אורחות צדיקים שער הרחמים

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.46.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>אורחות צדיקים שער הרחמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>208853</id>
    <revision>
      <id>3007802</id>
      <parentid>2987155</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T12:53:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-25141-09</username>
        <id>45376</id>
      </contributor>
      <origin>3007802</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6923" sha1="8cpbxsvusm5qbyr9vw28qn3gbxjhmwq" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אורחות צדיקים||שער השנאה|שער הרחמים|שער האכזריות|כותרת עליונה={{שערי אורחות צדיקים}}|כותרת תחתונה=שער שביעי}}

&lt;קטע התחלה=שער הרחמים/&gt;{{גודל גופן|4|'''הרחמים.'''}} זאת המידה היא משובחת מאוד, והיא אחת משלוש עשרה מידות המיוחסות להקדוש ברוך הוא, כדכתיב {{מקור|שמות לד ו}}: &quot;רחום וחנון&quot;. וכל מה שיוכל האדם להתנהג בה – יתנהג וישתדל. וכמו שהאדם רוצה שירחמו עליו בשעת צרכו – כן ראוי לו שירחם על מי שיצטרך, כמו שאמר הכתוב {{מקור|ויקרא יט יח}}: &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot;.

'''הבורא''' יתברך חלק זאת המידה לצדיקים ולעבדיו להכירם בה, כאשר ידעת ביוסף {{מקור|בראשית מג לא}}: &quot;כי נכמרו רחמיו&quot;. וראוי למשכיל שתהיה מידת הרחמים והחנינה תקועה ונמצאת בלבו כל הימים.

[[קובץ:Sefer ha-Middot (Orhot Zaddiqim) Prague 1581.pdf|thumb|&quot;שער הרחמים&quot; בדפוס הראשון של הספר בעברית שיצא לאור בפראג, שמ&quot;א (1581). לחץ על הצילום לקריאה.|page=32]]

'''ויש כמה מיני רחמנות,''' והם רחוקים זה מזה. רחמי האב על הבן – זהו רחמנות הבא מטבע כל החיים, כדרך הכלבים והבהמות. ואם ימנע שבט מוסר מבנו, כי נכמרו רחמיו עליו להכותו, ומניחו לילך בשרירות לבו הרע – הנה זה הרחמנות טורד ומאבד את הבן מחיי העולם הבא. הנה האדון מרחם על עבדו, ואדם המרחם על חברו במקום שמקווה ממנו תועלת – בכל זה היא טובה מאוד שיתפוס בלבו מידת הרחמנות.

'''אבל הטוב והמעולה שבמידת הרחמנות:''' שירחם על בנו להביאו לעבודת הבורא יתברך, כדכתיב {{מקור|ישעיהו לח יט}}: &quot;אב לבנים יודיע אל אמיתך&quot;. וירחם על נשמתו יותר ממה שמרחם על גופו. וצריך להכותו בשבט מוסר, להדריכו בדרך ישרה אפילו באכזריות, כי זה האכזריות הוא רחמנות. ואף המגדל יתום, שנאמר עליו {{מקור|שמות כב כא}}: &quot;כל אלמנה ויתום לא תענון&quot; – מצווה להלקותו בכדי ליישרו לדרך ישרה. אף על פי כן צריך לנהל היתום ברחמים יותר משאר כל אדם, אך לא יניחהו לילך בשרירות לבו. וגם צריך שלא ירחם על עצמו יותר מדי, אלא צריך לייסר עצמו ולכוף יצרו הרע. וכן ירחם על קרוביו העניים, כדכתיב {{מקור|ישעיהו נח ז}}: &quot;ומבשרך לא תתעלם&quot;. וגם על העניים ירחם, וביותר ירחם על יראי השם. וזהו עיקר הרחמנות – החונן והמרחם עובדי השם והעושים רצונו.

==[רחמנות שהיא רעה]==

'''אבל יש רחמנות שהיא רעה יותר מאכזריות:''' כגון המרחם על הרשעים והמחזיק אותם. ויש מכשול גדול לאיש המגביה הרשעים והנותן להם יד, ומשפיל הטובים ומואס בהם. ועל זה נאמר בתורה {{מקור|דברים יג ט}}: &quot;ולא תחוס עינך עליו, ולא תחמול&quot;. לא ירחם על עני בדין, כדכתיב {{מקור|שמות כג ג}}: &quot;ודל לא תהדר בריבו&quot; – שלא יטה משפט עבור דוחקו של עני.

'''ויש רחמנות שהיא אכזריות:''' כגון הנותן צדקה לעני, ואחר כך מכביד על אותו עני ואומר: נתתי לך כך וכך, צריך אתה לטרוח בעבורי ולעבוד אותי ככל אשר עשיתי לך. ועל זה נאמר {{מקור|משלי יב י}}: &quot;ורחמי רשעים אכזרי&quot;.

==[עוד רחמים טובים]==

'''גם על הבהמות צריך לרחם.''' כי אסור לצער בעלי חיים, ועל זה אמרה תורה {{מקור|דברים כב ד}}: &quot;הקם תקים עמו&quot;. וצריך להאכיל לבהמתו קודם שיאכל הוא {{מקור|ברכות מ א}}.

'''מידת הרחמנות''' היא סימן לזרע אברהם אבינו, זרע ישראל, כדכתיב {{מקור|דברים יג יח}}: &quot;ונתן לך רחמים, וריחמך והרבך&quot; {{מקור|יבמות עט א}}. לכן כל אדם ירגיל עצמו לדבר כל דבריו בלשון תחנונים ורחמנות. גם בעת התפללו – יעשה תפילתו תחנונים {{מקור|משנה אבות ג יג|אבות ג יג}}. ומאוד יקבל אדם שכר גדול מדברי רחמנות, בדברו על לב עני דברים רכים. ורבים יודעים מצוַת חיוב הצדקה ושכר פעולתה, אבל אינם יודעים גודל מצוַת הדיבורים. הלוא תראה כי אמרו רבותינו {{מקור|בבא בתרא ט ב}}: הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו מתברך באחת עשרה ברכות. לכן בדיבור שפתיו ילבש צדקה לדבר על לב עני, ויהיו דבריו בנחת לעני ואביון, וינחמהו ממעשיו ומעצבון ידיו, וינשאהו.

==[תרחם על נשמתך]==

'''ואתה בן אדם תרחם על נשמתך המתקיימת לעדי עד,''' להביאה אל תענוג מופלא אשר לא ראתה עין. ולא יביאך רוב תאוותך לחטא, ותהיה נדחה מאור אל חושך. חמול על עצמך, וחוס על נפשך, ואל תחלל הוד נשמתך בהבלי התענוגים.

'''אמר החכם:''' מן הנדיבות יעמוד אדם במידת הרחמים. ובדברי שלמה מצַוה על הרחמים ועל החנינה באמרו {{מקור|משלי כד יא}}: &quot;הצל לקוחים למוות, ומטים להרג&quot;. ומעלת המידה הזאת תבחין ותשכיל, אשר הבורא מתנהג בה עם כל הברואים, שנאמר {{מקור|תהלים קמה ט}}: &quot;ורחמיו על כל מעשיו&quot;.&lt;קטע סוף=שער הרחמים/&gt;

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/7-2.htm &quot;שער הרחמים&quot; באתר דעת], מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג.

&lt;noinclude&gt;{{מידה טובה|מידת הרחמים}}{{מידה רעה|מידת הרחמים}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:אורחות צדיקים|רחמים]]
{{קיצור דרך|OZ07}}</text>
      <sha1>8cpbxsvusm5qbyr9vw28qn3gbxjhmwq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007803</id>
      <parentid>3007802</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T14:04:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נדחו 2 שינוי הטקסט האחרונים (מאת [[מיוחד:תרומות/~2026-10267-74|~2026-10267-74]] וגם [[מיוחד:תרומות/~2026-25141-09|~2026-25141-09]]) ושוחזרה גרסה 1178486 מאת Dovi</comment>
      <origin>3007803</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6953" sha1="j3f4z5zsaht1kujirejzvi97359fwly" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|אורחות צדיקים||שער השנאה|שער הרחמים|שער האכזריות|כותרת עליונה={{שערי אורחות צדיקים}}|כותרת תחתונה=שער שביעי}}

&lt;קטע התחלה=שער הרחמים/&gt;{{גודל גופן|4|'''הרחמים.'''}} זאת המידה היא משובחת מאוד, והיא אחת משלוש עשרה מידות המיוחסות להקדוש ברוך הוא, כדכתיב {{מקור|שמות לד ו}}: &quot;רחום וחנון&quot;. וכל מה שיוכל האדם להתנהג בה – יתנהג וישתדל. וכמה שהאדם רוצה שירחמו עליו בשעת צרכו – כן ראוי לו שירחם על מי שיצטרך, כמו שאמר הכתוב {{מקור|ויקרא יט יח}}: &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot;.

'''הבורא''' יתברך חלק זאת המידה לצדיקים ולעבדיו להכירם בה, כאשר ידעת ביוסף {{מקור|בראשית מג לא}}: &quot;כי נכמרו רחמיו&quot;. וראוי למשכיל שתהיה מידת הרחמים והחנינה תקועה ונמצאת בלבו כל הימים.

==[מיני הרחמנות]==
[[קובץ:Sefer ha-Middot (Orhot Zaddiqim) Prague 1581.pdf|thumb|&quot;שער הרחמים&quot; בדפוס הראשון של הספר בעברית שיצא לאור בפראג, שמ&quot;א (1581). לחץ על הצילום לקריאה.|page=32]]

'''ויש כמה מיני רחמנות,''' והם רחוקים זה מזה. רחמי האב על הבן – זהו רחמנות הבא מטבע כל החיים, כדרך הכלבים והבהמות. ואם ימנע שבט מוסר מבנו, כי נכמרו רחמיו עליו להכותו, ומניחו לילך בשרירות לבו הרע – הנה זה הרחמנות טורד ומאבד את הבן מחיי העולם הבא. הנה האדון מרחם על עבדו, ואדם המרחם על חברו במקום שמקווה ממנו תועלת – בכל זה היא טובה מאוד שיתפוס בלבו מידת הרחמנות.

'''אבל הטוב והמעולה שבמידת הרחמנות:''' שירחם על בנו להביאו לעבודת הבורא יתברך, כדכתיב {{מקור|ישעיהו לח יט}}: &quot;אב לבנים יודיע אל אמיתך&quot;. וירחם על נשמתו יותר ממה שמרחם על גופו. וצריך להכותו בשבט מוסר, להדריכו בדרך ישרה אפילו באכזריות, כי זה האכזריות הוא רחמנות. ואף המגדל יתום, שנאמר עליו {{מקור|שמות כב כא}}: &quot;כל אלמנה ויתום לא תענון&quot; – מצווה להלקותו בכדי ליישרו לדרך ישרה. אף על פי כן צריך לנהל היתום ברחמים יותר משאר כל אדם, אך לא יניחהו לילך בשרירות לבו. וגם צריך שלא ירחם על עצמו יותר מדי, אלא צריך לייסר עצמו ולכוף יצרו הרע. וכן ירחם על קרוביו העניים, כדכתיב {{מקור|ישעיהו נח ז}}: &quot;ומבשרך לא תתעלם&quot;. וגם על העניים ירחם, וביותר ירחם על יראי השם. וזהו עיקר הרחמנות – החונן והמרחם עובדי השם והעושים רצונו.

