסיס – בכך אין לי ספק, אך גם איני מטיל ספק כלשהו בכך שסבלותיה ואובדן בעלה בלבלו את דעתה, ושהיא לא היתה בדעה צלולה כשהיא כתבה זאת". "כיצד אתה מסביר את מה שאבי ראה ושמע שם?" שאל ליאו. "צירוף מקרים. ללא ספק ישנם שיני סלעים בחוף אפריקה שנראים כמשהו כמו ראש אדם, והרבה אנשים הדוברים ערבית קלוקלת. כמו כן, אני מאמין שישנן ביצות רבות. דבר נוסף הוא, ליאו, וצר לי לומר זאת, אך אינני מאמין שאביך המסכן היה לגמרי בסדר כשכתב את המכתב הזה. פגעו בו צרות גדולות, וכמו כן הוא הניח לסיפור הזה לגרות את דמיונו, והוא היה אדם מאוד בעל דמיון. "בכל מקרה, אני מאמין שכל הדבר הזה הוא פשוט זבל טהור. אני יודע שישנם דברים מסקרנים וכוחות בטבע שאנו פגשים לעיתים נדירות ואשר, כשאנו אכן פוגשים בהם, איננו יכולים להבין. אבל עד שאראה את זה במו עיניי, דבר שאינו מסתבר, לעולם לא אאמין שישנו איזה שהוא אמצעי לחמוק<noinclude></noinclude> mj6vepjjqq3i2ht9uqt89y4wethcvv9 2 1739281 3007725 3005703 2026-04-23T18:47:17Z בן עדריאל 9444 בנוסח שונה מאד אבל זה אותו פיוט 3007725 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== *ברוך שאמר בסימן א"ב (58) *להוצאת ס"ת: אלהי האלהים הושיעה נא (64) *להוצאת ס"ת: מי כמוך אומר ומקים (64) *[[יגדל]] (69) *[[אדון עולם]] (70) *[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) *זמר להבדלה: בשיר אענה (80) ==שבת ראש חודש== *פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) *פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) *פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) *יוצר: אהלל למאיר (87) *יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) *אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) *זולת: אמת אומנתי (90) *מי כמוך אומר ומקים (90) *מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== *פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) *{{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} *פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) *קדיש: ישעך יזכירו (102) *יוצר: איום מבראשית (103) *אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) *זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) *[[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) *מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== *קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) *סליחה: אויל יעץ (112) *סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) *סליחה: אזכור ואאנח (113) *סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) *סליחה: חיים שאלתי (114) *סליחה: אפסו אמונים (115) *סליחה: איך נמכרו בנים (115) *סליחה: איך נפלה (116) *תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) *{{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} *תחנון: אלוה מכין תבל (117) *תחנון: לדוברת יחודך (117) *חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) *חטאנו: תשובי עשה אלי (118) *וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== *הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) *פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) *פתיחה: ממחצית שקל (125) *פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) *יוצר: אשא דעי (125) *יוצר: אורח חיים לצדיק (126) *אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) *אופן: אחזו אחזו אלים (128) *אופן: מלאכים ממליכים (128) *זולת: אקומה ולב אבינה (128) *זולת: אדברה בצר רוחי (129) *מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) *מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) *מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== *הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) *פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) *פתיחה: יום בהמן (136) *פתיחה: יום בשם יאיר (136) *{{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} *יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) *אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) *אופן: יוצר הכל הקדים (138) *זולת: אלו שלש מצוות (139) *זולת: את ה' דרשתי (139) *מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== *קרובות: ומרדכי ידע (147) *סליחה: אחות פתשגן (150) *סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) *סליחה: אגגי בקש (151) *תחנון: יהירים קמו (152) *תחנון: יום רכב (152) *סליחה: אגגי אז כעמד (153) *סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) *תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) *תחנון: ארבה גזם וילק (155) *סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) *תחנון: שועלים מחבלים (156) *סליחה: אגגי שקד (157) *סליחה: איש צר ואויב (158) *תחנון: אז בגלותי (159) *סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) *תחנון: המן נלחץ (160) *סליחה: אגגי אשר חשב (160) *תחנון: יום דלה ונאנחה (161) *סליחה: חיים אשאלה ממך (161) *חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== *אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) *קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) *בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) *שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) *עושה שלום: אז בקומם עלי (175) *פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) *פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== *הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) *פתיחה: שחרית אקדמה (179) *פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) *פתיחה: אשרו המוני (180) *{{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} *ברכו: ישורון צא (180) *יוצר: אקרא יומם (181) *אופן: אומרים קדוש (182) *אופן: ישעך יכתירו (182) *אופן: מחנות עליונים (182) *זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) *מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) *מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) *מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== *הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) *פתיחה: שעה אלי (190) *פתיחה: אשר נקדש (190) *פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) *{{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} *פתיחה: מקבץ המוני (190) *{{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} *יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) *סלוק: יציאות שבת שתים (192) *אופן: מלאכים ממליכים (192) *אופן: שובב בירחי ראש (192) *זולת: אז מראש הודחתי (193) *מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) *מי כמוך שומר עמך ישראל (195) *מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== *פתיחה: נדיבי עמים (199) *קדיש: נעלה ברוב אונים (199) *ברכו: שארית תם הטוב (200) *{{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} *וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) *יוצר: אלי צורי וישועתי (200) *יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) *אופן: לחייך בתורים (204) *אופן: שוקיו עמודי שש (204) *אהבה: לפליטת בן בכור (204) *זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) *זולת: אלכה לי ואשובה (205) *מי כמוך אל נורא תהלות (206) *מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) *גאולה: [[יום ליבשה]] (213) *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) **[[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) *ליל הסדר: [[דיינו]] (224) *[[אז רוב ניסים]] (232) *עושה פלא במצרים (232) *קול נתנה (233) *פתיחה: שמחו איתני (233) *פתיחה: אומר לצפון תני (234) *פתיחה: אמרי הגיוני (234) *פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) *קדיש: אחוה מפלאות (235) *קדיש: אספר נפלאות (235) *ברכו: [[שחי לאל]] (236) *ברכו: שאי עין יחידתי (236) *יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) *אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) *זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) *מי כמוך שוכן עד (241) *{{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} *תפילת טל: **[[אוחילה לאל]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) **[[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) **[[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) **[[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) **י"א: אמונים החסודים (257) **וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== *מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) *פתיחה: שירו נאמני (260) *יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) *סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) *אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) *זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== *מעריב: יה שלח אורו (272) *פתיחה: עברו העברים בים (273) *פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) *פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) *פתיחה: שורש בנו ישי (274) *יוצר: [[אתה הארת]] (275) *אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) *זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) *זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) *מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== *מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) *פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) *יוצר: [[אופל המוני]] (283) *אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== *הכרזה: **רשות: כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) **בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== *מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) *פתיחה: יום מעמד סיני (346) *פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) *קדיש: מתוק דבר תורה (347) *ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) *יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) *אופן: [[אורחות אראלים]] (348) *זולת: ומשה עלה (349) *תוספת: וקדוש נגלה (349) *מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) *אזהרות: **[[אתה הנחלת]] (356) **[[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== *מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) *פתיחה: יום מעמד סיני (364) *פתיחה: אמת עלי לספר (364) *קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) *יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) *אופן: בעלותו ההרה (366) *זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) *אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) *אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) *{{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} ==שבעה עשר בתמוז== *קרובות: אגן המזג אז חסר (379) *סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) *סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) *סליחה: אעיר יגוני עם (381) *סליחה: איכה ראש הפסגה (381) *סליחה: היום אמרר בבכי (282) *תחנון: [[שעה נאסר]] (282) *סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) *סליחה: מדי ימים ימימה (384) *תחנון: יום זה עריצים (384) *סליחה: אעורר בכיי (385) *תחנון: אוספו החצובות (385) *סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) *חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) *חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) *חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== *קינה: משאגת כפירים (398) *קינה: איכה אבי אשו בי הבעיר (398) *קינה: אנחתי ונאלמתי (399) *קינה: דעכו כאש קוצים נרות (400) *קרובה: [[זכור איכה]] (401) *קינות: **[[שבת סורו מני]] (403) **[[איכה אצת באפך]] (404) **[[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) **אשמתנו גדלה (406) **[[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) **[[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) **[[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) **כי אם תועי דרך (411) **[[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) **[[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) **[[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) **[[איכה אהובים נאמנים]] (414) **אמרתי שמעו אמונים (415) **אתמיד בבכיה (416) **משה אמר ברכה (416) **על ארמון כי נוטש (417) **אם יתקע שופר בעיר (417) **באו אדומים (418) **איך אופל בית הלהב (418) **[[שומרון קול תתן]] (419) **איך חרב בכחשי רב (419) **[[אלי ציון]] (420) **[[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) **בכו אחים וגם ספדו (421) **שמם נתיב גלגל (422) *(ציונים:) **לבי למואב הלוא (422) **ילל במרד שאי (423) **ציון הלא תדעי (424) **[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] (425) *נחמות: **אנכי אנכי אנכי מנחם (447) **ובו אנחם (448) **אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) **בימים ההם ובעת ההיא (449) **יאמר לשכולה אתיו בניך (451) **תאמץ אוהל ארמונך (451) **אב ינחם בנים בחביון (451) **אהוב נא שערי ציון (452) **תתנחם לרחם ציון (452) **אנא רחם ציון (453) **ויכון עולם על מלאתו (454) ==סליחות ללילי אשמורות== *אתאנו לפתחך (460) *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) *אדון הביטה (462) *אל תבישנו בתפלתנו (466) *[[אשמנו מכל עם]] (467) *[[אלהינו שבשמים]] (468) *אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים (470) *[[עשה למען שמך]] (470) *[[עננו אבינו]] (470) *[[כשענית לאברהם]] (471) *[[דעני לעניי]] (471) *[[קול יעקב קורא]] (472) *[[מכניסי רחמים]] (472) *[[מחי ומסי]] (472) *[[מה נפתח ונימא]] (472) *[[הלא אמרית ליך]] (473) *הלא על כי אין אלהי (473) *[[תורתא דמרביא]] (473) *[[מרן דבשמיא]] (473) *מתרצה ברחמים (474) *[[שומר ישראל]] (474) *פתיחות: **[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) **יה חון עמך (475) **בלבי ורעיוני (475) **אברכה את ה' כל ימי ושני (475) **בלבי וברעיון (476) **שחרים יחידתי (476) **במה יזכה (476) *סליחות: **[[ברכי אצולה]] (476) **ה' שם איום ונורא (478) **אלהי אם מעלתי מעל (478) **ע"ס הברכה: ***'''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ***'''אתה''' אדיר נשגב ונורא () ***'''ה'''' משנאי רבו () ***'''אלהינו''' אדוני האדונים () ***'''מלך''' אליך אתחנן () ***'''העולם''' אל נעלם () **ע"ס [[תהלים קז ח]]: ***'''יודו''' אליך מיחליך (483) ***'''לה'''' מרום ונישא () ***'''חסדו''' אלהי ירעף () ***'''ונפלאותיו''' אשר פעל () ***'''לבני''' אמוניך הופיעה () ***'''אדם''' אפר יסודו () **ע"ס [[תהלים ג ט]]: ***'''לה'''' אמיץ כח (487) ***'''הישועה''' מני קדם () ***'''על''' אלהים נורא () ***'''עמך''' אלהים ביד מונים () **גדול אדיר הנשגב (491) **ה' אלהי הושיעני (492) **צבאות חילי מגדולי (493) **מעון אדיר מאז ראשון (494) **אבאר שם אדיר (495) **אל אביר השוכני (496) **ע"ס [[תהלים יט טו]]: ***'''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ***'''לרצון''' מיחלים היום () ***'''אמרי''' אלהותך () ***'''פי''' אפתח להללך () ***'''והגיון''' משרתיך () ***'''לבי''' אעורר להגות () ***'''לפניך''' אודה אתודה () ***'''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה () ***'''צורי''' מחסי נסי ומנוסי () ***'''וגואלי''' אלי אתה () **אליך נשאתי את עיני להאירי (503) **[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) **אליך אקרא דודי אדום וצח (505) **ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ***'''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ***'''חי''' שופטי מלכי וקדושי () ***'''הוא''' אחד ומיוחד () ***'''יודך''' אדיר נפלא () ***'''כמוני''' שפל ברך () ***{{ק|[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]]}} () ***'''אב''' לבנים יודיע אל אמתך () ***'''בנים''' אמיץ אונים () ***'''יודיע''' שמו הנשגב () ***'''אל''' אלוה אעתר () ***'''אמתך''' שחקים יעידו () **ע"ס [[תהלים ה ח]]: ***אילי מרומים… '''ואני''' (512) ***'''ברוב''' ארשת שפתי () ***'''חסדך''' אדיר במרום () ***'''אבוא''' אדרוש אל אל () **אוי לי ביום צאתי (518) **אלהים אשא נפשי אליך () **ה' אילפת שמך המפורש () **שמו אחד ומהולל () **שמע נא צעקת עם עני () **ה' אמרי האזינה () **לה' אדונינו יום מיוחד () **כי אקח מועד עולם ועד () **אתפלל אחלה () **שדי שמרה נפשי () **אמנם מקדם אתה גואל () **מלך אקרא בניב רטוב () **הללו לדר נהורא () **אין כמוך גדול בגבורה () **ה' במי ידמוך המושלים () **רומה אלהים והושיענו () *תחנונים: **אלהי קדם מעונה (529) **אל נכספתי אל ביתך () **[[בזכרי על משכבי]] () **אנוש רימה בחייך () **ישמע ה' קול תחנוני () **יום להיטיב תקרא () **[[יצו האל לדל שואל]] () **יוושעון עבדיך () **אביון אשר כפיו () **יצרי ראשית צרי () **להודות באתי () **ממרום קול עובר () **מתי שכל בלי תכל () **שבת משושי ורבו יגוני () **עת שערי רחמים לך נפתחו () **מרעיד פני צורו שיחר () *חטאנו: **אשכולות בטלו ואומללנו (537) **[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] () **אשחה במר שיחי () **אשא בשרי בשיני () **אשובה עדיך משגבי () **אכין קרב וסרעפים () **אבותינו חטאו ואינם () **מנעי יחידה רוע פעלך () **אשא אישון () **אזלו בכליון וחרץ () **מקדם ימים חשבתי () **אליכם אקרא נמהרים () **אויה לי שחטאתי () *וידוי: **אנוש אל צור מעריצך (551) **[[שטר עלי בעדים וקנין]] () **אל יסיתך נפשי () **[[שוממתי ברב יגוני]] () **אני הגבר בזכרי זדוני () **יה נורא ואיום () **את פני מבין צפוני () **[[שוכני בתי חמר]] () **ידום לנוגן חליל (קינה) () **אם יאמר לי קוני () **אומצתי אויילתי () **רוח ובשר צמדו () **יצרי וזדון לבי () **שמעו למלי עם אמוני () **אנוש בינה משפט הארץ () *תפילות לעשי"ת: **אברך את ה' אשר יעצני (563) **[[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) **תפילה לרבי שלמה שרביט (584) **[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) **[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) **וידוי: אברכה את אדוני (607) **בית הלוי (608) *הכרזה של ר"ה: **רשות: כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה (612) **אז בסכות נבוני לחשים (612) ==ראש השנה== *מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) *פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] () *{{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} *פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה () *פתיחה: [[שמע קולי]] () *פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] () *יוצר: [[מלך אזור גבורה]] () *סלוק: [[מלך עתיק ימים]] () *אופן: [[כבודו אהל כהיום]] () *זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] () *ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה () *ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה () *קרובות לשחרית: **מגן: [[את חיל יום פקודה]] () **מחיה: תאלת זו () **משלש: אבן חוג () **אדרת ממלכה () **אם אשר בצדק () **[[אדירי איומה]] () **סילוק: מלך במשפט יעמיד ארץ () *לפני התקיעות: **יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] () **ביום ב: [[המלך ה']] () **זכור ברית: אדון אשר רוכב () *במוסף: [[אוחילה לאל]] () *מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] () ==צום גדליה== *סליחה: אלצני ביום זה (648) *סליחה: שברה לבי אנחתי (649) *סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) *תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) *חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== *מעריב: מי אל כמוך אדיר המלוכה () *סליחות: **עורי איומתי לראש אשמורת () **כל שנאן ושרף יסלסלוך () **לילה אליך ה' שועתי () **לילה שקד עמך () **לילה אקדמה פניו () **לילה ממעון קדשך () **מעון קדשך עמך אוסף () **מהלל מלכך () **שכם אחד מתי המוני () **תחנון: משול יצר עבוד יוצר () **תחנון: אשר נטה שחקים () **תחנון: שוחרי אל החרדים () **חטאנו: שכנך איויתי לנהור () *פיוטים בסדר הוידוי: **אורחותיכם יישרתי () **אשפוך תחן לשכנה () **ידידים לנגדם שמוך () ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== *פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] () *יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] () *אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] () *זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי () *רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] () ===קרובות=== *מגן: [[שושן עמק]] () *מחיה: יום מימים () *משלש: צפה בבת תמותה () *אשא דעי () *אין ערוך אליך () *אל שת מאז מעונו () *אשר אימתו בחצי ברקים () *מעשה אלהינו אדיר בויעודו () *מעשה אנוש תחרות רחמיו () *אמרו לאלהים אמת פעלו () *אלוה סליחות אתה () *אבירי לב לטייבך () *המכירים תהלות תעצומיך () *אילי מרום אומרים גדלו () *וקרא אופן לכרוב () *וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו () *סילוק: מי ימלל גבורות חייליך () *קדושה: כבודו אמוניו ינקה (692) ===סליחות=== *פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) *שחר מפלט לי אחישה (693) *[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) *[[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) *[[היום מלכי מקדם]] (696) *מעוני אלהי קדם בך בטחתי (696) *תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) *אז דברת בחזון (697) *בקר ייחד שמך עמך () *תחנון: [[שחר קמתי להודות]] () *סליחה: אדון לאב המון () *תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך () *תחנון: חנות אתכם יחזה () *תחנון: אלהי עוז היה מעוז () *אלהים אתה צוית דרשוני () *תחנון: לטהר אתכם יזה () *אליכם אישים אדבר דברי () *תחנון: ידי דלים ונחשלים () *ה' נסי ומחסי () *תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש () *אז בהר המור () *תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת () *חיים אשאלה ממך לי מלכי () *אשא עיני אל ה' בתחנוני () *יערבו לפניך תהלות ושבחות () *תחנון: יערב חין ערכנו () *תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון () *חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי () *[[אופל אלמנה תאיר]] () *בסדר הוידוי: **תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] () **[[אעשה למען שמי]] () ==מוסף ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) *מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) *משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) *[[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) *[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) *{{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} *סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== *[[אוחילה לאל]] (732) *עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) *תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) *מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) *[[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== *פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) *פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) *[[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) *אתיו אמונים בפחד (743) *ישראל חלו פני אל (744) *אהרן ישר (745) *[[יה למתי צפנת]] (746) *אמרה גולה וסורה (747) *תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) *הודו אדיר נורא (748) *תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) *את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) *תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) *השמים אישש (750) *תחנון: ישני חברון מערת (751) *[[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) *תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) *אל הקדש פנימה (753) *תחנון: יום זה למרום שאו (754) *בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) *תחנון: חסדך בל תמש (755) *היום אתנה לפניכם (755) *חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) *חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם איך ינקה (758) **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) **אלוה הסליחות אזון שיחות (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קרובות=== *מגן: אחר עצם היום () *מחיה: מעת תחן גש () *משלש: אתן תהלות למלך () *המכירים אומצך () *אראלי איום () *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] () *אין כמוך אדיר בשמי מעוני () ===סליחות=== *פתיחה: דלתי שמי שחק () *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] () *ה' שמעה תפילת המנחה () *מנחת מרחשת ארשת שפתי () *תחנון: מערכות ישראל בשירה () *אשלש תפילות () *תחנון: ידידיך מאמש () *אנשי לבב עוצו () *תחנון: שדי הזכרתני () *תחנון: קראתי מצרה () *חיים מול ישראל () *אנא שא נא לעוון מייחליך () *חטאנו: אומללנו בנפש יקושה () *חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא () *ע"ס הוידוי: **תוכחה: אדם אם יבוא () **אצתי יום כיפור () ==נעילה== *מגן: [[אב ידעך]] () *מחיה: הנקרא לאב () *משלש: טבע זיו () *מערב ועד ערב () *שערי ארמון () *אבן מעמסה () *סליחות: **מלפניך משפטינו יצא () **ממרום הבט נא עמך () **מגדל עוז שם ה' () **תחנון: אליך שבו ופשע עזבו () **איומה עד מתי תשבי עגומה () **איום ונורא שכלל מהרה () **תחנון: [[עב קל ממרומך]] () **תחנון: בנשף קידמתי () **אלהים אליך באו מיחליך () ==יום ראשון של סוכות== *מעריב: אתלונן בצל מחורב () *פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי () *פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם () *פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם () *קדיש: אמת אתה אדוני האדונים () *קדיש: שדי אשר יקשיב () *ברכו: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] () *יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] () *אופן: [[אאמיר אותך סלה]] () *זולת: [[אנא הושיעה נא]] () *מי כמוך שבעה עמודי הוד () ==יום שני של סוכות== *מעריב: [[אוחזי בידם ארבעה מינים]] () *יוצר: אכוף ואיכף () *זולת: אמונת עתי הקץ () ==הושענות== *[[למען אמיתך]] () *[[אל למושעות]] () *[[אדם ובהמה]] () *[[אדון המושיע]] () *[[אערוך שועי]] () *[[אבן שתיה]] () *[[למען איתן]] נזרק בלהב אש () *אנא אזון () *[[כהושעת אלים]] () *[[למען תמים בדורותיו]] () *[[אל נא תעינו כשה אובד]] () *[[אנא רחום אל תפן לרשענו]] () *[[אז כעיני עבדים]] () *[[אומן ישעך בא]] () ==שמיני עצרת== *מעריב: זה יום אשש () *פתיחה: דופק פתחי ישינה () *פתיחה: אלהי שוב פקוד () *ברכו: ישירון כל בני איתן () *ברכו: אם לבבי בעצתו () *יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] () *אופן: אמרו לאל תודה () *זולת: [[אמונים אשר נאספו]] () *מי כמוך שמים כוננת בתבונה () ==מוסף== *[[אף ברי אותת]] () *יטריח לפלג () *אפיק מען מעוטר () *אקשטה כסל וקרב () *יפתח ארץ לישע () *איום זכור נא לשואלי מטר () ==שמחת תורה== *מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] () *פתיחה: אקרא בצר רוחי () *ברכו: אל לך עוז ועטרת () *פיוטים: *חתן תורה משחתיך () *אצילי קום קרא () *{{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} *ארבעה כלילין () *לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] () *חזקו ואמצו כושלי ברכים () *לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה () *לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה () *פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל () *ויעל משה () *אשריכם ישראל שבכם בחר אל () *קול יאמר אני ארעה צאני () *אשריך ישראל מי כמוך () *הנא יום בא () *שמחו אהובים () *אל בנה מקדשך () *יום אדיר () *הנחילנו אדון () *הודו לו אדיר () *רוצו רוצו () *אמוני מערכה () *אום נאוה () *וקווי וקווי () ==שבת בראשית== *פתיחה: במבטא הכול () *פתיחה: אשורר הילולים () *יוצר: אהלל לנוטה () *בראשית ארק ודוק () *אומרים קדוש קדוש () *זולת: אדם הראשון אלהים ברא () *מי כמוך אדיר שליט ונעלם () *מי כמוך שמים נטית בגבורה () ==סדר מילה== *פתיחה: ילד אשר יולד () *פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני () *ירושת נחלה () *יחי הילד לאביו ולאמו () *יהי שלום בחילינו () *משוש וגילה מעם נורא עלילה () ==סדר אירוסין== *ארוסים מתארסים () ==סדר נישואין== *לחתן: פאר חתני () *לחתן: ממעונו אור זורח () *לכלה: מצא אשה מצא טוב () *לכלה: לקראת פני חתן () *לכלה: שמור חתן וכלה () *יה שוכן בשמי ערץ () *ישמח חתן עם כלה () *אדיר הוא אלהינו () *אלהיכם יאדירכם () ==שבת חתן== *פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) *פתיחה: את חתני צור קונהו (888) *קדיש: [[אגדלך]] (888) *קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) *קדיש: לקראת מקור חיי (889) *קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) *קדיש: אבוא בשיר ערב (889) *ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) *ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) *יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) *סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) *אופן: קול ששון וקול שמחה (893) *זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) *מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) *מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) *פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) *רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) *פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) *פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) pnklj6fp7a7y2z7v6q08hs3beczsde7 104 1739530 3007799 3006608 2026-04-24T11:48:53Z Nahum 68 3007799 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>מן המוות, ולו למשך זמן מה, או שישנה או היתה קוסמת לבנה שחיה בלב ביצה אפריקנית. זה שטויות, נערי, הכל שטויות! – מה אתה אומר, ג'וב?" "אני אומר, אדוני, שזה שקר, ושאם זו אמת, אני מקווה שמר ליאו לא יתעסק בשום דברים שכאלו, כי שום טוב לא יכול לצאת מזה". "אפשר ששניכם צודקים", אמר ליאו, מאוד בשקט. "אינני מחווה שום דעה. אך את זאת אומר. אני הולך להביא את הדבר אל פתרונו אחת ולתמיד, ואם אתם לא תבואו עימי אלך בעצמי". הבטתי באיש הצעיר, וראיתי שהוא מתכוון למה שאמר. כשליאו מתכוון למה שהוא אומר, הוא תמיד עוטה מראה מעניין בקצה פיו. זו היתה תכונה שלו מילדות. כעת, כשזה נגע למעשה, לא היתה לי כל כוונה להניח לליאו ללכת לשום מקום לבדו, למען עצמי אם לא למענו. הייתי יותר מדאי קשור אליו מכדי לאפשר זאת. אינני אדם עם הרבה מחוייבויות או קשרים רגשיים. הנסיבות היו נגדי במובן זה, וגברים ונשים סולדים ממני, או לפחות נראה לי שכך, מה שמגיע לכדי אותו הדבר, בחושבם שככל הנראה, חיצוניותי המאיימת משהו היא מפתח לאישיותי. במקום לסבול זאת, במידה רבה הסתגרתי מן העולם, וניתקתי עצמי מן אותן ההזדמנויות אשר ברוב בני האדם מוליכות ליצירתם של יחסים אינטימיים במידה כזו או אחרת. לפיכך היה ליאו כל העולם עבורי – אח, ילד, וחבר – ועד שיימאס לו ממני, באשר ילך הוא, שם אלך גם אני. אך, כמובן, לא יהא זה נבון לתת לו לראות מה גדולה שליטתו בי; כך שגיששתי אחר איזה שהוא אמצעי שדרכו אוכל לרדת מהסולם בקלות. "כן, אני אלך, דודי; ואם לא אמצא את 'עץ החיים המתגלגל', לכל הפחות איהנה מחוויית ציד באיכות גבוהה". כאן נחה ההזדמנות שלי, ונאחזתי בה. "ציד?" אמרתי. "אה! כן; מעולם לא חשבתי על כך. זה מוכרח להיות שטח מאוד פראי, ומלא בטרף‏‏־ציד גדול. תמיד רציתי להרוג תאו בטרם אמות. התדע, נערי, אינני מאמין במשימה,<noinclude></noinclude> 91l9v34xfj6agmy0cin7nrqr5lj7akj 2 1739643 3007734 3007177 2026-04-23T19:38:01Z בן עדריאל 9444 כאן באמת נחוץ המספור, כיון שהקישור הוביל לחטאנו באותו שם (7909) 3007734 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== ===קרובות=== ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]] *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) *תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) ===יוצרות=== ===קרובות=== * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== ==חתונה== ===יוצרות=== ===קריאת התורה=== ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== ==ברית מילה== ===יוצרות לשבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] cz5gfced6subnecky4x4vuqaf82imaj 104 1739718 3007768 3007333 2026-04-24T09:41:55Z Nahum 68 /* הוגה */ 3007768 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>אך מאמין אני בטרף־ציד גדול, ובאמת, בגדול, אם לאחר שבחנת זאת תגמור בדעתך ללכת, אקח חופשה, ואבוא עימך". "אהה", אמר ליאו, "חשבתי שלא תרצה לוותר על הזדמנות שכזאת. אך מה לגבי הכסף? נזקק לכמות גדולה ממנו". "אין צורך שתדאג על כך", עניתי. "ישנה כל הכנסתך שהלכה והצטברה במשך השנים, ומלבד זאת שמרתי שני שלישים ממה שאביך הניח לי בעזבונו, כפי שאני מעריך, בנאמנות עבורך. יש שפע של מזומנים". "טוב מאוד, איפוא, מוטב שנאכסן את הדברים האלה בצד ונלך העירה לדאוג לרובים שלנו. דרך אגב, ג'וב, האם גם אתה בא? הגיע הזמן שתתחיל לראות את העולם". "ובכן, אדוני", השיב ג'וב בקור, "אינני מחזיק כל כך מאיזורים נוכריים, אבל אם שניכם, ג'נטלמנים, הולכים, תרצו מישהו שידאג לכם, ולא אני הוא האיש שיעמוד מאחור לאחר ששירתתי אתכם במשך עשרים שנה". "זה נכון, ג'וב", אמרתי. "לא תמצא שם שום דבר פלאי, אבל תקבל קצת ציד טוב. ועכשיו ראו נא, שניכם. לא אתן למילה להיאמר לנפש חיה בנוגע לשטויות האלה", והצבעתי לעבר רסיס החרס. "אם זה יוצא החוצה, ומשהו קורה לי, הקרוב לי בירושה יערער על צוואתי בטענה לאי־שפיות, ואהפוך לבדיחת השנה של קיימברידג'". באותו היום כעבור שלושה חודשים היינו באוקיינוס, בדרך לזנזיבר.