==[רחמנות שהיא רעה]==

'''אבל יש רחמנות שהיא רעה יותר מאכזריות:''' כגון המרחם על הרשעים והמחזיק אותם. ויש מכשול גדול לאיש המגביה הרשעים והנותן להם יד, ומשפיל הטובים ומואס בהם. ועל זה נאמר בתורה {{מקור|דברים יג ט}}: &quot;ולא תחוס עינך עליו, ולא תחמול&quot;. לא ירחם על עני בדין, כדכתיב {{מקור|שמות כג ג}}: &quot;ודל לא תהדר בריבו&quot; – שלא יטה משפט עבור דוחקו של עני.

'''ויש רחמנות שהיא אכזריות:''' כגון הנותן צדקה לעני, ואחר כך מכביד על אותו עני ואומר: נתתי לך כך וכך, צריך אתה לטרוח בעבורי ולעבוד אותי ככל אשר עשיתי לך. ועל זה נאמר {{מקור|משלי יב י}}: &quot;ורחמי רשעים אכזרי&quot;.

==[עוד רחמים טובים]==

'''גם על הבהמות צריך לרחם.''' כי אסור לצער בעלי חיים, ועל זה אמרה תורה {{מקור|דברים כב ד}}: &quot;הקם תקים עמו&quot;. וצריך להאכיל לבהמתו קודם שיאכל הוא {{מקור|ברכות מ א}}.

'''מידת הרחמנות''' היא סימן לזרע אברהם אבינו, זרע ישראל, כדכתיב {{מקור|דברים יג יח}}: &quot;ונתן לך רחמים, וריחמך והרבך&quot; {{מקור|יבמות עט א}}. לכן כל אדם ירגיל עצמו לדבר כל דבריו בלשון תחנונים ורחמנות. גם בעת התפללו – יעשה תפילתו תחנונים {{מקור|משנה אבות ג יג|אבות ג יג}}. ומאוד יקבל אדם שכר גדול מדברי רחמנות, בדברו על לב עני דברים רכים. ורבים יודעים מצוַת חיוב הצדקה ושכר פעולתה, אבל אינם יודעים גודל מצוַת הדיבורים. הלוא תראה כי אמרו רבותינו {{מקור|בבא בתרא ט ב}}: הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו מתברך באחת עשרה ברכות. לכן בדיבור שפתיו ילבש צדקה לדבר על לב עני, ויהיו דבריו בנחת לעני ואביון, וינחמהו ממעשיו ומעצבון ידיו, וינשאהו.

==[תרחם על נשמתך]==

'''ואתה בן אדם תרחם על נשמתך המתקיימת לעדי עד,''' להביאה אל תענוג מופלא אשר לא ראתה עין. ולא יביאך רוב תאוותך לחטא, ותהיה נדחה מאור אל חושך. חמול על עצמך, וחוס על נפשך, ואל תחלל הוד נשמתך בהבלי התענוגים.

'''אמר החכם:''' מן הנדיבות יעמוד אדם במידת הרחמים. ובדברי שלמה מצַוה על הרחמים ועל החנינה באמרו {{מקור|משלי כד יא}}: &quot;הצל לקוחים למוות, ומטים להרג&quot;. ומעלת המידה הזאת תבחין ותשכיל, אשר הבורא מתנהג בה עם כל הברואים, שנאמר {{מקור|תהלים קמה ט}}: &quot;ורחמיו על כל מעשיו&quot;.&lt;קטע סוף=שער הרחמים/&gt;

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/7-2.htm &quot;שער הרחמים&quot; באתר דעת], מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג.

&lt;noinclude&gt;{{מידה טובה|מידת הרחמים}}{{מידה רעה|מידת הרחמים}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:אורחות צדיקים|רחמים]]
{{קיצור דרך|OZ07}}</text>
      <sha1>j3f4z5zsaht1kujirejzvi97359fwly</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשרות ה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365202</id>
    <revision>
      <id>3007806</id>
      <parentid>2682443</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T14:53:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3007806</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17849" sha1="jx4hhanf780pqx4u8g6mdc4c5dk7b7k" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשרות|ד|ה|}}
 
===[[משנה מעשרות ה א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|העוקר שתלים וכו'. ונוטע לתוך שלו}} ספרים אחרים בתוך: 

{{דה מפרש|פטור}} ואפילו לסתמא דפליג אר' עקיבא בפ&quot;ק דמסכת פאה מדתנן ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח דברי ר' עקיבא הכא מודו לי' חכמים משום דשתלים לא נגמרה מלאכתן אבל התם הרי נגמרה מלאכתן והכי נמי מודה ר' עקיבא לחכמים בלפת וצנונות דבסמוך משום דהתם שרי ר' עקיבא לזרוע דהא כי מלקטן אחר כך עושה גרן ואין נפקעין מן המעשר לעולם אבל אלו לזרע שוב אין להם גרן דליחייבו ואי שרינן לנוטען אנו מפקיעין אותן מן המעשר בידים משום הכי מודה ר&quot;ע הכא: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל לקח במחובר לקרקע הקונה פירות כשהן מחוברין וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש זה אינו נראה דלא שייך לומר דרישא וסיפא מיירי בשתילין ומציעתא בפירות על כן נראה דכולה מיירי בשתילים דלעיל וה&quot;ק לקח שתילים במחובר לקרקע ואחר כך חזר ואמר לקח שתילים לשלוח לחברו וכו' אך קצת קשה דלמה הוצרך לומר ששתלים פטורים הרי אפילו פירות גמורין פטורין אך אפשר לתרץ דמשום לפת וצנונות דלקמן שחייבין הוצרך לומר הדין בשתילים דפטור עכ&quot;ל ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|לקט לשלוח לחברו פטור}} יש גורסין לקח לשלוח לחברו וכו' והיא גרסת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפירושו וגם שם פ&quot;ה ומטעם מקח במחובר לקרקע פוטרו כדרישא. ובירושלמי דייק דהא אחר דהיינו מי שנשתלחו לו חייב לעשרן אפילו שאין כיוצא בהן נמכרין בשוק ואתא ראב&quot;ע למימר דדוקא אם יש כיוצא בהן נמכרין חייב מי שנשתלחו לו שכן דרך בני אדם משלחין לחבריהם טבלים בדברים הללו ואם לאו פטור ותני כן ר' יהודה אומר משום ר&quot;א בן עזרי' אף השולח לחברו עטנין ושתלין והוצני פשתן לא יאכל עד שיעשר ודאי שכן דרך בני אדם משלחין לחבריהם טבלים בדברים הללו. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל אם יש כיוצא בהן וכו' פירוש אם יש שתילים כיוצא בהן נמכרין לאכילה חייב ונראה לי דראב&quot;ע קאי אכל אלה הבבות שבכאן וצריך עיון ע&quot;כ. עוד כתב ברוב הספרים גרסינן לקח לשלוח לחברו אך בספרים אחרים גרסינן לקט וצריך עיון כי לעיל גבי פירות קאמר רבי יהודה אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחברו לא יאכל עד שיעשר אך מ&quot;מ אינה קושיא דכאן מיירי בשתילין שלא נגמרה שאינם עומדין לאכילה אך קצת יש ראי' דל&quot;ג ליקט דליקט מיירי מתוך שלו ואם כן ה&quot;ל למימר עקר כמו שאמר לעיל העוקר שתלים אך אינה קושיא כל כך דשפיר שייך לשון ליקט גבי לשלח לאחרים אך לגרסא דגרסינן לקט צריך לפ' דלקט קאי אשתילים דלעיל וקשה דהפסיק הענין במה שאמר לקח במחובר דלא איירי בשתילים וצריך עיון ע&quot;כ. עוד כתב לקט לשלוח לחברו פטור בירושלמי משמע דהאי פטור לא קאי לענין אכילת עראי אלא הוי דומיא דרישא דהעוקר שתילין שר&quot;ל שפטור מלעשר ומותר לנוטען אף על פי שלא עישר וכן בבא דלקח במחובר לקרקע הוי על זה הדרך כי ברישא אמר דין העוקר בתוך שלו ובסיפא אמר דין הלוקח משל חברו שגם הוא פטור מלעשר ואחר כך אמר כאן דין הלוקח שתלים לשלוח לחברו שגם הוא פטור מלעשר ומותר לשלחם בטבלם לחברו אף על פי שקנה אותם תלושים וכבר נתחייבו אפילו  הכי מותר לשלחם כן נראה לי וצריך עיון עכ&quot;ל ז&quot;ל. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל לקט לשלוח לחברו פטור נראה דלא אתיא כר' יהודה דפירקין דלעיל ואפשר לומר דהכא מודה ר' יהודה משום דליקט שתילין והוי טעמא משום דלא נגמרה מלאכתן ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|ונוטע לתוך שלו לזרע חייב}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל ליקח ממנו הזרע: 

{{דה מפרש|חייב}} דמפקיע מידי מעשר הוא דתנן בסוף פירקין דזרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גנה שאין נאכלין פטורין מן המעשרות דלא הוו אוכל וכיון דחזו השתא לאכילה חייבין ובירושלמי פליגי אמוראי כשנטען לאכול אי פטור אי לא ור' יוחנן ס&quot;ל דבין לזרע בין לאכול חייב ולדידי' מפני שהוא גרנם דקתני מתניתין ר&quot;ל דפעמים שתולשן בשנה שניי' שדינה מעשר שני ונוטען ועתיד לחזור ולתולשן בשלישית שדינה מעשר עני ונמצא מוציאן ממעשר שני ומכניסן למעשר עני או אי נמי איפכא מן העני לשני: 

{{דה מפרש|מפני שהוא גרנן}} כתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ספרים אחרים כגרנן וכתב עוד פירוש כי עתה הן ראויין לאכילה ואחר כך יתקלקלו ואף על גב דתנן במס' פאה ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח נראה לי לחלק כי לשם לא נעקר לזרע ועל כן הוי גרנן כגורן שאר האוכלים ולא משעה שנתלש אבל הלפת וצנונות מתחלה נעקרו לכך שלא יהי' להם גרן אחר אלא זה ועל כן חייבין וצריך עיון ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|לא ימכור אדם את פירותיו וכו'}} ומפרש בירושלמי שאפילו שמוכר שדהו עם פירותיו לא אמרן דפירות טפלה נינהו תניא ר&quot;ש מתיר מפני שהוא אומר לו לכהן וללוי הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך: 

{{דה מפרש|ולא בשביעית}} כגון פירות האילן דשרו בשביעית ומוכר שדהו עם פירותיו דפירותיו הפקר הן אי נמי שמכרן בשביעית קודם עונת המעשרות. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל נראה לי דגם בשביעית אינו אסור אלא משבאו לעונת המעשרות ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|זוגיו}} קרום של פסולת ענבים קרוי זוגין: 

{{דה מפרש|להוציא מהן משקין}} פירוש דוקא להוציא מהן משקי' אסור אבל לשרפם מותר למוכרם ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|שהתורם בלבו על הַקוּטַעִין}} דתניא בתוספתא דתרומות התורם את הגרן צריך שיכוין לבו על מה שבחרצנים ועל מה שבזגין ואם לא כוון תנאי ב&quot;ד הוא לתרום על הכל ודוקא בתרומה גדולה דשייך למימר דנטלת באומד. וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל ולפי אוקמתא דפ' אלו עוברין צריכין אנו לומר דחרצנים כדי נסבה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;{{דה מפרש|הלוקח שדה ירק וכו'}} עונת המעשרות שליש גדולן: 

{{דה מפרש|אם עד שלא בא לעונת המעשרות}} בירושלמי תני שדה שהביאה שליש לפני העובד כוכבים ולקחה ממנו ישראל ר' עקיבא אומר התוספת פטור וחכמים מחייבין והשתא סתם מתניתין ר' עקיבא. הר&quot;ש ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|ולוקט כדרכו והולך}} הוא בעצמו ילקוט פירותיו כשלקחה אחר שליש ולא יוריד פועלים לה דמיחזי כאילו הוא בעל הקרקע ולא פטרי רבנן התוספת במתניתין אלא כשלא קנה קרקע. הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|בזמן שקנה קרקע}} דסבר רשב&quot;ג דסוריא דחיובה מדרבנן בעינן תרתי קודם שליש ושיקנה הקרקע דאי לא קנה קרקע אף על פי שקנה עד שלא בא לעונת המעשרות פטור. ובירושלמי א&quot;ר אבין רשב&quot;ג בשיטת ר&quot;ג זקנו דתנן בפ&quot;ד דחלה ישראל שהיו אריסין לעובדי כוכבים בסוריא ר' אליעזר מחייב פירותיהן במעשרות ובשביעית ור&quot;ג פוטר וכתב הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל זקנו פירוש אביו: 

{{דה מפרש|רבי אומר אף לפי חשבון}} מפרש בירושלמי על רישא וכמו שהעתיק ר&quot;ע ז&quot;ל והוא פירוש ר&quot;י ורבינו שמשון ז&quot;ל אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל משמע קצת דלא גריס אף. וז&quot;ל ואמר רבי שהוא חייב אף על פי שלא קנה קרקע אבל לפי חשבון והוא חולק גם כן על הסתם כיצד וכו' עד והלכה כסתם בלבד. וז&quot;ל ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל פירוש אלעיל קאי דתנן משבאו לעונת המעשרות ואמר רבי אינו פטור אלא אפילו לאחר שבאו לעונת המעשרות חייב להפריש לפי חשבון ואינו חולק על רשב&quot;ג כלל ע&quot;כ. וברמב&quot;ם פ&quot;א דהלכות תרומות סי' י&quot;ב פסק כרבי אלא דסתם שם דבריו ולא כתב בסוריא ופירש שם מהרי&quot;ק ז&quot;ל שני טעמים למה פסק כרבי הטעם האחרון הוא משום דע&quot;כ ל&quot;פ אלא בסוריא אבל בא&quot;י לכ&quot;ע הכל לפי חשבון ע&quot;כ אבל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל כתב שהוא ז&quot;ל סובר דאמתניתין דלעיל קאי רבי שקנה ישראל מן העובד כוכבים פירות קרקעו בארץ ישראל וסבר רבי דאם לקחן אחר שבאו לעונת המעשרות דהיינו שליש דאהני שליש ראשון דנוטל ממנו דמים מן השבט ושני שלישין דגדל ביד ישראל נותנם לבעליהן בלא דמים ע&quot;כ ואיני יודע לכוין אם נפל שום טעות בלשון:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|המתמד וכו'}} ודוקא במתמד בשמרים דהיינו בזגין דאילו בחרצנים דכ&quot;ע ל&quot;פ דלאו בר עשורי הוא: 

{{דה מפרש|ומצא כדי מדתו}} לאו דוקא לרבנן אלא להודיעך כחו דר' יהודה דאפילו בכדי מדתו נמי מיחייב במעשר ואף על גב דקיי&quot;ל דטבל במשהו והכא פטרי רבנן תרצו תוספות ז&quot;ל שם בבתרא ובחולין דהכא בשמרים אינו אלא קיוהא בעלמא וכן תירץ גם כן ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל. ובירושלמי מפרש דבעי ר' יהודה החמיץ וכן מפרש לה רב נחמן בספ&quot;ק דחולין אבל בשלא החמיץ ר' יהודה מודה דלאו פירא הוא ורבנן אפילו בשהחמיץ פליגי אבל ר' אלעזר אמר התם דס&quot;ל דאפילו בלא החמיץ מחייב לי' ר' יהודה במעשר. ובירושלמי דריש דמאי דף כ&quot;א גם שם בבבלי ר&quot;פ אלו עוברין רמי דר' יהודה אדר' יהודה דתניא אמר ר' יהודה בראשונה הי' חומץ שביהודה פטור מן המעשרות שהיו עושין יינם בטהרה לנסכים ולא הי' מחמיץ והיו מביאין מן התמד ועכשיו שהיין מחמיץ חייב הרי שפוטרו מן המעשר מפני שהוא הי' בא מן התמד וכאן הוא מחייבו ומשני ר' אילא טעמא דר' יהודה דפטר חומץ התמד שבארצות יהודה לא מפני שאינו יין אלא לפי שבאותן ארצות מפני הנסכים היתה ברכה מרובה והענבים מרובות והזגין והחרצנים לא היו חשובות ולפיכך התמד הבא מהן פטור ועכשיו שאין ענבים מרובות חרצנים וזגים חשובות ומחייב בהו ר' יהודה ע&quot;כ אלא שבבבלי שם פרק אלו עוברין משני דהכא מיירי דוקא במתמד בשמרים וברייתא בדפורצני דלא חשיבי: 

{{דה מפרש|מוציא עליו}} ירושלמי בעי מהו מוציא לר' יהודה בכדי מדתו ולרבנן במצא ד' והוא לא רמא אלא תלתא ופשיט דדוקא מעשרות הוא דמפריש אבל תרומה לא דתנינן לעיל בפירקי' שהתורם בלבו על הקוטעים ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן ותני עלה ועל הזגין וכתבתי קצת ממנו בסמוך בשם הר&quot;ש ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|מוציא עליו ממקום אחר}} פירוש מחבית אחרת של יין מוציא התרומה והמעשרות לפי חשבון של היין שניתוסף על המים בתמד ואין צריך להוציא על שיעור של כל התמד כי אינו אלא מים אבל אם בא להוציא מהתמד עצמו תרומה ומעשרות בודאי צריך להוציא מכל התמד כיון שהוא מוציא תמד עכ&quot;ל ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|חורי הנמלים וכו'}} ברמב&quot;ם פ&quot;ג מה' מעשר סימן כ&quot;ג כתוב חדרי הנמלים בדלי&quot;ת ורי&quot;ש. וה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל הגי' חורְרֵי בב' רישי&quot;ן וכן הגי' במתניתין דבספ&quot;ד דפאה:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשרות ה ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|שום בעל בכי וכו'}} ולפי הפירוש השני שהביא ר&quot;ע ז&quot;ל נראה דגרסינן בעל בכי הבי&quot;ת של בעל בשב&quot;א והכ&quot;ף של בכי דגושה. וכ' הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל לפי שיש שומים ובצלים וגריסין ועדשין בארץ ישראל דהיינו לכל אחד כיוצא בו הוצרכו ליתן סימן בפטורים הבאים לארץ דלא חייבו חכמים פירות חו&quot;ל הבאים לארץ במעשר אלא אותן שדוגמתן בארץ אבל אלצרין ופסטקין ואיצטרובלין כולן אין גדלין בארץ ולא הוצרכו ליתן בהן סימן דודאי כולהו מיני מחו&quot;ל הם ע&quot;כ וכן כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל והוא דרך התוספתא: 

{{דה מפרש|רכפא}} פירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל בלשון שני שהוא בצל שאין לו אלא גלד אחד חריף מאד כשיקרב אל העין מדמע דמעות רבות תרגום חשרת מים רכפת מיא: 

{{דה מפרש|אף הקוטנים}} פירש בערוך אחד ממיני קטניות הוא ושמו בלשון ישמעאל סגיר אל דנאב פירוש שהעוקץ שלו קצר יותר מעוקץ הקרקס ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלין וכו'}} ירושלמי תני עלה ר' יוסי אומר אף זרעוני שדה כגון זרע אסטיס וזרע קוצה וזרע ביקיא ופירש הראב&quot;ד ז&quot;ל בת&quot;כ דומה כי ביקיא מין ממיני הצבעים: 

{{דה מפרש|שאף על פי שאביהן תרומה}} בפירוש הרמב&quot;ם ז&quot;ל גם בקצת ספרים גרסינן ואף על פי ונראה דאי נמי גרסינן שאף על פי הוי כמו ואף על פי כדאשכחן בריש ביצה דקאמר בגמרא שאפר כירה הוי כמו ואפר כירה ופירש הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל ואף על פי שאביהן תרומה דאביהם גופיה הוה תרומה ונטען לזרע ותנן בריש פירקין העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע חייב מפני שהוא גרנן והני אם עשאן תרומה ונטען בדיעבד לזרע הגדולין נאכלין ע&quot;כ וכן פירש רבינו שמשון ז&quot;ל: 