<noinclude></noinclude> dar6xm6fhw8vg6hhppmltpat37d1fbu 3007770 3007768 2026-04-24T09:48:31Z Nahum 68 3007770 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>אך מאמין אני בטרף־ציד גדול, ובאמת, בגדול, אם לאחר שבחנת זאת תגמור בדעתך ללכת, אקח חופשה, ואבוא עימך". "אהה", אמר ליאו, "חשבתי שלא תרצה לוותר על הזדמנות שכזאת. אך מה לגבי הכסף? נזדקק לכמות גדולה ממנו". "אין צורך שתדאג על כך", עניתי. "ישנה כל הכנסתך שהלכה והצטברה במשך השנים, ומלבד זאת שמרתי שני שלישים ממה שאביך הניח לי בעזבונו, כפי שאני מעריך, בנאמנות עבורך. יש שפע של מזומנים". "טוב מאוד, איפוא, מוטב שנאכסן את הדברים האלה בצד ונלך העירה לדאוג לרובים שלנו. דרך אגב, ג'וב, האם גם אתה בא? הגיע הזמן שתתחיל לראות את העולם". "ובכן, אדוני", השיב ג'וב בקור, "אינני מחזיק כל כך מאיזורים נוכריים, אבל אם שניכם, ג'נטלמנים, הולכים, תרצו מישהו שידאג לכם, ולא אני הוא האיש שיעמוד מאחור לאחר ששירתתי אתכם במשך עשרים שנה". "זה נכון, ג'וב", אמרתי. "לא תמצא שם שום דבר פלאי, אבל תקבל קצת ציד טוב. ועכשיו ראו נא, שניכם. לא אתן למילה להיאמר לנפש חיה בנוגע לשטויות האלה", והצבעתי לעבר רסיס החרס. "אם זה יוצא החוצה, ומשהו קורה לי, הקרוב לי בירושה יערער על צוואתי בטענה לאי־שפיות, ואהפוך לבדיחת השנה של קיימברידג'". באותו היום כעבור שלושה חודשים היינו באוקיינוס, בדרך לזנזיבר.<noinclude></noinclude> 5zl4qhjxth093j8ayykp97fnvf2p2o9 104 1739844 3007743 3007488 2026-04-23T21:18:17Z הירש אייזנשטיין 43793 העתקה 3007743 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="הירש אייזנשטיין" />{{גדול|ערוך לנר מכות פרק ראשון}}</noinclude>‫{{דה מפרש|שם דף ‬ב׳ ע״א במתניתן חל‬וצה}} הקשה הריטב"א הא חלוצה הוא רק דרבנ'‬ ולא רצו לעשותו רק חלל מדרבנן ואיך ילקה ‫ע"ז ותירץ דאגב גרושה נקט חלוצה ולענ"ד י"ל כיון דעכ"פ עתה לפי מה שפסלו רבנן חלוצה לכהן רצו לפוסלו ולהזיקו שפיר לקי מן התורה דמה לי אם רצו להפסידו ממון שיש בו דין הזמה מן התורה או אם רצו להפסידו יחוסו ועיין בסוכה ([[סוכה כג א|ד' כ"ג]]) שנראה ג"כ בכה"ג דסוכה שאסור לעלות לה מדרבנן מן התורה לא נקראת ראוי' לשבעה וראיתי בר"ן בסוגין שכתב דבן חלוצה הוא חלל מדרבנן ע"ש ומזה נראה דכוון ג"כ למה שכתבתי דבחלוצה אף שהוא חלל מדרבנן לבד מכ"מ מ"ה ובזה יש ליישב מה שהקשו התוספ' למה נקט ב"ג ובן חלוצה דלא שייך רק בכהן ולא פסול דנתין וממזר דשייך גם בישראל ולפ"ז א"ש די"ל דממזר אין רבותא כ"כ כיון שפסולו מ"ה ודאי לקי אבל חלוצה ה"א כיון דאין פסולו רק מדרבנן לא לקי כשיטת הריטב"א לכן קמ"ל דאפילו בחלוצה לקי וכמו שכתבנו ומדנקט חלוצה נקט גם גרושה בהדי דפסול חלוצה מאטו גרושה נפקא. וראיתי בפני יהושע שרצה לתרץ על קושית התוספ' הא דלא קתני ממזר דאי אפשר דאם מעידין שזינתה פנוי' עם ח"כ ביום פלוני ונתעברה ממנו הא אין זה בירור דכשם שזינתה עם זה זינתה עם אחר ואם מעידין שנולד מא"א שזינתא הא רוב בעילות אחר הבעל ועוד דבא"א יכולים לומר לאוסרה על בעלה באנו ע"ש אכן לפ"ז יהי' זה קושיא על התוספתא שקתני באמת דין דמתניתן גם בממזר כמשכ' הריטב"א - אבל באמת לא הבנתי דברי הפ"י דהא שפיר משכחת כגון שמעידין העדים שהיתה אמו חבושה בבית האסורים ג' חדשים עד זמן הכרת העובר עם א' מחייבי כריתות ושהם במצאו אצליהם כל ג' חדשים ונמצאו זוממים אפילו רק על יום א' מג' חדשים או אפילו לא מעידין אלא שהיו עם א' מכ"כ שהי' עמה בבית לבדו בתחלת ג' חדשים ושהוכר עוברה לסוף ג' חדשים ע'פ מה דאמרינן יבמות באופן שידעו בודאי שלא נתעברה אלא ממנו ואף דאמרינן בחולין אחבושים בביהא"ס אעפ"כ אין אפוטרופוס לעריות זה דוקא אי לאו דאזלינן בתר רובא אבל השתא דאזלינן בתר רובא לא אמרינן כן כמו שהוכחתי בחישוי ליבמות (דף ס"ט) או י"ל דמשכחת שמעידין שפלוני נולד ניום פלוני במקום פלוני מאשה המוחזקת אצלנו לממזרת ונמצאו זוממים על אותו יום ולכן נסתר תי' הפ"י אבל תירוצנו הנ"ל א"ש גם לפי הנ"ל: {{דה מפרש|שם אלא לוקה ארבעים}} הריטב"א קשה שהרי הפסידו להם תרומה ושארי מתנות כהונה ומ"ט לא נתחייבו לשלם ותירץ בשם הרשב"א דהוי מידי דלא קיץ ובשם הרא"ה תירץ דהוי פסידא דלא ברי דמי יימר דיהבי להו מתנות כהונה ע"ש אכן לכאורה כל זה לא שייך אלא לענין מה שהפסידו להם ע"י עדותן להבא אבל אכתי קשה שהרי הפסידו להם לשעבר שהרי אותם שנתנו להם מתנות כהונה יתבעו אותם מהם וזה הוי מידי דקיץ וגם הפסד ברי והנה לענין תרומה אפשר לתרץ דהרי קיימא לן בר' יהושע דס"ל דאכל תרומה ונודע שהוא בן גרושה א"צ לשלם קרן וחומש ואף דביבמות ([[יבמות לד א|דף ל"ד]]) מוקמינן דזה איירי באכל ע"פ דוקא מכ"מ הכי כבר כתבו התוספ' שם דתרומה אקרי עבודה ופטור למפרע כמו שעבודתו כשרה למפרע אבל מכ"מ יקשה משאר מתנות כהונה דהא צריך לשלם אכן גם בזה יש לומר דלא הפסידו להם דהרי הבעלים שנתנו להם מתנות כהונה אין יכולים לתבוע להם שיאמרו הרי אתם ע"כ צריכים ליתן לכהן אחר וא"כ אין לכם הפסד וכהן אחר אין יכול לתבוע להם דמי יימר שאליו היו נתונים אבל מכ"מ קשה ממתנות דפדין הבן שהרי בזה חחיבין הבעלים באחריותם כדאמרינן בבכורות ([[בכורות ח א|דף ח']]) וא"כ האבות שנתנו לו חמש סלעים והוא אינו כהן בניהם אינם פדויים וצריכים שוב לפדותם וא"כ הם יתבעו ממנו החמש סלעים ושפיר יש הפסד ממון בעדותם ואפילו לפי מה שכתבתי במקום אחר דלר' יוחנן דיליף הא דנודע שהוא בן גרושה עבודתו כשרה מאל הכהן אשר יהי' כימים ההם גם חמש סלעים דפדיון הבן א"צ להחזיר ודלא כמו שכתב השו"ת חות יאיר ([[חות יאיר/קי|סי' ק"י]]) מכ"מ לרב דיליף מופועל ידיו תרצה אינו כהן למפרע רק לענין עבודה ולא לענין חמש סלעים וא"כ אכתי יקשה לרב ועוד אפילו לענין תרומה ושאר מתנות כהונה הפסידו לו בעדותן כשהם עדיין תחת ידו שהרי ב"ד מוציאין ממנו לתנם לכהן אחר וא"כ ממון בעי לשלומי כשהוזמו ולא מלקות וצ"ל דאיירי מתניתן בשאמרו העדים כשהוזמו לא ידענו שקבל חמש סלעים ושיש מתנות כהונה תחת ידו ולא באנו להעיד רק אלהבא ולפ"ז יצא לנו בשהעידו שוא ב"ג וב"ח ושיחזיר מתנות כהונה והוזמו לאחר שיגמר דינו בזה באמת ממונא משלמין ולא לקי: שוב אחר כתבי זה מצאתי בשער המלך (סוף ה' ביאת מקדש) שהקשה בזה לשיטת הרמב"ם שפסק דנודע שהוא ב"ג אף שפטור מחומש מכ"מ צריך לשלם את הקרן א"כ רצו להפסידו קרן מתרומה שאכל ויהי' צריך לשלם ממון והניח בצ"ע אבל לפמשכ' א"ש די"ל דעדים אמרו לא באנו לחייבו זה: {{דה מפרש|שם בגמרא חוץ מזוממי בת כהן}} בסנהדרין ([[סנהדרין צ א|דף צ']]) פי' רש"י ד"ה לאחיו וז"ל כל היכי דבעדותן מחייבין איש ואשה ודינן חלוק כי הכא לו הוקשו עכ"ל ורבים תמהו על דברי רש"י מה שכתב כל היכי וכו' דאיך מצאנו כן עוד חוץ מב"כ ובועלה דבעדות א' יחייבו איש ואשה ודיניהם חלוק ולענ"ד אפשר לומר ע"פ מה שראיתי ב[[נודע ביהודה (תנינא)/אורח חיים/קכ|נודע ביהודה מ"ב חלק א"ח סי' ק"ך]] שכתב ליישב דברי הריב"ן מה שכתב לקמן ([[מכות כב א|דף כ"ב]]) דחמותו ונעשה א"א הוא איסור כולל ואשת איש ונעשת חמותו הוא איסור מוסיף והרי בסנהדרין ([[סנהדרין פא א|דף פ"א]]) מפורש אפכא וכתב דיש חילוק בין הבועל לנבעלת דמה שאצלו הוא מוסיף לגבה הוא כולל וכן אפכא ע"ש ולפ"ז כשזינה אחד עם אשת איש ונעשת חמותו דאמרינן לרבי יוסי ([[סנהדרין פא א|שם]]) נדון באשת איש דקיל זה דוקא לגבי הבועל אבל לגבי הנבעלת כיון דלגבה איסור חמותו מוסיף הוא דמגו דאתוסיף איסור זה לגבי חתנה שנאסר בקרובותי' אתוסף ג"כ איסורא לגבי דידה היא בשריפה וכיון דאמרינן שם דמודה ר"י באיסור מוסיף א"כ משכחת לר' יוסי דהוא בחנק כדין אשת איש והיא בשריפה כדין חמותו והשתא כיון דר' יוסי הוא המ"ד בבריית' ([[סנהדרין צ א|דף צ']]) מה ת"ל ועשיתם וכו' לאחיו ולא לאחותו פי' רש"י לר' יוסי לשיטתו שפיר כל היכי דמשכחת איש ואשה שדינם חלוק אבל ביותר נראה כוונת רש"י שרצה לומר בזה מה שכתב הריטב"א בשמו כמו שאכתוב לקמן דדוקא בשהעידו גם על הבועל הדין כן שנדונים במיתתו ודלא כמשכ' התוספ' לקמן בשם ר"י ומה שכתב כי הכא היינו משום דבמתנית' הוזכר בועלה ג"כ דקאמר חוץ מזוממי ב"כ ובועלה וכ"נ גם מדברי התוס' י"ט שפי' דברי רש"י כן: {{דה מפרש|שם לו ולא לזרעו}} ק"ק דא"כ באין לו זרע או אותו שהעידו עליו אין לו זרע נעשנו ב"ג אכן באמת ז"א דהא אפשר שיהי' להם עוד זרע וכ"כ גם הריטב"א דאפילו אין לו אשה אין לחלוק אהא שכתבו התוספ' דלו ולא לאשתו והיינו ג"כ דהא אפשר שעדיין ישא אשה ואפילו הוא סריס חמה מכ"מ אפשר שירפא כדאמרינן יבמות ([[יבמות עט ב|ד' ע"ט ע"ב]]) ואף דסריס אדם אמרינן שם דאין לו רפואה מכ"מ בסריס אדם לא משכחת עדות דב"ג כאן כיון דסריס אדם הוא כרות שפכה ובלא"ה פסול לכהונה מטעם בעל מום אכן לכאורה איכא נפקותא דעת עתה הי' מותר בתרומה ככהן בעל מום וכשנעשה ב"ג אסור בתרומה ולו ולא לזרעו לא שייך כיון שע"כ אין לו זרע לעולם ולו ולא לאשתו ג"כ לא שייך דאשה כשרה לכהונה בלא"ה נפסלה בביאתו מטעם פצוע דכא כדאמרינן [[משנה יבמות ח א|ר"פ הערל]] נשיהם לא יאכלו ואם לו אשה פסולה לקהל בלא"ה אינה אוכלת בתרומה אכן באמת ז"א דאכתי משכחת לו ולא לאשתו ע"פ מה דמסקינן ביבמות ([[יבמות נז א|ד' נ"ז ע"א]]) דפצוע דכא כהן שנשא {{ב|ב"ג|בת גרים}} מאכילה בתרומה א"כ שייך פסול ולא לאשתו ע"י עדותם דעד עתה היו יכולים להאכיל נשיהם בתרומה ומשנעשו {{ב|ב"ג|בן גרושה}} הוי להו זרים ולא אוכלים ולא מאכילים בתרומה ולכן ממעטינן שפיר בכל ענין שלא נעשם ב"ג: {{דה מפרש|שם בעינן כאשר זמם לעשות וליכא}} ראיתי לחקור כיון דאמרינן דוקא בעינן כאשר זמם לעשות והרי לעשות הוא מעשה דוקא דמטעם זה אמרינן לקמן ([[מכות יג ב|דף י"ג ע"ב]]) דאין לוקין על לאו שאין בו מעשה דבעינן לעשות וליכא ע"ש וא"כ אם העידו העדים בדבר שאין בו מעשה והוזמו למה עושין בהם דין הזמה נימא ג"כ בעינן כאשר זמם לעשות וא"כ הכא שהעידו שהוא ב"ג וב"ח הרי לא רצו לעשות בו מעשה ולמה בענין דין הזמה אפילו ליכא משום לו ולא לזרעו וכן מוכח מהן דתנן ב"ב ([[בבא בתרא נו א|דף נ"ו]]) בהעידו שאכל שני חזקה ונמצאו זוממים דמשלמין והרי התם רצו להפסיד לבעל הקרקע בלא שום מעשה וכן במה דאמרינן ב"ק ([[בבא קמא עג ב|דף ע"ג]]) דבהעידו באחד שהפיל שן עבדו ונמצאו זוממים דמשלמין לאדון דמי עבד ע"ש והרי גם שם רצו להפסידו בלא שום מעשה ואין שייך בזה כאשר זמם לעשות וצ"ל ע"פ מה שכתבו התוספ' סנהדרין ([[סנהדרין סה ב|דף ס"ה]]) דעדים זוממים מקרי יש בו מעשה משום דבדבורם אתעביד מעשה ע"ש וא"כ אפילו לא העידו על דבר שיעשה בו מכ"מ כיון דע"פ דבורם יעשה מעשה לבסוף כגון היכי שהעידו שהוא ב"ג ויודעים שאם אחר עדותן יעבוד עבודה או יאכל תרומה ילקה וכן אם העידו על העבד שיצא לחירות יודעים שע"פ עדותן יוציאו ב"ד בע"כ מהאדון אם יחזין בו וכן בהעידו על השדה בכל כה"ג קרינן בי' לעשות ואין העדים יכולם לומר כשהוזמו לא לכך נתכוונו אלא היכי ששייך טעות אצלם כמשכ' התספ' סנהדרין ([[סנהדרין ט ב|דף ט' ע"ב]]) ולכן שפיר קרינן בהו בכל כה"ג כאשר זמם לעשות אכן אכתי צ"ע במה שהקשו התוספ' מהעידו שהוא מצרי שני איזה לעשות שייך בזה ואין לומר שידעו שאם ישא בת ישראל או אם כבר נשוי הוא להוציאה דז"א דהרי בזה ליכא מלקות רק עשה וצ"ל דאם יעבור על העשה ב"ד כופין על זה להוציא ובזה יש מעשה ובמה שכתבו התוספ' לקמן ([[מכות ג א|דף ג']]) דליחייבו העדים שאר כסות ועונה שרצו להפסידה וכן במה דאמרינן ב"ק ([[בבא קמא פח ב|דף פ"ח]]) דבהעידו שגרשה ונתן כתובתה והוזמו דצריכין לשלם לה טובת הנאה ע"ש אכתי צ"ע מה מעשה שייך בזה ובעיקר חקירה לא ראיתי מי ששעמד בזה וצ"ע: {{דה מפרש|שם ברש"י ד"ה שהוא. בפנינו נתגרשה אמו}} הנה רש"י ברי"ף שינה לשונו וכ' בפנינו גירש הבעל לאמו ונ"ל דלשון זה מדוייק יותר דאם לא אמרו רק נתגרשה אמו יקשה אמאי לוקין הא יכולים לתרץ דבורם דבזה אכתי לא רצו לעשותתו בן גרושה לפי מה דפליגי רבי ורשב"ג בגיטין ([[גיטין לג א|ד' ל"ג]]) בביטל גט ששלח ע"י שליח דלרבי בטל הגט ולרשב"ג אפקעינהו רבנן לקידושין מיני' ולכן אם אמרו נתגרשה אמו הא יכולים לתרץ דע"י שליח אמרנו שנתגרשה בפנינו ובזה אכתי אין נעשה בנה בן גרושה דהא אפשר שביטל הבעל הגט קודם שבא לידה וא"כ לרבי אינה גרושה כלל וכשנשאת לאחר מיתת בעלה בן אלמנה הוא וכשר ולרשב"ג ג"כ כשר דלא היתה א"א מעולם ואף שהתוספ' כתבו שם דאוקמינ' אחזקתה זהו לענין שלא להוציאה מחזקת א"א אבל הכא שממילא יצאה מחזקת א"א שאו גרושה או פנוי' או אלמנה היא שפיר יכולים העדים לומר דלא העדנו רק שנתגרשה ע"י שליח ובזה אכתי לא עשינו בנה ב"ג דאמרנו יבררו הב"ד אם לא ביטל הגט<noinclude></noinclude> bi4cgqzwjjraga36xnhf2bzatendhro 0 1739951 3007755 3006823 2026-04-24T07:16:10Z Yack67 27395 /* ל */ 3007755 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} ====מחזורי אשכנז==== ======א אוגשפורג====== המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *] ======א ה====== ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין] ======א הדרת====== מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב] ======א הנובר====== ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע"י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *] ======א סאלוניקי====== מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו] ======א סב====== מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *] ======א פולין====== מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה"מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח"ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613] ======א פיזרו====== [מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *] ====[[אבודרהם]]==== ======אבודרהם 1489====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. ======אבודרהם 1513====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], קושטא 1513. ======אבודרהם 1521====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], פאס 1521. ======אבודרהם 1546====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], דפוס ונציה 1546. ======אבודרהם 1566====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]] דפוס ונציה 1566. ======[[אבל יחיד]]====== שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. ======[[אבן בוחן]]====== הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. ======[[אבן בוחן (היילפרין)]]====== חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב"ם|הרמב"ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע"י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. ======[[אבן ספיר]]====== [[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. ======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]====== עיין [[טור אבן העזר]]. ======אבני נזר====== י"ל ע"י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת "[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]", וויען 1853. ======אבקת רוכל====== הר' מכיר תלמיד ר"י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא"ש]], רימיני 1526; נאווי דוואהר 1794. ======אגדת שמואל====== הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. ======[[ספר האגודה|האגודה]]====== הר' זוסלין מק"ק ורנקבורט, קראקא 1571. ======[[אגודת פרחים]]====== שירים מתרגמים ומחברים ע"י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. ======[[אגודת שמואל]]====== ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש"י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש"י|רש"י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. ======בן חנניה====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]]. ======דרך חיים ב====== שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703] ======דרך החיים====== סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק"ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *] ======ל====== [[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *] ======נחלת [[מחבר:שד"ל|שד"ל]]-ג====== לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&st=&pgnum=5 1884] ======סדר תפלות-שבתי בס====== סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות] ======עבודת ישראל====== [[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901] ======צ====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false *] ======שער השמים====== פירוש על הסידור מ[[מחבר:של"ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב] 9hlhprq1634x4r5yh82b6tro83a6qyq 0 1739955 3007756 3007408 2026-04-24T07:19:08Z Yack67 27395 /* א-509 */ 3007756 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} אומץ דר חזקים{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} איומתי שמחי ועלזי{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} אין כמדת בשר מדתך{{ש}} אין כמוך באלמים{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} אל אל חי ארנן{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} אלהי ימי שנותי כלו{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} אראלים וחשמלים יתנו שיר{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ארוגי עוז{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ארנן חסדך לבוקר{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ויושע אור ישראל{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} יחיד ערץ{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} שביה עניה{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} שנותינו ספו{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} h6jb3yvwr3iux23tg9bobfw4ehdmfto 3007764 3007756 2026-04-24T09:01:19Z Yack67 27395 /* א-509 */ 3007764 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} ==א-8981== (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-124== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל בפתח]]'''.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} אז לפנות ערב{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} אז מלפני בראשית{{ש}} אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} איומתי שמחי ועלזי{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} אין כמדת בשר מדתך{{ש}} אין כמוך באלמים{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} אל אל חי ארנן{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} אלהי ימי שנותי כלו{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. –קדושה למוסף שבת חתונה– [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#עבודת ישראל|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} אלהים ביתה מושיב יחידים{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} אראלים וחשמלים יתנו שיר{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ארוגי עוז{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ארנן חסדך לבוקר{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} בליל זה סר נגהי{{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ויושע אור ישראל{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} יום שבת וכפורים{{ש}} יום שבת זכור{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} יחיד ערץ{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} שביה עניה{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} שנותינו ספו{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} t37k4d0fzymr5cz0l9ybbgzvkwdvdte 104 1740016 3007736 3007595 2026-04-23T19:57:36Z יעקב 15222 3007736 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪770‬‬ הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה <קטע התחלה=פרק לג/> ויפלא עוד יותר, שהרי דבר המלכות לא יה׳ זה, שיהי׳ לראש המדברים, כי אם ״'''יהודה שעילה יתעלה'''״ רק שעל ידי כן הי׳ לראש המדברים. ואיך היתה דבר פקודת המלכות ״יהודה שעילה יתעלה״ אשר בודאי הי׳ ענינה דבר כללי בתוך עמו. ואיזה ענין יש לזה לפי מה שהובנו הדברים עד היום שהכונה רק בינם לבין עצמם. אבל כן הדבר שדבר הממשלה "יהודה שעילה יתעלה" הי׳ באמת דבר כללי גדול מאד, שהממשלה פקדה אותו לטוב ויצוו כי יתעלה בצרכי הכלל ויהי׳ לראש. ובהיות אז המתיבתא בטלה כי לא נתנו להנשיא לעשות את דבר עמו ולהיות ראש המתיבתא, וסדר אחר עדין לא הושם, ראו עתה בני ישראל אצבע ד׳ ועינו אל יראיו כי פתאום על ידי מעשה פרטית, אשר אף כי סבל על ידה ר׳ שמעון הרבה מאד, ולזמן קצר גם ר׳ יוסי{{שוליים|(מח)}}. הנה מתוך שהיתה עין הממשלה טובה על ר׳ יהודה ולא לבד שנתנו לו אומן גדול, כי אם שגם היתד‪ .‬פקודתם לבני ישראל ‪.‬ידצדד‪ .‬שעילה יתעלה״‪,‬‬ ‫וישתמשו בני ישראל וד‪.‬נשיא עמד‪.‬ם בזד‪ .‬לקיים פקודת הממשלה‪ ,‬כי יתעלה‬ ‫בדבר היותר כללי‪ ,‬וכי יהי׳ ‪.‬לראש המדברים• בד‪.‬מתיבתא הכללית‪.‬‬ ‫וד‪.‬דברים יוצאים נם מפורשים כן ממקומות הרבה‪ ,‬ובא במס׳ קדושין ד׳ ניב‬ ‫בברייתא ‪t‬‬ ‫״תנו רבנן לאחר פטירתו של ר׳ מאיר א מ ר ל ה ם ר׳ י ה ו ד ה לתלמידיו‬ ‫אליכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים‬ ‫אלא לקפחני בהלכות הם באים דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנד‪ .‬לי ר׳ מאיר‬ ‫וכו׳ כעס ר׳ יד‪.‬ודד‪ .‬וכו׳ וכי אשד‪ .‬בעזרד‪ .‬מנין אמר ר׳ יוסי יאמרו מאיר שכב‬ ‫יהודד‪ .‬כעם יוסי שתק דברי תורד‪ .‬מה תד‪,‬א עליהן וכי אין אדם וכו׳‪.‬״‬ ‫והנד‪ .‬זה ודאי שלא הי׳ זד‪ .‬בבית מדרשו הפרטי של ר׳ יהודד‪ .‬לעצמו עם‬ ‫תלמידיו הוא‪ ,‬שהרי מפורש שישב שם נם ר־ יוםי‪ ,‬ובהכרח שהי׳ זד‪ .‬במקום הכללי‬ ‫‪/‬‬ ‫של חכמי הדור בכלל‪.‬‬ ‫שבידוע הי׳ נם לר׳ יוסי ישיבד‪ .‬פרטית במקומו כמו לכל ראשי הכמי הדור‪,‬‬ ‫ובא בנדרים ד׳ פ״א*‬ ‫■ ״איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דר׳ יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס‬ ‫בר׳ יוסי אמר ליד‪ .