סליק פירקא וסליקא לה מסכת מעשרות. ובעזרת האחד ואין שני נתחיל מסכת מעשר שני  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;
&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשרות ה]]
[[קט:משנה מסכת מעשרות|ה]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jx4hhanf780pqx4u8g6mdc4c5dk7b7k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ עירובין פה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728615</id>
    <revision>
      <id>3007801</id>
      <parentid>2938651</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T12:34:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007801</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13319" sha1="24idr76s907qao8r76ky5zq8ybgbldg" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|א|פד ב|פה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד א] בור שבין שתי חצירות, מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה - זה מוציא זיז כל שהוא וממלא, וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא. ורב יהודה דידיה אמר: אפילו קניא. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה - דשמואל היא. דאי דרב - הא אמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ודשמואל מהיכא? אילימא מהא, דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לרשות הרבים - צריך סולם קבוע להתירו. - דילמא כדרב פפא! אלא מהא: זה מוציא זיז כל שהוא וממלא, וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא. טעמא - דאפיק, הא לא אפיק - אמרינן: אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ודרב מהיכא? אילימא מהא - שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו מחיצה לעליונה ולא עשו מחיצה לתחתונה - שתיהן אסורות עד שיערבו. ואמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא בסמוכה, אבל במופלגת ארבעה - עליונה מותרת ותחתונה אסורה. דלמא שאני הכא, דכיון דלזה בזריקה ושלשול, ולזה בשלשול לחודיה - כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי. אלא מהא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שני בתים ושלש חורבות ביניהם, זה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, וזה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בור שבין שתי חצירות''' -  הפרודות זו מזו ומפסיק ביניהן כעין מבוי קטן ואין דיורין פתוחין לו והבור באותו הפסק מופלגת מכותל זה ארבעה כו' דאי לאו הכי דמופלג הוי תשמישו בנחת והוי כמו שהבור חציה בחצר זו וחציה בחצר זו שרשות שניהן שולטת בה ותנן במתני' בור שבין שתי חצירות אין ממלאין הימנה בשבת שזה אוסר על זה עד שיערבו או עד שיעשו מחיצה תלויה בבור כך השיב ר&quot;י:

'''זה מוציא זיז כל שהוא''' -  מכתלו עד לבור וממלא דרך חלונו וכן זה דכיון דמופלגת ד' לא שלטי ביה לאסור זה על זה ומשום שיהא רשות לשניהן במבוי נמי ליכא שאין דיוריהן פתוחין לחצר לצאת ולבא ברגל ואין תשמישתן בכך אלא דרך אויר ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי אלא משום היכר בעלמא שלא ישתמשו ברשות אחרת של שנים בלא עירוב משום הכי מתקני הכא פורתא ודכוותה אתמר במסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) ספינה רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא ומוקימנן לה התם דאינו אלא היכר בעלמא דלא לייתי לטלטולי מכרמלית אחרת לרה&quot;י וים לגבי מילוי ס&quot;ל דלאו כרמלית היא אלא קרקעיתא אבל אוירא דמיא מקום פטור הוא דמיא כמאן דליתנהו דמו:

'''אפילו קניא''' -  דלא מינכר כולי האי שרי:

'''והא דרב יהודה''' -  דבעי תיקון כל שהוא:

'''דשמואל היא''' -  משמואל רביה גמר לה דצריך תיקון קצת:

'''דאי דרב''' -  דהוה נמי רביה מיניה לא גמר לה דהא אין אדם אוסר על חבירו בתשמיש מופלג כזה שצריך לזרוק דלי באויר ד' טפחים ואפילו קניא לא צריך:

'''ודשמואל מהיכא''' -  מאיזו מימרא דשמואל סלקא דעתיה דאביי למשמע דרב יהודה משמואל גמר לה סלקא דעתך השתא דכי שמעה אביי להא דרב יהודה מילתא באנפי נפשיה שמעה אמר רב יהודה בור שבין שתי חצירות מופלגת ארבעה מכאן ומכאן זה מוציא קנה כל שהוא וממלא וכו' ולא שמעה בהדיא הא דשמואל דאי עלה דהא דשמואל דזיז כל שהוא שמעה אביי להא דרב יהודה מאי תיבעי לן דשמואל מהיכא הכא אשמעינן שמואל בהדיא דבעי תיקון:

'''צריך סולם קבוע''' -  ואי לא בני רה&quot;ר אסרי עליה דרך אויר שאין גג זה ראוי לתשמישן אא&quot;כ זורקין עליו שום דבר דסתם רה&quot;ר איכא חפופי סמוך לכתלים ומתרחקים על כרחן:

'''דילמא כדרב פפא''' -  שתשמיש גמור הוא להן בכומתא וסודרא:

'''אלא מהא כו'''' -  דאביי שמעה לדרב יהודה אמילתיה דשמואל והכי קאמר אביי הא דבעי רב יהודה קניא משמואל גמר לה דבעי תיקון ואתא לאשמעינן דשמואל רביה לאו זיז דוקא אמר דכיון דלא בעי זיז ארבעה דהא זיז כל שהוא אמר יליף רב יהודה מיניה דה&quot;ה לקניא:

'''ודרב מהיכא''' -  שמעינן דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''אלא בסמוכה''' -  שאין עליונה משוכה מכנגד התחתונה במשך הכותל ד' טפחים ואע&quot;ג דגבוהה ממנה עשרה רב לטעמיה דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהן אסורין דתשמיש דשלשול וזריקה חשיב תשמיש אבל במופלגת מכנגדה ד' כיון דאין לתחתונה כאן אלא תשמיש מופלג במשך זהו אויר ולאו תשמיש הוא לא מצינו לשון הפלגה בתלמוד בגבהה אלא במשכה כדתנן במתניתין בד&quot;א בסמוכה כו':

'''שאני הכא''' -  דכיון דלזה בזריקת אויר וזריקת גובה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה שמשלשל דלי לים:

'''כלזה בפתח ולזה בזריקה דמי''' -  אבל גבי בור דשניהן שוין בהפלגה לעולם אימא לך דאסרי:

'''וג' חורבות ביניהן''' -  מחיצות פרוצות זו לזו ואין בהן דיורין ואין להן בעלים אלא בני הבתים האלו ויש חלונות בבתים פתוחין לחורבה:

'''זה משתמש''' -  בחורבה הסמוכה לו דרך חלונות ע&quot;י זריקה הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו בה פתח פתוח לה אלא חלון אין פירצת המחיצה אוסרת ומותר להשתמש בכולה והוא אינו יכול להשתמש דרך חלון למרחוק אלא ע&quot;י זריקה וחבירו אינו אוסר עליו ואע&quot;פ שמשתמש בה בחול בזריקה שזורק דרך אויר שלו בפירצה עד תוך חורבה זו אינו אוסר על חבירו דרך אויר שאין לו עליו תשמיש אלא ע&quot;י אויר אבל בסמוכה לחברו לא ישתמש אפילו בזריקה הואיל ויש לחברו בה תשמיש נוח בשלשול סמוך לחלונו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה א בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד'.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_א_בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד']]
'''בור''' שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד' כו'. פירש בקונטרס שיש בין שתי חצירות כעין מבוי קטן ואין דיורין פתוחין לו והבור באותו הפסק זה מוציא זיז כל שהוא עד לבור וממלא דרך חלונו וכן זה דכיון דמופלגת ד' לא שלטי ביה לאסור זה על זה ומשום שיהא רשות לשניהם במבוי נמי ליכא שאין דיורין פתוחין לו לצאת ולבא ברגל ואין משתמשין בו אלא דרך אויר ובדין הוא דאפילו זיז נמי לא ניבעי אלא משום היכר בעלמא שלא ישתמשו ברשות אחרת של שנים בלא עירוב מש&quot;ה מתקני הכא פורתא ולרב לא צריך שום תיקון דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ורש&quot;י הקשה בעצמו בסמוך דגבי שני בתים ושלש חורבות ביניהם דאמצעי אסור ומוקי להו דקיימי כי חצובא דכי היכי דאמצעי בכולו אסור לשניהם משום שכל אחד משתמש בד' הסמוכים לו בלא אויר הכי נמי יאסרו זה על זה מבוי קטן דכיון דכל אחד יכול להשתמש בארבעה הסמוכים לו וכיון שהמבוי אסור היאך יכול לשלשל ולמלאות מן הבור לחצר דרך אויר המבוי האסור ותירץ דלא דמי דאילו חורבה משתמשין בה נמי בסמוך אבל הכא במבוי ליכא שום תשמיש אלא מילוי והוא ע&quot;י הפלגת אויר ד' ור&quot;י מפרש כגון שזה הבור מושך כל אורך החצירות ומפסיק בין ד' הסמוכים לחצר זו לארבעה הסמוכים לחצר אחרת דחשיב כל חד רשותא לנפשיה אי נמי אור&quot;י כגון שאותו הפסק שבין שתי החצירות שהבור עומד שם אינו רה&quot;י אלא רה&quot;ר או כרמלית ומחיצות הבור גבוהים עשרה דכשממלאים מן הבור לחצר מביאין דרך מלמעלה מי' דהוי מקום פטור כדאמרינן בשמעתין בשני בתים משני צידי רשות הרבים דמותר לזרוק מזה לזה:

''' דילמא''' כדרב פפא. בכומתא וסודרא מעיקרא סלקא דעתיה דאיירי במשאות כבדים דאותן אין רגילין להתקרב לכתנים דמשתמשין בגג ע&quot;י זריקה כגון אותם שמפשילין משאות במקלות על כתפיהם וכשרוצים לכתף מכתפים על הגג ויש הפסק ד' מן האויר ולגג ומשני בכומתא וסודרא שהוא דבר קל ורגילין להתקרב לכותל ולא הוי דרך אויר:

''' שני''' בתים ושלש חורבות ביניהם. פירש בקונטרס שאין לחורבות בעלים אלא בני הבתים האלה משמע דסבר דאם יש להם בעלים דאוסרין אותן הבעלים על בני הבתים אע&quot;ג דאינם אוסרין את החצר ואת המבוי שפתוחין להם דקי&quot;ל כרבי יהודה דבית התבן אינו אוסר ובפירקין נמי פסקינן כר&quot;ש דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה מכל מקום בתוכה מיהא אסור לטלטל ובסוף הדר (לעיל דף עד.) פירש כן בהדיא גבי דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה פירש והרי רשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שאינה אוסרת כדתניא לעיל אינה אוסרת אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא או מקום לינה והא דשרינן הכא להשתמש בסמוך לו אע&quot;ג שיש לחבירו כמו כן חלק בה אינו אוסר על זה כיון שגם לזה יש חלק בה דשניהם שותפים בשלשתן ואינם אוסרין זה על זה את הסמוכים כיון דהוי לזה תשמישו בנחת ולחבירו בקשה ובשתי גזוזטראות דסוף פרקין עשו לתחתונה סילקו נפשייהו מעליונה ואין אוסרין את העליונה אף על פי שעשו אותה בשותפות ויש להם חלק בה ואין נראה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור לטלטל בתוכו ואור&quot;י דהא דאמרינן בסוף הדר דילמא אתי. לאפוקי מאני דבתים לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית ומיירי שאותו בית פתוח לצד אחר ואינו רגיל במבוי ולכך. אין המבוי ניתר בלחי וקורה משום בית אלא משום חורבה ומיירי שפיר הכא בחורבות שיש להם בעלים וכיון דלא דיירי בהו לא אסרי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|א}}</text>
      <sha1>24idr76s907qao8r76ky5zq8ybgbldg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007804</id>
      <parentid>3007801</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T14:08:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3007804</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13455" sha1="eatw9eiqb8f4cpknloxjdj60g2blu3w" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|עירובין|פה|א|פד ב|פה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|[דף פה עמוד א] בור שבין שתי חצירות, מופלגת מכותל זה ארבעה ומכותל זה ארבעה - זה מוציא זיז כל שהוא וממלא, וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא. ורב יהודה דידיה אמר: אפילו קניא. אמר ליה אביי לרב יוסף: הא דרב יהודה - דשמואל היא. דאי דרב - הא אמר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא| ודשמואל מהיכא? אילימא מהא, דאמר רב נחמן אמר שמואל: גג הסמוך לרשות הרבים - צריך סולם קבוע להתירו. - דילמא כדרב פפא! אלא מהא: זה מוציא זיז כל שהוא וממלא, וזה מוציא זיז כל שהוא וממלא. טעמא - דאפיק, הא לא אפיק - אמרינן: אדם אוסר על חבירו דרך אויר. ודרב מהיכא? אילימא מהא - שתי גזוזטראות זו למעלה מזו, עשו מחיצה לעליונה ולא עשו מחיצה לתחתונה - שתיהן אסורות עד שיערבו. ואמר רב הונא אמר רב: לא שנו אלא בסמוכה, אבל במופלגת ארבעה - עליונה מותרת ותחתונה אסורה. דלמא שאני הכא, דכיון דלזה בזריקה ושלשול, ולזה בשלשול לחודיה - כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי. אלא מהא, }}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|שני בתים ושלש חורבות ביניהם, זה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, וזה משתמש בסמוך שלו על ידי זריקה, }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''בור שבין שתי חצירות''' -  הפרודות זו מזו ומפסיק ביניהן כעין מבוי קטן ואין דיורין פתוחין לו והבור באותו הפסק מופלגת מכותל זה ארבעה כו' דאי לאו הכי דמופלג הוי תשמישו בנחת והוי כמו שהבור חציה בחצר זו וחציה בחצר זו שרשות שניהן שולטת בה ותנן במתני' בור שבין שתי חצירות אין ממלאין הימנה בשבת שזה אוסר על זה עד שיערבו או עד שיעשו מחיצה תלויה בבור כך השיב ר&quot;י:

'''זה מוציא זיז כל שהוא''' -  מכתלו עד לבור וממלא דרך חלונו וכן זה דכיון דמופלגת ד' לא שלטי ביה לאסור זה על זה ומשום שיהא רשות לשניהן במבוי נמי ליכא שאין דיוריהן פתוחין לחצר לצאת ולבא ברגל ואין תשמישתן בכך אלא דרך אויר ובדין הוא דזיז נמי לא ליבעי אלא משום היכר בעלמא שלא ישתמשו ברשות אחרת של שנים בלא עירוב משום הכי מתקני הכא פורתא ודכוותה אתמר במסכת שבת בפרק הזורק (דף ק:) ספינה רב הונא אמר מוציא הימנה זיז כל שהוא וממלא ומוקימנן לה התם דאינו אלא היכר בעלמא דלא לייתי לטלטולי מכרמלית אחרת לרה&quot;י וים לגבי מילוי ס&quot;ל דלאו כרמלית היא אלא קרקעיתא אבל אוירא דמיא מקום פטור הוא דמיא כמאן דליתנהו דמו:

'''אפילו קניא''' -  דלא מינכר כולי האי שרי:

'''והא דרב יהודה''' -  דבעי תיקון כל שהוא:

'''דשמואל היא''' -  משמואל רביה גמר לה דצריך תיקון קצת:

'''דאי דרב''' -  דהוה נמי רביה מיניה לא גמר לה דהא אין אדם אוסר על חבירו בתשמיש מופלג כזה שצריך לזרוק דלי באויר ד' טפחים ואפילו קניא לא צריך:

'''ודשמואל מהיכא''' -  מאיזו מימרא דשמואל סלקא דעתיה דאביי למשמע דרב יהודה משמואל גמר לה סלקא דעתך השתא דכי שמעה אביי להא דרב יהודה מילתא באנפי נפשיה שמעה אמר רב יהודה בור שבין שתי חצירות מופלגת ארבעה מכאן ומכאן זה מוציא קנה כל שהוא וממלא וכו' ולא שמעה בהדיא הא דשמואל דאי עלה דהא דשמואל דזיז כל שהוא שמעה אביי להא דרב יהודה מאי תיבעי לן דשמואל מהיכא הכא אשמעינן שמואל בהדיא דבעי תיקון:

'''צריך סולם קבוע''' -  ואי לא בני רה&quot;ר אסרי עליה דרך אויר שאין גג זה ראוי לתשמישן אא&quot;כ זורקין עליו שום דבר דסתם רה&quot;ר איכא חפופי סמוך לכתלים ומתרחקים על כרחן:

'''דילמא כדרב פפא''' -  שתשמיש גמור הוא להן בכומתא וסודרא:

'''אלא מהא כו'''' -  דאביי שמעה לדרב יהודה אמילתיה דשמואל והכי קאמר אביי הא דבעי רב יהודה קניא משמואל גמר לה דבעי תיקון ואתא לאשמעינן דשמואל רביה לאו זיז דוקא אמר דכיון דלא בעי זיז ארבעה דהא זיז כל שהוא אמר יליף רב יהודה מיניה דה&quot;ה לקניא:

'''ודרב מהיכא''' -  שמעינן דאין אדם אוסר על חברו דרך אויר:

'''אלא בסמוכה''' -  שאין עליונה משוכה מכנגד התחתונה במשך הכותל ד' טפחים ואע&quot;ג דגבוהה ממנה עשרה רב לטעמיה דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה שניהן אסורין דתשמיש דשלשול וזריקה חשיב תשמיש אבל במופלגת מכנגדה ד' כיון דאין לתחתונה כאן אלא תשמיש מופלג במשך זהו אויר ולאו תשמיש הוא לא מצינו לשון הפלגה בתלמוד בגבהה אלא במשכה כדתנן במתניתין בד&quot;א בסמוכה כו':

'''שאני הכא''' -  דכיון דלזה בזריקת אויר וזריקת גובה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה שמשלשל דלי לים:

'''כלזה בפתח ולזה בזריקה דמי''' -  אבל גבי בור דשניהן שוין בהפלגה לעולם אימא לך דאסרי:

'''וג' חורבות ביניהן''' -  מחיצות פרוצות זו לזו ואין בהן דיורין ואין להן בעלים אלא בני הבתים האלו ויש חלונות בבתים פתוחין לחורבה:

'''זה משתמש''' -  בחורבה הסמוכה לו דרך חלונות ע&quot;י זריקה הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו בה פתח פתוח לה אלא חלון אין פירצת המחיצה אוסרת ומותר להשתמש בכולה והוא אינו יכול להשתמש דרך חלון למרחוק אלא ע&quot;י זריקה וחבירו אינו אוסר עליו ואע&quot;פ שמשתמש בה בחול בזריקה שזורק דרך אויר שלו בפירצה עד תוך חורבה זו אינו אוסר על חבירו דרך אויר שאין לו עליו תשמיש אלא ע&quot;י אויר אבל בסמוכה לחברו לא ישתמש אפילו בזריקה הואיל ויש לחברו בה תשמיש נוח בשלשול סמוך לחלונו:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס עירובין 8 פה א בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד'.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_א_בור שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד']]
'''בור''' שבין שתי חצירות מופלגת מכותל זה ד' כו'. פירש בקונטרס שיש בין שתי חצירות כעין מבוי קטן ואין דיורין פתוחין לו והבור באותו הפסק זה מוציא זיז כל שהוא עד לבור וממלא דרך חלונו וכן זה דכיון דמופלגת ד' לא שלטי ביה לאסור זה על זה ומשום שיהא רשות לשניהם במבוי נמי ליכא שאין דיורין פתוחין לו לצאת ולבא ברגל ואין משתמשין בו אלא דרך אויר ובדין הוא דאפילו זיז נמי לא ניבעי אלא משום היכר בעלמא שלא ישתמשו ברשות אחרת של שנים בלא עירוב מש&quot;ה מתקני הכא פורתא ולרב לא צריך שום תיקון דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר ורש&quot;י הקשה בעצמו בסמוך דגבי שני בתים ושלש חורבות ביניהם דאמצעי אסור ומוקי להו דקיימי כי חצובא דכי היכי דאמצעי בכולו אסור לשניהם משום שכל אחד משתמש בד' הסמוכים לו בלא אויר הכי נמי יאסרו זה על זה מבוי קטן דכיון דכל אחד יכול להשתמש בארבעה הסמוכים לו וכיון שהמבוי אסור היאך יכול לשלשל ולמלאות מן הבור לחצר דרך אויר המבוי האסור ותירץ דלא דמי דאילו חורבה משתמשין בה נמי בסמוך אבל הכא במבוי ליכא שום תשמיש אלא מילוי והוא ע&quot;י הפלגת אויר ד' ור&quot;י מפרש כגון שזה הבור מושך כל אורך החצירות ומפסיק בין ד' הסמוכים לחצר זו לארבעה הסמוכים לחצר אחרת דחשיב כל חד רשותא לנפשיה אי נמי אור&quot;י כגון שאותו הפסק שבין שתי החצירות שהבור עומד שם אינו רה&quot;י אלא רה&quot;ר או כרמלית ומחיצות הבור גבוהים עשרה דכשממלאים מן הבור לחצר מביאין דרך מלמעלה מי' דהוי מקום פטור כדאמרינן בשמעתין בשני בתים משני צידי רשות הרבים דמותר לזרוק מזה לזה:
[[File:תוס עירובין 8 פה א דילמא כדרב פפא.ogg|thumb|תוס_עירובין_8_פה_א_דילמא כדרב פפא]]
''' דילמא''' כדרב פפא. בכומתא וסודרא מעיקרא סלקא דעתיה דאיירי במשאות כבדים דאותן אין רגילין להתקרב לכתנים דמשתמשין בגג ע&quot;י זריקה כגון אותם שמפשילין משאות במקלות על כתפיהם וכשרוצים לכתף מכתפים על הגג ויש הפסק ד' מן האויר ולגג ומשני בכומתא וסודרא שהוא דבר קל ורגילין להתקרב לכותל ולא הוי דרך אויר:

''' שני''' בתים ושלש חורבות ביניהם. פירש בקונטרס שאין לחורבות בעלים אלא בני הבתים האלה משמע דסבר דאם יש להם בעלים דאוסרין אותן הבעלים על בני הבתים אע&quot;ג דאינם אוסרין את החצר ואת המבוי שפתוחין להם דקי&quot;ל כרבי יהודה דבית התבן אינו אוסר ובפירקין נמי פסקינן כר&quot;ש דאמר דירה בלא בעלים לא שמה דירה מכל מקום בתוכה מיהא אסור לטלטל ובסוף הדר (לעיל דף עד.) פירש כן בהדיא גבי דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחורבה פירש והרי רשות אחרת היא שיש לה בעלים ובמבוי לא נשתתפה שאינה אוסרת כדתניא לעיל אינה אוסרת אלא מקום דירה בלבד דהיינו מקום פיתא או מקום לינה והא דשרינן הכא להשתמש בסמוך לו אע&quot;ג שיש לחבירו כמו כן חלק בה אינו אוסר על זה כיון שגם לזה יש חלק בה דשניהם שותפים בשלשתן ואינם אוסרין זה על זה את הסמוכים כיון דהוי לזה תשמישו בנחת ולחבירו בקשה ובשתי גזוזטראות דסוף פרקין עשו לתחתונה סילקו נפשייהו מעליונה ואין אוסרין את העליונה אף על פי שעשו אותה בשותפות ויש להם חלק בה ואין נראה לר&quot;י לעשות דירה בלא בעלים דירה לחצאין לאסור לטלטל בתוכו ואור&quot;י דהא דאמרינן בסוף הדר דילמא אתי. לאפוקי מאני דבתים לחורבה מיירי בחורבה הפתוחה לבית ומיירי שאותו בית פתוח לצד אחר ואינו רגיל במבוי ולכך. אין המבוי ניתר בלחי וקורה משום בית אלא משום חורבה ומיירי שפיר הכא בחורבות שיש להם בעלים וכיון דלא דיירי בהו לא אסרי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]]
{{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פה|א}}</text>
      <sha1>eatw9eiqb8f4cpknloxjdj60g2blu3w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/161</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1736507</id>
    <revision>
      <id>3007807</id>
      <parentid>3007749</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T15:20:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3007807</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9643" sha1="nivfwn6sb7gd53x5w2masj7881w199a" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Nahum&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;אשל אברהם‬

וצידה בקצץ, אסור כל היום מוקצה כזה, עיין מ&quot;א שם א. ובאין במחובר שרי בו ביום באפשר, ואפשר דמי לנר דיודע עכו&quot;ם שעושה לשמחת יו&quot;ט, וליום חול אין צורך לו דגים, הוה כנר יעו&quot;ש וכמו שכתב כאן אות י&quot;א. ואי&quot;ה יבואר שם עוד. ועיין אליהו רבה אות י' צידד להקל לאחרים בקצץ:

'''{{ק|(יג)}} ואם.''' עיין מ&quot;א. אף דספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין לא מהני, מכל מקום כאן עדיף וסומכין בספק עליה, דהא לצורך גם כן סומכין על דיעה דמתיר. ומה שכתב רנ&quot;ג (ט&quot;ס רצ&quot;ג) איני יודע מהו באות י&quot;ח להסיר על ידי עכו&quot;ם שאינו אומר לכבות ולהבעיר, וכאן מחלק אם אין הולכין בלא זה דביוש הוא, הוה מלאכה דבר תורה:

'''{{ק|(יד)}} ליקח.''' עיין מ&quot;א. משמע מטעם עובדין דחול אסור, אף על ידי עכו&quot;ם שלוחו של ישראל, ועיין אליה רבה אות י&quot;ב בזה. ואף נגמר מערב יום טוב אסור:

'''{{ק|(טו)}} שעושה.''' עיין מ&quot;א. ט&quot;ס, בעיר שרובה '''ישראל אסור''', וצ&quot;ל בעיר שרובה '''עכו&quot;ם מותר,''' עיין אליה רבה אות י&quot;ג בזה. והיינו לטעם מראית העין, אבל מטעם עובדין דחול ראוי לאסור לילך לביתו אף בחנוני, ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט:

'''והוי''' יודע דעור ואחר כך כלי הוה נולד גמור, ואפילו הכי שרי, דגמרו בידי אדם אין מקצה מדעתו. ואף נתן ישראל עור שלו לעכו&quot;ם לפני שבת וקצץ ועשה בשבת – לא מקצה מדעתו, דיודע דעכו&quot;ם יכול לעשות בשבת. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקפה#מא כה|מ&quot;א תקפ&quot;ו אות כ&quot;ה]], קרן עכו&quot;ם, לאפוקי עשה מקרן שמונח בבית ישראל דמוקצה הוא. ותדע, דהא בגד לעכו&quot;ם נותן משלו ונמי נולד הוא או עכ&quot;פ מוקצה, ושרי. ועיין תוס' שבת אות י&quot;ט וצ&quot;ע. [[מגן אברהם על אורח חיים שכה#מא י|ובשכ&quot;ה במ&quot;א אות קטן יו&quot;ד]] משמע לאוסרין בנולד שם בעינן דווקא רק גמרו בשבת, וכאן סתם להתיר בכל עניין ולא הביא ב' דיעות. ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תקיז#מא א|מ&quot;א תקי&quot;ז אות א]], המחבר סובר [[שולחן ערוך אורח חיים שכה ד|בשכ&quot;ה סעיף ד]] סובר שמא יאמר לעכו&quot;ם ובחנווני לא גזר יעו&quot;ש, אתי שפיר כאן. ואם כן, למאן דאוסר משום נולד, גם כאן ראוי להחמיר, אם לא כשכבר היו כלים רק נגמרו עתה דלאו '''נולד''', רק מוקצה שלא היה באפשר ללבוש כך, שרי:

'''{{ק|(טז)}} דאין.''' עיין מ&quot;א. ועיין סימן רמ&quot;ו מה שכתבתי שם וב&quot;ח ואליה רבה שם אות א, דעביד מעשה יש להחמיר לעצמו, אבל דמנחי ומלאכה ממילא נעשית בתוכו, לדידן אין צריך להחמיר. ואפשר נתכוין למה שכתב אליה רבה אות ט&quot;ו:

'''{{ק|(יז)}} וטוענין.''' עיין מ&quot;א. תוס' דף ח&quot;י ד&quot;ה ולימא, יעו&quot;ש. אפשר תיקן בזה, דלכלל וטוענין, ואחר כך לומר דאין מצוה. אלא דכהאי גוונא לית מאן דאמר בגמרא אף לבית שמאי דממילא. ומכל מקום שעורים לגיגית איני יודע, ואין עולת שבת בידי לעיין ביה:

'''{{ק|(יח)}} והגת מבעוד יום.''' עיין מ&quot;א. מבעוד יום קאי להתיר המשקין היוצאין בשבת, דנתרסקו מבעוד יום גדול על ידי טעינת הקורה, וליכא חיוב חטאת. אבל להתיר הטעינה אף סמוך לחשיכה, לכולי עלמא שרי, דלא גזור אטו בשבת:

'''{{ק|(יט)}} בוסר.''' עיין מ&quot;א. פירש דברי הטור כאן דלא התיר, כי אם במחוסרין שחיקה מותרין המשקין היוצאין, והוא הדין לגמור בידיים שרי כמו שכתב ב[[טור אורח חיים שכא|שכ&quot;א]] היינו בידיים שהרי סיים: 'לפיכך כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל מותר לגמור שחיקת הריפות', הרי בידיים מתיר, הוא הדין בוסר ושום ומלילות שמחוסרין רק שחיקה מותרין בידיים, וכאן נמי לא התיר המשקין היוצאין כי אם במחוסרין שחיקה, הא מחוסרין דיכה אסורין המשקין היוצאין דסבירא ליה מחוסרין דיכה חיוב חטאת יש בהו, ומחוסרין שחיקה אין הכי נמי דגם בידיים מותר ונקיט משקין בטור לומר הא מחוסרין דיכה אף משקין אסורים. ומשום הכי דילג כאן שום, דאף לא נתרסקו כלל מבעוד יום משקין היוצאין מותרים דליכא חיוב חטאת כי אם זיתים וענבים, ובוסר בכלל זיתים, ומלילות היינו תבואה בשיבולת, אם כן המשקה היוצא משיבולת הוה מפרק ממש ודש. אבל המחבר פסק כרי&quot;ף ורמב&quot;ם דבטעינת קורה מבעוד יום ומחוסרין דיכה ליכא חיוב חטאת, הלכך המשקין היוצאין מותרים, ובידיים אסור עד שידוכו ומחוסרין רק שחיקה. והשמיט גם כן '''שום,''' דשום אף לא נתרסק כלל מבעוד יום המשקין היוצאין מעצמן מותרים דליכא חיוב חטאת. ועיין תוס' דף י&quot;ט ד&quot;ה השום וד&quot;ה ר' ישמעאל ו[[שבת קמא א|קמ&quot;ה א]] ד&quot;ה ר' יוחנן, ובאליה רבה אות י&quot;ו וי&quot;ז. ואפשר המגן אברהם על הטור והמחבר הקשה כן והעלה דהני יש בהו חיוב חטאת. [[שולחן ערוך אורח חיים שכ א|ובסימן ש&quot;ך סעיף א]] תותים ורימונים בעומדים למשקין היוצאין אסורים אף דליכא חיוב חטאת כי אם בזיתים וענבים, יש לומר דעומדים למשקין דומים לזיתים וענבים וכולה חדא גזירה כהאי גוונא. ועיין בחמד משה ואי&quot;ה [[פרי מגדים על אורח חיים שכ|בש&quot;ך]] יבואר עוד. ועיין ט&quot;ז כאן אות ו פירש דברי הטור [[טור אורח חיים שכא|בשכ&quot;א]] יגמור מעצמן, וקשה הא כתב לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות, ועיין אליה רבה תמה בזה יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כ)}} להשמעת קול.''' עיין מ&quot;א. לא הבינותי, [[שבת יח א#רש&quot;י|דלרש&quot;י ח&quot;י א]] זילותא דשבתא, יאמרו רחיים של פלוני עושה מלאכה בשכר, ובשל עכו&quot;ם שרי. מה שאין כן לאגור הובא בד&quot;מ כאן וב&quot;י בסוף [[טור אורח חיים שלח#בית יוסף|סי' של&quot;ח]], השמעת קול, ויאמרו שהיום נתן החטים, וכן משמע מרמ&quot;א כאן '''בזייג&quot;ר''' שרי, דהכל יודעין מאתמול. אם כן יש לומר ברחיים של עכו&quot;ם נמי אסור כהאי גוונא, יאמרו הישראל נתן החטים בשבת, עיין [[טור אורח חיים רמו#בית חדש|ב&quot;ח רמ&quot;ו סעיף ב]]. ומה שכתב מתוספות ד&quot;ה ולימא הקשו כולם עליו, דאם כן מוגמר וגפרית מאי טעמא שרי, ובכתבי אדוני אבי הרב ז&quot;ל התעורר בזה ה' יזכינו להדפיס חיבורו בזמן לא כביר. וסבור הייתי לומר דלימא גזירה מפני הרואים דאוושא וכולי עלמא שומעין ויאמרו שבשבת נתן החטים ויבואו להתיר בשבת, אף על גב דהשמעת קול וזילותא דשבת דבר חדש הוא כמו שכתב הרא&quot;ש מכל מקום לימא זה, אלא שמע מינה דהוה גזירה לגזירה. וגם זה אינו דמכל מקום חשדא איכא אף בדרבנן כמבואר [[שולחן ערוך אורח חיים רמג|בסימן רמ&quot;ג]] [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|ורמ&quot;ד]], ואף דיש לומר התם אסמכוה אקרא חמיר טפי. ומכל מקום צ&quot;ע בכאן. ועיין בט&quot;ז סימן רמ&quot;ד אות ז מתיר בפשיטות לישב ישראל שם לשמור אף שלא במקום מצוה, יעו&quot;ש:

'''{{ק|(כא)}} במקום.''' עיין מ&quot;א. דוודאי לרבה דאוסר השמעת קול אף בפסידא אסור, ואנן סוברים עיקר כדיעה דהשמעת קול שרי מדינא, רק מחמירין, ובהפסד מקילין. וכן באיסור והיתר כללא הוא, כל מקום שהר&quot;ב מתיר בהפסד מרובה הוא דמדינא שרי, עיין בתורת חטאת ופריי ליורה דעה בזה:
 
'''{{ק|(כב)}} יש להקל.''' עיין מ&quot;א. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמד|סימן רמ&quot;ד]] [[שולחן ערוך אורח חיים תנ|וסימן ת&quot;נ]] ומה שכתבתי שם:&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>nivfwn6sb7gd53x5w2masj7881w199a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/יהושע העשיל/יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739991</id>
    <revision>
      <id>3007811</id>
      <parentid>3007642</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T20:15:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3007811</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2671" sha1="1xnd22sch06quhhlf73rw474kdi0hy8" xml:space="preserve">[יח, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;השם חי וקים וכל מעשיו בתכליתם ושלימותם&lt;קטע סוף=א/&gt;

[יח, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;במעשיו מי יוכל לספר גודל מעשיו&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[יח, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ורוב נפלאותיו לא יוכל איש להוסיף עליהם ולא לגרוע&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[יח, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;האד' כי יעשה טוכ בכל כחו כמעט הוא התחלה נגד טיבותיו התמידים(?)&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[יח, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ואם יאמר האדם כליתי מעשי המוטל עלי עד סופו אם יחקר ויפקד יחסר(?) מאתו רב&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[יח, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי מה האדם איזה צורך נמצא בו להועיל או להזיק אם רבות בשנים יחיה מאה &lt;קטע סוף=ט/&gt;

[יח, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;שנה כמו טפה אחת נגד הים הגדול וכגרעין אחד נגד חול הים כן רב שנותיו נגד חי העולמים&lt;קטע סוף=י/&gt;

[יח, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;לזאת מרחם השם עלים ועושה חסד עמו ואין ממה להנקם&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[יח, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כי הוא יודע כי למות דם ברואים ועומדים האדם מרחם על רעהו ורחמי השם כולל העולם כולו&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[יח, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הוא יכאיב ויחבש וילמד לאדם להטיב דרכו ומכלכל אותו כרועה מנהל עדרו&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[יח, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;ומרחם על האוהבים לשמוע דברו&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[יח, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בני אם תעשה טוב לאדם בלב שמח ובפנים יפה תהיה ובעת נתינת צדקה לא תדבר דברים קשים&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[יח, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;כטל בעת השרב והחמימות מקיר את הנפשות כן אמירת רכה משיבת נפש&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[יח, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כמה פעמים פועלי' (?) דברי' טובים יותר מהצדקה גדולה ואדם נדיב לב את שתיה' (?) יעשה&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[יח, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;וכסיל נותן יד וכועס ומתנה שלא מאהבת (?) הלב אינה רצויה&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[יח, יט] למוד אתה בראשונה ואחר תלמד לאחרי' 

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=14

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>1xnd22sch06quhhlf73rw474kdi0hy8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007812</id>
      <parentid>3007811</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T20:16:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3007812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2676" sha1="e4tfks6j9ik3q23bn642stveya7mizl" xml:space="preserve">[יח, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;השם חי וקים וכל מעשיו בתכליתם ושלימותם&lt;קטע סוף=א/&gt;

[יח, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;במעשיו מי יוכל לספר גודל מעשיו&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[יח, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ורוב נפלאותיו לא יוכל איש להוסיף עליהם ולא לגרוע&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[יח, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;האד' כי יעשה טוכ בכל כחו כמעט הוא התחלה נגד טיבותיו התמידים(?)&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[יח, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ואם יאמר האדם כליתי מעשי המוטל עלי עד סופו אם יחקר ויפקד יחסר(?) מאתו רב&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[יח, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי מה האדם איזה צורך נמצא בו להועיל או להזיק אם רבות בשנים יחיה מאה &lt;קטע סוף=ט/&gt;

[יח, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;שנה כמו טפה אחת נגד הים הגדול וכגרעין אחד נגד חול הים כן רב שנותיו נגד חי העולמים&lt;קטע סוף=י/&gt;

[יח, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;לזאת מרחם השם עלים ועושה חסד עמו ואין ממה להנקם&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[יח, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כי הוא יודע כי למות דם ברואים ועומדים האדם מרחם על רעהו ורחמי השם כולל העולם כולו&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[יח, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הוא יכאיב ויחבש וילמד לאדם להטיב דרכו ומכלכל אותו כרועה מנהל עדרו&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[יח, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;ומרחם על האוהבים לשמוע דברו&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[יח, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בני אם תעשה טוב לאדם בלב שמח ובפנים יפה תהיה{{ש}}ובעת נתינת צדקה לא תדבר דברים קשים&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[יח, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;כטל בעת השרב והחמימות מקיר את הנפשות כן אמירת רכה משיבת נפש&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[יח, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כמה פעמים פועלי' (?) דברי' טובים יותר מהצדקה גדולה ואדם נדיב לב את שתיה' (?) יעשה&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[יח, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;וכסיל נותן יד וכועס ומתנה שלא מאהבת (?) הלב אינה רצויה&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[יח, יט] למוד אתה בראשונה ואחר תלמד לאחרי' 

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=14

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>e4tfks6j9ik3q23bn642stveya7mizl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007813</id>
      <parentid>3007812</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T20:17:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3007813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2672" sha1="51p7ghnlsmw62zcrnas2fdnsldj6nre" xml:space="preserve">[יח, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;השם חי וקים וכל מעשיו בתכליתם ושלימותם&lt;קטע סוף=א/&gt;

[יח, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;במעשיו מי יוכל לספר גודל מעשיו&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[יח, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ורוב נפלאותיו לא יוכל איש להוסיף עליהם ולא לגרוע&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[יח, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;האד' כי יעשה טוכ בכל כחו כמעט הוא התחלה נגד טיבותיו התמידים(?)&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[יח, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ואם יאמר האדם כליתי מעשי המוטל עלי עד סופו אם יחקר ויפקד יחסר(?) מאתו רב&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[יח, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי מה האדם איזה צורך נמצא בו להועיל או להזיק אם רבות בשנים יחיה מאה &lt;קטע סוף=ט/&gt;

[יח, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;שנה כמו טפה אחת נגד הים הגדול וכגרעין אחד נגד חול הים כן רב שנותיו נגד חי העולמים&lt;קטע סוף=י/&gt;

[יח, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;לזאת מרחם השם עלים ועושה חסד עמו ואין ממה להנקם&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[יח, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כי הוא יודע כי למות דם ברואים ועומדים האדם מרחם על רעהו ורחמי השם כולל העולם כולו&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[יח, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הוא יכאיב ויחבש וילמד לאדם להטיב דרכו ומכלכל אותו כרועה מנהל עדרו&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[יח, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;ומרחם על האוהבים לשמוע דברו&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[יח, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בני אם תעשה טוב לאדם בלב שמח ובפנים יפה תהיה{{ש}}ובעת נתינת צדקה לא תדבר דברים קשים&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[יח, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;כטל בעת השרב והחמימות מקיר את הנפשות כן אמירת רכה משיבת נפש&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[יח, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כמה פעמים פועלי' (?) דברי' טובים יותר מהצדקה גדולה ואדם נדיב לב את שתיה' יעשה&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[יח, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;וכסיל נותן יד וכועס ומתנה שלא מאהבת (?) הלב אינה רצויה&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[יח, יט] למוד אתה בראשונה ואחר תלמד לאחרי' 

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=14

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>51p7ghnlsmw62zcrnas2fdnsldj6nre</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007814</id>
      <parentid>3007813</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T20:18:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3007814</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2668" sha1="jy0kz77qovhugvijxkqdx2jz4kyaggn" xml:space="preserve">[יח, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;השם חי וקים וכל מעשיו בתכליתם ושלימותם&lt;קטע סוף=א/&gt;

[יח, ה] &lt;קטע התחלה=ה/&gt;במעשיו מי יוכל לספר גודל מעשיו&lt;קטע סוף=ה/&gt;

[יח, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ורוב נפלאותיו לא יוכל איש להוסיף עליהם ולא לגרוע&lt;קטע סוף=ו/&gt;

[יח, ז] &lt;קטע התחלה=ז/&gt;האד' כי יעשה טוכ בכל כחו כמעט הוא התחלה נגד טיבותיו התמידים(?)&lt;קטע סוף=ז/&gt;

[יח, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;ואם יאמר האדם כליתי מעשי המוטל עלי עד סופו אם יחקר ויפקד יחסר(?) מאתו רב&lt;קטע סוף=ח/&gt;

[יח, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כי מה האדם איזה צורך נמצא בו להועיל או להזיק אם רבות בשנים יחיה מאה &lt;קטע סוף=ט/&gt;

[יח, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;שנה כמו טפה אחת נגד הים הגדול וכגרעין אחד נגד חול הים כן רב שנותיו נגד חי העולמים&lt;קטע סוף=י/&gt;

[יח, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;לזאת מרחם השם עלים ועושה חסד עמו ואין ממה להנקם&lt;קטע סוף=יא/&gt;

[יח, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;כי הוא יודע כי למות דם ברואים ועומדים האדם מרחם על רעהו ורחמי השם כולל העולם כולו&lt;קטע סוף=יב/&gt;

[יח, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הוא יכאיב ויחבש וילמד לאדם להטיב דרכו ומכלכל אותו כרועה מנהל עדרו&lt;קטע סוף=יג/&gt;

[יח, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;ומרחם על האוהבים לשמוע דברו&lt;קטע סוף=יד/&gt;

[יח, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בני אם תעשה טוב לאדם בלב שמח ובפנים יפה תהיה{{ש}}ובעת נתינת צדקה לא תדבר דברים קשים&lt;קטע סוף=טו/&gt;

[יח, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;כטל בעת השרב והחמימות מקיר את הנפשות כן אמירת רכה משיבת נפש&lt;קטע סוף=טז/&gt;

[יח, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;כמה פעמים פועלי' (?) דברי' טובים יותר מהצדקה גדולה ואדם נדיב לב את שתיה' יעשה&lt;קטע סוף=יז/&gt;

[יח, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;וכסיל נותן יד וכועס ומתנה שלא מאהבת הלב אינה רצויה&lt;קטע סוף=יח/&gt;

[יח, יט] למוד אתה בראשונה ואחר תלמד לאחרי' 

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30827&amp;st=&amp;pgnum=14

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>jy0kz77qovhugvijxkqdx2jz4kyaggn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אפתח פי בשיר ובזמרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740033</id>
    <revision>
      <id>3007808</id>
      <timestamp>2026-04-24T15:37:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן משק</username>
        <id>35391</id>
      </contributor>
      <comment>הקדלת הפיוט מכאן https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21140&amp;st=&amp;pgnum=459</comment>
      <origin>3007808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4037" sha1="lif7x2ioe2qc75eyus8r97zjbo8fvcs" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|רשות לתפילת גשם בק״ק}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יהודה?'''}}

{{סי|אֶ}}פְתַּח פִּי בְּשִׁיר וּבְזִמְרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַקְהֵלוֹת אֲהַלֶּלְךָ אֱלֹהִים בְּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|גַּ}}שְּׁתִי צְקוּנִי לְךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} אוֹרָה.