‬מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא הלתא יומין‬ ‫אמר ליד‪ .‬כי טעמיר‪ .‬דאבוך לא ירענא הייכא איתאי אמר ליד‪ .‬לימא מר וכו׳‪.‬״‬ ‫ובודאי שלא ישב ר׳ יוסי בהישיבה הפ״טית של ר׳ יהודד‪ .‬כי אם ישבו יהד‬ ‫■‬ ‫בהמתיבתא הכללית אשר לכל חכמי הדור‪.‬‬ ‫ובא שם נם' מחלוקת רב ור׳ יוהנן ״אמר ר׳ יוהנן נ מ נ ו ו נ מ ר ו המקדש‬ ‫‪.‬‬ ‫בחלקו בין קדשי קדשים י ובין קדשים קלים קידש ורב אמר עדין היא מחלוקת‬ ‫אמר אביי כותיה דר׳ י יוהנן מסתברא דתניא וכו׳״‪.‬‬ ---------------------- {{שולייםלמטה|(מח)}} את ר׳ יוסי ענשו בעונש קל מאד, רק לשוב למקומו לצפורי ולא ילך משם אנה ואנה, ודברים כאלה אינם כי אם לשעה. ועל כן על ידי השתדלות וריצי כסף לוקח ענשו זה ממנו אחר זמן קצר ויבואר עוד לפנינו.<noinclude></noinclude> gdyxkaeng06g7ojyeys4zdwyomc4dcb 3007753 3007736 2026-04-24T06:42:48Z יעקב 15222 3007753 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪770‬‬ הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה <קטע התחלה=פרק לג/> ויפלא עוד יותר, שהרי דבר המלכות לא יה׳ זה, שיהי׳ לראש המדברים, כי אם ״'''יהודה שעילה יתעלה'''״ רק שעל ידי כן הי׳ לראש המדברים. ואיך היתה דבר פקודת המלכות ״יהודה שעילה יתעלה״ אשר בודאי הי׳ ענינה דבר כללי בתוך עמו. ואיזה ענין יש לזה לפי מה שהובנו הדברים עד היום שהכונה רק בינם לבין עצמם. אבל כן הדבר שדבר הממשלה "יהודה שעילה יתעלה" הי׳ באמת דבר כללי גדול מאד, שהממשלה פקדה אותו לטוב ויצוו כי יתעלה בצרכי הכלל ויהי׳ לראש. ובהיות אז המתיבתא בטלה כי לא נתנו להנשיא לעשות את דבר עמו ולהיות ראש המתיבתא, וסדר אחר עדין לא הושם, ראו עתה בני ישראל אצבע ד׳ ועינו אל יראיו כי פתאום על ידי מעשה פרטית, אשר אף כי סבל על ידה ר׳ שמעון הרבה מאד, ולזמן קצר גם ר׳ יוסי{{שוליים|(מח)}}. הנה מתוך שהיתה עין הממשלה טובה על ר׳ יהודה ולא לבד שנתנו לו אומן גדול, כי אם שגם היתה פקודתם לבני ישראל "יהודה שעילה יתעלה״, וישתמשו בני ישראל והנשיא עמהם בזה לקיים פקודת הממשלה, כי יתעלה בדבר היותר כללי, וכי יהי׳ לראש המדברים בהמתיבתא הכללית. והדברים יוצאים גם מפורשים כן ממקומות הרבה, ובא במס׳ קדושין ד׳ נ"ב בברייתא: ״תנו רבנן לאחר פטירתו של ר׳ מאיר '''אמר להם ר׳ יהודה''' לתלמידיו אל יכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי ר׳ מאיר וכו׳ כעס ר׳ יהודה וכו׳ וכי אשה בעזרה מנין אמר ר׳ יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק דברי תורה מה תהא עליהן וכי אין אדם וכו׳.״ והנה זה ודאי שלא הי׳ זה בבית מדרשו הפרטי של ר׳ יהודה לעצמו עם תלמידיו הוא, שהרי מפורש שישב שם גם ר' יוסי, ובהכרח שהי׳ זה במקום הכללי של חכמי הדור בכלל. שבידוע הי׳ גם לר׳ יוסי ישיבה פרטית במקומו כמו לכל ראשי חכמי הדור, ובא בנדרים ד׳ פ״א: ״איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דר׳ יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס ‫בר׳ יוסי אמר ליד‪ .‬מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא הלתא יומין‬ ‫אמר ליה כי טעמיה ‬דאבוך לא ידענא הייכא איתאי אמר ליה לימא מר וכו׳‪.‬״‬ ‫ובודאי שלא ישב ר׳ יוסי בהישיבה הפ״טית של ר׳ יהודד‪ .‬כי אם ישבו יהד‬ ‫■‬ ‫בהמתיבתא הכללית אשר לכל חכמי הדור‪.‬‬ ‫ובא שם נם' מחלוקת רב ור׳ יוהנן ״אמר ר׳ יוהנן נ מ נ ו ו נ מ ר ו המקדש‬ ‫‪.‬‬ ‫בחלקו בין קדשי קדשים י ובין קדשים קלים קידש ורב אמר עדין היא מחלוקת‬ ‫אמר אביי כותיה דר׳ י יוהנן מסתברא דתניא וכו׳״‪.‬‬ ---------------------- {{שולייםלמטה|(מח)}} את ר׳ יוסי ענשו בעונש קל מאד, רק לשוב למקומו לצפורי ולא ילך משם אנה ואנה, ודברים כאלה אינם כי אם לשעה. ועל כן על ידי השתדלות וריצי כסף לוקח ענשו זה ממנו אחר זמן קצר ויבואר עוד לפנינו.<noinclude></noinclude> 73avtky7xrkfxw7ybr765bv8dn0pyeu 3007791 3007753 2026-04-24T11:30:35Z יעקב 15222 3007791 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪770‬‬ הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה <קטע התחלה=פרק לג/> ויפלא עוד יותר, שהרי דבר המלכות לא יה׳ זה, שיהי׳ לראש המדברים, כי אם ״'''יהודה שעילה יתעלה'''״ רק שעל ידי כן הי׳ לראש המדברים. ואיך היתה דבר פקודת המלכות ״יהודה שעילה יתעלה״ אשר בודאי הי׳ ענינה דבר כללי בתוך עמו. ואיזה ענין יש לזה לפי מה שהובנו הדברים עד היום שהכונה רק בינם לבין עצמם. אבל כן הדבר שדבר הממשלה "יהודה שעילה יתעלה" הי׳ באמת דבר כללי גדול מאד, שהממשלה פקדה אותו לטוב ויצוו כי יתעלה בצרכי הכלל ויהי׳ לראש. ובהיות אז המתיבתא בטלה כי לא נתנו להנשיא לעשות את דבר עמו ולהיות ראש המתיבתא, וסדר אחר עדין לא הושם, ראו עתה בני ישראל אצבע ד׳ ועינו אל יראיו כי פתאום על ידי מעשה פרטית, אשר אף כי סבל על ידה ר׳ שמעון הרבה מאד, ולזמן קצר גם ר׳ יוסי{{שוליים|(מח)}}. הנה מתוך שהיתה עין הממשלה טובה על ר׳ יהודה ולא לבד שנתנו לו אומן גדול, כי אם שגם היתה פקודתם לבני ישראל "יהודה שעילה יתעלה״, וישתמשו בני ישראל והנשיא עמהם בזה לקיים פקודת הממשלה, כי יתעלה בדבר היותר כללי, וכי יהי׳ לראש המדברים בהמתיבתא הכללית. והדברים יוצאים גם מפורשים כן ממקומות הרבה, ובא במס׳ קדושין ד׳ נ"ב בברייתא: ״תנו רבנן לאחר פטירתו של ר׳ מאיר '''אמר להם ר׳ יהודה''' לתלמידיו אל יכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי ר׳ מאיר וכו׳ כעס ר׳ יהודה וכו׳ וכי אשה בעזרה מנין אמר ר׳ יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק דברי תורה מה תהא עליהן וכי אין אדם וכו׳.״ והנה זה ודאי שלא הי׳ זה בבית מדרשו הפרטי של ר׳ יהודה לעצמו עם תלמידיו הוא, שהרי מפורש שישב שם גם ר' יוסי, ובהכרח שהי׳ זה במקום הכללי של חכמי הדור בכלל. שבידוע הי׳ גם לר׳ יוסי ישיבה פרטית במקומו כמו לכל ראשי חכמי הדור, ובא בנדרים ד׳ פ״א: ״איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דר׳ יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס בר׳ יוסי אמר ליה מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא הלתא יומין אמר ליה כי טעמיה ‬דאבוך לא ידענא הייכא איתאי אמר ליה לימא מר וכו׳.״ ובודאי שלא ישב ר׳ יוסי בהישיבה הפרטית של ר׳ יהודה כי אם ישבו יחד בהמתיבתא הכללית אשר לכל חכמי הדור. ובא שם גם מחלוקת רב ור׳ יוהנן ״אמר ר׳ יוהנן '''נמנו וגמרו''' המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים קידש ורב אמר עדין היא מחלוקת אמר אביי כותיה דר׳ יוחנן מסתברא דתניא וכו'״. <קטע סוף=פרק לג/> ---------------------- <קטע התחלה=הערות לג/> {{שולייםלמטה|(מח)}} את ר׳ יוסי ענשו בעונש קל מאד, רק לשוב למקומו לצפורי ולא ילך משם אנה ואנה, ודברים כאלה אינם כי אם לשעה. ועל כן על ידי השתדלות וריצי כסף לוקח ענשו זה ממנו אחר זמן קצר ויבואר עוד לפנינו. <קטע סוף=הערות לג/><noinclude></noinclude> 2rmkwlv2ktrjlo8whni964vnnye972j 3007793 3007791 2026-04-24T11:35:12Z יעקב 15222 3007793 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪770‬‬ הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה <קטע התחלה=פרק לג/> ויפלא עוד יותר, שהרי דבר המלכות לא יה׳ זה, שיהי׳ לראש המדברים, כי אם ״'''יהודה שעילה יתעלה'''״ רק שעל ידי כן הי׳ לראש המדברים. ואיך היתה דבר פקודת המלכות ״יהודה שעילה יתעלה״ אשר בודאי הי׳ ענינה דבר כללי בתוך עמו. ואיזה ענין יש לזה לפי מה שהובנו הדברים עד היום שהכונה רק בינם לבין עצמם. אבל כן הדבר שדבר הממשלה "יהודה שעילה יתעלה" הי׳ באמת דבר כללי גדול מאד, שהממשלה פקדה אותו לטוב ויצוו כי יתעלה בצרכי הכלל ויהי׳ לראש. ובהיות אז המתיבתא בטלה כי לא נתנו להנשיא לעשות את דבר עמו ולהיות ראש המתיבתא, וסדר אחר עדין לא הושם, ראו עתה בני ישראל אצבע ד׳ ועינו אל יראיו כי פתאום על ידי מעשה פרטית, אשר אף כי סבל על ידה ר׳ שמעון הרבה מאד, ולזמן קצר גם ר׳ יוסי{{שוליים|(מח)}}. הנה מתוך שהיתה עין הממשלה טובה על ר׳ יהודה ולא לבד שנתנו לו אומן גדול, כי אם שגם היתה פקודתם לבני ישראל "יהודה שעילה יתעלה״, וישתמשו בני ישראל והנשיא עמהם בזה לקיים פקודת הממשלה, כי יתעלה בדבר היותר כללי, וכי יהי׳ לראש המדברים בהמתיבתא הכללית. והדברים יוצאים גם מפורשים כן ממקומות הרבה, ובא במס׳ [[קידושין נב ב|קדושין ד׳ נ"ב]] בברייתא: ״תנו רבנן לאחר פטירתו של ר׳ מאיר '''אמר להם ר׳ יהודה''' לתלמידיו אל יכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן מפני שקנתרנים הם ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי ר׳ מאיר וכו׳ כעס ר׳ יהודה וכו׳ וכי אשה בעזרה מנין אמר ר׳ יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק דברי תורה מה תהא עליהן וכי אין אדם וכו׳.״ והנה זה ודאי שלא הי׳ זה בבית מדרשו הפרטי של ר׳ יהודה לעצמו עם תלמידיו הוא, שהרי מפורש שישב שם גם ר' יוסי, ובהכרח שהי׳ זה במקום הכללי של חכמי הדור בכלל. שבידוע הי׳ גם לר׳ יוסי ישיבה פרטית במקומו כמו לכל ראשי חכמי הדור, ובא ב[[נדרים פא א|נדרים ד׳ פ״א]]: ״איסי בר יהודה לא אתא למתיבתא דר׳ יוסי תלתא יומי אשכחיה ורדימוס בר׳ יוסי אמר ליה מאי טעמא לא אתי מר לבי מדרשא דאבא הא הלתא יומין אמר ליה כי טעמיה ‬דאבוך לא ידענא הייכא איתאי אמר ליה לימא מר וכו׳.״ ובודאי שלא ישב ר׳ יוסי בהישיבה הפרטית של ר׳ יהודה כי אם ישבו יחד בהמתיבתא הכללית אשר לכל חכמי הדור. ובא שם גם מחלוקת רב ור׳ יוהנן ״אמר ר׳ יוהנן '''נמנו וגמרו''' המקדש בחלקו בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים קידש ורב אמר עדין היא מחלוקת אמר אביי כותיה דר׳ יוחנן מסתברא דתניא וכו'״. <קטע סוף=פרק לג/> ---------------------- <קטע התחלה=הערות לג/> {{שולייםלמטה|(מח)}} את ר׳ יוסי ענשו בעונש קל מאד, רק לשוב למקומו לצפורי ולא ילך משם אנה ואנה, ודברים כאלה אינם כי אם לשעה. ועל כן על ידי השתדלות וריצי כסף לוקח ענשו זה ממנו אחר זמן קצר ויבואר עוד לפנינו. <קטע סוף=הערות לג/><noinclude></noinclude> gh3vn6d3tbvitbnwy1g3srlx8ag3iya 1 1740019 3007657 2026-04-23T13:02:53Z Yack67 27395 /* דעת הלבוש בהפיכת המערביות */ פסקה חדשה 3007657 wikitext text/x-wiki == דעת הלבוש בהפיכת המערביות == {{א|בן עדריאל}} איפה ראית שהוא אומר שדעתו לא להפוך בלילי סוכות? בתרמ"ב הוא אומר שהופכים כמו הרמ"א, רק שמביא שלא נהגו כן בפוזנא כדבריך. ובתפ"ט הוא חוזר על זה ונראה שדעתו שרק בפסח אין להפוך, וכן הסיק א"ז וא"ר מדבריו כדברי המג"א. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:02, 23 באפריל 2026 (IDT) eqlj8duz6xz333b1g6lshc5hf44xivh 3007662 3007657 2026-04-23T13:13:45Z בן עדריאל 9444 /* דעת הלבוש בהפיכת המערביות */ 3007662 wikitext text/x-wiki == דעת הלבוש בהפיכת המערביות == {{א|בן עדריאל}} איפה ראית שהוא אומר שדעתו לא להפוך בלילי סוכות? בתרמ"ב הוא אומר שהופכים כמו הרמ"א, רק שמביא שלא נהגו כן בפוזנא כדבריך. ובתפ"ט הוא חוזר על זה ונראה שדעתו שרק בפסח אין להפוך, וכן הסיק א"ז וא"ר מדבריו כדברי המג"א. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:02, 23 באפריל 2026 (IDT) :אתה צודק, כתבתי מזכרון בלי לבדוק בפנים, וטעיתי. עכ"פ בבכורי יעקב שם מביא דברי הלבוש ומאריך לתת טעם למנהג פוזנא דוקא (להציל מקושית המג"א), ואולי ע"פ דבריו הנהיגו כן בעד"י ברלין (או שנהגו כך בברלין מקדמת דנא, איני יודע). עכשיו איני זוכר, אבל נדמה לי שראיתי בעבר על עוד קהילות שכן נהגו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:13, 23 באפריל 2026 (IDT) o43jor8y78ed13024j77nnfswqvn4vz 3007668 3007662 2026-04-23T13:46:20Z בן עדריאל 9444 /* קידוש */ פסקה חדשה 3007668 wikitext text/x-wiki == דעת הלבוש בהפיכת המערביות == {{א|בן עדריאל}} איפה ראית שהוא אומר שדעתו לא להפוך בלילי סוכות? בתרמ"ב הוא אומר שהופכים כמו הרמ"א, רק שמביא שלא נהגו כן בפוזנא כדבריך. ובתפ"ט הוא חוזר על זה ונראה שדעתו שרק בפסח אין להפוך, וכן הסיק א"ז וא"ר מדבריו כדברי המג"א. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:02, 23 באפריל 2026 (IDT) :אתה צודק, כתבתי מזכרון בלי לבדוק בפנים, וטעיתי. עכ"פ בבכורי יעקב שם מביא דברי הלבוש ומאריך לתת טעם למנהג פוזנא דוקא (להציל מקושית המג"א), ואולי ע"פ דבריו הנהיגו כן בעד"י ברלין (או שנהגו כך בברלין מקדמת דנא, איני יודע). עכשיו איני זוכר, אבל נדמה לי שראיתי בעבר על עוד קהילות שכן נהגו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:13, 23 באפריל 2026 (IDT) == קידוש == לפחות במקור, שאלת הקידוש בביה"כ בסוכות אינה קשורה לחילוקי אשכנז/פולין. בפשטות הפוסקים (עד משנ"ב) כותבים שמקדשין בכל יו"ט חוץ מפסח, ומשמע שה"ה לסוכות. במטה אפרים תרכה האריך בזה, ומשמע גם שהמנהג הפשוט כן לקדש, אבל כותב שבמקום שאין מנהג עדיף שלא לקדש. בשו"ת באר משה ח"ה קסד כתב שהמנהג לקדש, וכן נהגו בעירו דברצן (אף שהיא במנהג המזרחי). כיום אולי באמת פשט המנהג שלא לקדש, אבל זה לא 'מנהג פולין' לעומת 'מנהג אשכנז'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 23 באפריל 2026 (IDT) 8ejq9rfgi14rexuviuzbps11d92jsvr 3007671 3007668 2026-04-23T13:53:35Z Yack67 27395 /* קידוש */ תגובה 3007671 wikitext text/x-wiki == דעת הלבוש בהפיכת המערביות == {{א|בן עדריאל}} איפה ראית שהוא אומר שדעתו לא להפוך בלילי סוכות? בתרמ"ב הוא אומר שהופכים כמו הרמ"א, רק שמביא שלא נהגו כן בפוזנא כדבריך. ובתפ"ט הוא חוזר על זה ונראה שדעתו שרק בפסח אין להפוך, וכן הסיק א"ז וא"ר מדבריו כדברי המג"א. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:02, 23 באפריל 2026 (IDT) :אתה צודק, כתבתי מזכרון בלי לבדוק בפנים, וטעיתי. עכ"פ בבכורי יעקב שם מביא דברי הלבוש ומאריך לתת טעם למנהג פוזנא דוקא (להציל מקושית המג"א), ואולי ע"פ דבריו הנהיגו כן בעד"י ברלין (או שנהגו כך בברלין מקדמת דנא, איני יודע). עכשיו איני זוכר, אבל נדמה לי שראיתי בעבר על עוד קהילות שכן נהגו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:13, 23 באפריל 2026 (IDT) == קידוש == לפחות במקור, שאלת הקידוש בביה"כ בסוכות אינה קשורה לחילוקי אשכנז/פולין. בפשטות הפוסקים (עד משנ"ב) כותבים שמקדשין בכל יו"ט חוץ מפסח, ומשמע שה"ה לסוכות. במטה אפרים תרכה האריך בזה, ומשמע גם שהמנהג הפשוט כן לקדש, אבל כותב שבמקום שאין מנהג עדיף שלא לקדש. בשו"ת באר משה ח"ה קסד כתב שהמנהג לקדש, וכן נהגו בעירו דברצן (אף שהיא במנהג המזרחי). כיום אולי באמת פשט המנהג שלא לקדש, אבל זה לא 'מנהג פולין' לעומת 'מנהג אשכנז'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 23 באפריל 2026 (IDT) :תודה על ההפנייות. תקנתי. למעשה נראה לי שכיום זה כן פרמטר חשוב בעניין. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:53, 23 באפריל 2026 (IDT) 3ik1w0ctdpy6sb1kbcah77c2zqoywa8 1 1740020 3007673 2026-04-23T14:02:18Z בן-ימין 13340 הערה 3007673 wikitext text/x-wiki ==חסר סעיפים== נראה שנשמטו כמה סעיפים בסימן זה. [[משתמש:בן-ימין|בן-ימין]] ([[שיחת משתמש:בן-ימין|שיחה]]) 17:02, 23 באפריל 2026 (IDT) qyit3zr81vs34hh7w2qrca50xgc1s6o 3 1740021 3007684 2026-04-23T14:21:51Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{תודה}}__~~~{" 3007684 wikitext text/x-wiki {{תודה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]){ hy7gm8t3ao8c542it9epmxka34vziky 3007706 3007684 2026-04-23T15:08:07Z Nahum 68 3007706 wikitext text/x-wiki {{תודה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 4i6ohqd73vmsfknbggpvs8waw4l3vzh 0 1740022 3007712 2026-04-23T16:27:50Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ט|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק י''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3007712 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ט|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק י''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} 3xnlfnlljmci1onok5usp3a5um8ljpe 3007714 3007712 2026-04-23T16:37:10Z Nahum 68 3007714 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק ט|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא קמא פרק י''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=א/>הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם, פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת, חַיָּבִין לְשַׁלֵּם. אֵין פּוֹרְטִין, לֹא מִתֵּבַת הַמּוֹכְסִין, וְלֹא מִכִּיס שֶׁל גַּבָּאִין, וְאֵין נוֹטְלִין מֵהֶם צְדָקָה. אֲבָל נוֹטֵל הוּא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, אוֹ מִן הַשּׁוּק:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ב/>נָטְלוּ מוֹכְסִין אֶת חֲמוֹרוֹ וְנָתְנוּ לוֹ חֲמוֹר אַחֵר, גָּזְלוּ לִסְטִים אֶת כְּסוּתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ כְּסוּת אַחֶרֶת, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיָאֲשִׁין מֵהֶן. הַמַּצִּיל מִן הַנָּהָר אוֹ מִן הַגַּיִס אוֹ מִן הַלִּסְטִים, אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, אִם נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטָן לוֹמַר: מִכָּאן יָצָא נְחִיל זֶה. וּמְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ לְהַצִּיל אֶת נְחִילוֹ; וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. אֲבָל לֹא יָקֹץ אֶת שׂוֹכוֹ, עַל מְנָת לִתֵּן אֶת הַדָּמִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף קוֹצֵץ וְנוֹתֵן אֶת הַדָּמִים:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ג/>הַמַּכִּיר כֵּלָיו וּסְפָרָיו בְּיַד אַחֵר, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה בָּעִיר, יִשָּׁבַע לוֹ לוֹקֵחַ כַּמָּה נָתַן, וְיִטֹּל. וְאִם לָאו, לֹא כֹּל הֵימֶנּוּ; שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מְכָרָן לְאַחֵר, וּלְקָחָן זֶה הֵימֶנּוּ:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ד/>זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן, וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ, נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ, וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר: אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי, חַיָּב לִתֵּן לוֹ. שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵרוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה, וְשֶׁל חֲבֵרוֹ מָאתַיִם, הִנִּיחַ זֶה אֶת שֶׁלּוֹ, וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ: אֲנִי אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי אֶת שֶׁלִּי, חַיָּב לִתֵּן לוֹ:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ה/>הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וּנְטָלוּהָ מְסִיקִין, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ; וְאִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת. שְׁטָפָהּ נָהָר, אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ו/>הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלָּוָה הֵימֶנּוּ, אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ, בַּיִּשּׁוּב, לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר; עַל מְנָת לָצֵאת בַּמִּדְבָּר, יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ז/>הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גְּזַלְתִּיךָ, הִלְוִיתַנִי, הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי לָךְ אִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ, חַיָּב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ, אִם הִלְוִיתַנִי, אִם הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ח/>הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר, וְהֶחֱזִירוֹ, וּמֵת אוֹ נִגְנַב, חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. לֹא יָדְעוּ בְּעָלִים לֹא בִּגְנֵבָתוֹ וְלֹא בַּחֲזִירָתוֹ, וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וּשְׁלֵמָה הִיא, פָּטוּר:<קטע סוף=ח/> {{המשנה|ט|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=ט/>אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת, עֵצִים וּפֵרוֹת. אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִּשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין, אָסוּר. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִים מִכָּל מָקוֹם:<קטע סוף=ט/> {{המשנה|י|י|בבא קמא}} <קטע התחלה=י/>מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְשֶׁהַסּוֹרֵק מוֹצִיא, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. הַכּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלשָׁה חוּטִין, וְהֵן שֶׁלּוֹ; יָתֵר מִכֵּן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה הַשָּׁחוֹר עַל גַּבֵּי הַלָּבָן, נוֹטֵל אֶת הַכֹּל וְהֵן שֶׁלּוֹ. הַחַיָּט שֶׁשִּׁיֵּר מִן הַחוּט כְּדֵי לִתְפֹּר בּוֹ, וּמַטְלִית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בַּמַּעֲצָד, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וּבַכַּשִּׁיל, שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, אַף הַנְּסֹרֶת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת:<קטע סוף=י/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא קמא י]] [[קטגוריה:מסכת בבא קמא|י]] </noinclude> 78chn6j02h04l10k0n3nkdrr09diebt 0 1740023 3007715 2026-04-23T16:46:07Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת בבא מציעא]] {{*}} [[משנה בבא מציעא עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] [[/פרק ב/]] [[/פרק ג/]] [[/פרק ד/]] [[/פרק ה/]] [[/פרק ו/]] [[/פרק ז/]] /פרק..." 3007715 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא|מסכת קודמת]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] {{*}} [[מסכת בבא מציעא]] {{*}} [[משנה בבא מציעא עם ניקוד]] ועיצוב {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא|מסכת הבאה]]}} [[/פרק א/]] [[/פרק ב/]] [[/פרק ג/]] [[/פרק ד/]] [[/פרק ה/]] [[/פרק ו/]] [[/פרק ז/]] [[/פרק ח/]] [[/פרק ט/]] [[/פרק י/]] 5lsyqbr2i7ecxlruao2d9t7m7vmqoko 0 1740024 3007716 2026-04-23T16:47:01Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''בבא מציעא פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב|פרק הבא]]'''}}" 3007716 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''בבא מציעא פרק א''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב|פרק הבא]]'''}} 53cul7otmdtcc25l3g2saqdjx8k6vxn 1 1740025 3007720 2026-04-23T17:36:45Z ~2026-24934-71 45368 /* טעויות בנוסח הפיוט */ פסקה חדשה 3007720 wikitext text/x-wiki == טעויות בנוסח הפיוט == פיוט מרגש זה כתוב בארבע צלעות בכל בית. בכל צלע רשם המחבר אות משמו (אקוסטריכון). השוןרה הראשונה בכל בית מתחילה במילים: אלהים אלי אתה ....