{{סי|דְּ}}בִבּוֹתִי רְצֵה אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}עָתֵר לִי וּזְכֹר לִי אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲחַשֵּׁב לְפָנֶיךָ כְּאִישׁ שֵׂיבָה{{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} נְדָבָה.

{{סי|זָ}}כְרֵנִי לְטוֹבָה וּפָקְדֵנִי בְּרָצוֹן{{ש}}
{{סי|חָ}}נֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְחַלְּצֵנִי מִלַּחֲצוֹן{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי וְאַל יְהִי בִּי פִּרְצוֹן{{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} רָצוֹן.

{{סי|יְ}}שׁוּעוֹת צַוֵּה מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}עָמְדִּי {{סי|לְ}}פָנֶיךָ לִקְרַאת מַעֲרָכָה{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי וּבֶרֶךְ לְךָ אֲבָרֲכָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} בְּרָכָה.

{{סי|נְ}}גִינוֹתַי שְׁעֵה רַב הָעֲלִילָה{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ כְּכָלִיל וְעוֹלָה{{ש}}
{{סי|עַ}}יִן לְךָ אֶשָּׂא מִמַּעֲמַקֵּי מְצוּלָה{{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} גִּלָּה.

{{סי|פָּ}}צַנִי וְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת וּמֵאָסוֹן{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק לְפָנֶיךָ יְהַלֵּךְ וְתַשִּׂיגֵנִי שָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלִי תִּשְׁמַע וְהַעֲלֵנִי מֵרִפְסוֹן{{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} שָׂשׂוֹן.

{{סי|רַ}}חֲשֵׁי לְפָנֶיךָ יַעֲלֶה אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
רִנָּתִי לְךָ תִּקְרַב וְזָכְרֵנִי לְחַיִּים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כְּנֵנִי בֶּטַח בְּאֶרֶץ הַחַיִּים{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} חַיִּים.

{{סי|תָּ}}בֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}}
בְּעָרְכִי הַיּוֹם נֶגְדְּךָ שִׁירִים וְתֻשְׁבָּחוֹת{{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} שְׂמָחוֹת.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי אֶל דָּר בִּנְהוֹרָא{{ש}}
הַיּוֹם תְּקַבְּלֵנִי כְּמִנְחָה טְהוֹרָה{{ש}}
וְאַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עוֹטֵה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה{{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} אוֹרָה.

דַּעַת יַדְּעֵנִי וְהַשְׂכֵּל וּבִינָה {{ש}}
לְרֹאשׁ תְּשִׂימֵנִי אֱלֹהֵי קֶדֶם מְעוֹנָה {{ש}}
הַיּוֹם בְּשַׁאֲלִי מִמֵּךְ גִּשְׁמֵי שָׁנָה {{ש}}
{{סי|עַנְנֵי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} מְעוֹנָה.

[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]</text>
      <sha1>lif7x2ioe2qc75eyus8r97zjbo8fvcs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3007810</id>
      <parentid>3007808</parentid>
      <timestamp>2026-04-24T16:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן משק</username>
        <id>35391</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תיקון ניקוד</comment>
      <origin>3007810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4035" sha1="nimpqdhnbgrm7xkljgk1qphds566x57" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|רשות לתפילת גשם בק״ק}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''יהודה?'''}}

{{סי|אֶ}}פְתַּח פִּי בְּשִׁיר וּבְזִמְרָה{{ש}}
{{סי|בְּ}}מַקְהֵלוֹת אֲהַלֶּלְךָ אֱלֹהִים בְּמוֹרָא{{ש}}
{{סי|גַּ}}שְּׁתִי צְקוּנִי לְךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} אוֹרָה.

{{סי|דִּ}}בְבוֹתַי רְצֵה אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}}
{{סי|הֵ}}עָתֵר לִי וּזְכֹר לִי אַהֲבָה{{ש}}
{{סי|וַ}}אֲחַשֵּׁב לְפָנֶיךָ כְּאִישׁ שֵׂיבָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} נְדָבָה.

{{סי|זָ}}כְרֵנִי לְטוֹבָה וּפָקְדֵנִי בְּרָצוֹן{{ש}}
{{סי|חָ}}נֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ וְחַלְּצֵנִי מִלַּחֲצוֹן{{ש}}
{{סי|ט}}וּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי וְאַל יְהִי בִּי פִּרְצוֹן{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} רָצוֹן.

{{סי|יְ}}שׁוּעוֹת צַוֵּה מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה{{ש}}
{{סי|כְּ}}עָמְדִּי {{סי|לְ}}פָנֶיךָ לִקְרַאת מַעֲרָכָה{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי וּבֶרֶךְ לְךָ אֲבָרֲכָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} בְּרָכָה.

{{סי|נְ}}גִינוֹתַי שְׁעֵה רַב הָעֲלִילָה{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ כְּכָלִיל וְעוֹלָה{{ש}}
{{סי|עַ}}יִן לְךָ אֶשָּׂא מִמַּעֲמַקֵּי מְצוּלָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} גִּלָּה.

{{סי|פָּ}}צַנִי וְהַצִּילֵנִי מִמָּוֶת וּמֵאָסוֹן{{ש}}
{{סי|צֶ}}דֶק לְפָנֶיךָ יְהַלֵּךְ וְתַשִּׂיגֵנִי שָׂשׂוֹן{{ש}}
{{סי|ק}}וֹלִי תִּשְׁמַע וְהַעֲלֵנִי מֵרִפְסוֹן{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} שָׂשׂוֹן.

{{סי|רַ}}חֲשֵׁי לְפָנֶיךָ יַעֲלֶה אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}}
רִנָּתִי לְךָ תִּקְרַב וְזָכְרֵנִי לְחַיִּים{{ש}}
{{סי|שַׁ}}כְּנֵנִי בֶּטַח בְּאֶרֶץ הַחַיִּים{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} חַיִּים.

{{סי|תָּ}}בֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}}
תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת{{ש}}
בְּעָרְכִי הַיּוֹם נֶגְדְּךָ שִׁירִים וְתֻשְׁבָּחוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} שְׂמָחוֹת.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי אֶל דָּר בִּנְהוֹרָא{{ש}}
הַיּוֹם תְּקַבְּלֵנִי כְּמִנְחָה טְהוֹרָה{{ש}}
וְאַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עוֹטֵה כַּשַּׂלְמָה אוֹרָה{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} אוֹרָה.

דַּעַת יַדְּעֵנִי וְהַשְׂכֵּל וּבִינָה {{ש}}
לְרֹאשׁ תְּשִׂימֵנִי אֱלֹהֵי קֶדֶם מְעוֹנָה {{ש}}
הַיּוֹם בְּשַׁאֲלִי מִמֵּךְ גִּשְׁמֵי שָׁנָה {{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} מְעוֹנָה.

[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]</text>
      <sha1>nimpqdhnbgrm7xkljgk1qphds566x57</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אמרי פי יהיו לרצון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740034</id>
    <revision>
      <id>3007809</id>
      <timestamp>2026-04-24T15:57:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן משק</username>
        <id>35391</id>
      </contributor>
      <comment>הקדלת הפיוט מכאן https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21140&amp;st=&amp;pgnum=461</comment>
      <origin>3007809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2820" sha1="hl5vz1nyo1kjaxcyhhygm4tflk3gqr0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|רשות לתפילת גשם בק״ק צרפת}}

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אִ}}מְרֵי פִי יִהְיוּ לְרָצוֹן{{ש}}
{{סי|בְּ}}עַד מַרְעִית צֹאן{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּרַת גֶּשֶׁם מִהְיוֹת לְפִרְצוֹן{{ש}}
{{סי|דְּ}}גָלִים הֱיוֹת לְעֶלְצוֹן{{ש}}
{{סי|הַ}}צִּילָה מִלַּחֲצוֹן{{ש}}
{{סי|וְ}}הַצְלִיחָה פְּנִימִי וְחִיצוֹן{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} רָצוֹן.

{{סי|זִ}}יל מִמְּעוֹן הַבְּרָכוֹת{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁר לְעֵינֶיהָ בְּרֵכוֹת{{ש}}
{{סי|טִ}}יף גֶּשֶׁם מַרְפֵּא וַאֲרוּכוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ עֲרוּכוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}רָשׁ אֲדַבֵּר רַכּוֹת{{ש}}
{{סי|לְ}}פָנֶיךָ מֵצִיץ מֵחֲרַכּוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} בְּרָכוֹת.

{{סי|מָ}}ה כֹּחִי לְהַרְבּוֹת {{ש}}
{{סי|נַ}}אַק לְשׁוֹכֵן עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַ שָׂדֶה לְרַוּוֹת{{ש}}
{{סי|עֵ}}יפָתָה בְּלִי הַוּוֹת{{ש}}
{{סי|פִּ}}צַּת נִדְבִי עָבוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹק וְהַצְלִיחָה תְּנוּבוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} נְדָבוֹת.

{{סי|קָ}}רִים הַמְשֵׁךְ אוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|רַ}}נֵּן עֲצֵי יְעָרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}פֵּר מַלְקוֹשׁוֹת וְיוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}יִּהְיֶה גִּשְׁמֵי בּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|תַּ}}עֲרֹף כַּמָּטָר לֶקַח לְהוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|תִּ}}זַּל כַּטַּל אֲמָרוֹת מְבֹאָרוֹת{{ש}}
{{סי|עֲנֵנִי יְיָ בְּגִשְׁמֵי|1}} בּוֹרוֹת,

כַּכָּתוּב: יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב: {{ממס|דברים לב ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: {{ממס|דברים לב ג}}

[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
[[קטגוריה:פיוטי שמיני עצרת]]
[[קטגוריה:תפילות טל וגשם]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות לחזרת הש&quot;ץ]]</text>
      <sha1>hl5vz1nyo1kjaxcyhhygm4tflk3gqr0</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>