לאחר מילים אלו באה האות הנדרשת. השורה השניה בכל בית מתחילה באות הנדרשת. השורה השלישית בכל בית מתחילה במילים: בקראי ענני יום.... לאחר מילים אלו באה האות הנדרשת של אותו בית. השורה הרבעית מסיימת בקטע מתוך פסוק מן המקרא המתחיל באות הנדרשת. ולכן בבית השני צריך להיות: בקראי ענני יום נבוכים לישעך נכספו. ולא כפי שנכתב בטעות. חשוב מאוד לתקן. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-24934-71|&#126;2026-24934-71]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-24934-71|שיחה]] 20:36, 23 באפריל 2026 (IDT) sveru7uyqjwhjt3uwwkqgrsx2r2fb88 3007732 3007720 2026-04-23T19:19:17Z בן עדריאל 9444 3007732 wikitext text/x-wiki == טעויות בנוסח הפיוט == פיוט מרגש זה כתוב בארבע צלעות בכל בית. בכל צלע רשם המחבר אות משמו (אקוסטריכון). השוןרה הראשונה בכל בית מתחילה במילים: אלהים אלי אתה ....לאחר מילים אלו באה האות הנדרשת. השורה השניה בכל בית מתחילה באות הנדרשת. השורה השלישית בכל בית מתחילה במילים: בקראי ענני יום.... לאחר מילים אלו באה האות הנדרשת של אותו בית. השורה הרבעית מסיימת בקטע מתוך פסוק מן המקרא המתחיל באות הנדרשת. ולכן בבית השני צריך להיות: בקראי ענני יום נבוכים לישעך נכספו. ולא כפי שנכתב בטעות. חשוב מאוד לתקן. [[מיוחד:תרומות/&#126;2026-24934-71|&#126;2026-24934-71]] • [[שיחת משתמש:&#126;2026-24934-71|שיחה]] 20:36, 23 באפריל 2026 (IDT) :תודה רבה על ההערה, תוקן! :אגב אציין שהנוסח המובא כאן (ובורב המחזורים) הוא מקוצר, ובסדר רב עמרם גאון (קורונל) מובא נוסח ארוך יותר, המשלים את החתימה 'ברבי יהודה אבן גבירול'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:19, 23 באפריל 2026 (IDT) ms6x02p6rocauefafhkgajmsmi6c6um 3 1740026 3007737 2026-04-23T19:59:05Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{תודה|שפת אמת/קדושים}}--~~~~" 3007737 wikitext text/x-wiki {{תודה|שפת אמת/קדושים}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:59, 23 באפריל 2026 (IDT) rtvid4bx3n184aec9pokxf1myrwq71b 104 1740027 3007745 2026-04-23T21:22:25Z הירש אייזנשטיין 43793 תחלת העתקה 3007745 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="הירש אייזנשטיין" /></noinclude>‫אבל כשאמרו בפנינו גירש הבעל אמו בזה ודאי רצו לעשותו ב״ג דמשבא הגט מהבעל לידה ‫אין יכול לבטל עוד: וראיתי בפני יהושע שרצה להוכיח דמתניתן ע"כ איירי שאמו כבר דאל"כ יכולים לומר לאוסרה בכהונה באנו ולא זכיתי להבין דא"כ למה להם להעיד על הבן שבן גרושה הוא ולא להדיא על אמו ועיין בתוספ' סנהדרין ([[סנהדרין מא א|ד' מ"א]]) ד"ה שזינתה שמוכח דעתם שאין העדים יכולים לומר לא לכך נתכוונו אלא בשלא היו יכולים להעיד בענין אחר:<noinclude></noinclude> 4rt1ysqbac30so5jlg4muejpivzlma1 0 1740028 3007759 2026-04-24T08:17:36Z ישראל בן משה 45372 יצירת דף עם התוכן "הגהות מיימוניות הלכות אישות פרק ח הלכה א [א] דלא כרשב"ג דאמר אם הטעה לשבח מקודשת: [ב] וכ"כ מורי רבינו שיחיה בתשובה על אחד שקידש בטבעת שהיתה נראית באותה שעה בפני העדים של זהב וגם בעיני הצורף נראית של זהב וקרוב לחצי שנה אחרי כן נמצאת של נחשת וכן דימהו להתקדשי ל..." 3007759 wikitext text/x-wiki הגהות מיימוניות הלכות אישות פרק ח הלכה א [א] דלא כרשב"ג דאמר אם הטעה לשבח מקודשת: [ב] וכ"כ מורי רבינו שיחיה בתשובה על אחד שקידש בטבעת שהיתה נראית באותה שעה בפני העדים של זהב וגם בעיני הצורף נראית של זהב וקרוב לחצי שנה אחרי כן נמצאת של נחשת וכן דימהו להתקדשי לי במנה ונמצא חסר דינר או דינר של נחשת דאינה מקודשת ואי משום דהתם אמר איהו גופיה והכא אמרו עדים אין נראה לחלק ונהי דשיראי לא צריכי שומא מ"מ היכא דשיימינהו ואישתכח דלא שוו כולי האי אינה מקודשת כדאמרינן פ"ק בקידושין (ז' ע"ב) חמשין ולא שוו חמשין הא לא שוו וכ"ש זהב ונחשת דנחשת לא שווה כזהב ועוד דשני מיני הן. ואף על פי שאנו מדמין לא הייתי רוצה לעשות מעשה להפקיע בלא גט ע"כ בתשובת מורי רבינו שיהיה הלא היא כתובה בסימן ב' ע"כ: הלכה ד * [לדעת הרא"ש אם יודע מדרשי התלמוד מקודשת ע"ש]: הלכה ה [ג] ואפילו במסכת כלה פירוש דרשה. ורש"י פי' מס' כלה ממש והיא ברייתא ומתחלת כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ובערוך פי' כרבינו המחבר בשם רבינו חננאל ע"כ: l5ozw8pdjz67vupmbhzfrgmjlthki6a 3007760 3007759 2026-04-24T08:18:23Z ישראל בן משה 45372 3007760 wikitext text/x-wiki הגהות מיימוניות הלכות אישות פרק ח הלכה א [א] דלא כרשב"ג דאמר אם הטעה לשבח מקודשת: [ב] וכ"כ מורי רבינו שיחיה בתשובה על אחד שקידש בטבעת שהיתה נראית באותה שעה בפני העדים של זהב וגם בעיני הצורף נראית של זהב וקרוב לחצי שנה אחרי כן נמצאת של נחשת וכן דימהו להתקדשי לי במנה ונמצא חסר דינר או דינר של נחשת דאינה מקודשת ואי משום דהתם אמר איהו גופיה והכא אמרו עדים אין נראה לחלק ונהי דשיראי לא צריכי שומא מ"מ היכא דשיימינהו ואישתכח דלא שוו כולי האי אינה מקודשת כדאמרינן פ"ק בקידושין (ז' ע"ב) חמשין ולא שוו חמשין הא לא שוו וכ"ש זהב ונחשת דנחשת לא שווה כזהב ועוד דשני מיני הן. ואף על פי שאנו מדמין לא הייתי רוצה לעשות מעשה להפקיע בלא גט ע"כ בתשובת מורי רבינו שיהיה הלא היא כתובה בסימן ב' ע"כ: הלכה ד * [לדעת הרא"ש אם יודע מדרשי התלמוד מקודשת ע"ש]: הלכה ה [ג] ואפילו במסכת כלה פירוש דרשה. ורש"י פי' מס' כלה ממש והיא ברייתא ומתחלת כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ובערוך פי' כרבינו המחבר בשם רבינו חננאל ע"כ: iqwr8940azvqz95i8qu6284xfcrxbns 3007761 3007760 2026-04-24T08:18:44Z ישראל בן משה 45372 3007761 wikitext text/x-wiki הגהות מיימוניות הלכות אישות פרק ח הלכה א [א] דלא כרשב"ג דאמר אם הטעה לשבח מקודשת: [ב] וכ"כ מורי רבינו שיחיה בתשובה על אחד שקידש בטבעת שהיתה נראית באותה שעה בפני העדים של זהב וגם בעיני הצורף נראית של זהב וקרוב לחצי שנה אחרי כן נמצאת של נחשת וכן דימהו להתקדשי לי במנה ונמצא חסר דינר או דינר של נחשת דאינה מקודשת ואי משום דהתם אמר איהו גופיה והכא אמרו עדים אין נראה לחלק ונהי דשיראי לא צריכי שומא מ"מ היכא דשיימינהו ואישתכח דלא שוו כולי האי אינה מקודשת כדאמרינן פ"ק בקידושין (ז' ע"ב) חמשין ולא שוו חמשין הא לא שוו וכ"ש זהב ונחשת דנחשת לא שווה כזהב ועוד דשני מיני הן. ואף על פי שאנו מדמין לא הייתי רוצה לעשות מעשה להפקיע בלא גט ע"כ בתשובת מורי רבינו שיהיה הלא היא כתובה בסימן ב' ע"כ: הלכה ד * [לדעת הרא"ש אם יודע מדרשי התלמוד מקודשת ע"ש]: הלכה ה [ג] ואפילו במסכת כלה פירוש דרשה. ורש"י פי' מס' כלה ממש והיא ברייתא ומתחלת כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ובערוך פי' כרבינו המחבר בשם רבינו חננאל ע"כ: 1ic90s8jkl0786m7w7mu3vmy29gltew 3 1740029 3007766 2026-04-24T09:17:46Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{בה}}--~~~~" 3007766 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:17, 24 באפריל 2026 (IDT) 6b3csci74o6muw0vy8gt2ucyol9l78c 2 1740030 3007767 2026-04-24T09:17:55Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3007767 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 0 1740031 3007771 2026-04-24T09:56:15Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "<pages index="She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf" from=43 to=67/>" 3007771 wikitext text/x-wiki <pages index="She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf" from=43 to=67/> 6izzlc69qb68bhrqf2zpsfjx1s8n67s 104 1740032 3007794 2026-04-24T11:36:14Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה שפו <קטע התחלה=פרק לג/> ולשונו של רש"י ז"ל שם ״נמנו וגמרו עמדו למנין ורבו האומרים אינה מקודשת ובטלו המועטים וחזרו בהם וגמרו' )נם הם( לומר אינה מקודשת‪ ,‬ורב אמר עדיין‬ ‫היא מחלוקת‪ ,‬לא עמדו למנין ו ל א ח ז ר בו ר׳ י ה ו ד ה ‪ ,..." 3007794 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫הנשיאות לעצמה והמתיבתא לעצמה שפו <קטע התחלה=פרק לג/> ולשונו של רש"י ז"ל שם ״נמנו וגמרו עמדו למנין ורבו האומרים אינה מקודשת ובטלו המועטים וחזרו בהם וגמרו' )נם הם( לומר אינה מקודשת‪ ,‬ורב אמר עדיין‬ ‫היא מחלוקת‪ ,‬לא עמדו למנין ו ל א ח ז ר בו ר׳ י ה ו ד ה ‪ ,‬אמר אביי כוותיה‬ ‫דר׳ יוחנן מסתברא דחזר בו ר׳ יהודה‪.‬״‬ ‫והדבר מבואר שהי׳ זה בהמתיבתא הכללית אשר היו בה כל הסדרים הכוללים‪.‬‬ ‫ואלו הי׳ נם רבן שמעון בן גמליאל שם‪ ,‬ואלו הי׳ הוא ראש המתיבתא‬ ‫הרי פקודות כאלה את מי להכניס ואת מי לא‪ ,‬הי׳ תלוי בהמתיבתא רק בהנשיא‪.‬‬ ‫וכמו שהוא גס בברכות כיח ״אותו היום סלקוהו לשומר הפתח וכו׳ שהי׳‬ ‫רבן גמליאל מבריז כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש"‪.‬‬ ‫ובמקום הזה הננו רואים שהי׳ זה ר׳ יהודה‪ ,‬ובדבריו הי׳ הדבר תלוי ״אמר‬ ‫להם ר׳ יהודה לתלמידיו אל יכנסו תלמידי ר׳ מאיר לכאן״‪.‬‬ ‫אף גם זאת יוצא מפורש כי ר׳ יהודה הי׳ שם המציע את המשנה כי יאמר‬ ‫״מפני וכו׳ ל ק פ ה נ י בהלכות הם באים״‪.‬‬ ‫ורברי סומכוס היו שם באמת בנוגע לסגנון לשון המשנה‪.‬‬ ‫ועי׳ במס׳ מנהות ד׳ ק״נ על המשנה שם ״מתנדב אדם מנחה של ששים‬ ‫עשרון ומביא בכלי אהד אם אמר הרי עלי סיא מביא ששים בכלי אחד וכו׳‪,‬״‬ ‫בא בגמ׳ מיד אחר המשנה ‪:‬‬ ‫״שאיל שאילה למעלה מר׳ יהורה בר׳ אילעאי מניין לאומר הרי עלי ששים‬ ‫ואחד מביא ששים בכלי אחד ואחד בבלי אחד פ ת ח ר׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש‬ ‫המדברים בכל מקום ואמר שכן מצינו צבור מביאין ביום טוב ראשון וכו׳ אמר‬ ‫לו ר׳ שמעון והלא אלו פרים ואלים וכו׳ א מ ר ו ל ו א מ ו ר א ת ה א מ ר ל ה ם‬ ‫הרי הוא אומר כל מנחה וכו׳‪.‬״‬ ‫והרברים מתמיהים כי יותהל ״שאיל שאילה למעלה מר• יהורה בר‘ אילעאי״‪,‬‬ ‫ואם כן הלא ממנו לבד שאלו‪ ,‬ועליו לבד הי׳ מוי״יל להשיב‪.‬‬ ‫ואיזה ענין יש להדברים מיד אהר זה ״פתה ד׳ יהודה בר׳ אילעאי ראש‬ ‫המדברים ככל מקום״ כאלו נדרש טעם מדוע השיב הוא ראשונה‪.‬‬ ‫אבל כן הדבר שהי׳ זה במתיבתא הכוללת המקום אשר נמצאו שם כל חכמי‬ ‫הדור כולם‪.‬‬ ‫ובכל זה נאמר ״שאיל שאילה למעלה מר׳ יהודה בר׳ אילעאי״ מפני‬ ‫שבימים ההם נחתכו כל עניני המתיבתא על ידי ר׳ יהודה והוא ישב שם ראש‪.‬‬ ‫אבל השאלה היתד‪ .‬באמת לכל חכמי הדור כולם הנאספים שים‪ ,‬ועל כן‬ ‫יאמרו ״פתה ר׳ יהודה כר׳ אילעאי ראש המדברים בכל מקום״‪.‬‬ ‫וי‪-‬ננו רואים מפורש שישב שם נם ר‘ שמעון וכן בא הלשון ״אמרו לו‬ ‫אמור אתר‪ .‬אמר להם וכו״׳‪.‬‬ ‫וממקום הזה הננו יודעים גס זאת כי לא הי׳ הדבר לשעה עוברת‪ ,‬כי אם‬ ‫שד‪.‬י׳ שיש הרב־ כן כל ימי הרור הזה‪,‬‬ ‫שדברי הממשלה ״יהודה שיעילה יתעלה״ הלא יהד עם זה התחילו ימי‬ ‫רדיפות ר׳ שמעון בן יוהאי‪ ,‬כמו שהם הדברים במס׳ שבת ד׳ ל׳׳ג שישי״הלך‬ ‫יד״ידה בן נ־ים וסיב‪.‬ר דבריד‪.‬ש ונשימעו למלכות אמרו יד‪-‬ודה שעילה יתעלה יוסי‬ ‫ששתק ינלה לצפוי־י שמעון שנינר‪ .‬יה־ג׳־‪.‬‬<noinclude></noinclude> m1kgvud4n6g2b6col88807g9wxwly6w